GEN – – DRC MASHI-HEBREW

EBITABU BY’ENDAGANO YA MÎRA

Ebitabu birhanzi by’ Amarhegeko

1. Omurhondêr (Murh)

2. Olubungo (Lub)

3. Bene Levi(Lev)

4. Emibalè (Mib)

5. Olushika (Lush)

EBITABU BY’ENGANÎRO

6. Yozwe (Yoz)

7. Abacîrânuzi ( Bac)

8. Ruti (Rut)

9. 1Samweli (1Sam)

10. 2Samweli (2Sam)

11. 1Abami (1Bam)

12. 2Abami (2Bam)

13. 1 Enganîro(1Nga)

14. 2 Enganîro (2Nga)

15. Ezra (Ezr)

16.Nehemiya (Neh)

17. Tobiti (Tob)

18. Yuditi (Yut)

19. Esteri (Est)

20. 1Makabeyo (1Mak)

21. 2 Makobeyo (2Mak)

EBITABU BY’OBUMANYE

22. Ayubu (Ayu)

22. Ennanga ( Lul)

24. Emigani (Mig)

25. Omuhanûzi ( Muh)

26. Olwimbo lw’Enyimbo (Lwi)

27. Obushinganyanya (Bush)

28. Oburhimanya bwa Mwene-Sira (Burh)

EBITABU BY’ABALÊBI

29. Izaya (lz)

30. Yeremiya (Yer)

31. Endûlù ( End)

32. Baruki ((Bar)

33. Ezekiyeli (Eze)

34. Daniyeli (Dan)

35. Hozeya (Hoz)

36. Yoweli (Yow)

37. Amos (Am)

38. Abudiya (Abu)

39. Yona (Yon)

40.Mikeyo (Mik)

41. Nahumu (Nah)

42. Habakuki (Hab)

43.Sofoniya (Sof)

44. Hageyo (Hag)

45. Zakariya (Zak)

46. Malakiya (Mal)

EBITABU BY’ENDAGÂNO MPYAHYA

Emyanzi y’Akalembe yayandikagwa na:

1. Mutagatifu Mateyo (Mt)

2. Mutagatifu Marko (Mk)

3. Mutagatifu Luka (Lk)

4. Mutagatifu Yowane (Yn)

5. Ebijiro by’Entumwa (Ebj)

Amaruba ga Mutagatifu Paolo

6. Emwa Abaroma (Rom)

7. Amarhanzi emwa Abakorinti (1Kr)

8. Aga kabirhi emwa Abakorinti (2Kr)

9. Emwa Abagalasiya (Gl)

10. Emwa Abefezi (Ef)

11. Emwa Abafilipi (Fl)

12. Emwa Abakolosi (Kl)

13. Amarhanzi emwa Abatesalonika (1Ts)

14. Aga kabirhi emwa Abatesalonika (2Ts)

15. Amarhanzi emwa Timoteyo (1Tm)

16. Aga kabirhi emwa Timoteyo (2Tm)

17. Emwa Tito (Tt)

18. Emwa Filemoni (Fm)

19. Amaruba gayandikiragwa Abahabraniya (Hb)

Amaruba gayandikiragwa Abemêzi boshi

20. Aga Yakobo (Yk)

21. Amarhanzi ga Petro (1Pt)

22. Aga kabirhi ga Petro (2Pt)

23. Amarhanzi ga Yowane (1Yn)

24. Aga kabirhi ga Yowane (2Yn)

25. Aga kasharhu ga Yowane (3Yn)

26. Aga Yuda (Yd)

27. Amafululo (Maf)

IHANO OKU BASOMA ECI CITABU

Oluderho «Bibliya» lurhenga omu luderho lw’ecigereki « Biblos », kwo kuderha omu mashi «Citabu». Eci citabu ciderhwa ntyo bulya co citabu cilushire ebindi bitabu byoshi bya hano igulu; bulya muli eci citabu Nyamuzinda arhushambâlira rhzeshi, ashabâza abantu ba mîra n’aba ngasi mango. Nyamuzinda yene wàciyandikaga n’okuboko kw’omuntu. Neci, Ebibliya Iuli LUDERHO LWA NYAMUZINDA na kandi Iuli luderho lw’abantu. Eci citabu ciderhwa kandi citabu c’A MANDIKO MATAGATlfU bulya càyandikagwa na Nyamuzinda .

Ebibliya ciri citabu c’okuli bulya cayandikagwa na Nyamuzinda; ebiyandisirwemwo biluslrire ebyamajirwa omu igulu lyoshi lyoshi. Muli eci citabu muyandisirwe kurhi Nyanmuzinda àcungulaga abanya-byâha. Nyamuzinda àbacumgulaga erhi àrhuma Omugala eno igulu mpu acîjire muntu. Oyo Mwana wa Nyamuzinda wacîjiraga muntu ye Yezu Kristu. Ye warhukûlaga omu buja bw’ecâha anarhucungula. Ye wàrhumire endagâno y’omurhûla ekarhî ka Nyamuzinda n’abantu yajirikana. Kwo kurhuma eco cigabi c’Ebibliya cishambâla kuli Yezu Kristu ciderhwa Ndagâno Mpyahya .

Nyamuzinda alozagya okurheganya abantu kuli eyo Ndagâno Mpyahya y’omurhûla. Co càrhumaga ago mango ga mîrra alaganana n’olubaga Yezu Kristu aburhagwamwo, olubaga lwa Israheli.

Ecigabi c’Ebibliya cishambâla oku lubaga lwa Israheli ciderhrwa Ndagâno ya Mîra. Erhi omuntu ankalonza okuyumva bwinjinjaja emyanzi n’ebijiro bya Yezu Kristu n’eyindi myanzi yoshi y’Endagâno Mpyahya, arhegesirwe okumanya enyigîrizo z’ebitabu by’Endagâno ya Mîra .

Nyamuzinda acishozire bantu banji mpu bayandike ebi alonzagya okuderha omu Mandiko Matagatifu. Abo bantu bàlamaga kurhenga mîra omu Palestina-Israheli n’omu bihugo by’eburhambi bwâyo. Baguma bàyandika omu cihebraniya n’abandi omu cigereki. Baguma bàyandika binji, abandi bisungunu. Baguma bàyandika burhangiriza, abandi buzinda bwa nyuma.Kurhenga oku lwandiko lurhanzi kuhika oku luzinda, hàgezire hofi myâka cihumbi ciguma. Buzinda Amandiko gàhirwa muli citabu ciguma. Eco citabu càderhwa Bibliya

Erhi rhwakacîdôsa kurhi Bibliya yàhikaga e Bushi, rhurhegesirwe rhukengêre oku Amandko Matagatifu gàsomirwe burhanzi omu cihugo c’abagayandikaga. Ci kwône Nyamuzinda arhalonzagya okujirira olubaga luguma lwône aminja arheganyizagya igulu (Yn 3, 16). alonzagya abantu b’eno igulu boshi bagamanye n’okucîyigirizago. Co carhumire arhuma Nyâma Ekleziya mpu alole kurhi ankahugûla Ebibliya omu ndimi zoshi z’eno igulu (Fl 2,10-11). Ntyo nirhu rhwanahashisoma Ebibliya omu mashi. Cici cirhumire rhurhegesirwe okusoma Ebibliya? Ebibliya ederha emyanzi y’obucunguzi bw’abantu. Osoma erhi oyumva eyo myanzi ayish’imanya byoshi ebi Nyamuzinda àjirîre abantu n’obuzigire bwâge. Ntyo abantu bâyish’iba n’obuhashe bw’okumanya Nyamuzinda n’enjira y’okucunguka. Na kulusha ebyo, Nyamuzinda ayandisize eyindi myanzi, nk’enyimbo z’obugashânize, amasâla, enyiganyo z’obwirhonzi n’amaruba

Ebibliya ebamwo bitabu 73 oku Bakatolika, 66 oku Baprostanti baguma baguma, 41 oku Bayahudi bulya banji muli bo baciba oku Ndagâno ya Mîra kwône.

RURHI RHWANKALONZA ERHI OKUBONA BlNWA BILEBE OMU BIBLIYA

Kulya kuba Ebibliya egabirwemwo bitabu binji na ngasi citabu cirimwo ebigabi n’emilongo, kuli kwa bulagirire okumanya ecitabu, ecigahi n’omulongo, lyo rhubona ebinwa byalonzibwa. Ecitabu cìmanywe omu izîno lyâco erhi obwofi bw’izîno lyâco ; omubalè gumananyise ecigabi n’omulongo. Rhulole bwinja: omu citabu c’Ennanga, nta bigabi, ci ziri nnanga zone. amazîno g’ebitabu n’ag’abantu galimwo okuhubula kw’enfarasè n’ecigereki. ci okuba amashi gayegire ecihebraniya kulusha enfarasè na kulusha ecigereki, hali mazîno maguma ga bitabu n’ag’abantu rhwakahubula kundi omu mashi kushimbana n’oku bagahubula omu cihebraniya . Enyiganyo ziri nyinji:

Yozafati rhwanamuderha YEHOSHAFAT, kzo kuderha Nyakasane otwa emanja

Yokoziyasi rhwanamuderha AHAZIYAHU

Yowasi rhwanamuderha YOWASH

Amaziyasi rhwanamuderha AMAZIYAHU

Azariyasi rhwanamuderha AZARIYAHU

Akaz rhwanamuderha AKHAZ erhi AHAZ

Yezekiyahu rhwanamuderha HIZEKIYAHU

Manasè rhwanamuderha MENASHè

Yoziasi rhwanamuderha YOSHIYAHU

Sedekiyasi rhwanamuderha SEDEKIYAHU

Yoyakimu rhwanamuderha YEHOYAKIMU

Yekoniyasi rhwanamuderha YEKONYAHU

Ezekiyasi rhwanamuderha YEHIZEKIYAHU

Owiyasi rhwanamuderha UZIYAHU

Yozwe rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA

Yezu rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA

Musa rhwanamuderha MOSHE

Rebeka rhwanamuderha RIVKA

Yeremiya rhwanamuderha YEREMIYA erhi YERMIYAHU erhi YEREMIYAHU

Ezekiyeli rhwanamuderha HEZEKIYEL

Rhukasoma n’ okuyandika ntya:

Enkomedu y’e Bulaya

Mateyo 1, 21 : kuli kuderha Emyanwi y’Akalembe ya Mateyo. cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma

Mateyo 1,1-17: Emyanzi y’AkaJembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda

Mateyo 1,1.17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17

Marko 15, 42-16, 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mk 15.42-16.8).

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Enlumwa. kirhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

Enkomedu ya Amerika na internet bôhe balugiyandika ntya:

Mateyo 1: 21 kuli kuderha Emyanwi y’Akalembe ya Mateyo. cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma: Mt 1:21

Mateyo 1: 1-17: Emyanzi y’AkaJembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda: Mt 1: 1-17

Mateyo 1:1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17 : Mt 1: 1,17

Marko 15: 42-16: 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mk 15:42-16:8.

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Enlumwa. kirhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

Hali abagusha ezo nkomedu zombi oku internet

Mateyo 1. 21 : kuli kuderha Emyanwi y’Akalembe ya Mateyo. cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma

Mateyo 1.1-17: Emyanzi y’AkaJembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda

Mateyo 1.1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17

Marko 15. 42-16.8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mk 15.42-16.8.

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Enlumwa. kirhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

EBINWA BIZIRIKE N’AMAFUNDO

( ) : binwa birhali by’omwandisi mutagatifu hano ci binwa by’àyushûlagwa n’ozundi muntu walonzagyao kuzâbûfa erhi kuhugûla bwinjinja kurhi ayumvirhe Arnandiko rnatagatifu aha honènè.

[ ] : binwa birhali by’omu nzîmbo erhi nzîngè zoshi za mîra zayandikagwa n’okuboko, ci biri binwa biri omu nzîmbo erhi nzingè nguma nguma zone.

– – : binwa byayûshûlagwa n’Omwandisi mutagatifu yênênè

ENYUSHÛLO

Muli eyi bibliya ntagatifu rhwajabonamwo binwa bigumabiguma biyûshûle birhanali by’àmu Mandiko matagatifu.

Abahinduzi balesire ebyo binwa aho bulya babwine oku byanarhabala omusomi okuzâbûla, okurhimanya bwinja Amandiko matagatifu, binamurhabale okushimba n’okulama akanwa ka nnâmahanga nk’oku nyâma Ekleziya akayumva, akayigiriza anakashimba omu kalamo kage.

Binwa bya mwene ebyo biri biyandike kundi kundi, ah’idako oku makaratasi maguma maguma, erhi aha buzinda bw’ecitabu cizinda c’Ebibliya ntagatifu.

Emyanzi mirhanzi y’obulemi

1 Aha murhôndêro Nnâmahanga alema amalunga n’igulu. 2 Igulu lyali cimpirimpiri, civange, cimpinage lirhaligwerhe oku liyosire lirhanalimwo bici ci Mûka gwa Nnâmahanga akagiyerêra oku mîshi.

3 Nnâmahanga aderha, erhi: «Obulangashane bube». Obulangashane bwanaciba. 4 Nnâmahanga abona oku obulangashane buli bwinja. Anaberûla obulangashane n’omwizimya. 5 Ayirika obulangashane mûshi n’omwizimya aguyirika budufu. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lurhanzi.

6 Nnâmahanga aderha, erhi: «Ecirêre cibe aha karhî k’amîshi ciberûle amîshi n’amashi». 7 Nnâmahanga ajira ecirêre caba lubibi lw’amîshi gali idako n’agali enyanya ly’ecirêre. Byanaciba ntyo 8 Nnâmahanga ayîrika ecirêre malunga. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kabiri.

9 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gali idako ly’ecirêre gacigushe haguma n’ahakazire habonekane ». Byanaciba ntyo. 10 Nnâmahanga ayîrika ahakazire budaka n’ecirundo c’amîshi aciyirika nyanja. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja.

I Ecisiki c’igulu n’ec’abantu

11 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka bumerekwo olubala lulimwo emburho, ngasi lubero n’emirhi y’amalehe, era emera oku idaho enaleheke n’obujuru bwayo, ngasi lubero». Byanaciba ntyo. 12 Idaho lyamerakwo olubala lubamwo olujuru, ngasi lubero n’emirhi eleheka n’olugemu ngasi lubero. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 13 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kasharhu.

14 Nnâmahanga aderha, erhi: « Ebimole bibe omu cirêre c’emalunga lyo biberûla omûshi n’obudufu; byaba bimanyiso by’empondo n’ecanda, ensiku n’emyâka, 15 binabe bimole bimanike emalunga bya kumolekera igulu ». Byanaciba ntyo 16 Nnâmahanga ajira bimole bibiri binene, ecimole cinênênè mpu cikamoleka mûshi, n’ecimole cinyinyi mpu cikamoleka budufu, boshi n’enyenyêzi. 17 Nnâmahanga abimanika omu cirêre c’emalunga mpu bikamolekera igulu, 18 mpu binamanyise omûshi n’obudufu n’okuberûla obulangashane n’omwizimya. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 19 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kani

20 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gadudûsemwo ebizîne n’ebinyunyi bibalale enyanya ly’igulu, embere z’ecirêre c’amalunga ». 21 Nnâmahanga alema abasimba banênênè b’omu nyanja na ngasi bizîne biyandala n’ebidûdûsa omu mîshi, bya ngasi lubero na ngasi rhunyunyi rhujira ebyûbi kushimbana n’olubero lwarhwo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 22 Nnâmahanga abigisha erhi: « Muyôloloke, muluge, mubumbe enyîshi n’enyanja; n’ebiyunyi bilunge okw’igulu ». 23 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa karhanu

24 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka buvûlule ebizîne bya ngasi lubero: ensimba, ebinyâgârha n’ensimba z’erubala za ngasi lubero ». Byanaciba ntyo. 25 Nnâmahanga abona oku kuli kwinja.

26 Nnâmahanga aderha, erhi: « Rhujire omuntu orhushusha, orhugwerhekwo ecikebo, yewârhambula enfi z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, ebishwekwa n’eby’erubala byoshi, n’ebinyâgârha byoshi binadûdûsa oku igulu 27 Nnâmahanga alema omuntu omushusha: oku nshusho ya Nnâmahanga àmulemire, àmulema mulume n’omukazi. 28 Nnâmahanga àbagisha anababwîra, erhi: « Muburhe muluge, mubumbe igulu, mulirhambule munarhegeke enfi z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, na ngasi cizîne cigera oku idaho.

29 Nnâmahanga ashub’iderha, erhi: « Loli oku mmuhîre ngasi lubala lujira olujuru lunali oku idaho na ngasi murhi guleheka gunajira olujuru byo byâba biryo binyu. 30 Olubala nkana byo biryo mpîre ngasi c’erubala, ngasi kanyunyi k’emalunga, ngasi cigera oku idaho cinayîsa omuka». Byanaciba ntyo. 31 Nnâmahanga abona oku ebi anajiraga biri binja bwenêne. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kalindarhu.

Genesis BHS 1: 1 בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 2 וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְהֹ֑ום וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ 3וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י אֹ֑ור וַֽיְהִי־אֹֽור׃ 4וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאֹ֖ור כִּי־טֹ֑וב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָאֹ֖ור וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ 5וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאֹור֙ יֹ֔ום וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום אֶחָֽד׃ פ 6וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּתֹ֣וךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ 7וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 8וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום שֵׁנִֽי׃ פ 9וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָקֹ֣ום אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 10וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר זַרְעֹו־בֹ֖ו עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 12וַתֹּוצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעֹו־בֹ֖ו לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ 13וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום שְׁלִישִֽׁי׃ פ 14וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיֹּ֖ום וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמֹ֣ועֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ 15וְהָי֤וּ לִמְאֹורֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 16וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּאֹ֤ור הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיֹּ֔וםוְאֶת־הַמָּאֹ֤ור הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכֹּוכָבִֽים׃ 17וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 18וְלִמְשֹׁל֙ בַּיֹּ֣ום וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָאֹ֖ור וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ 19וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום רְבִיעִֽי׃ פ 20וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעֹוף֙ יְעֹופֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַהַ שָּׁמָֽיִם׃ 21וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־עֹ֤וף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ 22וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָעֹ֖וף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ 23וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום חֲמִישִֽׁי׃ פ 24וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תֹּוצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתֹו־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּוַֽיְהִי־כֵֽן׃ 25וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖הלְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ 26וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֗יִםוּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 27וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמֹ֔ו בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹתֹ֑ו זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ 28וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּ 29 וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב_׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ 30 וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל_׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 31 וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וֽ͏ַיְהִי־עֶ֥רֶב וֽ͏ַיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ

1 Ntyo kwo amalunga n’igulu bya shwinjagwa; haguma n’ebimuba byoshi. 2 Erhi aba amayusa omukolo akazâgikola, Nyamuzinda arhamûka oku lusiku lwa kalinda, ahûmûka omu mukolo akâgijira 3 Nyamuzinda ahûmûka oku lusiku lwa kalinda, alujira lwîmâna. 4 a. Yo nkomoka y’amalunga n’igulu eyo erhi bilemwa.

Emyanzi ya kabiri y’okulemwa kw’igulu. Ishhwa ly’amasîma

b. Erhi Nyakasane Nyamuzinda ajira igulu n’amalunga, 5 nta ishaka yaliciba en’igulu, nta lubala lwàlilucimera – bulya Nyakasane Nyamuzinda arhaliciniêsa enkuba en’igulu na ntaye walicihinga obudaka 6 erhi okuhuluza amîshi omu mibunda y’okudômerera obudaka-; 7 Nyakasane Nyamuzinda abumba omuntu n’akatulo k’oku idaho , amubûhira omûka gw’obuzîne omu mazulu, ntyo nyamutu ahinduka ciremwa cizîne. 8 Obwo Nyakasane Nyamuzinda arhwêra ishwa ly’amalehe e Edeni, ebushoshokero, ahiramwo omuntu àbumbaga 9 Nyakasane Nyamuzinda ameza oku budaka emirhi ya ngasi bûko, yakusîmîsa isu na minja okulibwa, yalimwo omurhi gw’obuzîne aha karhî k’ishwa n’omurhi gw’okumanya aminja n’amabi. 10 Kurhenga omu Edeni (ishwa ly’amasîma) olwîshi lwakag’ihulula lwaj’idômerera ishwa, lwakacigabamwo kani lushube nyîshi ini. 11 Olwîshi lurhanzi ye Pishone, luhulula luzunguluke ecihugo ca Avila, era munda eba amasholo, 12 n’amasholo g’eyo garhahimwa kuyinjiha, eyo eba n’obuku bubaya bwinja n’ibuye ly’onice. 13 Olwîshi lwa kabiri luderhwa Gihone: luhulula luzunguluke ecihugo ca Etiopiya. 14 Olwîshi lwa kasharhu luderhwa Tigri: luhulula ebushohokero bwa Asuru. Olwîshi lwa kani luderhwa Eufrate. 15 Nyakasane Nyamuzinda àrhola olya muntu amuhira omu ishwa lya Edeni, mpu akalihinga analilange. 16 Nyakasane Nyamuzinda aha omuntu eri irhegeko: « Wanalya oku ngasi murhi guli omu ishwa, 17 ci omurhi gw’okumanya aminja n’amabi orhahîraga okagulyakwo, bulya amango wacîshomya wagulya erhi onafire ». 18 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Kurhali kwinja omuntu ayôrhe yêne, rhumujirire omurhabazi omushushire ». 19 Nyakasane Nyamuzinda arhôla obudaka abumbamwo ngasi nsimba y’erubala n’ebinyunyi by’emalunga byoshi, abihêkera omuntu mpu alole kurhi abiyîrika: ngasi oku omuntu abiyîrikaga kwo byanayîrisirwe. 20 Ntyo omuntu ayîrika ebishwekwa byoshi, orhunyunyi rhw’emalunga rhwoshi n’ensimba z’erubala, ci omuntu arhabonagamwo murhabazi omushushire. 21 Nyakasane Nyamuzinda arhogezakwo omuntu iro ly’enkwîra, nyamuntu ahunira; amushugula omurhibadu ashosha eminyafu aha omurhibadu gwarhengaga. 22 Ogwo murhibadu, Nyakasane Nyamuzinda àshugulaga oku mulume, atulamwo omukazi anamulerhera omulume. 23 Nnamulume, erhi: « Lero oyu ye munyafu gw’omunyafu gwâni na kavuha k’orhuvuha rhwâni. Ayîsh’ikaderhwa mukazi (isha) bulya omu mulume (ish) arhenzire » (Ayîsh’ikaderhwa muka-mulume bulya omu mulume arhenzire). 24 Co cirhuma omulume akwânîne aleke îshe na nnina acîshwekerekwo mukâge n’oku bali babiri bahinduke mubiri muguma (bayîsh’ihinduka muguma) 25 N’obwo bombi bàli bushugunu; omulume n’omukazi, ci barhakâg’iyumvanya nshonyi.

Genesis 2: 1וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ 2וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתֹּ֖ו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתֹּ֖ו אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 3וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־יֹ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתֹ֑ו כִּ֣י בֹ֤ו שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתֹּ֔ו אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹֽׂות׃ פ 4אֵ֣לֶּה תֹולְדֹ֧ות הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּיֹ֗ום עֲשֹׂ֛ות יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ 5וְכֹ֣ל׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ 6וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃ 7וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃ 8וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃ 9וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְטֹ֣וב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּתֹ֣וךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת טֹ֥וב וָרָֽע׃ 10וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁקֹ֖ות אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃ 11שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישֹׁ֑ון ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃ 12וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא טֹ֑וב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃ 13וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיחֹ֑ון ה֣וּא הַסֹּובֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃ 14וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃ 15וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ 16וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃ 17וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ טֹ֣וב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּיֹ֛ום אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מֹ֥ות תָּמֽוּת׃ 18וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־טֹ֛וב הֱיֹ֥ות הָֽאָדָ֖ם לְבַדֹּ֑ו אֶֽעֱשֶׂהּ־לֹּ֥ו עֵ֖זֶר כְּנֶגְדֹּֽו׃ 19וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְאֹ֖ות מַה־יִּקְרָא־לֹ֑ו וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־לֹ֧ו הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֹֽו׃ 20וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמֹ֗ות לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדֹּֽו׃ 21וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ 22וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ 23וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ 24עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמֹּ֑ו וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתֹּ֔ו וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃ 25וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתֹּ֑ו וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃

Ecâha cirhanzi

1 Enjoka yo yali nsimba nyengûza omu nsimba z’erubala zoshi Nyakasane Nyamuzinda ajiraga. Wanjoka abwîra omukazi, erhi: «Ka kwo kunali Nnâmahanga adesire: Murhahîraga mukalya oku murhi ciru n’omuguma gw’omu ishwa?» 2 Nyamukazi ashuza wanjoka, erhi: « Rhwanalya amalehe g’emirhi eri omu ishwa, 3 ci amalehe g’omurhi guli aha kagarhi k’ishwa gwoki, Nnâmahanga adesire: murha galyakakwo, ciru murhaguhumagakwo bulya erhi kufa munafire » 4 Ci wanjoka abwîra nnamukazi, erhi: « Nanga murhakafa mâshi! 5 Kali ciru Nnâmahanga amanyire oku amango mwânagulyekwo amasu ginyu gânayiguke munahinduke nka Nnâmahanga mukâmanya aminja n’amabi ». 6 Lero nyamukazi abona nk’omurhi guli mwinja okulîbwa, gunali gwakusîmîsa amasu gunali gwa kucîfinjwa n’okudômwamwo obwenge; arhôla irehe alyâko, anahà iba wali bonaye, naye alyâkwo. 7 Erhi amasu gabo bombi gayiguka, bàbona oku bali bashugu; bazingazinga ebyasi by’omulehe babiyambalira omu cibunu. 8 Banaciyumva Nyakasane Nyamuzinda aja acîgezageza omu ishwa oku hihûsi hy’olusiku, omulume na mukâge bacîfulika Nyakasane Nyamuzinda, omu karhî k’emirhi y’omu ishwa. 9 Ci Nyakasane Nyamuzinda ayakûza omulume amubwîra, erhi: « Ngahi oli? » 10 Ashuza, erhi: « Nayumvîrhe wadunda amashando omu ishwa, namayôboha, bulya ndi mushugunu co carhumire nacifulika ». 11 Ashub’idôsa, erhi: «Ndi wakumanyisize oku oli mushugunu? Ci akaba walire kwa gulya murhi nakuhanzagya nti irhondo orhahîraga okalya? » 12 Nyamulume ashuza, erhi: « Omukazi wampebaga aha burhambi anampire kwa gulya murhi nani namanalyâkwo ». 13 Nyakasane Nyamuzinda abwîra omukazi, erhi : « Bici ebyo wamajira wâni? ». Nnamukazi ashuza, erhi: « Kali enjoka yamanteba lero namalya ». 14 Go mango Nyakasane Nyamuzinda abwîzirage enjoka, erhi: » Obwo wanajizire ntyo, ohehêrirwe kulusha ngasi cishwekwa na kulusha ensimba z’erubala zoshi; oku nda okola wâkagendera na katulo okola wâkalya ensiku zoshi z’akalamo kâwe. 15 Nkola naheba enshombo ekarhî kâwe n’omukazi, ekarhî k’iburha lyâwe n’iburha lyâge: oyu âkusinaga irhwe nâwe omukomolere oku kansisira ». 16 Abwîra nyamukazi, erhi: «Nkolanayushûla amalumwa gâwe, n’amazîmi gâwe omu malumwa okola wakaburha abana. Kulalikira okolaga wakalalikira balo, ci naye akola ayîsh’ikâkuzidohera. 17 Abwîra nyamulume, erhi: « Obwo wayumvîrhe mukâwe, wanalya kuli gulya murhi, n’obwo nàkurhegekaga, nti irhondo orhahîraga okagulyâkwo, idaho lihehêrîrwe erhi werhuma. Omu malibûko okola wakâkulamwo eci walya, ensiku zoshi z’akalamo kâwe. 18 Mahwa n’emishûgi likola lyakâkufulukiza, okâlya n’enshogo lubala. 19 Kurhûbanukirwa emalanga okola wakâbonamwo omugati (biryo): kuhika oshubire omu budaka bulya mwo warhengaga. Oli katulo n’omu katulo wânashubire! ». 20 Omuntu ayîrika mukâge erya Eva, «Hawa» bulya ye nnina wa abazîne boshi. 21 Nyakasane Nyamuzinda àjirira omulume n’omukazi ebishûli by’empu àbayambika. 22 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Alagi oku omuntu akola ali ak’îrhu erhi kumanya aminja n’amabi kurhuma. Mumanyage, arhag’ilambûla okuboko arhanacirhole oku murhi gw’obuzîne, agulye alame ensiku zoshi! ». 23 Nyakasane Nyamuzinda amuhimva omu ishwa lya Edeni (masîma), mpu ly’agend’ihinga obudaka arhengagamwo. 24 Ahimva omuntu anahira bakerubini n’engulumira y’engôrho yalaza ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma, lyo balanga enjira eja ebwa murhi gw’obuzîne (lyo bahagalika omuntu arhahume oku murhi gw’obuzîne).

Genesis 3: 1וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ףכִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ 2וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃ 3וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹוךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בֹּ֑ו פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃ 4וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מֹ֖ות תְּמֻתֽוּן׃ 5כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיֹום֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י טֹ֥וב וָרָֽע׃ 6וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טֹוב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥חמִפִּרְיֹ֖ו וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃ 7וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃ 8וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־קֹ֨ול יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיֹּ֑ום וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתֹּ֗ו מִפְּנֵי֙יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּתֹ֖וךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ 9וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖ו אַיֶּֽכָּה׃ 10וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃ 11וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ 12וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃ 13וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃ 14וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־ הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖לחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 15וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס 16אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבֹונֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס 17וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְקֹ֣ול אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבֹון֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 18וְקֹ֥וץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃ 19בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃ 20וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתֹּ֖ו חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃ 21וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתֹּ֛ו כָּתְנֹ֥ות עֹ֖ור וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ 22וַיֹּ֣אמֶר׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת טֹ֣וב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָדֹ֗ו וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃ 23וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃ 24וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶתלִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס

Olwa Kayini na Abeli

1 Adamu ashamuka kuli mukâge Eva. Eva ayâlala anaburha Kayini. Aderha, erhi: «Namashobôla omuntu emwa Nyakasane ». 2 Ashub’iburha omulumuna Abeli. Abeli ali mushwesi wa bishwekwa ci Kayini ali muhinzi wa budaka. 3 Erhi kugera mango, Kayini arhûla nterekêro emwa Nyakasane ebi akûlaga omu budaka, 4 Abeli naye arhûla ebiburhwa birhanzi by’ebibuzi byâge n’amashushi gâbyo. Nyakasane ayankirira Abeli n’entûlo yâge, 5 ci arhayankiriraga Kayini n’eyâge ntûlo. Kayini akunirira okwo n’obusu bwâge bwazinzibala. 6 Nyakasane abwîra Kayini, erhi: « Cirhumire wakunira, cirhumire obusu bwâwe bwazinzibala? 7 Nkawal’ijizire bwinja, karhinga orhayinamwiri amalanga? Ci akaba orhajiziri bwinja, ecâha cishurhamire aha luso lwâwe, ciri cakulalîra, ci ocîhangâne ocihime ». 8 Kayini abwîra omulumuna Abeli, erhi: « Rhuje ebulambo! ». Oku bali omu bulambo, Kayini ayinamula okuboko acîrhulirakwo Abeli anamuniga. 9 Go mango Nyakasane abwîzire Kayini, erhi: « Ngahi mulumuna wâwe Abeli ali? ». Ashuza, erhi: »Ntamanyiri. Ka nie mmulanga mulumuna wâni? ». 10 Amushuza, erhi: « Bici ebi wamajira? Izù ly’omuko gwa mulumuna wâwe lyamanyakûza kurhenga okw’idaho. 11 Buyôrhe buhehêrirwe obudaka bwàmiraga omuko gwa mulumuna wâwe erhi werhuma. 12 Erhi okacihinga obudaka burhakacikuyerera bici, wâba kahukà na karhebera omu igulu ». 13 Kayini abwîra Nyakasane, erhi: « K’ecâha câni ciri cinene bwenêne cirhakababalirwa? ». 14 Lola oku wamampiva muli lino ishwa nnangwasirwe ncîfulike hali na nâwe; nkolaga naba karharhinda na karhebera muno igulu, owanambugâne hali amango akanyirha ». 15 Ci Nyakasane amubwîra, erhi: « Ci kwoki ngasi wayirhe Kayini acîholwa kali nda! ». Nyakasane ahirakwo Kayini ecimanyiso, mpu lyo ngasi wamurhimâne arhamushûrhaga. 16 Kayini acîyegûla kuli Nyakasane anayûbaka omu cihugo ca Nodu, ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma. 17 Kayini ashamuka bona mukâge, mukâge ayâlala anaburha Enoku; ayûbaka ecishagala aciyirika erya Enoku, cirhenzire oku izîno ly’omugala Enoku. 18 Enoku aburhirwa Iradi, Iradi aburha Mehuyael na Mekuyael aburha Metushael. Metushael aburha Lâmek, Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 19 Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 20 Ada aburha Yabal: y’îshe w’abahanda omu bifumba bajabalusa ebishwekwa. 21 Omulumuna yewali Yubal: yewali îshe w’abaziha olulanga n’akarhêra. 22 Zila naye aburha Tubalkayini, mutuzi, y’îshe w’abakola amarhale n’ebyûma. Mwâli wabo Tubalkayini yewali Nahama. 23 Lâmek abwîra bakage, erhi: » Ada na Zila, yumvirhizi izù lyâni; bakà Lâmek, rhegi amarhwiri oku bino namubwîra: nayisire omuntu okwenge amanyâgaza nayirha n’omushikira okwenge amampukula. 24 Kayini anacîholerwe kalinda ci Lâmek yêhe kali makumi gali nda na nda. 25 Adamu ashub’ishamuka bona mukâge, nyamukazi aburha Set, » bulya aderha, erhi: Nyamuzinda amanshobôza owundi mwanah ahali ha Abeli, bulya Kayini amuyisire ». 26 Set naye aburhirwa omugala, amuyîrika erya Enosh. Go mango barhangiraga okucîkumba YHWH, Nyakasane. Genesis 4: 1וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתֹּ֑ו וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃ 2וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֨בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ 3וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 4וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹרֹ֥ות צֹאנֹ֖ו וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֹֽו׃ 5וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָתֹ֖ו לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֨יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ 6וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ 7הֲלֹ֤וא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָתֹ֔ו וְאַתָּ֖התִּמְשָׁל־בֹּֽו׃ 8וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיֹותָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ 9וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ 10וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ קֹ֚ול דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃ 11וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ 12כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃ 13וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּדֹ֥ול עֲוֹנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃ 14הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיֹּ֗ום מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃ 15וַיֹּ֧אמֶר לֹ֣ו יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ אֹ֔ות לְבִלְתִּ֥יהַכֹּות־אֹתֹ֖ו כָּל־מֹצְאֹֽו׃ 16וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נֹ֖וד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃ 17וַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנֹ֑וךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖םבְּנֹ֥ו חֲנֹֽוךְ׃ 18וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנֹוךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔לוּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃ 19וַיִּֽקַּֽח־לֹ֥ו לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ 20וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ 21וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנֹּ֖ור וְעוּגָֽב׃ 22וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲחֹ֥ות תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ 23וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קֹולִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֨גְתִּי֙לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ 24כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ 25וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עֹוד֙ אֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַעאַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָגֹ֖ו קָֽיִן׃ 26וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אֱנֹ֑ושׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ

Bashakulûza b’embere w’ecihonzi cinene

1 Alaga ecitabu c’emîmo y’Adamu. Erhi Nnâmahanga alema omuntu, amujira oku nshusho ya Nnâmahanga; 2 mulume n’omukazi abalemire, abagisha anabayîrika bantu erhi abalema. 3 Adamu al’igwerhe myâka igana na makumi asharhu, erhi aburha omugala oku nshusho yage n’okucikebo câge, anamuha izîno lya Set. 4 Erhi ayus’iburha Seti, Adamu ashub’ilama myâka magana munani anaburha abagala n’abâli. 5 Akalamo k’Adamu koshi kali ka myâka magana mwenda na makumi asharhu, agal’ifa. 6 Set al’igwerhe myâka igana n’irhanu erhi aburha Enosh. 7 Erhi aba amaburha Enoshi, Set ashub’ilama myâka magana munani na nda anaburha abagala n’abâli. 8 Akalamo ka Set koshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi n’ibiri: agal’ifa. 9 Enoshi al’igwerhe myâka makumi gali mwenda erhi aburha Kenan; 10 erhi aba amaburha Kenan, Enosh ashub’ilama myâka magana munani n’ikumi n’irhanu, anashub’iburha abagala n’abâli. 11 Akalamo ka Enosh koshi kali ka myâka magana mwenda n’irhanu; agal’ifa. 12 Kenan al’igwerhe myâka makumi gali nda erhi aburha Mahalaleel. 13 Erhi aba amaburha Mahalaleel. Kenan ashu’ilama myâka magana munani na makumi ani, anakaburha abagala n’abâli 14 Akalamo ka Kenan koshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi, agal’ifa. 15 Mahalaleel al’igwerhe myâka makumi gali ndarhu n’irhanu erhi aburha Yared: 16 Erhi aba amaburha Yared, Mahalaleel ashub’ilama myâka magana munani na makumi asharhu, anakaburha abagala n’abâli. 17 Akalamo ka Mahalaleel koshi kali ka myâka magana munani na makumi galimwenda n’irhanu, agal’ifa. 18 Yared aligwerhe myâka makumi galindarhu n’ibiri erhi aburha Enokh; 19 Erhi aba amaburha Enokh, Yared ashub’ilama myâka magana munani anakaburha abagala n’abali. 20 Akalamo ka Yared koshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galindarhu n’ibiri: agali’ifa 21 Enokh aligwerhe myâka makumi galindarhu n’irhanu erhi aburha Matushaleme. 22 Enokh alusibwa na Nnâmahanga. Erhi aba amaburha Matushaleme, Enokh ashub’ilama myâka magana asharhu anakaburha abagala n’abali. 23 Akalamo ka Enokh koshi kali ka myâka magana asharhu na makumi galindarhu n’irhanu. 24 Bulya Enokh alilusîbwe na Nyamuzinda, arhaciberaga eno igulu. Nyamuzinda amuhêka. 25 Metushaleme aligwerhe myâka igana na makumi galimunani na nda erhi aburha Lâmek. 26 Erhi aba amaburha Lâmek, Metushaleme ashub’ilama myâka magana nda na makumi galimunani n’ibiri, anakaburha abagala n’abâli. 27 Akalamo ka Metushaleme koshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galimwenda na mwenda, agal’ifa. 28 Lâmek aligwerhe myâka igana na makumi galimunani n’ibiri erhi aburha omugala. 29 Amuyîrika erya Nuhu, omu kuderha, erhi: » Oyu ayishirhurhûliliza oku mukolo n’omurhamo gw’amaboko girhu, bulya Nyakasane ahehêrire obudaka ». 30 Erhi aba amaburha Nuhu, Lâmek ashub’ilama myâka magana mwenda na makumi galimwenda n’irhanu, anakâburha abagala n’abâli. 31 31 Akalamo ka Lâmek koshi kali ka myâka magana nda na makumi galinda na nda, anagal’ifa. 32 Nuhu aligwerhe myâka magana arhanu erhi aburha Sem, Ham na Yafet.

Genesis 5: 1זֶ֣ה סֵ֔פֶר תֹּולְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּיֹ֗ום בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֹֽו׃ 2זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּיֹ֖ום הִבָּֽרְאָֽם׃ ס 3וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיֹּ֥ולֶד בִּדְמוּתֹ֖ו כְּצַלְמֹ֑ו וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵֽׁת׃ 4וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 5וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס 6וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אֱנֹֽושׁ׃ 7וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אֱנֹ֔ושׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 8וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס 9וַֽיְחִ֥י אֱנֹ֖ושׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־קֵינָֽן׃ 10וַֽיְחִ֣י אֱנֹ֗ושׁ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 11וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנֹ֔ושׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס 12וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ 13וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 14וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס 15וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־יָֽרֶד׃ 16וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ 17וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס 18וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־חֲנֹֽוךְ׃ 19וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־חֲנֹ֔וךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 20וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ 21וַֽיְחִ֣י חֲנֹ֔וךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ 22וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנֹ֜וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶדבָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 23וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנֹ֑וךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃ 24וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנֹ֖וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ פ 25וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ 26וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמֹונִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶדבָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 27וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ 28וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד בֵּֽן׃ 29וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵעִצְּבֹ֣ון יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ 30וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ 31וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס 32וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֣ולֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃

Obumînya bwaluga omu igulu

1 Erhi abantu barhangira baluga en’igulu, bàburha abanyere, 2 bene Nyamuzinda bàbona oku abanyere b’abantu bali binja. Babayankamwo aba banalilonzize. 3 Lero Nyakasane aderha, erhi: «Omûka gwâni gurhacibêre ensiku zoshi omu muntu, bulya ali mubiri n’akalamo kâge kakola kaba ka myâka igana na makumi abiri». 4 Ago mango, en’igulu yali abanênênè-mikalarhu- ciru n’enyuma zâho, amango bene Nyamuzinda bakâg’iyanka abanyere b’abantu, abo banyere bakâburha abana: zo zirya ntwâli za mîra, bantu b’irenge. 5 Nyakasane abona oku amabî g’abantu gàluzire en’igulu na ngasi muhigo gwabali emurhima gwàli gwa mabî gwône. 6 Nyakasane aderha, erhi: «Omu igulu nkola nâholola abantu nàlemaga; bone ensimba n’ebinyagârha n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namaciganya ecarhumaga nabijira». 7 Nyakasane aderha, erhi: «Omu igulu nkola naholola abantu nalemaga; bone ensimba n’ebinyagârha n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namaciganya ecarhumaga nabijira». 8 Ci Nuhu yehe arhona emwa Nyakasane. 9 Olwa Nuhu luno. Nuhu ali muntu mushinganyanya na mwirhonzi omu bantu b’amango gâge analikulikîre Nyakasane. 10 Nuhu aburha abagala: Set, Ham na Yafet 11 Obwo igulu lyalilihîmbwîre embere za Nyakasane linayunjwîre bumînya. 12 Nyakasane alola igulu, abona oku lisherîre, bulya ngasi muntu alihemusire omu lugendo lwâge en’igulu.

Okucirheganya oku lw’ecihonzi

13 Go mango Nyakasane abwîzirage Nuhu, erhi: «Kuli nie, amango g’obuzinda bw’omuntu gahisire, bulya igulu lyasherîre erhi bo barhuma, liyunjwîre bumînya. Niene nkolaga nabashâba haguma n’igulu. 14 Ocîtulire obwârho bw’omurhi gw’enshebeyi gwadwa amagoba; ogabe obwârho mwo rhuyumpa rhuyumpa, onabushîge enungulu omu ndalâla n’emugongo. 15 Alaga oku wâjira: obwârho bube na makano makumi asharhu ga bulî, makumi arhanu ga bugalî, makumi asharhu ga kadubwî. 16 Omu bwârho ohiremw’oburhungiri n’ah’ikano liguma enyanya oshwinje. Lunda luguma ohireyo omuhango gw’obwârho. Olujire mishonezo: ah’idako, aha karhî n’aha nyanya. 17 Nkolaga narhuma ecihonzi, kwo kuderha mîshi, en’igulu, ah’idako ly’amalunga, gashâbe ngasi ciremwa ciyîsa omûka; ebiri en’igulu biherêrekere. 18 Cikwône wêhe nâkuha endagâno. Wayîsh’ija omu bwârho mwen’abana bâwe, mukâwe, na bali-kazi bâwe. 19 Omu bizîne byoshi, na ngasi mubiri, orhôle bibiri bibiri bya ngasi lubero, obihugire omu bwârho, lyo bibêrana obuzîne haguma nâwe: hakâba akalume n’akakazi. 20 Ebinyunyi kushimbana n’obûko bwabyo, ebishwekwa kushimbana n’obûko bwâbyo, n’ebiyandala kushimbana n’obûko bwâbyo, bibiri bya ngasi bûko bibêre nâwe, lyo bibêrana akalamo. 21 Wehe orhôle ngasi bûko kalyo, olunde hofi hâwe: byayishiba biryo byâwe na biryo by’ebyo bintu ». 22 Nuhu ashimba byoshi, nk’oku Nyakasane alimurhegesire, kwo anajizire.

Genesis 6: 1וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנֹ֖ות יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ 2וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנֹ֣ות הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָדֹ֨ון רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ 4הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנֹ֣ות הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעֹולָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ 5וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבֹּ֔ו רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיֹּֽום׃ 6וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבֹּֽו׃ 7וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֨אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־עֹ֣וף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ 8וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ 9אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ 10וַיֹּ֥ולֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ 11וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ 12וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכֹּ֖ו עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס 13וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥ימַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 14עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃ 15וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵאֹ֣ות אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּוּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קֹומָתָֽהּ׃ 16צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑יםתַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃ 17וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בֹּו֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔יםמִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃ 18וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ 19וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 20מֵהָעֹ֣וף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּאֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֹֽות׃ 21וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ 22וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֛ו אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

Nuhu aja omu nkuge

1 Nyakasane ashub’ibwîra Nuhu, erhi: «Jaga omu bwârho mwene omulala gwâwe gwoshi, bulya nabwîne oku oli mushinganyanya embere zani muli elira iburha. 2 Oku ngasi bûko bwa nsimba ecîre, orhôlemwo mahali nda, akalume n’akakazi kâko; omu bûko bw’ensimba zihumânya orhôle ihasha liguma, akalume n’akakazi kâko. 3 N’omu ngasi bûko bwa binyunyi bicîre, orhôle mahasha nda, akalume n’akakazi kâko, lyo obûko burhag’ihera en’igulu. 4 Bulya enyuma lya nsiku nda, naniêsa enkuba en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani; en’igulu naholola ngasi cizine najiraga ». 5 Nuhu ajira ebi Nyakasane ali amurhegesire byoshi. 6 Nuhu aligwerhe myâka magana ndarhu erhi ecihonzi ciyisha, go mîshi okw’igulu. 7 Nuhu aja omu bwârho haguma n’abagala na mukâge n’abali-kazi, lyo bayâka amîshi g’ecihonzi. 8 Ensimba zicîre n’ezihumânya, ebinyunyi na ngasi binyafûka oku idaho byadaha omu bwârho bibiri bibiri, 9 akalume n’akakazi byoshi na Nuhu, nk’oku Nyakasane analirhegesire Nuhu. 10 Erhi ensiku nda zihika, amîshi g’ecihonzi gacihira oku idaho; 11 omu mwâka gwa magana ndarhu g’akalamo ka Nuhu, omu omwêzi gwa kabiri, omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, lwo n’olwo lusiku, amaliba g’ekuzimu gafunûnuka n’enshalalo z’emalunga zahulula. 12 Enkuba yania en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani. 13 Lwo n’olwo lusiku lyo Nuhu, boshi n’abagala Sem, Ham na Yafet, muka Nuhu, abali-kazi basharhu, baka abagala: 14 boshi n’ebizîne byoshi kushimbana n’obûko bwâbyo, ensimba kushimbana n’obûko bwâzo, ebiyandala oku idaho kushimbana n’obûko bwâbyo, ebibalala kushimbana n’obûko bwâbyo, ebinyunyi byoshi na ngasi hibalala, bàjaga omu bwarho. 15 Baja emunda Nuhu ali omu bwârho, babiri babiri ba ngasi ciyìsa omuka. 16 Abo bayishaga ndume n’ekakazi ba ngasi bûko, bobadahîre nk’oku Nyamuzinda anabarhegekaga. Nyakasane ayîgala obwârho abaha omugongo.

Namugege

17 Ecihonzi càba nsiku makumi ani, oku amîshi gayushûka n’obwârho bwasôkera enyanya z’izugulu. 18 Oku amîshi galuga ganayushûka okw’igulu n’obwârho bwayerêra oku mîshi. 19 Amîshi gaja gayushûka kulusha oku nyanya z’igulu ganabwîka ngasi ntôndo ndîrî zinaba ah’idako ly’amalunga. 20 Amîshi gabwîkaga entôndo, garhaluka makoro ikumi n’arhanu. 21 Ngasi kazîne kaherêrekera: ebigera okw’idaho, ebinyunyi, ebishwekwa, ensimba z’erubala, na ngasi bidûdûsa en’igulu na abantu boshi. 22 Kwo kuderha oku ngasi hyàli en’igulu hyàfa: ngasi biyîsa omûka emazûlu. 23 Ntyo kwo ebyàli en’igulu byoshi byàholokaga: haguma n’abantu, ebishwekwa, ebinyafûka n’ebinyunyi by’emalunga; byoshi byahirigirha en’igulu ci hasigala Nuhu yêne na ngasi kali omu bwârho bonaye. 24 Amîshi gayôrha gabwîkîre igulu nsiku igana na makumi arhanu.

Genesis 7: 1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדֹּ֥ור הַזֶּֽה׃ 2מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹורָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתֹּ֑ו וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתֹּֽו׃ 3גַּ֣ם מֵעֹ֧וף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיֹּ֥ות זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ 4כִּי֩ לְיָמִ֨ים עֹ֜וד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ 5וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ 6וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ 7וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתֹּ֧ו וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתֹּ֖ו אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃ 8מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהֹורָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָעֹ֔וף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃ 9שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃ 10וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 11בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵאֹ֤ות שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ בַּיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּהֹ֣ום רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃ 12וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ 13בְּעֶ֨צֶם הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖םאֶל־הַתֵּבָֽה׃ 14הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָעֹ֣וף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפֹּ֥ור כָּל־כָּנָֽף׃ 15וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בֹּ֖ו ר֥וּחַ חַיִּֽים׃ 16וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֹֽו׃ 17וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים יֹ֖ום עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ 18וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ 19וְהַמַּ֗יִם גָּ֥בְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 20חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃ 21וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּעֹ֤וף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃ 22כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃ 23וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם׀ אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־ רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בַּתֵּבָֽה׃ 24וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֹֽום׃

Okuyurha kw’ecihonzi

1 Nyamuzinda akengêra Nuhu, ensimba n’ebishwekwa byali bo naye omu bwârho. Nyamuzinda ageza empusi oku igulu, ntyo amîshi gahonôka. 2 Amaliba g’ekuzimu n’enshalalo z’emalunga byayigalwa; n’enkuba yayimanzibwa emalunga; 3 amîshi gaja gayonda bunyi bunyi, gagana erhi kugera nsiku igana na makumi arhanu. 4 Omu mwêzi gwa kalinda omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, obwârho bwadekerera oku ntôndo Ararat. 5 Amishi gaja gayonda gaja gayonda bunyi bunyi kuhika mwêzi gw’ikumi. Omu mwêzi gw’ikumi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi orhurhwerhwe rhw’entôndo rhwaboneka. 6 Erhi hagera nsiku makumi ani, Nuhu ayigula ilolero ly’obwârho alijizire omu bwârho anahulusa hungwe mpu aj’ilola erhi amîshi gakazire. 7 Hungwe ahuluka ci akaja eyi n’eyi alinda oku amîshi gakala okw’igulu. 8 Lero Nuhu ahulusa engûku mpu alole erhi amîshi gakazire okw’idaho; 9 ci wangûku erhi abona arhabwini aha ahira obulà bw’olushando, ashubira omu bwârho, bulya amîshi gaciri okw’igulu. Nuhu alambûla okuboko, ayigwârha anashub’iyidahya omu bwârho hofi naye. 10 Alinda zindi nsiku nda, ashub’ihulusa egûku omu bwârho, 11 engûku yamushubirakwo bijingo, abona ekola edwîrhe ehishami hy’omuzetuni omu mulomo. Nuhu ayumva oku amîshi gaganyire okw’igulu. 12 Ashub’ilinda zindi nsiku nda, ashub’ilika engûku egende: erhacigalukaga aha ali. 13 Omu mwâka gwa magana ndarhu na muguma y’akalamo ka Nuhu, omu mwêzi gwa burhanzi, omu lusiku lurhanzi ly’omwêzi, amîshi gali gamagana okw’igulu; Nuhu akula omufuniko gw’obwârho, abona oku obululi b’igulu bwakazirekwo amîshi. 14 Omu mwêzi gwa kabiri, omu nsiku makumi abiri na nda igulu lyoshi lyakala.

Okurhenga omu nkuge

15 Nyamuzinda arhegeka Nuhu, erhi: 16 « Huluka omu bwârho mwena mukâwe, bagala bâwe na bali-kazi bâwe haguma nâwe. 17 Ensimba za ngasi lubero muli mweshi, orhunyunyi, ebishwekwa na ngasi biyandala binadûdûsa okw’igulu, obihuluse haguma nâwe, lyo bihasha okulumîra igulu, biyololoke biluge hoshi. » 18 Nuhu ahuluka n’abagala, na mukâge, n’abali-kazi. 19 Ebizine byoshi na ngasi bishwekwa n’orhunyunyi rhwoshi n’ebiyandala binadûdûsa oku igulu kushimbana n’obûko bwabyo, byahuluka omu bwârho. 20 Go mango Nuhu ayubasirage oluhêrero lwa Nyakasane; arhola ngasi bûko bwa nsimba ecire na ngasi rhunyunyi rhucire, arhûla embagwa z’okusingonola oku luhêrero. 21 Nyakasane abayiza hirya hibayo hinja anacigerereza, erhi: « Ntakacihehêrera igulu bundi erhi muntu orhuma, bulya irala lyage liba liyerekire amabi kurhenga emuhimbo, ntakacishangula bundi ebizine nk’oku nzind’ijira. 22 Oku igulu licihaba, okumîra/kurhwera n’okusârûla, emboho n’idûrhu, ecanda n’empondo, obudufu n’omushi, birhakacihusa kubaho».

Genesis 8: 1וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ראֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ 2וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּהֹ֔ום וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ 3וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָלֹ֣וךְ וָשֹׁ֑וב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֹֽום׃ 4וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ 5וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָלֹ֣וךְ וְחָסֹ֔ור עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ 6וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֑ום וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלֹּ֥ון הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 7וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצֹוא֙ וָשֹׁ֔וב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ 8וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיֹּונָ֖ה מֵאִתֹּ֑ו לִרְאֹות֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ 9וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיֹּונָ֨ה מָנֹ֜וחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ 10וַיָּ֣חֶל עֹ֔וד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיֹּונָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ 11וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיֹּונָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִםמֵ עַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ 12וַיִּיָּ֣חֶל עֹ֔וד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיֹּונָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֹֽוד׃ 13וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֜ות שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשֹׁון֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַרנֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ 14וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס 15וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ 16צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ 17כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּעֹ֧וף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הֹוצֵא אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 18וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתֹּ֥ו וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתֹּֽו׃ 19כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָעֹ֔וף כֹּ֖ל רֹומֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ 20וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹורָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָעֹ֣וף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 21וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבֹּ֗ו לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל עֹ֤וד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף עֹ֛וד לְהַכֹּ֥ות אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ 22עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְיֹ֥ום וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

Bworhere buhyâhya bw’igulu. Endagâno ya Nnâmahanga n’ebiremwa byage

1 Nyamuzinda anacigisha Nuhu boshi n’abagala anacibabwîra, erhi: «Muburhe, muyôloloke, munabumbe igulu bantu. 2 Mube côbà na bacôbohwa b’ensimba zoshi z’oku igulu n’enyunyi zoshi z’emalunga, n’ebinyagàrha oku igulu lyoshi, n’enfi zoshi z’omu nyanja: byoshi mbihizire omu nfune zinyu. 3 Ngasi bibà bizîne binafukunya byoshi byâbà biryo binyu, mmuhire byo byoshi kuguma n’ebyâsi by’emburho. 4 Cikwône murhalyaga enyama mukanalya n’obuzîne bwâyo, kwo kuderha omuko. 5 Ci kwonene namudôsa oku muko gwa ngasi muguma muli mwe. Nanâdôse ebiryânyi byoshi ndôse n’omuntu, abantu bone na bone nanâdôse ogw’omuko gw’omuntu. 6 Owabulage omuko gw’omuntu, naye omuko gwâge gunabulagwe n’omuntu. Bulya oku nshusho ya Nyamuzinda omuntu alemagwa. 7 Mwehe muburhe, muyôloloke, mubumbe igulu bantu munalirhegeke.» 8 Nyamuzinda anacibwîra Nuhu n’abagala, erhi: «Loli oku nahira endagâno yani ekarhî kinyu n’ekarhî k’iburha linyu enyuma zinyu. 9 Nanjizire eyi ndagâno haguma n’ebizîne biri haguma ninyu: enyunyi, ebintu bishwekwa, ensimba muli mweshi, 10 rhuderhe omu kutwa bwofi, birya byanarhengaga omu nkuge, ensimba z’igulu. 11 Nfundisire endagâno yâni haguma ninyu: nta mubiri gwacisherêre n’amîshi g’ecihonzi, harhakacibà cihonzi casherêza igulu.» 12 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Lolagi ecimanyîso c’endagâno nfundisire ekarhî kinyu na nâni, ekarhî k’ebindi biremwa munali mweshi nabyo, oku maburhwa gayisha. 13 Niono mpizire omuherho gwâni omu bitû, co cabà cimanyîso c’endagâno yani n’igulu. 14 Mango nkashûbûliza ebitû oku nyanya z’igulu n’omuherho gukaboneka omu citû, 15 aho nanakengêra endagâno nafundikaga ninyu, amîshi garhacihinduke cihonzi c’okusherêza ngasi mubiri. 16 Mango omuherho gukabà guli omu citû, nanagubona, nankengêre erya ndagâno y’ensiku n’amango eri ekarhî ka Nyamuzinda n’ebiyîsa omûka byoshi, rhuderhe ngasi mubiri gubà oku igulu.» 17 Nyamuzinda anacibwîra Nuhu, erhi: «Eco co cimanyîso c’endagâno mpizire ekarhî kâni na ngasi mubiri guli oku igulu».

Iburha lya Nuhu

18 Bagala ba Nuhu barhengaga omu nkuge bâli: Semu, Hamu na Yafeti. Hamu ye îshe wa Kanani. 19 Abo oku banali basharhu bâli bene Nuhu bo banarhenzirekwo abantu, bàlumira igulu lyoshi. 20 Nuhu ebwa kuba àbâga muhinzi, arhondêra okukâhinga emizâbîbu. 21 Erhi aciba amanywa idivayi, àlaluka, àyôrha bushugunu omu ihêma lyage. 22 Ham îshe wa Kanan abona îshe ali bushugunu, ajìbwîra bene wabo oku bali babirhi embuga. 23 Ci Sem na Yafet banacirhôla ecirondo, bacihira bombi oku birhugo bayîsha bagenda cinyumanyumà, babwîka îshe, barhahindulaga obusù, barhabonaga obushugunu bw’îshe. 24 Erhi Nuhu arhengamwo erya ndalwè, amanya kurhi omugala murho anamujirîre. 25 Anacimubwîra, erhi: «Kanani ahehêrirwe mâshi! Kuli bene wâbo abe ye wa buzinda omu bajà!». 26 Anaciderha kandi, erhi: «Ayagirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Semu, ci Kanani abè muja wâge». 27 Nyamuzinda agalihye Yafet, ahande omu mahema ga Sem; ci Kanani abe muja wâge». 28 Enyuma ly’ecihonzi, Nuhu acilamire yindi myâka magana asharhu na makumi arhanu. 29 Akalamo ka Nuhu koshi kahisire omu myâka magana gali mwenda na makumi arhanu, buzinda bw’aho àfà.

Genesis 9: 1וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 2וּמֹורַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־עֹ֣וף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃ 3כָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃ 4אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשֹׁ֥ו דָמֹ֖ו לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ 5וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ 6שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמֹ֣ו יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃ 7וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ ס 8וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתֹּ֖ו לֵאמֹֽר׃ 9וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃ 10וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּעֹ֧וף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 11וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כָּל־בָּשָׂ֛ר עֹ֖וד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה עֹ֛וד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 12וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֹֽות־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖האֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עֹולָֽם׃ 13אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃ 14וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃ 15וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה עֹ֤וד הַמַּ֨יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר׃ 16וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עֹולָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 17וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֹֽות־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ 18וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃ 19שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃ 20וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃ 21וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּתֹ֥וךְ אהלה 22וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃ 23וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃ 24וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינֹ֑ו וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־לֹ֖ו בְּנֹ֥ו הַקָּטָֽן׃ 25וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃ 26וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמֹו׃ 27יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמֹו׃ 28וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃ 29וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

Okushandabana kw’amashanja

1 Alaga iburha lya bene Nuhu, Sem, Khamu na Yafeti, n’abana babusire enyuma ly’ecihonzi cinene. 2 Yafeti àburha Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tubali, Mesheki na Tirasi. 3 Bene Gomeri: Askenazi, Rifati, Togarma. 4 Bene Yavani: Elisha, Tarsisi, Aba Kitimi n’Aba Dodani. 5 Kuli barhengaga abashandabanaga omu birhwa bibà omu nyanja emwa amashanja. Bene Yafeti bagendibà ntyo ngasi baguma n’ecihugo câbo, n’olulimi lwâbo, n’emilala yâbo, n’amashanja gâbo. 6 Bene Khamu bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani. 7 Bene Kushi bo: Seba, Havila, Sabata, Rama na Sabuteka. Bene Rama bo: Sheba na Dedani. 8 Kushi àburha Nemrodi, ye warhangiraga oburhambo hano igulu. 9 Ali muhivi mukulu embere za Nyamubâho, co cinarhuma baderha mpu: «Kwo oli aka Nemrodi muhivi mukulu embere za Nyamubâho». 10 Ecihugo c’aga mashanja canacirhondêrera e Babeli, Ereki n’Akadi, bishagala biri byoshi omu cihugo ca Shineari. 11 Arhulukâna mw’eco cihugo aja e Asuru, ayûbaka Ninive, Rehoboti-Iri, Kalaha, na 12 Reseni ekarhî ka Ninive na Kalaha, lugo lunene là. 13 Misarayim àburha bene Ludimu, bene Anemu, Lehabimu na Nafutuhimu. 14 Aburha Patrosimu, ba Kasiluhimu, bo barhengakwo Abafilistini na ba Kafutorimu. 15 Kanani aburha Sidoni yo nfula yâge, kandi Heti. 16 Ahirakwo aba Yebuseni, aba Amoriti, aba Girgasi, 17 ahirakwo aba Hiviti, aba Arkeni, aba Siniti, 18 ahirakwo aba Abaarvadi, aba Semariti, aba-Hamatiti; enyuma z’aho emilala ya bene Kanani yashadabana yoshi. 19 Ecihugo ca bene Kanani cali kurhenga e Sidoni, kugera e Gerari kuja e Gaza, kandi kugera olunda lw’e Sodomo, Gomora, Adma na Seboyimi caj’ihwera e Lesha. 20 Byanacibà ntyo kuli bene Khamu, ngasi baguma n’emilala yâbo n’ebihugo byâbo, haguma n’amashanja gâbo. 21 Semu naye agwerhe eryâge iburha, ye îshe wa bene Eberi boshi ye na mukulu wa Yafeti. 22 Semu ye burha Elami, Asuri, Aripakisadi, Ludi na Arami. 23 Bene Arami: Usi, Huli, Geteri na Mash. 24 Aripakisadi àburha Selahi, na Selahi àburha Eberi. 25 Eberi àburha bana babirhi: owa burhanzi aderhwa Pelegi, bulya omu mango gage mwo igulu lyagabanyikanaga, omulumuna naye aderhwa Yokotani. 26 Yokotani aburha Almodadi, Selefi, Hasarmaveti na Yera , 27 Hadorami, Uzali, Dikala, 28 Obali, Abimayeli na Sheba. 29 Ofiri, Havila, Yobabu, abôla boshi bali bana ba Yokotani. 30 Ecihugo câbo cali kurhenga e Mesha kuja e Sefari, ntôndo eri ebushoshokero bw’izûba. 31 Kwo bali ntyo bene Semu, omu kushimba emilala yâbo, olulimi lwâbo na kandi omu kushimba ecihugo câbo n’amashanja gâbo. 32 Kwo bene Nuhu bayôlolosire ntyo omu milala, omu bûko n’omu mashanja gâbo. Baligi cisiki c’agandi mashanja goshi gabumbire igulu kurhenga amango g’ecihonzi.

Genesis 10: 1 וְאֵ֨לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ 2בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָגֹ֔וג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ 3וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃ 4וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃ 5מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגֹּויִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנֹ֑ו לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃ 6וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ 7וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ 8וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְיֹ֥ות גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ 9הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבֹּ֥ור צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 10וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתֹּו֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃ 11מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ 12וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃ 13וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ 14וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס 15וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־חֵֽת׃ 16וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ 17וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ 18וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּחֹ֖ות הַֽכְּנַעֲנִֽי׃ 19וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖םעַד־לָֽשַׁע׃ 20אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃ ס 21וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֹֽול׃ 22בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃ 23וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃ 24וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ 25וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ 26וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמֹודָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ 27וְאֶת־הֲדֹורָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ 28וְאֶת־עֹובָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ 29וְאֶת־אֹופִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יֹובָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ 30וַֽיְהִ֥י מֹושָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃ 31אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגֹויֵהֶֽם׃ 32אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתֹולְדֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגֹּויִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃פ

Enkingi ya Babeli

1 Igulu lyoshi lyagwerhe iderha liguma na binwa biguma. 2 Ebwa kuba abantu bajâga bagendagenda olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, lero banacirhinda omu kabanda k’omu cihugo ca Shineyari: banaciyûbaka ahôla. 3 Banacibwirana mpu: «Ewa yagi, rhujire amatofali, rhugayoce n’omuliro». Amatofali gaba go mabuye g’okuyubaka n’obulembo yaba yo nsima yagagwârha. 4 Banacibwirana mpu: «Ewa yagi: Rhuyûbake olugo, kandi rhuhirekwo enkingi yahika oku nkuba malunga. Ntyo nirhu rhwanakâderha oku nirhu rhuli balume là, na kandi okwôla kwanarhuma rhurhacishandabana omu igulu». 5 Nyamuzinda anacihona oku nkuba mpu naye ayîsh’ilola olugo n’enkingi abantu bayubasire. 6 Nyamuzinda anaciderha erhi: «Ala oku boshi bali lubaga luguma banagwerhe iderha liguma, ogwola gwo murhôndêro gw’eyi mikolo yâbo. Na bunôla nta muhigo gwabo gwakabula buyunjula kuli bo. 7 Kanya rhubunguluke, rhubashandire iderha, bahuzagure nta baguma baciyumva ababo. 8 Nyamubâho abashandabanya omu igulu lyoshi, kurhenga aho, baleka okuyubaka olwo lugo. 9 Aho bahayîrika Babeli, bulya ho Nyamubâho ashandiraga iderha ly’abantu oku igulu, ahôla ho anabashandabanyizagya, bashandâla omu igulu lyoshi.

Bashakulûza ba Abrahamu.

10 Alaga iburha lya Semu: Erhi ajira myâka igana, àburha Aripakisadi, myâka ibirhi enyuma ly’ecihonzi. 11 Enyuma ly’okuburhwa kwa Aripakisadi, Semu ashub’ilama myâka magana arhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 12 Erhi Aripakisadi àjira myâka makumi asharhu n’irhanu, àburha Selahi. 13 Aripakisadi abire amaburha Selahi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’isharhu, àburha abarhabana n’abanyere. 14 Erhi Selahi àjira myâka makumi asharhu, àburha Eberi. 15 Selahi abìre amaburha Eberi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’irhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 16 Erhi Eberi àjira myâka makumi asharhu n’ini, àburha Pelegi. 17 Eberi abìre amaburha Pelegi, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 18 Erhi Pelegi àjira myâka makumi asharhu, àburha Rewu, 19 Pelegi abìre amaburha Rewu, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 20 Erhi Rewu àjira myâka makumi asharhu n’ibirhi, àburha Serugi. 21 Rewu abìre amaburha Serugi, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi na nda, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 22 Erhi Serugi àjira myâka makumi asharhu, àburha Nahori. 23 Serugi abìre amaburha Nahori, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 24 Erhi Nahori àjira myâka makumi abirhi na mwenda, àburha Terahi. 25 Nahori abìre amaburha Terahi, ashub’ilama yindi myâka igana n’ikumi na mwenda, àburha abarhabana, àburha n’abanyere. 26 Erhi Terahi ajira myâka makumi galinda, àburha Abramu, Nahori na Harani.

Iburha lya Terahi

27 Alaga iburha lya Terahi: Terahi àburha Abramu, Nahori na Harani. Harani àburha Loti. 28 Harani afire embere z’îshe Terahi omu cihugo baburhiragwamwo, e Uru omu Kaldeya. 29 Abramu na Nahori banacija omu buhya: muka Abramu izìno lyage erhi ye Sarayi; muka Nahori izìno lyage erhi ye Milka, mwali wa Harani, àligi îshe wa Milka na Yisika . 30 Sarayi anacigumba: arhabonaga mwana. 31 Terahi anacirhôla omugala Abramu, n’omwinjikulu Loti mwene Harani, n’omwalikazi Sarayi muka omugala Abramu, boshi barhenga e Uru omu Kaldeya baja omu cihugo c’e Kanani, ci erhi bahika e Harani bayûbaka yo. 32 Ensiku z’akalamo ka Terahi: myâka magana abirhi n’irhanu, buzinda afìra aha Harani.

Genesis11: 1וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃ 2וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ 3וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶןוְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃ 4וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥יכָל־הָאָֽרֶץ׃ 5וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ 6וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣רמֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֹֽׂות׃ 7הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ 8וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃ 9עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔העַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ 10אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ 11וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס 12וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שָֽׁלַח׃ 13וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס 14וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־עֵֽבֶר׃ 15וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס 16וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־פָּֽלֶג׃ 17וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס 18וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־רְעֽוּ׃ 19וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס 20וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃ 21וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס 22וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־נָחֹֽור׃ 23וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הֹולִידֹ֥ו אֶת־נָחֹ֖ור מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס 24וַיְחִ֣י נָחֹ֔ור תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־תָּֽרַח׃ 25וַיְחִ֣י נָחֹ֗ור אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ס 26וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֨ולֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָֽן׃ 27וְאֵ֨לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הֹולִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הֹולִ֥ידאֶת־לֹֽוט׃ 28וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מֹולַדְתֹּ֖ו בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃ 29וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָחֹ֛ור לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחֹור֙ מִלְכָּ֔הבַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃ 30וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃ 31וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנֹ֗ו וְאֶת־לֹ֤וט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנֹ֔ו וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּתֹ֔ו אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣םבְּנֹ֑ו וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ 32וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס

II . Olw’Abrahamu

Okuhamagalwa kw’Abrahamu

1 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu, omulala gwâwe n’enyumpa ya sho, oje omu cihugo nakuyereka. 2 Nakujira ishanja linene, nakugisha n’izîno lyâwe lije irenge, lyabà mugisho! 3 Nagisha abakugisha, nahana n’abakakuhehêrera. N’amashanja g’igulu goshi gagishwa muli we.» 4 Abramu anacilikùla nk’oku Nyamubâho anamubwiraga, bagenda boshi na Loti. Abramu ali agwerhe myâka makumi gali nda n’irhanu erhi arhenga e Harani. 5 Abramu anacirhôla mukâge Sarayi na Loti, mugala w’omulumuna, ashana ebirugu byage byoshi n’abambali ali akola agwerhe aha Harani; balikùla, bàja omu cihugo c’e Kanani. Banacihika obwo omu cihugo c’e Kanani. 6 Abramu anacirhulukàna mw’ecola cihugo, ahika ahantu hatagatifu e Sikemi, aha murhi gwa More. Ago mango erhi Banyakanani bayubasire ecihugo. 7 Nyamubâho abonekera Abramu anacimubwîra, erhi: «Iburha lyâwe lyo naha eci cihugo». Oku bundi Abramu ayubakira Nyamubâho, wamubonekeraga, oluhêrero ahòla. 8 Kurhenga aho anacisôkera oku ntôndo olunda lw’e bushoshokero bwa Beteli, agwikayo ecirâlo. Akâsinza Beteli e buzikiro na Ai e bushoshokero. Ayubakaho oluhêrero lwa Nyamubâho, anaciyakûza izîno lyage. 9 Ntyo Abramu aja abanda anahandùla, alinda ahika e Nêgebu.

Abramu aj’e Mîsiri

10 Ecizombo canacizùka omu cihugo, naye Abramu abungulukira e Mîsiri mpu aj’ibérayo bulya ecizombo cali cidârhi bwenêne mw’eco cihugo. 11 Erhi bakola baling’ihika e Mîsiri, Abramu anacibwîra mukâge Sarayi, erhi: «Lola, nyishi oku obà mukazi w’iranga linja. 12 Abanya-Mîsiri hano banarhubona ntya banaderha mpu mukâge oyu, n’abo bananyirha, bakuleke. 13 Kuziga okàderha oku oli mwali wirhu lyo nani bandola bwinja, bandeke nkulamirekwo». 14 Byanabà kulya, Abramu erhi ahika e Mîsiri, Abanyamisiri babona oku nyamukazi anali mwinja bwenêne. 15 Abarhambo ba Faraoni bamubona bakàmukunga bwenêne embere za Faraoni. Barhòla nyamukazi, Sara, bamuhèka omu bwâmi bwa Faraoni. 16 Faraoni arhonya Abramu erhi nyamukazi orhuma: ashobòla enkafu n’ebibuzi, endogomi ndume, abajà, abajàkazi, endogomi nkazi n’engamiya. 17 Ci kwone Nyamubâho arhogezakwo Faraoni obuhanya bunene ye n’omulala gwâge erhi Sarayi muka Abramu orhuma. 18 Faraoni anacihamagala Abramu amubwîra, erhi: «Kwo kurhi oku wanjizire? Carhumaga orhambwîra oku ali mukâwe? 19 Carhumaga oderha, erhi: «Ali mwali wirhu?» n’aho nalinda mmuyanka? Buno buno alaga mukâwe, rhòla ye wenaye ontengere kuno». 20 Faraoni amuha abantu bamulusa bamukûla omu cihugo ye na mukâge n’ebintu byage byoshi.

Genesis12: 1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמֹּֽולַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ראַרְאֶֽךָּ׃ 2וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְגֹ֣וי גָּדֹ֔ול וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ 3וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ 4וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתֹּ֖ו לֹ֑וט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣יםשָׁנָ֔ה בְּצֵאתֹ֖ו מֵחָרָֽן׃ 5וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתֹּ֜ו וְאֶת־לֹ֣וט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּוְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 6וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְקֹ֣ום שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵלֹ֣ון מֹורֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ 7וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ההַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ 8וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אהלה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤םמִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 9וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָלֹ֥וךְ וְנָסֹ֖ועַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ 10וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ 11וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָבֹ֣וא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתֹּ֔ו הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥היְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ 12וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתֹּ֣ו זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ 13אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֨עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ 14וַיְהִ֕י כְּבֹ֥וא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ 15וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ 16וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־לֹ֤ו צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖תוּגְמַלִּֽים׃ 17וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּיתֹ֑ו עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ 18וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ 19לָמָ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ 20וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹתֹ֛ו וְאֶת־אִשְׁתֹּ֖ו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹֽו׃

Abrahamu alekana boshi na Loti

1 Abramu arhenga e Mîsiri, ye, mukâge n’ebintu byage byoshi, kuguma na Loti ashubisôkera e Nêgebu. 2 Abramu ali muhirhi bwenêne oku maso g’ebintu bishwekwa, oku nsaranga n’oku masholo. 3 Kandi ashub’ijà ahanda anahandûla kurhenga e Nêgebu kuhika e Beteli, alinda ashubihika halya agwikaga ecirâlo burhanzi ekarhî ka Beteli na Ai , 4 halya ayubakiraga Nyamubâho oluhêrero burhangiriza, kandi ahôla Abramu ashubiyâkuza izîno lya Nyamubâho. 5 Loti wajâga agenda boshi na Abramu ali agwerhe naye amaso g’enkafu n’ag’ebibuzi, haguma n’amahema. 6 Ecihugo cafundera, okuba n’ebintu binji kurhacizigaga babêra haguma. 7 Abangere ba Abramu n’abangere ba Loti barhondêra emirongwe. Mw’ago mango Abanya-Kanani ri’aba Periziti bo balibayubasire omu cihugo. 8 Abramu abwîra Loti, erhi: «Yaga ntalonza hazûke emirongwe ekarhî kâni nâwe nisi erhi ekarhî k’abangere bâni n’abangere bâwe bulya rhwamabà baguma. 9 K’ecihugo cirhali cigali embere zawe. Ontengekwo. Okaja e kulembe naja ekulyo, okaja ekulyo, naja ekulembe.» 10 Loti ayinamula amasu, abona olubanda lwa Yordani lwali ludômerirwe bwinja hoshi. Okwo kwabâga embere Nyamubâho ashàbe Sodomo na Gomora, olwo lubanda kwo lwali nka busâni bwa Nyamubâho, nk’ecihugo c’e Mîsiri kuja elunda lw’e Sowari. 11 Loti acîshoga olwo lubanda lwa Yordani lwoshi, agandûla agend’iyûbaka olunda lw’e bushoshokero, ntyo kwo barhenginekwo. 12 Abramu ayûbaka omu cihugo ca bene Kanani, naye Loti ayûbaka omu bishagala by’elubanda, agwika ebirâlo byage kuhika e Sodomo. 13 Abantu b’e Sodomo bali bantu babì bwenêne, na banyabyâha embere za Nyamubâho. 14 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi Loti aba amamurhengakwo, erhi:«Yinamula amasu obone, kurhenga aho oli kuja e mwenè n’emukondwe, kuja e bushoshokero n’ebuzikiro. 15 Eco cihugo coshi wabona nakuha co we n’iburha lyâwe, cibè cinyu ensiku zoshi. 16 Iburha lyâwe najira hyôloloke liluge nka katulo k’okw’idaho: owakahash’iganja emogomogo z’akatulo k’okw’idaho ye wanahash’iganja iburha lyâwe. 17 Yimuka! orhandagire eci cihugo omu buli n’omu bugali, bulya co nakuha.» 18. Abramu yoyo n’amahema gage, akanyaagend’igwika ecirâlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahóla ayubakiraho Nyamubâho oluhêrero. 18 Abramu yoyo n’amahêma gage, akanya agend’igwika ecirâlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahôla ayubakiraho Nyamubâho oluhêrero.

Genesis 13 1וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתֹּ֧ו וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֛ו וְלֹ֥וט עִמֹּ֖ו הַנֶּֽגְבָּה׃ 2וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ 3וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥יןבֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ 4אֶל־מְקֹום֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 5וְגַם־לְלֹ֔וט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃ 6וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ 7וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־לֹ֑וט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ 8וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־לֹ֗וט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥יםאַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃ 9הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃ 10וַיִּשָּׂא־לֹ֣וט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗האֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃ 11וַיִּבְחַר־לֹ֣ו לֹ֗וט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע לֹ֖וט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃ 12אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְלֹ֗וט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃ 13וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃ 14וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־לֹ֣וט מֵֽעִמֹּ֔ו שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּקֹ֖וםאֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ 15כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃ 16וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנֹות֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץגַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ 17ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ 18וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְרֹ֑ון וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

Entambala y’abâmi bani

1 Omu mango ga Amrafeli mwâmi w’e Shineyari, Ariyoko mwâmi w’e Elasari na Kedori-Laomeri mwâmi w’e Elami na Tideali mwâmi w’e Goyimi, 2 abôla bâmi banacitula entambala oku babo bâmi bo baligi: Bera mwâmi w’e Sodomo, Birsha mwâmi w’e Gomora, Shineabi mwâmi w’e Adma, Shemeberi mwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyage ye Sowari. 3 Abâla bazinda bayankira omuhigo omu kabanda ka Sidimi yo enaligi nyanja y’omunyu. 4 Bagezize myâka ikumi n’ibirhi erhi badwirbe barhegekwa na Kedori-Laomeri, lero omu mwâka gw’ikumi na kasharhu, bàgoma. 5 Ci omu mwâka gw’ikumi na karhanu Kedori -Laomeri àyisha haguma n’omurhwe gw’abandi bâmi, balya bali bayumvinye boshi naye. Ahimira bene Refayimi aha Ashtaroti-Karnayimi, Abazuzimi abahimira aha Hama, Aba-Emimi omu kabanda ka Kiriyatayimi, 6 Aba Horiti abahimira oku ntôndo za Seyiri kuhika aha Eli-Parani lugo luli elubibi n’irûngu. 7 Bagonjolokera e Ayini Mishipati omu Kadesi. Bahima ab’omu cihugo c’aba-Amaleki, kuguma n’aba Amoreni, bo babàga e Hasasoni-Tamari. 8 Naye omwâmi w’e Sodomo, omwâmi w’e Gomora, omwâmi w’e Adma, omwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyage ye Sowari nabo bàhiga okulwa; babalwikiza omu kabanda ka Sidimi. 9 Bakoza Kedori-Laomeri, mwâmi w’e Elami, Tideali mwâmi w’e Goyimi, Amrafeli mwâmi w’e Shineyari na Ariyoko mwâmi w’e Elasari, bâmi bani oku barhanu! 10 Omu kabanda ka Sidimi mwali muyunjwire bideka bya bulembo; omu kuyaka omwâmi w’e Sodomo n’omwâmi w’e Gomora bahirimamwo, abasigalaga bayakira omu ntôndo. 11 Abahimaga basàbunga ebyali omu Sodomo n’omu Gomora byoshi, n’ebiryo byamuli byoshi banacigendera. 12 Loti naye, mugala wa mulumuna wa Abramu, bamugwârha, banyaga n’ebirugu byage byoshi banacigendera. Yo ali ayubasire e Sodomo. 13 Muguma omu bashugunukaga, akanya aj’ibwîra Abramu muhabraniya wali yubasire aha murhi gwa Mambri Amoriti, mwene wabo Esikoli na Aneri, bàli bìra b’Abramu. 14 Abramu erhi ayumva oku kwo mwene wabo anahèsirwe mpira ntyo, asinga omurhwe gwa balume magana asharhu na bantu ikumi na munani, balwi bakulu baburhagwa omu mwage, abalibirhakwo kuhika aha Dani. 15 Erhi babà bamacìgabamwo bikembe bibirhi, Abramu ye n’engabo yage, bàbarhéra budufu, anabahima abaminika kuhika aha Hoba olunda lw’ebwa murhi gwa Damasko. 16 Alîkûza ebirugu byoshi, haguma na mwene wabo Loti n’ebirugu byage, kuguma n’abakazi n’abalume.

Oburherekêre bwa Melkisedeki

17 Abramu erhi akola arhabâluka emunda anahimiraga Kederi-Lomeri, ye n’abâmi bali boshi naye, omwâmi w’e Sodomo ayîsh’imuyankirira omu njira omu kabanda ka Sawe (lwo lubanda lwa mwâmi). 18 Melkisedeki mwâmi w’e Salemu ayisha adwîrhe omugati n’irivayi; ali mudâhwa wa Nyamuzinda w’enyanya bwenêne. 19 Anacigisha Abramu ederha, erhi: «Abramu agishwe na Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owalemaga amalunga n’igulu, 20 Ayagirwe Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owahiraga abashombanyi bâwe omu nfune zawe». Abramu anacimurhûla oku ngasi ebi anali adwîrhe byoshi. 21 Oyu mwâmi w’e Sodomo anacibwîra Abramu, erhi: «Ompe abantu oyôrhane ebirugu». 22 Ci kwone Abramu ahûna oyo mwâmi w’e Sodomo, erhi: «Ndengezize okuboko kwâni emunda Nyamuzinda w’enyanya bwenêne ali ye walemaga amalunga n’igulu. 23 Ciru n’ehigozi ciru n’ehishumi hy’enkwerho zawe ntahyo narhôla omu birugu byâwe: orhag’iderha erhi: «Nie nagazize Abramu». 24 Ntahyo ntôzire ciru n’ehitya. Byo ntaderha ebi abarhumisi bàni balyaga n’ecigabi nahàga abira bantabalaga bo Aneri, Esikoli na Mambri; abola barhôla ngasi muguma ecâge cigabi».

Genesis 14 1וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְגֹּויִֽם׃ 2עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃ 3כָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ 4שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ 5וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣תקַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃ 6וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃ 7וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔יהַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ 8וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּאִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ 9אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גֹּויִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ראַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃ 10וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖יםהֶ֥רָה נָּֽסוּ׃ 11וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ 12וַיִּקְח֨וּ אֶת־לֹ֧וט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ 13וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣יעָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃ 14וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵיתֹ֗ו שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֔ותוַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ 15וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חֹובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ 16וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־לֹ֨וט אָחִ֤יו וּרְכֻשֹׁו֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃ 17וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתֹו֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּבֹ֗ו מֵֽהַכֹּות֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ראִתֹּ֑ו אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ 18וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הֹוצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֹֽון׃ 19וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ 20וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לֹ֥ו מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ 21וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ 22וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ 23אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֹֽוךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּיאֶת־אַבְרָֽם׃ 24בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔אהֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס

Endagâno ya Nyamubâho boshi na Abrahamu

1 Enyuma ly’ebyo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Abramu omu cilôrho, kaderha ntya, erhi: «Orhayobohaga Abramu, nie mpenzi yawe, oluhembo lwâwe lwabà lunene». 2 Abramu ashuza, erhi: «Waliha Nyamubâho bicigi wanshobôza? Niono nafà buzira mwana, niono omu njira rhwene Eliezeri w’e Damasko, ye wayîma omu byâni….» 3 Abramu aderha, erhi: «Lola oku orhampâga iburha na muguma omu bene wirhu ye wayîsh’iyîma omu byâni». 4 Kandi aho, akanwa ka Nyamubâho kanacimurhindakwo, erhi: «Arhali wabene oyo wanayîme omu byâwe ci muguma warhenga omu muko gwâwe». 5 Oku bundi amujâna embuga amubwîra, erhi: «Galamira emalunga, oganje enyenyêzi z’emalunga nk’oku onahashire», anacimubwîra, erhi: «Kwo iburha lyâwe lyabà ntyo». 6 Abramu ayemera Nyamubâho, naye Nyamubâho erhi abà amamuganjira birya, amuyereka oku kwoshi kunali k’okuli. 7 Ashub’ibwîra Abramu, erhi: «Nie Nyamubâho wakurhenzagya e Uru omu Kaldeya nti nkuhe eci cihugo cibe cawe». 8 Abramu ashuza, erhi: «Yagirwa Nyamubâho, bici namanyirakwo oku neci canabà cani?» 9 Anacimushuza, erhi: «Kanyagya ondêrhere endaku ya myâka isharhu, empene ya myâka isharhu, engandabuzi ya myâka isharhu, orhôle n’empingà n’ecananyunyi c’engûku». 10 Ayisha amudwirhire ebyo bintu, abiberanga analambika ngasi luhande omu masu g’olwabo, ebinyunyi byoki arhaberangaga. 11 Bacigukuma mpu bacirhunike kuli erya mirhumba, Abramu akazibahâhanya. 12 Erhi izûba liba likola lyazika, enjôli nnene yarhogerakwo Abramu, ecôba cinene camugwârha. 13 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Omanye bwinja oku abana bâwe bâba nka bigolo omu cihugo cirhali cabo. Baba baja eyo munda banabalibuze myâka magana ani. 14 Ci olubaga lwabarhindibuza ntyo niene nalutwira olubanja na buzinda bayagaluke erhi banadwîrhe birugu mwandu. 15 Wehe wakulikira basho n’omurhûla, wagishwa omu bushanja bwinja. 16 Oku iburha lya kani go mango banashubire eno, bulya obubi bw’abanya-Amoriti burhacihika oku muhiro». 17 Izûba lyabîrage lyamazika n’obudufu erhi bwamarumbâna, lola oku ecibêye c’omugi n’ecimole n’omuliro byàgera ekarhî ka zirya nyama mberange. 18 Olwo lusiku Nyamubâho àfundika endagâno boshi n’Abramu ederha, erhi: «Iburha lyâwe ndihîre eci cihugo, kurhenga oku lwishi lw’e Mîsiri kuhika oku lwishi lunene, lwo lwishi lwa Efrata. 19 Cihugo c’aba Keniti, aba Keniziti, aba Kadimoniti, 20 aba Hititi, aba Periziti, aba Refayimi, 21 aba Hamoriti, abanya-Kanani, aba Girigashiti n’aba Yebuseni».

Genesis 15 1אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הֹולֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂקאֱלִיעֶֽזֶר׃ 3וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יֹורֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ 4וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ 5וַיֹּוצֵ֨א אֹתֹ֜ו הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכֹּ֣וכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑םוַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ 6וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לֹּ֖ו צְדָקָֽה׃ 7וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖אתלְרִשְׁתָּֽהּ׃ 8וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגֹוזָֽל׃ 10וַיִּֽקַּֽח־לֹ֣ו אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְרֹ֖ו לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖רלֹ֥א בָתָֽר׃ 11וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ 12וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָבֹ֔וא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ 13וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑םאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃ 14וְגַ֧ם אֶת־הַגֹּ֛וי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֹֽול׃ 15וְאַתָּ֛ה תָּבֹ֥וא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁלֹ֑ום תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טֹובָֽה׃ 16וְדֹ֥ור רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ 17וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥יםהָאֵֽלֶּה׃ 18בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔אתמִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ 19אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ 20וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃ 21וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ ס

Okuburhwa kwa Ismaeli

1 Sarayi muka Abramu arhâlisag’imuhâ mwana. Cikwonene Sarayi ali agwerhe omuja-kazi wage w’e Mîsiri izîno lyage ye Hagari. 2 Sarayi, anacibwîra Abramu, erhi: «Lola, wekasinga obu Nyamubâho arhanyemereraga okuburha, j’emunda omujakazi wâni ali, nkaba hali amango ankacimbonera abana». Abramu ayumva izu lya Sarayi. 3 Ntyo, Abramu erhi ajira myâka ikumi ali omu cihugo c’e Kanani, mukâge Sarayi amuha Hagari, mujakazi wage munyamisiri, amuha iba Abramu mpu amuyanke. 4 Naye, anacija emunda Hagari ali, arhôla izîmi. Nyamukazi kurhenga amango abonaga akola ali izîmi arhacilolaga nn’omumwabo nka muntu. 5 Sarayi anacibwîra Abramu, erhi: «We orhumire njakwo aka kagayo! Nayansire omujakazi wâni nakufumbikaye, na kurhenga amango abonaga akola ali izîmi, niono ntacibonwa nka muntu omu masu gage. Nyamuzinda yêne arhufunge rhwembi!». 6 Abramu abwîra Sarayi, erhi: «Omujakazi wâwe omu maboko gâwe anali, wene omujirire oku onasîmire». Abwo Sarayi akaz’ilibuza owabo kuhika owabo amuyaka. 7 Malahika wa Nyamubâho anacishimana Hagari hofi n’iriba liguma omu irûngu, lyo iriba liba oku burhambi bw’enjira y’e Shuru. 8 Amudôsa , erhi: «Hagari, mujakazi wa Sarayi, ngahi warhenga na ngahi waja?». Hagari anacimushuza, erhi: «Naja nayâka nn’omumwirhu Sarayi». 9 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Galuka , oshubire emwa nn’omumwinyu onakazimuyumva». 10 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, èrhi: «Naluza bwenêne iburha lyâwe, lyaluga liyabirane okuganjwa». 11 Malahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «W’oyo oli izîmi, waburha omwanarhabana, wayîsh’imuyirika izîno lya Ismaeli, bulya Nyamuzinda anayumvîrhe omulenge gwâwe. 12 Oyo mwana abà ndogomi nkali ya muntu, okuboko kwage kwakâlikirwa abandi boshi n’okuboko kw’abandi boshi ye kwalikirwa. Ayimanga yêne omu masu ga bene wabo boshi.» 13 Hagari ayîrika Nyamubâho wamubonekeraga eri izîno: erhi: «we El Royi», kwo kuderha «We Nyamuzinda Obona», bulya gwarhi yêne, «Ka ye nshubir’ibona aha olya odwîrhe ambona?» 14 Co cirhuma eryo iriba liderhwa mpu iriba lya Lahayi-Royi, liba ekarhî ka Kadesi na Beredi. 15 Hagari anaciburhira Abramu omwanarhabana, naye Abramu àyirika mugala wa Hagari izîno lya Ismaeli. 16 Abramu ali akola agwerhe myâka makumi gali munani na ndarhu erhi Hagari amujira Ishe wa Ismaeli.

Genesis 16 1וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה לֹ֑ו וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃ 2וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖המִמֵּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְקֹ֥ול שָׂרָֽי׃ 3וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖םבְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ 4וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃ 5וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָהוָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃ 6וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטֹּ֣וב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔יוַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃ 7וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃ 8וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖יבֹּרַֽחַת׃ 9וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃ 10וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ 11וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמֹו֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖האֶל־עָנְיֵֽךְ׃ 12וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָדֹ֣ו בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בֹּ֑ו וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃ 13וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥ירֹאִֽי׃ 14עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃ 15וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנֹ֛ו אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃ 16וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס

Endagâno n’okukembûlwa kwa Abrahamu

1 Abramu erhi ajira myâka makumi gali mwenda, Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: «Nie El-Shadayi, Nyamuzinda Ogala-byoshi, olambagire embere zani onayôrhe mwimana. 2 Nafundika endagâno yani na nâwe, nakuluza bwenêne». 3 Abramu anacikumba bûbi, na Nyamuzinda amubwîra, erhi: 4 «Niono, endagâno yani nâwe yeyi: Wabà îshe w’amashanja manji manji. 5 Barhakanacikuderha Abramu, ci we kola Abrahamu, bulya nakujira îshe wa mashanja manji manji. 6 Nakuha iburha lirhali linyi, wabà îshe wa mashanja manji na bâmi banji bakurhengamwo. 7 Nafundika endagâno yani rhwembi, ekarhî kani n’iburha lyâwe enyuma zawe, n’obûko bwâwe enyuma zawe, kurhenga oku iburha kuja oku lidi, yabà ndagâno y’ensiku zoshi, kuderha nti mbe Nyamuzinda wâwe na Nyamuzinda w’iburha lyâwe enyuma zawe. 8 Nakuha w’oyo n’iburha lyâwe ecira cihugo oyubasiremwo, ecihugo ca Kanani coshi, caba cawe ensiku zoshi, nani nabà nie Nyamuzinda wâwe». 9 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Woyo olange bwinja endagâno yani, woyo n’iburha lyâwe enyuma kurhenga oku iburha kuja oku lindi. 10 Alaga endagâno yani mukwânîne mulange, ndagâno ekarhî kani na nâwe, kwo kuderha we n’iburha lyâwe enyuma zawe: Ngasi mwanarhabana w’omu nyumpa yawe yeshi akwânîne akembûlwe. 11 Mujire bammukembûle, kwo kuderha batwe ehishisha hy’obulume bwinyu, co cabà cimanyiso c’endagâno yani ekarhî kani na ninyu. 12 Ngasi mwanarhabana winyu, erhi akajira nsiku munani abusirwe, anakembûlwe, kurhenga oku iburha kuja oku lindi. Oyo anabà mwanarhabana waburhwa omu nyumpa yawe nisi erhi omwanarhabana waguliragwa ecigolo cirhali c’omu bûko bwâwe. 13 Oyo obusirwe omu nyumpa yawe, n’oyo wagulagwa nsaranga, kukwânîne bakembûlwe. Endagàno yani yashâkwa omu mubiri gwinyu nka ndagâno y’ensiku zoshi. 14 Orhali mukembûle, omulume barhatwiri ehishisha hy’oku bulume bwâge, oyôla kukwânîne akagwe omu bûko bwinyu, bulya arhakenziri endagâno yani». 15 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Mukâwe Sarayi irhondo orhacihìîraga okamuderba mpu ye Sarayi, ci izîno lyage ye kola waba Sara. 16 Namugisha nankuhe omwanarhabana wa kuli ye, namugisha abe nnina w’amashanja, anaburhe amashanja aburhe n’abâmi b’amashanja». 17 Abrahamu akumba bûbi, arhondêra asheka, erhi amacidesa yêne, erhi: «K’omwana akaciburhwa n’omushosi wa myâka igana, na Sara ogwerhe myâka makumi gali mwenda, ka anaciburha? 18 Abrahamu, erhi: «Ciru Ismael arhanarhang’ilama embere zawe!» 19 Nyamuzinda ashuza, erhi: «Kwo binali, mukâwe Sara akuburhira omwanarhabana, wanamuyirika izìno lya Izaki, nafundika endagâno yani haguma naye, yabà ndagâno y’ensiku n’amango, kuderha nti mbe Nyamuzinda wage n’ow’obûko bwâge bwayisha enyuma zâge. 20 Oku biyerekire Ismaeli neci nkuyumvîrhe; naye mmugishire, namuha iburha, namujire aluge bwenêne, aburha baluzi ikumi na babirhi, namujira ishanja linene. 21 Ci kwonene endagâno yani, Izaki ye rhwayifundika rhweshi, mugala wâwe waburhwa na Sara mwâka irhondo nka gano mango». 22 Erhi ayusa ashambâla, Nyamuzinda asêzera Abrahamu. 23 Oku bundi Abrahamu anarhôla omugala Ismaeli, ngasi bandi banali ba maburhwa omu mwage, n’abandi bambali agulaga n’enfaranga, rhuderhe ngasi banali balume b’aha mwa Abrahamu boshi abakembûla ehishisha hy’obulume bwabo olwo lusiku lwonêne na kuhika ene nk’oku Nyamuzinda anamubwiraga. 24 Erhi Abrahamu akembùlwa erhi agwerhe myâka makumi gali mwenda na mwenda, anacikembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 25 Omugala Ismaeli naye ali agwerhe myâka ikumi n’isharhu erhi akembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 26 Olwo lusiku lwonênè, Abrahamu n’omugala Ismael, bakembûlwa. 27 Abalume b’aha mwage boshi, abana b’omu mulala gwâge, na ngasi bandi agulaga nfaranga embuga, boshi bakembûlwa kuguma naye.

Genesis 17 1וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣לשַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ 2וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אֹותְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ 3וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֛ו אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 4אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמֹ֥ון גֹּויִֽם׃ 5וְלֹא־יִקָּרֵ֥א עֹ֛וד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמֹ֥ון גֹּויִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ 6וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגֹויִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃ 7וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עֹולָ֑ם לִהְיֹ֤ות לְךָ֙לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃ 8וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עֹולָ֑ם וְהָיִ֥יתִילָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 9וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ 10זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמֹּ֥ול לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ 11וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃ 12וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמֹּ֥ול לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ראֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ 13הִמֹּ֧ול׀ יִמֹּ֛ול יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עֹולָֽם׃ 14וְעָרֵ֣ל׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמֹּול֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתֹ֔ו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָאֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס 15וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃ 16וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגֹויִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּהיִהְיֽוּ׃ 17וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבֹּ֗ו הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ההֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃ 18וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃ 19וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמֹ֖ו יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨יאֶת־בְּרִיתִ֥י אִתֹּ֛ו לִבְרִ֥ית עֹולָ֖ם לְזַרְעֹ֥ו אַחֲרָֽיו׃ 20וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹתֹ֗ו וְהִפְרֵיתִ֥י אֹתֹ֛ו וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹתֹ֖ו בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑דשְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יֹולִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְגֹ֥וי גָּדֹֽול׃ 21וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמֹּועֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃ 22וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתֹּ֑ו וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃ 23וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֗ו וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתֹו֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפֹּ֔ו כָּל־זָכָ֕רבְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתֹּ֖ו אֱלֹהִֽים׃ 24וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּלֹ֖ו בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃ 25וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּלֹ֔ו אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃ 26בְּעֶ֨צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה נִמֹּ֖ול אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֹֽו׃ 27וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתֹו֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתֹּֽו׃ פ

Nnâmahanga ashub’ibonekera Abrahamu aha Mambri

1 Nyamubâho amubonekera aha murhi gwa Mambri erhi atamire aha luso lw’ecirâlo câge, amango g’idûrhu likali ly’omûshi. 2 Erhi alambûla amasu abona bantu basharhu bamuyimanzire aha burhambi. Erhi ababona arhenga aha luso lw’ecirâlo aja emunda bali, ahwera oku idaho. 3 Ababwîra, erhi: «Yagirwa Nnahamwirhu nkusengire, akaba ntonyire omu masu gâwe, orhageraga aha burhambi bwa mwambali wâwe buzira kuyimanga. 4 Baj’ilerha mishi masungunu mukalabe amagulu, munarhamûkire hali ogu murhi. 5 Naj’ilonza ecihimbi c’omugati murhûzemwo omurhima mubul’igenda, e kuli mwaja co canarhumaga mugera aha mwa mwambali winyu eco!». Banacishuza mpu: «Ojirage nk’okwo odesire». 6 Abrahamu anacibadukira omu cirâlo emunda Sara ali ambwîra, erhi: «Orhôle mirengo ishanrhu ya nshâno, obumbe onabajiriremwo orhugati. 7 Abrahamu akanya aja omu buso bwâge, arhôlamwo akanina k’omutwira kashushagire bwinja akaha omwambali, naye akanya aj’ikarheganya. 8 Ayisha adwîrhe amashanza, empyuhyu na kalya kanina anabâgaga, adekereza embere zabo; naye ayimanga hofi nabo aha idako ly’omurhi oku bakâlya. 9 Banacimudòsa, mpu: «Ngahi mukâwe Sara ali?» Abashuza, erhi: «Yoyo otamire omu cirâlo». 10 Olya w’ecigolo ederha, erhi: «Mwaka irhondo nashub’igera hano mwâwe kandi, n’ago mango, erhi mukâwe Sara agwerhe mugala». Sara akazâg’iyumviza aha luso lw’ecirâlo câli enyuma zâge. 11 Ci Abrahamu na Sara bali bakola bashosi ba myâka minji, na Sara ali amahwerwa arhacijâga omu mugongo. 12 Lero Sara acishesa, erhi: «K’aga mango nahwire nakaciyumva amasîma! N’ibanie oyula okola luvandagwa!». 13 Ci kwone Nyamubâho abwîra Abrahamu, erhi: «Cirhumire Sara asheka anaderha erhi: Ka kuburha nani nakaciburha nankola ncîberîre ntaye? 14 Ka hali ebirhangâzo byankayabira Nyakasane okujira? Mwaka irhondo nka gano mango, nashubira eno mwâwe na Sara aburha mugala.» 15 Sara acìhakanula, erhi: «Mâshi ntashesire», ali amayoboha, ci kwone amubwîra, erhi: «Neci washesire».

Abrahamu asengerera ab’e Sodomo

16 Balya balume banaciyimuka, bagenda, bàhika aha bàkalangìra Sodomo. Abrahamu àja alambagira boshi nabo mpu abaluse. 17 Nyamubâho àcîdôsa erhi: «Kurhi nafulikaga Abrahamu akantu ndâlire okujira, 18 n’obwo Abrahamu aba ishanja linene na lizibu n’agandi mashanja g’igulu goshi gagishwa muli ye? 19 Bulya nacîmwishozire nti arhegeke abana bage n’enyumpa yage enyuma zâge mpu balange enjira ya Nyamubâho omu kujira ebishinganine n’ebilongîre»; na ntyo, Nyamubâho anajirira Abrahamu ebi amulaganyagya. 20 Ntyo, Nyamubâho anaciderha, erhi: «Omulenge gushobesire Sodoma na Gomora gurhali munyi! Ecâha cabo carhalusire. 21 Nkolaga nabunguluka ndole erhi nanga erhi neci bajizire ebira omulenge gubashobesire emunda ndi gumanyisize: nani ntacihabè». 22 Balya bantu barhenga halya bàja olunda lw’e Sodomo. Abrahamu erhi aciyimanzire embere za Nyamubâho. 23 Abrahamu ayegêra, ederha, erhi: «Kâli onakolaga waherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo?». 24 Kwankaba habonekana bantu bashinganyanya makumi arhanu mw’olwo lugo. Kàli onakolaga wabaherêrekeza? K’orhankababalira olwo lugo erhi abo bashinganyanya makumi arhanu galulimwo garhuma? 25 Nanga orhankajira ntyo! Okuherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo, okugeza omushinganyanya cikembe ciguma n’omunyabyâha. Nanga nta mango. K’omutwî w’emmanja w’igulu lyoshi arhakacitwa mmanja?» 26 Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nkashigâna e Sodomo bantu makumi arhanu bashinganyanya omu lugo, nanababalira ecishagala coshi bo barhuma» 27 Abrahamu ashub’iderha, erhi: «Ciru nkabâ katulo na luvû, nashub’icìshomya okushambâza Nnahamwirhu. 28 Hali amango omu bashinganya makumi arhanu hankabula barhanu: Ka wanahana ecishagala coshi erhi abo barhanu bo barhumire?» Nyamubâho amushuza, erhi: «Nanga, erhi hankabâ bashinganyanya makumi ani na barhanu, ntankaciluhana». 29 Abrahamu ashubirira, erhi: «Nkaba hanayîsh’ibonekana makumi ani gone». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntakujire erhi ago makumi ani garhuma». 30 Abrahamu, erhi: «Nnawirhu arhabâga burhe, nshub’iderha; nkaba hanaciboneka makumi asharhu». Naye, erhi ntaluhane hakabonekana ago asharhu. 31 Ayushûla, erhi; «Nashub’icîshomya okushambâza Nnawirhu: Nkaba hanaciboneka makumi abirhi». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntacishâbe erhi ago makumi abirhi go garhuma». 32 Abrahamu, erhi: «Nnawirhu arhabâga burhe, nderhe ecinwa cizinda: Nkaba hankaciboneka ikumi lyone»; Nyamubâho amushuza, erhi: «Ntacihane erhi eryo ikumi lyo lirhumire» 33 Nyamubâho erhi ays’ishambâza Abrahamu, agenda, naye Abrahamu ashubira emwage.

Genesis 18 1וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיֹּֽום׃ 2וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶלוַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ 3וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ 4יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ 5וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ןתַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 6וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥יעֻגֹֽות׃ 7וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטֹוב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֹֽו׃ 8וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץוַיֹּאכֵֽלוּ׃ 9וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ 10וַיֹּ֗אמֶר שֹׁ֣וב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַחהָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃ 11וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְיֹ֣ות לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ 12וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ 13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥יזָקַֽנְתִּי׃ 14הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמֹּועֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃ 15וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃ 16וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃ 17וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃ 18וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָיֹ֧ו יִֽהְיֶ֛ה לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ בֹ֔ו כֹּ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 19כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתֹו֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ותצְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃ 20וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃ 21אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃ 22וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עֹודֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 23וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃ 24אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּקֹ֔ום לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥יםהַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃ 25חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָהלָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃ 26וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּקֹ֖וםבַּעֲבוּרָֽם׃ 27וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הֹואַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ 28א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ 29וַיֹּ֨סֶף עֹ֜וד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּרהָאַרְבָּעִֽים׃ 30וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔האִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ 31וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הֹואַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃ 32וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃ 33וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֹֽו׃

Okushâbwa kwa Sodomo

1 Erhi balya bamalahika babirhi bahika aha Sodomo càjingwè, Loti ali abwarhire aha muhango gw’olugo. Erhi Loti ababona ayimuka, akanya aj’ibayankirira, ahwera oku idaho. 2 Aderba, erhi: «Mmuhûnyire mâshi banawirhu muyîshe muyandagalire emwa mwambali winyu muj’ihandayo, mugeze amîshi oku magulu, n’irhondo sezi mwanahira njira», ci bôhe bashuza, mpu: «Nanga, rhwalâla muno ngo». 3 Ci kwone abayinginga bwenêne kuhika bayemera okuja emwage n’okuja omu nyumpa. Abarheganyiza ebiryo, abayokera omugati gurhalimwo lwango, banacilya. 4 Oku barhacigwîshira, enyumpa yoshi yagorhwa n’abalume b’omu lugo, bantu b’e Sodomo, kurhenga oku misole kuhika oku bashosi, olubaga lwoshi buzira kusiga ndi nyuma. 5 Bayakûza Loti banacimudôsa, mpu: «Ngahi bali balya bantu bajìire hanola mwâwe buno budufu? Orhuhe bo rhubalâlane». 6 Loti ahuluka aja emunda bali emuhanda, anayigal a olumvi enyuma zâge. 7 Anacibabwîra, erhi: «Bene wirhu, mwe mukasinga, mumanye mwankakola amabi! 8 Yumvi mmubwire, ngwerhe banyere babirhi barhasag’imanya balume, nnammulerherabo: mubajire oku mubwîne kwinja, ci abola bantu mumanye mwankaderha mpu mwabahumakwo, bulya mwo bajire omu cihoho c’enyumpa yani». 9 Ci bahuza, mpu: «Orhenge aho! Azind’iyisha ali mubunga, yoyo wamacijiraga mutwî wamanja! Waba we rhujira kubi kubalusha». Bacirhunika kuli Loti bwenêne; bamuyishakwo bakola bapamula olumvi. 10 Ci balya balume bombi, banacirîka okuboko, bakululira Loti aha burhambi bwabo, omu nyumpa, banahamika olumvi. 11 Bahunika balya bantu kw’olumbwibwi aha luso, kurhenga oku murho kuhika oku mukulu, bayabirwa ciru n’okubona omuhango. 12 Balya bantu babirhi banacibwîra Loti, mpu: «Ka hali bandi bene winyu ojira enola munda? Bagala bâwe, ngasi bene winyu bali munola lugo boshi obarhenze hanola. 13 Rhukola rhwashâba luno lugo, bulya omulenge kuli abala bantu emwa Nyamubâho gwarhalusire, na Nyamubâho anarhurhumire mpu rhubamalire». 14 Loti akanya aj’ibwîra abakwi bakazagisheba abâli, erhi: «Yimuki murhenge muli cino cihugo bulya Nyamuzinda alâlire okucishâba; ci abakwi bamaya mpu kuhalîza. 15 Erhi kuba mucêracêra, bamalahika banacisêza Loti, mpu: «Yimuka orhôle mukâwe n’aba bâli bâwe bali ahala bombi, ogende lyo orhag’igwa omu buhane Nyamubâho ahanamwo bino bishagala. 16 Mpu acizindoloka, balya balume babirhi bamugwarhira oku kuboko ant mukâge n’abâli oku banali babirhi, bulya Nyamuzinda ali alonzize okubacinga. Bamuhulusa banamulekera emuhanda gw’olugo. 17 Oku bamuhêka e muhanda, muguma muh balya bamalahika amubwîra, erhi: «Kanya oyake duba duba, ocize omûka gwâwe, orhakabaganaga enyuma orhanayimangaga ngahi omu kabanda ci oyakire oku ntôndo lyo olek’ihêkwa omu nsanyâ». 18 Loti abashuza, erhi: «Nanga, Nnahamwirhu. 19 Mwambali wâwe arhonyire omu masu gâwe, wananyeresire olukogo lwâwe ene ofungira omûka gwâni. Ci kwone, ntankayakira oku ntôndo, mpike n’obwo buhanya burhantindakwo, obone namafâ».

Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni

20 Lola lula lugo luli hofi; omuntu anayakiramwo, lurhali lunganaci. Oleke nyakiremwo; luligi lunganaci? Lyoki nankalobôka». 21 Naye amushuza, erhi: «Nkubêrire kandi olwo lukogo, ntacishâbe olwo lugo odesire». 22 Kanyagya oyakiremwo bulya ntaco najira orhanacihikamwo.» Co carhumire bayîrika olwo lugo izìno lya Sowari. 23 Erhi izûba likola lyashoshôka, Loti ahika omu Sowari. 24 Oku bundi Nyamubâho anacirhogeza enshâno y’ecibiriti n’omuliro kuli Sodomo na kuli Gomora. 25 Anacishâba ebyo bishagala n’olubanda lwoshi, haguma n’abantu balimwo na ngasi hyasi hy’oku idaho. 26 Muka Loti mpu akabagana enyuma, ashuba cirundo ca munyu. 27 Abrahamu azûka sêzisêzi aja halya ayimangaga embere za Nyamuzinda. 28 Alâba Sodomo na Gomora n’akabanda koshi, alangîra omugì gwatumbûka omu cihugo nka mugì gw’omu cibêye. 29 Ntyo ago mango, Nyamuzinda ashâbaga ebishagala by’omu kabanda, akengêra Abrahamu, akûla Loti muli obwo buhanya, erhi akola ashanda ebishagala Loti ayubakagamwo. Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni. 30 Loti arhenga e Sowari, agend’iyubaka oku ntôndo bone abâli bombi, bulya ali ayobohire okubêra e Sowari. Banacigend’ibêra omu lukunda bon’abâli bombi. 31 Omwali mukulu anacibwîra omurho, erhi: «Larha oyula okola mushosi anta mulume wankaja emunda rhuli nk’oku banajira omu igulu lyoshi. 32 Oyîshe rhunywese Larha idivayi rhunalâle rhwe naye; ntyo larha rhwanamukûlakwo iburha.» 33 Banacinywesa îshe idivayi mw’obwo budufu, omunyere mukulu aj’igwîshira aha burhambi bw’îshe, arhamanyaga ciru amango azukaga. 34 Erhi buca, omunyere mukulu abwîra omulumuna, erhi: «Injo budufu nalâzire rhwe na larha; rhushub’imunywesa idivayi muli obu budufu, nâwe ogend’ilâla mwe naye, ntyo larha rhwamukulakwo iburha». 35 Banacinywesa îshe idivayi kandi obwo budufu, n’omunyere murho agend’igwîshira aha burhambi bwâge. Arhamanyaga amango agwishiraga ciru n’amango azûkaga. 36 Bâli ba Loti bombi banaciba izîmi, erhi n’izîmi liri ly’îshe. 37 Omukulu aburha murhabana, anacimuyirika erya Mowabu, ye shakulûza wa bene Mowabu. 38 Omurho naye aburha murhabana, amuyirika erya Beni-Ami, ye shakulûza wa bene Amoni. OMURHONDERO XIX Okushâbwa kwa Sodomo Genesis 19 1וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֨מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְלֹ֖וט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לֹוט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔םוַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ 2וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֨ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖םוַהְלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְחֹ֖וב נָלִֽין׃ 3וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּיתֹ֑ו וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצֹּ֥ות אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ 4טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ 5וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לֹוט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֔ו אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הֹוצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּוְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ 6וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם לֹ֖וט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ 7וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ 8הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנֹ֗ות אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אֹוצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטֹּ֖ובבְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ 9וַיֹּאמְר֣וּ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפֹ֔וט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּבָאִ֤ישׁ בְּלֹוט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ 10וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־לֹ֛וט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ 11וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּדֹ֑ול וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ 12וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־לֹ֗וט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑ירהֹוצֵ֖א מִן־הַמָּקֹֽום׃ 13כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּיְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ 14וַיֵּצֵ֨א לֹ֜וט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔הכִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ 15וּכְמֹו֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּלֹ֣וט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤יבְנֹתֶ֨יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֹ֥ן הָעִֽיר׃ 16וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָדֹ֣ו וּבְיַד־אִשְׁתֹּ֗ו וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יווַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ 17וַיְהִי֩ כְהֹוצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖דבְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃ 18וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖וט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ 19הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲיֹ֖ות אֶת־נַפְשִׁ֑יוְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ 20הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛רהִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ 21וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 22מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖ירצֹֽועַר׃ 23הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְלֹ֖וט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃ 24וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ 25וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ 26וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתֹּ֖ו מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ 27וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ 28וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץכְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ 29וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לֹוט֙מִתֹּ֣וךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֹֽוט׃ 30וַיַּעַל֩ לֹ֨וט מִצֹּ֜ועַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמֹּ֔ו כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצֹ֑ועַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔הה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ 31וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָבֹ֣וא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְכָּל־הָאָֽרֶץ׃ 32לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמֹּ֑ו וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ 33וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥עבְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ 34וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִןגַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמֹּ֔ו וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ 35וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמֹּ֔ו וְלֹֽא־יָדַ֥עבְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ 36וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֹֽות־לֹ֖וט מֵאֲבִיהֶֽן׃ 37וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו מֹואָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מֹואָ֖ב עַד־הַיֹּֽום׃ 38וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמֹּ֖ון עַד־הַיֹּֽום׃ ס

Abrahamu aha Gerari

1 Abrahamu arhenga eyo munda aja omu cihugo ca Nêgebu, ayubaka ekarhì ka Kadesi na Shuru. Abêra aha Gerari. 2 Abrahamu, omu kuderha mukâge Sara, ayisha, erhi: «Mwali wirhu oyo», lero Abimeleki mwâmi w’e Gerari arhumiza mpu bamugwarhire Sara. 3 Ci kwone Nyamuzinda abonekera Abimelekì omu bilôrho budufu amubwîra, erhi: «Wafâ kuli oyu mukazi oyansire, bulya ali mukazi ogwerhe iba». 4 Abimelekì, arhâli acimuyegêra, kwo kuderhaga, erhi: «Muhânyi, ka wayirha n’abêru kweru?. 5 Kàli Abrahamu yêne wambwiraga, erhi mwali wirhu oyu, na nyamukazi naye yêne ederha erhi mushinja wirhu oyu? Nakujizire n’obushinganyanya bw’omurhima n’obw’ amaboko garhalikwo izabyo». 6 Nyamuzinda anacimubwîra kandi omu bilôrho, erhi: «Nani mmanyire bwinja oku wajiraga okwôla n’omurhima gw’obushinganyanya na kandi niene nakucîkaga nti olek’ingayisa n’ecâha; co carhumire ntaziga wamuhumakwo. 7 Na bunôla, ogalulage muka oyu mulume: aba mulêbi akânakusengerera mpu lyo olama. Ci akaba orhamugalwiri, onamanye oku kufa wanafa, we n’aba aha mwâwe boshi.» 8 Abimelekì azûkiriza sêzisêzi ahamagala abambali boshi, abarhondêreza ebyola byoshi anabwiragwa, nabo barhungwa n’obwôba bunene. 9 Oku bundi Abimelekì ahamagala Abrahamu amudòsa, erhi: «Kurhi oku warhujizire? Kubi kuci nakujirire obûla walonza okumbarhuza ecâha cingan’aha nie n’ab’oku bwâmi bwâni? Wankolîre ebirhakolwa.» 10 Abimelekì ashub’idôsa Abrahamu, erhi: «Bici wali ogererize ene ojira ntyola?» 11 Abrahamu ashuza, erhi: «Nakazâg’iderha omu murhima gwâni nti okurhàrhindira okurhînya Nyamuzinda kurhankaboneka mw’eci cihugo: banyirha kw’oyu mukazi. 12 Ci kwone kandi anali mwali wirhu, aburhwa na larha ci arhaburhwa na nyâma, ahindusirage mukanie. 13 Na kandi, amango Nyamuzinda antegekaga mpu nje nazungula kuli n’enyumpa ya larha, nabwîra nyamukazi, nti: «Alaga oku wantabâlamwo: ngasi aha rhwakahika hoshi oderhe oku ndi mushinja winyu.» 14 Abimelekì arhôla oku bintu bishwekwa, ebinyinyi n’ebinenene, oku bajà n’oku bajâkazi bage aha Abrahamu anamugalulira mukâge Sara. 15 Abimelekì anamubwîra, erhi: «Lola ecihugo cani, eci cilambûle embere zawe, oyubake aha onalonzize!» 16 Abwîra Sara, erhi: «Obwîne oku mpire mushinja winyu bikoroti cihumbi bya nfaranga. okwôla kwakukûla enshonyi embere z’aba muli mweshi, na ntyo, nta mwenda gwinyu nsigiremwo. 17 Abrahamu asengerera Abimelekì emunda Nyamuzinda ali, naye Nyamuzinda afumya Abimelekì, mpu muka Abimelekì n’abajakazi bage lyo babona abana. 18 Nyamuzinda aliamazanganya abakazi b’aha mwa Abimelekì boshi n’owal’irhumire, ali Sara, muka Abrahamu. OMURHONDERO XX Abrahamu aha Gerari Genesis 20, 1וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃ 2וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּ֖ו אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖חאֶת־שָׂרָֽה׃ 3וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲלֹ֣ום הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּוְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃ 4וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲגֹ֥וי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃ 5הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖יעָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃ 6וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְגַּם־אָנֹכִ֛י אֹֽותְךָ֖ מֵחֲטֹו־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ 7וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚עכִּי־מֹ֣ות תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 8וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃ 9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר לֹ֜ו מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛יוְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃ 10וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 11וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ראִשְׁתִּֽי׃ 12וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 13וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑יאֶ֤ל כָּל־הַמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר נָבֹ֣וא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ 14וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב לֹ֔ו אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ 15וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטֹּ֥וב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃ 16וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ראִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃ 17וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתֹּ֛ו וְאַמְהֹתָ֖יווַיֵּלֵֽדוּ׃ 18כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

Okuburhwa kwa Izaki

1 Nnâmahanga ayîsh’irhangula Sara, nk’oku anaderhaga; anamujirira nk’oku amulaganyagya. 2 Sara arhôla izîmi, aburhira Abrahamu omwanarhabana omu bushosi bwâge, omu mango Nyamuzinda anali atwire. 3 Abrahamu ayîrika omwana Sara amuburhiraga izîno lya Izaki (Cishesa) nka kulya Nyamuzinda anarhegekaga. 4 Abrahamu akembûla omugala Izaki enyuma lya nsiku munani abusirwe, nk’oku Nyamuzinda anamurhegekaga. 5 Abrahamu ali akola agwerhe myâka igana erhi omugala Izaki aburhwa. 6 Sara anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amanpa cishesa, ngasi boshi abayumva ogu mwanzi kushesa nabashesa». 7 Ashub’iderha, erhi: «Ndi wankabwizire Abrahamu oku Sara ankaciyonsize abana! bulya niono namaha obushosi bwâge omwana».

Hagari na Ismaeli bàkagwa

8 Omwana akula ananena amonka, Abrahamu ajirisa olusiku lukulu, olusiku banenesagya Izaki amonka. 9 Lero Sara alangira olya mwanarhabana omunya-Mîsiri Hagari aburhiraga Abrahamu adwîrhe ashârha boshi n’omugala Izaki. 10 Abwîra Abrahamu, erhi: «Ohuluse oyu mukazi boshi n’omugala, kurhakwanini omwana w’omujakazi ayime bo na mugala wâni Izaki.» 11 Ako kanwa kababaza bwenêne Abrahamu kuli oyo mugala, 12 ci kwone Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Omanye orhabâga burhe erhi oyo mwana w’omujakazi wâwe orhuma, ngasi oku Sara akanakuhûna onakuyemere bulyala Izaki lyo iburha lyahêka izîno lyâwe ensiku zoshi. 13 Ci oyu mwana w’omujakazi naye namujiramwo ishanja, bulya naye ali mugala wâwe. 14 Abrahamu azûka sêzisêzi, arhôla omugati n’ehibindi hy’amîshi ashanira Hagari, ahira omugala aha lurhugo, abahulusa. Nyamukazi aja ahabuka omu irûngu lya Bersheba. 15 Erhi amîshi gali omu hibindi gamuhwera akweba omwana wage omu hishaka 16 aj’ibwarhala aha akalangira ishaka, nka aha omuntu ankalasha omwampi. Bulya kwo akazâg’iderha emurhima, erhi: «Ntalonza mbone oku oyu mwana afâ.» Atamala erya burhambi, arhondêra ayâma analaka. 17 Nyamuzinda ayumva omulenge gw’omwana erhi anali empingu, malahika wa Nyamuzinda ahamagala Hagari amubwîra, erhi: «Kurhi wabire Hagari? Orhôbohaga bulya Nyamuzinda ayumvîrhe olujamu lw’omwana aho ali. 18 Yimuka, ogwarhe omwana bwinja bulya namujira lubaga lunene. 19 Nyamuzinda arhenza olubwibwi omu masu ga Hagari, alangira iriba. Akanya aj’idôma abumba ehibindi, anaciywesa omugala. 20 Nyamuzinda ayôrha ali boshi n’olya mwana, akula, anabèra omu irûngu, àbâ nfôla miherho. 21 Ayubaka omu irûngu lya Parani, na nnina aj’imushebera omukazi Munya-Mîsiri.

Abrahamu bo na Abimeleki aha Bersheba

22 Muli ago mango, Abimeleki ayisha boshi na Pikoli, murhambo w’abalwi bage, abwîra Abrahamu, erhi: «Nyamuzinda ali haguma nâwe muli ebi odwîrhe wajira byoshi. 23 Ocigashage buno oku izîno lya Nyamuzinda, oku orhakandenganya nie n’abana bâni n’abinjikulu bàni; n’oku emunda ndi n’emunda ciri eci cihugo wayishagamwo nka cigolo, walanga obwîra buli nk’obùla nkujirakwo.» 24 Abrahamu ashuza, erhi: «Neci ncîgashire kwo». 25 Naye Abrahamu atumuza Abimeleki iriba lyage ly’amîshi bambali ba Abimeleki bamunyagaga. 26 Abimeleki ashuza, erhi: «Ntamanyiri ndi wankajizire ntyo: nâwe wene orhasag’imbwîra akantu kuli ebyo, nani niene ene bwo burhanzi nkumanya.» 27 Abrahamu arhôla omu bintu byage, ebinyînyî n’ebinene abiha Abimeleki na bombi oku bali babirhi bajira endagâno. 28 Abrahamu arhôla bibuzi nda by’omu buso bwâge abihira hago hago. 29 Abimeleki amudôsa, erhi: «Ebyo bibuzi nda ohizire hago hago, bici byajira aho?» 30 Amushuza, erhi: «Kuderha nti oyemere okurhôla ebira bibuzi nda by’omu maboko gani, bibe buhamirizi oku nie nanahûmbaga eryo iriba. 31 Co cirhuma ahôla haderhwa Bersheba, kulya kuba ahôla ho bombi bacîgashiraga. 32 Erhi babà bamafundika endagâno aha Bersheba, Abimeleki ayimuka boshi na Pikoli, murhambo w’engabo n’abalwi bage, ashubira omu cihugo c’Abafilistini. 33 Abrahamu agwika omurhi gw’etamarisi ahôla Bersheba anashengeraho izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’ensiku n’amango. 34 Abrahamu ashinga myâka erhali minyi omu cihugo c’Abafilistini.

Genesis 21 1וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 2וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמֹּועֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ 3וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנֹ֧ו הַנֹּֽולַד־לֹ֛ו אֲשֶׁר־יָלְדָה־לֹּ֥ו שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃ 4וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ 5וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד לֹ֔ו אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֹֽו׃ 6וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃ 7וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃ 8וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָדֹ֔ול בְּיֹ֖ום הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃ 9וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃ 10וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔אתעִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ 11וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אֹודֹ֥ת בְּנֹֽו׃ 12וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ראֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ 13וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְגֹ֣וי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ 14וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּוְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 15וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ 16וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמֹ֣ות הַיָּ֑לֶדוַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃ 17וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־קֹ֣ול הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּמַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־קֹ֥ול הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ 18ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בֹּ֑ו כִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ 19וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֨מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְאֶת־הַנָּֽעַר׃ 20וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ 21וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־לֹ֥ו אִמֹּ֛ו אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ 22וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָאֹ֔ו אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ 23וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִיעִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃ 24וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃ 25וְהֹוכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדֹות֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 26וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧םאָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיֹּֽום׃ 27וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ 28וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃ 29וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃ 30וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּיאֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃ 31עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 32וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָאֹ֔ו וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ 33וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עֹולָֽם׃ 34וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ

Abrahamu alikola ahâna ommwana enterekêro byayerekana oku arhînya Nyamuzinda. Yene ashubimuhanza

1 Enyuma z’aho, Nyamuzinda arhangula Abrahamu, amubwîra, erhi: «Abrahamu ! Abrahamu! » Naye ashuza, erhi: «Ho ndi hano. » 2 Nyamuzinda anacimubwîra, erhi: «Oyanke mugala wâwe cûsha, oyôla orhonya, Izaki, omujâne omu cihugo c’e Moriya, n’eyo munda, omuhâne nterekêro ya kusingonoka. 3 Abrahamu azûka sêzisêzi arheganya endogomi yage na bambali babirhi n’omugala Izaki. Abeza enshâli z’enterekêro, bàhira njira bàja erya munda Nyamuzinda amubwiraga. 4 Oku lusiku lwa kasharhu, Abrahamu agalamira, alangîra erya ntôndo ci erhi enaciri kuli. 5 Abrahamu anacibwîra abambali erhi mubêrage aha mweshi n’eyi ndogomi, nani rhwe n’oyu mwana, rhwahika hala, rhwaharamya rhunashub’iyandagalira emunda muli. 6 Abrahamu ayanka enshâli z’enterekêro azibarhuza omugala Izaki, naye yêne afumbarha omuliro n’akêre, banagenda bombi. 7 Izaki anacidôsa îshe Abrahamu, erhi: «Larha!» Naye ashuza erhi: «Kurhi mwana wâni?» Izaki, erhi: «Omuliro ogu rhudwîrhe, n’ensháli z’enterekêro , ci ngahi omwanabuzi rhwagend’irherekêra ali?» 8 Abrahamu ashuza, erhi: «Nyamuzinda yêne abona aha arhenza omwanabuzi w’enterekêro, mwana wâni». Banacigenda bombi oku bali babirhi. 9 Erhi bahika aho Nyamuzinda amulangûlaga, Abrahamu ayubaka oluhêrero, arherekeza enshâli, aziriringa omugala Izaki, amulambika oku luhêrero oku nyanya ly’enshâli. 10 Abrahamu alambûla okuboko arhôla akêre mpu akolaga abâga omugala. 11 Ci kwone Malahika wa Nyakasane anacimuyakûza kurhenga empingu, erhi: «Abrahamu! Abrahamu!» Abrahamu, erhi: «Ho ndi hano!» 12 Malahika amubwîra, erhi: «Leka, orhalambûlire omwana kwo okuboko! Orhanamujiraga kubi kuci! Namamanyaga oku kurhînya orhînya Nyamuzinda: orhandahirire mugala wâwe, mugala wâwe cûsha». 13 13 Abrahamu, alangira engandabuzi ehangarhine amahembe omu ishaka; Abrahamu aj’irhôla erya ngandabuzi ayirherekêra nterekêro ya kusingonoka ahâli h’omugala. 14 Abrahamu ayîrika aho hantu izîno lya «Nyamuzinda yêne abona ebyo», ciru na kuhika ene kwo bacihaderha mpu «Oku ntôndo Nyamuzinda yêne abona ebyo». 15 Malahika wa Nyamubâho ashub’ihamagala Abrahamu obwa kabirhi kurhenga empingu, 16 17 nkolaga nakuyunjuza migisho, iburha lyâwe naliluza nka nyenyêzi z’oku nkuba na nka mushenyi gw’omu nyanja n’eryo iburha lyâwe lyakâhima omuhango gw’abashombanyi balyo. 18 Amashanja goshi g’igulu gagishwa erhi iburha lyâwe lirhuma bulya wanyumvirhize. 19 Abrahamu ashubira emunda abambali bali. Bayimuka , bashubira boshi emwabo e Bersheba. Abrahamu agend’iyubaka e Bersheba.

Iburha lya Nahori

20 Enyuma z’aho, babwîra Abrahamu oku Milka naye aburhîre omulumuna Nahori abarhabana. 21 Olubere ye Uzi, na Buzi amulonda, ahebakwo na Kemweli, îshe wa Aramu. 22 Kandi Kesedi, Hazo, Pilidashi, Yidilafu na Betweli. 23 Betweli aburha Rebeka; bo bana munani Milka aburhîre Nahori, mulumuna wa Abrahamu. 24 Ali agwerhe omukazi w’omuherula, izîno lyage ye Reuma, naye amuburhira abana: Tebahi, Gahama, Tahasha na Mahaka.

. Genesis 22 1וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶרהִנֵּֽנִי׃ 2וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑הוְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹרֹ֔ו וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתֹּ֔ו וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנֹ֑ווַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־אָֽמַר־לֹ֥ו הָאֱלֹהִֽים׃ 4בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּקֹ֖ום מֵרָחֹֽק׃ 5וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמֹ֔ור וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑הוְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃ 6וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו וַיִּקַּ֣ח בְּיָדֹ֔ו אֶת־הָאֵ֖שׁוְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ 7וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔יםוְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃ 8וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לֹּ֥ו הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ 9וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקֹום֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־לֹ֣ו הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְאֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו וַיָּ֤שֶׂם אֹתֹו֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃ 10וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָדֹ֔ו וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֹֽו׃ 11וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 12וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ לֹ֖ו מְא֑וּמָּה כִּ֣י׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤אאֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ 13וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֹֽו׃ 14וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא יְהוָ֣ה׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיֹּ֔ום בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃ 15וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ 16וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּאֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ׃ 17כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכֹוכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַחֹ֕ול אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣תהַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃ 18וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גֹּויֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃ 19וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥רשָֽׁבַע׃ פ 20וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖יםלְנָחֹ֥ור אָחִֽיךָ׃ 21אֶת־ע֥וּץ בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃ 22וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲזֹ֔ו וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃ 23וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֨לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָחֹ֖ור אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃ 24וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃ס 20 20וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖יםלְנָחֹ֥ור אָחִֽיךָ׃ 21 21אֶת־ע֥וּץ בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃ 22 22וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲזֹ֔ו וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃ 23 23וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֨לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָחֹ֖ור אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃ 24 24וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃ס

Oluvumbu lwa bashakulûza

1 Emyâka Sara alamire liri igana na makumi abirhi na nda, 2 afìra aha Kiriyati-Arba , ho haligi aha Hebroni, omu cihugo c’e Kanani. Abrahamu ayisha ali oku bufire bwa Sara. 3 Abrahamu ayimanga embere z’omugogo gwâge, abwîra bene Heti, erhi: 4 «Eno mwinyu, ndi yo mubunga nanciri cigolo. Mumpe nani oluvumbu ntenze oyu muntu wâni mmubishemwo. » 5 Bene Heti bashuza Abrahamu, mpu: 6 «Yagirwa orhuyumve nirhu! Woyo ekarhì kirhu, oliyo muluzi wa Nyamuzinda, ocishoge nguma omu nshinda zirhu, obishemwo omuntu wâwe, ntaye wankakulahirira enshinda wabishamwo mukâwe.» 7 Abrahamu ayimanga ayunama embere z’olubaga lw’ecihugo ca bene Heti, 8 abashambàlira ntya, erhi: «Akaba muyemire ogu mugogo gwâni guntengekwo ngubîshe, munyumve munansengerere emwa Efroni, mugala wa Sohari, 9 andekere olukunda lwa Makipela.luba lwâge lunali oku irhwerhwe ly’ishwa lyage. Alumpe namuguliralwo lwoshi ernbere ziyu,lube luvumbu lwâni.» 10 Ago mango Efroni ali àbwarhire ekarhî ka bene Heti; Efroni, Muhititi ashuza Abrahamu embere za bene Héti «boshi n’embere z’abakazâg’itwa ec’olusoso n’okuja omu lugo, 11 erhi: «Nanga, nnahamwirhu onyumve erhi kwo. Nkuhire eryo ishwa, nkuhîre n’olwo lukunda lilimwo, nkugabirelyo omu masu g’abana b’ekà. Obishemwo omuntu wâwe.» 12 Abrahamu ayunama embere z’olubaga lw’eco cihugo. 13 Abwîra Efroni embere z’olubaga lw’eco cihugo, erhi: «Orhang’iyumva erhi kwo! Mpânyire engulo y’eryo ishwa, oyiyemere nani, na ntyo nanabishamwo omuntu wâni.» 14 Efroni ashuza Abrahamu, erhi: 15 Nnahamwirhu, onyumve erhi kwo: ishwa lya magana ani ga sikeli za nsaranga cirigi cici eco kuli rhwe rhwembi? Obîshe omuntu wâwe. 16 Abrahamu ayemera Efroni, Abrahamu agerera Efroni zirya nfaranga anaderhaga embere za bene Heti, galya magana ani g’esikeli z’enfaranga; go magerha gali garhonyire emwa abarhunzi. 17 Ntyo ishwa lya Efroni liba aha Makipela, ishiriza lya Mambri, ishwa n’olukunda lulirimwo, haguma n’emirhi yalirimwo kuhebakwo n’olubibi lwalyo, 18 byoshi byashuba bya Abrahamu omu masu ga bene Heti boshi n’embere za ngasi boshi banakazâg’itwa ec’oluso n’okuja omu lugo. 19 Oku bundi, Abrahamu abisha mukâge Sara omu lwâla lwa Makipela ishiriza lya Mambri omu Hebroni, cihugo ca Kanani. 20 Ntyo kwo Abrahamu abonaga ishwa n’olukunda lwalibagamwo emwa bene Heti; lwashuba luvumbu lwâge.

Genesis 23 1וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃ 2וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְרֹ֖ון בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖הוְלִבְכֹּתָֽהּ׃ 3וַיָּ֨קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵתֹ֑ו וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃ 4גֵּר־וְתֹושָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֨בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃ 5וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֹֽו׃ 6שְׁמָעֵ֣נוּ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתֹוכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּאֶת־קִבְרֹ֛ו לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ 7וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃ 8וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖יבְּעֶפְרֹ֥ון בֶּן־צֹֽחַר׃ 9וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־לֹ֔ו אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛יבְּתֹוכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ 10וְעֶפְרֹ֥ון יֹשֵׁ֖ב בְּתֹ֣וךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְרֹ֨ון הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥ישַֽׁעַר־עִירֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 11לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בֹּ֖ו לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛ינְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ 12וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 13וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְרֹ֜ון בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֨רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶףהַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃ 14וַיַּ֧עַן עֶפְרֹ֛ון אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֹֽו׃ 15אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃ 16וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרֹון֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣יבְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאֹות֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃ 17וַיָּ֣קָם׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְרֹ֗ון אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בֹּ֔ווְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻלֹ֖ו סָבִֽיב׃ 18לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֹֽו׃ 19וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתֹּ֗ו אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖אהִ֣וא חֶבְרֹ֑ון בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ 20וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בֹּ֛ו לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ס

Obuhya bwa Izaki

1 Abrahamu ali akola mushosi wa myâka minji, Nyamubâho ali erhi amuhîre omugisho muli ngasi kantu. 2 Abrahamu abwîra omwambali, mugula wage omu bambali, ye wanakazâg’ilanga ebyage byoshi, erhi: «Ohebe okuboko kwâwe idako ly’olurhungu lwâni, 3 nakulahiriza oku îzino lya Nyamubâho Nyamuzinda w’empingu n’igulu, oku orhalongeze mugala wâni omukazi omu banyere b’Anya-Kanani nyubasire ekarhî kabo. 4 Ci kwonene, yo waja emwirhu, omu mulala gwirhu, mwo wacîshoga omukazi washebera mugala wâni Izaki.» 5 Omwambali anacimubwîra, erhi: «Haligi amango nyamukazi ankalahira mpu arhankulikire mwo cino cihugo, k’ago mango nanagalula mugala wâwe emunda warhengaga?» 6 Abrahamu amushuza, erhi: «Nanga, orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda. 7 Nyamubâho, Nyamuzinda w’empingu, Nyamuzinda w’igulu yenene wantenzagya omu nyumpa ya larha, n’omu cihugo ca bene wirhu, yêne ye wanshambâzagya anandaganya n’endahiro oku eci cihugo aciha iburha lyani. Yene arhuma malahika wage embere zawe, lyo abonera mugala wâni omukazi eyo munda. 8 Akaba oyo mukazi arhalonzizi okukushimba, orhacife n’ecihango, ci orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda». 9 Oku bundi omwambali ahira okuboko oku cibero ca nnawabo Abrahamu, anacigashira olwo lubanja.

10 Nyamushizi anacirhôla ngamiya ikumi omu ngamiya za nnawabo, anagendana n’oku ngasi hinja nnawabo ali agwerhe, anacirikûla aja entambiz’e Aram-Naharayimu omu lugo lwa Nahoro. 11 Engamiya zâge azifukamya emuhanda gw’olugo, hofi n’iriba, càjingwè, gala mango abakazi banahuluka mpu bagend’idôma amîshi. 12 Anaciderha, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawirhu Abrahamu, ongashânire ene, onayerekane oku kurhonya orhonya mwambali wâwe Abrahamu. 13 Niono nyimanzire hano iriba, na bali b’abantu ba mw’olu lugo, bakola bayîsh’idôma amîshi. 14 Omwananyere nakabwîra, nti: «Hengeka akabindi kâwe ompe nani nywe, akananshuza, erhi: Neci, nywaga onaleke nywese n’engamiya zawe, erhi ye mukazi wali obikîre mwambali wâwe Izaki, co cimanyiso namanyirakwo oku orhonyize nnawirhu.»

15 Oku arhaciyusa ederha, Rebeka, mwali wa Betweli, mwene Milka, muka Nahori, mulumuna wa Abrahamu ayisha n’akabindi oku cirhugo. 16 Oyo munyere ali mwinjinja, mwananyere mushugi, nta mulume walisag’imuyegêra, abungulukira aha iriba abumba akabindi kage anarherema. 17 Olya mushizi akanya aj’imurhangîra, amubwîra, erhi: «Mâshi, oleke nywe rhwishi rhutya kw’ago gali omu kabindi kâwe.» 18 Olya munyere anacishuza, erhi: «Nywaga, Yagirwa». Anaciyandagaliza dubaduba akabindi omu nfune mpu amunywese. 19 Erhi ayus’imunywesa, anaciderha, erhi: «Nkola naj’idômera n’engamiya zawe, kuhika zihâge». 20 Anacidubulira galya mishi duba duba omu ciranga ashubirira aha iriba mpu adôme , anadômera engamiya zoshi. 21 Olya mulume oku ahuluka, akaz’imusinza, erhi anadwirbe acidôsa erhi nanga erhi neci Nyamubâho amuhisize.

22 Erhi engamiya ziyus’inywa, olya mulume arhôla ehigondo hy’amasholo hya buzirho bwaluhande luguma lw’esikeli, amuyambisahyo, anacirhôla na rhulinga rhubirhi rhwa masholo rhwa buzirho bwa sikeli ikumi amuyambisa rhwo ekuboko. 23 Anacimubwîra, erhi: «Oli mwali wa ndi? K’aha mwinyu, sho ankabona aha abantu bahanda?» 24 Ashuza, erhi: «Ndi mwali wa Betweli, mugala wa Milka mwene Nahori.» 25 Ashub’iderha, erhi: «Neci aha mwirhu bali ebyasi birhali binyi, hanaboneka n’ecirâlo.» 26 Oku bundi olya mulume afukama aharamya Nyamubâho , 27 ederha, erhi: «Oyagirwe Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawirhu Abrahamu, ôrharhinyirire okurhonya n’okulumehera nnahamwirhu. Nyamubâho yêne oyula onnongolîne kuhika aha mwa mwene wabo nnahamwirhu.» 28 Olya mwananyere alibirha aj’ibwîra nnina ebyabire. 29 Rebeka âli agwerhe mushinja wabo, izîno lyage ye Labani, Labani anacilibirhira embuga emunda olya mulume ali, ebw’iriba. 30 Erhi aba amabona ehigondo n’orhulinga mwali wabo ali ayambirhe, n’erhi aba amayumva mwali wabo Rebeka ederha, erhi: «Kw’oyo mulume ambwizire ntyo», ago mango alibirhira emunda nyamulume ali, amushimana aciyimanzire aha burhambi bw’engamiya ah’iriba. 31 Anacimubwîra, erhi: «Yisha mugishwa wa Nyamubâho! Cici cirhumire obera embuga n’obwo narheganyize enyumpa n’ahantu engamiya zawe zabêra?». 32 Olya mulume akanya aj’ekà, Labani ashwekûla emizigo y’engamiya, anaziha ebyasi, analerha amîshi mpu oyo mulume boshi h’ababo bashukemwo amagulu.

33 Bamulerhera ebiryo mpu alye. Ci kwone ashuza, erhi: «Ntalya ntanaciderha akanwa kandwîrhe.» Labani ashuza, erhi; «Derhaga!» 34 Naye, erhi: «Niono ndi mwambali wa Abrahamu. 35 Nyamuzinda agishire nnawirhu; akola àbà mugale, àmuhîre ebintu bishwekwa, ebinyinyi n’ebinenene, enfaranga n’amasholo, abambali n’abambalikazi, engamiya n’endogomi. 36 Sara, muka nnawirhu, Abrahamu, omu bugikulu bwâge, amuburhira omwanarhabana, n’oyo mwanarhabana ye afumbisire ebyage byoshi. 37 Nnawirhu andahirize, erhi: «Irhondo orhahiraga okarhôlera mugala wâni omukazi omu banyere ba-nya-Kanani, muli cino cihugo rhuyubasiremwo. 38 Akaba orhajiri omu nyumpa ya larha, omu bûko bwirhu okugend’ilogezamwo omukazi waha mugala wâni, erhi wamanahera!» 39 Nabwizire nnawirhu, nti: «Hall amango oyo mukazi ankalahira bwankulikira». 40 Naye anshuza, erhi: «Nyamuzinda nyôrha ngenda embere zâge, akurhumira malahika wage akuluse akuhisakwo ehi walonza, ly’obonera mugala wâni omukazi w’omu bûko bwirhu n’omu nyumpa ya larha. 41 Wafuma ecihango erhi wankahika omu bûko bwirhu, bakanakuyima omukazi, ecihango cirhacikuyirhe. 42 Ene mpika aha iriba naderha, nti: Nyamubâho Nyamuzinda wa nnawirhu, wekasinga, oyerekane, akaba olonzize okuhisa eyi njira ndimo kw’ehi nshimbire. 43 Niono ndi hano iriba, omunyere wayîsh’al’idôma, nani nkamubwîra, nti: Nkuhûnyire ompe nani rhwishi rhusungunu rhw’omu kabindi kâwe, 44 akanashuza, erhi: wene onywage, nagend’idômera n’engamiya zawe, erhi ye mukazi Nyamubâho abîkire mwene nnawirhu. 45 Ntali nciyusa naderha ebyo binwa omu murhima gwâni, ene Rebeka ayisha n’akabindi kage oku cirhugo. Abungulukira ebw’iriba, anadôma. Namubwîra nti mpa nani nywe, wekasinga. 46 Ho na halya, akûla akabindi kage oku cirhugo, ederha, erhi: «Nywaga nagend’idômera n’engamiya zawe.» Nanywire, agal’inywesa n’engamiya zani. 4 47 Namudôsize, nti: Oli mwali wa ndi? Naye anshuza, erhi: «Ndi mwali wa Betweli, mulume Milka aburhiraga Nahori.» Oku bundi namuyambisa ehi higondo oku izûlu n’orhu rhulinga aha maboko. 48 Aho, nafukamiriza naharamya Nyamubâho, Nyamuzinda wa nnanwirhu Abrahamu, ye wali annongolîne omu njira nyinja mpu ntôlere omugala mwali wa muci wa nnahamwirhu. 49 Bunola akaba mulonzize okuyereka nnahamwirhu oku mumusîmire munamurhonyize, mumbwire n’akaba nanga kandi mumbwire, lyo nyerekera ebwa kulyo erhi ebwa kumosho».

50 Labani bo na Betweli bashuza baderha, mpu: «Okûla emwa Nyamuzinda kurhenzire, rhurhankahash’ikushuza nti neci erhi nanga. 51 Rebeka oyo embere zawe: rhôla ye omuhêke , aj’iba muka mwene nnawinyu nk’oku Nyamubâho anadesire.» 52 Erhi mwambali w’Abrahamu ayumva ebyo binwa, aharamya embere za Nyamubâho. 53 Ayômola ebisikiyo by’ecûma n’eby’amasholo, ayomola n’emishangi, aha Rebeka. Aha na mushinja wabo boshi na nnina ebindi bikulo.

54 Oku bundi bàlya bànanywa bo n’ababo bàli boshi, banalâla halya. Sêzi erhi babà bamazûka, ederha, erhi: «Mundîke nshubire emwa nnawirhu.» 55 Mushinja wa Rebeka na nnina baderha, mpu: «Oyu munyere arhang’ibêra hano zindi nsiku nk’ibirhi erhi ikumi n’enyuma z’aho anagenda.» 56 Abashuza, erhi: «Murhacindegerezagya n’obwo Nyamubâho ampisizekwo ehi nalonzagya. Muleke ngende, nshubire emwa nnawirhu.» 57 Banaciderba, mpu: «Rhuhamagalage namunyere rhumudòse naye kurhi adesire». 58 Banacihamagala Rebeka bamudôsa, mpu: «K’olonzize okugenda mweshi n’oyu mulume?» Naye anacishuza, erhi: «Neci, nnonzize ngende.» 59 Okubundi, bahka omunyere wabo Rebeka mpu agende bo n’omulezi wage n’oyo mwambali w’Abrahamu na balya balume âli boshi. 60 Banacihà Rebeka obwanga, mpu: «Woyo mwali wirhu oyololoke ohinduke bihumbi n’ebihumbi n’iburha lyâwe lihime enyumpa z’abashombanyi balyo. 61 Rebeka ayimuka boshi n’abambali-kazi, bashonera oku ngamiya, bakulikira olya mulume. Mwambali w’Abrahamu arhôla Rebeka, bahira njira.

62 Ago mango Izaki âli ayishire omu irûngu ly’iriba lya Lahayi-Royi, bulya mwo ali ayubasire omu cihugo ca Nêgebu. 63 Izaki ahuluka mpu aje acigezageza ebwa mashwa càjingwè, erhi ayinamula amasu alangîra engamiya zayisha. 64 Rebeka naye mpu ayinamula amasu, alangîra Izaki, ashonôka oku ngamiya. 65 Adôsa olya murhumisi, erhi: «Ye ndi ola mulume wayisha alambagira omu ishwa anayerekîre eno munda rhuli? 66 Olya mushizi ashuza, erhi: «Ye nnahamwirhu oyo.» Namunyere arhôla ecitambara acîhundikira co. Olya mushizi ashambâlira Izaki oku agendaga kwoshi. 67 Izaki ahêka Rebeka omu cirâlo cali ca nnina Sara, ayanka Rebeka, amujira mukâge, anamurhonya. Na ntyo Izaki arhûla, arhacilakaga olufù lwa nnina.

Genesis 24: 1וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדֹּו֙ זְקַ֣ן בֵּיתֹ֔ו הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־לֹ֑ו שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃ 3וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנֹות֙הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹושֵׁ֥ב בְּקִרְבֹּֽו׃ 4כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֹולַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃ 5וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤באָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃ 6וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃ 7יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֹֽולַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤רנִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכֹו֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛הלִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃ 8וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖בשָֽׁמָּה׃ 9וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָדֹ֔ו תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע לֹ֔ו עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ 10וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָדֹ֑ו וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְאֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֹֽור׃ 11וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃ 12וַיֹּאמַ֓ר׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיֹּ֑ום וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥יאַבְרָהָֽם׃ 13הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנֹות֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ 14וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָאַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃ 15וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁתנָחֹ֖ור אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃ 16וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃ 17וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ 18וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃ 19וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹתֹ֑ו וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃ 20וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ עֹ֛וד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו׃ 21וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכֹּ֖ו אִם־לֹֽא׃ 22וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתֹּ֔ות וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָלֹ֑ו וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃ 23וַיֹּ֨אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָקֹ֥ום לָ֖נוּ לָלִֽין׃ 24וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֹֽור׃ 25וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפֹּ֖וא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָקֹ֖ום לָלֽוּן׃ 26וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהוָֽה׃ 27וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדֹּ֛ו וַאֲמִתֹּ֖ו מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗יבַּדֶּ֨רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 28וַתָּ֨רָץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 29וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמֹ֣ו לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃ 30וַיְהִ֣י׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתֹו֒ וּכְשָׁמְעֹ֗ו אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתֹו֙לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃ 31וַיֹּ֕אמֶר בֹּ֖וא בְּר֣וּךְ יְהוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָקֹ֖ום לַגְּמַלִּֽים׃ 32וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפֹּוא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֨יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יווְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּֽו׃ 33וַיִּישֶׂם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ 34וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃ 35וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־לֹ֞ו צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔תוּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ 36וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־לֹּ֖ו אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹֽו׃ 37וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־תִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנֹות֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֹֽו׃ 38אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃ 39וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃ 40וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהוָ֞ה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכֹ֤ו אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ 41אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָבֹ֖וא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃ 42וָאָבֹ֥א הַיֹּ֖ום אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔יאֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃ 43הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָהַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ 44וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖הלְבֶן־אֲדֹנִֽי׃ 45אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָהוַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃ 46וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֤ורֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖יםהִשְׁקָֽתָה׃ 47וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָחֹ֔ור אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לֹּ֖ו מִלְכָּ֑הוָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֨זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃ 48וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְאֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֹֽו׃ 49וְ֠עַתָּה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥העַל־יָמִ֖ין אֹ֥ו עַל־שְׂמֹֽאל׃ 50וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אֹו־טֹֽוב׃ 51הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 52וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהוָֽה׃ 53וַיֹּוצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃ 54וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמֹּ֖ו וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃ 55וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים אֹ֣ו עָשֹׂ֑ור אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃ 56וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃ 57וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃ 58וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃ 59וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃ 60וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַרשֹׂנְאָֽיו׃ 61וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֨בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶדאֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃ 62וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבֹּ֔וא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יֹושֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃ 63וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנֹ֣ות עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃ 64וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃ 65וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּאאֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃ 66וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 67וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמֹּ֔ו וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־לֹ֥ו לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥םיִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמֹּֽו׃ פ

Abrahamu ayanka Ketura: iburha lya Ketura

1 Abrahamu ayanka owundi mukazi izìno lyage ye Ketura. 2 Nyamukazi anacimuburhira Zimurani, Yokisani, Medani, Madiyani, Yisibaki na Shuwahi. 3 Yokisani aburha Sheba, na Dedani. Nabo bene Dedani: Basurimi na Baletusimi na Baleumini. 4 Bene Madiyani bali: Eferi, Efa, Hanoki, Abida na Elda. Abo boshi bàli bagala ba Ketura.

Okufa kwa Abrahamu

5 Abrahamu àhâ Izaki ebyage byoshi. 6 Abandi bagala akazâg’iburha oku baherula bage, abaha eby’okucîrhabâla, na kandi, oku acizîne yêne, abarhuma kuli n’omugala Izaki, omu cihugo c’ebushoshokero. 7 Alaga emyâka y’akalamo k’Abrahamu: Alamire myâka igana na makumi gali nda n’irhanu. 8 Buzinda bw’aho, Abrahamu arhengamwo omûka, afa akola ali omu bushosi bwinja, afa akola mukulu, erhi amanayigurha ensiku, aja kuli bene wabo. 9 Abagala, Izaki na Ismaeli bamubisha omu lukunda lwa Makipela, omu ishwa lya Efroni, mwene Sohari, muhititi aha ishiriza ly’e Mambri. 10 Lyo ishwa Abrahamu aguliraga bene Heti. Mwo Abrahamu abishîrwe bo na mukâge Sara. 11 Erhi Abrahamu abà amafà, Nyamuzinda agisha omugala Izaki ayubaka hofi n’iriba lya Lahayi-Royi. 12 Alaga iburha lya Ismaeli, mugala wa Abrahamu, ye waburhagwa n’omunya-misiri, Hagari, muja-kazi wa Sara. 13 Alaga amazìno ga bene Ismaeli omu kushimba amazîno n’okuburhwa kwabo: Enfula y’Ismaeli ye Nebayoti, alondwa na Kedari, Abudeli, Mibsamu, 14 Mishma, Duma, Masa, 15 Hadadi, Tema, Yeturi, Nafisheti na Kedma. 16 Bo bene Ismaeli abo, n’amazîno gabo nk’oku ebishagala n’ebihando byâbo binali, bo barhambo ikumi na babirhi b’emilala yâbo oku enali. 17 Alaga n’emyâka y’akalamo ka Ismaeli: igana na makumi asharhu na nda. Oku bundi arhengamwo omûka, afa, aja kuli bene wabo. 18 Ayubaka kurhenga e Hawila kuja e Shuru, olunda lw’ebushoshokero bwa Mîsiri omu kuja e Asîriya. Ali ayubasire ishiriza lya bene wabo boshi.

III. Olwa Izaki n’olwa Yakobo

Okuburhwa kwa Ezau naYakobo

19 Alaga emyanzi ya Izaki mwene Abrahamu. Abrahamu aburha Izaki. 20 Izaki ali akola agwerhe myâka makumi ani erhi ayanka Rebeka mwali wa Betweli, Munyarameyo w’e Padani-Arami, mwali wabo Labani naye Muharameyo. 21 Izaki asengerera mukâge emwa Nyamubâho, erhi amaba ngumba, Nyamubâho amuyumva, mukâge Rebeka arhôla izîmi. 22 Abana bakazihukulana omu nda, lero aderha, erhi: «Akaba kwo biri ntya, bici omuntu alamakwo?» Akanya aj’idôsa Nyamubâho, 23 naye amushuza, erhi: «Mashanja abirhi gali omu nda yawe, mashanja abirhi g’omu nda yawe gagabanyika; mulala muguma gwahima ogwabo, omukulu ashiga omurho.» 24 Erhi amango gage g’okuburha gahika, lâba oku lyâli izîmi lya mahasha. 25 Owaburhagwa wa burhanzi, ali mudukula wa bishamvu ayunjwire byoyabyoya. Bamuyirika izîno lya Ezau. 26 Oku bandi omulumuna ahuluka, erhi okuboko kwage kugwarhire Ezau oku kansisira. Bamuyirika izîno lya Yakobo. Izaki ali akola agwerhe myâka makumi gali ndarhu erhi baburhwa. 27 Abanarhabana bombi bakula; Ezau àba muhivi mukulu, wa kutwikanya omu malungu. Yakobo ali muntu mutûdu, akàbèra omu cirâlo. 28 Izaki arhonya Ezau bulya asimaga ensimba, Rebeka yehe Yakobo ye arhonyagya.

Ezau aguza ecikono c’okubà nfula

29 Mango maguma, Yakobo ayenda ibinda ly’enkôle, naye Ezau ashubûka ebwa kuhiva erhi anarhamire. 30 Lero Ezau anacibwîra Yakobo, erhi: «Leka nani mpuhekwo eryol’ibanda lidukula lidukula, bulya namahwa. -Co carhumire bamuderha mpu Edomi. 31 Yakobo amubwîra, erhi: Orhang’inguliza ecikono cawe c’okuba nfula. 32 Ezau ashuza, erhi: «Lola oku kufa kuno, ecikono c’okuba nfula, bici cacinkwanana?» 33 Yakobo ashubiza ederha, erhi: «Orhang’icîgasha embere zani»; acîgasha, anaguliza Yakobo ecikono câge c’okuba nfula. 34 Oku bundi, Yakobo amuha oku mugati n’oku ibinda ly’enkôle, alya ananywa, ayimuka agenda. Ntyo kwo Ezau agayaguzagya ecikono c’okuba nfula.

Genesis 25: 1וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ 2וַתֵּ֣לֶד לֹ֗ו אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ 3וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃ 4וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ 5וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹ֖ו לְיִצְחָֽק׃ 6וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנֹו֙ בְּעֹודֶ֣נּוּחַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃ 7וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 8וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טֹובָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 9וַיִּקְבְּר֨וּ אֹתֹ֜ו יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֨חַר֙ הַֽחִתִּ֔יאֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ 10הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ 11וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מֹ֣ות אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֑ו וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖ירֹאִֽי׃ ס 12וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖הלְאַבְרָהָֽם׃ 13וְאֵ֗לֶּה שְׁמֹות֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתֹולְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖לוּמִבְשָֽׂם׃ 14וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ 15חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ 16אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖םלְאֻמֹּתָֽם׃ 17וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶףאֶל־עַמָּֽיו׃ 18וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃פ 19וְאֵ֛לֶּה תֹּולְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הֹולִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃ 20וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתֹּ֣ו אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑םאֲחֹ֛ות לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ 21וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתֹּ֔ו כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לֹו֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ 22וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃ 23וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גֹיִים בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץוְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃ 24וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תֹומִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃ 25וַיֵּצֵ֤א הָרִאשֹׁון֙ אַדְמֹונִ֔י כֻּלֹּ֖ו כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמֹ֖ו עֵשָֽׂו׃ 26וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָדֹ֤ו אֹחֶ֨זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖הבְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃ 27וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ 28וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ 29וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ 30וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ןקָרָֽא־שְׁמֹ֖ו אֱדֹֽום׃ 31וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיֹּ֛ום אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃ 32וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הֹולֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃ 33וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיֹּ֔ום וַיִּשָּׁבַ֖ע לֹ֑ו וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָתֹ֖ו לְיַעֲקֹֽב׃ 34וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ס

Izaki e Gerari

1 Ecizombo canacizûka omu cihugo, kuleka cirya cizombo cirhanzi cabâga amango ga Abrahamu. Izaki aja e Gerari, emwa Abimeleki mwâmi w’Abafilistini. 2 Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: Orhajâga e Mîsiri ci ogend’ibêra omu cihugo nakubwîra. 3 Obêre muli eco cihugo, nakugisha nanyorhe ndi haguma nâwe. Bulya we n’iburha lyâwe mwe naha ebi bihugo byoshi, nasêza n’erya ndagâno nafundikaga rhwe na sho Abrahamu. 4 Naluza iburha lyâwe nka nyenyêzi z’oku nkuba, naliha ebi bihugo byoshi n’amashanja goshi g’igulu gagishwa n’iburha lyâwe. 5 Kulya kuba Abrahamu ayumvîrhe izu lyani, akulikira ebi nalimurhegesire okukulikira, amarhegeko gani, ebinwa byâni, obulonza bwâni. 6 Ntyo kwo Izaki abêziremwo aha Gerari. 7 Abantu b’eyo munda bakamudôsa olwa mukâge, ashuza, erhi: «Mwali wirhu oyo.» Ayoboha okuderha, erhi: «Mukanie oyo», bâli bamuyirha erhi Rebeka orhuma bulya ali mwinja. 8 Erhi kugera mango garhali manyi, kwanaciba lusiku luguma, Abimeleki mwâmi w’Abafilistini erhi adwîrhe alolera omu kabonezo, alangira Izaki adwîrhe ashâsa mukâge Rebeka. 9 Abimeleki anacihamagala Izaki amubwîra, erhi: «Mâshi mukâwe oyu! Kurhi waciderhaga mpu mwali winyu?» Izaki ashuza, erhi: «Nakâcîdôsa nti nankanafakwo oyu mukazi». 10 Abimeleki ashubiza amudôsa, erhi: «Kurhi okwo warhujizirage obwo? Hindi hitya hajire omuntu w’omu lubaga lwirhu walala na mukâwe obone wamarhubarhuza obwo bubi!» 11 Lero Abimeleki ahâna eri irhegeko oku lubaga lwâge lwoshi, erhi: «Owahume kuli oyu mulume kandi erhi kuh mukâge, anafe.» 12 Izaki ahinga anarhwera muli ecola cihugo n’ogwo mwâka ayeza kali igana, bulya Nyamubâho amamugisha. 13 Oyu muntu agala, agal’ahirhira okurhalusire. 14 Ali agwerhe maso maji n’ebintu bishwekwa binyinyi n’ebinênêne, na bashizi banji. Abafilistini bayagalwa.

Amaliba g’aha karhi k’e Gerari n’e Bersheba

15 Amaliba goshi bambali b’îshe bâli bamahumba amango îshe Abrahamu acihali, Abafilistini bagafuka bagabumba budaka. 16 Abimeleki abwîra Izaki, erhi: «Orhenge eno mwirhu, bulya wekola mugale kurhulusha.» 17 Izaki arhenga aho aj’ihanda omu kabanda ka Gerari, anaba ho acibêrera. 18 Izaki ashub’ija ahumba galya mahba bambali b’îshe Abrahamu bâli bahumbire, galya Abafilistini bafukaga erhi Abrahamu aba afire; agayîrika galya mazîno gonêne îshe ali agayirisire. 19 Bambali ba Izaki bahumba omu kabanda, bashangamwo iriba ly’amîshi gahulula. 20 Lero abangere b’e Gerari, barhondêra okulongôla n’abangere ba Izaki, ngasi baguma mpu: «Amishi gali girhu!» Izaki ayîrika iriba izìno lya Sitina. 21 Bahumba erindi iriba, ci kandi hashub’ibà akadali kuli lyo. 22 Lero arhenga aho, agend’ihumba erindi iriba, lero harhacibâga kadali kuliryo. Aliyirika izìno lya Reboboti, anaderha, erhi: «Nyamubâho amaja arbuha oluhya, rhukolaga rhwayololokeramwo eci cihugo». 23 Kurhenga aho asôkera e Bersheba. 24 Nyamubâho amubonekera mw’obwo budufu amubwîra, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho Abrahamu, orhayobohaga cici bulya ndi haguma nâwe. Nakugisha,nnanduze iburha lyâwe erhi mwambah wâni Abrahamu orhuma». 25 Ayubaka oluhêrero aho, anayakuza izîno lya Nyamubâho. Ayubaka ho enyumpa yage. Bambali ba Izaki bahumba ho iriba.

Okunywana na Abimeleki

26 Abimeleki arhenga e Gerari, ayîsh’imulamusa, ali boshi n’omwîra wage Ahuzati na Pikoli, ye murhambo w’omurhwe gwâge. 27 Izaki abadôsa, erhi: «Lero cici cimudwîrhe eno munda, mwe bantu munshomba, mwe mwanampuluisagya emwinyu». 28 Banacishuza, mpu: «Rhwajirage rhwabona oku neci Nyamubâho ali haguma nâwe, rhwanaderha obwo nti habe omwigasho aha karhî kâwe nirhu, rhunafundike endagâno haguma nâwe.» 29 Ocigashe oku orharhujire kubi kuci, bulya rhurhakujiraga kubi, minja gone rhwakujirîre rhwanakuleka wagenda n’omurhûla. Woyu okola oli mugishwa wa Nyamubâho.» 30 Abajirira olusiku lukulu, bâlya bànanywa. 31 Erhi bazûka sêzi sêzi, ngasi muguma acîgasha embere z’owabo. Oku bundi, Izaki abasêzera, bagenda n’omurhûla. 32 Olwo lusiku lwonênè, bambali b’Izaki bayisha, bamubwîra omwanzi gw’iriba bakazagihûmba, baderha, mpu: «Rhwabwîne amîshi.» 33 Eryo iriba aliyirika izîno lya Sabe, co cinarhuma olwo lugo luderhwa Bersheba kuhika na buno.

Abakazi ba Ezau banya-Hititi

34 Erhi Ezau ahika myâka makumi ani, ayanka omukazi izîno lyage ye Yehudita, mwali wa Behori, muhititi, arhôla na Basimata, mwali wa Eloni naye muhititi. 35 Abo bakazi bajira Izaki bo na Rebeka mungo munji.

Genesis 26 1וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛קאֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ 2וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔לוַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ 4וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכֹוכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּבְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 5עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֹתַ֖י חֻקֹּותַ֥י וְתֹורֹתָֽי׃ 6וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃ 7וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ לְאִשְׁתֹּ֔ו וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִיאַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טֹובַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ 8וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־לֹ֥ו שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלֹּ֑ון וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤היִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ 9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶראֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃ 10וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃ 11וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתֹּ֖ו מֹ֥ות יוּמָֽת׃ 12וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 13וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלֹוךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ 14וַֽיְהִי־לֹ֤ו מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹתֹ֖ו פְּלִשְׁתִּֽים׃ 15וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּםעָפָֽר׃ 16וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ 17וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ 18וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּםפְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מֹ֣ות אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמֹ֔ות כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ 19וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ 20וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥יהִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמֹּֽו׃ 21וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ 22וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹבֹ֔ות וַיֹּ֗אמֶרכִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ 23וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 24וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֨יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃ 25וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳלֹ֑ו וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃ 26וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֹֽו׃ 27וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃ 28וַיֹּאמְר֗וּ רָאֹ֣ו רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינֹותֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָוְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃ 29אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־טֹ֔וב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖בְּשָׁלֹ֑ום אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃ 30וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ 31וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתֹּ֖ו בְּשָׁלֹֽום׃ 32וַיְהִ֣י׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ לֹ֔ו עַל־אֹדֹ֥ות הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּלֹ֖ו מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃ 33וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 34וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔תבַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ 35וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס

Yakobo ashamula omugisho gwa Ezau

1 Izaki ali amashosihala, n’amasu gage gali gakola mazamba, azinda erhi arhacibona. Lero ahamagala enfula yage Ezau, erhi: «Mwana wâni!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 2 Ashubiza, ederha, erhi: «Lola oku niono nkola mushosi n’amango g’okufà kwâni ntagamanyiri. 3 Okanyagye orhôle emirasano yawe, emyampi yawe n’omuherho gwâwe, okanye oj’ihiva, onyirhire ensimba. 4 Onteganyizemwo birya biryo nsîma, oyîshe ondêrhere ndye, lyo omurhima gwâni gukugisha embere nfè.» 5 Kuziga erhi Rebeka adwîrhe ayumva oku Izaki ashambâla bo n’omugala Ezau. Ezau acîtuma omu lubala mpu agend’ihiva ensimba ayilerhere îshe. 6 Rebeka abwîra omugala Yakobo, erhi: «Namayumva sho abwîra mukulu wâwe Ezau, erhi: 7 «Ondêrhere ensimba, onteganyizemwo ebiryo binja, mbirye nnankugishe omu masu ga Nyamubâho embere nfè.» 8 Yumvagya mwana wâni, oyumve onajire nk’oku nakurhegeka. 9 Okanye oje omu buso, ondêrheremwo banahene babirhi binjinja, narheganyizamwo sho ebiryo binja, nk’oku anasîma. 10 Wayîsh’ibihêkera sho abirye, lyo akugisha embere afè.» 11 Yakobo abwîra nnina Rebeka, erhi: «Lola, mukulu wâni Ezau amaba wa bishamvu niehe ntagwerhi boya. 12 Hali amango Larha akampumakwo, mbe nka kushekera namushekeraga, obone bukola buhanya namacîlerhera ahâli h’omugisho.» 13 Nnina ashuza, erhi: «Obuhanya bube nie bujâkwo mwana wâni! Oyumve kwonene,onagend’innongeza abo banahene.» 14 Akanya aj’ibalonza ayisha abadwirhire nnina, naye nnina arheganyamwo ebiryo nk’oku îshe anasîma. 15 Rebeka ayanka emyambalo minjinja ya Ezau, ye mugala mukulu, erya akazâg’ibîkira omu nyumpa, ayiyambisa Yakobo ye mugala murho. 16 Ayanka oluhù lw’abanahene amubwikiramwo amaboko n’igosi. 17 Oku bundi zirya nyama ali amarheganya n’omugati, abiheba omu nfune z’omugala Yakobo. 18 Aja aha burhambi bw’îshe, aderha, erhi: «Larha!» Naye ashuza, erhi:«Niono. We ndi mwana wâni?» 19 Yakobo ashuza îshe, erhi: «Nie Ezau, nfula yawe, najizirage nk’oku wanantegekaga. Zûka otamale olyekwo bino nal’ihiva lyo omurhima gwâwe gungisha.» 20 Izaki abwîra Yakobo, erhi: «Mwana wâni wamarhôla duba wâni!» Naye ashuza, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wangashanîre.» 21 Izaki abwîra Yakobo, erhi: «Yegera hano nkuhumekwo mwana wâni, nyumve erhi neci erhi nanga we mugala wâni Ezau.» 22 Yakobo ayegêra îshe Izaki, naye amumamarhakwo aderha, erhi: «Izu liri lya Yakobo, ci amaboko gali ga Ezau!» 23 Arhamumanyîriraga bulya amaboko gali ga bishamvu aka mukulu wage Ezau, anacimugisha. 24 Aderba, erhi: «Ka kwo binah we mugala wâni Ezau?» Naye ashuza, erhi: «Neci.» 25 Izaki ederha, erhi: «Mpâga ndye oku nsimba mugala wâni ahivaga lyo omurhima gwâni gumugisha.» Amuhêreza alya, amuhêreza n’idivayi anywa. 26 Ishe Izaki amubwîra, erhi: «Nyegêraga, onampôbere mwana wâni!» 27 Ayegera, ahôbera îshe, îshe ayisa obwehe bw’emyambalo yage. Amugisha ntyala: «Neci obwehe bwa mugala wâni, kwo buli nk’obwehe bw’ishwa liyêra, ishwa eri Nyamubâho agishire. 28 Nyamuzinda akushobôze olumè lw’oku nkuba, n’amashwa gashushagîre, engano nyinji n’idivayi linji. 29 Amashanja gakushige n’abantu b’emahanga bafukame embere zawe. Obe murhambo wa bene winyu na bagala ba nyoko bafukame embere zawe. Owakuhehêrere ahehêrewe, n’owakugishe anagishwe.» 30 Erhi Izaki ayusa okugisha Yakobo, naye Yakobo erhi amanahuluka omu mw’îshe Izaki, mukulu wage Ezau naye arhenga ebwa kuhiva. 31 Naye arheganya ebiryo binja abihêkera îshe. Amubwîra, erhi: «Larha, zûkaga olye kw’ebi mugala wâwe anal’ihiva, lyo omûka gwâwe gungisha». 32 Ishe Izaki amudôsa, erhi: «We ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie nfula yawe Ezau.» 33 Oku bundi Izaki arhemuka, ederha, erhi: «Aligi ndi olya wal’ihiva ensimba anayindêrhera? Nacimwikubagira nanalya, embere oyîshe; namugishire, anakolaga ayôrha âli mugishe.» 34 Erhi Ezau ayumva ebinwa by’îshe, ayâma bwenêne n’omungo munji, anacibwîra îshe, erhi: «Ongishe nani mâshi, larha!» 35 Izaki ashuza, erhi: «Mulumuna wâwe anayishir’inteba, arhôla omugisho gwâwe». 36 Ezau ashubiriza, erhi: «Ka kwenge bamuderha Yakobo, co cirhumire andenganya nieki kabirhi kabirhi? Arhanzir’inyanka ecikono c’okuba nfula, kandi yoyu wamantôla omugisho gwâni!» Ci ashubiza ederha, erhi: «Ci kwone màshi ka nieki nta mugisho wansigîze?» 37 Izaki aja omu kanwa ashuza, erhi: «Namujizire murhambo wâwe, namuhire bene wabo nti babe bambali, namuhîre engano n’amamvu mwandu. Bicigi nankacikujirira mwana wâni?» 38 Ezau anacidôsa îshe, erhi: «Ka mugisho muguma gwone ojira, mâshi larha? Mâshi ngisha nani, larha!» Izaki ahwekêra na Ezau arhondêra alaka. 39 Oku bundi, îshe Izaki ashuza ederha, erhi: «Woyo ekuli n’ebihugo biyera yo wayubaka, kuli n’olume lurhoga oku nkuba. 40 Engôrho yawe yo yakubîke, wakakolera mwene winyu. Ci kwone amango wacîrûkûza, kurhibula warhibula omuzigo gwâwe gukuli aha lurhugo.» 41 Ezau ashombera Yakobo ogwo mugisho ahâbagwa n’îshe, acidôsa emurhima, erhi: «Amango g’emishibo ya larha gali hofi, go mango nayirha mulumuna wâni Yakobo.» 42 Erhi bamanyisa Rebeka ebyo binwa bya Ezau ye mugala mukulu, arhumiza Yakobo ye mugala murho, amubwîra, erhi: «Mukulu wâwe Ezau ahizire okucîhôla kuli we mpu akuyirhe. 43 Yumvagya mwana wâni, nkubwire: Okanye, oyakire emwa mwene wirhu Labani e Harani. 44 Obêre eyo haguma naye nsiku inga, kuhika mukulu wâwe atwike oburhe. 45 Kuhika oburhe bwa mukulu wâwe bukurhengekwo, kuhika ayibagire oku wamujirîre; ago mango nanarhuma bagend’ikulonza eyo munda. Cici cankarhuma namuheza mwembi omu lusiku luguma?».

Izaki àrhuma Yakobo emwa Labani

46 Rebeka anacibwîra Izaki, erhi: «Namayihikwa n’akalamo erhi bâli ba Heti barhuma. Erhi Yakobo ankayanka munyere muguma muli bâli ba Heti, muguma nk’abo, muguma omu banyere b’eci cihugo, k’okulama kwankacinkwanana?»

Gnenesis 27 27 1וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו׀ בְּנֹ֣ו הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔יוַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃ 2וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי יֹ֥ום מֹותִֽי׃ 3וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צֵידָה 4וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶםאָמֽוּת׃ 5וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנֹ֑ו וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃ 6וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָלֵאמֹֽר׃ 7הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מֹותִֽי׃ 8וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃ 9לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָכַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃ 10וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מֹותֹֽו׃ 11וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמֹּ֑ו הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃ 12אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ 13וַתֹּ֤אמֶר לֹו֙ אִמֹּ֔ו עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃ 14וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמֹּ֑ו וַתַּ֤עַשׂ אִמֹּו֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃ 15וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁאֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃ 16וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃ 17וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃ 18וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃ 19וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗הוְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ 20וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנֹ֔ו מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃ 22וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ קֹ֣ול יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ 23וְלֹ֣א הִכִּירֹ֔ו כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃ 24וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃ 25וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לֹו֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא לֹ֦ו יַ֖יִןוַיֵּֽשְׁתְּ׃ 26וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃ 27וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־לֹ֔ו וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥רבֵּרֲכֹ֖ו יְהוָֽה׃ 28וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ 29יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִשְׁתַּחֲוֻ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ 30וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣קאָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֹֽו׃ 31וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנֹ֔ו בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ 32וַיֹּ֥אמֶר לֹ֛ו יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃ 33וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפֹ֡וא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּבֹ֖וא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃ 34כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִיגַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃ 35וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃ 36וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמֹ֜ו יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣חבִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃ 37וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לֹו֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ןוְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפֹ֔וא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃ 38וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹלֹ֖ווַיֵּֽבְךְּ׃ 39וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֹֽושָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃ 40וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלֹּ֖ו מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃ 41וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכֹ֖ו אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבֹּ֗ו יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃ 42וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶראֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃ 43וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ 44וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמֹּ֖ו יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ 45עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥האֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם יֹ֥ום אֶחָֽד׃ 46וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנֹ֣ות חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨המִבְּנֹֽות־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנֹ֣ות הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃

1 Izaki ahamagala Yakobo amugisha anamuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani. 2 Yimuka oje e Padani Aramu emwa Betweli, îshe wa nyoko, ocishoge omukazi eyo munda omu banyere ba Labani, mushinja wabo nyoko. 3 Nyamuzinda akugishe, akuyololole, anakuluze obe ndêko y’amashanja. 4 Akuhe we n’iburha lyâwe, omugisho gwa Abrahamu lyo obona eci cihugo oyubasiremwo, cihugo Nyamuzinda ahâga Abrahamu.» 5 Izaki asêzera Yakobo. Yakobo alikûla, aja e Padani Aramu, emwa Labani, mwene Betweli wa Muharamiya, mushinja wabo Rebeka, nnina wa Yakobo na Ezau.

Ezau ayanka owundi mukazi

6 Ezau abona oku Izaki agishire Yakobo n’oku amurhumire e Padani Aramu mpu agend’iyankira yo omukazi, n’oku erhi akola amugisha, amuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani.» 7 Na Yakobo âli ayumvîrhe îshe na nnina, aja e Padani Aramu. 8 Ezau ayumva oku abanyere b’e Kanani barharhonyiri omu masu g’îshe Izaki, 9 aja emwa Ismaeli, ayanka yo omukazi, wa kuhalika aba ali agwerhe erhi anagwerhe abandi: Mahalata, mwali wa Ismaeli, mugala w’Abrahamu, na mwâli wabo Nebayoti.

Ecilôrho ca Yakobo

10 Yakobo arhenga e Bersheba, aja e Harani. 11 Ahika bantu haguma, alala ho bulya izûba lyali lyamazika. Arhôla ibuye liguma aho, alishegema, analâla aho. 12 Alôrha, abona omushonezo mugwike oku idaho n’irhwerhwe lyago lihisire oku nkuba; bamalahika ba Nyamuzinda erhi badwirbe basôka banayandagala! 13 Lâba oku Nyamubâho ayimanga embere zâge amubwîra, erhi: «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wa shakulu wâwe Abrahamu na Nyamuzinda wa Izaki. Eryola ishwa ogwishìremwo, nakuhalyo we n’iburha lyâwe. 14 Iburha lyâwe lyaluga nka katulo k’oku idaho, lyaluga lihike ebushoshokero n’ebuzikiro, e mwené n’e mukondwe, n’amashanja goshi g’igulu gagishwa muli eryo iburha lyâwe. 15 Ndi haguma na nâwe, nakulusa ngasi hoshi wankanaja, nanashub’ikugalula muli eci cihugo, bulya ntakuleke kuhika nyujuze ebi nakulaganyagya.» 16 Yakobo atulûka omu iro lyage, aderha, erhi: «Okuli Nyamuzinda ali hano ntânali mmanyire». 17 Ayoboha, ederha, erhi: Hano hamabà hantu ha kurhinywa! Yamabà nyumpa ya Nyamuzinda na muhango gw’empingu. 18 Azûka sêzi, ayanka liryala ibuye âli ajizire mushego aligwika luhêrero abulagira amavurha oku nyanya zalyo. 19 Aho ahayîrika izîno lya Beteli, ci mira olwo lugo lwakazâg’iderhwa Luzo. 20 Yakobo arhôla omuhigo ederha, erhi: «Akaba Nyamuzinda ali haguma nani, akanananga muli eyi njira naja, akakaz’impa omugati nalya n’emishangi nakayambala, 21 erhi nankashubûka nshubire emunda larha ali ndi mugumaguma, ago mango Nyamubâho anabà ye Nyamuzinda wâni, 22 n’eri ibuye namagwika luhêrero, lyaba ka-Nyamuzinda nakaz’imurhûla ecihimbi c’omu ikumi c’ebi ampà byoshi».

Genesis 28: 1וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹתֹ֑ו וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנֹ֥ות כְּנָֽעַן׃ 2ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנֹ֥ות לָבָ֖ן אֲחִ֥יאִמֶּֽךָ׃ 3וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ 4וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ןאֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃ 5וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥םיַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃ 6וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתֹו֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־לֹ֥ו מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑הבְּבָרֲכֹ֣ו אֹתֹ֔ו וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנֹ֥ות כְּנָֽעַן׃ 7וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמֹּ֑ו וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃ 8וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָעֹ֖ות בְּנֹ֣ות כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ 9וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲחֹ֧ות נְבָיֹ֛ות עַל־נָשָׁ֖יו לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ ס 10וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃ 11וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּקֹ֜ום וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּקֹ֔ום וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּקֹ֥ום הַהֽוּא׃ 12וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשֹׁ֖ו מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בֹּֽו׃ 13וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃ 14וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃ 15וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣אאֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃ 16וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתֹו֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃ 17וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נֹּורָ֖א הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃ 18וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥קשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ 19וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ 20וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הֹולֵ֔ךְוְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ 21וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁלֹ֖ום אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃ 22וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ראֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

Yakobo ahika emwa Labani

1 Yakobo arhôla enjira yage, aja omu cihugo c’abana b’e bushoshokero. 2 Lola oku abona iriba omu bulambo, hofi n’eryo iriba, maso asharhu g’ebintu bishwêkwa binyinyi gali gagwîshîre aho iriba, ho bakazâg’inywekeza amaso, ci kwonene ibuye lyakazâg’ibwikira omunwa gwali munene. 3 Erhi amaso goshi gabâga gamashirama aho, banarhenza lirya ibuye oku munwa gw’iriba, bananywesa ebintu, kandi banalishubiza oku munwa gw’iriba. 4 Yakobo anacidôsa abangere, erhi: «Bene wirhu, muli ba ngahi?», Bashuza, mpu: «Rhuli b’e Harani.» 5 Ababwîra, erhi: «Ka muyishi Labani, mwene Nahori?» Bashuza, mpu: «Rhumuyishi.» 6 Abadôsa , erhi: «K’azibuhire?» Bashuza, mpu: «Azibuhire. N’omwali Rasheli ola wayisha hala n’obuso.» 7 Yakobo aderha, erhi: «Loli oku guciri mûshi bwenêne guno, arhali go mango g’okudâhya ebintu gano. Mubinywese munabishubize ebulambo.» 8 Bashuza, mpu: «Rhurhankahasha okujira ntyo n’amaso garhacishubukîra haguma, barhanacirhenza ibuye oku munwa gw’iriba; go mango rhwakanywesa ebintu.» 9 Oku acidwirbe ashambâla boshi nabo, Rasheli ayisha n’obuso bw’îshe bulya ali mungere. 10 Erhi Yakobo abona Rasheli, mwali wa nalume Labani, n’erhi abona obuso bwa nalume Labani, ayegêra, arhenza lirya ibuye oku munwa gwa liryala iriba, anywesa ebintu bya nalume Labani. 11 Yakobo anunugurha Rasheli, alengeza izu, adubula omulenge. 12 Yakobo amanyisa Rasheli oku ali mwene wabo îshe, anali mwene Rebeka; olya munyere akanya aj’ikumanyisa îshe. 13 Labani erhi ayumva oku ogwo mwanzi gwa Yakobo, mugala wa mwali wabo, gumuyerekire, akanya, alibirhira emunda ali, amuhôbera, anamununugurha, amuhêka omu nyumpa yage. Yakobo arhondêra amuganîrira ogwo mwanzi gwoshi. 14 Oku bundi Labani amubwîra, erhi: «Neci, oli w’omu mavuha gani, onali w’omu mubiri gwâni.» Yakobo abêra aho mwa Labani mwêzi mugumaguma.

Yakobo aja omu buhya kabirhi . Ishazâla amuyeshera omukanga. Lero ayanka babirhi balondandana

15 Labani àbwîra Yakobo, erhi: «Ka kwenge oli mwene wirhu, waderha mpu busha wakaz’inkolera? Mbwîra bici nakaz’ikuha?» 16 Erhi na Labani agwerhe banyere babirhi: omukulu izîno lyage ye Lea n’omurho ye wali Rasheli. 17 Lea âli agwerhe amasu matûdu, ci Rasheli âli agwerhe omubiri gucîgemire bwinja n’iranga linja. 18 Na Yakobo ali arhonyize Rasheli. Anacishuza, erhi: «Nakukolera myâka nda lyo oyîsh’impa mwali wâwe Rasheli, mwali wâwe murho». 19 Labani ashuza, erhi: «Kwo kukulu okukuhaye ahâli h’okumuha ow’embuga; obêrage hanola mwâni.» 20 Yakobo akaz’ikola mpu lyo bamuha Rasheli; akola ntyo myâka nda, ci eyo myâka ayibona nka nsiku nsungunu bulya ali arhonyize Rasheli. 21 Buzinda bw’aho, Yakobo anacibwîra Labani, erhi: «Amango gahisire, ompâge omukazi wâni nje emunda ali». 22 Labani ashûbûza abantu b’eyo boshi ajirisa olusiku lukulu. 23 Ci kwone, lâba oku bijingo, Labani arhôla omwali Lea , aba ye ahêkera Yakobo; Yakobo àmuyanka. 24 Labani àhà omwali Lea , mujakazi wage muguma, izîno lyage ye wali Zilifa, mpu aj’ikâmukolera. 25 Erhi buca sêzi, Yakobo abona oku Lea ye bamudwirhire. Yakobo abwîra Labani, erhi: «Bici wajizire? K’arhali Rasheli ye nakazâg’ikolera aha mwâwe nti omumpe ? Carhumirage onteba?» 26 Labani ashuza, erhi: «Erhali nkomedu y’eno mwirhu okuhâna omurho na mukulu wage arhaciheruka, 27 ci orhang’ileka guno mugobe eby’obuhya bitwikanuke, n’enyuma z’aho, kandi nashub’ikuha owabo n’engulo yage yabâ yindi myâka nda washub’imukolera hano mwâni.» 28 Yakobo ajira kulya, ayusa gulya mugobe gw’obuhya na Labani amuha omwali Rasheli mpu amuyanke. 29 Labani aha omwali Rasheli omujakazi wage Bilaha. 30 Yakobo ayanka Rasheli, anamurhonya kulusha Lea ; ashub’ikolera nalume yindi myâka nda.

Abana ba Yakobo

31 Nyamubâho abona oku Lea arhasimirwi, amuha iburha, Rasheli ayôrha ali ngumba. 32 Lea arhôla izîmi, aburha murhabana, amuyirika izîno lya Rubeni, bulya, gwarhi yêne: «Nyamubâho anabwîne amalibûko gani, lero ibanie ansîma.» 33 Ashub’irhôla izîmi, aburha kandi murhabana, ederha, erhi: «Nyamubâho ayumvîrhe oku ntabâ nsîmirwe, lero amashub’impa oyu wundi.» Amuyirika izîno lya Simoni. 34 Ashubirhôla izîmi, aburha murhabana; ederha, erhi: «Lero nani ibanie akola antonya bulya barhabana basharhu aba namamuburhira», izîno lyage ye Levi; 35 Ashub’irhôla izîmi, aburha murhabana; ederha, erhi: «Lero nakuza Nyamubâho». Co cirhumire amuyirika izîno lya Yuda. Oku bundi, aheka arhaciburhaga.

Genesis 29

וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃ 2 וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃ 3 וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּאֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃ 4 וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃ 5 וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָחֹ֑ור וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃ 6 וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁלֹ֣ום לֹ֑ו וַיֹּאמְר֣וּ שָׁלֹ֔ום וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתֹּ֔ו בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃ 7 וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עֹוד֙ הַיֹּ֣ום גָּדֹ֔ול לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃ 8 וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃ 9 עֹודֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃ 10 וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמֹּ֔ו וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמֹּ֑ו וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֹּֽו׃ 11 וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלֹ֖ו וַיֵּֽבְךְּ׃ 12 וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֨יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃ 13 וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹתֹ֗ו וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתֹו֙ וַיְחַבֶּק־לֹו֙ וַיְנַשֶּׁק־לֹ֔ו וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּיתֹ֑ו וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 14 וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמֹּ֖ו חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ 15 וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ 16 וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנֹ֑ות שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ 17 וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכֹּ֑ות וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ 18 וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ 19 וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן טֹ֚וב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ 20 וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָתֹ֖ו אֹתָֽהּ׃ 21 וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָבֹ֖ואָה אֵלֶֽיהָ׃ 22 וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּקֹ֖ום וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ 23 וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתֹּ֔ו וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ 24 וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָתֹ֑ו לְלֵאָ֥ה בִתֹּ֖ו שִׁפְחָֽה׃ 25 וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃ 26 וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקֹומֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃ 27 מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י עֹ֖וד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֹֽות׃ 28 וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־רָחֵ֥ל בִּתֹּ֖ו לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ 29 וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתֹּ֔ו אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָתֹ֑ו לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ 30 וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמֹּ֔ו עֹ֖וד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֹֽות׃ 31 וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃ 32 וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃ 33 וַתַּ֣הַר עֹוד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑הוַ תִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו שִׁמְעֹֽון׃ 34 וַתַּ֣הַר עֹוד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי לֹ֖ו שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמֹ֖ו לֵוִֽי׃ 35 וַתַּ֨הַר עֹ֜וד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אֹודֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמֹ֖ו יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

1 Rasheli erhi abona oku nta bana adwîrhe aburhira Yakobo, ayagalwa na mukulu wage, kwo kubwîra Yakobo, erhi: «Ojire nani mbone abana, akaba nanga, erhi nnanfire.» 2 Yakobo akalihira Rasheli bwenêne, amubwîra, erhi: «Ka nie ndigi ahâli ha Nyamuzinda wakuyimaga iburha?» 3 Naye nyamukazi, erhi: «Lola mwambalikazi wâni Bilaha. Oje emunda ali, aburhire oku madwi gani; ampisekwo abana nani.» 4 Anaciha Yakobo omujakazi wage Bilaha mpu abe mukâge, naye Yakobo àmuyanka. 5 Bilaha arhôla izîmi, aburhira Yakobo omwanarhabana. 6 Rasheli ederha, erhi: «Nyamuzinda amampà olubanja, ciru anyumvirhiza anampâ omwanarhabana». Co carhumaga amuyirika izîno lya Dani. 7 Bilaha, mujakazi wa Rasheli ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakobo owundi murhabana. 8 Rasheli ederha, erhi: «Nazûsizekwo mukulu wâni entambala za Nyamuzinda, namanahimana.» Ayirika olya mwana izîno lya Nefutali. 9 Naye Lea erhi arhaciburha, arhôla omujakazi wage Zilifa amuha Yakobo mpu amujire mukâge. 10 Zilifa, mujakazi wa Lea aburhira Yakobo omwanarhabana. 11 Lea ederha, erhi: «Iragi linja eri!» Aha olya mwana izîno lya Gadi. 12 Zilifa, muja-kazi wa Lea , aburhira Yakobo owundi mwanarhabana. 13 Lea aderha, erhi: «Oku irenge lyani, bulya abirhu bakazi bankuza»; ayîrika olya mwana izìno lya Asheri. 14 Rubeni, erhi aja acîgezageza, gala mango g’okusârûla engano, ashimana amalehe g’oluzigirwa, ayisha agadwirhîre nnina Lea . Rasheli abwîra Lea , erhi: «Mpâ nani kuli ago malehe g’oluzigirwa mugala wâwe akudwirhire». 15 Lea amushuza, erhi: «K’okûla wantôzire omulume kunyihira kwakunyihîre, obu okola mpu wantôla n’amalehe g’oluzigirwa mugala wâni ampîre?» Rasheli ashuza, erhi: «Lero agend’ilâla omu mwâwe hano budufu, rhuhingane ompe amalehe ga mugala wâwe g’oluzigirwa.» 16 Yakobo erhi akola arhenga ebwa mashwa bijingo, Lea aja emunda ali, amubwîra, erhi: «Kukwânîne oyîshe emunda ndi, bulya rhwakuhingîne amalehe g’oluzigirwa g’emwa mugala wâni»; alala omu mwage obwo budufu. 17 Nyamuzinda ayumvirhiza Lea , arhôla izîmi, ashub’iburhira Yakobo omwanarhabana ye mwanarhabana wa karhanu. 18 Lea anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amampa oluhembo, kulya kuba nahîre ibanie omujakazi wâni.» Olya mwana amuyirika izîno lya Isakari. 19 Lea ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakobo omwanarhabana wa kali ndarhu. 20 Lea ederha, erhi: «Nyamuzinda ampîre oluhembo lwinjinja, lero ibanie ankuza bulya y’oyu namaburhira barhabana ndarhu.» Amuyirika erya Zabuloni. 21 Oku bundi aburha omwananyere, amuyirika izîno lya Dina. 22 Ago mango Nyamuzinda ayibuka Rasheli, ayumvirhiza omusengero gwâge, amuha iburha. 23 Arhôla izîmi, aburha murhabana; ederha, erhi: «Nyamuzinda amankûla enshonyi.» 24 Ayirika olya mwana izîno lya Yozefu, ederha, erhi: «Mâshi Nyamubâho ashub’impa nani owundi mwanarhabana!»

Okugala kwa Yakobo

25 Erhi Rasheli aba amaburha Yozefu, Yakobo abwîra Labani, erhi: «Oleke ngende nshubire emwirhu, omu cihugo cirhu. 26 Ompe abakazi bâni, abârhumaga nkukolera, ompé n’abana bâni ngende. 27 Wene orhababiri omukolo nakukolire.» Labani amushuza, erhi: «Akaba ntonyire omu masu gâwe! Nadôsize nayumva oku Nyamubâho angishire erhi we rhuma.» 28 Ashub’imubwîra , erhi: «Ombwire kurhi walonza nkaz’ikujuha, nakujirirakwo». 29 Anacimushuza, erhi: «Omanyire bwinja kurhi nakukolire na kurhi ebintu byâwe byahindusire n’omukolo gwâni. 30 Ehisungunu wali ogwerhe embere nyîshe, hyayushùsire bwenêne na Nyamubâho akugishire oku nshando zani. Mbwiraga nani, mango gahi nakolerage omulala gwâni.» 31 Labani, erhi: «Bici nakujuha?» Yakobo ashuza, erhi: «Orhagwerhi ebi wanjuha: erhi wakanjirira nk’oku nakubwîra, nanashubikaz’iyabula obuso bwâwe. 32 Ene ogere omu buso bwâwe bwoshi, oje wayungula ngasi cibuzi cîru omu bibuzi byâwe, na ngasi mpene za musengo n’ez’obutonè butonè. Lwo lwabà luhembo lwâni. 33 Obudahemuka bwâni bwone bwampamiriza agandi mango: amango wayîsh’ilola kurhi rhuhembirwe, ngasi birhali bya musengo erhi bya butonè-butonè omu mpene erhi nisi ngasi birhali bîru omu bibuzi, emwâni erhi buli bushambo. 34 Labani ederha, erhi: «Kwinja okwo; binabâge nk’okwo odesire.» 35 Olwo lusiku, ayungula ebihebe by’omusengo n’eby’obutonè-butonè, empene zoshi z’omusengo n’ez’obutonè-butonè, 36 ngasi hyanalikwo akêru na ngasi hyalikwo ecîru omu bibuzi, ahihereza abagala. Anacijira nsiku isharhu za lugendo ekarhî kage na Yakobo. Yakobo akaziyabula ebindi bintu bya Labani. 37 Yakobo anacirhôla ebirhi bibishi by’emirhi ederhwa mipepuli n’eya amandi n’eya patatani, ayihala kuhika oku mula mwêru gw’ebyo birhi. 38 Ebyo birhi ahalaga akaz’ibiyerekeza ebintu omu biranga n’omu mikenzi y’okunywekeza ebintu, amango birinywa, oku biri byanywa binadwîrhe byayima. 39 Byakâyima erhi binayerekîre birya birhi, n’omu kuburha, byakaburha ebyana bitâke, eby’omusengo n’eby’obutonè-butonè. 40 Ebyana, Yakobo abihira hago hago, abiyerekeza olunda lwa birya bitâke na ngasi byanali bya mwiru, abihira omu buso bwa Labani. Anacijira ntyo agage maso arhanagahiraga haguma n’amaso ga Labani. 41 Na kandi, erhi ankabwîne ebintu binja byayima, Yakobo anabiyerekeze birya birhi omu biranga mpu biyime binayerekîre birya birhi. 42 Ci amango ebintu bihosire byâbaga bikola byayima arhajiraga ntyo. Na ntyo ebyali bya mihorhâ byasigala bya Labani na ebyali binja byàba bya Yakobo. 43 Oyo muntu anacigala ntyo bwenêne, àbâ n’ebintu mwandu, alugirwa n’abajà n’abajakazi n’engamiya n’endogomi mwandu.

Genesis 30

1וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃ 2וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃ 3וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃ 4וַתִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃ 5וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃ 6וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמֹ֖ו דָּֽן׃ 7וַתַּ֣הַר עֹ֔וד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ 8וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו נַפְתָּלִֽי׃ 9וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃ 10וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃ 11וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בְּגָד וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו גָּֽד׃ 12וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ 13וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנֹ֑ות וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אָשֵֽׁר׃ 14וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמֹּ֑ווַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃ 15וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃ 16וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאתֹ֗ו וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּבֹ֔וא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ 17וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃ 18וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו יִשָּׂשכָֽר׃ 19וַתַּ֤הַר עֹוד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃ 20וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טֹוב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי לֹ֖ו שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו זְבֻלֽוּן׃ 21וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃ 22וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ 23וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ 24וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ 25וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יֹוסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקֹומִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃ 26תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖יאֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃ 27וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃ 28וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃ 29וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃ 30כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥הגַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃ 31וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔האָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃ 32אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיֹּ֗ום הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔יםוְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃ 33וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּיֹ֣ום מָחָ֔ר כִּֽי־תָבֹ֥וא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּאבָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃ 34וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃ 35וַיָּ֣סַר בַּיֹּום֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדֹּ֣ותוְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בֹּ֔ו וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃ 36וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינֹ֖ו וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנֹּותָרֹֽת׃ 37וַיִּֽקַּֽח־לֹ֣ו יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמֹ֑ון וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָלֹ֣ות לְבָנֹ֔ות מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ןאֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֹֽות׃ 38וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלֹות֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲתֹ֣ות הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתֹּות֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתֹּֽות׃ 39וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְלֹ֑ות וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃ 40וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־לֹ֤ועֲדָרִים֙ לְבַדֹּ֔ו וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃ 41וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרֹות֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְלֹ֛ות לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֹֽות׃ 42וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃ 43וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לֹו֙ צֹ֣אן רַבֹּ֔ות וּשְׁפָחֹות֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃

Yakobo ayaka ishazâla Labani

1 Yakobo ayumva oku bene Labani bakazâg’iderha, mpu: «Yakobo ayansire ebintu byali bya larha byoshi, bya larha ebi ajiziremwo obwâge bugale.» 2 Yakobo abonera ebusu bwa Labani oku arhacidwirhi amulola nk’oku amulolaga burhanzi. 3 Nyamubâho abwîra Yakobo, erhi: «Shubira omu cihugo ca basho, omu cihugo waburhiragwa, nani nayôrha ndi haguma nâwe.» 4 Lero obwo, Yakobo arhumiza Rasheli na Lea mpu bamushange ebulambo amaso gage gali. 5 Anacibabwîra, erhi: «Ndwîrhe nabonera ebusu bwa sho, arhacidwirhi andola nk’oku andolaga burhanzi. Ci kwone Nyamuzinda wa larha anali haguma nani. 6 Mwêne mumanyire oku nakolîre sho n’emisi yani yoshi. 7 Ci kwone, anînaguza omu kuhindula kali ikumi oluhembo lwâni, ci kwone Nyamuzinda arhamuzigiraga. 8 Ngasi mango erhi ankadesire, erhi: «Ngasi biri bya butonè-butonè byo byabâ luhembo lwâwe«, ebintu byoshi binaburhe eby’obutonè; na kandi erhi ankadesire erhi: «Ngasi bya musengo byo byabà luhembo lwâwe, ebintu byoshi binaburhe ebyana by’omusengo. 9 Nyamuzinda arhôzire ebintu bya sho abimpa. 10 Omu mango ebibuzi biyima, nayinamula amasu, nabona omu bilôrho oku engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo erhi za butonè-butonè. 11 Malahika wa Nyamuzinda ambwîra omu bilôrho, erhi: «Yakobo», nani nashuza nti: «Ho ndi hano!» 12 Anaciderha, erhi: «Yinamula amasu obone engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo na za butonè-butonè, bulya nabwîne oku Labani akujizire kwoshi. 13 Nie Nyamuzinda w’aha Beteli, halya washîgaga ibuye amavurha, wampêraho omulagi. Bunola oyimukâge orhenge mwa cino cihugo oshubire omu cihugo oburhwa.» 14 Rasheli bo na Lea bashuza, mpu: «Ka hali mwanya gwirhu, ka hali kashambala kirhu omu nyumpa ya larha?» 15 Mpu ka arhakola arhulola nka b’emwabêne, ebwa kubâ arhuguzize analya n’enfaranga zirhu? 16 Neci, ngasi bugale Nyamuzinda ayansire larha buli bwirhu rhwe n’abana birhu. Ojirage oku Nyakasane akurhegesire.» 17 Yakobo ayimuka, abana bage na bakâge abashonesa oku ngamiya, 18 ahuga obuso bwâge, ashana na ngasi bindi birugu ali agwerhe, obuso ali agwehe, bulya abonaga aha Padani Aramu, alikûlira emw’îshe Izaki, omu cihugo ca Kanani. 19 Labani ali ajir’imôma ebibuzi byage, Rasheli agend’izimba enshanga z’ahakâ, zâli z’îshe. 20 Yakobo arheba Labani, Muharameya, amuyongoloka, arhamumanyisagya oku akola ayaka. 21 Ayanka n’ebi ali agwerhe byoshi, agenda, ayikira olwishi, ayerekera ebwa ntôndo ya Galadi.

Labani akulikira omukwi Yakobo

22 Erh i kugera nsiku isharhu, bamanyisa Labani oku Yakobo acîyakîre. 23 Arhôla bene wabo, agenda boshi nabo amuyishakwo; erhi ashinga nsiku nda agenda, amurhindakwo, omu ntôndo ya Galadi. 24 Nyamuzinda ayâganira Labani, Muharameya, omu bilôrho budufu, amubwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakobo akantu.» 25 Labani, ashenga. Yakobo erhi agwisire ihema lyage omu ntôndo, naye Labani agwika eryage oku ntôndo ya Galadi. 26 Labani anacibwîra Yakobo, erhi: «Byo bici ebi wajizire? 27 Carhumaga ogenda bwifuhkwe, wanteba, wanyogoloka ahâli h’okundâliza, nkugalule omu busìme, rhuyimbe, rhurhimbe engoma rhuzihe n’ennanga? 28 Orhazizire nahôbera bagala bâni na bâli bâni. Kwo wakozire nka musirhe. 29 Nanahasha okukubabaza, ci kwone Nyamuzinda wa sho anandesize ene budufu ambwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakobo akantu.» 30 Nyumvirhage oku wagenzire erhi kudula enyumpa ya sho kurhuma! Ci kwone cici carhumire wazimba enshanga zani?». 31 Yakobo ashuza Labani, erhi: «Nali nyobohire, namanya nti wanyaga bâli bâwe. 32 Ci oyu wankashimanakwo ezo nshanga zawe arhalame: omu masu ga bene wirhu, lonza ngasi biri hyawe omu byâni, wanahirhôla.» Yakobo arhâli amanyire oku Rasheli ye wazizimbire. 33 Labani aj’ifûkula omu cirâlo ca Yakobo, afûkula omu cirâlo ca Lea , afûkula n’omu cirâlo ca balya bajakazi oku banali babirhi, arhabonaga cici. Arhenga omu cirâlo ca Lea aja omu ca Rasheli. 34 Rasheli ali arhôzire enshanga z’ahakà, azifulika omu ngurha batamalakwo oku ngamiya, anazitamalakwo. Labani afûkula ecirôlo coshi arhabonaga cici. 35 Rasheli abwîra Ishe, erhi: «Waliha, nnawirhu amanye akanganya mpu ntahashir’iyimanga embere zâge, ndi omu mugongo.» Labani afûkula, ci arhabonaga enshanga zâge. 36 Lero Yakobo anacibâ burhe, akalihira Labani. Yakobo abwîra Labani ntya: «Bici ntumwire, kubi kuci najizire obu wanshimbulula ntya? 37 Wamafûkula omu bikunga byâni byoshi, ka hali kantu obwîne k’omu birugu by’omu nyumpa yawe? Kayerekanage embere z’aba bene wirhu n’aba bene winyu, babe bo bahamirizi ekarhî kirhu oku rhuli babirhi! 38 Lola , nashinzire myâka makumi abirhi emwâwe, ebibuzi byâwe n’empene zawe birhalimwo ecamomire, ntanalyaga ciru n’engandabuzi nguma y’omu buso bwâwe. 39 Ebintu byakazâg’ilibwa n’ensimba ntakulerheraga byo, nakàba nie mpeza omu byâni. Wakazâg’indyuza eci bazimbire mûshi erhi eci nazimbirwe budufu. 40 Izuba lyakaz’inkomanga mûshi, n’emboho enywengerere budufu n’irô libalale oku masu gani. 41 Lola, myâka makumi abirhi eno, ndi aha mwâwe: nakukolire myâka ikumi n’ini, yo yali ngulo ya bâli bâwe bombi na myâka ndarhu oku bintu byâwe, wanahindula kali ikumi oluhembo lwâni. 42 Nka Nyamuzinda wa larha, Nyamuzinda w’Abrahamu, Ishe wa Izaki, arhali haguma nani, wali wandeka maboko mûmu. Ci kwone Nyamuzinda abwîne amalibûko gani n’omukolo gwâni, n’ene budufu, yêne atwa olubanja.»

Labani ayumvanya boshi n’omukwi Yakobo

43 Labani ashuza Yakobo, amubwîra, erhi: «Aba banyere bali bâli bâni, aba bana, bali bana bani, ebi bintu, biri bintu byâni, ngasi ebi obwîne byoshi biri byâni. Bici obwîne nankajirira aba, bâli bâni n’aba bana bàburhaga? 44 Rhuje aho, rhunywane rhwembi, mw’okwo, bube buhamirizi ekarhî kâwe nani.» 45 Yakobo arhôla ibuye aligwika bunya luhêrero. 46 Yakobo abwîra bene wabo, erhi: «Mulunde amabuye.» Balonza amabuye bagalundika, bajira ensinga n’eyo nsinga balîrakwo. 47 Labani ayîrika erya nsinga izîno lya Yegari Shaduta, naye Yakobo ayiyirika erya Galedi. 48 Labani ederha, erhi: «Eyi nsinga ye muhamirizi ekarhî kirhu rhwembi.» Co carhumire ayiyirika iziîno lya Galedi, 49 n’erya Misipa kulya kuba amederha, erhi: «Nyamuzinda arhulange rhwembi, amango rhwanabè rhurhacibonana. 50 Erhi wankalibuza bâli bâni, nisi erhi wankayanka abandi bakazi, ohalika bâli bâni, omanye oku nta muntu warhuj’ekagarhî: Nyamuzinda ye wabâ câliho wirhu rhwembi.» 51 Labani ashub’ibwîra Yakobo, erhi: «Lola eyi nsinga n’eri ibuye nagwikaga ekarhì kirhu rhwembi. 52 Eyi nsinga ali câliho n’olu luhêrero nalwo câliho oku niono ncigashire okutwa eyira nsinga, mpu nta mango wanàtwe eyira nsinga n’olu luhêrero mpu oje emunda ndi n’emihigo migalugalu. 53 Nyamuzinda wa Abrahamu na Nyamuzinda wa Nahori bo barhutwira olubanja.» Yakobo acîgasha oku izîno lya côbohwa w’îshe Izaki. 54 Yakobo arherekêra kuli eyo ntôndo, analâlika bene wabo mpu bayîshe balye. Balya banalâla kw’eyo ntôndo.

Genesis 31

1וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃ 2וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמֹּ֖ו כִּתְמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום׃ 3וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבֹותֶ֖יךָ וּלְמֹולַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃ 4וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֹֽו׃ 5וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖העִמָּדִֽי׃ 6וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן׃ 7וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנֹ֣ו אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃ 8אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃ 9וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃ 10וַיְהִ֗י בְּעֵת֙יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹ֑ום וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ 11וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲלֹ֖ום יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ 12וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣ירָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃ 13אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מֹולַדְתֶּֽךָ׃ 14וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה לֹ֑ו הַעֹ֥וד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃ 15הֲלֹ֧וא נָכְרִיֹּ֛ות נֶחְשַׁ֥בְנוּ לֹ֖ו כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכֹ֖ול אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃ 16כִּ֣י כָל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ 17וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃ 18וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשֹׁו֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָבֹ֛וא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 19וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנֹ֑ו וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃ 20וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד לֹ֔ו כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃ 21וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ 22וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃ 23וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמֹּ֔ו וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹתֹ֖ו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ 24וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטֹּ֥וב עַד־רָֽע׃ 25וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אָהֳלֹו֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ 26וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻיֹ֖ות חָֽרֶב׃ 27לָ֤מָּה נַחְבֵּ֨אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנֹּֽור׃ 28וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֹֽׂו׃ 29יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשֹׂ֥ות עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטֹּ֥וב עַד־רָֽע׃ 30וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃ 31וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנֹותֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃ 32עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְוְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃ 33וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶללֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃ 34וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ןאֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃ 35וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י לֹ֤וא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑יוַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃ 36וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃ 37כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֨אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיֹוכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃ 38זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃ 39טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י יֹ֔ום וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃ 40הָיִ֧יתִי בַיֹּ֛ום אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃ 41זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃ 42לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞יוְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיֹּ֥וכַח אָֽמֶשׁ׃ 43וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנֹ֨ות בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֨לֶּה֙ הַיֹּ֔ום אֹ֥ו לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃ 44וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ 45וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ 46וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃ 47וַיִּקְרָא־לֹ֣ו לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא לֹ֖ו גַּלְעֵֽד׃ 48וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיֹּ֑ום עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמֹ֖ו גַּלְעֵֽד׃ 49וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃ 50אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖דבֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ 51וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ 52עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃ 53אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחֹור֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ 54וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֨בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃

Yakobo omu njira y’okushubira emw’îshe

1 Labani azûka sêzi sêzi, ahôbera abana bage n’abâli anabagisha. Okubundi Labani agenda ashubira emwage. 2 Yakobo naye arhôla enjira yage, lero anacirhinda kuli bamalahika ba Nyamuzinda. 3 Erhi ababona, aderha, erhi: «Lwanabâ lugamba lwa Nyamuzinda luno»; n’aho ahayîrika izîno lya Mahanayini.

Yakobo acirheganya okubuganana bona mukulu wage Ezau

4 Yakobo arhuma obuso emwa mukulu wage Ezau omu cihugo ca Seyiri omu lugo lwa Edomu. 5 Abaha aka kanwa mpu bamubwire, erhi: «Nal’injir’ibêra emwa Labani, yo nanacibâga kuhika buno. 6 Ebi nakoleraga nabibwîne! enkafu, endogomi, ebintu binyinyi, abana n’abajakazi; ntanzir’irhuma entumwa emunda nnawirhu ali nti lyo nani andola bwinja.» 7 Entumwa zagaluka zashubira emunda Yakobo ali zanacimubwîra, mpu: «Rhwahisire emwa mukulu wâwe Ezau. Yene ayishire emunda oli n’abantu bage magana ani.» 8 Yakobo ayoboha bwenêne, ayumva ebihamba oku murhima. Engabo yali bo naye ayigabamwo bigamba bibirhi, ebibuzi, enkafu n’engamiya, nabyo akaz’ibigabamwo kabirhi. 9 Kwâli kuderha, erhi: «Ezau akaja ebwa cigamba ciguma akanacirhêra, ecindi canalobôka.» 10 Yakobo ashenga ederha, erhi: «Yagirwa Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda wa larha Izaki; Nyamubâho, wene wambwiraga, erhi: Shubira omu cihugo cinyu; emunda oburhwa, nakujirira ebinja. 11 Ndi munyi bwenêne w’okukwanana oburhonyi n’obwinja wayerekîne emunda mwambali wâwe ali. Karhi kâni kone nal’infumbasire erhi nyikira oyu Yordani wabona, lero niono namakeresa bigamba bibirhi. 12 Ondikûze oku kuboko kwa mukulu wâni Ezau, bulya nyumvîrhe mmuyobohire bwenêne nti ankanayishi’irhutumirha rhweshi, omukazi n’abana haguma. 13 N’obwo wene wandaganyagya, erhi: Nakuyunjuza ngalo; n’iburha lyâwe nalikuza nka mushenyi gw’omu nyanja gwo gurhankaganjwa.» 14 Yakobo alâla aho obwo budufu. Anacirhôlamwo ebi agend’ihongera mukulu wage Ezau oku bintu âl’idwîrhe. 15 Mpene magana abirhi na bihebe makumi abirhi, bibuzi magana abirhi na ngandabuzi makumi abirhi. 16 Ngamiya nkazi makumi asharhu kuguma n’amanina gazo, nkafu makumi ani na mpanzi ikumi, ndogomi nkazi makumi abirhi n’amanina gazo ikumi. 17 Azihêreza abambali, ngasi buso kwago kwago, anabwîra abambali, erhi: Shokoli, amaso garhahîraga gakahikanakwo. 18 Ahâ owa burhanzi eri irhegeko, erhi: Mukulu wâni Ezau akakushimana akanakudôsa, erhi: Oli mwambah wa ndi? Ngahi waja? Bya ndi ebi bintu bikushokolìre? 19 Wanashuza, erhi: «Biri bya mwambah wâwe Yakobo, eri ntûlo arhumire nnawirhu Ezau, naye yêne ayishire, ali nyuma zirhu.» 20 Lyo n’irhegeko ahîre owa kabirhi n’owa kasharhu, nabâli oku nyuma z’amaso boshi, erhi: «Erhi kwo mwakâbwîra Ezau ntyo amango mwamushanga.» 21 Kandi mwanaderha, mpu: Kali ciru mwambali wâwe Yakobo yo ali enyuma zirhu. Akazâg’iderha emurhima, erhi: «Namurhûliriza n’ezi ntûlo zinshokolîre, buzinda lyo naciyerekaye, nkaba ambabalira.» 22 Entulo yaba yagenda, naye yêne obwo budufu boshi abêra omu cihando.

Burhamanya, Yakobo àlwa boshi na Nyamuzinda

23 Muli obwo budufu, anacizûka, arhôla bakâge bombi, n’abambalikazi bombi, n’abana bage oku banah ikumi na muguma, ayikira aha izìko lya Yakobo. 24 Abarhôla abayikiza omugezi, ayikiza n’ebindi ali agwerhe byoshi. 25 Yakobo asigala yêne. Hajira owamulwisa kuhika mucêracêra. 26 Erhi abona oku arhahashiri amugombya, amugwarhira omu cibunu n’olurhungu lwa Yakobo lwarhanûka ago mango akazâg’ilwa bo naye. 27 Anacimubwîra, erhi: «Ndikaga ngende bulya gukola mucêracêra.» Ci Yakobo ashuza, erhi: «Nani ntakuleke orhanarhanzir’ingisha.» 28 Amudôsa, erhi: «Izîno lyâwe we ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie Yakobo.» 29 Ashubiza, erhi: «Barhakacikuderha Yakobo ci Israheli, bulya wamaba muzibu omu kulwisa Nyamuzinda, wahimana n’omu kulwisa abantu.» 30 Yakobo amuyinginga, erhi: «Ombwire nani izîno lyâwe.» Ci yehe amushuza, erhi: «Cici ondokîze izîno lyani?» Ho na halya amugisha. 31 Yakobo ayîrika aho izìno lya Penuweli bulya gwarhi yêne: «Nabwîne obusu bwa Nyamuzinda nanagal’ilama.» 32 Erhi izûba lishoshoka erhi amarhaluka Penuweli ci kwonene erhi akola anayisha akwerera omu lurhungu. 33 Co cirhuma ciru kuhika na buno, bene Israeli barhalya cikanyi c’oku lurhungu bulyala ashurhîre Yakobo oku lurhungu, oku musi gw’olurhungu.

Genesis 32: 1

וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנֹותָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֹֽו׃ 2וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכֹּ֑ו וַיִּפְגְּעוּ־בֹ֖ו מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 3וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ 4וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֹֽום׃ 5וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖רעַד־עָֽתָּה׃ 6וַֽיְהִי־לִי֙ שֹׁ֣ור וַחֲמֹ֔ור צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ 7וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֨יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵאֹ֥ות אִ֖ישׁ עִמֹּֽו׃ 8וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר לֹ֑ו וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתֹּ֗ו וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֹֽות׃ 9וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָבֹ֥וא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ 10וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמֹולַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ 11קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֹֽות׃ 12הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹתֹ֔ו פֶּן־יָבֹ֣וא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃ 13וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּחֹ֣ול הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ 14וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָדֹ֛ו מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ 15עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ 16גְּמַלִּ֧ים מֵינִיקֹ֛ות וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּרֹ֤ות אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ 17וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדֹּ֑ו וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶרוּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ 18וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֨תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ 19וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ 20וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֹֽו׃ 21וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ 22וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 23וַיָּ֣קָם׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ 24וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לֹו׃ 25וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדֹּ֑ו וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמֹּ֔ו עַ֖ד עֲלֹ֥ות הַשָּֽׁחַר׃ 26וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לֹ֔ו וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכֹ֑ו וַתֵּ֨קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְקֹ֖ו עִמֹּֽו׃ 27וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ 28וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ 29וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ 30וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹתֹ֖ו שָֽׁם׃ 31וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּקֹ֖ום פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ 32וַיִּֽזְרַֽח־לֹ֣ו הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֹֽו׃ 33עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֤ינָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃

Yakobo abuganana bona mukulu wage Ezau

1 Yakobo mpu alika amasu, abona Ezau ayishire n’omurhwe gwa bantu magana ani. Agaba abana bage; agabira Lea na Rasheli n’abajakazi bombi. 2 Ashokoza abajàkazi n’abana babo, akulikiza Lea n’abana bage, n’enyuma za boshi, Rasheli na Yozefu. 3 Yehe aja oku mbere afukamiriza kali nda embere ahikeho mukulu wage. 4 Ezau naye amushâmambira, amugwârha omu maboko gage, acîkweba omu igosi lyage, amuhôbera anavugumula emirenge. 5 Erhi alalika amasu n’erhi abona abakazi n’abana, adôsa, erhi: «Bantu baci ogwerhe hala?» Yakobo ashuza, erhi: «Bo bana Nyamuzinda ashobozize mwambali wâwe abo». 6 Abajakazi nabo bayegêra n’abana babo, nabo bafukamiriza. 7 Lea naye ayegêra n’abana bage bafukamiriza; cazinda Rasheli na Yozefu nabo bayegêra bafukamiriza. 8 Ezau adôsa, erhi: «Bici wajira na cira cigabi coshi nshimanyire?» Naye, erhi: «Kwali kuderha nti ntone omu masu ga nnawirhu.» 9 Ezau anacishuza, erhi: «Nani bindi mwandu ngwerhe, mwene wirhu, yôrhana ebyo byâwe.» 10 Ci Yakobo ashuza, erhi: «Nanga. Akaba nantonyìre emunda oli, oyankirire nani kano kantu k’omu maboko gâni. Bulya kwo nyishire omu masu gâwe kulya omuntu anaja omu masu ga Nyamuzinda. Woy u wamananyankirira bwinja. 11 Onyankire mâshi eno ntûlo nkudwirhîre, bulya Nyamuzinda anshobozize binji, ntabuziri cici.» Okwo kuyingingwa kwàrhuma Ezau ayemera.

Yakobo na mukulu wage Ezau barhenganakwo

12 Ezau anaciderha, erhi: «Hiraga njira rhugende, nakushokolera». 13 Yakobo amushuza, erhi: «Nnawirhu arhahabiri oku abana barhahasha njira nandwîrhe ebibuzi n’enkafu zagoza, owabikanyisa olu lusiku luguma, obuso boshi bwanabwa. 14 Nnawirhu ashokolerage mwambali wage: nani nayisha bunyibunyi nacîtunda omu kushimba olugendo lw’obuso bunshokolire n’olugendo lw’abana kuhika mpike emwa nnawirhu aha Seyiri.» 15 Oku bundi Ezau ederha, erhi: «Ciru olekage nsige bambali bani baguma muli aba bandusize muyîshe mweshi.» Ci Yakobo ashuza, erhi: «Carhuma?» Caziga waliha nyorhe ndi murhonyi omu masu ga nnawirhu!» 16 Olwo lusiku Ezau arhôla enjira yage ashubira e Seyiri. 17 Yakobo yehe arhôla enjira y’e Sukoti ayubaka yo enyumpa yage. Ayubakira n’amaso gage. Co cirhuma aho bantu haderhwa Sukoti.

Yakobo ahika ahika aha Sikemi

18 Yakobo ahika mugumaguma aha lugo lwa Sikemi omu cihugo ca Kanani, erhi arhenga e Padani-Aramu, anacihanda embere z’olwo lugo. 19 Agula lirya ishwa ali agwisiremwo ecirâlo; aligulira abana ba Hamori, îshe wa Sikemi, oku bihûmbi igana bya nsaranga. 20 Agwikaho oluhêrero anahayîrika izîno lya «El ye Nyamuzinda w’Israeli».

Genesis 33: 1

וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמֹּ֕ו אַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֹֽות׃ 2וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחֹ֛ות וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יֹוסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃ 3וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתֹּ֖ו עַד־אָחִֽיו׃ 4וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתֹו֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צוארו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃ 5וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃ 6וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָחֹ֛ות הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃ 7וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יֹוסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ 8וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 9וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 10וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ןרָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃ 11קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בֹּ֖ו וַיִּקָּֽח׃ 12וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃ 13וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֨עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָלֹ֣ות עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ יֹ֣ום אֶחָ֔דוָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃ 14יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדֹּ֑ו וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃ 15וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥יאֲדֹנִֽי׃ 16וַיָּשָׁב֩ בַּיֹּ֨ום הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכֹּ֖ו שֵׂעִֽירָה׃ 17וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן לֹ֖ו בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּקֹ֖ום סֻכֹּֽות׃ס 18וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹאֹ֖ו מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃ 19וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳלֹ֔ו מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמֹ֖ור אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃ 20וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־לֹ֔ו אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Okubakulwa kwa Dina

1 Dina, munyere Lea aburhiraga Yakobo, anacihuluka mpu aje alamusa abanyere b’òku lugo. 2 Sikemi, mwene Hamori, Muhiviti, muluzi w’eco cihugo erhi amubona amubakula, amuhima misi, alala boshi naye. 3 Omurhima gwâge gwarhonya Dina mwali wa Yakobo, asîma oyo munyere bwenêne kuhika amurhûliriza. 4 Sikemi abwîra îshe Hamori, erhi: «Onshebere ola munyere mmuyanke.» 5 Yakobo ali amamanya oku kwo anasherezize omwali Dina ntyo; ci ebwa kuba abagala bâli ebulambo oku buso bwâbo, alanga eryo ihwe kuhika abagala bagaluka.

Bene Yakobo bayumvanya omu biyerekire okuyankirana n’Abasishimiti

6 Hamori îshe wa Sikemi aja emwa Yakobo mpu bashambâle. 7 Bene Yakobo erhi bamafuluka ebwa mashwa, bamanya ako kanwa; balya balume baluba, babâ burhe bwenêne, okuyumva Sikemi ahemwire bene Israeli, omu kubakula mwâli wa Yakobo: nanga arhali ntyo kwo abandi bajira. 8 Hamori ababwîra, erhi: «Omurhima gwa mugala wâni Sikemi gurhonyize mwâli winyu bwenêne, mmuhûnyire, mumuhe ye amuyanke. 9 Mujire rhuyumvanye ntyo, mukaz’irhuha bâli binyu na nirhu rhwakaz’imuha bâli birhu. 10 Muyubake haguma nirhu, n’ecihugo ecira cimuyigulirwe: mwanahashiciyubakamwo, mucigeregeremwo, munacidekereremwo.» 11 Sikemi anacibwîra îshe na bashinja ba namunyere, erhi: «Mâshi, ntone nani omu masu ginyu, namuha ngasi ebi mwakampûna! 12 Ciru mwankaluza engulo na ngasi birugu by’ishigi mwankanahûna nabijira, namuha nk’oku munahûnyire casînga mumpe oyo munyere mmuyanke.» 13 Bene Yakobo omu bwenge, bashuza Sikemi n’îshe Hamori, bamubwîra n’obwengehusi kulya kuba ye wabakulaga mwâli wabo Dina. 14 Banacibashuza, mpu: «Rhurhankajira akantu ka bene ako, rhurhankaha mwâli wirhu omulume orhali mukembûle , bulya kuli rhwe ciri cihemu. 15 Ci kwone muli okwo rhwanayumvanya ninyu: erhi mwankayôrha akîrhu, mukanajira abarhabana binyu babe bakembûle. 16 Ago mango mwanahash’ikârhuha bâli binyu na nirhu rhwanahash’ikâmuha bâli birhu, na ntyo rhwanaba lubaga luguma. 17 Ci kwone akaba murharhuyumvirhi mw’aka kanwa k’okukembûlwa, rhwanarhôla mwali wirhu rhunaje handi.» 18 Ebinwa byâbo byasîmisa Hamori na Sikemi mwene Hamori. 19 Nyamwana arhacirhindiraga okujira ntyo bulya ali asîmire mwali wa Yakobo bwenêne, ye wanali muntu wa lukengwa lunene aha mw’îshe. 20 Hamori n’omugala Sikemi banacija ebwa muhango gw’olugo, banacibwîra abantu ba mwo olwo lugo lwabo, mpu: 21 «Bala bantu bali bantu ba bulonza bwinja: babêre haguma nirhu muno cihugo, banaje aha balonzize; sinza oku ecihugo coshi ciri cilambûle embere zabo. Rhwakaz’ibayanka bâli babo babe bakirhwe, nabo rhwanabah bâli birhu. 22 Ci abo bantu barhankayemera okuyubaka haguma na nirhu n’okujira lubaga luguma nka abanarhabana barhabiri bakembûle nk’oku nabo bonene bayosire. 23 Amaso gabo, ebintu byâbo, ebirugu byâbo, ka byoshi birhabe birhu? Rhubayemerere okwo badesire, banayubake eno mwirhu.» 24 Ngasi boshi banakazâg’ihuluka, kugera muli ogwo muhango gw’olugo, bàyemera Hamori n’omugala Sikemi. Ngasi bûko mulume yeshi akembûlwa.

Simoni na Levi bacihôlera mwali wabo

25 Olusiku lwa kasharhu, oku ebibande birhacifuma, bene Yakobo babirhi: Simoni na Levi, bashinja babo Dina, barhôla ngasi muguma engôrho yage. Buzira kuyoboha cici banacirhogera mulya lugo, bayirha ngasi bûko mulume wanali mwo yeshi. 26 Hamori n’omugala Sikemi, nabo babashâyisamwo engôrho, n’erhi bàba bamarhenza Dina omu mwa Sikemi bahuluka. 27 Bene Yakobo barhêra abayagalisire banahagula olwo lugo kulya kuba mwâli wabo bamubonesize nshonyi. 28 Barhôla ebintu byâbo binyinyi n’ebinenene, n’endogomi zabo; ebyâli omu lugo kuguma na ngasi bindi byâli ebulambo byoshi basâbunga. 29 Banyaga ebirugu byoshi, abana babo barho boshi na bakâbo, basâbunga na ngasi byoshi byanali omu nyumpa. 30 Oku bundi Yakobo anacibwîra Simoni na Levi, erhi: «Mwamampiraga omu maganya garhali go wâni! Mwamanshombanya n’abantu bayubaka muli cino cihugo. Abanya Kanani n’Abaperiziti: oku abantu ngwerhe niono barhali banganaci, bakolaga bacihira haguma bantabâlire, banyirhe, bamperêrekeze ntyo nie n’omulala gwâni.» 31 Bamushuza, mpu: «Ka kwaligi kukwânîne mwali wirhu bamurhabirekwo nka mukazi wa cishungu?»

Genesis 34: 1

וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְאֹ֖ות בִּבְנֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 2וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמֹ֛ור הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃ 3וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשֹׁ֔ו בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃ 4וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמֹ֥ור אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃ 5וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתֹּ֔ו וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖בעַד־בֹּאָֽם׃ 6וַיֵּצֵ֛א חֲמֹ֥ור אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתֹּֽו׃ 7וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣הבְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃ 8וַיְדַבֵּ֥ר חֲמֹ֖ור אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשֹׁו֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ 9וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃ 10וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃ 12הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 13וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמֹ֥ור אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשֹׂות֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־לֹ֣ועָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃ 15אַךְ־בְּזֹ֖את נֵאֹ֣ות לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ 16וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃ 17וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמֹּ֑ול וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃ 18וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמֹ֑ור וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֹֽור׃ 19וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֨עַר֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ 20וַיָּבֹ֥א חֲמֹ֛ור וּשְׁכֶ֥ם בְּנֹ֖ו אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 21הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥הרַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃ 22אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְיֹ֖ות לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמֹּ֥ול לָ֨נוּ֙ כָּל־זָכָ֔רכַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃ 23מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲלֹ֥וא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵאֹ֣ותָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃ 24וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמֹור֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנֹ֔ו כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִירֹ֑ו וַיִּמֹּ֨לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַרעִירֹֽו׃ 25וַיְהִי֩ בַיֹּ֨ום הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹותָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְעֹ֨ון וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁחַרְבֹּ֔ו וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ 26וְאֶת־חֲמֹור֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנֹ֔ו הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃ 27בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחֹותָֽם׃ 28אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃ 29וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃ 30וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְעֹ֣ון וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃ 31וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזֹונָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחֹותֵֽנוּ׃ פ

Yakobo n’abagala aha Beteli

1 Nyamuzinda abwîra Yakobo, erhi: «Yimuka! osôkere e Beteli onabêreyo, oj’iyubakayo oluhêrero; waluyubakira olya Nyamuzinda wakubonekeraga galya mango wajâga wayaka mukulu wâwe Ezau.» 2 Yakobo abwîra ab’aha mwage boshi na ngasi bandi banali bo naye, erhi: «Murhenze banyamuzinda b’obwihambi bali ekarhî kinyu, mucîcêse munayambale yindi yindi myambalo. 3 Muyimuke rhuje e Beteli, naj’iyubakira yo Nyamuzinda oluhêrero, ye wanyumvirhizagya amango nal’impanyagîre, ye wanal’indusize omu njira nâlimwo.» 4 Banacihà Yakobo banyamuzinda b’ihanga bâli bagwerhe boshi, n’orhugondo rhw’amarhwiri bâli bagwerhe rhwoshi, naye Yakobo abikalira aha murhi gubâ hofi n’e Sikemi. 5 Banacigandûla, n’ecôbà ca Nyamuzinda càgwa oku bishagala by’e marhambi byoshi: barhaderhaga mpu bayishakwo bene Yakobo. 6 Yakobo ahika aha Luzu, omu cihugo c’e Kanani, ho Beteli, ye n’abantu bâli boshi. 7 Ayubaka oluhêrero n’aho ahayîrika izîno lya El Beteli, bulya aho ho Nyamuzinda amubonekeraga amango ajâga ayaka mukulu wage. 8 Oku bundi, Debora, mulezi wa Rebeka, anacifà, abishwa idako lya Beteli aha murhi; n’aho kwo bahaderha mpu Murhi gw’Emirenge. 9 Nyamuzinda abonekera kandi Yakobo erhi arhenga e Padani Aramu, anamugisha. 10 Amubwîra, erhi: «Izîno lyâwe we Yakobo, ci barhakacikuderha Yakobo, izîno lyâwe wekola Israheli.» Lyo banakola bamuderha eryo lya Israheli. 11 Nyamuzinda amubwîra, erhi: «Nie El Shadayi. Oburhe onahâbwe, ishanja lyaburhwa nâwe, omwandu gw’amashanja gwaburhwa nâwe, n’abâmi barhenga omu nda yawe. 12 Ecihugo nahâga Abrahamu na Izaki nkuhîre co; n’obûko bwâwe enyuma zawe nabo mbuhîre eci cihugo.» 13 Nyamuzinda asôka , amuleka aho amuganîrizagya. 14 Yakobo agwika oluhêrero aho amuganirizagya, lwali luhêrero lw’ibuye, abulagirakwo idivayi n’amavurha. 15 Yakobo ahayîrika izìno lya Beteli aho Nyamuzinda amuganîrizagya. Okuburhwa kwa Benyamini n’okufà kwa Rasheli 16 Banacirhenga e Beteli. Hali hacisigire lugendo lwa kasanzi karhali kanyi bahike aha Efrata, lero Rasheli anaciburha. Okuburha kwage yàbà ntambala bwenêne. 17 Oku izîmi lidwîrhe lyamubiribinga, omugikulu amubwîra, erhi: «Orhayobohaga kandi murhabana waburha » 18 Amango g’okurhengamwo omûka, bulya kwâli kukola kufà, ayîrika olya mwana izîno lya Benoni; ci îshe amuyirika izîno lya Benyamini. 19 Rasheli anacifà, abishwa oku njira y’e Efrata, ahaderhwa mpu ho Betelehemu. 20 Yakobo agwika ibuye ly’oluhêrero oku cûsho ca Rasheli, lwo luhêrero lw’oku cûsho ca Rasheli, ho linacibà kuhika ene. Omuziro gwa Rubeni 21 Israheli agenda aj’igwika ecirâlo câge aha ishiriza lya Midal-Ederi. 22 Ago mango Israheli ali ayubasire eyo munda, Rubeni akanya aj’ilâla boshi na Bilaha ciherula c’îshe, na Israleli akumanya. Bene Yakobo ikumi na babirhi Bene Yakobo bâli ikumi na babirhi. 23 Bene Lea : Rubeni yo nfula ya Yakobo, Simoni, Levi, Yuda, Isakari na Zabuloni. 24 Abana ba Rasheli: Yozefu na Benyamini. 25 Bene Bilaha, mujakazi wa Rasheli bâli: Dani na Nefutali. 26 Bene Zilafa, mujakazi wa Lea bâli: Gadi na Asheri. Bo bana baburhiragwa Yakobo omu Padani Aramu abo.

Okufà kwa Izaki . Abagala bombi Yakobo na Ezau bamubisha aha Hebroni

27 Yakobo anacihika aha mw’îshe Izaki aha Mambri, aha Kiriyati-Arba, ho haderhwa Hebroni. 28 Emyâka y’akalamo ka Izaki yali myâka igana na makumi gali munani. 29 Izaki arhengamwo omûka. Afa, bamuhira kuli bene wabo, erhi anakola mushosi, ali akola mukulu anali amayigurha ensiku. Abagala Ezau na Yakobo bamubisha.

Genesis 35 :1

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃ 2וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּיתֹ֔ו וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמֹּ֑ו הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔םוְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃ 3וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּיֹ֣ום צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔יבַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃ 4וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃ 5וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 6וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמֹּֽו׃ 7וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּקֹ֔ום אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְחֹ֖ו מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃ 8וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלֹּ֑ון וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו אַלֹּ֥ון בָּכֽוּת׃ פ 9וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ עֹ֔וד בְּבֹאֹ֖ו מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֹֽו׃ 10וַיֹּֽאמֶר־לֹ֥ו אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ עֹ֜וד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וַיֹּאמֶר֩ לֹ֨ו אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גֹּ֛וי וּקְהַ֥ל גֹּויִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ 12וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ןאֶת־הָאָֽרֶץ׃ 13וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתֹּֽו׃ 14וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּקֹ֛ום אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתֹּ֖ו מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃ 15וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתֹּ֥ו שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃ 16וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־עֹ֥וד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָבֹ֣וא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃ 17וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃ 18וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בֶּן־אֹונִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־לֹ֥ו בִנְיָמִֽין׃ 19וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 20וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻרַֽת־רָחֵ֖ל עַד־הַיֹּֽום׃ 21וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אהלה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃ 22וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑ל פוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 23בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכֹ֥ור יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעֹון֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃ 24בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יֹוסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ 25וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃ 26וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־לֹ֖ו בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃ 27וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְרֹ֔ון אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃ 28וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃ 29וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹתֹ֔ו עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ

Abakazi n’abana ba Ezau îshe wa Edomu e Kanani n’e Seyiri

1 Alaga iburha lya Ezau oderhwa Edomu. 2 Ezau ayanka abakazi omu banyere b’e Kanani: Ada mwali wa Eloni, Muhititi, Oholibama, mwali wa Ana, mwene Sibeoni, Muhoriri. 3 Basmati mwali wa Ismaeh na mwali wabo Nabayoti. 4 Ada aburhira Ezau Elifazi; Basmati, aburha Reweli, 5 Oholibama aburha Yewushi, Yalami na Korahi. Bo bana ba Ezau abo, baburhiragwa omu cihugo c’e Kanani. Ezau aja e Seyiri 6 Ezau arhôla bakâge, abagala n’abâli, na ngasi boshi b’aho mwage, arhôla ebintu byage n’ebihêsi byage, rhuderhe ngasi kantu ah akola agwerhe omu cihugo c’e Kanani, akanya aja e Seyiri, kuli m’omulumuna Yakobo. 7 N’ecarhumaga, kwâli kubà ebirugu byâbo byal’ikola byamaluga, barhankacihashire okubêra haguma, n’ecihugo balimwo cali camafundêra oku maso gabo. 8 Ntyo Ezau aj’iyubaka omu ntôndo ya Seyiri. Ezau yenaligi Edomu. Iburha lya Ezau e Seyiri 9 Alaga iburha lya Ezau îshe wa Edomu omu ntôndo ya Seyiri. 10 Alaga amazîno ga bene Ezau: Elifazi, mugala wa Ada, muka Ezau, na Reweli mugala wa Basmati, muka Ezau. 11 Bene Elifazi baba: Temani, Omari, Sefo, Gayetamo, Kenazi. 12 Elifazi, mugala wa Ezau ali agwerhe eciherula mpu ye Timuna, anacimuburhira Ameleki. Bo bana ba Ada, muka Ezau abo. 13 Alaga bagala ba Reweli: Nahati, Zerahi, Shama, Miza, bo bana ba Basmati muka Ezau abo. 14 Alaga abagala ba Oholibama, mwali wa Ana, mugala wa Sibeoni, muka Ezau: amuburhira Yeushi, Yalamu na Koraha. Abarhambo ba Edomu 15 Alaga abarhambo ba bene Ezau: Bene Elifazi, nfula ya Ezau: Omurhambo Temani, omurhambo Omari, omurhambo Sefo, omurhambo Kenazi, 16 omurhambo Gayetama, omurhambo Amaleki. Bo barhambo ba Elifazi abo, omu cihugo ca Edomu, bo bana ba Ada abo. 17 Alaga na bene Reweli mugala wa Ezau: omurhambo Nahata, omurhambo Zeraha, omurhambo Shama, omurhambo Miza. Bo barhambo ba Reweli abo omu cihugo ca Edomu; bo bana ba Basmati muka Ezau abo. 18 Alaga n’abana ba Oholibama muka Ezau: omurhambo Yeushi, omurhambo Yalama, omurhambo Koraha. Bo barhambo ba Oholibama mwali wa Ana muka Ezau abo. 19 Bo bene Ezau abo n’abarhambo babo abo. Yene ye Edomu.

Iburha lya Seyiri, muhoriti n’abâmi b’e Edomu embere Israheli ayîshe

20 Alaga bene Seyiri muhoriti, bo bene ecihugo: Lotani, Shobali, Sibeoni, Ana. 21 Dishoni, Eseri, Dishani, abo bo barhambo ba Abahoriti, bene Seyiri omu cihugo ca Edomu. 22 Bene Lotani bo: Hori, na Hemami, na mwali wabo Lotani ye Timuna. 23 Alaga abana ba Shobali: Aluvani, Manahati, Ebali, Shefo, Onami. 24 Alaga bene Sibeoni: Aya , Ana , oyu Ana y’olya wabandanaga amishig’amahyuza omu irûngu erhi ayabwire endogomi z’îshe Sibeoni. 25 Alaga abana ba Ana : Dishoni, Oholibama, mwali wa Ana . 26 Alaga bene Dishani: Hemudani, Eshibani, Yitrani, Kerani. 27 Alaga bene Eseri: Bilahani, Zavani, Akani. 28 Alaga bene Dishani: Usi na Arani. 29 Alaga abarhambo b’Abahoriti: omurhambo Lotani, omurhambo Shobali, omurhambo Sibeoni, omurhambo Ana , omurhambo Dishoni, omurhambo Eseri, 30 omurhambo Dishoni. Bo barhambo ba Abahoriti abo, nk’oku emilala yâbo enali omu cihugo ca Seyiri. Abâmi b’e Edomu 31 Alaga abâmi bâli bayimire omu cihugo ca Edomu embere z’okuyima kw’omwâmi Muisraheli. 32 Bela mwene Beyori, ayima omu Edomu n’olugo lwâge izîno lyalo ye wali Dianahaba. 33 Bela àfà, na Yobabi, mwene Zeraha w’e Bosara àyima omu byage. 34 Yobabi àfà na Hushami w’omu cihugo ca Abatemaniti àyima omu byage. 35 Hushami àfà, Hadadi àyima omu byage, ali mwene ola Bedadi wahimaga bene Madiani omu ntambala y’e Mowabu n’olugo lwâge lwaderhagwa Avita. 36 Hadadi àfà, na Samula w’e Masreka àyima omu byage. 37 Samula àfà, na Shaulu w’e Rehoboti- ha-Nahari àyima omu byage. 38 Shaulu àfà, na Baal Hanan mwene Akibori àyima omu byage. 39 Baal Hanan mwene Akibori àfà, na Hadari àyima omu byage, olugo lwâge ye wali Pawu, engoli yage ye wali Mehatabeli, mwali wa Matredi w’e Me-Zahabu. Abandi barhambo b’e Edomu 40 Alaga abarhambo b’Ezau omu kushimba emilala yâbo, aha bayubakaga, n’amazîno gabo: omurhambo Timuna, omurhambo Aluva , omurhambo Yeteti, 41 omurhambo Oholibama , omurhambo Ela , omurhambo Pinoni, 42 omuhambo Kenazi, omurhambo Temani, omurhambo Mibsari, 43 omurhambo Magadiyeli, omurhambo Irami. Bo barhambo b’e Edomu abo omu kushimba aha bayubakaga mwa cirya cihugo bâgwerhe. Ezau ye Ishe w’e Edomu.

Genesis 36 :1

וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ות עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֹֽום׃ 2עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנֹ֣ות כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילֹון֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔הבַּת־צִבְעֹ֖ון הַֽחִוִּֽי׃ 3וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲחֹ֥ות נְבָיֹֽות׃ 4וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃ 5וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יעישׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־לֹ֖ו בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 6וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשֹׁ֣ות בֵּיתֹו֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתֹּ֗ו וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ 7כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ 8וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֹֽום׃ 9וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ות עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱדֹ֑ום בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃ 10אֵ֖לֶּה שְׁמֹ֣ות בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 11וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אֹומָ֔ר צְפֹ֥ו וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ 12וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 13וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 14וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְעֹ֖ון אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יעישׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃ 15אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכֹ֣ור עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אֹומָ֔ר אַלּ֥וּף צְפֹ֖ו אַלּ֥וּף קְנַֽז׃ 16אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱדֹ֔ום אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃ 17וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֨חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱדֹ֔ום אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 18וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 19אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֹֽום׃ ס 20אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לֹוטָ֥ן וְשֹׁובָ֖ל וְצִבְעֹ֥ון וַעֲנָֽה׃ 21וְדִשֹׁ֥ון וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֹֽום׃ 22וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לֹוטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲחֹ֥ות לֹוטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ 23וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י שֹׁובָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפֹ֖ו וְאֹונָֽם׃ 24וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְעֹ֖ון וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹתֹ֥ו אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְעֹ֥ון אָבִֽיו׃ 25וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃ 26וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ 27אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃ 28אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ 29אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לֹוטָן֙ אַלּ֣וּף שֹׁובָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְעֹ֖ון אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃ 30אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ פ 31וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱדֹ֑ום לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 32וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱדֹ֔ום בֶּ֖לַע בֶּן־בְּעֹ֑ור וְשֵׁ֥ם עִירֹ֖ו דִּנְהָֽבָה׃ 33וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יֹובָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ 34וַיָּ֖מָת יֹובָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ 35וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מֹואָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִירֹ֖ו עֲוִֽית׃ 36וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ 37וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹבֹ֥ות הַנָּהָֽר׃ 38וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבֹּֽור׃ 39וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבֹּור֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִירֹ֖ו פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתֹּ֤ו מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ 40וְ֠אֵלֶּה שְׁמֹ֞ות אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ 41אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ 42אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃ 43אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱדֹ֗ום לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֹֽום׃ פ

1 Cikwône Yakobo abêra omu cihugo îshe abâga, omu cihugo ca Kanani. Emyanzi ya Yozefu na bene wabo

IV . Ogwa Yozefu

Emyanzi ya Yozefu na bene wabo

2 Alaga emyanzi ya Yakobo: Yozefu ali akola agwerhe myâka ikumi na nda. Akazâg’iyabula ebibuzi bo na bakulu bage b’omu mwa bak’îshe. Aciri murho, akàyabula boshi na bagala ba Bilaha, na bagala ba Zilafa. Yozefu abwîra îshe emyanzi migalugalu bakazâg’ibaderhera. 3 Israheli arhonyagya Yozefu kulusha abandi bana bage, bulya àli mwana aburhiraga omu bushosi, amuhangîkiza akanzo k’amaboko maliri. 4 Bakulu bage erhi babona oku îshe amamurhonya kulusha abandi bagala boshi, bamushomba, barhacimuderhezagya bwinja. 5 Lero Yozefu alôrha ecilôrho, aciganirira bakulu bage, nabo bamushomba lero kulusha. 6 Ababwîra obwo erhi: «Yumvagyi ecilôrho nalorhaga: 7 Nalòsire rhudwîrhe rhwashana emîha y’engano omu mashwa, omwiha gwâni gwanacizûka gwayimanga n’emîha yinyu yagorha ogwâni yaguyunamira.» 8 Bakulu bage bamushuza, mpu: «Kwo kuderha oku olonzize oyîme ekarhî kirhu, obe mwâmi nirhu rhukushige, nisi erhi obe nnawirhu orhurhegeke!» Lero bamushomba okurhalusize erhi ebyo bilôrho n’eyo nshambôlo yage birhuma. 9 Ashub’ilôrha ecindi cilôrho, naco aciganirira bakulu bage. Ababwîra, erhi: «Kandi nalôsire ntya: Izûba, omwêzi na nyenyêzi ikumi na ngumabyakazâg’ifukama embere zani.» 10 Eco cilôrho aciganirira îshe na bakulu bage. Cikwône îshe amukalihira amubwîra, erhi: «Bici ebyo walôsire? Ka rhwanaciyîshe niono na nyoko na bakulu bâwe mpu rhwakufukamira?» 11 Bakulu bage bamubà mitula, cikwône îshe yehe abikirira ako kanwa omu murhima gwâge.

Yozefu àguzibwa na bene wabo

12 Bakulu bage banaciyabulira amaso g’ebintu b’îshe e Sikemi. 13 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ka bakulu bâwe arhaliyo bayabulire e Sikemi? Yisha nkurume emunda bali» Naye ashuza, erhi: «Ntumaga niono». 14 Ashub’imubwîra, erhi: «Kanyagya olole kurhi bene winyu bayosire, n’ebintu, obul’igaluka ombwire emyanzi.» Anacimurhuma ntyo kurhenga omu kabanda ka Hebroni, naye ahika e Sikemi. 15 Muntu muguma amushanga aja ahabuka, omu bulambo, oyo amudôsa, erhi: «Cici waja walonza?». 16 Naye ashuza, erhi: «Najanalonza bakulu bâni, ombwire nani ngahi bayabulîre obuso bwabo.» 17 Olya mulume ashuza, erhi: «Barhaciri kuno, nayumvîrhe baciderheza, mpu: «Rhuje e Dotani.» 18 Balangira aciri kuli, n’embere abahikeho, barhôla omuhigo gw’okumuyirha. 19 Babwirana bone na nene, mpu: «Lâba kalôsi ola wayisha! 20 Buno, muyishage rhumuyirhe rhunamukwebe omu iriba rhwankanabona, rhuyîsh’iderha mpu ensimba nkali yamulire. Rhwalolaga kurhi ebilôrho byage byayîsh’ibà.» 21 Rubeni ayumva ogwo mulâli, amuyôkola omu maboko gabo. Aderba erhi: «Nanga rhurhayirhaga omuntu». 22 Rubeni ashubiza, erhi: «Murhahiraga mukabulaga omuko! Mumukwebe erhi kwo mwalira iriba lirîri liri omu irûngu, ci kwone mumanye mwankamuhirakwo olûnu!» Kwâli kuderha mpu amulikûze omu maboko gabo abul’imugalula emw’îshe. 23 Erhi Yozefu acihika hali bakulu bage, bamuhogola akanzo kage; kalya kanzo akazâg’iyambala k’amaboko maliri. 24 N’erhi babà bamamugwârha, bamukweba omu iriba. Eryola iriba lirhâlimwo cici, murhâli na mishi. 25 Oku bundi babwarhala mpu bayikule; oku bayinamula amasu, balangira omuzinzi gw’Abaismaeliti barhengaga e Galadi. Engamiya zabo zâli zidwîrhe ecizibwe, obukù n’amanukato, babihêkaga e Mîsiri. 26 Lero Yuda anacibwîra bene wabo, erhi: «Bunguke buci rhwakûla omu kuyirha mwene wirhu n’okufulika omuko gwâge. 27 Kanyi rhumugulize Abaismaeliti, rhurhamuhiragakwo olûnu, bulya amabà mwene wirhu wa muko muguma na nirhu.» Bene wabo banacimuyumva. 28 Hanacigera abantu barhunzi b’e Madiani, barhenza Yozefu mulya iriba; bamuguza bihumbi makumi abirhi bya nfaranga, bamuguliza abo barhunzi baismaeliti, nabo bamuhêka e Mîsiri. 29 Rubeni, erhi ashubira ebwa iriba, abona oku Yozefu arhacirimwo. Abera emyambalo yage, 30 n’erhi ashubira aha balumuna ababwîra, erhi: «Olya mwana arhaciri mulya! Nani ngahi nshubûkirage obu?» 31 Banacirhôla kalya kanzo ka Yozefu n’erhi babà bamaniga ecihebe, bavunvuza kalya kanzo omu muko. 32 Barhuma kalya kanzo k’amaboko malîri emw’îshe, bankahirakwo ebi binwa, mpu; «Lola ebi rhwarhozire. Lola erhi karhankanaba kalya kanzo ka mugala wâwe aka.» 33 Yakobo alola aderha, erhi: «Kanzo ka mugala wâni kano, eciryanyi camulire. Yozefu kulibwa anallîbirwe.» 34 Yakobo anacibera omwambalo gwâge, akenyera sunzu aja omu mishibo y’omugala nsiku zirhali nyi. 35 Bagala bage na bâli bage boshi bakaz’iyisha bal’imurhûliriza, ci kwone arhalonzagya okurhûlirizibwa, ederha, erhi: «Nayôrha ndi omu mishibo kuhika nyandagalire ekuzimu, emunda mugala wâni ali.» 36 Balya ba Madiyaniti bamuhêka e Mîsiri, bamuguliza Potifari, nkonè ya Faraoni na murhambo w’abaganda bage.

Genesis 37: 1

וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ 2אֵ֣לֶּה׀ תֹּלְדֹ֣ות יַעֲקֹ֗ב יֹוסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַראֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ 3וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יֹוסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא לֹ֑ו וְעָ֥שָׂה לֹ֖ו כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ 4וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹתֹ֞ו אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹתֹ֑ו וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּרֹ֥ו לְשָׁלֹֽם׃ 5וַיַּחֲלֹ֤ם יֹוסֵף֙ חֲלֹ֔ום וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיֹּוסִ֥פוּ עֹ֖וד שְׂנֹ֥א אֹתֹֽו׃ 6וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲלֹ֥ום הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ 7וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּתֹ֣וךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ 8וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשֹׁ֥ול תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיֹּוסִ֤פוּ עֹוד֙ שְׂנֹ֣א אֹתֹ֔ו עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃ 9וַיַּחֲלֹ֥ם עֹוד֙ חֲלֹ֣ום אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹתֹ֖ו לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלֹום֙ עֹ֔וד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כֹּֽוכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ 10וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בֹּ֣ו אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו מָ֛ה הַחֲלֹ֥ום הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲבֹ֣וא נָבֹ֗וא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ 11וַיְקַנְאוּ־בֹ֖ו אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ 12וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְעֹ֛ות אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ 13וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖ו הִנֵּֽנִי׃ 14וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁלֹ֤ום אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣ום הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְרֹ֔ון וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ 15וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ 16וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃ 17וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יֹוסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃ 18וַיִּרְא֥וּ אֹתֹ֖ו מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹתֹ֖ו לַהֲמִיתֹֽו׃ 19וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמֹ֥ות הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃ 20וְעַתָּ֣ה׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּרֹ֔ות וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ 21וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ 22וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹתֹ֗ו אֶל־הַבֹּ֤ור הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹ֑ו לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתֹו֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיבֹ֖ו אֶל־אָבִֽיו׃ 23וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יֹוסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יֹוסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתֹּ֔ו אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ 24וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹתֹ֖ו הַבֹּ֑רָה וְהַבֹּ֣ור רֵ֔ק אֵ֥ין בֹּ֖ו מָֽיִם׃ 25וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑דוּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הֹולְכִ֖ים לְהֹורִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ 26וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֹֽו׃ 27לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֨נוּ֙ אַל־תְּהִי־בֹ֔ו כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ 28וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יֹוסֵף֙ מִן־הַבֹּ֔ור וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יֹוסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יֹוסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ 29וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבֹּ֔ור וְהִנֵּ֥ה אֵין־יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑ור וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ 30וַיָּ֥שָׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃ 31וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יֹוסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃ 32וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃ 33וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יֹוסֵֽף׃ 34וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנֹ֖ו יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ 35וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמֹ֗ו וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖לשְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹתֹ֖ו אָבִֽיו׃ 36וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹתֹ֖ו אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֹֽוטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ

Emyanzi ya Yuda boshi na Tamara

1 Mwago mango, Yuda arhenga oku babo, aj’ishiga mulume muguma w’e Adulami, izîno lyage ye Hira. 2 Eyo munda, Yuda àbugâna mwâli wa mukanani muguma, mpu ye Shuwa, àsheba olya munyere. 3 Nyamukazi àrhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izìno lya Eri . 4 Ashub’irhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Onani. 5 Ashubiriza àburha murhabana amuyirika izîno lya Shela; ho âli aha Akizibu erhi àburha. 6 Yuda aj’ishebera enfula yage Eri : Omukazi ye wali Tamara. 7 Ci kwone Eri , yo nfula ya Yuda, agayisa Nyamubâho, lero amuyirha. 8 Yuda abwîra Onani, erhi: «J’omu mwa muka mukulu wâwe, omujirire nk’oku irhegeko ly’obulamu linadesire, oburhire mukulu wâwe.» 9 Ci kwone Onani ali amanyire oku iburha lirhabe lyage, na ntyo erhi abâga ali nyumpa bo na muka mukulu wage, anakaz’ibulagira oku idaho lyo arhag’iha mwene wabo iburha. 10 Ikola liri ntyo lyagayisa Nyamubâho, amulambika naye. 11 Lero Yuda anacibwîra omwali-kazi Tamara, erhi: «Oj’ibêra aha mwinyu nka mukana, kuhika mugala wâni Shela akule.» Bulya akazâg’iderha emurhima, erhi: «Kurhakwanini oyu naye afe aka bakulu bage.» Tamara ashubira aha mw’îshe. 12 Ensiku zàgera zirhali nyi, mwâli wa Shuwa, yerigi muka Yuda , àfà. Erhi Yuda arhenga omu mishibo, asôkera e Timuna mpu aj’imôma ebibuzi byage, agenda bo n’omwîra wage Hira w’e Adulami. 13 Banacibwîra Tamara, mpu: «Lola oku shazala oyo wamasôkera e Timuna, aj’imôma ebibuzi byage.» 14 Ahogola emyambalo yage y’obukana, ayambala ecitambara, yeshi acihundikira bwinja, aj’itamala aha muhango gw’Enayimi, oku njira ye Timuna. Ali amazânwa n’okubona Shela akola mukulu barhanamuhîri ye mpu amuyanke. 15 Yuda erhi amubona, amanya mpu mukazi wa cirala, bulya ali acihundikire n’obusu n’obusu. 16 Amujaho kulya burhambi bw’enjira, amubwîra, erhi: «Oleke nkuyanke.» Arhâli amanyire oku mwalikazi oyo. Nyamukazi anacidôsa, erhi: «Bici wampà lyo nyemera wanyanka?» 17 Naye ashuza, erhi: «Nakuha omwanahene w’omu buso bwâni.» Nyamukazi, erhi: «Nyemire, ci kwone orhang’impa ecikinja oku walinda omuntumira.» 18 Naye adôsa, erhi: «Bici nakuha cikinja»? Nyamukazi, erhi: «Ompe akashe kâwe, omugozi gwâwe n’ako karhî ofumbasire.» Amuha byo, amuja yo, lyanabà izîmi lyage. 19 Nyamukazi kuyimuka, arhôla enjira yage ahogola ecitambara câge, ashub’iyambala enyambalo yage y’obukana. 20 Yuda anacirhuma omwanahene, amufumbika olya mwira wage w’e Adulami, mpu agend’imurhôlera ebirugu byage àhânaga cikinja, emwa olya mukazi. Ci kwone arhamushangaga. 21 Adôsa abantu bayubaka halya, erhi: «Ngahi akola abà olya mukazi wàli oku njira e Enayimi?» Bàmushuza, mpu: «Nta mango eyo munda ekola ebîre omukazi w’ecishungu». 22 Agaluka emunda Yuda ali, amubwîra, erhi; «Ntamushimanyire, ciru n’abantu b’eyo munda bamambwîra oku aho harhasag’ibà mukazi muherulwa. Mpu nta mango eyo ekola ebìre omukazi w’ecishungu.» 23 Yuda ederha, erhi: «Abiyôrhanage, kurhakwanini baje barhushekera. Ci kwone nioyo nalintumire oyo mwanahene, woyo orhacishimanyire oyu nakurhumagakwo.» 24 Erhi hagera nka myêzi isharhu, bàbwîra Yuda , mpu: «Mwalikazi wâwe Tamara ahemusire. Ciru anarhôla izîmi ly’omu bulala.» Yuda ederha, erhi: «Mumulêrhe embuga bamuyoce.» 25 Erhi bakola bamudwîrhe embuga, arhumiza emw’ishazala, erhi: «Omulume nn’ebi birugu ye wanjiraga eri izîmi.» Erhi: «Olole bwinja ka ndi aka kashe, ogu mugozi n’aka karhi.» 26 Yuda abilolêreza, ederha erhi: «Ali mushinganyanya kundusha, kulya kuba ntacimuhâga mugala wâni Shela.» Arhanaciderhaga mpu amushâsa. 27 Erhi ensiku zâge z’okuburha zihika, babona oku mahasha gamuli omu nda. 28 Omu kuburha, muguma muli balya bana alambûla okuboko; omugikulu akugwârha akuyambisa ehigozi hidukula, anaderha, erhi: «Oyu ye yishire wa burhanzi.» 29 Ci olya mwana ashub’igalula okuboko, n’owabo aba ye yisha wa burhanzi. Olya mugikulu aderha, erhi: «Oku wamacihâga enjira wâni! Geraga!» Banacimuyirika izîno lya Peresi. 30 Owundi naye anacihuluka, ye wal’iyambirhe ehigozi hidukula ekuboko; banacimuyirika izîno lya Zerah.

Genesis 38: 1

וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמֹ֥ו חִירָֽה׃ 2וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמֹ֣ו שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃ 3וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו עֵֽר׃ 4וַתַּ֥הַר עֹ֖וד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אֹונָֽן׃ 5וַתֹּ֤סֶף עֹוד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֹֽו׃ 6וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכֹורֹ֑ו וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ 7וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכֹ֣ור יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 8וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאֹונָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ 9וַיֵּ֣דַע אֹונָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א לֹ֖ו יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ 10וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֹֽו׃ 11וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּתֹ֜ו שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔רפֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ 12וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנֹו֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃ 13וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֹֽו׃ 14וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ 15וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזֹונָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃ 16וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָבֹ֣וא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּתֹ֖ו הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָבֹ֖וא אֵלָֽי׃ 17וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָבֹ֖ון עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃ 18וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבֹון֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָוַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֹֽו׃ 19וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃ 20וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָבֹ֖ון מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃ 21וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ 22וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ 23וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃ 24וַיְהִ֣י׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הֹוצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ 25הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לֹּ֔ו אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ 26וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף עֹ֖וד לְדַעְתָּֽה׃ 27וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאֹומִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ 28וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָדֹ֤ו שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃ 29וַיְהִ֣י׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָדֹ֗ו וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו פָּֽרֶץ׃ 30וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָדֹ֖ו הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו זָֽרַח׃ ס

Yozefu e Mîsiri

1 Yozefu âli erhi ahêsirwe e Mîsiri, Potifari murhonyi wa Faraoni na murhambo mukulu w’abaganda, Mumisiri, amuguliraga Aba-Ismaeli bàlibamudwirheyo. 2 Nyamubâho erhi anali boshi na Yozefu, akàbêrwa na byoshi, anacibêra omu nyumpa y’olya nnawabo Mumisiri. 3 Nnawabo abona oku ayimangîrwe na Nyamubâho, n’oku ngasi ebi adwîrhe ajira byoshi biri byamubêra. 4 Yozefu arhona ntyo emwa nnawabo, amuhira omu mikolo yage, anamuha oburhegesi bw’eby’omu nyumpa yage byoshi. 5 Kurhengera ago mango amujiraga murhambo w’enyumpa yage na mulanzi w’ebyage byoshi, Nyamubâho agisha enyumpa y’olya Mumisiri, erhi Yozefu orhuma: omugisho gwa Nyamubâho gwagwârha ngasi ebi anajiraga byoshi, omu nyumpa n’omu mashwa. 6 Lero ahira ngasi ebi anagwerhe byoshi omu nfune za Yozefu, arhacishibiriraga mpu ankadôsa kantu kalebe, aha nyuma z’ebi alya.

Ogwa Yozefu bona nn’omumwabo gwamuhisa omu mpamikwa

7 Lusiku luguma enyuma ly’aho, muka nnawabo alîkira Yozefu kw’isu, anacimubwîra, erhi: «Yisha nkubambire.» 8 Cikwône yehe alahira, abwîra muka nnawabo, erhi: «Lola oku aga mango ndi hano nnawirhu arhabà ayobohire ebiri muno nyumpa yage, ebyage byoshi abinangisize. 9 Yenene arhagwerhi buhashe kundusha mw’eno nyumpa. Ntaco ampanzize kwo aha nyuma zawe bulya oli mukâge. Kurhi nankajiraga obubi bungana aho n’okuhemukira Nyamuzinda?» 10 Akazâg’ishambâza Yozefu ngasi lusiku, ci kwone Yozefu arhayemeraga okugwîshira aha burhambi bwâge n’okumuyanka. 11 Lero lusiku luguma Yozefu ayisha omu nyumpa mpu ajire emikolo yage, n’omu bantu bakola muli eyo nyumpa, ntaye wahali. 12 Olya mukazi amugwarhira oku mushangi amubwîra, erhi: «Yisha nkubambire!» Ci yehe amulekera cirya cishûli acilibirhira embuga. 13 Erhi abona oku amamulekera ecishûli omu nfune n’oku amalibirhira embuga, 14 ahamagala abakozi b’omu mwage anacibabwîra, erhi: «Loli oku! Arhudwirhirage Omuhebraniya mpu ayîsh’irhusharhirakwo! Oyu mulume amanyishakwo mpu mmubambire, lero namahamagaza n’izu linene. 15 Ene aciyumva nayâma nnampamagaza, àjandika omushangi gwâge aha burhambi bwâni alibirhira emuhanda.» 16 Okuhandi anacibîka gulya mushangi aha burhambi bwâge kuhika nnanyumpa alinda afulukira omu nyumpa. 17 Anamubwîra birya binwa, erhi: «Olya murhumisi w’Omuhebraniya wàli orhudwirhire, anal’ijîre emunda ndi mpu ali nsharhirakwo. 18 Ci ene nciyâma nnampamagaza, àjahika omushangi gwâge aha burhambi bwâni analibirhira emuhanda.» 19 Erhi nnanyumpa ayumva ebinwa bya mukâge, wamubwiraga, mpu: «Ala kwo mwambali wâwe anyishagawo ntyo», oburhe bwamugwârha. 20 Nnawabo Yozefu arhegeka mpu bamugwarhe banamuhebe omu mpamikwa; mulya bakazâg’ihira abashwekwa ba mwâmi. Yozefu omu mpamikwa Anacibêra omwo mpamikwa. 21 Nyamubâho erhi anali haguma na Yozefu, amuyerekeza oburhonyi bwâge anarhuma arhona omu masu g’omurhambo w’abashweke. 22 Olya murhambo w’empamikwa amulangîsa abandi bashweke bâli omu mpamikwa boshi na ngasi byakazâg’ijamwo, byakazâg’ijirwa naye. 23 Oyo murhambo w’empamikwa arhankadesire mpu ayobohera ebiri omu maboko ga Yozefu, bulya Nyamubâho âli haguma naye, anakazâg’irhuma abêrwa n’emikolo yage yoshi.

Genesis 39: 1

וְיֹוסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פֹּוטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹורִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ 2וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃ 3וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתֹּ֑ו וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֹֽו׃ 4וַיִּמְצָ֨א יֹוסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹתֹ֑ו וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּיתֹ֔ו וְכָל־יֶשׁ־לֹ֖ו נָתַ֥ן בְּיָדֹֽו׃ 5וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹתֹ֜ו בְּבֵיתֹ֗ו וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־לֹ֔ו וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יֹוסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־לֹ֔ו בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ 6וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לֹו֮ בְּיַד־יֹוסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתֹּו֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אֹוכֵ֑ל וַיְהִ֣י יֹוסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ 7וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יֹוסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ 8וַיְמָאֵ֓ן׀ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לֹ֖ו נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ 9אֵינֶ֨נּוּ גָדֹ֜ול בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֨נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אֹותָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתֹּ֑ו וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ 10וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יֹוסֵ֖ף יֹ֣ום׀ יֹ֑ום וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְיֹ֥ות עִמָּֽהּ׃ 11וַיְהִי֙ כְּהַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשֹׂ֣ות מְלַאכְתֹּ֑ו וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ 12וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְדֹ֛ו לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדֹו֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ 13וַיְהִי֙ כִּרְאֹותָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְדֹ֖ו בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃ 14וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤אאֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּקֹ֥ול גָּדֹֽול׃ 15וַיְהִ֣י כְשָׁמְעֹ֔ו כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קֹולִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדֹו֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ 16וַתַּנַּ֥ח בִּגְדֹ֖ו אֶצְלָ֑הּ עַד־בֹּ֥וא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֹֽו׃ 17וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶקבִּֽי׃ 18וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קֹולִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְדֹ֛ו אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃ 19וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּלִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפֹּֽו׃ 20וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יֹוסֵ֜ף אֹתֹ֗ו וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁר־אֲסוּרֵי הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ 21וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנֹּ֔ו בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ 22וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יֹוסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ 23אֵ֣ין׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָדֹ֔ו בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתֹּ֑ו וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס

Yozefu ahugûla ebilôrho by’abashwekwa

1 Enyuma z’aho omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo bya mwâmi w’e Mîsiri banacigayisa nnawabo, mwâmi w’e Mîsiri. 2 Faraoni agwarhwa n’oburhè bw’abo barhonyi bage bombi: omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo. 3 Abashwekêsa emw’omurhambo w’abalanzi, mw’erya mpamikwa Yozefu âli ashwekìrwemwo. 4 Naye omurhambo w’abalanzi abarhumira Yozefu mpu akaz’ibakolera, bageza nsiku zirhali nyi mw’eyo mpamikwa. 5 Omurhambo w’amamvu n’olya w’ebiryo, kulya banali omu mpamikwa bombi, banacilôrha budufu buguma, ngasi muguma ecilôrho câge cinamuyerekire. 6 Sêzi erhi Yozefu aja omu bali, ashanga bombi bah burbe. 7 Adôsa balya barhambo ba Faraoni bâli bashwekere haguma naye omu mpamikwa ya nnawabo, erhi: «Kurhi oku mugwerhe obusu buzinzibire ene wâni?» 8 Bamubwîra, mpu: «Rhwakazir’ilôrha na ntaye wankarhuhugûlira eco cilôrho.» Yozefu ababwîra, erhi: «Nyamuzinda ye hugûla ebilôrho; ci nshambâliragi nani okwo.» 9 Omurhambo w’abarhânza aganirira Yozefu ecilôrho câge, erhi: «Omu cilôrho cani, nanacibona emburho y’omuzâbîbu embere zani, 10 ogwo muzâbîbu gwali gugwerhe mashami asharhu, gwashabuka, gwanayasa n’ebihadu by’ogwo muzâbîbu byakaz’ijakwo amalehe gayezire. 11 Akabêhe ka Faraoni kali omu nfune zani, narhôla galya malehe, nagakandira omu kabebe ka Faraoni, nadêkereza akabêhe omu maboko ga Faraoni.» 12 Yozefu amubwîra, erhi: «Yumvagya okwo kwo kuderha kurhi: Ago mashami asharhu g’omuzâbîbu gayerekîne nsiku isharhu. 13 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakushubize omu mukolo gwâwe: washub’ikàdêkereza akabêhe ka Faraoni omu maboko gage, nk’oku wanakazâg’ijira amango waciri murhambo w’amamvu. 14 Okaz’inkengêra amango wabona eryo iragi, onansengerere emwa Faraoni, antenze nani muli eyi nyumpa. 15 Bulya kushamula banshamulaga omu cihugo c’Abayahudi, ciru n’eno munda nayo, ntaco najizire cankarhuma nashwekwa.» 16 Omurhambo w’ebiryo àbona oku Yozefu anahûgwire bwinja eco cilôrho, naye anacimubwîra, erhi: «Nani kwo nalîôsire ntya: nal’imbarhwire birhiri bisharhu bya migati oku irhwe. 17 Omu cirhiri c’enyanya mwali erya migati Faraoni analya, cikwône ebinyunyi byakaz’ilya erya migati yali omu cirhiri oku irhwe lyani.» 18 Yozefu anacimushuza, erhi: «Yumvagya nâwe, okwo kuderha oku ebirhiri bisharhu zo nsiku isharhu. 19 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakumanike oku murhi n’enyunyi zanalya enyama za kuli we.» 20 Oku lusiku lwa kasharhu lwo lwali lusiku lw’okukengeza okuburhwa kwa Faraoni, ajirira abambali boshi olusiku lukulu. Alîka omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo omu karhî k’abarhambo b’abalwi. 21 Omurhambo w’amamvu amushubiza omu cikono câge, akaz’ikâfumbika Faraoni akabehe kage. 22 Omurhambo mukulu w’ebiryo anacimanikwa nka kulya Yozefu anabahugûliraga. 23 Ci olya murhambo w’amamvu arhacikengêraga Yozefu, amuyibagira.

Genesis 40: 1

וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ 2וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר

הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאֹופִֽים׃ 3וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יֹוסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ 4וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יֹוסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ 5וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲלֹ֨ום שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמֹו֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְרֹ֣ון חֲלֹמֹ֑ו הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ 6וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ 7וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתֹּ֧ו בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיֹּֽום׃ 8וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ 9וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמֹ֖ו לְיֹוסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו בַּחֲלֹומִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ 10וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֨חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ 11וְכֹ֥וס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כֹּ֣וס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכֹּ֖וסעַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ 12וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ יֹוסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ 13בְּעֹ֣וד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כֹוס־פַּרְעֹה֙ בְּיָדֹ֔ו כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ 14כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֨נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהֹוצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 15כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבֹּֽור׃ 16וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י טֹ֣וב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלֹומִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥יחֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ 17וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיֹו֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָעֹ֗וף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ 18וַיַּ֤עַן יֹוסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ 19בְּעֹ֣וד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֹותְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָעֹ֛וףאֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ 20וַיְהִ֣י׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י יֹ֚ום הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ׀שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּתֹ֥וךְ עֲבָדָֽיו׃ 21וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ 22וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יֹוסֵֽף׃ 23וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

Ebilôrho bya Faraoni

1 Enyuma lya myâka ibirhi. Faraoni alôrha ayimanzire hofi n’olwishi lwa Nili. 2 Abona mulya lwishi mwanyonyôka nkafu nda nyinjija na ntwedu, zarhondêra zakerera omu cibingu. 3 Lâba oku zindi nkafu nda zamarhenga omu Nili, zikulikîre entanzi, zirhali nyinja z’okulolwakwo kabirhi, zinali mporhomporho, zàgend’ija aha burhambi bw’ezabo, aha lwishi lwa Nili. 4 Zirya nkafu mbimbi zirhankalolwakwo na mporho-mporho zanacirya zirya nkafu ntwedu na nyinjinja oku kubona. Aho Faraoni àsinsimuka, 5 ashub’ihunga, alôrha ecilôrho ca kabirhi: Ala oku mihuli nda eyimanzire oku karhi kaguma, mihuli minjinja na minenenè. 6 Yindi mihuli nda mityangulinguli enababusire n’empûsi y’emwenè nayo yayisha. 7 Erya mihuli egokombire, yamirangusa erya yal’irhunzire enayunjulirine. Kandi Faraoni àsinsimuka. Ala oku cali cilôrho eco. 8 Erhi buca sêzi. Faraoni ayumva omurhima gurhadêkeriri. Ahamagala abashonga n’abagula bage b’omu Mîsiri boshi. Abaganirira ebyo bilôrho ci ntaye ciru n’omuguma wahashire okumuhugulira byo. 9 Oku bundi, omurhambo w’amamvu aja aho, abwîra Faraoni, erhi: «Nkola nashub’ikengêza ene amabì gani. 10 Faraoni ali akunirîre bambali bage, anabahira, omu mpamikwa emwa omurhambo w’abaganda, niono n’omurhambo w’ebiryo 11 Rhwanacilôrhera budufu buguma, nie n’owirhu. Ci ebyo bilôrho birhâli byo biguma. 12 Omwo rhwali mwali mwana muguma muhebraniya, ali mwambali w’omurhambo w’abalâlizi. Rhwàmushambâlira ebilôrho birhu, arhuhugûlirabyo. 13 Byanacibà nk’oku anarhubwiraga: niono Faraoni anshubiza omu mukolo gwâni, naye owirhu amanikwa.» 14 Faraoni arhumiza mpu balêrhe Yozefu. Banacimurhenza duba duba omu mpamikwa. Amômwa , arhôla yindi yindi myambalo, aja emwa Faraoni. 15 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nalôsire ecilôrho ci ntaye ohashir’icimpugûlira, ci nayumvîrhe bakuderha mpu erhi wankayumva ecilôrho erhi wanacihûgwire.» 16 Yozefu ashuza Faraoni amubwîra, erhi: «Ntali cici, cikwône Nyamuzinda yêne ye washuza Faraoni.» 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Omu cilôrho cani, nali nka nyimanzire oku burhambi bwa Nili. 18 Omu lwishi mwanacinyonyôka nkafu nda nyinjinja na ntwedu, zarhondêra zakera omu cibingu. 19 Enyuma ly’aho, ala oku zindi nda zanyonyôka za mihorha, mbî-mbî zirhankalolwakwo kabirhi, zanali mporho-mporho; ntasag’ibona enkafu mbi nka zirya omu cihugo c’e Mîsiri coshi. 20 Zirya nkafu mporho-mporho zamirangusa zirya nda ntanzi, zirya ntwedu. 21 Zablre zamazimirangusa na ntaye wankamariyire oku zazimizire, bulyala obubî bwazo burhanzi bwo zanayorhîne. Aho nasinsimuka. 22 Nashub’ibona ecindi cilôrho: Mihuli nda yanaciyâna oku karhi kaguma, yali minjinja enashomekîre. 23 Kandi kwayâna yindi nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwenè. 24 Erya mihuli egokombire yamirangusa erya yâbo mihuli nda yali minja. Nashambâlira abashonga okwo ci ntaye wakumpugûlîre.» 25 Yozefu abwîra Faraoni, erhi: «Ecilòrho ca Faraoni cinali ciguma. Nyamuzinda anamanyisize Faraoni omuhigo alâlire okujira. 26 Ezo nkafu nda nyinja ziyerekîne myâka nda; n’emihuii nda minjinja nayo eyerekine myâka nda. Ciri cilôrho ciguma. 27 Enkafu nda mporho-mporho na mbî-mbî, zanyonyôkaga enyuma ly’ezabo, ziyerekîne myâka nda kuguma n’eyo mihuli nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwenè, kwo kuderha oku habâ myâka nda ya cizombo. 28 Kwo nshuba nabwîra Faraoni; Nyamuzinda anamanyisize Faraoni bici alâlire okujira: 29 Ala oku hâyisha myâka nda y’okubêrwa n’okuluza ebiryo omu cihugo coshi c’e Mîsiri. 30 Kandi hanakulikira myâka nda ya cizombo, banayibagira obwo buhirhi bwoshi omu Mîsiri, ishali lyanamalîra ecihugo. 31 Barhacimanye ciru erhi obuhirhi bwali omu cihugo; eco cizombo cinene cayisha omu cihugo cayiyibagiza, bulya cabâ cidârhi. 32 N’akaba eco cilôrho cayishìîre Faraoni kabirhi kuli kuderha oku Nyamuzinda bwenêne anahizire ntyo, n’oku arharham’ikujire. 33 Kukwânîne Faraoni alonze omuntu ogwerhe oburhimanya n’amakengu, amujire murhambo omu cihugo c’e Mîsiri. 34 Faraoni ajire anayimanze abarhindisi omu cihugo, arhegeke entûlo y’ecihimbi ca kasharhu c’emburho zamasarûlwa omu cihugo ngasi mwâka muli eyo myâka y’obuhirhi. 35 Babîke ebirîbwa muli eyi myâka minja y’obuhirhi yayisha. Faraoni arhegeke balundike engano, n’omu ngasi lugo kwo nakwo, balundike ebirîbwa banabilange bwinja. 36 Ebyo biryo guligi muhako gw’ecihugo oku kulinga eyo myâka nda y’ecizombo yayisha omu cihugo c’e Mîsiri, na ntyo ecihugo cirhacife n’ecizombo.»

Yozefu ahabwa oburhegesi

37 Ako kanwa kàsîmîsa Faraoni bwenêne boshi n’abarhambo bage. 38 Faraoni abwîra abambali, erhi: «Ka rhwankacibona owundi muntu olimwo omûka gwa Nyamuzinda aka oyu?» 39 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nk’oku Nyamuzinda anakumanyisize ebi byoshi, nta wundi muntu ogwerhe oburhimanya n’amakengu oli okâwe. 40 Wekola warhegeka akarhwabwâmi n’olubaga lwâni lwoshi lwayumva irhegeko lyâwe, entebe y’obwâmi yone nkulushire.» 41 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwinage obwo oku namakuyimika murhambo omu cihugo ca Mîsiri coshi.» 42 Faraoni anacihogola olugondo lwali e kuboko kwage oluhira ekuboko kwa Yozefu. Amuyambisa emishangi y’ecitâni, anamuyambisa omugufu gw’amasholo omu igosi. 43 Anacimushonesa oku ngâlè yage yali ya kabirhi omu ngâlè zâge banaja bayâma embere zâge, mpu: «Mucîlange». Ntyo kwo Yozefu ayimisirwe omu cihugo c’e Mîsiri coshi. 44 Obwo Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Niono nie Faraoni, orhali we nta wundi waderhaga mpu afunyûla okuboko erhi okugulu omu cihugo coshi c’e Mîsiri.» 45 Faraoni ayîrika Yozefu izîno lya Safunati-Panea, amuhà n’omukazi izîno lyage ye Asinati mwali wa Potifari, mudâhwa wa Oni. Yozefu akanya aja arhangula ecihugo c’e Mîsiri. 46 Yozefu ali agwerhe myâka makumi asharhu ago mango ajâga embere za Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri. Anacirhenga omu masu ga Faraoni aja agera omu cihugo c’e Mîsiri coshi. 47 Ecihugo càyêra bwinja bwenêne erya myâka nda y’obuhirhi. 48 Yozefu akaz’ilunda ebiryo muli eyo myâka nda y’obuhirhi omu cihugo c’e Mîsiri. Aja alunda omu ngasi lugo lwanakâbîka ebiryo by’omu mashwa galuli eburhambi. 49 Yozefu alunda engano, yaluga nka mushenyi gw’omu nyaja, ciru baleka okuganja erhi yamarhaluka ngasi lugero. 50 Embere omwâka murhanzi gw’ecizombo guyîshe erhi Yozefu akola agwerhe bagala babirhi baburhagwa na Asinati mwali wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 51 Enfula Yozefu ayiyirika izîno lya Menashè, bulya, gwarhi yêne: «Nyamuzinda ampîre okuyibagira amalibûko gani goshi n’omulala gwa larha gwoshi.» 52 Owa kabirhi amuyirika izîno lya Efrayimu, erhi: «Bulya Nyamuzinda ampêrîre iburha omu cihugo nâli narhindìbukira.» 53 Erhi erya myâka nda y’obuhirhi bwali e Mîsiri egera, 54 nayo erya myâka nda y’ecizombo yarhangira okuyisha nk’oku Yozefu anababwiraga. Ecizombo càzûka omu bihugo byoshi, ci kwone omu cihugo ca Mîsiri mwoshi, ebiryo mwo byàli. 55 Càzinda ecihugo c’e Mîsiri naco càrhangira okuyumva ishali n’olubaga lwalakira emunda Faraoni ali mpu aluhe eci lwalya. Obwo Faraoni anacibabwîra, erhi: «Muje emunda Yozefu ali, mujire nk’oku akanababwîra.» 56 Ishali lyâli lidârhabîre omu igulu lyoshi. Yozefu ahamûla enguli zalimwo engano zoshi aguliza Abanyamisiri engano; ci ishali nalyo lyanahangaza omu cihugo c’e Mîsiri. 57 Abantu bàkaz’irhenga omu bindi bihugo byoshi by’igulu bakâyisha e Mîsiri bal’igulira Yozefu engano bulya ishali lyali likalihire bwenêne omu igulu lyoshi.

Genesis 41: 1

וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃ 2וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּרֹ֔ות יְפֹ֥ות מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ 3וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ות אֲחֵרֹ֗ות עֹלֹ֤ות אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָעֹ֥ות מַרְאֶ֖ה וְדַקֹּ֣ות בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּרֹ֖ות עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ 4וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּרֹ֗ות רָעֹ֤ות הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּרֹ֔ות יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ 5וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ות בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיאֹ֥ות וְטֹבֹֽות׃ 6וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקֹּ֖ות וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְחֹ֖ות אַחֲרֵיהֶֽן׃ 7וַתִּבְלַ֨עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ות אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיאֹ֖ות וְהַמְּלֵאֹ֑ות וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֹֽום׃ 8וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּחֹ֔ו וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמֹ֔ו וְאֵין־פֹּותֵ֥ר אֹותָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ 9וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיֹּֽום׃ 10פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ 11וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲלֹ֛ום בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְרֹ֥ון חֲלֹמֹ֖ו חָלָֽמְנוּ׃ 12וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּ֨סַפֶּר־לֹ֔ו וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁכַּחֲלֹמֹ֖ו פָּתָֽר׃ 13וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹתֹ֥ו תָלָֽה׃ 14וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבֹּ֑ור וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ 15וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲלֹ֖ום לִפְתֹּ֥ר אֹתֹֽו׃ 16וַיַּ֨עַן יֹוסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁלֹ֥ום פַּרְעֹֽה׃ 17וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יֹוסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ 18וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּרֹ֔ות בְּרִיאֹ֥ות בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ 19וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּרֹ֤ות אֲחֵרֹות֙ עֹלֹ֣ות אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלֹּ֨ות וְרָעֹ֥ות תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקֹּ֣ות בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ 20וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּרֹ֔ות הָרַקֹּ֖ות וְהָרָעֹ֑ות אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּרֹ֛ות הָרִאשֹׁנֹ֖ות הַבְּרִיאֹֽת׃ 21וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נֹודַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ 22וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֹֽות׃ 23וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמֹ֥ות דַּקֹּ֖ות שְׁדֻפֹ֣ות קָדִ֑ים צֹמְחֹ֖ות אַחֲרֵיהֶֽם׃ 24וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הָשִׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִׁבֳּלִ֖ים הַטֹּבֹ֑ות וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ 25וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲלֹ֥ום פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ 26שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲלֹ֖ום אֶחָ֥ד הֽוּא׃ 27וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרֹות הָֽרַקֹּ֨ות וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵקֹ֔ות שְׁדֻפֹ֖ות הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ 28ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃ 29הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּאֹ֑ות שָׂבָ֥ע גָּדֹ֖ול בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 30וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 31וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ 32וְעַ֨ל הִשָּׁנֹ֧ות הַחֲלֹ֛ום אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכֹ֤ון הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֹֽו׃ 33וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָבֹ֣ון וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 34יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ 35וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֨כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ 36וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדֹון֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֨בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ 37וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו׃ 38וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בֹּֽו׃ 39וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הֹודִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אֹותְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָבֹ֥ון וְחָכָ֖ם כָּמֹֽוךָ׃ 40אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ 41וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יֹוסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 42וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתֹּו֙ מֵעַ֣ל יָדֹ֔ו וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יֹוסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתֹו֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֹֽו׃ 43וַיַּרְכֵּ֣ב אֹתֹ֗ו בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָתֹ֣ון אֹתֹ֔ו עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 44וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יֹוסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָדֹ֛ו וְאֶת־רַגְלֹ֖ובְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 45וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יֹוסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־לֹ֣ו אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פֹּ֥וטִיפֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יֹוסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 46וְיֹוסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְדֹ֕ו לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יֹוסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 47וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ 48וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתֹוכָֽהּ׃ 49וַיִּצְבֹּ֨ר יֹוסֵ֥ף בָּ֛ר כְּחֹ֥ול הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 50וּלְיֹוסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּבֹ֖וא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לֹּו֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פֹּ֥וטִיפֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֹֽון׃ 51וַיִּקְרָ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכֹ֖ור מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥יתאָבִֽי׃ 52וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃ 53וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 54וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָבֹ֔וא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יֹוסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצֹ֔ות וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ 55וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֨יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ 56וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יֹוסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 57וְכָל־הָאָ֨רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יֹוסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

Bene wabo Yozefu bamubugana e Mîsiri obwa burhanzi

1 Yakobo erhi àbona oku e Mîsiri eri engano y’okugula, abwîra abanabage, erhi: «Cirhumire muli aho mwakàlolanakwo kwonene?» 2 Nayumvîrhe bambwîra oku e Mîsiri eri engano y’okukaguza. Bungulukiragi yo ninyu mujigula kuli eyo ngano y’eyo munda lyo rhulama rhulek’ifà. 3 Bakulu ba Yozefu ikumi banacibunguluka bakola baj’igula engano e Mîsiri. 4 Ci kwonene Binyamini, mulumuna wa Yozefu, Yakobo arhamurhumaga haguma n’abandi bulya akazâg’iderha, erhi: «Kurhakwanini ajekwo obuhanya». 5 Bene Israheli banaciyisha omu kalundo k’abandi bakola bajag’igula nabo engano bulya ecizombo câli cidarhi bwenêne omu cihugo c’e Kanani. 6 Yozefu erhi agwerhe buhashe bunji omu cihugo, ye wakazâg’iguliza olubaga lwoshi engano. Bene wabo Yozefu bayisha, bafukamiriza embere zâge, obusu bwahwera oku idaho. 7 Yozefu erhi abona bakulu bage, ayirukira abarhimanya, ci acijira nka muntu orhayimbanwa nabo, abadôsa n’obukali. Abadôsa, erhi: «Ngani mwarhenga?» Nabo banacishuza mpu: «Rhwarhenga omu cihugo c’e Kanani rhul’igula ebiryo». 8 Ntyo, Yozefu amanyirira bakulu bage ci bôhe barhamumanyiriraga. 9 Yozefu akengêra birya bilôrho alôrhaga kuli bo anacibabwîra, erhi: «Mw’oyu muli ndolêrezi, muyishir’ihengûza ngahi ecihugo cirhu cankarhungânirwa.» 10 Banacilahira, mpu: «Nanga, nnahamwirhu. Bambali bâwe bayishaga mpu bagule ebiryo. 11 Rhweshi rhuli bagala ba mushamuka muguma, rhurhabesha, bambali bâwe zirhali ndolêrezi.» 12 Naye abashuza, erhi: «Nanga mul’ilola ngahi mwankarhungânira ecihugo.» 13 Bamushuza, mpu: «Bambali bâwe bali ikumi na babirhi, boshi balondana, boshi baburhwa n’îshe muguma, ayubaka omu cihugo c’e Kanani: Omuziba gwirhu gwo gwasigire bo na larha, hali na muguma orhacihabà.» 14 Yozefu ashubiza ababwîra, erhi: «Nk’oku nanamubwiraga, muli ndolêrezi.» 15 Alagi eci mwanyerekamwo oku murhali zo: Ye ndahire Faraoni, mukarhenga hano n’oyo mulumuna winyu arhaciyisha! 16 Murhume muguma muli mwe agend’ilonza oyo mulumuna winyu; n’abandi basigala bashwekwa. Rhwayeshûla ebinwa binyu n’okwo kwammanyisa erhi okwo mudesire kwo kunali. N’akaba arhali ntyo, ye ndahire Faraoni, ntabe munali ndolêrezi»! 17 Abahugira boshi omu mpamikwa nsiku isharhu. 18 Erhi kugera nsiku isharhu, Yozefu ababwîra, erhi: «Alagi oku mwajira lyo mulama, bulya niono ndi muntu orhînya Nyamuzinda: 19 Akaba murhabêsha, mwene winyu muguma asigale hano omu mpamikwa; n’abandi bagende, bahêkere emilala yinyu engano elagirîrekwo. 20 Mugend’indêrhera oyo mulumuna winyu: na ntyo nanamanya erhi ebinwa binyu birahli bya bunywesi, na ntyo murhacife.» Bajira kulya. 21 Bàbwirana bone na bone, mpu: «Amabi rhwajiriraga mulumuna wirhu go garhudwirhire obu buhane, akazâg’ilaka erhi arhuhûna obwonjo, rhurhanamuyumvagya. Co cirhumire buno buhanya burhujakwo.» 22 Rubeni ababwîra, erhi: «Yagi, ka ntamubwiraga nti murhahîraga mukajirira omwana okubi? Murhananyumvagya, rhwono rhwadôsibwa omuko gwâge.» 23 Barhamanyaga oku Yozefu adwîrhe abayumva, bulya aha karhî kage nabo hâli omubwîriza. 24 Acîyegûla kulibo, aj’ilaka. Oku bundi ashubira emunda bali, abaderheza; abarhôlamwo Simoni, amushwekesa erhi banabona.

Bene Yakobo bàshubira e Kanani

25 Yozefu arhegeka mpu babumbe enshoho zabo ngano, mpu banahire enfaranga za ngasi muguma,omu nshoho yage, banabashanire olwiko lw’enjira. Babajirira ntyo. 26 Baheba erya ngano oku ndogomi zabo bagenda. 27 Ci , erhi bahika aha bahandaga bwamayiraho, muguma muli bo ashanûla enshoho yage mpu ahe endogomi yage ebi yâlya, abona enfaranga zâge ziri omu munwa gw’enshoho yage y’engano. 28 Anacibwîra bene wabo, erhi: «Bàngalulîre enfaranga, z’ezi omu nshoho y’engano!» Boshi barhemuka omurhima. Balolanakwo banageramwo omusisi, mpu: «Kwo kurhi oku Nyamuzinda arhujizire?» 29 Erhi bahika aha mw’îshe Yakobo omu cihugo c’e Kanani, bamuganîrira oku byabire kwoshi; baderha mpu: 30 «Omulume oli murbegesi w’ecihugo arhushambâzize n’obukali anarhulola nka ndolêrezi omu cihugo cabo». 31 Nirhu rhwamushuza, nti: «Rhurhabêsha, arhali kwo rhuyishire nka ndolêrezi. 32 Rhuli ikumi na babirhi rhulondana, larha ali muguma, muguma muli rhwe arhacihabà, n’omurho yesigire bo na larha, omu cihugo ca e Kanani.» 33 Oyo mulume orhegesire ecihugo arhubwizire, erhi: «Eci namanyirakwo oku murhabêsha, ceci: Muleke mwene winyu muguma eno mwâni, murhôle engano emilala yinyu elagirirekwo munagende. 34 Muj’indêrhera oyo mulumuna winyu murho, n’aho nanamanya oku murhabêsha. Obwo nanamugalulira mwene winyu na ntyo mwanahash’ikashundira mw’ecino cihugo.» 35 Erhi bashanûla enshoho zabo, ala oku omu nshoho ya ngasi muguma mwali ehifuku byage hy’enfaranga. 36 Ishe Yakobo abashuza, erhi: «Mwamanyusagya abana mushâna! Yozefu arhacihaba, Simoni arhàcihali, na Binyamini oyula mukolaga mpu murhôle! N’okwo kwoshi nie kurhindibuzîze.» 37 Rubeni anacibwîra îshe, erhi: «Onayirhe bagala bâni bombi akaba ntakugaluliriye. Omuhire omu maboko gani, nakugalulira ye.» 38 Yakobo ashuza, erhi: «Nanga, omwana wâni arhayandagale haguma ninyu, mukulu wage afire, akola asigire yêne. Erhi ankajira oku abâ omwo njira yinyu, mwanarhuma emvi zani zayandagalira ekuzimu n’omungo«.

Genesis 42: 1

וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ 2וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ 3וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יֹוסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ 4וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יֹוסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֹֽון׃ 5וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּתֹ֣וךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 6וְיֹוסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֲחֵ֣י יֹוסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לֹ֥ו אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ 7וַיַּ֥רְא יֹוסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשֹׁ֗ות וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ 8וַיַּכֵּ֥ר יֹוסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃ 9וַיִּזְכֹּ֣ר יֹוסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְאֹ֛ות אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ 10וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ 11כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ 12וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֹֽות׃ 13וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֨ינוּ֙ הַיֹּ֔ום וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃ 14וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יֹוסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃ 15בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּבֹ֛וא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃ 16שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃ 17וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 18וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יֹוסֵף֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃ 19אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲבֹ֥ון בָּתֵּיכֶֽם׃ 20וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃ 21וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשֹׁ֛ו בְּהִתְחַֽנְנֹ֥ו אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 22וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלֹוא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמֹ֖ו הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃ 23וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יֹוסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃ 24וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְעֹ֔ון וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹתֹ֖ו לְעֵינֵיהֶֽם׃ 25וַיְצַ֣ו יֹוסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־שַׂקֹּ֔ו וְלָתֵ֥ת לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ 26וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃ 27וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־שַׂקֹּ֗ו לָתֵ֥ת מִסְפֹּ֛וא לַחֲמֹרֹ֖ו בַּמָּלֹ֑ון וַיַּרְא֙ אֶת־כַּסְפֹּ֔ו וְהִנֵּה־ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתֹּֽו׃ 28וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃ 29וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ לֹ֔ו אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 30דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשֹׁ֑ות וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 31וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃ 32שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיֹּ֛ום אֶת־אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 33וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲבֹ֥ון בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃ 34וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑םאֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃ 35וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרֹור־כַּסְפֹּ֖ו בְּשַׂקֹּ֑ו וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹרֹ֧ות כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃ 36וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יֹוסֵ֤ף אֵינֶ֨נּוּ֙ וְשִׁמְעֹ֣ון אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃ 37וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתֹו֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ 38וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדֹּ֣ו נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסֹון֙ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהֹורַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָגֹ֖ון שְׁאֹֽולָה׃

Bene Yakobo bàagenda na Benyamini e Mîsiri

1 Ishali lyaciri likali bwenêne omu cihugo, 2 n’erhi bayusa bâlya erya ngano barhenzagya e Mîsiri, îshe ababwîra, erhi: «Shubiragi yo mugend’irhugulira biryo bisungunu.» 3 Yuda amushuza, erhi: «Olya mulume ayosire arhuhanirîze, erhi: «Murhahike omu masu gani, akabà mulumuna winyu arhali na ninyu.» 4 Kuziga erhi wankayemera mpu rhugende rhweshi na mulumuna wirhu lyone rhwankayandagala rhuj’ikugulira ebiryo. 5 Ci akaba orhayemiri mpu ajeyo, nirhu rhurhankayija; bulya oyo mulume arhurhonzire, erhi: «Murhahike omu masu gani akaba mulumuna winyu arhayishiri haguma ninyu.» 6 Israheli aderha, erhi: «Kurhi oku mwandibuzize nieki, carhumaga mubwîra oyo mulume oku mucigwerhe mulumuna winyu?». 7 Banacishuza, mpu: «Oyo muntu akazâg’irhudôsa binji binji kuli rhwe n’oku mulala gwirhu, nk’omu kurhudôsa, erhi: «Ka ho sho acibà? Erhi ka mucigwerhe mulumuna winyu?» Rhwanakazimushuza kuli ago madôso goshi. Ka rhwankamanyire oku kwo arhubwîra, erhi: «Mulêrhe mulumuna winyu?». 8 Oku bundi Yuda abwîra îshe Israheli, erhi: «Leka omwana ayîshe rhugende rhweshi. Leka rhugende, rhurhôle enjira yirhu lyo rhucira rhulek’ifà, rhwe na nâwe n’engabo zirhu. 9 Niono ncîbarhuzize ye, akajira oku abà nie wadôsa. Akaba ntakugaluliri ye, akaba ntamushubizizi omu malanga gâwe, onanjire mwisi embere zawe ensiku zoshi. 10 Bulya nka rhurhalegereraga ntya rhinga rhwamagaluka kabirhi!» 11 Oku bundi îshe Israheli ababwîra, erhi: «Akaba ntyo, alagi oku mwajira: Mushane ecishêgo ca ngasi binja binabà muno cihugo, muhêkere oyôla mulume lube lwo luhembo mumudwirhire. Mugavu musungunu, bûci busungunu, nshangi nsungunu, nshisho nsungunu n’obukù. 12 Mushub’irhôla ezindi nfaranga, muhêke n’enfaranga mwashangaga bahizire omu kanwa k’enshoho zinyu z’engano: nkaba kwâli kuyibagira. 13 Rhôlagi mulumuna winyu mugende, mushubire emunda oyo mulume ali. 14 Nnâmahanga amujire murhone emw’oyo mulume, anamuleke mugalukane owinyu haguma na Benyamini. Niono, akaba kuherwa naherwa n’abana, mulekage nnamperwe!»

Okubuganana aha mwa Yozefu

15 Abalume banacirhôla lulya luhembo, n’ensaranga marhu abirhi abirhi haguma na Benyamini, balikûla, bayandagalira e Mîsiri, baja embere za Yozefu. 16 Erhi Yozefu ababona bali boshi na Binyamini, abwîra ecibwindi câge, erhi: «Ohêke abo bantu omu nyumpa, obâge cintu ciguma onacirheganye bulya aba bantu balya haguma nani hano mûshi aha izûba-karhî.» 17 Nyamulume ajira nk’oku Yozefu anamurhegekaga, anacihêka balya bantu omu nyumpa ya Yozefu. 18 Bayumva obwôba bw’okubona babahêka emwa Yozefu, baderha, mpu: «Zirya nfaranga zâli zigalusire olundi lusiku omu nshoho zirhu zo zamarhuma barhuhêka eyi. Balonza okuyîsh’irhugorha, barhugwarhe, banarhuhêke buja rhwe na endogomi zirhu.» 19 Bayegêra cirya cibwindi ca Yozefu, bamubwirira aha luso lw’enyumpa, mpu: 20 «Orhubabalire waliha, rhukola rhurhanzir’ija eno bundi, erhi rhul’igula ebiryo, 21 omu njira y’okushubira emwirhu erhi rhuhika aha rhwâli rhwalâla, rhwashanûla enshoho zirhu rhwabugana enfaranga za ngasi muguma ziri aha munwa gw’enshoho yage, zâli zirya nfaranga zirhu zonene omubale n’obuzirbu bwazo, zo zino rhukola rhugalukine. 22 Rhudwîrhe n’ezindi nfaranga z’okugula ebiryo. Rhurhamanyiri ndi wajâga ayômeka enfaranga zirhu omu mizigo yirhu.» 23 Abashuza erhi: «Murhûle murhayobohaga! Nyamuzinda winyu, Nyamuzinda wa sho ye wamuhiriraga obuhirhi omu nshoho z’engano. Ensaranga zinyu bazimpîre». Anaciyisha abadwirhire Simoni. 24 Olya murhumisi erhi aba amabahisa omu nyumpa ya Yozefu, abahêreza amîshi, nabo banacîkalaba amagulu; n’endogomi zabo azihêreza obwasi. 25 Barheganya entûlo yâbo y’omunkwa erhi banadwîrhe balinga oku Yozefu ayisha muli ogwo mûshi. Bâli bamamanyisibwa oku ho bayikulira aho. 26 Erhi Yozefu ahika aha mwage, bamuhêkera entûlo bâli badwirbe. Bafukamiriza bahwera oku idaho embere zâge. 27 Abalamusa bwinja, anabadosa, erhi: «Olya sho w’omushosi mwambwiraga ka naye azibuhire? Ka ho acibà?» 28 Bamushuza mpu: «Mwambali wâwe Larha azibuhire; ho acibà». Bayunama bafukamiriza. 29 Yozefu ayinamula amasu, abona Binyamini, ye mulumuna oburhwa na nnina; aderha, erhi: «Ka ye mulumuna winyu mwambwiraga oyu?» Ashubiza ederha erhi: «Nyamuzinda akugishe mwana wâni!». 30 Oku bundi Yozefu ahuluka duba-duba omu kubona omulumuna, ecifufu camugwârha, ayumva emirenge yamuyisha omu masu: aja omu mwage, aj’ilakiramwo. 31 Erhi aba amageza amîshi ebusu, ahuluka, acihangâna, ayôrha nka ntako abîre, arhegeka, erhi: «Lerhagi ebiryo.» 32 Bamuhirira ebiryo hago hago, na bene wabo nabo babahirira ebiryo hago hago n’Abanyamisiri balîra haguma naye, nabo babahirira hago hago; bulya Abanyamisiri barhankalira haguma n’Abayahudi: kwanabà kuhemuka emw’Abanyamisiri. 33 Batamala embere zâge, kurhondêrera oku nfulà nk’oku ecikono câge c’obunya-nfula cinahûnyire; n’omurho kulusha abandi kulya amaburhwa gabo ganali; boshi bakâlolanakwo banazânwa. 34 Aderha obwo mpu babahêkerekwo birya biryo byali omu cisha câge, mpu banababegere olukengwa, Benyamini yehe mpu bamubegere karhanu kalushire aka ababo. Banywêra haguma banasîma bwenêne.

Genesis 43: 1

וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃ 2וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ 3וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ 4אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃ 5וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַעֹ֥וד לָכֶ֖ם אָֽח׃ 7וַיֹּאמְר֡וּ שָׁאֹ֣ול שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֹֽולַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַעֹ֨וד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔חוַנַ֨גֶּד־לֹ֔ו עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָדֹ֣ועַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הֹורִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃ 8וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃ 9אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 10כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃ 11וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן׀ אֵפֹוא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהֹורִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ 12וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥ימִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃ 13וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃ 14וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃ 15וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֨מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יֹוסֵֽף׃ 16וַיַּ֨רְא יֹוסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתֹ֔ו הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ 17וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יֹוסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יֹוסֵֽף׃ 18וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יֹוסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֨סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֨ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֨ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃ 19וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יֹוסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ 20וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ 21וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּלֹ֗ון וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתֹּ֔ו כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָלֹ֑ו וַנָּ֥שֶׁב אֹתֹ֖ו בְּיָדֵֽנוּ׃ 22וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הֹורַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ 23וַיֹּאמֶר֩ שָׁלֹ֨ום לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמֹון֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיֹּוצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֹֽון׃ 24וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יֹוסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפֹּ֖וא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ 25וַיָּכִ֨ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בֹּ֥וא יֹוסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ 26וַיָּבֹ֤א יֹוסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ לֹ֛ו אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לֹ֖ו אָֽרְצָה׃ 27וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁלֹ֔ום וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁלֹ֛ום אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעֹודֶ֖נּוּ חָֽי׃ 28וַיֹּאמְר֗וּ שָׁלֹ֛ום לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עֹודֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ 29וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמֹּו֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃ 30וַיְמַהֵ֣ר יֹוסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכֹּ֑ות וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ 31וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ 32וַיָּשִׂ֥ימוּ לֹ֛ו לְבַדֹּ֖ו וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתֹּו֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תֹועֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃ 33וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָתֹ֔ו וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָתֹ֑ו וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃ 34וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָדֹ֑ות וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמֹּֽו׃

Akabêhè ka Yozefu omu nshoho ya Benyamini

1 Yozefu ahà ecibwindi câge eri irhegeko, erhi: «Enshoho z’aba bantu ogend’izibumba biryo nk’oku bankanahash’ibarhula, ogal’ihira enfaranga za ngasi muguma omu kanwa k’enshoho yage. 2 Oyîsh’ihira kalya kabêhe kâni k’amarhale omu munwa gw’enshoho y’omurho obalimwo, ohiremwo enfaranga z’engano yage.» Omurhindisi anacijira nk’oku Yozefu anamubwirga. 3 Sêzi erhi bucânûla balika balya bantu haguma n’endogomi zabo. 4 Bâli bamarhenga omu lugo ci kwonene barhali bacihika kulî; Yozefu àrhuma omurhindisi wage, erhi: «Yimuka oshimbûlire balya bantu, na hano obahikakwo, obabwire, erhi: «Kurhi mwagalulaga amabì oku minja mwajirîrwe? 5 K’arhali ko kabêhe nnawirhu anyweramwo, ko analagulirakwo? Kubi okwo mwajizire.» 6 Abahikakwo, ababwîra birya binwa. 7 Bamushuza, mpu: «Cirhumire nnahamwirhu ederha ntyo? Ntanzi là erhi bambali bâwe bankajira ecijiro ca bene eco! 8 Sinza enfaranga rhwashimanaga omu minwa y’enshoho zirhu, rhwakugalulîrezo kurhenga emwirhu Kanani, kurhi rhwankazimbirage omu nyumpa ya nnahamwinyu abe nfaranga erhi gabe masholo? 9 Ekarhî ka bambali bâwe, oyu wankanasiimana kwo ako kabêhe anafe, na nirhu rhwenene rhunabe bajâ ba nnawinyu.» 10 Anacibashuza, erhi: «Neci, binabâge nk’okwo mudesire! Oyu bankanashimana adwîrhe ako kabêhe, anabe mujâ wâni; ci abandi bôhe banacigendera.» 11 Ngasi muguma ahonyeza enshoho yage y’engano oku idaho, ngasi muguma anacishanûla enshoho yage. 12 Afûkula kugwarhira oku nfula kuhika oku muziba gwabo, n’akabêhe kayishibonekana omu nshoho ya Benyamini. 13 Banacisharhula enyambalo yâbo ngasi muguma ashub’ibarhuza endogomi yage, bashubira omu lugo. 14 Yuda na bene wabo baja aha mwa Yozefu, babandana acihali, bafukamiriza embere zâge bahwera oku idaho. 15 Yozefu ababwîra, erhi: «Byo bici ebi mwankolîre? Ka murhamanyiri oku omuntu oli akâni ayishi oku balêba?» 16 Yuda ashuza, erhi: «Bici rhwacibwîra nnawirhu? Kurhi rhwaciderhaga? Kurhi rhwankaciyêra? Nyamuzinda ayerekine obubi bwa bambali bâwe. Lola, rhukola bajâ ba nnawirhu rhweshi oku rhunali n’oyu bashangaga akabêhe omu nfune.» 17 Abashuza, erhi: «Ntanzi erhi nankajira ntyo! Olya muntu banashimanagakwo akabêhe, ye wanabâ mujâ wâni, mwehe mushubire n’omurhûla emunda sho ali.»

Amasambo ga Yuda

18 Oku bundi Yuda amuyegêra, erhi: «Yagirwa mâshi, oleke omurhumisi wâwe aderhere akanwa omu marhiwiri ga nnawirhu, orhanabêraga omurbumisi wâwe burhe bulya kwo onali nka Faraoni. 19 Nnawirhu adôsize bambali bage bulya, erhi: «Ka mucijira sho. Ka mucigwerhe ommulonzire?» 20 Nirhu rhwashuza nnawirhu, nti: «Rhucigwerhe larha w’omushosi n’omuziba gwirhu gwaburhiragwa e bushosi; oyu gwalondaga afire, ye baburhagwa na nnina muguma, n’îshe arhahimwa kumurhonya. 21 Wabwîra bambali bâwe obwo, erhi: «Mumundêrhere, amasu gani gamulole kwo». 22 Rhwashuza nnawirhu, nti: «Omwana ntako arhenge kuli îshe, erhi ankamurhenga kwo, îshe anafà.» 23 Wanacibwîra bambali bâwe, erhi: «Akaba mulumuna winyu arhabungulusiri haguma ninyu, murhayimange omu masu gani. 24 Erhi rhuyinamukira emwa mwambali wâwe yeligi larha, rhwamuganirira ebinwa bya nnawirhu. 25 Kandi erhi larha arhubwîra, erhi: «Kanyi mushub’igend’igula biryo bisungunu;» 26 rhwashuza, nti: «Rhurhankahash’iyandagala. Ci kwone akaba rhwagenda rhweshi na mulumuna wirhu, lyoki rhwankabunguluka, bulya ntako rhubone obusu bw’olya mulume rhurhanali rhweshi na mulumuna wirhu.» 27 Mwambali wâwe, yerigi larha arhushuza, erhi: «Mumanyire oku mukanie amburhire bana babirhi bone: 28 Muguma acîgendîre, naderha nti kulîbwa alîbirwe n’eciryanyi; kuhika buno ntasag’îmushisha omu isu. 29 Erhi mwankashub’intôla oyu wundi, naye erhi ankajira oku abà,mwanarhuma ezi mvi zani zaja ekuzimu n’omungo munji.» 30 Bunola nkashubiraga emwa mwambali wâwe, yerigi larha, ntanadwirhi omwana, oyu omurhima gwâge gwacîshwekîrekwo, 31 hano abona omwana arhali haguma nirhu, kufà anafà, n’ago mango erhi bambali bâwe bamarhuma emvi za mwambali wâwe, yerigi larha, zaja ekuzimu n’oburhe bunji. 32 Na kandi, mwambali wâwe acîbarhuzize olw’oyu mwana, omu masu ga larha, amango naderhaga nti akaba ntamugalwiri emunda oli onanjire mwisi ensiku zoshi.» 33 Olekage yagirwa mwambali wâwe ayorhe mujâ wa nnawirhu, oyu mwana omuleke arhereme haguma na bakulu bage. 35 Kurhi nankasôkera emunda larha ali wâni n’omwana arhayishiri haguma nani? Nanga ntalonza mbone obuhanya bwarhogera larha!»

Geneis 44: 1

1וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתֹו֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתֹּֽו׃ 2וְאֶת־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְרֹ֑ו וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יֹוסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 3הַבֹּ֖קֶר אֹ֑ור וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃ 4הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיֹוסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתֹ֔ו ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טֹובָֽה׃ 5הֲלֹ֣וא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בֹּ֔ו וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בֹּ֑ו הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃ 6וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 7וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֨ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשֹׂ֖ות כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 8הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֨אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף אֹ֥ו זָהָֽב׃ 9אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתֹּ֛ו מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃ 10וַיֹּ֕אמֶר גַּם־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתֹּו֙ יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃ 11וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיֹּורִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתֹּ֖ו אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתֹּֽו׃ 12וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּדֹ֣ול הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃ 13וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹרֹ֔ו וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃ 14וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יֹוסֵ֔ף וְה֖וּא עֹודֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃ 15וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יֹוסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲלֹ֣וא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃ 16וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֹ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֹֽו׃ 17וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשֹׂ֖ות זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָדֹ֗ו ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁלֹ֖ום אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ פ 18וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמֹ֖וךָ כְּפַרְעֹֽה׃ 19אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אֹו־אָֽח׃ 20וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדֹּ֛ו לְאִמֹּ֖ו וְאָבִ֥יו אֲהֵבֹֽו׃ 21וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הֹורִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃ 22וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃ 23וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְאֹ֥ות פָּנָֽי׃ 24וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־לֹ֔ו אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 25וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ 26וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאֹות֙ פְּנֵ֣יהָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃ 27וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃ 28וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃ 29וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָסֹ֑ון וְהֹֽורַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃ 30וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשֹׁ֖ו קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֹֽׁו׃ 31וְהָיָ֗ה כִּרְאֹותֹ֛ו כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהֹורִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָגֹ֖ון שְׁאֹֽלָה׃ 32כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ 33וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃ 34כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃

Yozefu acimanyisa kuli bene wabo

1 Lero Yozefu ayabirwa n’okurhenza emirenge embere z’aba bâli halya boshi; anaciyâma, erhi: «Muhuluse abandiho boshi.» Na ntyo ntaye wacimuliho erhi Yozefu acimanyisa emunda bakulu bage bali. 2 Ayâma n’izu linene erhi alaka, Abanyamisiri balinda bayumva, n’iburha lya Faraoni lyakuyumva. 3 Yozefu abwîra bakulu bage, erhi: «Nie Yozefu! Ka ho larha acibà?» Bene wabo bayabirwa n’okumushuza bulya bamarhemuka embere zâge. 4 Obwo, Yozefu abwîra bene wabo, erhi: «Nyegêri.» Bamuyegêra. Ababwîra, erhi: «Nie Yozefu olya mulumuna winyu mwaguzagya mpu bamuhêke e Mîsiri. 5 Ci kwonene mumanyage murbacibâga burhe murhanacikalihiranaga mpu okwenge mwangulizagya ab’eno munda. Kulonza okufumya obuzîne bwinyu kwarhumaga Nyamuzinda antuma mpu mmushokolere. 6 Bulya, sinzi oku ekola myâka ibirhi eno kurhenga ishali lijîre omu cihugo, hacisigire na yindi irhanu abantu barhahinga barhanasârûla . 7 Nyamuzinda antumire mmunshokolere lyo obûko bwinyu bulemera muno cihugo n’okuyishiciza akalamo kinyu kulya kwankanaderhwa. 8 Ntyo arhacirigi mwe mwantumaga eno munda ci Nyamuzinda; anyimisire mpu mbe îshe wa Faraoni, mwimangizi w’enyumpa yage yoshi na murhambo w’ecihugo c’e Mîsiri coshi. 9 Mukanyagye musôkere emunda larha ali, mumubwire, mpu: «Mugala wâwe Yosefu adesire, erhi: «Nyamuzinda anyimisire murhambo w’e Mîsiri yoshi; obungulukire eno munda ndi buzira kulegerera. 10 Wayubaka omu cihugo ca Gosheni, wabêra aha burhambi bwâni mwe na bagala bâwe, na binjikulu bâwe, ebibuzi byâwe n’enkafu zawe na ngasi ebi ogwerhe byoshi. 11 Eyo munda nakaz’ikushundira, bulya hacisigîre yindi myâka irhanu ya cizombo, na ntyo orhacilake buligo, oli we, oli enyumpa yawe, na ngasi hyawe hyoshi.» 12 Mucîbwinîre n’amasu ginyu, mulumuna wâni Benyamini naye abwîne oku kanwa kani kadwîrhe kamuderheza. 13 Muganîrire larha irenge ngwerhe omu Mîsiri lyoshi, n’ebi mwabwîne byoshi munatwe duba, muyandagalane larha eno munda.» 14 Oku bundi acikweba omu igosi lya mulumuna wage Benyamini, alaka, naye Benyamini alakira oku igosi lyage. 15 Anunugurha bene wabo boshi, alaka anadwirbe abahôbera; bene wabo barhondêra bamushambâza.

Faraoni ahamagala omulala gwa Yakobo

16 Omwanzi gwahika omu bwâmi bwa Faraoni, mpu bene wabo Yozefu bayishire: Faraoni n’abarhambo bage basîma bwenêne. 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwire bene winyu, erhi: Oku mwajira kw’oku: Mushanire ebihêsi binyu, mukanye muje e Kanani. 18 Murhôle sho n’emilala yinyu, muyîshe eno munda ndi. Nammuyûbasa ahinja ha cino cihugo ca Mîsiri munalye oku mashushi g’ecihugo. 19 Woyo obahe eri irhegeko, erhi kwo mwajira ntya: Muyanke engâlè muno cihugo c’e Mîsiri, mulerhemwo abana binyu na bakinywe, murhôle na sho, muyîshe. 20 Murhabâga burhe bw’ebi mwasiga, bulya ngasi hinja hinali omu cihugo c’e Mîsiri, byaba hinyu.»

Bene Yakobo baj’ilerha îshe e Kanani

21 Bene Israheli banajira kulya; Yozefu abahà engâlè nk’oku Faraoni anarhegekaga, abaha n’olwiko lw’enjira. 22 Aja abaha ngasi muguma omushangi gw’olusiku lukulu, Benyamini yehe amuha magana asharhu ga sikeli za nfaranga, bamuha na mishangi irhanu ya lusiku lukulu. 23 Kwo n’okwo, arhumira ise ndogomi ikumi, bazihêsa oku ngasi hinja hinabà e Mîsiri, na ndogomi nkazi ikumi zihesîbwe engano, omugati n’olwîko omushosi acîyikira omu njira. 24 Oku bundi asêzera bene wabo, nabo balikûla, erhi amanarhang’ibabwîra, erhi: «Murhalongôleraga omu njira.» 25 Banacirhenga e Mîsiri obwo, bayinamukira omu cihugo c’e Kanani emw’îshe Yakobo. 26 Bamubwîra, mpu: «Yozefu ho aciba, ciru ye warhambula ecihugo c’e Mîsiri coshi.» Omurhima gwâge gwayôrha guhangalîre, bulya arhabayemeraga. 27 Ci kwoki erhi bayus’imubwîra ebinwa Yozefu aderhaga byoshi, n’erhi abona zirya ngâlè Yozefu arhumaga mpu zij’imulêrha, omurhima gw’îshe wabo Yakobo gwarhwangûkwa. 28 Israheli aderha, erhi: «Nta kundi! Kwisi mugala wâni Yozefu ho acibà! Naj’imulolakwo embere nfè».

Genesis 45: 1

וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יֹוסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הֹוצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתֹּ֔ו בְּהִתְוַדַּ֥ע יֹוסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃ 2וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹלֹ֖ו בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ 3וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יֹוסֵ֔ף הַעֹ֥וד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנֹ֣ות אֹתֹ֔ו כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יֹוסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ 5וְעַתָּ֣ה׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ 6כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעֹוד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃ 7וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲיֹ֣ות לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ 8וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדֹון֙ לְכָל־בֵּיתֹ֔ו וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יֹוסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָדֹ֖וןלְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ 10וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרֹוב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 11וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־עֹ֛וד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 12וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹאֹ֔ות וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ 13וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבֹודִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהֹורַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃ 14וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃ 15וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתֹּֽו׃ 16וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃ 17וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּאַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 18וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃ 19וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָלֹ֗ות לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃ 20וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃ 21וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יֹוסֵ֛ף עֲגָלֹ֖ות עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃ 22לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפֹ֣ות שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֣ות כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃ 23וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣רוָלֶ֧חֶם וּמָזֹ֛ון לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃ 24וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃ 25וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ 26וַיַּגִּ֨דוּ לֹ֜ו לֵאמֹ֗ר עֹ֚וד יֹוסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבֹּ֔ו כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ 27וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יֹוסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָלֹ֔ות אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יֹוסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹתֹ֑ו וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃ 28וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עֹוד־יֹוסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

Yakobo n’omulala gwâge gwoshi bàja e Mîsiri

1 Israheli agendana ngasi ebi anali agwerhe byoshi. Erhi ahika e Bersheba arherekêra Nyamuzinda w’îshe Izaki. 2 Nyamuzinda abwîra Israheli omu bilôrho by’obudufu, erhi: «Yakobo! Yakobo!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 3 Nyamuzinda ashubiriza, erhi: «Nie Nyamuzinda, nie Nyamuzinda wa sho. Orhayobohaga okuyandagalira e Mîsiri, bulya nakujira ishanja linene eyo munda. 4 Niehe nayandagalira e Mîsiri haguma nâwe. Na kandi, nie nanakurhenzayo nkuyinamukane, na Yozefu ye wakubisha.» 5 Yakobo arhenga e Bersheba obwo, bene Israheli bashonêsa îshe Yakobo, bakâbo n’abana babo muli zirya ngâlè Faraoni ali arhumire mpu zibarhôle. 6 Bahêka n’amaso gabo na ngasi byâbo bàli bakola bagwerhe omu cihugo c’e Kanani, bayisha e Mîsiri. Yakobo haguma n’omulala gwâge gwoshi, 7 abagala na bagala b’abagala, abâli na bâli b’abagala, iburha lyage lyoshi aligendana e Mîsiri.

Omulala gwa Yakobo gwajàga e Mîsiri

8 Alaga amazîno g’abo bene Israheli bajàga e Mîsiri: Yakobo boshi n’abagala: Enfula ya Yakobo, Rubeni. 9 Bagala ba Rubeni: Henoki, Palu, Hezroni na Karmi. 10 Bene Simoni: Yemweli, Yamini, Ohadi, Yakini na Sohari, na Saulu waburhagwa n’omukazi mukanani. 11 Bene Levi: Gershoni, Kehati na Merari. 12 Bene Yuda: Eri, Onani, Sela, Feresi na Zera; ci kwonene Heri na Onani bali erhi bàfirire e Kanani. Bene Peresi: bàli Hesroni na Hamuli. 13 Bene Isakari: Tola, Puwa, Yashubu na Shimuroni. 14 Bene Zabuloni: Sêredi, Eloni na Yahaleli. 15 Bo bene Yakobo abo, bo Lea amuburhiraga aha Padani Aramu kuhirakwo n’omwali Dina. Boshi haguma, bagala n’abâli, bâli bantu makumi asharhu na basharhu. 16 Bene Gadi: Sefoni, Hagi, Shuni, Esiboni, Eri, Arodi na Areli. 17 Bene Aseri: Yimuna, Yishwa, Yishwi, Beria na mwali wabo Serah. Bene Beria bali: Heberi na Malkieli. 18 Bo bene Zilfa abo; olya Labani ahàga omwali Leya ; aburhira Yakobo abo bana: bantu ikumi na ndarhu lyoshi. 19 Bene Rasheli muka Yakobo: Yozefu na Benyamini. 20 E Mîsiri, Yozefu aburhirayo Menashè na Efrayimu kuli Asinati, mwali wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 21 Bene Benyamini: Bela, Bekeri, Asibeli, Gera, Naamani, Ekì, Roshi, Mupimi, Hupimu na Aredi. 22 Bo bana Rasheli aburhîre Yakobo abo; boshi haguma bali bantu ikumi na bani. 23 Bene Dani: Hushimi. 24 Bene Nefutali: Yasieli, Guni, Yeseri, na Shilemi. 25 Bo bene Bilaha abo, olya Labani ahàga omwali Rasheli; bo bana aburhîre Yakobo, boshi haguma bali bantu nda. 26 Abantu bàjire e Mîsiri haguma na Yakobo, balya barhenga omu nda yage yêne, buzira kuganja baka abagala, boshi haguma bah bantu makumi gali ndarhu na ndarhu. 27 Abana ba Yozefu baburhiragwa e Mîsiri bàli babirhi. Abantu b’omulala gwa Yakobo bayishire e Mîsiri boshi haguma bah bantu makumi gali nda.

Yozefu ayankirira omulala gwâge

28 Israheli arhuma Yuda mpu abe ashokola aje emwa Yozefu, amubwire amushange e Gosheni. Bahika omu cihugo c’e Gosheni. 29 Yozefu ashwekera ebibêsi oku ngâlè yage, ayishoneramwo, mpu aje e Gosheni aj’iyankirira îshe Israheli. Erhi anaja omu masu gage ntya, acikweba omu igosi lyage, alaka kasanzi karhali kanyi erhi anamuhôbîre. 30 Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lero nankajâga nafà obu namabona obusu bwâwe, namanashanga ocibamwo omûka.» 31 Yozefu anacibwîra bakulu bage n’omulala gw’îshe, erhi: «Nkola nasôka mmanyise Faraoni oku nnamubwire, nti: «Balya bakulu bâni n’omulala gwa larha bàbâga omu cihugo c’e Kanani bamantindakwo.» 32 Abo bantu babà bakafè, barhahimwa kushîbirira ebintu byâbo. Bayishire badwirbe enkafu n’ebibuzi byâbo; na ngasi hyâbo hyoshi.» 33 Na ninyu, hano Faraoni amuhamagala n’okumudôsa, erhi: «Mukolo muci mukola? 34 Mwanamushuza mpu: «Waliha, bambali bâwe barharhenga oku bintu byâbo, kurhenga eburho bwabo kuhika buno, rhwono kwo rhuyôrhera ntyo kurhengera kuli balarha.» Ntyo, mwanahash’iyubaka omu cihugo ca Gosheni, bulya Abanyamisiri barhabona oku bangere.

Genesis 46: 1

וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ 2וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 3וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כ ִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ 4אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיֹוסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָדֹ֖ו עַל־עֵינֶֽיךָ׃ 5וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָלֹ֕ות אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֹֽו׃ 6וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְעֹ֥ו אִתֹּֽו׃ 7בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתֹּ֔ו בְּנֹתָ֛יו וּבְנֹ֥ות בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְעֹ֑ו הֵבִ֥יא אִתֹּ֖ו מִצְרָֽיְמָה׃ ס 8וְאֵ֨לֶּה שְׁמֹ֧ות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃ 9וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנֹ֥וךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְרֹ֥ון וְכַרְמִֽי׃ 10וּבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֗ון יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ 11וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ון קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ 12וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאֹונָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאֹונָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ון וְחָמֽוּל׃ 13וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תֹּולָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְיֹ֥וב וְשִׁמְרֹֽון׃ 14וּבְנֵ֖י זְבוּלֻ֑ן סֶ֥רֶד וְאֵלֹ֖ון וְיַחְלְאֵֽל׃ 15אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתֹּ֑ו כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנֹותָ֖י ושְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃ 16וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְיֹ֥ון וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרֹודִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃ 17וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃ 18אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתֹּ֑ו וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃ 19בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַעֲקֹ֔ב יֹוסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ 20וַיִּוָּלֵ֣ד לְיֹוסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לֹּו֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פֹּ֥וטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 21וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃ 22אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃ 23וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃ 24וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃ 25אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתֹּ֑ו וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃ 26כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכֹ֔ו מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃ 27וּבְנֵ֥י יֹוסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־לֹ֥ו בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָהשִׁבְעִֽים׃ פ 28וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף לְהֹורֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃ 29וַיֶּאְסֹ֤ר יֹוסֵף֙ מֶרְכַּבְתֹּ֔ו וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֹֽוד׃ 30וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יֹוסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאֹותִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֹודְךָ֖ חָֽי׃ 31וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃ 32וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָ֑יוּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃ 33וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃ 34וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תֹועֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

Yozefu agend’ilamukiza bene wabo emwa Faraoni

1 Yozefu akanyagya obwo aj’ilamukiza bene wabo emwa Faraoni, erhi: «Larha na bene wirhu bamayisha, barhenga omu cihugo c’e Kanani, badwirbe enkafu n’ebibuzi byâbo, na ngasi byâbo bajira, bâbo bahanzire omucihugo ca Gosheni.» 2 Ali amarhôla bantu barhanu ba muli bene wabo, agend’ibalangûla Faraoni; 3 Faraoni abadôsa, erhi: «Mukolo muci mukola?» Bashuza Faraoni, mpu: «Yagirwa, rhwono bambali bâwe, rhuyôrha rhubà bakafè, rhwono, n’ababusi birhu ko bâli.» 4 Babwîra Faraoni obwo, mpu: «Rhuyishir’ibêra mwo cino cihugo bulya e Kanani rhwâli, ebibuzi bya bambali bâwe birbacigwerhe lwabûko: ecizombo cikalihireyo bwenêne.» 5 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Sho na bene winyu bayishirage emunda oli. 6 Ecihugo ca Mîsiri eci embere zawe: oyubase sho na bene winyu halya onabwîne hali hinja omu cihugo. Bayubake e Gosheni n’okabona balimwo abantu bankahasha, onabajire babe bangere b’amaso gani nago.» 7 Yozefu ageza îshe Yakobo, amulamukiza emwa Faraoni. Yakobo ahâna omusingo emunda Faraoni ali. 8 Faraoni adôsa Yakobo, erhi: «Emyâka y’amaburhwa gâwe yankabâga nk’inga obu?» 9 Yakobo ashuza Faraoni, erhi: «Emyâka nashinzire ndwîrhe nagendagenda, eri igana na makumi asharhu. Eri myofi eri na buhanya. Erhacihika oku ya balarha amango bakazâg’igendagenda.» 10 Yakobo ashub’ilamusa Faraoni, anamusengeruka. 11 Yozefu ayubasa îshe na bene wabo, abayereka ishwa omu cihugo c’e Mîsiri, lwo lwali luhande lununu omu cihugo coshi, omu ca Ramusesi, kwo Faraoni anali arhegesire. 12 Yozefu akaz’ihà îshe omugayi, akaz’iguhà na bakulu bage n’ab’omu nyumpa y’îshe, boshi nk’oku banali n’abana babo.

Oburhegesi bwa Yozefu amango g’ecizombo

13 Omugati gwali gubulikîne omu cihugo coshi, erhi kudârhabala kw’ecizombo kurhuma. Ecihugo ca Mîsiri n’eca Kanani, byàshalika byàrhalusa. 14 Yozefu àyomeka ngasi lufaranga lwânali omucihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, akaz’iguza engano, nabo banayîsh’imugulira. Ezo nsaranga akaziz’ilunda omu bwâmi bwa Faraoni. 15 Erhi enfaranga zihwa omu cihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, Abanya misiri boshi baja emunda Yozefu ali mpu: «Orhuhè omugati, kurhi rhwankafîraga omu masu gâwe? Enfaranga zarhuhwerîre.» 16 Yozefu ababwîra, erhi: «Mulêrhe amaso ginyu, namuhînganira, mmuhè omugati ninyu mumpè amaso ginyu obwo murhacigwerhi nsaranga.» 17 Bakaz’ilerha amaso gabo emunda Yozefu ali, naye akaz’ibahà omugati, kukolaga kubahînganira amaso g’ebiterusi, ag’ebibuzi, ag’enkafu n’ag’endogomi. Mw’ogo mwâka abalîsa omugati akaz’iguhîngana amaso gabo. 18 Omwâka gwacîkonya, ogwakulikiraga, bakanya baja emunda Yozefu ali, mpu: Rhurhankakufulika nnahamwirhu oku enfaranga zarhuhwerire, n’amaso gakola gali ga nnawirhu. Harhacisigiri ecindi rhwankaha nnawirhu aha nyuma z’eno mibiri yirhu n’amashwa girhu. 19 Cankarhuma rhufîra omu masu gâwe rhwono n’amashwa girhu? Orhugule mugati rhwe n’amashwa girhu; rhucîbêre bajà ba Faraoni rhwe n’amashwa girhu. Orbuhè n’emburho rhwarhwera lyo rhulama rhulek’ifà, lyo n’amashwa girhu garhag’ibà bwerûle.» 20 Ntyo kwo Yozefu afulukizagya Faraoni amashwa g’Abanyamisiri goshi, kulya kuba ngasi Munyamisiri âli amamuguliza ishwa lyage erhi eco cizombo cirhuma, na ntyo ecihugo coshi càshuba ishwa lya Faraoni. 21 Abantu nabo, abahindula bajà kurhenga oku cikwi ca Mîsiri kuhika oku cindi. 22 Mashwa g’abadâhwa gone arhagulaga bulya abadâhwa bakazâg’ihâbwa na Faraoni omwanya gwabo, banakaz’ilamira oku mwanya Faraoni akazâg’ibahà; co carhumire bôhe barhaguza amashwa gabo. 23 Yozefu abwîra olubaga, erhi: «Namuguzirage bulya mwoyo n’amashwa ginyu, mukola muli bantu ba Faraoni.» Erhi: «Alagi, emburho eyi mujag’irhwera ago mashwa. 24 Hano muyêza mwanakaz’ihà Faraoni cigabi ciguma ca karhanu na ninyu muyôrhane ebindi bigabi bini, byo byarhengakwo emburho yaja omu ishwa, kurhenge n’ebiryo mwalya na bene winyu n’abana binyu.» 25 Baderha, mpu: «Warhucizize, kufà rhwali rhwafà: owabona rhubona obwonjo omu masu ga nnawirhu, rhwanayemera rhubè baja ba Faraoni.» 26 Okwo, Yozefu akujira irhegeko n’eryo irhegeko liciba omu cihugo ca Mîsiri kuhika ene: ecigabi ca karhanu Faraoni cirhûlwa.

Yakobo asiga emilagi

27 Bene Israheli bàbêra e Mîsiri omu ishwa ly’e Gosheni, barhôlamwo agabo mashwa, baburhana bayololoka bwenêne. 28 Yakobo ashinga myâka ikumi na nda omu cihugo c’e Mîsiri, n’emyâka y’akalamo ka Yakobo, liri igana na makumi ani na nda. 29 Erhi ensiku z’okufà kwa Israheli zibà zikola ziri hofi, ahamagala omugala Yozefu, amubwîra erhi: «Akaba ntonyire emunda oli, nkuhûnyire ohire okuboko kwâwe oku cibunu cani, okândola bwinja onakaz’inyumva: orhambishaga eno Mîsiri. 30 Amango nabà nkola ngwîshîre na balarha, onantenze e Mîsiri oj’imbisha omu nshinda yâbo.» Yozefu anacishuza, erhi: «Najira okwo onahûnyire.» 31 Yakobo ederha erhi: «Ocigashe là». Acìgasha omu masu gage. Oku bundi Israheli ayunamira oku mushego gw’encingo yage.

Genesis 47 : 1

וַיָּבֹ֣א יֹוסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ 2וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 3וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹותֵֽינוּ׃ 4וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ 5וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃ 6אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הֹושֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁןוְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ 7וַיָּבֵ֤א יֹוסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ 8וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 9וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣יחַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃ 10וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 11וַיֹּושֵׁ֣ב יֹוסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃ 12וַיְכַלְכֵּ֤ל יֹוסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃ 13וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃ 14וַיְלַקֵּ֣ט יֹוסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃ 15וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יֹוסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ 16וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ 17וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יֹוסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יֹוסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃ 18וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚יאִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃ 19לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃ 20וַיִּ֨קֶן יֹוסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ 21וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹתֹ֖ו לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ 22רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ 23וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיֹּ֛ום וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַעוּ זְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃ 24וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧הוּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃ 25וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃ 26וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יֹוסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיֹּ֨ום הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃ 27וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃ 28וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ 29וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א׀ לִבְנֹ֣ו לְיֹוסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃ 30וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֨נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃ 31וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע לֹ֑ו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ פ

Yakobo ayankirira bene Yozefu bombi omu mulala gwâge anabagisha

1 Enyuma z’aho, bàbwîra Yozefu mpu: «Lola oku sho alwazire!» Yozefu arhôla abagala bombi, Menashè na Efrayimu, bagenda boshi. 2 Banacimanyisa Yakobo, mpu: «Lola, mugala wâwe Yozefu oyo ayishire emunda oli.» Israheli acihangâna, abwarhala oku ncingo. 3 Yakobo abwîra Yozefu, erhi: «Nyamuzinda-Ogala-Byoshi ambonekîre aha Luzu omu cihugo ca Kanani angisha. 4 Anambwîra, erhi: Najira oyololoke, nakuluza, nakujira ohinduke mwandu gwa mashanja, eci cihugo nacihà iburha lyâwe enyuma zawe cibe cabo ensiku zoshi.» 5 Aba bana bâwe baburhiragwa e Mîsiri embere nyîshe aha burhambi bwâwe, bakola bana bâni: Efrayimu na Menashè bakola b’omu bana bâni aka Rubeni na Simoni. 6 Ci abana wàburhaga enyuma z’abo, babà bâwe; bakaz’iderhwa amazîno ga bakulu babo bunya-kashambala. 7 Amango narhengaga e Padani, nalengana, nyoko Rasheli afìra omu cihugo c’e Kanani, erhi rhunaciri omu njira, rhucisigazize lugendo lusungunu rhuhike aha Efrata; ho nanamubishire aho oku njira, yo erigi e Betelehemu eyo. 8 Israheli abona abana ba Yozefu bombi adôsa, erhi: «Bahi aba?» 9 Naye omugala, erhi: «Bo bana Nyamuzinda ampîre eno munda abo.» Ishe ashuza erhi: «Obanderhere mbagishe.» 10 Amasu ga Israheli gâli gakola garhamire n’obushosi, arhacibonaga. Yozefu anacibashegeza hali ye, naye abanûnugurha anabahôbera . 11 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ntàli mmanyire oku nacibona obusu bwâwe, ci lolaga oku Nyamuzinda amanyereka ciru n’iburha lyâwe.» 12 Yozefu abayegûla abarhenza aha madwi g’îshe, anafukama ayunama, amalanga gahuma oku idaho. 13 Yozefu abagwârha bombi: Efrayimu omu kulyo kwage, mpu lyo aja ebwa kumosho kwa Israheli na Menashè omu kumosho kwage, mpu lyo aja ebwa kulyo kwa Israheli, anabashegeza hali ye. 14 Israheli alambûla okuboko kwage kulyo, akuhira oku irhwe lya Efrayimu ye wali murho n’okuboko kwage kumosho oku irhwe lya Menashè, omu kurhahêkanya amaboko, ebwa kuba Menashè ye wali nfula. 15 Erhi àkola àgisha Yozefu amubwîra, erhi: «Nyamuzinda, ababusi bâni Abrahamu na Izaki bakazâg’ilambagira embere zâge, ye Nyamuzinda onyabula kurhenga mbà ho kuhika ene, 16 Malahika wandikùzagya muli ngasi mabi, agishe aba bana. Izîno lyani n’izîno lya balarha Abrahamu na Izaki libalamiremwo, baluge banayololoke hano igulu.» 17 Yozefu abona oku îshe ahebire okuboko kwage kulyo oku irhwe lya Efrayimu, agaya, agwârha okuboko kw’îshe akurhenza kuli Efrayimu akudekereza oku irhwe lya Menashè. 18 Yozefu abwîra îshe, erhi: «Arhali ntyo, larha, bulya oyu ye mukulu, ohebe okuboko kwâwe kulyo oku irhwe lyage.» 19 Cikwône îshe alahira ederha, erhi: «Mmanyire mwana wâni, mmanyire, naye àbà ishanja, naye aluga, cikwône mulumuna wage ye wabà n’obuhashe bunene kumulusha, n’iburha lyage lyabà mwandu gwa mashanja.» 20 Olwo lusiku abagisha ntya: «Mwoyo mwe Bene Israheli bakaz’igisha omu kuderha izìno linyu, mpu: «Nyamuzinda akujire aka Efrayimu na Menashè.» Abà Efrayimu ye aheba embere za Menashè. 21 Oku bundi Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lola oku nkola naiing’icîfîra. Cikwône Nyamuzinda âyôrha ali haguma ninyu, anamushubize omu cihugo ca bashakulûza binyu. 22 Niono, nkuhîre Sikemi mwanya gurhalusire ebya bakulu bâwe, gwo nanyagaga Abaamoriti n’engôrho zabo haguma n’omuherho gwâni.«

Genesis 48: 1

וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיֹוסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמֹּ֔ואֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 2וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יֹוסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ 3וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ 4וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עֹולָֽם׃ 5וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנֹּולָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְעֹ֖ון יִֽהְיוּ־לִֽי׃ 6וּמֹולַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הֹולַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃ 7וַאֲנִ֣י׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֨עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּעֹ֥וד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 8וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃ 9וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃ 10וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֑ות וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃ 11וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃ 12וַיֹּוצֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ 13וַיִּקַּ֣ח יֹוסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינֹו֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאלֹ֖ו מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ 14וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינֹ֜ו וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאלֹ֖ו עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֹֽור׃ 15וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעֹודִ֖י עַד־הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 16הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 17וַיַּ֣רְא יֹוסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינֹ֛ו עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ 18וַיֹּ֧אמֶר יֹוסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֹֽׁו׃ 19וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְעֹ֖ו יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגֹּויִֽם׃ 20וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיֹּ֣ום הַהוּא֮ לֵאמֹור֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ 22וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֨חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ

Yakobo agisha abagala oku banali ikumi na babirhi

1 Yakobo ahamagala abagala ababwîra, erhi: «Muje haguma mmubwire ebyamuyishira omu nsiku zàyisha. 2 Bene Yakobo, muje haguma, muyumvirhize. 3 Rubeni w’e nfula yani, we misi yani we mburho ntanzi y’obugabo bwâni, we lunjwire-ifêka, we lunjwire-buhashe; 4 lunjwire-luka w’amîshi, orharhîmukwe, bulya washonîre oku ncingo ya sho, wahemwire encingo yani erhi oyishonera kwo! 5 Simoni na Levi bali baguma balondana, emishîgi yâbo bayihisize oku bushwinjiro. 6 Omurhima gwâni gurhahîraga gukaja omu ihano lyâbo, bulya bàyisire abantu omu burho bwabo n’omu bukunizi bwabo, barhungula empanzi. 7 Bukahera obukunizi bwabo, bulya bwarhalusire olugero, bukahera obudârhi bwabo, bulya bwabîre bwa bumînya. Nabagabanya muli Yakobo, nabashandabanya muli Israheli. 8 Nawe Yuda, bene winyu banakukuze; okuboko kwâwe kugwarhîre abanzi bâwe aha igosi, bagala ba sho banayuname embere zawe. 9 Yuda ali ntale nto, wamayinamuka warhenga oku nsimba, mwana wâni! Ashurhamire, agwîshira nka ntale, nka ntale nkazi: ndi wankaciyizûsa? 10 Ishungwe lirhakarhenga omu mwa Yuda , n’akarhi k’oburhegesi karhakarhenga omu magulu gage, kuhika nnako ayîshe; ye amashanja goshi ganayumve. 11 Ashwekîre endogomi yage oku muzâbîbu, n’akanina k’endogomi yage oku ishami ly’omuzâbîbu. 12 Amasu gage gadukwire n’idivayi, n’amino gage gayeruhire n’amarhà. 13 Zabuloni ayubasire oku burhambi bw’enyanja, hala amârho gasîka; lubibi na Sidomu. 14 Isakari, ye ndogomi ndârhi, egwîshîre omu karhî k’ecôgo. 15 Abwîne oku okuluhûka kubà kwinja, n’oku ecihugo ciba cinunu; omugongo gwâge agurhezire omuzigo, ahindusire mujà wa kubarhula emicimba. 16 Dani ye katwa-manja k’olubaga lwâge, nka ngasi ishanja ly’Israheli. 17 Dani abè njoka elingira oku njira, abè mpiri eri omu njira, ekâlumira ebiterusi oku cisenyi, omulwî oyitamirekwo anakumbe lugali. 18 Bucire bwâwe ncîkubagire yagirwa Nyamubâho. 19 Gadi, ba-rhûla-rhugabe bamushokôla naye abashokôla anabarhulubire oku kansisira. 20 Asheri, omugati gwâge kushushagira gushushagira, yeyikuza mwâmi. 21 Nefutali, ye kashafu kabidu, ko kaburha banji na binja. 22 Yozefu, ye mulandirà gwa muzâbîbu guyâna bwenêne, mulandirà murhwere aha iriba, amashami gagwo garhalusire olukuta. 23 Emandabisonga zamulibuzize, zamulasha zanamuyishakwo. 24 Ci omuherho gwâge, gurhahuligana, amaboko gage, gabangaduke, oku buhashe bw’Ogala-byoshi wa Yakobo, oku burhabâle bwa lungere, Kabuye k’Israheli. 25 Oku buhashe bwa Nyamuzinda wa sho, yêne akurhabâle, oku buhashe bw’Ogala byoshi, yêne akugishire. Emigisho y’emalunga enyanya, omugisho gw’omu nyenga y’ekuzimu, emigisho y’enda n’ey’ibêre, 26 migisho ya sho elushire emigisho y’omu ntôndo za mira, kuhika aha bwinja bw’entôndo z’ensiku n’amango, esimikire oku irhwe lya Yozefu, oku malanga g’omuluzi wa bene wabo. 27 Benyamini ali cihazi oshamula, sêzi ashanshanyule omunyama gwâge, bijingo agabe omunyago.» 28 Yo milala ikumi n’ibirhi eyo; kwo îshe ababwizire ntyola erhi akola abagisha. Aha ngasi muguma omugisho gumukwânîne.

Okufà kwa Yakobo

29 Oku bundi àbahà eri irhegeko, erhi: «Nkola naj’ishanga bene wirhu; mumbîshe aha burhambi bwa balarha omu lukunda luli omu ishwa lya Efroni-Muhititi, 30 omu lukunda lw’ishwa lya Makipela aba ishiriza lya Mambri, omu cihugo ca Kanani: liryala Abrahamu aguliraga Efroni Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge. 31 Mwo babishire Abrahamu bo na mukâge Sara; aho ho babishire Izaki bo na mukâge Rebeka, nani mwo nabishire Leya. 32 Ishwa haguma n’olukunda luli muli ryo, babiguliraga bene Heti.» 33 Erhi Yakobo ayus’ihà abagala ago mahano, ashubiza amagulu gage oku ncingo, arhenga mwo omûka , bamuhira kuli b’îshe.

Genesis 49: 1

וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ 2הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ 3רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אֹונִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ 4פַּ֤חַז כַּמַּ֨יִם֙ אַל־תֹּותַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ 5שִׁמְעֹ֥ון וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ 6בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֹֽׁור׃ 7אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס 8יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יֹוד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ 9גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ 10לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹה וְלֹ֖ו יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ 11אֹסְרִ֤י לַגֶּ֨פֶן֙ עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנֹ֑ו כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֨יִן֙ לְבֻשֹׁ֔ו וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹה 12חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ 13זְבוּלֻ֕ן לְחֹ֥וף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְחֹ֣וף אֳנִיֹּ֔ות וְיַרְכָתֹ֖ו עַל־צִידֹֽן׃ ס 14יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ 15וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י טֹ֔וב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמֹו֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ ס 16דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמֹּ֑ו כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 17יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְבֹ֖ו אָחֹֽור׃ 18לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃ 19גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס 20מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמֹ֑ו וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ ס 21נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ ס 22בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יֹוסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנֹ֕ות צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ 23וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ 24וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתֹּ֔ו וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ 25מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּהֹ֖ום רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ 26בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הֹורַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עֹולָ֑ם תִּֽהְיֶ֨ין֙ לְרֹ֣אשׁ יֹוסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ 27בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ 28כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אֹותָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָתֹ֖ו בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ 29וַיְצַ֣ו אֹותָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְרֹ֥ון הַֽחִתִּֽי׃ 30בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ 31שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתֹּ֔ו שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתֹּ֑ו וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ 32מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בֹּ֖ו מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ 33וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

Okubishwa kwa Yakoba

1 Yozefu acikweba oku mugogo gw’îshe, akaz’ilaka anamunûnugurha. 2 Oku bundi arhegeka abafumu bakazâg’imukolera mpu bashîge îshe omugavu. Abafumu bagwira bashîga Israheli. 3 Bajira ogwo mukolo nsiku makumi ani, bulya zo nsiku banakolesa ezo nka bashîga omugavu. Abanyamisiri bàmulakira nsiku makumi gali nda. 4 Erhi ezo nsiku z’emishîbo zihwa, Yozefu àganîrira ntya omu bwâmi bwa Faraoni, erhi: «Akaba muli bîra bâni, mumpikize ebi binwa omu marhwiri ga Faraoni: 5 Larha andahirize ambwîra, erhi: Lola oku nkola nafà; wambisha omu nshinda nahumbisagya omu cihugo ca Kanani. Nalonza okuja eyo munda; ngend’ibisha yo larha nangaluke.» 6 Faraoni ashuza, erhi: «Osôke ogend’ibisha sho nk’oku anakulahirizagya. 7 Yozefu asôka agend’ibisha îshe. Bagenda haguma naye: abarhambo ba Faraoni boshi, abarhonyi b’omu bwâmi, n’abagula b’omu cihugo ca Mîsiri boshi 8 n’ab’omu mulala gwa Yozefu boshi, bakulu bage n’ab’omu mulala gw’îshe; barhasigaga e Gosheni abarhali abana barho, ebintu binyinyi n’ebinenene. 9 Basôka haguma naye, engâlè n’abêrekeza bazihêka, gwâli muzinzi gurhali munyi. 10 Erhi bahika aha Goren-Ha-Atadi, ishiriza lya Yordani, babanda endûlù yashakanyà, Yozefu ashub’ishîba îshe nsiku nda. 11 Abanyakanani erhi babona eyo mishibo aha Goren-Ha-Atadi baderha, mpu: «Loli okushîba kunene kw’Abanyamisiri». Co cirhuma baderha aho mpu bo Abeli-Misirayimu, aho bantu babà aha ishiriza lya Yordani. 12 Abagala bamujirira nk’oku anali abarhegesire. 13 Bamuhèka omu cihugo ca Kanani, bagend’imubisha omu lukunda lw’ishwa lya Makipela, Abrahamu aguliraga Efroni-Muhititi, mpu lube luvumbu lwâge, aha ishiriza lya Mambri. 14 Erhi bayusa okubisha îshe, Yozefu anacishubira e Mîsiri, boshi na bakulu bage, na ngasi bandi banalibabalusize ebwa kuj’ibisha îshe.

Ensiku nzinda za Yozefu

15 Bene wabo Yozefu, erhi babona îshe amafà, baderha, mpu: «Erhi Yozefu akarhukolera nka bashombanyi bage, akanarhugalulira amabì nk’oku rhwanmujiriraga kubì?» 16 Banacirhuma abagend’ibwîra Yozefu, erhi: «Sho asizire akanwa embere afe, adera, erhi: 17 Kwo mwabwîra Yozefu ntya, erhi: Mâshi, obabalire bene winyu obubì bwabo, n’ecâha cabo, bulya kuligo bakukolîre. Bunola nkolaga nkuhûnyire, obabalire obubì bwa bambali ba Nyamuzinda wa sho». Yozefu avugumula emirenge erhi ayumva ebinwa bamubwiraga. 18 Bene wabo bone bayisha, bacîrhimba aha magulu gage, erhi: «Rhwono! Rhuli bajà bâwe.» 19 Yozefu abashuza, erhi: «Mâshi, murhayobohaga, ka niono nankacibira ahâli ha Nyamuzinda? 20 Mwàli mulonzize okunjirira amabì, Nyamuzinda yehe alonza okurhenzamwo aminja, mpu lyo oku kwamayisha ene kubà mpu anafungire omûka gw’olubaga lurhali lunyi. 21 Kuziga murhaciyobohaga cici, nàmulera bwinja mweshi n’abana binyu.» Abarhûliriza anababwîra akanwa kabagwa oku murhima. 22 Ntyo Yozefu abêra e Mîsiri obwo, ye n’omulala gw’îshe. Alama myâka igana n’ikumi. 23 Yozefu abwîne abinjikulûza b’emwa Efrayimu n’abana ba Makiri, mwene Menashè; oku madwi ga Yozefu bàburhirwe! 24 Yozefu abwîra bene wabo, erhi: «Niono nkola nafà, ci kwone Nyamuzinda amurhandûla, amusôsa murhenge muli cino cihugo, muje muli cirya cihugo alaganyagya oku aha Abrahamu, Izaki na Yakobo». 25 Yozefu alahiriza bene Israheli, erhi: «Amango Nyamuzinda amurhandûla, munasokane amavuha gâni kurhenga eno.» 26 Yozefu afà erhi akola agwerhe myâka igana n’ikumi. Bamushîga omugavu banamuhira omu isanduku e Mîsiri.

Gensis 50 :1 וַיִּפֹּ֥ל יֹוסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֹֽו׃ 2וַיְצַ֨ו יֹוסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיִּמְלְאוּ־לֹו֙ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹתֹ֛ו מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֹֽום׃ 4וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִיתֹ֔ו וַיְדַבֵּ֣ר יֹוסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ 5אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּהתִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ 6וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃ 7וַיַּ֥עַל יֹוסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתֹּ֜ו כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵיתֹ֔ו וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ 8וְכֹל֙ בֵּ֣ית יֹוסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ 9וַיַּ֣עַל עִמֹּ֔ו גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ 10וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּדֹ֥ול וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 11וַיַּ֡רְא יֹושֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ 12וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו לֹ֑ו כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃ 13וַיִּשְׂא֨וּ אֹתֹ֤ו בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹתֹ֔ו בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ 14וַיָּ֨שָׁב יֹוסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתֹּ֖ו לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְרֹ֥ו אֶת־אָבִֽיו׃ 15וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יֹוסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יֹוסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֹֽו׃ 16וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מֹותֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 17כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיֹוסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יֹוסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ 18וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃ 19וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ 20וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ 21וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אֹותָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃ 22וַיֵּ֤שֶׁב יֹוסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יֹוסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ 23וַיַּ֤רְא יֹוסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יֹוסֵֽף׃ 24וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 25וַיַּשְׁבַּ֣ע יֹוסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה 26וַיָּ֣מָת יֹוסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹתֹ֔ו וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָרֹ֖ון בְּמִצְרָֽיִם׃

Baruki omu mashi , cigereki na cilatini. Livre de Baruc en mashi, grec et latin

Laisser une réponse

baruki-omu-mashi-necigreki-1-5-mashi-na-cilatini-cigabi-ca-6 Télécharger

BAR – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

BARUKI

Enshokolezi

Eci citabu cayandikagwa na bantu banji banji. Omurhondêro gwâco gurhumayisa oku Baruki ye waciyandikaga erhi ali mwandisi w’omulêbi Yeremiya (1,1-14). Cikwône bigabi biguma biguma byayandikagwa n’owundi muntu erhi n’abandi bantu. Buzinda muntu muguma abiheba haguma, càbà citabu ciguma, cahêka izino lya Baruki, muntu wagwerhe irenge linene. Eco citabu cirhuyêreka oku Abayahudi bàli kuli na aka-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu bàcihangana okushimbûlira enyigirizo n’okuyunjuza amarhegeko gâbo: okusalira, okurherekêra omu milungano, okushimba Amarhegeko, okuyumvikana na bene wâbo b’e Yeruzalemu, okulangalira okuyisha kw’Omucunguzi.

EBIRIMWO

1. Enshokolezi: cigabi 1,1-14

2. Isala ly’abalulize: c. 1,15-3, 8

3. Olwimbo lw’oburhimanya: c. 3,9-4,4

4. Endûlù n’obulangalire bwa Yeruzalemu: c. 4,5-5,9

Amaruba ga Yeremiya: Okuleka okuharâmya banyamuzinda bw’obunywesi: c. 6

Enshula–mwanzi

Baruki embere z’olubaga lw’Abayahudi e Babiloni

1 Ebi biri binwa by’ecitabu Baruki, mwene Neriyasi^a, Neriyasi ya Masiyasi, Masiyasi ya Sedekiyasi, Sedesiyasi^b mwene Asadiyasi^c, mwene Hilkiyasi^d ayandikiraga e Babiloni, 2 omu mwaka gwa karhanu, nsiku ndarhu z’omwêzi, galya mango Abakaldeya bàgwarhaga Yeruzalemu, banamudûlika muliro^e. 3 Baruki anacisomera ebinwa by’eci citabu embere za Yekoniya^f mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, n’embere z’abantu boshi balishubûzinye mpu bayish’iyumva, 4 embere z’abarhambo na bagala ba mwâmi, embere z’abagula, embere z’abantu boshi, abakulu n’abarho, embere za ngasi boshi bàli e Babiloni, ishiriza ly’olwîshi lwa Sudi. 5 Abantu bakazilaka, bacîshalisa, banashenga e mbere za Nyakasane. 6 Okubundi banacisholola ensaranga, ngasi muguma akaz’ihâna nk’oku anahashire, 7 bazirhurna e Yeruzalernu, ernw’ornudâhwa Yowakirnu, rnugala wa Helkiyasi, rnwinjikulu Salornu, n’ernwa abandi badiâhwa bali hagurna naye eyo Yeruzalernu. 8 Baruki ye wali erhi ashubûzize ebirugu by’ornu ka-Nyarnuzinda ka Nyakasane, ornu nsiku ikurni z’ornwêzi gwa Siwani, byàli birugu bya rnarhale Sedekiyasi, rnwene Yosiyasi rnwâmi w’e Yuda àtulisagya, 9 erhi Nabukondonozori mwârni w’e Babiloni arnayus’iluliza Yekoniya kurhenga e Yeruzalernu anamuhêka e Babiloni hagurna n’abarharnbo, abashwêke, abakulu b’olubaga n’olubaga lwoshi. 10 Banaciderha, rnpu: «Loli oku rhwammurhumîre ensaranga, ogwo rnubalè rnugulernwo ernbâgwa z’okuhâna ntûlo n’enterekêro oku byâha, rnugule enshângi, rnujire entûlo, rnuhâne enterekêro oku luhêrero lwa Nyakasane Nyamuzinda wirhu, 11 munasengerere akalamo ka Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’ak’ornugala Baltazari, Iyo ensiku zâbo za hano igulu ziba nk’ez’ernalunga. 12 Okubundi obwo Nyakasane arhuhe emisi arhurnolekere n’arnasù, rhularne idako ly’ecîhôho ca Nabukondonozori, n’idako ly’ecihôho c’ornugala Baltazari, rhubarhurnikire nsiku nyinji bwenêne rhunarhone ornu rnasù gabo^g. 13 Nirhu rnurhusengerere ernwa Nyakasane Nyarnuzinda wirhu, bulya rhwàgornîre Nyakasane Nyarnuzinda wirhu, na kuhika olusiku lw’ene, oburhe n’obukunizi bwa Nyamuzinda burhasag’irhurhengakwo. 14 Cazindà rnusorne eci citabu rhummurhumire lyo mujira obucîyunjuze bw’ebyâha, omu ka-Nyarnuzinda ka Nyakasane, arnango g’olusiku lukulu, n’ezindi nsiku zikwânîne. 15 Muyish’iderha ntya, rnpu:

I. Isala ly’abalulize

Okufulûla ebyâha

«Obushinganyanya buli bwa Nyakasane Nyarnuzinda wirhu, ci kwône kuli rhwe, nshonyi ebusù, nk’oku binabonekîne ene! Nshonyi oku rnuntu w’e Yudeya n’abantu b’e Yeruzalernu^h, 16 nshonyi oku bâmi birhu, abarharnbo birhu, abadâlhwa birhu, abalêbi birhu na balarha. 17 Bulya rhwàbihîre Nyakasane, 18 rhwàmugomîre, rhurhayumvirhizagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu, owàkâgirhubwîra mpu rhukulikire amarhegeko àhizire embere zirhu. 19 Kurhenga lulya lusiku Nyakasane àrhenzagya balarha omu cihugo c’e Misiri kuhika olusiku lw’ene, rhurhasag’ihusa okuba bagoma emunda Nyakasane Nyamuzinda wirhu ali, rhwanakaz’ikola ebigalugalu omu kurhayumva izù lyaâge. 20 Na kandi, nk’oku binabonekîne ene, amahanya garhunanîrekwo, na zirya nfûlago Musa mwambali wa Nyamuzinda àderhaga oku irhegeko lya Nyakasane, lulya lusiku àrhenzagya balarha omu cihugo c·e Misiri mpu arhuhe ecihugo cihululamwo amarha n’obûci. 21 Rhurhayumvirhizagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu, nk’oku ebinwa hy’abalêbi bâge akagirhurhumira binadesire, 22 ci rhweshi rhwàkâgenda ngasi muguma nk’oku omurhima gwâge mubî gunamubwîzire, okurhumikira abandi banyamuzinda, okujira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyakasane Nyamuzinda wirhu.

ΒΑΡΟΥΧ 1

1 Καὶ οὗτοι οἱ λόγοι τοῦ βιβλίου, οὓς ἔγραψεν Βαρουχⁱ υἱὸς Νηριου υἱοῦ Μαασαιου υἱοῦ Σεδεκιου υἱοῦ Ασαδιου υἱοῦ Χελκιου ἐν Βαβυλῶνι 2 ἐν τῷ ἔτει τῷ πέμπτῳ ἐν ἑβδόμῃ τοῦ μηνὸς ἐν τῷ καιρῷ, ᾧ ἔλαβον οἱ Χαλδαῖοι τὴν Ιερουσαλημ καὶ ἐνέπρησαν αὐτὴν ἐν πυρί. 3 καὶ ἀνέγνω Βαρουχ τοὺς λόγους τοῦ βιβλίου τούτου ἐν ὠσὶν Ιεχονιου υἱοῦ Ιωακιμ βασιλέως Ιουδα καὶ ἐν ὠσὶ παντὸς τοῦ λαοῦ τῶν ἐρχομένων πρὸς τὴν βίβλον 4 καὶ ἐν ὠσὶν τῶν δυνατῶν καὶ υἱῶν τῶν βασιλέων καὶ ἐν ὠσὶ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἐν ὠσὶ παντὸς τοῦ λαοῦ ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου, πάντων τῶν κατοικούντων ἐν Βαβυλῶνι ἐπὶ ποταμοῦ Σουδ. 5 καὶ ἔκλαιον καὶ ἐνήστευον καὶ ηὔχοντο ἐναντίον κυρίου 6 καὶ συνήγαγον ἀργύριον, καθὰ ἑκάστου ἠδύνατο ἡ χείρ, 7 καὶ ἀπέστειλαν εἰς Ιερουσαλημ πρὸς Ιωακιμ υἱὸν Χελκιου υἱοῦ Σαλωμ τὸν ἱερέα καὶ πρὸς τοὺς ἱερεῖς καὶ πρὸς πάντα τὸν λαὸν τοὺς εὑρεθέντας μετ᾽ αὐτοῦ ἐν Ιερουσαλημ

8 ἐν τῷ λαβεῖν αὐτὸν τὰ σκεύη οἴκου κυρίου τὰ ἐξενεχθέντα ἐκ τοῦ ναοῦ ἀποστρέψαι εἰς γῆν Ιουδα τῇ δεκάτῃ τοῦ Σιουαν, σκεύη ἀργυρᾶ, ἃ ἐποίησεν Σεδεκιας υἱὸς Ιωσια βασιλεὺς Ιουδα 9 μετὰ τὸ ἀποικίσαι Ναβουχοδονοσορ βασιλέα Βαβυλῶνος τὸν Ιεχονιαν καὶ τοὺς ἄρχοντας καὶ τοὺς δεσμώτας καὶ τοὺς δυνατοὺς καὶ τὸν λαὸν τῆς γῆς ἀπὸ Ιερουσαλημ καὶ ἤγαγεν αὐτὸν εἰς Βαβυλῶνα.

10 καὶ εἶπαν ᾿Ιδοὺ ἀπεστείλαμεν πρὸς ὑμᾶς ἀργύριον, καὶ ἀγοράσατε τοῦ ἀργυρίου ὁλοκαυτώματα καὶ περὶ ἁμαρτίας καὶ λίβανον καὶ ποιήσατε μαννα καὶ ἀνοίσατε ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κυρίου θεοῦ ἡμῶν 11 καὶ προσεύξασθε περὶ τῆς ζωῆς Ναβουχοδονοσορ βασιλέως Βαβυλῶνος καὶ εἰς ζωὴν Βαλτασαρ υἱοῦ αὐτοῦ, ἵνα ὦσιν αἱ ἡμέραι αὐτῶν ὡς αἱ ἡμέραι τοῦ οὐρανοῦ ἐπὶ τῆς γῆς. 12 καὶ δώσει κύριος ἰσχὺν ἡμῖν καὶ φωτίσει τοὺς ὀφθαλμοὺς ἡμῶν, καὶ ζησόμεθα ὑπὸ τὴν σκιὰν Ναβουχοδονοσορ βασιλέως Βαβυλῶνος καὶ ὑπὸ τὴν σκιὰν Βαλτασαρ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ δουλεύσομεν αὐτοῖς ἡμέρας πολλὰς καὶ εὑρήσομεν χάριν ἐναντίον αὐτῶν. 13 καὶ προσεύξασθε περὶ ἡμῶν πρὸς κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν, ὅτι ἡμάρτομεν τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν, καὶ οὐκ ἀπέστρεψεν ὁ θυμὸς κυρίου καὶ ἡ ὀργὴ αὐτοῦ ἀφ᾽ ἡμῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης. 14 καὶ ἀναγνώσεσθε τὸ βιβλίον τοῦτο, ὃ ἀπεστείλαμεν πρὸς ὑμᾶς ἐξαγορεῦσαι ἐν οἴκῳ κυρίου ἐν ἡμέρᾳ ἑορτῆς καὶ ἐν ἡμέραις καιροῦ, 15 καὶ ἐρεῖτε Τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν ἡ δικαιοσύνη, ἡμῖν δὲ αἰσχύνη τῶν προσώπων ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη, ἀνθρώπῳ Ιουδα καὶ τοῖς κατοικοῦσιν Ιερουσαλημ 16 καὶ τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν καὶ τοῖς ἄρχουσιν ἡμῶν καὶ τοῖς ἱερεῦσιν ἡμῶν καὶ τοῖς προφήταις ἡμῶν καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν, 17 ὧν ἡμάρτομεν ἔναντι κυρίου 18 καὶ ἠπειθήσαμεν αὐτῷ καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου θεοῦ ἡμῶν πορεύεσθαι τοῖς προστάγμασιν κυρίου, οἷς ἔδωκεν κατὰ πρόσωπον ἡμῶν. 19 ἀπὸ τῆς ἡμέρας, ἧς ἐξήγαγεν κύριος τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου, καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἤμεθα ἀπειθοῦντες πρὸς κύριον θεὸν ἡμῶν καὶ ἐσχεδιάζομεν πρὸς τὸ μὴ ἀκούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ. 20 καὶ ἐκολλήθη εἰς ἡμᾶς τὰ κακὰ καὶ ἡ ἀρά, ἣν συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ παιδὶ αὐτοῦ ἐν ἡμέρᾳ, ᾗ ἐξήγαγεν τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου δοῦναι ἡμῖν γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη. 21 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν κατὰ πάντας τοὺς λόγους τῶν προφητῶν, ὧν ἀπέστειλεν πρὸς ἡμᾶς, 22 καὶ ᾠχόμεθα ἕκαστος ἐν διανοίᾳ καρδίας αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς ἐργάζεσθαι θεοῖς ἑτέροις ποιῆσαι τὰ κακὰ κατ᾽ ὀφθαλμοὺς κυρίου θεοῦ ἡμῶν

1 Co cirhumire Nyakasane ayunjuliza akanwa aderhaga kuli rhwe, oku bacîrânuzi birhu balirhegesire Israheli, oku bâmi n’abarhambo birhu, oku bantu b’lsrahcli n’ab’e Yuda, 2 hano idako ly’amalunga harhasag’ijirwa ebiri nk’ebi ajizire aha Yeruzalemu, nka kulya binayandisirwe omu Irhegeko lya Musa; 3 kuhika rhwalinda rhuhika aha omuntu alya enyama y’omugala, owundi naye alye enyama y’omwâli. 4 Na kulusha aho, Nyakasane abahâna omu buhashe bw’amâmi garhuzungulusire goshi, mpu Iyo rhubà masheka na binioko emw’abantu b’ebihugo birhuli eburhambi n’obundi, ebi Nyakasane arhushandabanyizemwo. 5 Rhwàbà bashizi, ahâli h’okubà barhegesi, bulya rhwiàbihîre Nyakasane Nyamuzinda wirhu, erhi rhubula buyumvirhiza izù lyage. 6 Obushinganyanya bunali bwa Nyakasane Nyamuzinda wirhu, ci kuli rhwe na kuli balarha, nshonyi ebusù nk’oku binabonekîne ene. 7 Ebi Nyakasane aderhaga kuli rhwe byoshi, ago mahanya goshi gacihonda kuli rhwe. 8 Rhurhashengaga obusù bwa Nyakasane nti ahindule enkengêro z’omurhima mubî gwa ngasi muguma muli rhwe. 9 Nyakasane naye àbikirira ago mahanya ànarhurhumirago; bulya Nyakasane abà mushinganyanya mw’ebi àrhurhegekaga mpu rhujire byoshi, 10 ci kwône rhurhayumvirhizagya izù lyâge lyarhubwîraga mpu rhukaz’igera omu njira y’amarhegeko Nyakasane ahizire embere zirhu.

Ornusengero gw’amingingo

11 Lero bunôla, Yagirwa Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, we wàrhenzagya olubaga lwâwe omu cihugo c’e Misiri n’okuboko kwâwe kuzibuzibu, omu bimanyîso n’ebirhangâzo, oku buhashe bunene n’okuboko kulambûle, wàcîbonera ntyo Izîno ly’irenge kuhika ene^j. 12 Yagirwa Nyakasane, Nyamuzinda wirhu, rhwajizire ebyâha, rhwàlogosire, rhwàbuzire obushinganyanya oku marhegeko gâwe. 13 Ojire obukunizi bwâwe burhugere kuli bulya rhukola rhusigîre mâhungà masungunu omu karhî k’amashanja wàrhushandabanyizemwo. 14 Yagirwa Nyakasane, oyumvirhize ensengero n’endûlù yirhu, orhucize erhi lukengwa lwâwe lurhumire, orhuyêrekeze olukogo lwâwe embere z’abantu bàrhululizagya, 15 Iyo n’igulu lyoshi limanya oku we Nyakasane Nyamuzinda wirhu, bulya Israheli n’iburha lyâge Izîno lyâwe bayirisirwe. 16 Yagirwa Nyakasane, olole kurhenga ebwa ndâro yâwe ntagatifu, orhukengêre: rhega okurhwiri, orhuyumvirhize; 17 lambûla^k amasù gâwe Nyakasane, obone: emifu y’ekuzimu, eyarhenzibwe omuka omu mubiri, arhali yo yankahà Nyakasane irenge n’obukuze, 18 ci omurhima gugogomirwe bwenêne, omuntu wagenda ayûnamirize anajogonokîrwe; amasù gali buzimangana, n’omurhima gushâlisire, byo bya nkakuhà irenge n’obukuze, Yagirwa Nyakasane!^l

19 Rhurhacikubagiri makwânane ga balarha erhi ga bâmi birhu obu rhwadubulira ensengero zirhu embere ly’obusù bwâwe, Yagirwa Nyakasane, Nyamuzinda wirhu. 20 Bulya warhurhulirekwo oburhe n’omutula gwâwe, nk’oku wanaderhaga mîra omu kanwa k’abalêbi bambali bâwe, amango waderhaga, erhi: 21 «Ntya kwo Nyakasane adesire: Mugombye ebirhugo, murhumikire mwâmi w’e Babiloni, Iyo muyishibêra omu cihugo nahâga bâsho. 22 Ci akaba murhayumvirhizi izù )ya Nyakasane ommubwizire mpu murhumikire omwâmi w’e Babiloni, 23 ncijira kwoshi kuhika izù ly’arnasîma n’omwishingo, izù ly’omuhya-mulume n’ery’omuhya bizimangane omu bishagala bya Yuda birhenge n’omu Yeruzalemu, ecihugo coshi ciyôrhe bwâmwa, cirhâciyimbwemwo muntu.» 24 Ci kwone rhurhayumvirhizagya izù ]yâwe lyakâg’irhubwîra mpu rhurhumikire omwâmi w’e Babiloni, lero wayunjuliza ntyo ebinwa waderhaga omu kanwa k’abalêbi bambali bâwe, erhi: «Amavuha g’abâmi birhu n’amavuha ga balarha gabishûlwa aha gàli omu nshinda.» 25 Go gano ganakolaga galangisirwe oku idûrhu ly’omûshi n’oku mboho y’olubula lw’obudufu; bafîre omu malumwa madârhi, g’ishali n’engôrho n’obukagwa, 26 n’eyi nyumpa yakâg’iderhwa izîno lyâwe wayihindwîre yayôrha nk’oku enakola eyôsire ene, erhi bugamba bw’enyumpa y’Israheli n’enyumpa ya Yuda burhuma.

27 Ciru na ntyo, Nyakasane, kwo warhujirîre nk’oku obwonjo bwâwe bunali n’obutûdu bwâwe bunji bwenêne, 28 nk’oku wanali erhi wadesire omu kanwa ka mwambali wâwe Musa lulya lusiku wamurhegekaga mpu ayandikire Irhegeko lyâwe embere !ya bene Israheli, waderha, erhi: 29 «Mukabà murhayumivirhîzi izù lyâni, mwabona oku oyu nyamugege w’abantu yeshi anyiha, babe mâhungà ga bantu omu karhî k’amashanja nayish’ibashandabanyamwo, 30 bulya mmanyire oku barhanyumve, bali lubaga lwa cikanyi-cirhagomba. Ci kwône bacicija emurhima bonene mw’eryo ihanga lya bene balulizibwemwo, 31 banamanye oku nie Nyakasane Nyamuzinda wâbo. Nabahà omurhima n’amarhwiri g’okuyumva. 32 Bampêra irenge mw’eco cihugo balulizibwemwo, bakengêra izîno lyâni; 33 barhacibe bacikanyi-cirhagomba; bashologorhwa n’e bijiro byâbo bibi bakengêra omwanya gwa bishe bagomeraga Nyakasane. 34 Okubundi nshub’ibagalula omu cihugo nalaganyagya bishe wâbo Abrahamu, Izaki na Yakobo, baciyîmemwo. Nâbaluza barhanacinyihe. 35 Nâbayîmangiza endagâno y’ensiku n’amango, Iyo mba Nyamuzinda wâbo, nabo babe lubaga lwâni. Ciru n’olubaga lwâni lw’Israheli ntakacilurhenza omu cihugo naluhire.»

ΒΑΡΟΥΧ 2

1 καὶ ἔστησεν κύριος τὸν λόγον αὐτοῦ, ὃν ἐλάλησεν ἐφ᾽ ἡμᾶς καὶ ἐπὶ τοὺς δικαστὰς ἡμῶν τοὺς δικάσαντας τὸν Ισραηλ καὶ ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς ἡμῶν καὶ ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας ἡμῶν καὶ ἐπὶ ἄνθρωπον Ισραηλ καὶ Ιουδα. 2 οὐκ ἐποιήθη ὑποκάτω παντὸς τοῦ οὐρανοῦ καθὰ ἐποίησεν ἐν Ιερουσαλημ κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ νόμῳ Μωυσῆ 3 τοῦ φαγεῖν ἡμᾶς ἄνθρωπον σάρκας υἱοῦ αὐτοῦ καὶ ἄνθρωπον σάρκας θυγατρὸς αὐτοῦ. 4 καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς ὑποχειρίους πάσαις ταῖς βασιλείαις ταῖς κύκλῳ ἡμῶν εἰς ὀνειδισμὸν καὶ εἰς ἄβατον ἐν πᾶσι τοῖς λαοῖς τοῖς κύκλῳ, οὗ διέσπειρεν αὐτοὺς κύριος ἐκεῖ. 5 καὶ ἐγενήθησαν ὑποκάτω καὶ οὐκ ἐπάνω, ὅτι ἡμάρτομεν κυρίῳ θεῷ ἡμῶν πρὸς τὸ μὴ ἀκούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ.— 6 τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν ἡ δικαιοσύνη, ἡμῖν δὲ καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν ἡ αἰσχύνη τῶν προσώπων ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη. 7 ἃ ἐλάλησεν κύριος ἐφ᾽ ἡμᾶς, πάντα τὰ κακὰ ταῦτα ἦλθεν ἐφ᾽ ἡμᾶς. 8 καὶ οὐκ ἐδεήθημεν τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ ἀποστρέψαι ἕκαστον ἀπὸ τῶν νοημάτων τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς πονηρᾶς. 9 καὶ ἐγρηγόρησεν κύριος ἐπὶ τοῖς κακοῖς, καὶ ἐπήγαγε κύριος ἐφ᾽ ἡμᾶς, ὅτι δίκαιος ὁ κύριος ἐπὶ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ, ἃ ἐνετείλατο ἡμῖν. 10 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς αὐτοῦ πορεύεσθαι τοῖς προστάγμασιν κυρίου, οἷς ἔδωκεν κατὰ πρόσωπον ἡμῶν.— 11 καὶ νῦν, κύριε ὁ θεὸς Ισραηλ, ὃς ἐξήγαγες τὸν λαόν σου ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν καὶ ἐν δυνάμει μεγάλῃ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη, 12 ἡμάρτομεν ἠσεβήσαμεν ἠδικήσαμεν, κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, ἐπὶ πᾶσιν τοῖς δικαιώμασίν σου. 13 ἀποστραφήτω ὁ θυμός σου ἀφ᾽ ἡμῶν, ὅτι κατελείφθημεν ὀλίγοι ἐν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ διέσπειρας ἡμᾶς ἐκεῖ. 14 εἰσάκουσον, κύριε, τῆς προσευχῆς ἡμῶν καὶ τῆς δεήσεως ἡμῶν καὶ ἐξελοῦ ἡμᾶς ἕνεκεν σοῦ καὶ δὸς ἡμῖν χάριν κατὰ πρόσωπον τῶν ἀποικισάντων ἡμᾶς, 15 ἵνα γνῷ πᾶσα ἡ γῆ ὅτι σὺ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν, ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπεκλήθη ἐπὶ Ισραηλ καὶ ἐπὶ τὸ γένος αὐτοῦ. 16 κύριε, κάτιδε ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ ἁγίου σου καὶ ἐννόησον εἰς ἡμᾶς· κλῖνον, κύριε, τὸ οὖς σου καὶ ἄκουσον· 17 ἄνοιξον, κύριε, τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδέ· ὅτι οὐχ οἱ τεθνηκότες ἐν τῷ ᾅδῃ, ὧν ἐλήμφθη τὸ πνεῦμα αὐτῶν ἀπὸ τῶν σπλάγχνων αὐτῶν, δώσουσιν δόξαν καὶ δικαίωμα τῷ κυρίῳ, 18 ἀλλὰ ἡ ψυχὴ ἡ λυπουμένη ἐπὶ τὸ μέγεθος, ὃ βαδίζει κύπτον καὶ ἀσθενοῦν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ ἐκλείποντες καὶ ἡ ψυχὴ ἡ πεινῶσα δώσουσίν σοι δόξαν καὶ δικαιοσύνην, κύριε. 19 ὅτι οὐκ ἐπὶ τὰ δικαιώματα τῶν πατέρων ἡμῶν καὶ τῶν βασιλέων ἡμῶν ἡμεῖς καταβάλλομεν τὸν ἔλεον ἡμῶν κατὰ πρόσωπόν σου, κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, 20 ὅτι ἐνῆκας τὸν θυμόν σου καὶ τὴν ὀργήν σου εἰς ἡμᾶς, καθάπερ ἐλάλησας ἐν χειρὶ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν λέγων 21 Οὕτως εἶπεν κύριος Κλίνατε τὸν ὦμον ὑμῶν καὶ ἐργάσασθε τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος καὶ καθίσατε ἐπὶ τὴν γῆν, ἣν ἔδωκα τοῖς πατράσιν ὑμῶν· 22 καὶ ἐὰν μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς κυρίου ἐργάσασθαι τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος, 23 ἐκλείψειν ποιήσω ἐκ πόλεων Ιουδα καὶ ἔξωθεν Ιερουσαλημ φωνὴν εὐφροσύνης καὶ φωνὴν χαρμοσύνης, φωνὴν νυμφίου καὶ φωνὴν νύμφης, καὶ ἔσται πᾶσα ἡ γῆ εἰς ἄβατον ἀπὸ ἐνοικούντων. 24 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς σου ἐργάσασθαι τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος, καὶ ἔστησας τοὺς λόγους σου, οὓς ἐλάλησας ἐν χερσὶν τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν τοῦ ἐξενεχθῆναι τὰ ὀστᾶ βασιλέων ἡμῶν καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν πατέρων ἡμῶν ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν, 25 καὶ ἰδού ἐστιν ἐξερριμμένα τῷ καύματι τῆς ἡμέρας καὶ τῷ παγετῷ τῆς νυκτός, καὶ ἀπεθάνοσαν ἐν πόνοις πονηροῖς, ἐν λιμῷ καὶ ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν ἀποστολῇ. 26 καὶ ἔθηκας τὸν οἶκον, οὗ ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά σου ἐπ᾽ αὐτῷ, ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη διὰ πονηρίαν οἴκου Ισραηλ καὶ οἴκου Ιουδα.— 27 καὶ ἐποίησας εἰς ἡμᾶς, κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, κατὰ πᾶσαν ἐπιείκειάν σου καὶ κατὰ πάντα οἰκτιρμόν σου τὸν μέγαν, 28 καθὰ ἐλάλησας ἐν χειρὶ παιδός σου Μωυσῆ ἐν ἡμέρᾳ ἐντειλαμένου σου αὐτῷ γράψαι τὸν νόμον σου ἐναντίον υἱῶν Ισραηλ λέγων 29 ᾿Εὰν μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς μου, ἦ μὴν ἡ βόμβησις ἡ μεγάλη ἡ πολλὴ αὕτη ἀποστρέψει εἰς μικρὰν ἐν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ διασπερῶ αὐτοὺς ἐκεῖ· 30 ὅτι ἔγνων ὅτι οὐ μὴ ἀκούσωσίν μου, ὅτι λαὸς σκληροτράχηλός ἐστιν. καὶ ἐπιστρέψουσιν ἐπὶ καρδίαν αὐτῶν ἐν γῇ ἀποικισμοῦ αὐτῶν 31 καὶ γνώσονται ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν. καὶ δώσω αὐτοῖς καρδίαν καὶ ὦτα ἀκούοντα, 32 καὶ αἰνέσουσίν με ἐν γῇ ἀποικισμοῦ αὐτῶν καὶ μνησθήσονται τοῦ ὀνόματός μου 33 καὶ ἀποστρέψουσιν ἀπὸ τοῦ νώτου αὐτῶν τοῦ σκληροῦ καὶ ἀπὸ πονηρῶν πραγμάτων αὐτῶν, ὅτι μνησθήσονται τῆς ὁδοῦ πατέρων αὐτῶν τῶν ἁμαρτόντων ἔναντι κυρίου. 34 καὶ ἀποστρέψω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν τῷ Αβρααμ καὶ τῷ Ισαακ καὶ τῷ Ιακωβ, καὶ κυριεύσουσιν αὐτῆς· καὶ πληθυνῶ αὐτούς, καὶ οὐ μὴ σμικρυνθῶσιν· 35 καὶ στήσω αὐτοῖς διαθήκην αἰώνιον τοῦ εἶναί με αὐτοῖς εἰς θεὸν καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν· καὶ οὐ κινήσω ἔτι τὸν λαόν μου Ισραηλ ἀπὸ τῆς γῆς, ἧς ἔδωκα αὐτοῖς.—

1 Yagirwa Nyakasane Ogala-byoshi, Yagirwa Nyamuzinda w’Israheli, murhima gugogomîrwe, murhima gurhadêkeriri byo bidwîrhe byakubirikira. 2 Oyumvirhize Nyakasane, onababalire, bulya rhwajizire ebyâha embere zâwe, 3 wehe oyôrha obâho ensiku zoshi, ci rhwehe. rhwaherêrekire lwoshi! 4 Yagirwa, Nyakasane Ogala-byoshi, Nyamuzinda w’lsraheli, oyumvirhize, Waliha, omusengero gw’eyi mifu y’Israheli, bu bana ba balya bantu bàkubîhiraga: barhàyumvagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wâbo, lêro amahanya ga rhunanîragekwo. 5 Orhacikengeraga ebyâha bya balarha, ci mwo kano kasanzi, okengêre okuboko kwâwe n’lzîno lyâwe^m, 6 bulya we Nyakasane Nyamuzimla wirhu, nirhu rhukâkukuza Nyakasane. 7 Bulya wahizire ecâba câwe omu mirhima yirhu, mpu Iyo rhukaz’ishenga Izîno lyâwe. Rhulonzize rhukaz’ikukuza mw’obu bukagwa bwirhu, bulya rhwarhenzize obubî bwa balarha omu mirhima yirhu, bo bàkujiriraga ebyâha. 8 Ololage oku ene rhuli mw’obu bukagwa wa rhushandabanyizemwo mpu rhube banyamakobwa, bahehêrere, erhi mabî ga balarha garhuma bo bacinanûlaga kuli Nyakasane Nyamuzinda wirhu.

II. Oburhimanya: kashambala Israheli arhashangira na ndi

9 Wâni Israheli, yumvirhiza amarhegeko g’obuzine, orhege okurhwiri kwâwe, okengukwe, orhacibe idâga.

10 Kurhi oku, wâni Israheli, ci oli omu cihugo c’abashombanyi bâwe? Ca rhumire washosihalira ihanga lya bene?

11 Wàhemukîre omu karhî k’abapagani, bali nka mifu, waganjirwa muli banyakwigendera bâjà ekuzimu.

12 Kali bulya wàlesire Enshoko y’Obushinganyanya.

13 Ocishimbaga enjira ya Nyamuzinda, wankabwîne omurhûla ensiku n’amango.

14 Manyîrira ngahi obumanye buli, n’emisi, n’obukengêre: Iyo omanya ngahi obunji bw’ensiku buli, omanye n’aha obulangashane bw’amasù buli n’omurhûla.

Ntaye wankahash’ifulûla obushingauyanya

15 Ndi wafulwîre aha obushinganyanya buhanda n’omu Obushinganyanya bubikirwa?

16 Ngahi baligi balya barhegesi b’amashanja na balya bàkag’ishwêka ensimba z’erubala,

17 balya bakag’irhegeka ebinyunyi by’ernalunga, balunda ensaranga n’amasholo, byo abantu bacîkubagira, balya bantu obugale bwâbo burhàgwerhe lugero?

18 Erhi balya bakâg’itula arnarhale n’obushiru bunene kuhika emikolo yabo ya rhaluka obukengêre?

19 Boshi bahirigisire, bakaz’iyandagalira ekuzirnu! N’abandi bayisha enyurna zâbo.

20 Abarho kulusha babalirnwo, babwîne oburnoleke banabêra hano igulu, ci kwône barharnanyaga enjira y’obushinganyanya,

21 barhashibiriraga okurnanya emikâba yabwo, nabo abana bacîyegûla n’enjira ya bishe.

22 Ntâye wayurnvirhe Obushinganyanya bwaderhwa e Kanani, nîsi erhi bwàba nwa e Temani,

23 ciru bene Hqgari balongereza amalenga ga hano igulu abarhunzi b’e Merani n’ab’e Tema, abahugûla emigani n’abalongereza amalenga, barhamanyaga enjira y’Obushinganyanya barhanashibiriraga okumanya ernikâba yabwo.

24 Mâshi Israheli, ala oku enyumpa ya Nyarnuzindaⁿ yaluga wâni, ala oku ecihugo c’omwîmo gwâge cagaliha wâni!

25 Ciba cinene cirhajira lubibi, ciba cirîrî kurhalusa olugero!

26 Yo baburhagwa balya bantu banênènè ba rnîra, balya bàli balîrî bwenêne na ntwâli omu bîrha.

27 Arhali bo Nyamuzinda àcîshozire, arhanali bo àyeresire enjira y’Obushinganyanya;

28 boshi baherêrekera, bulya barhagwerhe bumanye, baherêrekera erhi buhwinja bwâbo burhuma.

29 Ndi wàsôkire emalunga agend’iburhôla anabuyandagaza kurhenga omu bitù?

30 Ndi wayikîre enyanja aj’ibulonza abulêrha oku citwîro ciri nk’ec’amasholo gacîre bwenêne?

31 Ntâye ciru n’ornuguma oyishi enjira y’Obushinganyanya, ntâye wankamanya aha bugera.

Nyamuzinda yene ye hà lsraheli obushinganyanya

32 Ci kwône, Olya oyishi byoshi, yeki oyishi enjira yabwo, àyifulûlaga n’obukengêre bwâge: Yene wayimanzagya igulu burhadundagana, analiyunjuza nsimba za magulu ani.

33 Anarhume obulangashane rnpu bugende; anashub’ibuhamagala buyishe bwajuguma.

34 Enyenyêzi kulangashana zilangashana, ziyîze n’omwishingo.

35 Anazihamagale, nazo ziyakûze, mpu: «Ho rhuli hano!» Obwo zilangashane n’ornwishingo, Mulemi wazo orhumire.

36 Oyo ye Nyamuzinda wirhu, ciru nta wundi omushusha.

37 Afulwîre enjira z’Obushinganyanya zoshi, azifumbika Yakobo, mwambali wâge, na Israheli, murhonyi wâge.

38 Obushinganyanya nabwo bwàpamuka omu igulu, bwàjiyûbaka haguma n’abantu.

ΒΑΡΟΥΧ 3

1 κύριε παντοκράτωρ ὁ θεὸς Ισραηλ, ψυχὴ ἐν στενοῖς καὶ πνεῦμα ἀκηδιῶν κέκραγεν πρὸς σέ. 2 ἄκουσον, κύριε, καὶ ἐλέησον, ὅτι ἡμάρτομεν ἐναντίον σου· 3 ὅτι σὺ καθήμενος τὸν αἰῶνα, καὶ ἡμεῖς ἀπολλύμενοι τὸν αἰῶνα. 4 κύριε παντοκράτωρ ὁ θεὸς Ισραηλ, ἄκουσον δὴ τῆς προσευχῆς τῶν τεθνηκότων Ισραηλ καὶ υἱῶν τῶν ἁμαρτανόντων ἐναντίον σου, οἳ οὐκ ἤκουσαν τῆς φωνῆς κυρίου θεοῦ αὐτῶν καὶ ἐκολλήθη ἡμῖν τὰ κακά. 5 μὴ μνησθῇς ἀδικιῶν πατέρων ἡμῶν, ἀλλὰ μνήσθητι χειρός σου καὶ ὀνόματός σου ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ· 6 ὅτι σὺ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν, καὶ αἰνέσομέν σε, κύριε. 7 ὅτι διὰ τοῦτο ἔδωκας τὸν φόβον σου ἐπὶ καρδίαν ἡμῶν τοῦ ἐπικαλεῖσθαι τὸ ὄνομά σου, καὶ αἰνέσομέν σε ἐν τῇ ἀποικίᾳ ἡμῶν, ὅτι ἀπεστρέψαμεν ἀπὸ καρδίας ἡμῶν πᾶσαν ἀδικίαν πατέρων ἡμῶν τῶν ἡμαρτηκότων ἐναντίον σου. 8 ἰδοὺ ἡμεῖς σήμερον ἐν τῇ ἀποικίᾳ ἡμῶν, οὗ διέσπειρας ἡμᾶς ἐκεῖ εἰς ὀνειδισμὸν καὶ εἰς ἀρὰν καὶ εἰς ὄφλησιν κατὰ πάσας τὰς ἀδικίας πατέρων ἡμῶν, οἳ ἀπέστησαν ἀπὸ κυρίου θεοῦ ἡμῶν.

9 ῎Ακουε, Ισραηλ, ἐντολὰς ζωῆς, ἐνωτίσασθε γνῶναι φρόνησιν. 10 τί ἐστιν, Ισραηλ, τί ὅτι ἐν γῇ τῶν ἐχθρῶν εἶ, ἐπαλαιώθης ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ, 11 συνεμιάνθης τοῖς νεκροῖς, προσελογίσθης μετὰ τῶν εἰς ᾅδου; 12 ἐγκατέλιπες τὴν πηγὴν τῆς σοφίας. 13 τῇ ὁδῷ τοῦ θεοῦ εἰ ἐπορεύθης, κατῴκεις ἂν ἐν εἰρήνῃ τὸν αἰῶνα. 14 μάθε ποῦ ἐστιν φρόνησις, ποῦ ἐστιν ἰσχύς, ποῦ ἐστιν σύνεσις τοῦ γνῶναι ἅμα, ποῦ ἐστιν μακροβίωσις καὶ ζωή, ποῦ ἐστιν φῶς ὀφθαλμῶν καὶ εἰρήνη.

— 15 τίς εὗρεν τὸν τόπον αὐτῆς, καὶ τίς εἰσῆλθεν εἰς τοὺς θησαυροὺς αὐτῆς; 16 ποῦ εἰσιν οἱ ἄρχοντες τῶν ἐθνῶν καὶ οἱ κυριεύοντες τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς, 17 οἱ ἐν τοῖς ὀρνέοις τοῦ οὐρανοῦ ἐμπαίζοντες καὶ τὸ ἀργύριον θησαυρίζοντες καὶ τὸ χρυσίον, ᾧ ἐπεποίθεισαν ἄνθρωποι, καὶ οὐκ ἔστιν τέλος τῆς κτήσεως αὐτῶν, 18 οἱ τὸ ἀργύριον τεκταίνοντες καὶ μεριμνῶντες, καὶ οὐκ ἔστιν ἐξεύρεσις τῶν ἔργων αὐτῶν; 19 ἠφανίσθησαν καὶ εἰς ᾅδου κατέβησαν, καὶ ἄλλοι ἀντανέστησαν ἀντ᾽ αὐτῶν. 20 νεώτεροι εἶδον φῶς καὶ κατῴκησαν ἐπὶ τῆς γῆς, ὁδὸν δὲ ἐπιστήμης οὐκ ἔγνωσαν 21 οὐδὲ συνῆκαν τρίβους αὐτῆς οὐδὲ ἀντελάβοντο αὐτῆς· οἱ υἱοὶ αὐτῶν ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτῶν πόρρω ἐγενήθησαν. 22 οὐδὲ ἠκούσθη ἐν Χανααν οὐδὲ ὤφθη ἐν Θαιμαν, 23 οὔτε υἱοὶ Αγαρ οἱ ἐκζητοῦντες τὴν σύνεσιν ἐπὶ τῆς γῆς, οἱ ἔμποροι τῆς Μερραν καὶ Θαιμαν οἱ μυθολόγοι καὶ οἱ ἐκζητηταὶ τῆς συνέσεως ὁδὸν τῆς σοφίας οὐκ ἔγνωσαν οὐδὲ ἐμνήσθησαν τὰς τρίβους αὐτῆς.— 24 ὦ Ισραηλ, ὡς μέγας ὁ οἶκος τοῦ θεοῦ καὶ ἐπιμήκης ὁ τόπος τῆς κτήσεως αὐτοῦ· 25 μέγας καὶ οὐκ ἔχει τελευτήν, ὑψηλὸς καὶ ἀμέτρητος. 26 ἐκεῖ ἐγεννήθησαν οἱ γίγαντες οἱ ὀνομαστοὶ οἱ ἀπ᾽ ἀρχῆς, γενόμενοι εὐμεγέθεις, ἐπιστάμενοι πόλεμον. 27 οὐ τούτους ἐξελέξατο ὁ θεὸς οὐδὲ ὁδὸν ἐπιστήμης ἔδωκεν αὐτοῖς· 28 καὶ ἀπώλοντο παρὰ τὸ μὴ ἔχειν φρόνησιν, ἀπώλοντο διὰ τὴν ἀβουλίαν αὐτῶν.— 29 τίς ἀνέβη εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἔλαβεν αὐτὴν καὶ κατεβίβασεν αὐτὴν ἐκ τῶν νεφελῶν; 30 τίς διέβη πέραν τῆς θαλάσσης καὶ εὗρεν αὐτὴν καὶ οἴσει αὐτὴν χρυσίου ἐκλεκτοῦ; 31 οὐκ ἔστιν ὁ γινώσκων τὴν ὁδὸν αὐτῆς οὐδὲ ὁ ἐνθυμούμενος τὴν τρίβον αὐτῆς·

32 ἀλλὰ ὁ εἰδὼς τὰ πάντα γινώσκει αὐτήν, ἐξεῦρεν αὐτὴν τῇ συνέσει αὐτοῦ· ὁ κατασκευάσας τὴν γῆν εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον, ἐνέπλησεν αὐτὴν κτηνῶν τετραπόδων· 33 ὁ ἀποστέλλων τὸ φῶς, καὶ πορεύεται, ἐκάλεσεν αὐτό, καὶ ὑπήκουσεν αὐτῷ τρόμῳ· 34 οἱ δὲ ἀστέρες ἔλαμψαν ἐν ταῖς φυλακαῖς αὐτῶν καὶ εὐφράνθησαν, 35 ἐκάλεσεν αὐτοὺς καὶ εἶπον Πάρεσμεν, ἔλαμψαν μετ᾽ εὐφροσύνης τῷ ποιήσαντι αὐτούς. 36 οὗτος ὁ θεὸς ἡμῶν, οὐ λογισθήσεται ἕτερος πρὸς αὐτόν. 37 ἐξεῦρεν πᾶσαν ὁδὸν ἐπιστήμης καὶ ἔδωκεν αὐτὴν Ιακωβ τῷ παιδὶ αὐτοῦ καὶ Ισραηλ τῷ ἠγαπημένῳ ὑπ᾽ αὐτοῦ· 38 μετὰ τοῦτο ἐπὶ τῆς γῆς ὤφθη καὶ ἐν τοῖς ἀνθρώποις συνανεστράφη.

1 Obushinganyanya, co citabu c’Amarhegeko ga Nyamuzinda, na mahano ga kulama ensiku n’amango. Ngasi boshi bagashimba, bashobôla akalamo, ci abagaleka, kufa banafa. Kukwânîne okuba n’obushinganyanya

2 Galuka, mashi Yakobo, ogashimbe, shubira emunda omulengêzi guli obu wacibona.

3 Irenge lyâwe orhalihe wundi, nîsi erhi okuhà ishanja ly’ebigolo obunguke bwâwe.

4 Rhuli bany’iragi, mâshi Israheli: bulya ebisîmîsa Nyamuzinda rhwe byàfululîrwe.

Ill. Emirenge n’omulangaliro gwa Yeruzalemu

5 Ozibuhe, lubaga lwâni, we kashambala k’Israheli!

6 Bàmmuguzize emw’amashanja, ci kwône murhâhere. Mwàbihîre Nyamuzinda co carhumire muhânwa omu maboko g’abashombanyi.

7 Bulya mwagayîsize Lulema, mwàrherekêra abazimu, mwàleka Nyamuzinda.

8 Mwàliyibagire ommuhà eci mwalya, Nyamuzinda w’ensiku n’amango, mwàgayîsa na Yeruzalemu, nyoko.

9 Bulya erhi àbona oburhe bwa Nyamuzinda bumujakwo, aderha, erhi:

Yeruzalemu ârhuliriza abana bâge balulize

«Muyumve, mwe balungu ba Siyoni; Nyamuzinda antumire ibala likulu.

10 Nàbwine oku bagala bâni na bâli bâni bahekwa buja, n’okwo kwârhenga emwa Nyamuzinda.

11 Nakag’ibalera erhi nambasîmire, erhi bàhekwa bujà, nalaka nalakûla.

12 Mumanyage ntâye ocîshingirage oku ndi: nie nyamugosha na namunyagwa. Niono nkola kahumba erhi byâha by’abana bâni birhuma, bulya bàvunyire Amarhegeko ga Nyamuzinda,

13 barhamanyaga amahano gâge, barhageraga omu njira z’amarhegeko ga Nyamuzinda, barhanashimbaga enjira y’okubalera omu bushinganyanya bwâge.

14 Balya balungu ba Siyoni bayishage! Mukengere obujà Nyamubâho ahizire mwo bagala bâni na bâli bâni.

15 Bulya àbanisirekwo ishanja lyarhenga ihanga, ishanja lirhafa nshonyi, lya lulimi lurhumvûbwa, lirhakenga mushosi, lirhafa mwana na cirhaba bwonjo;

16 Iyo lyàhesire abana bazigirwa b’omukana, lyàmusiga buhumba amafirwa na bâli bâge,

17 Niono, kurhi nâmmurhabalaga,

18 Olya wammurhuliragakwo ago mahanya, ye wânammukula omu nfune z’abashombanyi binyu,

19 Kanyi, bana bâni, mucîgendere, niehe nie oyu namalekwa mpugalîre, omu buhumba;

20 nahogwire ecishûli c’omurhûla nayambala sunzu w’emishîbo; nâkaz’ilakira Ow’Enyanya ensiku z’akalamo kâni zoshi,

21 Muzibuhe, bana bâni! Mulakire ernunda Nyamuzinda ali, âmmurhenza mw’obwo burhegesi bubî, âmmukula omu maboko g’abashombanyi binyu;

22 bulya niehe Nyamubâho ye mpiziremwo obulangalire bw’okucira kwinyu, nyunjwîre mwishingo gwarhenga emw’Omwîmâna: obwonjo bwâmmuyîshira kurhenga emw’Omwîmâna Mucunguzi winyu,

23 Bulya nàmmulekaga mwagenda omu malumwa n’amalibuko, ci kwône Nyamuzinda âshub’immugalula emunda ndi omu masîma n’omwishingo gw’ensiku zoshi,

24 Nk’okûla abalungu ba Siyoni badwîrhe babona obujà mulimwo buno, ntyo kwo bânabona obucire bwinyu bwa muli Nyamuzinda, bwâmmuyishira omu bushagaluke bunene, oku irenge lya Nyamubâho,

25 Bana bâni, mulembere obukunizi bwàmmurhengeraga emwa Nyamuzinda, Omushombanyi wâwe akulibuzize, ci kwône orhâyimang’ibone oku âherêrekera onamulabarhe igosi,

26 Abana bâni bazigirwa bàgezire omu njira z’olukalabuye, abashombanyi bàbaheka n’emisi ak’ezajibâgwa.

27 Mucisêze, bana bâni, muyakûze Nyamuzinda. Ye wâmmushûrhaga, Ye wânammulembûla.

28 Nk’oku mwàgwerhe omuhigo gw’okuhabukira kulî na Nyamuzinda, ntyo kwo mugalukage, mulongereze Nyamuzinda kal’ikumi kulusha burhanzi.

29 Bulya Ye wàmmuhiragakwo obu buhanya, Ye wânashub’immuhà obusîme bw’ensiku n’amango, âmmucize.

Omulangaliro gwa Yeruzalemu

30 Zibuha, Yeruzalemu. Olya wàkuhaga izîno lyâwe, âkurhûliriza^o.

31 Buhanya bwâbo balya bàkukoleraga amaligo banacishingira okuhanyagala kwâwe!

32 Biri bihanya birya bishagala abana bâwe balimwo bujà! Ciri cihanya ecishagala cayankiriraga abana bâwe.

33 Bulya, nka kulya cakushekeraga erhi ohirima, canacishingira okushâbûka kwâwe, ntyo kwo naco câlumwa n’okuhongoka kwâco conene;

34 nâcinyaga omwishingo gw’okubona cibamwo bantu banji, n’omuhimbo gwaâco gwahinduka malibuko;

35 bulya Nyamubâho w’ensiku n’amango acirhulirakwo omuliro gw’ensiku nyinji cibe icumbi lya bashetâni nsiku nyinji bwenêne.

36 Yeruzalemu, Iola Ebushoshokero bw’izûba, obone obusîme bukuyîshîre kurhenga emwa Nyamuzinda.

37 Alaga, bayîshire abana wàbonaga bagenda, bayîshire, bashubûzinye kurhenga ebushoshôkero kuhika ebuzikiro oku kanwa k’Omwîmâna, bâyisha bacishingira irenge lya Nyamuzinda.

ΒΑΡΟΥΧ 4

1 αὕτη ἡ βίβλος τῶν προσταγμάτων τοῦ θεοῦ καὶ ὁ νόμος ὁ ὑπάρχων εἰς τὸν αἰῶνα· πάντες οἱ κρατοῦντες αὐτῆς εἰς ζωήν, οἱ δὲ καταλείποντες αὐτὴν ἀποθανοῦνται.— 2 ἐπιστρέφου, Ιακωβ, καὶ ἐπιλαβοῦ αὐτῆς, διόδευσον πρὸς τὴν λάμψιν κατέναντι τοῦ φωτὸς αὐτῆς. 3 μὴ δῷς ἑτέρῳ τὴν δόξαν σου καὶ τὰ συμφέροντά σοι ἔθνει ἀλλοτρίῳ. 4 μακάριοί ἐσμεν, Ισραηλ, ὅτι τὰ ἀρεστὰ τῷ θεῷ ἡμῖν γνωστά ἐστιν. 5 Θαρσεῖτε, λαός μου, μνημόσυνον Ισραηλ. 6 ἐπράθητε τοῖς ἔθνεσιν οὐκ εἰς ἀπώλειαν, διὰ δὲ τὸ παροργίσαι ὑμᾶς τὸν θεὸν παρεδόθητε τοῖς ὑπεναντίοις· 7παρωξύνατε γὰρ τὸν ποιήσαντα ὑμᾶς θύσαντες δαιμονίοις καὶ οὐ θεῷ. 8 ἐπελάθεσθε δὲ τὸν τροφεύσαντα ὑμᾶς θεὸν αἰώνιον, ἐλυπήσατε δὲ καὶ τὴν ἐκθρέψασαν ὑμᾶς Ιερουσαλημ· 9 εἶδεν γὰρ τὴν ἐπελθοῦσαν ὑμῖν ὀργὴν παρὰ τοῦ θεοῦ καὶ εἶπεν ᾿Ακούσατε, αἱ πάροικοι Σιων, ἐπήγαγέν μοι ὁ θεὸς πένθος μέγα· 10 εἶδον γὰρ τὴν αἰχμαλωσίαν τῶν υἱῶν μου καὶ τῶν θυγατέρων, ἣν ἐπήγαγεν αὐτοῖς ὁ αἰώνιος· 11 ἔθρεψα γὰρ αὐτοὺς μετ᾽ εὐφροσύνης, ἐξαπέστειλα δὲ μετὰ κλαυθμοῦ καὶ πένθους. 12 μηδεὶς ἐπιχαιρέτω μοι τῇ χήρᾳ καὶ καταλειφθείσῃ ὑπὸ πολλῶν· ἠρημώθην διὰ τὰς ἁμαρτίας τῶν τέκνων μου, διότι ἐξέκλιναν ἐκ νόμου θεοῦ, 13 δικαιώματα δὲ αὐτοῦ οὐκ ἔγνωσαν οὐδὲ ἐπορεύθησαν ὁδοῖς ἐντολῶν θεοῦ οὐδὲ τρίβους παιδείας ἐν δικαιοσύνῃ αὐτοῦ ἐπέβησαν. 14 ἐλθάτωσαν αἱ πάροικοι Σιων, καὶ μνήσθητε τὴν αἰχμαλωσίαν τῶν υἱῶν μου καὶ θυγατέρων, ἣν ἐπήγαγεν αὐτοῖς ὁ αἰώνιος· 15 ἐπήγαγεν γὰρ ἐπ᾽ αὐτοὺς ἔθνος μακρόθεν, ἔθνος ἀναιδὲς καὶ ἀλλόγλωσσον, οἳ οὐκ ᾐσχύνθησαν πρεσβύτην οὐδὲ παιδίον ἠλέησαν 16 καὶ ἀπήγαγον τοὺς ἀγαπητοὺς τῆς χήρας καὶ ἀπὸ τῶν θυγατέρων τὴν μόνην ἠρήμωσαν. 17 ἐγὼ δὲ τί δυνατὴ βοηθῆσαι ὑμῖν; 18 ὁ γὰρ ἐπαγαγὼν τὰ κακὰ ὑμῖν ἐξελεῖται ὑμᾶς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν ὑμῶν. 19 βαδίζετε, τέκνα, βαδίζετε, ἐγὼ γὰρ κατελείφθην ἔρημος· 20 ἐξεδυσάμην τὴν στολὴν τῆς εἰρήνης, ἐνεδυσάμην δὲ σάκκον τῆς δεήσεώς μου, κεκράξομαι πρὸς τὸν αἰώνιον ἐν ταῖς ἡμέραις μου.— 21 θαρσεῖτε, τέκνα, βοήσατε πρὸς τὸν θεόν, καὶ ἐξελεῖται ὑμᾶς ἐκ δυναστείας, ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν. 22 ἐγὼ γὰρ ἤλπισα ἐπὶ τῷ αἰωνίῳ τὴν σωτηρίαν ὑμῶν, καὶ ἦλθέν μοι χαρὰ παρὰ τοῦ ἁγίου ἐπὶ τῇ ἐλεημοσύνῃ, ἣ ἥξει ὑμῖν ἐν τάχει παρὰ τοῦ αἰωνίου σωτῆρος ὑμῶν. 23 ἐξέπεμψα γὰρ ὑμᾶς μετὰ πένθους καὶ κλαυθμοῦ, ἀποδώσει δέ μοι ὁ θεὸς ὑμᾶς μετὰ χαρμοσύνης καὶ εὐφροσύνης εἰς τὸν αἰῶνα. 24 ὥσπερ γὰρ νῦν ἑωράκασιν αἱ πάροικοι Σιων τὴν ὑμετέραν αἰχμαλωσίαν, οὕτως ὄψονται ἐν τάχει τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ὑμῶν σωτηρίαν, ἣ ἐπελεύσεται ὑμῖν μετὰ δόξης μεγάλης καὶ λαμπρότητος τοῦ αἰωνίου. 25 τέκνα, μακροθυμήσατε τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ἐπελθοῦσαν ὑμῖν ὀργήν· κατεδίωξέν σε ὁ ἐχθρός σου, καὶ ὄψει αὐτοῦ τὴν ἀπώλειαν ἐν τάχει καὶ ἐπὶ τραχήλους αὐτῶν ἐπιβήσῃ. 26 οἱ τρυφεροί μου ἐπορεύθησαν ὁδοὺς τραχείας, ἤρθησαν ὡς ποίμνιον ἡρπασμένον ὑπὸ ἐχθρῶν.— 27 θαρσήσατε, τέκνα, καὶ βοήσατε πρὸς τὸν θεόν, ἔσται γὰρ ὑμῶν ὑπὸ τοῦ ἐπάγοντος μνεία. 28 ὥσπερ γὰρ ἐγένετο ἡ διάνοια ὑμῶν εἰς τὸ πλανηθῆναι ἀπὸ τοῦ θεοῦ, δεκαπλασιάσατε ἐπιστραφέντες ζητῆσαι αὐτόν. 29 ὁ γὰρ ἐπαγαγὼν ὑμῖν τὰ κακὰ ἐπάξει ὑμῖν τὴν αἰώνιον εὐφροσύνην μετὰ τῆς σωτηρίας ὑμῶν. 30 Θάρσει, Ιερουσαλημ, παρακαλέσει σε ὁ ὀνομάσας σε. 31 δείλαιοι οἱ σὲ κακώσαντες καὶ ἐπιχαρέντες τῇ σῇ πτώσει, 32 δείλαιαι αἱ πόλεις αἷς ἐδούλευσαν τὰ τέκνα σου, δειλαία ἡ δεξαμένη τοὺς υἱούς σου. 33 ὥσπερ γὰρ ἐχάρη ἐπὶ τῇ σῇ πτώσει καὶ εὐφράνθη ἐπὶ τῷ πτώματί σου, οὕτως λυπηθήσεται ἐπὶ τῇ ἑαυτῆς ἐρημίᾳ. 34 καὶ περιελῶ αὐτῆς τὸ ἀγαλλίαμα τῆς πολυοχλίας, καὶ τὸ ἀγαυρίαμα αὐτῆς ἔσται εἰς πένθος. 35 πῦρ γὰρ ἐπελεύσεται αὐτῇ παρὰ τοῦ αἰωνίου εἰς ἡμέρας μακράς, καὶ κατοικηθήσεται ὑπὸ δαιμονίων τὸν πλείονα χρόνον.— 36 περίβλεψαι πρὸς ἀνατολάς, Ιερουσαλημ, καὶ ἰδὲ τὴν εὐφροσύνην τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ σοι ἐρχομένην. 37 ἰδοὺ ἔρχονται οἱ υἱοί σου, οὓς ἐξαπέστειλας, ἔρχονται συνηγμένοι ἀπ᾽ ἀνατολῶν ἕως δυσμῶν τῷ ῥήματι τοῦ ἁγίου χαίροντες τῇ τοῦ θεοῦ δόξῃ.—

1 Yeruzalemu, ohogole omushangi gw’emishîbo n’oburhe, oyambale obuuze bw’irenge lya Nyamuzinda ensiku n’amango.

2 Ocîhundikire ecishûli c’obushinganyanya bwarhenga emwa Nyamuzinda, ohire n’ishûngwe ly’irenge !ya Nyamubâho w’ensiku n’amango oku irhwe lyâwe.

3 Bulya Nyamuzinda ayêrekana obwinja bwâwe omu igulu lyoshi linaba idako ly’amalunga,

4 ânakuhe izîno oku nsiku zoshi, eryo izîno ly’eri^p: «Murhûla-gwa-Bushinganyanya», na «Irenge-lya-Bukuze».

5 Yimuka, Yeruzalemu, oyimange ahalengerire, olabe ebushoshôkero bw’izûba, Iola oku abana bâwe bashubûzibwe n’akanwa k’Omwîmâna kurhenga ebuzikiro bw’izûba kuhika emunda lishoshoka, erhi banashangalusire oku Nyamuzinda anakengîre.

6 Bàrhenzire omu mihango yâwe bàgenda n’amagulu, erhi baminisirwe n’abashombanyi, ci Nyamuzinda àkugalulîrebo, badwîrhwe omw’irenge nka kula bahêka entebe y’omwâmi.

7 Bulya Nyamuzinda ànarhegesire okuyofihya ngasi ntondo elihûsire, Iyo igulu lyoshi liyumânana, ntyo Israheli anahash’igenda kwinja omu irenge lya Nyamuzinda.

8 Ciru n’emizirhu na ngasi murhi gwa buku buhumula bwinja, nayo yaàrheganyîze Israheli ecihoho câyo, oku bulonza bwa Nyamuzinda.

9 Bulya Nyamuzinda âhêka Israheli n’obusîme, omu bulangashane bw’irenge lyâge, omu lukogo n’obushinganyanya bwârhenga emwage.

IV. Amaruba ga Yeremiya

Empamîso y’amaruba Yeremiya^q arhumiraga abagwârhagwa bahêkwa bujà e Babiloni n’omwâmi w’e Babiloni, mpu ababwire ebi Nyamuzinda amurhumire.

ΒΑΡΟΥΧ 5

1 ἔκδυσαι, Ιερουσαλημ, τὴν στολὴν τοῦ πένθους καὶ τῆς κακώσεώς σου καὶ ἔνδυσαι τὴν εὐπρέπειαν τῆς παρὰ τοῦ θεοῦ δόξης εἰς τὸν αἰῶνα. 2 περιβαλοῦ τὴν διπλοΐδα τῆς παρὰ τοῦ θεοῦ δικαιοσύνης, ἐπίθου τὴν μίτραν ἐπὶ τὴν κεφαλήν σου τῆς δόξης τοῦ αἰωνίου. 3 ὁ γὰρ θεὸς δείξει τῇ ὑπ᾽ οὐρανὸν πάσῃ τὴν σὴν λαμπρότητα. 4 κληθήσεται γάρ σου τὸ ὄνομα παρὰ τοῦ θεοῦ εἰς τὸν αἰῶνα Εἰρήνη δικαιοσύνης καὶ δόξα θεοσεβείας.— 5 ἀνάστηθι, Ιερουσαλημ, καὶ στῆθι ἐπὶ τοῦ ὑψηλοῦ καὶ περίβλεψαι πρὸς ἀνατολὰς καὶ ἰδέ σου συνηγμένα τὰ τέκνα ἀπὸ ἡλίου δυσμῶν ἕως ἀνατολῶν τῷ ῥήματι τοῦ ἁγίου χαίροντας τῇ τοῦ θεοῦ μνείᾳ. 6 ἐξῆλθον γὰρ παρὰ σοῦ πεζοὶ ἀγόμενοι ὑπὸ ἐχθρῶν, εἰσάγει δὲ αὐτοὺς ὁ θεὸς πρὸς σὲ αἰρομένους μετὰ δόξης ὡς θρόνον βασιλείας. 7 συνέταξεν γὰρ ὁ θεὸς ταπεινοῦσθαι πᾶν ὄρος ὑψηλὸν καὶ θῖνας ἀενάους καὶ φάραγγας πληροῦσθαι εἰς ὁμαλισμὸν τῆς γῆς, ἵνα βαδίσῃ Ισραηλ ἀσφαλῶς τῇ τοῦ θεοῦ δόξῃ· 8 ἐσκίασαν δὲ καὶ οἱ δρυμοὶ καὶ πᾶν ξύλον εὐωδίας τῷ Ισραηλ προστάγματι τοῦ θεοῦ· 9 ἡγήσεται γὰρ ὁ θεὸς Ισραηλ μετ᾽ εὐφροσύνης τῷ φωτὶ τῆς δόξης αὐτοῦ σὺν ἐλεημοσύνῃ καὶ δικαιοσύνῃ τῇ παρ᾽

IV. Amaruba ga Yeremiya

Empamîso y’amaruba Yeremiya^r arhumiraga abàgwârhagwa bahêkwa bujà e Babiloni n’omwâmi w’e Babiloni, mpu ababwîre ebi Nyamuzinda amurhumire.

1 Mwâlulizibwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, muhêkwe e Babiloni, erhi ebyâha mwàjizire birhuma^s. 2 Hano muhika eyo Babiloni, mwâbêrayo myaka minji bwenêne, ciru kuhika oku maburhwa nda; ci kwône buzinda, nâmmurhenza eyo munda n’omurhûla. 3 Kurhenga ene, eyo munda e Babiloni mwakaz’ibonayo banyamuzinda b’amarhale, ab’amasholo n’ab’emirhi, abakaz’ibarhulwa aha lurhugo banayôbohya amashanja bwenêne. 4 Mumanye! Murhashimbaga okw’ebyo bigolo, erhi nîsi mpu mwayôboha abo banyamuzinda^t 5 hano mukaz’ibona orhutù rhw’abantu rhuli enyuma n’embere zâbo rhwaja rhwabaharâmya. Ci munakaz’iderha omu murhima gwinyu, erhi: «Yagirwa, Nyakasane, wenene rhukwânine okuharâmya.>> 6 Bulya malahika wâni ali ekarhî kinyu, ye washibirira akalamo kinyu. 7 Bulya, olulimi lw’ebyo bibomborogo lwakomezibagwa n’omulenga, banababwikirakwo ehyûla hy’amasholo n’amarhale; biba bibomborogo, birhankahash’iderha ciru n’ehitya. 8 Nka kula omwana-nyere analongereza eby’omulimbo, abo bantu banarhôle amasholo batulemwo ishungwè bahira oku marhwe g’abo banyamuzinda wâbo. 9 Haligi n’amango abadâhwa bâbo babazimba ago masholo n’ago marhale, bagakolese oku makwânane gâbo bone, 10 ciru banalinde bagahêkera n’abakazi b’ebishungu babêra omu nyumpa y’enyanya. N’abo banyamuzinda b’amarhale, b’amasholo n’ab’emirhi, banabayambike emyambalo nka bantu. 11 Ci kwône bonene barhankacîcingakwo ngisha erhi nnundo, oku bayambîrhage ntyo emyambalo y’obwâmi, abantu banakaz’ibahôrhola amalanga, bulya akatulo k’omu mpêro zâbo kanakaz’ibayudû kirakwo kanji bwenêne. 12 Abo banyamuzinda, banabemwo ofumhasire akarhî k’obukulu nka mucirânuzi wa cihugo, n’obwo ciru arhankahash’iyîrha owamujirire kubî, 13 banabemwo n’ofumbasire engôrho n’embasha, cikwône arhankacicinga oku bîrha n’oku bishambo. 14 Kwo binaligi oku barhabà banyamuzinda, kuziga murhabayôbohaga! 15 Nka kula endaha mbere erhakolesibwa kuli bici, 16 kwo n’abo banyamuzinda bali ntyo amango bamabahira omu mpêro zâbo: amasù gâbo ganayunjule katulo kabalazibwa n’abantu bajà omu luhêro. 17 Na kula owajacîre mwâmi bamuhamikira omu nyumpa, balinda okugend’imuniga, ntyo kwo abadâhwa bahamika empêro n’enyumvi buzibuzibu n’orhuhamikizo, mpu abo banyamuzinda bankahêkwa n’ebishumûsi. 18 Banayâse orhumole rhunji rhunji kulusha orhu bankaciyâkiza bonene, n’obwo abo banyamuzinda barhankahash’ibona ciru n’akaguma mulirhwo. 19 Kwo bali nk’era mitungo y’oluhêro: aba ntu banaderhe mpu enahabe erhi yanalundugusirwe omu ndalâla, nabo ennundo erhenge omu idaho enabalundugurhe haguma n’emyambalo yâbo, barhanayumve. 20 Barhabona oku busù bwâbo bwayiruhire n’omugi gw’omu luhêro. 21 Bakubukubu, orhwiremberembe n’orhundi rhunyunyi, ebyo byoshi binakaz’ibabalalira oku mubiri gwâbo n’oku irhwe, ciru na babûsi banakaz’ibagerakwo. 22 Co mwamanyirakwo eco oku barhaba banyamuzinda; kuziga murhahiraga mukabayôboha! 23 Baba bashîge masholo g’okubayinjihya, ci kwône nka nta muntu w’okukaz’igakulakwo engisha, bonene barhankagayinjihya mpu galangashane. Bulya erhi batulwa barhayumvagya akantu. 24 Ebyo bibomborogo banabigule oku citwîro cidârhi. Ci kwônene birhayimbwamwo mûka gwa buzîne. 25 Kulya kuba barhajira magulu, banaje babarhulwa aha lurhugo, buzira hicikirizô, baje bahûsa abantu amasù. Balya babarhumikira nabo zinali nshonyi kuli bo, bulya erhi bankarhibukira oku idaho barhankacizûsa bonene, kuhika abo bambali bâbo babarhabâle. 26 Erhi abantu babayimanza, bonene barhankahash’icidunda, bakabayimanza oluhengu, barhankaderha mpu baciyinamula bonene; n’erhi abantu babarherekêra entûlo, kunali nka kuzirhûla emifu. 27 N’ebintu bàbarhulaga, abadâhwa bâbo banabiguze bacîboneremwo obunguke; ciru n’ebindi bakâbo babirhwêsemwo omunyu, barhanaderhe ciru mpu babihakwo omukenyi n’omuzamba. Omukazi oli omu mugongo n’owaciburhaga, banahuma oku ntûlo z’abo banyamuzinda. 28 Kuziga mwanamanyiraga kw’ezo nyiganyo oku barhaba banyamuzinda, murhakâg’ibayôboha! 29 Kurhigi bankaderhwa Nyamuzinda menemene, n’obwo banakazi rhumikira abo banyamuzinda b’amarhale, b’amasholo n’ab’emirhi? 30 Abadaâhwa banahêke engâlè omu mpêro zâbo, basharhule emyambalo bayambirhe, bacikungule emviri bamôme n’obwânwa, n’irhwe lirhali libwîkire: 31 barhangirage balumba obwo n’okuyâmira embere za banyamuzinda wâbo nka bantu bali omu mishîbo. 32 Abadâhwa banayanka emyambalo y’abo banyamuzinda bayiyambike bakâbo n’abana bâbo. 31 Abo banyamuzinda, obajirire kwinja erhi kuligo, ntâco bankahash’imugalulira; barhankanahash’iyimika mwâmi erhi kumuyîmûla. 34 Na kandi barhankahashivangulira omuntu obugale nîsi erhi okumuha ciru n’olusaranga luguma; nka hali owabuzire buyunjuliza eciragane abajirîre, barhakahasha okumudôsa ecarhumire. 35 Barhankayôkola omuntu omu lufu, erhi nîsi okurhenza omuzamba omu maboko ga cirimisi. 36 Barha nkahurhûla omuhûrha; omuntu oli omu mbaka barhankamukûla muli zo, 37 erhi okufa omukana bwonjo, erhi ciru okubabalira enfûzi. 38 Abo banyamuzinda babwîke amarhale n’amasholo, kwo banali nka gala mabuye bahumba omu ntondo, ababarhumikira nshonyi zâbabumba. 39 Kurhigi rhwankacîkebwa erhi kuderha nti bali banyamuzinda!. 40 Abakaldeya nabo bone banababonese nshonyi: gala mango babona akaduma bagend’ikayimanza embere za Baali, bamuhune mpu oyo muntu aderhe, nka kuno oyo nyamuzinda wâbo ankahash’iyumva^u; 41 ci barhankahash’irhimanya kw’oko, bakabajandika, bulya nta kurhimanya bagwerhe! 42 Abakazi banashwêkere omugozi ecibunu, baburhamale oku njira, barhangire bayôca omulolo ahali h’enshangi, 43 na muguma muli bo akakululagwa n’omugera wacigerera mw’eyo njira, akagend’ihusha bo naye , nyamukazi erhi agaluka arhondêre okugayaguza owabo mpu barhayumanîni naye, bulya yehe ntâye wacimwishozire, n’omugozi gwâge ntâye wagutwîre. 44 Ngasi byoshi biyêrekire abo banyamuzinda, bunali bunywesi; kurhigi bankalolwa erhi kuderhwa mpu bali banyamuzinda? 45 Babinji ba mirhi babakolaga n’abatuzi b’amasholo, barhankanahinduka mpu bashusha kundi-kundi okurhali kulya abo balenga balonzagya mpu bayoôrhe. 46 Ciru n’abo bàbakolaga bone barhankalama myâka minji. 47 Kurhigi obulenga bw’amaboko gâbo bwankaba banyamuzinda? Ntyo kwo abo bantu bayishisigira iburha lyabo obunywesi n’enshonyi. 48 Ebîrha bikayishira abantu erhi mbaka ndebe, abadâhwa b’abo banyamuzinda banajire ihano ly’okulonza ngahi bagend’icifulika haguma na banyamuzinda bâbo. 49 Kurhigi barhankamaywa oku barhali banyamuzinda abarhankahash’icifulumula omu bîrha erhi kucicinga omu mbaka? 50 Binaba bintu bishîge amarhale n’amasholo, buzinda byâyish’ibonekana oku bunali bunywesi bwone; embere za boshi, embere z’abantu n’amabî, n’oku nta cijiro ciru n’eciguma ca Nyamuzinda cibabâmwo. 51 Ndigi yeki orhabwini oku kwo kunali abo barhali banyamuzinda » 52 Bulya barhankayimika mwâmi omu cihugo, erhi okuniekeza abantu enkuba; 53 barhankatwa emmanja z’abantu, erhi kuciza olagirizîbwe, kwo banali kula hungwe abalala emalunga, nta buhashe bajira. 54 Oluhêro lw’abo banyamuzinda babwîke amarhale n’amasholo erhi lwankagwârha muliro, abadâhwa bamwo banaciyâkire bafumye akakoba kabo, ci bôhc banasingônoke nka bisinde bya mirhi omu karhî k’engulumira. 55 Barhankahash’ilwîsa omwâmi erhi nîsi omushomhanyi. 56 Kurhigi omuntu ankayemêra erhi kucikebwa mpu bali banyamuzinda? 57 Abo banyamuzinda babwisirwe ecula c’amarhale n’amasholo, barhankahash’icifulumula omu maboko g’ebishambo erhi g’abanyazi, abacîgwârhîre mîsi babanyaga ago masholo n’amarhale, babihêke haguma n’emyambalo bàlibayambisire, ciru barhankahash’icîrhabâla. 58 Kuziga okuba mwâmi wayeêrekana oburhwâli kwo kukulu; nîsi erhi ecirugu c’omu nyumpa cakolesibwa na nnaco co cikulu kulusha abo banyamuzinda b’obunywesi; erhi ciru olumvi lw’omu nyumpa luyigalira ebirugu bimuli, lwo lukulu hali abo banyamuzinda. 59 lzûba, omwêzi n’enyenyêzi bimoleka bijire omukolo byahîrwe, binaguyunjulize; 60 omulazo nagwo, gukalangashana gunasimîse amasù; empûsi enahûse omu ngasi cihugo, 61 ebitù nabyo biyûkirize irhegeko byahîrwe na Nyamuzinda ly’okugera omu igulu lyoshi; n’omuliro gumanuka emalunga gusingônola ento ntondo n’emizirhu, gunajire omukolo gwarhumirwe. 62 Ci kwône, abo banyamuzinda barhahisiri kw’ebyo oku bwinja n’oku buhashe. 63 Kuziga ntâkwo rhwankacikebwa erhi kuderha nti bali banyamuzinda, bulya banayabirwe n’okuciraânula, barhankanakwânana abantu bici. 64 Mumanyirage obwo oku barhali banyamuzinda, murhabayôbohaga! 65 Bulya barhankahash’ihehêrera mwâmi erhi kumusûhira obwanga, 66 nta cimanyîso c’oku nkuba bankahash’iyêreka abantu, barhankalangashana nk’i zûba erhi kumoleka nka mwêzi. 67 Ensimba z’erubala zibalushire: bulya zohe zinalibirhire ahali ecigala zicifulike abazishimbire. 68 Nta kantu ciru n’akaguma kankayêrekana oku bali banyamuzinda, kuziga murhabayôbohaga! 69 Abo banyamuzinda bâbo b’emirhi bashîzirwe amasholo n’amarhale, kwo banali nka cisinde cigwîke omu ishwa ly’emyungu, co cirhalanga cici. 70 Niîi erhi nk’ishaka lya mishûgi omu karhî k’ishwa, Iyo lirhwâkwo ebinyunyi bya ngasi lubero, kandi erhi nka murhumba bakabulîre omu mwizimya, ntyo kwo bali abo banyamuzinda b’emirhi bashîzirwe amasholo n’amarhale. 71 Omu kubona emyambalo y’akaduku n’ecitâni byababolerakwo, Iyo mwankamanya oku barhali banyamuzinda. Cazinda nabo bone balundugurhwa, bayish’ihinduka nshonyi. 72 Omuntu mushinganyanya orhagashâniza nshusho ya muzimu ye mukulu, yeki wâyish’ifulumuka enshonyi!

LIBER BARUCH (BARUCH) 6

EXEMPLUM EPISTULAE QUAM MISIT HIEREMIAS AD ABDUCTOS CAPTIVOS IN BABYLONIAM A REGE BABYLONIORUM UT NUNTIARET ILLIS SECUNDUM QUOD PRAECEPTUM EST ILLI A DEO

1 propter peccata quae peccastis ante deum abducemini in Babyloniam captivi a Nabuchodonosor rege Babylonum 2 ingressi itaque in Babyloniam eritis illic annis plurimis et tempus longum usque ad generationes septem post hoc autem educam vos inde cum pace 3 nunc autem videbitis in Babylonia deos aureos et argenteos et lapideos et ligneos in umeros portari ostentantes metum gentibus 4 videte ergo ne et vos similes efficiamini factis alienis et metuatis et metus vos capiat in ipsis 5 visa itaque turba de retro et ab ante adorantes dicite in cordibus vestris tibi oportet adorari Domine 6 angelus autem meus vobiscum est ipse autem exquiram animas vestras 7 nam lingua ipsorum polita a fabro ipsa etiam inaurata et inargentata falsa sunt et non possunt loqui 8 et sicut virgini amanti ornamenti ita accepto auro fabricati sunt 9 coronas certe habent aureas super capita sua dii illorum unde subtrahent sacerdotes ab eis aurum et argentum et erogant illud in semet ipsis 10 dant autem et ex ipso prostitutis et meretrices ornant et iterum cum receperint illud a meretricibus ornant deos suos 11 hii autem non liberantur ab erugine et tinea 12 opertis autem illis veste purpurea extergent faciem ipsorum propter pulverem domus qui est plurimus inter eos 13 sceptrum autem habet ut homo sicut iudex regionis qui in se peccantem non interficit 14 habet etiam gladium in manu et securem se autem de bello et a latronibus non liberat unde vobis notum sit quia non sunt dii 15 ne ergo timueritis eos sicut enim vas hominis confractum inutile efficitur tales sunt et dii illorum 16 constitutis illis in domo oculi eorum pleni sunt pulvere a pedibus introeuntium 17 et sicut alicui qui regem offendit circumseptae sunt ianuae aut sicut ad sepulchrum adductum mortuum ita tutant sacerdotes ostia clusuris et seris ne a latronibus expolientur 18 lucernas accendunt illis et quidem multas ex quibus nullam videre possunt sunt autem sicut trabes in domo 19 corda vero eorum dicunt elingere serpentes qui de terra sunt dum comedent eos et vestimentum ipsorum et non sentiunt 20 nigrae fiunt facies eorum a fumo qui in domo fit 21 supra corpus eorum et supra caput volant noctuae et hirundines et aves etiam similiter et cattae 22 unde scietis quia non sunt dii ne ergo timueritis eos 23 aurum etiam quod habent ad speciem est nisi aliquis exterserit eruginem non fulgebunt neque enim dum conflarentur sentiebant 24 ex omni pretio empta sunt in quibus spiritus non est in ipsis 25 sine pedibus in umeris portantur ostentantes ignobilitatem suam hominibus confundantur etiam qui colunt ea 26 propterea si ceciderint in terram a semet ipsis non surgent neque si quis eum statuerit rectum per semet ipsum stabit sed sicut mortuis munera eorum illis adponentur 27 hostias illorum sacerdotes ipsorum vendunt et abutuntur similiter et mulieres eorum decerpentes neque infirmo neque mendicanti aliquid inpertiunt 28 de sacrificiis eorum fetae et menstruatae contingunt scientes itaque ex his quia non sunt dii ne timeatis eos 29 unde enim vocantur dii quia mulieres adponunt diis argenteis et aureis et ligneis 30 et in domibus eorum sacerdotes sedent habentes tunicas scissas et capita et barbas rasa quorum capita nuda sunt 31 rugiunt autem clamantes contra deos suos sicut in cena mortui 32 a vestimento eorum auferent sacerdotes et vestiunt uxores suas et filios suos 33 neque si quid mali patiantur ab aliquo neque si quid bonum poterunt retribuere neque regem constituere possunt neque auferre 34 similiter neque divitias dare possunt neque malum retribuere si quis illis votum voverit et non reddiderit nec hoc requirent 35 hominem a morte non liberant neque infimum a potentiore eripient 36 hominem caecum ad visum non restituent de necessitate hominem non liberabunt 37 viduae non miserebuntur neque orfanis benefacient 38 lapidibus de monte similes sunt dii illorum lignei et lapidei aurei et argentei qui autem colunt illa confundentur 39 quomodo ergo aestimandum est aut dicendum illos esse deos 40 adhuc enim ipsis Chaldeis non honorantibus ea qui cum audierint mutum non posse loqui offerent illum ad Bel postulantes ab eo loqui 41 quasi possint sentire qui non habent motum et ipsi cum intellexerint relinquent ea sensum enim non habent ipsi dii illorum 42 mulieres autem circumdatis funibus in viis sedent succendentes ossa olivarum 43 cum autem aliqua ex ipsis adtracta ab aliquo transeunte dormierit proximae suae exprobrat quod ea non sit digna habita sicut ipsa neque funis eius disruptus sit 44 omnia autem quae illis fiunt falsa sunt quomodo ergo aestimandum aut dicendum est esse illos deos 45 a fabris autem et ab aurificibus facta sunt nihil aliud erint nisi id quod volunt esse sacerdotes 46 aurifices ipsi etiam qui ea faciunt non sunt multi temporis numquid ergo possunt quae ab ipsis fabricata sunt esse dii 47 reliquerunt autem falsa et obprobrium postea futuris 48 nam cum supervenerit illis proelium et mala cogitant post se sacerdotes ubi se abscondant cum illis 49 quomodo ergo sentiri debeant quoniam dii sunt qui nec de bello se liberant neque de malis se eripiunt 50 nam cum sint lignea et inaurata et inargentata scietur postea quia falsa sunt gentibus universis et regibus quae manifestata sunt quia non sunt dii sed opera manuum hominum et nullum opus Dei in illis 51 unde ergo notum est quia non sunt dii sed opera manuum hominum et nullum Dei opus in ipsis est 52 regem regioni non suscitant neque pluviam hominibus dabunt 53 iudicium quoque non discernent neque regionem liberabunt ab iniuria quia nihil possunt sicut corniculae inter medium caeli et terrae 54 etenim cum inciderit ignis in domum deorum ligneorum aureorum et argenteorum sacerdotes quidem ipsorum fugient et liberabuntur ipsi vero sicut trabes in medio conburentur 55 regi autem et bello non resistent quomodo ergo aestimandum est aut recipiendum quia dii sunt 56 non a furibus neque a latronibus se liberabunt dii lignei et lapidei et inaurati et argentati quibus hii qui fortiores sunt 57 aurum et argentum et vestimentum quod operti sunt auferent illis et abibunt nec sibi auxilium ferunt 58 itaque melius est esse regem ostentantem virtutem suam aut vas in domo utile in quo gloriabitur qui possidet illud quam falsi dii vel ostium in domo quod custodit quae in ipsa sunt quam falsi dii 59 sol quidem et luna sidera cum sint splendida et emissa ad utilitates obaudiunt 60 similiter et fulgur cum apparuerit perspicuum est id ipsum autem et spiritus in omni regione spirat 61 et nubes quibus cum imperatum fuerit a Deo perambulare universum orbem perficiunt quod imperatum est eis 62 ignis etiam missus desuper ut consumat montes et silvas facit quod praeceptum est ei haec autem neque speciebus neque virtutibus uni eorum similia sunt 63 unde neque aestimandum est neque dicendum esse illos deos quando non possint neque iudicium iudicare neque benefacere hominibus 64 scientes itaque quia non sunt dii ne ergo timueritis eos 65 neque enim regibus maledicent neque benedicent 66 signa etiam in caelo gentibus non ostendunt neque ut sol lucebunt neque inluminabunt ut luna 67 bestiae meliores sunt illis quae possunt fugere sub tectum ac prodesse sibi 68 nullo itaque modo nobis est manifestum quia sunt dii propter quod ne timeatis eos 69 nam sicut in cucumeraria formido nihil custodit ita sunt dii illorum lignei et argentei et inaurati 70 eodem modo et in horto spina alba supra quam omnis avis sedet similiter et mortuo proiecto in tenebris similes sunt dii illorum lignei et inaurati et inargentati 71 a purpura quoque et marmore quae supra illos tineant scietis itaque quia non sunt dii ipsi etiam postremo comeduntur et erit obprobrium in regione 72 melior est homo iustus qui non habet simulacra nam erit longe ab obprobriis EXPLICIT LIBER BARUCH^v

^a1.1 Omu cihebraniya, Neriyasi ye Neriyahu ; Masiyasi ye Masyahu;

^b1.1 omu cihebraniya, Sedekiyasi ye Sedekiyahu, Masiyasi ye Mashiyahu

^c1.1 omu cihebraniya, Asadiyasi ye Asadyahu

^d1.1 omu cihebraniya, Hilkiyasi ye Hilkiyahu

^e1.2 Mwâka gwa karhanu kurhenga Abayahudi bahêkagwa e Babiloni. Lola Yer 52, 12; 2 Bam 25, 8.

^f1.3 omu cihebraniya, Yekoniya ye Yekonyahu

^g1.12 Okulama idako ly’ecihôho ca Nabukondonozori kwo kulangwa na Nabukondonozori.

^h1.15 Aga mahano gayêrekire gurhi Ahayahudi bacijaga emurhima, bayemêra oku bàbihire (Bar 1, 15-20), bàgerêreza oku Nyamuzinda abahîre obuhane bushingânîne (Bar 2, 1-10). Rhulole muli Dan 9, 4-19.

ⁱ1.1 https:www.academic-bible.com/en/online-bibles/septuagint-lxx/read-the-bible-text/ (11/12/2020)

^j2.11 Okurhenga omu bujà bw’e Misiri kw’oluhaga lw’Israheli, kwàrhuma irenge lya Nyamubâho lyalengerera; okwo kwàrhuma baba n’obulangalire omu ngasi cijiro c’obucire. Omu kucihà olukengwa, Nyamubâho ayôkola Bayahudi baguma (Bar 2, 11-18), ci, barhali balingânîne okubabalirwa (Bar 2, 19-26), cikône Nyamubâho abamanyisa oku olubaga lwâge lucîyunjuze lunamugalukire (Bar 2, 27-35). Isala ly’okucîyunjuza (3, 1-8).

^k2.17 lambûla amasù, kandi erhi: « bungûla amasù »

^l2.18 «Abirhohye b’en’igulu» bwo balanganyizibwe obucunguzi (Lola Sof 2, 3).

^m3.5 Eyi milongo: 3, 5-4, 1, eyerekire Obukuze bw’obushinganyanya. Rhulole muli Mig 8; Burh 24; Ayu 28.

ⁿ3.24 Enyumpa ya Nyamuzinda, kwo kuderha igulu.

^o4.30 Omwandisi amarhuliriza ecihugo ca Yeruzalemu omu kucilaganya Omucunguzi wayish’iciyûbaka buhyahya. Omulêbi ali adesa Yeruzalemu omu nderho ziri zayîbusa Iz 40-55; Yer 31-33.

^p5.4 Agandi mazîno ga Yeruzalemu, rhulole muli Iz 1, 26; 60, 14; Yer 33, 16; Eze 48, 35. lzîno lihyahya lirhengerîre kuli Iz 43, 1; 56, 5-6; 62, 2. 4. 12.

^q5.9 omu cihebraniya, oyu mulêbi aderhwa YEREMIYAHU

^r6.0 Yereiya, omu cihebraniya ye YEREMIYAHU oyo enfarasè n’ecigereki byahindwire Yeremiya, bulya enfarasè n’ecigereki bijira embaka z’okuhubula erq herufi H, omu cihebraniya ba h bali basharhu: babiri b’ebiraka n’ozahubulwa nka mashi, kiswahili erhi cingereza

^s6.1 Aga maruba gàlishambîre kuli ngasi baharâmya banyamuzinda bâbo b’obunywesi.

^t6.4 Lola Yer 10, 1-16; Iz 40, 20.

^u6.40 Abakaldeya, aha, badâhwa ba Baali badesirwe. Rhulole muli Dan 2, 2.

^v6.72 Cf. https:www.academic-bible.com/en/online-bibles/biblia-sacra-vulgata/read-the-bible-text/bibel/text/lesen/stelle/44/60001/69999/ch/3b787e08c1f8955bd0ba1e74c37c1039/ (11/12/2020). Omu mashi rhulole aga maruba ga Baruki, Ebibliya Ntagatifu, Verbum Bible, Kinshasa, 1992, Baruki 6 (11/12/2020).

Ecitabu c’Endûlù omu mashi na cihebraniya lulya lulimi lwa Mwami Yezu. Livre des Lamentations mashi-hébreu la langue de Jésus. Le peuple crie désolation et se répent.

Laisser une réponse

ecitabu-rhuderha endulu omu -mashi-na-cihebraniya-lulya-lulimi-lwa-mwami-yezu-kushwinja Télécharger

LAM – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

ENDÛLÙ

Enshokolezi

Eci Citabu c’ Endûlù cayandikagwa na muntu muguma oku burhegesi n’obuhabûzi bwa Muka Mutagatifu. Oyo muntu alamaga omu Palestina-Israheli embere ly’okulibuzibwa kwa Yeruzalemu, omu mwaka gwa 587, embere ly’okuburhwa kwa Kristu.

Endûlù ziba nyimbo za mishîbo. Abayahudi bakagiziyimba amango gw’oburherekêre omu ka-Nyamuzinda.

Endûlù, ziba nyimbo za kumanyisa oku Yeruzalemu n’abantu ba muli ye balibuzibwa. Ecitabu c’endûlù ciyerekana oburhe bw’okunali haguma n’obulangalire: «Nyamuzinda aba Mwinja oku bayishimulinda» (3,25).

Ekleziya Katolika ekolesa Endûlù omu Liturjiya ly’Omugobe Mutagatifu, ogu rhukengeramwo okulibuzibwa kwa Yezu Kristu.

EBIRIMWO

Omu Citabu c’ Endûlù muba bigabi birhanu:

1. Endûlù ntanzi: cigabi 1

2. Endûlù ya kabirhi: c. 2

3. Endûlù ya kasharhu: c. 3

4. Endûlù ya kani: c. 4

5. Endûlù ya karhanu: c. 5

Endûlù ntanzi

1 Yajêwe! Ala gulya murhundu^a gwayunjulaga bantu mîra oku gukola guyoôsire gwône! Gulya gwàgwerhe irenge kulya omu gandi mashanja, gukola guli nka mukana. Nnjo erhi ali muluzi-nyere okulire ebishagala, lero akolesibwe obukukuru bw’abajà.

2 Akola ageza obudufu bwoshi alaka, amarhama gâge gakazihulula mirenge. Muli balya bamuzigiraga boshi, ntaye ciru n’omuguma w’okumurhûliriza. Abîra bâge^b boshi bamulesire, bahindusirage bashombanyi bâge.

3 Yuda amahêkwa ihanga lya bene mpu alibuzibwe n’okulembera obujà: Ayûbasire ekarhî k’entakembûlwa, nta bushagaluke agwerhe. Abakagimulibuza boshi bàmugwanyanyize bamugwârhira omu maganya gaâge.

4 Enjira z’e Siyoni ziri omu mishîbo, zalesirwe na balya bakagiyishija oku lusiku lukulu. Emihango yâge yoshi eri bwâmwa, abadâhwa bâge bali omu mulenge. Ensûli zâge zatwisire omurhima. Ala oku ebyo byoshi byâdarhabalira Siyoni yâga!

5 Abashombanyi bâge bo bahimire, abanzi bâge badekerîre. Nyakasane oyo wamubabazize erhi bugamba bwâge bunji burhuma. Abagala barhorho baja batundulikwa n’omubisha wabagwâsire mpira abahêka bujà.

6 Siyoni amabona oku ebyakagirhuma aj’irenge byagenda^c. Abarhambo bâge bakola bali nka rhushafu rhwabuzire akahasi rhwakera, rhulya rhwaja rhwayâka omuhivi rhurhanacigwerhi misi ya kulibirha.

7 Mw’ezo nsiku z’amababale n’obuhanya bwâge, Yeruzalemu akazikengêra birya azigiraga byoshi, birya byàli by’omu nsiku za mîra. Erhi abantu bâge boshi bakaz’ihirima oku bwôji bw’engôrho y’omushombanyi, hanabulikana ciru n’omuntu muguma w’okubarhabâla.

8 Yeruzalemu akozire amaligo manene bwenêne, co cirhumire akola ali wa kushologorhana. Abamukengaga lero badwîrhe bamugayaguza, ene babona akola ali bushungunu. Asigalirage okukaziyâma kwône n’okuhinduka ashubira nyuma.

9 Omwambalo gwâge gunanirekwo ebirhobero by’izinga Iyâge. Arhali amanyire bici byâmuyishira; ntyo kwo ayandagîre, nta muntu wacimuhà omurhima. Amaderha erhi: «Mâshi Nyakasane, Iola buno buhanya bundikwo: obone oku omushombanyi wâni ye wahimîne.»

10 Omubisha ahêsire obuhiri bwâge bwoshi omu nfune. Ciru anabwîne n’oku abapagani bayenjerera omu cirhinyiro ca Nyakasane. N’obwo, Yagirwa Nyakasane, wene wahanzagya mpu irhondo abo bapagani barhajaga ahantu h’endêko yâwe.

11 Olubaga lwa Yeruzalemu ludwîrhe lwayâma lwalonza eci lwalya. Ludwiîrhe lwahâna akantu luzigira kulusha, luhâbwc eci lwalya lubonemwo amagala n’emisi. Lwamashenga erhi: «Olole Nyakasane, kuno ndwîrhe nagayaguzibwa.»

12 Mwe mudwîrhe mwagera omu njira mweshi, mulole ninyu erhi hali amalibuko gali nk’aga gandikwo, aga Nyakasane ampiragakwo omu lusiku lw’obukunizi bwâge budârhi.

13 Kurhenga enyanya ambulagire omuliro omu rhuvuha rhwâni, rhwanayabirwa nagwo. Antezire akasirha mpu angwâse amagulu, anankuba. Anjizire muntu wâgo wâgo, na mulwâla buca buyira.

14 Amabi najizire arhagarhenzakwo isù, gayosire nka kuno agonya ecifundo omu kuboko kwâge, gasosire gahika omu igosi lyâni. Nyakasane afunyâzize emisi yâni ampâna omu maboko g’abashombanyi, balya nta nkahasha.

15 Abasirika b’entwâli nagwerhe abajugucîre nka bikabulirwa. Antumira omurhwe gw’abalwî mpu bahinage emisole yâni. Niono Siyoni w’omu Yuda, ampinazire nka kula banahinagira emizâbîbu omu mukenzi.

16 Obwo buhanya bwo burhuniire ndwîrhe nalaka emirenge yâni yoshi. Owakantuliriza ashubingalulira emisi y’okulama, ali kulî. Abana bâni balesirwe maboko mûmu, bulya omushombanyi abahimire.

17 Siyoni adwîrhe alambûla amaboko, ci ntâye ciru n’omuguma abwîne w’okumurhûliriza. Oku irhegeko lya Nyakasane, abalungu b’lsraheli bo bahindusire bashombanyi bâge. Muli bo Yeruzalemu ahindusirage kantu ka kushologosa.

18 Nyakasane ye Mushinganyanya. bulya nagomîre irhegeko lyâge. Mwe muli hano mweshi, muyumve bwinja, munalole gano mababale gâni: ensûli zâni n’emisole yâni bakola ebwa kulibuzibwa ihanga.

19 Nahamagîre abanzigiraga, kurharhumire barhandeka nahirima. Abadaâhwa bâni n’abahanûzi bâni baholire omu cishagala, n’obwo kulonza bajaga balonza eci balya mpu hashubibonamwo emisi.

20 Nyakasane, olole, obone mababale manganaci gano gangwerhe obulà buli bwajugumana na buno omurhima gubangalîre, bulya nakugomire kubî bwenêne! Engôrho yanyukîze abana omu njira, n’omu nyumpa mifu yone yone elambamire.

21 Oyumve kuno ndwîrhe nahûmagukwa, ntâye ciru n’omuguma w’oku ntûliriza. Abashombanyi bâni boshi bàyumvirhe emyanzi y’obuhanya bwâni, bàcîshinga kuli okûla wanjizire. Olerhage lulya lusiku waderhaga, nabo babe kuno nabîre. 22 Obubî bwâbo bwoshi buyâlagale embere zâwe, obakolere nabo nk’ebira wankolîre erhi bugamba bwâni burhuma. Obwîne oku malumwa gano gone gandikwo, omurhima gwâni gwababîre lwoshi.

Lamentations 1: 1

אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגֹּויִ֗ם שָׂרָ֨תִי֙ בַּמְּדִינֹ֔ות הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃ ס 2בָּכֹ֨ו תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֨יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃ ס 3גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגֹּויִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנֹ֑וחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃ ס 4דַּרְכֵ֨י צִיֹּ֜ון אֲבֵלֹ֗ות מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מֹועֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֨יהָ֙ שֹֽׁומֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּגֹ֖ות וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃ ס 5הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הֹוגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עֹולָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר׃ ס 6וַיֵּצֵ֥א מִן־בַת צִיֹּ֖ון כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רֹודֵֽף׃ ס 7זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עֹוזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃ ס 8חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֨וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֹֽור׃ ס 9טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אֹויֵֽב׃ ס 10יָדֹו֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גֹויִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃ ס 11כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מַחֲמֹודֵּיהֶם בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זֹולֵלָֽה׃ ס 12לֹ֣וא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאֹוב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עֹולַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הֹוגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּיֹ֖ום חֲרֹ֥ון אַפֹּֽו׃ ס 13מִמָּרֹ֛ום שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָחֹ֔ור נְתָנַ֨נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיֹּ֖ום דָּוָֽה׃ ס 14נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָדֹ֗ו יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם׃ ס 15סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מֹועֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃ ס 16עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בֹוכִיָּ֗ה עֵינִ֤י׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֹֽׁומֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אֹויֵֽב׃ ס 17פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיֹּ֜ון בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃ ס 18צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־עַמִּים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃ ס 19קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֨כֶל֙ לָ֔מֹו וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם׃ ס 20רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָרֹ֖ו מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת׃ ס 21שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יֹום־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽונִי׃ ס 22תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֨יךָ֙ וְעֹולֵ֣ל לָ֔מֹו כַּאֲשֶׁ֥ר עֹולַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבֹּ֥ות אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃ פ

Endûlù ya kabirhi

1 Yajêwe! Nyakasane omu bukunizi bwâge bunene anabwîne ecitù ciru enyanya za Yeruzalemu. Eryâli irenge ly’lsraheli, alijugucîre oku idaho kurhenga enyanya empingu. Amango oburhe bwâge bwabirûnduka kuli Siyoni, ayibagira oku co càli citumbi c’okuhirakwo amagulu gâge.

2 Nyakasane amirangusize omwîmo gwa Yakobo gwoshi buzira lukogo. Omu bukunizi bwâge, anahongwîre ebishagala bizibubizibu bya Yuda byoshi, obwâmi n’ababurhegeka boshi ahemwîre, abirhimba oku idaho.

3 lhembe lsraheli alimbagamwo, analivunyire omu bukunizi bwâge budârhi, alahira kufungira olubaga erhi lurhêrwa n’omushombanyi.

4 Afôzire omuherho gwâge nka mushombanyi, okuboko kwâge kulyo kuli nguzize okulasha. Anaciyêrekine mushombanyi wirhu bulya amahungumula ebyakagirhusîmisa. Adubulire omutula gwâge nka muliro oku ka-Nyamuzinda ka Yeruzalemu^d.

5 Nyakasane anacîjizire nka mushombanyi wirhu, amirangusize lsraheli oku caligumiza haguma n’enyumpa zâge nyinjinja zoshi, ebyôgo byâge abihebire oku idaho, aja alumîza oburhe hoshi hoshi omu lubaga lw’e Yuda.

6 Ahugunyire olugurhu lw’ishwa lyâge, ashâba ahantu akâgirhubugâna. Nyakasane ayibagizize ensiku nkulu n’eza sabato e Siyoni. Mw’okwo kubîka omutula gwâge agayaguza ciru na mwâmi n’abadâhwa.

7 Nyakasane arhacilonza oluhêrero lwâge, analesire ahantu hage hatagatifu, enyumpa nyinjinja z’e Siyoni analesire zarhibukira omu maboko g’omushombanyi. Olubî lwàli lunji bwenêne omu ka-Nyamuzinda nka kula binayôrha amango g’olusiku lukulu!^e

8 Nyakasane ali ahizire okusherêza ebisika bya Yeruzalemu. Alambwire omugozi gw’okugalagaza, àrhacîsire okuboko kwage mpu kurhashâbaga. Ci ebyôgo n’ebisika abihebire omu mishîbo. Byashubire migandu byoshi haguma.

9 Emihango y’ecishagala yahongosire, orhuhamikizo rhwaco rhwoshi arhuvungunywîre. Mwâmi n’abarhambo bagwîre omu maboko g’abapagani banyamahanga. Ntaye ciru n’omuguma w’okuderha ebi Nyamuzinda alonza; ciru n’abalêbi barhacimanya obulêbi bwarhenga emwa Nyakasane.

10 Abahanûzi b’e Siyoni babwârhire oku idaho banaguguma, amarhwe gabo bagashîzire omutulo banayambala babusunzu. N’ensûli z’e Yeruzalemu zayûnamîre oku idaho.

11 Amasù gâni garhûnzire n’okulaka emirenge, omurhima gundimwo gwarhozire, ntankabula bwaziguluka kw’obu buhanya bwamarhinda oku lubaga lwâni, bulya abana b’ebirhaba n’abaciri oku ibêre badwîrhe bafira omu ngo z’ebishagala n’enyôrha.

12 Abana badwîrhe badôsa bannina, mpu: «Ka nta kantu kalîbwa ka nkaciboneka?» Erhi banaja bahirima nk’abatumirhîrwe omu njira z’ebishagala banarhengeremwo omûka omu bifuba bya nnina.

13 Ntacimanyiri kurhi nankakubwîra yaga Yeruzalemu, obworhere bwâwe burhashushini na bundi buhi! Ndigi nankakushushanya naye, nti Iyo nkurhûliriza we munyere^f w’e Siyoni? Obuhanya bwâwe buli bunene nka nyanja, ndigi wankacikufumya?

14 Abalêbi bâwe^g barhakulêberaga ebirhali bya bunywesi, babula kukuvuhûlira obubî bwâwe, mpu bakugalulire akalamo k’iragi. Emyanzi yabo kuli we bwwànali bunywesi bwône bwône n’obuhalanjisi.

15 Abadwîrhe bagera omu njira bakazikoma kagasha boshi, badwîrhe bakubandira olwôho we Yeruzalemu, banakudundira irhwe baderhe, mpu: Ka ko binali co cirya cishagala bakâgiderha mpu «Cinjinja buzira izâbyo na busîme bw’igulu lyoshi eci wâni?»

16 Abashombanyi bâwe boshi badwîrhe bakushanyangulira, bakugurhe amiîno baderhe, mpu: «Rhwamamuherêrekeza! Lwo lulya lusiku rhwakagicîfinja kurhenga mîra olu. Lwahisirage lero nirhu, rhwalubwinagel »

17 Nyakasane anakozire ebi àkagihiga, ayunjuzize akanwa àderhaga kurhenga mîra. Anashâbwire buzira lukogo, asîmisize omushombanyi n’obuhanya bwâwe, azibuhize obucîbone bw’omubisha wâwe.

18 Yeruzalemu, osôkeze endûlù z’okulaka kwâwe emwa Nyakasane. Oleke emirenge ekuhulule omu marhama nka nshalalo ngasi mûshi ma budufu. Orhagohekaga walaka, emirenge yâwe erhahubaga.

19 Yimanga, obande endûlù budufu, gala mango bayîza, odubulire omurhima gwâwe nka mîshi embere za Nyakasane. Omulambûlire amaboko, ly’ociza obuzîne bw’abana bâwe b’ebirhaba, balya baja baholera n’ishali omu mashango g’enjira zoshi.

20 Nyakasane, Iola obone ndi ojirîre ntyo. Mâshi Nyakasane, kurhi abakazi bankahika cingana aha, kulya abana boburhaga bone banabalera? Kurhi abashombanyi bankalinda bahika aha kuyîrhira abadâhwa n’abalêbi omu cirhinyiro câwe?

21 Emisole n’abashosi bajîre balambama oku idaho omu njira, abana-rhabana bâni n’abana-nyere bahwêrire oku bwôji bw’engôrho. Wàbayisie omu lusiku lw’omutula gwâwe, wanigûza buzira lukogo.

22 Abashombanyi bâni badârhi wàbalalisire nk’oku lusiku lukulu. Yagirwa Nyakasane, olusiku omutula gwâwe gwabashaga, harhajiraga omuntu wasigala erhi ashugunuke. Omushombanyi àhungumwîre abana nàleraga nanakazagihêka emugongo.

Lamentations 2: 1

אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפֹּ֤ו׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיֹּ֔ון הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּיֹ֥ום אַפֹּֽו׃ ס 2בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לֹא חָמַ֗ל אֵ֚ת כָּל־נְאֹ֣ות יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָתֹ֛ו מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ׃ ס 3גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּ֚ל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָחֹ֛ור יְמִינֹ֖ו מִפְּנֵ֣י אֹויֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב׃ ס 4דָּרַ֨ךְ קַשְׁתֹּ֜ו כְּאֹויֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינֹו֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֨הֶל֙ בַּת־צִיֹּ֔ון שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֹֽו׃ ס 5הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י׀ כְּאֹויֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנֹותֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֨רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה׃ ס 6וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכֹּ֔ו שִׁחֵ֖ת מֹועֲדֹ֑ו שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה׀ בְּצִיֹּון֙ מֹועֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפֹּ֖ו מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן׃ ס 7זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י׀ מִזְבְּחֹו֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשֹׁ֔ו הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אֹויֵ֔ב חֹומֹ֖ת אַרְמְנֹותֶ֑יהָ קֹ֛ול נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּיֹ֥ום מֹועֵֽד׃ ס 8חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה׀ לְהַשְׁחִית֙ חֹומַ֣ת בַּת־צִיֹּ֔ון נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָדֹ֖ו מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחֹומָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ׃ ס 9טָבְע֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגֹּויִם֙ אֵ֣ין תֹּורָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָזֹ֖ון מֵיְהוָֽה׃ ס 10יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיֹּ֔ון הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הֹורִ֤ידוּ לָאָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס 11כָּל֨וּ בַדְּמָעֹ֤ות עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עֹולֵל֙ וְיֹונֵ֔ק בִּרְחֹבֹ֖ות קִרְיָֽה׃ ס 12לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹבֹ֣ות עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם׃ ס 13מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיֹּ֑ון כִּֽי־גָדֹ֥ול כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ׃ ס 14נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֹנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שְׁבִיתֵךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂאֹ֥ות שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃ ס 15סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֨יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשֹׂ֖ושׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ׃ ס 16פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־אֹ֣ויְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיֹּ֛ום שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ ס 17עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתֹו֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִךְ֙ אֹויֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ׃ ס 18צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חֹומַ֣ת בַּת־צִ֠יֹּון הֹורִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ׃ ס 19ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בַלַּיִל לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻרֹ֔ות שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֹֽולָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֹֽות׃ ס 20רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עֹולַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃ ס 21שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצֹות֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙ בְּיֹ֣ום אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ ס 22תִּקְרָא֩ כְיֹ֨ום מֹועֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּיֹ֥ום אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם׃ פ

Endûlù ya kasharhu

1 Nie muntu wabwîne amalumwa g’akarhi k’obukunizi bwa Nyakasane.

2 Ansunika embere zâge, angeza omu mwizimya, buzira kamole.

3 Niene niene acikubûlîre okuboko buca buyira.

4 Arhumire omubiri gwâni gwahorha kurhangirira oku irhwe kuhika omu magulu, amvunyungwîre orhuvuha.

5 Ayimanzize eciri nka côgo ca malumwa n’amalibuko eburhambi bwâni.

6 Anjugucîre omu mwizimya nka mufu gwa mîra-mîa.

7 Anjirîre ecisikirizo mpu cimpanze okurhengamwo, anziriringa n’obudagulè.

8 Nayâmire namuhamagala, ci omusengero gwâni arhaguyumvirhîze.

9 Anfukîre enjira n’amabuye magôye, enjira zâni aziyêrekeza ebwa kuhabuka.

10 Anambêrîre nka mpangaza elingûzize, nka ntale ecifulisire omu ishaka.

11 Enjira zâni azihindwîre: anandesire; ansizire kahumba, côbohwa.

12 Afôzire omuherho gwâge, antega mpu ankoze.

13 Anantulungwîre ensiko nieshi n’ebisonga byâge.

14 Abantu boshi badwîrhe banshekera, lwâni ludwîrhe lwayimbwa buca buyira.

15 Anyunjuzize malumwa, andalusize n’omutula.

16 Anansezize okukugurha olukalabuye, anantindagirira omu katulo^h.

17 Anyasize akalamo k’omurhûla, nayibagira iragi kwo kuderha kurhi.

18 Naderha nti; «Nta kalamo nacibone, ntabyo ncilangalîre by’emwa Nyakasane».

19 Kengera amalumwa gâni n’obuhanya bwâni, ko buli nka boge bwashakamira.

20 Omurhima gwâni erhi gubikengêra, nieshi nnanjogonokerwe ebirumbu.

21 Ci kwonô, kwo nkolaga nakengêra ntya, kurhume nalangalira.

22 Olukogo lwa Nyakasane lurhacîkwa, obuzigire bwâge burhaheka.

23 Olukogo lwage lushâshuka ngasi sêzi. Ala oku obwîkubagirwa bwâwe bwaluga, Nyakasane!

24 Kwo ndesire: nti «Nyakasane ye kuhirhira kwâni, co cirhumire mmulangaliraⁱ.

25 Nyakasane aba mwinja kuli ngasi yeshi umuyegemera, olya omulongereza.

26 Kuli kwinja okulangalira omu kahwenyenye obucire Nyakasanc ârhuma.

27 Kuli kwinja oku muntu okubarhula omuzigo gwa Nyakasane kurhengera oburho bwâge.

28 Aciyungulire omu kahwenyenye amango Nyakasane amuhizireko amarhangulo.

2’9 Ayunamirize kuhika amime akatulo, omu kulangalira oku Nyakasane ayishimurhabâla.

30 Irhama lyâge aliyêrekeze owamushûrha, anayemêre bamuyiguse bijâci ^j

31 Bulya Nyakasane arhaba wa kukabulira omuntu omu nsiku zoshi.

32 Bulya ciru ankamubabaza, kurharhuma arhamubabalira omu lukogo lwâge lunene.

33 Bulya omurhima gwâge gurhasima kugayisa abantu erhi kubarhindibuza.

34 Gala mango balabarhanya ababohe b’omu cihugo boshi.

35 Amango bagorombekanya olubanja lw’abanyinyi omu masù g’Ow’Enyanya bwenêne.

36 Amango bayîmira omuntu okuli kwâge ekagombe; ka Nyakasane arhabona ebyo byoshi obwo?

37 Ndi wankahashiderha akanwa kanabe? K’arhali Nyakasane ohiga?

38 K’arhali kanwa ka Nyamuzinda w’Enyanya bwenêne kazûsa byoshi, ebibi n’ebinja?

39 Bicigi lêro omuntu ankacîdudumira, akaba acizîne, n’obwo agwerhe mabi manji?

40 Rhulole bwinjinja olugendo lwirhu, rhushubire emwa Nyakasane.

41 Rhushenge n’omurhima gwirhu gwoshi, rhuyinamulire amaboko emwa Nyamuzinda oli omu mpingu.

42 Rhwabîre babî na bagoma; nâwe orharhubabaliraga kuli okwo.

43 Wacibwîkira omu bukunizi bwâwe, warhushimbulula, wanigûza buzira lukogo.

44 Wacîyegulira enyuma ly’ecitù, mpu Iyo ensengero zirhu zirhagikuhikakwo.

45 Warhujizire bikabulirwa, nka câmvu, omu karhî k’agandi mashanja.

46 Abashombanyi birhu boshi bakazibumbûla akanwa barhusholoshonza.

47 Ecôba gwo gukolaga mwanya gwirhu, kuhugalala, kusherêra, buhanya bwêne bwône.

48 Amasù gâni gadwîrhe gahona nshalalo ya mirenge, erhi buhanya bw’olubaga lwâni burhuma.

49 Amasù gâni yabire nshoko erhahuba, garhâgoheka.

50 Ndwîrhe nalinga oku Nyakasane ayûnama kurhenga enyanya, alolereze anabone:

51 Ebi byarhinzire oku banyere b’omu cishagala ciru biri bya kundumîsa amasù.

52 Abanshombera obusha baja bampiva nka kanyunyi.

53 Bantogîze omu mwîrna nandi mugumaguma, bahira ibuye enyanya zâni.

54 Amîshi gakazinzungulira aha nyanya z’irhwe; lêro naderha nti namahera.

55 Nakuyâkûzize kurhenga omu kuzimu, Nyakasane.

56 Wanyumvîrhe oku nakubirikira: orhafukaga amarhwiri gâwe oku nsengero zâni n’ndûlù yâni.

57 Amango nàkuhamagalaga wanyegera wanabwîra, erhi: «Orhayobohaga».

58 We wambulânire, Nyakasane wàciza obuzine bwâni^k.

59 Obwîne obubî banjirire, Nyakasane, ontwire luno lubanja.

60 Wabwîne oku bacîhôla kuli nie, wabwîne emihigo yabo kuli nie.

61 Wayumvîrhe ebijaci byâbo, Nyakasane, n’emihigo yâbo mibi kuli nie.

62 Enshambâlo n’enkegêro mbî z’abashombanyi bâni nie zidwîrhe zagerako buca-buyîra.

63 Obone ebi badwîrhe bajira byoshi, nie nashubirage lwimbo lwâbo.

64 Nyakasane, wayishibakolera ebiri nk’ebi bàmkolîre.

65 Wâbatubâza obukengêre, gube mulagi gwâwe mubî kuli bo.

66 Wâbashimbûlula n’obukunizi bwâwe, obaherêrekeze lwoshi hano igulu.

Lamentations 3: 1

אֲנִ֤י הַגֶּ֨בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֹֽו׃ 2אֹותִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֹֽור׃ 3אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָדֹ֖ו כָּל־הַיֹּֽום׃ ס 4בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעֹורִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמֹותָֽי׃ 5בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃ 6בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הֹושִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עֹולָֽם׃ ס 7גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי׃ 8גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃ 9גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃ ס 10דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אַרְיֵה בְּמִסְתָּרִֽים׃ 11דְּרָכַ֥י סֹורֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃ 12דָּרַ֤ךְ קַשְׁתֹּו֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃ ס 13הֵבִיא֙ בְּכִלְיֹותָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֹֽו׃ 14הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיֹּֽום׃ 15הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרֹורִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃ ס 16וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ 17וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁלֹ֛ום נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טֹובָֽה׃ 18וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתֹוחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה׃ ס 19זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃ 20זָכֹ֣ור תִּזְכֹּ֔ור וְתָשִׁיחַ עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃ 21זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אֹוחִֽיל׃ ס 22חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃ 23חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ 24חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אֹוחִ֥יל לֹֽו׃ ס 25טֹ֤וב יְהוָה֙ לְקֹוָ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ 26טֹ֤וב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה׃ 27טֹ֣וב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃ ס 28יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃ 29יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃ 30יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃ ס 31כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעֹולָ֖ם אֲדֹנָֽי׃ 32כִּ֣י אִם־הֹוגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חַסְדֹּו 33כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבֹּ֔ו וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ ס 34לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ 35לְהַטֹּות֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֹֽון׃ 36לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיבֹ֔ו אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ ס 37מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃ 38מִפִּ֤י עֶלְיֹון֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָעֹ֖ות וְהַטֹּֽוב׃ 39מַה־יִּתְאֹונֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֶטְאֹו 40נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה׃ 41נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֨נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ 42נַ֤חְנוּ פָשַׁ֨עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃ ס 43סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ 44סַכֹּ֤ותָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲבֹ֖ור תְּפִלָּֽה׃ 45סְחִ֧י וּמָאֹ֛וס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃ ס 46פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ׃ 47פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃ 48פַּלְגֵי־מַ֨יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ ס 49עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֹֽות׃ 50עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃ 51עֵינִי֙ עֹֽולְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנֹ֥ות עִירִֽי׃ ס 52צֹ֥וד צָד֛וּנִי כַּצִּפֹּ֖ור אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃ 53צָֽמְת֤וּ בַבֹּור֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃ 54צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ ס 55קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבֹּ֖ור תַּחְתִּיֹּֽות׃ 56קֹולִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃ 57קָרַ֨בְתָּ֙ בְּיֹ֣ום אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ ס 58רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃ 59רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃ 60רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃ ס 61שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃ 62שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיֹונָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיֹּֽום׃ 63שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃ ס 64תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ 65תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃ 66תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

Endûlù ya kani

1 Yoo! amasholo^l galangashana kulya, ecûma cinjinja kulya, kurhi lêro catubîre wâni? Kurhi amabuye matagatifu gàjire gashandala hoshi hoshi omu mashango ga ngasi njira?

2 Abana b’e Siyoni, abayumananaga n’amasholo oku bwinja, kurhi lêro bankagereragwa oku nyungu buyungu y’ebidaka?

3 Ciru na banyambwè bajira omurhima gw’okuha abana babo ibêre. Ci kwône olubaga lwâni lwàbîre rnuzire wa cihûngo ak’enyûnda z’omu irûngu^m.

4 Abana baciri oku ibêre, olulimi lwabayumîre ebiraka n’ecûmwe, abana b’ebirhaba badwîrhe bahûna omugati na ntâye wabahà ciru n’ehihimbi hyâgwo.

5 Abakagirya ebinja-binja bishushagîre, lêro baja balengukira omu njira. Abalereragwa omu by’obugale, bakola baja bafukula ecavu n’amaboko gombi.

6 Amabî g’olubaga lwâni go manene kulusha ebyâha by’abantu b’e Sodomo, ho bàbirundulagwa omu kanya kasungunu buzira ciru n’amango g’okulambûla amaboko mpu babarhabâle.

7 Abaluzi bâlwo bo balangashanaga kulusha olubula, enshusho yâbo yali nyêru kulusha amarhà, n’omubiri gwâbo gwoshi gwàli gwa kaduku. Emisi ebalanganyiremwo yakagishusha enjuma y’akasi.

8 Lero bakola bali biru-biru nka muyeye, barhacidwîrhi bamanywa omu njira. Ecikoba c’omubiri gwâbo cikola cibananîre oku rhuvuha, cikola cûmu-cûmu bushâli.

9 Okuhirima oku bwôji bw’engôrho kwo kukulu aha omuntu ankafà n’obuligo aja ayûma anagangabala n’ishâli.

10 Abazire, oku barhahimwa lukogo, lêro bôhe, bakaziyenda abana babo banabalya, mw’obwo buhanya bunene bwarhogire oku lubaga lwâni.

11 Nyakasane ayukirize omutula gwâge, adubwîre obukunizi bwâge bunene, ayâsize ntakanjirwa w’engulumira omu Siyoni àyôkera ciru n’ebiriba byoshi.

12 Abâmi b’igulu ciru n’abantu kwône en’igulu ntâye ciru n’omuguma wa nkayemîre oku hali lusiku luguma omushombanyi ankahimire agere omu mihango ya Yeruzalemu.

13 Obwo buhanya budwîrhwe n’ebyâha by’abalêbi bâge, haguma n’amabî g’abadâhwa bâge, bo babulagaga omuko gw’abantu bîmâna.

14 Badwîrhage baja bahukuza omu njira nka mihûrha, n’emyambalo yâbo ezinzire n’omuko.

15 Erhi baciba bagera, abantu bababona banayakûzc abâbo, mpu: «Muyâke, muyâke, abo bali b’izinga! Muyâke, murhabayêgeraga!»ⁿ Oku baja balibirha barhanamanyiri ngahi bayerekîre, abanya-mahanga baderhe, obwo, mpu: «Aba ntako bankacishinga nsiku eno mwirhu!»

16 Nyakasane yene oyo wabashandâzagya, arhacilonza abalolekwo. Abadâhwa barhacilolagwa isù, ciru nta bukenge bwaciri oku bashosi.

17 Amasù girhu gàrhama gahengûza aha oburhabâle bwâyisha, bwànabulikana. Rhwageza amango goshi nti rhwalinda ishanja ly’ihanga lyâyishirhuciza, lirhanacirhucizagya^o.

18 Badwîrhe bayunja enshando zirhu, ntâkwo rhwankacihika aha mwirhu. Amango girhu gahisire, ensiku zirhu zahwîre, bulya obuzinda bwirhu buli hofi.

19 Abarhushimbire bo babidu kulusha ikozi lyabalala omu nkuba-karhî. Baja barhulibirhakwo omu ntôndo, baja barhuhengûza ciru n’omu irungu n’okurhurhega.

20 Ngasi oyu akalamo kirhu kàli kacisimikirekwo, oyu kàlicikubagire, omwâmi washîgagwa amavurha na Nyakasane^p, ye rhwakagiderha, nti: «Ye rhwalamirakwo oyu omu karhî k’amashanja», y’oyo naye wagwaâsirwe mpira omu mwîna gw’omushombanyi!

21 Osîmage onacishinge, we munyere w’e Edomu, we yûbaka omu cihugo c’e Usi^q. Ci kwône nawe akabehe k’omutula kâkuhikakwo, wâkanyweramwo onalaluke, kuhika oyambale obusha!

22 Obuhane bwâwe bwahwîre, we munyere w’e Siyoni, orhacihêkwe ebwa kululizibwa. Kuli we, wêhe munyere w’e Edomu, Nyakasane ahana amabî gâwe, ajalabule amabî gâwe goshi.

Lamentations 4: 1

אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטֹּ֑וב תִּשְׁתַּפֵּ֨כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כָּל־חוּצֹֽות׃ ס 2בְּנֵ֤י צִיֹּון֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יֹוצֵֽר׃ ס 3גַּם־תַּנִּין חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר כִּי עֵנִים בַּמִּדְבָּֽר׃ ס 4דָּבַ֨ק לְשֹׁ֥ון יֹונֵ֛ק אֶל־חִכֹּ֖ו בַּצָּמָ֑א עֹֽולָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם׃ ס 5הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצֹ֑ות הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תֹולָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתֹּֽות׃ ס 6וַיִּגְדַּל֙ עֲוֹ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמֹו־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם׃ ס 7זַכּ֤וּ נְזִירֶ֨יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֨צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם׃ ס 8חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחֹור֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצֹ֑ות צָפַ֤ד עֹורָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃ ס 9טֹובִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָז֨וּבוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי׃ ס 10יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיֹּ֔ות בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרֹות֙ לָ֔מֹו בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ ס 11כִּלָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־חֲמָתֹ֔ו שָׁפַ֖ךְ חֲרֹ֣ון אַפֹּ֑ו וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיֹּ֔ון וַתֹּ֖אכַל יְסֹודֹתֶֽיהָ׃ ס 12לֹ֤א הֶאֱמִ֨ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וְכֹל יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאֹויֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס 13מֵֽחַטֹּ֣את נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֹנֹ֖ות כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים׃ ס 14נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצֹ֔ות נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם׃ ס 15ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מֹו ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגֹּויִ֔ם לֹ֥א יֹוסִ֖יפוּ לָגֽוּר׃ ס 16פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יֹוסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זְקֵנִים לֹ֥א חָנָֽנוּ׃ ס 17עֹודֵינָה תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גֹּ֖וי לֹ֥א יֹושִֽׁעַ׃ ס 18צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽינוּ׃ ס 19קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ׃ ס 20ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתֹותָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלֹּ֖ו נִֽחְיֶ֥ה בַגֹּויִֽם׃ ס 21שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱדֹ֔ום יֹושַׁבְתִּי בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּעֲבָר־כֹּ֔וס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי׃ ס 22תַּם־עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־צִיֹּ֔ון לֹ֥א יֹוסִ֖יף לְהַגְלֹותֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־אֱדֹ֔ום גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃ פ

Endûlù ya karhanu

1 Nyakasane, orhayibagire okula rhwabîre, olole obone kuno badwîrhe barhujira^r.

2 Ebirugu birhu binjinja byanyazirwe n’abandi, n’enyumpa zirhu zàjibwamwo n’entakembûlwa^s.

3 Balarha ntâbo bahali, na rhôno rhukola rhuli nfuzi na banyâma babîre bakana. 4 Rhurhacinywa amîshi g’amaliba girhu rhurhanagaguziri nsaranga. N’enshagali nta kucizibona rhurhanahyûziri igerha.

5 Abanzi birhu rhubahêrhe aha mugongo, rhwalibwîre, rhwàrhama, omurhûla gwàrhuyâsire.

6 Abanyamisri n’Abanyasîriya^t bo rhukolaga rhurhega amaboko nti nkabaga bo bârhubonera ebyankarhubuka ishali.

7 Ababusi birhu bakolaga ago mabî barhacibâho, ci kwône rhwe rhukolaga rhubarhwîre amaligo haguma n’amazibu g’obugoma bwâbo.

8 Abàli bajà birhu bo bakolaga barhurhegeka, na ntâye ciru odesirage mpu arhulikûza kuli bo.

9 Rhukola rhuja rhwahushwa n’ebishumusi by’omu irûngu erhi kuja kwalonza ebi rhwalya kurhuma.

10 Ecikoba c’omubiri gwirhu cikola cirhuyôca nka kuno barhurhogeza omu cibeye c’omuliro, erhi kulumwa n’ishali kurhuma.

11 Abakazi badwîrhe bakolerwa ebihigo omu Siyoni, n’abanyere kwo na kuguma, omu bishagala bya Yuda.

12 Bagwâsire abarhambo banabamanika, barhanadesiri ciru mpu bakenge abashosi. 13 Abana b’emisole bakazibarhula olwanjikwa, oku abanarhabana baja badandabagana n’emizigo y’enshâli.

14 Abashosi ntâho bacidwîrhe baja omu ihano, n’emisole erhacihuma oku mulya gw’olulanga mpu yâziha.

15 Nta bushagaluke bucirhuli emurhima, okusâmira engoma kwirhu kwàhindusire mishîbo.

16 lshûngwe rhwàgwerhe oku irhwe lyàrhozire! Yajewe! Ala oku rhwabwîne rhwagomera Nyakasane!

17 Obu rhukola rhuhîrîre ntya oku nsholo y’omurhima, n’amasù garhurhûnzire n’emirenge:

18 Kuli kuba bulya entôndo ya Siyoni yahindusire irûngu, ekola eba bulumba bwa banyambwè!

19 Ci kwône wehe, Nyakasane, obà Mwami ensiku zoshi^u, we yôrha orhegeka omu myaka n’emyaka.

20 Cici cànkarhumire warhuyibagira lwoshi lwoshi? Cankarhuma waârhulekerera lwoshi lwoshi?

21 Orhugalule emunda oli, Yagirwa Nyakasane, Iyo rhushubira okunali lwoshi emunda oli; akalamo kirhu oshubikajira kahyahya nka kulya kwa mîra.

22 Kurhigi wankarhukabulira lwoshi lwoshi’! Ka wanarhushombaga oku ngana âho?

Lamentations 5: 1

זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הַבֵּיט וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ 2נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים׃ 3יְתֹומִ֤ים הָיִ֨ינוּ֙ אֵין אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֹֽות׃ 4מֵימֵ֨ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃ 5עַ֤ל צַוָּארֵ֨נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לֹא הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃ 6מִצְרַ֨יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃ 7אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אֵינָם אֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃ 8עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃ 9בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃ 10עֹורֵ֨נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפֹ֥ות רָעָֽב׃ 11נָשִׁים֙ בְּצִיֹּ֣ון עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 12שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃ 13בַּחוּרִים֙ טְחֹ֣ון נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃ 14זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃ 15שָׁבַת֙ מְשֹׂ֣ושׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃ 16נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֹֽוי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ 17עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃ 18עַ֤ל הַר־צִיֹּון֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֹֽו׃ פ 19אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֹֽור׃ 20לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃ 21הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ וְנָשׁוּב חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ 22כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃

^a1.1 Ogu murhundu gw’e Yeruzalemu. Omuzihi aliaderha obworhere bugalugalu Yeruzalemu âja mwo erhi bubi bwage burhuma.

^b1.2 Abîra ba Yuda ba mîra, balya anywânanaga nabo mpu bakamurhabâla; lero boshi bamamulekêrera. Lola muli Yer 4, 30; 30, 14: Eze 16, 37-40; 23, 22-29.

^c1.6 Sinza Eze 10, 18; 11, 22; 16, 37; Iz 47, 3.

^d2.4 Nk’omu Yer 12, 7; 30, 14; bayêresire Nyakasane nka mushombanyi wa lubaga lwâge lwishogwa: Israheli.

^e2.7 Eco cihôgêro cirhàli ca mwishingo nka kulya bashamambira, bagashâniza olusiku lukulu, ci càli ca bashombanyi balirhêra aka-Nyamuzinda.

^f2.13 «Munyere w’e Siyoni»: ko kuderha Yeruzalemu.

^g2.14 «Abalêbi bâwe»: Balêbi b’obunywesi, halya hàdesire eby’obunywesi.

^h3.16 «Kukugurha olukalabuye» ko kugalanjuka omu luvù..

ⁱ3.24 «lgwarhiro ly’okulangalira ciru n’omu malibuko»: sinza Lul 16, 5; 73, 26; 3, 30; Iz 50, 6; Mt 5, 39.

^j3.30 Sinza Mt 5, 39: Iz 50, 6. 3, 32: Abashi mpu: «Engoko enalabarhe omwana wâyo erhi enamubwîne»: Nyamuzinda ye muzire «Ntahwa lukogo».

^k3.58 Nyamuzinda ye «mucunguzi» w’olubaga lwâge.

^l4.1 Amasholo n’amabuye matagatifu, cimanyîso c’olubaga lw’e Yeruzalemu

^m4.3 Lola Ayu 39, 13-17.

ⁿ4.15 Emw’Abayahudi, abanya-byâha bàkagilolwa nka bantu ba lushomyo ntâye wankabayegîre embere bacîyûnguze.

^o4.17 lshanja ly’ihanga ye Misiri bànywananaga naye oku matabâro gabo mazinda, Misiri naye arhayishaga okubarhabâla.

^p4.20 Mwami Sedekyahu ye wayîmisirwe ayîrikwa ago mazino: «Mushigwa wa Nyakasane» Naye abashombanyi bamugwârha mpira, olubaga lwàrha omurhima, lwadaga. Lola 2 Bam 25, 6.

^q4.21 Cihugo ca Usi: co cirimwo abalungu ba bene Israheli, bo balimwo ba Mowabu, Amoni, ab’e Edomu (Lola Murh 36, 28; Ayu 1,1). Nabo bali barhabâzi ba bene Israheli omu ntamhala, bàbâ kucishinga bacishingira okuhimwa kwa bene lsraheli: Lola Iz 34, 5. Co càrhumaga bene Israheli bàkâgikaga Edomu omu myandiko y’Abalêbi, enyuma ly’okurhenga omu bujà e Babiloni: Lola Iz 34; Eze 25.

^r5.1 Endûlù ya karhanu omu Vulgata badesire oku gwo musengero gwa Yeremiya.

^s5.2 Entakêmbûlwa bo barhali Bayahudi, abarhali b’omu bûko bwa bene-Israheli. Bulya Abayahudi bene Israheli hoshi bàli bakêmbûle (Lola Murh 17,10.24).

^t5.6 Abanyasîriya bo balama e Babeli.

^u5.19 Ciru akaha mpu aka-Nyamuzinda kâge k’en’igulu kamashâbwa, Nyamuzinda-Nyakasane, ali Ogala-byoshi. Irenge lyâge liri ly’ensiku n’amango. Entebe yâge eri y’ensiku zirhaheka omu mpingu (Lola Lul 102, 12: 145, 13: 146, 10).

Citabu c’Omulêbi Yeremiyahu omu mashi n’ecihebraniya lulimi lwa mwami Yezu

Laisser une réponse

citabu-comulebi-yeremiyahu-omu-mashi-nomu-cihebraniya-lulimi-lwa-mwami-yezu-kushwinja Télécharger

JER – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

YEREMIYAHU YE RHUDERHA YEREMIYA OMU KUSHIMBA ECIGEREKII N’ENFARASE

Enshokolezi

Muli eci citabu Nnâmahanga, omu kanwa k’omulêbi, abwîzire Israheli na Yuda oku okugomera Nyamuzinda kuli kucîlerhera buhanya. Abwîzire na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni oku erhi owinyu akakubwîra mpu omushurhire omwana wâge bulya ali asharhira ahabi akavunikira, erhi wakacîrhulira oshangule oyo mwana wa bene, nnaye naye ciru akaba ye wakurhumaga anakuhidamukira nawe akuvungunyule, bulya wakolesize obuminya ahâli h’okunyulika bwa kuhanûla. Osomage oyumve ebirimwo byo binamuli.

Yeremiyahu aburhagwa enyuma lya hofi myâka igana kurhenga lzaya abusirwe, omu mwâka gwa 650 embere z’okuburhwa kwa Yezu Kristu. Aburhiragwa hofi n’e Yeruzalemu. Ali w’omu mulala gw’abadâhwa bakulu. Nyamuzinda amuhamagala erhi aciri murho (1, 2). Alamire amango obwâmi bwa Yuda bwali omu malibuko. Nabukondonozori, mwâmi w’e Babeli ayîma omu Israheli-Palestina. Omu mwâka gwa 597 embere ly’okuburhwa kwa Yezu, ahima Yeruzalemu, ashâba aka-Nyamuzinda. Ago mango erhi Yeremiyahu ali ayigîriza, alibuzibwa n’abasirika bâge; bamukwêba omu mpamikwa. Erhi oyo mwâmi ayanka Yeruzalemu, Yeremiyahu acishoga okulama omu Israheli-Palestina. Erhi Abayahudi bayâboha, bayakira e Misiri. Yeremiyahu abakulikira. Hali amango erhi yo anafirire. Yeremiyahu agwerhe omurhima gw’obwonjo, omurhima gw’obuzigire. Ali muntu walonzagya omurhûla. Omu kalamo kâge koshi alwisize bene wâbo, abâmi, abadâhwa, abalêbi bw’obunywesi, olubaga lwoshi, Iyo omurhûla guyîma. Omukolo ahâbagwa na Nyamuzinda gwalimulibuzize. Okushambâla kwaâge omu murhima na Nyamuzinda kwâli mirenge: «Cirhuma amababale gâni garhahwa?» (15, 18). Omu myandiko y’okurheganya, Ayubu anaciderha, erhi: «Olusiku nàburhagwa lukaba luhehêrere» (20, 14). Ago mababale gamucêsa iroho ganaliyigula kuli Nyamuzinda. Ecirhuma Yeremiyahu aba murhonyi emwirhu buli obwo buyemêre n’obwinja bw’omurhima bw’akalamo kâge. Embere ly’okufa kwâge, aj’irenge bwenêne. Enyigirizo zâge zayishiyunjula erhi idini ly’omurhima mwinja lirhuma. Yeremiyahu ali lwiganyo lw’akalamo n’amalibuko ga Yezu.

EBIRIMWO

1. Okuhimwa kwa Yuda: cigabi 1-25

2. Yeremiyahu aleba oku omurhula gwaba: cigabi 26-45

3. Okuleba ebiyerekire amashanja: cigabi 46-51

4. Okuyushula: cigabi 52.

lzîno ly’ecitabu

1 Ebinwa bya Yeremiyahu, mwene Hilkiya, w’omu badâhwa bali e Anatoli, emwa Benyamini. 2 Akanwa ka Nyakasane kamurhindakwo oku ngoma ya Yoshiyahu, mwene Amoni, mwâmi w’e Yuda, omu mwâka gwa kali ikumi na kasharhu gw’obwâmi, 3 kashubimurhindakwo oku ngoma ya Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, kuhika omwâka gwa kali ikumi na liguma gwa Sedekyahu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, kuhika oku lubungo lwa Yeruzalemu, lwabaga mwêzi gwa karhanu.

I. Ebinwa biyerekire Yuda na Yeruzalemu

Okuhamagalwa kwa Yeremiyahu

4 Akanwa ka Nyakasanee kantindakwo, erhi: 5 Embere nkuleme omu nda ya nyoko, erhi nkuyîshi^a, embere orhenge omu nda erhi namakwishoga, nakujira nti obe mulêbi w’amashanja. 6 Naderha obwo, nti: «Aa, Yagirwa Nyakasane, Iola, oku ntishiderha, ndi mwana!» 7 Cikwône Nyakasane anshuza, erhi: Orhaderhaga: «Ndi mwana!» Ci oje emunda bali aba nakurhumakwo boshi, na ngasi ebi nakurhegeka byoshi obiderhe. 8 Orhayôbohaga amasù gâbo, bulyala ndi haguma nâwe nti nkulange, Kanwa ka Nyakasane. 9 Okuhandi Nyakasane alambûla okuboko, ampuma oku kanwa ambwîra, erhi: Lola oku namahira ebinwa byâni ekanwa kâwe. 10 Lâba oku ene eri namakulengereza enyanya z’amashanja n’amâmi, nti omânyule wanalambika, ohungumule onashâbe, oyûbake onarhwêre. 11 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, mpu: «Yeremiyahu, bici obwîne?» Nashuza nti mbwîne ishami ly’omushekedi. 12 Naye Nyamuzinda erhi: «obwîne bwinja» bulyala kushibirira akanwa kâni nti nkajire. 13 Akanwa ka Nyamuzinda kantindakwo obwa kabirhi, mpu: «Bici o bwîne?» Nashuza nti mbwîne enyungu y’obwalike bahengesire kurhengera e mwênè. 14 Oku bundi Nyakasane ambwîra, erhi: e mwênè obuhanya bwâbamwo eci cihugo budwîrhe bwabirira. 15 Lâba oku nkola nahamagala amâmi g’e mwênè goshi, kanwa ka Nyakasane. Bakola bayîsha badekereze ngasi muguma entebe yâge emuhanda aha nyumvi za Yeruzalemu, oku byôgo byâge, oku burhambi ntya, n’emuhanda gw’emirhundu ya Yuda. 16 Naderha ebinwa by’okutwa olubanja lwâbo, ebiyerekire amaligo gâbo goshi bulyala bàndekerîre bagendigashâniza banyamuzinda b’emwa bene, bagendiharâmya obushanja bw’enfune zâbo. 17 We nabwîra ohwinje bwinja, oyîmuke ojibabwîra ngasi byoshi nâkurhegeka niono. Orhadirhimanaga omu masù gâbo, nakanakudirhimanya embere zâbo. 18 Lâba oku niene nkuyimanzize ene nka murhundu muyûbakire, nka mutungo gwa cûma na nka côgo ca marhale, omu masù g’eci cihugo coshi: abâmi ba Yuda n’abaluzi bâge, abadâhwa bâge n’olubaga lw’ecihugo. 19 Bâkulwîsa ci barhâkuhimè, bulya ndi haguma nâwe nti nkulikûze, Nyakasane okudesire.

Jeremia/Jeremiah 1: 1

דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָתֹ֔ות בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ 2אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֵלָ֔יו בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמֹ֖ון מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לְמָלְכֹֽו׃ 3וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהֹויָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַד־תֹּם֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד־גְּלֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִֽׁי׃ ס 4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5בְּטֶ֨רֶם אֶצֹּורְךָ בַבֶּ֨טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגֹּויִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ 6וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ פ 7וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אַל־תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר׃ 8אַל־תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 9וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יָדֹ֔ו וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיך ָ׃ 10רְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ׀ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה עַל־הַגֹּויִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכֹ֔ות לִנְתֹ֥ושׁ וְלִנְתֹ֖וץ וּלְהַאֲבִ֣יד וְלַהֲרֹ֑וס לִבְנֹ֖ות וְלִנְטֹֽועַ׃ פ 11וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ 12וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְאֹ֑ות כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֹֽו׃ פ 13וַיְהִ֨י דְבַר־יְהוָ֤ה׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֨וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֹֽונָה׃ 14וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י מִצָּפֹון֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 15כִּ֣י׀ הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּחֹ֛ות מַמְלְכֹ֥ות צָפֹ֖ונָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְאֹ֜ו פֶּ֣תַח׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חֹומֹתֶ֨יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 16וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אֹותָ֔ם עַ֖ל כָּל־רָעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם׃ 17וְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מָתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י אֲצַוֶּ֑ךָּ אַל־תֵּחַת֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּֽן־אֲחִתְּךָ֖ לִפְנֵיהֶֽם׃ 18וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נְתַתִּ֣יךָ הַיֹּ֗ום לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמֹ֥ות נְחֹ֖שֶׁת עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ לְשָׂרֶ֔יהָ לְכֹהֲנֶ֖יהָ וּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 19וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ׃ פ

Enyigirizo ntanzi: Obugoma bwa lsraheli

1 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, erhi: 2 «Ogende, oyakûlize ebi binwa omu kurhwiri kwa Yeruzalemu. Ntya kwo Nyakasane adesire: Namakengêra oku wantonyagya erhi ociri murho, oku wanzigiraga amango nakâgikusheba, wakazinshimba omu irungu, omu ishwa lirhajâmwo mburho. 3 Israheli yali nterekwa ya Nyakasane, mburho ntanzisârûlwa, owakayirirekwo ali akwânîne ahonge: akâgirhibukirwa n’obuhanya, Kanwa ka Nyakasane. 4 Yumva akanwa ka Nyakasane, wâni nyumpa ya Yakobo n’emilala y’enyumpa ya Israheli eyumve. 5 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Bulenzi buci ba sho bambwînemwo obûla bacihambwîre kuli nie? Mpu bakulikira obusha nabo bahinduka busha 6 Ahâli h’okuderha mpu: ngahi ali Nyakasane warhurhenzagya omu cihugo ca Misiri, arhugeza omu irungu, Omu cihugo c’idaho lyûmu, liyunjwire migâku, emunda ecanda n’empehema y’olufu bishundwa, emunda erhagerwa na muntu erya munda erhaba nyumpa?» 7 Niene namudwîrhe omu cihugo ciyêra nti muyigurhe amalehe n’ebinja bibâmwo. Ci mwêhe, oku mwanahanda ntya, mwampemulira ecihugo, akashambala kâni mwakajira bikabulirwa. 8 Abadâhwa^b barhaderhaga, mpu: Nyakasane ngahi ali? Abalenga b’amarhegeko bampabire, balungere bangomîre, abalêbi balêbire oku izîno lya Baali, bakulikira engonyi. 9 Nkolaga namuyâgiriza, ye kudesire Nyakasane, mwoyo na bagala na bagala binyu. 10 Murhangija omu birhwa bya Kitimi^c mubone, nîsi erhi murhume abaja e Kedari! Muyumvîrhize munalole bwinja, erhi bakola babwîne ebiri ntyo. 11 Mukabugana aha ishanja likola lihindwire banyamuzinda, n’obwo ciru bali ba bwihambi kwone! Olubaga lwâni lwohc lwahingana irenge oku bya busha busha 12 Mwe malunga murhangisOmcrwa n’okwo murhangale mujemwo ecikango, Nyakasane okudesire. 13 Bulyala olubaga lwâni kubirhi lwashûbûsire: bandeka, nie n’iriba ly’amîshi gahulula, bagendihumba yâbo yâbo migomero, eryâla erimwo obubere, eryâla erharhanga mîshi. 14 K’Israheli aligi muja nîsi erhi mwana wa mushizi erhi bamuhâkaga mpira? 15 Entale zamamumokera, zamamulumbira, ecihugo bamacihindula bwêrûlè ebishagala byâge bamabiyôca, birhaciyimbwâmwo muntu. 16 Ciru bene Nofu na bene Tapanesi bamakumôma empanga. 17 K’orhabwîne okwo ene okola watwîka Nyakasane, Nyamuzinda wâwe? 18 Na bunôla, bici okolaga wajâkwo e Misiri^d, wajinywa amîshi ga Nili? Cici okola wajakwo e Asîriya, wajinywa amîshi g’omu Lwîshi? 19 Maligo gâwe gakuhana, mabî gâwe gakukabya: oyumve onabone oku kuli kubî na kululu okutwîka Nyamubâho Nyamuzinda wâwe n’okubula bwa ntinya. Yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe. 20 Neci, arhali ene wajahikaga omushigo gwâwe, watwa enkoba waderha erhi «ntâshiga». Kurhahangaga orhagwîshira nka mukazi wa cishungu oku ngasi ntondo ndîrî, n’ah’idako lya ngasi murhi mubishi^e. 21 N’obwo niehe nàli nkugwîsire nka cirhi cinja ca muzâbîbu cirhi ca bûko nkana. Lero kurhi wacihindusirage washuba mburho y’oku cisholo, oshuba muzâbîbu gwa cihara-hara. 22 Ciru wakacishuka omuhulula wakanahirakwo luvu lunji, okuhemuka wahemusire kuyôsire kuli kuyandike omu masù gâni, Yekudesire Nyakasane Nyamubâho. 23 Kurhi wakaderhaga erhi: «ntalikwo cihemu, ntakulikiraga ba Baali»? Lâba omukwâba gwâwe omu lubanda^f, yemêra ebi wàjizire. Musirhe wa ngamiya, arhalija eyi arhalija eyi, 24 amayâka irungu, omu idûrhu ly’omurhima gwâge, amayîsa omûka, nk’amalonza empanzi ndi wakamurhanga? Owamulonza arhakarhama: anabugâna ahambasirwe! 25 Omanyage enkwerho zakurhenga ekugulu!, omanyage wakayuma omumiro! Caba wehe erhi: «Nanga! ntaco eco! Bulyala nsima ab’embuga, na nnonzize mbashimbe.» 26 Kula enshonyi zibumba ecishambo nka camagwarhwa, kwo n’aba omu nyumpa ya Israheli nabo bayishiba: bo n’abâmi babo n’abarhambo, abadâhwa n’abalêbi bâbo. 27 Ewani! Abantu babwîra omurhi mpu: «We larha»! babwîra n’ibuye mpu: «we wamburhaga! Zâbagwarha bulya banyerekezize omugongo, ahâli h’obusù; cikwône amango bâjakwo obuhanya Iyo bâyakûza, erhi: «Zûka orhucize». 28 Ngahi baligi balya banyamuzinda bâwe wajiraga? Bazûkage akaba bakakuciza amango wamahanyagala, Bulya wâni Yuda, banyamuzinda bâwe bali banji ak’ebishagala byâwe. N’oku emihanda enali omu Yeruzalemu, kwo n’empêrero za Baali zinalimwo. 29 Kadali kaci mwanjirira? mweshi oku munali mwangomire Yekudesire Nyamubâho. 30 Nashûsire bagala binyu, barhanayankiriraga ihano: engôrho yinyu yamulya abalêbi, nka ntale yahaha. 31 Eri iburha wani! Rhangi muyumve akanwa ka Nyamuzinda! Ka kuli lsraheli naba mpinga erhi ishwa lya mwizimya. Cirhumirage olubaga lwâni luderha: erhi «rhudwirhe rhwahula-hula ci rhurhaje emunda oli»? 32 K’ensûli enayibagire amagerha? Nîsi erhi omunyere washebwa ayibagire omukaba gwâge? Olubaga lwâni lwôhe lwanyibagire, ensiku zirhakaciganjwa. 33 Orhahaba njira nka walonza oluzigirwa! Ala oku ciru enjira zâwe wakazikômerize obulala. 34 Ciru n’omu nfune zâwe muli omuko gw’abêru-kweru: bantu orhagwasire babasa olumvi! Bacikudôsa ogw’abôla boshi. 35 Onadwirhage waderha erhi: «ndi mweru-kwêru omungo gwâge arhaciri nie bagurhûlakwo». Lâba oku lubanja lwâwe nditwa wedwîrhe waderha erhi «ntajiraga câhal!» 36 Oku wacîshûbwirage wâni mpu wahindula enjira zâwe! Misiri ye wanakuyâgîriza, nka kulya Asîriya akujiraga. 37 Warhengayo nayo erhi amaboko gakuli oku irhwe, bulyala aba wali ocîkubagire, Nyamuzinda abakazire, na nta bunguke wabakûlakwo.

Jeremia/Jeremiah 2: 1

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ בְאָזְנֵי֙ יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ 3קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית תבואתה כָּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ 4שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכָֽל־מִשְׁפְּחֹ֖ות בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 5כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבֹותֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃ 6וְלֹ֣א אָמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמֹּולִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֨רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹֽא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃ 7וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתֹועֵבָֽה׃ 8הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתֹּורָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יֹועִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃ 9לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃ 10כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבֹּונְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃ 11הַהֵימִ֥יר גֹּוי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבֹודֹ֖ו בְּלֹ֥וא יֹועִֽיל׃ 12שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ חָרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָעֹ֖ות עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְקֹ֣ור׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּארֹ֔ות בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃ 14הַעֶ֨בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃ 15עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קֹולָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצֹו֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו נִצְּתָה מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃ 16גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף וְתַחְפְּנֵס יִרְע֖וּךְ קָדְקֹֽד׃ 17הֲלֹוא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עָזְבֵךְ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מֹולִיכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ 18וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתֹּ֖ות מֵ֣י שִׁחֹ֑ור וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתֹּ֖ות מֵ֥י נָהָֽר׃ 19תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻֽׁבֹותַ֨יִךְ֙ תֹּוכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע וָמָ֔ר עָזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹֽות׃ 20כִּ֣י מֵעֹולָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֨קְתִּי֙ מֹוסְרֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אֶעֱבֹד כִּ֣י עַֽל־כָּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֨חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃ 21וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שֹׂרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה׃ 22כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֹנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 23אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃ 24פֶּ֣רֶה׀ לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת נַפשֹׁו שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כָּל־מְבַקְשֶׁ֨יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחָדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃ 25מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וּגֹורֹנֵךְ מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נֹואָ֔שׁ לֹ֕וא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃ 26כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃ 27אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֨בֶן֙ אַ֣תְּ יְלִדְתִּני כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָֽעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהֹושִׁיעֵֽנוּ׃ 28וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יֹושִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ ס 29לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 30לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃ 31הַדֹּ֗ור אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֨יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֹֽוא־נָבֹ֥וא עֹ֖וד אֵלֶֽיךָ׃ 32הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 33מַה־תֵּיטִ֥בִי דַּרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָעֹ֔ות לִמַּדְתִּי אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃ 34גַּ֤ם בִּכְנָפַ֨יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשֹׁ֥ות אֶבְיֹונִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כָּל־אֵֽלֶּה׃ 35וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפֹּ֖ו מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אֹותָ֔ךְ עַל־אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ 36מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנֹּ֣ות אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ תֵּבֹ֔ושִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃ 37גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃

Okugalukira Nyamuzinda

1 (Akanwa ka Nyamubâho kantindakwo, kambwîra erhi): Omuntu erhi akahulusa mukâge, na nyamukazi erhi akagenda akaja omu mwa owundi mulume^g, k’oyo mukazi akacishubira omu mw’iba murhanzi? K’eryôla ishwa erhi lirhahemusiri obwo? Nâwe we washungwîre na balume banji, mpu wacishubira emwâni ! Nyamubâho okudesire. 2 Rhanga ogalamire ebwa ntondo mpalangule, olole, ka hali entondo orhashunguliragakwo? K’orhakazagilegerera oku njira walinga abîra bâwe, nka muharabu omu irungu? washâbwire ecihugo n’amalala haguma n’amaligo gâwe. 3 Enkuba mpangûka erhacihangûkaga, n’enkuba nzinda erhacibonekaga. Amasù gâwe gakola gayôrha nka ga mbaraga, garhacibamwo lugwegwe. 4 Nkabaga lero orhanyakûza erhi «Larha! We mwîra wâni w’eburho! 5 Ka yeki akolaga ayôrha alubire? K’ayôrha ali burhe ensiku n’amango?» Kwo oderha ntyo, onabulikola amaligo gâwe, obûla oba mpeneka.

Israheli na Yuda balalahire okubozire!

6 Oku ngoma ya Yoshiyahu, Nyamubâho ambwîra erhi ka wabwîne ebi olya mugoma Israheli akozire? Ajire oku ngasi ntondo elengerire na hali ngasi murhi mubishi, abàragirayo^h. 7 Nakâmanya nti hano amakola ebyo byoshi, agaluka emwâni, ci arhagalukaga la! N’omulumuna Yuda, w’ecirala, abwîne ebyo. 8 Abwîne n’oku nahulusa Israheli w’omugoma, erhi malala gage garhuma, nanamufumbasa amaruba g’okuyerekana oku narnuhulusize, N’omulumuna Yuda w’ecirala, arhanarhinyaga, aka akanya naye ajicishûbula. 9 Buzinda ahemula ecihugo coshi n’amalala gage buzira lugwegwe, ahusha n’amabuye ahusha n’emirhi. 10 Na kulusha aho, omulumuna Yuda w’ecirala, arhaderhaga mpu ashubira emwâni n’omurhima gwoshi, ci n’obulyâlya; yekudesire Nyamubâho. 11 Nyamubâho ambwîra obwo erhi: Yuda w’ecirala owamugerere kuli Israheli w’omugoma, anabona oku Israheli yeri nka mushinganyanya. 12 Okanyagye oyakûze, oderhe ebi binwa onayerekire emwênè: Galuka wani Israheli w’omugoma, yekudesire Nyamubâho, Ntakacikulola n’obusu bukali, bulya ndi wa lukogo, kanwa ka Nyamubâho. Ntabika mungo gwa nsiku n’amango. 13 Oyemêre kwône obubî bwâwe: wagomîre Nyakasane Nyamuzinda wâwe, wahula-hulîre emunda ab’embuga bàli, n’izù lyâni orhaliyumvirhizagya ye kudesire Nyamubâho

Olubaga lwishogwa aha Siyoni

14 Mugaluke mwe bana bagoma, Nyakasane okudesire, bulya niene nie Nnâhamwinyu, nayishimurhôla muguma arhenge muli lugo lulebe, babirhi barhenge mulala muguma, nyishimuhisa e Sioni. 15 Namuha balungere omurhima gwâni gusîmire, abôla bamuyâbula n’oburhimanya n’obumanye. 16 N’amango mwâbà mwayôlolisire mwanalehekera mw’eco cihugo, ago mango, Nyakasane akudesire, barhaciderhe mpu: «ngahi omuciîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane guli». Barhâgugerêreze, barhâgukengêre, barhakanacibinja gundiⁱ. 17 Ago mango, Yeruzalemu bakazimuderha «Ntebe ya Nyakasane», mwo amashanja goshi gabugânana, oku izîno lya Nyakasane; garhânacizige gahârhanwa n’omurhima gwâbo mubi. 18 Ago mango enyumpa ya Yuda yâbugânana n’eya Israheli; zinayishe zombi kurhengera e mwênè zije omu cihugo niene nàhâga bishe wâbo nti kashambala kâbo.

Ebinwa byakulikira eby’obuhindule

19 Niehe kwo nakazagiderha omu murhima: nti owabonaga nkuhisa omu bana bâni, nkamuha ecihugo c’amasîma kashambala kakungwa omu mashanja. Namanya nti wakazimbwîra mpu «larha» nti orhakacintengaho. 20 Cikwône kulyâla omukazi alenganya iba kwo enyumpa ya Israheli nayo yandenganyize Yekudesire Nyamubilho. 21 Endûlù zayumvikine oku ntondo mpalangule, ndûlù n’emirenge ya bene lsraheli kwo kuderha oku bagolongohize enjira yâbo, bàyibagire Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 22 Galuki mwe bana b’ebirala, nnonzize okufumya obugoma bwinyu! Rhw’ono rhuyishire emunda oli, bulya we Nyakasane Nyamuzinda wirhu, 23 Kwo binali, entondo bunali bunywesi, n’akadugundu k’oku ntondo kwo na kwo. Neci kwo binali, Nyakasane Nyamuzinda wirhu yene bucire bw’Israheli. 24 Bya-nshonyi byalire omukolo gwa ba larha kurhenga eburho bwirhu, ebintu byâbo binyinyi n’ebinenene bagala bâbo na bâli bâbo. 25 Muleke rhugwîshîre omu nshonyi zirhu, muleke zirhubumbe eza mèmè bulyala rhwàgayisize Nyakasane Nyamuzinda rhweshi na balarha, kurhenga oburho bwirhu kuhika buno, rhurhayumvagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu.

Jeremia/Jeremiah 3: 1

לֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח אִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתֹּו֩ וְהָלְכָ֨ה מֵאִתֹּ֜ו וְהָיְתָ֣ה לְאִישׁ־אַחֵ֗ר הֲיָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יהָ֙ עֹ֔וד הֲלֹ֛וא חָנֹ֥וף תֶּחֱנַ֖ף הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים וְשֹׁ֥וב אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ 2שְׂאִֽי־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א שֻׁגַּלְתְּ עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּעֲרָבִ֖י בַּמִּדְבָּ֑ר וַתַּחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ 3וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְקֹ֖ושׁ לֹ֣וא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זֹונָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃ 4הֲלֹ֣וא מֵעַ֔תָּה קָרָאתי לִ֖י אָבִ֑י אַלּ֥וּף נְעֻרַ֖י אָֽתָּה׃ 5הֲיִנְטֹ֣ר לְעֹולָ֔ם אִם־יִשְׁמֹ֖ר לָנֶ֑צַח הִנֵּ֥ה דִבַּרְתִּי וַתַּעֲשִׂ֥י הָרָעֹ֖ות וַתּוּכָֽל׃ פ 6וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃ 7וָאֹמַ֗ר אַחֲרֵ֨י עֲשֹׂותָ֧הּ אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה וַתֵּרֶאה בָּגֹודָ֥ה אֲחֹותָ֖הּ יְהוּדָֽה׃ 8וָאֵ֗רֶא כִּ֤י עַל־כָּל־אֹדֹות֙ אֲשֶׁ֤ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָֽרְאָ֜ה בֹּֽגֵדָ֤ה יְהוּדָה֙ אֲחֹותָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא׃ 9וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃ 10וְגַם־בְּכָל־זֹ֗את לֹא־שָׁ֨בָה אֵלַ֜י בָּגֹודָ֧ה אֲחֹותָ֛הּ יְהוּדָ֖ה בְּכָל־לִבָּ֑הּ כִּ֥י אִם־בְּשֶׁ֖קֶר נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ 11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י צִדְּקָ֥ה נַפְשָׁ֖הּ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל מִבֹּגֵדָ֖ה יְהוּדָֽה׃ 12הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפֹ֗ונָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹֽוא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹ֥א אֶטֹּ֖ור לְעֹולָֽם׃ 13אַ֚ךְ דְּעִ֣י עֲוֹנֵ֔ךְ כִּ֛י בַּיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖יִךְ פָּשָׁ֑עַתְּ וַתְּפַזְּרִ֨י אֶת־דְּרָכַ֜יִךְ לַזָּרִ֗ים תַּ֚חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן וּבְקֹולִ֥י לֹא־שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ 14שׁ֣וּבוּ בָנִ֤ים שֹׁובָבִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנֹכִ֖י בָּעַ֣לְתִּי בָכֶ֑ם וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶחָ֣ד מֵעִ֗יר וּשְׁנַ֨יִם֙ מִמִּשְׁפָּחָ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם צִיֹּֽון׃ 15וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֛ם רֹעִ֖ים כְּלִבִּ֑י וְרָע֥וּ אֶתְכֶ֖ם דֵּעָ֥ה וְהַשְׂכֵּֽיל׃ 16וְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ עֹ֗וד אֲרֹון֙ בְּרִית־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֤א יִזְכְּרוּ־בֹו֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֹֽוד׃ 17בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יִקְרְא֤וּ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ כִּסֵּ֣א יְהוָ֔ה וְנִקְוּ֨וּ אֵלֶ֧יהָ כָֽל־הַגֹּויִ֛ם לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה לִירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־יֵלְכ֣וּ עֹ֔וד אַחֲרֵ֕י שְׁרִר֖וּת לִבָּ֥ם הָרָֽע׃ ס 18בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה יֵלְכ֥וּ בֵית־יְהוּדָ֖ה עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָבֹ֤אוּ יַחְדָּו֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ון עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר הִנְחַ֖לְתִּי אֶת־אֲבֹותֵיכֶֽם׃ 19וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְאֹ֣ות גֹּויִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תִּקְרְאִו־לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א תָשׁוּבוּ 20אָכֵ֛ן בָּגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֽה׃ 21קֹ֚ול עַל־שְׁפָיִ֣ים נִשְׁמָ֔ע בְּכִ֥י תַחֲנוּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הֶעֱוּוּ֙ אֶת־דַּרְכָּ֔ם שָׁכְח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 22שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֹׁובָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹֽתֵיכֶ֑ם הִנְנוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 23אָכֵ֥ן לַשֶּׁ֛קֶר מִגְּבָעֹ֖ות הָמֹ֣ון הָרִ֑ים אָכֵן֙ בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ תְּשׁוּעַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וְהַבֹּ֗שֶׁת אָֽכְלָ֛ה אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבֹותֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶֽם׃ 25נִשְׁכְּבָ֣ה בְּבָשְׁתֵּ֗נוּ וּֽתְכַסֵּנוּ֮ כְּלִמָּתֵנוּ֒ כִּי֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ חָטָ֗אנוּ אֲנַ֨חְנוּ֙ וַאֲבֹותֵ֔ינוּ מִנְּעוּרֵ֖ינוּ וְעַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּקֹ֖ול יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס

1 Erhi wakagaluka, Israheli, ye kudesire Nyamubâho, onagaluke emunda ndi. Erhi wakanaleka amaligo gâwe, orhakacihabukira kuli nâni. 2 Erhi wakanalahira Nyamuzinda Ozîne, buzira bîrà, omu bushinganyanya n’oburhabêsha, ago mango amashanja ganacishinga muli we, ganacikwîtakira. 3 Bulyala kwo Nyamubâho adesire ntya: Kwo abwîzire abantu b’emwa Yuda n’ab’e Yeruzalemu: Mukolôle bwinja amashwa ginyu, murhahiraga mukamîra emburho omu mishugi. 4 Mukembûlirwe Nyamuzinda, mukembûle omurhima gwinyu mwe bantu b’emwa Yuda n’ab’e Yeruzalemu, n’akaba nanga, omungo gwâni kwo gwayâka nka muliro, gwayôkera na ntâye wâguzimya, erhi bubî bw’ebijiro binyu burhuma.

Okurhêrwa n’abarhenga e Mwênè

5 Mugumanyise omu ca Yuda, guyumvikane omu Yeruzalemu, mubûhe omushekera omu cihugo, muyakûze n’izù linene, erhi: «mweshi mubugânane»! rhuje omu bishagala biyûbakire. 6 Mulengeze ecimanyîso muciyêrekeze emunda Siyoni ali. Mukanye muyâke, murhimangaga. Kulya kuba buhanya nakula emwênè, buhanya burhali bunyi. 7 Engoromora yarhenzire omu mashaka, Cishâba mashanja arhabîre, arhenzire omu mwâge mpu ecihugo coshi acijire irungu: emirhundu yoshi âyishâba erhasigalemwo omuntu. 8 Mubâge mwayamhala basunzu mulake mubande endûl*, bulyala omungo gwa Nyamuzinda gurharhulesiri. 9 Mw’ago mango, kanwa ka Nyamubâho, mwâmi ârhiba omurhima, abarhambo nabo bâgurhiba, abadâhwa bârhangala n’abalâbi bâzanwa! 10 Naderhe obwo: erhi waliha Nyakasane kwabirage kurheba warhurhebire erhi oderha erhi «mwâbona omurhûla» enakolaga ngôrho eno erhuli emumiro. 11 Mw’ago mango bâbwîra olu lubaga na Yeruzalemu erhi: Empûsi ndûrhu-ndûrhu y’oku ntondo, edwîrhe yahûsa kurhenga omu irungu, kuja emunda oli, mwâli w’olubaga lwâni. Erhali ya kuyerûla erhanali ya kucêsa. 12 Mpûsi ndârhi eyishire oku irhegeko lyâni. Nie nkolaga naderha akanwa k’okutwa olubanja lwâbo. 13 Lâba oku kashâba asoka nka citù, engâlè yâge kwo eri nka mpûsi, endogomi zâge zo zâkanya kulusha amakozi, rhwamahera! rhwamahwa! 14 Yeruzalemu, kûla obubî oku murhima gwâwe ly’ocira! Kuhika mangaci zâkubêramwo, enkengêro zâwe ngalu-galu? 15 Bulyala omwanzi bàguyalizize kurhenga e Dani, kurhenga oku ntondo ya Efrayimu, gwa buhanya bâderha. 16 Mugumanyise, muguderhe omu ca Yuda, mubwîre Yeruzalemu, erhi: ababisha barhenzire omu cihugo c’ekuli, badwîrhe babandira ebishagala bya Yuda akahababo, 17 bagosire Yeruzalemu nka balanzi b’ishwa, kulya kuba angomire, Kanwa ka Nyakasane. 18 Bulala bwâwe n’ebijiro byâwe bikudwîrhîre okwo. Bunguke bw’amaligo gâwe obwo: nka bwalula! Bwanakuhika oku nsholo y’omurhima. 19 Ala ehindi omu nda wee! ala enda wee! ala nka yaluma wee! Omurhima bamagudunda. Ntankahashihulika bulya namayumva babûha omushekera. Cihogero ca ngabo yaja oku matabâro. 20 Erhi baciderha mwanzi erhi na gwa buhanya, ecihugo mpu coshi càhire ebihando byâni mpu byàshabûsire. Olwâkiro lwâni mpu lwahirigisire. 21 Lero mangaci nahusa okubona ecimanyîso, mpuse n’okuyumva omushekera gw’okulalika? 22 Neci olubaga lwàli lwahwinjagîre: lurhanyishi, luli nka bana bo barhadôsa mirhima, nta bukengêre bagwerhe bali balenga ba bubî, ci barhishikola ehinja. 23 Nalolerize igulu: nabugâna mpinga! nti nalola amalunga, nashanga omûshi gwahirigisire. 24 Nalola entondo, nàbona zidwîrhe zageramwo omusisi n’orhurhondo narho nàbona rhwàdundagana. 25 Nalola: lerhaga omuntu ciru n’omuguma ebinyunyi by’emalunga byoshi byàyâsire. 26 Nalola ecifungo bashundamwo emirhi, cashubire irungu, n’eyali mirhundu bikola bigûkà yashâbwa n’omutula gwâge. 27 Neci, kwo adesire ntya Nyamubâho: Ecihugo coshi câshâbwa, coshi nâcilambika. 28 Kuli okwo, igulu lyâjira emishîbo n’amalunga gali enyanya gâjamwo omwizimya bulyala nadesire ntânacigalule akanwa nàfundisire ntanacifundûle. 29 Omu kuyumva ecihogero c’abali oku nfarasi n’abafumbasire emiherho, ecihugo coshi càyâsire: bayâkire oku mashaka, bàshona n’oku mabuye; Nta lugo lusigiremwo omuntu. 30 Nâwe, bici okolaga wâjira? Ciru okayambala eby’akaduku, ciru okayambala enjuma z’amasholo, ciru okagalihya amasù n’okushîga ebisike, busha wârhamira mpu wâcijira mwinja. Abîra bâwe bakubênzire, gukola mûka gwâwe bashimbire. 31 Namayumva omuniho guli nka gwa muzire izîmi lyamakoma, omulenge guli nka gwa muhya wayig’iburha, mwâli wa Siyoni odwîrhe alaka alengezize n’amaboko erhi: namahera! namafa n’empimbo za balya bakaheza ngabo.

Jeremia/Jeremiah 4: 1

אִם־תָּשׁ֨וּב יִשְׂרָאֵ֧ל׀ נְאֻם־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י תָּשׁ֑וּב וְאִם־תָּסִ֧יר שִׁקּוּצֶ֛יךָ מִפָּנַ֖י וְלֹ֥א תָנֽוּד׃ 2וְנִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ חַי־יְהוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ בֹ֛ו גֹּויִ֖ם וּבֹ֥ו יִתְהַלָּֽלוּ׃ ס 3כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל־תִּזְרְע֖וּ אֶל־קֹוצִֽים׃ 4הִמֹּ֣לוּ לַיהֹוָ֗ה וְהָסִ֨רוּ֙ עָרְלֹ֣ות לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם׃ 5הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלִַ֨ם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ותִּקְעוּ שֹׁופָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָסְפ֥וּ וְנָבֹ֖ואָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃ 6שְׂאוּ־נֵ֣ס צִיֹּ֔ונָה הָעִ֖יזוּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפֹ֖ון וְשֶׁ֥בֶר גָּדֹֽול׃ 7עָלָ֤ה אַרְיֵה֙ מִֽסֻּבְּכֹ֔ו וּמַשְׁחִ֣ית גֹּויִ֔ם נָסַ֖ע יָצָ֣א מִמְּקֹמֹ֑ו לָשׂ֤וּם אַרְצֵךְ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרַ֥יִךְ תִּצֶּ֖ינָה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 8עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא־שָׁ֛ב חֲרֹ֥ון אַף־יְהֹוָ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃ פ 9וְהָיָ֤ה בַיֹּום־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה יֹאבַ֥ד לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ וְלֵ֣ב הַשָּׂרִ֑ים וְנָשַׁ֨מּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְהַנְּבִיאִ֖ים יִתְמָֽהוּ׃ 10וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אָכֵן֩ הַשֵּׁ֨א הִשֵּׁ֜אתָ לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְלִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹ֔ר שָׁלֹ֖ום יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְנָגְעָ֥ה חֶ֖רֶב עַד־הַנָּֽפֶשׁ׃ 11בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָֽעָם־הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת־עַמִּ֑י לֹ֥וא לִזְרֹ֖ות וְלֹ֥וא לְהָבַֽר׃ 12ר֧וּחַ מָלֵ֛א מֵאֵ֖לֶּה יָ֣בֹוא לִ֑י עַתָּ֕ה גַּם־אֲנִ֛י אֲדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּטִ֖ים אֹותָֽם׃ 13הִנֵּ֣ה׀ כַּעֲנָנִ֣ים יַעֲלֶ֗ה וְכַסּוּפָה֙ מַרְכְּבֹותָ֔יו קַלּ֥וּ מִנְּשָׁרִ֖ים סוּסָ֑יו אֹ֥וי לָ֖נוּ כִּ֥י שֻׁדָּֽדְנוּ׃ 14כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי עַד־מָתַ֛י תָּלִ֥ין בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁבֹ֥ות אֹונֵֽךְ׃ 15כִּ֛י קֹ֥ול מַגִּ֖יד מִדָּ֑ן וּמַשְׁמִ֥יעַ אָ֖וֶן מֵהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ 16הַזְכִּ֣ירוּ לַגֹּויִ֗ם הִנֵּה֙ הַשְׁמִ֣יעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֔ם נֹצְרִ֥ים בָּאִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ הַמֶּרְחָ֑ק וַֽיִּתְּנ֛וּ עַל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה קֹולָֽם׃ 17כְּשֹׁמְרֵ֣י שָׂדַ֔י הָי֥וּ עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב כִּי־אֹתִ֥י מָרָ֖תָה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18דַּרְכֵּךְ֙ וּמַ֣עֲלָלַ֔יִךְ עָשֹׂ֥ו אֵ֖לֶּה לָ֑ךְ זֹ֤את רָעָתֵךְ֙ כִּ֣י מָ֔ר כִּ֥י נָגַ֖ע עַד־לִבֵּֽךְ׃ ס 19מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אָחוּלָה קִירֹ֥ות לִבִּ֛י הֹֽמֶה־לִּ֥י לִבִּ֖י לֹ֣א אַחֲרִ֑ישׁ כִּ֣י קֹ֤ול שֹׁופָר֙ שָׁמַעְתִּי נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָֽה׃ 20שֶׁ֤בֶר עַל־שֶׁ֨בֶר֙ נִקְרָ֔א כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּתְאֹם֙ שֻׁדְּד֣וּ אֹהָלַ֔י רֶ֖גַע יְרִיעֹתָֽי׃ 21עַד־מָתַ֖י אֶרְאֶה־נֵּ֑ס אֶשְׁמְעָ֖ה קֹ֥ול שֹׁופָֽר׃ ס 22כִּ֣י׀ אֱוִ֣יל עַמִּ֗י אֹותִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙ הֵ֔מָּה וְלֹ֥א נְבֹונִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לְהָרַ֔ע וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 23רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּה־תֹ֖הוּ וָבֹ֑הוּ וְאֶל־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ין אֹורָֽם׃ 24רָאִ֨יתִי֙ הֶֽהָרִ֔ים וְהִנֵּ֖ה רֹעֲשִׁ֑ים וְכָל־הַגְּבָעֹ֖ות הִתְקַלְקָֽלוּ׃ 25רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֖ה אֵ֣ין הָאָדָ֑ם וְכָל־עֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם נָדָֽדוּ׃ 26רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל הַמִּדְבָּ֑ר וְכָל־עָרָ֗יו נִתְּצוּ֙ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י חֲרֹ֥ון אַפֹּֽו׃ ס 27כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שְׁמָמָ֥ה תִהְיֶ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וְכָלָ֖ה לֹ֥א אֶעֱשֶֽׂה׃ 28עַל־זֹאת֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְקָדְר֥וּ הַשָּׁמַ֖יִם מִמָּ֑עַל עַ֤ל כִּי־דִבַּ֨רְתִּי֙ זַמֹּ֔תִי וְלֹ֥א נִחַ֖מְתִּי וְלֹא־אָשׁ֥וּב מִמֶּֽנָּה׃ 29מִקֹּ֨ול פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֨חַת֙ כָּל־הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כָּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יֹושֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃ 30וְאַתִּי שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּי־תַעְדִּ֣י עֲדִי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 31כִּי֩ קֹ֨ול כְּחֹולָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי צָרָה֙ כְּמַבְכִּירָ֔ה קֹ֧ול בַּת־צִיֹּ֛ון תִּתְיַפֵּ֖חַ תְּפָרֵ֣שׂ כַּפֶּ֑יהָ אֹֽוי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־עָיְפָ֥ה נַפְשִׁ֖י לְהֹרְגִֽים׃ פ

Ka bàbiha bahule na kwahanwa?

1 Mugere omu mihanda y’e Yeruzalemu yoshi, mulolêrezagye munadôse mulongeze aha ngombe ziri omwo lugo, mukabugâna hali omugula wâtwa olubanja bwinja, olyâla washimbulira olubanja oku lunali nânababalira ogu murhundu, ye kudesire Nyamubâho 2 Ciru n’amango balahîre mpu: «Nyamuzinda ôzine là» erhi na bîrà banalahîre. 3 Nyamuzinda, kali by’okuli amasù gâwe galonza gabone? Abôla wabashûsire barhanayumvîrhe wabahinazire barhanagokwire. Obusù bwâbo babujizire buzibu kulusha ibuye, banalahîre bwaleka okwâbo. 4 Kwo nakazagiderha nti abagunda bône bakola nka basirhe, bulya barhishi enjira ya Nyakasane barhanayishi ebya Nyamuzinda wâbo 5 Nkolaga naja aha abakulu bali nabo mbabwire, bulya bôhe bamanyire enjira za Nyakasane, bamanyire akanwa ka Nyamuzinda wâbo. Kali ciru nabo banatwa enkoba, bàjahisire omushigo, 6 Co cirhumire entale y’emuzirhu yâbarhêra, nyambwe w’ebulambo abayônera, na kapiri alingire aha luso lw’omurhundu gwâbo: ngasi wagurhengamwo erhi anahanyagîre bulyala amaligo gâbo gali manji, amagoma gâbo gàluzire okubozire. 7 Nkubabalire bulya kurhi? Bagala bâwe bantwîsire, bagendishiga abarhali banyamuzinda! Erhi nabâga namabayigusa banagedihusha, bakazagikômera enyumpa y’omukazi w’ecishungu. 8 Zali nfarasi ziyigusire zinaminyire, ngasi nguma akazihambarha muka omulungu. 9 Ka mpu mbule kuhana ebijiro biri ntyo? Yekudesire Nyamubâho. Nisi erhi ishanja liri nk’eryo mbule bucihôleralyo! 10 Musôkere oku nyanya mushâbe, mukondagule muhebe oku idaho. Emizâbîbu muyishugule bulyala erhali ya Nyamuzinda^j. 11 Yandenganyize oku balenganya enyumpa ya lsraheli n’eyumpa ya Yuda, Yekudesire Nyamubâho. 12 Bahakanyire Nyamuzinda, baderha mpu «kali ntâye». Mpu ntako rhwâbà., rhurhâjemwo ngôrho rhurhânajekwo cizombo. 13 Abalêbi kwo bali nka mpûsi, akanwa karhali mulibwo. Alaga oku byayishibabêra: 14 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe bulya kwo badesire ntyo, Niono nkolaga najira ebinwa byâni, bibe muliro omu kanwa kâwe, n’olwo lubaga nâlujira lube nshâli ogwo muliro gwamakûza. 15 Niono nkolaga najimulerhera olubaga lwârhenga kulî-kulî wâni nyumpa ya lsraheli, Yekudesire Nyakasane. Luli lubaga lwa ntwâli, lubaga lwa kurhenga mîra! Lubaga orhishi oku luderha, orhanayumva ebi luderha. 16 Enshoho bagwasâmwo emyampi eri nshinda nfunule boshi banali ngabo ya ntwâli 17 Eyo ngabo yâkulya empenzi n’akabale, yâkulya abana-rhabana n’abana-nyere, yâkulya enkafu n’ebibuzi, ekulye omuzâbîbu n’omulehe, yâkushâbira ebishagala biyubakire, birya wali ocikubagire!

Oku mwàlonzagya mwâkubona

18 Cikwône, ciru n’ago mango, Yekudesire Nyamubâho, ntâshâbe lwoshi-lwoshi. 19 Na hano badosa mpu: Cici carhumaga Nyakasane, Nyamuzinda wirhu, arhukolera ebiri nk’ebi? Woyôla wayishibashuza erhi: «Nka kulya mwoyo mwalekaga Nyamubâho mwagashaniza banyamuzinda b’obwihambi omu cihugo cinyu, kwo n’okwo mwanashigira ab’ihanga omu cihugo cirhali cinyu.

Amango g’ecizombo

20 Mumanyise ebi omu nyumpa ya Yakobo mubiyumvise omu ca Yuda: 21 mpu yumvi n’okûla olu lubaga lw’entumva n’embula-murhima bali mpu bagwerhe amasù barhanabona mpu bagwerhe amarhwiri barhanayumva! 22 Ka murhakanyôboha, Kanwa ka Nyamuzinda, ka murhakarhinya obusu bwâni? Nie najiraga omushenyi lubibi lw’enyanja, nagujira lubibi erhakafa yahamire: yanalwiririra erhanahime, emivumba y’enyanja yanaluluma erhanatwe olubibi. 23 Cikwône olu lubaga lugwerhe omurhima gw’entumva n’abagoma bagalusire banagenda. 24 Barhacijaga emurhima bakaderha mpu Nyakasane Nyamuzinda wirhu, rhumurhinye, ye niêsa enkuba mpangûka n’enzinda, nk’oku amango gâyo ganali, Ye rhuhisa oku migobe yene ayimanzagya y’okusârûla. 25 Amaligo ginyu gahindwîre ebyo, amabî ginyu garhumire ebinja byamuyâka.

Amabi g’olubaga galuzire

26 Neci olubaga lwâni lulimwo enkola-maligo, zikazirhega orhusirha, nka barhezi ba binyunyi, zinakazirhega emirhego mpu zigwasemwo abantu. 27 Kula ecôgo ciyunjwire binyunyi, kwo enyumpa zâbo ziyunjwire bya buhagwe. Bàgazirage n’ebyo banakula. 28 Bàluza amagala banatwera. Kwo biri ntyo, barhalusize olugero lw’obubî: Barhakenziri olubanja lwa bene, barhakenziri olubanja lw’enfûzi mpu ciru nazo zisîme barhakenziri olubanja lw’abagunda. 29 Ka mpu mbule bwahana ebijiro biri ntyo, Yekudesire Nyamuzinda, nisi erhi mpu olubaga luli ntyo omurhima gwani gubule bwaluhekakwo omungo! 30 Ebigalugalu, birya byakashologosa, bidwîrhe byajirwa mw’eci cihugo: 31 Abalêbi badwîrhe baderha eby’obunywesi, abadâhwa badwîrhe bayigîriza byâbo-byâbo. N’olubaga lwâni lusîmire okwo! Bici mwâjira hano luhumba obwo?

Jeremia/Jeremiah 5: 1

שֹׁוטְט֞וּ בְּחוּצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֗ם וּרְאוּ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחֹובֹותֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ׃ 2וְאִ֥ם חַי־יְהֹוָ֖ה יֹאמֵ֑רוּ לָכֵ֥ן לַשֶּׁ֖קֶר יִשָּׁבֵֽעוּ׃ 3יְהֹוָ֗ה עֵינֶיךָ֮ הֲלֹ֣וא לֶאֱמוּנָה֒ הִכִּ֤יתָה אֹתָם֙ וְֽלֹא־חָ֔לוּ כִּלִּיתָ֕ם מֵאֲנ֖וּ קַ֣חַת מוּסָ֑ר חִזְּק֤וּ פְנֵיהֶם֙ מִסֶּ֔לַע מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 4וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַךְ־דַּלִּ֖ים הֵ֑ם נֹואֲל֕וּ כִּ֣י לֹ֤א יָדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 5אֵֽלֲכָה־לִּ֤י אֶל־הַגְּדֹלִים֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֹותָ֔ם כִּ֣י הֵ֗מָּה יָדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶ֑ם אַ֣ךְ הֵ֤מָּה יַחְדָּו֙ שָׁ֣בְרוּ עֹ֔ל נִתְּק֖וּ מֹוסֵרֹֽות׃ 6עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֤ב עֲרָבֹות֙ יְשָׁדְדֵ֔ם נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כָּל־הַיֹּוצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֤י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָצְמ֖וּ מְשֻׁבֹותֵיהֶֽם׃ 7אֵ֤י לָזֹאת֙ אֶסְלֹוחַ לָ֔ךְ בָּנַ֣יִךְ עֲזָב֔וּנִי וַיִּשָּׁבְע֖וּ בְּלֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וָאַשְׂבִּ֤עַ אֹותָם֙ וַיִּנְאָ֔פוּ וּבֵ֥ית זֹונָ֖ה יִתְגֹּדָֽדוּ׃ 8סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ׃ 9הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹוא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאִם֙ בְּגֹ֣וי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס 10עֲל֤וּ בְשָׁרֹותֶ֨יהָ֙ וְשַׁחֵ֔תוּ וְכָלָ֖ה אַֽל־תַּעֲשׂ֑וּ הָסִ֨ירוּ֙ נְטִ֣ישֹׁותֶ֔יהָ כִּ֛י לֹ֥וא לַיהוָ֖ה הֵֽמָּה׃ 11כִּי֩ בָגֹ֨וד בָּגְד֜וּ בִּ֗י בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וּבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12כִּֽחֲשׁוּ֙ בַּיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֹא־ה֑וּא וְלֹא־תָבֹ֤וא עָלֵ֨ינוּ֙ רָעָ֔ה וְחֶ֥רֶב וְרָעָ֖ב לֹ֥וא נִרְאֶֽה׃ 13וְהַנְּבִיאִים֙ יִֽהְי֣וּ לְר֔וּחַ וְהַדִּבֵּ֖ר אֵ֣ין בָּהֶ֑ם כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לָהֶֽם׃ ס 14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָאֹ֔ות יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ דְּבָרַ֨י בְּפִ֜יךָ לְאֵ֗שׁ וְהָעָ֥ם הַזֶּ֛ה עֵצִ֖ים וַאֲכָלָֽתַם׃ 15הִנְנִ֣י מֵבִיא֩ עֲלֵיכֶ֨ם גֹּ֧וי מִמֶּרְחָ֛ק בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה גֹּ֣וי׀ אֵיתָ֣ן ה֗וּא גֹּ֤וי מֵעֹולָם֙ ה֔וּא גֹּ֚וי לֹא־תֵדַ֣ע לְשֹׁנֹ֔ו וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע מַה־יְדַבֵּֽר׃ 16אַשְׁפָּתֹ֖ו כְּקֶ֣בֶר פָּת֑וּחַ כֻּלָּ֖ם גִּבֹּורִֽים׃ 17וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנֹותֶ֔יךָ יֹאכַ֤ל צֹאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּוטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב׃ 18וְגַ֛ם בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם כָּלָֽה׃ 19וְהָיָה֙ כִּ֣י תֹאמְר֔וּ תַּ֣חַת מֶ֗ה עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ לָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עֲזַבְתֶּ֤ם אֹותִי֙ וַתַּעַבְד֞וּ אֱלֹהֵ֤י נֵכָר֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם כֵּ֚ן תַּעַבְד֣וּ זָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א לָכֶֽם׃ ס 20הַגִּ֥ידוּ זֹ֖את בְּבֵ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְהַשְׁמִיע֥וּהָ בִיהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 21שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֔את עַ֥ם סָכָ֖ל וְאֵ֣ין לֵ֑ב עֵינַ֤יִם לָהֶם֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ אָזְנַ֥יִם לָהֶ֖ם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽעוּ׃ 22הַאֹותִ֨י לֹא־תִירָ֜אוּ נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אִ֤ם מִפָּנַי֙ לֹ֣א תָחִ֔ילוּ אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי חֹול֙ גְּב֣וּל לַיָּ֔ם חָק־עֹולָ֖ם וְלֹ֣א יַעַבְרֶ֑נְהוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁוּ֙ וְלֹ֣א יוּכָ֔לוּ וְהָמ֥וּ גַלָּ֖יו וְלֹ֥א יַעַבְרֻֽנְהוּ׃ 23וְלָעָ֤ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סֹורֵ֣ר וּמֹורֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ׃ 24וְלֹֽא־אָמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם וְיֹרֶה וּמַלְקֹ֖ושׁ בְּעִתֹּ֑ו שְׁבֻעֹ֛ות חֻקֹּ֥ות קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽנוּ׃ 25עֲוֹנֹותֵיכֶ֖ם הִטּוּ־אֵ֑לֶּה וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם מָנְע֥וּ הַטֹּ֖וב מִכֶּֽם׃ 26כִּי־נִמְצְא֥וּ בְעַמִּ֖י רְשָׁעִ֑ים יָשׁוּר֙ כְּשַׁ֣ךְ יְקוּשִׁ֔ים הִצִּ֥יבוּ מַשְׁחִ֖ית אֲנָשִׁ֥ים יִלְכֹּֽדוּ׃ 27כִּכְלוּב֙ מָ֣לֵא עֹ֔וף כֵּ֥ן בָּתֵּיהֶ֖ם מְלֵאִ֣ים מִרְמָ֑ה עַל־כֵּ֥ן גָּדְל֖וּ וַֽיַּעֲשִֽׁירוּ׃ 28שָׁמְנ֣וּ עָשְׁת֗וּ גַּ֚ם עָֽבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָתֹ֖ום וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹונִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ׃ 29הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִ֚ם בְּגֹ֣וי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס 30שַׁמָּה֙ וְשַׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִהְיְתָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 31הַנְּבִיאִ֞ים נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר וְהַכֹּהֲנִים֙ יִרְדּ֣וּ עַל־יְדֵיהֶ֔ם וְעַמִּ֖י אָ֣הֲבוּ כֵ֑ן וּמַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְאַחֲרִיתָֽהּ׃

Okushubirhêrwa

1 Bene Benyamini muyâke, muyâke murhenge e Yeruzalemu. Mwe muli e Tekowa mubûhe omushekera muyimanze ecêrekane kuli Betakeremi. Bulya hali obuhanya bwarhenga emwênè. Buhanya bunji bwenêne. 2 Ka bulambo bwa kahasi nagererakwo mwâli Siyoni? 3 Emunda ali yo balungere bashubûkira ho n’amasô gâbo! Omu marhambi gâge bayûbasiremwo ebihando, ngasi muguma ayâbula ebinali aha kuboko kwâge. 4 Murherekêrere amatabâro. Mukanye rhumurhêre kalengerêre. Rhwamahera izûba likolizika, ebizungu-zungu by’ebijingo byamalîhûka. 5 Mukanye rhumurhêre budufu, mukanye rhumushâbire enyumpa! 6 Bulya kwo adesire ntya Nyamuzinda Ogala-byoshi mpu mukube emirhi yâge Yeruzalemu yeshi mumugorhe, luba lugo lwa bunywesi, lwo warhangirhâbalira. 7 Kula iriba lirhengamwo amîshi kwo naye arhengamwo amabî gâge, okutula entambala n’okushâba yo myanzi baderha eyo, omu masù gâni, ngasi mango endwala n’ebibande. 8 Leka bakubwirize Yeruzalemu Omurhima gwani gwakanakurhengakwo, wakabona namakujira bwerûlè, bulya burhabâmwo muntu. 9 Kwo adesire ntya Nyamuzinda Ogala-byoshi. Rhôlogoza rhôlogoza kulya barhôlogoza omu ishwa ly’emizâbîbu, ngasi hisigire omu Israheli oshubigezaho okuboko ak’owahumbûla amalehe g’omuzâbîbu, omu lwîbo. 10 Ndi nâbwîra? Ndi nâyimbirira nti ayumvirhize. Kali okurhwiri kwâbo kurhaba kukembûle, barhakayumva. Akanwa ka Nyakasane kashubire ka nshonyi kulibô, barhacinunirwa nakô. 11 Cikwône niehe nyunjwire mutula gwa Nyamuzinda, nadesire nti ngurhange narhama k’orhagurhulira oku mwana w’emuhanda n’omu ndêko y’abana b’emisole. Bayishigwârhwa boshi: omulume na mukâge, okola mushosi n’okola kajo. 12 Enyumpa zâbo, bandi bazishobôla, amashwa gâbo na bakâbo kwo na kwo. Neci nalambûlira okuboko oku bantu ba muli eci cihugo, Yekudesire Nyakasane. 13 Bulyala omurho n’omukulu, boshi buhagwe balonza. Omulêbi n’omudâhwa boshi mukanga bayêsha: kurhebana balimo. 14 Bali mpu barhuba ecihulu c’olubaga mpu murhûla, murhûla mâshi! n’obwo omurhûla ntâgwo^k. 15 Enshonyi z’ebijiro byâbo zâbabumba; ci ciru barhaciba nshonyi barhaba lugwegwe oku masù. Mwo bânahirimira omu karhî k’abâhirima, kusârhala basârhala olusiku nâbarhandûla Yekudesire Nyakasane.

16 Kwo Nyakasane adesire ntya: Muje omu njira za mîra, mudôse bwinja enjira za mîra, ngahi yàli enjira y’obwinja? muyiyankage, mwabona oku mwaluhûka. Ci bôhe badesire mpu «rhurhâyishimbe». 17 Najire aho nabaha abasholeza^l nti «muyumvirhize omushekera» Ci bôhe mpu «rhurhaguyumvirhize». 18 Yumvagya mwe mashanja: omanyireho, we ndêko, ebi ndi bukola. 19 Oyumve igulu! Lâba oku ndwîrhîre olu lubaga obuhanya bugoma bwâbo bukudwîrhe, bulyala ebinwa byâni barhabirheziri kurhwiri, n’irhegeko lyâni bàligayaguzize. 20 Bici nâjira n’enshangi yarhenga e Saba nisi erhi olusheke lw’obukù lw’omu cihugo c’e kulî? Embâgwa zinyu ntazisimiri n’enterekêro zinyu zirhansimisizi, 21 Kwo kurhumire Nyamuzinda aderha ntya: erhi lâba oku olu lubaga nkola nâlurhega ebi lwâsarhalakwo. Omushamuka n’omugala oku banali, abalungu n’abîra boshi bahungumuka.

22 Kwo adesire ntya Nyakasane: Lâba oku ishanja lyârhenga omu cihugo c’emwênè lubaga lurhali lunyi lwârhengerera aha kafende k’igulu, 23 Bafumbasire omuherho n’omwampi, bali baminya barhakuba kâzûka, ecihôgero câbo kwo ciri nka mukungulo gwa nyanja bashonyire oku nfarasi, ngasi muguma akomekerire amatabâro we barhabâlîre, wâni mwâli Siyoni. 24 Rhwayumvîrhe ogwo mwanzi, mâshi rhwatwîka enjingo rhwagwârhwa n’ebihamba, rhwayumva n’emikero-mibishi ciru; 25 murhajâga ebwa mashwa, murhageraga omu mirimbwa bulyala eyo munda ngôrho za babisha, bihamba enyunda zoshi. 26 Mwâli w’olubaga lwâni yambala sunzu, civuluvunze omu luvu, jira emishîbo kulya banashîba omwana w’ecûsha obande endûlù, bulyala alingirhuhikakwo, kaheza.

27 Nakujizire murhanguzi w’olubaga lwâni, nti ly’omanya onarhangule obworhere bwâbo. 28 Boshi bali bagoma, bakazija banywerhera abandi, boshi basherîre, bali bazibu nka marhale n’ecûma. Boshi barhahwa kushandâza. 29 Omuvubo gudwîrhe gwavugurhiza mpu Iyo ecûma cilibwa n’omuliro. Omutuzi adwîrhe avugurhizavugurhiza busha ci amazî g’ecûma garhacirhengâkwo. 30 «Lufaranga lufire», kwo babaderha. Neci, Nyamuzinda obajahisire.

Jeremia/Jeremiah 6: 1

הָעִ֣זוּ׀ בְּנֵ֣י בִניָמִ֗ן מִקֶּ֨רֶב֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּבִתְקֹ֨ועַ֙ תִּקְע֣וּ שֹׁופָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפֹ֖ון וְשֶׁ֥בֶר גָּדֹֽול׃ 2הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיֹּֽון׃ 3אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֹֽו׃ 4קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצָּהֳרָ֑יִם אֹ֥וי לָ֨נוּ֙ כִּי־פָנָ֣ה הַיֹּ֔ום כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃ 5ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנֹותֶֽיהָ׃ ס 6כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם סֹלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הָפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃ 7כְּהָקִ֥יר בְּוֵר מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃ 8הִוָּסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ לֹ֥וא נֹושָֽׁבָה׃ פ 9כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָאֹ֔ות עֹולֵ֛ל יְעֹולְל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָדְךָ֔ כְּבֹוצֵ֖ר עַל־סַלְסִלֹּֽות׃ 10עַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֨ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אָזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֹֽו׃ 11וְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהוָ֤ה׀ מָלֵ֨אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֤ךְ עַל־עֹולָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל סֹ֥וד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים׃ 12וְנָסַ֤בּוּ בָֽתֵּיהֶם֙ לַאֲחֵרִ֔ים שָׂדֹ֥ות וְנָשִׁ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־אַטֶּ֧ה אֶת־יָדִ֛י עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּ֤י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדֹולָ֔ם כֻּלֹּ֖ו בֹּוצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ו עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ 14וַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁלֹ֣ום׀ שָׁלֹ֑ום וְאֵ֖ין שָׁלֹֽום׃ 15הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תֹועֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בֹּ֣ושׁ לֹֽא־יֵבֹ֗ושׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 16כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַׁאֲל֣וּ׀ לִנְתִבֹ֣ות עֹולָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֤רֶךְ הַטֹּוב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגֹּ֖ועַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ׃ 17וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְקֹ֣ול שֹׁופָ֑ר וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב׃ 18לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגֹּויִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃ 19שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבֹותָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתֹורָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃ 20לָמָּה־זֶּ֨ה לִ֤י לְבֹונָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָבֹ֔וא וְקָנֶ֥ה הַטֹּ֖וב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֹֽותֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצֹ֔ון וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי׃ ס 21לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִכְשֹׁלִ֑ים וְכָ֣שְׁלוּ בָ֠ם אָבֹ֨ות וּבָנִ֥ים יַחְדָּ֛ו שָׁכֵ֥ן וְרֵעֹ֖ו יֹאבֵדוּ 22כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֑ון וְגֹ֣וי גָּדֹ֔ול יֵעֹ֖ור מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 23קֶ֣שֶׁת וְכִידֹ֞ון יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הוּא֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קֹולָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־צִיֹּֽון׃ 24שָׁמַ֥עְנוּ אֶת־שָׁמְעֹ֖ו רָפ֣וּ יָדֵ֑ינוּ צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְנוּ חִ֖יל כַּיֹּולֵדָֽה׃ 25אַל־תֵּצְאִי הַשָּׂדֶ֔ה וּבַדֶּ֖רֶךְ אַל־תֵּלֵכִי כִּ֚י חֶ֣רֶב לְאֹיֵ֔ב מָגֹ֖ור מִסָּבִֽיב׃ 26בַּת־עַמִּ֤י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֤בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ׃ 27בָּחֹ֛ון נְתַתִּ֥יךָ בְעַמִּ֖י מִבְצָ֑ר וְתֵדַ֕ע וּבָחַנְתָּ֖ אֶת־דַּרְכָּֽם׃ 28כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סֹֽורְרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְחֹ֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ים הֵֽמָּה׃ 29נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מֵאִשְׁתַּם עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָרֹ֔וף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃ 30כֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהוָ֖ה בָּהֶֽם׃ פ

Enterekero y’okunali

a) Ebiyerekire aka-Nyamuzinda

1 Akanwa Yeremiyahu abwiragwa na Nyakasane: 2 «Oyimange aha lumvi lw’aka-Nyamuzinda, oyakûlizeho, oderhe aka kanwa erhi: muyumve Nyakasane adesire mwe banya-Yudeya mudwîrhe mwageramwo ogu muhango mpu mujiharâmya Nyakasane. 3 Kwo adesire ntya Nyakasane Ogala-byoshi, Nyamuzinda w’Israheli. Muyinjihye enjira n’emikolo yinyu; namubêza muli eri ishwa. 4 Murhashimbaga ebinwa by’obunywesi mpu «engombe ya Nyakasane eyo, engombe, engombe ya Nyakasane eyo, engombe ya Nyakasane eyo». 5 Cikwône, mukayinjihya enjira n’emikolo yinyu; erhi mwakanashibirira obushinganyanya ngasi muguma n’owâbo, 6 muka ba murharhindibuzizi ecigolo, enfûzi n’omukana, mukaba murhabulagiri omuko mwêru-kwêru hano, na mukaba murhacihanyagazizi mpu mwashimba abandi banyamuzinda, 7 ago mango, namubêza mw’eri ishwa, mw’eci cihugo nahaâga basho kurhenga mîra na kuhika ensiku n’amango. 8 Cikwône alaga oku mwêhe mudwîrhe mwacikubagira ebinwa by’obunywesi birhamujiriri bici. 9 Ka mpu muzimbe, munigane, muhushe, mulahire ebîrâ, mugashânize Baali, mukulikire ba nyamuzinda b’obwihambi balya murhishi, 10 mubuliyisha munyimange omu masù mw’eyi nyumpa ederhwa n’izîno lyâni, mpu «rhurhâcibè kurhi!» Kandi mushubirire amaligo ginyu? 11 Ka omu kubona kwinyu mw’eyi nyumpa ederhwa n’izîno lyâni likolaga liba ishubûkiro lya bishambo? Niono kubona mbona ntali muhurha, Kanwa ka Nyakasane. 12 Mukanye muje aha mwâni e Silo: ho izîno lyâni lyayûbakaga burhanzi, mulole ebi nahakolire erhi bubî bwa lubaga lwâni lwa Israheli burhuma^m. 13 Na bunôla, kulya kuba lwakozire ago maligo goshi, kanwa ka Nyakasane, kulya kuba murhayumvagya erhi nkazimubwîra bwaca bwayira, namuhamagala mu rhanashuzagya, 14 eyi ngombe ederhwa n’izîno lyâni, eyôla mucikubagire, n’eri ishwa namuhaga mwe na basho nkolaga nayikolera birya nakoleraga Silo. 15 Nkolaga namukaga muntenge omu masù, kulyâla nakagaga bene winyu bene Efrayimu.

b) Banyamuzinda b’obwihambi

16 Woyo oleke orhasengereraga olu lubaga, orhaderhaga mpu walengeza omulenge n’omusengero gw’okubalagira nîsi erhi mpu wayimbirira, bulyala ntakuyumvirhize. 17 Nkabaga orhabwini ebi badwîrhe bakola omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu. 18 Oku abana bashenya enshâli, b’ishe bakoleza omuliro, n’abakazi barhanza enshano mpu badugira Omwamikazi w’Empinguⁿ. Cazindà barherekêre banyamuzinda b’ihanga mpu Iyo bambabaza! 19 Ka nie bababazize, Yekudesire Nyakasane; kali bône bacibabazize, bône bacibonesize nshonyi? 20 Kwo Nyakasane Nyamubâho adesirage ntya: Lâbi oku omutula gwâni, omungo gwâni, gukola gwacirhulira ahala, oku bantu n’oku bintu, oku mîshi g’omu mashwa n’oku malehe g’omu ishwa; gwayôca burhazima.

c) Enterekero erhashinganini

21 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Muyushûle ebimasha binyu oku êzinyu, mulye ezo nyama! 22 Bulya oku biyerekire enterekêro n’ebimasha, ntâko nàbwizire na ntako nàrhegesire basho erhi mbakula omu cihugo ca Misiri^o. 23 Cikwône irhegeko nàli mbahire eyo eri: Nti mukaziyumva izù lyâni, Iyo mba Nyamuzinda winyu ninyu mube lubaga lwâni. Mukulikire enjira mmurhegesire yoshi Iyo mucira. 24 Cikwône, aye, bàrhumvirhizagya barhanarhegaga okurhwiri, bôhe bakulikira oluhengu lw’omurhima gwâbo mubî, bampa ebirhugo ahali h’okunyêrekera. 25 Kurhenga olusiku basho barhengaga e Misiri kuhika ene, nàmurhumire abaganda bâni b’abalêbi, ngasi lusiku burhahusa. 26 Ci barhanyumvagya, barhaderhaga mpu barhega okurhwiri, bacibêra ba cikanyi-cirhagomba, babiha barhalusa b’ishe. 27 Wanababwîra ebyo binwa byoshi: ci barhakuyumve, wanabahamagala ci barhakushuze. 28 Obabwîre erhi Iola olubaga lurhumva izù lya Nyakasane Nyamuzinda lurhanaziga lwabwirizibwa. Ecihango cirhacihaba, cabarhenzire oku kanwa.

d) Enterekêro mbî ekagîsa

29 Moma ebiviri byâwe biri-biri, obikabulire. Sôkera oku ntondo mpalangule obandirekwo endûlù. Bulyala Nyamuzinda amakaga obûko bumugayîsa. ^p 30 Neci, bene Yuda bakozire ehi nshomba, ye kudesire Nyakasane. Baàgwasize ebikabulirwa byâbo omu ka-Nyamuzinda kaderhwa n’izîno lyâni, mpu bakahemule; 31 bayûbakire oluhêrero lwa Tofeti omu cibanda ca Ben-Hinomu, mpu bakazisingônolerakwo bagala na bâli bâbo, n’obwo okwo ntakuderhaga na nta mango nakugerêrîze. 32 Alaga oku n’ensiku zayishire, ye kudesire Nyakasane, Tofeti arhâciderhwe, n’ecihanda ca Ben-Hinomu cirhâciderhwe, ci cibâgiro co caderhwa. Abantu bâbishwa e Tofeti^q erhi kubula handi kurhuma. 33 N’emirhumba y’olwo lubaga yaba lwîko lwa binyunyi by’emalunga, haguma n’ebyerubala, barhaboneke n’omuntu wabihiva. 34 Omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu nahulisamwo izù ly’omwishingo n’ely’obusîme; izù ly’omuhya n’ery’omuhya-mulume, bulyala ecihugo cahinduka mwerûlè.

Jeremia/Jeremiah 7: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2עֲמֹ֗ד בְּשַׁ֨עַר֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וְאָמַרְתָּ֞ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֗ה כָּל־יְהוּדָה֙ הַבָּאִים֙ בַּשְּׁעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֖ת לַיהוָֽה׃ ס 3כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַֽעַלְלֵיכֶ֑ם וַאֲשַׁכְּנָ֣ה אֶתְכֶ֔ם בַּמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 4אַל־תִּבְטְח֣וּ לָכֶ֔ם אֶל־דִּבְרֵ֥י הַשֶּׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ הֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה הֵיכַ֥ל יְהוָ֖ה הֵֽמָּה׃ 5כִּ֤י אִם־הֵיטֵיב֙ תֵּיטִ֔יבוּ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֖ם וְאֶת־מַֽעַלְלֵיכֶ֑ם אִם־עָשֹׂ֤ו תַֽעֲשׂוּ֙ מִשְׁפָּ֔ט בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֥ין רֵעֵֽהוּ׃ 6גֵּ֣ר יָתֹ֤ום וְאַלְמָנָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשֹׁ֔קוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וְאַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים לֹ֥א תֵלְכ֖וּ לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ 7וְשִׁכַּנְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם לְמִן־עֹולָ֖ם וְעַד־עֹולָֽם׃ 8הִנֵּ֤ה אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים לָכֶ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י הַשָּׁ֑קֶר לְבִלְתִּ֖י הֹועִֽיל׃ 9הֲגָנֹ֤ב׀ רָצֹ֨חַ֙ וְֽנָאֹ֗ף וְהִשָּׁבֵ֥עַ לַשֶּׁ֖קֶר וְקַטֵּ֣ר לַבָּ֑עַל וְהָלֹ֗ךְ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ 10וּבָאתֶ֞ם וַעֲמַדְתֶּ֣ם לְפָנַ֗י בַּבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר נִקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֔יו וַאֲמַרְתֶּ֖ם נִצַּ֑לְנוּ לְמַ֣עַן עֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַתֹּועֵבֹ֖ות הָאֵֽלֶּה׃ 11הַמְעָרַ֣ת פָּרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו בְּעֵינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 12כִּ֣י לְכוּ־נָ֗א אֶל־מְקֹומִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשִׁילֹ֔ו אֲשֶׁ֨ר שִׁכַּ֧נְתִּֽי שְׁמִ֛י שָׁ֖ם בָּרִֽאשֹׁונָ֑ה וּרְאוּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי לֹ֔ו מִפְּנֵ֕י רָעַ֖ת עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וְעַתָּ֗ה יַ֧עַן עֲשֹׂותְכֶ֛ם אֶת־כָּל־הַמַּֽעֲשִׂ֥ים הָאֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וָאֲדַבֵּ֨ר אֲלֵיכֶ֜ם הַשְׁכֵּ֤ם וְדַבֵּר֙ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֔ם וָאֶקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֥א עֲנִיתֶֽם׃ 14וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים בֹּ֔ו וְלַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְשִׁלֹֽו׃ 15וְהִשְׁלַכְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑י כַּאֲשֶׁ֤ר הִשְׁלַ֨כְתִּי֙ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע אֶפְרָֽיִם׃ ס 16וְאַתָּ֞ה אַל־תִּתְפַּלֵּ֣ל׀ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְאַל־תִּשָּׂ֧א בַעֲדָ֛ם רִנָּ֥ה וּתְפִלָּ֖ה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּ֑י כִּי־אֵינֶ֥נִּי שֹׁמֵ֖עַ אֹתָֽךְ׃ 17הַֽאֵינְךָ֣ רֹאֶ֔ה מָ֛ה הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרוּשָׁלִָֽם׃ 18הַבָּנִ֞ים מְלַקְּטִ֣ים עֵצִ֗ים וְהָֽאָבֹות֙ מְבַעֲרִ֣ים אֶת־הָאֵ֔שׁ וְהַנָּשִׁ֖ים לָשֹׁ֣ות בָּצֵ֑ק לַעֲשֹׂ֨ות כַּוָּנִ֜ים לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֗יִם וְהַסֵּ֤ךְ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃ 19הַאֹתִ֛י הֵ֥ם מַכְעִסִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲלֹ֣וא אֹתָ֔ם לְמַ֖עַן בֹּ֥שֶׁת פְּנֵיהֶֽם׃ ס 20לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אַפִּ֤י וַֽחֲמָתִי֙ נִתֶּ֨כֶת֙ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה עַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְעַל־פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָעֲרָ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ ס 21כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹלֹותֵיכֶ֛ם סְפ֥וּ עַל־זִבְחֵיכֶ֖ם וְאִכְל֥וּ בָשָֽׂר׃ 22כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֤רְתִּי אֶת־אֲבֹֽותֵיכֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּיֹ֛ום הֹוצִיא אֹותָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עֹולָ֖ה וָזָֽבַח׃ 23כִּ֣י אִֽם־אֶת־הַדָּבָ֣ר הַ֠זֶּה צִוִּ֨יתִי אֹותָ֤ם לֵאמֹר֙ שִׁמְע֣וּ בְקֹולִ֔י וְהָיִ֤יתִי לָכֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־לִ֣י לְעָ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם בְּכָל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם לְמַ֖עַן יִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ 24וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּמֹ֣עֵצֹ֔ות בִּשְׁרִר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וַיִּהְי֥וּ לְאָחֹ֖ור וְלֹ֥א לְפָנִֽים׃ 25לְמִן־הַיֹּ֗ום אֲשֶׁ֨ר יָצְא֤וּ אֲבֹֽותֵיכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים יֹ֖ום הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹֽחַ׃ 26וְלֹ֤וא שָׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם הֵרֵ֖עוּ מֵאֲבֹותָֽם׃ 27וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַעֲנֽוּכָה׃ 28וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגֹּוי֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽוא־שָׁמְע֗וּ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃ ס 29גָּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דֹּ֥ור עֶבְרָתֹֽו׃ 30כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻום־יְהוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֹֽו׃ 31וּבָנ֞וּ בָּמֹ֣ות הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ ס 32לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יֵאָמֵ֨ר עֹ֤וד הַתֹּ֨פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֹֽום׃ 33וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ 34וְהִשְׁבַּתִּ֣י׀ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצֹות֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֣ול כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ׃

1 Mw’ago mango, ye kudesire Nyakasane, babishûla amavuha g’abâmi b’emwa Yuda, ag’abakulu, ag’abadâhwa, ag’abalêbi n’ag’abantu kone b’e Yeruzalemu. 2 Bagayanika oku izûba, omwêzi engabo y’emalunga bali barhonyize n’okukolera zirya bashimbaga banakazizidôsa, zirya bakazagiharâmya, ago mavuha garhacife garhôlagwîrwe nîsi erhi kushubibishwa. Gakolaga gabêra oku idaho nka binazo. 3 N’oku banyi balobôka muli obwo bûko bw’emihera, ngasi aha nakabahabulira, ye kudesire Nyakasane w’Emirhwe, olufù lwâba lwo lukulu aha buzîne.

Endûlù, amahano, obugoma bw’lsraheli

4 Obabwire, erhi kwo adesire ntya Nyakasane mpu k’ohirima arhazûka, k’ohabuka arhahabûlwa? 5 Cirhumirage olwo lubaga lubêra omu bugoma buzira kuhusa. Basêzizagye obunywesi balahîre bugaluka. 6 Najire aho nabayumvirhiza: barhadwîrhi baderha nk’oku bikwânîne. Barhalimwo owagaya obubî bwâge akaderha erhi «lêro bici bino nàkozire»? Boshi oku bahabusire kwo banahâsire, nka nfarasi yajilwa. 7 Ciru na nyakadekere nk’ali emalunga, ayishi akasanzi kage, Akafunzi, ehiremberembe n’omuhangali, biyishi amango gâbyo g’okubunga. Olubaga lwâni lwôhe lurhishi obushinganyanya bwâni.

lrhegeko omu nfune z’abadâhwa

8 Kurhi mwakaderhaga mpu «rhuli barhimanya rhugwerhe irhegeko lya Nyakasane!» Kwo binali; mwalihindwîre binywerhe oburhûza, bunywesi bw’abandisi. 9 Abagula enshonyi zababumba, basômerwa hano bagwârhwa omu murhego Bôhe mpu bagayaguza akanwa ka Nyakasane. Mbwîraga, obugula bwâbo, bici bubakwâniîage? 10 Bakâbo nkolaga nabaha abandi balume amashwa gâbo ngahereze bandi-bandi. Bulya kurhenga oku murho kuhika oku mukulu, boshi bya buhagwe balonza abalêbi n’abadâhwa, boshi kurhebana balimwo. 11 Bali mpu babuka ecibande ca mwâli w’olubaga lwâni, badwîrhe baderhera oku mino mpu «murhûla, murhûla» n’obwo nta murhûla. 12 Enshonyi z’amaligo gâbo zababumba. Caba mushiâna, barhaciba nshonyi, barhaciyishi olugwegwe lwo luci. Bafurhama omu karhî ka abafurhama bakomanya olusiku nayishibarhangula, Nyakasane okudesire.

Emizâbîbu ya Yuda

13 Nakasimire nsarille emwâbo, ye kudesire Nyamubâho. Cikwône emizâbîbu yâbo erhalehesire, ciru n’omulehe gwâbo gurhayanyiri ebyâsi ciru byone bifunyire nali mbahire ababishandazagya. 14 Cirhumirage rhutamire, rhufiremwo obûla Nyakasane Nyamuzinda wirhu yene orhuyisire ye narhunywesize amîshi mahereke, erhi mabî rhwamujirire garhuma. 15 Rhwakazagiringa omurhûla: ci lerhaga! Rhwakagiringa amango g’okufuma: bikolaga bihamba. 16 Kurhenga emwa Dani omulumbo gw’enfarasi zâge guyumvikîne n’ecimorogo c’amadaku g’enfarasi cidirhimanyize ecihugo coshi^r bayishirirya ecihugo n’ebinja bimuli olugo na benalo. 17 Neci, lâba oku we ntumîre enjoka nkali zirya zirhadogêzibwa; zakuluma, ye kudesire Nyakasane na nta bufumu.

Omulenge gw’omulêbi amango g’ecizombo

18 Namayumva amagala gandya omurhima gurhaciri gwani! 19 Yumva endûlù ya mwâli w’olubaga lwirhu, yamazûka omu cihugo côshi mpu «ka Nyamubâho arhaciba omu Siyoni, k’omwâmi w’e Siyoni arhaciyiba? (Carhumaga banjira burhe n’enshusho zabo ebyo birhali byo byarhenga ihanga). 20 Bayûsize basârûla, ecanda cahwire, n’okucira n’orhaciziri! 21 Ecibande ca mwâli w’olubaga lwirhu, cimbabazize, ndi nka nie mbanzirwe. 22 Ka nta mavurha gaciba omu Galadi? ka nta mufumu ocibâmwo? Cirhumirage cirhafuma ecibande ca mwâli w’olubaga lwirhu? 23 Owahindula irhwe lyâni likashuba iriba, n’amasù gâni ngahinduke nshôko ya mirenge! Owampa nkalakira mûshi na budufu abayîsirwe omu bana ba mwâli w’olubaga lwirhu!

Jeremia/Jeremiah 8: 1

בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהוָ֡ה וְיֹצִיאוּ אֶת־עַצְמֹ֣ות מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמֹות־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמֹ֨ות הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת׀ עַצְמֹ֣ות הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמֹ֥ות יֹושְׁבֵֽי־יְרוּשָׁלִָ֖ם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃ 2וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 3וְנִבְחַ֥ר מָ֨וֶת֙ מֵֽחַיִּי֔ם לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָֽרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכָל־הַמְּקֹמֹ֤ות הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ ס 4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃ 5מַדּ֨וּעַ שֹׁובְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁלִַ֖ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֨יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ית מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 6הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לֹוא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָתֹ֔ו לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב בִּמְרֻצֹותָם כְּס֥וּס שֹׁוטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃ 7גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מֹֽועֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר וְסוּס וְעָג֗וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהוָֽה׃ 8אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתֹורַ֥ת יְהוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃ 9הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחָכְמַֽת־מֶ֖ה לָהֶֽם׃ ס 10לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת־נְשֵׁיהֶ֜ם לַאֲחֵרִ֗ים שְׂדֹֽותֵיהֶם֙ לְיֹ֣ורְשִׁ֔ים כִּ֤י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּדֹ֔ול כֻּלֹּ֖ה בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ 11וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁלֹ֣ום׀ שָׁלֹ֑ום וְאֵ֖ין שָׁלֹֽום׃ 12הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תֹועֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בֹּ֣ושׁ לֹֽא־יֵבֹ֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 13אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃ 14עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵֽאָסְפ֗וּ וְנָבֹ֛וא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֨נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהוָֽה׃ 15קַוֵּ֥ה לְשָׁלֹ֖ום וְאֵ֣ין טֹ֑וב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ 16מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֗יו מִקֹּול֙ מִצְהֲלֹ֣ות אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֗ואוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלֹואָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ ס 17כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 18מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָגֹ֑ון עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי׃ 19הִנֵּה־קֹ֞ול שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֨רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיֹּ֔ון אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃ 20עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ לֹ֥וא נֹושָֽׁעְנוּ׃ 21עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת־עַמִּ֖י הָשְׁבָּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶחֱזִקָֽתְנִי׃ 22הַצֳרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃ 23מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְקֹ֣ור דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת חַֽלְלֵ֥י בַת־עַמִּֽי׃

Okuhemuka kwa Yuda

1 Lero ndi wakampebera icumbi omu irungu? nanayâka olubaga lwâni ncijire kuli nabo, bulya boshi bali bagonyi, ngabo ya ncuku. 2 Kwo bagoka olulimi nka muherho bunywesi buyîmire mw’eci cihugo, ci arhali iderha nkana bâleka maligo bakola gandi barhanayishi Nyamubâho. 3 Ngasi muguma acilange oku mwîra wâge murhanacikubagiraga obugoma: bulyala ngasi mwene wâbo omuntu kwo adwîrhe ajira aka Yakobo ngasi mwiîa kunywerha adwîrhe anywerhera owâbo! 4 Abantu badwîrhe barhebana, barhaderha oku biri bakômerîze olulimi lwâbo okubêsha, bakômerîre amaligo, barhankacigokôla. 5 Barhalikangana barhalirhebana! Banywîre emibuli mpu bakamanya Nyamubâho! 6 Kwo adesirage ntya, Nyakasane w’Emirhwe: Lâba oku mbahebire omu cibeye nti mbagere kurhi nakacijizire obubî bwâbo? 7 Olulimi lwâbo, mwampi gwa kuyîrha, ebinwa byâbo, bunywesi bwône-bwône. Omuntu anaje aha, abwîre owâbo erhi «murhûla» n’obwo emurhima gwâge kurhega amurhezire. 8 Ka mpu ebiri ntyo ntabihane? Yekudesire Nyakasane. Ka mpu mbule bwacih6ôa oku ba bene abo?

Burhe aha Siyoni

9 Entondo muzilakire, mubande endûlù amalambo g’omu mpinga mugayiganire kula kw’ofirîrwe bulya zayôcirwe zoshi ntâye ocigerayo, ntâye ociyumva ebintu byayanirayo. Oli ebinyunyi by’emalunga, ôli ebintu byoshi byayâsire, byahirigirha. 10 Yeruzalemu namujira nsinga ya mabuye, bulumba bwa banyambwe ebishagala bya Yuda nabijira bigûkà birya birhabamwo ndi. 11 Mugula ohi wakayumva ebyo? na kandi, ôhi Nyakasane abibwizire mpu abimanyise abandi? Cirhumirage ecihugo cishâbwa. Cinayôcibwa nka mpinga erhagerwamwo na muntu? 12 Nyamuzinda adesire erhi: Kulya kuba balesire irhegeko lyâni, na niene nabahâga Iyo, barhanayumvagya izù lyâni, 13 ci bakulikira obuzibu bw’emirhima yâbo, bakulikira ba Baali b’ishe babamanyisagya, bamanyiraga kuli b’ishe. 14 Co cirhumirage aderha ntya, Nnâmahanga w’Emirhwe Nyamuzinda w’Israheli: mpu: Lâba oku olu lubaga mutuzo nalulîsa. Ndunywese n’amîshi galimwo obwôge. 15 Nnambashandâze omu karhî k’amashanja barhishi, mashanja bashakulûza bâbo barhamanyaga nârhuma n’engôrho yabakwama, kuhika mbalambike boshi. 16 Ee wee! Muhamagale abalasi baj’eno. Mulerhe abalenga bayishe. 17 Bakanye barhubandire endûlù. Emirenge evugumuke omu masù girhu, ebisike birhu bihululemwo emirenge. 18 Neci endûlù yàyumvikîne omu Siyoni: «mpu yajewe ala nka rhwalengana! ala nka rhwabumbwa n’enshonyi wee, yajewe ala mpu rhuleke eci cihugo bulya barhushâbulîre enyumpa. 19 Mwe bakazi muyumvagye akanwa ka Nyakasane amarhwiri ginyu gajemwo oluderho lw’ekanwa kâge. Muyigirize bâli binyu olu lwimbo lw’endûlù: muyigirizanye mwêne na nene olu lwimho lw’endûlù.

20 Olufu lwàgezire omu rhubonezo rhwinyu olufu lwarhujire eka,

lwalambika omwana w’ecirhaba omu muhanda,

lwalambika abana b’emisole omu ngo.

21 Emirhumba y’abantu yashandire nka mashî omu ishwa

nka kulya emiha erhibuka enyuma z’omurhemi,

ebule n’omuntu wayishwêka.

Oburhimanya bw’okunali

22 Kwo adesire ntya Nyakasane: omurhimanya arhahiraga akacikunga obushinganyanya bwâge! Entwâli erhahiraga ekacikunga oburhwâli bwâyo! Omugale arhahiraga akacikunga obugale bwâge! 23 Cikwone owalonza okucikunga acikunge oku: okuyumva n’okummarnya, bulyala niono nie Nyamubâho nie nyôrha mbikola n’olukogo, n’obucîranuzi haguma n’obushinganyanya hano igulu neci byo ntonya ebyo, Kanwa ka Nyamubâho.

Okukembûlwa kubî

24 Lola oku ziyiruka Yekudesire Nyakasane censiku narhandûlamwo ngasi muntu ôli mukêmbûle omubiri gone: 25 Misiri, Yuda, Edomu, Bene-Amoni, Mowabu na bala Bene ebinûniro bimôme^s bayûbaka omu irungu. Bulyala aga mashanja goshi n’enyumpa ya lsraeheli yoshi barhali ba murhima mukêmbûle.

Jeremia/Jeremiah 9: 1

מִֽי־יִתְּנֵ֣נִי בַמִּדְבָּ֗ר מְלֹון֙ אֹֽרְחִ֔ים וְאֶֽעֶזְבָה֙ אֶת־עַמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה מֵֽאִתָּ֑ם כִּ֤י כֻלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים עֲצֶ֖רֶת בֹּגְדִֽים׃ 2וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשֹׁונָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹֽא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 3אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֨הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כָּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֤י כָל־אָח֙ עָקֹ֣וב יַעְקֹ֔ב וְכָל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ׃ 4וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשֹׁונָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ׃ 5שִׁבְתְּךָ֖ בְּתֹ֣וךְ מִרְמָ֑ה בְּמִרְמָ֛ה מֵאֲנ֥וּ דַֽעַת־אֹותִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 6לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִ֥י צֹורְפָ֖ם וּבְחַנְתִּ֑ים כִּֽי־אֵ֣יךְ אֶעֱשֶׂ֔ה מִפְּנֵ֖י בַּת־עַמִּֽי׃ 7חֵ֥ץ שֹׁוחֵט לְשֹׁונָ֖ם מִרְמָ֣ה דִבֵּ֑ר בְּפִ֗יו שָׁלֹ֤ום אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ יְדַבֵּ֗ר וּבְקִרְבֹּ֖ו יָשִׂ֥ים אָרְבֹּֽו׃ 8הַעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקָד־בָּ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה אִ֚ם בְּגֹ֣וי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס 9עַל־הֶ֨הָרִ֜ים אֶשָּׂ֧א בְכִ֣י וָנֶ֗הִי וְעַל־נְאֹ֤ות מִדְבָּר֙ קִינָ֔ה כִּ֤י נִצְּתוּ֙ מִבְּלִי־אִ֣ישׁ עֹבֵ֔ר וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ קֹ֣ול מִקְנֶ֑ה מֵעֹ֤וף הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְעַד־בְּהֵמָ֔ה נָדְד֖וּ הָלָֽכוּ׃ 10וְנָתַתִּ֧י אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם לְגַלִּ֖ים מְעֹ֣ון תַּנִּ֑ים וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מִבְּלִ֖י יֹושֵֽׁב׃ ס 11מִֽי־הָאִ֤ישׁ הֶֽחָכָם֙ וְיָבֵ֣ן אֶת־זֹ֔את וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר פִּֽי־יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו וְיַגִּדָ֑הּ עַל־מָה֙ אָבְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ נִצְּתָ֥ה כַמִּדְבָּ֖ר מִבְּלִ֖י עֹבֵֽר׃ ס 12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה עַל־עָזְבָם֙ אֶת־תֹּ֣ורָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיהֶ֑ם וְלֹא־שָׁמְע֥וּ בְקֹולִ֖י וְלֹא־הָ֥לְכוּ בָֽהּ׃ 13וַיֵּ֣לְכ֔וּ אַחֲרֵ֖י שְׁרִר֣וּת לִבָּ֑ם וְאַחֲרֵי֙ הַבְּעָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לִמְּד֖וּם אֲבֹותָֽם׃ ס 14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַֽעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ׃ 15וַהֲפִֽצֹותִים֙ בַּגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ הֵ֖מָּה וַֽאֲבֹותָ֑ם וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלֹּותִ֖י אֹותָֽם׃ פ 16כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִתְבֹּֽונְנ֛וּ וְקִרְא֥וּ לַמְקֹונְנֹ֖ות וּתְבֹואֶ֑ינָה וְאֶל־הַחֲכָמֹ֥ות שִׁלְח֖וּ וְתָבֹֽואנָה׃ 17וּתְמַהֵ֕רְנָה וְתִשֶּׂ֥נָה עָלֵ֖ינוּ נֶ֑הִי וְתֵרַ֤דְנָה עֵינֵ֨ינוּ֙ דִּמְעָ֔ה וְעַפְעַפֵּ֖ינוּ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃ 18כִּ֣י קֹ֥ול נְהִ֛י נִשְׁמַ֥ע מִצִּיֹּ֖ון אֵ֣יךְ שֻׁדָּ֑דְנוּ בֹּ֤שְׁנֽוּ מְאֹד֙ כִּֽי־עָזַ֣בְנוּ אָ֔רֶץ כִּ֥י הִשְׁלִ֖יכוּ מִשְׁכְּנֹותֵֽינוּ׃ ס 19כִּֽי־שְׁמַ֤עְנָה נָשִׁים֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה וְתִקַּ֥ח אָזְנְכֶ֖ם דְּבַר־פִּ֑יו וְלַמֵּ֤דְנָה בְנֹֽותֵיכֶם֙ נֶ֔הִי וְאִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ קִינָֽה׃ 20כִּֽי־עָ֤לָה מָ֨וֶת֙ בְּחַלֹּונֵ֔ינוּ בָּ֖א בְּאַרְמְנֹותֵ֑ינוּ לְהַכְרִ֤ית עֹולָל֙ מִח֔וּץ בַּחוּרִ֖ים מֵרְחֹבֹֽות׃ 21דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָֽאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃ ס 22כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־יִתְהַלֵּ֤ל חָכָם֙ בְּחָכְמָתֹ֔ו וְאַל־יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבֹּ֖ור בִּגְבֽוּרָתֹ֑ו אַל־יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֹֽו׃ 23כִּ֣י אִם־בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ אֹותִי֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 24הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־כָּל־מ֖וּל בְּעָרְלָֽה׃ 25עַל־מִצְרַ֣יִם וְעַל־יְהוּדָ֗ה וְעַל־אֱדֹ֞ום וְעַל־בְּנֵ֤י עַמֹּון֙ וְעַל־מֹואָ֔ב וְעַל֙ כָּל־קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֤י כָל־הַגֹּויִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב׃ ס

Enshusho z’abazirnu na Nyamuzinda w’okunali

1 Wâni nyumpa ya Israheli, yumva oku Nyakasane akubwîra. 2 Kwo adesire ntya Nyakasane, Murhakazagikômera enjira z’amashanja, murhakazagiyôboha ebimanyîso by’oku nkuba ciru akaba amashanja kuyôboha gabiyôboha. 3 Kali obwôba bw’ amashanja buba bwa busha, guba murhi kwône batwa omu muzirhu, gubinjwe n’akere k’omubinji. 4 Oku bundi baguyinjihye n’amasholo haguma n’amarhale, Babulibigwikamwo emisumâri, enyundo eyigwike mpu Iyo bisêra (ebirhangâlo byâbo) bilekihinya-hinya. 5 Kwo biba nka buhereko omu ishwa ly’emyungu, birhaderha, kulengezibwa bilengezibwa, bulya birhagenda. Murhakazagibiyôboha: bulya birhankajira kubî kuci birhakanajira kwinja kuci. 6 Orhagerwa ndi Nyakasane, oli mukulu, liri likulu izîno lyâwe ligala byoshi. 7 Ndi orhankakurhinya, mwâmi w’amashanja? Neci, oli wa kurhinywa! Bulyala omu bagula b’amashanja boshi, n’omu mâmi gabo goshi, ntâye bakakugererakwo. 8 Boshi boshi, bali bahwinja banali bingolongolo. Amahano obusha buhâna nago ganali ntago. 9 Marhale matule nka rhwâsi garhenga cingana e Tarsi n’amasholo g’e Ofiri mukolo gwa mubinji, gwa munwe mulenga gw’omutuzi byoshi bushanja bwa bantu balenga. Babiyambike n’omushangi gw’akaduku obwo. 10 Nyakasane yehe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzinda ôzine ye na Mwâmi w’ensiku n’amango. Akaba burhe, igulu linageremwo omusisi, amashanja garhankalinda omutula gwâge. 11 Kwo wababwîra ntya: erhi: banyamuzinda, abarhajiraga amalunga n’igulu baherêrekera hanol’igulu n’idako ly’amalunga. 12 Ye wajiraga igulu n’obuhashe bwâge, ayimanza amahanga n’oburhimanya bwâge n’obukengere bwâge bwalambûla amalunga. 13 Akalika izù, amîshi ganalulume emalunga, anayinamule ebitu kurhenga aha kafende k’igulu atule n’orhukengulo eshube milazo akûle n’empûsi omu cibîkiro câge. 14 Go mango, ngasi muntu ahwinjagala, ayimange buzira kuyumva go mango ngasi mutuzi agwârhwa n’enshonyi erhi alola enshusho zâge. Bulyala biri bya bunywesi, birhalimwo omûka. 15 Birhaba cici, amango g’okuhanwa kwâbyo, byahirigirha. 16 «Mwanya gwa Yakobo» yehe arhali ntyo: bulya ye kabumba kabumbaga byoshi lsraheli Iyo ishanja mwimo gwâge. Izîno lyage ye Nyakasane w’Emirhwe.

Ecihugo cajamwo ecôba

17 Oshane ebyâwe, orhenge mw’eci cihugo wâni we mugorhe! 18 Bulya kwo adesire ntya Nyakasane. Lola oku lero kulibirha n’abalibirhakwo, baje kulî, ababamwo eci cihugo nabaheba omu malibuko Iyo banshanga 19 Namahera, namabandwa! Ecibande câni cirhakanafuma. Nie muntu nakazagiderha: nti gâni ago mababale, nagalembera. 20 lhêma lyâni balishâbire emigozi yâni yoshi bayitwîre. Abana bangenzire boshi: ntâye ocihali. Harhaciri ciru omuntu w’okuyimanika ihêma. 21 Balungere bo babire bahwinja. Barhalongerizi Nyakasane n’okwola kwarhuma bayabirwa: obusô bwâbo bwoshi bwashandire. 22 Yumva omwanzi! gwo ogwo! Cihôgero cinene carhenga e mwênè mpu ebishagala bya Yuda bihinduke irungu, bibe lwâkiro lwa banyambwe. 23 Omanyire yagirwa Nyamubâho, oku enjira y’omuntu erhaba yâge kurhanali kwâge okulambagira n’okusêra omu njira yâge burhanali buhashe bwâge bumuheba omu njira n’okumubêzamwo. 24 Orhuhane Yagirwa, cikwône omu lugero lwinja buzira mungo, rhwakanahungumuka rhweshi. 25 Orhulire omutula gwâwe oku mashanja garhakuyishi n’oku milala erhagashâniza izù lyâwe. Bulyala balire Yakobo bamuyûsa, banashâba aha mwâge.

Jeremia/Jeremiah 10: 1

שִׁמְע֣וּ אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 2כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגֹּויִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹתֹ֥ות הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּֽי־יֵחַ֥תּוּ הַגֹּויִ֖ם מֵהֵֽמָּה׃ 3כִּֽי־חֻקֹּ֥ות הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָתֹ֔ו מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃ 4בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב יְיַפֵּ֑הוּ בְּמַסְמְרֹ֧ות וּבְמַקָּבֹ֛ות יְחַזְּק֖וּם וְלֹ֥וא יָפִֽיק׃ 5כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ נָשֹׂ֥וא יִנָּשׂ֖וּא כִּ֣י לֹ֣א יִצְעָ֑דוּ אַל־תִּֽירְא֤וּ מֵהֶם֙ כִּי־לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אֹותָֽם׃ ס 6מֵאֵ֥ין כָּמֹ֖וךָ יְהוָ֑ה גָּדֹ֥ול אַתָּ֛ה וְגָדֹ֥ול שִׁמְךָ֖ בִּגְבוּרָֽה׃ 7מִ֣י לֹ֤א יִֽרָאֲךָ֙ מֶ֣לֶךְ הַגֹּויִ֔ם כִּ֥י לְךָ֖ יָאָ֑תָה כִּ֣י בְכָל־חַכְמֵ֧י הַגֹּויִ֛ם וּבְכָל־מַלְכוּתָ֖ם מֵאֵ֥ין כָּמֹֽוךָ׃ 8וּבְאַחַ֖ת יִבְעֲר֣וּ וְיִכְסָ֑לוּ מוּסַ֥ר הֲבָלִ֖ים עֵ֥ץ הֽוּא׃ 9כֶּ֣סֶף מְרֻקָּ֞ע מִתַּרְשִׁ֣ישׁ יוּבָ֗א וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז מַעֲשֵׂ֥ה חָרָ֖שׁ וִידֵ֣י צֹורֵ֑ף תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ לְבוּשָׁ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה חֲכָמִ֖ים כֻּלָּֽם׃ 10וַֽיהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ אֱמֶ֔ת הֽוּא־אֱלֹהִ֥ים חַיִּ֖ים וּמֶ֣לֶךְ עֹולָ֑ם מִקִּצְפֹּו֙ תִּרְעַ֣שׁ הָאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יָכִ֥לוּ גֹויִ֖ם זַעְמֹֽו׃ ס 11כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְהֹ֔ום אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵֽאַרְעָ֛א וּמִן־תְּחֹ֥ות שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה׃ ס 12עֹשֵׂ֥ה אֶ֨רֶץ֙ בְּכֹחֹ֔ו מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָתֹ֑ו וּבִתְבוּנָתֹ֖ו נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ 13לְקֹ֨ול תִּתֹּ֜ו הֲמֹ֥ון מַ֨יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה אֶרֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיֹּ֥וצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ 14נִבְעַ֤ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צֹורֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכֹּ֖ו וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃ 15הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃ 16לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־יֹוצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַֽחֲלָתֹ֑ו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 17אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ יֹשַׁבְתִּי בַּמָּצֹֽור׃ ס 18כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י קֹולֵ֛עַ אֶת־יֹושְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵרֹ֥ותִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃ ס 19אֹ֥וי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃ 20אָהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־מֵיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֨נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵין־נֹטֶ֥ה עֹוד֙ אָהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִיעֹותָֽי׃ 21כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֹֽוצָה׃ ס 22קֹ֤ול שְׁמוּעָה֙ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְרַ֥עַשׁ גָּדֹ֖ול מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֑ון לָשׂ֞וּם אֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה שְׁמָמָ֖ה מְעֹ֥ון תַּנִּֽים׃ ס 23יָדַ֣עְתִּי יְהוָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א לָאָדָ֖ם דַּרְכֹּ֑ו לֹֽא־לְאִ֣ישׁ הֹלֵ֔ךְ וְהָכִ֖ין אֶֽת־צַעֲדֹֽו׃ 24יַסְּרֵ֥נִי יְהוָ֖ה אַךְ־בְּמִשְׁפָּ֑ט אַל־בְּאַפְּךָ֖ פֶּן־תַּמְעִטֵֽנִי׃ 25שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּחֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־אָכְל֣וּ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֨הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ פ

^a1.5 Okurnanya omuntu kwa Nyamuzinda kwo kucimwishoga, Iola Am 5, 2; Rm 8, 29.

^b2.8 Amango ga Yeremiyahu, abadâhwa barhalicishibirîre amarhegeko ga Nyamuzinda. Yeremiyahu àbakalihira kuli okwo omu kulangalira obwonjo bwa Nyamuzinda bakacîyunjuza. Baali· Muzimu w’ecipagani.

^c2.10 Ebirhwa bya Kitimi byali olunda lw’e mwênè, Kedari càli cihugo c’e bushoshôkero bw’izûba. Yeremiyahu adesire aho mpu balole o!unda n’olundi.

^d2.18 Kurhâlishingânîne Abayahudi okuhûna abanya-Misiri oburhabale. Nyamuzinda ankabarhabire bacimushengaga n’obwirhohye.

^e2.20 Okurherekêra ehy’obukurungu erhi banyamuzinda b’eburhambi kudesirwe bugonyi bulya oku Nyamuzinda azigiragamwo Abayahudi n’okubajira lubaga lwishogwa bibonekine nka buhya, lwo lwiganyo lw’obuzigire bunene.

^f2.23 2, 23: Lwo lubanda lwa Hinomu bakâgirherekêramwo omuzirnu odesirwe Moloki.

^g3.1 Ecitabu c’olushika cilahîre obwo buhya: Lola Lush 24, 1-4. Amanema manji gankagalula Israheli omu buzigire bwa Nyamuzinda: Lola Hoz 1, 3.

^h3.6 Ahali omurhi mubishi h’okurherekêra abazimu na ba nyamuzinda b’ohwihambi.

ⁱ3.16 Omucîmba: Yeruzalemu yeshi yekola aba Mucîmha gwa Nyakasane, co cirhumire nta gundi mucîmba gw’amalaganyo babinja. Erya ntumba yahongolaga Yeruzalemu yo yanashandazize omucîmba gw’amalaganyo.

^j5.10 Nyamubula buyemêre ye derha oku Nyamuzinda arhahaha n’oku ntâbyo ankahashijira (Lola Lul 14,1 n’ebikulikîre).

^k6.14 Entambala yâlula ekarhî k’omulêbi Yeremiyahu n’abadâhwa bulya bali barheba olubaga mpu murhûla n’obwo guli gwa bunywesi.

^l6.17 Basholezi: Nabaha abalêbi b’okunali.

^m7.12 Omu cihugo ca Silo, mwo Abayahudi bayubakiraga aka Nyamuzinda karhanzi. Lola omu citahu c’Abacîranuzi.

ⁿ7.18 Erhi izîno ly’okuderha mpu « Mwamikazi w’Empingu’ ye wali mwamikazi erhi nyamuzinda w’obwihambi olozire iburha. Ye wali oderhwa Istari.

^o7.22 Nyamuzinda alonza abantu bamuharamye n’omurhima kulusha okumulerhera enterekêro z’embâgwa: Lola Am 5, 21; lz 6, 20.

^q7.32 7, 31: Tofeti hali hantu bakaginigira orhuhonjo oku ngoma y’omuzimu Moloki. Mwami Ahazi aheba olwo luhêrero omu kabanda ka Hinomu. Buzinda lwakaderhwa Yehenami, rhuderha Cihenama.

^r8.16 Abashombanyi barhengera emwênè.

^s9.25 Obworhere hw’okumôma emviri oku irhwe bwàhanzîbwe n’Abayahudi: Lola Lev 19, 27. Obworhere bwa ntyo bwali bwa bantu bakazagiharâmya banyamuzinda b’obwihambi.

Yeremiyahu n’ebinwa by’endagâno

1 Akanwa Yeremiyahu abwiragwa na Nyakasane: 2 «Obwire abantu b’omu ishwa !ya Yuda n’ab’omu Yeruzalemu. 3 Obabwire erhi: «Yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli erhi: akahera omuntu orhumva ebinwa by’eyi ndagano, 4 binwa narhegekaga basho olusiku mbakûla omu cibeye, omu cihugo c’e Misiri. Nababwîra nti «muyumve izu lyâni; munajire ngasi kwoshi nâkamurhegeka Iyo muba lubaga lwâni, nâni mbe Nyamuzinda winyu. 5 Kuderha nti nyunjulize gulya mulagi nalahiraga nti ntagujiriri basho gulya gw’oku baha ishwa lyahululamwo amarha n’obûci, nk’oku biri buno. Nâni nashuza nti: «Neci, Nyamwagirwa. 6 Na Nyakasane anacimbwîra erhi: «omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu oyakûze mpu: muyumve ebinwa by’eyi ndagâno munabijire. 7 Bulyala narhonzire basho erhi mbakula e Misiri, na kuhika buno nadesire buzira kurhama nti: muyumve izu lyâni. 8 Cikwône barhumvagya barhaderhaga mpu barhege okurhwiri, ngasi muguma ayêrekera emunda omurhima gwâge mubi gunayêrekire. Okubundi nabakolera akal’ibala ebinwa by’eyi ndagâno byoshi byanali bidesire, binwa nali mbasêzize okushimba barhanabishimbaga. 9 Nyakasane ambwîra crhi: Bene Yuda n’ab’omu Yeruzalemu banywânane. 10 Bashubirire amaiigo ga b’ishe, balahiraga mpu barhayumva ebinwa byâni: b’abôla bakulikire banyamuzinda b’obwihambi mpu babe bo bakolera. Enyumpa y’Israheii n’enyumpa ya Yuda bavunyire omu binwa by’endagâno rhwalagânanaga rhwe na b’ishe. 11 Co cirhumirage, Yekudesire Nyakasane, lâba oku nkola nabarhumira obuhanya barhafume, bakanyakûza, ntabashuze. 12 Go mango ebishagaia bya Yuda n’ab’omu Yeruzalemu bajigashâniza n’enshangi banyamuzinda b’obwihambi. Abo banyamuzinda barhabarhabâle ciru n’ehitya amango g’obuhanya. 13 Bulyala wâni Yuda, banyamuzinda bâwe kwo bali banji nka ebishagala byâwe. 14 N’oku emihanda ya Yeruzalemu eri minji kwo nazo ziri nyinji empêrero wayûbasire z’okugashâniza Baali.

Abakomera aka-Nyamuzinda batumuzibwa

15 Omusimwa wâni bici alijira omu mwâni? Anayunjulize obulonza bwâge bubî. Ewe k’emihigo n’enyama nterekêre byo byakurhenza mw’obu buhanya olimo ly’omanya oku wacishinga? 16 Muzeti guyanyire gunajagaiire, Iyo izîno Nyakasane ali akuhire; lero ahizirage omuiiro omu byasi byâwe; n’amashami gabôyôsire. 17 Na Nyakasane w’Emirhwe wakugwîkaga, akutwirire olufù n’ecarhumire, ganali amaligo enyumpa y’Israheli n’eya Yuda zakozire mpu banjire burhe omu kududûkiza Baali omugi gw’enshangi.

Yeremiyahu alibuzibwa e Anatoti

18 Nyamubâho anali erhi antonzire: nayôrha mmanyire! Ago mango, Nyakasane, wanzibûla amasù mpu gabone ebi balimwo! 19 Niehe kwo nali nka mwana-buzi^t wajibagwa, erhi ntanamanyiri emirali bagwerhe kuli nie. Mpu «rhuhongole omurhi gujinire, rhumukûle omu igulu ly’abazîne, irhondo izîno lyâge lirhakengêragwa»! 20 Cikwône wehe, Nyakasane w’Emirhwe, we twa emmanja n’obushinganyanya we singiriza ensiko n’omurhima onyêreke mbone oku wacihôlerabo bulya we ntûzire olubanja lwâni. 21 Okwo kwo kurhumire, ntya kwo Nyakasane aderhire abantu b’e Anatoti bashimbire omûka gwâni: «Erhi orhajiraga obulêbi oku izîno lya Nyakasane, Iyo orhagiyîrhwa n’enfune zirhu». 22 Lâba oku niono nk’ola najibarhangula. Emisole yâbo, ngôrho yabayiîrha, bagala bâbo na bâli bâbo bafà n’ishali. 23 Barhabemwo owasigala hano ndikira obuhanya omu bantu b’e Anatoti.

Jeremia/Jeremiah 11: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2שִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את וְדִבַּרְתָּם֙ אֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְעַל־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָר֣וּר הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמַ֔ע אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֥ית הַזֹּֽאת׃ 4אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבֹֽותֵיכֶ֡ם בְּיֹ֣ום הֹוצִיאִֽי־אֹותָ֣ם מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ מִכּ֨וּר הַבַּרְזֶ֜ל לֵאמֹ֗ר שִׁמְע֤וּ בְקֹולִי֙ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹותָ֔ם כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה אֶתְכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 5לְמַעַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹֽותֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן׀ יְהוָֽה׃ ס 6וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֨א אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹותָֽם׃ 7כִּי֩ הָעֵ֨ד הַעִדֹ֜תִי בַּאֲבֹֽותֵיכֶ֗ם בְּיֹום֩ הַעֲלֹותִ֨י אֹותָ֜ם מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְעַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה הַשְׁכֵּ֥ם וְהָעֵ֖ד לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֖וּ בְּקֹולִֽי׃ 8וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ אִ֕ישׁ בִּשְׁרִיר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וָאָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֜ם אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֧י הַבְּרִית־הַזֹּ֛את אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי לַעֲשֹׂ֖ות וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ ס 9וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י נִֽמְצָא־קֶ֨שֶׁר֙ בְּאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּבְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10שָׁ֩בוּ֩ עַל־עֲוֹנֹ֨ת אֲבֹותָ֜ם הָרִֽאשֹׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מֵֽאֲנוּ֙ לִשְׁמֹ֣ועַ אֶת־דְּבָרַ֔י וְהֵ֣מָּה הָלְכ֗וּ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָ֑ם הֵפֵ֤רוּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ וּבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה אֶת־בְּרִיתִ֕י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־אֲבֹותָֽם׃ ס 11לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא אֲלֵיהֶם֙ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יוּכְל֖וּ לָצֵ֣את מִמֶּ֑נָּה וְזָעֲק֣וּ אֵלַ֔י וְלֹ֥א אֶשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 12וְהָֽלְכ֞וּ עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְיֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְזָֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מְקַטְּרִ֖ים לָהֶ֑ם וְהֹושֵׁ֛עַ לֹֽא־יֹושִׁ֥יעוּ לָהֶ֖ם בְּעֵ֥ת רָעָתָֽם׃ 13כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָ֑ה וּמִסְפַּ֞ר חֻצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֗ם שַׂמְתֶּ֤ם מִזְבְּחֹות֙ לַבֹּ֔שֶׁת מִזְבְּחֹ֖ות לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ ס 14וְאַתָּ֗ה אַל־תִּתְפַּלֵּל֙ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּשָּׂ֥א בַעֲדָ֖ם רִנָּ֣ה וּתְפִלָּ֑ה כִּ֣י אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֗עַ בְּעֵ֛ת קָרְאָ֥ם אֵלַ֖י בְּעַ֥ד רָעָתָֽם׃ ס 15מֶ֣ה לִֽידִידִ֞י בְּבֵיתִ֗י עֲשֹׂותָ֤הּ הַֽמְזִמָּ֨תָה֙ הָֽרַבִּ֔ים וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ יַעַבְר֣וּ מֵֽעָלָ֑יִךְ כִּ֥י רָעָתֵ֖כִי אָ֥ז תַּעֲלֹֽזִי׃ 16זַ֤יִת רַֽעֲנָן֙ יְפֵ֣ה פְרִי־תֹ֔אַר קָרָ֥א יְהוָ֖ה שְׁמֵ֑ךְ לְקֹ֣ול׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדֹלָ֗ה הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיֹּותָֽיו׃ 17וַיהוָ֤ה צְבָאֹות֙ הַנֹּוטֵ֣עַ אֹותָ֔ךְ דִּבֶּ֥ר עָלַ֖יִךְ רָעָ֑ה בִּ֠גְלַל רָעַ֨ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבֵ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָהֶ֛ם לְהַכְעִסֵ֖נִי לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ ס 18וַֽיהוָ֥ה הֹֽודִיעַ֖נִי וָֽאֵדָ֑עָה אָ֖ז הִרְאִיתַ֥נִי מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 19וַאֲנִ֕י כְּכֶ֥בֶשׂ אַלּ֖וּף יוּבַ֣ל לִטְבֹ֑וחַ וְלֹֽא־יָדַ֜עְתִּי כִּֽי־עָלַ֣י׀ חָשְׁב֣וּ מַחֲשָׁבֹ֗ות נַשְׁחִ֨יתָה עֵ֤ץ בְּלַחְמֹו֙ וְנִכְרְתֶ֨נּוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וּשְׁמֹ֖ו לֹֽא־יִזָּכֵ֥ר עֹֽוד׃ 20וַֽיהוָ֤ה צְבָאֹות֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָיֹ֖ות וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ ס 21לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עַל־אַנְשֵׁ֣י עֲנָתֹ֔ות הַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֖ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְלֹ֥א תָמ֖וּת בְּיָדֵֽנוּ׃ ס 22לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִ֥י פֹקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם הַבַּֽחוּרִים֙ יָמֻ֣תוּ בַחֶ֔רֶב בְּנֵיהֶם֙ וּבְנֹ֣ותֵיהֶ֔ם יָמֻ֖תוּ בָּרָעָֽב׃ 23וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּֽי־אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־אַנְשֵׁ֥י עֲנָתֹ֖ות שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ ס

Amasima g’ababi

1 Oba mushinganyanya, Nyakasane, ciru nkacihamba nti nakujisa kadali ci erhi na binwa bya bushinganyanya nakushambâza. Cirhuma enjira y’endyâlya eba ekomire, cirhuma encuku zijira omurhûla. 2 Nàbagwisire bànamera emizi, kukula bakula na malehe bayâna. Hofi oba n’akanwa kâbo, cikwône kuli n’ensiko zâbo. 3 Wehe Nyakasane, onyishi na kubona ombona, omurhima gwâni wàgurhangwîre, na haguma nâwe guba. Obarhenze nka bibuzi byajibâgwa, obabikire olusiku lw’okubâgwa. 4 (Kuhika mangaci ecihugo câba ciri omu mishîbo), n’obwâsi buli ebulambo erhi buyûmire? Ebinyunyi n’ebintu byahwîre n’obubî bw’abantu. Bulya kwo badesire: mpu Nyamuzinda arhabona ebirhulimwo. 5 K’amashigwe g’abantu gakuyâbire, ohashe amashigwe g’enfarasi? Erhi oyumvagya ebihamba omu cihugo cidekerîre, kurhi byayishigiba omu mashaka g’oku Yordani? 6 Kali ciru balumuna bâwe na bene winyu bakurhebeka! Bakuhûrana n’izù linene. Orhahîraga okabayemera hano bakubwîra ebinwa binunu.

Lungwe alakira olubaga lwage

7 Nalesirage enyumpa yâni, nasiga akashambala kâni. Omurhonyi w’omurhima gwâni namusizire omu nfune z’abashombanyi bâge. 8 Akashambala kâni kamipindukirage, kashuba nka ntale y’erubala: yandulumîr, nayishomba. 9 Akashambala kâni ka kashubirage cinyunyi ca mashala ga butone n’ebinyunyi bihiva byakagorha! Mukanye muhamagale eby’erubala byoshi; mubilerhe bicirhanze. 10 Engabo y’abangere yakûzire ishwa lyâni ly’emizâbîbu, balirhindagira, ishwa lyâni oku ndirhonya, bohe balijizirage nterere. 11 Mashi balijizire nkûmu, likola lya kushibûkwa omu masù gâni. Ecihugo coshi bacishâbire na ntâye oshibirîre. 12 Entondo zirengerîre omu irungu zoshi zahisirwekwo n’abashâbi (bulya Nyamubâho afumbasire engôrho ye Ntakanjirwa) kurhenga oku cikwi c’ecihugo kuhika oku cindi nta muntu ogwerhe omurhûla! 13 Barhwezire engano, basârûla emishûgi; barhamîre busha. Enshonyi z’ebi basarwire zababumbire, erhi mungo gwa Nyakasane gurhuma.

Olubanja n’obucire bw’olubaga

14 Kwo adesire ntya Nyakasane: Bo ndesire abalungu bâni babî, balya bàhumaga oku kashabala nàhaga olubaga lwâni lw’Israheli. Lâba oku nâbashugula omu cihugo câbo. (Cikwône enyumpa ya Yuda narhangiyishugula omu karhî kabo). 15 Cikwône hano mba namabashugula, nâshubibabêra bwonjo, nshubibagalula ngasi muguma omu kashambala kâge, ngasi muguma omu ishwa lyâge. 11 N’erhi bakaciyigîriza bwinja amarhegeko g’olubaga lwâni, bakamanyindahira mpu «ye ndahire Nyakasane ozîne» nka kulya bayigîrizagya olubaga lwâni okulahira Baali, ago mango banashubira omu karhî k’olubaga lwâni. 17 Cikwône bakabula buyumva olwo lubaga nânalushugula, nnanduherêrekeze, Kanwa ka Nyakasane.

Jeremia/Jeremiah 12: 1

צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹותָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כָּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃ 2נְטַעְתָּם֙ גַּם־שֹׁרָ֔שׁוּ יֵלְכ֖וּ גַּם־עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָרֹ֤וב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָחֹ֖וק מִכִּלְיֹותֵיהֶֽם׃ 3וְאַתָּ֤ה יְהוָה֙ יְדַעְתָּ֔נִי תִּרְאֵ֕נִי וּבָחַנְתָּ֥ לִבִּ֖י אִתָּ֑ךְ הַתִּקֵם֙ כְּצֹ֣אן לְטִבְחָ֔ה וְהַקְדִּשֵׁ֖ם לְיֹ֥ום הֲרֵגָֽה׃ ס 4עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמֹות֙ וָעֹ֔וף כִּ֣י אָמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃ 5כִּ֣י אֶת־רַגְלִ֥ים׀ רַ֨צְתָּה֙ וַיַּלְא֔וּךָ וְאֵ֥יךְ תְּתַֽחֲרֶ֖ה אֶת־הַסּוּסִ֑ים וּבְאֶ֤רֶץ שָׁלֹום֙ אַתָּ֣ה בֹוטֵ֔חַ וְאֵ֥יךְ תַּעֲשֶׂ֖ה בִּגְאֹ֥ון הַיַּרְדֵּֽן׃ 6כִּ֧י גַם־אַחֶ֣יךָ וּבֵית־אָבִ֗יךָ גַּם־הֵ֨מָּה֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔ךְ גַּם־הֵ֛מָּה קָרְא֥וּ אַחֲרֶ֖יךָ מָלֵ֑א אַל־תַּאֲמֵ֣ן בָּ֔ם כִּֽי־יְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יךָ טֹובֹֽות׃ ס 7עָזַ֨בְתִּי֙ אֶת־בֵּיתִ֔י נָטַ֖שְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִ֑י נָתַ֛תִּי אֶת־יְדִד֥וּת נַפְשִׁ֖י בְּכַ֥ף אֹיְבֶֽיהָ׃ 8הָיְתָה־לִּ֥י נַחֲלָתִ֖י כְּאַרְיֵ֣ה בַיָּ֑עַר נָתְנָ֥ה עָלַ֛י בְּקֹולָ֖הּ עַל־כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃ 9הַעַ֨יִט צָב֤וּעַ נַחֲלָתִי֙ לִ֔י הַעַ֖יִט סָבִ֣יב עָלֶ֑יהָ לְכ֗וּ אִסְפ֛וּ כָּל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה הֵתָ֥יוּ לְאָכְלָֽה׃ 10רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִֽׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְס֖וּ אֶת־חֶלְקָתִ֑י נָֽתְנ֛וּ אֶת־חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃ 11שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֨מָּה֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל־לֵֽב׃ 12עַֽל־כָּל־שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדְדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽיהוָה֙ אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁלֹ֖ום לְכָל־בָּשָֽׂר׃ ס 13זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יֹועִ֑לוּ וּבֹ֨שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲרֹ֖ון אַף־יְהוָֽה׃ ס 14כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־כָּל־שְׁכֵנַי֙ הָֽרָעִ֔ים הַנֹּֽגְעִים֙ בַּֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־הִנְחַ֥לְתִּי אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנְנִ֤י נֹֽתְשָׁם֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה אֶתֹּ֥ושׁ מִתֹּוכָֽם׃ 15וְהָיָ֗ה אַֽחֲרֵי֙ נָתְשִׁ֣י אֹותָ֔ם אָשׁ֖וּב וְרִֽחַמְתִּ֑ים וַהֲשִׁבֹתִ֛ים אִ֥ישׁ לְנַחֲלָתֹ֖ו וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֹֽו׃ 16וְהָיָ֡ה אִם־לָמֹ֣ד יִלְמְדוּ֩ אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּ֜י לְהִשָּׁבֵ֤עַ בִּשְׁמִי֙ חַי־יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר לִמְּדוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י לְהִשָּׁבֵ֖עַ בַּבָּ֑עַל וְנִבְנ֖וּ בְּתֹ֥וךְ עַמִּֽי׃ 17וְאִ֖ם לֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ וְנָ֨תַשְׁתִּ֜י אֶת־הַגֹּ֥וי הַה֛וּא נָתֹ֥ושׁ וְאַבֵּ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

Omukaba gubozire

1 Kwo ambwizire ntya Nyakasane: Erhi okanye ogule omukaba gw’ecitâni, oguzonze ensiko zombi. Cikwône orhagurhogezagya omu mîshi.» 2 Nagula omukaba, nk’oku Nyakasane ànali antegesire, nanaguzonza ensiko zombi. 3 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo obwa kabirhi: 4 «Erhi oyanke omukaba wagulaga, ogula oyambalire oku nsiko, oyimuke, oje ebwa Efrata ogufulike omu mugaku gw’ibuye.» 5 Nakanya najigufulika ebwa Efrata, nk’oku Nyakasane ali antegesire. 6 Erhi hagera nsiku zirhali nyi, Nyakasane ambwîra, erhi: «Yimuka, oje ebwa Efrata oyanke yo gulya mukaba nakurhegekaga nti ofulikeyo». 7 Naja ebwa Efrata, nalonza nanabandana omukaba halya nali ngufulisire. Lâba: gwasherire gurhankacikolesibwa. 8 Okubundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo. 9 Erhi «kwo adesire ntya Nyakasane; erhi: ntya kwo nashereza ifêka lya Yuda bula bucibone bunji bwa Yeruzalemu. 10 Olu lubaga lubî, abâla bakazilahira bwayumva ebinwa byâni, abâla bakazikulikira obulala bw’omurhima gwâbo n’okushimbulira bandi ba nyamuzinda b’obwihambi mpu babakolere banabaharâmye, olu lubaga kwo lwâba ak’ogu mukaba gurhâkacikola bici. 11 Bulyala, nka kula omukaba gusera oku nsiko z’omuntu, kwo nali ncisêgerize oku nyumpa ya Israheli yoshi, enyumpa ya Yuda yoshi, Kanwaka Nyakasane, nti zibe lubaga lwâni, irenge lyâni, lukengwa na bulimbi bwâni. Cikwône barhanyumvagya.

Orhubindi rhw’idivayi rhwahukulana

12 Obabwire n’aka kandi kanwa: Kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli: «Ngasi kabindi kanayunjula idivayi». Banakushuza mpu: «ka rhuhabire oku ngasi kabindi kanayunjula idivayi»? 13 Onababwire erhi: kwo adesire ntya Nyakasane, erhi: lâba oku ababamwo eci cihugo boshi nâbalalusa, abâmi batamîre oku ntebe ya Daudi, abadâhwa n’abalêbi, n’ab’omu Yeruzalemu boshi. 14 Okubundi mbahukuze baguma oku bâbo, abashamuka na bagala bâbo burhalondola, kanwa ka Nyakasane, buzira lukogo, buzira bwonjo, nâbashangula.

Olubungo

15 Yumvi, murhege okurhwiri muleke n’obucîbone, Nyakasane adwîrhe aderha. 16 Muhe Nyakasane Nyamuzinda winyu irenge duba oku omwizimya gurhacigwa, n’oku amagulu ginyu garhacisârhala, oku birhondo by’obudufu. Mwoyo mudwîrhe mwalinda obuce: yehe mwizimya adwîrhe abulula n’okuguhindula ndundulya ya budufu, 17 N’akaba murhayumvirhi oku namurhonda, nalakira emurhima erhi bucîbone bwinyu burhuma, amasù gâni gâlaka omulenge gw’okubona obuso bwa Nyakasane bwagenda mpira.

Mwâmi Yoyakini

18 Obwire mwâmi n’omwamikazi: Tamali oku idaho bulya ecimane cirya c’irenge carhibusire oku irhwe linyu. 19 Ebishagala by’e Nêgebu bigosirwe birhâjibwamwo. Yuda yeshi bamuhêsire mpira yeshi yeshi.

Okukalihirwa kwa Yeruzalemu

20 Oyinamule amasù, Yeruzalemu, obone, obone ecarhenzire emwênè. Ngahi buli bulya buso bakuyâbuzagya, birya bibuzi wakazâgilimbira? 21 Bici waderha hano bayishikuhana, we wabaleraga? Bîra bâwe bayisha bashokolire ababisha bakurhera. K’orhagwârhwe n’amalumwa gali nka mikero-mibishi obwo? 22 Wamaderhaga omu murhima gwâwe: erhi «nieki cirhumire oyo nj’obone anyishira?» Bunene bwa mabî gâwe bwarhumire balengeza emishangi yâwe n’okurhabira oku bishugulu byâwe. 23 K’omuntu w’e Etiyopiya akahindula omubiri gwâge, n’engwi obutone bwâyo? Ninyu mwe, ka mwakajira bwinja, mwe mwakomerire amabî? 24 Nkologa namushandaza nka byâsi byumu empûsi y’omu irungu yâbabalaza. 25 Hyo hyâwe ehyo, gwo mwanya bakuhire. Nie gurhenzirekwo, Kanwa ka Nyakasane bulyala nie wayibagiraga, wacikubagira obunywesi. 26 Niene nalengeza emishangi kuhika ebusu, babone obusha bwâwe. 27 Ya! Obugonyi bwâwe n’amasheka gâwe wâni! n’amalala wahimbire wâni! Oku ntondo n’omu mashwa, nabwîne amaligo gâwe. Wamahera wâni Yeruzalemu, bulyala orhacesibwi. Kuhika mangaci kwone?

Jeremia/Jeremiah 13: 1

כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֞וךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵזֹ֣ור פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתֹּ֖ו עַל־מָתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃ 2וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵזֹ֖ור כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מָתְנָֽי׃ ס 3וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ 4קַ֧ח אֶת־הָאֵזֹ֛ור אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מָתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטָמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע׃ 5וָאֵלֵ֕ךְ וָאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹותִֽי׃ 6וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֚וּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֤ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵזֹ֔ור אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטָמְנֹו־שָֽׁם׃ 7וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵזֹ֔ור מִן־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵזֹ֔ור לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ פ 8וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 9כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּאֹ֧ון יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּאֹ֥ון יְרוּשָׁלִַ֖ם הָרָֽב׃ 10הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמֹ֣ועַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּאֵזֹ֣ור הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ 11כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵזֹ֜ור אֶל־מָתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַי אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כָּל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לִֽהְיֹ֥ות לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ׃ 12וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה סכֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֨עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כָל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן׃ 13וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְאֹ֜ו וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִָ֖ם שִׁכָּרֹֽון׃ 14וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָבֹ֧ות וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמֹ֧ול וְלֹֽא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃ ס 15שִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ 16תְּנוּ֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבֹוד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאֹור֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת יָשִׁית לַעֲרָפֶֽל׃ 17וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהוָֽה׃ ס 18אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשֹׁ֣ותֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃ 19עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הָגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הָגְלָ֥ת שְׁלֹומִֽים׃ ס 20שְׂאִי עֵֽינֵיכֶם֙ וּרְאִי הַבָּאִ֖ים מִצָּפֹ֑ון אַיֵּ֗ה הָעֵ֨דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃ 21מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַתְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲלֹ֤וא חֲבָלִים֙ יֹאחֱז֔וּךְ כְּמֹ֖ו אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה׃ 22וְכִ֤י תֹאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֹנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃ 23הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עֹורֹ֔ו וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃ 24וַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עֹובֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃ 25זֶ֣ה גֹורָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵֽאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אֹותִ֔י וַֽתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר׃ 26וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלֹונֵֽךְ׃ 27נִֽאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלֹותַ֨יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעֹות֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ אֹ֥וי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃ פ

Ecanda cikali

1 Kanwa Nyakasane abwiraga Yeremiyahu amango g’ecanda. 2 Eca Yuda omu mishîbo ciri n’ebishagala byage mutula birimwo oku idaho biri n’omulenge gwa Yeruzalemu enyanya gusokire gwalwira.

3 Abagale badwîrhe barhuma abana mpu bajilonza amîshi. Abana badwîrhe baja ebwa maliba ci barhabona mishi, badwîrhe bakazigalukana orhubindi rhurhalimwo bici, n’omûmà n’ehishonyi n’irhwe libwikire.

4 Kulya kuba idaho lyaberesire erhi kubula mîshi kurhuma abahinzi enshonyi zababumbire kubwikira babwikire irhwe.

5 Ciru n’erubala akashafu kabusire kanaleka omwana wako bulya nta bwâsi.

6 Endogomi ziyimanzire oku ntondo, zayisa emboho aka banyambwe, amasù gabo gafukire bulya nta bwâsi.

7 Akabaga ebyâha birhu birhushobesire, ojirage yagirwa obukuze bw’izîno lyâwe. Neci, garhali manyi amalala girhu, wene rhwabihîre. 8 Nyakasane bulangalire bw’Israheli, we Muciza omulikûza amango alagirîre, Cirhumirage ohugalala mw’eci cihugo, nka mubalama ohanzire budufu buguma.

9 Cici cirhumire oshusha olimwo ecikango? nka ntwali erhankaciza ndi? N’obwo y’oli ekarhî-karhî, Nyakasane, n’izîno lyâwe Iyo barhuderha mâshi orharhulekêreraga mâshi!

10 Ntya kwo Nyakasane aderhire olu lubaga, mpu: Basîmirage okugenda-genda wâni! Co cirhuma Nyakasane arhabasîma. Akolaga akengire amaligo gâbo. Anakolaga ahana ebyâha byâbo. 11 Nyakasane àmbwîra obwo, erhi: «orhasengereraga olu lubaga mpu lulo bôke. 12 Ciru bakacishalisa, ntayumvirhize omusengero gwâbo, ciru bakarhûla embâgwa n’enterekêro, ntakabiyemêra. Bulyala nnonzize okubahungumula n’engôrho, n’ishali n’ecâhira.» 13 Nàshuza obwo: «Nti Yagirwa Nyakasane, kali abalêbi badwîrhe bababwîra: erhi murhabone engôrho, murhashalike, kulya kuba niene namushobôza omurhûla gw’enkwîra mw’eci cihugo.» 14 Oku bundi Nyakasane àmbwîra, erhi: «bunywesi obwôla abo balêbi badwîrhe baderha oku izîno lyâni; ntabarhumaga na ntâco nabarhegesire, ciru ntababwiraga akanwa. Badwîrhe bamubwîra mpu babonekîrwe n’obwo kubêsha, mpu bamulêbera n’obwo bya busha, bilôrho byâbo bône». 15 Ebyo byàrhuma Nyakasane àshubiderha, erhi: «Aho balêbi badwîrhe balêba oku izîno lyâni n’obwo ntabarhumiri, banadwîrhe bamubwîra erhi: «eci cihugo cirhajemwo ngôrho, cirhajemwo cizombo» oleke kwône, abo balêbi ngôrho yabalambika n’ishali haguma. 16 N’abadwîrhe babwîrwa nabo, omu mihanda ya Yeruzalemu bakwêbwa, ngôrho n’ishali byâbalambika barhâbone cabisha: ôli bo, ôli bakâbo, ôli abana-rhabana âabo, ôli abana-nyere bâbo; nabadubulirakwo amaligo gâbo. 17 Obabwire n’aka kanwa:

Amasù gâni gali galaka omulenge, obudufu n’omushi, buzira kuhusa bulya kuyagalika ayagalisire olya munyere, mwâli w’olubaga lwâni. Cinali cibande cinene.

18 Erhi nacija omu mashwa, lâba enkumba engôrho yajijire erhi nacishubira omu lugo, laba enkumba ishali lyajijire; Omudâhwa n’omulêbi, nabo bagezire omu cihugo, bahabire byo bici ebi!

19 Ka Yuda kukaga wamukazire loshi ? Nisi erhi Siyoni kurhenga akurhenzire emurhima! Cici carhumire warhubambula omubambu gurharhundûke? Rhwakazagilinga omurhûla, ci nta kwinja amango g’okufuma, ci lolaga ebihamba.

20 Yagirwa Nyakasane, neci rhuyemîre amaligo rhwajijire, amabî ga balarha bulya neci rhwakubihîre.

21 Oku bukuze bw’izîno lyâwe orharhulekêreraga, irenge ly’izîno lyâwe lirhumire, orharhulekêreraga. Omanye wakabonêsa entebe y’irenge lyâwe nshonyi. Okengêre mâshi orhatwaga omu ndagâno warhulaganyagya.

22 K’omu bikabulirwa by’amashanja hali eciniêsa enkuba? Ka malunga garhuma enkuba yania? K’arhali we, Yagirwa Nyamuzinda wirhu? We rhucikubagira bulya wekola ebyo byoshi.

Jeremia/Jeremiah 14: 1

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ עַל־דִּבְרֵ֖י הַבַּצָּרֹֽות׃ 2אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם עָלָֽתָה׃ 3וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ צְעֹורֵיהֶם לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהָכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ 4בַּעֲב֤וּר הָאֲדָמָה֙ חַ֔תָּה כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָ֑רֶץ בֹּ֥שׁוּ אִכָּרִ֖ים חָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ 5כִּ֤י גַם־אַיֶּ֨לֶת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יָלְדָ֖ה וְעָזֹ֑וב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה דֶּֽשֶׁא׃ 6וּפְרָאִים֙ עָמְד֣וּ עַל־שְׁפָיִ֔ם שָׁאֲפ֥וּ ר֖וּחַ כַּתַּנִּ֑ים כָּל֥וּ עֵינֵיהֶ֖ם כִּי־אֵ֥ין עֵֽשֶׂב׃ 7אִם־עֲוֹנֵ֨ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃ 8מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מֹֽושִׁיעֹ֖ו בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן׃ 9לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבֹּ֖ור לֹא־יוּכַ֣ל לְהֹושִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־תַּנִּחֵֽנוּ׃ ס 10כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָנ֔וּעַ רַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַיהוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֹנָ֔ם וְיִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽם׃ ס 11וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטֹובָֽה׃ 12כִּ֣י יָצֻ֗מוּ אֵינֶ֤נִּי שֹׁמֵ֨עַ֙ אֶל־רִנָּתָ֔ם וְכִ֧י יַעֲל֛וּ עֹלָ֥ה וּמִנְחָ֖ה אֵינֶ֣נִּי רֹצָ֑ם כִּ֗י בַּחֶ֨רֶב֙ וּבָרָעָ֣ב וּבַדֶּ֔בֶר אָנֹכִ֖י מְכַלֶּ֥ה אֹותָֽם׃ ס 13וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה הַנְּבִאִ֜ים אֹמְרִ֤ים לָהֶם֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ חֶ֔רֶב וְרָעָ֖ב לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כִּֽי־שְׁלֹ֤ום אֱמֶת֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ ס 14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙ נִבְּאִ֣ים בִּשְׁמִ֔י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים וְלֹ֥א דִבַּ֖רְתִּי אֲלֵיהֶ֑ם חֲזֹ֨ון שֶׁ֜קֶר וְקֶ֤סֶם וֶאֱלוּל וְתַרְמוּת לִבָּ֔ם הֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ ס 15לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַֽל־הַנְּבִאִ֞ים הַנִּבְּאִ֣ים בִּשְׁמִי֮ וַאֲנִ֣י לֹֽא־שְׁלַחְתִּים֒ וְהֵ֨מָּה֙ אֹֽמְרִ֔ים חֶ֣רֶב וְרָעָ֔ב לֹ֥א יִהְיֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את בַּחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ הַנְּבִאִ֖ים הָהֵֽמָּה׃ 16וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה נִבְּאִ֣ים לָהֶ֡ם יִֽהְי֣וּ מֻשְׁלָכִים֩ בְּחֻצֹ֨ות יְרוּשָׁלִַ֜ם מִפְּנֵ֣י׀ הָרָעָ֣ב וְהַחֶ֗רֶב וְאֵ֤ין מְקַבֵּר֙ לָהֵ֔מָּה הֵ֣מָּה נְשֵׁיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם וּבְנֹֽתֵיהֶ֑ם וְשָׁפַכְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־רָעָתָֽם׃ 17וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה תֵּרַ֨דְנָה עֵינַ֥י דִּמְעָ֛ה לַ֥יְלָה וְיֹומָ֖ם וְאַל־תִּדְמֶ֑ינָה כִּי֩ שֶׁ֨בֶר גָּדֹ֜ול נִשְׁבְּרָ֗ה בְּתוּלַת֙ בַּת־עַמִּ֔י מַכָּ֖ה נַחְלָ֥ה מְאֹֽד׃ 18אִם־יָצָ֣אתִי הַשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְאִם֙ בָּ֣אתִי הָעִ֔יר וְהִנֵּ֖ה תַּחֲלוּאֵ֣י רָעָ֑ב כִּֽי־גַם־נָבִ֧יא גַם־כֹּהֵ֛ן סָחֲר֥וּ אֶל־אֶ֖רֶץ וְלֹ֥א יָדָֽעוּ׃ ס 19הֲמָאֹ֨ס מָאַ֜סְתָּ אֶת־יְהוּדָ֗ה אִם־בְּצִיֹּון֙ גָּעֲלָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ מַדּ֨וּעַ֙ הִכִּיתָ֔נוּ וְאֵ֥ין לָ֖נוּ מַרְפֵּ֑א קַוֵּ֤ה לְשָׁלֹום֙ וְאֵ֣ין טֹ֔וב וּלְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖א וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ 20יָדַ֧עְנוּ יְהוָ֛ה רִשְׁעֵ֖נוּ עֲוֹ֣ן אֲבֹותֵ֑ינוּ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃ 21אַל־תִּנְאַץ֙ לְמַ֣עַן שִׁמְךָ֔ אַל־תְּנַבֵּ֖ל כִּסֵּ֣א כְבֹודֶ֑ךָ זְכֹ֕ר אַל־תָּפֵ֥ר בְּרִֽיתְךָ֖ אִתָּֽנוּ׃ 22הֲיֵ֨שׁ בְּהַבְלֵ֤י הַגֹּויִם֙ מַגְשִׁמִ֔ים וְאִם־הַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ רְבִבִ֑ים הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֜וּא יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ וּ֨נְקַוֶּה־לָּ֔ךְ כִּֽי־אַתָּ֥ה עָשִׂ֖יתָ אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה׃ פ

1 Nyakasane ambwîra obwo erhi ciru Musa na Samweli bakayimanga omu masù gâni, olwo lubaga ntakalubêra lukogo! Obalibirhekwo, bagende bantengeho. 2 Bakakudôsa mpu ngahi rhujage? onababwîre erhi: kwo adesire ntya Nyakasane:

Ow’okuhêkwa n’ecihùsi, ahêkwa naco,

Ow’okuhêkwa n’engôrho, ahêkwe nayo

Ow’okuhêkwa n’obuligo, ahêkwe nabwo

Ow’okuhekwa buja, abuhêkwe.

3 Nâhirakwo milala ini ya maligo,

yekudesire Nyakanane:

engôrho y’okuyirha,

ebibwa by’okushanshanyula,

eby’erubala n’ebinyunyi by’emalunga,

eby’okulya n’okushâba.

4 Nâbajira kantu ka kuyôbohya oku mâmi g’igulu goshi, erhi Menashè orhuma, mwene Hizikiyahu, mwâmi w’omu Yuda n’ebi akozire omu Yeruzalemu.

Obuhanya burhenga omu ntambala

5 Ndi okubabalirage wâni Yeruzalemu? Ndi okufirire bwonjo? Ndi oyahusire mpu adôse kurhi wabirage? 6 Oshuba wanjandaga wene, kanwa ka Nyamubâho, wampa ebirhugo. Lero nakulikira okuboko nakushâba, narhamire n’okuba lukogo. 7 Nayansire akibo nabayerûlira emuhanda gw’ecihugo. Olubaga lwâni naluyisire nshuzo, naluhezize bone banabula kuleka enjira zâbo. 8 Abakana bâbo, bo bali banji kulusha omushenyi gw’enyanja. Nina w’entwâli, namudwîrhîre kaheza mûshi kalengerêre kano kanya, nàmudubulirakwo ebihamba n’ecihango. 9 Ayongobosire omuzire, nina wa bana-nda, arhacigwerhi nsimiko. Abwîne obwîre kabirhi. Yoyo zabumbire enshonyi n’omungo! N’abanyi basigire mulibo nâbarhega engêrho abashombanyi bâbo bâcitakira, Kanwa ka Nyakasane.

Okuhamagalwa obwa kabirhi

10 Namahera, nyâma nieki, we wambusire muntu wa kadali n’enongwe omu cihugo coshi! Oku ntalya ntanahana mwenda, kurhahanga boshi barhanshomba.

11 Okuli, okuli Nyakasane ka ntakukoleraga okwâni kwoshi? Ka ntakusengeraga amango g’obuhanya n’entanya?

12 Ewâni, k’ecûma canavuna ecûma c’emwênè n’ec’amarhale.

13 Obuhirhi n’obugale bwâwe narhangibiha ababihagula buzira kugalula akantu, erhi byâha byâbo omu cihugo coshi birhuma.

14 Nâkujira muja w’abashornbanyi bâwe, omu cihugo orhishi, bulyala omutula gwâni mîra gwàyâsagya omuliro n’ogwo muliro mwe gwayishiyâca.

15 Wehe orhababiri Nyakasane onkengêre, ontangule onambuke omungo gw’aba banshimbulwire. Omu kulinda-linda kw’oburhe bwâwe, orhampekaga orhanarhumaga bampeza; omanye oku werhumire natumula.

16 Ebinwa byâwe, erhi byampikagakwo, nambivuguse, akanwa kâwe, bwaba busîme bwâni, bwaba bushagaluke bw’omurhima gwâni; kulya kuba izîno lyâwe banderha: Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.

17 Nta mango natamire omu ndêko y’abagambanyi nti mbuke ihuga okuboko kwâwe kwèli kusêzire nabera niene obwo bulyala wàli onyujuzize burhe.

18 Cirhumirage amababale garhayonda, ecibande câni cirhafuma, cirhâyumva bâsi. Wamberirage kishi kabêsha mushâna, kalya k’amîshi garhacikubagirwa.

19 Oku bundi Nyakasane ashuza: erhi: «okagaluka, nkakugalula niene, wanayimanga omu masù gâni. Ebiri bya busha, erhi wankakulamwo akantu kinja wanaba nka we kanwa kâni. Bôbe bâshubira emunda oli, ci wehe, orhâshubire emunda bali! 20 Nâkujira obêre olwo lubaga nka côgo cizibu-zibu c’amarhale, bâyishikulwisa ci barhakuhashe, bulyala ndi haguma nâwe, nti nkucize nnankulikûze, Kanwaka Nyakasane. 21 Nâkukûla omu nfune z’ababisha, nnankugule orhenge omu nfune za baciri-misi.

Jeremia/Jeremiah 15: 1

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֤ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵֽעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ׃ 2וְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֤וֶת לַמָּ֨וֶת֙ וַאֲשֶׁ֤ר לַחֶ֨רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַאֲשֶׁ֤ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַאֲשֶׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי׃ 3וּפָקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֤ע מִשְׁפָּחֹות֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַֽהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־עֹ֧וף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית׃ 4וּנְתַתִּ֣ים לִזְוָעָה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 5כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֨יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃ 6אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה אָחֹ֣ור תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֨יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃ 7וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֨דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לֹוא־שָֽׁבוּ׃ 8עָֽצְמוּ־לִ֤י אלמנתו מֵחֹ֣ול יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד בַּֽצָּהֳרָ֑יִם הִפַּ֤לְתִּי עָלֶ֨יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֹֽות׃ 9אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ בָּאָה שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יֹומָ֖ם בֹּ֣ושָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵֽרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 10אֹֽוי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָדֹ֖ון לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלַֽונִי׃ ס 11אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א שָׁרֹותִךָ לְטֹ֑וב אִם־לֹ֣וא׀ הִפְגַּ֣עְתִּֽי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת־רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָאֹיֵֽב׃ 12הֲיָרֹ֨עַ בַּרְזֶ֧ל׀ בַּרְזֶ֛ל מִצָּפֹ֖ון וּנְחֹֽשֶׁת׃ 13חֵילְךָ֧ וְאֹוצְרֹותֶ֛יךָ לָבַ֥ז אֶתֵּ֖ן לֹ֣א בִמְחִ֑יר וּבְכָל־חַטֹּאותֶ֖יךָ וּבְכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ 14וְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קָדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד׃ ס 15אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהוָ֗ה זָכְרֵ֤נִי וּפָקְדֵ֨נִי֙ וְהִנָּ֤קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה׃ 16נִמְצְא֤וּ דְבָרֶ֨יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֤י דְבָרֶיךָ לִ֔י לְשָׂשֹׂ֖ון וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֤א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֹֽות׃ ס 17לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסֹוד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי׃ ס 18לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָיֹ֨ו תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמֹ֣ו אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ׃ ס 19לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־תָּשׁ֤וּב וַאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּֽעֲמֹ֔ד וְאִם־תֹּוצִ֥יא יָקָ֛ר מִזֹּולֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֤בוּ הֵ֨מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם׃ 20וּנְתַתִּ֜יךָ לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לְחֹומַ֤ת נְחֹ֨שֶׁת֙ בְּצוּרָ֔ה וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהֹושִֽׁיעֲךָ֥ וּלְהַצִּילֶ֖ךָ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 21וְהִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֣ד רָעִ֑ים וּפְדִתִ֖יךָ מִכַּ֥ף עָרִצִֽים׃ פ

Akanwa k’omulêbi kali cimanyîso

1 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, kambwîra mpu: 2 orhahiraga okarhôla omukazi, orhakabona kanyere erhi karhabana cno munda. 3 Bulyala ntya kwo Nyakasane abwîzire abanyere n’abarhabana baburhirwa eno munda, abazire bababurha n’abalume bayishiburhira muli eci cihugo: 4 Bafa olufu lubî, barhâlakirwe barhânabishwe, bâbà binazo by’idaho. Ngôrho yâbalambika, n’ecizombo. n’emirhumba yâbo yashube bushêge bw’ebinyunyi by’emalunga, n’ebiryanyi by’erubala. 5 Neci, kw’adesire ntya Nyakasane mpu orhahîraga okaja omu nyumpa balimwo omu mishîbo. Orhajagibanda endûlù erhi okurhuliriza bene balya, bulyala olwo lubaga nalunyazire omurhûla gwâni, oburhonyi n’obwonjo, kanwa ka Nyakasane. 6 Abakulu n’abarho, bâfamwo eci cihugo banabule câbisha babule na câlakira, ntâye wâshâkwa na ntâye wamômwa mukungu^u. 7 Oli omu mishîbo barhamubegere mugati mpu bamurhulirize bulya afirîrwe, barhaâmuhêreze akabehe k’okumurhuliriza omu bufire bwa nina erhi bw’ishe. 8 Orhajâga n’omu nyumpa bajira olukulu mpu otamale olye onanywe haguma nabo. 9 Bulyala kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israhcli: Lâba, nârhenza aha omu nsiku zinyu erhi mwânabona orhubûli rhw’omwishingo, enyimbo z’omulamba wâsheba, n’ez’omunyere wâshebwa. 10 Hano oba wamabwîra olu lubaga ebi binwa byoshi, bamânakudôsa mpu: «Cici cirhumire Nyakasane arhuderherakwo obuhanya bungana âha; cici rhutumwîre, câha cici rhwàjirire Nyakasane, Nyamuzinda wirhu»? 11 Ago mango ânabashuze erhi: Basho bantwîsire, kanwa ka Nyamubâho, bakulikira bandi ba nyamuzinda b’obwihambi, babakolera banabaharâmya. Niehe bantwîka n’irhegeko lyâni barhalikulikiraga. 12 Na ninyu, mwe mwàjizire kubî kulusha basho; Iola ngasi muguma muli mwe, adwîrhe akulikira omurhima gwâge mubî gwa amahabwè, buzira kuyumva. 13 Nkolaga nâmuhulusa muli eci cihugo, muje omu cihugo murhishi, ôli mwe, ôi basho: eyo munda mwajikolera abandi ba nyamuzinda b’obwihambi, mûshi na budufu, bulyala ntâmufire bwonjo.

Okugaluka kwa Bene-Israheli bashandîre

14 Lâba oku ziyiruka ensiku, akanwa ka Nyakasane, barhakaciderhamwo mpu «Nyakasane ôzine, ye wayinamulaga bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’e Misiri!» 15 Ciru Nyakasane ôzine, ye wayinamulage bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’emwênè na kurhenga emunda àli abashandabanyize». Nâbashubiza omu cihugo nàlimpîre b’ishe!

Okurhêrwa

16 Lâba oku narhuma omwandu gw’abadubî babaduba, yekudesire Nyakasane, nshubijaho ntume omwandu gw’abahivi bâbahivulula oku ngasi ntondo, oku ngasi karhondo n’omu ngasi mugaku gw’amabâle. 17 Bulyala amasù gâni gadwîrhe gabona enjira zâbo: zirhali nfulike, n’obugoma bwâbo burhankacîfulika omu masù gâni. 18 Nkolaga nâjuha kabirhi obugoma n’ecâha câbo, bulyala bahemwîre ecihugo câni n’emirhumba enshusho zâbo n’akashambala kâni bakayunjuzize bikabulirwa byâbo.

Amashanja gayêrekera Lungwe

19 Nyamuzinda, we buzibu we n’ibuye ncifulikaho, nyakiraho amango mpanyagire! Amashanja gayîsha emunda oli kurhenga ebwa kafende k’igulu gaderhe mpu: balarha bya bunywesi bayîmiremwo, bya busha birhajira mukolo muci. 20 K’omuntu akacibumbira banyamuzinda b’obwihambi, câba barhanali banyamuzinda, irumbi kwône. 21 Lâbaga ebi nkola nabayêreka, lero nabamanyîsa bamanye okuboko kwâni n’obuhashe bwâni, bamanye obwo iku izîno lyâni nie Nyamuzinda.

Jeremia/Jeremiah 16: 1

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2לֹֽא־תִקַּ֥ח לְךָ֖ אִשָּׁ֑ה וְלֹֽא־יִהְי֤וּ לְךָ֙ בָּנִ֣ים וּבָנֹ֔ות בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 3כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־הַבָּנִים֙ וְעַל־הַבָּנֹ֔ות הַיִּלֹּודִ֖ים בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וְעַֽל־אִמֹּתָ֞ם הַיֹּלְדֹ֣ות אֹותָ֗ם וְעַל־אֲבֹותָ֛ם הַמֹּולִדִ֥ים אֹותָ֖ם בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 4מְמֹותֵ֨י תַחֲלֻאִ֜ים יָמֻ֗תוּ לֹ֤א יִסָּֽפְדוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְי֑וּ וּבַחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִכְל֔וּ וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ס 5כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תָּבֹוא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפֹּ֔וד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלֹומִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֤ם־הַזֶּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָֽרַחֲמִֽים׃ 6וּמֵ֨תוּ גְדֹלִ֧ים וּקְטַנִּ֛ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹ֣א יִקָּבֵ֑רוּ וְלֹֽא־יִסְפְּד֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א יִתְגֹּדַ֔ד וְלֹ֥א יִקָּרֵ֖חַ לָהֶֽם׃ 7וְלֹֽא־יִפְרְס֥וּ לָהֶ֛ם עַל־אֵ֖בֶל לְנַחֲמֹ֣ו עַל־מֵ֑ת וְלֹֽא־יַשְׁק֤וּ אֹותָם֙ כֹּ֣וס תַּנְחוּמִ֔ים עַל־אָבִ֖יו וְעַל־אִמֹּֽו׃ 8וּבֵית־מִשְׁתֶּ֥ה לֹא־תָבֹ֖וא לָשֶׁ֣בֶת אֹותָ֑ם לֶאֱכֹ֖ל וְלִשְׁתֹּֽות׃ ס 9כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מַשְׁבִּ֜ית מִן־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֛ה לְעֵינֵיכֶ֖ם וּבִֽימֵיכֶ֑ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֥ול כַּלָּֽה׃ 10וְהָיָ֗ה כִּ֤י תַגִּיד֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ עַל־מֶה֩ דִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֤ה הַגְּדֹולָה֙ הַזֹּ֔את וּמֶ֤ה עֲוֹנֵ֨נוּ֙ וּמֶ֣ה חַטָּאתֵ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 11וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם עַל֩ אֲשֶׁר־עָזְב֨וּ אֲבֹותֵיכֶ֤ם אֹותִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיַּעַבְד֖וּם וַיִּשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֑ם וְאֹתִ֣י עָזָ֔בוּ וְאֶת־תֹּורָתִ֖י לֹ֥א שָׁמָֽרוּ׃ 12וְאַתֶּ֛ם הֲרֵעֹתֶ֥ם לַעֲשֹׂ֖ות מֵאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הֹלְכִ֗ים אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת לִבֹּֽו־הָרָ֔ע לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֥עַ אֵלָֽי׃ 13וְהֵטַלְתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדַעְתֶּ֔ם אַתֶּ֖ם וַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֞ם אֶת־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לָכֶ֖ם חֲנִינָֽה׃ ס 14לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 15כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ון וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹותָֽם׃ ס 16הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ לְדַוָּגִים רַבִּ֛ים נְאֻם־יְהוָ֖ה וְדִיג֑וּם וְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁלַח֙ לְרַבִּ֣ים צַיָּדִ֔ים וְצָד֞וּם מֵעַ֤ל כָּל־הַר֙ וּמֵעַ֣ל כָּל־גִּבְעָ֔ה וּמִנְּקִיקֵ֖י הַסְּלָעִֽים׃ 17כִּ֤י עֵינַי֙ עַל־כָּל־דַּרְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִסְתְּר֖וּ מִלְּפָנָ֑י וְלֹֽא־נִצְפַּ֥ן עֲוֹנָ֖ם מִנֶּ֥גֶד עֵינָֽי׃ 18וְשִׁלַּמְתִּ֣י רִֽאשֹׁונָ֗ה מִשְׁנֵ֤ה עֲוֹנָם֙ וְחַטָּאתָ֔ם עַ֖ל חַלְּלָ֣ם אֶת־אַרְצִ֑י בְּנִבְלַ֤ת שִׁקּֽוּצֵיהֶם֙ וְתֹועֲבֹ֣ותֵיהֶ֔ם מָלְא֖וּ אֶת־נַחֲלָתִֽי׃ ס 19יְהוָ֞ה עֻזִּ֧י וּמָעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּיֹ֣ום צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גֹּויִ֤ם יָבֹ֨אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֨קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבֹותֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מֹועִֽיל׃ 20הֲיַעֲשֶׂה־לֹּ֥ו אָדָ֖ם אֱלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה לֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ 21לָכֵן֙ הִנְנִ֣י מֹֽודִיעָ֔ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֔את אֹודִיעֵ֥ם אֶת־יָדִ֖י וְאֶת־גְּבֽוּרָתִ֑י וְיָדְע֖וּ כִּֽי־שְׁמִ֥י יְהוָֽה׃ ס

Amabi g’ab’emwa Yuda

1 Ecâha ca Yuda ciri ciyandike n’akalamu k’ecûma, ciri ciyandike n’omusholo gw’ecûma c’amarhale, oku mbaho y’omurhima gwâbo n’omu marhwerhwe g’empêrero zâbo, 2 bulyala bagala bâbo banacikengere empêrero zâbo n’emirinzi yâbo aha burhambi bw’emirhi mibishi oku ntondo ndîrî. 3 «Wâni ntondo yâni y’omu cibandâna, obuguke bwâwe n’obuhirhi bwâwe nabihâna babihagule erhi amabî wakozire omu cihugo coshi garhuma. 4 kukwânînage ohêke akashambala nàli nkuhîre nâkujira muja w’abashombanyi bâwe omu cihugo orhîshi. Bulyala omuliro mwasîmbwîre gw’omutula gwâni gw’akaziyâka ensiku n’amango.

Binwa bya burhimanya

5 Kwo Nyakasane adesire ntya: «Ali muhanya omuntu ocîkubagira omuntu, oyegemera omubiri oyu omurhima gucîyegulakwo Nyamubâho. 6 Kw’ali nk’irhadu omu mpinga, arhumva bici erhi obucire buyîsha, mwo abêra omu bwihîra bw’irungu, idaho !ya munyu, lirhabâkwo ndi. 7 Yerino omuntu ocîkubagira Nyakasane ôheba Nyakasane kwo omurhima. 8 Kwo ashusha nka murhi gumezire aha lwîshi gwo guyêrekeza emizi ebwa cikunguzo c’olwîshi, gurhôboha gala mango idûrhu liyîsha ebyâsi byâgo biyinjihire omwâka gw’ecanda-ciri gurhababala bici gurhanahusa buyâna. 9 Omurhima gwo guyengeha gwarhalusa, gucigwerhage n’oburhebanyi, ndi wakagumanya? 10 Nie Nyakasane, nie nsingiriza omurhima nie nyenja ensiko, Iyo ngabira ngasi muguma nk’oku ebijiro byâge binakwânîne, nk’oku amalehe g’emirimo yâge ganali. 11 Enkwale enalalire amaji erharheraga. Yo nguma n’omuntu ogala n’ebizimbano anabisige omu karhî k’ensiku zâge, anazinde erhi abonekana oku ali muhwinja. Okucikubagira aka-Nyamuzinda ua Nyakasane 12 Entebe y’irenge eri enyanya kurhenga emurhondêro, ho hantu h’aka-Nyamuzinda kirhu. 13 Nyakasane mwikubagirwa w’Israheli, abakutwîka boshi enshonyi zababumba, abakurhengaho bayandikwa omu idaho bulyala balesire enshôko y’amîshi gahulula, Nyakasane.

Omusengero gw’ocihiila

14 Onfumye, Nyakasane Iyo nfuma, oncize Iyo ncira, bulya wene we ncîtakîra 15 Lâba, badwîrhe bambwîra mpu: «Ngahi kaligi akanwa ka Nyakasane? Kabâge!» 16 Niehe ntakuminikaga nti orhume obuhanya ntanacîfinjaga olusiku luminya, wene orhahabiri, ngasi ebintenga ekanwa erhi wanabibona. 17 Orhanjiraga côba we nayakiraho olusiku luminya. 18 Enshonyi zigwârhe abashombanyi bâni; ci niehe zirhangwârhe Bajemwo ecikango, ci niehe cirhanjagamwo. Obarhogezekwo olusiku luminya.

Olukulu lwa Sabato

19 Kwo Nyakasane ambwizire ntya: «erhi okanye oyimange aha muhango gw’Abana b’Olubaga, halya abâmi ba Yuda bagera nka bahuluka na nka bashubûka, n’aha nyumvi za Yeruzalemu zoshi. 20 Oderhe erhi: Yumvi akanwa ka Nyakasane mwe bâmi ba Yuda. 21 Yekudesire Nyakasane: Mucilange murhanahîraga mukabarhula omuzigo olwa Sabato, murhahîraga mukagugeza omu mihango ya Yeruzalemu. 22 Murhahulusagya omuzigo mpu gurhenge omu nyumpa zinyu olwa Sabato, murhanahîraga mukakola bûko mukolo. Olwa Sabato mulujire lutagatifu nka kulya narhegekaga basho. 23 Bôe barhayumvagya, barhaderhaga mpu barhege okurhwiri; bacîjira bacikanyi cirhagomba mpu barhagiyumva n’okuyankirira ihano. 24 Mwehe mukanyumva bwinja, yekudesire Nyakasane, olwa Sabato, murhahîraga mukashesheza^v omuzigo omu mihango y’olu lugo. Olwa Sabata erhi mwakalujira lutagatifu omu kuleka ngasi bûko mukolo, 25 ago mango, abâmi n’abaluzi bayîmire omu bya Daudi, emihango y’olu lugo yo bagezâmwo abali omu ngâlè n’abali oku nfarasi, mwo bagera bône n’abaluzi bâbo, abantu b’emwa Yuda n’abayûbaka omu Yeruzalemu. Olu lugo lwayôrha lulimwo abantu ensiku zoshi. 26 Bakazirhenga omu bishagala by’emwa Yuda n’entambi z’e Yeruzalemu, entambi z’emwa Benyamini n’ebwa cihugo ciri embanda, n’eciri oku ntondo n’oku Nêgebu, bakayîsha badwîrhe embâgwa, enterekêro, entûlo n’enshangi mpu barhûe enterekêro y’okuvuga omunkwa omu ka-Nyamuzinda. 27 Cikwône erhi mwakaba murhanyumvirhi, irhegeko lyâni ly’okulujira lutagatifu, okuleka okubarhula emizigo n’okuleka okugera omu mihango ya Yeruzalemu olwa Sabata, ago mango na natwâna omuliro aha mihango yâge: gumîme enyumpa z’oku bwâni omu Yeruzalemu gurhanacife gwâzimire.

Jeremia/Jeremiah 17: 1

חַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנֹ֖ות מִזְבְּחֹותֵיכֶֽם׃ 2כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחֹותָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָעֹ֥ות הַגְּבֹהֹֽות׃ 3הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כָל־אֹוצְרֹותֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ 4וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֨יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עֹולָ֥ם תּוּקָֽד׃ ס 5כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֨בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹעֹ֑ו וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבֹּֽו׃ 6וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּֽעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּי־יָבֹ֣וא טֹ֑וב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃ ס 7בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֹֽו׃ 8וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א יִרָא כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֨רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשֹׂ֥ות פֶּֽרִי׃ 9עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃ 10אֲנִ֧י יְהוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָיֹ֑ות וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כְּדַרְכֹּו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ ס 11קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יֹמֹו יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִיתֹ֖ו יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃ 12כִּסֵּ֣א כָבֹ֔וד מָרֹ֖ום מֵֽרִאשֹׁ֑ון מְקֹ֖ום מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃ 13מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהוָ֔ה כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ יִסֹורַי בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְקֹ֥ור מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהוָֽה׃ ס 14רְפָאֵ֤נִי יְהוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הֹושִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה׃ 15הִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה יָ֥בֹוא נָֽא׃ 16וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְיֹ֥ום אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מֹוצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃ 17אַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַֽחֲסִי־אַ֖תָּה בְּיֹ֥ום רָעָֽה׃ 18יֵבֹ֤שׁוּ רֹדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ יֹ֣ום רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּרֹ֖ון שָׁבְרֵֽם׃ ס 19כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֤ךְ וְעָֽמַדְתָּ֙ בְּשַׁ֣עַר בְּנֵֽי־עָם אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֤אוּ בֹו֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֖ר יֵ֣צְאוּ בֹ֑ו וּבְכֹ֖ל שַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 20וְאָמַרְתָּ֣ אֲ֠לֵיהֶם שִׁמְע֨וּ דְבַר־יְהוָ֜ה מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְכָל־יְהוּדָ֔ה וְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 21כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִשָּׁמְר֖וּ בְּנַפְשֹֽׁותֵיכֶ֑ם וְאַל־תִּשְׂא֤וּ מַשָּׂא֙ בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת וַהֲבֵאתֶ֖ם בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 22וְלֹא־תֹוצִ֨יאוּ מַשָּׂ֤א מִבָּֽתֵּיכֶם֙ בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת וְכָל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וְקִדַּשְׁתֶּם֙ אֶת־יֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹותֵיכֶֽם׃ 23וְלֹ֣א שָֽׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י שֹׁומֵעַ וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃ 24וְ֠הָיָה אִם־שָׁמֹ֨עַ תִּשְׁמְע֤וּן אֵלַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לְבִלְתִּ֣י׀ הָבִ֣יא מַשָּׂ֗א בְּשַׁעֲרֵ֛י הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֑ת וּלְקַדֵּשׁ֙ אֶת־יֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת לְבִלְתִּ֥י עֲשֹֽׂות־בֹּה כָּל־מְלָאכָֽה׃ 25וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֣יר הַזֹּ֡את מְלָכִ֣ים׀ וְשָׂרִ֡ים יֹשְׁבִים֩ עַל־כִּסֵּ֨א דָוִ֜ד רֹכְבִ֣ים׀ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֗ים הֵ֚מָּה וְשָׂ֣רֵיהֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיָשְׁבָ֥ה הָֽעִיר־הַזֹּ֖את לְעֹולָֽם׃ 26וּבָ֣אוּ מֵעָרֵֽי־יְ֠הוּדָה וּמִסְּבִיבֹ֨ות יְרוּשָׁלִַ֜ם וּמֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמִן־הַשְּׁפֵלָ֤ה וּמִן־הָהָר֙ וּמִן־הַנֶּ֔גֶב מְבִאִ֛ים עֹולָ֥ה וְזֶ֖בַח וּמִנְחָ֣ה וּלְבֹונָ֑ה וּמְבִאֵ֥י תֹודָ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 27וְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־יֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י׀ שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָֽכְלָ֛ה אַרְמְנֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ פ

Yeremiyahu emw’omubumbi

1 Akanwa Yeremiyahu abwiragwa na Nyakasane: 2 erhi «yimuka oya ndagalire emwa omubumbi, yo nakuyumvîkiza ebinwa byâni». 3 Nayandagalira emwa omubumbi, lâba oku adwîrhe akolera oku rhugôndo. 4 Ci kwône ecirugu akazagibumba casherera nka kula ibumba linakaziba omu nfune z’omubumbi. Ashubirhangira buhyahya, abumba akandi kanoga, nk’oku nyamubumbi anali alonzize. 5 Okubundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo kambwîra; mpu: 6 Nyumpa y’Israheli, ka ntakamujira nk’oku oyu mubumbi adwîrhe ajira? Kanwaka Nyakasane. Kwo muli omu nfune zâni nk’ibumba omu nfune z’omubumbi, nyumpa y’Israheli. 7 Hali amango nderha nti lubaga lulebe erhi bwâmi bulebe, nabushugula, mbuhongole, mbushâbe. 8 Cikwône olwo lubaga nahigiraga, erhi lwakahinduka lukaleka bulya bubî nnanciyunjuze obubî nalimpizire nti nalukolera. 9 Hali amango nderha nti lubaga lulebe erhi bwâmi bulebe buyûbake bunarhwêre, 10 cikwône erhi lulya lubaga lwakakola ebigalu-galu omu masù gâni, lukalahira bwayumva izù lyâni, nnancîyunjuze ebinja nali mpizire okulukolera. 11 Okanyagye obwîre ab’emwa Yuda na ab’o mu Yeruzalemu ntya: «mpu kwo adesire ntya Nyakasane: Mpu lâbi oku ndwiîrhe namurheganyiza obuhanya, (mmugwerhîre n’omuhigo) mmumanyire n’obwenge. Mubâge mwarhenga ngasi muguma omu njira zinyu mbî; muyinjihye obworhere n’ebijiro binyu». 12 Cikwône kwo bâderha, mpu: «busha warhamira! Emihigo yirhu yo rhwanakulikira; ngasi muguma obuî bw’omurhima gwâge mugalugalu bwo anakola. Israheli ayibagîre Nyamuzinda 13 Kwo Nyakasane adesirage ntya: Murhangidôsa amashanja: ndi okola oyumvîrhe ebiri ntyo? Muziro ajizire, olya munyere w’Israheli. 14 K’olubula lw’e Libano lunaleke ibuye ly’omu ishwa? Ka ganagane amîshi g’ekuli, amîshi maholo-maholo g’ahulula? 15 Olubaga lwâni lwôhe lwanyibagîre! Bôhe obusha banaburherekêra enshangi. Bàbasârhazize omu mirimbwa yâbo, omu njira zâbo za mîra, mpu lyo bagera omu rhujira mulimbwa gurhali mubere, 16 mpu lyo ecihugo câbo cishuba côbohwa masheka garhahwa, Ngasi yeshi ogeraho anasomerwe, adunde irhwe. 17 Kwo nâbashandabanya ak’empûsi y’ebushoshôkero bw’izûba, omu malanga g’omushombanyi. Mugongo gwâni nabayêrekeza c’arhali busù bwâni, olusiku lw’okuherêrekera kwâbo.

Yeremiyahu ahanyagîre

18 Badesire mpu «Muyishe rhukemerane Yeremiyahu! Bulyala, irhegeko lirhahwêre kubula mudâhwa, nisi erhi ihano libulikanire kubula bagula, nisi erhi akanwa kabulikanire kubula balêbi^w. Muyishe rhumukômole n’olulimi rhurhanajiraga akanwa kâge rhwarhega okurhwiri».

19 Ontege okurhwiri, Nyakasane,

onayumve ebinwa by’abashombanyi bâni.

20 K’omuntu anagalule obubî oku minja?

Bobe badwirhage bampumbira omwîna.

Kengêra oku nayimangaga embere zâwe nti mbaderhere ebinja,

nti mbayâse oburhe bwâwe.

21 Abana bâbo obasigire ishali,

onabarhege obwôji bw’engôrho;

Bakâbo bashube ngumba banakane!

B’iba bafe n’ecihûsi.

Babandirwe n’engôrho omu matabâro.

22 Bayumve endûlù zirhenge omu nyumpa zâbo

hano obarhêran’ebishungu birhabalira?

Bulyala bahumbire omwîna mpu bangwâse,

n’aha magulu gâni bafulikaho emishego.

21 Cikwône wehe Nyakasane,

orhahabiri emihigo yâbo mibî kuli nie,

orhababaliraga obubî bwâbo,

orhazazagya ecâha câbo omu masù gâwe.

Barhibuke omu malanga gâwe,

amango g’omutula gwâwe, obakolere akalibala.

Jeremia/Jeremiah 18: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2ק֥וּם וְיָרַדְתָּ֖ בֵּ֣ית הַיֹּוצֵ֑ר וְשָׁ֖מָּה אַשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־דְּבָרָֽי׃ 3וָאֵרֵ֖ד בֵּ֣ית הַיֹּוצֵ֑ר וְהִנֵּהוּ עֹשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה עַל־הָאָבְנָֽיִם׃ 4וְנִשְׁחַ֣ת הַכְּלִ֗י אֲשֶׁ֨ר ה֥וּא עֹשֶׂ֛ה בַּחֹ֖מֶר בְּיַ֣ד הַיֹּוצֵ֑ר וְשָׁ֗ב וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ כְּלִ֣י אַחֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַיֹּוצֵ֖ר לַעֲשֹֽׂות׃ פ 5וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽור׃ 6הֲכַיֹּוצֵ֨ר הַזֶּ֜ה לֹא־אוּכַ֨ל לַעֲשֹׂ֥ות לָכֶ֛ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה כַחֹ֨מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיֹּוצֵ֔ר כֵּן־אַתֶּ֥ם בְּיָדִ֖י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 7רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גֹּ֖וי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִנְתֹ֥ושׁ וְלִנְתֹ֖וץ וּֽלְהַאֲבִֽיד׃ 8וְשָׁב֙ הַגֹּ֣וי הַה֔וּא מֵרָ֣עָתֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לֹֽו׃ ס 9וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גֹּ֖וי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִבְנֹ֖ת וְלִנְטֹֽעַ׃ 10וְעָשָׂ֤ה הָרָעָה בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקֹולִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אֹותֹֽו׃ ס 11וְעַתָּ֡ה אֱמָר־נָ֣א אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה֩ וְעַל־יֹושְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יֹוצֵ֤ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִ֚ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃ 12וְאָמְר֖וּ נֹואָ֑שׁ כִּֽי־אַחֲרֵ֤י מַחְשְׁבֹותֵ֨ינוּ֙ נֵלֵ֔ךְ וְאִ֛ישׁ שְׁרִר֥וּת לִבֹּֽו־הָרָ֖ע נַעֲשֶֽׂה׃ ס 13לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַֽׁאֲלוּ־נָא֙ בַּגֹּויִ֔ם מִ֥י שָׁמַ֖ע כָּאֵ֑לֶּה שַֽׁעֲרֻרִת֙ עָשְׂתָ֣ה מְאֹ֔ד בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 14הֲיַעֲזֹ֥ב מִצּ֛וּר שָׂדַ֖י שֶׁ֣לֶג לְבָנֹ֑ון אִם־יִנָּתְשׁ֗וּ מַ֛יִם זָרִ֥ים קָרִ֖ים נֹוזְלִֽים׃ 15כִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי עַמִּ֖י לַשָּׁ֣וְא יְקַטֵּ֑רוּ וַיַּכְשִׁל֤וּם בְּדַרְכֵיהֶם֙ שְׁבִילֵ֣י עֹולָ֔ם לָלֶ֣כֶת נְתִיבֹ֔ות דֶּ֖רֶךְ לֹ֥א סְלוּלָֽה׃ 16לָשׂ֥וּם אַרְצָ֛ם לְשַׁמָּ֖ה שְׁרוּקַת עֹולָ֑ם כֹּ֚ל עֹובֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֖ם וְיָנִ֥יד בְּרֹאשֹֽׁו׃ 17כְּרֽוּחַ־קָדִ֥ים אֲפִיצֵ֖ם לִפְנֵ֣י אֹויֵ֑ב עֹ֧רֶף וְלֹֽא־פָנִ֛ים אֶרְאֵ֖ם בְּיֹ֥ום אֵידָֽם׃ ס 18וַיֹּאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֣ה עַֽל־יִרְמְיָהוּ֮ מַחֲשָׁבֹות֒ כִּי֩ לֹא־תֹאבַ֨ד תֹּורָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֙ מֵֽחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשֹׁ֔ון וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו׃ 19הַקְשִׁ֥יבָה יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְקֹ֥ול יְרִיבָֽי׃ 20הַיְשֻׁלַּ֤ם תַּֽחַת־טֹובָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר׀ עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֤ר עֲלֵיהֶם֙ טֹובָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־חֲמָתְךָ֖ מֵהֶֽם׃ 21לָכֵן֩ תֵּ֨ן אֶת־בְּנֵיהֶ֜ם לָרָעָ֗ב וְהַגִּרֵם֮ עַל־יְדֵי־חֶרֶב֒ וְתִֽהְיֶ֨נָה נְשֵׁיהֶ֤ם שַׁכֻּלֹות֙ וְאַלְמָנֹ֔ות וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם יִֽהְי֖וּ הֲרֻ֣גֵי מָ֑וֶת בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם מֻכֵּי־חֶ֖רֶב בַּמִּלְחָמָֽה׃ 22תִּשָּׁמַ֤ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־כָר֤וּ שִׁיחָה לְלָכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי׃ 23וְאַתָּ֣ה יְ֠הוָה יָדַ֜עְתָּ אֶֽת־כָּל־עֲצָתָ֤ם עָלַי֙ לַמָּ֔וֶת אַל־תְּכַפֵּר֙ עַל־עֲוֹנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תֶּ֑מְחִי וְהָיוּ מֻכְשָׁלִים֙ לְפָנֶ֔יךָ בְּעֵ֥ת אַפְּךָ֖ עֲשֵׂ֥ה בָהֶֽם׃ ס

Akabindi kashanguka

1 Okubundi Nyakasane abwîra Yeremiyahu. erhi: J’ogule akabindi k’omubumbi. Mugende mweshi n’abagula b’olubaga n’abakulu omu badâhwa. 2 Ohuluke oje ebwa lubanda lwa Ben-Hinomu luba aha muhango gw’olumvi lw’ababumbi. Ahôla ho wâderhera ebinwa nâkubwîra. 3 Oderhereho, erhi: Muyumve akanwa ka Nyakasane, mwe mâmi ba Yuda na ninyu mwe muyûbaka omu Yeruzalemu. Kwo, adesire ntya, Nyamubâho w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli: Lâbi oku nalerha obuhanya ahâla, oyu bagubwîa yeshi ayumva enzênene omu marhwiri; 4 kulya kuba banyâsire, n’ahôla hantu bahahindwîre ha bene, barherekîreho enshangi kuli banyamuzinda bw’obwihambi b’emahanga, balyala barhâli bayîshi ôli bo bône ôli b’ishe, ôli abâmi b’emwa Yuda. Ahala hantu bahabumbire muko gw’abêru-kwêru. 5 Bulyala bayûbasire «orhw’enyanya» rhwa Baali mpu bakazisingônolerakwo bagala baâbo, bakola barherekêra Baali, okwôla nta mango nakurhegesire, nta mango nakudesire, nta mango nakugererîze. 6 Alagi oku ensiku ziyishire, yekudesire Nyakasane, ahala harhacikâderhwa Tofeti nisi erhi cibanda ca Ben-Hinomu, ci hâkaziderhwa lubanda lwa cibâgiro. 7 Yuda na Yeruzalemu nabagukumula mwo ihano lyoshi, erhi ahala harhuma. Nabarhibula n’engôrho omu masù g’abashombanyi bâbo, na kuboko kwa balya barhabalongeza kalamo kwabarhibula, emirhumba yâbo nayiha ebinyunyi by’emalunga n’ebiryanyi bya hano nshi. 8 Olu lugo nâlujira lube hantu ha cikango n’olushungûrho, ngasi wâgera afuduke abande n’ehishungûrho^x omu kubona ebibande bityo. 9 Nabalisa enyama za bagala bâbo n’eza bali bâbo: balyâna erhi ntanya n’obulagirire burhuma; ababalagîriza banali abashombanyi bâbo n’abarhabamirira marhî. 10 Aka kabindi okaberere omu masù g’abâyishikulusa, 11 onababwîre erhi: «Kw’adesire ntya Nnâmahanga w’Emirhwe: erhi olu lubaga n’olu lugo na bishangula nka kulya banabera obushanja bw’omubumbi, bwo burhahangwa. Abantu bâbishwa aha Tofeti erhi kubula aha babishirwe kurhuma. 12 Kwo najira aha hantu ntyo, kanwa ka Nyamubâho, n’abayûbakaho kwo nabajira; olu lugo kwo nalujira lushushe Tofeti. 13 Enyumpa za Yeruzalemu n’eza abâmi b’emwa Yuda zahemuka, aka ahala Tofeti, ezi nyumpa zoshi barherekêreraga obubâni oku burhungiri bwâzo ene bàkola bagashâniza emirhwe y’e malunga babulagira n’amamvu oku ibuye mpu bagashânizemwo banyamuzinda b’emwa bene.» 14 Erhi Yeremiyahu arhenga e Tofeti, Nyakasane ali amurhumire mpu ajire obulêbi, ayimanga emuhanda omu ngo y’aka-Nyamuzinda, ayakûza olubaga lwoshi erhi: 15 «Ntya kw’adesire Nnâmahanga w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi lâbi oku nalerhera olu lugo n’emirhundu eluliranyire amahanya naluhigiraga goshi, bulyala bashubire bacikanyi cirhagomba erhi kubula bwayumva ebinwa byâni kurhuma.»

Jeremia/Jeremiah 19: 1

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הָלֹ֛וךְ וְקָנִ֥יתָ בַקְבֻּ֖ק יֹוצֵ֣ר חָ֑רֶשׂ וּמִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וּמִזִּקְנֵ֖י הַכֹּהֲנִֽים׃ 2וְיָצָ֨אתָ֙ אֶל־גֵּ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֕ר פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הַחֲרָסוּת וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3וְאָֽמַרְתָּ֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא רָעָה֙ עַל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּל־שֹׁמְעָ֖הּ תִּצַּ֥לְנָה אָזְנָֽיו׃ 4יַ֣עַן׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָבֻ֗נִי וַֽיְנַכְּר֞וּ אֶת־הַמָּקֹ֤ום הַזֶּה֙ וַיְקַטְּרוּ־בֹו֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יְדָע֛וּם הֵ֥מָּה וַאֲבֹֽותֵיהֶ֖ם וּמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמָֽלְא֛וּ אֶת־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֖ה דַּ֥ם נְקִיִּֽם׃ 5וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמֹ֣ות הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹלֹ֣ות לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֨יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ פ 6לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּקֹ֨ום הַזֶּ֥ה עֹ֛וד הַתֹּ֖פֶת וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה׃ 7וּ֠בַקֹּתִי אֶת־עֲצַ֨ת יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלִַ֨ם֙ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה וְהִפַּלְתִּ֤ים בַּחֶ֨רֶב֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 8וְשַׂמְתִּי֙ אֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְשַׁמָּ֖ה וְלִשְׁרֵקָ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּתֶֽהָ׃ 9וְהַֽאֲכַלְתִּ֞ים אֶת־בְּשַׂ֣ר בְּנֵיהֶ֗ם וְאֵת֙ בְּשַׂ֣ר בְּנֹתֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ בְּשַׂר־רֵעֵ֖הוּ יֹאכֵ֑לוּ בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֧יקוּ לָהֶ֛ם אֹיְבֵיהֶ֖ם וּמְבַקְשֵׁ֥י נַפְשָֽׁם׃ 10וְשָׁבַרְתָּ֖ הַבַּקְבֻּ֑ק לְעֵינֵי֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים הַהֹלְכִ֖ים אֹותָֽךְ׃ 11וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר׀ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְאֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֤ר יִשְׁבֹּר֙ אֶת־כְּלִ֣י הַיֹּוצֵ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יוּכַ֥ל לְהֵרָפֵ֖ה עֹ֑וד וּבְתֹ֣פֶת יִקְבְּר֔וּ מֵאֵ֥ין מָקֹ֖ום לִקְבֹּֽור׃ 12כֵּֽן־אֶעֱשֶׂ֞ה לַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֛ה נְאֻם־יְהוָ֖ה וּלְיֹֽושְׁבָ֑יו וְלָתֵ֛ת אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את כְּתֹֽפֶת׃ 13וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבָתֵּי֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּמְקֹ֥ום הַתֹּ֖פֶת הַטְּמֵאִ֑ים לְכֹ֣ל הַבָּתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר קִטְּר֜וּ עַל־גַּגֹּֽתֵיהֶם֙ לְכֹל֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְהַסֵּ֥ךְ נְסָכִ֖ים לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ פ 14וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָחֹ֧ו יְהוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־כָּל־הָעָֽם׃ ס 15כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מֵבִי אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־כָּל־עָרֶ֔יהָ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלֶ֑יהָ כִּ֤י הִקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֥ועַ אֶת־דְּבָרָֽי׃

Yeremiyahu ashwêkwa

1 Lero omudâhwa Pashehuru, mwene Imeri, wali mukulu w’abasirika ba aka-Nyamuzinda, anaciyumva Yeremiyahu aderha ako kanwa. 2 Pashehuru ashûrha omulêbi Yeremiyahu, okubundi amuhira omu mpamikwa aha muhango mulî gwa Benyamini, gulya guyirukîre omu ka-Nyamuzinda. 3 Erhi buca sêzi, Pashehuru akula Yeremiyahu omu mpamikwa. Okubundi Yeremiyahu amubwîra erhi: «arhaciri lya Pashehuru Nyamuzinda akudesire, ci lya: Côbacirieyin’eyi. 4 Bulyala kwo adesire ntya Nyakasane: Lâba oku nakuha côba woyo mwe n’abana bâwe, barhemulwa n’engôrho y’abashombanyi bâbo: amasù gâwe gabona okwo! Yuda yeshi naye kwo na kwo, nâmuhira omu nfune z’omwâmi w’e Babiloni, ye wahêka abantu e Babiloni anabarhimbe engôrho. 5 Nagaba n’ebirugu by’ogu murhundu byoshi, emihako yago yoshi, ngasi hinja gunajira, amahirhi g’abâmi ba yuda goshi, nagaheba omu nfune z’abashomba nyi babo, bahagule, babarhule bahêke e Babiloni. 6 Nâwe wâni Pashehuru, na ngasi bahanda aha mwâwe boshi wahêkwa mpira; e Babiloni wânâje, yo wafira, yo wanabishwa woyo mwe n’abîra bâwe wakazâgilêbera obunywesi.»

Omulenge gwa Yeremiyahu

7 Wantizize, Nyakasane, nanayemêra narhizibwa, wampashire wanampima^y. Lwâni badwîrhe balegerera bayîmba, abandi boshi nie badwîrhe bashekera.

8 Erhi naciderha erhi kuyâma n’okuyakûza mpu: zâtula akavu, zinashûbe. Akanwa ka Nyakasane kabîrage kuli nie, igwarhiro ly’okugâywa n’okushekerwa bwaca-bwayîra.

9 Nakazaàgiderha nti «lero ntâcimugerêreze, ntâciderhe oku izîno lyâge», cikwône omu murhima gwâni, kwo yali nka ngulumira ya muliro bayigalire omu kavuha. Ntâko ntajiraga nti nagurhanga ci ntahashaga.

10 Nayumva bambêshcra bwenêne: «Cikango eyi n’eyi! Shobeki, shobekiye!» Ngasi abayumvagya nâni, bakaziringa oku nahirima mpu «nkabaga aleka bamurhize? Rhwamulusha misi rhunacihôle kuli ye.»

11 Cikwône Nyamubâho ali haguma nâni nka ntwâli nzibu. Co carhuma abashombanyi bâni zâbahira oku idaho, bajogonje Enshonyi z’okubula-bula kwâbo zâbabumba, lugwegwe lwa nsiku zoshi, lulya lurhayibagirwa.

12 Nnamahanga w’Emirhwe, we singiriza omushinganyanya we bona ensiko n’omurhima, nâbona oku wacîbukira omungo kulibo bulya we ntûzire olubanja lwâni.

13 Muyimbe Nyamubâho, mukuze Nyakasane bulyala omûka gw’omuhanya agulikûzize omu nfune z’enkola-maligo.

14 Lumoherêrekera wâni olusiku naburhagwa. Olusiku nyama amburhaga mâshi lurhabonaga mugisho!^z

15 Amoherêrekera wâni omulume wajagibwîra larha ogu mwanzi mpu «mwana murhabana bakuburhîre» gumubumba mwishingo.

16 Oyo muntu mâshi abe aka birya bishagala Nyakasane ashandaga buzira bwonjo, ayumve sêzi babande akaku k’entambala, mûshi kalengerêre ayumve akaku k’amatabâro,

17 bulyala arhanyîrhiraga omu nda, nyâma akaba nshinda yâni n’olula lwage lukayôrha lunyômeka.

18 Lero cici carhumaga ntenga omu nda mpu ndibuke, ntindibuke nnanyûse ensiku zâni omu nshonyi?

Jeremia/Jeremiah 20: 1

וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 2וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹתֹ֜ו עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְיֹ֔ון אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 3וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א יְהוָה֙ שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָגֹ֥ור מִסָּבִֽיב׃ פ 4כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֙ לְמָגֹ֜ור לְךָ֣ וּלְכָל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹאֹ֑ות וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃ 5וְנָתַתִּ֗י אֶת־כָּל־חֹ֨סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כָּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כָּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כָּל־אֹוצְרֹ֜ות מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃ 6וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּבֹ֗וא וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל־אֹ֣הֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר׃ ס 7פִּתִּיתַ֤נִי יְהוָה֙ וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחֹוק֙ כָּל־הַיֹּ֔ום כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃ 8כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כָּל־הַיֹּֽום׃ 9וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עֹוד֙ בִּשְׁמֹ֔ו וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃ 10כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָגֹ֣ור מִסָּבִיב֒ הַגִּ֨ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנֹ֣ושׁ שְׁלֹומִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה לֹ֔ו וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃ 11וַֽיהוָ֤ה אֹותִי֙ כְּגִבֹּ֣ור עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שׁוּ מְאֹד֙ כִּֽי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עֹולָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ 12וַיהוָ֤ה צְבָאֹות֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָיֹ֖ות וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ ס 13שִׁ֚ירוּ לַֽיהוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ אֶבְיֹ֖ון מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים׃ ס 14אָר֣וּר הַיֹּ֔ום אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בֹּ֑ו יֹ֛ום אֲשֶׁר־יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל־יְהִ֥י בָרֽוּךְ׃ 15אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמֳּחָֽהוּ׃ 16וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם׃ 17אֲשֶׁ֥ר לֹא־מֹותְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עֹולָֽם׃ 18לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְאֹ֥ות עָמָ֖ל וְיָגֹ֑ון וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃ פ

^t11.19 11, 19: Mwanabuzi. Lola lz 53. 7. Yeremiyahu amaba lwîganyo lw’omucunguzi Yezu Kristu.

^u16.6 Bwàli bworhere bw’Abayahudi bwayishirikûlwa n’irhegeko lihyahya.

^v17.24 murhahîraga mukabwisa omuzigo, gwarhi, Ebibliya Ntagatifu, Verbum Bible, Kinshasa, 1992

^w18.18 Ahahanuzi bakulu bali: abadâhwa, abalêbi n’abagula (barhimanya).

^x19.8 kubanda ehishungûrhi kandi erhi kuheba ehishungûrho, kuli kubaduka kw’osomîrwe n’ebibibî byasherezize halebe erhi hilebe

^y20.7 Ebinwa by’okuhimwa kw’omuntu na Nyakasane biyêrekire obuzibu n’obukulu bwa Nyakasane kulusha omuntu.

^z20.14 Yeremiyahu ahehêrera olusiku lwâge lw’okuburhwa: cimanyîso c’amalibuko manene g’omulêbi.

Sedekyahu ashuzibwa

1 Akanwa karhindakwo Yeremiyahu kurhengakwo Nyakasane, amango mwâmi Sedekyahu amurhumiraga Pashehuru, mwene Malkiya, n’omudâhwa Shefaniya mwene Maseya mpu amubwire erhi: 2 «Mashi orhudôkeze Nyakasane, bulyala Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni arhutulisirekwo amatumu; ahali Nyakasane arhujirira ebisômerine mwo birya byâge byoshi, na ntyo omushombanyi arhuyâka, aje kuli nirhu». 3 Yeremiyahu ababwîra, erhi «ntya kwo mwashuza Sedekyahu: 4 Kw’adesire ntya, Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. Lâbi oku naderha bagalule amatumu mafumbarhe, galya mulwîsa mwo omwâmi w’e Babiloni, n’Abakaldeyi bamugosire emuhanda gw’ecôgo, nagahira haguma omu karhî k’ogu murhundu. 5 Niene nie namulwîsa n’enfune n’okuboko kw’obuhashe, ndambûle n’oburhe n’obukali n’omungo munji, 6 nahukula aba k’ogu murhundu, abantu n’ebintu, bâfà n’ecihûsi cibîcibî. 7 Enyuma ly’aho, kanwa ka Nyamubâho, nâhana Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ye n’abambali, olubaga na balya boshi bâfume ecihûsi, engôrho n’ecizombo, nâbahisa omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, omu nfune z’abashombanyi bâbo, n’omu nfune za balya barhabalongeza kalamo, burhababalira ndi, burhafa bwonjo, buzira lukogo». 8 N’olwo lubaga olubwîre, erhi: «kw’adesire ntya Nyakasane. Lâba oku mpizire omu masù gâwe, enjira y’akalamo n’enjira y’olufu. 9 Owakabêra mw’ogu murhundu âfà n’engôrho, n’ishali n’ecihûsi. Ci owakarhengamwo akaja emwa Abakaldeyi, bo bamurhezire, âlama, abêrana omûka gwâge nka munyago. 10 Bulyala ogu murhundu nkola naguhindamukira kuderha mpu guhanyagale, c’arhali mpu gucire, kanwa ka Nyakasane, gwâhirwa omu nfune z’omwâni w’e Babiloni, ye waguyôca n’omuliro.»

Akanwa kayerekire Yehoyakimu na Yeruzalemu

11 Enyumpa ya Mwâmi w’e Yuda oyibwîre erhi: Yumva akanwa ka Nyamubâho, 12 Nyumpa ya Daudi. Kwo adesire ntya Nyamubâho: Ngasi sêzi mutwe olubanja, mulikûze oyu balibuzize arhenge omu nfune z’omuminya. Omungo gwâni gwakanacînika nka muliro, guyôce gubule n’ecazimya, erhi bubî bw’ebijiro binyu burhuma. 13 We mbwîzire, weyûbaka omu lubanda, Kabuye-ali-e Cibanda, Kanwa ka Nyakasane, mwe mukaziderha mpu ndi warhuhonera anahike omu nyumpa zirhu? 14 Nâmuhanira amalehe g’ebijiro binyu, Kanwa ka Nyamubâho. Nadûlika omuliro omu muzirhu gwâge, gumôme amarhambi gâge goshi.

Jeremia/Jeremiah 21: 1

הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּשְׁלֹ֨חַ אֵלָ֜יו הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ אֶת־פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־מַלְכִּיָּ֔ה וְאֶת־צְפַנְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2דְּרָשׁ־נָ֤א בַעֲדֵ֨נוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֛י נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֤ה אֹותָ֨נוּ֙ כְּכָל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלֵֽינוּ׃ ס 3וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֲלֵיהֶ֑ם כֹּ֥ה תֹאמְרֻ֖ן אֶל־צִדְקִיָּֽהוּ׃ 4כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֣י מֵסֵב֮ אֶת־כְּלֵ֣י הַמִּלְחָמָה֮ אֲשֶׁ֣ר בְּיֶדְכֶם֒ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם נִלְחָמִ֣ים בָּ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַצָּרִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם מִח֖וּץ לַֽחֹומָ֑ה וְאָסַפְתִּ֣י אֹותָ֔ם אֶל־תֹּ֖וךְ הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 5וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְרֹ֣ועַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֹֽול׃ 6וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֹֽושְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּדֹ֖ול יָמֻֽתוּ׃ 7וְאַחֲרֵי־כֵ֣ן נְאֻם־יְהוָ֡ה אֶתֵּ֣ן אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עֲבָדָ֣יו׀ וְאֶת־הָעָ֡ם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים֩ בָּעִ֨יר הַזֹּ֜את מִן־הַדֶּ֣בֶר׀ מִן־הַחֶ֣רֶב וּמִן־הָרָעָ֗ב בְּיַד֙ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּבְיַד֙ אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהִכָּ֣ם לְפִי־חֶ֔רֶב לֹֽא־יָח֣וּס עֲלֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם׃ 8וְאֶל־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֤י נֹתֵן֙ לִפְנֵיכֶ֔ם אֶת־דֶּ֥רֶךְ הַחַיִּ֖ים וְאֶת־דֶּ֥רֶךְ הַמָּֽוֶת׃ 9הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּוצֵא֩ וְנָפַ֨ל עַל־הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עֲלֵיכֶם֙ יִחְיֶה וְהָֽיְתָה־לֹּ֥ו נַפְשֹׁ֖ו לְשָׁלָֽל׃ 10כִּ֣י שַׂ֣מְתִּי פָ֠נַי בָּעִ֨יר הַזֹּ֧את לְרָעָ֛ה וְלֹ֥א לְטֹובָ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה בְּיַד־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ תִּנָּתֵ֔ן וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ ס 11וּלְבֵית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 12בֵּ֣ית דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה דִּ֤ינוּ לַבֹּ֨קֶר֙ מִשְׁפָּ֔ט וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עֹושֵׁ֑ק פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶם 13הִנְנִ֨י אֵלַ֜יִךְ יֹשֶׁ֧בֶת הָעֵ֛מֶק צ֥וּר הַמִּישֹׁ֖ר נְאֻם־יְהוָ֑ה הָאֹֽמְרִים֙ מִֽי־יֵחַ֣ת עָלֵ֔ינוּ וּמִ֥י יָבֹ֖וא בִּמְעֹונֹותֵֽינוּ׃ 14וּפָקַדְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם כִּפְרִ֥י מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּיַעְרָ֔הּ וְאָכְלָ֖ה כָּל־סְבִיבֶֽיהָ׃ ס

1 Kwo adesire ntya Nyakasane, yandagalira oku bwâmi bwa mwani w’e Yoda, yo wajiderhera aka kanwa: 2 «Yumva akanwa ka Nyakasane, mwâmi w’e Yuda, wetamire oku ntebe ya Daudi, we mwe na bambali bâwe n’abantu bâwe bagera mw’eyi mihango. 3 Kwo adesire ntya Nyakasane: Mukazitwa emmanja munajire obushinganyanya; mukazilikûza oyu bahorhezize, arhenge omu nfune z’omuminya; murhahîraga mukalibuza n’okurhindibuza ecigolo, enfûzi n’omukana, murhahîraga mukabulagira omuko gw’omwêru kwêru aha. 4 Bulyala erhi mwakacîseza okushimba aka kanwa, emihango y’obu bwâmi yanagerwamwo n’abâmi batamire oku ntebe ya Daudi, banayîsha bali omu ngâlè erhi oku nfarasi, bo na bambali bâbo n’abantu bâbo. 5 Ci erhi mwakaba murhayumvîrhi ebi binwa, niene ncilahîre, kanwa ka Nyakasane, eyi nyumpa y’obwâmi yashâbwa. 6 Bulyala, ntya kwo Nyamubâho aderhire enyumpa y’obwâmi ya mwaâmi w’e Yuda: mpu kuli nie kwo wàli Galadi, ak’Irango lya Libano ci kurharhume ntakujira irungu, lugo lurhabamwo bantu. 7 Nkola nagisha abajikushâba, ngasi muguma n’amatumu gâge; enduluma zâwe nyinja baziheba oku idaho, banazikwêbe ecîko. 8 N’amango emizinzi y’amashanja yagera hofi n’olu lugo, abantu kwo bakazibwîrana mpu «carhumaga Nyakasane akolera olugo lutya ebiri nk’ebi? 9 Bashuze mpu: «kulya kuba balesire endagâno ya Nyakasane, Nyamuzinda wâbo, baharâmya bandi banyamuzinda b’obwihambi banabakolera».

Akanwa kayerekire Yoyakazi

10 Murhakulikiraga owafire, murhamushibaga. Mulakire owagenzire erhi ye, bulyala arhakacigaluka, arhakacilola eka. 11 Bulyala ntya Nyamubâho aderhîre Shalumu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda. Yewayimaga omu by’ishe Yoshiyahu: «Owamarhenga ahâla, arhakacishubiraho, 12 Cikwône yo afira emunda bâmuhêke mpira n’eci cihugo arhakacicilolakwo.

Akanwa kayerekire Yehoyakimu

13 Ali muhanya oyûbaka enyumpa yâge buzira bushinganyanya, n’ebyumpa by’enyanya buzira kuyâza, omuntu okolêsa owâbo busha, buzira kumuha oluhembo. 14 Oderha erhi «nâyûbaka entakabunga, y’ebyumpa bigali na birîrî», anabiyûbakemwo amadirisha, abihebe ebirhebo by’ornuvûla ernarhambi abishige irangi lidukula,. 15 Nkabaga kurhonya omuvûla kwakujizire mwâmi? Ka sho yehe arhalyaga arhananywâga? Ci yehe akagitwa emmanja anajire obushinganyanya? Ago mango byàli biyosire bwinja. 16 Akagitwa olubanja lw’omukenyi n’olw’omuhanya kwanali kwinja. K’arhali kwo kummanya okwo? Kanwa ka Nnamahanga. 17 Wehe amasù n’omurhima gwâwe gahenekire obunguke bwâwe bwône, n’okubulaga omuko gw’omwêru-kwêru, okulibuza abanyinyi n’okutula entarnbala. 18 Ebyo birhumire, ntya kwo Nyakasane adesire. Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda. Arhalakirwe, mpu «Ala mwana wirhu wee! mpu «ala mwâli wirhu wee! Nanga arhalakirwe mpu: Yajewe, Nnâhamwirhu wee! Mpu yajewe, Nyamwagirwa wee! 19 Kw’anabishwa kula banabisha eciterusi. Bayisha bamubulula bakabulire, kuli n’emihango ya Yeruzalemu.

Akanwa kayerekire Yoyakini

20 Yinamukira e Libano oyakûze, oku Bashani, olikirekwo izù, oyakûlize oku Abarimu bulya abîra bâwe bahimirwe. 21 Amango wàli ohimbire nàkushambâza, wàderha erhi: «Ntakakuyumva!» Kwo wanayôrheraga kurhenga eburho bwâwe, okwo kurhayumva izù lyâni. 22 Balungere bâwe, mpûsi yâjibayabula, n’abîra bâwe bahêkwa nka mpira. Neci enshonyi zâkubumba odukulize, erhi bugalu-galu bwâwe burhuma. 23 We wajiriyûbakira e Libano, wahizire ologo omu mirhi y’emibumbu kulaka walaka hano amalumwa gakuyishira, kwo gayishiba nka ga mikero-mibishi. 24 Buzîne bwâni ndahire, Kanwaka Nyakasane, ciru Konyahu^a mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, akabire ali ngolo, omu kuboko kwâni kulyo, nali nâmuhogola. 25 Nâkuhâna nkuhire omu nfune za balya barhakulongeza kalamo, omu nfune za balya bakugezamwo omusisi, omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’omu nfune z’Abakaldeyi. 26 Nankukwêbe omu cindi cihugo, w’oyo mwe na nyoko okuburha arhali mwo mwaburhagwa cikwône mwo mwafira. 27 Eci cihugo balonzize okushubiramwo naco, barhakacishubiramwo. 28 K’oyu mulume Konyahu k’arhali nnaga mbere k’arhali kalugu kajandâge obu? Cirhumirage bamulibirhakwo, ye n’obûko bwâge, Cirhumirage bakwêbwa omu cihugo barhishi? 29 lgulu wee! lgulu wee! Igulu wee! Yumva akanwa ka Nyakasane. 30 Kw’adesire ntya Nyakasane: Erhi «yandika oyu muntu arhagwerhi bana, muntu orhahambûlaga omu mango gâge kulya kuba nta muntu w’omu bûko bwâge wayishitamala oku ntebe ya Daudi anarhegeke omu ca Yuda.

Jeremia/Jeremiah 22: 1

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃2וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס3כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשֹׁ֑וק וְגֵר֩ יָתֹ֨ום וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃4כִּ֤י אִם־עָשֹׂו֙ תַּֽעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְאֹ֗ו רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וְעַבְדָו וְעַמֹּֽו׃5וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בִּ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּי־לְחָרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ ס6כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנֹ֑ון אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א נֹושָׁבָה7וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ׃8וְעָֽבְרוּ֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדֹולָ֖ה הַזֹּֽאת׃9וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ ס10אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת וְאַל־תָּנֻ֖דוּ לֹ֑ו בְּכ֤וּ בָכֹו֙ לַֽהֹלֵ֔ךְ כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ עֹ֔וד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מֹולַדְתֹּֽו׃ ס11כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה אֶל־שַׁלֻּ֨ם בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה לֹֽא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֹֽוד׃12כִּ֗י בִּמְקֹ֛ום אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתֹ֖ו שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹֽא־יִרְאֶ֥ה עֹֽוד׃ ס13הֹ֣וי בֹּנֶ֤ה בֵיתֹו֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיֹּותָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲלֹ֖ו לֹ֥א יִתֶּן־לֹֽו׃14הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדֹּ֔ות וַעֲלִיֹּ֖ות מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לֹו֙ חַלֹּונָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשֹׁ֖וחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃15הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲלֹ֧וא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז טֹ֥וב לֹֽו׃16דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְיֹ֖ון אָ֣ז טֹ֑וב הֲלֹוא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃17כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֨יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל־בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם־הַנָּקִי֙ לִשְׁפֹּ֔וךְ וְעַל־הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֹֽׂות׃ ס18לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־יְהֹויָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִסְפְּד֣וּ לֹ֔ו הֹ֥וי אָחִ֖י וְהֹ֣וי אָחֹ֑ות לֹא־יִסְפְּד֣וּ לֹ֔ו הֹ֥וי אָדֹ֖ון וְהֹ֥וי הדה19קְבוּרַ֥ת חֲמֹ֖ור יִקָּבֵ֑ר סָחֹ֣וב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס20עֲלִ֤י הַלְּבָנֹון֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קֹולֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵֽעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כָּל־מְאַהֲבָֽיִךְ׃21דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֨יִךְ֙ בְּשַׁלְוֹתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹֽא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקֹולִֽי׃22כָּל־רֹעַ֨יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֨שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃23יֹשַׁבְתִּי בַּלְּבָנֹ֔ון מְקֻנַּנְתִּי בָּֽאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃24חַי־אָנִי֮ נְאֻם־יְהוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כָּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֹֽויָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חֹותָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃25וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָגֹ֖ור מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃26וְהֵֽטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃27וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ ס28הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כָּנְיָ֔הוּ אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בֹּ֑ו מַדּ֤וּעַ הֽוּטֲלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְעֹ֔ו וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃29אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהוָֽה׃ ס30כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת־הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְעֹ֗ו אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל עֹ֖וד בִּיהוּדָֽה׃

Akanwa kayerekire abangere babî

1 Bali bahanya abangere bahabula n’okushandabanya ebibuzi by’obuso bwani, kanwa ka Nyakasane. 2 Co cirhumire, yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, abangere b’okuyâbula olubaga lwâni bo mbwîzire: mwashandabanyize ebibuzi byâni, mwabilibirhakwo murhanacibishibiriraga. Lâbi oku niehe nkola namurhabalira erhi maligo ginyu garhuma. 3 Nâshubuza niene ebibuzi byâni byasigire, kurhenga omu bihugo byoshi nàli mbishandabanyize, nabigalula omu lwabuko: byaburhana biyôloloke. 4 Nabizûkiza abangere babiyâbula birhakaciba na côba nisi erhi bihamba; birhabêmwo ecahera, kanwa ka Nyakasane. 5 Lâba oku ziyishire, Kanwa ka Nyakasane ensiku nâzukizamwo Daudi, omwâmi mushinganyanya, oba mwâmi w’okunali, anayishiba murhimanya âkazitwa emmanja anayîmike obushinganyanya. 6 Omu mango gâge Yuda âcira, na Israheli âdekerera n’omurhula. Lâba izîno bâkazimuderha: «Nyakasane, Bushinganyanya bwirhu.» 7 Lâbaga oku ensiku ziyishire, Kanwa ka Nyakasane mulizo barhakaciderha, mpu: «azîne Nyakasane owayinamulaga Bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’e Misiri». 8 Ci mpu: «azîne Nyakasane owayinamulaga anagalula obûko bw’enyumpa y’Israheli kurhenga omu cihugo c’emwênè na kurhenga omu bihugo byoshi àli abashandabanyize mpu babêre omu ishwa lyâbo.

Abalêbi b’obunywesi

9 Oku balêbi. Omurhima gwantwîkîre omu nda, ndwîrhage nageramwo omusisi nieshi. Kwo ndi nka mulalwè, nka muntu idivayi lyahashire, erhi yerhuma Nyakasane n’ebinwa byâge bitagatifu. 10 Bulyala ecihugo ciyunjwire bagonyi, neci, ecihugo ciri omu mishîbo erhi kuhehêrerwa kurhuma, n’aha ebintu biyâbukira omu irungu abantu badwîrhe bashwira ebigalu-galu, banadwîrhe barhamira okulenganya-. 11 Ciru n’omudâhwa n’omulêbi nabo ziri nkola-maligo, ciru n’omu nyumpa yâni nabuganyiremwo amaligo gâbo, Kanwa ka Nyakasane. 12 Enjira zâbo zikolaga zahinduka za biduku; bakulukuzibwa mulizo n’omwizimya guli, bacirhimbe oku idaho. Bulyala n’abalerhakwo obuhanya, omwâka gw’okuhanwa kwâbo, kanwa ka Nyakasane. 13 Omu balêbi b’e Samariya, namwo nabwînemwo obugalu-galu, bakazagilêba oku izîno lya Baali, banakazihabula olubaga lwâni lw’Israheli. 14 Ebinabwîne emwa abalêbi ba Yeruzalemu, byôhe bya kushologosa: obugonyi, okusêza obunywesi, okurhabala enkola-maligo mpu hakanajira owarhenga omu bubî bwâge. Omu masù gâni boshi kwo bali aka Sodomo, n’abayûbakamwo kwo bali aka Gomora. 15 Cirhumirage aderha ntya Nyakasane omul kubwîra abalêbi, «mpu lâbi oku nabalîsa omutuzo, mbanywêse n’amîshi galimwo obwôge, bulya kurhengera oku balêbi b’e Yeruzalemu, obubî bwashandire omu cihugo coshi. 16 Kwo adesire ntya Nyakasane, w’Emirhwe: Murhakazâgiyumva ebinwa by’aba balêbi bamulêbera kurheba badwîrhe bamurheba, badwîrhe baderha ebi babwîne omu mirhima yâbo, ci ehyarhenga omu kanwa ka Nyakasane ntâhyo, 17 badwîrhe babwîra abangayaguza: mpu «Nyakasane anadesire: mwabona omurhûla» n’abakulikira obulala bw’omurhima gwâbo, mpu «murhajekwo akabî». 18 Ci kwône, ndi okola ojire omu ihano lya Nyakasane mpu abone anayumve akanwa kâge? Ndi okola orhezire akanwa kâge okurhwiri anakayumva? 19 Lâbi empûsi ya Nyakasane omutula gwâge gwamacinîka, cikundula wa mpûsi, gwo enayishire amarhwe g’enkola-maligo; 20 Omutula gwa Nyakasane gurhayônôke gurhanacikola n’okuyumvirhiza emihigo y’omurhima gwâge: Aha buzinda bw’ensiku Iyo mwayumva okwo bwinja. 21 Ntarhumaga abo balêbi babuliyîsha bahenesire, ntababwîraga akanwa banabulikalêba. 22 Acibaga bali bajire omu ihano lyâni, olubaga lwâni bali baluyumvîsa ebinwa byâni, bàli babagalula barhenge omu njira yâbo mbî, n’omu bubî bw’ebijiro byâbo. 23 Ka mpu ndi Nyakasane, nka ndi hofi, Kanwa ka Nyakasane, ci nka ndi kuli ntacibe Nyakasane? 24 K’omuntu akacifulika ahantu habishe mbule bwamubona? Kanwa ka Nyakasane. Ka ntabumbiri empingu n’igulu niono? Kanwa ka Nyakasane. 25 Nayumvîrhe kurhi baderha abalêbi balêba eby’obunywesi oku iziîno lyâni: Mpu «nshuba nalôrha, nshuba nalôrha! 26 Kuhika mangaci abalêbi bagwâsirwe okubamwo abalêba eby’obunywesi, n’enshumi y’omurhima gwâbo? 27 Nkabaga izîno lyâni balonzize okuyîbagiza olubaga lwâni n’ebilôrho byâbo, ngasi muguma aja abwîra owâbo, nka kulyâla b’ishe bayîbagiraga izîno lyâni erhi Baali orhuma. 28 Omulêbi ogwêrhe ecilôrho, aganîre! Owayumvîrhe akana kâni, aderhe bwinja akanwa kâni. Bici omusîsi gugânwa n’ihemba? Kanwa ka Nyakasane. 29 K’akanwa kani karhali nka muliro? Yekudesire Nyakasane. Ka karhali nka nyundo yashenyula ibuye? 30 Labagi oku niono nkola nabwîra abalêbi, Yekudesire Nyakasane, balya bafa bazimbana ebinwa byani. 31 Labi oku bo natumuza abalêbi, Yekudesire Nyakasane, balya badunda olulimi mpu balika akanwa. 32 Laba oku bo ntumuzize balya balcba ebilôrho by’oburhebanyi, kanwa ka Nyakasane, babiganirc banahabftlc olubaga lwani n’okucikunga kwa bo n’okubesha haguma, Niono ntabarhumire, ntabarhegesire, ntaco ba kolera olubaga lwani, kanwa ka Nyakasane, Basherezize omuzigo gwa Nnamahanga 33 Olusiku hakud6sa, akaba olu lubaga, akaba mulchi mulehc, akaba mudil hwa mulebe mpu: «Omuzigo gwa Nyakasane gwo guhi? Onabashuze mpu Mw’oyo. mwe muzigo gwa Nyakasane, mwe nahekula». kanwa ka Nyakasane. ?, 34 N’omulcbi, omudf1hwa nisi crhi omuntu w’omulubaga wadcrha erhi «mu zigo gwa Nyakasane, oyo muntu ntamuhabe, ntahabe n’aha mwagc, 35 Ntya kwo mwâganira mwene na nnene, omu cinyabuguma, Ntya kwo mwâderha, ngasi muguma akola abwîra owâbo, ngasi muguma akola abwîra mwene wâbo: «Bici Nyakasane ashuzize?» Bici Nyakasane adesire?» 36 Cikwône murhaciderhe «omuzigo gwa Nyakasane», bulya kuli ngasi-muguma omuzigo kanali aka nwa kâge yene, Munadwîrhe mwagolongohya ebinwa bya Nyakasane ôzîne, Nyakasane w’Emirhwe. Nyamuzinda wirhu. ? 37 Kwo wâbwîra omulêbi ntya; mpu: «kurhi Nyakasane akushuzize? nisi erhi «Cici Nyakasane adesire?» 38 Ci kwone erhi mwakaciderha mpu «Muzigo gwa Nyakasane» ago mango, ntya kwo Nyamubâho adesire: Obûla mudwîrhe mwaderha aka kanwa «Muzigo gwa Nyamubâho» n’obwo namurhônzire nti murhahîra mukaderha «Muzigo gwa Nyakasane», 39 lâbi oku okwôla kwo kwanarhuma namuzimbarha nnamukwêbe kuli n’amalanga gâni, mw’oyo n’omurhundu namuhâga mwene basho, 40 Namubumba nshonyi z’ensiku n’amango, nshonyi zirhaheka zirhanayibagirwa.

Jeremia/Jeremiah 23: 1

הֹ֣וי רֹעִ֗ים מְאַבְּדִ֧ים וּמְפִצִ֛ים אֶת־צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 2לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עַֽל־הָרֹעִים֮ הָרֹעִ֣ים אֶת־עַמִּי֒ אַתֶּ֞ם הֲפִצֹתֶ֤ם אֶת־צֹאנִי֙ וַתַּדִּח֔וּם וְלֹ֥א פְקַדְתֶּ֖ם אֹתָ֑ם הִנְנִ֨י פֹקֵ֧ד עֲלֵיכֶ֛ם אֶת־רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 3וַאֲנִ֗י אֲקַבֵּץ֙ אֶת־שְׁאֵרִ֣ית צֹאנִ֔י מִכֹּל֙ הָאֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁר־הִדַּ֥חְתִּי אֹתָ֖ם שָׁ֑ם וַהֲשִׁבֹתִ֥י אֶתְהֶ֛ן עַל־נְוֵהֶ֖ן וּפָר֥וּ וְרָבֽוּ׃ 4וַהֲקִמֹתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם רֹעִ֖ים וְרָע֑וּם וְלֹא־יִֽירְא֨וּ עֹ֧וד וְלֹא־יֵחַ֛תּוּ וְלֹ֥א יִפָּקֵ֖דוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 5הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַהֲקִמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק וּמָ֤לַךְ מֶ֨לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 6בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמֹ֥ו אֲֽשֶׁר־יִקְרְאֹ֖ו יְהוָ֥ה׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס 7לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹא־יֹ֤אמְרוּ עֹוד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 8כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר הֶעֱלָה֩ וַאֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יא אֶת־זֶ֨רַע בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ונָה וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר הִדַּחְתִּ֖ים שָׁ֑ם וְיָשְׁב֖וּ עַל־אַדְמָתָֽם׃ ס 9לַנְּבִאִ֞ים נִשְׁבַּ֧ר לִבִּ֣י בְקִרְבִּ֗י רָֽחֲפוּ֙ כָּל־עַצְמֹותַ֔י הָיִ֨יתִי֙ כְּאִ֣ישׁ שִׁכֹּ֗ור וּכְגֶ֖בֶר עֲבָ֣רֹו יָ֑יִן מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י דִּבְרֵ֥י קָדְשֹֽׁו׃ 10כִּ֤י מְנָֽאֲפִים֙ מָלְאָ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּֽי־מִפְּנֵ֤י אָלָה֙ אָבְלָ֣ה הָאָ֔רֶץ יָבְשׁ֖וּ נְאֹ֣ות מִדְבָּ֑ר וַתְּהִ֤י מְרֽוּצָתָם֙ רָעָ֔ה וּגְבוּרָתָ֖ם לֹא־כֵֽן׃ 11כִּֽי־גַם־נָבִ֥יא גַם־כֹּהֵ֖ן חָנֵ֑פוּ גַּם־בְּבֵיתִ֛י מָצָ֥אתִי רָעָתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12לָכֵן֩ יִֽהְיֶ֨ה דַרְכָּ֜ם לָהֶ֗ם כַּחֲלַקְלַקֹּות֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה יִדַּ֖חוּ וְנָ֣פְלוּ בָ֑הּ כִּֽי־אָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֥ם רָעָ֛ה שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13וּבִנְבִיאֵ֥י שֹׁמְרֹ֖ון רָאִ֣יתִי תִפְלָ֑ה הִנַּבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וַיַּתְע֥וּ אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 14וּבִנְבִאֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם רָאִ֣יתִי שַׁעֲרוּרָ֗ה נָאֹ֞וף וְהָלֹ֤ךְ בַּשֶּׁ֨קֶר֙ וְחִזְּקוּ֙ יְדֵ֣י מְרֵעִ֔ים לְבִ֨לְתִּי־שָׁ֔בוּ אִ֖ישׁ מֵרָֽעָתֹ֑ו הָֽיוּ־לִ֤י כֻלָּם֙ כִּסְדֹ֔ם וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּעֲמֹרָֽה׃ ס 15לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ עַל־הַנְּבִאִ֔ים הִנְנִ֨י מַאֲכִ֤יל אֹותָם֙ לַֽעֲנָ֔ה וְהִשְׁקִתִ֖ים מֵי־רֹ֑אשׁ כִּ֗י מֵאֵת֙ נְבִיאֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם יָצְאָ֥ה חֲנֻפָּ֖ה לְכָל־הָאָֽרֶץ׃ פ 16כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ עַל־דִּבְרֵ֤י הַנְּבִאִים֙ הַנִּבְּאִ֣ים לָכֶ֔ם מַהְבִּלִ֥ים הֵ֖מָּה אֶתְכֶ֑ם חֲזֹ֤ון לִבָּם֙ יְדַבֵּ֔רוּ לֹ֖א מִפִּ֥י יְהוָֽה׃ 17אֹמְרִ֤ים אָמֹור֙ לִֽמְנַאֲצַ֔י דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֖ום יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְ֠כֹל הֹלֵ֞ךְ בִּשְׁרִר֤וּת לִבֹּו֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא־תָבֹ֥וא עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽה׃ 18כִּ֣י מִ֤י עָמַד֙ בְּסֹ֣וד יְהוָ֔ה וְיֵ֖רֶא וְיִשְׁמַ֣ע אֶת־דְּבָרֹ֑ו מִֽי־הִקְשִׁ֥יב דְּבָרִי וַיִּשְׁמָֽע׃ ס 19הִנֵּ֣ה׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה וְסַ֖עַר מִתְחֹולֵ֑ל עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃ 20לֹ֤א יָשׁוּב֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂתֹ֥ו וְעַד־הֲקִימֹ֖ו מְזִמֹּ֣ות לִבֹּ֑ו בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים תִּתְבֹּ֥ונְנוּ בָ֖הּ בִּינָֽה׃ 21לֹא־שָׁלַ֥חְתִּי אֶת־הַנְּבִאִ֖ים וְהֵ֣ם רָ֑צוּ לֹא־דִבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְהֵ֥ם נִבָּֽאוּ׃ 22וְאִֽם־עָמְד֖וּ בְּסֹודִ֑י וְיַשְׁמִ֤עוּ דְבָרַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וִֽישִׁבוּם֙ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָ֔ע וּמֵרֹ֖עַ מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ ס 23הַאֱלֹהֵ֧י מִקָּרֹ֛ב אָ֖נִי נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹ֥א אֱלֹהֵ֖י מֵרָחֹֽק׃ 24אִם־יִסָּתֵ֨ר אִ֧ישׁ בַּמִּסְתָּרִ֛ים וַאֲנִ֥י לֹֽא־אֶרְאֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲלֹ֨וא אֶת־הַשָּׁמַ֧יִם וְאֶת־הָאָ֛רֶץ אֲנִ֥י מָלֵ֖א נְאֻם־יְהוָֽה׃ 25שָׁמַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־אָֽמְרוּ֙ הַנְּבִאִ֔ים הַֽנִּבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֛י שֶׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר חָלַ֖מְתִּי חָלָֽמְתִּי׃ 26עַד־מָתַ֗י הֲיֵ֛שׁ בְּלֵ֥ב הַנְּבִאִ֖ים נִבְּאֵ֣י הַשָּׁ֑קֶר וּנְבִיאֵ֖י תַּרְמִ֥ת לִבָּֽם׃ 27הַחֹשְׁבִ֗ים לְהַשְׁכִּ֤יחַ אֶת־עַמִּי֙ שְׁמִ֔י בַּחֲלֹ֣ומֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יְסַפְּר֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁכְח֧וּ אֲבֹותָ֛ם אֶת־שְׁמִ֖י בַּבָּֽעַל׃ 28הַנָּבִ֞יא אֲשֶׁר־אִתֹּ֤ו חֲלֹום֙ יְסַפֵּ֣ר חֲלֹ֔ום וַאֲשֶׁ֤ר דְּבָרִי֙ אִתֹּ֔ו יְדַבֵּ֥ר דְּבָרִ֖י אֱמֶ֑ת מַה־לַתֶּ֥בֶן אֶת־הַבָּ֖ר נְאֻם־יְהוָֽה׃ 29הֲלֹ֨וא כֹ֧ה דְבָרִ֛י כָּאֵ֖שׁ נְאֻם־יְהוָ֑ה וּכְפַטִּ֖ישׁ יְפֹ֥צֵֽץ סָֽלַע׃ ס 30לָכֵ֛ן הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה מְגַנְּבֵ֣י דְבָרַ֔י אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ 31הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִיאִ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה הַלֹּקְחִ֣ים לְשֹׁונָ֔ם וַֽיִּנְאֲמ֖וּ נְאֻֽם׃ 32הִ֠נְנִי עַֽל־נִבְּאֵ֞י חֲלֹמֹ֥ות שֶׁ֨קֶר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיְסַפְּרוּם֙ וַיַּתְע֣וּ אֶת־עַמִּ֔י בְּשִׁקְרֵיהֶ֖ם וּבְפַחֲזוּתָ֑ם וְאָנֹכִ֨י לֹֽא־שְׁלַחְתִּ֜ים וְלֹ֣א צִוִּיתִ֗ים וְהֹועֵ֛יל לֹֽא־יֹועִ֥ילוּ לָֽעָם־הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33וְכִי־יִשְׁאָלְךָ֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה אֹֽו־הַנָּבִ֤יא אֹֽו־כֹהֵן֙ לֵאמֹ֔ר מַה־מַשָּׂ֖א יְהוָ֑ה וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־מַה־מַשָּׂ֔א וְנָטַשְׁתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 34וְהַנָּבִ֤יא וְהַכֹּהֵן֙ וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר מַשָּׂ֣א יְהוָ֑ה וּפָקַדְתִּ֛י עַל־הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא וְעַל־בֵּיתֹֽו׃ 35כֹּ֥ה תֹאמְר֛וּ אִ֥ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו מֶה־עָנָ֣ה יְהוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 36וּמַשָּׂ֥א יְהוָ֖ה לֹ֣א תִזְכְּרוּ־עֹ֑וד כִּ֣י הַמַּשָּׂ֗א יִֽהְיֶה֙ לְאִ֣ישׁ דְּבָרֹ֔ו וַהֲפַכְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים חַיִּ֔ים יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵֽינוּ׃ 37כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־הַנָּבִ֑יא מֶה־עָנָ֣ךְ יְהוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 38וְאִם־מַשָּׂ֣א יְהוָה֮ תֹּאמֵרוּ֒ לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה יַ֧עַן אֲמָרְכֶ֛ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה מַשָּׂ֣א יְהוָ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאמְר֖וּ מַשָּׂ֥א יְהוָֽה׃ 39לָכֵ֣ן הִנְנִ֔י וְנָשִׁ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם נָשֹׁ֑א וְנָטַשְׁתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם וְאֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם וְלַאֲבֹותֵיכֶ֖ם מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃ 40וְנָתַתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם חֶרְפַּ֣ת עֹולָ֑ם וּכְלִמּ֣וּת עֹולָ֔ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ ס

Birhiri bibirhi bya malehe

1 Lâba oku Nyakasane amanyêreka birhiri bibirhi bya malehe ga mizeti, bidêkerezibwa aha muhango gw’akâ-Nyamuzinda. Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali amahêka mpira, kulî na Yeruzalemu, Yekonyahu, mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, boshi n’abarhambo b’emwa Yuda, abatuzi n’ababinji, ali amabahêka e Babiloni 2 Cirhiri ciguma calimwo amalehc minja-minja g’emizeti; ecindi calimwo agabozire, gali gabozire bwenêne, garhankacirîbirwe, 3 Nyakasane ànambwîra erhi: «Bici obwîne Yeremiyahu? Na ni nti «mulehe gwa muzeti. Aminja gali minja-minja, amabi gabozire bwenêne garhankacirîbwa», 4 Oku bundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo, mpu: 5 «Kw’adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. Nk’okûla kw’amalehe minja, kwo nnonzize okushibirira ababunga ba Yuda, balya narhumagamwo kurhenga eno kuja omu cihugo c’ab’e Kaldeyi. 6 Nnonzize okubalambûlirakwo amasù bayôloloke, okubagalulamwô eci cihugo, okushubibayûbakira ahali h’okubashâbira okubarhwêra ahali h’okubashugula, 7 Nâbaha omurhima gw’okumanya oku nie Nyakasane, bâbà lubaga lwâni, nâni nâbà Nyamuzinda wâbo, bulyala banshubirira n’omurhima gwâbo gwoshi 8 Cikwône, kulya bajira amalehe mabî, galya gabozire garhankanacirîbwa, neci kwo Nyakasane adesire, kwo najira Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, abarhambo bâge, n’abasigiîre omu Yeruzalemu, abasigire mw’eci cihugo kuguma n’abayûbasire omu cihugo ca Misiri 9 Nâbajira babe bakushologosa, banabe buhanya oku mâmi g’igulu goshi; cibonya-nshonyi, lwimbo, masheka g’abagera, ihanja ngasi hoshi n’abahabulira. 10 Nabalikiramwo engôrho, ecizombo n’ecihûsi, balinde bahêrerekera mw’er’ishwa nabahaga bo na b’ishe.

Jeremia/Jeremiah 24: 1

הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י הַגְלֹ֣ות נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהֹויָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 2הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹבֹ֣ות מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּרֹ֑ות וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָעֹ֣ות מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ ס 3וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבֹות֙ טֹבֹ֣ות מְאֹ֔ד וְהָֽרָעֹות֙ רָעֹ֣ות מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ פ 4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּבֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטֹובָֽה׃ 6וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטֹובָ֔ה וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתֹּֽושׁ׃ 7וְנָתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם׃ ס 8וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָעֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9וּנְתַתִּים֙ לִזְוָעָה לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמֹ֖ות אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃ 10וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַאֲבֹותֵיהֶֽם׃ פ

Babiloni kwo karhi ka Nyamuzinda

1 Kanwa kayêrekire olubaga lwa Yuda lwoshi, karhindagakwo Yeremiyahu omwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, (kwo kuderha, omwâka murhanzi gwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni), 2 Omulêbi Yeremiyahu akaderhera embere z’olubaga lwa Yuda lwoshi n’ab’omu Yeruzalemu boshi. 3 Kurhenga omwâka gwa kal’ikumi na kasharhu gwa Yoshiyahu, mwene Amoni, mwâmi w’e Yuda, kuhika ene, ekola myâka makumi abirhi n’isharhu ene, erhi nabwîrwa akanwa ka Nyakasane erhi nâni, buzira kurhama, nanamubwîrakwo ci murhayumvagya. 4 Na kandi, buzira kurhama, Nyakasane amurhumire abalêbi, banali bambali bâge boshi, cikwône murhumvirhizagya mu rhanarhegaga okurhwiri mpu muyumve. 5 N’ako kanwa kali k’aka: mpu mugaluke mweshi, ngasi muguma, murhenge omu njira yinyu mbî n’omu bubi bw’ebijiro binyu; na ntyo mwayishiyûbaka ecihugo Nyakasane amuhaga. mw’oyo mwe na basho, kurhenga ensiku n’amango. 6 Murhahîraga mukakulikira abandi banyamuzinda mpu mubakolere munabaharâmye; murhanahîraga mukanjira burhe n’ebijiro by’enfune zinyu, n’ago mango ntamuhumekwo. 7 Ci mwehe murhayumvagya, Kanwa ka Nyakasane, na ntyo, mwanjira burhe n’emikolo y’amaboko ginyu, n’obuhanya bunali bwinyu. 8 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: Kulya kuba murhayumvirhizagya ebinwa byâni, 9 lâbi oku ntumire nti bajilonza amashanja goshi g’e mwênè, kanwa ka Nyakasane. Kuli Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, mwambali wâni nabalerha balwîse eci cihugo, balwîse abaciyûbakamwo, balwîse n’amashanja gaciba eburhambi; nâbahehêrera nnambajire babe ba kukaziyâkwa, ba kukazishekerwa, mishaka y’ensiku zoshi. 10 Emwâbo nahulisayo izù ly’obusîme n’omwishingo, izù ly’omuhyamulume n’ery’omuhya, olubi lw’olwanjikwa n’obumoleke bw’itara. 11 Eci cihugo coshi cashâbwa cihinduke irungu, n’aga mashanja gashinga myâka makumi galinda, erhi gakolera mwâmi w’e Babiloni. 12 Cikwône hano eyo myâka makumi gali nda eyunjula, nârhandûla omwâmi w’e Babiloni, nârhandûla n’er’ishanja, yekudesire Nyakasane, erhi bubi bwâbo burhuma, nârhandûla n’ecihugo c’Abakaldeyi, ncijire mushaka gw’ensiku zoshi. 13 Nâjira eci cihugo ebinwa naciderheragakwo byoshi biciyishire, ngasi kanwa kanayandisirwe mw’eco citabu.

II. Enshokolezi y’ obulêbi oku mashanja goshi

Ebi Yeremiyahu alebera amashanja goshi. Akabehe k’oburhe bwa Nyamuzinda

14 (Kulya kuba nago gahêkwa buja n’amashanja mazibu, n’abâmi badârhi, nagahemba nk’oku ebijiro byâbo binali, na nk’oku omukolo gw’enfune zâbo gunali). 15 Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli kw’ambwizire ntya: Erhi kayanke omu nfune zâni, aka kabehe k’idivayi ly’omutula, onakanywêse amashanja goshi nakurhuma emunda gali, 16 gânywa gadandabagane ganasirahe erhi engôrho narhuma ekarhî kâbo erhuma. 17 Narhôla akabehe omu nfune za Nyakasane, nakanywêsa amashanja Nyakasane ali antumirekwo: 18 Yeruzalemu n’ebi shagala by’e Buyahudi, abâmi bâyo n’abaluzi bâyo, kuderha mpu bishube bigûkà, libe iherero, babe kushekerwa, gunabe mugereko nk’oku biri ene. 19 Nakanywêsa Faraoni, mwâmi w’e Misiri, ye n’abambali, abarhambo bâge n’olubaga lwage lwoshi, 20 n’omwandu gw’ababalama (abâmi b’e Uzi boshi), abâmi boshi b’omu cihugo c’Abafilistini, nakanywêsa Askaloni, Gaza, Ekroni, n’abandi bâmi ba Ashdodi, 21 Edomu, Mowabu na bene Amoni, 22 abâmi b’e Tiri boshi, abâmi b’e Sidoni boshi, n’abâmi b’ecirhwa ciri olundi lunda lw’enyanja, 23 Dedani, Terna, Buzi balya b’ebinûniro bimôme. 24 Abâmi b’e Buharabu bayûbaka omu irungu, boshi haguma n’amâmimâmi g’ekulî. 25 Abâmi b’e Zimri boshi, abâmi b’e Elami boshi n’abâmi b’e Medi boshi. 26 Abâmi b’e mwênè, aba hofi n’aba kuli, muguma akurhenga owundi akuje, n’amâmi gali kunola igulu goshi. Omwâmi w’e Shasheki yehe, ye wanywa enyuma zâbo. 27 Obabwire, erhi kw’adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: «Munywe, mulaluke, mushale! Mwakumba burhazûka hano mubona engôrho narhuma ekarhî kinyu». 28 Bakalahira bwarholera omu nfune zâwe akabehe banywa, onababwire erhi: «kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: Okunywa kwo mwananywa, 29 bulyala, lâba oku olugo luderhwa lwâni lwo narhangihana; ka mpu mwehe murhajirwe kurhi? Nanga, murhalekwe ciru bulya niene nie nanahamagala ahayûbake oku igulu boshi, engôrho yabakolera akal’ibala, kanwa ka Nyakasane w’Emirhwe. 30 Nawe obabwîre ebi binwa byoshi oderhe erhi: Nyakasane amaya mîra emalunga, amalengeza izù kurhenga ahatagatifu hâge. Abandira olwabuko lw’ebintu byâgc akahababo, amabanda akahababo aka abakandira omu mukenzi, amakabandira ab’eno igulu boshi. 31 Omulenge gwahika oku kafendefende k’igulu, bulya hali olubanja aha karhî ka Nyamuzinda bon’amashanja: Yejisa ngasi muntu lubanja; enkola-maligo, ngôrho aziyêreka, kanwa ka Nyakasane. 32 Kwo adesirc ntya Nyakasane w’Emirhwe: Lâbi oku obuhanya bwarhenga oku ishanja buyandûkire oku lindi, n’oku empûsi nnene yazûka ebwa rhufende rhw’igulu. 33 Olwo lusiku enkumba Nyamuzinda âjira zâlambama, kurhenga oku cikwi c’igulu kuhika oku cindi, barhanabishwe. Kwo babêra oku idaho nka binazô. 34 Mubande akahababo, mwe bangere, muyâme bwenêne, mucîhirike oku idaho wâni balungere. Bulyala zahisire ensiku zinyu z’okubâgwa n’ez’okushandâzibwa. Kwo mwarhibuka nka kabindi karhumîrira. 35 Abangere barhabone aha bayâkira, ciru balungere barhalobôke. 36 Yumvi omulenge gw’abangere, yumvi endûlù za balungere, bulyala Nyamubâho ashandazize olwabuko bayâbuliramwo, 37 Amalambo garhagwerhi kadali, bagahulisize, erhi budârhi bw’omungo gwa Nyakasane burhuma. 38 Entale yamarhenga omu bulumba, n’ecihugo câbo cahindusire bigûkà, erhi yo erhuma engôrho-kaheza, erhi bwo burhuma obudârhi bw’omungo gwâge.

Jeremia/Jeremiah 25: 1

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה עַֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֗יא הַשָּׁנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ית לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 2אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹֽר׃ 3מִן־שְׁלֹ֣שׁ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֡ה לְיֹאשִׁיָּ֣הוּ בֶן־אָמֹון֩ מֶ֨לֶךְ יְהוּדָ֜ה וְעַ֣ד׀ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה זֶ֚ה שָׁלֹ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ שָׁנָ֔ה הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וָאֲדַבֵּ֧ר אֲלֵיכֶ֛ם אַשְׁכֵּ֥ים וְדַבֵּ֖ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ 4וְשָׁלַח֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כָּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְלֹֽא־הִטִּיתֶ֥ם אֶֽת־אָזְנְכֶ֖ם לִשְׁמֹֽעַ׃ 5לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכֹּ֤ו הָֽרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם וּשְׁבוּ֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם לְמִן־עֹולָ֖ם וְעַד־עֹולָֽם׃ 6וְאַל־תֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם וְלֹֽא־תַכְעִ֤יסוּ אֹותִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א אָרַ֖ע לָכֶֽם׃ 7וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה לְמַ֧עַן הִכְעִסוּנִי בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶ֖ם לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ ס 8לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי׃ 9הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כָּל־מִשְׁפְּחֹ֨ות צָפֹ֜ון נְאֻם־יְהוָ֗ה וְאֶל־נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כָּל־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחָרְבֹ֖ות עֹולָֽם׃ 10וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֣ול כַּלָּ֑ה קֹ֥ול רֵחַ֖יִם וְאֹ֥ור נֵֽר׃ 11וְהָֽיְתָה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחָרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 12וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגֹּ֨וי הַה֧וּא נְאֻם־יְהוָ֛ה אֶת־עֲוֹנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹתֹ֖ו לְשִֽׁמְמֹ֥ות עֹולָֽם׃ 13וְהֵבֵאיתִי עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגֹּויִֽם׃ 14כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֨מָּה֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹולִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפָעֳלָ֖ם וּכְמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ ס 15כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כֹּ֨וס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתֹו֙ אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אֹותְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃ 16וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּֽעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֹתָֽם׃ 17וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכֹּ֖וס מִיַּ֣ד יְהוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ 18אֶת־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 19אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמֹּֽו׃ 20וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כָּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כָּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְלֹ֤ון וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְרֹ֔ון וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדֹּֽוד׃ 21אֶת־אֱדֹ֥ום וְאֶת־מֹואָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ 22וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י צִידֹ֑ון וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם׃ 23וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כָּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃ 24וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃ 25וְאֵ֣ת׀ כָּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי׃ 26וְאֵ֣ת׀ כָּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפֹ֗ון הַקְּרֹבִ֤ים וְהָֽרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כָּל־הַמַּמְלְכֹ֣ות הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַחֲרֵיהֶֽם׃ 27וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם סכֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁת֤וּ וְשִׁכְרוּ֙ וּקְי֔וּ וְנִפְל֖וּ וְלֹ֣א תָק֑וּמוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֵיכֶֽם׃ 28וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַֽחַת־הַכֹּ֥וס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתֹּ֑ות וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שָׁתֹ֥ו תִשְׁתּֽוּ׃ 29כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֙ עַל־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ 30וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם יְהוָ֞ה מִמָּרֹ֤ום יִשְׁאָג֙ וּמִמְּעֹ֤ון קָדְשֹׁו֙ יִתֵּ֣ן קֹולֹ֔ו שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹרְכִ֣ים יַֽעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 31בָּ֤א שָׁאֹון֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ בַּגֹּויִ֔ם נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 32כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנֵּ֥ה רָעָ֛ה יֹצֵ֖את מִגֹּ֣וי אֶל־גֹּ֑וי וְסַ֣עַר גָּדֹ֔ול יֵעֹ֖ור מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 33וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהוָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ לֹ֣א יִסָּפְד֗וּ וְלֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 34הֵילִ֨ילוּ הָרֹעִ֜ים וְזַעֲק֗וּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ֙ אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֔אן כִּֽי־מָלְא֥וּ יְמֵיכֶ֖ם לִטְבֹ֑וחַ וּתְפֹוצֹ֣ותִיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם כִּכְלִ֥י חֶמְדָּֽה׃ 35וְאָבַ֥ד מָנֹ֖וס מִן־הָֽרֹעִ֑ים וּפְלֵיטָ֖ה מֵאַדִּירֵ֥י הַצֹּֽאן׃ 36קֹ֚ול צַעֲקַ֣ת הָֽרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד יְהוָ֖ה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃ 37וְנָדַ֖מּוּ נְאֹ֣ות הַשָּׁלֹ֑ום מִפְּנֵ֖י חֲרֹ֥ון אַף־יְהוָֽה׃ 38עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכֹּ֑ו כִּֽי־הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙ חֲרֹ֣ון הַיֹּונָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י חֲרֹ֥ון אַפֹּֽו׃ פ

Obulêbi bw’enshagali Yeremiyahu ashwêkwa

1 Emurhondêro gw’oburhegesi bwa Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, erhi karhenga kuli Nyakasane. 2 Kwo adesire ntya Nyakasane: mpu ojiyimanga omu ngo y’aha ka-Nyamuzinda. Abantu b’omu bishagala by’e Yuda boshi, abakayîsha baliharâmya omu ka-Nyamuzinda onababwîre ebinwa byoshi nkurhegesire nti obabwîre, orhabinyîhagyamwo ciru n’akanwa kaguma. 3 Ahali nkaba lero bayumva, na ngasi muguma arhenge omu njira yâge ngalu-galu; ago mango nâni nanacîyûnjuza obuhanya ndwîrhe nagerêreza nti mbahanemwo oku bubî bw’ebijiro byâbo. 4 Okolaga wababwîra obwo, erhi: «kwo adesire ntya Nyakasane: mukaba murhanyumvirhi mukanashimba eri irhegeko lyâni mpizire omu masù ginyu, 5 n’omu kurhegêra ebinwa bya bambali bâni b’abalêbi, ncidwîrhe nacirhamya okumurhumirabo n’obwo murhabayumva, 6 aka ka-Nyamuzinda kwo nakajira kulya najiraga Silo, n’olu lugo nalujira lube cêrekane cayêreka amashanja goshi g’igulu, kurhi olugo luhehêrerwa. 7 Abadâhwa, abalêbi n’olubaga lwoshi bayumva oku Yeremiyahu aderha ebyo binwa omu ka-Nyamuzinda. 8 Erhi Yeremiyahu ayusa aganira ngasi kwoshi Nyakasane ali amurhegesire mpu abwîre olubaga, ahadâhwa n’abalêbi bamugwaârha mpu «kufà wanafà. 9 Carhumaga oderha obwo bulêbi oku izîno lya Nyakasane mpu aka Nyamuzinda kwo kaba aka Silo, mpu olu lugo balushâba lushube bigûkà. N’olubaga lwoshi lwagorha Yeremiyahu omu ka-Nyamuzinda ka Nyakasane. 10 Omu kuyumva ntyo, abagula b’e Yuda, barhenga omu bwâmi basôkera ebwa ka-Nyamuzinda baheba endêko aha muhango gw’olumvi luhyâhya lw’aka-Nyamuzinda.

11 Oku bundi ahadâhwa n’abalêbi babwîra abarhwali n’olubaga lwoshi erhi «lufu anakwânîne oyu muntu, bulyala kubî alêbire olugo, nk’oku mwanayumvîrhe n’aginyu marhwiri». 12 Yeremiyahu anacishuza abarhwali n’olubaga lwoshi erhi: Nyakasane ye wantumaga mpu ndêbere aka-Nyamuzinda, n’olu lugo, nnanderhe ebyo binwa munayumvîrhe byoshi. 13 Mukubûlage igenda linyu n’ebijiro binyu; murhegêre muyumvîrhize izu lya Nyakasane, Nyamuzinda winyu, lyoki akugalula, lyoki akaciyûnjuza agalule obuhanya amuderhîre. 14 Niehe, lâbi oku omu maboko ginyu, ndi, munjire oku mwakabona kuli kwinja kunashingânîne. 15 Cikwône mumanye bwinja oku mukanyîrha, erhi na muko mwêru kwêru mucîhebirekwo, mwaguheba kuli olu lugo n’oku bantu balubâmwo. Kulya kuba, buzira kubêsha, Nyakasane wantumaga emunda muli, mpu ebi binwa byoshi biderherwe omu marhwiri ginyu.

16 Oku bundi abarhwali n’olubaga lwoshi, babwîra abadâhwa n’abalêbi erhi «oyu muntu arhali wa kufà, bulyala akanwa arhubwîzire kali ka kuli Nyakasane Nyamuzinda wirhu. 17 Ago mango, baguma omu bagula b’ecihugo, bayîmuka babwîra olubaga lwoshi lwàli lulundumîne: 18 erhi «Mikeyo w’e Meresheti, erhi àli mulêbi omu mango ga Hizikyahu, mwâmi w’e Yuda, àbwîra olubaga lw’e mwa Yuda, erhi: Kwadesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Siyoni yâshuba ndimiro, Yeruzalemu ashube nsinga ya mabuye, n’entondo y’aka-Nyamuzinda gushube muzirhu guli enyanya.

19 Ka Hiwikyahu, mwâmi w’e Yuda, na Yuda yeshi, kuyîrha bamuyirhîre okwo? K’arhali kurhînya barhînyire Nyamubâho, banamuharâmya, Nyamubâho alinda aciyûnjuliza obuhanya àli abahigîrize? Nirhu rhwe? Ka mpu rhucibarhuze ecâha cingan’aho?»

20 Hali na mulume muguma wakazagilêba oku izîno lya Nyakasane, ye wali Uriyahu, mwene Shemayahu, w’e Kiririat-Yarimu. Alêbera olu lugo n’eci cihugo ebidârhi, kulyâla kwa Yeremiyahu. 21 Okubundi mwâmi Yehoyakimu, bo n’abarhambo n’abarhwali bâge, erhi ayumva ebyo binwa, alonza oku akamuyiîrha. Uriyahu akumanya n’obwôba bwarhuma ayâka alinda ahika e Misiri. 22 Mwâmi Yehoyakimu naye anacirhuma e Misiri; arhumayo Elnatani mwene Akbari, erhi alusibwe na bandi nka banga. 23 Bàrhalamula Uriyahu e Misiri, bayîsha bamudwîrhîre mwâmi Yehoyakimu, amushosha engôrho n’omurhumba gwâge agukwêba omu nshinda z’abantu kwône. 24 Yeremiyahu yehe, Ahikamu, mwene Shafani amugalukana; kwo kwarhumire arhagwa omu nfune z’olubaga lw’akagilonza okumuyîrha.

Jeremia/Jeremiah 26: 1

בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלְכ֛וּת יְהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָה֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲמֹד֮ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָה֒ וְדִבַּרְתָּ֞ עַל־כָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה הַבָּאִים֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת בֵּית־יְהוָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם אַל־תִּגְרַ֖ע דָּבָֽר׃ 3אוּלַ֣י יִשְׁמְע֔וּ וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָרָעָ֑ה וְנִחַמְתִּ֣י אֶל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י חֹשֵׁב֙ לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֔ם מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י לָלֶ֨כֶת֙ בְּתֹ֣ורָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶֽם׃ 5לִשְׁמֹ֗עַ עַל־דִּבְרֵ֨י עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁלֵ֣חַ אֲלֵיכֶ֑ם וְהַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ 6וְנָתַתִּ֛י אֶת־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה כְּשִׁלֹ֑ה וְאֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאתָה אֶתֵּ֣ן לִקְלָלָ֔ה לְכֹ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ס 7וַֽיִּשְׁמְע֛וּ הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַנְּבִאִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ מְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 8וַיְהִ֣י׀ כְּכַלֹּ֣ות יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹתֹ֜ו הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִאִ֛ים וְכָל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מֹ֥ות תָּמֽוּת׃ 9מַדּוּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם־יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלֹו֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יֹושֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כָּל־הָעָ֛ם אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 10וַֽיִּשְׁמְע֣וּ׀ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיַּעֲל֥וּ מִבֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיֵּֽשְׁב֛וּ בְּפֶ֥תַח שַֽׁעַר־יְהוָ֖ה הֶחָדָֽשׁ׃ ס 11וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט־מָ֨וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאָזְנֵיכֶֽם׃ 12וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֗נִי לְהִנָּבֵ֞א אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וְאֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃ 13וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהוָ֔ה אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 14וַאֲנִ֖י הִנְנִ֣י בְיֶדְכֶ֑ם עֲשׂוּ־לִ֛י כַּטֹּ֥וב וְכַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵיכֶֽם׃ 15אַ֣ךְ׀ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֗וּ כִּ֣י אִם־מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי־דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל־יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאָזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 16וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכָל־הָעָ֔ם אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶל־הַנְּבִיאִ֑ים אֵין־לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ 17וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 18מִיכָיָהּ הַמֹּ֣ורַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות צִיֹּ֞ון שָׂדֶ֤ה תֵֽחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֨יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמֹ֥ות יָֽעַר׃ 19הֶהָמֵ֣ת הֱ֠מִתֻהוּ חִזְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכָל־יְהוּדָ֗ה הֲלֹא֮ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָה֒ וַיְחַל֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה אֶל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲנַ֗חְנוּ עֹשִׂ֛ים רָעָ֥ה גְדֹולָ֖ה עַל־נַפְשֹׁותֵֽינוּ׃ 20וְגַם־אִ֗ישׁ הָיָ֤ה מִתְנַבֵּא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה אֽוּרִיָּ֨הוּ֙ בֶּֽן־שְׁמַעְיָ֔הוּ מִקִּרְיַ֖ת הַיְּעָרִ֑ים וַיִּנָּבֵ֞א עַל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את כְּכֹ֖ל דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ 21וַיִּשְׁמַ֣ע הַמֶּֽלֶךְ־יְ֠הֹויָקִים וְכָל־גִּבֹּורָ֤יו וְכָל־הַשָּׂרִים֙ אֶת־דְּבָרָ֔יו וַיְבַקֵּ֥שׁ הַמֶּ֖לֶךְ הֲמִיתֹ֑ו וַיִּשְׁמַ֤ע אוּרִיָּ֨הוּ֙ וַיִּרָ֔א וַיִּבְרַ֖ח וַיָּבֹ֥א מִצְרָֽיִם׃ 22וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ יְהֹויָקִ֛ים אֲנָשִׁ֖ים מִצְרָ֑יִם אֵ֣ת אֶלְנָתָ֧ן בֶּן־עַכְבֹּ֛ור וַאֲנָשִׁ֥ים אִתֹּ֖ו אֶל־מִצְרָֽיִם׃ 23וַיֹּוצִ֨יאוּ אֶת־אוּרִיָּ֜הוּ מִמִּצְרַ֗יִם וַיְבִאֻ֨הוּ֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהֹויָקִ֔ים וַיַּכֵּ֖הוּ בֶּחָ֑רֶב וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־נִבְלָתֹ֔ו אֶל־קִבְרֵ֖י בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ 24אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹתֹ֥ו בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֹֽו׃ פ

Abayahudi omu buja bw’omwâmi w’e Babeli

1 (Emurhondêro gw’oburhegesi bwa Sedekyahu mwene Yoshiyahu, mwaâmi w’e Yuda, aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, nako erhi kali ka kuli Nyakasane). 2 Nyamubâho ambwîra ntya: Erhi ohunge emigozi oshane n’omucîmba onabihire oku cikanyi câwe. 3 Okuhandi obiyanke obirhumire omwâmi w’e Edomu, omwâmi w’e Mowabu, n’omwâmi w’aba Amoniti, omwârni w’e Tiri n’omwâmi w’e Sidoni, omu maboko g’entumwa zâbo ziyishire e Yeruzalcmu, oku bwâmi bwa Sedekyahu mwâmi w’e Buyuda. 4 Onabarhume bajibwîra bannawâbo ntya: «Mpu kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Mubwîrage ba Nnawinyu: 5 Niene nie najiraga n’obuhashe bwâni bunji n’okuboko kwâni kulambûle, igulu, omuntu n’ebintu biba en’igulu; nnambigabire oyu nsîmire okubigabira. 6 Bunôla, ebyo bihugo byoshi nabihizire omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, mwambali wâni; namugabîre ciru n’ensimba z’erubala mpu zimushige. 7 Amashanja goshi gâmukolera, ye n’omugala n’omwinjikulu, kuhika nago amango gayandikîrwe ecihugo câge gahike, Iyo amashanja mazibu-zibu n’amâmi makomokomo bamuyandagaza. 8 Ishanja nîsi erhi obwâmi bwabula bushiga Nabukondonozori, mwaâmi w’e Babiloni, obwabula burhega omucîmba gwa mwâmi w’e Babiloni ecikanyi, eryôla ishanja, engôrho n’ecizombo n’ecahira nâlirhangulamwo, kanwa ka Nyakasane, kuhika mmuhebelyo omu nfune. 9 Ninyu mw’oyo, murhumvagya abalêbi, abashonga, abashâsi n’abenge bakamubwîra «mpu murhashige omwâmi w’e Babiloni!» 10 Bunali bunywesi bakazimulêbera: kuderha mpu bamurhenza omu ishwa linyu nâni mmuhuluse muhere. 11 Cikwône ishanja lyarhege omucîmba gw’omwâmi w’e Babiloni ecikanyi likanamushiga, naliha okurhamûkira omu ishwa lyâlyo, kanwa ka Nyakasane, lyâlihinga linaliyûbake. 12 Naye Sedekyahu mwâmi w’e Yuda nàmushambalira okwo kwonanênè; nàmubwîra: «nti murhege omuzigo gw’omwâmi w’e Babiloni ebikanyi binyu, mumukolere, ye n’olubaga !wage, mwâlama. 13 (Carhuma walonza w’oyo n’olubaga, okufa n’engôrho, n’ecizombo n’ecahira, kulyâla Nyakasane ayôbohagya n’ebyo olubaga lurhashiziri omwâmi w’e Babiloni?) 14 Murhanayumvagya ebinwa badwîrhe bamubwîra abalêbi: «murhabe baja ba mwâmi w’e Babiloni». Bwo bunywesi badwîrhe babalêbera^b. 15 Bulyala abo ntabarhumaga, kanwa ka Nyakasane, bunywesi badwîrhe bamulêbera^c, omu iziîo lyani, mpu Iyo ngaya mmushandabanye muherêrekere, mw’oyo n’abalêbi badwîrhe bamulêbera. 16 N’abadâhwa n’olu lubaga lwoshi, nababwîra ntya: «Nti kwo adesire ntya Nyakasane. Murhumvagya ebinwa by’abalêbi binyu badwîrhe bamulêbera mpu «Lâbi, ebirugu by’aka-Nyamuzinda kurhenga e Babiloni, byagalulwa buzira kurhindira, bunywesi badwîrhe, okumulêbera. 17 Murhayumvagya. Mushige omwâmi w’e Babiloni, mwalama. Cakarhuma olu lugo lwashuba bigûkà? 18 Akaba banali balêbi, akabaga oluderho lwa Nyakasane luli nabo, bashengage Nyakasane w’emirhwe, Iyo rhulekijà e Babiloni, orhulugu rhusigire omu ka-Nyamuzinda n’omu nyumpa ya mwâmi e Yuda, n’aha Yeruzalemu. 19 Bulyala kwo adesire ntya Nyakasane oku biyêrekire (emitungo, enyanja, eciriba) n’ebindi birugu byasigire mw’olu lugo, 20 biryâla birhahagulagwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, amango ahêkaga buja kurhenga e Yeruzalemu kuja e Babiloni, Yekonyahi mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda (ye n’abarhambo b’e Yuda na Yeruzalemu). 21 Neci kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, oku biyêrekire ebirugu bisigire omu ka-Nyamuzinda, n’omu nyumpa ya mwâmi e Yuda n’e Yeruzalemu; 22 byaheêkwa e Babiloni, (binabêreyo kuhika olusiku nâbirhandûla), kanwa ka Nyakasane. Ago mango, Iyo nâbiyînamula nnambigalule muli eci cihugo.»

Jeremia/Jeremiah 27: 1

בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהֹויָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מֹוסֵרֹ֖ות וּמֹטֹ֑ות וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃ 3וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱדֹ֜ום וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מֹואָ֗ב וְאֶל־מֶ֨לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִידֹ֑ון בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 4וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶֽם׃ 5אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּדֹ֔ול וּבִזְרֹועִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃ 6וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹ֣ות הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי לֹ֖ו לְעָבְדֹֽו׃ 7וְעָבְד֤וּ אֹתֹו֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם וְאֶת־בְּנֹ֖ו וְאֶֽת־בֶּן־בְּנֹ֑ו עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצֹו֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בֹו֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ 8וְהָיָ֨ה הַגֹּ֜וי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתֹו֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּארֹ֔ו בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגֹּ֤וי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֹֽו׃ 9וְ֠אַתֶּם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 10כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃ 11וְהַגֹּ֗וי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּארֹ֛ו בְּעֹ֥ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַֽעֲבָדֹ֑ו וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתֹו֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃ 12וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹתֹ֛ו וְעַמֹּ֖ו וִֽחְיֽוּ׃ 13לָ֤מָּה תָמ֨וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר֙ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־הַגֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 14וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 15כִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 16וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כָּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִֽיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 17אַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חָרְבָּֽה׃ 18וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּֽיהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים׀ הַנֹּותָרִ֣ים בְּבֵית־יְהוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ פ 19כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנֹ֑ות וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנֹּותָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 20אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלֹותֹו אֶת־יְכָונְיָ֨ה בֶן־יְהֹויָקִ֧ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כָּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ ס 21כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַל־הַכֵּלִ֗ים הַנֹּֽותָרִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבֵ֥ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 22בָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד יֹ֣ום פָּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ פ

Yeremiyahu n’omulêbi w’obunywesi Hanâniya

1 Ogwo mwâka gwonênè, omurhondêro gw’oburhegesi bwa Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, mwâka gwa kani, mwêzi gwa karhanu, omulêbi Hanâniya, mwene Azuru w’e Gabaoni, ashambalira Yeremiyahu omu ka-Nyamuzinda omu masù g’abadâhwa n’olubaga. 2 Erhi: «ntya kwo adesire Nyakasa ne w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Narhibwîre omucîmba gw’omwâmi w’e Babiloni! 3 Yindi myâka ibirhi yone, nâderha bagalule hanôla ngasi kalugu k’aka-Nyamuzinda ka Nyamubâho, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, akûlaga aha mpu akahêke e Babiloni. 4 Kwo na kwo, Yekonyahu mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, ye bo na abalulizibagwa kurhenga e Yuda mpu baje e Babiloni, nâjira bagaluke aha, kanwa ka Nyakasane, bulyâla nkola nashangula omucîmba gwa mwârni w’e Babiloni.

5 Okubundi omulêbi Yeremiyahu ashuza omulêbi Hanâniya, omu masù g’abadâhwa n’olubaga lwàli omu ka-Nyamuzinda. 6 Omulêbi Yeremiyahu aderha obwo, erhi: «Bibe ntyo mâshi!» Nyamubâho ajire ntyo mâshi. Ayunjulize ebyo binwa by’obulêbi odesire, anagalule kurhenga e Babiloni, ebirugu byoshi by’o mu ka-Nyamuzinda, n’abahêsirwe buja boshi. 7 Cikwône, yumva bwinja akanwa nabwîra amarhwiri gâwe n’ag’olubaga lwoshi: 8 Abalêbi bàrhushokoleraga, w’oyo na nâni, kurhenga mîra bàdesire eby’obulêbi biyêrekire bihugo binji na mâmi garhali manyi, byantambala n’amahanya n’ecahira: 9 Omulêbi walêba eby’omurhula, erhi akanwa kâge kaba go mango bayemêra oku neci yanali ntumwa ya Nyakasane.

10 Okubundi omulêbi Hanâniya arhenza omucîmba oku birhugo by’omulêbi Yeremiyahu agushangula. 11 Hanâniya anaciderha omu masù g’olubaga: erhi «Kwadesire ntya Nyakasane, erhi; ntyâla kwo enyuma za myâka ibirhi, nâshangula omucîmba gwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, nâgukûla oku birhugo by’amashanja goshi». N’omulêbi Yeremiyahu acigendera.

12 N’okusiga, erhi omulêbi Hanâniya ayûsa ashangula omushigo gwali oku birhugo bya ornulêbi Yeremiyahu, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu: 13 Erhi kanya obwire Hanâniya oku kwo adesire ntya Nyakasane. Kali micîmba ya mirhi odwîrhe washangula’? Ma! wayihinganula n’emicîmba y’ecûma obu! 14 Bulyâla ntya kw’adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamnzinda w’I sraheli: guli gwa cûma omucîmba mpizire oku cikanyi c’ago mashanja goshi, kuderha mpu gashige Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. (Kushiga gâmushiga, nnâmufumbisire ciru n’ensimba z’erubala).

15 Omulêbi Yeremiyahu anacibwîra omulêbi Hanâniya, erhi: «yumva bwinja Hanâniya: Nyakasane arhakurhumire abulirhuma olu lubaga lwacîkubagira obunywesi. 16 Co cirhuumire aderha ntya Nyakasane, erhi: Lâba oku nama kuheza oku busù bw’igulu, wafà guno mwâka (bulyâla wayigîrize abantu okugomera Nyamubâho). 17 Omulêbi Hanâniya anafà ogwo mwâka gwonênè, omu mwêzi gwa kali nda.

Jeremia/Jeremiah 28: 1

וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֨כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנַת הָֽרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעֹון֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֞רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 3בְּעֹ֣וד׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 4וְאֶת־יְכָנְיָ֣ה בֶן־יְהֹויָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְ֠הוּדָה וְאֶת־כָּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם הָעֹמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהוָה֙ וְכָל־הַגֹּולָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 7אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאָזְנֶ֑יךָ וּבְאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ 8הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן־הָֽעֹולָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ אֶל־אֲרָצֹ֤ות רַבֹּות֙ וְעַל־מַמְלָכֹ֣ות גְּדֹלֹ֔ות לְמִלְחָמָ֖ה וּלְרָעָ֥ה וּלְדָֽבֶר׃ 9הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁלֹ֑ום בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֗יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָחֹ֥ו יְהוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃ 10וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמֹּוטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כָל־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־עֹ֣ל׀ נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל בְּעֹוד֙ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים מֵעַ֕ל־צַוַּ֖אר כָּל־הַגֹּויִ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לְדַרְכֹּֽו׃ פ 12וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵי שְׁבֹ֞ור חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמֹּוטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 13הָלֹוךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מֹוטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹטֹ֥ות בַּרְזֶֽל׃ 14כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל־צַוַּ֣אר׀ כָּל־הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָדֻ֑הוּ וְגַ֛ם אֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נָתַ֥תִּי לֹֽו׃ 15וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְהוָ֔ה וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל־שָֽׁקֶר׃ 16לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּֽחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּֽי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל־יְהוָֽה׃ 17וַיָּ֛מָת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ פ

Amaruba garhumiragwa abali bahêsirwe mpira

1 Alaga ebinwa n’amaruba omulêbi Yeremiyahu arhumaga kurhenga e Yeruzalemu, agarhumira abazinda b’omu barhanzi bahêkagwa mpira, abadâhwa, abalêbi n’olubaga lwoshi Nabukondonozori ahêkaga mpira e Babiloni kurhenga e Yeruzalemu. 2 Mwâmi Yekonyahu ali amarhenga e Yeruzalemu ye bo n’omwâmi-kazi n’ebibwindi, n’abasahizi b’e Yuda n’e Yeruzalemu, n’abatuzi n’ahabinji. 3 Ye wagahêkaga Eleasa, mugala wa Shafani bo na Gemarya, mugala wa Hilkiya, Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ali abarhumire e Babiloni emwa Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni. Ago maruba gàli gadesire ntya:

4 «Kwo adesire ntya, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli; bo abwîzire abahêkagwa mpira kurhenga e Yeruzalemu kuja e Babiloni: 5 Muyûbake enyumpa munafumbamire; murhwêre amashwa munalye amalehe gâmwo. 6 Muyanke abakazi, muburhe akanyere n’akarhabana; na bagala binyu mubalongeze abakazi; muhe na bâli binyu abalume, baburhe akanyere n’akarhabana, mulugire eyo munda, murhanyihaga! 7 Olugo namululizagyamwo, mululongeze omurhûla mulusengerere emunda Nyakasane ali. 8 Bulyâla kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli: murhahabulagwa n’abalêbi bali ekarhî kinyu nîsi abashonga binyu: murhayumvagya ebilôrho mudwîrhe mwalôrha. 9 Kulya kuba bunywesi badwîrhe bamulêbera oku izîno lyâni. Niono ntabarhumaga, Kanwa ka Nyakasane. 10 Bulyâla kwo adesirc ntya Nyakasane: Amango emyâka makumi gali nda e Babiloni yâbà yamâhika, nâmurhandûla nnanyunjuze omulagi namulaganyagya gw’okumugalula eno munda. 11 Bulya nâni niene mmanyire enkengêro ngwerhe kuli mwe, kanwa ka Nyakasane, nkengêro za murhûla ci zirhali za buhanya, za kumushobôza okuhwa rnudwîrhe mwacifinja kw’ebi. 12 Mwanyakûza munayishe, mwanshenga mmuyumve. 13 Mwannonza munambone bulya mwannonza n’omurhima gwinyu gwoshi. 14 Nâleka munshange, kanwa ka Nyakasane. Empira zinyu nâzigalula, nnâmubuganyazo kurhenga omu mashanja goshi na kurhenga n’emunda namuhabulîre yoshi, kanwa ka Nyakasane. Nâmugalula ahâla mwàli erhi mushandabana.

15 Obwôla mudwîrhe mwaderha, mpu: Nyamubâho arhuzûkîze abirhu baleêbi e Babiloni. 16 Alagi ebi Nyakasane aderhîre omwâmi ôli ntebe ya Daudi n’olubaga lwoshi lulimw’olu logo bulya bene winyu barhamushimbaga erhi muhekwa mpira. 17 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: mpu lâbi oku nâbalikiramwo engôrho, ecizombo n’ecahira, nâbahindula bashube nka malehe gabozire, galya gasherîre ciru garhankacirîbwa. 18 Nâbayishakwo luminomino n’engôrho, n’ecizombo n’ecahira; nabajira babe ha côba oku mâmi g’igulu, ba cibonya-nshonyi, cikango, masheka oku mashanja goshi g’emunda nâbahabulira. 19 Kwo kuderha oku barhayumvirhizagya ebinwa byâni, kanwa ka Nyakasane, n’obwo nakazîribarhumira buzira kurhama, abambali bâni b’abaêebi, cikwône barhabayumvirhizagya, kanwa ka Nyakasane. 20 Ninyu mw’oyo mwe mwahêsirwe mpira, mwe nârhumaga e Babiloni kurhengera e Yeruzalemu, muyumve mweshi akanwa ka Nyakasane.

21 Kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, oku biyêrekire Ahabu, mwene Kolaya bona Sidikiyabu, mwene Maseya. Abo bombi bakazâgilêba eby’obunywesi oku izîno Iyâni. Lâba oku nkola nabaheba omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, abahanire omu masù ginyu. 22 Barhengakwo omugani gw’okuhehêrera gukazikolesibwa na balya bo hi bahêsirwe mpira, kurhengera Yuda kuja e Babiloni mpu: «Nyakasane akujire aka Sidikiyahu na Ahabu, bo bayôcibagwa n’omwâmi w’e Babiloni. 23 Kwo kuderha oku bakozire ebirhajirwa omu Israheli, bahusha na bakà omulungu, baderha n’ebinwa by’obunywesi omu izîno lyani, ntanabarhumiri kwo. Mmanyire niene nnampamirîze, kanwa ka Nyakasane.

Ebi balêbîre Shemayahu

24 Naye Shemayahu w’e Nahalamu, omubwîre ntya, erhi: 25 «Ntya kwo adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: «kulya kuba warhumire amaruba oku buhashe bwâwe wene, wagarhumira olubaga luli e Yeruzalemu lwoshi, n’omudâhwa Sefaniya, mwene Maseya, n’abadâhwa boshi. 26 Mpu «Nyamubâho akuyimanzize mpu obe mudâhwa ahali h’omudâhwa Yehoyada, mpu olange omurhûla omu ka-Nyamuzinda, olole ngasi musirhe wakaderha mpu acîhira omu by’obulêbi; onamuhire omu mugozi n’omu mpamikwa. 27 Carhumirage orhahakanya Yeremiyahu we Anatoti odwîrh alêbera ekarhî kinyu? 28 Na kurhalusa aho, ali arhurhumîre amaruba e Babiloni, erhi «Byaliho ebi! Muyûbake enyumpa muzijemwo, muhinge amashawa munalye omwâka gwamurhenga». 29 Omudâhwa Sefaniya ali asomirwe n’aga maruba erhi n’omulêbi Yeremiyahu anahali. 30 Akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, 31 erhi aka kanwa okahisekwo balya bagenzire mpira: «Kwo adesire ntya Nyakasane oku biyêrekire Shemayahu w’e Nahalamu. Obwôla Shemayahu amulêbîre, n’obwo ntàli mmurhumire, n’obwôla arhumire mwacîkubagira eby’obunywesi, 32 obwo kwo biri ntyo, ntya kwo Nyakasane adesire: «Nkolaga nahana Shemayahu w’e Nahalamu ye n’obûko bwâge. Ntâye wakuliye wâyûbake omu karhî k’olu lubaga, mpu abone ebinja nâjirira oluhaga lwâni, kanwa ka Nyakasane, bu lyâla anashumisire abandi okugomera Nyakasane.

Jeremia/Jeremiah 29: 1

וְאֵ֨לֶּה֙ דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֛ח יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא מִירוּשָׁלִָ֑ם אֶל־יֶ֜תֶר זִקְנֵ֣י הַגֹּולָ֗ה וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֤ים וְאֶל־הַנְּבִיאִים֙ וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר הֶגְלָ֧ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 2אַחֲרֵ֣י צֵ֣את יְכָנְיָֽה־הַ֠מֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָ֨ה וְהַסָּרִיסִ֜ים שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֧ה וִירוּשָׁלִַ֛ם וְהֶחָרָ֥שׁ וְהַמַּסְגֵּ֖ר מִירוּשָׁלִָֽם׃ 3בְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר׃ ס 4כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָל־הַ֨גֹּולָ֔ה אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 5בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנֹּ֔ות וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃ 6קְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהֹולִידוּ֮ בָּנִ֣ים וּבָנֹות֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־בְּנֹֽותֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנֹ֑ות וּרְבוּ־שָׁ֖ם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ׃ 7וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁלֹ֣ום הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלֹומָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֹֽום׃ פ 8כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים׃ 9כִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 10כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטֹּ֔וב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 11כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה מַחְשְׁבֹ֤ות שָׁלֹום֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה׃ 12וּקְרָאתֶ֤ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם׃ 13וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־לְבַבְכֶֽם׃ 14וְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֮ נְאֻם־יְהוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־שְׁבִיתְכֶם וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִֽכָּל־הַגֹּויִ֞ם וּמִכָּל־הַמְּקֹומֹ֗ות אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם׃ 15כִּ֖י אֲמַרְתֶּ֑ם הֵקִ֨ים לָ֧נוּ יְהוָ֛ה נְבִאִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ ס 16כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַיֹּושֵׁב֙ אֶל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם הַיֹּושֵׁ֖ב בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את אֲחֵיכֶ֕ם אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָצְא֥וּ אִתְּכֶ֖ם בַּגֹּולָֽה׃ 17כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר וְנָתַתִּ֣י אֹותָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ 18וְרָֽדַפְתִּי֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וּנְתַתִּ֨ים לִזְוָעָה לְכֹ֣ל׀ מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֗רֶץ לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִשְׁרֵקָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכָל־הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּ֥ים שָֽׁם׃ 19תַּ֛חַת אֲשֶֽׁר־לֹא־שָׁמְע֥וּ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֩ שָׁלַ֨חְתִּי אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־עֲבָדַ֤י הַנְּבִאִים֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֔חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 20וְאַתֶּ֖ם שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֑ה כָּל־הַ֨גֹּולָ֔ה אֲשֶׁר־שִׁלַּ֥חְתִּי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ ס 21כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אַחְאָ֤ב בֶּן־קֹֽולָיָה֙ וְאֶל־צִדְקִיָּ֣הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֔ה הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶ֛ם בִּשְׁמִ֖י שָׁ֑קֶר הִנְנִ֣י׀ נֹתֵ֣ן אֹתָ֗ם בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִכָּ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 22וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃ 23יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת־נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֤ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לֹ֣וא צִוִּיתִ֑ם וְאָנֹכִ֛י הוּיֹדֵעַ וָעֵ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 24וְאֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃ 25כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל־צְפַנְיָ֤ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כָּל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 26יְהוָ֞ה נְתָנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּ֚חַת יְהֹויָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְיֹ֤ות פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה לְכָל־אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָתַתָּ֥ה אֹתֹ֛ו אֶל־הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל־הַצִּינֹֽק׃ 27וְעַתָּ֗ה לָ֚מָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעֲנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם׃ 28כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן שָׁלַ֥ח אֵלֵ֛ינוּ בָּבֶ֥ל לֵאמֹ֖ר אֲרֻכָּ֣ה הִ֑יא בְּנ֤וּ בָתִּים֙ וְשֵׁ֔בוּ וְנִטְע֣וּ גַנֹּ֔ות וְאִכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽן׃ 29וַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאָזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ פ 30וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 31שְׁלַ֤ח עַל־כָּל־הַגֹּולָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֖ה הַנֶּחֱלָמִ֑י יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ נִבָּ֨א לָכֶ֜ם שְׁמַעְיָ֗ה וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א שְׁלַחְתִּ֔יו וַיַּבְטַ֥ח אֶתְכֶ֖ם עַל־שָֽׁקֶר׃ 32לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֨י פֹקֵ֜ד עַל־שְׁמַעְיָ֣ה הַנֶּחֱלָמִי֮ וְעַל־זַרְעֹו֒ לֹא־יִהְיֶ֨ה לֹ֜ו אִ֣ישׁ׀ יֹושֵׁ֣ב׀ בְּתֹוךְ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־יִרְאֶ֥ה בַטֹּ֛וב אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה־לְעַמִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־סָרָ֥ה דִבֶּ֖ר עַל־יְהוָֽה׃ ס

Nyamuzinda âyôkola olubaga lwage

1 Akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu^d; 2 erhi: kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Ciyandikire wene omu citabu ebinwa nakubwîra byoshi. 3 Bulyâla, lâba k’orhabwini oku ensiku zayisha, yekudesire Nyakasane, zo nâgalulamwo empira z’olubaga lwâni lw’Israheli (na Yuda), kanwa ka Nyakasane, nâbashubiza omu cihugo nahaga b’ishe cishube câbo. 4 Lâbaga n’ebinwa Nyakasane abwîraga Israheli (na Yuda): 5 Kwo adesire ntya Nyakasane «nayumvîrhe izù ly’oku bihamba, lya bihamba ci lirhali lya murhûla. 6 Mudosagye munalolêreze, erhi omulume anaburhe. Cici cirhumirage ndwîrhe nabona abalume bacigwarhirire oku nziha, nka mukazi waburha? Cici cirhumirage ngasi busù buhindulîrwe? 7 Obuhanya! Lwanaba lusiku ludârhi! Nta lundi luli nk’olu! Mango ga malibuko kuli Yakobo cikwône agafulumukamwo mutaraga. 8 Olwo lusiku-kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire-nasha ngula omuzingo guzidohire oku igosi na ntwe emibanga yawe. Lero obwo orhakaciba muja w’ab’ihanga. 9 Cikwône Israheli na Yuda bâkazikolera Nyakasane Nyamuzinda waâbo, na Daudi ye mwâmi wâbo nâyishibaha. 10 Nâwe, we mwambali wâni Yakobo, orhaciyôbohaga kwo Nyakasane adesire, orhacirhe omurhima, wâni Israheli, bulya nyishire nti nkuyôkole mw’ebyo bihugo by’ekuli, nâyôkola n’abana bâwe, omu cihugo bahekagwa buja. Yakobo agaluka anashubibona obuholo n’omurhûla. Na ntâye wacimurhemula. 11 Ndi haguma nâwe nti nkucize, kwo Nyakasane adesire, hano mmalira amashanja goshi nali kushandabanyizemwo, wehe wene ntaherêre keze. Cikwône nâkuhana nk’oku bishingânîne. Ntankakujirira nka kuno oli mwêru-kwêru, ciru akaba! 12 Ntya kwo Nyakasane adesire. Obuvune bwâwe burhalunge ecihulu câwe kali kafinjo. 13 Ntâye wahaliza mpu akusambira, haba ebidundu by’okubuka obulema ci kuli we nta bufumu! 14 Abakuzigira boshi bakuyîbagire barhacikushîbirira w’oyo bulya nàkushûsire nka kulya omushombanyi wâwe akanakushûrha, nàkukalihira n’obukali budârhi (bulya obubî bwâwe buli bunene, n’ebyâha byâne byàli mwandu). 15 Cirhumire walakira obuvune bwâwe n’obu amalumwa gâwe garhankarhûlirizibwa? Bugoma bwâwe n’ebyâha byâwe binjibinji, byarhumire nàkujira ntyo! 16 Cikwône ngasi boshi bakulya nabo, bakolaga bâlibwa ngasi abashombanyi bâwe boshi, bakola bâgwârhwa mpira; ngasi bàhagulaga ebirugu bwâwe, nabo ebyâbo byâhagulwa; na ngasi bàkugayaguzagya nabo bakolaga bâgayaguzibwa. 17 Nkolaga nâkubuka, nanfumye ebihulu byâwe, kwo Nyakasane adesire, bulya bakuyîrisire mpu we «mushombe-kazi», mpu we Siyoni «orhacishîbirirwa na ndi». 18 Ntya kwo Nyakasane adesire: Loli oku nagalula cmpira omu mahêma ga Yakobo n’emyûbako yâge nâyifira bwonjo. Ecishagala ca shubiyûbakwa omu ciriba câco n’enyumpa nyinjinja halya yanali burhanzi. 19 Omwo mwarhenga emisengero y’okuvuga omunkwa n’izù ly’abashagalusire lyâshakanya. Nâmuluza, lero murhakacinyîha. Nâmukengêsa, lero murhakacigayaguzibwa. 20 Abana bâge bashubiyôrha nka kulya kwa mîra banashubikashubûzanya omu ndeko embere zâni. Nayishihana bwenêne ngasi bakâbali buza. 21 Omurhambo wâge arhenga muli ye, n’omurhegesi wâge ayîshiba w’omu iburha lyâge. Nâyishimuhamagala, naye âyishibêra aha ndi. Ndi wankahalizize okunyegêra? Kwo Nyakasane adesire. 22 Mwashubiba lubaga lwâni nâni nayîshiba Nyamuzinda winyu. 23 Yumvi oku ecihûsi ca Nyakasane ciyiruka: bukunizi bwâge obwo! Kalemêra amacihugunya amarhogera oku irhwe ly’abanya-byâha. 24 Obukunizi bunene bwa Nyakasane burhahube arhanacihubula, n’okuyunjuliza omuhigo àligwerhe emurhima. Mwayîshiyumva ebyo omu nsiku nzinda.

Jeremia/Jeremiah 30: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב־לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר׃ 3כִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת־שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֗ים אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לַאֲבֹותָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃ פ 4וְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל־יְהוּדָֽה׃ 5כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה קֹ֥ול חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֹֽום׃ 6שַׁאֲלוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ אִם־יֹלֵ֖ד זָכָ֑ר מַדּוּעַ֩ רָאִ֨יתִי כָל־גֶּ֜בֶר יָדָ֤יו עַל־חֲלָצָיו֙ כַּיֹּ֣ולֵדָ֔ה וְנֶהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִ֖ים לְיֵרָקֹֽון׃ 7הֹ֗וי כִּ֥י גָדֹ֛ול הַיֹּ֥ום הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ׃ 8וְהָיָה֩ בַיֹּ֨ום הַה֜וּא נְאֻ֣ם׀ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות אֶשְׁבֹּ֤ר עֻלֹּו֙ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֔ךָ וּמֹוסְרֹותֶ֖יךָ אֲנַתֵּ֑ק וְלֹא־יַעַבְדוּ־בֹ֥ו עֹ֖וד זָרִֽים׃ 9וְעָ֣בְד֔וּ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְאֵת֙ דָּוִ֣ד מַלְכָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָקִ֖ים לָהֶֽם׃ ס 10וְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַעֲקֹ֤ב נְאֻם־יְהֹוָה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מֹושִֽׁיעֲךָ֙ מֵֽרָחֹ֔וק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 11כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהֹֽושִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגֹּויִ֣ם׀ אֲשֶׁ֧ר הֲפִצֹותִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֤ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ פ 12כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃ 13אֵֽין־דָּ֥ן דִּינֵ֖ךְ לְמָזֹ֑ור רְפֻאֹ֥ות תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ 14כָּל־מְאַהֲבַ֣יִךְ שְׁכֵח֔וּךְ אֹותָ֖ךְ לֹ֣א יִדְרֹ֑שׁוּ כִּי֩ מַכַּ֨ת אֹויֵ֤ב הִכִּיתִיךְ֙ מוּסַ֣ר אַכְזָרִ֔י עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֹנֵ֔ךְ עָצְמ֖וּ חַטֹּאתָֽיִךְ׃ 15מַה־תִּזְעַק֙ עַל־שִׁבְרֵ֔ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל׀ רֹ֣ב עֲוֹנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ׃ 16לָכֵ֞ן כָּל־אֹכְלַ֨יִךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכָל־צָרַ֥יִךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֤וּ שֹׁאסַ֨יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכָל־בֹּזְזַ֖יִךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז׃ 17כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכֹּותַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיֹּ֣ון הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ׃ ס 18כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אָהֳלֵ֣י יַֽעֲקֹ֔וב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל־תִּלָּ֔הּ וְאַרְמֹ֖ון עַל־מִשְׁפָּטֹ֥ו יֵשֵֽׁב׃ 19וְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תֹּודָ֖ה וְקֹ֣ול מְשַׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ׃ 20וְהָי֤וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַעֲדָתֹ֖ו לְפָנַ֣י תִּכֹּ֑ון וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל־לֹחֲצָֽיו׃ 21וְהָיָ֨ה אַדִּירֹ֜ו מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלֹו֙ מִקִּרְבֹּ֣ו יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא־זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת־לִבֹּ֛ו לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 22וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס 23הִנֵּ֣ה׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה סַ֖עַר מִתְגֹּורֵ֑ר עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃ 24לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרֹון֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂתֹ֥ו וְעַד־הֲקִימֹ֖ו מְזִמֹּ֣ות לִבֹּ֑ו בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבֹּ֥ונְנוּ בָֽהּ׃

^a22.24 Mpu Koniyasi gwarhi Abagereki n’Abanfransa

^b27.14 babalêbera (wanayowaagulia, wanayowaambia manabii): ciswahili cahizire ebi omu mashi, kuli kuderha: «bamulêbera» Ambwîra, akubwîra,amubwîra, arhubwîra, amubwîra, ababwîra; akaniambia, akakwambia, akamwambia, akatwambia, akawambia, akawambia

^c27.15 bamulêbera: go mashi gahire ago

^d30.1 Eci cigabi 30, 1-31,22, aha haderhwa Citabu ca kurhuliriza ciyêrekine obwinja bwa Nyakasane ocisîmire Israheli, alonza okumuheba omu cinyabuguma.

1 Mw’ago mango-kwo Nyakasane adesire -Nâbà Nyamuzinda w’emilala yoshi y’lsraheli. Nabo babe lubaga lwâni. 2 Ntya kwo Nyakasane adesire: Omu irungu, nàyerekîne olukogo lwâni erhi olubaga lufuma engôrho. Lero Israheli akola âlama n’omurhûla^e. 3 Akagiderha, erhi: «Nyakasane ayishiricîyêrekana kuli nie erhali hofi». Lero nâni namubwîra, nti: «Nkurhonya kurhenga ensiku zoshi^f, co cirhumire nyôrha ncîkwîshwekîrekwo bwenêne». 4 Nashubikudêkereza we mwana-nyere w’Israheli, kandi washubirhôla ehigoma hyâwe, ocihebe eruhya n’omwishingo haguma n’abasâma. 5 Okola washubibarha emizâbîbu oku ntondo z’e Samâriya, abahinzi bakarhwêra n’okusârûla. 6 Neci, lwo lusiku abadwîrhe bayîza babandira orhubuli oku ntondo za Efrayimu mpu: «Yimuka! Rhusôkere e Siyoni, hofi na Nyakasane-Nyamuzinda wirhu». 7 Bulya kwo Nyakasane adesire: Mubandire lsraheli orhuhababo rhw’omwishingo, mushokolere omurhwe gw’amashanja mukomere Nyakasane kagasha, mulengeze ecihogêro muderhe mpu: «Nyakasane, cungula olubaga lwâwe, cungula amahanga gasigîre g’Israheli.» Bulya ntya kwo Nyakasane adesire, erhi: 8 Nâbashubûza kurhenga omu cihugo c’enjira nyanya, n’ambahuluza kurhenga emahanga g’igulu. Bo balimwo emihurha n’enkunagizi, abakazi bali nda, n’abazire, boshi haguma, olubaga lwâni lugaluke oku lwànali. 9 Bayishire balaka, nâni mbadwîrhe nayisha nabarhuliriza. N’abaheka ah’iriba. Omu njira nungêdu elya barhankasârhalamwo. Bulya ndi ishe wa Israheli, na Efrayimu^g yo nfula yâni. 10 Mwe bihugo by’e mahanga, yumvi akanwa ka Nyakasane! Munakayaâlize oku birhwa biri kulî; mukaziderha erhi: «Nyakasane alirhanziri shandâza Israheli, lero amashubimukumakuma erhi àmushibirira nka kula lungere ashîbirira ebibuzi byâge. 11 Bulya Nyakasane ayôkwire Yakobo, àmufumya kw’abamulushire miîsi. 12 Bayîshiyîsha, n’orhuhababo rhw’enshagali oku ntondo ye Siyoni, n’okulibirhira caligumiza ebw’ebi Nyakasane abashobôzize: engano, idivayi lyacikandagwa, n’amavurha, ebibuzi n’enkafu; bayiîshiyôrha nk’ishwa ly’omu luziba, barhakacishalika bundi. 13 Obwôla, abana-nyere banaja oku cigamba, na boshi haguma, emisole n’abashosi; na ntyo, nâyishihôrhola emirenge yâbo, mpebeho enshagali. Nâyishibarhûliriza, enyuma ly’amalibuko gabe masheka. 14 Nâyishikashêgera abadâhwa bâni enyama zishushagîre, n’okushobôza olubaga lwâni ebinja bya ngasi lubero. Kwo Nyakasane ogala byoshi adesire.

15 Nyakasane ashubiriderha erhi: Kurhenga e Rama, izù lyâyumvikana, mirenge ya burhe. Rasheli^h oyo walakira abana bâge; arhalonza ciru arhûlirizibwe bulya abana bâge bafire. 16 Ci Nyakasane kwo adesire ntya: Hulika, ohôrhole emirenge! Bulya wâcihemberwa amalibuko gâwe, nie Nyakasane nkudesire. Abana bâwe bacirhenga emw’abalenzi. 17 Kuziga haciri obulangalire oku iburha lyâwe, Nyakasane okudesire. abana bâwe bashubigaluka omu cihugo câbo. 18 Nayumvirhe bwinjinja oku abantu b’emwa Efrayimu badwîrhe balaka banaderha, mpu: «Nyakasane warhukubwire bwenêne nka kula banakubûla empanzi ntôrho eyâbirana. Ci lero orhushubizagye emunda oli, Iyo rhuba bâwe lwoshi, bulya w’oyo Nyakasane, wenene Nyamuzinda wirhu. 19 Neci, rhwali erhi rhwakugomîre, cikwône buno rhuyemire oku rhwaàbihire, wàrhulangwîre obubî bwirhu, rhuli rhwakomomba aha murhima, eza meme zarhubumbire, rhwafire nshonyi z’ebijiro birhu byakurhenga eburho. 20 Efrayimu ye mugala wâni muzigirwa, mwana nsîma bwenêne. Ngasi mango erhi nderha nti nakaliha, nankayumva arhantenga omu bukengêre, bulya mmuzigira bwenêne. Ntâko nakabula kumufa bwonjo. 21 Yimanza olugurhu, ohire ecôgo oku njira yâwe. Okengere enjira walikulikire, engeso walishimbire. Galuka mâshi Israheli muzigirwa. Shubira omu cihugo câwe. 22 Kuhika mangaci Iyo ohiga ebishingânîne, oyu mwananyere w’ecigamba? Bulya Nyakasane ânaleme ebihyahyaⁱ omu igulu: Omukazi yekola wakazilonza omulune.

Amalaganyo g’okushubiyûbaka Yuda

23 Alagi ebi Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Hano ngalula bene Yuda omu cihugo câbo, bâshubikaderha ebi binwa: Mâshi Nyamuzinda akugishe, ntondo ntagatifu ya Siyoni, karhwa bwâmi k’obucunguzi!» 24 Ago mango, abantu b’omu bishagala bya Yuda boshi haguma, abahinzi, n’abangere b’ebibuzi. 25 Bulya nâshubihà emisi ngasi bakola barhamire, na ngasi ba buligo nabahà ebi banalagîrîrekwo. 26 Na ntyo ene nzûka, nàmabona oku iro lyantabîre.

Israheli na Yuda

27 Ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, nayâliza abantu n’ebintu omu bûko bwa Israheli, n’ebwa Yuda nka kula banagalagaza emburho omu ndikè. 28 Nka kulya niene nàbahanaga, nàkundula, nanashereza, nàbamalira; kwo n’okwo, niene nâshubibayîmanza, nbahebemwo omûka, kanwa ka Nyakasane.

Ngasi muntu âkahanirwa ecâha câge

29 Lero ntâye wâcitwe omugani mpu: «Bashakuluza bàlire amalehe g’ecigadu, abana babo bo gàlwazize amino». 30 Bulya owamalya amalehe garhahiri ye ganalumisa amino; ngasi muntu âkazisamba olwâge.

Amalaganyo mahyahya

31 Amango gayiruka, kwo Nyakasane adesire, nâfundika n’omulala gw’Israheli (n’ogwa Yuda) endagâno mpyanhya^j. 32 Erhaciri nk’elya ndagâno nàfundikaga na bashakuluza babo, amango nàbarhenzagya omu cihugo c’e Misiri. Eyo ndagâno bône bayifundûla, n’obwo nie nanàli Nnawâbo, kwo Nyakasane adesire. 33 Lôlagi amalaganyo nâyishifundika na bene Israheli muli ago mango -Kwo Nyakasane adesire- Nâbahebamwo amarhegeko gâni, ngayandike omu mirhima yâbo. Nâbà Nyamuzinda wâbo, nabo lubaga lwâni. 34 Ciru n’omugurna mulibo, ntâye wanacidôse owâbo erhi mulungu mpu amumanyise izîno lyâni, bulya boshi bayîshiba balimanyire; kwo Nyakasane adesire-boshi kurhenga akabonjo kuhika omushosi. Bulya nâbabalira amabî bajirire, ntakanacikengêra ebyâha byâbo.

Israheli âlama ensiku zoshi

35 Ntyo kwo Nyakasane adesirc; Ye walemaga izûba mpu likamoleka omu mulegerege, Ye rhegeka omwêzi n’enyenyezi mpu bikamoleka omu budufu, Ye zûsa omulaba omu nyanja, amîshi gakungule. Izîno lyâge ye Nyamuzinda w’Emirhwe. 36 Amango nâderhe nti ebyo birhegeka en’igulu, bukola busha, kwo Nyakasane adesire, nanderhage nti bene Israheli Iurhaciri lubaga! 37 Ntya kwo Nyakasane adesire: Erhi bakahasha okugera obuli n’obugali bw’empingu kurhenga enyanya, n’ankabakambwîra obulenga igulu liba liyûbakîrwekwo, lyoki, nakabayemêrera nâkabulira olubaga lw’lsraheli oku maligo goshi lwajijire.

Okushubiyubakwa n’obukulu bwa Yeruzalemu

38 Ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, Yeruzalemu ashubiyûbakwa buhyahya oku izîno lya Nyakasane, kurhenga aha munâra gwa Hananeeli kuhika aha muhango gw’ebusîka. 39 Bâshubitwa olubibi kurhenga oku irango ly’e Garebe, na kurhengaho kuzongera e Goa. 40 Ngasi lubanda, n’emifù yabishirwemwo, n’oluvu lulimwo, na ngasi malambo kuhika oku mubunda gw’e Cidroni, na kuhika oku lumvi lw’enfarasi, olundi lw’e bushoshôkero bw’izûba, byoshi byamberûlirwa. Nta kashâko erhi isherêza byanâciderhwe.

Jeremia/Jeremiah 31: 1

בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּחֹ֣ות יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ ס 2כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָלֹ֥וךְ לְהַרְגִּיעֹ֖ו יִשְׂרָאֵֽל׃ 3מֵרָחֹ֕וק יְהוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עֹולָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃ 4עֹ֤וד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל עֹ֚וד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְחֹ֥ול מְשַׂחֲקִֽים׃ 5עֹ֚וד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְרֹ֑ון נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ׃ 6כִּ֣י יֶשׁ־יֹ֔ום קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיֹּ֔ון אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ 7כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגֹּויִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֹושַׁ֤ע יְהוָה֙ אֶֽת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 8הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֹותָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֗ון וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּדֹ֖ול יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃ 9בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֹֽובִילֵם֒ אֹֽולִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ ס 10שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהוָה֙ גֹּויִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָרֹ֖ו כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֹֽו׃ 11כִּֽי־פָדָ֥ה יְהוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָלֹ֕ו מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ 12וּבָאוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרֹום־צִיֹּון֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא־יֹוסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֹֽוד׃ 13אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָחֹ֔ול וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשֹׂון֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגֹונָֽם׃ 14וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 15כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה קֹ֣ול בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ ס 16כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קֹולֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אֹויֵֽב׃ 17וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ ס 18שָׁמֹ֣ועַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֨יִם֙ מִתְנֹודֵ֔ד יִסַּרְתַּ֨נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 19כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃ 20הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בֹּ֔ו זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ עֹ֑וד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ לֹ֔ו רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 21הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ הָלָכְתִּי שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה׃ 22עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשֹּֽׁובֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהוָ֤ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּסֹ֥ובֵֽב גָּֽבֶר׃ ס 23כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עֹ֣וד יֹאמְר֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת־שְׁבוּתָ֑ם יְבָרֶכְךָ֧ יְהוָ֛ה נְוֵה־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃ 24וְיָ֥שְׁבוּ בָ֛הּ יְהוּדָ֥ה וְכָל־עָרָ֖יו יַחְדָּ֑ו אִכָּרִ֕ים וְנָסְע֖וּ בַּעֵֽדֶר׃ 25כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכָל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃ 26עַל־זֹ֖את הֱקִיצֹ֣תִי וָאֶרְאֶ֑ה וּשְׁנָתִ֖י עָ֥רְבָה לִּֽי׃ ס 27הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְזָרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃ 28וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְתֹ֧ושׁ וְלִנְתֹ֛וץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנֹ֥ות וְלִנְטֹ֖ועַ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 29בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹאמְר֣וּ עֹ֔וד אָבֹ֖ות אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃ 30כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּעֲוֹנֹ֖ו יָמ֑וּת כָּל־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ ס 31הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְכָרַתִּ֗י אֶת־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה׃ 32לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֨תִּי֙ אֶת־אֲבֹותָ֔ם בְּיֹום֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהֹוצִיאָ֖ם מֵאֶ֖רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה נָתַ֤תִּי אֶת־תֹּֽורָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל־לִבָּ֖ם אֶכְתֲּבֶ֑נָּה וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ 34וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ עֹ֗וד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אֹותִ֜י לְמִקְטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדֹולָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֹנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֹֽוד׃ ס 35כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְאֹ֣ור יֹומָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכֹוכָבִ֖ים לְאֹ֣ור לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 36אִם־יָמֻ֜שׁוּ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְיֹ֥ות גֹּ֛וי לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 37כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־יִמַּ֤דּוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ מֹֽוסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה גַּם־אֲנִ֞י אֶמְאַ֨ס בְּכָל־זֶ֧רַע יִשְׂרָאֵ֛ל עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 38הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַֽיהוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃ 39וְיָצָ֨א עֹ֜וד קְוֵה הַמִּדָּה֙ נֶגְדֹּ֔ו עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃ 40וְכָל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל־הַשְּׁרֵמֹות עַד־נַ֨חַל קִדְרֹ֜ון עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס עֹ֖וד לְעֹולָֽם׃ ס

Ecijiro c’okugula ishwa, cimanyîso c’omurhûla omu mango gayisha

1 Akanwa ka Nyamuzinda karhindakwo Yeremiyahu omu mwâka gwa kali ikumi gwa Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, go gunaligi mwâka gwa kali ikumi na munâni gw’oburhegesi bwa Nabukondonozori. 2 Abasirika ba mwâmi w’e Babiloni banacirhabâlira e Yeruzalemu, omulêbi Yeremiyahu naye, erhi ali mushwêkere omu côgo c’abasirika, aja ebwâmi e Yuda. 3 Ho Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda ali amushwêkîre mpu bwenge amakaziyigîriza; anacimudôsa erhi: «Cici cirhumire odwîrhe wabwira abantu mpu kwo Nyakasane adesire erhi: ogu murhundu gwinyu nkola nagugabira mwâmi w’e Babiloni, abe ye guyimamwo. 4 Ciru na Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda arhashugunuke bene Kalideya, ahimwa banamugwârhe mpira bamuhêke agendisamba emalanga ga mwâmi w’e Babiloni ye nene, bakazilolana omu masù, amushuze n’ebi amudoôsa byoshi. 5 Buzinda bahêke Sedekiyahu e Babiloni, ajibêra yo (kuhika amango nashubimukengêra). Kwo Nyakasane adesire ntyo. Erhi ciru mwankayanka amatumu mpu mulwise bene Babiloni, barhamuhume mashigisha anga!»

6 Yeremiyahu akazigiderha erhi: nayumvirhe Nyakasane anderheza ambwira erhi: 7 Muzâla wâwe Hanameli, mwene nyakalume Shalumu, ayisha muganire ebiyêrekire ishwa lyâge ajira e Anatoti. Ayisha akubwire erhi: «ongulire elyo ishwa lyâni bulya oligi mwene wirhu^k, we nakanarhangidôsa burhangiriza». 8 Nk’oku Nyakasane anabimbwîraga, oyo muzâla wâni Hanameli ayisha, ambugana mw’ecôla côgo nàlinshwêkirwe, ambwira, erhi: «mâshi, ongulire lira ishwa lyâni liba e Anatoti omu cishagala ca Benyamini, bulya oli mwene wirhu, oligwêrhekwo oluhya. Oligule licibêre lyâwe.» Obwo nayumva oku Nyakasane ye na nêne wanganizagya. 9 Nàguliraga mwene wirhu Hanameli elyo ishwa lyâge ly’e Anatoti, namuganjira nfranga mafundo ikumi na nda. 10 Aha z’aba lume, namuyandikira ecimanyîso c’okugula, rhwàyandika maruba abirhi, na shûrhakwo n’akashe kâni, n’ezo nfranga rhwàzigeramwo bwinja, namuhêreza zo. 11 Ago maruba gombi, agalikwo akashe n’agarhàli magonye. 12 nagayanka nagahêreza Baruki mwene Neriya mwinjukulu Maseya (nk’oku binayandisirwe omu marhegeko), hali muzâla wâni Hanameli n’abalume bàrhuhiriragakwo ecunkumwe n’abandi bashamuka bàli omu côgo aha bwâmi olwo lusiku. 13 Nanacibwira Baruki aha karhî k’abo balume nti, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire: 14 «Oyanke ebyo byemêzo by’obuguzi byombi, ecirikwo akashe n’ecindi cirhali cigonye obigwâse omu isanduku ly’ibuye birhagisherêra n’ensiku. Kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli arhegesire ntyo. 15 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli adesire, erhi: «ensiku zâciyisha bashubi kazigula enyumpa n’amashwa n’enkoma z’emizâbîbu muli eci cihugo.» 16 Erhi nyusiha Baruki mwene Neriya eco cemêzo c’okugula, narhûla Nyakasane ogu muscngero nti:

17 Neci Nyakasane Nyamuzinda, wayêrekine oburhwâli bwâwe n’obulenga erhi olambula okuboko kwâwe walema empingu n’igulu. We ogala byoshi!

18 Onayêreke embaga z’abantu olukogo lwâwe, ci kwônene amango ababusi bakugomire erhi okola walyûza onahane abana bâbo, babe bo batumula. We Nyamuzinda mukulu, ntagengwa, izîno lyâwe Nyakasane w’emirhwe.

19 We nn’oburhimanya omu mihigo midârhi we n’obulenga boshi, onakazisingiriza abantu ly’oyishimanyihemba ngasi muguma nk’oku ebijiro n’engeso zâge binali!

20 We wajiraga ebisômerine, wayêrekana n’ebirhangâzo e Misiri, na kuhika ene omu Israheli, n’ahandi hoshi. Kuhika ene ntâye orhakuyîshi, na ntâye orhakurhînya.

21 Warhenza bene Israheli omu buja bw’e Misiri, wabayêreka ebirhankaderhwa erhi olambûla okuboko kwâwe bagwârhwa n’ecôba bwenêne.

22 Buzinda wabaha el’ishwa walaganyagya ba shakulûza bâbo, eci cihugo cihululamwo amarha n’obûci.

23 Bàyisha, bàyûbaka mwo, ci aye! barhayumvagya, barhanashimbaga amarhegeko gâwe. Barhajiraga ciru n’ehitya muli ebi wàli obahûnyire., lêro banacikulilira obu buhanya rhudwîrhe rhwabona ene.

24 Bene Babiloni bano bakola bayîsha bârhunyaga co; aha engôrho yâbo yamagera hakulikire ishali n’agandi maligo ga ngasi lubero, Yeruzalemu akola ali omu maboko ga bene Kaldeya. Ebi wàderhaga bino byabirage, nawe wene onali wakubona.

25 Mâshi, k’arhali wene waàmhwiraga erhi: «Gula elyo ishwa, oliganjire enfranka aha balume», n’obwo omurhundu gwirhu gwagwîre omu maboko ga bene Kaldeya!»

26 Muli ago mango nanaciyumva izù lya Nyakasane lyàmbwira erhi: 27 Lôla oku nie Nyamuzinda, Nyakasane, Lulema w’ebibâho byoshi; ka hali ebya nkanyabira en’igulu? 28 Co cirhumire, ndesire oku naha bene Kaldeya olu lugo lwinyu, nluhire omu maboko ga Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni^l; 29 engabo z’e Kalideya zidwîrhe zabalwîsa, zâyanka ecishagala cinyu, zâcitwanirakwo omuliro, zâyôca na zirya nyumpa bakazagirherekêreramwo BaaIi^m, bakaziginamurhûla mwo obuku n’amamvu, bàshengeramwo na banyamuzinda b’agandi mahanga, baàngayisize bwenêne. 30 Bulya, kwo Nnamahanga adesire, nàbwîne oku kurhenga mîra bwenêne, bene Israheli na bene Yuda barhahwa barhakola ebigalugalu, (bene Israheli banshologosire n’ebijiro byâbo). 31 Nabwîne oku kurhenga baguyûbasire, ogu murhundu gwinyu gwànjizire oburhe bwenêne, na kuhika ene ncigayire bwenêne. Nkolaga naderha bagushenye, guntenge omu masù. 32 Bulya ebyâha bya bene Israheli na bene Yuda byaluzire bwenêne, ôli bonene, ôli abâmi bâbo, abadâhwa n’abalêbi bâbo, oli olubaga lw’e Buyuda n’olw’e Yeruzalemu. 33 Banyêrekeza omugongo banfulika obusù bwâbo, n’erhi mbahugûla, ntâye wantezire amarhwiri mpu ciru ayumve ebi ndwîrhe nabahanûla. 34 Ci bwenêne, bàlerha enshusho zâbo omu ka-Nyamuzinda kâni. Bàkashahula kwoshi bàkahemula. 35 Bàyûbakira amahêro ga Baali omu kabanda k’e Ben-Hinomu mpu bakazibagiramwo bagala bâbo n’abâli bâbo nterekêro emwa omuzimu oderhwa Moleki; ebyo ntalizigibigerêreza, okuhemuka kwa mênè okwo oku mulala gwa Yuda. 36 Co cirhumire muyumvagye oku Nyakasane aderhire ogu murhundu badwîrhe baderhera mpu «ebyoji, akalengwe n’ecihûsi byo mwâmi w’e Babiloni arhuhimiremwo». 37 Nâshubûza olubaga lwâni kurhenga omu mahanga bàyakiraga oburhe bwâni, nkolaga nabashanganya mbabwarhaze badekerere omu murhûla. 38 Babe lubaga lwâni, bulya nie Nyamuzinda wâbo. 39 Nkola naâshubibaha murhima muguma na ngeso nguma, Iyo bashubinkenga lwoshi, nâbaha oluhembo na buzinda abana bâbo. 40 Nashubisêza rhweshi nabo amalaganyo garhakahwa, nâbashimbulira, nje nabahugûla, bakazirhînya enjira mbî, bakulikire ezâni nâbayereka. 41 Omwishingo gwâni guli omu kubarhabala, nâbayûbakira muli eci cihugo: bo bulonza bwâni boshi obwo. 42 Nyakasane adesire erhi nka kulyâla nàbayohagakwo amaligo manji manji, kwo nâbashobôza n’ebinja bya ngasi lubero mbalaganyize. 43 Bâshubigula amashwa muli eci cihugo badwîrhe baderha mpu «cikola cicibêra bwerûlè, nta bicidundamwo: nta muntu, nta hisimba erhi bene Kalideya bayusicihima». 44 Bâshubikazihimiûla amashwa, bâkazikomêreza ebyemêzo by’okugula, bâhirekwo n’akashe, balonze n’ababihirakwo ecunkumwe omu cishagala ca Benyamini n’omu bindi bishagala binayêgîre Yeruzalemu, n’omu bishagala bya Yuda na muli birhondo bya Nêgebuⁿ. Bulya Nyakasane adesire erhi, nkola nashubigalula balyala bene Israheli balibamajirwa baja.

Jeremia/Jeremiah 32: 1

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה בִּשְׁנַת הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃ 2וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 3אֲשֶׁ֣ר כְּלָאֹ֔ו צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 4וְצִדְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־עֵינֹו תִּרְאֶֽינָה׃ 5וּבָבֶ֞ל יֹולִ֤ךְ אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־פָּקְדִ֥י אֹתֹ֖ו נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃ פ 6וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְּבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 7הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָתֹ֔ות כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֹֽות׃ 8וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָתֹ֜ות אֲשֶׁ֣ר׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 9וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָתֹ֑ות וָֽאֶשְׁקֲלָה־לֹּו֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף׃ 10וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֨פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם׃ 11וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃ 12וָאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה׃ 13וָֽאֲצַוֶּה֙ אֶת בָּר֔וּךְ לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר׃ 14כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקֹ֣וחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 15כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹ֣וד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂדֹ֥ות וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ פ 16וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 17אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֣ה׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּדֹ֔ול וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר׃ 18עֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֹ֣ן אָבֹ֔ות אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדֹול֙ הַגִּבֹּ֔ור יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 19גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻחֹ֗ות עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ 20אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹתֹ֨ות וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 21וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹתֹ֣ות וּבְמֹופְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹורָ֖א גָּדֹֽול׃ 22וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹותָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 23וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ בְקֹולֶ֨ךָ֙ וּבְתֹרֹותֶךָ לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשֹׂ֖ות לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 24הִנֵּ֣ה הַסֹּלְלֹ֗ות בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלָכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה׃ 25וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 26וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 27הִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑ר הֲֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵ֖א כָּל־דָּבָֽר׃ 28לָכֵ֕ן כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֗ים וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 29וּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ עַל־גַּגֹּֽותֵיהֶ֜ם לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֤כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃ 30כִּֽי־הָי֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אַ֣ךְ עֹשִׂ֥ים הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם כִּ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אַ֣ךְ מַכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 31כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיֹּום֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אֹותָ֔הּ וְעַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃ 32עַל֩ כָּל־רָעַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם כֹּהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִֽיאֵיהֶ֑ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 33וַיִּפְנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וְלַמֵּ֤ד אֹתָם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְלַמֵּ֔ד וְאֵינָ֥ם שֹׁמְעִ֖ים לָקַ֥חַת מוּסָֽר׃ 34וַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֹֽו׃ 35וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמֹ֨ות הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר׀ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם֮ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַעֲשֹׂ֖ות הַתֹּועֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַחֲטִי אֶת־יְהוּדָֽה׃ ס 36וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר׃ 37הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָ֣אֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּדֹ֑ול וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה וְהֹשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃ 38וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 39וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֤ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אֹותִ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְטֹ֣וב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 40וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עֹולָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵיטִיבִ֖י אֹותָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵעָלָֽי׃ 41וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אֹותָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לִבִּ֖י וּבְכָל־נַפְשִֽׁי׃ ס 42כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַגְּדֹולָ֖ה הַזֹּ֑את כֵּ֣ן אָנֹכִ֞י מֵבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר עֲלֵיהֶֽם׃ 43וְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֤ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 44שָׂדֹ֞ות בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָתֹ֨וב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתֹום֮ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ

Eyindi ndagâno y’obwôloloke

1 Amango Yeremiyahu ali mushwêkere omu côgo c’abasirika aha bwâmi, Nyakasane ashubimuganîza amubwîra erhi: 2 Oyumve oku Nyamuzinda arhumire, ye walemaga igulu, alibumba analiyimanza. lzîno lyage ye Nyakasane! 3 Onshenge, nakushobôza: nakumanyisa amahwe manene orhashubigiyumwa. 4 Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli adesire oku enyumpa za muli olu lugo n’ez’abâmi b’e Yuda bâzishâba omu ntambala, 5 n’abantu badwîrhe balwîsa bene Kaldeya, balonza okubumba ecishagala coshi mirhumba, balya bantu niene nàhanaga erhi burhe n’omutula birhuma, balya bene lsraheli obubî bwâbo bwàrhumaga nkola nahehêrera Yeruzalemu. 6 Lolaga oku nkola na shubibabà lukogo, nâbaha obufumu n’okubabuka, nâsêza n’amalaganyo gani g’omurhûla, n’obudahemuka rhweshi nabo. 7 Nâgalula·bene Yuda na bene Israheli n’okubakûla omu buja, nâshubibayûbakira nka kulyâla byanali burhanzi. 8 Nâbacêsa nambababalire ebyâha byâbo byàli bingayisize, byàrhumaga barhakulikira amarhegeko gâni. 9 Yeruzalemu lyâbà izîno !ya mwishingo bwenêne, na lya cikengwa embere z’agandi mahanga goshi g’en’igulu, hano gayumva ebi nâjira gâgwârhwa n’obwôba bwenêne bulya aminja nâkolera Yeruzalemu guli mwandu.

10 Nyakasane àderha erhi: eno badwîrhe baderha mpu: «bikola bigûkà birhalimwo ciru n’omuntu ciru n’ehisimba», n’omu njira z’e Yuda n’ez’e Yeruzalemu murhacigera hyadunda, bakola bashubiyumvamwo 11 ecihôgero c’omwishingo, n’enyimbo z’abahya n’ez’abandi bantu bajihana enterekêro n’entûlo zabo z’okuvuga omunkwa omu ka-Nyamuzinda, bayishikazicitakira mpu: «Ayagirwe Nyakasane w’emirhwe bulya ali mwinja, obuzigire bwâge buli bw’e nsiku n’amango». Bulyâla adesire erhi nâgalula ngasi balya babire baja, mbashubize omu cihugo câbo, nka kulyâla byanali burhanzi. 12 Nyakasane Nyamuzinda adesire erhi: muli eci cihugo banyagaga, nta muntu, nta nsimba bicicidundamwo, hasigiremwo amalambo gône, banaciyâbuliramwo ebibuzi. 13 Ashubiderha erhi: omu bishagala by’omu ntondo, n’omu bihugo by’olunda lw’idako, n’e Nêgebu kuhika emwa bene Benyamini, n’eburhambi bwa Yeruzalemu n’omu bishagala bya Yuda, ebibuzi bikola byâshubira omu masô g’ababiyabwîre.

Amarhegeko g’ensiku zâyisha

14 Nyakasane adesire erhi, alagi oku ensiku ziyishire, ezi nayukirizamwo amalaganyo mahyahya g’obusîme nalaganyagya bene Israheli na bene Yuda. 15 Muli ezo nsiku, n’ago mango, naha Daudi oluburha lw’okuli, lwo lwalandiza obudahemuka n’obushinganyanga omu cihugo coshi. 16 Muli ago mango nâyôkola Yuda na Yeruzalemu arhulûle. Ecishagala cinyu baciyîrika elya «Nyamuzinda-okuli-kwirhu».

17 Bulya Nyakasane adesire erhi, nta mango ciru n’amaguma Daudi abula omwîmo omu bwâmi bw’lsraheli. 18 Na nta mango hâbulike abadâhwa b’abaleviti bakazintûla enterekêro n’okukazitumbûla enshangi n’okuhêra karhahusa buca buyîra.

19 Kandi ebinwa bya Nyakasane byarhindakwo Yeremiyahu erhi: 20 Kwo Nyaakasane adesire ntya: Amango hanabe owahindula irhegeko nahire obudufu n’omûshi nti bikazikulikirana oku nanabibwiraga, 21 Iyo n’amalaganyo gani na Daudi gahwa, Iyo hânabule n’owayîma oku ntebe yâge, obwôla Iyo n’amalagânyo nàjizire na bene Levi gahwa, Iyo habulike abadâhwa bakazirhûla enterekêro omu maboko gâni. 22 Nka kula emirhwe y’empingu erhankaganjwa, n’omushenyi gw’enyanja gurhankaganjwa, kwo nayushûla iburha lya mwambali wâni Daudi, n’okuluza ahadâhwa bakazinterekêra.

23 Kandi Yeremiyahu anaciyumva akanwa ka Nyamuzinda erhi: 24 K’orhashubigibona oku abantu banakaziyisha mpu: «lero erya milala ibirhi Nyakasaene àzigiraga anayijanzire!» Bakola bakazishekera olubaga lwâni, barhanacilubona nka lwishogwa. 25 Lero Nyamuzinda ayisha erhi: Ankaba arhali nie nalemaga omûshi n’obudufu, n’akaba arhali nie ntegeka en’igulu, 26 lyoki nankalekêrera bene Yakoho n’omulala gwa mwambali wâni Daudi; lyoki nankabula n’okuyîmika omwâmi w’obushanja bwâge nti arhambule bene Abrahamu, bene lzaki na bene Yakobo! Bulya nkola nâshubishubûza ababîre baja, mbayêreke olukogo lwâni.

Jeremia/Jeremiah 33: 1

וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עֹודֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהוָ֗ה יֹוצֵ֥ר אֹותָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהוָ֥ה שְׁמֹֽו׃ 3קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹלֹ֥ות וּבְצֻרֹ֖ות לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ ס 4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְלֹ֖ות וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃ 5בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־רָעָתָֽם׃ 6הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁלֹ֖ום וֶאֱמֶֽת׃ 7וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ 8וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכָּל־עֲוֹנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לְכֹול עֲוֹנֹֽותֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 9וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשֹׂון֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גֹּויֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כָּל־הַטֹּובָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כָּל־הַטֹּובָה֙ וְעַ֣ל כָּל־הַשָּׁלֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס 10כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֹוד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקֹום־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמֹּ֗ות מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יֹושֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃ 11קֹ֣ול שָׂשֹׂ֞ון וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֗ה קֹ֣ול חָתָן֮ וְקֹ֣ול כַּלָּה֒ קֹ֣ול אֹמְרִ֡ים הֹודוּ֩ אֶת־יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות כִּֽי־טֹ֤וב יְהוָה֙ כִּֽי־לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּ֔ו מְבִאִ֥ים תֹּודָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 12כֹּֽה־אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאֹות֒ עֹ֞וד יִֽהְיֶ֣ה׀ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵֽאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכָל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃ 13בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מֹונֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 14הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטֹּ֔וב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 15בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 16בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלִַ֖ם תִּשְׁכֹּ֣ון לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהוָ֥ה׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס 17כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וְלַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹֽא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עֹולָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹֽשֶׂה־זֶּ֖בַח כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 19וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽור׃ 20כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיֹּ֔ום וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱיֹ֥ות יֹֽומָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃ 21גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֹֽות־לֹ֥ו בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְאֹ֑ו וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃ 22אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד חֹ֣ול הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֨רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס 23וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 24הֲלֹ֣וא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּחֹ֗ות אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְיֹ֥ות עֹ֖וד גֹּ֥וי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס 25כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יֹומָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקֹּ֛ות שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃ 26גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקֹוב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעֹו֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־אָשׁוּב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ ס

Obuhanya bwayishiraga Sedekyahu

1 Yeremiyahu anaciyumva akanwa ka Nyamuzinda, gali galya mango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’omurhwe gw’engabo zâge goshi, n’ezindi mbaga z’en’igulu ali amahima, câba n’ahandi hantu hoshi erhi bacihindulîre Yeruzalemu n’ebishagala byâge; 2 anaciyumva erhi: Kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’lsraheli arhumire ntya: Ogende! Ojirhûngâna Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, omubwîre erhi: Oyumve oku Nyakasane adesire: Erhi alaga oku nâhâna omu maboko ga mwâmi w’e Babiloni eci cishagala, naye ayishiciyôca. 3 Nawe orhafume bulyâla bakugwârha mpira bakugwâse omu ikumi ly’eminwe yâge. Okazilâba mwâmi w’e Babiloni omu masù naye akazikuderhêza mâsi-mâsi. Buzinda bakujâne e Babiloni. 4 Cikwône, waliha Sedekyahu mwâmi w’e Yuda, yumvirhiza oku Nnâmahanga arhumire! Orhege amarhwiri ebikuyêrekire Nyakasane adesire bakubwîra, erhi: Orhafe côji; 5 bulya wanafà n’obuholo. Nanka kulyâla habâga enshangi olu lwa bashakulûza bâwe, bo bali bakushokolire omu kuyîma kuli eyi ntebe, kwo na nâwe bayishitumbûla omugi gw’ enshangi, bakukuzemwo, bâkazicîtakira banakaziyimba gulya mulenge mpu: «Ajewe Nyakasane, omwâmi wirhu amafuluka!» Niene nkudesire, kanwa ka Nyamuzinda. 6 Kwo n’okwo aha Yeruzalemu, omulêbi Yeremiyahu akazishambalira Sedekyahu, mwâmi w’e -Yuda eyo myanzi. 7 Ago mango erhi engabo za mwâmi w’e Babiloni zitulisire amatumu kuli Yeruzalemu n’emirhundu ya Yuda yali ecisigiîre yalimwo Lakishi na Azeka, bulya omu mirhundu ya Yuda yoshi eyo ibirhi yali miyûbake buzibu.

Ebiyêrekire okulikûlwa kw’abajà

8 Yumvagyi akanwa Nyamuzinda abwîraga omulêbi Yeremiyahu, ago mango erhi Sedekyahu amayusirhôla omuhigo, boshi n’olubaga lw’e Yeruzalemu lwoshi, 9 oku ngasi yeshi ashwêkûle abaja n’abajakazi ba Banyahebraniya. Ntâye omu baluzi n’omu lubaga loshi bayankaga ogwo muhigo, ntâye wali ogwasirwe ajire mwene wâbo w’omunya-Yudeya mpu abe mujà wâge. 10 Abaluzi n’olubaga bàli aha eyo ndagâno yafundikagwa, boshi bàlikûla ngasi muguma abajà bâge, abalume n’abakazi; boshi bayemêra, ntâye wasigire omu buja. 11 Cikwône enyllma z’aho, batwa omu kanwa kâbo, bàshubiza balya bene wâbo bali bamalikûla Omu bujà bwa mîra. Bàshubirira abajà n’abajakazi bâbo. 12 Co carhumire Nyamuzinda arhuma omulêbi Yeremiyahu, 13 erhi: Kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire ntya: Nàbonaga nàyanka omuhigo rhweshi na basho erhi mbakûla omu bujà e Misiri, erhi nyûsibayôkola omu marhabi. Nàbabwîra nti: 14 «Hano kugera myâka nda, ngasi muguma muli mwe, ânashwêkûle ngasi mwene wâbo Muhebraniya bamugulizagya ciru barharhegaga amarhwiri. 15 N’obwo mwehe mwàli mwamaleka ezo ngeso mbî za bashakulûza, mwàrhondêra okukazikola ebishingânîne omu masù gâni; mwakaziikûla bene winyu bali omu bûja, mànacigasha ciru, embere zâni, omu ka-Nyamuzinda. 16 Buzinda mwàshubicihindula, mwàgayaguza izîno lyâni, ngasi muguma àshubirharhanya balya bajà, n’abajakazi, mwàli mwamalikûza, mwashubibasêza, balya mwàli mwamalika, mwabashubiza omu buja. 17 Co cirhumire Nyamuzinda aderha, erhi: Bulya murharhumikiraga erhi mbahûna nti ngasi muguma âkûle mwene wâbo omu bujà, nkolaga nacihindulira mwe. Nâmukululira ebyôji, ecizombo n’ecihûsi. Nkola nâmuhindula bishahu by’abandi bâmi b’en’igulu. 18 Na balya bashamuka bàhakanaga amarhegeko gâni, barhanakulikiraga amalaganyo balagànanaga omu masù gâni, nâbajira nka kulyala bàjiraga gulya mutwîra gw’akanina barhemagamwo kabirhi babulikazigera ekarhî k’ebihimbi byâkwo. 19 Abarhambo b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu, abalamba, abadâhwa, n’olubaga lwoshi, ngasi balya banageraga ekarhî ka kalya kanina. 20 Mpizire oku nabahimîsa bagwè omu maboko g’abalenzi, n’omu mîno ga Nyamwilumbà. Ebirunda byâbo bibulilîrwa omu mpinga, enyunyi z’omu cirêre, n’ensimba z’emuzirhu zibashege. 21 Sedekyahu mwâmi wa Yuda naye, n’abaluzi boshi, nabo nâbahana omu maboko g’abalenzi, omu maboko g’ababakulikire, n’omu maboko g’abasirika ba mwâmi w’e Babiloni n’obwo anali amarhangiyegûla engabo zâge. 22 Nkola nârhegeka, ka nwa ka Nyamuzinda akwo, narhegeka bashubitulika amatumu gâbo kuli eci cishagala, bashubicilwîsa, baciyanke, bacitwânirekwo n’omuliro. Buzinda emirhundu ya Yuda yoshi ecibêre kahûmbwè karhalimwo hyadunda.

Jeremia/Jeremiah 34: 1

הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֣ל׀ וְכָל־חֵילֹ֡ו וְכָל־מַמְלְכֹ֣ות אֶרֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָדֹ֜ו וְכָל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְעַל־כָּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ 3וְאַתָּ֗ה לֹ֚א תִמָּלֵט֙ מִיָּדֹ֔ו כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ וּבְיָדֹ֖ו תִּנָּתֵ֑ן וְֽ֠עֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖ר וּבָבֶ֥ל תָּבֹֽוא׃ 4אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃ 5בְּשָׁלֹ֣ום תָּמ֗וּת וּֽכְמִשְׂרְפֹ֣ות אֲ֠בֹותֶיךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ וְהֹ֥וי אָדֹ֖ון יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 6וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 7וְחֵ֣יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֛ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנֹּֽותָרֹ֑ות אֶל־לָכִישׁ֙ וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה עָרֵ֥י מִבְצָֽר׃ פ 8הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירֽוּשָׁלִַ֔ם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֹֽור׃ 9לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדֹּ֞ו וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹ֛ו הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חָפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבָד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃ 10וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־הַשָּׂרִ֨ים וְכָל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדֹּ֞ו וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹו֙ חָפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבָד־בָּ֖ם עֹ֑וד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃ 11וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָחֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חָפְשִׁ֑ים וַיַּכְבִּישׁוּם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֹֽות׃ ס 12וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 13כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲבֹ֣ותֵיכֶ֔ם בְּיֹ֨ום הֹוצִאִ֤י אֹותָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 14מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתֹּ֥ו חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֹֽותֵיכֶם֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָֽם׃ 15וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיֹּ֗ום וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְרֹ֖ור אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃ 16וַתָּשֻׁ֨בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדֹּו֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹ֔ו אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חָפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְיֹ֣ות לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֹֽות׃ ס 17לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַתֶּם֙ לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְרֹ֔ור אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּרֹ֜ור נְאֻם־יְהוָ֗ה אֶל־הַחֶ֨רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ לִזְוָעָה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 18וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הֵקִ֨ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֨גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃ 19שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃ 20וְנָתַתִּ֤י אֹותָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 21וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃ 22הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ פ

Olwiganyo lw’Abarekabiti

1 Aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, erhi karhenga kuli Nyakasane, omu mango ga Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu mwâmi w’e Yuda, erhi: 2 «Genda, oje emwa Abarekabiti, obashambâze onabalerhe muli cûmpa ciguma c’aka-Nyamuzinda, obahe n’idivayi banywe. 3 Nakanya obwo, najilonza Yazanyahu, mugala wa Yimeyaha, mwana wa Habasinya, ye na bene wabo n’a bagala boshi, omulala gw’Abarekabiti gwoshi, 4 nàbahisa omu ka-Nya muzinda, omu cûmpa ca Ben-Yohanamu, mugala wa Yigdalyahu, muntu wa Nyamuzinda, cirya cûmpa ciba hofi n’ec’abarhambo, oku nyanya z’eca Maseya, mugala wa Shalumu mulanzi w’ec’oluso, 5 embere za balya bantu b’omurhwe gw’Abarekabiti nadêkerezayo orhubindi rhuyunjwire irivayi nàhiraho n’orhubehe nanababwîra, nti: «nywagi idivayi». 6 Ci bôhe bashuza, mpu: «Rhurhanywa idivayi, bulya shakulu wirhu Yonadahu, mugala wa Rekabu arhurhegesire, erhi: Murhahîraga mukanywa idivayi, ôl mwe, ôli abana binyu». 7 Murhanahîraga mukayûbaka enyumpa erhi okurhwêra emburho, erhi okugwîka omuzâbîbu erhi okuba n’ishwa, ci omu maheêma mwo mwakaziyôrha muhanzire ensiku z’akalamo kinyu kwoshi, ntyo kwo mwalama myâka minji mw’eci cihugo ca bene mulimwo. 8 Nirhu kwo rhwanashimbirage okwo rhwarhegekagwa na shakulu wirhu Yonadabu mugala wa Rekabu: rhwono na bak’irhwe na bagala birhu n’abâli birhu, rhurhanywa idivayi ciru n’eriguma, 9 buzira kuyûbaka enyumpa z’okuhandamwo, n’okurhwêra olukoma lw’emizâbîbu, buzira ishwa erhi mburho. 10 Ntyo, rhwayumviîrhe n’okukulikira lwoshi irhegeko lya shakulu wirhu Yonadabu. 11 Cikwône amango Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni arhêraga eci cihugo, rhwaàbwîrana mpu muyishe rhuje omu Yeruzalemu Iyo rhufuma engabo y’Abakaldeyi n’eya Aramu. Go mango rhwayishirigibêra omu Yeruzalemu».

12 Okubundi, akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, erhi: 13 kwo adesire ntya Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Genda obwire abantu b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu erhi: kali murhalonza kuyumva ihano, n’okushimba ebinwa byâni? Yekudesire Nyakasane. 14 Akanwa ka Yonadabu, mwene Rekabu, kashimbirwe: ahanza abagala okunywa erivayi na kuhika buno barhalinywa, kuderha mpu bashimhe irhegeko lya shakulu wâbo. Nâni nie namushambâzize buzira kurhama na buzira kuhalîza, murhanyumvagya. 15 Nàmurhumîre buzira kurhama na kanji kanji bambali bâni b’abalêbi boshi, nti bamubwîre mugaluke, ngasi muguma arhenge omu njira yâge mbî, nti muyinjihye ebijiro binyu, murhashimhaga bandi banyamuzinda mpu mubakolere: ago mango, mwanabêra omu cihugo nàmuhire mweshi na basho. Ci kwône murharhegaga okurhwiri, murhanyumvagya. 16 Ntyo, abana ba Yonadabu mwene Rekabu bashimbire irhegeko bahabagwa na shakulu wâbo, ci kwône niehe olu lubaga lurhanyumvagya. 17 Co cirhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli aderha ntya: sinza oku nkolaga nâhondakwo Yuda n’abantu b’e Yeruzalemu boshi bulya buhanya nàbahigîrizagya: kunali kulya kuba nàbabwizire barhananyumvagya, nabahamagala barhanandumizagya. 18 Okubundi Yeremiyahu àbwîra omulala gw’Abarekabiti, erhi: kwo adesire ntya Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Jsraheli. Kulya kuba mwayumvirhe irhegeko lya shakulu winyu Yonadabu, mwanakulikira amarhegeko gage goshi, mwanajira ngasi oku ali amurhegesire, 19 yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, omu mwa Yonadabu mwene Rekabu, nta mango mwâbulikane omwana wâge wayîmanga embere zâni.

Jeremia/Jeremiah 35: 1

הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּימֵ֨י יְהֹויָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2הָלֹוךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ וְדִבַּרְתָּ֣ אֹותָ֔ם וַהֲבִֽאֹותָם֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכֹ֑ות וְהִשְׁקִיתָ֥ אֹותָ֖ם יָֽיִן׃ 3וָאֶקַּ֞ח אֶת־יַאֲזַנְיָ֤ה בֶֽן־יִרְמְיָ֨הוּ֙ בֶּן־חֲבַצִּנְיָ֔ה וְאֶת־אֶחָ֖יו וְאֶת־כָּל־בָּנָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית הָרֵכָבִֽים׃ 4וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁר־אֵ֨צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃ 5וָאֶתֵּ֞ן לִפְנֵ֣י׀ בְּנֵ֣י בֵית־הָרֵכָבִ֗ים גְּבִעִ֛ים מְלֵאִ֥ים יַ֖יִן וְכֹסֹ֑ות וָאֹמַ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם שְׁתוּ־יָֽיִן׃ 6וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה־יָּ֑יִן כִּי֩ יֹונָדָ֨ב בֶּן־רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֧א תִשְׁתּוּ־יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד־עֹולָֽם׃ 7וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֨עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִֽהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בָּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כָּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃ 8וַנִּשְׁמַ֗ע בְּקֹ֨ול יְהֹונָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֹֽות־יַ֨יִן֙ כָּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃ 9וּלְבִלְתִּ֛י בְּנֹ֥ות בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃ 10וַנֵּ֖שֶׁב בָּֽאֳהָלִ֑ים וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יֹונָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃ 11וַיְהִ֗י בַּעֲלֹ֨ות נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָרֶץ֒ וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָבֹ֣וא יְרוּשָׁלִַ֔ם מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלִָֽם׃ פ 12וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 13כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיֹֽושְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הֲלֹ֨וא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 14הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהֹונָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֹֽות־יַ֗יִן וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ 15וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים׀ הַשְׁכֵּ֣ים וְשָׁלֹ֣חַ׀ לֵאמֹ֡ר שֻׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכֹּ֨ו הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַֽעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעָבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אָזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ 16כִּ֣י הֵקִ֗ימוּ בְּנֵי֙ יְהֹונָדָ֣ב בֶּן־רֵכָ֔ב אֶת־מִצְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑ם וְהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֵלָֽי׃ ס 17לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־יְהוּדָ֗ה וְאֶ֤ל כָּל־יֹֽושְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עֲלֵיהֶ֑ם יַ֣עַן דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ וָאֶקְרָ֥א לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָנֽוּ׃ 18וּלְבֵ֨ית הָרֵכָבִ֜ים אָמַ֣ר יִרְמְיָ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר שְׁמַעְתֶּ֔ם עַל־מִצְוַ֖ת יְהֹונָדָ֣ב אֲבִיכֶ֑ם וַֽתִּשְׁמְרוּ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו וַֽתַּעֲשׂ֔וּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה אֶתְכֶֽם׃ ס 19לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹֽא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיֹונָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ

IV. Amalibuko ga Yeremiyahu

Ecifumba ca 605-604

1 Omu mwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, aka kanwa ka kuli Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, erhi: 2 «Oyanke ecizingo c’ecitabu onayandikekwo birya binwa nàkubwîraga biyêrekîre Yeruzalemu byoshi, ebiyêrekire Yuda, n’amashanja goshi, kurhenga olusiku nàrhangiraga okukushambâza oku ngoma ya Yoshiyahu, kuhika ene. 3 Ahali nkaba ab’omu nyumpa ya Yuda, omu kuyumva akal’ibala mpizire okubakolera, bagaluka barhenge ngasi muguma omu njira yâge ngalugalu: ago mango nânababalira amaligo n’ebyâha byâbo. 4 Yeremiyahu ahamagala Baruki^o, mugala wa Neriya, amuyandikîsa oku cizingo c’ecitabu ebinwa Nyakasane ali abwizire omulêbi byoshi.

5 Okubundi Yeremiyahu arhegeka Baruki, erhi: «Mpanzîbwe ntanacihashiri okuja omu ka-Nyamuzinda. 6 Cikwône w’oyo, oyishigenda, osomere olubaga omu cizingo c’ecitabu nakuyandikisagya birya binwa bya Nyakasane byoshi omu ka-Nyamuzinda kâge, olusiku lw’okucîshalisa, obisomere n’aba emwa Yuda boshi bakanarhenga omu mirhundu yâbo. 7 Ahali nkaba bayêrekeza Nyakasane amingingo gâbo banagaluke barhenge ngasi muguma omu njira yâge ngalugalu, bulya oburhe n’omutula Nyakasane abahigire nago guli munji. 8 Baruki, mugala wa Neriya, anacikola nk’oku omulêbi Yeremiyahu ali amurhegesire: àsomera omu ka-Nyamuzinda, ecitabu c’ebinwa bya Nyakasane. 9 Okubundi, omu mwaka gwa karhanu gwa Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa mwenda, hayisha irhegeko ly’okucîshalisa embere za Nyakasane, oku lubaga lwoshi lw’e Yeruzalemu, n’oku lubaga lwoshi lwàli lurhenzire omu bishagala bya Yuda n’okuja e Yeruzaleniu. 10 Baruki anacisoma omu citabu ebinwa bya Yeremiyahu; mwo bàli omu ka-Nyamuzinda, omu cûmpa ca Gemariyahu, mugala w’omwandisi Shafani, omu ngo eri enyanya, ebwa muhango muhyahya gw’aka-Nyamuzinda: olubaga lwoshi lwàli luhashiriyumva.

11 Erhi Mikeyahu mwene Gemariyahu, mwana wa Shafani, ayusiyumva ebinwa bya Nyakasane byasomagwa omu citabu, 12 ayandagalira oku bwâmi, ayîrukira omu kagombe k’obwandisi. Abarhambo boshi erhi balimwo omu ihano: mwàli omwandisi Elishama, mwàli Delayahu, mugala wa Shemayahu; Elnatani, mugala wa Akibori, Gemariyahu, mugala wa Shafani, Sidikiyahu, mugala wa Hananyahu, n’abarhonyi boshi. 13 Mikeyahu abarhondêreza ngasi byoshi ayumvirhe amango Baruki akagisomera omu marhwiri g’olubaga. 14 Okubundi, boshi banacirhuma Yehudi, mugala wa Netamiyahi na Shelemiyahu mwana wa Kushi mpu agendibwîra Baruki, erhi: «Oyishe odwîrhe eco cizingo c’ecitabu wasomeragamwo olubaga». Baruki arhôla cirya citabu ayisha ababugâna. 15 Bamubwîra, erhi: «Burhamala orhusomere nirhu». Baruki anaciburhamala obwo abasomeraco. 16 Erhi baba bamayumva ebinwa byoshi, barhemuka, balolanakwo, babwîra Baruki, erhi: «Kukwânîne rhujimanyîsa mwâmi byoshi». 17 Okuhandi badôsa Baruki, erhi: «Rhubwîre kurhi wayandikaga ebi binwa byoshi». 18 Baruki abashuza, erhi: «Yeremiyahu akazagibiderha byoshi nâni nakazibiyandika n’obwîno omu citabu. 19 Abarhambo babwîra Baruki mpu: «mugende mucîfulike oku muli babirhi, Yeremiyahu na nâwe, harhajiraga omuntu wamanya aha muli!» 20 Okubundi banacisiga cirya citabu omu kagombe k’omwandisi Elishama, bayandagalira omu bwâmi, bamanyîsa mwâmi olwo lwoshi.

21 Mwâmi anacirhuma Yehudi mpu ajilonza cirya cizingo; ayisha acidwîrhe anacisoma n’izù linene embere za mwâmi n’abarhambo bâge boshi oku bànali bayîmanzire eburhambi bwâge. 22 Mwâmi erhi ali omu nyumpa yâge y’amango g’emboho, gwàli mwêzi gwa cambasè, n’omuliro gw’amakala erhi gukolîre embere zâge. 23 Erhi Yehudi ayusagya asoma nka milongo isharhu erhi ini, mwâmi anayitwe n’akere k’omwandisi, ayikwêbe omu muliro oku ciko, akazijira ntyo kuhika cirya citabu coshi casingônoka. 24 Cikwône, ôli mwâmi yene, ôli abambali omu kuyumva ebyo binwa byoshi ntâye warhemusire erhi aderhe mpu abera emyambalo yâge. 25 N’obwo Elnatani, Deleyahu na Gemariyahu bali bayimbirîre mwâmi mpu arhayôcagya eco cizingo cikwône arhabayumvagya. 26 Cikwône yehe arhegeka omurhwâli Yerahemeli, na Serayahu, mugala wa Azeriyali na Shelemiyahu mugala wa Abudeyeli mpu bagendigwârha omwandisi Baruki n’omulêbi Yeremiyahu. Cikwône Nyakasane ali erhi àbafulisire.

27 Erhi mwâmi aba amayûsa ayôca ecitatu calimwo ebinwa Yeremiyahu ayandikisagya Baruki, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu, erhi: 28 «Yanka ecindi cizingo oshubiyandikakwo birya binwa byoshi oku byanali kuli cirya cizingo cirhanzi Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda àyôcagya. 29 Na kuli Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, oderhe erhi: ntya kwo Nyakasane adesire: Wayôcire eci cizingo waderha, erhi «cici carhumaga bayandika mpu kwo binali mwâmi w’e Babiloni ayisha ashande eci cihugo anaherêrekeze eci cihugo, abantu n’ebintu? 30 Co cirhumirage Nyakasane aderha ntya kuli Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda, arhâbone wa kuli ye wâtamala oku ntebe ya Daudi, n’omurhumba gwâge omu idûrhu ly’omûshi n’omu mboho y’obudufu. 31 Yene n’obûko bwâge n’abambali, nâbahanira amaligo nàbahigirizagya barhanayumvagya».

32 Yeremiyahu ayanka ecindi cizingo, aciha omwandisi Baruki, mugala wa Neriya, naye ayandikakwo ebi Yeremiyahu amuyandikîsagya, birya binwa byoshi oku byanali muli cirya citabu Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda ayôcagya; anayushûlakwo bindi binwa binji bya bene birya.

Jeremia/Jeremiah 36: 1

וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִיעִ֔ת לִיהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2קַח־לְךָ֮ מְגִלַּת־סֵפֶר֒ וְכָתַבְתָּ֣ אֵלֶ֗יהָ אֵ֣ת כָּל־הַדְּבָרִ֞ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֧רְתִּי אֵלֶ֛יךָ עַל־יִשְׂרָאֵ֥ל וְעַל־יְהוּדָ֖ה וְעַל־כָּל־הַגֹּויִ֑ם מִיֹּ֞ום דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ מִימֵ֣י יֹאשִׁיָּ֔הוּ וְעַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 3אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֹנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ ס 4וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֧י יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃ 5וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָבֹ֖וא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וּבָאתָ֣ אַתָּ֡ה וְקָרָ֣אתָ בַמְּגִלָּ֣ה אֲשֶׁר־כָּתַֽבְתָּ־מִפִּי֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י יְהוָ֜ה בְּאָזְנֵ֥י הָעָ֛ם בֵּ֥ית יְהוָ֖ה בְּיֹ֣ום צֹ֑ום וְגַ֨ם בְּאָזְנֵ֧י כָל־יְהוּדָ֛ה הַבָּאִ֥ים מֵעָרֵיהֶ֖ם תִּקְרָאֵֽם׃ 7אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָדֹ֤ול הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 8וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא לִקְרֹ֥א בַסֵּ֛פֶר דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ס 9וַיְהִ֣י בַשָּׁנָ֣ה הַ֠חֲמִשִׁית לִיהֹויָקִ֨ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֔י קָרְא֨וּ צֹ֜ום לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה כָּל־הָעָ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְכָל־הָעָ֗ם הַבָּאִ֛ים מֵעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 10וַיִּקְרָ֨א בָר֥וּךְ בַּסֵּ֛פֶר אֶת־דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּלִשְׁכַּ֡ת גְּמַרְיָהוּ֩ בֶן־שָׁפָ֨ן הַסֹּפֵ֜ר בֶּחָצֵ֣ר הָעֶלְיֹ֗ון פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הֶֽחָדָ֔שׁ בְּאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ 11וַ֠יִּשְׁמַ֗ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃ 12וַיֵּ֤רֶד בֵּית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ עַל־לִשְׁכַּ֣ת הַסֹּפֵ֔ר וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כָּל־הַשָּׂרִ֖ים יֹֽושְׁבִ֑ים אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֡ר וּדְלָיָ֣הוּ בֶן־שְׁ֠מַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָ֨ן בֶּן־עַכְבֹּ֜ור וּגְמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן וְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־חֲנַנְיָ֖הוּ וְכָל־הַשָּׂרִֽים׃ 13וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ מִכָ֔יְהוּ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שָׁמֵ֑עַ בִּקְרֹ֥א בָר֛וּךְ בַּסֵּ֖פֶר בְּאָזְנֵ֥י הָעָֽם׃ 14וַיִּשְׁלְח֨וּ כָל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮ לֵאמֹר֒ הַמְּגִלָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤אתָ בָּהּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם קָחֶ֥נָּה בְיָדְךָ֖ וָלֵ֑ךְ וַ֠יִּקַּח בָּר֨וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֤הוּ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ בְּיָדֹ֔ו וַיָּבֹ֖א אֲלֵיהֶֽם׃ 15וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו שֵׁ֣ב נָ֔א וּקְרָאֶ֖נָּה בְּאָזְנֵ֑ינוּ וַיִּקְרָ֥א בָר֖וּךְ בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 16וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעָם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־בָּר֔וּךְ הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 17וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִפִּֽיו׃ 18וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ בָּר֔וּךְ מִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַאֲנִ֛י כֹּתֵ֥ב עַל־הַסֵּ֖פֶר בַּדְּיֹֽו׃ פ 19וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ אֶל־בָּר֔וּךְ לֵ֥ךְ הִסָּתֵ֖ר אַתָּ֣ה וְיִרְמְיָ֑הוּ וְאִ֥ישׁ אַל־יֵדַ֖ע אֵיפֹ֥ה אַתֶּֽם׃ 20וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ חָצֵ֔רָה וְאֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הִפְקִ֔דוּ בְּלִשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיַּגִּ֨ידוּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־הַדְּבָרִֽים׃ 21וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוּדִ֗י לָקַ֨חַת֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֔ה וַיִּ֨קָּחֶ֔הָ מִלִּשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיִּקְרָאֶ֤הָ יְהוּדִי֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּבְאָזְנֵי֙ כָּל־הַשָּׂרִ֔ים הָעֹמְדִ֖ים מֵעַ֥ל הַמֶּֽלֶךְ׃ 22וְהַמֶּ֗לֶךְ יֹושֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת׃ 23וַיְהִ֣י׀ כִּקְרֹ֣וא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתֹות֮ וְאַרְבָּעָה֒ יִֽקְרָעֶ֨הָ֙ בְּתַ֣עַר הַסֹּפֵ֔ר וְהַשְׁלֵ֕ךְ אֶל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֣ר אֶל־הָאָ֑ח עַד־תֹּם֙ כָּל־הַמְּגִלָּ֔ה עַל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽח׃ 24וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְכָל־עֲבָדָ֔יו הַשֹּׁ֣מְעִ֔ים אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 25וְגַם֩ אֶלְנָתָ֨ן וּדְלָיָ֤הוּ וּגְמַרְיָ֨הוּ֙ הִפְגִּ֣עוּ בַמֶּ֔לֶךְ לְבִלְתִּ֥י שְׂרֹ֖ף אֶת־הַמְּגִלָּ֑ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 26וַיְצַוֶּ֣ה הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵ֨ל בֶּן־הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָ֣הוּ בֶן־עַזְרִיאֵ֗ל וְאֶת־שֶֽׁלֶמְיָ֨הוּ֙ בֶּֽן־עַבְדְּאֵ֔ל לָקַ֨חַת֙ אֶת־בָּר֣וּךְ הַסֹּפֵ֔ר וְאֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיַּסְתִּרֵ֖ם יְהוָֽה׃ ס 27וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 28שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כָּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהֹויָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ 29וְעַל־יְהֹויָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא־יָבֹ֤וא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ ס 30לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־יְהֹֽויָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לֹּ֥ו יֹושֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתֹו֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיֹּ֖ום וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃ 31וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְעֹ֛ו וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֹנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ ס 32וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ֮ הַסֹּפֵר֒ וַיִּכְתֹּ֤ב עָלֶ֨יהָ֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֛ף יְהֹויָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וְעֹ֨וד נֹוסַ֧ף עֲלֵיהֶ֛ם דְּבָרִ֥ים רַבִּ֖ים כָּהֵֽמָּה׃ ס

Ebiyêrekire Sedekyahu

1 Sedekyahu, mugala wa Yoshiyahu, anaciyima omu bya Koniyasi, mugala wa Yehoyakimu, ye Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali ajizire mwâmi omu cihugo ca Yuda. 2 Cikwône, ôIi ye, ôli abambali, ôIi olubaga lwali omu cihugo, ntâye wayumvirhize ebinwa Nyakasane ababwîraga n’akanwa k’omulebi Yeremiyahu. Sedekyahu ahiina Yeremiyahu ihano 3 Mwâmi, Sedekyahu arhuma Yukali, mugala wa Shêlemiya, bo n’omudaahwa Sefaniya, mugula wa Maseya, emunda omulêbi Yeremiyahu ali mpu bamubwîre, erhi: «Mâshi yâga, orhusengerere emunda Nyakasane Nyamuzinda wirhu ali». 4 Yeremiyahu akazâgigeragera omu lubaga: barhàli bacimuhira omu mpamikwa. 5 Cikwône engabo y’abalwî ba Faraoni yàli erhi yamarhenga e Misiri. Abakaldeyi bàli bagosire Yeruzalemu erhi bayumva ntyo, bagandûla. 6 Okubundi akanwa ka Nyakasane karhindakwo omulêbi Yeremiyahu, erhi: 7 «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’îsraheli adesire: Omwâmi w’e Yuda amurhumire emunda ndi mpu mundôse, kwo mwamushuza ntya: K’engabo y’abalwî ba Faraoni eri omu njira, we erilwîra? Kugaluka yânagaluka eshubire emwâbo e Misiri! 8 Abantu b’e Sîriya bâgaluka bâshubirhera olu lugo, bâluyanka banaludûlike muliro. 9 Kwo adesirc ntya Nyakasane: Murhacirhebaga mwene, omu kucîkebwa, mpu: Abantu b’e Sîriya lwoshi-lwoshi barhenzire emwirhu bulya barhegcnziri. 10 Ciru mwakahima engabo y’abantu b’e Sîriya yoshi, eyîra edwîrhe yamulwîsa, hasigala ababanzirwe bône, abôla bânayimuka ngasi muguma omu cihando câge anayôce olu lugo.

Okushwêkwa kwa Yeremiyahu

Ago mango omurhwe gw’abantu b’e Sîriya gwagandûlaga guleka Yeruzalemu erhi murhwe gwa Faraoni gurhuma, 12 Yeremiyahu alonza okurhenga omu Yeruzalemu mpu aje omu cihugo ca Benyamini, kuderha mpu arhôleyo ebyâge birugu by’omwîmo bagabâne bo na ab’emwâbo. 13 Erhi ahika aha muhango gwa Benyamini, ashanga Yiriyahi mwene Shelemiya, mwana wa Hanâniya y’eri oku izâmu. Yiriyahi anaciyîmanza omulêbi Yeremiyahu, n’okuyakûza, erhi: emwa abantu b’e Sîriya eyi wayakira! 14 Yeremiyahu amushuza, erhi: «Kubêsha; ntâyâkire emwa abanya-Kaldeya.» Ci Yiriyahi arhayumvagya Yeremiyahu, amushwêka anamuhêka emwa abakulu bâge. 15 Nabo bakalihira Yeremiyahu bweneêne bamushûrha banamuhira omu mpamikwa ornu mw’omwandisi Yehonatani, banamuyîgaliramwo. 16 Ntyo kwo Yeremiyahu ahamikiragwa omu cûmpa c’idako, anabêramwo nsiku zirhali nyi. 17 Mwâmi Sedekyahu anacirhuma mpu bajimulola. Mwâmi amudekeza omu mwâge bufundafunda, erhi: «Ka hali akanwa ka Nyakasane? «Yeremiyahu ashuza, erhi: «neci ho kali» Anashubiderha, erhi: «Bamakuheba omu nfune z’omwâmi w’e Babiloni». 18 Okuhandi Yeremiyahu abwîra mwâmi Sedekyahu, erhi «Cibi cici nàkujirire erhi najirira bambali bâwe nîsi erhi olubaga lwâwe, obûla mwandâhyagya omu mpamikwa? 19 Ngahi baligi balya balêbi bâwe bàkubwîraga, mpu: omwâmi w’e Babiloni arhakurhêre w’oyo erhi ecihugo câwe? 20 Yumvagya, Yagirwa Mwâmi, omusengero gwâni gukusîmîse: orhaderhaga mpu bangalule emwa omwandisi Yehonatani nâkanafirayo». 21 Okuhandi mwâmi Sedekyahu arhegeka mpu balangire Yeremiyahu omu ngo y’abalâlîzi, mpu na ngasi lusiku bamuhe omugati, bagugereze omu njira y’abajira omugati, kuhika olusiku harhaciri mugati omu lugo! Kwo Yeremiyahu abêzire ntyo omu ngo y’abalâlîzi.

Jeremia/Jeremiah 37: 1

וַיִּ֨מְלָךְ־מֶ֔לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ תַּ֗חַת כָּנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְהֹ֣ויָקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִמְלִ֛יךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 2וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֶל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 3וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ אֶת־יְהוּכַ֣ל בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֗ה וְאֶת־צְפַנְיָ֤הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר הִתְפַּלֶּל־נָ֣א בַעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 4וְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּתֹ֣וךְ הָעָ֑ם וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אֹתֹ֖ו בֵּ֥ית הַכְּלִיא 5וְחֵ֥יל פַּרְעֹ֖ה יָצָ֣א מִמִּצְרָ֑יִם וַיִּשְׁמְע֨וּ הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶת־שִׁמְעָ֔ם וַיֵּ֣עָל֔וּ מֵעַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ 6וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 7כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֚ה תֹֽאמְרוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַשֹּׁלֵ֧חַ אֶתְכֶ֛ם אֵלַ֖י לְדָרְשֵׁ֑נִי הִנֵּ֣ה׀ חֵ֣יל פַּרְעֹ֗ה הַיֹּצֵ֤א לָכֶם֙ לְעֶזְרָ֔ה שָׁ֥ב לְאַרְצֹ֖ו מִצְרָֽיִם׃ 8וְשָׁ֨בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָ וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ׃ ס 9כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃ 10כִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞ם כָּל־חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֤ישׁ בְּאָהֳלֹו֙ יָק֔וּמוּ וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃ 11וְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלֹות֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃ ס 12וַיֵּצֵ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן לַחֲלִ֥ק מִשָּׁ֖ם בְּתֹ֥וךְ הָעָֽם׃ 13וַיְהִי־ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמֹו֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל׃ 14וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֜הוּ שֶׁ֗קֶר אֵינֶ֤נִּי נֹפֵל֙ עַל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וַיִּתְפֹּ֤שׂ יִרְאִיָּיה֙ בְּיִרְמְיָ֔הוּ וַיְבִאֵ֖הוּ אֶל־הַשָּׂרִֽים׃ 15וַיִּקְצְפ֧וּ הַשָּׂרִ֛ים עַֽל־יִרְמְיָ֖הוּ וְהִכּ֣וּ אֹתֹ֑ו וְנָתְנ֨וּ אֹותֹ֜ו בֵּ֣ית הָאֵס֗וּר בֵּ֚ית יְהֹונָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר כִּֽי־אֹתֹ֥ו עָשׂ֖וּ לְבֵ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 16כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבֹּ֖ור וְאֶל־הַֽחֲנֻ֑יֹות וַיֵּֽשֶׁב־שָׁ֥ם יִרְמְיָ֖הוּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ 17וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ וַיִּקָּחֵ֗הוּ וַיִּשְׁאָלֵ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ בְּבֵיתֹו֙ בַּסֵּ֔תֶר וַיֹּ֕אמֶר הֲיֵ֥שׁ דָּבָ֖ר מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ יֵ֔שׁ וַיֹּ֕אמֶר בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל תִּנָּתֵֽן׃ ס 18וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אֹותִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 19וְאַיֹּו נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־יָבֹ֤א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 20וְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָ וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי בֵּ֚ית יְהֹונָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם׃ 21וַיְצַוֶּ֞ה הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיַּפְקִ֣דוּ אֶֽת־יִרְמְיָהוּ֮ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וְנָתֹן֩ לֹ֨ו כִכַּר־לֶ֤חֶם לַיֹּום֙ מִח֣וּץ הָאֹפִ֔ים עַד־תֹּ֥ם כָּל־הַלֶּ֖חֶם מִן־הָעִ֑יר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃

Yeremiyahu akwêbwa omu cîna

1 Shefatiya, mugala wa Matani, bona Godalia, mugala wa Pashehuri, na Yukali, mugala wa Shelemiya bo na Pashehuri, mugala wa Malkiya, bayumva ebinwa Yeremiyahu akagibwîra ngasi boshi bakâgigera aho, erhi: 2 «Ntya kwo Nyakasane adesire: ngasi yeshi wakabêramwo olu lugo afiramwo n’engôrho, ecizombo erhi n’ecâhira. Cikwône ngasi wakahuluka acîyegûla abantu b’e Sîriya alama, okulama gwo gwâge munyago, kulama analama. 3 Ntya kwo Nyakasane adesire: oburhabêsha, olu lugo lwamâgwa omu nfune z’omurhwe gw’abalwî ba mwâmi w’e Babiloni, ye wânalunyâge!» 4 Okubundi, abo barhambo babwîra mwâmi, mpu: «oyu muntu ayîrhwe: adwîrhe avuna n’iderha lyâge en jingo z’abalwî basigîre mw’olu Jugo n’ez’olubaga lwoshi. Olu lubaga oyu muntu arhadwîrhi alulongeza kalamo ci buhanya. 5 Mwâmi Sedekyahu abashuza, erhi: «Yoyo ôli omu nfune zinyu, bulya mwâmi nta buhashe agwerhe embere zinyu!» 6 Bagwârha Yeremiyahu obwo, bamukwêba omu cîna ca Melkiyahu, cabâga omu ngo y’abalâlîzi. Bamuyandagaza n’emigo zi. Eco cîna cirhalimwo mîshi ci bijondo byône. Yeremiyahu abishâyamwo. 7 Lero Ebed-Meleki, mukushi, cibwindi c’omu bwâmi, ayumva oku ba kwebire Yeremiyahu omu cîna. Mwâmi naye erhi ayîmanzirage aha muhango gwa Benyamini. 8 Ebed-Meleki arhenga omu bwâmi, ajibwîra nnakuno, erhi: 9 Yagirwa mwâmi, balya bantu kubî bajizire ene bajirira omulêbi Yeremiyahu okwa bêne oku: bamukwêbîre afiramwo n’ishali obûla emigati yahwire eno ka!» 10 Okubundi mwâmi anacirhegeka olya mukushi Ebed-Meleki, erhi: «Yanka bantu basharhu mugende mweshi: muyînamule omulêbi Yeremiyahu arhenge mwo eco cîna oku arhacifa». 11 Ebed-Meleki arhola abo bantu bagenda boshi, aja omu bwâmi, omu nyumpa babikira, arholamwo cmishangi esharhangusire, erya y’obwikunje, ayishwêka n’omugozi ayihereza Yeremiyahu mulya cîna. 12 Ebed-Meleki, mukushi, ayakûza Yeremiyahu, erhi: ebi bisharhangukiza by’o bwikunje, obiheke omu kwaha n’okundi, ogwasêkwo emigozi». Yeremiyahu akujira. 13 Okubundi balengeza Yeremiyahu n’erya migozi, bamusôsa, arhenga mulya cîna. Yeremiyahu abera omu ngo y’abalâlîzi.

Yeremiyahu ashubishambâza Sedekyahu

14 Mwâmi Sedekyahu arhumiza mpu bajimulerhera Yeremiyahu amushange aha muhango gwa kasharhu gw’aka-Nyamuzinda. Mwâmi abwîra Yeremiyahu, erhi: «Hali akanwa nakudôsa, orhakanfulikaga. 15 Yeremiyahu ashuza Sedekyahu, erhi: «K’erhi nakakubwîrakwo, arhali kuyîrha wanyirha? n’erhi nakakuhanûla orhanyumve!» 16 Okubundi Sedekyahu ajira eyi ndahiro mahwe-mahwe, omu masù ga Yeremiyahu, erhi: «Ye ndahîre Nyamuzinda ozine, ye warhuhaga obu buzîne, ntakuyîse ntanakuhebe omu nfune z’aba bantu barhakumirira marhî!» 17 Yeremiyahu abwîra Sedekyahu obwo, erhi: «Kw’adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi wakahuluka ocishegula abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni wanagalukira obuzîne bwâwe, n’olu lugo lurhacidûlikwe muliro. Wanalama, we n’omulala gwâwe. 18 Ci erhi wâkanaba orhahulusiri okaciheka emwa abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni olu lugo erhi lwamanagwa omu nfune za abantu b’e Sîriya, bo bânaludûlika muliro, nawe wene orhafulumuke omu nfune zâbo». 19 Okubundi, mwâmi Sedekyahu abwîra Yeremiyahu, erhi: «nyobohire abayahudi bacîshegwîre abantu b’e Sîriya, hali amango nakanahânwa emunda bali bankolere amaligo». 20 Yeremiyahu amushuza, erhi: «nanga, barhajire ntyo. Yumverheza izù lya Nyakasane lya mbwîraga ebi nkubwîzire: wayumva okola oyosire bwinja, orhanacibe kurhi. 21 Cikwône erhi wâkalahira kwahuluka, lâba ebi Nyakasane anyeresire: 22 Alaga: Abagoli baciri omu bwâmi bwa mwâmi w’e Yuda boshi, bamahekwa emunda abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni bali; n’abagoli bayimba, mpu: Bakurhebire, bakuhima, abîra bâwe! Amagulu gâwe gadekerîre omu lujondo? Bôhe bacigendire! 23 Neci, bakâwe n’abana bâwe bâhêkwa emwa aba Sîriya nâwe wene orhafulumuke omu nfune zâbo, ci wayôrha oli mushwêke, omu nfune za mwâmi w’e Babiloni. Olugo nalo, kuhya lwanahya. 24 Sedekyahu abwîra Yeremiyahu, erhi: harhajiraga owamanya ebi binwa; bikamanywa erhi wamanafa. 25 Abarhambo bakulu erhi bakamanya oku rhwashambîre rhwembi n’erhi bakayishikubwîra, erhi: orhumanyise bici wabwizire mwâmi, naye bici akubwîzire, orharhufulikaga bici rhwakanakuyîrha. 26 Onababwîre ntya, erhi: nakagiyinginga mwâmi nti arhanshubizaga emwa Yonatani nakanafirayo». 27 Kwanaba neci, abarhambo boshi bayisha emunda Yeremiyahu ali n’okumudôsa. Ababwîra byoshi nk »oku mwâmi anamurhegekaga. Bamuleka n’omurhûla obwo, bulya nta kanwa bayumwîrhe omu nganîro yâbo. 28 Yeremiyahu abera omu ngo y’abalâlîzi, kuhika olusiku Yeruzalemu agwârhagwa.

Jeremia/Jeremiah 38: 1

וַיִּשְׁמַ֞ע שְׁפַטְיָ֣ה בֶן־מַתָּ֗ן וּגְדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־פַּשְׁח֔וּר וְיוּכַל֙ בֶּן־שֶׁ֣לֶמְיָ֔הוּ וּפַשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּ֑ה אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יִרְמְיָ֛הוּ מְדַבֵּ֥ר אֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ס 2כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־הַכַּשְׂדִּים֙ יִחְיֶה וְהָיְתָה־לֹּ֥ו נַפְשֹׁ֛ו לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי׃ ס 3כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנָּתֹ֨ן תִּנָּתֵ֜ן הָעִ֣יר הַזֹּ֗את בְּיַ֛ד חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 4וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁלֹ֛ום לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה־ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃ 6וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹתֹ֜ו אֶל־הַבֹּ֣ור׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן־הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבֹּ֤ור אֵֽין־מַ֨יִם֙ כִּ֣י אִם־טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט׃ ס 7וַיִּשְׁמַ֡ע עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אִ֣ישׁ סָרִ֗יס וְהוּא֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־נָתְנ֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־הַבֹּ֑ור וְהַמֶּ֥לֶךְ יֹושֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר בִּנְיָמִֽן׃ 8וַיֵּצֵ֥א עֶֽבֶד־מֶ֖לֶךְ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃ 9אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ הֵרֵ֜עוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֖יכוּ אֶל־הַבֹּ֑ור וַיָּ֤מָת תַּחְתָּיו֙ מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב כִּ֣י אֵ֥ין הַלֶּ֛חֶם עֹ֖וד בָּעִֽיר׃ 10וַיְצַוֶּ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֛ת עֶֽבֶד־מֶ֥לֶךְ הַכּוּשִׁ֖י לֵאמֹ֑ר קַ֣ח בְּיָדְךָ֤ מִזֶּה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֔ים וְֽהַעֲלִ֜יתָ אֶֽת־יִרְמְיָ֧הוּ הַנָּבִ֛יא מִן־הַבֹּ֖ור בְּטֶ֥רֶם יָמֽוּת׃ 11וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָדֹ֗ו וַיָּבֹ֤א בֵית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־תַּ֣חַת הָאֹוצָ֔ר וַיִּקַּ֤ח מִשָּׁם֙ בְּלֹויֵ֣ הַסְּחָבֹות וּבְלֹויֵ֖ מְלָחִ֑ים וַיְשַׁלְּחֵ֧ם אֶֽל־יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־הַבֹּ֖ור בַּחֲבָלִֽים׃ 12וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלֹואֵ֨י הַסְּחָבֹ֤ות וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּלֹ֣ות יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן׃ 13וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּֽחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹתֹ֖ו מִן־הַבֹּ֑ור וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃ ס 14וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיִּקַּ֞ח אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ אֵלָ֔יו אֶל־מָבֹוא֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֹׁאֵ֨ל אֲנִ֤י אֹֽתְךָ֙ דָּבָ֔ר אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נִּי דָּבָֽר׃ 15וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־צִדְקִיָּ֔הוּ כִּ֚י אַגִּ֣יד לְךָ֔ הֲלֹ֖וא הָמֵ֣ת תְּמִיתֵ֑נִי וְכִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ לֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָֽי׃ 16וַיִּשָּׁבַ֞ע הַמֶּ֧לֶךְ צִדְקִיָּ֛הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר חַי־יְהוָ֞ה את אשׁר עָשָׂה־לָ֨נוּ אֶת־הַנֶּ֤פֶשׁ הַזֹּאת֙ אִם־אֲמִיתֶ֔ךָ וְאִם־אֶתֶּנְךָ֗ בְּיַד֙ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ ס 17וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֣הוּ אֶל־צִדְקִיָּ֡הוּ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־יָצֹ֨א תֵצֵ֜א אֶל־שָׂרֵ֤י מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְחָיְתָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ וְהָעִ֣יר הַזֹּ֔את לֹ֥א תִשָּׂרֵ֖ף בָּאֵ֑שׁ וְחָיִ֖תָה אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 18וְאִ֣ם לֹֽא־תֵצֵ֗א אֶל־שָׂרֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנִתְּנָ֞ה הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֔ים וּשְׂרָפ֖וּהָ בָּאֵ֑שׁ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תִמָּלֵ֥ט מִיָּדָֽם׃ ס 19וַיֹּ֛אמֶר הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־בִֽי׃ פ 20וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ לֹ֣א יִתֵּ֑נוּ שְֽׁמַֽע־נָ֣א׀ בְּקֹ֣ול יְהוָ֗ה לַאֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יךָ וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ׃ 21וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לָצֵ֑את זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר הִרְאַ֖נִי יְהוָֽה׃ 22וְהִנֵּ֣ה כָל־הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה מוּצָאֹ֕ות אֶל־שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְרֹ֗ות הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֔ךָ הָטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ רַגְלֶ֖ךָ נָסֹ֥גוּ אָחֹֽור׃ 23וְאֶת־כָּל־נָשֶׁ֣יךָ וְאֶת־בָּנֶ֗יךָ מֹֽוצִאִים֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹא־תִמָּלֵ֣ט מִיָּדָ֑ם כִּ֣י בְיַ֤ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ תִּתָּפֵ֔שׂ וְאֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ פ 24וַיֹּ֨אמֶר צִדְקִיָּ֜הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ אִ֛ישׁ אַל־יֵדַ֥ע בַּדְּבָֽרִים־הָאֵ֖לֶּה וְלֹ֥א תָמֽוּת׃ 25וְכִֽי־יִשְׁמְע֣וּ הַשָּׂרִים֮ כִּֽי־דִבַּ֣רְתִּי אִתָּךְ֒ וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ הַגִּֽידָה־נָּ֨א לָ֜נוּ מַה־דִּבַּ֧רְתָּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וְלֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וּמַה־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הַמֶּֽלֶךְ׃ 26וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם מַפִּיל־אֲנִ֥י תְחִנָּתִ֖י לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֧י הֲשִׁיבֵ֛נִי בֵּ֥ית יְהֹונָתָ֖ן לָמ֥וּת שָֽׁם׃ פ 27וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הַשָּׂרִ֤ים אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ וַיִּשְׁאֲל֣וּ אֹתֹ֔ו וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ כְּכָל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּחֲרִ֣שׁוּ מִמֶּ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נִשְׁמַ֖ע הַדָּבָֽר׃ פ 28וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־יֹ֖ום אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרוּשָׁלִָ֑ם סוְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ

Okugwârhwa kwa Yeruzalemu

1 Omu mwâka gwa kali mwenda, Sedekyahu mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa muhaho, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, ayisha n’engabo yâge yoshi alirhera Yeruzalemu. 2 Omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gwa Sedekyahu, omu nsiku mwenda z’omwêzi gwa cigogo, ab’e Sîriya bahongola lunda luguma lw’ecôgo c’olugo.

3 Okubundi abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni baja mulya lugo, batwa amarâro aha muhango gw’ekarhî. Aho hali Nergal-Shareza, muluzi w’e Sini Magiri, murhambo mukulu w’engabo z’abalwî, Nabusharbani, murhambo mukulu, n’abandi barhambo bakulu b’engabo za mwâmi w’e Babiloni.

4 Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ye n’abalwî bâge boshi, erhi babona ntyo, bayâka budufu, erhi bakola barhenga omu lugo, bagera ebwa busâne bwa mwâmi, omu muhango aha karhî k’ebyôgo bibirhi barhôla enjira y’e Araba. 5 Cikwône engabo y’Abanya-Sîriya yabacinagirakwo yâgendigwârhira Sedekyahu omu lubanda lwa Yeriko. Bamugwârha mpira, bamuhêka e Ribla, omu cihugo ca Hamati, bamuhisa hali Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, ye wamutwirîre olubanja. 6 Eyo Ribla, mwâmi w’e Babiloni ànigiraga bagala ba Sedekyahu omu masù gâge. Mwâmi w’e Babiloni aniga n’abarhambo ba Yuda boshi. 7 Okubundi arhomola Sedekyahu amasù anamuhogeka obudagulè mpu bamuhêke e Babiloni. 8 Abanya-Sîriya bayôca enyumpa ya mwâmi n’enyumpa z’abantu kwône; bahongola ebyôgo bya Yeruzalemu. 9 Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, ahêka e Babiloni olubaga lwasigalaga omu lugo, n’abàli bamacîshegulaye bône, n’abalenga bali bacisigîre. 10 Cikwône Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi asiga omu cihugo ca Yuda ecihimbi c’abantu kwâne, balya barhagwerhe cici, anabagabira enkoma z’emizâbîbu n’amashwa.

11 Kuli Yeremiyahu, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali arhegesire Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, erhi: 12 «Omurhôle, omulange bwinja, orhamuhumagakwo, ci omujirire oku akanakubwîra. 13 Okubundi Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, na Nabushazibani, murhonyi mukulu, na Nergal-Shareza, murhambo mukulu n’abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni boshi. 14 Banacirhuma abantu mpu barhenze Yeremiyahu omu ngo y’abalâlîzi, bamulîka mpu aje agenda oku analonza. Kwo Yeremiyahu abêzire omu lubaga ntyo.

Akanwa k’obucire kuli Êbed Mêleki

15 Amango Yeremiyahu ali muyigalire omu ngo y’abalâlîzi, akanwa ka Nyakasane kàli kamurhinzirekwo, erhi: 16 «Ogende obwîre Êbed Mêleki, munya-Kushi, erhi: kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Lâba oku nkola nakolera olu lugo ebi nàlulaganyagya omu binwa byâni. bya buhanya ci birhali bya mugisho. Amango byâjirika omu masù gâwe, lusiku lulebe. 17 Nâkuciza olwo lusiku, kanwa ka Nyakasane, orhanagwe omu nfune z’abantu bakugezizemwo omusisi, 18 cikwône nakugeza obafume, engôrho erhâkuhumckwo, obuzîne bugumaguma gwo gwaba munyago gwâwe, bulya wacinyikubagîre, kanwa ka Nyakasane.

Jeremia/Jeremiah 39: 1

בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂרִ֗י בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל וְכָל־חֵילֹו֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ׃ ס 2בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ לְצִדְקִיָּ֔הוּ בַּחֹ֥דֶשׁ הָרְבִיעִ֖י בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָבְקְעָ֖ה הָעִֽיר׃ 3וַיָּבֹ֗אוּ כֹּ֚ל שָׂרֵ֣י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְ נֵרְגַ֣ל שַׂר־֠אֶצֶר סַֽמְגַּר־נְב֞וּ שַׂר־סְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵרְגַ֤ל שַׂר־אֶ֨צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכָל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֠אָם צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכֹ֣ל׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַֽ֠יִּבְרְחוּ וַיֵּצְא֨וּ לַ֤יְלָה מִן־הָעִיר֙ דֶּ֚רֶךְ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ בְּשַׁ֖עַר בֵּ֣ין הַחֹמֹתָ֑יִם וַיֵּצֵ֖א דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 5וַיִּרְדְּפ֨וּ חֵיל־כַּשְׂדִּ֜ים אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֣גוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ֮ בְּעַֽרְבֹ֣ות יְרֵחֹו֒ וַיִּקְח֣וּ אֹתֹ֗ו וַֽ֠יַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֖ו מִשְׁפָּטִֽים׃ 6וַיִּשְׁחַט֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל אֶת־בְּנֵ֧י צִדְקִיָּ֛הוּ בְּרִבְלָ֖ה לְעֵינָ֑יו וְאֵת֙ כָּל־חֹרֵ֣י יְהוּדָ֔ה שָׁחַ֖ט מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 7וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לָבִ֥יא אֹתֹ֖ו בָּבֶֽלָה׃ 8וְאֶת־בֵּ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית הָעָ֔ם שָׂרְפ֥וּ הַכַּשְׂדִּ֖ים בָּאֵ֑שׁ וְאֶת־חֹמֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם נָתָֽצוּ׃ 9וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפְל֣וּ עָלָ֔יו וְאֵ֛ת יֶ֥תֶר הָעָ֖ם הַנִּשְׁאָרִ֑ים הֶגְלָ֛ה נְבֽוּזַר־אֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בָּבֶֽל׃ 10וּמִן־הָעָ֣ם הַדַּלִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֵין־לָהֶם֙ מְא֔וּמָה הִשְׁאִ֛יר נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם כְּרָמִ֥ים וִֽיגֵבִ֖ים בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ 11וַיְצַ֛ו נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַֽל־יִרְמְיָ֑הוּ בְּיַ֛ד נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 12קָחֶ֗נּוּ וְעֵינֶ֨יךָ֙ שִׂ֣ים עָלָ֔יו וְאַל־תַּ֥עַשׂ לֹ֖ו מְא֣וּמָה רָּ֑ע כִּ֗י אם כַּֽאֲשֶׁר֙ יְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ כֵּ֖ן עֲשֵׂ֥ה עִמֹּֽו׃ 13וַיִּשְׁלַ֞ח נְבֽוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֗ים וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙ רַב־סָרִ֔יס וְנֵרְגַ֥ל שַׂר־אֶ֖צֶר רַב־מָ֑ג וְכֹ֖ל רַבֵּ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶֽל׃ 14וַיִּשְׁלְחוּ֩ וַיִּקְח֨וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֜הוּ מֵחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֗ה וַיִּתְּנ֤וּ אֹתֹו֙ אֶל־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן לְהֹוצִאֵ֖הוּ אֶל־הַבָּ֑יִת וַיֵּ֖שֶׁב בְּתֹ֥וךְ הָעָֽם׃ ס 15וְאֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הָיָ֣ה דְבַר־יְהוָ֑ה בִּֽהְיֹתֹ֣ו עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16הָלֹ֣וךְ וְאָמַרְתָּ֡ לְעֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י לֵאמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִי֩ מֵבִי אֶת־דְּבָרַ֜י אֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטֹובָ֑ה וְהָי֥וּ לְפָנֶ֖יךָ בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ 17וְהִצַּלְתִּ֥יךָ בַיֹּום־הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָגֹ֖ור מִפְּנֵיהֶֽם׃ 18כִּ֤י מַלֵּט֙ אֲמַלֶּטְךָ֔ וּבַחֶ֖רֶב לֹ֣א תִפֹּ֑ל וְהָיְתָ֨ה לְךָ֤ נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

Kundi kurhi Yeremiyahu abire?

1 Akanwa Yeremiyahu abwîragwa na Nyakasane, amango Nabuzardani, murhambo w’abalâlîzi amuhulusagya mpu arhenge e Rama, eyo munda, ali amukuzire omu bandi, erhi ali mushwêkere omu karhî k’empira z’e Yeruzalemu zoshi n’eza Yuda zahekagwa e Babiloni.

2 Omurhambo w’abalâlîzi erhi aba amayegûla Yeremiyahu, amubwîra, erhi: Nyakasane Nyamuzinda wâwe ali erhi alêbire eci cihugo obu buhanya, 3 bwo n’obûla adwîrhage Nyakasane ajizire nk’oku anahigîrizagya. Kwo kuderha oku mwagomire Nyakasane, mwabula buyumva izù lyâge: bwoshi buhanya bumujirekwo. 4 Lâbaga oku namakulikûza ene Iyo na nnene, kw’ezi nkoba zikuli emaboko. Okalonza okundusa e Babiloni oyishe: nakulanga. Lola: ecihugo coshi cilambusire embere zâwe: wânaja aha osîmire n’ahakukwânîne. 5 Kwo kuderha oku wânayêrekera olunda lwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwene Safani, ye omwâmi w’e Babiloni ajizire murhegesi w’emirhundu ya Yuda, onabere mwe naye omu karhî k’olubaga nîsi erhi oje ngasi hoshi hakukwânîne. Okubundi omurhambo w’abalâlîzi amuha olwîko amuha n’eby’obu nya-luhembo, amulîka agenda. 6 Naye Yeremiyahu aja e Mispa emwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, ajibêra bo naye omu karhî k’olubaga lwàli lusigire omu cihugo.

Okuyîrhwa kw’Omurhegesi Gedolyahu

7 Abarhambo b’engabo z’abalwî, bo n’engabo zâbo, bàli baciri omu matabâro, bayumva oku mwâmi w’e Babiloni anajizire Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, murhegesi w’ecihugo, n’oku anamuhire okurhegeka abalume, abakazi n’abana n’engabo y’abantu b’omu cihugo, balya barhahêkagwa e Babiloni. 8 Banaciyisha emunda Gedolyahu ali e Mispa, haligi Ismaeli mugala wa Netanya, Yohanâni, mugala wa Karea, Seraya, mugala wa Tanehumeti, bagala ba Efayi w’e Netofa na Yezaniya w’e Maka, bo n’abantu bâbo. 9 Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwana wa Shafani, abaha akanwa bo n’abantu bâbo, erhi: «Murhayôhohaga bwashiga ab’e Sîriya. Musigale omu cihugo, mushige mwâmi w’Abanya-Sîriya, mwayumva omurhûla. 10 Niehe mubwîne oku aha Mispa, ho mbêzire nka mwimangizi w’Abanya-Sîriya bayisha emwirhu. Ci mwehe muhumbûle idivai, amalehe n’amavurha, mubumbe orhubindi munagendibêra omu mirhundu yinyu, muyishubiremwo».

11 Kwo na kuguma, Abayahudi bali e Mowabu emwa Abamoriti e Edomu n’omu bihugo byoshi, bayumva oku mwâmi w’e Babiloni àli àbalesire basigala e Yuda, n’oku Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwene wa Shafani, ye bahîre oburhegesi. 12 Abo bayudeyi boshi banaciyagaluka kurhenga emunda bali ba shandabine, erhi baba bamashubûkira omu cihugo ca Yuda, aha burhambi bwa Gedolyahu e Mispa, asârûla erivayi na malehe manji bwenêne.

13 Yohanâni mwene Karea bo n’abandi barhambo b’engabo z’abalwî baciri omu matabâro, bayishibugana Gedolyahu aha Mispa. 14 Bamubwîre, mpu: «K’omanyire oku Balisi, mwâmi w’Abamoniti arhumire Yismaeli, mugala wa Netanya, mpu akukûlemwo omuka?» Ci Gedolyahu mugala wa Ahikamu arhabayemêraga.» 15 Ciru Yohanâni, mugala wa Karea ajîsa Gedolyahu mahwe ahôla Mispa, erhi: «Najiyirha Yismaeli, mugala wa Netanya. Cici cakarhuma âkukulamwo omuka kurhume Abayudeyi bakuli eburhambi bashandabana? Câkarhuma abasigalaga e Yuda bahungumuka?» 16 Cikwône Gedolyahu, mwene Ahikamu, ashuza Yohanâni, mugala wa Karea erhi orhajiraga ntyo, okwo oderhîre Yismaeli arhali kwo biri ntyo.

Jeremia/Jeremiah 40: 1

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה אַחַ֣ר׀ שַׁלַּ֣ח אֹתֹ֗ו נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב־טַבָּחִ֖ים מִן־הָֽרָמָ֑ה בְּקַחְתֹּ֣ו אֹתֹ֗ו וְהֽוּא־אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּתֹ֨וךְ כָּל־גָּל֤וּת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ 2וַיִּקַּ֥ח רַב־טַבָּחִ֖ים לְיִרְמְיָ֑הוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ דִּבֶּר֙ אֶת־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֶל־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 3וַיָּבֵ֥א וַיַּ֛עַשׂ יְהוָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּֽי־חֲטָאתֶ֤ם לַֽיהוָה֙ וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקֹולֹ֔ו וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם דָּבָר הַזֶּֽה׃ 4וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֧ה פִתַּחְתִּ֣יךָ הַיֹּ֗ום מִֽן־הָאזִקִּים֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־יָדֶךָ֒ אִם־טֹ֨וב בְּעֵינֶ֜יךָ לָבֹ֧וא אִתִּ֣י בָבֶ֗ל בֹּ֚א וְאָשִׂ֤ים אֶת־עֵינִי֙ עָלֶ֔יךָ וְאִם־רַ֧ע בְּעֵינֶ֛יךָ לָבֹֽוא־אִתִּ֥י בָבֶ֖ל חֲדָ֑ל רְאֵה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ לְפָנֶ֔יךָ אֶל־טֹ֨וב וְאֶל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֥כֶת שָׁ֖מָּה לֵֽךְ׃ 5וְעֹודֶ֣נּוּ לֹֽא־יָשׁ֗וּב וְשֻׁ֡בָה אֶל־גְּדַלְיָ֣ה בֶן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֡ן אֲשֶׁר֩ הִפְקִ֨יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְשֵׁ֤ב אִתֹּו֙ בְּתֹ֣וךְ הָעָ֔ם אֹ֠ו אֶל־כָּל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֖כֶת לֵ֑ךְ וַיִּתֶּן־לֹ֧ו רַב־טַבָּחִ֛ים אֲרֻחָ֥ה וּמַשְׂאֵ֖ת וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃ 6וַיָּבֹ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥ה בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֵּ֤שֶׁב אִתֹּו֙ בְּתֹ֣וךְ הָעָ֔ם הַנִּשְׁאָרִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃ ס 7וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה הֵ֚מָּה וְאַנְשֵׁיהֶ֔ם כִּֽי־הִפְקִ֧יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכִ֣י׀ הִפְקִ֣יד אִתֹּ֗ו אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וָטָ֔ף וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ מֵאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָגְל֖וּ בָּבֶֽלָה׃ 8וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖ה הַמִּצְפָּ֑תָה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡הוּ וְיֹוחָנָ֣ן וְיֹונָתָ֣ן בְּנֵֽי־קָ֠רֵחַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת וּבְנֵ֣י׀ עֹופַי הַנְּטֹפָתִ֗י וִֽיזַנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃ 9וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֜ם גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֤ם בֶּן־שָׁפָן֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֣ם לֵאמֹ֔ר אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵעֲבֹ֣וד הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ 10וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י יֹשֵׁב֙ בַּמִּצְפָּ֔ה לַֽעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ אֵלֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֡ם אִסְפוּ֩ יַ֨יִן וְקַ֜יִץ וְשֶׁ֗מֶן וְשִׂ֨מוּ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וּשְׁב֖וּ בְּעָרֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּֽם׃ 11וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמֹואָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמֹּ֨ון וּבֶאֱדֹ֜ום וַאֲשֶׁ֤ר בְּכָל־הָֽאֲרָצֹות֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָתַ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל שְׁאֵרִ֖ית לִֽיהוּדָ֑ה וְכִי֙ הִפְקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃ 12וַיָּשֻׁ֣בוּ כָל־הַיְּהוּדִ֗ים מִכָּל־הַמְּקֹמֹות֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶֽרֶץ־יְהוּדָ֛ה אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑תָה וַיַּאַסְפ֛וּ יַ֥יִן וָקַ֖יִץ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ פ 13וְיֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֑ה בָּ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּֽתָה׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הֲיָדֹ֤עַ תֵּדַע֙ כִּ֞י בַּעֲלִ֣יס׀ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמֹּ֗ון שָׁלַח֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה לְהַכֹּתְךָ֖ נָ֑פֶשׁ וְלֹא־הֶאֱמִ֣ין לָהֶ֔ם גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָֽם׃ 15וְיֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֡חַ אָמַ֣ר אֶל־גְּדַלְיָהוּ֩ בַסֵּ֨תֶר בַּמִּצְפָּ֜ה לֵאמֹ֗ר אֵ֤לְכָה נָּא֙ וְאַכֶּה֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יֵדָ֑ע לָ֧מָּה יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ וְנָפֹ֨צוּ֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה הַנִּקְבָּצִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְאָבְדָ֖ה שְׁאֵרִ֥ית יְהוּדָֽה׃ 16וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן־אֲחִיקָם֙ אֶל־יֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ אַֽל־תַּעַשׂ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּֽי־שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל־יִשְׁמָעֵֽאל׃ ס

^e31.2 omu irungu kandi israheli agera n’omurhûla: Lola Hoz 2, 14: Iz 40, 3.

^f31.3 Nkurhonya: Lola lz 54, 8: Yer 30, 17; Hoz 11, 1-9.

^g31.9 Efrayimu: ali mwene Yozefu. Lola Murh 41, 59.

^h31.15 Rasheli, ali nina wa Yozefu na Benyamini, bene Yakobo, binjikulûza b’Abrahamu.

ⁱ31.22 Yeremiyahu ashambîre aha oku obûko bw’Abayahudi, bayîshigalukira Nyamuzinda n’okucîyûnjuza ebyâha byâbo.

^j31.31 Nyamuzinda âmanyisa endagâno mpyahya. Eyo ndagâno yajirwa n’emisigala muli balya bâyishisigala enyuma ly’amahanya: Lola Iz 54, 9-10; yânayishiyôrha ensiku zoshi: Lola Iz 54, 9-10; Nâyîshiba Nyamuzinda wâbo nabo lube lubaga lwâni: Lola Eze 11, 20; 36, 28; 37, 27.

^k32.7 Elyo irhegeko ly’okuguliza mwene wâbo omuntu wanalisoma omu citabu ca Bene-Levi 25,25.

^l32.28 Okuhimwa kwa Yeruzalemu: Lola 2 Barn 25. 1-11: 2 Nga 36, 17-21.

^m32.29 Baali: Izîno ly’omuzimu w’akagirherekêrwa omu mashanja g’amahanga, n’okumurhûla nka Nyamuzinda. Olubaga lw’lsraheli nalo erhi luhemuka lwarhangira okukuza oyo Baali.

ⁿ32.44 Nêgebu: cishagala cirhalugiyeramwo bici c’omu kajira idako (e mwênè) ka Palestina-Israheli.

^o36.4 Baruki ali mwandisi mwikubagirwa wa Yeremiyahu. Amushimbire kuhika e Misiri.

1 Omu mwêzi gwa kali nda, Ismaeli, mugala wa Netanya, mwana wa Elishama, muluzi lwoshi lwoshi, ayisha na bantu ikumi emunda Gedolyahu, mugala wa Ahikamu ali e Mispa. N’oku badwîrhe balira haguma, aho Mispa, 2 lsmaeli, mugala wa Netanya, ayimuka na balya bantu bâge ikumi, bashosha Gedolyahu mugala wa Ahikamu, mwana wa Shafani engôrho. Bamuyîrha ntyo, n’obwo ye mwâmi w’e Babiloni ali ajizire murhegesi w’ecihugo. 3 Kwo nabo bakolîrwe ntyo Abayudeyi bali bayîshire oku lusiku lukulu boshi, Abanya-Sîriya baliho nabo kwo na kwo, n’obwo bali balwî ba ntambala, nabo Yismaeli àbaniga. 4 Omulegerege gwa kabirhi enyuma z’okunigwa kwa Gedolyahu, erhi na ntâye ocimanya, 5 hayisha abantu barhenga e Sikemi, e Silo n’e Samâriya, bali makumi gali munâni, erhi bamômirwe obwânwa, bayambirhe n’emishangi esharhangusire, bànali bashâke-bashâke, bàli badwîrhe entûlo n’enshangi mpu bâbirhûla omu ka-Nyamuzinda. 6 Ismaeli, mugala wa Netenya, arhenga e Mispa, ayishibayankirira, aligi omu njira obwo, anayisha alaka. Erhi abahikaho, ababwîra, erhi: Muyishe emwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu.» 7 Cikwône erhi bahika omu karhî k’olugo, Yismaeli mugala wa Netanya, ye na balya bantu bâge, abanigûza anaderha mpu bakabulire omu cîna c’amîshi. 8 Muli abo bantu hajira ikumi lyabwîra Ismaeli, mpu: «Mâshi yaga orharhuyîrhe, bulyâla omu mashwa girhu, rhugwerhemwo ebiryo bifulike, engano kwône n’engano y’omushushu, amavurha n’obûci. Abaleka obwo, arhacibayîrhaga bo na bene wâbo. 9 Ecîna c’amîshi Ismaeli akwebagamwo emirhumba y’abo bantu ayiîrhaga boshi càli cîna cinênènè; Mwâmi Asa wàcihumbîsagya erhi alwîsa Basha, mwâmi w’Israheli. Co Ismaeli, mugala wa Netanya, abumbire mirhumba. 10 Okubundi Ismaeli agukumba olubaga lwoshi lwali lusigire e Mispa, n’abaluzinyere Nabuzardani, murhambo w’abalâlîzi, àli alangîsize Gedolyahu, mugala wa Ahikamu: sêzi mucêra-cêra, Ismaeli mugala wa Netanya, aja omu njira abahêka emwa Abamoniti. 11 Yohanâni, mugala wa Karea, ye na abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bo naye, erhi bayumva ago maligo ga Ismaeli, mugala wa Netanya, 12 bahamagala abalwî bâbo, bakanya bàrhêra Ismaeli mugala wa Netanya. Bàmushanga aha ciyanja ca Gabaoni. 13 Erhi abona Yohanâni mugala wa Karea, n’abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bamulusize, olubaga Ismacli ali agukumire lwoshi, lwahamira omu nyanya n’obusîme. 14 Abo bantu Ismaeli akulaga e Mispa bamutwîka, bashubiraho Yohonâni, mugala wa Karea. 15 Naye Ismaeli, mwene Netanya, ashugunuka Yohanâni na bantu bâge munâni. ayâkira emwa Abamoniti. 16 Okubundi Yohanâni, mugala wa Karea, ye n’abarhambo b’engabo z’abalwî bali bamulusize, ashubûza olubaga lwasigalagakwo lulya Ismaeli, mwene Netanya arhenzagya e Mispa erhi aba amayîrha Gedolyahu, mugala wa Ahikamu: abalume, abakazi, abana ebibwindi, babagalula boshi kurhenga e Gabaoni. 17 Bashûrha enjira, bagendihanda e Kani ka Kimuhamu, hofi na Betelehemu. Omulali kwàli kuja e Misiri, 18 kulî n’Abanya-Sîriya, bali babayobohire bwenêne: bulya Ismaeli mwene Netanya ali amayîrha Gedolyahu mugala wa Ahikamu, mwâmi àli ahire okurhegeka ecihugo.

Jeremia/Jeremiah 41: 1

וַיְהִ֣י׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֣ה בֶן־אֱלִישָׁמָ֣ע מִזֶּ֣רַע הַ֠מְּלוּכָה וְרַבֵּ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֥ים אִתֹּ֛ו אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֹּ֨אכְלוּ שָׁ֥ם לֶ֛חֶם יַחְדָּ֖ו בַּמִּצְפָּֽה׃ 2וַיָּקָם֩ יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֜ה וַעֲשֶׂ֥רֶת הָאֲנָשִׁ֣ים׀ אֲשֶׁר־הָי֣וּ אִתֹּ֗ו וַ֠יַּכּוּ אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֧ם בֶּן־שָׁפָ֛ן בַּחֶ֖רֶב וַיָּ֣מֶת אֹתֹ֑ו אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃ 3וְאֵ֣ת כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר־הָי֨וּ אִתֹּ֤ו אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בַּמִּצְפָּ֔ה וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר נִמְצְאוּ־שָׁ֑ם אֵ֚ת אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הִכָּ֖ה יִשְׁמָעֵֽאל׃ 4וַיְהִ֛י בַּיֹּ֥ום הַשֵּׁנִ֖י לְהָמִ֣ית אֶת־גְּדַלְיָ֑הוּ וְאִ֖ישׁ לֹ֥א יָדָֽע׃ 5וַיָּבֹ֣אוּ אֲ֠נָשִׁים מִשְּׁכֶ֞ם מִשִּׁלֹ֤ו וּמִשֹּֽׁמְרֹון֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ מְגֻלְּחֵ֥י זָקָ֛ן וּקְרֻעֵ֥י בְגָדִ֖ים וּמִתְגֹּֽדְדִ֑ים וּמִנְחָ֤ה וּלְבֹונָה֙ בְּיָדָ֔ם לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וַ֠יֵּצֵא יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֤ה לִקְרָאתָם֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה הֹלֵ֥ךְ הָלֹ֖ךְ וּבֹכֶ֑ה וַֽיְהִי֙ כִּפְגֹ֣שׁ אֹתָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם בֹּ֖אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָֽם׃ ס 7וַיְהִ֕י כְּבֹואָ֖ם אֶל־תֹּ֣וךְ הָעִ֑יר וַיִּשְׁחָטֵ֞ם יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן־נְתַנְיָה֙ אֶל־תֹּ֣וךְ הַבֹּ֔ור ה֖וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתֹּֽו׃ 8וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְאוּ־בָ֗ם וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־יִשְׁמָעֵאל֙ אַל־תְּמִתֵ֔נוּ כִּֽי־יֶשׁ־לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְשֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּחְדַּ֕ל וְלֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּתֹ֥וךְ אֲחֵיהֶֽם׃ 9וְהַבֹּ֗ור אֲשֶׁר֩ הִשְׁלִ֨יךְ שָׁ֤ם יִשְׁמָעֵאל֙ אֵ֣ת׀ כָּל־פִּגְרֵ֣י הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ בְּיַד־גְּדַלְיָ֔הוּ ה֗וּא אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א מִפְּנֵ֖י בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל אֹתֹ֗ו מִלֵּ֛א יִשְׁמָעֵ֥אל בֶּן־נְתַנְיָ֖הוּ חֲלָלִֽים׃ 10וַיִּ֣שְׁבְּ׀ יִ֠שְׁמָעֵאל אֶת־כָּל־שְׁאֵרִ֨ית הָעָ֜ם אֲשֶׁ֣ר בַּמִּצְפָּ֗ה אֶת־בְּנֹ֤ות הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־כָּל־הָעָם֙ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בַּמִּצְפָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִפְקִ֗יד נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֑ם וַיִּשְׁבֵּם֙ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וַיֵּ֕לֶךְ לַעֲבֹ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ ס 11וַיִּשְׁמַע֙ יֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו אֵ֤ת כָּל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־נְתַנְיָֽה׃ 12וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וַיֵּ֣לְכ֔וּ לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֑ה וַיִּמְצְא֣וּ אֹתֹ֔ו אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֹֽון׃ 13וַיְהִ֗י כִּרְאֹ֤ות כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֔אל אֶת־יֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֵ֛ת כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו וַיִּשְׂמָֽחוּ׃ 14וַיָּסֹ֨בּוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁר־שָׁבָ֥ה יִשְׁמָעֵ֖אל מִן־הַמִּצְפָּ֑ה וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ וַיֵּ֣לְכ֔וּ אֶל־יֹֽוחָנָ֖ן בֶּן־קָרֵֽחַ׃ 15וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה נִמְלַט֙ בִּשְׁמֹנָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִפְּנֵ֖י יֹֽוחָנָ֑ן וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ ס 16וַיִּקַּח֩ יֹוחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֣ים אֲשֶׁר־אִתֹּ֗ו אֵ֣ת כָּל־שְׁאֵרִ֤ית הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר הֵ֠שִׁיב מֵאֵ֨ת יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן־נְתַנְיָה֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה אַחַ֣ר הִכָּ֔ה אֶת־גְּדַלְיָ֖ה בֶּן־אֲחִיקָ֑ם גְּבָרִ֞ים אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְנָשִׁ֤ים וְטַף֙ וְסָ֣רִסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֵשִׁ֖יב מִגִּבְעֹֽון׃ 17וַיֵּלְכ֗וּ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּגֵר֣וּת כְמֹוהֶם אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל בֵּ֣ית לָ֑חֶם לָלֶ֖כֶת לָבֹ֥וא מִצְרָֽיִם׃ 18מִפְּנֵי֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים כִּ֥י יָרְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־הִכָּ֞ה יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֔ם אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃ ס

Okuyâkira e Misiri

1 Okubundi abarhambo b’engabo z’abalwî, aligi Yohanâni, mugala wa Karea, Azariya, mugala wa Hoshaya. n’olubaga lwoshi, abarho n’abakulu, 2 bayishibwîra omulêbi Yeremiyahu, erhi: «oyumvirhize omusengero gwirhu. Osengerêre ogûla musigala gw’olubaga emwa Nyakasane Nyamuzinda wâwe, bulyâla rhusigire banyi bwenêne n’obwo rhwàli banji, nâwe wene obwîne n’amasù gâwe. 3 Nyakasaane Nyamuzinda wâwe arhuyêreke njira ebi rhugwâsirwe rhushimbe,- bici rhugwâsirwe rhujire». 4 Yeremiyahu, mulêbi, ashuza, erhi: «Nyumvîrhe, nkolaga nashenga Nyakasane Nyamuzinda wirhu nk’oku mumpunyire, na ngasi kanwa Nyakasane Nyamuzinda winyu akashuza, namumanyîsakwo, ntamufulike bici». 5 Nabo babwîra Yeremiyahu. erhi: Nyakasane ye rhulahîre, arhabêsha arhanarhebana, rhukaba rhurhajiziri nk’oku akanwa Nyakasane Nyamuzinda akurhuma warhubwîra kadesire. 6 Karhusîmîse karharhusîmîse, rhwakulikira izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu, ye rhukurhumirekwo na ntyo rhwanaha n’obusîme bw’okuba rhwakulikîre izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu. 7 Enyuma lya nsiku ikumi, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu.

8 Okubundi ahamagala Yohanâni, mugala wa Karea, n’abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bo naye, ahamagala n’olubaga lwoshi, abarho n’abakulu. 9 Aba bwîra, erhi: Ntya kw’adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, mwàli mu ntumire kuli ye mpu mmuhisekwo omusengero gwinyu. 10 Mukalonza okudêkerera mw’eci cihugo, namuyûbaka ntakanacimushâba, mmurhwêre ntakanacimushugula, bulya nâni ncîganyize okubî namujirire. 11 Murhayôbohaga oyu mwâmi w’e Babiloni murhinyire murhamuyôbohaga, yekudesire Nyakasane, bulya ndi haguma ninyu nti mmucize nnâmulikûze omu nfune zâge. 12 Najira amufe bwonjo, obwonjo bwinyu bumugwârhe anamuleke mugaluke omu cihugo cinyu. 13 Cikwône erhi mwakaderha, mpu: rhurhalonza kubêra mw’eci cihugo, ago mango mulahire bwayumva izù lya Nyakasane Nyamuzinda winyu; 14 erhi mwakaderha, mpu: nanga, e Misiri yo rhulonzize okuja, yo rhurhâcibone ntambala, rhurhâciyumve mishekera yarhulalika, rhurhâcibone eci cibula c’omugati, yo rhulonzize okubêra, 15 ago mango, musigala gwa Yuda, yumvi akanwa ka Nyakasane. Ntya kw’adesire, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi mwakahiga mpu yo mwaja e Misiri, mukanayija mpu mubêreyo, 16 engôrho muyôbohire yamushanga eyo munda, omu cihugo ca Misiri; n’ecizombo murhînyire, camushimba lumino-mino, eyo munda e Misiri, yo mwanasigala! 17 N’abahizire mpu baja e Misiri boshi, mpu yo hajibêra, yo banafira n’engôrho n’ecizombo n’ecihûsi, nta muntu ciru n’omuguma wayîshifulumuka obuhanya-nabarhumira. 18 Neci, yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Nka kulyâla omutula n’oburhe bwâni byadubukiraga oku bantu b’e Ycruzalemu, kwo n’omutula gwâni gwacîrhulira kuli mwe, mukaja e Misiri: mukola mwaba bashombe, bamubôlwa, balya bahehêrîrwe, balya b’okushekerwa, murhakanacilolakwo eci cihugo.

19 Yeremiyahu ashuza, erhi: «Musigala gwa Yuda, Nyakasane yekubwîzire, erhi; orhafe e Misiri!» Omanyâge bwinja oku kurhonda okwo namurhondaga ene. 20 Kucigasha mwacîgashire erhi muntuma emunda Nyakasane Nyamuzinda winyu ali, erhi muderha, erhi: orhusengerere emunda Nyakasane Nyamuzinda wirhu ali, na ngasi kantu Nyakasane Nyamuzinda wirhu akarhegeka, orhumanyîseko rhukakole». 21 N’ene namamumanyîsako, murhanayumvirhe izù lya Nyakasane Nyamuzinda winyu, ci akanwa kaguma omu binwa antumire mpu mmubwîre. 22 Mumanyâge obwo oku mwafa n’engôrho, n’ecizombo, n’ecâhi ra, eyo munda mucifinjire okuja mpu yo mwajibêra.

Jeremia/Jeremiah 42: 1

וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־הֹושַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֹֽול׃ 2וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֨נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֨נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹאֹ֥ות אֹתָֽנוּ׃ 3וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃ 4וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃ 5וְהֵ֨מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכָל־הַ֠דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 6אִם־טֹ֣וב וְאִם־רָ֔ע בְּקֹ֣ול׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר אֲנוּ שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס 7וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃ 8וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו וּלְכָ֨ל־הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֹֽול׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃ 10אִם־שֹׁ֤וב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתֹּ֑ושׁ כִּ֤י נִחַ֨מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃ 11אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהֹושִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֹֽו׃ 12וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃ 13וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 14לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ נָבֹ֔וא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְקֹ֥ול שֹׁופָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃ 15וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּם שֹׂ֣ום תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 16וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃ 17וְיִֽהְי֣וּ כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָבֹ֤וא מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃ ס 18כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאֹות֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־תִרְא֣וּ עֹ֔וד אֶת־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 19דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֨עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 20כִּ֣י הִתְעֵתֶים בְּנַפְשֹֽׁותֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ 21וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיֹּ֑ום וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ 22וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָבֹ֖וא לָג֥וּר שָֽׁם׃ ס

1 Cikwône erhi Yeremiyahu ayus’ibwîra olubaga ebinwa bya Nyakasane Nyamuzinda wabo byoshi, ebi Nyakasane ali amurhumire mpu ababwîre, ebi binwa binadesirwe byoshi. 2 Azani, mugala wa Hoshaya, Yohanâni, mugala wa Karea, n’aba bantu ba cikala-nshonyi b’abagoma bashuza Yeremiyahu, erhi: «Kubêsha wabêsha, Nyakasane arhakurhumire mpu orhubwîre, erhi: Murhajaga e Misiri mpu mujibêrayo. 3 Ci Baruki, mugala wa Neriya arhukozize kuli we, mpu Iyo rhuhanwa omu nfune z’ Abakaldeyi Iyo barhuyîrha erhi barhuhêke e Babiloni!» 4 Cikwône Yohanâni, mugala wa Karea abarhambo b’ebigamba by’abalwî n’olubaga lwoshi barhayumvagya izù lya Nyakasane mpu babêre omu cihugo ca Yuda. 5 Yohanâni, mugala wa Karea, n’aharhambo b’engabo boshi bahêka omusigala gwa Yuda gwoshi, abàli bamayagaluka kurhenga omu mashanja bàli bamashandabana, mpu bashubire omu cihugo ca Yuda, 6 abalume, abakazi n’abana, abaluzinyere na balya boshi Nabuzardani murhambo w’abaliâlîzi ali asigire Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwana wa Shafani, bo bàlimwo omulêbi Yeremiyahu na Baruki, mugala wa Neriya. 7 Banacija e Misiri obwo, kulya kuba barhayumvagya izù lya Nyakasane, bahika e Tapenesi.

Yeremiyahu alêba oku Nabukondonozori arhêra Misiri

8 Eyo munda e Tapenesi, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu erhi: 9 «Oyanke amabuye manênènè erhi Abayudeyi banasinza, ogahumbire omu nsima eri omu ngo y’omuraba eri aha muhango gw’obwâmi bwa Faraoni, aha Tapenesi. 10 Okubundi obwîre abo bantu, erhi: «ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli adesire: Lâbi oku nkola narhumiza Nabukondonozori, mwambali wâni, mwâmi w’e Babiloni; agwîka entebe yâge kuli aga mabuye nfulisire, âba agalambulirekwo ihêma lyâge. 11 Ayisha anajo njage ecihugo ca Misiri:

ow’okuhêkwa n’ecihûsi, ahêkwe naco,

ow’okuhêkwa buja, ahêkwe buja,

ow’okuhêkwa n’engôrho, ahêkwe n’engôrho.

12 Engombe za banyamuzinda b’obwihambi b’e Misiri, azidûlika muliro, ayôca abo banyamuzinda erhi abahêke mpira, âcêsa ecihugo ca Misiri nka kula omungere anacîhundikira omwambalo gwâge, na buzinda arhengeyo buholo buholo. 13 Ajonjaga emitungo y’amabuye eba omu ngombe ya Wîzûba eri aha Oni, ayôca engombe za banyamuzinda b’obwihambi b’e Misiri.

Jeremia/Jeremiah 43: 1

וַיְהִי֩ כְּכַלֹּ֨ות יִרְמְיָ֜הוּ לְדַבֵּ֣ר אֶל־כָּל־הָעָ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר שְׁלָחֹ֛ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אֲלֵיהֶ֑ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 2וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֤ה בֶן־הֹושַֽׁעְיָה֙ וְיֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־הָאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים אֹמְרִ֣ים אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֶׁ֚קֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָחֲךָ֞ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 3כִּ֗י בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה מַסִּ֥ית אֹתְךָ֖ בָּ֑נוּ לְמַעַן֩ תֵּ֨ת אֹתָ֤נוּ בְיַֽד־הַכַּשְׂדִּים֙ לְהָמִ֣ית אֹתָ֔נוּ וּלְהַגְלֹ֥ות אֹתָ֖נוּ בָּבֶֽל׃ 4וְלֹֽא־שָׁמַע֩ יֹוחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה לָשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 5וַיִּקַּ֞ח יֹוחָנָ֤ן בֶּן־קָרֵ֨חַ֙ וְכָל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים אֵ֖ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־שָׁ֗בוּ מִכָּל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם לָג֖וּר בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 6אֶֽת־הַ֠גְּבָרִים וְאֶת־הַנָּשִׁ֣ים וְאֶת־הַטַּף֮ וְאֶת־בְּנֹ֣ות הַמֶּלֶךְ֒ וְאֵ֣ת כָּל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר הִנִּ֨יחַ֙ נְבוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֑ן וְאֵת֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא וְאֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵרִיָּֽהוּ׃ 7וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־תַּחְפַּנְחֵֽס׃ ס 8וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ בְּתַחְפַּנְחֵ֖ס לֵאמֹֽר׃ 9קַ֣ח בְּיָדְךָ֞ אֲבָנִ֣ים גְּדֹלֹ֗ות וּטְמַנְתָּ֤ם בַּמֶּ֨לֶט֙ בַּמַּלְבֵּ֔ן אֲשֶׁ֛ר בְּפֶ֥תַח בֵּית־פַּרְעֹ֖ה בְּתַחְפַּנְחֵ֑ס לְעֵינֵ֖י אֲנָשִׁ֥ים יְהוּדִֽים׃ 10וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י שֹׁלֵ֨חַ֙ וְ֠לָקַחְתִּי אֶת־נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עַבְדִּ֔י וְשַׂמְתִּ֣י כִסְאֹ֔ו מִמַּ֛עַל לָאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֲשֶׁ֣ר טָמָ֑נְתִּי וְנָטָ֥ה אֶת־שַׁפְרוּרֹו עֲלֵיהֶֽם׃ 11וּבָאָה וְהִכָּ֖ה אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֧ר לַמָּ֣וֶת לַמָּ֗וֶת וַאֲשֶׁ֤ר לַשְּׁבִי֙ לַשֶּׁ֔בִי וַאֲשֶׁ֥ר לַחֶ֖רֶב לֶחָֽרֶב׃ 12וְהִצַּ֣תִּי אֵ֗שׁ בְּבָתֵּי֙ אֱלֹהֵ֣י מִצְרַ֔יִם וּשְׂרָפָ֖ם וְשָׁבָ֑ם וְעָטָה֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם כַּאֲשֶׁר־יַעְטֶ֤ה הָֽרֹעֶה֙ אֶת־בִּגְדֹ֔ו וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם בְּשָׁלֹֽום׃ 13וְשִׁבַּ֗ר אֶֽת־מַצְּבֹות֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֶת־בָּתֵּ֥י אֱלֹהֵֽי־מִצְרַ֖יִם יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס

Abakazi bagashâniza Omwâmikazi w’e Malunga

1 Akanwa karhindakwo Yeremiyahu mpu akabwîre Abayahudi boshi oku banali omu cihugo c’e Misiri, àbabâga e Migidoli, e Tapenesi n’e Nofu omu cihugo ca Patroni:

2 «Ntya kw’adesire, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Mwabwîne amahanya goshi nahongolirekwo Yeruzalemu n’emirhundu ya Yuda yoshi; Ioli oku olw’ene eri mishaka n’ebigûkà. 3 Amabi bàjizire g’okungayisa go gàrhumire, kulya kugendigashâniza n’okukolera banyamuzinda b’obwihambi b’emwa bene, balyâla bône barhayishi n’ôli mwe n’ôli basho. 4 Buzira kurhama, nàmurhumire bambali bâni n’abalêbi, nabarhuma nti baderhe, mpu: Murhajiraga ebyo bikabulirwa, ntabikwîrirwa. 5 Cikwône, barhayumvagya, barhanarhegaga okurhwiri mpu barhenge omu bubi bwabo banaleke okukazigashâniza banyamuzinda b’emwa bene. 6 Lero naleka oburhe n’omutula gwâni gwacîrhulira kuli bo, gwasingônola emirhundu ya Yuda n’emihanda ya Yeruzalemu, byahindusire bigûkà n’irungu, nk’okula biri ene. 7 Na bunola, yekudesire Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: cârhuma mwacîlerhera mwene amabi mangana aha? Ka mpu murhume baherêrekeza omu cihugo ca Yuda, abalume, abakazi, abana n’orhubonjo, harhaciyoôrhaga ciru omusigala, 8 kulya kuba mwamanjira burhe n’ebijiro by’enfune zinyu, omu kugashaniza banyamuzinda b’obwihambi b’emwa bene mw’eci cihugo c’e Misiri muyishiribêramwo; omu kujira ntyo mwamacîherêrekeza, n’oku gandi mashanja muhindusire ba kuhehêrerwa n’okujacirwa. 9 Ka mwayibagire amaligo ga basho, ag’abâmi ba Yuda n’aga bakâbo, amabi ginyu n’aga bakînywe, agajizirwe omu cihugo ca Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu? 10 Kuhika ene, barhumvagya baciyunjuzize erhi okuyumva bayôbohire, barhanayishaga omu njira y’olushika n’amarhegeko nabahaga niene omu masù ginyu n’omu masù ga basho. 11 Co cirhumirage, yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Lâbi nkola natulumukirwa muhanyagale, na Yuda aherêrekere yeshi. 12 Narhenza omusigala gwa Yuda, gulya gwahigaga okuyisha omu cihugo ca Misiri mpu gubêremwo: bahungumukira boshi omu cihugo ca Misiri, baholoka n’engôrho, bagukumuka n’ecizombo, abarho n’abakulu, bafa n’engôrho bafe n’ecizombo, bâshombwa banakange abagera, bâhehêrerwa banashekerwe. 13 Kwo nayishirhandûla abayûbasire e Misiri nka kulya barhandûlaga Yeruzalemu: n’engôrho, n’ecizombo, n’ecihûsi. 14 Muli ogu musigala gwa Yuda gwayishigibêra omu cihugo ca Misiri, barhâfulumuke mwo ciru n’omuguma, mpu ashubire omu cihugo ca Yuda, n’obwo badwîrhe bacîfinja okuyishubira n’okuyibêra».

15 Na kandi, abalume bàli bamanyire oku bakâbo bakazagigashâniza ba nyamuzinda b’obwihambi b’emwa bene, n’abakazi bali aho, mbugânano erhali nyi (n’olubaga lwàli omu cihugo ca Misiri lwoshi n’abali e Patrosi), bashuza Yeremiyahu, mpu: 16 Oku biyêrekire akanwa warhubwîraga oku izîno lya Nyakasane, rhurhalonzizi rhukuyumve; 17 cikwône rhwashubikajira oku rhwanalaganyagya: okurherekêra omwâmikazi w’eMalunga n’enshangi n’okumudubulira ebinyôbwa nk’oku rhwanayôrhaga rhujira, rhwe na balarha, abâmi birhu n’abakulu birhu omu mirhundu ya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu: ago mango Iyo rhwàli rhugazire oku migati, rhwàli rhusîmire rhurhanajagakwo buhanya buci. 18 Cikwône kurhenga rhulesire okurherekêra omwâmikazi w’eMalunga enshangi n’okumudubilira ebinyôbwa, rhwabula byoshi, gona mango rhwahwire n’engôrho n’ecizombo». 19 N’abakazi nabo bayisha, erhi: Câba mushâna amango rhwarhûla Omwâmikazi w’eMalunga entûlo y’cnshangi n’amango rhwamudubulira ebinyôbwa ka kuyongoloka rhuyongoloka abalume birhu amango rhwaduga emigati emuyêrekire n’amango rhwamudubulira ebinyôbwa?»

20 Yeremiyahu anacibwîra olubaga lwoshi, abalume n’abakazi, na ngasi boshi bamushuzagya ntya, erhi: 21 Eyo nshangi mwarherekêraga omu mirhundu ya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu, mwe na basho, abâmi binyu n’abakulu binyu, n’olubaga lw’ecihugo, k’arhali byo Nyakasane akengire ebyo byanamushologosa? 22 Nyakasane arhakacirembîre kasanzi obubî bw’ebijiro binyu, amanabona ebikabulirwa mwàjiraga: kwo n’ecihugo cinyu canahindusire irungu ntyo, cashuba ca côba, cihehêrere, ecirhabamwo bantu nk’oku biri ene. 23 Kunali kulya kuba mwarhûzire enshangi mwanagomera Nyakasane mwabula bwayumva izù lya Nyakasane, mwabula bwakulikira olushika !wâge, amarhegeko gage, n’amahano gâge: co carhumire obu buhanya bumurhibukira nk’okôla biri ene.

24 Cazinda, Yeremiyahu abwîra olubaga lwoshi bwenene abakazi boshi, erhi: «Muyumve akanwa ka Nyakasane: 25 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, Nyamuzinda w’Israheli: Mwe bakazi, ebi akanwa kinyu kalaganyire, kukwânîne amaboko ginyu gabikole! Mwadesire, mpu: rhwakola lwoshi-lwoshi emihigo rhwahigaga: okurhûla Omwâmikazi w’eMalunga enshangi, n’okumudubulira ebinyôbwa! Ci mw’oyo, muyunjuze emihigo yinyu, mudubule bwinja ebinyôbwa binyu! 26 Cikwône, muyumve akanwa ka Nyakasane, mweshi mwe Bayudeya muli omu cihugo ca Misiri. Lâbi, Iyo ndahire izîno linene, Nyakasane okudesire. Omu cihugo ca Misiri coshi, izîno lyâni lirhakaciderhwa n’omuntu w’omu ca Yuda! Ntâye waderhe, erhi: «bwo ndahîre obuzîne bwa Nyakasane Nyamuzinda.» 27 Loli oku nkola nabamalira obushiru bahanyagale, barhâlobêke: abantu b’omu ca Yuda bali omu cihugo c’e Misiri bâhungumuka n’engôrho n’ecizonmbo, kuhika bahwe boshi. 28 Cikwône abakafuma engôrho, barhâbe banji, barhenga omu cihugo c’e Misiri bashubire omu ca Yuda. Ago mango, omusigala gwa Yuda guyishire omu cihugo c’e Misiri mpu gubêremwo, Iyo bâmanya kanwa kahi kadârhi, akâni erhi akâbo!

29 Lôlagi ninyu, kanwa ka Nyakasane, obuhamirizi bw’oku nayishimurhandûla eno munda: ago mango Iyo mwâmay’irira oku ebinwa mmuhigiremwo byayunjula. 30 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Loli oku nâhana Faraoni Hofra, mwâmi w’e Misiri, nâmuheba omu nfune z’abashombanyi bâge n’eza halya barhamumirira marhî, nka kulya nàhânaga Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, omu nfune za Nahukondonozori. mwâmi w’e Bahiloni, mushombanyi wâge, arhàmulongezagya kalamo.

Jeremia/Jeremiah 44: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ אֶ֚ל כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַיֹּשְׁבִ֤ים בְּמִגְדֹּל֙ וּבְתַחְפַּנְחֵ֣ס וּבְנֹ֔ף וּבְאֶ֥רֶץ פַּתְרֹ֖וס לֵאמֹֽר׃ ס 2כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֤ת כָּל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְהִנָּ֤ם חָרְבָּה֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם יֹושֵֽׁב׃ 3מִפְּנֵ֣י רָעָתָ֗ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי לָלֶ֣כֶת לְקַטֵּ֔ר לַעֲבֹ֖ד לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדָע֔וּם הֵ֖מָּה אַתֶּ֥ם וַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 4וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הַשְׁכֵּ֥ים וְשָׁלֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר אַל־נָ֣א תַעֲשׂ֗וּ אֵ֛ת דְּבַֽר־הַתֹּעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵֽאתִי׃ 5וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵרָֽעָתָ֑ם לְבִלְתִּ֥י קַטֵּ֖ר לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 6וַתִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ וְאַפִּ֔י וַתִּבְעַר֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וַתִּהְיֶ֛ינָה לְחָרְבָּ֥ה לִשְׁמָמָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 7וְעַתָּ֡ה כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדֹולָה֙ אֶל־נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם לְהַכְרִ֨ית לָכֶ֧ם אִישׁ־וְאִשָּׁ֛ה עֹולֵ֥ל וְיֹונֵ֖ק מִתֹּ֣וךְ יְהוּדָ֑ה לְבִלְתִּ֛י הֹותִ֥יר לָכֶ֖ם שְׁאֵרִֽית׃ 8לְהַכְעִסֵ֨נִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣י יְדֵיכֶ֔ם לְקַטֵּ֞ר לֵאלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים לָג֣וּר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן֙ הַכְרִ֣ית לָכֶ֔ם וּלְמַ֤עַן הֱיֹֽותְכֶם֙ לִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכֹ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 9הַֽשְׁכַחְתֶּם֩ אֶת־רָעֹ֨ות אֲבֹותֵיכֶ֜ם וְאֶת־רָעֹ֣ות׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֵת֙ רָעֹ֣ות נָשָׁ֔יו וְאֵת֙ רָעֹ֣תֵכֶ֔ם וְאֵ֖ת רָעֹ֣ת נְשֵׁיכֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10לֹ֣א דֻכְּא֔וּ עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א יָרְא֗וּ וְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בְתֹֽורָתִי֙ וּבְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם וְלִפְנֵ֥י אֲבֹותֵיכֶֽם׃ ס 11לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י שָׂ֥ם פָּנַ֛י בָּכֶ֖ם לְרָעָ֑ה וּלְהַכְרִ֖ית אֶת־כָּל־יְהוּדָֽה׃ 12וְלָקַחְתִּ֞י אֶת־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ פְנֵיהֶ֜ם לָבֹ֣וא אֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ לָג֣וּר שָׁם֒ וְתַ֨מּוּ כֹ֜ל בְּאֶ֧רֶץ מִצְרַ֣יִם יִפֹּ֗לוּ בַּחֶ֤רֶב בָּֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּדֹ֔ול בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב יָמֻ֑תוּ וְהָיוּ֙ לְאָלָ֣ה לְשַׁמָּ֔ה וְלִקְלָלָ֖ה וּלְחֶרְפָּֽה׃ 13וּפָקַדְתִּ֗י עַ֤ל הַיֹּֽושְׁבִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם בַּחֶ֥רֶב בָּרָעָ֖ב וּבַדָּֽבֶר׃ 14וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה פָּלִ֤יט וְשָׂרִיד֙ לִשְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה הַבָּאִ֥ים לָגֽוּר־שָׁ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלָשׁ֣וּב׀ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה מְנַשְּׂאִ֤ים אֶת־נַפְשָׁם֙ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֔ם כִּ֥י לֹֽא־יָשׁ֖וּבוּ כִּ֥י אִם־פְּלֵטִֽים׃ ס 15וַיַּעֲנ֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ כָּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַיֹּֽדְעִים֙ כִּֽי־מְקַטְּרֹ֤ות נְשֵׁיהֶם֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְכָל־הַנָּשִׁ֥ים הָעֹמְדֹ֖ות קָהָ֣ל גָּדֹ֑ול וְכָל־הָעָ֛ם הַיֹּשְׁבִ֥ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם בְּפַתְרֹ֥וס לֵאמֹֽר׃ 16הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֵלֵ֖ינוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמְעִ֖ים אֵלֶֽיךָ׃ 17כִּ֩י עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶֽת־כָּל־הַדָּבָ֣ר׀ אֲשֶׁר־יָצָ֣א מִפִּ֗ינוּ לְקַטֵּ֞ר לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַיִם֮ וְהַסֵּֽיךְ־לָ֣הּ נְסָכִים֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֜ינוּ אֲנַ֤חְנוּ וַאֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מְלָכֵ֣ינוּ וְשָׂרֵ֔ינוּ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנִּֽשְׂבַּֽע־לֶ֨חֶם֙ וַנִּֽהְיֶ֣ה טֹובִ֔ים וְרָעָ֖ה לֹ֥א רָאִֽינוּ׃ 18וּמִן־אָ֡ז חָדַ֜לְנוּ לְקַטֵּ֨ר לִמְלֶ֧כֶת הַשָּׁמַ֛יִם וְהַסֵּֽךְ־לָ֥הּ נְסָכִ֖ים חָסַ֣רְנוּ כֹ֑ל וּבַחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב תָּֽמְנוּ׃ 19וְכִֽי־אֲנַ֤חְנוּ מְקַטְּרִים֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י אֲנָשֵׁ֗ינוּ עָשִׂ֨ינוּ לָ֤הּ כַּוָּנִים֙ לְהַ֣עֲצִבָ֔ה וְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִֽים׃ פ 20וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־כָּל־הָעָ֑ם עַל־הַגְּבָרִ֤ים וְעַל־הַנָּשִׁים֙ וְעַל־כָּל־הָעָ֔ם הָעֹנִ֥ים אֹתֹ֛ו דָּבָ֖ר לֵאמֹֽר׃ 21הֲלֹ֣וא אֶת־הַקִּטֵּ֗ר אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֔ם אַתֶּ֧ם וַאֲבֹֽותֵיכֶ֛ם מַלְכֵיכֶ֥ם וְשָׂרֵיכֶ֖ם וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֹתָם֙ זָכַ֣ר יְהוָ֔ה וַֽתַּעֲלֶ֖ה עַל־לִבֹּֽו׃ 22וְלֹֽא־יוּכַל֩ יְהוָ֨ה עֹ֜וד לָשֵׂ֗את מִפְּנֵי֙ רֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם מִפְּנֵ֥י הַתֹּועֵבֹ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם וַתְּהִ֣י אַ֠רְצְכֶם לְחָרְבָּ֨ה וּלְשַׁמָּ֧ה וְלִקְלָלָ֛ה מֵאֵ֥ין יֹושֵׁ֖ב כְּהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 23מִפְּנֵי֩ אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם וַאֲשֶׁ֧ר חֲטָאתֶ֣ם לַיהוָ֗ה וְלֹ֤א שְׁמַעְתֶּם֙ בְּקֹ֣ול יְהוָ֔ה וּבְתֹרָתֹ֧ו וּבְחֻקֹּתָ֛יו וּבְעֵדְוֹתָ֖יו לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֑ם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֥את אֶתְכֶ֛ם הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 24וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הָעָ֔ם וְאֶ֖ל כָּל־הַנָּשִׁ֑ים שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס 25כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָֽה־צְבָאֹות֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אַתֶּ֨ם וּנְשֵׁיכֶ֜ם וַתְּדַבֵּ֣רְנָה בְּפִיכֶם֮ וּבִידֵיכֶ֣ם מִלֵּאתֶ֣ם׀ לֵאמֹר֒ עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶת־נְדָרֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֤ר נָדַ֨רְנוּ֙ לְקַטֵּר֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הָקֵ֤ים תָּקִ֨ימְנָה֙ אֶת־נִדְרֵיכֶ֔ם וְעָשֹׂ֥ה תַעֲשֶׂ֖ינָה אֶת־נִדְרֵיכֶֽם׃ פ 26לָכֵן֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדֹול֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ עֹ֨וד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א׀ בְּפִ֣י׀ כָּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 27הִנְנִ֨י שֹׁקֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטֹובָ֑ה וְתַמּוּ֩ כָל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה אֲשֶׁ֧ר בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב עַד־כְּלֹותָֽם׃ 28וּפְלִיטֵ֨י חֶ֜רֶב יְשֻׁב֨וּן מִן־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר וְֽיָדְע֞וּ כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה הַבָּאִ֤ים לְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם דְּבַר־מִ֥י יָק֖וּם מִמֶּ֥נִּי וּמֵהֶֽם׃ 29וְזֹאת־לָכֶ֤ם הָאֹות֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־פֹקֵ֥ד אֲנִ֛י עֲלֵיכֶ֖ם בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ קֹ֨ום יָק֧וּמוּ דְבָרַ֛י עֲלֵיכֶ֖ם לְרָעָֽה׃ ס 30כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹ֠תֵן אֶת־פַּרְעֹ֨ה חָפְרַ֤ע מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבָ֔יו וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֹׁ֑ו כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֜תִּי אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה בְּיַ֨ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֹיְבֹ֖ו וּמְבַקֵּ֥שׁ נַפְשֹֽׁו׃ ס

Akanwa k’okurhûliriza Baruki

1 Binwa êmulebi Yeremiyahu abwîraga Baruki, mugala wa Neriya, amango Baruki ayandikaga ebi binwa na Yeremiyahu adwîrhe amuyandikisabyo, mwaka gwa kani gwa Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda. 2 Kwo Nyakasane, Nyamuzinda wa Israheli adesire ntya kuli Baruki: 3 «Kulya kuba wadesire, erhi: Namahera bulya Nyakasane ambikîre enundo y’amarhangulo n’amalibuko, narhamire n’okuniha ntanahumûka ciru n’ehitya». 4 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Eyi nàli namayûbaka nayishâba, ebi nàli namarhwêra nabishugula: igulu lyoshi nâhukula. 5 Nawe odwîrhage wahûna mpu bakuhe byâwe-byâwe. Orhahûne, bulyâla, sinza: buhanya nalerhera ngasi mubiri, Nyakasane okudesire. Na nawe, omunyago nkuhîre, bunali obuzîne bwâwe, ngasi aha wakanaja».

Jeremia/Jeremiah 45: 1

הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־בָּר֖וּךְ בֶּֽן־נֵֽרִיָּ֑ה בְּכָתְבֹו֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֤לֶּה עַל־סֵ֨פֶר֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהֹויָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ס 2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עָלֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ 3אָמַ֨רְתָּ֙ אֹֽוי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־יָסַ֧ף יְהוָ֛ה יָגֹ֖ון עַל־מַכְאֹבִ֑י יָגַ֨עְתִּי֙ בְּאַנְחָתִ֔י וּמְנוּחָ֖ה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃ ס 4כֹּ֣ה׀ תֹּאמַ֣ר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֤ה אֲשֶׁר־בָּנִ֨יתִי֙ אֲנִ֣י הֹרֵ֔ס וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נָטַ֖עְתִּי אֲנִ֣י נֹתֵ֑שׁ וְאֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ הִֽיא׃ 5וְאַתָּ֛ה תְּבַקֶּשׁ־לְךָ֥ גְדֹלֹ֖ות אַל־תְּבַקֵּ֑שׁ כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא רָעָ֤ה עַל־כָּל־בָּשָׂר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָתַתִּ֨י לְךָ֤ אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל עַ֥ל כָּל־הַמְּקֹמֹ֖ות אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלֶךְ־שָֽׁם׃ ס

1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekire amashanja karhindakwo omulebi Yeremiyahu.

V. Ebinwa biyêrekire amashanja

Ebinwa biyêrekire Misiri

2 Kanwa kayêrekire Misiri, kanwa karhumirwe okµ cigamba c’omurhwe gw’abalwî ba Faraoni Neko, mwâmi w’e Misiri, càlikerekîre eburhambi bwa Efrata kuyêrekera e Karkemishi, amango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni àbahimaga. Gwali mwâka gwa kani oku ngoma ya Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda.

3 Rheganyi empenzi n’ensiribo. Hârhûli, muje oku matabâro

4 Shumûli ebiterusi, shoni, mwe balwî b’oku biterusi yambali ensirha z’amarhale! Rhyâzi amatumu. Hagarhiri emirasano.

5 Ewe, kurhi oku mbabwîne? Kuziga barhûnzirwe n’obwôba, bàrhenzire erugamba; entwâli zâbo zàhimirwe. Akola magulu-agabe barhâcikabagana. Cikola côba cône empande zoshi. Kanwa ka Nyakasane.

6 Omwangu kulusha arhâcihashe ayâka, omurhwe gw’entwâli gurhaciîrhamye mpu gwâfulumuka. Era lugulu, oku bikombo bya Efrata, bàfire bàrhibuka n’okukulumba.

7 Ndigi oyu oyishire abirira nka Nili nka lwîshi lwajahûsa nk’ibala.

8 Misiri oyo wajabirira nka Nili, nka lwîshi lwajahûsa nk’ibala? Anajaderha, erhi: «nâbirira mmire igulu, mperêrekeze ebishagala n’abantu babiyûbakamwo.»

9 Shembuki, mwe biterusi, kûli omulindi, mwe ngâlè! Mwe ngabo z’e ntwâli hiri mbere, bantu b’e Kushi n’ab’e Puti, bacinga mpenzi, bantu b’e Ludi, nfôla muherho!

10 Olu lwo lusiku, kuli Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe lw’olwihôlo, kucihôla oku bashombanyi bâge. Engôrho ekola yatula yanabinja, eyône, eshembuke muko. Bulya kuli kushirama kwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Omu bihugo by’e lugulu, eburhambi bwa Efrata.

11 Sôkera e Galadi wâni mubikira mwananyere w’e Misiri, orhôle omugavu n’obukù. Omanye warhamira busha okuyushûla amafumu: nta bufumu bwagwârha kuli we.

12 Amashanja gayumvîrhe okuhanyagala kwâwe, endûlù yâwe eyunjwîre igulu lyoshi, bulya entwâli edwîrhe yahuliganya banakumbire bombi oku idaho.

Okurherwa kw’e Misiri

13 Akanwa ka Nyakasane karhindakwo omulêbi Yeremiyahu, amango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, ayishigirhêra ecihugo c’e Misiri. 14 Mukayâlize e Misiri, mukamanyîse e Migdoli, mukahise e Nofu n’e Tahipanesi. Mubabwîre mpu: Mucihire eruhya, mucibambize, bulya engôrho ekola yatula yanabinja ebulungu bwâwe. 15 Kurhigi Apisi ànayasire burhakabagana? Kurhigi Entwâli yâwe erhalinziri kahuku? Neci, Nyakasane ànamucinaguzize. 16 Anacinaguzize banji ngasi muguma adwîrhe ahirima oku wâbo! Badwîrhe babwîrana mpu: «Zuki! Rhushubire omu ishanja lirhu n’omu cihugo cirhu, kuli n’eyi ngôrho edwîrhe yahuma na gombi». 17 Bayirika Faraoni, mwâmi w’e Misiri eri izino: «Lubî luberegêza busha». 18 Ndahîre oku ncihaba kanwa ka Mwâmi, olya oderhwa lya Nyakasane, Nayamuzinda w’Emirhwe; ayishiyisha, nka kula Tabora anaba omu ntondo, kula Karmeli alengerera oku nyanja. 19 Shana ebikunga byâwe, mwananyere olama e Misiri, Nofu, ahinduka kabanda ka mirenge ashandwe n’abayûbakamwo balulizibwe. 20 Misiri gwali mutwira mwinjinja: empangaza yahubuka e Lugulu yamuhamirakwo. 21 Emirenge y’abalwî b’enkonola masù balishushire amanina gashushagire: nabo bamaniôla enshando, bahwerîre boshi oku mashaka, barhalinziri kahuku. Bulya olusiku lwâbo lwàhisire, lusiku lwa kuherêrekera, mango ga kuhanwa. 22 Omulenge gwâge guli nk’izu lya njoka yashungûrha, bulya katu k’abantu kayishire okucîhonda kuli ye n’embasha; nderhage abakonda embala; 23 bamakonda omuzirhu gwâge, kanwa ka Nyakasane, n’obwo gurhahulukanwâmwo, bulya, balushire enzige bunji, kuganja kutuka. 24 Enshonyi zamakubumba, mwananyere w’e Misiri wagwîre omu nfune z’ishanja ly’e lugulu.

25 Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire erhi: «Lola oku nahana Amoni wa No, Faraoni w’e Misiri, banyamuzinda bâge n’abâmi bâge, Faraoni na ngasi boshi bacîmwikubagira. 26 Nabahâna omu maboko ga balya babalongeza olufu, omu maboko ga Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni n’omu maboko g’engabo zâge. Cikwêne buzinda enyuma ly’aho Misiri âshubiyagaluka nk’omu nsiku za mîra, Kanwaka Nyakasane. 27 Cikwône, w’oyo lsraheli, mwambali wâni Yakobo, orhayôbohaga. Bulya Iola oku nyishire okuyishikuciza, kurhenga omu bihugo by’e kulî n’iburha lyâwe, lyârhenga omu cihugo c’obujà. Yakobo aâshubiyagaluka anadêke n’omurhula, adêkerera n’obuholo na ntâye wacimuhugûga. 28 W’oyo murhumisi wâni Yakobo, orhayôbohaga, Kanwaka Nyakasane, bulya ndi haguma nâwe. Nkola nakabya galya mashanja goshi nàkushandazagyamwo , ci wehe ntakuherêrekeze, cikwône nakuhana omu kushimba olushika, orhakalekwa buzira buhane.

Jeremia/Jeremiah 46: 1

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא עַל־הַגֹּויִֽם׃ 2לְמִצְרַ֗יִם עַל־חֵ֨יל פַּרְעֹ֤ה נְכֹו֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־הָיָ֥ה עַל־נְהַר־פְּרָ֖ת בְּכַרְכְּמִ֑שׁ אֲשֶׁ֣ר הִכָּ֗ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַת֙ הָֽרְבִיעִ֔ית לִיהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 3עִרְכ֤וּ מָגֵן֙ וְצִנָּ֔ה וּגְשׁ֖וּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 4אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכֹ֥ובָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָֽרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃ 5מַדּ֣וּעַ רָאִ֗יתִי הֵ֣מָּה חַתִּים֮ נְסֹגִ֣ים אָחֹור֒ וְגִבֹּורֵיהֶ֣ם יֻכַּ֔תּוּ וּמָנֹ֥וס נָ֖סוּ וְלֹ֣א הִפְנ֑וּ מָגֹ֥ור מִסָּבִ֖יב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 6אַל־יָנ֣וּס הַקַּ֔ל וְאַל־יִמָּלֵ֖ט הַגִּבֹּ֑ור צָפֹ֨ונָה֙ עַל־יַ֣ד נְהַר־פְּרָ֔ת כָּשְׁל֖וּ וְנָפָֽלוּ׃ 7מִי־זֶ֖ה כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֑ה כַּנְּהָרֹ֕ות יִֽתְגָּעֲשׁ֖וּ מֵימָֽיו׃ 8מִצְרַ֨יִם֙ כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֔ה וְכַנְּהָרֹ֖ות יִתְגֹּ֣עֲשׁוּ מָ֑יִם וַיֹּ֗אמֶר אַֽעֲלֶה֙ אֲכַסֶּה־אֶ֔רֶץ אֹבִ֥ידָה עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ 9עֲל֤וּ הַסּוּסִים֙ וְהִתְהֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב וְיֵצְא֖וּ הַגִּבֹּורִ֑ים כּ֤וּשׁ וּפוּט֙ תֹּפְשֵׂ֣י מָגֵ֔ן וְלוּדִ֕ים תֹּפְשֵׂ֖י דֹּ֥רְכֵי קָֽשֶׁת׃ 10וְֽהַיֹּ֨ום הַה֜וּא לַאדֹנָ֧י יְהוִ֣ה צְבָאֹ֗ות יֹ֤ום נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֨רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יְהוִ֧ה צְבָאֹ֛ות בְּאֶ֥רֶץ צָפֹ֖ון אֶל־נְהַר־פְּרָֽת׃ 11עֲלִ֤י גִלְעָד֙ וּקְחִ֣י צֳרִ֔י בְּתוּלַ֖ת בַּת־מִצְרָ֑יִם לַשָּׁוְא֙ הִרְבֵּיתִי רְפֻאֹ֔ות תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ 12שָׁמְע֤וּ גֹויִם֙ קְלֹונֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גִבֹּ֤ור בְּגִבֹּור֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ פ 13הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָבֹ֗וא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכֹּ֖ות אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 14הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֨יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעוּ בְמִגְדֹּ֔ול וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי־אָכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ׃ 15מַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהוָ֖ה הֲדָפֹֽו׃ 16הִרְבָּ֖ה כֹּושֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֨רֶץ֙ מֹֽולַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיֹּונָֽה׃ 17קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ שָׁאֹ֔ון הֶעֱבִ֖יר הַמֹּועֵֽד׃ 18חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹ֑ו כִּ֚י כְּתָבֹ֣ור בֶּֽהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֹֽוא׃ 19כְּלֵ֤י גֹולָה֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ יֹושֶׁ֖בֶת בַּת־מִצְרָ֑יִם כִּֽי־נֹף֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְנִצְּתָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ ס 20עֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפֹ֖ון בָּ֥א בָֽא׃ 21גַּם־שְׂכִרֶ֤יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי־גַם־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י יֹ֥ום אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ 22קֹולָ֖הּ כַּנָּחָ֣שׁ יֵלֵ֑ךְ כִּֽי־בְחַ֣יִל יֵלֵ֔כוּ וּבְקַרְדֻּמֹּות֙ בָּ֣אוּ לָ֔הּ כְּחֹטְבֵ֖י עֵצִֽים׃ 23כָּרְת֤וּ יַעְרָהּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֖י לֹ֣א יֵֽחָקֵ֑ר כִּ֤י רַבּוּ֙ מֵֽאַרְבֶּ֔ה וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מִסְפָּֽר׃ 24הֹבִ֖ישָׁה בַּת־מִצְרָ֑יִם נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד עַם־צָפֹֽון׃ 25אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י פֹוקֵד֙ אֶל־אָמֹ֣ון מִנֹּ֔א וְעַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם וְעַל־אֱלֹהֶ֖יהָ וְעַל־מְלָכֶ֑יהָ וְעַ֨ל־פַּרְעֹ֔ה וְעַ֥ל הַבֹּטְחִ֖ים בֹּֽו׃ 26וּנְתַתִּ֗ים בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֔ם וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַד־עֲבָדָ֑יו וְאַחֲרֵי־כֵ֛ן תִּשְׁכֹּ֥ן כִּֽימֵי־קֶ֖דֶם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 27וְ֠אַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מֹושִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָחֹ֔וק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛וב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ ס 28אַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגֹּויִ֣ם׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ ס

Akanwa ka Nyakasane kayêrekire Abafilistini

1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekire Abafilistini karhindakwo omulêbi Yeremiyahu embere Faraoni arhêre Gaza: 2 Ntya kwo Nyakasane adesire: Lola amîshi gayisha gabirira kurhenga elugulu, gahinduka lwîshi ludârhi lurhankahamwa lwajamirira ecihugo na ngasi bimuli, ebishagala n’ababiyûbakamwo. Abantu bajayâma, bajalumba, boshi oku banayûbakaga omu cihugo, 3 erhi midindiri y’ensenyi z’ebiterusi, emilulumo y’engâlè n’olubî lw’e mizizi yazo erhuma. Abashamuka barhacikabagana abana bâbo, amaboko garhîre enjingo, 4 bulya olusiku luminya lwahisire lw’okuherêrekeza Abafilistini boshi, gakola mango Tiri na Sidoni bâbona omu barhabâzi bâbo bazinda, nta muguma, ciru n’omuguma barhayândazizi burhaba. Neci, Nyakasane ahungumwîre Abafilistini boshi, musigala g’okucirhwa c’e Kafutori. 5 E Gaza, ekola mikungu ya mishîbo. E Askaloni kahwenyenye ka lufu; nawe musigala gw’e lubanda lwâbo kuhika mangaci wacîyûnjuza n’okucîshâkashâka omubiri? 6 Mashi, we ngôrho ya Nyakasane mangaci warhamûka? Shubira omu luba lwâwe orhûlirire. 7 Cikwône kurhigi yarhûlirira obwo amango ehîrwe amarhegeko na Nyakasane? Askaloni n’e ntambi z’e mashinji, yo mihigo yayûkirizibwa.

Jeremia/Jeremiah 4:7 1

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ ס 2כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפֹון֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שֹׁוטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלֹואָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יֹושֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ 3מִקֹּ֗ול שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְסֹ֣ות אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבֹּ֔ו הֲמֹ֖ון גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֤וּ אָבֹות֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְיֹ֖ון יָדָֽיִם׃ 4עַל־הַיֹּ֗ום הַבָּא֙ לִשְׁדֹ֣וד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִידֹ֔ון כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתֹּֽור׃ 5בָּ֤אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְלֹ֖ון שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגֹּודָֽדִי׃ ס 6הֹ֗וי חֶ֚רֶב לַֽיהוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אַל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃ 7אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְלֹ֛ון וְאֶל־חֹ֥וף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ ס

Ebinwa bya Nyakasane biyêrekire Mowabu

1 Kuli Mowabu, ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Buhanya bwâwe Neko , bulya wâshandwa , Kiryatayimi enshonyi zimubumbire anagwâsirwe mpira, nshonyi n’ecoôba oku ngombe. 2 Yahwerîrwe, erhaciri irenge lya Mowabu! E Heshiboni bajire irhigi ly’obuhanya bwâge: Bangaduki: Rhumukûle omu mashanjal» Nawe, Madmeni, orhacibumbûle akanwa , engôrho ekugosire bwinja bwinja. 3 Endûlù zamayimuka kurhenga e Horonayimu «kushâba! kushereza kal’ibala!» 4 Mowabu ashabirwe , orhwana rhwâge rhudwîrhe rhwabanda endûlù. 5 Neci wâni , omurhezi gwa Luhiti, bali bagusôka n’emirenge. Neci wâni , omu kuyandagala e Horonayimi , omuntu kuyumva endûlù y’amaganya: 6 Magulu agabe, cizi akalamo kinyu. Mushushe Arueri «omu irungu!» 7 Neci, bulya walangalire ebijiro byâwe n’emihako yâwe, nawe wamagwârhwa mpira. Kemoshi alulizibwa haguma n’abadâhwa bage n’abaluzi bâge. 8 Kaheza ayishihandira ngasi cishagala ntaco ciru n’eciguma ayishibabalira: Olubanda lwalagalira, olwimâna lwasherêzibwa, kwo Nyakasane adesire. 9 Rheganyizi Mowabu enshinda bulya nta handi aciyâkira! Ebishagala byâge byahinduka mishaka kulya kuba nta muntu wacilamamwo. 10 (Ali muhehêrere oyûkiriza omukolo gwa Nyakasane n’emirhâlûka! Muheherere orhuma engôrho yâge erhabulaga omuko!) 11 Kurhenga obusole bwâge erhi Mowabu alama omu murhûla, adêkerera nka mukondo gw’amamvu, gugwerhe akasanzi k’okurha idûrhu, kubula ecavunûla kurhuma nta mango alulizîbwe analiyôrhîne obununu n’obwehe bwâge bwinja.

12 Co cirhumire, alaga ensiku zayishire, Kanwa ka Nyakasime, nârhumamwo abavunûzi, bayishibavunûla; bayishidubula orhubindi rhwaâbo banayishijonjaga endaha zâbo. 13 Ago mango, Mowabu ayishibona enshonyi erhi Kemoshi^p orhuma nka kulya omulala gwa bene lsraheli gwabonaga enshonyi kuli Beteli gwàlicikubagîre. 14 Kurhi mwankahashiderha mpu: «Rhwàli ntwâli, nkongo za balwî.» 15 Mowabu anashandirwe, bagosire ebishagala byâge, omurhwe gw’e ntwâli y’emisole yâge yarhogire ah’ibâgiro, Kanwa ka Mwâmi oderhwa Nyakasane w’Emirhwe. 16 Okushabûka kwa Mowabu kuli hofi, obuhanya bwâge buli bulibirha. 17 Lakiri ye mwe balungu bâge mweshi, mwe muyishi mweshi izîno lyâge. Muderhe mpu: «kurhi kuno! Bwavunisire buhiri budârhi, lulya lubuzi lw’irenge». 18 Ewe mwananyere w’e Diboni, shonoka omu irenge lyâwe, tamala oku idaho lyumulyumu, bulya kaheza wa Mowabu oyo wasôka ali kurhêra, âshâba engombe zâwe. 19 Mwe bantu b’e Arueri, mugorhe enjira munalinge, mudôse owajayâka n’empira yashunûsire. Mudokereze mpu: «Kurhi byabîre?» 20 «Mowabu afire nshonyi z’okushâbwa kwâge; mulake munabande endûlù! Mumanyîse omwanzi omu Arnoni oku Mowabu asherîre. 21 Obucîranuzi bwarhogire ecihugo c’oku hirhondo kuli Holoni, Yasa, Mefati, 22 Diboni, Nebo, Bet-Diblatayimi. 23 Kiryatayimi, Bet-Gamuli, Bet-Meoni, 24 Keriyoti, Bosra n’oku bishagala byoshi by’omu cihugo ca Mowabu, eby’ekuli nk’ebiri hofi. 25 Obuhashe bwa Mowabu bwashangusire, okuboko kwâge kwavunisire, kwanwa ka Nyakasane. 26 Lalusi-ye, bulya àlicihindulîre Nyakasane: Mowabu acîvuluvunze omu bishaliza byâge anahinduke naye masheka g’abagera. 27 Ka Israheli arhali masheka gâwe? Ka hali amango agwârhirwe omu bishambo wabula kudunda irhwe ngasi kumuderha? 28 Rhengi omu bishagala, mujihanda omu nyâla, mwe bantu b’e Mowabu! Muyig’engûkù yo engendiyûbakira olwogo lwâyo oku munwa gw’entuli. 29 Rhwàyumvîrhe baderha ogw’obucîbone bwa Mowabu: ogw’obulimbi bwâge burhagwerhi lugero, ogw’omuhimbo gwâge, ogw’omumino gwâge! Ogw’omurhima gw’okucîhira enyanya. 30 Mmanyire nâni obucîbone bwâge, kanwa ka Nyakasane, enderho zâge zirhagwerhi nda na mugongo, ebijiro byâge birhagwerhi nda na mugongo.

31 Co cirhumire ndi nalakira Mowabu, ndwîrhe nabanda endûlù kuli Mowabu yeshi, bali balumbwija erhi Kir-Heresi orhuma. 32 Muzâbîbu gw’e Sibma, we ndwîrhe nalakira kulusha Yazeri. Amashami gâwe gàlihire garhaluka enyanja gagendihika e Yazeri. Oku malehe n’oku myâka yâwe kwarhibukire kaheza. 33 Amasîma n’omwishingo byahwîre omu nkoma n’omu cihugo c’e Mowabu. Naganyize irivayi omu rhubindi, omukênzi arhacikanda, izù ly’omwishingo lirhaciyumvikana. 34 Omulenge gwa Hashoboni n’ogw’e Eleale guli gwahamagaza kuhika e Yahasi, badwîrhe bayakûza kurhenga Sowari kuhika e Horonayimu n’e Eglat-Shelishiya, bulya ciru n’amîshi ga Nimrimi gahindusire hantu ha cumwe. 35 Nakula lwoshi lwoshi omu Mowabu, kanwa ka Nyakasane, ngasi yeshi orherekêra oku ntondo na ngasi otumbîkiza banyamuzinda wâge bw’obunywesi. 36 Omurhima gwâni gudwîrhe gwashakânya Mowabu orhuma nka kula orhurhera rhushakânya. Omurhima gwâni gudwîrhe gwashakânya erhi bantu b’e Kir-Heresi barhuma, bulya amaheza omuhako àli ahasire. 37 Neci ngasi irhwe lyakûngwîrwe, ngasi bwânwa bwàmomirwe, ngasi nfune zirikwo ebikojobikojo na ngasi muguma ayambirhe sunzu ecibuno. 38 Omu ngasi côgo c’e Mowabu n’oku ngasi malango gâge, ndûlù yone, bulya nàshangwîre Mowabu nka kula omuntu anashangula enyungu eberesire, kanwa ka Nyakasane. 39 Bulya anashâbirwe, bandi endûlù! Bulya Mowabu, n’enshonyi ebusù, ayêrekîne omugongo! Mowabu ahindusire masheka g’abagera na cêrekane ca kuyôbohya oku balungu.

40 Ntya kwo Nyakasane adesire: (nka kula Nyunda alambûla ebyûbi anaj’ayerêra enyanya za Mowabu). 41 Ebishagala byagwâsirwe mpira. Ebyôgo bizibu by’abalwî byashâbwîrwe (n’omurhima gw’omurhwe gw’abalwî b’e Mowabu, m’olwo lusiku, gwàli nka gwa mukazi odwîrhe afumba.) 42 Mowabu aherêrekire lwoshi arhaciri ishanja lya lubaga, bulya aciîbwîne mukulu kulusba Nyakasane. 43 Ecôba, ikombe, omurhego bikulinzire we yûbaka Mowabu, kanwa ka Nyakasane. 44 Owayâkira kulî n’ecôba, arhogera omu ikombe n’owayûlubuka omw’ikombe âgwârhwa n’omurhego. Neci nâlerha ebyo byoshi kuli Mowabu omu mwâka gw’obuhane bwâge, kanwa ka Nyakasane. 45 Emirhama y’abajâga bayâka balibirhira omu lwakiro lwa Hesboni, ci omuliro gwarhenga omu Hesboni, ngulumira yarhenga omu lurhamba lwa Sihoni yafômera amarhama ga Mowabu n’empanga y’iburha ly’olubî. 46 Buhanya bwâwe, wâni Mowabu! Wamâhera we lubaga lw’e Kemoshi bulya emisole yâwe yalulizîbwe n’ensûli zâwe bahindusire bajà-nyere. 47 Ci kwônene lusiku luguma, nacigalula empira za Mowabu zàhesirwe bujà, kanwa ka Nyakasane. Obucîranuzi bwa Mowabu buhwêrîre aha.

Jeremia/Jeremiah 48: 1

לְמֹואָ֡ב כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֹ֤וי אֶל־נְבֹו֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃ 2אֵ֣ין עֹוד֮ תְּהִלַּ֣ת מֹואָב֒ בְּחֶשְׁבֹּ֗ון חָשְׁב֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגֹּ֑וי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב׃ 3קֹ֥ול צְעָקָ֖ה מֵחֹֽרֹונָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֹֽול׃ 4נִשְׁבְּרָ֖ה מֹואָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה צְעֹורֶיהָ 5כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחֹות בִּבְכִ֖י יַֽעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמֹורַ֣ד חֹורֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ׃ 6נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֕ינָה כַּעֲרֹועֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר׃ 7כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֨יִךְ֙ וּבְאֹ֣וצְרֹותַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כְמִישׁ בַּגֹּולָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחַד 8וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 9תְּנוּ־צִ֣יץ לְמֹואָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֨יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יֹושֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃ 10אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבֹּ֖ו מִדָּֽם׃ 11שַׁאֲנַ֨ן מֹואָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגֹּולָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמֹו֙ בֹּ֔ו וְרֵיחֹ֖ו לֹ֥א נָמָֽר׃ ס 12לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־לֹ֥ו צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃ 13וּבֹ֥שׁ מֹואָ֖ב מִכְּמֹ֑ושׁ כַּאֲשֶׁר־בֹּ֨שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃ 14אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבֹּורִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃ 15שֻׁדַּ֤ד מֹואָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 16קָרֹ֥וב אֵיד־מֹואָ֖ב לָבֹ֑וא וְרָ֣עָתֹ֔ו מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד׃ 17נֻ֤דוּ לֹו֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמֹ֑ו אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃ 18רְדִ֤י מִכָּבֹוד֙ יֹשְׁבֶי בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיבֹ֑ון כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מֹואָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃ 19אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יֹושֶׁ֣בֶת עֲרֹועֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃ 20הֹבִ֥ישׁ מֹואָ֛ב כִּֽי־חַ֖תָּה הֵילִילִי וּזְעָקִי הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנֹ֔ון כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מֹואָֽב׃ 21וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹלֹ֥ון וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֹופָעַת 22וְעַל־דִּיבֹ֣ון וְעַל־נְבֹ֔ו וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃ 23וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֹֽון׃ 24וְעַל־קְרִיֹּ֖ות וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב הָרְחֹקֹ֖ות וְהַקְּרֹבֹֽות׃ 25נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מֹואָ֔ב וּזְרֹעֹ֖ו נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 26הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מֹואָב֙ בְּקִיאֹ֔ו וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃ 27וְאִ֣ם׀ לֹ֣וא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָאָה כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֥יךָ בֹּ֖ו תִּתְנֹודָֽד׃ 28עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַּסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מֹואָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיֹונָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃ 29שָׁמַ֥עְנוּ גְאֹון־מֹואָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְהֹ֧ו וּגְאֹונֹ֛ו וְגַאֲוָתֹ֖ו וְרֻ֥ם לִבֹּֽו׃ 30אֲנִ֤י יָדַ֨עְתִּ֨י נְאֻם־יְהוָ֔ה עֶבְרָתֹ֖ו וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃ 31עַל־כֵּן֙ עַל־מֹואָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמֹואָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃ 32מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֨יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֖ד נָפָֽל׃ 33וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב וְיַ֨יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃ 34מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבֹּ֜ון עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֨הַץ֙ נָתְנ֣וּ קֹולָ֔ם מִצֹּ֨עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמֹּ֖ות יִהְיֽוּ׃ 35וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמֹואָ֖ב נְאֻם־יְהוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו׃ 36עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמֹואָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃ 37כִּ֤י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־יָדַ֨יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק׃ 38עַ֣ל כָּל־גַּגֹּ֥ות מֹואָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מֹואָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בֹּ֖ו נְאֻם־יְהוָֽה׃ 39אֵ֥יךְ חַ֨תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מֹואָ֖ב בֹּ֑ושׁ וְהָיָ֥ה מֹואָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו׃ ס 40כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מֹואָֽב׃ 41נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיֹּ֔ות וְהַמְּצָדֹ֖ות נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבֹּורֵ֤י מֹואָב֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ 42וְנִשְׁמַ֥ד מֹואָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃ 43פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יֹושֵׁ֥ב מֹואָ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 44הַנִּיס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֨חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מֹואָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 45בְּצֵ֥ל חֶשְׁבֹּ֛ון עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּֽי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבֹּ֗ון וְלֶֽהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיחֹ֔ון וַתֹּ֨אכַל֙ פְּאַ֣ת מֹואָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֹֽון׃ 46אֹוי־לְךָ֣ מֹואָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמֹ֑ושׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֨יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃ 47וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מֹואָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מֹואָֽב׃

Akanwa ka Nyakasane kayêrekire Amoni

1 Kuli bene Amoni. Ntyakwo Nyakasane adesire: Ka Israheli arhajira bana? K’abula omwimo? Carhumaga Milkomu ayîma e Gadi n’ishanja lyâge liyûbasire omu bishagala? 2 Lêro! Mukolaga mwabona ensiku zayisha, Kanwa ka Nyakasane. Nayumvisamwo kuli Raba w’ Abaamoniti ehihababo by’ebîrha. Ahinduke kabazâne wa bigûkà, abananyere bâge bakwêbwe omu ngulumira y’omuliro. Ago mango lsraheli ayîme omu mîmo yâge. 3 Banda endûlù, Hesboni bulya Ari ànashâbirwe. Bandi orhuhababo bananyere b’e Raba! Yambali ba sunzu, mubande endûlù mutulutumbe omu byôgo! Bulya Milkomu akola ahêkwa bujà haguma n’abadâhwa bâge n’abalanzi bâge boshi. 4 Oku walimbiraga olubanda lwâwe, wâni munyere wagomire, oku wa cikubagiraga emihako yâwe: «mpu ndi wankacishomya okuntêra’?» 5 Alaga oku nkolaga nakuhondakwo côbohya, kanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, akugorhe empande zoshi, mwâlibirhwa kwo mweshi, mugende mihanda erhashimânana na ntâye waâshubûze abajayâka. 6 (Cikwône buzinda nayishikûla empira za bene Abaamoniti omu bujà-Kanwa ka Nyakasane).

Akanwa kayêrekire Edomu

7 Kuli Edomu. Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: Ewe, ka nta bushinganyanya buciba e Temani? Ewe, k’ihano lyahirigisire emw’abanya-bukengêre. K’oburhimanya bwâbo bwâhirigirha? 8 Mulibirhe! Mukule idârhi! Mucicizininika kulî, mwe mubià e Dedani, bulya namulerhera okuherêrekera mwe iburha lya Ezau, go mango g’okumuhana gano. 9 Hano abalitwa emizâbîbu bayisha emwinyu, barhâsige ecihadu ciru n’eciguma. Hano budufu ebishambo, byâshereza byoshi kuhika bigambwe. 10 Nie nâbasiga bwâmwa ntyo, bene Ezau, nie nâbafulula aha bacifulisire. Ntaho bacigwerhe bacibundika. Kwo kuherêrekera koshi okwo kw’obwo bûko. Bacibâho, abalungu bâbo, ntâbyo byâsigala. 11 Harhârhenge owaderha erhi nâkulerera enfuzi zâwe, n’abakana bâwe barhacicifufumukaga ndi, bulya ho ndi. 12 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Yumvi bwinja: aba ntalirheganyize okunywa akabehe, bâkanywa. Nawe, erhi ntako naba, ntabe iga! Ntanzi la! Ako kabehe, wâkanywa bwinja bwinja! 13 Ncigashire ecihango câni nk’oku nnandi Nyamuzinda, ecishagala câwe cinene ca Bosra câhinduka ca kuyôbohya, cijaci, ibala, mahorhe, irungu lya mishaka oku nsiku zoshi». Ntyo kwo Nyakasane adesire. 14 Nayumvirhe omwanzi gwarhenga emwa Nyakasane, oku entumwa ya rhumirwe emw’amashanja mpu egabwire, erhi: «Shubllzanyi, mugendirhera Edomu! Hozi aho! Muje oku lugamba! 15 Edomu, nâkujira obe ishanja lya buzinda omu gandi mashanja goshi, lirya ly’okugayaguzibwa n’abantu boshi. 16 Wakagiyôbohya abantu boshi, wakazicîkebwa mpu oli mukulu bwencêne kubalusha cikwône kurheba wakagicîrheba. We bêra omu lwala lw’amabuye, wâmanana oku masongerwe g’entondo, ciru akaba wajirimanika olwôgo lwâwe enyanya bwenêne nka lw’ikozi, nâkubungulula eyo munda». Kwo Nyakasane adesire ntyo. 17 Edomu ahinduka ishwa lya kuyôbohya, abagera boshi bâkazisomerwa, bayôbohe banahebe olushungûrho babona kurhi asherîre. 18 Kwo âyôrha nka kulya Sodomo na Gomora bashereraga haguma n’ebishagala byàli bimuliranyire. Nyakasane okudesire. Nta muntu ciru n’omuguma wanâcikuyûbakemwo, ntâye wânacibêre muli we. 19 «Kwo nâyôrha nka ntale yarhenga omu mashaka ga Yordani, erya yaja omu bulambo bw’akahasi kinja, Nyakasane adesire, erhi: omu kugohya liguma ntya, nacendabuka oku bantu bamwo boshi. Okuhandi obwo omu Edomu nyimikemwo omurhambo nâyishiba nàcishozire. Ndigi oyumânîne nâni? Ndi wankagerêreza okundyûza akantu? Na kandi murhegesi ohi wankanja omu irhwe»? 20 Yumvagyi lêro omulâli Nyakasane agwerhe kuli Edomu, emihigo arheganyize abantu baba e Temani: Mumanye bwinjinja oku nka ngonyo bababulula. Olwabuko lwâbo, balulabarhanya banabona. 21 Igulu lyamadirhimana n’omudindiri gw’okurhibuka kwâbo, izù ly’okuyâma kwâbo lidwîrhe lyayumvikana kuhika ebwa Nyanja y’Amasheke. 22 Kwo ali nk’ikozi lishanjwîre ebyûbi, amàsoka n’okulembêra enyanya za Bosra. Olwo lusiku emirhima y’abasirika b’entwâli ba Edomu yayôrha ak’omurhima gw’omukazi odwîrhe alumwa n’emikero y’okuburha.

Enkômo y’akanwa oku bishagala by’e Sîriya

23 Enkômo kuli Damasi. Ebishagala by’e Hamati na Arpadi byazânyirwe erhi omwanzi mubi bayumvirhe gurhuma. Byakangalire omurhima gurhankanacirhûlûla. 24 Abantu b’e Damasi batwîsire omurhima, bahindwîre omugongo bayaâka, badirhimanyire n’omusisi; balikwo amalibuko n’amalumwa ak’omukazi walumwa n’emikero y’okuburha. 25 Kurhi kwankahashikana cirya cishagala c’irenge kulya, gulya murhundu gw’amasîma gusigwe bwâmwa buzira bantu? 26 Emisole yamwo yaja yahirima omu ngo, olwo lusiku abasirika bagwo boshi bahungumuka, Nyakasane w’Emirhwe okudesire. 27 Ecishagala ca Damasi nâcidulika muliro; gwâsingônola enyumpa ya Ben-Hadadi.

Enkômo y’ebinwa oku Baharabu

28 Enkomo oku Baharabu b’e Kedari n’amâmi g’e Hasori, balya bàhimagwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. Ntya kwo Nyakaesane adesire: Kanyi, muhamire kuli Kedari! Musherêze byoshi emw’abantu b’omw’irungu. 29 Babanyâge amahêma gâbo n’amasô gâbo g’ebintu, amashîro gâbo n’ebirugu byâbo byoshi binyagwe. Banyagwe engamiya zâbo banabalumizekwo ecôba, empande zoshi. 30 Libirhi, mugende duba, mucifulike bwinjinja mwe bantu b’e Hasori, kwo Nyakasane adesire ntyo. Bulya mwâmi Nebukadreza amugûngêzize, ahizire oku ammurhêra. 31 Kanyi, Nyakasane okudesire, muhamire kuli bala bantu barhacîgonza cici, abakâgicîkêbwa mpu bacilamira omu murhûla, abarhajira lumvi, barhajira kahamikizo, balama omu lwihweko! 32 Omushombanyi ârhôla engamiya zâbo n’amaso gâbo manji manji munyago. Nâbashandabanya enyunda zoshi abo bakaziramushaku. Ntako obuhanya burhâbarhuluke, kwo Nyakasane adesire. 33 Ecishagala ca Hasori cashuba irungu lya côba oku nsiku zoshi. Ntâye ciru n’omuguma waciciyûbakamwo, omuntu oyîsa omûka.

a. Enkomo y’ebinwa kuli Elamu

34 Aka kali kanwa ka Nyakasane karhindagakwo Yeremiyahu aha murhondêro gw’obwâmi bwa Sedekiyahu, mwâmi w’e Yûda. 35 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Nâvuna omuherho gwa Elamu, gwo anegenera. 36 Empande ini z’igulu nâzirhumira Elamu, kurhenga ebulyo kuhika ebulembe, ebushoshokero bw’izûba n’ebuzikiro bwâlyo, Nâbashandâza empande zoshi. Nta cihugo cirhabemwo Abaelamiti baja bayâka. 37 Abaelamiti nâbadirhimanya embere z’abashombanyi bâbo, embere za balya babalongeza olufu. Nâbarhumira obuhanya omu bukunizi bwâni bunene. Nâbashimbulula n’ebîrha kuhika mbamalîre. 38 Nâkula mwâmi n’abarhambo omu Elamu, ngwîkemwo entehe yâni y’obwâmi. Ntyo kwo Nyakasane adesire. 39 Ci kwoki, kanwa ka Nyakasane, hano kugera nsiku, Abaelamiti mbayagalula, bashubire emwababwe.

Jeremia/Jeremiah 49: 1

לִבְנֵ֣י עַמֹּ֗ון כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יֹורֵ֖שׁ אֵ֣ין לֹ֑ו מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמֹּ֖ו בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃ 2לָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־יְהוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּי אֶל־רַבַּ֨ת בְּנֵי־עַמֹּ֜ון תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָ בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָה וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יֹרְשָׁ֖יו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 3הֵילִ֨ילִי חֶשְׁבֹּ֜ון כִּ֣י שֻׁדְּדָה־עַ֗י צְעַקְנָה֮ בְּנֹ֣ות רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה שַׂקִּ֔ים סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשֹׁוטַ֖טְנָה בַּגְּדֵרֹ֑ות כִּ֤י מַלְכָּם֙ בַּגֹּולָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו׃ 4מַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשֹּֽׁובֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָבֹ֥וא אֵלָֽי׃ 5הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות מִכָּל־סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד׃ 6וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־עַמֹּ֖ון נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 7לֶאֱדֹ֗ום כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הַאֵ֥ין עֹ֛וד חָכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חָכְמָתָֽם׃ 8נֻ֤סוּ הָפְנוּ֙ הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו׃ 9אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עֹֽולֵלֹ֑ות אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃ 10כִּֽי־אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֨יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְעֹ֛ו וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃ 11עָזְבָ֥ה יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑ה וְאַלְמְנֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ׃ ס 12כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִ֠נֵּה אֲשֶׁר־אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם לִשְׁתֹּ֤ות הַכֹּוס֙ שָׁתֹ֣ו יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔ה כִּ֥י שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃ 13כִּ֣י בִ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לְשַׁמָּ֧ה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶב וְלִקְלָלָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה בָצְרָ֑ה וְכָל־עָרֶ֥יהָ תִהְיֶ֖ינָה לְחָרְבֹ֥ות עֹולָֽם׃ 14שְׁמוּעָ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה וְצִ֖יר בַּגֹּויִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִֽתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 15כִּֽי־הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגֹּויִ֑ם בָּז֖וּי בָּאָדָֽם׃ 16תִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙ זְדֹ֣ון לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּפְשִׂ֖י מְרֹ֣ום גִּבְעָ֑ה כִּֽי־תַגְבִּ֤יהַ כַּנֶּ֨שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אֹֽורִידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 17וְהָיְתָ֥ה אֱדֹ֖ום לְשַׁמָּ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּותֶֽהָ׃ 18כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 19הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּאֹ֣ון הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤יעָה אֲרִיצֶ֨נּוּ מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמֹ֨ונִי֙ וּמִ֣י יֹעִידֶ֔נִּי וּמִי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ ס 20לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־אֱדֹ֔ום וּמַ֨חְשְׁבֹותָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם׃ 21מִקֹּ֣ול נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קֹולָֽהּ׃ 22הִנֵּ֤ה כַנֶּ֨שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־בָּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבֹּורֵ֤י אֱדֹום֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ ס 23לְדַמֶּ֗שֶׂק בֹּ֤ושָֽׁה חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד כִּי־שְׁמֻעָ֥ה רָעָ֛ה שָׁמְע֖וּ נָמֹ֑גוּ בַּיָּ֣ם דְּאָגָ֔ה הַשְׁקֵ֖ט לֹ֥א יוּכָֽל׃ 24רָפְתָ֥ה דַמֶּ֛שֶׂק הִפְנְתָ֥ה לָנ֖וּס וְרֶ֣טֶט׀ הֶחֱזִ֑יקָה צָרָ֧ה וַחֲבָלִ֛ים אֲחָזַ֖תָּה כַּיֹּולֵדָֽה׃ 25אֵ֥יךְ לֹֽא־עֻזְּבָ֖ה עִ֣יר תְּהִלָּה קִרְיַ֖ת מְשֹׂושִֽׂי׃ 26לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה יִדַּ֨מּוּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ 27וְהִצַּ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּחֹומַ֣ת דַּמָּ֑שֶׂק וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹ֥ות בֶּן־הֲדָֽד׃ ס 28לְקֵדָ֣ר׀ וּֽלְמַמְלְכֹ֣ות חָצֹ֗ור אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ נְבוּכַדְרֶאצֹּור מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה ק֚וּמוּ עֲל֣וּ אֶל־קֵדָ֔ר וְשָׁדְד֖וּ אֶת־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃ 29אָהֳלֵיהֶ֤ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעֹותֵיהֶ֧ם וְכָל־כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָגֹ֖ור מִסָּבִֽיב׃ 30נֻסוּ֩ נֻּ֨דוּ מְאֹ֜ד הֶעְמִ֧יקוּ לָשֶׁ֛בֶת יֹשְׁבֵ֥י חָצֹ֖ור נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־יָעַ֨ץ עֲלֵיכֶ֜ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֵצָ֔ה וְחָשַׁ֥ב עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבָֽה׃ 31ק֣וּמוּ עֲל֗וּ אֶל־גֹּ֥וי שְׁלֵ֛יו יֹושֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹא־דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־בְרִ֛יחַ לֹ֖ו בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ׃ 32וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמֹ֤ון מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכָל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכָּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33וְהָיְתָ֨ה חָצֹ֜ור לִמְעֹ֥ון תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עֹולָ֑ם לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ ס 34אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 35כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִ֥י שֹׁבֵ֖ר אֶת־קֶ֣שֶׁת עֵילָ֑ם רֵאשִׁ֖ית גְּבוּרָתָֽם׃ 36וְהֵבֵאתִ֨י אֶל־עֵילָ֜ם אַרְבַּ֣ע רוּחֹ֗ות מֵֽאַרְבַּע֙ קְצֹ֣ות הַשָּׁמַ֔יִם וְזֵ֣רִתִ֔ים לְכֹ֖ל הָרֻחֹ֣ות הָאֵ֑לֶּה וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה הַגֹּ֔וי אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָבֹ֥וא שָׁ֖ם נִדְּחֵ֥י עֹולָם 37וְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־עֵ֠ילָם לפְנֵ֨י אֹיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י׀ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם׀ רָעָ֛ה אֶת־חֲרֹ֥ון אַפִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלֹּותִ֖י אֹותָֽם׃ 38וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם וְהַאֲבַדְתִּ֥י מִשָּׁ֛ם מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 39וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים אָשׁוּב אֶת־שְׁבִית עֵילָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

Okushâbûka kwa Babiloni n’okurhenga omu buja kwa Bene-Israheli

1 Aka kali kanwa Nyakasane aderhezagya omulêbi Yeremiyahu kayêrekire Babiloni^q n’ecihugo c’ Abakaldeya. 2 Muyâlize ogu mwanzi ekarhî k’amashanja, mugushongêze, murhafulikaga akantu. Mubabwîre oku «Babiloni agwasirwe, Bali bamubonesize za mêmè, Marduki^r anashângusire, enshanga zâge zikola hêru, ebyo bishwêka byâge byaherêrekîre. 3 Bulya ishanja lyarhenga njiranyanya lyamamurhogera, lirimulwîsa, ecihugo câge lyamacihindula irungu: cirhakacibonekamwo ehiyîsa omûka. Abantu n’ensimba byoshi byàyâsire. Arhakaciyimbwamwo akantu. 4 Mw’ezo nsiku na mw’ago mango gonènè, kwo Nyakasane adesire, bene Israheli bagaluka haguma na bene Yuda. Bagwârha enjira baje balonza Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 5 Bayisha badôsa enjira yaja e Siyoni, yo munda bayêrekire. Bayishire balibugâna Nyakasane, bafundike haguma naye endagâno y’ensiku n’amango, erya y’enkwîra erya barhakaciyibagira ciru n’eriguma. 6 Olubaga lwâni lwali lukola luba buso bwa bibuzi bihezire. Abangere bâbyo bàli erhi babihabwîre, babireka byaja byagenda mihabuka omu ntondo. Nta ntondo na nta rhurhondo byacihabaga, byalinda biyibagira ecôgo c’aha kà. 7 Abashombanyi barhangîriza babibuganaga, bakazibifomera burharhindira, banacidesa erhi: «Nta kubi rhwajizire, aba bantu babihire Nyamuzinda wâbo, ye wali bucire bwâbo bw’okuli na bulangalire bwa bashakulûza bâbo». 8 Yaki, murhenge e Babiloni, kwo Nyakasane adesire, murhenge mw’e ci cihugo c’Abakaldeya, mukubûle enjira, nka kula ebihebe bishokolera obusô. 9 Bulya nkola nâhamagala omurhwe gw’amashanja manene guyishirhêra Babiloni. Abo bantu bayisha kurhenga omu cihugo ca njira nyanya, bagorhe Babiloni banamugwârhe. Emyampi yâbo erhagaluke cîru, nka kula omusirika w’entwâli arhagaluka maboko mûmu. 10 Ecihugo c’Abakaldeya bâcihagula. Ngasi boshi bayigurha bagambwe, kwo Nyakasane adesire. 11 Neci, musîme munacishinge mwe mwanyagaga ebyâni! Mwanahashija mwahama nka mitwîra ya manina omu bulambo, n’okuyâma buhanzi. 12 Mulole kuli nyoko erhi kwo, co cirigi cihugo cinyu cammuburhaga: enshonyi zàcibumbire, bikola byanshonyi kuli co, c’eco cikola ca buzinda omu gandi mashanja, irungu, bwerûlè bûmu bûmu. 13 Bukunizi bwa Nyakasane burhumire ciyôrha buzira muntu, coshi liri irungu. Ngasi boshi bagera hofi naco bakazijuguma, bashungûrhe n’obwôba babona gurhi casherîre. 14 Mwe nfôla-miherho mweshi, muyishe mugorhe Babiloni mumuzunguluke. Mumulikirekwo emyampi yinyu, murhayibabaliraga, bula agomire Nyakasane. 15 Mumubandire orhuhababo rhwinyu rhw’ebîrha empande zoshi. Y’oyo wacilerha alengezize amaboko. Emitungo yâge yashâbirwe, ebyôgo byâge byahondôsire. Lwihôlo lwa Nyakasane olwo, mucihôlage kuli Babiloni, mumukolere biri nka birya akolire abandi. 16 Mukule muli Babiloni abahinzi n’abasârûzi. Ngasi muntu acizibuke e ngôrho nkali, ashubire emwa benewâbo, ngasi muntu ayâkire omu cihugo c’emwâbo. 17 lsraheli ali akola ayôsire nka bibuzi bihezire, byaja byahivwa n’entale. Omurhanzirhanzi wabirirekwo ali mwâmi w’e Asuru. Enyuma z’o kwo, ayisha mwâmi Nabukondonozori w’e Babiloni, amubederhera orhuvuha. 18 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, erhi: «Nkolaga nahana omwâmi w’e Babiloni haguma n’ecihugo câge, nka kulya, mîra nahanaga omwâmi w’e Asuru. 19 Cikwône nashubilongolana Israheli omu lwabuko lwâge. Akerera oku ntondo ya Karmeli n’omu Bashani; arhabule kantu oku ntondo ya Efrayimu n’omu cihugo ca Galadi-Akera, ayigurhe, anagambwe. 20 Mw’ezo nsiku na mw’ago mango, kwo Nyakasane adesire, bâlonza obubî bwa lsraheli, barhâcibubone, balonze ebyâha bya Yuda, barhâcibibone, bulya nâbabalira ngasi boshi basigire.

Babwîre Yeruzalemu oku Babiloni ârhoga âshanguke

21 Murhêre ecihugo ca Meratayimu, murhêre n’abayûbaka e Pekodi, oyirhe, onigûze abasigire eyo munda, kwo Nyakasane adesire, oyukirize ngasi byoshi nakurhegesire. 22 Cihogêro ca bîrha omu cihugo! Hoshi, lubi Iunji lunji! 23 Ka kwankanaba? Olya Babiloni wàli nyundo yakâgivunyungula igulu lyoshi! Naye akavunyunguka bushangukizà. Abe irungu lya kuyôbo hya omu gandi mashanja goshi! Nka gurhi obwo! 24 Babiloni, nalikurhezire omulabarho. wamagugwamwo orhan’ishi! w’oyu okola hêru, mîra bakusamaga! Bulya nie wàli wamahuma omu isù, niono Nyakasane. 25 Nyakasane amayigula embîko yâge. Omu bukunizi n’omu burhe bwaâge akolaga ayêrekana emirasano akûzire mw’eyo mbîko. Babona omukolo gwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe omu cihugo c’Abakaldeya. 26 Murhenge empande zoshi, muyishire Babiloni, muhamûle enguli zâge! Mumulundike nsingansinga, munamusherêze. Arhacisigalagamwo kantu! 27 Enfizi zâge zoshi, muzinigûze. Mujizimorogeza aha babâgira. Buhanya bwâbo, bamahera, bulya amango Nyakasane abahanamwo gahisire. 28 Yumvi olubî abayasire abo, abafulumusire e Babiloni, badwîrhe omwanzi e Siyoni, mpu: Nyakasane Nyamuzinda wirhu anacihôzire, anacihôlire aka-Nyamuzinda kâge katagatifu.

Ecaha c’okugagaja Ntagagajwa

29 Muhuluze enfôla-muherho zoshi, bajirhêra Babiloni. Bamugorhe, banamufukire orhusheshero rhwoshi. Bamugalulire obubî ajizire, bamukolere ebi akolire abandi! Bulya arhambala Nyamuzinda, Mutagatifu w’Israheli. 30 Emisole yâge yoshi yâhirima omu mihanda yâge, n’abasirika bage boshi bâfunyâla, bagukumuke olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire. 31 Weshi oyu! wâni cibonè! Kwo Nyamuzinda, Nyakasane w’Emirhwe adesire, olusiku lwâwe Iwayishire, nkola nkuyishîre, ndi kuhana. 32 Ngasi ocîbona asarhala anahirime, na ntâye wamuzûsa. Ebishagala byâge nâbidulika muliro, gusingônole n’abamuzungulusire boshi. 33 Ntya kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire: «Bene Israheli na bene Yuda bàlibuzîbwe. Ababalulizagya babagwasire buzibu, balahîre okubalîka. 34 Niono, Mufungizi wâbo, ndi muzibu, nie Nyakasane w’Emirhwe. Nafumbarha niene olubanja lwâbo, Iyo nderha omurhûla omu igulu, n’akashâbo omu bantu b’e Babiloni.

Omulâli gwa Nyakasane kuli Babiloni

35 Engôrho oku Bakaldeya, kwo Nyakasane adesire, oku bantu b’e Babi loni, oku baluzi bage n’oku bashinganyanya bage! 36 Engôrho oku balaguzi bage bahurhiremwo irhwe! Engôrho oku basiri ka bage. batwike omurhima! 37 Engôrho oku biterusi byâge, oku ngale zâge, oku mashanja ga ngasi lubero gamulwirakwo; boshi bahinduke ngonyi za bakazi! Engôrho oku bahirhi bâge, boshi bahagulwe! 38 Engôrho oku nyîshi zâge, zoshi ziyumûke. Bulya ciri cihugo ca nshusho za bazimu, ebyo bihenyango bihûsa ababiharâmya. 39 Co cirhumire banyambwe na nyamugunga bayishiyunjula omu cishagala, enyunda zâyunjulamwo. Babiloni âyârha buzira bantu oku nsiku zoshi, arhakacibêrwamwo emyâka n’emyâka. 40 Namutulamya nk’oku najiraga Sodomo, Gomora n’ebishagala byàli eburhamhi, kwo Nyakasane adesire. Nta muntu ciru n’omuguma wâciyûbake muli ye, ntâye oyîsa omûka wâcibêre muli ye. 41 Ishanja liyishe lyarhenga ebulembe, ishanja linene, abâmi b’obuhashe bârhenga ebwa kafende-fende k’igulu. 42 Abasirika bâbo baja bashaganya amatumu n’engôrho, bali nka by’êru bala barhabalira ndi. Baja bajira olubi nka kula enyanja ekungula. Bashonyire oku biterusi banacikeresire bwinjinja oku lugamba lw’amatabâro, w’oyo bayishîre wâni Babiloni. 43 Omwâmi w’e Babiloni obu ayumvîrhe ogwo mwanzi, amarhoga amaboko, entemu yamamushamula ak’omukazi walumwa n’emikero y’okuburha. 44 Kwo nâyôrha nka kula entale erhenga omu mashaka ga Yordani esôkere ebwa kahasi kabishi, kwo Nyakasane adesire. Mbalibirhe kwo boshi oku caligumiza. Okubundi nyimike omurhambo nacîshozire niene omu Babiloni. Ndigi wankacîgerera kuli nie. Na murhegesi ohi wakampigiza? 45 Yumvagyi lero mulali muci Nyakasane ajirîre Babiloni, mihigo mici arheganyize abantu b’omu cihugo. Okunali, boshi bagenda bakululwa nka bibuzi kuhika oku muzinda-zinda. Ecihugo câbo naco cône câbakabulira n’entemu. 46 Erhi ogwo mwanzi gunamanywa, mpu: «Babiloni agwâsirwe», igulu lyàdirhimana, ecihôgero cinene càmazuka omu mashanja goshi.

Jeremia/Jeremiah 50: 1

הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 2הַגִּ֨ידוּ בַגֹּויִ֤ם וְהַשְׁמִ֨יעוּ֙ וּֽשְׂאוּ־נֵ֔ס הַשְׁמִ֖יעוּ אַל־תְּכַחֵ֑דוּ אִמְרוּ֩ נִלְכְּדָ֨ה בָבֶ֜ל הֹבִ֥ישׁ בֵּל֙ חַ֣ת מְרֹדָ֔ךְ הֹבִ֣ישׁוּ עֲצַבֶּ֔יהָ חַ֖תּוּ גִּלּוּלֶֽיהָ׃ 3כִּ֣י עָלָה֩ עָלֶ֨יהָ גֹּ֜וי מִצָּפֹ֗ון הֽוּא־יָשִׁ֤ית אֶת־אַרְצָהּ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה יֹושֵׁ֖ב בָּ֑הּ מֵאָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה נָ֥דוּ הָלָֽכוּ׃ 4בַּיָּמִ֨ים הָהֵ֜מָּה וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה יָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הֵ֥מָּה וּבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו הָלֹ֤וךְ וּבָכֹו֙ יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 5צִיֹּ֣ון יִשְׁאָ֔לוּ דֶּ֖רֶךְ הֵ֣נָּה פְנֵיהֶ֑ם בֹּ֚אוּ וְנִלְו֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה בְּרִ֥ית עֹולָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ ס 6צֹ֤אן אֹֽבְדֹות֙ הָיָה עַמִּ֔י רֹעֵיהֶ֣ם הִתְע֔וּם הָרִ֖ים שֹׁובֵבִים מֵהַ֤ר אֶל־גִּבְעָה֙ הָלָ֔כוּ שָׁכְח֖וּ רִבְצָֽם׃ 7כָּל־מֹוצְאֵיהֶ֣ם אֲכָל֔וּם וְצָרֵיהֶ֥ם אָמְר֖וּ לֹ֣א נֶאְשָׁ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר חָטְא֤וּ לַֽיהוָה֙ נְוֵה־צֶ֔דֶק וּמִקְוֵ֥ה אֲבֹֽותֵיהֶ֖ם יְהוָֽה׃ ס 8נֻ֚דוּ מִתֹּ֣וךְ בָּבֶ֔ל וּמֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים יָצְאוּ וִהְי֕וּ כְּעַתּוּדִ֖ים לִפְנֵי־צֹֽאן׃ 9כִּ֣י הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֡י מֵעִיר֩ וּמַעֲלֶ֨ה עַל־בָּבֶ֜ל קְהַל־גֹּויִ֤ם גְּדֹלִים֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ון וְעָ֣רְכוּ לָ֔הּ מִשָּׁ֖ם תִּלָּכֵ֑ד חִצָּיו֙ כְּגִבֹּ֣ור מַשְׁכִּ֔יל לֹ֥א יָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃ 10וְהָיְתָ֥ה כַשְׂדִּ֖ים לְשָׁלָ֑ל כָּל־שֹׁלְלֶ֥יהָ יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 11כִּ֤י תִשְׂמְחִי כִּ֣י תַעֲלְזִי שֹׁסֵ֖י נַחֲלָתִ֑י כִּ֚י תָפוּשִׁי כְּעֶגְלָ֣ה דָשָׁ֔ה וְתִצְהֲלִי כָּאֲבִּרִֽים׃ 12בֹּ֤ושָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יֹֽולַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גֹּויִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃ 13מִקֶּ֤צֶף יְהוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל־בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּותֶֽיהָ׃ 14עִרְכ֨וּ עַל־בָּבֶ֤ל׀ סָבִיב֙ כָּל־דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל־תַּחְמְל֖וּ אֶל־חֵ֑ץ כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָֽאָה׃ 15הָרִ֨יעוּ עָלֶ֤יהָ סָבִיב֙ נָתְנָ֣ה יָדָ֔הּ נָֽפְלוּ֙ אַשְׁוִיֹּתֶיהָ נֶהֶרְס֖וּ חֹֽומֹותֶ֑יהָ כִּי֩ נִקְמַ֨ת יְהוָ֥ה הִיא֙ הִנָּ֣קְמוּ בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָֽהּ׃ 16כִּרְת֤וּ זֹורֵ֨עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיֹּונָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמֹּו֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֹ֖ו יָנֻֽסוּ׃ ס 17שֶׂ֧ה פְזוּרָ֛ה יִשְׂרָאֵ֖ל אֲרָיֹ֣ות הִדִּ֑יחוּ הָרִאשֹׁ֤ון אֲכָלֹו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְזֶ֤ה הָאַחֲרֹון֙ עִצְּמֹ֔ו נְבוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ס 18לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֥י פֹקֵ֛ד אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאֶל־אַרְצֹ֑ו כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי אֶל־מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 19וְשֹׁבַבְתִּ֤י אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־נָוֵ֔הוּ וְרָעָ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל וְהַבָּשָׁ֑ן וּבְהַ֥ר אֶפְרַ֛יִם וְהַגִּלְעָ֖ד תִּשְׂבַּ֥ע נַפְשֹֽׁו׃ 20בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֹ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר׃ 21עַל־הָאָ֤רֶץ מְרָתַ֨יִם֙ עֲלֵ֣ה עָלֶ֔יהָ וְאֶל־יֹושְׁבֵ֖י פְּקֹ֑וד חֲרֹ֨ב וְהַחֲרֵ֤ם אַֽחֲרֵיהֶם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַעֲשֵׂ֕ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽיךָ׃ ס 22קֹ֥ול מִלְחָמָ֖ה בָּאָ֑רֶץ וְשֶׁ֖בֶר גָּדֹֽול׃ 23אֵ֤יךְ נִגְדַּע֙ וַיִּשָּׁבֵ֔ר פַּטִּ֖ישׁ כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגֹּויִֽם׃ 24יָקֹ֨שְׁתִּי לָ֤ךְ וְגַם־נִלְכַּדְתְּ֙ בָּבֶ֔ל וְאַ֖תְּ לֹ֣א יָדָ֑עַתְּ נִמְצֵאת֙ וְגַם־נִתְפַּ֔שְׂתְּ כִּ֥י בַֽיהוָ֖ה הִתְגָּרִֽית׃ 25פָּתַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־אֹ֣וצָרֹ֔ו וַיֹּוצֵ֖א אֶת־כְּלֵ֣י זַעְמֹ֑ו כִּי־מְלָאכָ֣ה הִ֗יא לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ 26בֹּֽאוּ־לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַאֲבֻסֶ֔יהָ סָלּ֥וּהָ כְמֹו־עֲרֵמִ֖ים וְהַחֲרִימ֑וּהָ אַל־תְּהִי־לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃ 27חִרְבוּ֙ כָּל־פָּרֶ֔יהָ יֵרְד֖וּ לַטָּ֑בַח הֹ֣וי עֲלֵיהֶ֔ם כִּֽי־בָ֥א יֹומָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ ס 28קֹ֥ול נָסִ֛ים וּפְלֵטִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ בָּבֶ֑ל לְהַגִּ֣יד בְּצִיֹּ֗ון אֶת־נִקְמַת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ נִקְמַ֖ת הֵיכָלֹֽו׃ 29הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל׀ רַ֠בִּים כָּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־ פְּלֵטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפָעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 30לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתָּ֥הּ יִדַּ֛מּוּ בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 31הִנְנִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ זָדֹ֔ון נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹ֑ות כִּ֛י בָּ֥א יֹומְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃ 32וְכָשַׁ֤ל זָדֹון֙ וְנָפַ֔ל וְאֵ֥ין לֹ֖ו מֵקִ֑ים וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה כָּל־סְבִיבֹתָֽיו׃ ס 33כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכָל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃ 34גֹּאֲלָ֣ם׀ חָזָ֗ק יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ שְׁמֹ֔ו רִ֥יב יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֑ם לְמַ֨עַן֙ הִרְגִּ֣יעַ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִרְגִּ֖יז לְיֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ 35חֶ֥רֶב עַל־כַּשְׂדִּ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־יֹשְׁבֵ֣י בָבֶ֔ל וְאֶל־שָׂרֶ֖יהָ וְאֶל־חֲכָמֶֽיהָ׃ 36חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבֹּורֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃ 37חֶ֜רֶב אֶל־סוּסָ֣יו וְאֶל־רִכְבֹּ֗ו וְאֶל־כָּל־הָעֶ֛רֶב אֲשֶׁ֥ר בְּתֹוכָ֖הּ וְהָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים חֶ֥רֶב אֶל־אֹוצְרֹתֶ֖יהָ וּבֻזָּֽזוּ׃ 38חֹ֥רֶב אֶל־מֵימֶ֖יהָ וְיָבֵ֑שׁוּ כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא וּבָאֵימִ֖ים יִתְהֹלָֽלוּ׃ 39לָכֵ֗ן יֵשְׁב֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְיָ֥שְׁבוּ בָ֖הּ בְּנֹ֣ות יַֽעֲנָ֑ה וְלֹֽא־תֵשֵׁ֥ב עֹוד֙ לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ון עַד־דֹּ֥ור וָדֹֽור׃ 40כְּמַהְפֵּכַ֨ת אֱלֹהִ֜ים אֶת־סְדֹ֧ם וְאֶת־עֲמֹרָ֛ה וְאֶת־שְׁכֵנֶ֖יהָ נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 41הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מִצָּפֹ֑ון וְגֹ֤וי גָּדֹול֙ וּמְלָכִ֣ים רַבִּ֔ים יֵעֹ֖רוּ מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 42קֶ֣שֶׁת וְכִידֹ֞ן יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קֹולָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־בָּבֶֽל׃ 43שָׁמַ֧ע מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־שִׁמְעָ֖ם וְרָפ֣וּ יָדָ֑יו צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְהוּ חִ֖יל כַּיֹּולֵדָֽה׃ 44הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּאֹ֣ון הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤עָה אֲרוּצֵם מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמֹ֨ונִי֙ וּמִ֣י יֹועִדֶ֔נִּי וּמִֽי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ 45לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־בָּבֶ֔ל וּמַ֨חְשְׁבֹותָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים אִם־לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נָוֶֽה׃ 46מִקֹּול֙ נִתְפְּשָׂ֣ה בָבֶ֔ל נִרְעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ וּזְעָקָ֖ה בַּגֹּויִ֥ם נִשְׁמָֽע׃ ס

Kanwa Nyakasane kuli Babiloni

1 Ntya kwo Nyakasane adesire: Nahûkiza kuli Babiloni n’abayûbaka e Kaldeya empûsi ndârhi y’akashâbo. 2 Nâlikira kuli Babiloni abashandâza^s Iyo bamushandâza, n’okusherêza ecihugo câge, bulya bayishimugorha enyunda zoshi muli olwo lusiku lw’obuhanya. 3 Owalasha emyampi arharhamaga, acibambîzize emyampi acihangâne. Emisole yâge erhabonaga aha yayâkira. Muhungumule omurhwe gw’abasirika bâge boshi. 4 Abayagalisire bayôrha balambamire omu cihugo c’Abakaldeya. N’aba tumirhe omu mihanda y’e Babiloni. 5 Bulya Israheli na Yuda barhahezagya Nyakasane NyamuZinda w’Emirhwe, ciru akaba ecihugo câbo c’agomîre Nyamuzinda Mtagatifu w’Israheli. 6 Yaki! murhenge omu Babiloni, (ngasi muguma alwîre oku gâge); mu rhacikululire omu buhane bwâge. Bulya go mango g’olwihôlo lwa Nyakasane gano, akola amugalulira nk’oku anakwânîne. 7 Babiloni ali kabehe ka masholo oku kuboko kwa Nyakasane. Amashanja gakaziginywa oku idivayi lyâge, co carhumire gasiraha. 8 Lero ahirimire oku caligumiza, y’oyo wamashanguka. Mumubandirage endûlù, mulonze obufumu mumurhûlirizemwo amalumwa gâge. Ka kurhankanaba erhi ankacifuma. 9 Rhwàbusire Babiloni, ci arhafuma. Rhumulekage na ngasi muguma acishubirire emwâbo. Bulya obuhane bumurhogirekwo buli bunene, busôsire bwahika emalunga. 10 Rhwe Nyakasane ahire olubanja yishi! Rhuciyâliza omu Siyoni ecijiro ca Nyakasane Nyamuzinda wirhu. 11 Hagiki ebisonga binyu. Nyakasane amazûsa oburhe bw’abâmi b’Abamedi, bulya ahizire mpu kuhika ashâbe Babiloni. Lwihôlo lwa Nyakasane olwo. Lwihôlo lw’aka-Nyamuzinda kâge. Murhyaze emyampi yinyu, muyibumbe emirhama. 12 Mumanike ibendêra ly’amatabâro oku byôgo bya Babiloni. Muyuûshûle abalanzi b’okulanga, muhireko abalâlîzi, murheganye ab’oku ja ebulâbi. Bulya Nyakasane anahizire okujira ngasi byoshi àderhaga oku bantu b’e Babiloni. 13 We yûbaka oku burhambi bw’enyishi, we mugale omu mihako, ôlwâwe lwahwîre, amango gakuhikîre. 14 Nyakasane w’Emirhwe acîgashire ecihango câge erhi: «Mbo fa ecihango câni nie Nyamuzinda, ntakurhulîrikwo abantu mwandu bali nkacitû ca nzige, bâkubandirakwo olwôho lw’ebîrha.» 15 Alemire obudaka oku buhashe bwâge, abumba igulu oku bumanye bwâge, n’oku bukengere bwâge àjira amalunga. 16 Oku irhegeko lyâge amîshi ganacilunde oku nkuba, ecitû cinênènè cisôke emalunga, emilazo elêrhe enkuba, empûsi erhenge aha ebeêra. 17 Abantu boshi banayôrhe bagungumire, buzira kuyumva akantu. Ngasi bàbumbire enshusho zâbo banagwârhwe n’enshonyi zàrhumaga bazibumba, bulya enshusho zâbo ziba za kurhebana, zirhimbwa mwo mûka. 18 Biba bintu birhagwerhi kalamo, bintu birhagwerhi nda na mugongo. Byanahirigirha amango Nyakasane arhuma obuhanya. 19 Kuli Israheli yêhe, birhali ntyo. Bulya Nyaksane ye walemaga igulu, na lsraheli go mulala acîshozire, lzino lyâge Nyakasane w’Emirhwe.

Obuhiri bwa Nyakasane

20 Wampîre obuhiri, mpu mbukolese, mirasano ya bîrha. 21 We nakolesize oku kuvungunyula ebiterusi n’ababishonakwo, engâlè n’abazihêka. 22 We nakolesize oku kuvungunyula abalume n’abakazi, emisole n’abashosi, abarhabana n’abanyere. 23 We nakolesize oku kuvungunyula abangere n’obusô bwâbo; abahinzi n’ebishwêkwa byâbo, abarhegesi n’abarhambo bâbo. 24 Cikwône, kwo Nyakasane adesire, mukolaga mwabona lero kurhi nagalulira Babiloni n’abantu bâge amabi goshi bajizire e Siyoni. 25 Neci, namakuyishira Babiloni, eci cingiringiri c’okusherêza, we kazishereza byoshi en’igulu, kwo Nyakasane adesire. Nâkulambûlirakwo okuboko kwâni. Nâkuhirika kurhenga oku lwâla, enyanya. Nâkujira obe ntondo ya muliro. 26 Erya erhankacirhôlwakwo, ciru ibuye liguma, lyakaba kaboko ka nyumpa, erhi lyakuyûbakirwakwo, bulya wâbà muhehêrere, ensiku n’amango. Kwo Nyakasane ogala byoshi adesire. 27 Mumanike ibendêra omu igulu lyoshi, mubûhe omushekera omu mashanja. Mushubûlize abantu boshi kuli Babiloni, muhamagale amaâmi g’eArarati, ag’e Mini n’ag’e Ashekenazi; mumurhumizekwo abasirika, mushumûle biterusi binji nka hitù hya nzige. 28 Mushubûlize amashanja goshi Iyo galw’amatumu kuli ye: abâmi b’e Medi, abarhambo bâge, abacîranuzi bâge n’ecihugo câge coshi. 51, 20: Obuhiri: mweci cinwa balonza okuderha Babiloni nka mushombanyi w’Israheli. Omulêbi Yeremiyahu ajiraga eci cijiro omu mwaka gwa 593, Mwâmi Yezu àrhaciburhwa. Alonza okuyêreka na obuyemêre bwâge oku luderho lwa Nyakasane, na kandi kuli kuyêrekana obuhanya bwâyishira Babiloni. 29 Igulu lyamadirhimana, lyamageramwo omusisi n’obwôba; bulya omuhigo gwa Nyakasane kuli Babiloni gwamahika. Ecihugo ca Babiloni acihindula irungu lya kujugumya, lirya lirhimbwamwo muntu. 30 Ahasirika b’entwâli b’e Bahiloni bamaleka okulwa bamacîfulika omu mashaka. Oburhwâli bwâbo bwabahwêrîre, bakola bayosire nka bakazi. Emihango y’ecishagala yakundusire, enyumpa zâmwo bazidûlisire muliro. 31 Entumwa zaja zabugânana, zikûzire omulindi zâgendibwîra mwâmi, w’e Babiloni oku ecihugo cagwâsirwe empande zoshi, 32 enjira z’okujamwo zoshi zagosirwe, ebyôgo byahire ntugurhirà, abasirika bâge boshi barhemusire n’obwôba. 33 Bulya ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli adesire: Omwananyere we Babiloni kwali nka ngô amango bali bayirhindagira. Hisanzi hitya hyône hicimusigalire, amango g’okusârûla gamuhikîre.

Nyakasane âcihôla

34 Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni ammirangusize anyusa, ansiga mûmu nka nambi erhalikwo ciru bisigaliza. Ammirangusa nka njoka, àbumba enda yâge embere ànkabulire. 35 Abantu b’e Siyoni bàderha, mpu: «Amababale Babiloni àrhujirire gamugalukekwo mâshi!» Ahantu b’e Yeruzalemu nabo baderhe, mpu: «Abantu b’e Babiloni balyûle omuko gwirhu bàbulazire maâshi!» 36 Ntya kwo Nyakasane aderhîre Yeruzalemu, erhi: «Niene nkolaga nakulwakwo, nacikwihôlera, nkola naganya olwîshi !wâge, nfuke n’enshôko zâge. 37 Babiloni nâmujira mushaka, abe bulumba bwa banyambwe, cishagala cirhayimbwamwo muntu, ca kurhangâza na ca kuyôbohya. 38 Bunôla abantu b’e Babiloni boshi kwo bakola bali nka ntale zaluluma, badwîrhe balumba nka nsimba. 39 Oku omwifinjo gwâbo gwaja gwaluga, nâni nabarheganyiza ishega: nâbalalusa basirahe, bagwîshîre burhazûka oku nsiku zoshi, kwo Nyakasane adesire. 40 Nabahêka ah’ibagiro, nka bibuzi, nka biganda-buzi erhi bihebe.»

Endûlù kuli Babiloni

41 Kurhi byabîre ntyo! Ecishagala ca Sheshaki cija ircnge omu igulu lyoshi cagwâsirwe! Kurhi oku Babiloni yekola irungu lya côba omu gandi mashanja? 42 Enyanja yasôsire yahika kuli Babiloni amîshi gamumirîre. 43 Ebishagala byâge bikola biri irungu lyûmu, ecihugo coshi cikola mpala-manga ya mabuye, cirhaciyimbwamwo muntu, buzira ciru omuntu ocicigeramwo.

Nyakasane ahana banyamnzinda bw’obwihambi

44 Nyakasane amanyisize, erhi: «Namahana Bali, nyamuzinda w’e Babiloni; namushaza ngasi byoshi adwîrhe amirangusa. Amashanja gahusa okukazija emwâge? Ecôgo ca Babiloni cahongosire. 45 Mwe lubaga lwâni, rhengi omu cishagala, ngasi muguma acize amagala gâge embere ly’obukunizi bwâni bunene. 46 Mumanye mwankarhâ omurhima. Murhayôbohaga emyanzi yaja ya gera omu cihugo: Mwanzi mulebe gunaderhwe mw’ogu mwâka, ogundi mwâka haderhwe gundi mwanzi mulebe: kavulindi omu igulu, ciri-misi wagonyagonya owundi ciri-misi mpu amurhenze oku ntebe y’obwâmi. 47 Ensiku ziyîruka, ezi nâhanamwo enshusho z’abazimu b’e Babiloni, ecihugo coshi cârhindibuka. Emifu yakaziyôrha elambamire oku idaho omu cishagala. 48 Go mango empingu n’igulu na ngasi bimuba byoshi byabanda endûlù kuli Babiloni, bulya abamushandâza bayiruka, bahubuka olunda lw’enyanya. Ntyo kwo Nyakasane ogala byoshi adesire. 49 Nka kulya ajiraga nkumba mwandu omu Israheli, Babiloni naye âshuba nkumba bulya banji bafire omu igulu erhi yerhuma. 50 Mugende, murhaciyîmange, mwe mwafulumusire engôrho yâge. Kurhenga eyo munda, mukazigerêreza Nyakasane, muyêrekere omurhima e Yeruzalemu. 51 Oku rhwakagiyumva enshonyi zarhubumba erhi rhwayumvagya ebijaci! Enshonyi zakazirhusôka kuhika emalanga amango rhwabonaga abanya-mahanga bashesherera omu cirhînyiro ca Nyakasane. 52 Nyakasane adesire, erhi: «Ensiku ziyiruka, ezi nâhanamwo enshusho z’abazimu b’e Babiloni. Omulumbo gw’abayâgalisire gwayumvîkana omu cihugo coshi. 53 Ciru Babiloni ankabîre anahasha okusôkera emalunga anatweyo eciraâlo câge cirhankahikwakwo, nânarhegeka ba-kaheza bamuhikekwo eyo munda.» 54 Muyumve endûlù zarhenga omu Babiloni, obuhanya bunene bwamaja omu cihugo c’Abakaldeya. 55 Nyakasane oyo washerêza Babiloni, akolaga ahulisa oluî !wâge lunene. Omushombanyi amaheba olwôho nka mulaba gw’omu nyanja, omu lubî lw’omukungulo. 56 Kaheza amuyegera akola âmukoza, entwâli zâge âzishwêka avune n’emiherho y’ebîrha. Bulya Nyakasane ye Nyamuzinda mwihôzi, ye ryûla nk’oku binashingânîne. 57 Nâbalalusa, abaluzi n’abashinganyanya bâge, abarhambo bâge, abajinji n’emirhwe/entwali z’abalwî bâge, bayishigwîshira n’okuja iro ly’ensiku n’amango, barhankacizuka bundi, kwo Mwâmi Mukulu oderhwa Nyakasane w’Emirhwe adesire.

Babiloni âshâbwa

58 Nyakasane w’Emirhwe amashubiyushûla ntya, erhi: «Ebyôgo by’e Babiloni byàkundusire lwoshi lwoshi, enyumvi zâge zagulumîre, embaga zidwîrhe zacirhamya oku busha, muliro amashanja gadwîrhe garhindibukira!».

Omwanzi gwakabuliragwa omu Efrata.

59 Seraya mugala wa Neriya mwinjikulu wa Maseya, àli rnurhabâzi w’oku côgo ca mwâmi Sedekyahu w’e Yudeya. Omu mwâka gwa kani gw’obwâmi bwa Sedekyahu, alusa mwâmi e Babiloni. 60 Yeremiyahu naye oku bwâge àli ayandisire amahanya gahonera kuli Babiloni goshi omu citabu, erya myanzi enadesirwe ahâla nyanya. Yeremiyahu anacikomêreza Seraya, erhi: 61 «Hano onahika e Babiloni, onakengêre okusona ebi binwa n’izù linene. 62 Cazinda oderhe, erhi: Nyakasane, wenênè waderhaga oku eci cishagala cayishisherêra, oku cirhâsigalemwo muntu ôli ecintu, oku cahinduka irungu lyûmu oku nsiku zoshi. 63 Hano onayûsa okusoma eci citabu, onacishwêkerekwo ibuye, ocikabulire omu Efrata, 64 okubundi oderhe ebi binwa, erhi: Ntyo kwo Babiloni âyishihirigirha, arhakanacizûka omu buhanya Nyakasane amurhumîre. «Amashanja gamalibuka.» Obwo bwo buzinda bw’ebinwa bya Yeremiyahu.

Jeremia/Jeremiah 51: 1

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃ 2וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּֽי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּיֹ֥ום רָעָֽה׃ 3אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ ידרך הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתֹּ֔ו וְאֶל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנֹ֑ו וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כָּל־צְבָאָֽהּ׃ 4וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצֹותֶֽיהָ׃ 5כִּ֠י לֹֽא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵֽאֱלֹהָ֔יו מֵֽיְהוָ֖ה צְבָאֹ֑ות כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּדֹ֖ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6נֻ֣סוּ׀ מִתֹּ֣וךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשֹׁ֔ו אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֹנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַֽיהוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃ 7כֹּוס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כָּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גֹויִ֔ם עַל־כֵּ֖ן יִתְהֹלְל֥וּ גֹויִֽם׃ 8פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאֹובָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃ 9רִפִּאנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצֹ֑ו כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֨יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃ 10הֹוצִ֥יא יְהוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיֹּ֔ון אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 11הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּתֹ֖ו לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֹֽו׃ 12אֶל־חֹומֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֨יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֨ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ 13שֹׁכַנְתִּי עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֹֽוצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃ 14נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות בְּנַפְשֹׁ֑ו כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃ ס 15עֹשֵׂ֥ה אֶ֨רֶץ֙ בְּכֹחֹ֔ו מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָתֹ֑ו וּבִתְבוּנָתֹ֖ו נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ 16לְקֹ֨ול תִּתֹּ֜ו הֲמֹ֥ון מַ֨יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיֹּ֥צֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ 17נִבְעַ֤ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכֹּ֖ו וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃ 18הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃ 19לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗וב כִּֽי־יֹוצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָתֹ֑ו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 20מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גֹּויִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֹֽות׃ 21וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹֽכְבֹ֑ו וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֹֽו׃ 22וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃ 23וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְרֹ֔ו וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדֹּ֑ו וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּחֹ֖ות וּסְגָנִֽים׃ 24וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל׀ יֹושְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כָּל־רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיֹּ֖ון לְעֵֽינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ ס 25הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֨יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃ 26וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמֹֽוסָדֹ֑ות כִּֽי־שִׁמְמֹ֥ות עֹולָ֛ם תִּֽהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 27שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שֹׁופָ֤ר בַּגֹּויִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ גֹּויִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכֹ֥ות אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַֽעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃ 28קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גֹויִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחֹותֶ֖יהָ וְאֶת־כָּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתֹּֽו׃ 29וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁבֹ֣ות יְהוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 30חָדְלוּ֩ גִבֹּורֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָדֹ֔ות נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃ 31רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִירֹ֖ו מִקָּצֶֽה׃ 32וְהַמַּעְבָּרֹ֣ות נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃ ס 33כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ עֹ֣וד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃ 34אֲכָלָנוּ הֲמָמָנוּ נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הִצִּיגָנוּ כְּלִ֣י רִ֔יק בְּלָעָנוּ כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשֹׂ֖ו מֵֽעֲדָנָ֑י הֱדִיחָֽנוּ 35חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיֹּ֑ון וְדָמִי֙ אֶל־יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס 36לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקֹורָֽהּ׃ 37וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל׀ לְגַלִּ֧ים׀ מְעֹון־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 38יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגֹורֵ֥י אֲרָיֹֽות׃ 39בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עֹולָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 40אֹֽורִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְבֹ֑וחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃ 41אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגֹּויִֽם׃ 42עָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמֹ֥ון גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃ 43הָי֤וּ עָרֶ֨יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כָּל־אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃ 44וּפָקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־בִּלְעֹו֙ מִפִּ֔יו וְלֹֽא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו עֹ֖וד גֹּויִ֑ם גַּם־חֹומַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃ 45צְא֤וּ מִתֹּוכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשֹׁ֑ו מֵחֲרֹ֖ון אַף־יְהוָֽה׃ 46וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃ 47לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכָל־אַרְצָ֖הּ תֵּבֹ֑ושׁ וְכָל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתֹוכָֽהּ׃ 48וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפֹ֛ון יָבֹוא־לָ֥הּ הַשֹּׁודְדִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 49גַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ חַֽלְלֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ 50פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵֽרָחֹוק֙ אֶת־יְהוָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם תַּעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם׃ 51בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס 52לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכָל־אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃ 53כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְרֹ֣ום עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 54קֹ֥ול זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּדֹ֖ול מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ 55כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה קֹ֣ול גָּדֹ֑ול וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁאֹ֖ון קֹולָֽם׃ 56כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שֹׁודֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבֹּורֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתֹותָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻלֹ֛ות יְהוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ 57וְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחֹותֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֨יהָ֙ וְגִבֹּורֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עֹולָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 58כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות חֹ֠מֹות בָּבֶ֤ל הָֽרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃ ס 59הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתֹּ֞ו אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמָלְכֹ֑ו וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃ 60וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּבֹ֥וא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל׃ 61וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 62וְאָמַרְתָּ֗ יְהוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּקֹ֤ום הַזֶּה֙ לְהַכְרִיתֹ֔ו לְבִלְתִּ֤י הֱיֹֽות־בֹּו֙ יֹושֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמֹ֥ות עֹולָ֖ם תִּֽהְיֶֽה׃ 63וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתֹּ֖ו אֶל־תֹּ֥וךְ פְּרָֽת׃ 64וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ ס

VI. Enyushulo

Nabukondonozori àgwârha Sedekyahu

1 Sedekyahu aligwerhe myâka makumi abirhi na muguma erhi ajirwa mwâmi w’e Yuda; ayîma myâka ikumi na muguma e Yeruzalemu. Nnina, izino lyâge ye wali Amitali, mwâli wa Yimeyahu w’e Libna. 2 Sedekyahu àjira ebigalugalu birhasîmisizi Nyakasane aka Yehoyakimu. 3 Ebyabîre ago mango e Yeruzalemu n’omu bwâmi bw’e Yuda byasholoshonza obukunizi bwa Nyakasane, lêro naye akabulira olubaga !wâge kuli bwenêne naye.

Sedekyahu agomera mwâmi Nabukondonozori w’e Babiloni. 4 Lero ayisha obwo e Yeruzalemu n’engabo y’abasirika bâge boshi. Emirhwe yâge yatwa icumbi embere z’ecishagala yanazungulusa Yeruzalemu mîna. Gwàli mwâka gwa kali mwenda gw’obwâmi bwa Sedekyahu, omu nsiku ikumi z’omwezi gwa muhaho. 5 Ecishagala càgorhwa ntyo kuhika omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gw’obwâmi bwâge. 6 Ecizombo cadârhabala bwenêne omu cishagala, · cirhâcirimwo biryo by’okulîsa olubaga. 7 Abakaldeya barhula akasheshero omu côgo cizungulusire ecishagala. Erhi kuba budufu, mwâmi Sedekyahu haguma n’engabo y’abalwî boshi basheshera halya, omu côgo hofi n’ishwa lya mwâmi. Abakaldeya erhi bagosire olugo. Barhenga omu Yeruzalemu bagerera ,omu muhango guli ekarhî ka byôgo bibirhi hofi n’ishwa !ya mwâmi. Bagwârha enjira y’omu lubanda lwa Yordani. 8 Engabo y’Abakaldeya yanacilibirhakwo mwâmi Sedekyahu, yajimugwarhira omu lubanda lwa Yeriko, engabo yâge yoshi erhi yashandîre yàmuleka. 9 Abakaldeya bàmugwârha, bàmuhekera mwaâmi Nabukondonozori aha Ribula, omu cihugo ca Hamati. Eyo munda yo Nabukondonozori àtwirîre olubanja lwa Sedekyahu. 10 Kandi eyo munda yo Nabukondonozori agwârhire bagala ba Sedekyahu, àbafunda engôrho erhi n’ishe wâbo asinza, haguma n’abarhambo bakulu b’e Yuda boshi. 11 Enyuma ly’aho, mwâmi w’e Babiloni ayanka Sedekyahu yene àmurhomola amasù, amuhira omu lukoba, amuhêka mubohe e Babiloni. 12 Omu mwêzi gwa karhanu, zali nsiku nda zâgwo, mwâka gw’ikumi na mwenda gw’obwâni bwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, Nabuzaradani, cirongôzi c’enganda za murhamho wa mwâmi w’e Babiloni, àhandira Yeruzalemu. 13 Aka-Nyamuzinda akaha muliro, enyumpa z’oku bwâmi n’e nyumpa z’e Yeruzalemu zoshi àzidûlika muliro. 14 Engabo alidwîrhe yoshi yacihonda oku byôgo bya Yeruzalemu, yabiha oku idaho. 15 Okubundi Nebuzaradani, murhambo w’engaho, ashanashana olubaga lwoshi lwàlicisigîre omu cishagala, haguma n’abàli bamacihêka bone emwa mwâmi w’e Babiloni, n’agandi mâhûngà g’olubaga, àluliza e Babiloni. 16 Ci kwone àleka obuhinzi butya bw’ecihugo mpu bukahinga bunakakolôlera enkoma. 17 Abakaldeya bàjonjaga emitungo y’omulinga yàli aha luso lw’aka-Nyamuzinda, haguma n’engâlè n’omukenzi munene byàli omu karhî k’engo. Bahêka ogwo mulinga goshi e Babiloni. 18 Barhola kandi n’ebirugu by’omulinga byoshi byakagikolesibwa oku burherekêre: ebyungu by’okugukiramwo oluvu, empaho, ebirhôlo, orhubehe rhw’okuhiramwo amîshi g’okukangûla n’orhuzinzi. 19 Omurhambo w’engabo ashubirhôla n’ebirugu byoshi by’amasholo n’eby’amarhale: ensahani, amabakuli, orhubehe rhw’amîshi g’okukangûla, embehe z’okugukiza oluvu, ebinâra, n’orhuzinzi. 20 Kwàli kuzibu okugera obuzirho bw’ecûma c’ebyo birugu by’omulinga byoshi mwâmi Salomoni àjiriraga aka-Nyamuzinda ka Nyakasane: emitungo ibirhi, omukenzi munene haguma n’empanzi ikumi n’ibirhi gwakagiyimangirakwo, n’engâlè. 21 Olwiganyo: eyo mitungo ngasi muguma gwàli gwa bulî bwa makoro mwenda, kwankana kwânîne mugozi gwa bulî bwa makoro ndarhu oku kuguzunguluka, eyo mitungo yàli ya mûlulu, obunene bw’eciguno c’ecûma câyo bwàli bwa minwe munani. 22 Ngasi muguma gwagwerhe irhwerhwe ly’omulinga, lya bulî bwa makoro abirhi n’ecihimbi, litâsirwekwo akali nka kasirha ka mulinga n’amalinga n’amalehe g’amakomanga, nago ga mulinga. Eyo mitungo yombi yali eyumânîne kuguma. 23 Omu marhambi mwàli malehe makumi gali mwenda na ndarhu ga makomanga, go gàligi malehe igana goshi haguma galizungulusire akasirha koshi. 24 Oyo murhambo mukulu w’enganda ashwêka omudâhwa mukulu Seraya, bo n’omukulikire Sefaniya haguma n’abadâhwa basharhu balanzi b’omuhango gw’aka-Nyamuzinda. 25 Ashwêka kandi n’omukarâni mukulu w’abasirika, na bantu nda b’omu côgo c’ebwâmi, kandi n’omukarâni mukulu w’omurhambo w’abasirika, owakagiyandika ngasi baja omu mukolo gw’obusirika, haguma na balume makumi gali ndarhu b’e Yuda, abo bantu boshi bo baciri e Yeruzalemu. 26 Nebuzaradani anacibahêkera mwâmi w’e Babiloni aha Ribla. 27 Naye anacibafunda engôrho ho n’aho, omu cihugo c’e Hamati. Ntyo kwo olubaga lw’e Yuda lwalulizîbwe kuli n’ecihugo câlwo. 28 Alaga omubale gw’abantu Nabukondonozori alulizize: omu mwâka gwa kali nda gw’obwâmi bwa Nabukondonozori: Bayahudi bihumbi bisharhu na makumi abirhi na basharhu; 29 omu mwâka gwa kali ikumi na munâni gw’obwâmi bwâge, àluliza bantu magana gali munâni na makumi asharhu na babirhi b’ e Yeruzalemu; 30 omu mwâka gwa kali makumi abirhi n’isharhu, Nebuzaradani, murhambo w’enganda, kandi ashubiluliza Bayahudi magana gali nda na makumi ani na barhanu. Bayunjula boshi haguma bihumbi bini na magana gali ndarhu^t.

Omwâmi w’e Babiloni ashwêkula Yoyakini

31 Omu mwâka gwa makumi asharhu na nda gw’okululizibwa kwa Yoyakini mwâmi w’e Yuda, Evili-Merodaki, àba mwâmi w’e Babiloni. Omu nsiku makumi abirhi na nda z’omwêzi gw’ikurni na kabirhi z’ogwo mwâka, ababalira Yoyakini anamurhenza omu mpamikwa. 32 Amushambâza bwinjinja n’olukogo anamuhà ecikono c’enyanya kulusha ec’abâmi bàli haguma naye e Babiloni. 33 Yoyakini ayemêrerwa okurhacikayambala emyambalo y’ab’omu mpamikwa, na kurhenga olwo lusiku, akazilîra ngasi lusiku oku cibo ca mwâmi w’e Babiloni. 34 Ntyo kwo Yoyakini akagihâbwa na mwâmi w’e Babiloni ngasi byoshi ànali àlagîrîrekwo omu kalamo kage koshi kuhika okufà kwâge.

Jeremia/Jeremiah 52: 1

בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכֹ֔ו וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמֹּ֔ו חֲמִיטַל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהֹויָקִֽים׃ 3כִּ֣י׀ עַל־אַ֣ף יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּירוּשָׁלִַ֣ם וִֽיהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִיכֹ֥ו אֹותָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִי֩ בַשָּׁנָ֨ה הַתְּשִׁעִ֜ית לְמָלְכֹ֗ו בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֤וּא וְכָל־חֵילֹו֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃ 5וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֹ֑ור עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ 6בַּחֹ֤דֶשׁ הָֽרְבִיעִי֙ בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָיָ֥ה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 7וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּצְא֨וּ מֵהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֤עַר בֵּין־הַחֹמֹתַ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּלְכ֖וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 8וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵחֹ֑ו וְכָל־חֵילֹ֔ו נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃ 9וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֨וּ אֹתֹ֜ו אֶל־מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֖ו מִשְׁפָּטִֽים׃ 10וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃ 11וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בְבֵית־הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־יֹ֥ום מֹותֹֽו׃ 12וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 13וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית הַגָּדֹ֖ול שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 14וְאֶת־כָּל־חֹמֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים׃ 15וּמִדַּלֹּ֨ות הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָֽאָמֹ֑ון הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃ 16וּמִדַּלֹּ֣ות הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃ 17וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־יְהוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנֹ֞ות וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 18וְאֶת־הַ֠סִּרֹות וְאֶת־הַיָּעִ֨ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּרֹ֜ות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֣ת וְאֶת־הַכַּפֹּ֗ות וְאֵ֨ת כָּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ם לָקָֽחוּ׃ 19וְאֶת־הַ֠סִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֨ות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֜ות וְאֶת־הַסִּירֹ֣ות וְאֶת־הַמְּנֹרֹ֗ות וְאֶת־הַכַּפֹּות֙ וְאֶת־הַמְּנַקִיֹ֔ות אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים׃ 20הָעַמּוּדִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם אֶחָד֙ וְהַבָּקָ֞ר שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־תַּ֣חַת הַמְּכֹנֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֻשְׁתָּ֖ם כָּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 21וְהָעַמּוּדִ֗ים שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ קֹומָה הָעַמֻּ֣ד הָאֶחָ֔ד וְח֛וּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה יְסֻבֶּ֑נּוּ וְעָבְיֹ֛ו אַרְבַּ֥ע אַצְבָּעֹ֖ות נָבֽוּב׃ 22וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֜יו נְחֹ֗שֶׁת וְקֹומַ֨ת הַכֹּתֶ֥רֶת הָאַחַת֮ חָמֵ֣שׁ אַמֹּות֒ וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמֹּונִ֧ים עַֽל־הַכֹּותֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַֽעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י וְרִמֹּונִֽים׃ 23וַיִּֽהְיוּ֙ הָֽרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כָּל־הָרִמֹּונִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב׃ 24וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖ה כֹּהֵ֣ן הַמִּשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃ 25וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־הָיָ֥ה פָקִ֣יד׀ עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְשִׁבְעָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת סֹפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בְּתֹ֥וךְ הָעִֽיר׃ 26וַיִּקַּ֣ח אֹותָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אֹותָ֛ם אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃ 27וַיַּכֶּ֣ה אֹותָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֹֽו׃ 28זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ 29בִּשְׁנַ֛ת שְׁמֹונֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נֶ֕פֶשׁ שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ 30בִּשְׁנַ֨ת שָׁלֹ֣שׁ וְעֶשְׂרִים֮ לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּר֒ הֶגְלָ֗ה נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים יְהוּדִ֕ים נֶ֕פֶשׁ שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות אַרְבָּעִ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה כָּל־נֶ֕פֶשׁ אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ 31וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהֹויָכִ֣ן מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵי֤ם עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מַלְכֻתֹ֗ו אֶת־רֹאשׁ֙ יְהֹויָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּצֵ֥א אֹותֹ֖ו מִבֵּ֥ית הַכְּלִיא 32וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֖ו טֹבֹ֑ות וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְאֹ֔ו מִמַּ֗עַל לְכִסֵּ֧א מְלָכִים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בְּבָבֶֽל׃ 33וְשִׁנָּ֕ה אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְאֹ֑ו וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם לְפָנָ֛יו תָּמִ֖יד כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽו׃ 34וַאֲרֻחָתֹ֗ו אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לֹּ֜ו מֵאֵ֧ת מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־יֹ֥ום בְּיֹומֹ֖ו עַד־יֹ֣ום מֹותֹ֑ו כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃

^p48.13 48, 13; Kemoshi na Beteli hali hakujirira enterekêro. Lola 2 Bam l7, 28; 23, 15.

^q50.1 Ebinwa bakomwîre Babeli byakumubwîra oku amaherêrekera. Ebi bikomwîre Israheli byakumubwîra oku alangalire, âciyagaluka.

^r50.2 Bali ye na Marduki: muzimu w’e Babeli: Lola Iz 46, 1; Bar 6, 40.

^s51.2 Abashandâza: bo bantu b’emahanga, bâyishilwîsa Babiloni.

^t52.30 Okuhekwa buja kwa burhanzi kwàli omu mwaka gwa 598, okwa kabirhi 587, okwa ka- sharhu omu 582. , . .

Les noms de Dieu en langues sémitiques à comparer avec l’Âme Zaïroise Mushi de Karhalya Makiro Aloys pour comprende la similitude avec les langues bantu

Laisser une réponse

lame-zairoise-mushi_karhalya-makiro-1 Télécharger

Langue que Jésus parlait et noms de Dieu en langues sémitiques?[1]

Comparez avec L’Âme zaïroise Mushi pour faire des correspondances avec les langues bantu

Selon, T. A. Finley, « Upon this Rock’: Matthew 16.18 »: Aramaic Stud. Lond. 42 (2006) 135.

« Il est évident que Jésus parlait araméen comme langue maternelle parcequ’une grande partie de son enseignement, était fait en araméen. C’est aussi probable qu’il avait une connaissance approfondie de l’hébreu, étant donné que son enseignement de l’araméen contenait de nombreux termes et expressions hébreux[2]. La lecture de la Parole biblique à la synagogue se faisait en hébreu.

Jésus est un prénom masculin. C’est la translittération grecque d’un diminutif araméen de Yehoshuah (hébreu), forme originale de Josué.

Le nom du Dieu d’Israël et de Juda apparaît près de 6800 fois dans la Bible hébraïque sous la forme du Tétragramme יהוה, c’est-à-dire YHWH. Ce nom est aussi attesté, sous une forme incomplète (Yah), dans un grand nombre d’anthroponymes.

Selon la tradition, il y en a sept : El, Elohim, Adonaï, YHWH, Ehyeh Asher Ehyeh, Shaddaï et Tzevaot.

יהוה est le Tétragramme (grec ancien : Τετραγράμματον / Tetragrámmaton, « mot composé de … L’interdiction de prononcer le nom propre de Dieu ne concerne pas seulement les juifs mais aussi les premiers chrétiens, … Le mot « Jéhovah », d’apparence scientifique, est contestable sur les plans historique et théologique.

Le nom du Dieu d’Israël et de Juda apparaît près de 6800 fois dans la Bible hébraïque sous la forme du Tétragramme יהוה, c’est-à-dire YHWH¹. Ce nom est aussi attesté, sous une forme incomplète (Yah), dans un grand nombre d’anthroponymes. Il provient de la racine hébraïque HWH/HYH, verbe qui signifie « être » ou « devenir ». La tradition de la Kabbale lui associe 72 noms d’anges pour obtenir le vrai nom de Dieu, le Schem-hamephorash.

Dans le judaïsme, le Tétragramme ne doit pas être prononcé, par respect pour le Nom divin. Pour le christianisme, la question de la transcription s’est posée. En effet, l’écriture sémitique est, à l’origine, purement consonantique et plusieurs hypothèses ont été proposées pour reconstituer les voyelles du Tétragramme. Une prononciation du Tétragramme reconstituée à partir des transcriptions grecques de Gesenius a conduit à lire Yahwêh ou bien Yahvé. Cette transcription a été abandonnée en 2008 par l’Église catholique, à la fois par respect envers le judaïsme, par souci des règles philologiques et par conformité à la tradition instaurée par la Vulgate², où Jérôme de Stridon traduit « YHWH » par une périphrase : « le Seigneur » (Dominus)³.

Une autre hypothèse, jusqu’au xix^e siècle, a donné le nom Jéhovah. Elle n’a plus cours aujourd’hui, pour des raisons philologiques, et n’est plus utilisée que par les Témoins de Jéhovah⁴ ou plus rarement chez les mormons.

Le Dieu de la Bible hébraïque porte différents titres. Les deux plus connus sont « Adonaï » et « Elohim ». « Adonaï » est un pluriel de Adon, avec un suffixe possessif de la 1^re personne du singulier : « mon Seigneur »¹. « Elohim », cité plus de 2 500 fois, est un pluriel de majesté du nom « Eloah », qui vient lui-même du nom « El »⁵. Celui-ci correspond au « nom donné par l’ensemble des Sémites à la divinité en général et au Dieu suprême en particulier⁵ ». Dieu est aussi appelé El Shaddai, et ce terme semble signifier « de la montagne⁶ ». Il est également « le Saint », « le Rocher », « l’Éternel »¹…

Le Nouveau Testament, en grec, emploie le mot Θεος (Théos) pour désigner Dieu, parallèlement au mot Κυριος (Kurios), traduit en français par « Seigneur ». Les deux vocables s’appliquent à Dieu le Père ainsi qu’à Jésus de Nazareth, dans les deux cas avec ou sans article (Ac 14. 15 [archive] ; Jn 1. 1 [archive] ; Jn 20. 28 [archive]).

Jésus de Nazareth

Jésus de Nazareth a revendiqué pour lui le Tétragramme de l’Ancien Testament dans Jean 8.56-58 : « Abraham, votre père, a tressailli de joie de ce qu’il verrait mon jour: il l’a vu, et il s’est réjoui. ⁵⁷ Les Juifs lui dirent: Tu n’as pas encore cinquante ans, et tu as vu Abraham ! ⁵⁸ Jésus leur dit: En vérité, en vérité, je vous le dis, avant qu’Abraham fût, je suis. »

Le Prologue de l’évangile selon Jean désigne Jésus comme Λογος (Logos), c’est-à-dire d’un mot qui est traduit habituellement par « Verbe » et qui signifie parole, raison, pensée. Il est principe d’une essence divine, préexistant au monde et identifié à Dieu : « Au commencement était le Verbe et le Verbe était avec Dieu et le Verbe était Dieu » [Jn 1:1] («La Sainte Bible traduite en français sous la direction de l’École biblique de Jérusalem»).

Paul déclare que « Dieu l’a souverainement élevé, et lui a donné le Nom qui est au-dessus de tout nom, afin qu’au nom de Jésus tout genou fléchisse dans les cieux, sur la terre et sous la terre, et que toute langue confesse, à la gloire de Dieu le Père, que Jésus-Christ est Seigneur » et non le plus grand DIEU YHWH (Ph 2. 10 [archive]) reprenant Is 45. 23 [archive]).

Dans l’évangile de Jean, Jésus de Nazareth demande au Père de les garder en son nom YHWH, ce nom qu’il lui a donné. Afin qu’ils soient un comme Jésus de Nazareth et YHWH sont un. (Jn 17. 11).

Dénomination de Dieu dans l’islam

Certaines informations figurant dans cet article ou cette section devraient être mieux reliées aux sources mentionnées dans les sections « Bibliographie », « Sources » ou « Liens externes » (octobre 2020).

Améliorez sa vérifiabilité en les associant par des références à l’aide d’appels de notes.

La mise en forme de cet article est à améliorer (octobre 2020).

La mise en forme du texte ne suit pas les recommandations de Wikipédia : il faut le « wikifier ».

Comment faire ?

Calligraphie du nom d’Allah en arabe, dans un des huit médaillons ornant l’intérieur de Sainte-Sophie à Istanbul.

La dénomination de Dieu dans l’islam se fait par 99 noms (nombre généralement admis par les oulémas).

Outre son appellation d’Allah, qui signifie littéralement « le Dieu », ou dieu (« sans alter-ego »)^{[réf. nécessaire]}, plusieurs autres noms sont utilisés dans le Coran pour nommer Dieu. De plus, un hadith mentionne ces noms. Ces noms sont appelés en arabe أسماء الله الحسنى (Asma’ Allah al-Ḥusná), c’est-à-dire « les plus beaux noms de Dieu », tandis que les attributs de Dieu sont appelés صفات الله (sifât Allah).

Sommaire

Origines et sources de cette compilation de 99 noms[modifier | modifier le code]

Selon un hadith : « Certes, Dieu a 99 noms, cent moins un. Quiconque les énumère entrera au Paradis ; Il est sans alter-ego et récompense le fait de citer ces noms un à un. » (Boukhāri, tome 8, B.12, R.12, hadith « du Prophète » d’Abū Hurayra)¹.

Il existe plusieurs versions de ces listes car ces noms ont été extraits de différents passages du Coran et des hadiths.

Un autre hadith, rapporté par At-Tirmidhi, cite également 99 noms et il s’agit de la liste la plus communément rencontrée. Toutefois, les oulémas affirment^{[réf. nécessaire]} que cette liste n’est pas attribuée au prophète Mahomet, mais à certains rapporteurs du hadith. Il est généralement admis, chez ces oulémas^{[Lesquels ?]}, qu’Allah possède plus de 99 noms dont certains ne sont pas connus. Un hadith parle ainsi de noms dont Allah s’est réservé la connaissance.

Présentation des noms de Dieu[modifier | modifier le code]

Tous les noms de Dieu dans l’islam commencent par un article. Leur signification ne peut être déduite de la signification que l’habitude leur donne lorsqu’il est question d’autre que Dieu, ce qui conduit de nombreux auteurs à pratiquer ce que d’aucuns appellent la traduction de l’aveugle : ainsi le seul nom français d’Allah est « Dieu » ; les musulmans n’admettent donc pas l’usage des expressions « le Tout Miséricordieux », « le Très Miséricordieux », « l’Éternel », « la Lumière », etc., si répandus dans la littérature non érudite et dont le sens n’est pas conforme à ce que visent les différents noms arabes généralement associés à ces noms propres français.^{[réf. nécessaire]}

Ces noms n’ont pas été rapportés dans la tradition musulmane qui interdit d’inventer des noms propres pour Dieu. De plus, ils ne correspondent pas aux significations des différents noms, comme le montre le tableau qu’on trouvera plus loin. La particularité de l’arabe de ce point de vue étant que des mots comme ad-Da’im peuvent être considérés comme des noms mais, faute d’être mentionnés dans un hadith, auront le statut de nom d’attribut, c’est-à-dire qu’ils seront le fa^il d’un fi^il, le nom verbal d’un verbe.

Les 99 noms rapportés par Al-Waleed ibn Muslim dans Jami` At-Tirmidhi[modifier | modifier le code]

Les noms mentionnés dans la narration du hadith d’Al-Walid ibn Muslim² dans Jami` At-Tirmidhi³ sur les 99 noms d’Allah, constituent la liste la plus répandue et la plus controversée, elle est présentée dans le tableau figurant ci-dessous.

Certains oulémas (Al ridwany, Ibn Hazm, Ibn Uthaymin) ont enlevé les noms non fondés parce qu’ils n’ont pas été cités ni dans un verset du coran ni dans un hadith, et les ont remplacés par d’autres noms fondés⁴.

Par exemple, Ibn Uthaymin dans son livre Éclaircie dans l’explication des préceptes similaires note en page 2 : « Ses attributs ne peuvent pas être délimités par un nombre déterminé » اسماؤه سبحانه لم تكن **** محصورة بعدد معين.

La section suivant le tableau présente quelques-uns de ces noms supplémentaires.

[1] http://assembly.coe.int/nw/xml/XRef/X2H-Xref-ViewHTML.asp?fileid=10684&lang=FR#:~:text=L’aram%C3%A9en%2C%20la%20langue%20de%20J%C3%A9sus&text=L’aram%C3%A9en%20est%20surtout%20connu,et%20600%20avant%20J%C3%A9sus%2DChrist.

[2] Cf. T. A. Finley, « Upon this Rock’: Matthew 16.18 »: Aramaic Stud. Lond. 42 (2006) 135.

Bibliya omu mashi n’omu cihebraniya Omulêbi Yeshayahu rhuderha Izaya omu kushimba ecigreki n’enfarasè

Laisser une réponse

bibliya-omu-mashi-ne-cihebraniya-yeshayahu-rhuderha-izaya-kushwinja Télécharger

ISA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

EBITATU BY’ABALÊBI

Enshokolezi

Oluderho «mulêbi» luli luderho lwa cihabraniya. Lwanahugûlwa ntya: «Ohamagîrwe na Nnâmahanga» kandi erhi «Oyalîza Akanwa ka Nnâmahanga». Abalêbi bayishi oku bali nka kanwa ka Nnâmahanga. Co cirhuma barhangira ngasi mango kuhanûla n’ezi nderho: «Ntyo kwo Nyakasane adesire» erhi «Akanwa ka Nnâmahanga aka» na ntyo na ntyo.

Bitabu bini biderhwa bya «Balêbi Bakulu: Yeshayahu, Yeremiya, Ezekiyeli na Daniyeli. Hali na bindi bitabu ikumi na bibirhi biderhwa bya «Balêbi Basungunu» bulya biba byofôfi.

Enyigîrizo z’abalêbi zaliyerekire bwenêne abantu b’amango gabo. Kanji kanji abalêbi bakag’ilêba ebyayîsh’ibà. Nyamuzinda ayîshi ebyayîsh’ibà byoshi. Nyamuzinda analengereza entumwa yage emanye ebyayîsh’iba byoshi. Abalêbi badesire binwa binji biyerekire Masiha n’ebiyerekire amango mazinda. Rhwe rhukola rhulama ago mango amalêbi gayunjulire, rhwanahash’imanya bwinjinja ago malêbi kulusha abalêbi bâgo.

Erhi rhwankakengêra ebi rhwadesire oku bulêbi byoshi, rhwanayumva oku Ebibliya ederha mpu Mûsa ye mulêbi murhanzi na mukulu kulusha abandi boshi. Abandi balêbi b’enyuma bali baganda ba Mûsa, nka Yozwe, Debora, Samweli n’abandi n’abandi. Hali abalêbi barhayandikaga citabu, hali n’abalêbi bayandisire. Omulêbi Amosi alamaga omu mwâka gwa 750 embere ly’okuburhwa kwa Kristu. Abalêbi bakulu babirhi bahanûlaga olubaga lwa Israheli embere lululizibwe e Babiloni, bwo Yesha’yahu na Yeremiya. Ago mango gonênè, Hozeya, Mikeyo, Nahumu, Sofoniya na Hahakuki nabo bajabayigîriza. Omulêbi mukulu w’amango gw’okululizibwa ye Ezekiyeli. Abalêbi bakozire enyuma ly’okurhenga e Babiloni bwo Hageyo na Zakariya. Malakiya, Abudiya, Yoweli, Yona na Daniyeli nabo bakulikira.

Abalêbi bakag’isêgereza bwenêne kuli ebi binwa binene bisharhu: okuyemêra Nyamuzinda muguma yêne, akalamo nkana kashingânîne n’idini ly’emurhima, Masiya. Daniyeli abwine okuyîsha kwa «Mwene-Omuntu» oku bitû by’emalunga. Mwene-Omuntu âyîsh’ ihâbwa okurhegeka amashanja goshi n’ obwâmi bwâge bwayôrhaho ensiku n’amango. Endagâno Mpyahya eyerekeza ebyo binwa by’abalêbi byoshi kuli Yezu Kristu.

YESHAYAHU YE RHUKOMERA OKUDERHA IZAYA

Enshokolezi

Yeshayahu ahamagalwa na Nyamuzinda omu ka-Nyamuzinda k’e Yeruza/emu omu mwâka gwa 740 embere ly’okuburhwa kwa Yezu Kristu, mpu amanyise oku lsraheli na Yuda bayîsh’ihanwa erhi kurhashimba amarhegeko ga Nyamuzinda kurhuma.

Yeshayahu ajira ogwo mukolo Nyamuzinda amuhâga myaka makumi ani. Ago mango obwâmi bwa Asuru bwali buzibu bwenêne. Abâmi b’eburhambi bacihira haguma mpu Iyo balwisa Asuru. Yeshayahu arhola omuhigo gw’ okurhabâla anabwîra abo bâmi mpu balangalire Nyamuzinda yêne. /zaya amanyisa omwanzi gw’okuburhwa kwa Emanûweli, Mucunguzi w’igulu (c. 6-12).

Yeshayahu ye mulêbi mukulu bwenêne kulusha abandi balêbi boshi. Ayigiriza oku Nyamuzinda ali mwimâna. Bulya Israheli arhayemeraga Nyamuzinda, âyish’itwirwa olubanja n’okuherêrekezibwa. Cikwône abâyîsh’isigala bâyish’igalukira Nyamuzinda n’okucungulwa (4, 3).

Omulêbi Yeshayahu ali murhegesi mukulu w’ishanja lyâge na ntyo bantu banji bamukulikira ciru omu myâka yakulikiraga. Abo bemezi bayushûla emyandiko yâge. Ntyo ecigabi ca kabirhi (c. 40-55) cayandikagwa n’omulêbi walondaga Yeshayahu amango Babeli alibahebire omu buja. Oyo mulêbi ayaliza oku ecihugo bàyûbakamwo hano barhenga omu buja ciri hofi, n’oku Yeruzalemu âyûbakwa buhyahya. Eco citabu ciderhwa «citabu c’okurhulirira kwa Israheli.

Ecigabi ca kasharhu (c. 55-66) ciyushula eca kabirhi, bene Israheli bamayûs’igaluka e Yeruzalemu. Cikwône babona oku barhebirwe, bulya barhayûbakaga aka-Nyamuzinda n’ecishagala erhi Basamariya barhuma. Omulêbi ababwîra mpu kuli kwa bulagirire bagalukire Nyamuzinda omu lugendo lwabo. Amanyisa irenge lya Nyamuzinda amango gw’okulinda Omucunguzi.

EBIRIMWO

I. Ecigabi c’omulêbi Yeshayahu: cigabi 1-39

2. Okurhulirira kwa /sraheli: cigabi 40-55

3. Abalêbi bamanyisa oku Israheli ayîsh’iyagaluka: cigabi 56-66 .

I. Yuda ahêkwa lubanja

Izîno ly’ecitabu

1 Obulêbi Yeshayahu, mwene Amotsi abonaga, buyerekîre Yuda na Yeruzalemu, oku ngoma ya Ûziyahu, na Yotami, na Ahazi, na Hizekiyahu^a, bâmi ba Yuda.

Olubaga lurhasîma

2 Mwe malunga, muyumve, nawe we igulu, orhege amarhiwiri, bulya Nyakasane odesire, erhi: «Nalîsize abana nanabàlera, ci bôhe bangomera. 3 Enkafu enamanye nnayo, n’endogomi enamanye eciranga ca nnawabo; Israheli yehe arhajira bumanye, olubaga lwâni lurhayumva. 4 Yajewe! ishanja linya-byâha, olubaga luyunjwire mabî, iburha lya banyankola-maligo, abana b’emihera! Bajahisire Nyakasane, bagayaguza Omwimana w’Israheli; bamuhindamulira omugongo. 5 Ngahi mwankacishûrhirwa, mwe bantahwa-bugoma? lrhwe lyoshi liri lilwâla, n’omurhima gwoshi gwarhozire. 6 Kurhangirira oku nshando z’amagulu kuhika oku irhwe, nta cirumbu cigumaguma: ci bironda byône n’ebibande n’ebihulu byadwa masira, birhasâg’ijakwo bufumu, erhi kurhubwa, erhi kuhirwakwo amavurha. 7 Ecihugo cinyu cikola bwerûle, ebishagala binyu byadûlisirwe muliro, aba nya-mahanga balîre amashwa ginyu erhi munadwîrhe mwasinza: aba nya-mahanga bagayoniremwo, bagasiga bwâmwa. 8 Mwâli wa Siyoni^b asigîre yêne nka cifumba omu lukoma lw’emizâbîbu, nka higombe omu ishwa ly’emirhandagule, nka cishagala cigorhe. 9 Acibiga Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe arhali arhulekîre amahûnga g’emisigala, rhwankabîre aka Sodomo rhunashushe Gomora.

Obulyâlya

10 Yumvi akanwa ka Nyakasane, wâni baluzi b’e Sodomo murhege okurhwiri, muyumve irhegeko lya Nyamuzinda wirhu, mwe lubaga lw’e Gomora. 11 «Bici gwankwanana omwandu gw’enterekêro zinyu?» Nyakasane okudesire. «Ntamire n’embâgwa z’enganda-buzi n’amashushi g’amanina; omuko gw’empanzi n’ogw’abana-buzi n’ogw’ebihebe, ntagukwirirwa! 12 Nka muyishir’ibona obusu bwâni, ndi ommubwîra mpu mulabarhe omu byôgo byâni? 13 Muleke okukalerha entûlo za busha! Omugi gw’enshangi ntacigubonakwo! Emyêzi mihyahya, esabato n’endêko zinyu, obubi n’ensiku nkulu, ntabikwirirwal 14 Emyêzi yinyu mihyahya n’ensiku nkulu zinyu, ntabibâkwo: byantamize, ntakanacibirembera. 15 Mukalambûla amaboko, nnambwikire obusù bwâni ndek’ibona; ciru mwankayushûla emisengero, niono ntayiyumvirhiza: bulya amaboko ginyu gayunjwîre muko. 16 Mucishuke, mucicêse! Murhenze obubi bw’ebijiro binyu omu masù gâni! Muleke okukakola amabi; 17 muyige okukûjira aminja! Mulongereze obushinganyanya, mufungire odwirhe walibuzibwa! Muhalire enfûzi, mufungire omukana! 18 Muyishe rhuje kadali, kwo Nyakasane adesire. Ebyâha binyu bikaba bidukwire nka mwambalo gwa kaduku, byahinduka byêru nka lubula; bikaba bidukulîze nka mugôla, byayeruha nka boya bwêru! 19 Mukayemera okuba bumvi, mwalya oku minja g’ecihugo. 20 Ci mukalahira, mukaba cikanyi-cirhagomba, mwahungumuka n·engôrho, bulya kanwa ka Nyakasane kakudesire.

Yeruzalemu acesibwa

21 Kurhigi cahindusire nka mukazi wa cishungu^c, cirya cishagala cemêzi? Cali ciyunjwire burhimanya, muli co mwo obushinganyanya bwahandaga, lero buno cikola ca bisi ba bantu! 22 Ensaranga zâwe zahindusire mazi ga cûma, irivayi lyâwe likola nshanjire ya mîshi. 23 Abaluzi bâwe babire bagoma na bira b’ebishambo boshi boshi babire banyakushundira omu nshoho zâbo na ba-nyakulomokera empembo. Enfûzi barhayiha lubanja n’endûlu y’omukana barhayirhega kurhwiri. 24 Co cirhumire, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamwegemerwa w’Israheli okudesire: Neci: nacihôla oku bashombanyi bâni, nageza olwihôlo omu bânzi bâni! 25 Nâkulambûlirakwo okuboko kwâni, nâkushukula weshi, nkurhenzekwo izinga lyâwe lyoshi. 26 Abacîrânuzi bawe nâshub’ibahindula nk’oku banayôrhaga burhanzi, n’abahanûzi bâwe nka kulya bali mîra. Enyuma z’aho bâkakuderha «Cishagala ca bushinganyanya», «lugo lwa bemezi». 27 Siyoni ayôkolwa n’obwirhonzi, n’abantu bâge bacîyunjuzize bayôkolwa n’obushinganyanya. 28 Ci abagoma n’abanya-byâha, haguma bahungumukira! Abagomera Nyakasane bagukumuka.

Emirhi y’amahêro

29 Neci, enshonyi zâmmubumba kuli erya mirhi yinyu y’amahêro mulimbira, mwâgwarhwa n’eza mêmè kuli glya masâne rnucikubagira. 30 Bulya kwo mwabà ak’eyo mirhi y’amahêro amango ehungumusire ebibabi, erhi nk’obusâne amango buyumusire buzira mîshi. 31 Omuntu muzibu alembaguka nka bwâso n’omukolo gwâge gube nka nkunyekunye: byombi byasingônokera haguma, na ntaye wâzimya omuliro.

Jesaja/Isaiah 1: 1

חֲזֹון֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמֹ֔וץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יֹותָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 2שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֨יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרֹומַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 3יָדַ֥ע שֹׁור֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמֹ֖ור אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבֹּונָֽן׃ 4הֹ֣וי׀ גֹּ֣וי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֹֽור׃ 5עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ עֹ֖וד תֹּוסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל־רֹ֣אשׁ לָחֳלִ֔י וְכָל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃ 6מִכַּף־רֶ֤גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵֽין־בֹּ֣ו מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֨רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃ 7אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפֹ֣ות אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃ 8וְנֹותְרָ֥ה בַת־צִיֹּ֖ון כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה׃ 9לוּלֵי֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הֹותִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ ס 10שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תֹּורַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה׃ 11לָמָּה־לִּ֤י רֹב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹלֹ֥ות אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃ 12כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָאֹ֖ות פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃ 13לֹ֣א תֹוסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תֹּועֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃ 14חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמֹועֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃ 15וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃ 16רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃ 17לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמֹ֑וץ שִׁפְט֣וּ יָתֹ֔ום רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃ ס 18לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתֹּולָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ 19אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃ 20וְאִם־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס 21אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזֹונָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃ 22כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃ 23שָׂרַ֣יִךְ סֹורְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלֹּו֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתֹום֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָבֹ֥וא אֲלֵיהֶֽם׃ פ 24לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָֽאָדֹון֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל הֹ֚וי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאֹויְבָֽי׃ 25וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כָּל־בְּדִילָֽיִךְ׃ 26וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֨יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃ 27צִיֹּ֖ון בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃ 28וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ׃ 29כִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנֹּ֖ות אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם׃ 30כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃ 31וְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲלֹ֖ו לְנִיצֹ֑וץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה׃ ס

Yeruzalemu, ishubûkiro Iy’amashanja

1 Obulêbi Yesha’yahu, mwene Amotsi abonaga, buyerekire Yuda na Yeruzalcemu. 2 Kwânacibe, omu nsiku zayisha, entondo y’aka-Nyamuzinda yâhirwa enyanya y’ezindi ntondo, erhaluke orhurhondo rhwoshi. Amashanja goshi gayish’ikâshubûkira emunda eri. 3 Mashanja manji gayîsh’ilongôlerayo, gaderhe, mpu: «Yîshi rhusôkere e bwa ntondo ya Nyakasane, ebwa nyumpa ya Nyamuzinda wa Yakobo. Arhuyigîriza enjira zage, nirhu rhushimhe enjira zage!» Bulya e Siyoni yo irhegeko lirhenga, n’e Yeruzalemu yo erhenga akanwa ka Nyakasane. 4 Abà mucîranuzi w’amashanja, anabè mutwî w’emmanja w’amashanja manji. Engôrho zâbo bâzitulemwo enfuka, n’amatumu gâbo bâgatulamwo emigushu. Nta ishanja lyânacimôlere elyâbo engôrho, na ntâbo bâcicîyigîrize okulwa amatumu. 5 Bene Yakobo. yîshi, rhulambagire omu bulangashane bwa Nyakasane!

Olusiku lwa Nyakasane

6 Neci, wàlekerîre olubaga lwâwe, enyumpa ya Yakobo, bulya bakola bayunjulamwo abashonga ak’ab’ebuzûk’izûba n’abakurungu aka emwa Abafilistini, banakola bayinjibana n’abana b’amashanja g’ihanga. 7 Ecihugo ciyunjwîre marhale n’amasholo: obuhirhi bwâco burhacigwerhi lugero! Ecihugo ciyunjwîre biterusi: engâlè^d zâco zirhankaciganjwa! 8 Ecihugo ciyunjwîre nshusho za banyamuzinda b’obwihambe: bakola bafukamira ebyajiragwa n’enfune zâbo, eby’eminwe yâbo yakolaga. 9 Eco co carhumaga iburha ly’Adamu lyafunyâla n’abantu bahwêra oku idaho: nâwe orhabàbaliraga! 10 Yongoberera omu lwâla. ocifulike omu katulo, oyâke obukunizi bwa Nyakasane n’omulazo gw’irenge lyâgel 11 Amasù g’abacîbonyi gayubûbya, obucîbone bw’abantu bwâbona eza mêmè; Nyakasane yêne waj’irenge olwo lusiku. 12 Neci, lwâyisha olusiku^e Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe agombya ngasi yeshi ocîbona n’ocîhira enyanya, amufunyâze; 13 agomhya emirhi y’e Libano yoshi, elya elihûsire kuhika oku nkuba karhî, n’emirhi y’e Bashani yoshi; 14 agombya entondo elihûsire yoshi n’orhurhondo rhulîrî rhwoshi; 15 agombya ngasi munâra muliri na ngasi lugurhu luzibuzibu; 16 agombya amârho g’e Tarsi goshi na ngasi nkuge za citwîro cidârhi. 17 Obucîbone bw’iburha ly’Adamu bwagomba, n’abantu bafôkanana bafunyâla; Nyakasane yêne waj’irenge olwo lusiku. 18 Ci enshusho za banyamuzinda b’obwihambe zahirigirha zoshi. 19 Bayongoberera omu nkunda z’enyâla n’omu idaho, mpu bayâke obukunizi bwa Nyakasane n’omulazo gw’irenge lyage, amango anayimuke mpu ageze igulu mw’omusisi. 20 Olwo lusiku, abantu banarhôle enshusho z’arnarhale n’amasholo za banyamuzinda bâbo b’obwihambe, zirya bone batulaga mpu bakâz’iziharamya, bâzikwêbe amalindye na bakubukubu, 21 bâcîjire omu nkunda z’enyâla n’omu myongobana y’amabuye erhi bwôba bwa Nyakasane n’obw’omulazo gw’irenge lyâge burhuma, amango anayimuke mpu ageze igulu mw’omusisi. 22 Kuziga muleke okucîkubagira omuntu, oyîsa omuka emazûlu: kalamo kaci agwerhage?

Jesaja/Isaiah 2: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמֹ֑וץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 2וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכֹ֨ון יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָעֹ֑ות וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־הַגֹּויִֽם׃ 3וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָמְרוּ֙ לְכ֣וּ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֨נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיֹּון֙ תֵּצֵ֣א תֹורָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם׃ 4וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגֹּויִ֔ם וְהֹוכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹותָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽותֵיהֶם֙ לְמַזְמֵרֹ֔ות לֹא־יִשָּׂ֨א גֹ֤וי אֶל־גֹּוי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ עֹ֖וד מִלְחָמָֽה׃ פ 5בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹ֥ור יְהוָֽה׃ 6כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹֽנְנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נָכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃ 7וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצֹו֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצֹו֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃ 8וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצֹ֖ו אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃ 9וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ 10בֹּ֣וא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּֽעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֹֽו׃ 11עֵינֵ֞י גַּבְה֤וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדֹּ֖ו בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ ס 12כִּ֣י יֹ֞ום לַיהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות עַ֥ל כָּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כָּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל׃ 13וְעַל֙ כָּל־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנֹ֔ון הָרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־אַלֹּונֵ֥י הַבָּשָֽׁן׃ 14וְעַ֖ל כָּל־הֶהָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הַגְּבָעֹ֥ות הַנִּשָּׂאֹֽות׃ 15וְעַ֖ל כָּל־מִגְדָּ֣ל גָּבֹ֑הַ וְעַ֖ל כָּל־חֹומָ֥ה בְצוּרָֽה׃ 16וְעַ֖ל כָּל־אֳנִיֹּ֣ות תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כָּל־שְׂכִיֹּ֥ות הַחֶמְדָּֽה׃ 17וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדֹּ֖ו בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ 18וְהָאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַחֲלֹֽף׃ 19וּבָ֨אוּ֙ בִּמְעָרֹ֣ות צֻרִ֔ים וּבִמְחִלֹּ֖ות עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאֹונֹ֔ו בְּקוּמֹ֖ו לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ 20בַּיֹּ֤ום הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפֹּ֔ו וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָבֹ֑ו אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לֹו֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּרֹ֖ות וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃ 21לָבֹוא֙ בְּנִקְרֹ֣ות הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאֹונֹ֔ו בְּקוּמֹ֖ו לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ 22חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפֹּ֑ו כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃ פ

Ishabâbè e Yeruzalemu

1 Ala oku Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe akola anyaga Yeruzalemu na Yuda ngasi nsimikiro na ngasi burhabâle bwa mugati n’obw’amîshi. 2 entwâli n’omulwî, omutwî w’emmanja n’omulêbi, omushonga n’omugula, 3 omukulu w’abasirika makumi arhanu n’omurhonyi, omuhanûzi, omushonga n’omufumu. 4 Nabahâ abana barho babe bo babarhambula n’ebirhaba bibe byo bibarhegeka. 5 Olubaga lukola lwakalyâna, ngasi muntu owâbo, ngasi muguma omulungu wâge; omwana murho akâlimbira omushosi, n’omugalugalu akâlimbira omuluzi. 6 Omuntu anarhulube mwene wâbo, omu nyumpa y’ishe, amubwire, erhi: «We gwerhe ecishûli, oyishe, obe murhambo wirhu, orhegeke ebira bigûkà!» 7 Olwo lusiku, owâbo naye anashuze, aderhe, erhi: «Ntaba mufumu; aha mwâni harhayimbwa kalyo erhi cishûli; murhanjiraga murhambo w’olubaga!» 8 Neci, Yeruzalemu adwîrhe adungubêja na Yuda ahindagîre, bulya ebinwa byâbo n’ebijiro byâbo birhayerekiri Nyakasane, kuhika bagomera obusù bw’irenge lyâge. 9 Okulola kwâbo kwône kunabashobeke; aka Sodomo, bône banaje bayimba obubi bwâbo, babule oku bankabufulika. Bali bahanya, bulya bonene bacilerhera amahanya! 10 Mubwîre omushinganyanya oku ali muny’iragi; bulya ayîsh’ilya omukolo gw’ebijiro byâge! 11 Buhanya bwâge omuntu mubi, nyankola-maligo; bulya anagalulirwe nk’oku ebijiro by’amaboko gâge bikwânîne! 12 Wâni lubaga lwâni! Mwana wa cirhaba okola olurhambula; bakazi bakola balurhegeka! Wâni lubaga lwâni! Abarhegesi bâwe bo badwîrhe bakuhabula n’okuvonyola enjira zâwe! 13 Nyakasane ayimanzire mpu aje lubanja, ayimanzire mpu atwîre embaga oluhanja. 14 Nyakasane akola aja lubanja boshi n’abagula n’abarhambo b’olubaga lwâge: «Mwe mwasherezize olukoma lw’emizâbîbu: ebi mwanyagaga omukenyi, omu nyumpa zinyu biri. 15 Carhuma mudwîrhe mwandibuziza olubaga n’okulabarhanya abakenyi?» Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.

Abakazi b’e Yeruzalemu

16 Nyakasane adesire, erhi: Kulya kuba abana-nyere b’e Siyoni badwîrhe bacîbona, baja bagenda bakuba igosi n’amasù g’obushumya, baja bagendera oku mano enyanya banajegeza amashondo gabali emagulu, 17 Nyakasane akola ahira ebibungu omu marhwe g’abana-nyere b’e Siyoni anabamôme emikungu. 18 Olwo lusiku Nyakasane abanyaga ebibalimbamwo: orhugondo rhwabo rhw’amagulu, ensanamu z’izûba n’ez’omwêzi, 19 orhugondo rhw’omu marhwiri, emilinga n’engole, 20 ebimane, enyerere, emikaba, amahongo n’enshanga, 21 orhugondo rhw’omu minwe n’orh’oku mazûlu, 22 cemyambalo y’olusiku lukulu n’ebihundikirwa, ebitambara by’ebirhugo ·’ n’enshoho z’okufumbarhwa, 23 ebilolero, emyambalo yalangashana, ensirha n’eshela. 24 Ahali h’omugavu, byâba bibolereza; ahali h’omukaba, lwâba lukoba; ahali h’emviri mpunge, lyâba irhwe lihalanguzè; ahali h’akanzu, bwâba busunzu; ahali h’obwinja, yâba myokêro.

Abakana b’e Yeruzalemu

25 Abalume bâwe bayirhwa n’engôrho n’entwali zâwe zahwêra omu bîrha. 26 Emihango yâwe yalaka enalakûle, na hano okola oli omu mirhânyo, ovondame omu katulo.

Jesaja/Isaiah 3: 1

כִּי֩ הִנֵּ֨ה הָאָדֹ֜ון יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות מֵסִ֤יר מִירוּשָׁלִַ֨ם֙ וּמִ֣יהוּדָ֔ה מַשְׁעֵ֖ן וּמַשְׁעֵנָ֑ה כֹּ֚ל מִשְׁעַן־לֶ֔חֶם וְכֹ֖ל מִשְׁעַן־מָֽיִם׃ 2גִּבֹּ֖ור וְאִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה שֹׁופֵ֥ט וְנָבִ֖יא וְקֹסֵ֥ם וְזָקֵֽן׃ 3שַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וּנְשׂ֣וּא פָנִ֑ים וְיֹועֵ֛ץ וַחֲכַ֥ם חֲרָשִׁ֖ים וּנְבֹ֥ון לָֽחַשׁ׃ 4וְנָתַתִּ֥י נְעָרִ֖ים שָׂרֵיהֶ֑ם וְתַעֲלוּלִ֖ים יִמְשְׁלוּ־בָֽם׃ 5וְנִגַּ֣שׂ הָעָ֔ם אִ֥ישׁ בְּאִ֖ישׁ וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ יִרְהֲב֗וּ הַנַּ֨עַר֙ בַּזָּקֵ֔ן וְהַנִּקְלֶ֖ה בַּנִּכְבָּֽד׃ 6כִּֽי־יִתְפֹּ֨שׂ אִ֤ישׁ בְּאָחִיו֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו שִׂמְלָ֣ה לְכָ֔ה קָצִ֖ין תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ וְהַמַּכְשֵׁלָ֥ה הַזֹּ֖את תַּ֥חַת יָדֶֽךָ׃ 7יִשָּׂא֩ בַיֹּ֨ום הַה֤וּא׀ לֵאמֹר֙ לֹא־אֶהְיֶ֣ה חֹבֵ֔שׁ וּבְבֵיתִ֕י אֵ֥ין לֶ֖חֶם וְאֵ֣ין שִׂמְלָ֑ה לֹ֥א תְשִׂימֻ֖נִי קְצִ֥ין עָֽם׃ 8כִּ֤י כָשְׁלָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וִיהוּדָ֖ה נָפָ֑ל כִּֽי־לְשֹׁונָ֤ם וּמַֽעַלְלֵיהֶם֙ אֶל־יְהוָ֔ה לַמְרֹ֖ות עֵנֵ֥י כְבֹודֹֽו׃ 9הַכָּרַ֤ת פְּנֵיהֶם֙ עָ֣נְתָה בָּ֔ם וְחַטָּאתָ֛ם כִּסְדֹ֥ם הִגִּ֖ידוּ לֹ֣א כִחֵ֑דוּ אֹ֣וי לְנַפְשָׁ֔ם כִּֽי־גָמְל֥וּ לָהֶ֖ם רָעָֽה׃ 10אִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־טֹ֑וב כִּֽי־פְרִ֥י מַעַלְלֵיהֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ׃ 11אֹ֖וי לְרָשָׁ֣ע רָ֑ע כִּֽי־גְמ֥וּל יָדָ֖יו יֵעָ֥שֶׂה לֹּֽו׃ 12עַמִּי֙ נֹגְשָׂ֣יו מְעֹולֵ֔ל וְנָשִׁ֖ים מָ֣שְׁלוּ בֹ֑ו עַמִּי֙ מְאַשְּׁרֶ֣יךָ מַתְעִ֔ים וְדֶ֥רֶךְ אֹֽרְחֹתֶ֖יךָ בִּלֵּֽעוּ׃ ס 13נִצָּ֥ב לָרִ֖יב יְהוָ֑ה וְעֹמֵ֖ד לָדִ֥ין עַמִּֽים׃ 14יְהוָה֙ בְּמִשְׁפָּ֣ט יָבֹ֔וא עִם־זִקְנֵ֥י עַמֹּ֖ו וְשָׂרָ֑יו וְאַתֶּם֙ בִּֽעַרְתֶּ֣ם הַכֶּ֔רֶם גְּזֵלַ֥ת הֶֽעָנִ֖י בְּבָתֵּיכֶֽם׃ 15מַלָּכֶם תְּדַכְּא֣וּ עַמִּ֔י וּפְנֵ֥י עֲנִיִּ֖ים תִּטְחָ֑נוּ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹֽות׃ ס 16וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה יַ֚עַן כִּ֤י גָֽבְהוּ֙ בְּנֹ֣ות צִיֹּ֔ון וַתֵּלַ֨כְנָה֙ נְטוֹּות גָּרֹ֔ון וּֽמְשַׂקְּרֹ֖ות עֵינָ֑יִם הָלֹ֤וךְ וְטָפֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה׃ 17וְשִׂפַּ֣ח אֲדֹנָ֔י קָדְקֹ֖ד בְּנֹ֣ות צִיֹּ֑ון וַיהוָ֖ה פָּתְהֵ֥ן יְעָרֶֽה׃ ס 18בַּיֹּ֨ום הַה֜וּא יָסִ֣יר אֲדֹנָ֗י אֵ֣ת תִּפְאֶ֧רֶת הָעֲכָסִ֛ים וְהַשְּׁבִיסִ֖ים וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים׃ 19הַנְּטִיפֹ֥ות וְהַשֵּׁירֹ֖ות וְהָֽרְעָלֹֽות׃ 20הַפְּאֵרִ֤ים וְהַצְּעָדֹות֙ וְהַקִּשֻּׁרִ֔ים וּבָתֵּ֥י הַנֶּ֖פֶשׁ וְהַלְּחָשִֽׁים׃ 21הַטַּבָּעֹ֖ות וְנִזְמֵ֥י הָאָֽף׃ 22הַמַּֽחֲלָצֹות֙ וְהַמַּ֣עֲטָפֹ֔ות וְהַמִּטְפָּחֹ֖ות וְהָחֲרִיטִֽים׃ 23וְהַגִּלְיֹנִים֙ וְהַסְּדִינִ֔ים וְהַצְּנִיפֹ֖ות וְהָרְדִידִֽים׃ 24וְהָיָה֩ תַ֨חַת בֹּ֜שֶׂם מַ֣ק יִֽהְיֶ֗ה וְתַ֨חַת חֲגֹורָ֤ה נִקְפָּה֙ וְתַ֨חַת מַעֲשֶׂ֤ה מִקְשֶׁה֙ קָרְחָ֔ה וְתַ֥חַת פְּתִיגִ֖יל מַחֲגֹ֣רֶת שָׂ֑ק כִּי־תַ֖חַת יֹֽפִי׃ 25מְתַ֖יִךְ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וּגְבוּרָתֵ֖ךְ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 26וְאָנ֥וּ וְאָבְל֖וּ פְּתָחֶ֑יהָ וְנִקָּ֖תָה לָאָ֥רֶץ תֵּשֵֽׁב׃

1 Olwo lusiku, bakazi nda barhuluba mulume muguma^f, bamubwîre, mpu: «Rhwakâlya ebiryo birhu rhunayambale emyambalo yirhu, casînga orhuyemerere okuheka izîno lyâwe; orhukûle ensho- nyi!»

Siyoni alaganyibwa Omucunguzi

2 Olwo lusiku, emburho Nyakasane ameza yâba bukuze n’irenge, n’emyaka yayêra omu cihugo yâba mulimbo na bulangashane bw’amahûnga gasigîre omu Israheli. 3 Okubundi amahûnga g’omu Siyoni n’emisigala y’omu Yeruzalemu bâderhwa «batagatifu», balya boshi bali bandike omu citabu c’obuzîne omu Yeruzalemu. 4 Mango Nyakasane âba amarhenza izinga ly’abana-nyere b’e Siyoni n’okushuka omuko gwabulagîrwe omu Yeruzalemu n’omûka g’obucîrânuzi bwâge n’omûka gw’engulumira y’omuliro gwâge, 5 Nyamuzinda ahira oku ntondo ya Siyoni na kuli ngasi boshi bâkubugânana ecitù mûshi, n’omugî gwalangashana nka muliro budufu; bulya irenge lya Nyakasane lyâbwîkira byoshi; 6 na mûshi endâro yakâjira ecihôho amango g’akalengerêrè, mwo bânakaz’ikayâkira ecihûsi n’enkuba.

Jesaja/Isaiah 4: 1

וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיֹּ֤ום הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ ס2בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָבֹ֑וד וּפְרִ֤י הָאָ֨רֶץ֙ לְגָאֹ֣ון וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃3וְהָיָ֣ה׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיֹּ֗ון וְהַנֹּותָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָדֹ֖ושׁ יֵאָ֣מֶר לֹ֑ו כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃4אִ֣ם׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנֹות־צִיֹּ֔ון וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃5וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכֹ֨ון הַר־צִיֹּ֜ון וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן׀ יֹומָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּבֹ֖וד חֻפָּֽה׃6וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יֹומָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתֹּ֔ור מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃ פ

Olwimbo lw’olukoma lw’emizâbîbu

1 Nkola nayimbira omwîra wâni olwimbo, lwo lwimbo omuzigirwa wâni ayimbiraga olukoma !wâge lw’emizâbîbu. Omuzigirwa wâni ali agwerhe olukoma lwâge lw’emizâbîbu oku mwandagalo gw’entondo eyêra bwenêne. 2 Aguhînga, ashandâza amabuye, arhwêramwo emizâbîbu midukula. Ayûbakamwo omutungo, ahumbamwo n’olwîna lw’omukenzi. Alangalira mpu olukoma !wâge lwayânamwo emizâbîbu minja, ci lwôhe ; Iwayâna emizâbîbu mibi. 3 Mwe muba muno Yeruzalemu, ninyu bantu ba Yuda, muntwîrage nâni olubanja, nie rhwe n’olukoma lwâni lw’emizâbîbu. 4 Bici nal’inkwânîne okujirira olukoma lwâni lw’emizâbîbu, nabula n’okulujirirabyo? Carhumaga nnangalira nti lwanyanira emizâbîbu minja, lwôhe lwabul’iyâna emizâbîbu mibi? 5 Niehe nkolaga nammubwîra kurhi najirira olukoma lwâni: nalukûlakwo olugurhu, lusigale bwerûle, nashâba ecôgo câlwo, lulabarhwe n’abagera. 6 Nalujira bigûkà, lurhacife lwâkolwîrwe erhi kushogolerwa; emisihe n’emishugi yâkaz’ilumeramwo; narhegeka ebitû irhondo birhacihîra bikaluniêsakwo enkuba.» 7 Neci! olukoma lw’emizâbîbu lwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, yo nyumpa y’Israheli; nabo abantu ba Yuda, yo mburho arhonyagya. Abalingakwo obushinganyanya, ci bôhe baba banyankola-maligo; abalonzakwo oburhondekezi, ci zàba ndûlù.

Amahanya

8 Buhanya bwâbo abakâja bayushula enyumpa oku yindi banaja bananika ishwa olu lindi! Buzinda erhi barhôzire hoshi hoshi, erhi bône bakola bali omu cihugo. 9 Nayumvirhe Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe acîgasha, erhi: «Mbo fà ecihango câni, nyumpa mwandu zirhashâbûka, ezo ndâro nyinjinja na nnênênè zirhasigala bigûkà! 10 Bulya enshumba y’olukoma lw’emizâbîbu yakaz’ikandwamwo mirengo makumi abirhi yône ya mamvu; na hakajira owarhwêra ntanda igana za mburho, arhasarûle ezirhali ntanda ikumi zône.» 11 Buhanya bwâbo balya bakaz’ija bazukira oku mamvu makândirire, balinde bahika budufu bagalikwo banakola balimwo orukara! 12 Ennanga, enzenze, engoma n’orhurhera, n’endalwe, byône balegerera; ci ebijiro bya Nyakasane barhabikwîrirwa, barhanabona emikolo y’e nfune zâge. 13 Co cirhumire olubaga lwâni lukola lwahêkwa buja, kulya kuba barhatwâga ihuzi-huzi, abaluzi bâlwo bâhwa n’ishali n’orhutu rhw’abantu rhuhungumuke n’enyôrha! 14 Co cirhumire wakuzimu ayâshama, ayâshamize akanwa karhalusa olugero; abaluzi n’olubaga bakwebwamwo haguma n’ecihogêro câbo n’amasâmo gâbo. 15 Abantu bayûnama, balume obudaka; bene-Adamu bafunyâla, n’amasù g’abacîbonyi gakomakomya. 16 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe aj’irenge omu bucîrânuzi bwâge; Nyamubâho mwimâna ayerekana obwimâna bwâge omu bushinganyanya bwâge. 17 Abanabuzi bayâbukira omu bigûkà nka kulya biyâbukira ebulambo, n’abanahene bâkakereramwo akahasi. 18 Buhanya bwâbo abayisha bakulula obubî n’emigozi y’obulyâlya n’ecâha nka kula bakulula engâlè. 19 Bo balya bakaz’iderha, mpu: «K’arhajiraga duba! K’ebi ajira arhabijiraga nirhu rhukabona! Guyishage gunayunjule gulya muhigo gw’Omutagatifu w’Israheli, nirhu rhumanye!» 20 Buhanya bwâbo abadwîrhe baderha ehinja mpu hibî n’ehibî mpu hyo hinja! Banabul’icikebwa ehiri hyêru mpu hyo hiru n’ehîru mpu hyo hyêru. Ehinunu banahihindule mpu hyo hyalula n’ehyalula mpu hyo hinunu. 21 Buhanya bwâbo abacîbona mpu bali barhimanya n’okucîkunga banya-bukengêre! 22 Buhanya bwâbo entwâli omu kunywa n’abalenga omu kukanda amamvu makali! 23 Bayêza nyankola-maligo nka amabahongera n’omwêru-kwêru bamuyîme olubanja! 24 Neci, nka kula engulumira y’omuliro efonfomera ebijangala, nka kula ehyasi hyumu hihirigirha omu ngulumira y’omuliro, ntyo kwo emizi yâbo yâba bibolereza n’obwâso bwâbo buhinduke katulo, kulya kuba bànenaguzize irhegeko lya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe banagayaguza omwimâna w’Israheli.

Oburhe bwa Nyakasane

25 Okwo kwarhuma oburhe bwa Nyakasane buyâkira olubaga !wâge, âlulengereza okuboko ânaluhimbaguliza; entondo zâgeramwo omusisi n’emirhumba y’abantu yalambama omu njira nka camvu. Ci okôla kurharhuma oburhe bwâge bwarhûla n’okuboko kwâge kurhayôrha kulambûle.

Nyakasane arhumira olubaga lwâge ababisha

26 Akola akema ishanja^g ly’ihanga, âliyâkuza kurhenga aha kafende-fende k’igulu. Ly’eryo liyiruka, liyishire buhena. 27 Lirhalimwo murhamà erhi owadungubêja; ntaye wahungahunga na ntaye ogwerhwe n’iro; ntaye omukaba gufundusire omu cibunu na ntaye omugozi gw’enkwerho gushwekusire. 28 Emyampi yalyo eri migoye n’emiherho yalyo eri mifôle; ensenyi z’ebiterusi byâlyo ziri nzibuzibu nka nshagabuye, n’emizizi y’engâlè zâlyo yayisha yahûma nka mpûsi ya kalemêra. 29 Omulûmbo gwâlyo guli nka gwa ntale; lyayisha lyalumba nka micûka ya ntale; lidwîrhe lyalumba lyanacirhunika oku nsimba yalyo, liyigendane na ntaye wâderhe mpu ayilikûza. 30 Olwo lusiku lyâlûmbira olubaga nka kulya enyanja enalumba. Banasinze ecihugo, babone ekola ndunduli na mirhanyo, n’obulangashane erhi bwahwerîre omu bitû.

Jesaja/Isaiah 5: 1

אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דֹּודִ֖י לְכַרְמֹ֑ו כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִֽידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃ 2וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֨הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתֹוכֹ֔ו וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בֹּ֑ו וַיְקַ֛ו לַעֲשֹׂ֥ות עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃ 3וְעַתָּ֛ה יֹושֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה שִׁפְטוּ־נָ֕א בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין כַּרְמִֽי׃ 4מַה־לַּעֲשֹׂ֥ות עֹוד֙ לְכַרְמִ֔י וְלֹ֥א עָשִׂ֖יתִי בֹּ֑ו מַדּ֧וּעַ קִוֵּ֛יתִי לַעֲשֹׂ֥ות עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃ 5וְעַתָּה֙ אֹודִֽיעָה־נָּ֣א אֶתְכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה לְכַרְמִ֑י הָסֵ֤ר מְשׂוּכָּתֹו֙ וְהָיָ֣ה לְבָעֵ֔ר פָּרֹ֥ץ גְּדֵרֹ֖ו וְהָיָ֥ה לְמִרְמָֽס׃ 6וַאֲשִׁיתֵ֣הוּ בָתָ֗ה לֹ֤א יִזָּמֵר֙ וְלֹ֣א יֵעָדֵ֔ר וְעָלָ֥ה שָׁמִ֖יר וָשָׁ֑יִת וְעַ֤ל הֶעָבִים֙ אֲצַוֶּ֔ה מֵהַמְטִ֥יר עָלָ֖יו מָטָֽר׃ 7כִּ֣י כֶ֜רֶם יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה נְטַ֖ע שַׁעֲשׁוּעָ֑יו וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה׃ ס 8הֹ֗וי מַגִּיעֵ֥י בַ֨יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָקֹ֔ום וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 9בְּאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטֹובִ֖ים מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 10כִּ֗י עֲשֶׂ֨רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה׃ פ 11הֹ֛וי מַשְׁכִּימֵ֥י בַבֹּ֖קֶר שֵׁכָ֣ר יִרְדֹּ֑פוּ מְאַחֲרֵ֣י בַנֶּ֔שֶׁף יַ֖יִן יַדְלִיקֵֽם׃ 12וְהָיָ֨ה כִנֹּ֜ור וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְהוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ׃ 13לָכֵ֛ן גָּלָ֥ה עַמִּ֖י מִבְּלִי־דָ֑עַת וּכְבֹודֹו֙ מְתֵ֣י רָעָ֔ב וַהֲמֹונֹ֖ו צִחֵ֥ה צָמָֽא׃ 14לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאֹול֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמֹונָ֛הּ וּשְׁאֹונָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ׃ 15וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְעֵינֵ֥י גְבֹהִ֖ים תִּשְׁפַּֽלְנָה׃ 16וַיִּגְבַּ֛ה יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּדֹ֔ושׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה׃ 17וְרָע֥וּ כְבָשִׂ֖ים כְּדָבְרָ֑ם וְחָרְבֹ֥ות מֵחִ֖ים גָּרִ֥ים יֹאכֵֽלוּ׃ 18הֹ֛וי מֹשְׁכֵ֥י הֶֽעָוֹ֖ן בְּחַבְלֵ֣י הַשָּׁ֑וְא וְכַעֲבֹ֥ות הָעֲגָלָ֖ה חַטָּאָֽה׃ 19הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָבֹ֗ואָה עֲצַ֛ת קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃ ס 20הֹ֣וי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע טֹ֖וב וְלַטֹּ֣וב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאֹור֙ וְאֹ֣ור לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָתֹ֖וק וּמָתֹ֥וק לְמָֽר׃ ס 21הֹ֖וי חֲכָמִ֣ים בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים׃ 22הֹ֕וי גִּבֹּורִ֖ים לִשְׁתֹּ֣ות יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר׃ 23מַצְדִּיקֵ֥י רָשָׁ֖ע עֵ֣קֶב שֹׁ֑חַד וְצִדְקַ֥ת צַדִּיקִ֖ים יָסִ֥ירוּ מִמֶּֽנּוּ׃ ס 24לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשֹׁ֣ון אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶֽהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שָׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תֹּורַת֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֹֽושׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃ 25עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהוָ֨ה בְּעַמֹּ֜ו וַיֵּ֣ט יָדֹ֧ו עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶֽהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצֹ֑ות בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃ 26וְנָֽשָׂא־נֵ֤ס לַגֹּויִם֙ מֵרָחֹ֔וק וְשָׁ֥רַק לֹ֖ו מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה מְהֵרָ֖ה קַ֥ל יָבֹֽוא׃ 27אֵין־עָיֵ֤ף וְאֵין־כֹּושֵׁל֙ בֹּ֔ו לֹ֥א יָנ֖וּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן וְלֹ֤א נִפְתַּח֙ אֵזֹ֣ור חֲלָצָ֔יו וְלֹ֥א נִתַּ֖ק שְׂרֹ֥וךְ נְעָלָֽיו׃ 28אֲשֶׁ֤ר חִצָּיו֙ שְׁנוּנִ֔ים וְכָל־קַשְּׁתֹתָ֖יו דְּרֻכֹ֑ות פַּרְסֹ֤ות סוּסָיו֙ כַּצַּ֣ר נֶחְשָׁ֔בוּ וְגַלְגִּלָּ֖יו כַּסּוּפָֽה׃ 29שְׁאָגָ֥ה לֹ֖ו כַּלָּבִ֑יא וְשָׁאַג כַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ 30וְיִנְהֹ֥ם עָלָ֛יו בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא כְּנַהֲמַת־יָ֑ם וְנִבַּ֤ט לָאָ֨רֶץ֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ צַ֣ר וָאֹ֔ור חָשַׁ֖ךְ בַּעֲרִיפֶֽיהָ׃ פ

Yeshayahu ahamagalwa

1 Omwaka mwâmi Uziyahu afagamwo, nanacibona Nyakasane erhi atamire oku ntebe yâge ndîri y’obwâmi, n’erhi ecikwi c’omwambalo gwâge cibumbire aka-Nyamuzinda. 2 Baserafi bali bayimanzire aha nyanya zâge, na ngasi muguma ali agwerhe byubi ndarhu: bibirhi bya kucîbwîka obusù, bibirhi bya kucîbwîka amagulu na bibirhi bya kubalala. 3 Erhi banadwîrhe bayakûzanya, mpu: «Mwimâna, Mwimâna, Mwimâna, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe! Igulu lyoshi liyunjwire irenge lyâge.» 4 Ebiriba by’omuhango byadirhimana erhi kushakanya kw’eryo izù kurhuma, n’aka-Nyamuzinda koshi kayunjula mugi. 5 Nanaciderha obwo, nti: «Namajâkwo obuhanya! Lêro namahera! Bulya ndi muntu wa kanwa kazinzire, olubaga mbâmwo luli lwa kanwa kazinzire. n’amasu gani ganabul’isinza kwo Mwâmi Nyamuzinda w’Emirhwe!» 6 Okuhandi muguma wa muli balya Baserafi ayisha abalalira emunda ndi, erhi afumbasire isese adahulaga n’orhugondôzo oku muliro g’oku luhêro. 7 Ampuma oku kanwa anambwîra, erhi: «Obu ehi hyamakuhika oku kanwa, obubî bwâwe bwamarhenga n’ecâha câwe camakûlwa.» 8 Okubundi nanaciyumva izù lya Nyakasane lyaderha, erhi: «Ndi narhuma? Ndi warhugendera?» Nanacishuza, nti: «Nie ono, ontume!» 9 Ambwîra, erhi: «Genda, oj’ibwîra olu lubaga, erhi: Mwakaz’iyumvirhiza, murhânayumve; mwakaz’ilolêreza, murhânabone. 10 Ozidohye omurhima gw’olu lubaga, obafûnike amarhwiri onabazibye amasù, Iyo barhabone n’amasù gâbo, banalek’iyumva n’amarhwiri gâbo, Iyo n’omurhima gwâbo gurhacîrhegêreze, Iyo barhahinduke binja, Iyo ntanabafumya!» 11 Nanaciderha, nti: «Kuhika mangaci, Yagirwa?» Anshuza, erhi: «Kuhika engo ziyorhe bwâmwa, zibule abazibêramwo; kuhika enyumpa ziyorhe bûmu, buzira mûntu; kuhika amashwa gahinduke bwerûle bw’irungu. 12 Nyakasane alulîriza abantu kuli, ecihugo cisigale bwerûle cinahâmbe. 13 N’erhi hankasigala cihimbi ciguma ca kali ikumi, nabo bânahungumuka! Ci nka kula omutudu n’omuhumbahumha bikatûbwa, ecigundu cinasigale, ntyo kwo ecigundu câyîsh’iba mburho ntagatifu.»

Jesaja/Isaiah 6: 1

בִּשְׁנַת־מֹות֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ 2שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים׀ מִמַּ֨עַל֙ לֹ֔ו שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעֹופֵֽף׃ 3וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָדֹ֧ושׁ׀ קָדֹ֛ושׁ קָדֹ֖ושׁ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבֹודֹֽו׃ 4וַיָּנֻ֨עוּ֙ אַמֹּ֣ות הַסִּפִּ֔ים מִקֹּ֖ול הַקֹּורֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ 5וָאֹמַ֞ר אֹֽוי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֨יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתֹוךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יֹושֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות רָא֥וּ עֵינָֽי׃ 6וַיָּ֣עָף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָדֹ֖ו רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 7וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֹנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ 8וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־קֹ֤ול אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ 9וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמֹ֨ועַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָאֹ֖ו וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ 10הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָבֹ֥ו יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֹֽו׃ 11וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יֹושֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃ 12וְרִחַ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 13וְעֹ֥וד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלֹּ֗ון אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֨כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃ פ

Yeshayahu emwa mwâmi Ahazi

1 Oku ngoma ya Ahazi, mwene Yotami, mwene Uziyahu, mwâmi w’e Yudeya, Rasoni, mwâmi w’e Aramu, bo na Pekahi, mwene Ramalyahu, mwâmi w’Israheli, banayisha barhabâlîre Yeruzalemu mpu bamulwîse, ci bayabirwa. 2 Omwanzi gwanacihika oku bwâmi bwa Daudi, mpu: «Aramu ahika omu cihugo c’Efrayimu.» Omurhima gwa mwâmi n’omurhima gw’olubaga gwarhondêra gwadûrha omu nda nka kula emirhi endundagana emuzirhu n’empûsi. 3 Nyakasane anacibwîra Yeshayahu, erhi: «Yimuka, oje emunda Ahazi ali, mwe na mugala wâwe Sheyari-Yashubu, aha buzinda bw’omugezi gw’eciyanja ciri enyanya, oku njira ejire ornu ishwa lya Cimeshûla. 4 Omubwire , erhi: «Omanye warhemuka, orhayôbohaga, orharhâga omurhima erhi orhwo rhuhimbi rhubiri rhw’enshâli rhudwîrhe rhwatumbûka mugi rhurhuma n’obwôba bw’okuyufûka kwa Rasoni, na Aramu, na mwene Ramalyahu. 5 Kulya kuba Aramu, bona Efrayimu na mwene Ramalyahu bahizire okukuheza, mpu: 6 «Rhurhêre Yuda, rhumurhemule, rhumugwârhe rhunamuyîmikemwo mwene Tabeli», 7 Nyakasane Nvamuzinda adesire, erhi: «Okwôla kurhahashîkane, okwôla kurhâbe 8 Bulya irhwe lya Aramu, ye Damasko, n’irhwe lya Damasko, ye Rasoni. Hacisigire myaka makumi gali ndarhu n’irhanu yône, omu Efrayimu murhâcibe lubaga. 9 Irhwe lya Efrayimu, ye Samâriya, n’irhwe lya Samâriya, ye mwene Remalyahu. Mukaba murhasêziri omu buyemere, nta nsimiko mwankabona!»

Ecimanyiso ca Emanûweli

10 Nyakasane ashub’ibwîra Ahazi, erhi: 11 «Hûna Nyakasane Nyamuzinda wâwe ecimanyîso c’omu kuzimu erhi c’oku nkuba emalunga.» 12 Ahazi anacishuza, erhi: «Ntahûne bici, ntarhangula Nyakasane.» 13 Lero Yeshayahu amubwîra, erhi: «Yumvagyi, wâni bene Daudi! Ka mubwînage oku okurhamya abantu kuli kunyi, obûla mwalonza okurhamya Nnawirhu Nyamuzinda? 14 Nyakasane yene akolaga ammuhà ecimanyîso^h. Alagîco: Omwana-nyere mubikira amaba izîmi, amaburha omugala, amanamuyirika izîno lya Emanûweli.. 15 Ayîsh’ikâlya amarha n’obûci, kuhika amanye okulahira ehibi n’okucîshoga ehinja. 16 Ci embere nyamwana amanye okulahira ehibi n’okucîshoga ehinja, eco cihugo c’abôla bâmi bombi badwîrhe bakujugumya, casigala bigûkà. 17 Nyakasane akulerhera, we n’olubaga lwâwe n’omulala gwa sho, ensiku zirhasâg’ibonekana bundi kurhenga Efrayimu acîberûla kuli Yuda (mwâmi w’e Asîriya).»

Okumanyisa oku hâba ecirhêro

18 Olwo lusiku Nyakasane ayâkûza ensusi ziri ebuzinda bw’enyîshi z’e Mîsiri n’enjuci ziri omu cihugo c’e Asîriya. 19 Zayisha, zije zagwa zoshi-zoshi omu nyîshi z’oku manga n’omu myongobana y’amabuye, omu ngasi ishaka n’omu ngasi bulambo bwa kahasi. 20 Olwo lusiku, n’olugembe agend’irhiza ishiriza ly’Olwîshi, ye mwâmi w’e Asîriya, Nyakasane âmôma irhwe n’obwôya buli oku magulu, ciru n’obwânwa. 21 Olwo lusiku, ngasi muntu ashweka ndaku nguma na mpene ibirhi. 22 Na kulya kuba amarha gayîsh’iluga, bakalya amashanza. Ngasi boshi bânâsigale omu cihugo, bakâlya amashanza n’obûci. 23 Olwo lusiku, ngasi ishwa lyalimwo magulu cihumbi ca mizâbîbu gankafà ecihumbi c’ensaranga, lyahinduka marhadu na mishugi. 24 Bakaz’ijâmwo n’emyampi n’emiherho, bulya ecihugo coshi cashuba marhadu na mishûgi. 25 Entondo bakâg’ihingamwo n’enfuka zône, ntaye wacigerêreze mpu azigeramwo erhi kuyôboha amarhadu n’emishûgi kurhuma: zashuba magisha ga nkafu na lwâbuko lwa bibuzi.

Jesaja/Isaiah 7: 1

וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָ֠חָז בֶּן־יֹותָ֨ם בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃ 2וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָֽה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבֹו֙ וּלְבַ֣ב עַמֹּ֔ו כְּנֹ֥ועַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל־קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיֹונָ֔ה אֶל־מְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כֹובֵֽס׃ 4וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָיו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְבֹ֧ות הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בָּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃ 5יַ֗עַן כִּֽי־יָעַ֥ץ עָלֶ֛יךָ אֲרָ֖ם רָעָ֑ה אֶפְרַ֥יִם וּבֶן־רְמַלְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 6נַעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ וּנְקִיצֶ֔נָּה וְנַבְקִעֶ֖נָּה אֵלֵ֑ינוּ וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֨לֶךְ֙ בְּתֹוכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃ ס 7כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃ 8כִּ֣י רֹ֤אשׁ אֲרָם֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וְרֹ֥אשׁ דַּמֶּ֖שֶׂק רְצִ֑ין וּבְעֹ֗וד שִׁשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה יֵחַ֥ת אֶפְרַ֖יִם מֵעָֽם׃ 9וְרֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ שֹׁמְרֹ֔ון וְרֹ֥אשׁ שֹׁמְרֹ֖ון בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ אִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ׃ ס 10וַיֹּ֣וסֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֶל־אָחָ֖ז לֵאמֹֽר׃ 11שְׁאַל־לְךָ֣ אֹ֔ות מֵעִ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ הַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה אֹ֖ו הַגְבֵּ֥הַּ לְמָֽעְלָה׃ 12וַיֹּ֖אמֶר אָחָ֑ז לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת־יְהוָֽה׃ 13וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֖א בֵּ֣ית דָּוִ֑ד הַמְעַ֤ט מִכֶּם֙ הַלְאֹ֣ות אֲנָשִׁ֔ים כִּ֥י תַלְא֖וּ גַּ֥ם אֶת־אֱלֹהָֽי׃ 14לָ֠כֵן יִתֵּ֨ן אֲדֹנָ֥י ה֛וּא לָכֶ֖ם אֹ֑ות הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן וְקָרָ֥את שְׁמֹ֖ו עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃ 15חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתֹּ֛ו מָאֹ֥וס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֥ור בַּטֹּֽוב׃ 16כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטֹּ֑וב תֵּעָזֵ֤ב הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה קָ֔ץ מִפְּנֵ֖י שְׁנֵ֥י מְלָכֶֽיהָ׃ 17יָבִ֨יא יְהוָ֜ה עָלֶ֗יךָ וְעַֽל־עַמְּךָ֮ וְעַל־בֵּ֣ית אָבִיךָ֒ יָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֔אוּ לְמִיֹּ֥ום סוּר־אֶפְרַ֖יִם מֵעַ֣ל יְהוּדָ֑ה אֵ֖ת מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ פ 18וְהָיָ֣ה׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִשְׁרֹ֤ק יְהוָה֙ לַזְּב֔וּב אֲשֶׁ֥ר בִּקְצֵ֖ה יְאֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְלַ֨דְּבֹורָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ אַשּֽׁוּר׃ 19וּבָ֨אוּ וְנָח֤וּ כֻלָּם֙ בְּנַחֲלֵ֣י הַבַּתֹּ֔ות וּבִנְקִיקֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים וּבְכֹל֙ הַנַּ֣עֲצוּצִ֔ים וּבְכֹ֖ל הַנַּהֲלֹלִֽים׃ 20בַּיֹּ֣ום הַה֡וּא יְגַלַּ֣ח אֲדֹנָי֩ בְּתַ֨עַר הַשְּׂכִירָ֜ה בְּעֶבְרֵ֤י נָהָר֙ בְּמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְשַׂ֣עַר הָרַגְלָ֑יִם וְגַ֥ם אֶת־הַזָּקָ֖ן תִּסְפֶּֽה׃ ס 21וְהָיָ֖ה בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא יְחַיֶּה־אִ֛ישׁ עֶגְלַ֥ת בָּקָ֖ר וּשְׁתֵּי־צֹֽאן׃ 22וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשֹׂ֥ות חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה כִּֽי־חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כָּל־הַנֹּותָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 23וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יִֽהְיֶ֣ה כָל־מָקֹ֗ום אֲשֶׁ֧ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֛ם אֶ֥לֶף גֶּ֖פֶן בְּאֶ֣לֶף כָּ֑סֶף לַשָּׁמִ֥יר וְלַשַּׁ֖יִת יִֽהְיֶֽה׃ 24בַּחִצִּ֥ים וּבַקֶּ֖שֶׁת יָ֣בֹוא שָׁ֑מָּה כִּי־שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תִּֽהְיֶ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃ 25וְכֹ֣ל הֶהָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּמַּעְדֵּר֙ יֵעָ֣דֵר֔וּן לֹֽא־תָבֹ֣וא שָׁ֔מָּה יִרְאַ֖ת שָׁמִ֣יר וָשָׁ֑יִת וְהָיָה֙ לְמִשְׁלַ֣ח שֹׁ֔ור וּלְמִרְמַ֖ס שֶֽׂה׃ פ

Okuburhwa kwa Maher-Shalal-Hash-Baz

1 Nyakasane anacimbwîra, erhi: Orhôle olupaho lunênênè, oyandikekwo na kala kalâmu abantu bakolesa, erhi: Maher-Shalal-Hash-Baz. 2 Nanaciyanka bahamîrizi babirhi bankacîkubagirwa, bo Uriya, mudâhwa, na Zakariya, mwene Yeberekiya. 3 Okubundi nanaciyegera omulêbi-kazi. Arhôla izîmi, aburha omwana-rhabana. Nyakasane anacimbwîra, erhi: «Omuyiîrike izînoⁱ lya Maher-Shalal-Hash-Baz. 4 Bulya embere oyo mwana amanye okudada, mpu «larha», erhi «nyâma», baba erhi bahesire obugale bw’e Damasko n’eminyago y’e Samâriya embere z’omwâmi w’e Asîriya.

Silowè na Efrata

5 Nyakasane ashub’imbwîra, erhi: 6 «Obu olu lubaga lwagayire amîshi ga Silowè, agahulula bunyi-bunyi, lwabul’ikadirhimana embere za Rasoni na mwene Ramalyahu. 7 omanyage oku akola abarhulirakwo amîshi g’Olwîshi, mîshi ga muhûsi munene na manji bwenêne, ye mwâmi w’e Asîriya n’irenge lyâge lyoshi. Lwayisha lwagera oku mibunda yalo yoshi, luyunjulire kuhika oku bikunguzo byalo byoshi. 8 Lwacihandalika-handalika, lwaja cingana omu lya Yuda, lwabirira, lwa gera omu kagarhî, kuhika omu igosi, na mw’okwo kuja lwashanjûla emyaro yalwo, lulinde luyunjuza ecihugo câwe coshi, wâni Emanûweli! 9 Mumanye, mwe mhaga mweshi, munajugumane! Murhege amarhwiri, mwe bihugo b’ihanga mweshi! Muyambale emirasano yinyu, munajugumane! Muyambale emirasano yinyu, munajugumane! 10 Muhige emihigo: yafananda; muderhe akanwa: karhâgwarhe, bulya «Nyamuzinda ali haguma nirhu.»

Obugo bwa Yeshayahu

11 Neci, ntyâla kwo Nyakasane ambwîzire erhi angwarhira oku kuboko, antonda mpu ntashimbaga amajira g’olu lubaga, erhi: 12 «Murhaderhaga «bugoma» ngasi koshi olula lubaga luderha «bugoma»; murhayôbohaga ebi badwîrhe bayôboha, murhajugumanaga. 13 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ye mukwânîne okuderha mutagatifu, yêne mukwanine okurhinya. 14 Ye wâba luhêro, ibuye ly’okusarhaza na lwâla lw’okuhirimya enyumpa ibirhi z’lsraheli; âba mugozi na murhego oku bantu b’e Yeruzalemu. 15 Banji bâsârhala, bâhirima banavunike, bâgwa omu murhego banagwaârhwe. 16 Obwo buhamîrizi obuhamike, ezo nyigîrizo ozihirekwo eciziriko omu murhima gw’abashimbulizi bâni.» 17 Ncîkubagire Nyakasane ofulisire bene Yakobo obusù bwâge, ye nangalire. 18 Niono n’abana Nyakasane ampâga, rhuli bimanyîso na birhangâzo omu Israheli, byarhenga emwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ojira endâro yage oku ntondo ya Siyoni. 19 Neci, bammubwîra, mpu: «Muj’idôsa abazimu n’abashonga bakaz’ihwehwerheza n’okushungûrha. K’olubaga lurhakwânîni ludôse banyamuzinda bâlwo n’okurhûla olw’abazîne emw’abafu?» 20 Ako kanwa bakaderha mpu bayigîrize banahamîrize, ci barhakàbona buce!

Abarhakabona buce

21 Bâgeragera omu cihugo, bagogomirwe, n’enda yayekemba; na hano ishali liba lyamabaluma bwenêne, bakunira, barhondêre okuhehêrera mwâmi wâbo na Nyamuzinda wâbo. Bâgalamira emalunga; 22 kandi bashub’ilola oku idaho: barhabona erhali mirhanyo n’omwizimya, endûnduli y’okujugumya n’obudufu burhagwerhi hya bulangashane ciru n’ehisungunu. 23 Ka gurhali mwizimya guciri omu cihugo cirimwo emirhanyo?

Omuluzi w’omurhula

Omu nsiku ntanzi, Nyakasane abonêsize ecihugo ca Zabuloni n’eca Nefutali enshonyi; omu nsiku zâyisha, âkuza enjira y’oku nyanja, ishiriza lya Yordani, n’ecihugo c’olubaga.

Jesaja/Isaiah 8: 1

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־לְךָ֖ גִּלָּיֹ֣ון גָּדֹ֑ול וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנֹ֔ושׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃ 2וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃ 3וָאֶקְרַב֙ אֶל־הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמֹ֔ו מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃ 4כִּ֗י בְּטֶ֨רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א׀ אֶת־חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְרֹ֔ון לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ ס 5וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י עֹ֖וד לֵאמֹֽר׃ 6יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשֹׂ֥ושׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃ 7וְלָכֵ֡ן הִנֵּ֣ה אֲדֹנָי֩ מַעֲלֶ֨ה עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֵ֣י הַנָּהָ֗ר הָעֲצוּמִים֙ וְהָ֣רַבִּ֔ים אֶת־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר וְאֶת־כָּל־כְּבֹודֹ֑ו וְעָלָה֙ עַל־כָּל־אֲפִיקָ֔יו וְהָלַ֖ךְ עַל־כָּל־גְּדֹותָֽיו׃ 8וְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד־צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטֹּ֣ות כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹֽחַב־אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃ ס 9רֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי־אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ׃ 10עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃ ס 11כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם־הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 12לֹא־תֹאמְר֣וּן קֶ֔שֶׁר לְכֹ֧ל אֲשֶׁר־יֹאמַ֛ר הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה קָ֑שֶׁר וְאֶת־מֹורָאֹ֥ו לֹֽא־תִֽירְא֖וּ וְלֹ֥א תַעֲרִֽיצוּ׃ 13אֶת־יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֹתֹ֣ו תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מֹורַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם׃ 14וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשֹׁ֜ול לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמֹוקֵ֔שׁ לְיֹושֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם׃ 15וְכָ֥שְׁלוּ בָ֖ם רַבִּ֑ים וְנָפְל֣וּ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנֹוקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃ ס 16צֹ֖ור תְּעוּדָ֑ה חֲתֹ֥ום תֹּורָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי׃ 17וְחִכִּ֨יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֹֽו׃ 18הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לִ֣י יְהוָ֔ה לְאֹתֹ֥ות וּלְמֹופְתִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל מֵעִם֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הַשֹּׁכֵ֖ן בְּהַ֥ר צִיֹּֽון׃ ס 19וְכִֽי־יֹאמְר֣וּ אֲלֵיכֶ֗ם דִּרְשׁ֤וּ אֶל־הָאֹבֹות֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים הַֽמְצַפְצְפִ֖ים וְהַמַּהְגִּ֑ים הֲלֹוא־עַם֙ אֶל־אֱלֹהָ֣יו יִדְרֹ֔שׁ בְּעַ֥ד הַחַיִּ֖ים אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 20לְתֹורָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־לֹ֖ו שָֽׁחַר׃ 21וְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי־יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכֹּ֛ו וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה׃ 22וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃ 23כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֮ לַאֲשֶׁ֣ר מוּצָ֣ק לָהּ֒ כָּעֵ֣ת הָרִאשֹׁ֗ון הֵקַ֞ל אַ֤רְצָה זְבֻלוּן֙ וְאַ֣רְצָה נַפְתָּלִ֔י וְהָאַחֲרֹ֖ון הִכְבִּ֑יד דֶּ֤רֶךְ הַיָּם֙ עֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן גְּלִ֖יל הַגֹּויִֽם׃ 18

1 Olubaga lwàyishaga lwagenda omu mwizimya, lwàbwine obumoleke bunene; nabo abàli omu cihugo c’empehema^j, obulangashane bwàbamolekire. 2 Waluzize olubaga, wayushûla amasîma galwo bacîshingira embere zâwe nka kula bacîshinga abadwîrhe basârûla, nka kula bacîshinga abadwirhe bagaba eby’obuhagwè. 3 Bulya omuzigo gwali gubagogomire, omurhamba gwabali aha lurhugo, akarhi k’owakag’ibalibuza, wabivungunyula nka lulya lusiku lwa Madiyani. 4 Bulya ngasi nkwerho z’abarhabâzi zilabarha ecihugo n’ebishùli byâbo biyunjwire muko byoshi, byâkwebwa omu muliro, bisingônoke. 5 Bulya neci omwana arhuburhîrwe, omwana-rhabana arhuhîrwe; oburhegesi bumuli ebirhugo; izîno bamuyîrisire mpu ye: «Muhanûzi w’okurhangâza, Ntwâli ya Nyamuzinda, Mubusi w’ensiku n’amango, Muluzi w’omurhûla!» 6 Oburhegesi bwâge bwagandâza n’omurhûla gurhakaciyûrha oku ntebe y’obwâmi bwa Daudi n’omu bwâmi bwâge. Obwâmi bwâge bwayîmangira bunasimikire oku bushinganyanya n’obwimâna kurhenga bunôla kuhika ensiku n’amango. Buzigire bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe bwâkola ebyôla.

Obuhane bwa Efrayimu

7 Nyakasane arhumire Yakobo akanwa, karhinda kuli lsraheli. 8 Olubaga lwoshi lwâkamanya, bene Efrayimu na ngasi bayûbaka omu Samâriya, bakag’ikaderha omu bucîbone bwâbo n’omu murhima gwaâbo gubangalire, mpu: 9 «Amadafali gahongosire, rhukolaga rhwayûbaka n’amabuye marhendêze; emitudu yatûbirwe, rhukola rhwayihingûla n’emirhi mizibuzibu!» 10 Ci Nyakasane amabarhulirakwo abaluzi ba Rasoni, amarhwâlihya abashombanyi bâbo: 11 Ebuzûk’izûba, Aramu; ebuzikiro, Abafilistini: bamafômera lsraheli, babumba amarhama. Ci okwôla kurharhume oburhe bwâge bwâtwika n’okuboko kwâge kurhayôrha kulambûle. 12 Ci kwônene olubaga lurhagalukaga emwa olyâla walushurhaga, lurhashibiriraga Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. 13 Okwo kwarhuma Nyakasane atwa Israheli irhwe n’omucira, ecigundu n’amashami omu lusiku luguma. 14 Omugula n’omurhambo, bo irhwe; n’omulêbi oj’ayigîriza ebyo’obunywesi, gwo mucira. 15 Ebirongôzi by’olu lubaga baluhabwire, na banyakulongozibwa nabo baàshimba enjira mbi. 16 Co cirhumire Nyakasane arhacibabalire emisole yâbu, arhacife enfûzi zâbo n’abakana bâbo lukogo; bulya boshi boshi bali bagoma na banyakola-maligo, na nta kanwa karhaciderha mabi. Ci okwôla kurharhume oburhe bwâge bwatwika n’okuboko kwâge kurhayôrhe kulambûle. 17 Neci, obubi kwo buyôca nka muliro, bunafômere emishûgi n’amakereêrhe, bunayôkêre amashaka g’omu muzirhu, busôkeze n’ebitû by’omugi emalunga. 18 Ecihugo camahya mabira erhi bukunizi bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe burhuma, n’olubaga lwo lukola nshâli z’omuliro. Ntaye wacifa mwene wabo lukogo. 19 Bàtwire ecihimbi c’ebwa kuboko kulyo, ishali lirhahwe; bàjabwire ecindi cihimbi ebwa kulembe, barhayigurhe. Ngasi muguma adwîrhe afôrha omunyafu gw’okuboko kw’omulungu wâge. 20 Menashè adwîrhe alya Efrayimu, naye Efrayimu adwîrhe alya Menashè; bornbi bamarhêra Yuda. Ci okwôla kurharhume oburhe bwâge bwatwika n’okuboko kwage kurhayôrhe kulambûle.

Jesaja/Isaiah 9: 1

הָעָם֙ הַהֹלְכִ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ רָא֖וּ אֹ֣ור גָּדֹ֑ול יֹשְׁבֵי֙ בְּאֶ֣רֶץ צַלְמָ֔וֶת אֹ֖ור נָגַ֥הּ עֲלֵיהֶֽם׃ 2הִרְבִּ֣יתָ הַגֹּ֔וי לֹא הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל׃ 3כִּ֣י׀ אֶת־עֹ֣ל סֻבֳּלֹ֗ו וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמֹ֔ו שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בֹּ֑ו הַחִתֹּ֖תָ כְּיֹ֥ום מִדְיָֽן׃ 4כִּ֤י כָל־סְאֹון֙ סֹאֵ֣ן בְּרַ֔עַשׁ וְשִׂמְלָ֖ה מְגֹולָלָ֣ה בְדָמִ֑ים וְהָיְתָ֥ה לִשְׂרֵפָ֖ה מַאֲכֹ֥לֶת אֵֽשׁ׃ 5כִּי־יֶ֣לֶד יֻלַּד־לָ֗נוּ בֵּ֚ן נִתַּן־לָ֔נוּ וַתְּהִ֥י הַמִּשְׂרָ֖ה עַל־שִׁכְמֹ֑ו וַיִּקְרָ֨א שְׁמֹ֜ו פֶּ֠לֶא יֹועֵץ֙ אֵ֣ל גִּבֹּ֔ור אֲבִיעַ֖ד שַׂר־שָׁלֹֽום׃ 6לָמֹרַבָּה הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁלֹ֣ום אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתֹּ֔ו לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עֹולָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס 7דָּבָ֛ר שָׁלַ֥ח אֲדֹנָ֖י בְּיַעֲקֹ֑ב וְנָפַ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְיָדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלֹּ֔ו אֶפְרַ֖יִם וְיֹושֵׁ֣ב שֹׁמְרֹ֑ון בְּגַאֲוָ֛ה וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖ב לֵאמֹֽר׃ 9לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית נִבְנֶ֑ה שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיף׃ 10וַיְשַׂגֵּ֧ב יְהוָ֛ה אֶת־צָרֵ֥י רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְ׃ 11אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶם וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵֽאָחֹ֔ור וַיֹּאכְל֥וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־פֶּ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃ 12וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖ב עַד־הַמַּכֵּ֑הוּ וְאֶת־יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ ס 13וַיַּכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה מִיִּשְׂרָאֵ֗ל רֹ֧אשׁ וְזָנָ֛ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֹ֖ון יֹ֥ום אֶחָֽד׃ 14זָקֵ֥ן וּנְשׂוּא־פָנִ֖ים ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ וְנָבִ֥יא מֹֽורֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃ 15וַיִּֽהְי֛וּ מְאַשְּׁרֵ֥י הָֽעָם־הַזֶּ֖ה מַתְעִ֑ים וּמְאֻשָּׁרָ֖יו מְבֻלָּעִֽים׃ 16עַל־כֵּ֨ן עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹֽא־יִשְׂמַ֣ח׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־יְתֹמָ֤יו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלֹּו֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכָל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃ 17כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן׃ 18בְּעֶבְרַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃ 19וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹעֹ֖ו יֹאכֵֽלוּ׃ 20מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֨יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃ ס

1 Buhanya bwabo abajira amarhegeko g’obubi, na nka bayandika, bayandike ebinwa by’okurhindibuza ababo. 2 Balya bayîma abanyinyi obucîranuzi n’okunyaga abakenyi b’omu lubaga lwâni olubanja, na ntyo balibuze abakana^k n’okunyagûza enfuzi! 3 Lero bici mwanajire olusiku lw’obuhane, amango obuhanya bwarhenga erhali hofi bwâmmurhindakwo? Emwa ndi mwâyâkire Iyo mubona oburhabâle? Ngahi mwabîke obuhirhi bwinyu? 4 Nta kundi kucimmusigalîre okurhali kugonya irhwe nka bigorogo nisi erhi okurhibukira oku idaho omu kagarhî k’emifù. Ci okwôla kurharhume oburhe bwâge bwatwîka n’okuboko kwâge kurhayôrha kulambuûe.

Obubanya bw’Asîriya.

5 Buhanya bwâge Asîriya, ye karhi kw’obukunizi bwâni, ye buhiri bw’olwihôlo lwâni! 6 Ye ntumire nti agend’ihana olubaga lw’endyâlya, ye ntegesire nti aj’ilwîsa olubaga ludwîrhe lwasholoshonza obukunizi bwâni, Iyo alunyaga analunyagûse, alulabarhe nka bijondo by’omu njira. 7 Ci yehe arhayumvagya ntyo arhanarhimanyagya ntyo omu murhima gwâge, bulya omu murhima gwâge ali alonzize okumalira n’okuherêrekeza omwandu gw’amashanja. 8 Kali kwo akaz’iderha, mpu: «Ka abarhambo bâni boshi barhali bâmi? 9 Kalno, ka arhali aka Kûrikemishi? Hamati, ka arhali aka Arapadi? Samâriya, ka arhali aka Damasko? 10 kulya okuboko kwâni kwarhibukiraga oku mâmi gaharâmya ba nyamuzinda bw’obwihambe, agagwerhe enshusho zilushire ez’e Yeruzalemu n’e Samâriya obunji; 11 kulya nakoleraga Samâriya na banyamuzinda bâge bw’obwihambe, ka ntakukolere Yeruzalemu n’enshusho zâge?» 12 Ci hano Nyakasane aba amayûsa omukolo gwâge gwoshi oku ntondo y’e Siyoni n’omu Yeruzalemu, Iyo ayîsh’ihana omulà gw’omurhima guyunjwîre bucîbone gw’omwâmi w’e Asîriya n’obugayanyi bw’amasù gâge garhahimwa okulimbirana. 13 Bulya àdesire, erhi: «Misi ya kuboko kwâni yampaga n’oburhimanya bwâni, bulya ndi murhimanya! Natwire oku bihugo by’amashanja, nahagula embîko zâbo, na nka ntwâli y’okunali, narhenzize abâmi oku ntebe zâbo. 14 Nka kula bagwarhira akanyunyi omu lwogo, enfune zâni zanyazire obuhirhi bw’amashanja, na nka kula barhôlogola amaji majandike, nashamasire igulu lyoshi. Nta cubi cahinyize, nta mulomo gwabumbirwe mpu gwavigîra.» 15 Ka embasha enalimbire oyifumbasire? Ka olukero lwankaderha mpu lulushire odwîrhe walukolesa? Ka akarhi kankahash’ihugunya owakalengeza, nisi erhi obuhiri buhash’ihinya olurhali lushâli? 16 Okwola kwo kurhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe arhumira abo bayunjwire mashushi obuhorho, irenge lyâge lyayâsa amakala, ebe ngulumira ya muliro. 17 Obulangashane bw’Israheli bwahinduka muliro, n’Omutagatifu wâge ahinduka ngulumira yagulumiza enamalîre emishûgi yâge n’amakerêrhe gâge omu lusiku luguma. 18 Obwinja bw’omuzirhu gwâge n’obw’obusâne bwâge bw’emirehe abusingônola lwoshi lwoshi; bwashusha n’omulwâla wayumûka. 19 Emisigala y’emirhi y’omu muzirhu gwâge yaba minyi bwenêne, ciru n’omwana anahash’iyiganja.

Amâhunga gasigala

20 Olwo lusiku, amahûnga g’lsraheli ab’omu nyumpa ya Yakôbo hafume olufu, baleka okukâyegemera olya okabashûrha; ci bakola bakâyegemera okunali Nyakasane, Mwimâna w’lsraheli. 21 Amâhunga ganagaluke, amâhunga g’omu nyumpa ya Yakobo gânagalukire Nyamuzinda Ciri-misi. 22 Neci, ciru olubaga lwâwe lucibâga lunji nka mushenyi gw’omu nyanja, wâni lsraheli, mâhunga gâgaluka. Okuherêrekera kwalalîrwe, obushinganyanya bwâshimba enjira yabwo. 23 Bulya okwôla kuherêrekera kurhegesirwe, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ayunjuza akanwa kâge omu cihugo coshi.

Obukunda Lulema

24 Co cirhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe kwo amaderha ntya: «We lubaga lwâni luba omu Siyoni, orhayôbohaga Asîriya! Adwîrhe akushûrha akarhi, adwîrhe akurhimba obuhiri nka kulya kw’abanya-Mîsiri. 25 Bulya hindi hitya hyône oburhe bwayûrha, ohukunizi bwâni bwâbamalîra.» 26 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe azunguziza Asîriya kw’akarhi, nka kulya ashûrhaga Madiyani aha lwâla Iwa Horebu; nka kulya akoleraga abanya Mîsiri, kwo alengeza akarhi kâge oku nyanja. 27 Olwo lusiku, omuzigo gw’Asîriya gwakurhenga aha lurhugo, n’omurhamba gwâge gwakurhenga omu igosi, n’ahali h’omurhamba, bukola bwaba buhirhi.

Omushomhanyi ahika hofi 28 Y’oyo wahika aha Ayati, y’oyo wagera e Migroni; amasiga emizigo yâge e Mikimasi. 29 Bamayikira omugezi, mpu: «Aha Geba ho rhwahanda!» Rama amageramw’omusisi; Gibeya, cishagala ca Saulo, amakul’idârhi. 30 Obande endûlu, Bat-Galimu! Nawe Layisha, orhege okurhwiri! Yajewe, Anatoti! 31 Mademena anacîyâkîre, nabo abantu b’e Gebimu bacîfulisire. 32 Ene Iyo nênè ayimanga aha Nobu, azunguze okuboko kwâge ebw’e ntondo ya mwâli wa Siyoni, hyo hirhondo hya Yeruzalemu. 33 Ala oku Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe akola atwa amashami n’embasha: amalîri gamatûbwa, n’agalîhûsire gàmalambikwa oku idaho. 34 Amashaka g’omu muzirhu gamakondwa n’omugushu, naye Libano amahôngoka n’irenge lyâge lyoshi.

Jesaja/Isaiah 10: 1

הֹ֥וי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃ 2לְהַטֹּ֤ות מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִהְיֹ֤ות אַלְמָנֹות֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתֹומִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃ 3וּמַֽה־תַּעֲשׂוּ֙ לְיֹ֣ום פְּקֻדָּ֔ה וּלְשֹׁואָ֖ה מִמֶּרְחָ֣ק תָּבֹ֑וא עַל־מִי֙ תָּנ֣וּסוּ לְעֶזְרָ֔ה וְאָ֥נָה תַעַזְב֖וּ כְּבֹודְכֶֽם׃ 4בִּלְתִּ֤י כָרַע֙ תַּ֣חַת אַסִּ֔יר וְתַ֥חַת הֲרוּגִ֖ים יִפֹּ֑לוּ בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃ ס 5הֹ֥וי אַשּׁ֖וּר שֵׁ֣בֶט אַפִּ֑י וּמַטֶּה־ה֥וּא בְיָדָ֖ם זַעְמִֽי׃ 6בְּגֹ֤וי חָנֵף֙ אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּ וְעַל־עַ֥ם עֶבְרָתִ֖י אֲצַוֶּ֑נּוּ לִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ וְלָבֹ֣ז בַּ֔ז וּלְשִׂימֹו מִרְמָ֖ס כְּחֹ֥מֶר חוּצֹֽות׃ 7וְהוּא֙ לֹא־כֵ֣ן יְדַמֶּ֔ה וּלְבָבֹ֖ו לֹא־כֵ֣ן יַחְשֹׁ֑ב כִּ֚י לְהַשְׁמִ֣יד בִּלְבָבֹ֔ו וּלְהַכְרִ֥ית גֹּויִ֖ם לֹ֥א מְעָֽט׃ 8כִּ֖י יֹאמַ֑ר הֲלֹ֥א שָׂרַ֛י יַחְדָּ֖ו מְלָכִֽים׃ 9הֲלֹ֥א כְּכַרְכְּמִ֖ישׁ כַּלְנֹ֑ו אִם־לֹ֤א כְאַרְפַּד֙ חֲמָ֔ת אִם־לֹ֥א כְדַמֶּ֖שֶׂק שֹׁמְרֹֽון׃ 10כַּאֲשֶׁר֙ מָצְאָ֣ה יָדִ֔י לְמַמְלְכֹ֖ת הָאֱלִ֑יל וּפְסִ֣ילֵיהֶ֔ם מִירֽוּשָׁלִַ֖ם וּמִשֹּׁמְרֹֽון׃ 11הֲלֹ֗א כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹׁמְרֹ֖ון וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶעֱשֶׂ֥ה לִירוּשָׁלִַ֖ם וְלַעֲצַבֶּֽיהָ׃ ס 12וְהָיָ֗ה כִּֽי־יְבַצַּ֤ע אֲדֹנָי֙ אֶת־כָּל־מַֽעֲשֵׂ֔הוּ בְּהַ֥ר צִיֹּ֖ון וּבִירוּשָׁלִָ֑ם אֶפְקֹ֗ד עַל־פְּרִי־גֹ֨דֶל֙ לְבַ֣ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֔וּר וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת ר֥וּם עֵינָֽיו׃ 13כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחָכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנֹ֑ותִי וְאָסִ֣יר׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים וַעֲתִידֹתֵיהֶם שֹׁושֵׂ֔תִי וְאֹורִ֥יד כַּאבִּ֖יר יֹושְׁבִֽים׃ 14וַתִּמְצָ֨א כַקֵּ֤ן׀ יָדִי֙ לְחֵ֣יל הָֽעַמִּ֔ים וְכֶאֱסֹף֙ בֵּיצִ֣ים עֲזֻבֹ֔ות כָּל־הָאָ֖רֶץ אֲנִ֣י אָסָ֑פְתִּי וְלֹ֤א הָיָה֙ נֹדֵ֣ד כָּנָ֔ף וּפֹצֶ֥ה פֶ֖ה וּמְצַפְצֵֽף׃ 15הֲיִתְפָּאֵר֙ הַגַּרְזֶ֔ן עַ֖ל הַחֹצֵ֣ב בֹּ֑ו אִם־יִתְגַּדֵּ֤ל הַמַּשֹּׂור֙ עַל־מְנִיפֹ֔ו כְּהָנִ֥יף שֵׁ֨בֶט֙ וְאֶת־מְרִימָ֔יו כְּהָרִ֥ים מַטֶּ֖ה לֹא־עֵֽץ׃ 16לָ֠כֵן יְשַׁלַּ֨ח הָאָדֹ֜ון יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות בְּמִשְׁמַנָּ֖יו רָזֹ֑ון וְתַ֧חַת כְּבֹדֹ֛ו יֵקַ֥ד יְקֹ֖ד כִּיקֹ֥וד אֵֽשׁ׃ 17וְהָיָ֤ה אֹֽור־יִשְׂרָאֵל֙ לְאֵ֔שׁ וּקְדֹושֹׁ֖ו לְלֶהָבָ֑ה וּבָעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁיתֹ֥ו וּשְׁמִירֹ֖ו בְּיֹ֥ום אֶחָֽד׃ 18וּכְבֹ֤וד יַעְרֹו֙ וְכַרְמִלֹּ֔ו מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃ 19וּשְׁאָ֥ר עֵ֛ץ יַעְרֹ֖ו מִסְפָּ֣ר יִֽהְי֑וּ וְנַ֖עַר יִכְתְּבֵֽם׃ פ 20וְהָיָ֣ה׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא לֹֽא־יֹוסִ֨יף עֹ֜וד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהוָ֛ה קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּאֱמֶֽת׃ 21שְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב שְׁאָ֣ר יַעֲקֹ֑ב אֶל־אֵ֖ל גִּבֹּֽור׃ 22כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה עַמְּךָ֤ יִשְׂרָאֵל֙ כְּחֹ֣ול הַיָּ֔ם שְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בֹּ֑ו כִּלָּיֹ֥ון חָר֖וּץ שֹׁוטֵ֥ף צְדָקָֽה׃ 23כִּ֥י כָלָ֖ה וְנֶחֱרָצָ֑ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָאֹ֔ות עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ס 24לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָאֹ֔ות אַל־תִּירָ֥א עַמִּ֛י יֹשֵׁ֥ב צִיֹּ֖ון מֵֽאַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֣בֶט יַכֶּ֔כָּה וּמַטֵּ֥הוּ יִשָּֽׂא־עָלֶ֖יךָ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם׃ 25כִּי־עֹ֖וד מְעַ֣ט מִזְעָ֑ר וְכָ֣לָה זַ֔עַם וְאַפִּ֖י עַל־תַּבְלִיתָֽם׃ 26וְעֹורֵ֨ר עָלָ֜יו יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ שֹׁ֔וט כְּמַכַּ֥ת מִדְיָ֖ן בְּצ֣וּר עֹורֵ֑ב וּמַטֵּ֨הוּ֙ עַל־הַיָּ֔ם וּנְשָׂאֹ֖ו בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם׃ 27וְהָיָ֣ה׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יָס֤וּר סֻבֳּלֹו֙ מֵעַ֣ל שִׁכְמֶ֔ךָ וְעֻלֹּ֖ו מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֑ךָ וְחֻבַּ֥ל עֹ֖ל מִפְּנֵי־שָֽׁמֶן׃ 28בָּ֥א עַל־עַיַּ֖ת עָבַ֣ר בְּמִגְרֹ֑ון לְמִכְמָ֖שׂ יַפְקִ֥יד כֵּלָֽיו׃ 29עָֽבְרוּ֙ מַעְבָּרָ֔ה גֶּ֖בַע מָלֹ֣ון לָ֑נוּ חָֽרְדָה֙ הָֽרָמָ֔ה גִּבְעַ֥ת שָׁא֖וּל נָֽסָה׃ 30צַהֲלִ֥י קֹולֵ֖ךְ בַּת־גַּלִּ֑ים הַקְשִׁ֥יבִי לַ֖יְשָׁה עֲנִיָּ֥ה עֲנָתֹֽות׃ 31נָדְדָ֖ה מַדְמֵנָ֑ה יֹשְׁבֵ֥י הַגֵּבִ֖ים הֵעִֽיזוּ׃ 32עֹ֥וד הַיֹּ֖ום בְּנֹ֣ב לַֽעֲמֹ֑ד יְנֹפֵ֤ף יָדֹו֙ הַ֣ר בֵּית צִיֹּ֔ון גִּבְעַ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס 33הִנֵּ֤ה הָאָדֹון֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות מְסָעֵ֥ף פֻּארָ֖ה בְּמַעֲרָצָ֑ה וְרָמֵ֤י הַקֹּומָה֙ גְּדוּעִ֔ים וְהַגְּבֹהִ֖ים יִשְׁפָּֽלוּ׃ 34וְנִקַּ֛ף סִֽבְכֵ֥י הַיַּ֖עַר בַּבַּרְזֶ֑ל וְהַלְּבָנֹ֖ון בְּאַדִּ֥יר יִפֹּֽול׃ ס

^a1.1 Aga mazino g’Abayahudi, ecigreki n’enfarasè n’ecilatini byagayegwire n’enshôko yago, cihebraniya, ci rhwaciseza oku gayegeza hofi n’oku bagaderha omu cihebrahiya. munkwa oku Abadahwa baburhwa b’e Bukavu na C.D.P.C.L. bo barhuhaga binji omu kuhindula Bibliya omu mashi, rhulole Ebibliya Ntagatifu, Verbum Bible, Kinshasa 1992. Osiyasi ye Ûziyahu; Ahaz ye Akazi; Hizekiyahu ye Hezekiyahu

^b1.8 Mwâli wa Siyoni, kwo kuderha Yeruzalemu.

^c1.21 Ahala hône ho Yesha’yahu ashushanyize Israheli nka mukazi wa cishungu. Yehe Hozeya arhahusagya kuderha ntyo (Iola Hoz 1, 2; 2, 7; 3, 3… ). Yeremiya na Ezekiyeli bacikudesire.

^d2.7 Ezo ngâlè ziri za kurhabâla. Omu kulâba amango ecihugo càli ciyôlolosire kuli mwâmi: Yerobwâmi (2 8am 14. 25: 2 Nga 26. 7; 27. 3). Obunji bw’engâlè buyerekine oku banacikubagira emisi yâbo, obwemêre babuheba enyuma. Omu nsiku zâyisha. Nyamubâho alonzize aherêrekeze engâlè n’ebiterusi (Rhulole muli Yoz 3,1; Am 2, 15; 4, 10; Hoz 14, 4).

^e2.12 Olusiku lwa Nyakasane: olole Am 5. 18; Iz 13, 9; Eze 7. 10; Sof 1, 15.

^f4.1 Bakazi nda oku mulume muguma, bulya balume banji bafù n’ebîrha na banji baja ornu mpamikwa. Bene lsraheli babona oku ntako bankacibona iburha. Hano abwo bakazi babona ntyo, bâlonza mulume muguma akâbakûla enshonyi.

^g5.26 Ishanja l’ihanga: Kwo kuderha bantu b’e Asuru. Nnâmahanga amabakema mpu bayishe bahane Abayahudi. Lola muli Yoz 1, 7-9; 10, 23.

^h7.14 Obwo bwo bulêbi bukulu buyerekire Omucunguzi Mwâmi Yezu. Emanûweli kwo kuderha: Nyamuzinda-haguma-nirhu.

ⁱ8.3 Nyakasane akahâna izîno erhi hali ecirhumire. Abana bakag’iyîrikwa omu kushimba nk’oku babusirwe erhi omu kushimba oku Nyamuzinda âmurheganyize (Murh 30, 6… ).

^j9.1 9, 1: Okuhika kwa Kristu e Galileya kwayunjuliza obwo bulêbi (Mt 4, 13-16).

^k10.2 Kulibuza abakana n’okunyagûza enfuzi: kwo kuderha kubazimba.

Omwâmi w’omurhûla

1 Ihaji lyarhenga oku cikundukundu ca Yese^l, ishami limerêra lyamera oku mizi yâge, 2 Omûka gwa Nyakasane gwamudekererakwo: mûka gw’oburhimanya n’obukengere, mûka gw’ihano n’emisi, mûka gw’obumanye n’okurhinya Nyakasane; 3 gwamulangûla okukarhinya Nyakasane. Arhakatwa olubanja omu kukulikira ebi amasu gadwîrhe gabona, arhanakacîranula omu kushimba ebi amarhwiri gadwîrhe gayumva. 4 Akâtwira abazamba olubanja okushingânîne, anakacîranulira abantu banyinyi b’omu cihugo okukwânîne. Anyulika igulu n’omunyuli gw’akanwa kâge, anarhingamire ngasi nyankola-maligo n’omûka gw’ekanwa kâge. 5 Obushinganyanya gwo gwâba mukaba gwâge, n’okuli gube mwirhero gwâge. 6 Nyamugunga ayâbukira haguma n’omwana-buzi, n’engwi elâle aha burhambi bw’omwana-hene. Akanina, omwana w’entale n’embogo, byakaja buso baguma^m, n’omwana murho abiyâbule. 7 Enkafu n’engoromora byakâkerera haguma, n’amanina gâbo galâle haguma: entale yâkakera akahasi nka nkafu. 8 Ecirhaba cakârhabira oku mwina gwa cibugusha, n’omwana murho alikire okuboko omu mwina gw’empiri. 9 Nta bubi na nta buligo bwacikolwe oku ntondo yani ntagatifu yoshi, bulya ecihugo cayunjula bumanye bwa Nyakasane, nka kula omuhengere gw’enyanja guyunjulira mîshi.

Okuyâgaluka kw’abacisigire

10 Mw’olwo lusiku, ecikundukundu ca Yese cayâlagala, cibe cêrekanè c’embaga; amashanja gacilongeza aha nshi n’aha nyanya, n’endâro yaco yayunjul’irenge. 11 Mw’olwo lusiku, Nyakasane ayash’ilambula okuboko, mpu Iyo alikuza abasigire bw’omu lubaga lwâge; balya bâge bacisigire omu Asîriya n’omu Mîsiri, omu Patrosi n’omu Kushi n’omu Elamu, omu Sinazi n’omu Hamati n’omu birhwa by’enyanja, 12 Ayimangiza amashanja ecimanyîso; ashubûza abalulize bw’omu Israheli, anashubûze bene Yuda bashandabine omu mpande ini z’igulu. 13 Lero obumvu bwa Efrayimu bwanahirigirha obwo, n’abashombanyi ba Yuda bahungumuke. Efrayimu arhakacîbikira Yuda bumvu na Yuda arhakacishomba Efrayimu. 14 Barhibukirakwo Abafilistini olunda lw’ebuzikiro bw’izûba, haguma bagend’ihagula amashanja g’ebushoshokero. Bâgwarha Edomu na Mowabu, na bene Amoni babashiga. 15 Nyakasane ayumya enshumo z’e Mîsiri, alambulire okuboko kwâge oku lwîshi, analurhunike n’omuhûsi gw’omûka gwâge. Alugabanya mwo migezi nda, Iyo bahash’ikaluyikira buzira kuhogol’enkwerho. 16 Hânabe omulimbwa gw’abasigire b’omu lubaga lwâge, balya bâbe baciri omu Asîriya, nka kulya byabâga erhi Israheli arhenga e Mîsiri.

Jesaja/Isaiah 11: 1

וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ 2וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהוָ֑ה ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהוָֽה׃ 3וַהֲרִיחֹ֖ו בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפֹּ֔וט וְלֹֽא־לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יֹוכִֽיחַ׃ 4וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֨דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהֹוכִ֥יחַ בְּמִישֹׁ֖ור לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֨רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃ 5וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵזֹ֣ור מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵזֹ֥ור חֲלָצָֽיו׃ 6וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ 7וּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל־תֶּֽבֶן׃ 8וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יֹונֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעֹונִ֔י גָּמ֖וּל יָדֹ֥ו הָדָֽה׃ 9לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃ פ 10וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֤ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גֹּויִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָיְתָ֥ה מְנֻחָתֹ֖ו כָּבֹֽוד׃ פ 11וְהָיָ֣ה׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יֹוסִ֨יף אֲדֹנָ֤י׀ שֵׁנִית֙ יָדֹ֔ו לִקְנֹ֖ות אֶת־שְׁאָ֣ר עַמֹּ֑ו אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְרֹ֣וס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵעֵילָ֤ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵאִיֵּ֖י הַיָּֽם׃ 12וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגֹּויִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצֹ֤ות יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 13וְסָ֨רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֨יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 14וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֤ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱדֹ֤ום וּמֹואָב֙ מִשְׁלֹ֣וח יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמֹּ֖ון מִשְׁמַעְתָּֽם׃ 15וְהֶחֱרִ֣ים יְהוָ֗ה אֵ֚ת לְשֹׁ֣ון יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָדֹ֛ו עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּחֹ֑ו וְהִכָּ֨הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים׃ 16וְהָיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמֹּ֔ו אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּאֲשֶׁ֤ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֹ֥ום עֲלֹתֹ֖ו מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

Olulanga lw’okuvug’omunkwa

1 Mw’olwôla lusiku wanâderhe, erhi: «Namakukuza, Nyakasane!

Wali onkunirire, ci obukunizi bwâwe bwàrhulwîre, wanantulirîze.

2 Nyamuzinda ye bucire bwâni: Ye ncîkubagîre, ntaco naciyôboha;

bulya Nyakasane yo misi yâni lwo na lwimbo lwâni, ye bucire bwâni.

3 Mwanadôme amîshi n’omwishingo aha maliba g’obucire.»

4 Mw’olwôla lusiku mwanâderhe, erhi «Mukuze Nyakasane,

mushenge izîno lyâge; mumanyise emikolo yâge omu mashanja;

muhamagaze oku izîno lyâge liri likulu bwenêne!

5 Muyimbire Nyakasane,

bulya ajizire ebirhangâzo bimanyikine omu igulu lyoshi.

6 Mucîshinge, mubande orhubûli, mwe muba omu Siyoni,

bulya Omwimâna w’Israheli ajir’irenge ekarhî kinyu.

Jesaja/Isaiah 12

וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא אֹודְךָ֣ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃ 1

הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃ 2

וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשֹׂ֑ון מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ 3

וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא הֹוד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמֹ֔ו הֹודִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֹֽו׃ 4

זַמְּר֣וּ יְהוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מְיֻדַּעַת זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 5

צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יֹושֶׁ֣בֶת צִיֹּ֑ון כִּֽי־גָדֹ֥ול בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ פ 6

Obulêbi buyerekire Babiloni

1 Obulêbi buyerekire Babiloni Yeshayahu, mwene Amotsi abonaga. 2 Muyimanz’ecimanyîso oku ntondo erhalikwo hyasi, muhamagaz’emunda bali; mubakeme n’okuboko, bayîshe, bagerere omu mihango y’abaluzi. 3 Niene ntegesire balya banterekîrwe; nie nnampamagîre entwâli zâni omu bukunizi bwâni, bo balwî bâni b’enkwîra. 4 Muyumve ecihogêro cinene oku ntondo: ciri nka ca lubaga mwandu! Muyumve ecihogêro c’amâmi n’amashanja gashubuzinye: Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe oyo waj’agera ekarhî k’ebigâmba by’abalwî bâge. 5 Barhenga omu cihugo c’ihanga n’ebuzinda bw’emalunga, Nyakasane n’emirasano akolêsa omu bukunizi bwâge, mpu aherêrekeze igulu lyoshi. 6 Muband’endûlu, bulya olusiku lwa Nyakasane luli hofi, luyîshire nka kaheza k’Ogala-byoshi. 7 Co cirhumire ngasi maboko gârha enjingo na ngasi bantu batwîka omurhima. 8 Barhunzirwe n’obwôba, badwîrhe bageramwo ogwa nyugunyu banalîbwa n’amalumwa; badwîrhe baciluma olulimi n’okuyumva emikero ak’omukazi oli buburha; badwîrhe balolanakwo banarhangire; amalanga gâbo gadukulîze nka muliro. 9 Olusiku lwa Nyakasane lw’olwo luyîruka, lusiku ludârhi, luyunjwire bukunizi n’oburhe n’obukali; lwahindula igulu lishube irungu lunaherêrekeze abanyabyâha. 10 Neci, enyenyêzi z’oku nkuba n’ebirundo byâzo zahusa okulangashana; izûba lyashuba mwizimya aha kuzûka kwâlyo, n’omwêzi gwaleka okukamoleka. 11 Nahanira igulu obubî bwâlyo na banyankola-maligo mbahanire obugoma bwâbo; nayûsa obucîbone bwa bacikanyi-cirhagomba, na mperêrekeze omulimbo gw’abâmi balibuza abashi bâbo. 12 Abantu banyihuka kulusha amasholo garhalimwo muvange, na bene Adamu banyihuka kulusha amasholo g’e Ofiri. 13 Neci, amalunga gadundagana, igulu lijugume omu makondo gâlyo, erhi bukunizi bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe burhuma, olusiku omutula gwâge mudârhi gwabasha. 14 Nka kashafu kayâka omuhivi, nka bibuzi birhagwerhi cayâbula. ngasi muguma ashubira emwa bene wâbo, ngasi muntu ayâkira ornu cihugo câbo. 15 Ngasi abanabugânwe batumirhwa, n’abanagwârhwe bahirima oku bwoji bw’engôrho. 16 Abana bâbo b’ebirhaba bahinagirwa omu masù gâbo, enyumpa zâbo zahagulwa, na bakâbo bakolerwe ebikongo. 17 Ala oku nâbasunikakwo Abamedi, abarhalonza nsaranga barhanashibirira masholo. 18 Emiherho yamalîra abana bâbo b’emisole, barhayumva bwonjo oku mburho y’omu nda, barhafe abana barho lukogo. 19 Babiloni, irenge ly’amâmi, mulimbo gw’Abakaldeyi, kw’aba nka kulya Sodomo na Gomora bàbâga, erhi Nyamuzinda àbaherêrekeza. 20 Arhakaciyûbakwamwo bundi, nta muntu wacigwîkemwo endâro kurhcnga iburha kuhika oku lindi. Omuharâbu arhakacigwîkamwo ecihando câge, n’abangere barhakacilâzamwo amaso gâbo. 21 Nsimba z’omu irungu zo zâyîsh’icibêreramwo, ebirifufu byayunjula omu nyumpa zabo, zashuba nyôgo za nyunda, n’ebihebe byâkasâmiramwo. 22 Banyamugunga bayîsh’ikâyanira omu ndâro zâbo na banyambwe omu ntûmba zâbo. Amango gâge gali hofi n’ensiku zâge zirhacilegame.

Jesaja/Isaiah 13: 1

מַשָּׂ֖א בָּבֶ֑ל אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמֹֽוץ׃ 2עַ֤ל הַר־נִשְׁפֶּה֙ שְֽׂאוּ־נֵ֔ס הָרִ֥ימוּ קֹ֖ול לָהֶ֑ם הָנִ֣יפוּ יָ֔ד וְיָבֹ֖אוּ פִּתְחֵ֥י נְדִיבִֽים׃ 3אֲנִ֥י צִוֵּ֖יתִי לִמְקֻדָּשָׁ֑י גַּ֣ם קָרָ֤אתִי גִבֹּורַי֙ לְאַפִּ֔י עַלִּיזֵ֖י גַּאֲוָתִֽי׃ 4קֹ֥ול הָמֹ֛ון בֶּֽהָרִ֖ים דְּמ֣וּת עַם־רָ֑ב קֹ֠ול שְׁאֹ֞ון מַמְלְכֹ֤ות גֹּויִם֙ נֶֽאֱסָפִ֔ים יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות מְפַקֵּ֖ד צְבָ֥א מִלְחָמָֽה׃ 5בָּאִ֛ים מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק מִקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם יְהוָה֙ וּכְלֵ֣י זַעְמֹ֔ו לְחַבֵּ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 6הֵילִ֕ילוּ כִּ֥י קָרֹ֖וב יֹ֣ום יְהוָ֑ה כְּשֹׁ֖ד מִשַּׁדַּ֥י יָבֹֽוא׃ 7עַל־כֵּ֖ן כָּל־יָדַ֣יִם תִּרְפֶּ֑ינָה וְכָל־לְבַ֥ב אֱנֹ֖ושׁ יִמָּֽס׃ 8וְֽנִבְהָ֓לוּ׀ צִירִ֤ים וַֽחֲבָלִים֙ יֹֽאחֵז֔וּן כַּיֹּולֵדָ֖ה יְחִיל֑וּן אִ֤ישׁ אֶל־רֵעֵ֨הוּ֙ יִתְמָ֔הוּ פְּנֵ֥י לְהָבִ֖ים פְּנֵיהֶֽם׃ 9הִנֵּ֤ה יֹום־יְהוָה֙ בָּ֔א אַכְזָרִ֥י וְעֶבְרָ֖ה וַחֲרֹ֣ון אָ֑ף לָשׂ֤וּם הָאָ֨רֶץ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְחַטָּאֶ֖יהָ יַשְׁמִ֥יד מִמֶּֽנָּה׃ 10כִּֽי־כֹוכְבֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ וּכְסִ֣ילֵיהֶ֔ם לֹ֥א יָהֵ֖לּוּ אֹורָ֑ם חָשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בְּצֵאתֹ֔ו וְיָרֵ֖חַ לֹֽא־יַגִּ֥יהַ אֹורֹֽו׃ 11וּפָקַדְתִּ֤י עַל־תֵּבֵל֙ רָעָ֔ה וְעַל־רְשָׁעִ֖ים עֲוֹנָ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּאֹ֣ון זֵדִ֔ים וְגַאֲוַ֥ת עָרִיצִ֖ים אַשְׁפִּֽיל׃ 12אֹוקִ֥יר אֱנֹ֖ושׁ מִפָּ֑ז וְאָדָ֖ם מִכֶּ֥תֶם אֹופִֽיר׃ 13עַל־כֵּן֙ שָׁמַ֣יִם אַרְגִּ֔יז וְתִרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ מִמְּקֹומָ֑הּ בְּעֶבְרַת֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות וּבְיֹ֖ום חֲרֹ֥ון אַפֹּֽו׃ 14וְהָיָה֙ כִּצְבִ֣י מֻדָּ֔ח וּכְצֹ֖אן וְאֵ֣ין מְקַבֵּ֑ץ אִ֤ישׁ אֶל־עַמֹּו֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ אֶל־אַרְצֹ֖ו יָנֽוּסוּ׃ 15כָּל־הַנִּמְצָ֖א יִדָּקֵ֑ר וְכָל־הַנִּסְפֶּ֖ה יִפֹּ֥ול בֶּחָֽרֶב׃ 16וְעֹלְלֵיהֶ֥ם יְרֻטְּשׁ֖וּ לְעֵֽינֵיהֶ֑ם יִשַּׁ֨סּוּ֙ בָּֽתֵּיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֖ם תִּשָּׁגַלְנָה 17הִנְנִ֛י מֵעִ֥יר עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־מָדָ֑י אֲשֶׁר־כֶּ֨סֶף֙ לֹ֣א יַחְשֹׁ֔בוּ וְזָהָ֖ב לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֹֽו׃ 18וּקְשָׁתֹ֖ות נְעָרִ֣ים תְּרַטַּ֑שְׁנָה וּפְרִי־בֶ֨טֶן֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ עַל־בָּנִ֖ים לֹֽא־תָח֥וּס עֵינָֽם׃ 19וְהָיְתָ֤ה בָבֶל֙ צְבִ֣י מַמְלָכֹ֔ות תִּפְאֶ֖רֶת גְּאֹ֣ון כַּשְׂדִּ֑ים כְּמַהְפֵּכַ֣ת אֱלֹהִ֔ים אֶת־סְדֹ֖ם וְאֶת־עֲמֹרָֽה׃ 20לֹֽא־תֵשֵׁ֣ב לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ן עַד־דֹּ֣ור וָדֹ֑ור וְלֹֽא־יַהֵ֥ל שָׁם֙ עֲרָבִ֔י וְרֹעִ֖ים לֹא־יַרְבִּ֥צוּ שָֽׁם׃ 21וְרָבְצוּ־שָׁ֣ם צִיִּ֔ים וּמָלְא֥וּ בָתֵּיהֶ֖ם אֹחִ֑ים וְשָׁ֤כְנוּ שָׁם֙ בְּנֹ֣ות יַֽעֲנָ֔ה וּשְׂעִירִ֖ים יְרַקְּדוּ־שָֽׁם׃ 22וְעָנָ֤ה אִיִּים֙ בְּאַלְמנֹותָ֔יו וְתַנִּ֖ים בְּהֵ֣יכְלֵי עֹ֑נֶג וְקָרֹ֤וב לָבֹוא֙ עִתָּ֔הּ וְיָמֶ֖יהָ לֹ֥א יִמָּשֵֽׁכוּ׃

Okugaluka kw’abalulize

1 Neci, Nyakasane âbabalira Yakobo ânashub’icishoga Israheli; aâshub’ibadekereza omu cihugo câbo. Abantu b’embuga bacîgusha hagu- 14, 1: Obu bulêbi buyalîzize oku bene-lsraheli bamagaluka omu cihugo câbo, barhenga erubungo, ma nabo banalungane n’enyumpa ya Yakobo. 2 Embaga zayîsh’ibarhôla, zibahêke emwâbo; enyumpa y’lsraheli yâbarhambula omu cihugo ca Nyakasane, ebajire baja, abalume n’abakazi. Abakâg’ibakolêsa nka bigorogo, bâbajira bigorogo, banarhambule abàli babarhambwîre.

Okufa kw’omwâmi w’e Babiloni

3 Olusiku Nyakasane akugalulira omuluhûko enyuma ly’amalumwa n’ama libuko n’obuja budârhi wàlimwo, 4 wâyimbîsa olu lwimbo lw’okutwa omwâmi w’e Babiloni akanego, erhi: «Kurhigi amayûrha olya wàjaga alibuzanya? Kurhigi bwamayûrha obucîbone bwâge? 5 Nyakasane avunyungwire omunyûli gwa banyankola-maligo n’akarhi k’abarhegesi, 6 balya bàkâg’ihimbaguliza embaga burhahusa omu bukunizi bunene, bàkarhambula amashanja n’omujina n’okugalibuza burhagoheka. 7 lgulu lyoshi lyamarhamûka lyanarhûlûla; lidwîrhe lyayimba enyimbo z’enshagali. 8 Ciru n’ensidano n’emirhi y’e Libano nayo eri omu mwishingo erhi we orhumire, mpu: «Kurhenga okumbire lugali, kakonda-mirhi arhakacisôkera enola munda al’irhutwa! 9 Idako, wakuzimu adwîrhe acîshinga erhi we orhuma, mpu akuyankirire. Akol’azûsa ebizunguzungu we orhumire, ngasi bàli bakulire ababo en’igulu; âyimusa oku ntebe zâbo abâmi b’amashanja boshi. 10 Boshi babumbûl’akanwa, bakubwîre, mpu: «Yoo! Ka nâwe wàmajonjolekana akirhu, onakola orhushushire! 11 lrenge lyâwe lyayandagalîre ekuzimu haguma n’omulya gw’ennanga zâwe. Emivunyu yo ekola ncingo ogwishirekwo, n’obulyôka bwo bukola bushiro bukubwisire! 12 Kurhi wahonyirage emalunga, wâni nyenyêzi cilangashana, mugala w’omucêracêra? Kurhi wahenganukirage oku idaho, wâni lugalika mashanja? 13 K’arhali w’olya wakâg’icidesa emurhima, erhi: «Nkola nasôka mpike emalunga, entebe yâni nagend’iyigwîka enyanya ly’enyenyêzi za Nyamuzinda. Naj’ibwârhala oku ntondo y’endêko, emunda mwênè ahekera! 14 Nasôkera enyanya ly’ebitû, nyumânane n’Ow’Enyanya!»à 15 Ci omu kuzimu mwo wabungulukîre, kuhika aha nteberhebe y’omwîna. 16 Ngasi bâkubona, badwîrhe bakusinza, bakulolêreze, mpu: «Kali olya muntu wakazâg’ijugumya igulu oyu, olya wakazâg’ihirimy’amâmi? 17 Ahindwîre igulu bwerûlè, ashâba ebishagala, arhanazigaga bayigulira ababohe empamikwa! 18 Abâmi boshi b’amashanja kuluhûka bâluhûkira boshi n’irenge ngasi muguma omu nshinda zâbo. 19 Ci wêhb bakukabulire buzira cûsho nk’ishami libozire, omu kagarhî k’abalindamboho bàyirhagwa n’engôrho bànakabulirwa oku mabuye g’enshinda, nka mufu gudwîrhe gwalabarhwa, 20 Ci wêhe orhababugâne omu nshinda, bulyala washerêzize ecihugo câwe, wamalira olubaga lwâwel Nta mango iburha lya banyankola-maligo lyanâciderhwe. 21 Murheganyize abagala aha babanigûliza erhi bubi bw’ishe burhuma, Iyo balek’iyimuka mpu bayîmc omu igulu banabumbe ecihugo ngo!» 22 Nabayimukira, kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, mperêrekeze izîno lya Babiloni na ngasi ebi asigaline byoshi, nahana n’iburha, kwo Nyakasane adesire. 23 Namuhindula acîbere ishubûkiro lya mihangali anashube luziba; namuhyajira na kaheza w’ecihyajiro, kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.»

Obulêbi buyerekire Asîriya

24 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe acîgashire, aderha. erhi: «Ncci, oku nahigaga kwo byanaha, oku nàlaliraga kwo nànajira. 25 Navungunyula Asîriya muno cihugo câni. namurhindagirira oku ntondo zâni. Omushigo gwage gukola gwayûrha n’omuzigo gwâge gukola gwabarhenga aha lurhugo.» 26 Ogwo gwo muhigo nàhigîre igulu lyoshi, okwo kwo kuhoko nàlambulîre oku mashanja goshi. 27 Nka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe amarhôla omuhigo, ndi wa nkacimurhanga? Nk’amalambûla okuboko, ndi wankacikugalula?

Nâwe Filistiya, oband’endûlu!

28 Obula bulêbi buli bwa gulya mwâka mwâmi Ahazi afâgamwo: 29 «Mumanye mwankacishinga mweshi, wâni Bafilistini, mpu akarhi kakâg’imushûrha kavunisire, bulya omu cisiki c’enjoka mwârhenga empiri, n’omw’iji lyâyo murhenge enkuba-joka yaja yabalala nka kanyunyi. 30 Abagalugalu balya bayîgurhe, n’abakenyi baluhûka n’omurhûla, ci iburha lyâwe nalihungumula n’ishali, na ngasi abasigala, nabaniguûza. 31 Obande endûlu, wâni muhango, obande akahababo, wâni lugo! Ogeremw’omusisi weshi weshi, wâni Filistiya! Bulya olunda lw’e mwênè erhenzire omugî, n’abarhabâzi barhalimwo osigir’enyuma.» 32 Kurhigi bashuza entumwa z’olwo lubaga? Oku Nyakasane ye wayûbakaga Siyoni, mwo abakenyi b’omu luhaga lwâge bakâyakira.

Jesaja/Isaiah 14: 1

כִּי֩ יְרַחֵ֨ם יְהוָ֜ה אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וּבָחַ֥ר עֹוד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַעֲקֹֽב׃ 2וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקֹומָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֹ֑ות וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹֽׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ ס 3וְהָיָ֗ה בְּיֹ֨ום הָנִ֤יחַ יְהוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמֵרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃ 4וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃ 5שָׁבַ֥ר יְהוָ֖ה מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שֵׁ֖בֶט מֹשְׁלִֽים׃ 6מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גֹּויִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ׃ 7נָ֥חָה שָׁקְטָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פָּצְח֖וּ רִנָּֽה׃ 8גַּם־בְּרֹושִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אַרְזֵ֣י לְבָנֹ֑ון מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹֽא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ׃ 9שְׁאֹ֗ול מִתַּ֛חַת רָגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בֹּואֶ֑ךָ עֹורֵ֨ר לְךָ֤ רְפָאִים֙ כָּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּסְאֹותָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גֹויִֽם׃ 10כֻּלָּ֣ם יַֽעֲנ֔וּ וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמֹ֖ונוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ׃ 11הוּרַ֥ד שְׁאֹ֛ול גְאֹונֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ תַּחְתֶּ֨יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תֹּולֵעָֽה׃ 12אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חֹולֵ֖שׁ עַל־גֹּויִֽם׃ 13וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ הַשָּׁמַ֣יִם אֶֽעֱלֶ֔ה מִמַּ֥עַל לְכֹֽוכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מֹועֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֹֽון׃ 14אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֹֽון׃ 15אַ֧ךְ אֶל־שְׁאֹ֛ול תּוּרָ֖ד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֹֽור׃ 16רֹאֶ֨יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ אֵלֶ֖יךָ יִתְבֹּונָ֑נוּ הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֹֽות׃ 17שָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל כַּמִּדְבָּ֖ר וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס אֲסִירָ֖יו לֹא־פָ֥תַח בָּֽיְתָה׃ 18כָּל־מַלְכֵ֥י גֹויִ֖ם כֻּלָּ֑ם שָׁכְב֥וּ בְכָבֹ֖וד אִ֥ישׁ בְּבֵיתֹֽו׃ 19וְאַתָּ֞ה הָשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙ כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב לְב֥וּשׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶב יֹורְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־בֹ֖ור כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס׃ 20לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּֽי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹֽא־יִקָּרֵ֥א לְעֹולָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃ 21הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ בַּעֲוֹ֣ן אֲבֹותָ֑ם בַּל־יָקֻ֨מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָלְא֥וּ פְנֵֽי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים׃ 22וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־יְהוָֽה׃ 23וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמֹורַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵֽאטֵאתִ֨יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ פ 24נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֨יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם׃ 25לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלֹּ֔ו וְסֻ֨בֳּלֹ֔ו מֵעַ֥ל שִׁכְמֹ֖ו יָסֽוּר׃ 26זֹ֛את הָעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖ה עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְזֹ֛את הַיָּ֥ד הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כָּל־הַגֹּויִֽם׃ 27כִּֽי־יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑ר וְיָדֹ֥ו הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ פ 28בִּשְׁנַת־מֹ֖ות הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה׃ 29אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י פְלֶ֨שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְ כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְיֹ֖ו שָׂרָ֥ף מְעֹופֵֽף׃ 30וְרָעוּ֙ בְּכֹורֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיֹונִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָֽרָעָב֙ שָׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃ 31הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֨עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמֹ֖וג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י מִצָּפֹון֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בֹּודֵ֖ד בְּמֹועָדָֽיו׃ 32וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־גֹ֑וי כִּ֤י יְהוָה֙ יִסַּ֣ד צִיֹּ֔ון וּבָ֥הּ יֶחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמֹּֽו׃ ס

Obuhanya bwa Mowabu

1 Obulêbi buyerekîre Mowabu. «Neci, obudufu anyagagwamwo. Ar-Mowabu ahererekera. Neci, obudufu anyagagwamwo, Kir-Mowabu aherêrekera. 2 Bakola basôkera ebwa mahêro e Diboni mpu bagend’ilakirayo. E Nebo n’e Madaba, Mowabu ali omu mulenge: amarhwe goshi gali makungûle, n’amânwa goshi gali mamôme. 3 Abagera omu njira, masunzu bayambirhe; oku burhungiri bw’enyumpa n’omungo, boshi badwîrhe babanda endûlu banadubula emirenge. 4 Heshiboni na Eleyâle badwîrhe bayâma; izù lyâbo lidwîrhe lyayumvikana kuhika e Yahasi. Co cirhumire abalwî b’e Mowabu badwiîrhe babanda orhuhababo; yeshi yeshi anajongonosire. 5 Omurhima gwâni gudwîrhe gwalakira Mowabu: abantu bâge bâbo baja bayâka kuhika e Sowari n’Egalati-Shelishiya! Omurhezi gwa Luhiti badwîrhe bagusôka erhi banaja balaka; omu njira y’e Horo-Nayimi bayisha babanda endûlu! 6 Amîshi ga Nimurimu gàganyire; olubala lwàyumire, akahasi kahirigirhe, harhaciyimbwa hyasi hibishi! 7 Okwo kwarhuma ebirugu byàli bicisigire, ebi bàli bacijire babîka, babiyîkirana ishiriza ly’omugezi gw’Emirhanda. 8 Ncci, akahababo kabo kalumîre hoshi omu cihugo ca Mowabu, enduûu zâbo zahisire cingana e Egalayimu, zayumvikîne cingana e Beri-Elimu. 9 Amîshi ga Dimoni gakola gayunjwîre muko! Ci nacishulira Dimoni obundi buhanya: entale zâciguga oku bàfumire olufu lw’e Mowabu, na kuli balya bâba bacisigire omu cihugo!»

Jesaja/Isaiah 15: 1

מַשָּׂ֖א מֹואָ֑ב כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד עָ֤ר מֹואָב֙ נִדְמָ֔ה כִּ֗י בְּלֵ֛יל שֻׁדַּ֥ד קִיר־מֹואָ֖ב נִדְמָֽה׃ 2עָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיבֹ֛ן הַבָּמֹ֖ות לְבֶ֑כִי עַל־נְבֹ֞ו וְעַ֤ל מֵֽידְבָא֙ מֹואָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכָל־רֹאשָׁ֣יו קָרְחָ֔ה כָּל־זָקָ֖ן גְּרוּעָֽה׃ 3בְּחוּצֹתָ֖יו חָ֣גְרוּ שָׂ֑ק עַ֣ל גַּגֹּותֶ֧יהָ וּבִרְחֹבֹתֶ֛יהָ כֻּלֹּ֥ה יְיֵלִ֖יל יֹרֵ֥ד בַּבֶּֽכִי׃ 4וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבֹּון֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קֹולָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מֹואָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשֹׁ֖ו יָ֥רְעָה לֹּֽו׃ 5לִבִּי֙ לְמֹואָ֣ב יִזְעָ֔ק בְּרִיחֶ֕הָ עַד־צֹ֖עַר עֶגְלַ֣ת שְׁלִשִׁיָּ֑ה כִּ֣י׀ מַעֲלֵ֣ה הַלּוּחִ֗ית בִּבְכִי֙ יַֽעֲלֶה־בֹּ֔ו כִּ֚י דֶּ֣רֶךְ חֹורֹנַ֔יִם זַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר יְעֹעֵֽרוּ׃ 6כִּֽי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמֹּ֣ות יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה׃ 7עַל־כֵּ֖ן יִתְרָ֣ה עָשָׂ֑ה וּפְקֻדָּתָ֔ם עַ֛ל נַ֥חַל הָעֲרָבִ֖ים יִשָּׂאֽוּם׃ 8כִּֽי־הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־גְּב֣וּל מֹואָ֑ב עַד־אֶגְלַ֨יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵילִ֖ים יִלְלָתָֽהּ׃ 9כִּ֣י מֵ֤י דִימֹון֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימֹ֖ון נֹוסָפֹ֑ות לִפְלֵיטַ֤ת מֹואָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה׃

Mowabu ahûna Yeruzalemu oburhabâle

1 Kurhenga e Sela, omu irungu, kuhika oku ntondo y’omwana-nyere Siyoni, murhumire mwâmi w’ecihugo omwana-buzi. 2 Nka binyunyi byaja byayâka, nka byananyunyi bishabîrwe olôgo, ntyo kwo bali abana-nyere b’e Mowabu aha mazîko ga Amoni! 3 Badwîrhe baderha, mpu: «Muje ihano, murhôle omuhigo! Mûshi kalengerêre, ecihôho câwe ocihindule mwizimya gwa budufu; ofulike ababunga, omanye wankafulûla abayisha bayâka! 4 Ababunga b’e Mowabu oyemere babere aha mwâwe; obe lwâkiro lwâbo embere za kashâba! Neci, kashâba ahirigisire, ishabâbe lyaàhwir, na kaheza arhaciri omu cihugo! 5 Entebe y’obwâmi yâsimikira oku lukogo; n’omu cihando ca Daudi, omucîranuzi mwikubagirwa w’okulongereza obushinganyanya n’e by’okuli, abwârhala kuli eyo ntebe.» 6 Rhwayumvirhe emyanzi y’obucîbone bwa Mowabu, mpu arhahimwa kucîbona; rhwayumva emyanzi y’omuhimbo gwâge, n’obucîbone bwâge, n’omumino gwâge, n’ey’obucîtîme bwâge.

Endûlu ya Mowabu

7 Co cirhumire abantu b’e Mowabu badwîrhe balakira Mowabu; boshi boshi badwîrhe babanda endûlu. Emigati y’emizâbîbu y’e Kir-Harêseti yo badwîrhe balakira banazanyirwe! 8 Neci, enkoma z’emizâbîbu y’e Heshiboni zayumusire, n’olukoma lw’e mizâbîbu y’e Sibima, eyi irivayi lyâyo lyakazâg’ijimbîsa abarhegesi b’amashanja, kwo na kwo. Yakazâg’ilanda kuhika e Yazeri, ehabukire omu irungu, n’amashami gayo galande, garhaluke enyanja . 9 Co cirhumire ndwîrhe nalakira olukoma lw’emizâbîbu y’e Sibima rhwe n’abantu b’e Yazeri. Nakudômerera n’emirenge, wâni Heshiboni, na nâwe Eleyali, bulya akahababoⁿ kayumvikine omu busarûle bwâwe n’omu myâka yâwe. 10 Omwishingo n’enshagali byàhirigisire omu mashwa, n’omu nkorna z’emizâbîbu murhaciyumvikana nyimbo nisi erhi izù ly’enshagali. Abakânzi barhacikandira irivayi omu mikenzi; izù ly’enshagali lirhaciyumvikana. 11 Co cirhumire âmalà gâni gadwîrhe gadogoma nka lulanga erhi Mowabu orhuma, n’omurhima gwâni gudwîrhe gwahumagirira Kir-Harêseti. 12 Bayîsh’ibona Mowabu aj’ayahagira, âsôkera oku ntondo, âgend’ishengera omu luhêro lwâge; ci arhamira busha.» 13 Ako ko kanwa Nyakasane aderhaga kuli Mowabu kurhenga mîra. 14 Ci na bunoôa Nyakasane adesire, erhi: «Enyuma lya myâka isharhu, nka kula baganja emyâka y’omulimya, irenge lya Mowabu lyalabarhwa, ciru akaba abantu bage bali mwandu. Asigalana amahunga garhankagerwa bici.»

Jesaja/Isaiah 16: 1

שִׁלְחוּ־כַ֥ר מֹשֵֽׁל־אֶ֖רֶץ מִסֶּ֣לַע מִדְבָּ֑רָה אֶל־הַ֖ר בַּת־צִיֹּֽון׃ 2וְהָיָ֥ה כְעֹוף־נֹודֵ֖ד קֵ֣ן מְשֻׁלָּ֑ח תִּֽהְיֶ֨ינָה֙ בְּנֹ֣ות מֹואָ֔ב מַעְבָּרֹ֖ת לְאַרְנֹֽון׃ 3הָבִיאוּ עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּתֹ֣וךְ צָהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל־תְּגַלִּֽי׃ 4יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מֹואָ֛ב הֱוִי־סֵ֥תֶר לָ֖מֹו מִפְּנֵ֣י שֹׁודֵ֑ד כִּֽי־אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן־הָאָֽרֶץ׃ 5וְהוּכַ֤ן בַּחֶ֨סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃ 6שָׁמַ֥עְנוּ גְאֹון־מֹואָ֖ב גֵּ֣א מְאֹ֑ד גַּאֲוָתֹ֧ו וּגְאֹונֹ֛ו וְעֶבְרָתֹ֖ו לֹא־כֵ֥ן בַּדָּֽיו׃ ס 7לָכֵ֗ן יְיֵלִ֥יל מֹואָ֛ב לְמֹואָ֖ב כֻּלֹּ֣ה יְיֵלִ֑יל לַאֲשִׁישֵׁ֧י קִיר־חֲרֶ֛שֶׂת תֶּהְגּ֖וּ אַךְ־נְכָאִֽים׃ 8כִּ֣י שַׁדְמֹות֩ חֶשְׁבֹּ֨ון אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גֹויִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חֹותֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃ 9עַל־כֵּ֡ן אֶבְכֶּ֞ה בִּבְכִ֤י יַעְזֵר֙ גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה אֲרַיָּ֨וֶךְ֙ דִּמְעָתִ֔י חֶשְׁבֹּ֖ון וְאֶלְעָלֵ֑ה כִּ֧י עַל־קֵיצֵ֛ךְ וְעַל־קְצִירֵ֖ךְ הֵידָ֥ד נָפָֽל׃ 10וְנֶאֱסַ֨ף שִׂמְחָ֤ה וָגִיל֙ מִן־הַכַּרְמֶ֔ל וּבַכְּרָמִ֥ים לֹֽא־יְרֻנָּ֖ן לֹ֣א יְרֹעָ֑ע יַ֗יִן בַּיְקָבִ֛ים לֹֽא־יִדְרֹ֥ךְ הַדֹּרֵ֖ךְ הֵידָ֥ד הִשְׁבַּֽתִּי׃ 11עַל־כֵּן֙ מֵעַ֣י לְמֹואָ֔ב כַּכִּנֹּ֖ור יֶֽהֱמ֑וּ וְקִרְבִּ֖י לְקִ֥יר חָֽרֶשׂ׃ 12וְהָיָ֧ה כִֽי־נִרְאָ֛ה כִּֽי־נִלְאָ֥ה מֹואָ֖ב עַל־הַבָּמָ֑ה וּבָ֧א אֶל־מִקְדָּשֹׁ֛ו לְהִתְפַּלֵּ֖ל וְלֹ֥א יוּכָֽל׃ 13זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹואָ֖ב מֵאָֽז׃ 14וְעַתָּ֗ה דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ לֵאמֹר֒ בְּשָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְנִקְלָה֙ כְּבֹ֣וד מֹואָ֔ב בְּכֹ֖ל הֶהָמֹ֣ון הָרָ֑ב וּשְׁאָ֥ר מְעַ֛ט מִזְעָ֖ר לֹ֥וא כַבִּֽיר׃ ס

Obulêbi buyerekire Damasko n’Israheli

1 Obulêbi buyerekire Damasko. Ala oku Damasko lurhaciri lugo, cikola cirundu ca bijonjolekeza. 2 Engo zâge zajandisirwe, zikola zicibêra lwâbuko lwa masô; gakâz’ishiramamwo harhanajire owagahugûga. 3 Nta nyumpa nzibuzibu ziciri omu Efrayimu, na nta bwâmi buciri omu Damasko. Irenge ly’abasigala omu Asîriya lyâgererwa oku irenge lya bene lsraheli. Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. 4 Olwo lusiku, irenge !ya Yakobo lyâfananda, n’amashushi g’oku mubiri gwâge gayûmirira. 5 Kwo byâyîsh’iba nka kula abasârûzi basârûla emburho, nka kula amaboko gâbo gasârûla emihuli. Kwo byâbe nka kula bahumbûza emihuli omu lubanda lwa Refayimi. 6 Harhacibonekane ebirhali bisigaliza by’okurhumbûla, nka kula banahungumula amalehe g’omuzeti: malehe abirhi erhi asharhu oku irhwêrhwe, ani erhi arhanu omu mashami g’omulehe. Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. 7 Olwo lusiku, omuntu ahindulira Lulema wâge obusù, n’amasù gâge gakasinza Omwimâna w’Israheli. 8 Arhakaciyerekeza amasû ebwa mpêro, eyo mikolo yàjiragwa n’eminwe yâge: emitungo y’amahêro n’orhujo rhw’okuyôkera enshangi. 9 Olwo lusiku, engo akâg’icifulikamwo zashuba bigûkà, nka kulya engo z’Abamoriti n’Abahiviti zàbâga embere za bene lsraheli. Ntyo obuhanya bwanaja oku bundi. 10 Kulya kuba wàyibagire Nyamuzinda Muciza wâwe, orhanayîbukaga Kabuye, lwâkiro lwâwe, okolaga odwîrhe warhwera emirhi y’amasîma n’okuhinga emburho z’ihanga. 11 Olusiku warhweraga, onameze, na sêzi buca, wânabona emburho yâwe ekola yayâsa; ci emyâka wàsârûlaga yâhirigirha olusiku lw’obuhanya, n’obwo buhanya burhankahash’ibukwa. 12 Yajewe! Kavango ka mbaga mwandu! Kavango kali nka mulaba gwahûsa omu nyanja! Kavango ka mashanja, kali nka mukungulo gw’omwandu gw’amîshi. 13 Akavango k’amashanja kali nka mukungulo gw’omwandu gw’amîshi, ci Nyakasane amagakankamira: gamayâkira kuli, gamayehûlwa nka kula ehyasi hy’omu ntondo hiyehûlwa n’empûsi, nka kula kalemêra w’omutulo ayehûlwa n’empûsi ya kadaga. 14 Bijingo, erhi mirhanyo; embere bucâmule, erhi ntâco cicihali! Eco co cigabi ca balya bayîsh’ikârhushokôla, ogwo gwo mwânya gwa balya bayîsh’ikârhuhagula.

Jesaja/Isaiah 17: 1

מַשָּׂ֖א דַּמָּ֑שֶׂק הִנֵּ֤ה דַמֶּ֨שֶׂק֙ מוּסָ֣ר מֵעִ֔יר וְהָיְתָ֖ה מְעִ֥י מַפָּלָֽה׃ 2עֲזֻבֹ֖ות עָרֵ֣י עֲרֹעֵ֑ר לַעֲדָרִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ינָה וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 3וְנִשְׁבַּ֤ת מִבְצָר֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם וּמַמְלָכָ֥ה מִדַּמֶּ֖שֶׂק וּשְׁאָ֣ר אֲרָ֑ם כִּכְבֹ֤וד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְי֔וּ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ ס 4וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יִדַּ֖ל כְּבֹ֣וד יַעֲקֹ֑ב וּמִשְׁמַ֥ן בְּשָׂרֹ֖ו יֵרָזֶֽה׃ 5וְהָיָ֗ה כֶּֽאֱסֹף֙ קָצִ֣יר קָמָ֔ה וּזְרֹעֹ֖ו שִׁבֳּלִ֣ים יִקְצֹ֑ור וְהָיָ֛ה כִּמְלַקֵּ֥ט שִׁבֳּלִ֖ים בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ 6וְנִשְׁאַר־בֹּ֤ו עֹֽולֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֨יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 7בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יִשְׁעֶ֥ה הָאָדָ֖ם עַל־עֹשֵׂ֑הוּ וְעֵינָ֕יו אֶל־קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּרְאֶֽינָה׃ 8וְלֹ֣א יִשְׁעֶ֔ה אֶל־הַֽמִּזְבְּחֹ֖ות מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו וַאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֶצְבְּעֹתָיו֙ לֹ֣א יִרְאֶ֔ה וְהָאֲשֵׁרִ֖ים וְהָחַמָּנִֽים׃ 9בַּיֹּ֨ום הַה֜וּא יִהְי֣וּ׀ עָרֵ֣י מָעֻזֹּ֗ו כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֨רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃ 10כִּ֤י שָׁכַ֨חַתְּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔ךְ וְצ֥וּר מָעֻזֵּ֖ךְ לֹ֣א זָכָ֑רְתְּ עַל־כֵּ֗ן תִּטְּעִי֙ נִטְעֵ֣י נַעֲמָנִ֔ים וּזְמֹ֥רַת זָ֖ר תִּזְרָעֶֽנּוּ׃ 11בְּיֹ֤ום נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּיֹ֥ום נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ׃ ס 12הֹ֗וי הֲמֹון֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כַּהֲמֹ֥ות יַמִּ֖ים יֶהֱמָי֑וּן וּשְׁאֹ֣ון לְאֻמִּ֔ים כִּשְׁאֹ֛ון מַ֥יִם כַּבִּירִ֖ים יִשָּׁאֽוּן׃ 13לְאֻמִּ֗ים כִּשְׁאֹ֞ון מַ֤יִם רַבִּים֙ יִשָּׁא֔וּן וְגָ֥עַר בֹּ֖ו וְנָ֣ס מִמֶּרְחָ֑ק וְרֻדַּ֗ף כְּמֹ֤ץ הָרִים֙ לִפְנֵי־ר֔וּחַ וּכְגַלְגַּ֖ל לִפְנֵ֥י סוּפָֽה׃ 14לְעֵ֥ת עֶ֨רֶב֙ וְהִנֵּ֣ה בַלָּהָ֔ה בְּטֶ֥רֶם בֹּ֖קֶר אֵינֶ֑נּוּ זֶ֚ה חֵ֣לֶק שֹׁוסֵ֔ינוּ וְגֹורָ֖ל לְבֹזְזֵֽינוּ׃ ס

Obulêbi buyerekire Kushi

1 Yajewe! Eci cihugo cakubakubwamwo ebyûbi^o, ishiriza ly’enyîshi z’e Kushi! 2 We kârhuma abaja-bugo bagera omu nyanja, mpu bagende omu maârho g’enfinjo omu mîshi! Kanyîrizi, mwe baja-bugo babidu, emwa liry’ishanja ly’abantu balî-balî bagwerhe omubiri gwalangashana, liry’ishanja lirhinywa eno munda n’ihanga, liry’ishanja lya bantagagajwa na lya bahula-mbaga, omu cihugo cirhulukanyîrwe n’enyîshi^p. 3 Mw’oyo mweshi, mwe muli hanôla igulu, mwe muyûbaka eno igulu, amango bayîmanza ecimanyîso oku ntondo, musinze, irhondo izù ly’omushekera likashakânya, munayumvirhize! 4 Bulyala ntya kwo Nyakasane ambwîzire, erhi: «Kurhenga aha ndi, nakâlâba burhadûndagana, nk’idûrhu likali omu bulangashane, nka citû, c’olumè omu idûrhu amango basârûla. 5 Neci, embere basârûle, gala mango amashami gaba gàmayâsa, amango obwâso bukola buhindusire bihadu, banaje barhema amashami gayunjwîre malehe n’omugushu, barhôle ebidurhu, bakabulire amâsi. 6 Ebyo byoshi byalekerwa enkongôro z’omu ntondo n’ensimba z’erubala. Aho ho enkongôro zakâshubukira amango g’ecanda n’ensimba z’erubala zoshi amango g’empondo. 7 Muli agôla mango, bâlerhera Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe entûlo zarhenga emwa liry’ishanja ly’abantu balî-balî bagwerhe omubiri gwalangashana, liry’ishanja lirhinywa eno munda n’ihanga, liry’islrnnja lya bantagagajwa na lya bakahula-mbaga, omu cihugo cirhulukanyirwe n’enyîshi. Ezo ntûlo bazihêka omu ndâro y’izîno lya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, oku ntondo ya Siyoni.

Jesaja/Isaiah 18: 1

הֹ֥וי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ׃ 2הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גֹּוי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמֹורָ֔ט אֶל־עַ֥ם נֹורָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גֹּ֚וי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֹֽו׃ 3כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שֹׁופָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃ ס 4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אֶשְׁקֹוטָה וְאַבִּ֣יטָה בִמְכֹונִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־אֹ֔ור כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃ 5כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵרֹ֔ות וְאֶת־הַנְּטִישֹׁ֖ות הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃ 6יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃ 7בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמֹורָ֔ט וּמֵעַ֥ם נֹורָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גֹּ֣וי׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצֹ֔ו אֶל־מְקֹ֛ום שֵׁם־יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות הַר־צִיֹּֽון׃ ס

Obulêbi buyerekire Misiri

1 Obulebi buyerekire Misiri. Ala oku Nyakasane amashonera oku citû cibidu, amaj’e Misiri. Ba nyamuzinda b’obwihambe b’e Misiri bamadûndagana embere zâge, n’abanya-Misiri omurhima gwamabarhoga omu nda. 2 Nkola nakoza abanya-Misiri bone na nnène; bâlwisanya bone na nnène: ngasi muntu alwisa mwene wâbo, ngasi muntu âlwisa omulungu wâge, ecishagala câlwisa ecâbo cishagala, n’obwâmi bulwise obwâbo bwâmi. 3 Omûka gwa Misiri gwamurhengamwo, n’emihigo yâge nayitulutumbya. Bâgwira okudôsa banyamuzinda b’obwihambe, n’abazimu. n’emyômoka n’abashonga. 4 Nalikirira Misiri omu maboko g’omurhegesi mudârhi, n’omwâmi muminya ayîma muli bo. Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. 5 Amîshi gâhirigirha omu nyanja, olwîshi lwâgana lunayumuke. 6 Emibunda yakaz’ibaya, amîshi g’omu nyîshi z’e Misiri gaja gahonga n’okuyuma amasheke n’amashâsha gayumûka. 7 Amalambo gali eburhambi bwa Nili n’agali hala Nili acilohera omu nyanja, na ngasi ebi Nili ameza byoshi byâyumûka, bihekwe n’e mpûsi binahirigirhe. 8 Abashâna balaka banalakûle; ngasi bakweba olulobo omu Nili baja boshi omu mishîbo; na balya boshi bakaz’ilambulira orhweshe rhwâbo omu mîshi, bazânwa. 9 Ngasi bakâg’ihinga ecitâni bâtulutumba; abakazi bakûg’izâbûla ecitâni n’abalume bakâg’icihunga, batulûla n’entânya. 10 Abalusi b’emyenda bâgogomerwa, ngasi boshi bakûla omushego omu mukolo gwâbo batwîka omurhima. 11 Neci, kwo binali, abaluzi b’e Sowâni bacibêra bingolongolo! Abagula b’omu bahanuzi ba Faraoni badwîrhe basinga ihano ly’obuhwinja. Kurhigi mwankahash’ibwîra Faraoni, mpu: «Ndi mugala w’abagula, nkomoka y’oku bâmi ba mîra? » 12 Ngahi baligi abagula bâwe? Lero bakubwîrizagye banakumanyise migabo mici Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe ahigire abanya-Misiri. 13 Abaluzi b’e Sowâni bashubire bingolongolo; abaluzi b’e Nofu badwiîrhe bacirheba bone; nabo abarhambo b’ebishagala byâge badwîrhe bahabula Misiri. 14 Nyakasane anabahiziremwo omurhima gw’ecizungu; badwîrhe bahabula Misiri omu bijiro byâge byoshi, nka kula omulalwe aja adandabagana emunda aja ashalira. 15 N’omu Misiri murhacijirika mukolo, oli ogu irhwe lyankajira, oli ogu omucira gwankajira, oli ogu ecigundu nisi erhi ogu amashushi gankajira.

Okuciyunjuza kw’abanya-Misiri

16 Mw’olwôla lusiku, abanya-Misiri baba nka kula abakazi bayôrha: bâjuguma banarhemuke n’obwôba babona Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe abadundira okuboko^q. 17 Ecihugo ca Yuda cashuba côba kuli Misiri: ngasi mango ânayumve baciderha, ânageremwo omusisi akengera omuhigo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe amuhigiraga. 18 Mw’olwo lusiku, omu cihugo c’e Misiri mwâbe bishagala birhanu byakaderha olulimi lw’e Kanani binakacîgashira Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Ciguma ca muli byo caderhwa «Cishagala c’lzûba». 19 Mw’olwôla lusiku, omu kagarhî k’ecihugo c’e Misiri mwâba oluheêro lurherekîrwe Nyakasane, na hofi h’olubibi bagwîka ibuye ly’okuyîbuka Nyakasane. 20 Caba cimanyiso ca kuhamîriza Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe omu cihugo c’e Misiri. Amango balakira Nyakasane mpu abarhabâle oku babisha babalibuza, âbarhumira Omucunguzi wabacinga anabalikûze. 21 Olwo lusiku Nyakasane acimanyîsa oku banya-Misiri, nabo abanya-Misiri bamanya Nyakasane; bâkâmulerhera enterekêro n’entûlo; bâkâjirira Nyakasane ebiragâne banabiyûkirize. 22 Nyakasane âshûrha abanya-Misiri; âshûrha anafumye; bâgaluka emunda Nyakasane ali, naye âbayumvirhiza anabafumye. 23 Olwo lusiku, haba omulimbwa gwarhenga e Misiri guje e Asîriya; ab’e Asîriya bakâj’e Misiri n’abanya-Misiri baj’e Asîriya, n’abanya-Misiri bâkaz’irhumikira Asîriya; gwâba mugisho omu kagarhî k’igulu. 24 Olwo lusiku, lsraheli aba w’omu basharhu boshi na Misiri n’Asîriya; gwâba mugisho omu kagarhî k’igulu. 25 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ânabagishe aderhe, erhi: «Agishwe Misiri, lubaga lwâni, n’Asîriya, mukolo gw’amaboko gâni, n’lsraheli, cigabi câni c’omwîmo».

Jesaja/Isaiah 19: 1

מַשָּׂ֖א מִצְרָ֑יִם הִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה רֹכֵ֨ב עַל־עָ֥ב קַל֙ וּבָ֣א מִצְרַ֔יִם וְנָע֞וּ אֱלִילֵ֤י מִצְרַ֨יִם֙ מִפָּנָ֔יו וּלְבַ֥ב מִצְרַ֖יִם יִמַּ֥ס בְּקִרְבֹּֽו׃ 2וְסִכְסַכְתִּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִלְחֲמ֥וּ אִישׁ־בְּאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ עִ֣יר בְּעִ֔יר מַמְלָכָ֖ה בְּמַמְלָכָֽה׃ 3וְנָבְקָ֤ה רֽוּחַ־מִצְרַ֨יִם֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַעֲצָתֹ֖ו אֲבַלֵּ֑עַ וְדָרְשׁ֤וּ אֶל־הָֽאֱלִילִים֙ וְאֶל־הָ֣אִטִּ֔ים וְאֶל־הָאֹבֹ֖ות וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִֽים׃ 4וְסִכַּרְתִּי֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד אֲדֹנִ֣ים קָשֶׁ֑ה וּמֶ֤לֶךְ עַז֙ יִמְשָׁל־בָּ֔ם נְאֻ֥ם הָאָדֹ֖ון יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ 5וְנִשְּׁתוּ־מַ֖יִם מֵֽהַיָּ֑ם וְנָהָ֖ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃ 6וְהֶאֶזְנִ֣יחוּ נְהָרֹ֔ות דָּלֲל֥וּ וְחָרְב֖וּ יְאֹרֵ֣י מָצֹ֑ור קָנֶ֥ה וָס֖וּף קָמֵֽלוּ׃ 7עָרֹ֥ות עַל־יְאֹ֖ור עַל־פִּ֣י יְאֹ֑ור וְכֹל֙ מִזְרַ֣ע יְאֹ֔ור יִיבַ֥שׁ נִדַּ֖ף וְאֵינֶֽנּוּ׃ 8וְאָנוּ֙ הַדַּיָּגִ֔ים וְאָ֣בְל֔וּ כָּל־מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְאֹ֖ור חַכָּ֑ה וּפֹרְשֵׂ֥י מִכְמֹ֛רֶת עַל־פְּנֵי־מַ֖יִם אֻמְלָֽלוּ׃ 9וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיקֹ֑ות וְאֹרְגִ֖ים חֹורָֽי׃ 10וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כָּל־עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי־נָֽפֶשׁ׃ 11אַךְ־אֱוִלִים֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן חַכְמֵי֙ יֹעֲצֵ֣י פַרְעֹ֔ה עֵצָ֖ה נִבְעָרָ֑ה אֵ֚יךְ תֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֔ה בֶּן־חֲכָמִ֥ים אֲנִ֖י בֶּן־מַלְכֵי־קֶֽדֶם׃ 12אַיָּם֙ אֵפֹ֣וא חֲכָמֶ֔יךָ וְיַגִּ֥ידוּ נָ֖א לָ֑ךְ וְיֵ֣דְע֔וּ מַה־יָּעַ֛ץ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות עַל־מִצְרָֽיִם׃ 13נֹֽואֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ׃ 14יְהוָ֛ה מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים וְהִתְע֤וּ אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ בְּכָֽל־מַעֲשֵׂ֔הוּ כְּהִתָּעֹ֥ות שִׁכֹּ֖ור בְּקִיאֹֽו׃ 15וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְמִצְרַ֖יִם מַֽעֲשֶׂ֑ה אֲשֶׁ֧ר יַעֲשֶׂ֛ה רֹ֥אשׁ וְזָנָ֖ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֹֽון׃ ס 16בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יִֽהְיֶ֥ה מִצְרַ֖יִם כַּנָּשִׁ֑ים וְחָרַ֣ד׀ וּפָחַ֗ד מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֲשֶׁר־ה֖וּא מֵנִ֥יף עָלָֽיו׃ 17וְ֠הָיְתָה אַדְמַ֨ת יְהוּדָ֤ה לְמִצְרַ֨יִם֙ לְחָגָּ֔א כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יַזְכִּ֥יר אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו יִפְחָ֑ד מִפְּנֵ֗י עֲצַת֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֲשֶׁר־ה֖וּא יֹועֵ֥ץ עָלָֽיו׃ ס 18בַּיֹּ֣ום הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרֹות֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּעֹ֖ות לַיהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת׃ ס 19בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּתֹ֖וךְ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּמַצֵּבָ֥ה אֵֽצֶל־גְּבוּלָ֖הּ לַֽיהוָֽה׃ 20וְהָיָ֨ה לְאֹ֥ות וּלְעֵ֛ד לַֽיהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּֽי־יִצְעֲק֤וּ אֶל־יְהוָה֙ מִפְּנֵ֣י לֹֽחֲצִ֔ים וְיִשְׁלַ֥ח לָהֶ֛ם מֹושִׁ֥יעַ וָרָ֖ב וְהִצִּילָֽם׃ 21וְנֹודַ֤ע יְהוָה֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת־יְהוָ֖ה בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָדְרוּ־נֵ֥דֶר לַֽיהוָ֖ה וְשִׁלֵּֽמוּ׃ 22וְנָגַ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפֹ֑וא וְשָׁ֨בוּ֙ עַד־יְהוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃ 23בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא תִּהְיֶ֨ה מְסִלָּ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ אַשּׁ֔וּרָה וּבָֽא־אַשּׁ֥וּר בְּמִצְרַ֖יִם וּמִצְרַ֣יִם בְּאַשּׁ֑וּר וְעָבְד֥וּ מִצְרַ֖יִם אֶת־אַשּֽׁוּר׃ ס 24בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 25אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכֹ֛ו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Misiri ahimwa n’Asîriya

1 Omwâka omukulu w’abasirika ahikaga aha Ashidodi arhumirwe na Saragoni, mwâmi w’e Asîriya, anacigorha olwo lugo analugwârha. 2 Mw’ago mango, Nyakasane anaciderhera omu kanwa ka Yeshayahu, mwene Amotsi, erhi: «Genda, ofundûle oyo sunzu okuli ecibunu, ohogole n’ekwerho zikuli emagulu.» Anacikujira: akàj’agenda bushugunu na buzira nkwerho. 3 Okuhandi Nyakasane anaciderha, erhi: «Nka kulyâla omurhumisi wâni Yeshayahu ajag’agenda bushugunu na buzira nkwerho myâka isharhu, mpu abe cimanyîso na bulêbi kuli Misiri na Kushi, 4 ntyo kw’ornwâmi w’e Asîriya âyîsh’ihêka ebigorogo by’e Misiri n’empira z’e Kushi, emisole n’abashosi, bushugunu, buzira nkwerho n’amahiji mabwikûle: zibe nshonyi za Misiri! 5 Bazânwa n’e nshonyi zibabumbe erhi Kushi bakazâg’icikubagira orhuma na Misiri wakazâg’ibalimbîsa. 6 Olwo lusiku, abantu baba luno lunda lw’emashinji bânaderhe, mpu: «Alaga oku bàbire balyâla rhwakag’icîkubagira, balyâla rhwakâg’ilonza okuyakira emwabo nti barhurhabâle banarhulikûze oku mwâmi w’e Asîriya! Lero ngahi rhwacig’ilongeza obucire?»

Jesaja/Isaiah 20: 1

בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדֹּ֔ודָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹתֹ֔ו סַֽרְגֹ֖ון מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדֹּ֖וד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ 2בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמֹוץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑יךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָרֹ֥ום וְיָחֵֽף׃ ס 3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָרֹ֣ום וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ אֹ֣ות וּמֹופֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃ 4כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָרֹ֣ום וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃ 5וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃ 6וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיֹּ֣ום הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ ס

^l11.1 Kurhondêrera kw’olu lukere lwa burhanzi kuhika lwa kali mwenda, bishambîrwe biyerekîre obulêbi bw’Omucunguzi.

^m11.6 Ezo nyiganyo zihugwire oku omu nsiku z’obucunguzi, rhwashub’iyishilama n’omurhûla nka kulya byàli omu ishwa ly’amasîma.

ⁿ16.9 Kahababo ka bushagaluke k’abasârûla emizâbîbu.

^o18.1 Omu cihugo c’e Mîsiri n’e Kushi mwàli migù minji.

^p18.2 Yeshayahu abwîzire abarhambo b’e Mîsiri baleke okukaz’ikoza abantu, mpu barhabalire Asuru; cikwône bagaluke emwâbo e Mîsiri.

^q19.16 Emyanzi y’obucunguzi eyigirizibwe oku bantu boshi, ci arhali ya bene lsraheli bône. (Lola muli lz 40-45; Yer 44, 1).

Okuhongoka kwa Babiloni

1 Obulêbi buyerekire irungu liri ebwa nyanja. Nka kula empûsi ya kalemêra ehûkiza omu Negebu, kwo bârhenga ebw’irungu, omu cihugo c’ecôba. 2 Ali nyamanja w’obulêbi nafululirwe: «Omulenzi adwîrhe aja alenganya n’omuhaguzi adwîrhe ahagula. Cirhunikage, wâni Elamu! Ogorhage, wâni Medi!» Nâhulisa ngasi mirenge. 3 Okwo kwo kurhumire ensiko zâni zidwîrhe zadirhimana, ngwerhwe n’emikero nka mukazi waling’iburha. Amalumwa garhankacinzigir’okuyumva n’obwôba burhankacinzigir’okubona. 4 Omurhima gwâni gwàkangusire, ecôba canshamwire. Ecajingwe nakag’icîfinja nti cinderhere ehibohôlolo, campindukîre côba. 5 Barheganyize ecîbo, balambulirekwo emyenda; bakola badwîrhe balya bananywa. «Yimuki, mwe barhambo b’abasirika! rheganyi empenzi zinyu!» 6 Bulyala kwo Nyakasane ambwizire ntya, erhi: «Kanya, orhume omuntu waja bulâbi! Ebi akabona, abimanyise! 7 Akalangîra ebiterusi, n’abashona oku biterusi babiri babiri, n’abandi bashonyire oku ndogomi, abandi oku ngamiya, anabe masù, alabe bwinjinja». 8 Omulêbi anaciyama. erhi: «Yagirwa, ndegerera omûshi gwoshi ndi ebulâbi, n’obudufu bwoshi erhi nyimanzire burhahinga ndi ebulâbi! 9 Ci yamashusha engabo y’abasirika bashonyire oku biterusi, bibiri bihiri!» Ashubiza, aderha, erhi: «Ahongosire, ahongosire, olya Babiloni! Enshusho za banyamuzinda bâge b’obwihambe zo ezo buvunguvungu oku idaho!» 10 We nahuzire nka kula banahula engano omu cibuga, oku namanyisîbwe na Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli, kwo nkubwizire.

Ohulehi buyerekire Edomu

11 Obulêbi buyerekire Duma. Kurhenga Seyiri badwîrhe banyakûza, mpu: «Wâni mulanzi. ngahi obudufu bwahika? Wâni mulanzi, ngahi obudufu bwahika ?» 12 Naye omulanzi ashûza, erhi: «Obuce buyîruka, na kandi obudufu. Mukalonza okudôsa, mudôse, mushib’igalukaf»

Obulêbi buyerekire Arabiya

13 Obulêbi omu Arabiya. Omu mashaka, omu Arabiya mwo mwalaâa, mwe mizinzi y’Abadedani. 14 Abagwerhwe n’enyôrha, mubahekere amîshi! Mwcebantu b’e Terna, abaja bayâka, mubahêkere ebiryo! 15 Bulya baja bayâka engôrho, engôrho nyomole, n’omuherho mufôle; baja bayâka obukali bw’ebîrhà. 16 Neci, ntyala kwo Nyakasane ambwîzire, erhi: «Hacisigire mwâka mu guma, lusiku oku lundi, irenge lya Kedari lihirigirhe lyoshi lyoshi. 17 Na muli gulya mwandu gw’entwâli z’abalwî b’emiherho b’e Kedari, mâhunga gône gâsigala, bulya Nyakasane Nyamuzinda w’lsraheli okudesire».

Jesaja/Isaiah 21: 1

מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפֹ֤ות בַּנֶּ֨גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נֹורָאָֽה׃ 2חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבֹּוגֵ֤ד׀ בֹּוגֵד֙ וְהַשֹּׁודֵ֣ד׀ שֹׁודֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי׃ 3עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֹֽולֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֹֽות׃ 4תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃ 5עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכֹ֣ול שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ פ 6כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃ 7וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמֹ֖ור רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃ 8וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יֹומָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֹֽות׃ 9וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃ 10מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃ ס 11מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃ 12אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃ ס 13מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְחֹ֖ות דְּדָנִֽים׃ 14לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמֹ֖ו קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃ 15כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָבֹ֖ות נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃ ס 16כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּעֹ֤וד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כָּל־כְּבֹ֥וד קֵדָֽר׃ 17וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבֹּורֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃ ס

Yeruzalemu arhondwa

1 Obulêbi buyerekire «Olubanda lw’Okubonekerwa»^r. Cirhumire mwasôkera mweshi oku nyumpa, 2 wâni lugo lushâmîra bwenêne, lugo lwa kadugundu, lugo lwa masîma? Emifu yâwe erhali ngôrho yayiyisire, arhali oku ntambala yafîrîre. 3 Abarhambo b’abasirika bâwe baciyâkire boshi caligumiza, bagwârhwa n’abafôla emiherho; abantu bâwe boshi bàbagwarhîre mpira haguma bàli bakola mpu bayâkira kulî. 4 Co carhumaga nderha, nti: «Murhandolagakwo, muleke ndake ndakûle! Murhacirhamagya mpu mwantûliriza kw’obu buhanya bwarhogire mwâli w’olubaga lwâni». 5 Bulya luli lusiku lwa côba, lwa kurhindibuka n’okubonêsibwa eza mêmè, lusiku lurhumirwe na Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Omu Lubanda lw’Okubonekerwa, enkûta zahongosire banakola badwîrhe balongeza oburhabâle ebwa ntondo. 6 Elamu amacîbambîza emyampi, n’abantu bashonyire oku ngâlè n’oku biterusi, naye Kiri amaharhamwo empenzi, 7 Orhubanda rhwâwe rhulushire orhundi obwinja rhuyunjwire ngâlè, nabo banakushona oku biterusi bakuhandîre aha luso. 8 Na ntyôla Yuda arhacigwrhi cafungira^s. Olwo lusiku, wâyerekeza amasù ebwa nnundo y’emirasano mibike omu nyumpa y’omu mizirhu! 9 N’emirhule eri omu lugo lwa Daudi, mwabwine oku eri minji! Mwacihakire amîshi omu ciyanja ciri ah’idako. 10 Mwaganjire enyumpa ziri omu Yeruzalemu, mwanahongola enyumpa mpu Iyo muzibuhya enkûta. 11 Mwanaciyûbaka ecibîkiro ekarhî k’enkûta zombi, mpu lyo mushâhulizamwo amîshi g’eciyanja ca miîa. Ci murhaciderhaga mpu mwayerekeza amasù emw’olya okola ebyo byoshi, olya wabirheganyagya kurhenga mîra, murhamubonaga. 12 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ali ammulalisire olwo lusiku mpu mulake munabande endûlu, mukungûlwe irhwe munayambalc sunzu. 13 Ci gwàba mwishingo n’obushagaluke: okubâga enkafu, okuniga ebibuzi. okulya enyama n’okunywa amamvu, mpu: «Rhulye rhunanywe, bulya irhondo rhwacifira!» 14 Nyamuzinda w’Emirhwe anacinfululira aka kanwa, ambwira, erhi: «Eco câha cirhakababalirwa kuhika okufa kwinyu», kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.

Obulâhi buyerekire Shebena

15 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe anacimbwira, erhi: «Kanya. oje emunda Shebena ali, ye murhindisi w’ecôgo ca mwâmi omubwire, erhi: 16 «Mwânya muci ojira hanôla na ndi wakuhâga akashambala, obûla wacîhumbiraho enshinda», obûla wayigôya burherema, n’obûla wacîrhendêzeza icumbi omu lwâla? 17 Ala oku Nyakasane akola akudundaganya, akukwêbe kulî, wâni sho! anakurhulube bwinjinja, 18 akuzingezinge anakuhirike oje wahenanguka nk’ibâle lyahonera omu bulamho bugali-gali. Yo wafira eyo munda, we n’engâle olimbira, we okâhemula ccôgo ca nnahamwinyu! 19 Nâkunyaga ecikono câwe, nnankurhenze aha mwâwe. 20 Na muli olwo lusiku lwonênè, nâhamagala omurhumisi wâni Eliyakimu, mwene Hilikiyahu. 21 Nâmuyambika ecishûli câwe, mmukenyeze olunigi lwâwe, nnamuhè obuhashe bwâwe, abe y’ishe w’abantu b’omu Yeruzalemu n’ab’omu nyumpa ya Yuda, 22 Namuhira olwîgulo lw’enyumpa ya Daudi aha lurhugo, akaz’ihamûla, na ntaye wacihamike, akazihamika, na ntaye wacihamûle. 23 Namugwîka nka lubambo omu budaka buzihu, abe ntebe y’irenge omu nyumpa y’ishe. 24 Ye irenge ly’enyumpa y’ishe lyoshi lyâmananakwo, abahusi n’abana, n’orhulugu rhutya-rhutya, kurhenga orhubehe kuhika oku rhubindi rhwa ngasi lubero. 25 Muli olwôla lusiku, kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe, lulya lubambo lugwîke omu budaka buzibu lwamanyuka, lushuguke lunarhoge, na gulya muzigo gwakag’imananakwo, gwarhihuka, bulya kwo Nyakasane adesire ntyo.

Jesaja/Isaiah 22: 1

מַשָּׂ֖א גֵּ֣יא חִזָּיֹ֑ון מַה־לָּ֣ךְ אֵפֹ֔וא כִּֽי־עָלִ֥ית כֻּלָּ֖ךְ לַגַּגֹּֽות׃ 2תְּשֻׁאֹ֣ות׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֹֽומִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֨יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ 3כָּל־קְצִינַ֥יִךְ נָֽדְדוּ־יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כָּל־נִמְצָאַ֨יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו מֵרָחֹ֖וק בָּרָֽחוּ׃ 4עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי׃ 5כִּ֣י יֹום֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות בְּגֵ֣יא חִזָּיֹ֑ון מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשֹׁ֥ועַ אֶל־הָהָֽר׃ 6וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּֽרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן׃ 7וַיְהִ֥י מִבְחַר־עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ הַשָּֽׁעְרָה׃ 8וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא אֶל־נֶ֖שֶׁק בֵּ֥ית הַיָּֽעַר׃ 9וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתֹּונָֽה׃ 10וְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְֿצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחֹומָֽה׃ 11וּמִקְוָ֣ה׀ עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל־עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵֽרָחֹ֖וק לֹ֥א רְאִיתֶֽם׃ 12וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקָרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק׃ 13וְהִנֵּ֣ה׀ שָׂשֹׂ֣ון וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁתֹ֣ות יָ֑יִן אָכֹ֣ול וְשָׁתֹ֔ו כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃ 14וְנִגְלָ֥ה בְאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות אִם־יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹֽות׃ פ 15כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹ֑ות לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבָּֽיִת׃ 16מַה־לְּךָ֥ פֹה֙ וּמִ֣י לְךָ֣ פֹ֔ה כִּֽי־חָצַ֧בְתָּ לְּךָ֛ פֹּ֖ה קָ֑בֶר חֹצְבִ֤י מָרֹום֙ קִבְרֹ֔ו חֹקְקִ֥י בַסֶּ֖לַע מִשְׁכָּ֥ן לֹֽו׃ 17הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה׃ 18צָנֹ֤וף יִצְנָפְךָ֙ צְנֵפָ֔ה כַּדּ֕וּר אֶל־אֶ֖רֶץ רַחֲבַ֣ת יָדָ֑יִם שָׁ֣מָּה תָמ֗וּת וְשָׁ֨מָּה֙ מַרְכְּבֹ֣ות כְּבֹודֶ֔ךָ קְלֹ֖ון בֵּ֥ית אֲדֹנֶֽיךָ׃ 19וַהֲדַפְתִּ֖יךָ מִמַּצָּבֶ֑ךָ וּמִמַּעֲמָֽדְךָ֖ יֶהֶרְסֶֽךָ׃ 20וְהָיָ֖ה בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ׃ 21וְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתָּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָדֹ֑ו וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב לְיֹושֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וּלְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃ 22וְנָתַתִּ֛י מַפְתֵּ֥חַ בֵּית־דָּוִ֖ד עַל־שִׁכְמֹ֑ו וּפָתַח֙ וְאֵ֣ין סֹגֵ֔ר וְסָגַ֖ר וְאֵ֥ין פֹּתֵֽחַ׃ 23וּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָקֹ֣ום נֶאֱמָ֑ן וְהָיָ֛ה לְכִסֵּ֥א כָבֹ֖וד לְבֵ֥ית אָבִֽיו׃ 24וְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל׀ כְּבֹ֣וד בֵּית־אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִעֹ֔ות כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַקָּטָ֑ן מִכְּלֵי֙ הָֽאַגָּנֹ֔ות וְעַ֖ד כָּל־כְּלֵ֥י הַנְּבָלִֽים׃ 25בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד הַתְּקוּעָ֖ה בְּמָקֹ֣ום נֶאֱמָ֑ן וְנִגְדְּעָ֣ה וְנָפְלָ֗ה וְנִכְרַת֙ הַמַּשָּׂ֣א אֲשֶׁר־עָלֶ֔יהָ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס

Obulêbi buyerekire Tiri

1 Obulebi buycrckire Tiri. Mwe mârho g’e Tarsisi muhubulize mwayaâma, bulya olwâkiro lwinyu lwashabirwe: nta nyumpa ecisigire! Erhi barhenga e Kitimi Iyo bàyumvirhe ogwôla mwanzi. 2 Murhungwe n’obwôba, mwe muyûbaka eburhamhi bw’enyanja mwe barhimbûzi b’e Sidoni, mwe abaja-bugo binyu bakâyikira e nyanja! 3 Emburho z’e Nili n’emyâka y’eburhambi bw’Olwîshi bakazâg’igereza omu nyanja ngali, bwo bwâli buhirhi bwâge! ye wali cibuye c’amashanja. 4 Enshonyi zikubumbe, wâni Sidoni, lugerêro lw’oku nyanja! Bulya enyanja yamaderha, mpu: «Ntafumbaga izîmi. ntaburhaga, ntanaleraga bana-rhahana erhi bana-nyere!» 5 Olusiku ogwo mwanzi gwâmanyibwa omu Misiri, bâgeramwo omusisi bayumva ebyabire e Tiri. 6 Muyikirire e Tarsisi, muje mwayâma, mwe muyûbaka oku burhambi bw’enyanja. 7 Ka co cishagala cinyu mwakâg’ilimbira eco, cirya cishagala càsingagwa kurhenga mîra-mîra; cirya cishagala cakag’ihika omu bihugo by’ekuli cagend’iyûbakayo? 8 Ndi warholaga muhigo gwa bene ogwôla kuli Tiri wakâg’igaba amashungwe g’abâmi, n’abarhimbûzi bâge bali baluzi n’abaguzi bâge bali bantu ba lukengwa hano igulu? 9 Nyamuzinda w’Emirhwe ye warhôlaga ogwo muhigo, mpu afunyâze obucîbone bwa ngasi balya boshi balonza okukuzibwa, anarhôhye ngasi bakulu b’eno igulu. 10 Ohingage ecihugo câwe, nk’oku bajira oku burhambi bwa Nili, wâni munyere w’e Tarsisi, bulya nta izîko licihali! 11 Nyakasane alambulire okuboko kwâge oku nyanja, ajugumya amâmi. Arhegesire mpu amâkiro g’omu Kanani gahongolwè. 12 Anaciderha, erhi: «Orhakaciderha mpu wacîbona, bulya washerire, wâni munyere w’e Sidoni! Yimuka, oyîkirire e Kitimi! Ci ciru n’eyo munda nta buholo wâbuganayo!» 13 Loli ecihugo c’Abanya-Kaldeya: olwo lubaga lurhacihabâ. Asîriya alujizire ishubûkiro lya misimbi; bali erhi bàgwîsiremwo emitungo, banayûbakamwo enyumpa nzibu-zibu, ci abihindwire cisinga ca bujonjolekeza. 14 Mubande endûlu, mwe mârho g’e Tarsisi, bulya olwâkiro lwinyu lwahongosire! 15 Okuhandi obwo Tiri âyôrha ayibagirwe myâka makumi gali nda, mango gali nka kalamo k’omwâmi. Enyuma y’eyôla myâka makumi gali nda Tiri âhinduka lwimbo lw’omukazi w’ecishungu: 16 «Rhôla olulanga, ozunguluke olugo, wâni mukazi w’ecishungu mwibagire! Ozihe bwinjinja, oyimbe onayimbize, Iyo bashub’ikuyibuka!» 17 Okuhandi, enyuma za myâka makumi gali nda, Nyakasane âyîsh’irhangula Tiri, naye anashub’ikâkamarha oluhembo lwâge, anashuh’ikahusha n’amâmi goshi g’omu bihugo biba en’igulu. 18 Ci obunguke bwâge n’oluhembo lwâge byakayîsh’irherekêrwa Nyakasane: birhakalundikwa birhakanabikwa muhako, ci obuyunguke bwage bwakûhûbwa halya bayorha baha cmalanga ga Nyakasane, Iyo babona eci balya bayigurhe n’emyambalo y’obulimbi.

Jesaja/Isaiah 23: 1

מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ׀ אֳנִיֹּ֣ות תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֨יִת֙ מִבֹּ֔וא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמֹו׃ 2דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִידֹ֛ון עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃ 3וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְאֹ֖ור תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גֹּויִֽם׃ 4בֹּ֣ושִׁי צִידֹ֔ון כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָעֹ֥וז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רֹומַ֥מְתִּי בְתוּלֹֽות׃ 5כַּֽאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃ 6עִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃ 7הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵֽרָחֹ֖וק לָגֽוּר׃ 8מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּֽעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֨יה֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃ 9יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּאֹ֣ון כָּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃ 10עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֹֽוד׃ 11יָדֹו֙ נָטָ֣ה עַל־הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכֹ֑ות יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃ 12וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־תֹוסִ֥יפִי עֹ֖וד לַעְלֹ֑וז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִידֹ֗ון כִּתִּיִּים ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃ 13הֵ֣ן׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בְחִינָיו עֹרְרוּ֙ אַרְמְנֹותֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃ 14הֵילִ֖ילוּ אֳנִיֹּ֣ות תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃ ס 15וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזֹּונָֽה׃ 16קְחִ֥י כִנֹּ֛ור סֹ֥בִּי עִ֖יר זֹונָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃ 17וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑ה וְזָֽנְתָ֛ה אֶת־כָּל־מַמְלְכֹ֥ות הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ 18וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהוָ֔ה לֹ֥א יֵֽאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵֽחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ יִֽהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשָׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃ פ

Obuhane bw’igulu

1 Ala oku Nyakasane amashereza igulu amanalishâba, amabindamya obusù bwâlyo amanashandabanya abalibâmwo. 2 Oku byâbà oku mudâhwa kwo byâbà n’oku lubaga, oku byâbà kuli nnaka kwo byâbà n’oku muja wâge, oku byâbà oku mugoli kwo byâbà n’oku muja-kazi wage, oku byâbà oku waguza kwo byâbà. n’oku wagula, oku byâbà oku wahoza kwo byâbà n’oku wacihoza, oku byâbà oku walibirwe omwenda, kwo byâbà n’oku wagulire. 3 lgulu lyamasherera okurhankaderhwa, lyamahagulwa bwa nkwira; neci, Nyakasane odesire akôla kanwa. 4 lgulu liri omu mishîbo, lyàbengire; igulu lyàsherire, lyàshâbûsire; amalunga nago gabengire haguma n’igulu. 5 Igulu lyahemwirwe n’amagulu g’abalibâmwo, bulya bavunyire amarhegeko, barhajiraga ebishingânîne, banavuna endagâno y’ensiku n’amango. 6 Okwo kwarhuma igulu lihehêrerwa n’obuhane burhogera abalibâmwo; okwo kwarhuma abalibâmwo bahungumuka, n’abasigire gakola mâhunga gone.

Olwimbo oku cishagala cishûbusire

7 Amamvu g’omurhobo gali omu mishîbo, enkoma z’emizâbîbu zagânusire, n’entwâli z’enshagali zidwîrhe zaniha. 8 Obushagaluke bw’abarhimba engoma bwahwîre, olubi lw’abantu bali oku nsiku nkulu lwahirigisire, n’omuhimbo gw’olulanga gwadumire. 9 Barhacinywa mamvu nka bayimba, amamvu gakola galulira baluganywa. 10 Lukola bijonjolekeza, lulya lugo lulimbira obusha; enyumpa zoshi ziri mpamike, zirhankacihash’ijibwâmwo. 11 Abantu bakola baja balakira amamvu omu njira; enshagali yazimangine lwoshi; amasîma gahirigisire omu cihugo. 12 Nyamanja wa bigûkà yene okola osigire omu lugo; olumvi lwâlo lwajonjolekine, lukola luba mulangabulè. 13 Neci, okwâbà omu mashanja ga hano igulu, kwâyîsh’iba nka kula owaja atwa amashami g’amalehe g’omuzeti, nka kula owaja ahumbûza emizâbîbu bamayus’isârûla. 14 Ci bôhe badwîrhe bayakûza n’izu linene, banashamambira irenge lya Nyakasane kurhenga ebuzikiro bw’izûba. 15 Badwîrhe bakuza Nyakasane ebushoshokero bw’izûba, badwîrhe bakuza izîno lya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli oku birhwa by’omu nyanja. 16 Kurheng’emunda igulu lihekera, rhwamayumva bayimba, mpu; «Irenge oku Mushinganyanya!»

Entambala nzinda

Ci niehe nanaciderha, nti: «Lero namahera! lero nieshi oyu! namajakwo obuhanya! Abalenzi balenganyize! abalenzi badwîrhe balyâlyânya!» 17 Ecôba, enyenga n’omurhego bidwîrhe byammulinda; mwe muba en’igulu! 18 Owaderhe mpu ayâka ecôba, arhogere omu nyenga, anagwârhwe n’omurhego. Neci, emihango y’amîshi g’emalunga yamayîguka, n’ebiriba by’igulu byamajuguma. 19 Igulu lyahahanyusire, lyacibêrire bijonjolekeza; igulu lidwîrhe lyadunga, lyanadungadunga. 20 lgulu lidwîrhe lyadândabagana nka mulalwe, lidwîrhe lyadundagana nka cifumba. Obubi bwâlyo buligogomize; likola lyahenanguka, lirhakacizûka. 21 Mw’olwo lusiku, Nyakasane ahana omurhwe guli omu malunga^t enyanya, na hano idako abâmi bali en’igulu. 22 Bayîsh’ishubûzibwa omu mwîna nka bigorogo; bayîsh’ihêkwa omu mpamikwa, na hano hagera nsiku zirhali nyi, bâhâhwa obuhane bwâbo. 23 Omwezi gwanâtulûle n’izûba enshonyi zilibumbe, bulya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ye wanâyîme oku ntondo ya Siyoni n’aha Yeruzalemu; irenge lyâge lyanalangashanire embere z’abagula bâge.

Jesaja/Isaiah 24: 1

הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בֹּוקֵ֥ק הָאָ֖רֶץ וּבֹֽולְקָ֑הּ וְעִוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֖יץ יֹשְׁבֶֽיהָ׃ 2וְהָיָ֤ה כָעָם֙ כַּכֹּהֵ֔ן כַּעֶ֨בֶד֙ כַּֽאדֹנָ֔יו כַּשִּׁפְחָ֖ה כַּגְּבִרְתָּ֑הּ כַּקֹּונֶה֙ כַּמֹּוכֵ֔ר כַּמַּלְוֶה֙ כַּלֹּוֶ֔ה כַּנֹּשֶׁ֕ה כַּאֲשֶׁ֖ר נֹשֶׁ֥א בֹֽו׃ 3הִבֹּ֧וק׀ תִּבֹּ֛וק הָאָ֖רֶץ וְהִבֹּ֣וז׀ תִּבֹּ֑וז כִּ֣י יְהוָ֔ה דִּבֶּ֖ר אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 4אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙ הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה תֵּבֵ֑ל אֻמְלָ֖לוּ מְרֹ֥ום עַם־הָאָֽרֶץ׃ 5וְהָאָ֥רֶץ חָנְפָ֖ה תַּ֣חַת יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּֽי־עָבְר֤וּ תֹורֹת֙ חָ֣לְפוּ חֹ֔ק הֵפֵ֖רוּ בְּרִ֥ית עֹולָֽם׃ 6עַל־כֵּ֗ן אָלָה֙ אָ֣כְלָה אֶ֔רֶץ וַֽיֶּאְשְׁמ֖וּ יֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ עַל־כֵּ֗ן חָרוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי אֶ֔רֶץ וְנִשְׁאַ֥ר אֱנֹ֖ושׁ מִזְעָֽר׃ 7אָבַ֥ל תִּירֹ֖ושׁ אֻמְלְלָה־גָ֑פֶן נֶאֶנְח֖וּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵֽב׃ 8שָׁבַת֙ מְשֹׂ֣ושׂ תֻּפִּ֔ים חָדַ֖ל שְׁאֹ֣ון עַלִּיזִ֑ים שָׁבַ֖ת מְשֹׂ֥ושׂ כִּנֹּֽור׃ 9בַּשִּׁ֖יר לֹ֣א יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן יֵמַ֥ר שֵׁכָ֖ר לְשֹׁתָֽיו׃ 10נִשְׁבְּרָ֖ה קִרְיַת־תֹּ֑הוּ סֻגַּ֥ר כָּל־בַּ֖יִת מִבֹּֽוא׃ 11צְוָחָ֥ה עַל־הַיַּ֖יִן בַּֽחוּצֹ֑ות עָֽרְבָה֙ כָּל־שִׂמְחָ֔ה גָּלָ֖ה מְשֹׂ֥ושׂ הָאָֽרֶץ׃ 12נִשְׁאַ֥ר בָּעִ֖יר שַׁמָּ֑ה וּשְׁאִיָּ֖ה יֻכַּת־שָֽׁעַר׃ 13כִּ֣י כֹ֥ה יִהְיֶ֛ה בְּקֶ֥רֶב הָאָ֖רֶץ בְּתֹ֣וךְ הָֽעַמִּ֑ים כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת כְּעֹולֵלֹ֖ת אִם־כָּלָ֥ה בָצִֽיר׃ 14הֵ֛מָּה יִשְׂא֥וּ קֹולָ֖ם יָרֹ֑נּוּ בִּגְאֹ֣ון יְהוָ֔ה צָהֲל֖וּ מִיָּֽם׃ 15עַל־כֵּ֥ן בָּאֻרִ֖ים כַּבְּד֣וּ יְהוָ֑ה בְּאִיֵּ֣י הַיָּ֔ם שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 16מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֨עְנוּ֙ צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י אֹ֣וי לִ֑י בֹּגְדִ֣ים בָּגָ֔דוּ וּבֶ֥גֶד בֹּוגְדִ֖ים בָּגָֽדוּ׃ 17פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֖יךָ יֹושֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ 18וְֽ֠הָיָה הַנָּ֞ס מִקֹּ֤ול הַפַּ֨חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹולֶה֙ מִתֹּ֣וךְ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אֲרֻבֹּ֤ות מִמָּרֹום֙ נִפְתָּ֔חוּ וַֽיִּרְעֲשׁ֖וּ מֹ֥וסְדֵי אָֽרֶץ׃ 19רֹ֥עָה הִֽתְרֹעֲעָ֖ה הָאָ֑רֶץ פֹּ֤ור הִֽתְפֹּורְרָה֙ אֶ֔רֶץ מֹ֥וט הִֽתְמֹוטְטָ֖ה אָֽרֶץ׃ 20נֹ֣ועַ תָּנ֤וּעַ אֶ֨רֶץ֙ כַּשִּׁכֹּ֔ור וְהִֽתְנֹודְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֨יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם׃ ס 21וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יִפְקֹ֧ד יְהוָ֛ה עַל־צְבָ֥א הַמָּרֹ֖ום בַּמָּרֹ֑ום וְעַל־מַלְכֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 22וְאֻסְּפ֨וּ אֲסֵפָ֤ה אַסִּיר֙ עַל־בֹּ֔ור וְסֻגְּר֖וּ עַל־מַסְגֵּ֑ר וּמֵרֹ֥ב יָמִ֖ים יִפָּקֵֽדוּ׃ 23וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבֹושָׁ֖ה הַֽחַמָּ֑ה כִּֽי־מָלַ֞ךְ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות בְּהַ֤ר צִיֹּון֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֹֽוד׃ פ

Olwimbo lw’okuvuga omunkwa

1 Nyakasane, we Nyamuzinda wâni, nnonzize okuyâliza irenge lyâwe n’okukuza izîno lyâwe, bulya wayunjuzize emihigo y’okurhangâza wali olalire okujira kurhenga mîra, mihigo ekomîre enakwânîne okucikubagirwa. 2 Neci, ecishagala wacihindwire cirundo ca mabuye, n’olugo luzibuzibu waluhindula nsinga ya bishahukiza. Olugerêro lw’ababisha lurhaciri lugo, lurhakanacifà lwayûbasirwe. 3 Co cirhumire olubaga lwa baciri-misi lwayâliza irenge lyâwe, n’olugo lw’amashanja garhinywa lwakuyôboha. Bulya we lwâkiro lw’omuzamba, we nyamwegemerwa w’omukenyi omu bulagirire bwâge, we kacîkirizo k’enkuba y’ecihonzi, we cihôho c’okulanga oku idûrhu ly’izûba. Bulya omûka gw’abantu bakali kwo guli nka cihonzi c’amango g’e mpôndo. 4 Nka kula idûrhu oku idaho liyumûsire, kwo kuhubya akavulindi k’ababisha; nka kula idûrhu omu cihôho c’ecitû, kwo n’ecihogêro c’abantu bakali cizimangana.

Ishega lirheganyizibwe amashanja goshi

6 Kuli eyira ntondo, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ârheganyiza amashanja goshi ishega ly’enyama zashushagira, ishega ly’amamvu manunu, n’enyama zaja zajembuka omongo, n’amamvu gashongwire. 7 Kuli erya ntondo, asharhula omwenda gwàli gubwisire amashanja goshi, n’ecishiro (ecibambwa) cali cifunisire embaga zoshi. 8 Ahirigisa olufu ensiku n’amango, Nyakasane Nyamuzinda ahorhola emirenge oku ngasi busù, akûla olubaga !wâge enshonyi omu igulu lyoshi. Neci, Nyakasane yene okudesire! 9 Muli olwôla lusiku banâderhe, mpu: «Ye oyo, ye Nyamuzinda wirhu, ye rhwàli rhulangalire oku arhuciza; ye Nyakasane rhwacîkubagiraga. Rhusime rhunacîshingire obucunguzi bwâge. 10 Okuboko kwa Nyakasane kwadekerera kw’eyi ntondo». Mowabu yehe alabarhirwa ahanali, nka kula banalabarhira ebyasi omu mwîna gw’ecamvu. 11 Omu kagarhî k’entondo, alambûla amaboko, nka kula owayôga agalambûla; ci obucîbone bwâge bwafunyâla, ciru amaboko gâge gankacîsêza bwenêne. 12 Enkûta zâwe nzibuzibu azikundula, azijonjole anazihenangulire oku idaho omu katulo.

Jesaja/Isaiah 25: 1

יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֹֽומִמְךָ֙ אֹודֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצֹ֥ות מֵֽרָחֹ֖וק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃ 2כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמֹ֤ון זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעֹולָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃ 3עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גֹּויִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃ 4כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָעֹ֥וז לַדָּ֛ל מָעֹ֥וז לָאֶבְיֹ֖ון בַּצַּר־לֹ֑ו מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֨רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃ 5כְּחֹ֣רֶב בְּצָיֹ֔ון שְׁאֹ֥ון זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ פ 6וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃ 7וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלֹּ֥וט׀ הַלֹּ֖וט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגֹּויִֽם׃ 8בִּלַּ֤ע הַמָּ֨וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמֹּ֗ו יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ פ 9וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ לֹ֖ו וְיֹֽושִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ לֹ֔ו נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֹֽו׃ 10כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דֹושׁ מֹואָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן בְּמֵי מַדְמֵנָֽה׃ 11וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂחֹ֑ות וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָתֹ֔ו עִ֖ם אָרְבֹּ֥ות יָדָֽיו׃ 12וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חֹומֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃ ס

Olwimbo lw’okukuza Nyakasane

1 Muli olwôla lusiku, omu cihugo ca Yuda bayimba, mpu: «Rhugwerhe olugo luzibuzibu! Aluzungulusize olukûta n’ecûgo mpu Iyo arhufungira. 2 Muhamûle enyumvi: olubaga lushinganyanya lugere, lwo lubaga lurhahemuka! 3 Buzibu olanga omurhûla, bulya we bacikubagira. 4 Mukâcikubagira Nyakasane ensiku zoshi, bulya Nyakasane abâ lwâla lw’ensiku n’amango. 5 Neci, ahenangwire abàli bayubasire oku ntondo, n’ecishagala càli cilengerire acirhimba oku idaho, acivumvuza omu katulo. 6 Carhindagirwa n’amagulu, amagulu g’abagalugalu n’enshando z’abazamba». 7 Enjira y’omushinganyanya buba bwirhonzi, we otwîra omushinganyanya enjira nnongêdu. 8 Ncci, omu njira y’obucîranuzi bwâwe mwo rhwakazâg’ikulindira, Yagirwa Nyakasane! Okuderha izîno lyâwe n’okukuyîbuka kwo omurhima gwirhu gucîfinja. 9 Omurhima gwâni we gucîfînja budufu, n’omûka gundimwo we gulongereza. Bulya amango otwîra igulu emanja, Iyo abantu b’en’igulu bamanya obushinganyanya. 10 Erhi bankababalira nyankola-maligo, arhankayigîriraho obushinganyanya; omu cihugo c’obwirhonzi, yehe anakajira ebigalugalu, arhankanabona obukulu bw’irenge lya Nyakasane. 11 Yagirwa Nyakasane, okuboko kwâwe kuli kulambûle, ci bôhe barhadwîrhi bakubona! Bacibona kurhi oyagalwa n’olu lubaga, n’enshonyi zibabumbe! Neci, omuliro gurheganyizîbwe abanzi bâwe, nabo gwâbafonfomera! 12 Yagirwa Nyakasane, we orhushobûza omurhûla, n’ebijiro birhu byoshi, wene orhukolerabyo. 13 Yagirwa Nyakasane, Nyamuzinda wirhu, abandi barhegesi barhali we barhurhambwîre; ci izîno lyâwe dolodolo rhukola rhugashâniza. 14 Banyakwigendera barhakac’ishubiramw’omûka, ebizunguzungu birhakac’ifûla! Bulya wabahanyire wanabamalira, wazâza ciru n’izîno lyâbo. 15 Wayushwîre olubaga, Yagirwa Nyakasane! Wayushwîre olubaga, wayerekana irenge lyâwe; watundugusire embibi z’ecihugo zoshi. 16 Yagirwa Nyakasane. omu marhabi, bàkubirikire; erhi bagogomerwa n’obuhane bwâwe, bàgwira bakushenga. 17 Nka kula omukazi oli izîmi, erhi amango gâge g’okuburha gahika, ayâma erhi mikero erhuma, ntyôlaa kwo nirhu rhwâli rhuyosire embere zâwe, Yagirwa Nyakasane! 18 Rhwàbire izîmi, rhwàyumva emikero, ci rhwàbà nk’abamaburha empûsi! Nta bucire rhwalerhire ccihugo, na nta bantu bahyahya rhwàburhire igulu! 19 Abafu bâwe bâshubiramw’omûka, n’emirhumba yâbo yafûka. Zûki, muyimbe n’omwishingo, mwe mugwishîre omu katulo! Bulya olume lwâwe luli lume lwa bulangashane, n’igulu lyâshub’iburha balya bàli bakola bizunguzungu».

Obukunizi bwa Nyakasane

20 «Kanya, lubaga lwâni. oje omu nyumpa zâwe, onaciyîgalirekwo enyumvi; orhang’icîfulika kasanzi kasungunu kuhika obukunizi bugere. 21 Bulya, ala oku Nyakasane oyo wamahuluka omu ndâro yâge, mpu ayîsh’ihana amabî g’abantu ba hano igulu. Nalyo idaho likola lyâshala omuko lyanywire, lirhakanaciderha mpu lyafulika abantu balyo banizirwe.

Jesaja/Isaiah 26: 1

בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עָז־לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חֹומֹ֥ות וָחֵֽל׃ 2פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גֹוי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃ 3יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁלֹ֣ום׀ שָׁלֹ֑ום כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃ 4בִּטְח֥וּ בַֽיהוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהוָ֔ה צ֖וּר עֹולָמִֽים׃ 5כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָרֹ֔ום קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃ 6תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃ 7אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵֽישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃ 8אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּֽלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃ 9נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֨יךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַֽׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ 10יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹחֹ֖ות יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהוָֽה׃ ס 11יְהוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֨שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃ ס 12יְהוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁלֹ֖ום לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כָּֽל־מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ 13יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זֽוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃ 14מֵתִים֙ בַּל־יִחְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֨דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כָּל־זֵ֖כֶר לָֽמֹו׃ 15יָסַ֤פְתָּ לַגֹּוי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגֹּ֖וי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃ 16יְהוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמֹו׃ 17כְּמֹ֤ו הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ 18הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמֹ֖ו יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ 19יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אֹורֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ ס 20לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר דְּלָתֶיךָ בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־יַעֲבֹור זָֽעַם׃ 21כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקֹומֹ֔ו לִפְקֹ֛ד עֲוֹ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ וְלֹֽא־תְכַסֶּ֥ה עֹ֖וד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃ ס

1 Olwo lusiku, n’engôrho yâge nyôji, nnênènè na nzibuzibu Nyakasane ahana Leviyatani, olya wanjoka okaj’ayongobera, Leviyatani, olya wanjoka w’ebinzongo; âyîrha wankuba-joka w’omu nyanja.

Nyakasane n’olukoma lwage lw’emizâbîbu

2 Olwo lusiku, olukoma lw’emizâbîbu minunu^u, muluyimbire! 3 Niene Nyakasane, nie mulanzi walwo, nnankaludômerera ngasi mango; ndulanga mûshi na budufu Iyo balek’ilushereza. 4 -Ntagwerhi lugurhu. Ye ndigi wanjira nshube mishugi na mashaka? -Nalutulira ebîrha nnaludûlike muliro. 5 Ci abayâkira obulanzi bwâni, bajira omurhûla nâni, bajira omurhûla nâni!

Okubabalirwa n’okuhanwa kwa Yakobo

6 Omu nsiku zâyisha, Yakobo amerakwo emizl, Israheli ayâsa obwâso anajekwo amashami. anayunjuze igulu malehe gâge. 7 Ka amushusire empimbo nka kulya ashurhaga abakâg’imushûrha? Erhi nisi amuyîrha nka kulya ayirhaga abakâg’imuyîrha? 8 Abahanyire erhi abakaga n’okubaluliza; abalibirhakwo n’omûka gwâge mudârhi guli nka mpûsi y’ebushoshokero bw’izûba! 9 Neci, ntyo kw’obubî bwa Yakobo bwazâzibwa; obwo bwo bunguke abona omu kubabalirwa ecâha câge: amabuye g’oluhêro lwâge goshi agavungunyula gabe nka birabuye bya ngwa! Emitungo y’amahêro n’orhujo rhw’okuyôkera enshangi birhakacifà byabonekîne. 10 Neci, cirya cishagala cizibu-zibu cirhaciyimbwâmwo rnuntu: cikola cicibêra bigûkà na mushaka nk’irungu. Mwo amanina gakola gayâbuka, mwo gakola gashiramira n’okukerera akahasi. 11 Amashami nka gamayuma banagavune, abakazi banayishe, bagadûlike muliro. Kwo binali, olu lubaga lurhajira bukengere: co cirhumire omulêmi walwo arhalufa bonjo, n’owalubambaga ârhalubabalire.

Okugaluka kwa bene-Israheli

12 Olwo lusiku, Nyakasane ârhangira okuhûla emyaka yâge, kurhenga oku lwîshi lwa Efrata kuhika aha lushûmo lw’e Misiri. Ninyu mwâyîsh’ija mwarhôlagulwa muguma muguma, mwe, bene Israheli. 13 Olwo lusiku, omu mushekera munene, na balya bàli baherire omu cihugo c’ Asîriya n’abàli bashandabine omu cihugo c’e Misiri bâyîsha, bâkaz’iharamya Nyakasane oku ntondo yâge ntagatifu y’e Yeruzalemu.

Jesaja/Isaiah 27: 1

בַּיֹּ֣ום הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְבֹ֨ו הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדֹולָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּתֹ֑ון וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ ס 2בַּיֹּ֖ום הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ־לָֽהּ׃ 3אֲנִ֤י יְהוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָיֹ֖ום אֶצֳּרֶֽנָּה׃ 4חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֨יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃ 5אֹ֚ו יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁלֹ֖ום לִ֑י שָׁלֹ֖ום יַֽעֲשֶׂה־לִּֽי׃ 6הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃ ס 7הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃ 8בְּסַאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּחֹ֥ו הַקָּשָׁ֖ה בְּיֹ֥ום קָדִֽים׃ 9לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֹֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאתֹ֑ו בְּשׂוּמֹ֣ו׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצֹ֔ות לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃ 10כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃ 11בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּאֹ֖ות מְאִירֹ֣ות אֹותָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינֹות֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְרֹ֖ו לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ ס 12וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 13וְהָיָ֣ה׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשֹׁופָ֣ר גָּדֹול֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

Obuhanya bwarhibukira Samâriya

1 Buhanya oku cimanè c’obucîbone c’abalalwe b’omu Samâriya n’oku bwâso buyumûsire bw’irenge alimbira, enyanya ly’akabanda kayêra bwenêne, mwe mukaz’iyôrha mulalusire! 2 Ala oku arhumirwe na Nyakasane omulume w’entwâli. Ali nka muhûsi gwa lubula, nka mulaba gwâja gwahongola ebintu byoshi, nka nkuba ya cihônzi yaja yahulula; âlika okuboko, âbindulire byoshi oku idaho. 3 Câlabarhwa n’amagulu cirya cimanè abalalwe b’omu Efrayimu balimbira! 4 Na bulya bwâso buyumûsire bw’irenge alimbira, enyanya y’akabanda kayêra bwenêne, kwo bwâbà nk’irehe ly’omutini liyezire embere ecanda cibe: olilangîre, analidôrhola, alimiranguse. 5 Olwôla lusiku, Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe, yêne ashuba cimanê c’irenge n’ishungwè ly’obulimbi ly’amâhunga gasigire g’olubaga lwage; 6 ye wâbwiriza abatwi b’emanja obushinganyanya, anabe burhwâli bwa balya bahagalikira ababisha aha muhango gw’ecishagala.

Abalêbi b’obunywesi

7 Abâla nabo badwîrhe baderhaguza erhi idivayi lirhuma, badwîrhe baja badungadunga erhi mamvu makali garhuma: abadâhwa n’abalêbi bakola baderhaguza erhi marnvu rnakali garhuma, badwîrhe bazâbalikanya erhi idivayi lirhuma, badwîrhe baja badungadunga erhi mamvu makali garhurna, badwîrhe bahahabuka omu rnalêbi gâbo n’okunegemba nka batwa emanja. 8 Neci, ebîbo byâbo byoshi biyunjwire bishaliza byahûsa; nta hantu hacîre! 9 «Ndi alonz’iyigîriza obumanye? Ndi alonz’ihugûlira obulêbi? Ka bana baciyûs’inenêsa amonka, balya bacirhenga oku mabêre ga bannina? 10 Mpu: Irhegeko oku irhegeko, irhegeko oku irhegeko; ihano oku ihano, ihano oku ihano; hitya hala, hitya halîra!^v» 11 Neci, omu nderho ziri nka za mwana wadada n’omu lulimi lw’ihanga mwo yehe akola akaganiza olu lubaga. 12 Ali erhi ababwîzire, erhi: «Obuluhûkiro obu; leki oluhire aluhûke! Ahantu h’obuholo aha!» Ci bôhe barhalonzagya okuyumva. 13 Lero Nyakasane akola ababwiîa aka kanwa, erhi: «Irhegeko oku irhegeko, irhegeko oku irhegeko; ihano oku ihano, ihano oku ihano; hitya ahala, hitya halîra», Iyo baja bazuzurhira banahenganuka, bavunike, bagwe omu murhego banagwârhwe.

Abahanûzi bahi

14 Co cirhumire, muyumve akanwa ka Nyakasane, mwe bagalalambi murhambula olûla lubaga lw’e Yeruzalemu. 15 Munakaderha, mpu: «Rhwajizire eciragâne rhwe n’olufu, rhwanywîre ecihango rhwe n’okuzimu. Obuhanya bwazûka, burharhujire kurhi, bulya obunywesi bwo rhwajizire lwâkiro lwirhu, n’obulyâlya bwo rhwajizire mwêgemero gwirhu». 16 Co cirhumire, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda: «Ala oku mpizire omu Siyoni enshangabuye, ibuye-kaboko-ka-nyumpa, lya citwîro cidârhi, ibuye-ciriba; ngasi ocîlikubagire arhankahuligana. 17 Obwimâna bwo najira mulengo gwâni, n’obushinganyanya bwo bwâbà lugero lwâni. Ci olubula lwahyajira olwâkiro lwinyu lw’obunywesi n’amîshi gâyunjuliza omwêgemero gwinyu. 18 Eciragâne cinyu mwe n’olufu cavunwa, n’ecihango cinyu mwe n’okuzimu cirhâsêre. Amango obuhanya bwazûka, bwammuvungunyula. 19 Ngasi kugera, bwanammugwârha, bulyâla bwâkazigera ngasi sêzi, ngasi mûshi na ngasi budufu, na bwôba bone bwayumvisa obulêbi. 20 Neci, encingo yâbà nyôfi mpu omuntu acilambulirekwo, n’obushiro bwâbà bunyi mpu omuntu acîbwikebo. 21 Bulyala, nka kulya ajiraga oku ntondo ya Perasimi, Nyakasane ashigalika; nka kulya ajiraga omu lubanda lwa Gabaoni, akunira hano akol’ajira omukolo gwâge, omukolo gwâge g’okurhangaza, hano akol’ayûkiriza omulimo gwâge, omulimo gwâge gurhankahash’iyumvîkana. 22 Lero mulekâge okukagalalamba, Iyo enkoba zinyu zilekisêra nakuyumvîrhe omu kanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: okuherêrekera kw’ecihugo coshi mîra kwàlaliragwa.

Omugani gw’omuhinzi

23 Murhege okurhwiri, muyumve izù lyâni; muhwekêre, muyumve akanwa kani. 24 Ka lusiku lwoshi omuhinzi ahinya mpu Iyo arhwêra, atwe emikororonzi ornu ishwa lyâge analiberemwo amalongo? 25 Erhi aba amagalagaza obudaka, k’arharhwêra enkôle, amîre obulo, akulikize engano n’amahemba, eyindi ngano nzibu emuhûlo gw’ishwa lyâge? 26 Nyamuzinda wâge wamuhâga obwo bulenga, ye wanamuyigîrizagya. · 27 Barhahubûla enkolè n’engâlè, n’emizizi ya bomboro barhayigeza oku bulo; ci karhi bakubirhamwo enkôle, na karhi bakubirhamwo obulo. 28 Nka bahûla engano, barhayivungunyula; banayigezekwo emizizi y’engâlè n’ebiterusi, ci barhayituntuma. 29 Okwo nakwo eri nshokano ya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ye muhanûzi w’okurhangaza, ye na mulenga orhajira lugero.

Jesaja/Isaiah 28: 1

הֹ֗וי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתֹּ֑ו אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן׃ 2הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד׃ 3בְּרַגְלַ֖יִם תֵּֽרָמַ֑סְנָה עֲטֶ֥רֶת גֵּא֖וּת שִׁכֹּורֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃ 4וְֽהָ֨יְתָ֜ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתֹּ֔ו אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אֹותָ֔הּ בְּעֹודָ֥הּ בְּכַפֹּ֖ו יִבְלָעֶֽנָּה׃ ס 5בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמֹּֽו׃ 6וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיֹּושֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃ ס 7וְגַם־אֵ֨לֶּה֙ בַּיַּ֣יִן שָׁג֔וּ וּבַשֵּׁכָ֖ר תָּע֑וּ כֹּהֵ֣ן וְנָבִיא֩ שָׁג֨וּ בַשֵּׁכָ֜ר נִבְלְע֣וּ מִן־הַיַּ֗יִן תָּעוּ֙ מִן־הַשֵּׁכָ֔ר שָׁגוּ֙ בָּֽרֹאֶ֔ה פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽה׃ 8כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנֹ֔ות מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֹֽום׃ ס 9אֶת־מִי֙ יֹורֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם׃ 10כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃ 11כִּ֚י בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה וּבְלָשֹׁ֖ון אַחֶ֑רֶת יְדַבֵּ֖ר אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 12אֲשֶׁ֣ר׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֹֽועַ׃ 13וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ וְכָשְׁל֤וּ אָחֹור֙ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנֹוקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃ פ 14לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצֹ֑ון מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 15כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁאֹ֖ול עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה שִׁיט שֹׁוטֵ֤ף כִּֽי־עָבַר לֹ֣א יְבֹואֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃ ס 16לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיֹּ֖ון אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃ 17וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ׃ 18וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת־מָ֔וֶת וְחָזוּתְכֶ֥ם אֶת־שְׁאֹ֖ול לֹ֣א תָק֑וּם שֹׁ֤וט שֹׁוטֵף֙ כִּ֣י יַֽעֲבֹ֔ר וִהְיִ֥יתֶם לֹ֖ו לְמִרְמָֽס׃ 19מִדֵּ֤י עָבְרֹו֙ יִקַּ֣ח אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר יַעֲבֹ֖ר בַּיֹּ֣ום וּבַלָּ֑יְלָה וְהָיָ֥ה רַק־זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה׃ 20כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵֽהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס׃ 21כִּ֤י כְהַר־פְּרָצִים֙ יָק֣וּם יְהוָ֔ה כְּעֵ֖מֶק בְּגִבְעֹ֣ון יִרְגָּ֑ז לַעֲשֹׂ֤ות מַעֲשֵׂ֨הוּ֙ זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָתֹ֔ו נָכְרִיָּ֖ה עֲבֹדָתֹֽו׃ 22וְעַתָּה֙ אַל־תִּתְלֹוצָ֔צוּ פֶּֽן־יֶחְזְק֖וּ מֹֽוסְרֵיכֶ֑ם כִּֽי־כָלָ֨ה וְנֶחֱרָצָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 23הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קֹולִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃ 24הֲכֹ֣ל הַיֹּ֔ום יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֹֽו׃ 25הֲלֹוא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שֹׂורָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֹֽו׃ 26וְיִסְּרֹ֥ו לַמִּשְׁפָּ֖ט אֱלֹהָ֥יו יֹורֶֽנּוּ׃ 27כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאֹופַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט׃ 28לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָדֹ֣ושׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָתֹ֛ו וּפָרָשָׁ֖יו לֹֽא־יְדֻקֶּֽנּוּ׃ 29גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות יָצָ֑אָה הִפְלִ֣יא עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּוּשִׁיָּֽה׃ ס

Obulêbi buyerekire Yeruzalemu

1 Buhanya kuli Ariyeli, Ariyeli, lula lugo Daudi ali ahanziremwo! Muyushûlee omwâka oku gundi mwâka, ensiku nkulu ziyûse zakulikirana, 2 najira Ariyeli buligo: âhinduka ndûlu na mirenge, ânabe omu masù gâni nka luhêro bayôkeraho enterekêro. 3 Nkolaga natwa icumhi omu marhambi gâwe mwoshi, nka kula Daudi ajiraga, nkugorhe nnankufukire enjira y’okuhûna oburhabâle. 4 Wafunyâla weshi, izu lyâwe lyakarhenga omu idaho, lyâkâyumvikana omu budaka nka bihunzi. Nk’izu lya mwômoka, izù lyâwe lyakarhenga omu kuzimu. lyâkâyumvikana omu budaka nk’izu ly’odwîrhe wahwehwerheza. 5 Engabo z’abashombanyi bâwe kwo zâyîsh’iba hitulo hishengeshere, n’engabo y’ababisha bâwe nka nnundo y’ebyâsi yayehûlwa n’empûsi. Oku irindo liguma, oku caligumiza, 6 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe akurhandûla omu mikumgulo, omu misisi, omu cihogêro, omu mpûsi ya kalemêra, omu mulaba n’omu ngulumira y’omuliro yâja yasingônola byoshi. 7 Nka bilôrho, bila omuntu abona budufu, kwo omwandu gw’amashanja goshi gakag’irhêra Ariyeli gwâbè, na balya boshi bakâg’imulwisa n’okumugorha n’okumurhindibuza. 8 Kwo byâbè nka kula omuntu oshalisire alôrha adwîrhe alya, ci erhi asinsimuka, ayumve enda eri bwâmwe; nisi erhi nka kula omuntu ogwerhwe n’enyôrha alôrha adwîrhe anywa, ci erhi asinsimuka, ayumve abengire anayumûsire omumiro. Ntyo kwo gwâbà ogwôla mwandu gw’amashanja gadwîrhe galwisa entondo ya Siyoni. 9 Murhangâle munarhemuke, mube mihûrha munabule okukâbona; mube balalwe, ci arhali ba mamvu, muje mwandandabagana, ci arhali kuba mwanywîre, 10 bulya Nyakasane anammuhiziremwo omûka gw’obudandaguzi; anammuhizire olubwîbwî omu masù -mwe balêbi-, anammufunika irhwe -mwe banyakubona ebifulike-. 11 Ngasi bulêbi byammuberire nka binwa bya lwandiko luzirike. Erhi bankaluhereza omuntu oyîsh’isoma, bamubwire, mpu: «Sornaga», anashuza, erhi: «Ntankahasha, bulya olwandiko luli luzirike». 12 Lero banalushumbiriza omuntu orhish’isoma, bamubwire, mpu: «Somaga»; ci anashuza, erhi: «Ntish’isoma». 13 Nyakasane amaderha, erhi: «Kulya kuba olula lubaga ludwîrhe lwanyegêra omu nderho zône n’okunkuza n’akanwa kône, nobwo omurhima gwâbo guli kulî nâni, na kulya kuba obukenge bankenga liba irhegeko na nyigîrizo zirhenga emw’abantu, 14 nkolaga nashub’ikasomeza olu lubaga n’ebirhangâzo byâni, na ntyo butulutumbe oburhimanya bw’abarhimanya, bunahirigirhe obukengere bw’ab’obukengere bunji.

Obushinganyanya bwahima

15 Buhanya bwâbo abacibundika mpu bafulike Nyakasane emihigo yâbo, abajirira ebijiro byâbo omu mwizimya, baderhe, mpu: «Ndi odwiîrhe warhubona? Ndi orhumanyire?» 16 Kurhi okwo mwaderha butuli! Ka omubumbi ankâgererwa oku ibumba? Ka akalugu kankabwira omubinji wako, erhi: «Arhali ye wambijaga»? Nisi erhi enyungu ebwire omubumbi wayo, erhi: «Ntaco ayishi»? ^w 17 Kali kasanzi kasungunu konene kacisigire Libano âhinduke ishwa lya milehe, n’ishwa ly’emilehe bamanye mpu gukola muzirhu! 18 Mw’olwôla lusiku, ebihuli byayumva ebinwa biri omu citabu, n’amasù g’emihûrha, hano gaba gâmarhenga omu lubwîbwî n’omu mwizimya, gâbona. 19 Abagalugalu bakaz’ibona amasîma ngasi mango muli Nyakasane, nabo abakenyi omu bantu bakaz’icîshingira Omutagatifu w’Israheli. 20 Bulya harhâcibè mwâmi kalibuza, abagalalambi bahirigirha, na ngasi boshi balingûza amabî baherêrekera: 21 bo balya bashobeka abandi omu nderho zâbo, balya barhegera omutwî w’emanja aha muhango, n’abalonza okuheza omwêru-kwêru. 22 Co cirhumire, kwo adesire ntayâla Nyakasane Nyamuzinda w’enyumpa ya Yakobo, olya wacungulaga Abrahamu: «Kurheng’ene Yakobo arhakacirhà omurhima, n’omu busù bwâge nta nshonyi zacimubè, 23 bulya hano abona abana bâge, gwo mukolo gw’amaboko gâni, akuza izîno lyâni, akuza Omutagatifu wa Yakobo, arhînya Nyamuzinda w’lsraheli. 24 Ab’omurhima gw’obuhalanjisi, bâyiga oburhimanya, nabo baburhunduli bâyiga obumanye».

Jesaja/Isaiah 29: 1

הֹ֚וי אֲרִיאֵ֣ל אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת חָנָ֣ה דָוִ֑ד סְפ֥וּ שָׁנָ֛ה עַל־שָׁנָ֖ה חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּ׃ 2וַהֲצִיקֹ֖ותִי לַֽאֲרִיאֵ֑ל וְהָיְתָ֤ה תַֽאֲנִיָּה֙ וַֽאֲנִיָּ֔ה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל׃ 3וְחָנִ֥יתִי כַדּ֖וּר עָלָ֑יִךְ וְצַרְתִּ֤י עָלַ֨יִךְ֙ מֻצָּ֔ב וַהֲקִֽימֹתִ֥י עָלַ֖יִךְ מְצֻרֹֽת׃ 4וְשָׁפַלְתְּ֙ מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִי וּמֵֽעָפָ֖ר תִּשַּׁ֣ח אִמְרָתֵ֑ךְ וְֽ֠הָיָה כְּאֹ֤וב מֵאֶ֨רֶץ֙ קֹולֵ֔ךְ וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃ 5וְהָיָ֛ה כְּאָבָ֥ק דַּ֖ק הֲמֹ֣ון זָרָ֑יִךְ וּכְמֹ֤ץ עֹבֵר֙ הֲמֹ֣ון עָֽרִיצִ֔ים וְהָיָ֖ה לְפֶ֥תַע פִּתְאֹֽם׃ 6מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ תִּפָּקֵ֔ד בְּרַ֥עַם וּבְרַ֖עַשׁ וְקֹ֣ול גָּדֹ֑ול סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אֹוכֵלָֽה׃ 7וְהָיָ֗ה כַּֽחֲלֹום֙ חֲזֹ֣ון לַ֔יְלָה הֲמֹון֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־אֲרִיאֵ֑ל וְכָל־צֹבֶ֨יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּ וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃ 8וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ יַחֲלֹ֨ם הָרָעֵ֜ב וְהִנֵּ֣ה אֹוכֵ֗ל וְהֵקִיץ֮ וְרֵיקָ֣ה נַפְשֹׁו֒ וְכַאֲשֶׁ֨ר יַחֲלֹ֤ם הַצָּמֵא֙ וְהִנֵּ֣ה שֹׁתֶ֔ה וְהֵקִיץ֙ וְהִנֵּ֣ה עָיֵ֔ף וְנַפְשֹׁ֖ו שֹׁוקֵקָ֑ה כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה הֲמֹון֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־הַ֥ר צִיֹּֽון׃ ס 9הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּֽעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָֽׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃ 10כִּֽי־נָסַ֨ךְ עֲלֵיכֶ֤ם יְהוָה֙ ר֣וּחַ תַּרְדֵּמָ֔ה וַיְעַצֵּ֖ם אֶת־עֵֽינֵיכֶ֑ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־רָאשֵׁיכֶ֥ם הַחֹזִ֖ים כִּסָּֽה׃ 11וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל כְּדִבְרֵי֮ הַסֵּ֣פֶר הֶֽחָתוּם֒ אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ אֹתֹ֗ו אֶל־יֹודֵ֥עַ הַסֵּפֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַר֙ לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃ 12וְנִתַּ֣ן הַסֵּ֗פֶר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָדַ֥ע סֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַ֕ר לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי סֵֽפֶר׃ ס 13וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבֹּ֖ו רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה׃ 14לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יֹוסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃ ס 15הֹ֛וי הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵֽיהוָ֖ה לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יֹודְעֵֽנוּ׃ 16הַ֨פְכְּכֶ֔ם אִם־כְּחֹ֥מֶר הַיֹּצֵ֖ר יֵֽחָשֵׁ֑ב כִּֽי־יֹאמַ֨ר מַעֲשֶׂ֤ה לְעֹשֵׂ֨הוּ֙ לֹ֣א עָשָׂ֔נִי וְיֵ֛צֶר אָמַ֥ר לְיֹוצְרֹ֖ו לֹ֥א הֵבִֽין׃ 17הֲלֹוא־עֹוד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔ר וְשָׁ֥ב לְבָנֹ֖ון לַכַּרְמֶ֑ל וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃ 18וְשָׁמְע֧וּ בַיֹּום־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃ 19וְיָסְפ֧וּ עֲנָוִ֛ים בַּֽיהוָ֖ה שִׂמְחָ֑ה וְאֶבְיֹונֵ֣י אָדָ֔ם בִּקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל יָגִֽילוּ׃ 20כִּֽי־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץ וְכָ֣לָה לֵ֑ץ וְנִכְרְת֖וּ כָּל־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן׃ 21מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔ר וְלַמֹּוכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּן וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיק׃ ס 22לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבֹושׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃ 23כִּ֣י בִ֠רְאֹתֹו יְלָדָ֞יו מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֛י בְּקִרְבֹּ֖ו יַקְדִּ֣ישֽׁוּ שְׁמִ֑י וְהִקְדִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־קְדֹ֣ושׁ יַֽעֲקֹ֔ב וְאֶת־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲרִֽיצוּ׃ 24וְיָדְע֥וּ תֹֽעֵי־ר֖וּחַ בִּינָ֑ה וְרֹוגְנִ֖ים יִלְמְדוּ־לֶֽקַח׃

Okunywâna na Misiri kuli kurhamira busha

1 Buhanya bwâbo abana bagomi! Nyakasane okudesire. Banakarhoôa emihigo erhali yâni n’okujira ebiragâne ntababwîraga, na ntyo balundike obubî oku bundi. 2 Badwîrhe barhôla enjira y’okuja e Misiri barhanandôsizi, mpu balongeze oburhabâle emwa Faraoni banalongeze olwâkiro omu cihôho ca Misiri, 3 Ci oburhabâle bwa Faraoni burhabalêrhere ezirhali nshonyi, n’olwâkiro omu cihôho ca Misiri lwababumba ntemu. 4 Neci, abaluzi bâge bali e Sowâni, n’abaja-bugo bâge bahika cingana e Hanesi. 5 Boshi boshi badwîrhe barhebwa n’olubaga lurhankabakwânana cici; olurhankabalerhera burhabâle nisi erhi bunguke, ci nshonyi zône zône n’entemu. 6 Obulêbi buyerekire ensimba z’e Negebu. Omu cihugo c’amalibuko n’amaganya, omu cihugo cilûmbamwo entale nkazi n’endume, omu cihugo c’empiri n’enkuba-joka yâja yâbalala nka kanyunyi, b’âbo badwîrhe obuhirhi bwâbo oku ndogomi, n’ebirugu by’engulo ndârhi oku ngamiya, babihêkera olubaga lurhâbakwânane cici: 7 oburhabâle bw’abanya-Misiri buli bwa burhebanyi bunali bwa busha. Co cirhumire nyîrika eco cihugo elya «Rahabu ntahuligana»!

Endagâno

8 Ci lero ogendage, oj’iyandika ako kanwa embere zabo oku hipaho, okasiribe omu citabu, Iyo buyîsh’iba buhamirizi bw’ensiku n’amango omu nsiku zayîsha. 9 Bulya luli lubaga lugoma, bali bana balyâlya, bana barhalonza okuyumva amarhegeko ga Nyakasane. 10 Banakaz’ibwîra abalêbi, mpu: «Murhalêbaga!» na banyakubona ebifulike, mpu: «Murharhufulûliraga eby’okuli, murhubwire ebya okurhusimîsa, mubone eby’oburhebanyi! 11 Murhenge omu njira, muyegûke omu mulimbwa, munarhenzeho Omutagatifu w’Israheli!» 12 Co cirhumire, ntyâla kwo adesire Omutagatifu w’Israheli: «Ebwa kuba mwagayaguzize akâla kanwa, mwacîkubagira obunywesi n’obulyâlya mwanabuyêgemera, 13 eco câha cikola câmmuhindukira nka bubere buberesire omu lukûta lulîrî; lunayôrhe nka kurhunda lwamarhunda, lero obone oku kuhongoka lwamahongoka oku caligumiza. 14 Olwo lukûta kwo lwâbà buvunguvungu nka kula akabindi k’omubumbi kavungunyuka buzira owâkafà lukogo, obone barhankacirhôlamwo ehijo hy’okudahulirakwo omuliro ecîko, nisi erhi okulegerakwo amîshi omu cidêka». 15 Bulya ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda, Omutagatifu w’lsraheli: «Omu kugaluka emunda ndi n’omu kuyôrha murhulwire mwo mwarhenga obucire bwinyu; omu kudêkerera n’omu kundangalira mwo mwarhenza oburhwâli bwinyu», ci murhalonzagya! 16 Ci mwehe, mpu: «Nanga! Rhwashona oku biterusi, rhuciyâkire!» Neci, kuyâka mwanayâka! Kandi, mpu: «Rhwashona oku ngâlè mbidu!» Ci abammuminisire baba bahidu kummulusha! 17 Ecihumbi c’abantu câminikwa na muntu muguma; bantu barhanu bammulibisa, kuhika abâbe basigîre muli mwe bayôrhe nka nturûro ngwîke ah’irhwerhwe ly’entondo, nka cimanyîso ciri oku hirhondo.

Olukogo lwa Nyakasane

18 Ci Nyakasane adwîrhe alinga amango ammubabalira; co cirhumire amayîmuka mpu ammuyereke olukogo lwâge, bulya Nyakasane aba Nyamuzinda mushinganyanya; iragi lyabo ngasi boshi bamulangalira! 19 Neci, wâni lubaga lwa Siyoni luba omu Yeruzalemu, orhakacirhoza mulenge bundi. Mango okabanda endûlu, âkufà lukogo, mango âkayumva izù lyâwe, akushuza. 20 Omu ntânya, Nyakasane ammuha omugati, n’omu malibuko, ammuha amîshi. Omuyigîriza wâwe arhakacicîfulika bundi, n’amasù gâwe gakola gakabona Omuyigîriza wâwe. 21 Amarhwiri gâwe gânayumve baderha omu nyuma zâwe, mpu: «Eyi yo njira, muyishimbe, abe ebwa kulyo erhi ebwa kumosho!» 22 Mwâkaz’ilola nk’izinga enshushano zinyu zàtulagwa n’amarhale n’ensalamu zinyu nshige masholo. Okabikabulira kulî nk’izinga, obibwîre, erhi: «Rhengi!» 23 Akuniêkeza enkuba oku mburho wânarhwere omu idaho; ebiryo byânarhenge omu budaka byaluga binanune; mw’olwo lusiku, amaso gâwe ganayabukire omu kahasi kagali. 24 Enkafu n’endogomi zihinga idaho, zâkalya akahasi kalimw’omuloba, kaberûle bwinja n’akasale n’olwîbo. 25 Oku ngasi ntondo ndîrî na ngasi karhondo kayînamusire, kwâbà emigezi n’enyîshi, olusiku lw’okumalirwa kw’omwandu gw’abantu, amango enkingi zâhongoka. 26 Obulângale bw’omwezi bwahinduka nka bulângale bw’izûba, n’obulângale bw’izûba buyushuke kali nda, nka bulângale bwa nsiku nda, olusiku Nyakasane anarhube ebihulu by’olubaga lwâge anayumye enzigo z’ebibande byâlwo.

Okuhererekera kw’Asîriya

27 Ala oku izîno lya Nyakasane ly’eryo lyarhenga erhali hôfi; ayîsha ankuza n’oburhe bunji burhankalindwa. Akanwa kâge kayunjwire bukali, n’olulimi lwâge lwayisha lwalaza nka ngulumira ya muliro. 28 Omûka gwâge gugwerhe omuhûsi guli nka gwa nshalalo ya lwîshi yankahika omuntu omu igosi. Ayîshir’iyerûla amashanja n’olwîbo lw’okubamalîra n’okubahira akacîkirizo k’okubahabula omu mishaya. 29 Mwarhondêra okuyimba, nka kula banajira obudufu bw’olusiku lukulu; mwayumva amasîma emurhima, nka kula bangenda baziha orhurhêra amango baja oku ntondo ya Nyakasane, Lwâla lw’lsraheli. 30 Nyakasane âyumvisa izù lyâge ly’irenge, anayerekane obuzirho bw’okuboko kwâge, omu bukunizi bunene n’omu ngulumira y’omuliro, omu milazo, omu nkuba y’ecihûsi n’ey’olubula. 31 Asîriya ageramwo ornusisi hano ayumva izu lya Nyakasane, ol’imushûrha n’akarhi kâge. 32 Ngasi muhûsi gwa karhi Nyakasane amurhimba gwakulikirwa n’engoma, ennanga. Amulwisa anadwîrhe azunguza okuboko. 33 Neci, ennundo y’enshâli eri nteganye kurhenga mîra; erheganyizîbwe mwârni naye. Omu mwîna rnuliri na mugali, enshâli mwandu z’okutwâna omuliro ziri nnunde. Omûka gwa Nyakasane, nka nshalalo ya cibiriti, gwahirakwo omuliro.

Jesaja/Isaiah 30: 1 הֹ֣וי בָּנִ֤ים סֹֽורְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֤ות עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפֹ֥ות חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃ 2הַהֹלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעֹוז֙ בְּמָעֹ֣וז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְסֹ֖ות בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃ 3וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָעֹ֥וז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃ 4כִּֽי־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃ 5כֹּ֣ל הֹבִ֔אִישׁ עַל־עַ֖ם לֹא־יֹועִ֣ילוּ לָ֑מֹו לֹ֤א לְעֵ֨זֶר֙ וְלֹ֣א לְהֹועִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃ ס 6מַשָּׂ֖א בַּהֲמֹ֣ות נֶ֑גֶב בְּאֶרֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעֹופֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל־כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵֽילֵהֶ֗ם וְעַל־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֹֽוצְרֹתָ֔ם עַל־עַ֖ם לֹ֥א יֹועִֽילוּ׃ 7וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת׃ 8עַתָּ֗ה בֹּ֣וא כָתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְיֹ֣ום אַחֲרֹ֔ון לָעַ֖ד עַד־עֹולָֽם׃ 9כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹֽא־אָב֥וּ שְׁמֹ֖ועַ תֹּורַ֥ת יְהוָֽה׃ 10אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹחֹ֑ות דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָקֹ֔ות חֲז֖וּ מַהֲתַלֹּֽות׃ 11ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 12לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְדֹ֣ושׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מָֽאָסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָלֹ֔וז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃ 13לָכֵ֗ן יִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֹ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחֹומָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָבֹ֥וא שִׁבְרָֽהּ׃ 14וּ֠שְׁבָרָהּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יֹוצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתֹו֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתֹּ֥ות אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃ פ 15כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְדֹ֣ושׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּֽהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃ 16וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃ 17אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם־נֹותַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֨רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־הַגִּבְעָֽה׃ 18וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהוָה֙ לַֽחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַֽחֶמְכֶ֑ם כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהוָ֔ה אַשְׁרֵ֖י כָּל־חֹ֥וכֵי לֹֽו׃ ס 19כִּי־עַ֛ם בְּצִיֹּ֥ון יֵשֵׁ֖ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם בָּכֹ֣ו לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנֹ֤ון יָחְנְךָ֙ לְקֹ֣ול זַעֲקֶ֔ךָ כְּשָׁמְעָתֹ֖ו עָנָֽךְ׃ 20וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא־יִכָּנֵ֥ף עֹוד֙ מֹורֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹאֹ֥ות אֶת־מֹורֶֽיךָ׃ 21וְאָזְנֶ֨יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵֽאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ לְכ֣וּ בֹ֔ו כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ׃ 22וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמֹ֣ו דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֹֽו׃ 23וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֨חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָֽאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃ 24וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃ 25וְהָיָ֣ה׀ עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַ וְעַל֙ כָּל־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי־מָ֑יִם בְּיֹום֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים׃ 26וְהָיָ֤ה אֹור־הַלְּבָנָה֙ כְּאֹ֣ור הַֽחַמָּ֔ה וְאֹ֤ור הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּאֹ֖ור שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּיֹ֗ום חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמֹּ֔ו וּמַ֥חַץ מַכָּתֹ֖ו יִרְפָּֽא׃ ס 27הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפֹּ֔ו וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑ה שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשֹׁונֹ֖ו כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת׃ 28וְרוּחֹ֞ו כְּנַ֤חַל שֹׁוטֵף֙ עַד־צַוָּ֣אר יֶֽחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גֹויִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃ 29הַשִּׁיר֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּֽהֹולֵךְ֙ בֶּֽחָלִ֔יל לָבֹ֥וא בְהַר־יְהוָ֖ה אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל׃ 30וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהוָ֜ה אֶת־הֹ֣וד קֹולֹ֗ו וְנַ֤חַת זְרֹועֹו֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אֹוכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד׃ 31כִּֽי־מִקֹּ֥ול יְהוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃ 32וְהָיָ֗ה כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ יְהוָה֙ עָלָ֔יו בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּרֹ֑ות וּבְמִלְחֲמֹ֥ות תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם־בָּהּ 33כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם־הוּא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּנַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ ס

^r22.1 Yeshayahu ashambire ehi binwa erhi Hezekiyahu amayusihima abanya Asuru, mwaka gwa 701 embere z’okuburhwa kwa Yezu.

^s22.8 Mwakengire oku cibikira amîshi muhako, ci, mwayibagira okuhûna oburhabâle emwa Nyamuzinda.

^t24.21 Omurhwe guli omu malunga enyanya: kwo kuderha nyenyêzi.

^u27.2 Olukoma lw’emizâbîbu minunu ye Israheli, cikwône lsraheli odesirwe ahâla, ali lsraheli mwemezi; arhali lsraheli w’omugoma badesire omu cigabi ca 4, 1-7.

^v28.10 Abadâhwa babî n’abalêbi h’obunywesi bashekera Yeshayahu n’okukaziderha mpu ngasi bamuyumvirhiza boshi banali bana barho bonebone; mpu ciru anakolesc enderho ziri nka mwana wayiga okudâda. Yeshayahu abayeresire, erhi: «Ciru ninyu Nyamuzinda amuyigîriza omu lulimi lw’ihanga (kwo kuderha omu lulimi lw’abasirika b’e Asûru).

^w29.16Olu lwiganyo lwalikolêsibwe bwenêne n’abalêli omu kulonza okuderha oku omuntu, Nyamuzinda ayegemera na kandi oku okuvunika kw’omuntu kuba kulemhu nka kulaenyungu erhimang’ibereka.

Abanya-Misiri bali bantu kwône

1 Buhanya bwâbo abayandagalir’e Misiri mpu bagend’ilongezayo oburhabâle. Bacîkubagira ebiterusi byâbo, balangalira engâlè zabo mpu kwenge ziri nyinyi, n’abashona oku biterusi mpu kwenge bali bazibu, ci barhagalamira emunda Omutagatifu w’lsraheli ali, barhanadôsa Nyakasane. 2 Nobwo naye aba murhimanya: anahash’ilêrha obuhanya, arhanashuba omu kanwa kâge! Azûka, âhagalike ogwo murhwe gw’abantu babî n’oburhabâle bwa banyankola-maligo. 3 Omunya-Misiri ali muntu kwône, ci arhali nyamuzinda; ebiterusi byâge biri bya bûnya-mubiri, ci birhali bya bunya-mûka. Hano Nyakasane aba nk’alambûla okuboko, omurhabâzi adungubeja, na nyakurhabâlwa âhenganuke: bombi na bombi bâherêrekera. Nyakasane ye muciza wa Yeruzalemu 4 Neci, ntyâla kwo Nyakasane ambwîzire: «Nka kula entale erhi omwana w’entale elumba mpu efungire omunyama gwâyo, ciru bangere banji bankayîshagamukira, erhayôboha izù lyâbo erhanayâka akahababo kâbo, ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe anayandagalire oku ntondo ya Siyoni, oku hirhondo hyâge, al’ikozakwo entambala. 5 Nka kula ebinyunyi bilambûla ebyûbi byâbyo, ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe afungira Yeruzalemu; âmufungira ânamucize, âmubabalira anamulikuze. 6 Galuki emwa olya mwali mugomire, bene Israheli! 7 Neci, muli olwo lusiku, ngasi muguma âkabulira enshushano zâge z’amarhale n’ensanamu zâge z’amasholo, ezi mwatulaga n’amaboko ginyu manya-byâha. 8 Asîriya ayîrhwa n’engôrho, ci erhali ya muntu; agera omu bôji bw’engôrho, ci arhali ya muntu; Asîriya âkûla idârhi abona eyo ngôrho, n’abana bâge b’emisole bâgwarhwa mpira. 9 Ecôba cârhuma alekêrera olwâla lwâge, n’abarhambo b’abasirika bâge, omu kutwika omurhima, barhiba ecimanyîso câbo. Akola kali ka Nyakasane, ojira omuliro gwâge aha Siyoni, n’ecibêye câge aha Yeruzalemu.

Jesaja/Isaiah 31: 1

הֹ֣וי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֨יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּֽרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְדֹ֣ושׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ 2וְגַם־ה֤וּא חָכָם֙ וַיָּ֣בֵא רָ֔ע וְאֶת־דְּבָרָ֖יו לֹ֣א הֵסִ֑יר וְקָם֙ עַל־בֵּ֣ית מְרֵעִ֔ים וְעַל־עֶזְרַ֖ת פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ 3וּמִצְרַ֤יִם אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וְסוּסֵיהֶ֥ם בָּשָׂ֖ר וְלֹא־ר֑וּחַ וַֽיהוָ֞ה יַטֶּ֣ה יָדֹ֗ו וְכָשַׁ֤ל עֹוזֵר֙ וְנָפַ֣ל עָזֻ֔ר וְיַחְדָּ֖ו כֻּלָּ֥ם יִכְלָיֽוּן׃ ס 4כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְהוָ֣ה׀ אֵלַ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֶהְגֶּה֩ הָאַרְיֵ֨ה וְהַכְּפִ֜יר עַל־טַרְפֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר יִקָּרֵ֤א עָלָיו֙ מְלֹ֣א רֹעִ֔ים מִקֹּולָם֙ לֹ֣א יֵחָ֔ת וּמֵֽהֲמֹונָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲנֶ֑ה כֵּ֗ן יֵרֵד֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות לִצְבֹּ֥א עַל־הַר־צִיֹּ֖ון וְעַל־גִּבְעָתָֽהּ׃ 5כְּצִפֳּרִ֣ים עָפֹ֔ות כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם גָּנֹ֥ון וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃ 6שׁ֗וּבוּ לַאֲשֶׁ֛ר הֶעְמִ֥יקוּ סָרָ֖ה בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7כִּ֚י בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא יִמְאָס֗וּן אִ֚ישׁ אֱלִילֵ֣י כַסְפֹּ֔ו וֶאֱלִילֵ֖י זְהָבֹ֑ו אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָכֶ֛ם יְדֵיכֶ֖ם חֵֽטְא׃ 8וְנָפַ֤ל אַשּׁוּר֙ בְּחֶ֣רֶב לֹא־אִ֔ישׁ וְחֶ֥רֶב לֹֽא־אָדָ֖ם תֹּֽאכֲלֶ֑נּוּ וְנָ֥ס לֹו֙ מִפְּנֵי־חֶ֔רֶב וּבַחוּרָ֖יו לָמַ֥ס יִהְיֽוּ׃ 9וְסַלְעֹו֙ מִמָּגֹ֣ור יַֽעֲבֹ֔ור וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לֹו֙ בְּצִיֹּ֔ון וְתַנּ֥וּר לֹ֖ו בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס

Mwâmi mushinganyanya

1 Ala oku hayisha omwâmi mushinganyanya n’abaluzi barhambula nk’oku binashingânîne. 2 Ngasi muguma abè nka kacîkirizo ka mpûsi na lwâkiro bayâkiraho enkuba y’ecihûsi, bâba nka nyîshi omu budaka buyumûsire, nka cihôho ca lwâla lunenene omu cihugo c’idûrhu likali. 3 Amasù ga banyakubona garhakacihûrha, n’amarhwiri g’abumvirhizi gakola gakayumva bwinja. 4 Abarhacija emurhima bakola bakacîrhegereza, n’olulimi lw’engagamizi lwâkaderha bwinja. 5 Omugalugalu arhakaderhwa mpu ye muluzi, nisi endyâlya mpu ye muhanyi.

Omugalugalu n’omuntu nkana

6 Bulya omugalugalu bigalugalu aderha, n’omurhima gwâge bubi gukengera: anakajira nka nyankola-maligo n’okujacira Nyakasane, anakaleka omushalye afa n’ishali n’okuyîma ogwerhwe n’enyorha ecinyôbwa. 7 Endyâlya yôhe, ebijiro byâyo biba bibi: enakahiga emigabo y’okuherêrekeza abanyinyi omu kuhamîriza eby’obunywesi, ciru abakenyi bakabàbahashire okuyerekana oku bo bayâzize. 8 Ci omuntu nkana, migabo nkana ahiga, arhanajira ebirhali bijiro nkana.

Oku bakazi bolo

9 Mwe bakazi balera-ngolo, yîmuki, muyumve izù lyâni! Mwe binyere birhashibirira bici, murhege okurhwiri, muyumve akanwa kâni! 10 Enyuma lya mwâka muguma na nsiku nsungunu, mwâgeramwo omusisi, wâni balera-ngolo, bulya harhacibe kuhumbûla emizâbîbu nisi erhi okusarûla emyâka. 11 Mujugume, wâni balera-ngolo, mudirhimane. mwe murhashibiriri bici! Muhogole emyambalo yinyu, muyôrhe busha, mushwekere sunzu ecibunu. 12 Mucikomombe ecifuba, mulakire amashwa ginyu minjinja n’emizâbîbu yinyu yakazag’iyâna bwenêne. 13 Mulakire obudaka bw’olubaga lwâni, omudwîrhe mwamera emishûgi n’amarhadu, mulakire ciru n’enyumpa zoshi z’amasîma n’olula lugo lw’enshagali lwoshi. 14 Bulya enyumpa y’ebwâmi yalekêrerwa, ecishagala cakag’idudûsa cashuba bigûkà, olugo lwa Ofeli n’enkingi yalwo y’ebulabi byahinduka bulumba bwa nsimba oku nsiku n’amango, bicibêre ishubûkiro ly’endogomi na lwabuko lw’amaso.

Omurhûla yo mburho y’obushinganyanya

15 Ci buzinda rhwâbulagirwakwo omûka gw’enyanya. Obwo irungu lyanahinduka ishwa lya milehe, n’ishwa ly’emilehe bamanye mpu gukola muzirhu! 16 Obucîranuzi bwayîsh’iyîma omw’irungu n’obushinganyanya bwayûbaka omu ishwa ly’emilehe. 17 Emburho y’obushinganyanya gwâbà murhûla, n’obushinganyanya bwâlerha obuholo n’akahwenyenye ensiku n’amango. 18 Olubaga lwâni lwayûbaka ahantu h’omurhûla, omu nyumpa zirimwo akahwenyenye, n’omu ndâro zirimwo obuholo, 19 ciru enkuba y’olubula yankakundula omuzirhu, erhi olugo luhongoke. 20 lragi linyu mwe mwâkamîra emburho ngasi hoshi hali amîshi n’okukâleka enkafu n’endogomi zinyu zayâbuka nk’oku zilonzize!

Jesaja/Isaiah 32: 1

הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ׃ 2וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַֽחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָיֹ֔ון כְּצֵ֥ל סֶֽלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃ 3וְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאָזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה׃ 4וּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשֹׁ֣ון עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֹֽות׃ 5לֹֽא־יִקָּרֵ֥א עֹ֛וד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵֽאָמֵ֖ר שֹֽׁועַ׃ 6כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבֹּ֖ו יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשֹׂ֣ות חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהוָה֙ תֹּועָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃ 7וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמֹּ֣ות יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל עֲנָוִים בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְיֹ֖ון מִשְׁפָּֽט׃ 8וְנָדִ֖יב נְדִיבֹ֣ות יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיבֹ֥ות יָקֽוּם׃ פ 9נָשִׁים֙ שַֽׁאֲנַנֹּ֔ות קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קֹולִ֑י בָּנֹות֙ בֹּֽטחֹ֔ות הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃ 10יָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּֽטְחֹ֑ות כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֹֽוא׃ 11חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנֹּ֔ות רְגָ֖זָה בֹּֽטְחֹ֑ות פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲגֹ֖ורָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃ 12עַל־שָׁדַ֖יִם סֹֽפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃ 13עַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י קֹ֥וץ שָׁמִ֖יר תַּֽעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כָּל־בָּתֵּ֣י מָשֹׂ֔ושׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃ 14כִּֽי־אַרְמֹ֣ון נֻטָּ֔שׁ הֲמֹ֥ון עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרֹות֙ עַד־עֹולָ֔ם מְשֹׂ֥ושׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃ 15עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּרֹ֑ום וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל וְכַרְמֶל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃ 16וְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃ 17וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁלֹ֑ום וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עֹולָֽם׃ 18וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁלֹ֑ום וּֽבְמִשְׁכְּנֹות֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנֹּֽות׃ 19וּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃ 20אַשְׁרֵיכֶ֕ם זֹרְעֵ֖י עַל־כָּל־מָ֑יִם מְשַׁלְּחֵ֥י רֶֽגֶל־הַשֹּׁ֖ור וְהַחֲמֹֽור׃ ס

Obuyôkoke bwa Yeruzalemu

1 Buhanya bwâwe, we kashâba orhashâbirwa, we mulenzi orhalenganywa! Amango wâbà wamayus’ishâba, nâwe washâbwa, amango wâbà wamâyus’ilenganya, nâwe wâlenganyibwa! 2 Yagirwa Nyakasane, orhufe lukogo, rhucîkwibagire! Okazibà kuboko kwirhu ngasi sêzi na bucire bwirhu omu mango g’amalibuko. 3 Zikayumva babanda akakù, embaga zinakûle idârhi; erhi wankanayîmuka ntya, amashanja ganashandabane. 4 Ebi wanyagaga kwo babiguka nka kula baguka amahanzi; kwo bacîhunika kuli byo nka hitù hya nzige. 5 Nyakasane alengerîre, bulya endâro yâge yo eba emalunga; ayunjuza Siyoni obucîranuzi n’obushinganyanya. 6 Ye nyamwegemerwa w’ensiku z’obuzine bwâwe. Obugale bwankaciza, bwo burhimanya n’obumanye; okurhînya Nyakasane, bwo buhirhi bwâwe. 7 Ala oku abantu b’e Ariyeli badwîrhe babandira orhuhababo omu njira; abaja-bugo b’omurhûla bayîsha balaka banalakûla. 8 Omu mirimbwa murhaciyimbwa ndi, ntâye ocidwîrhe wagera omu njira. Bavunyire eciragâne, bagayaguza abahamirizi, barhacikenga ndi. 9 Ecihugo ciri omu mishîbo, cidwîrhe cafananda; Libano enshonyi zàmubumbire, ayumûsire Saroni kwo akola acibêra nk’irungu; Bashani na Karmeli barhacimerakwo hyâsi. 10 «Lero nkolaga nayimanga, Nyakasane okudesire, nkolaga nayîmuka, nkolaga nalengerera. 11 Mwabire izîmi ly’akahasi, mwaburha ebijangala; omuka gwâni gwammusingônola nka muliro. 12 Amashanja gâsingônoka, gashube nka luvu lwa nshwagara; nka mishûgi mirhemagule, bâkwebwa omu muliro, egulumire. 13 Mwe muli kulî, muyumve ebi najizire, ninyu mwe muli hôfi, mumanye oburhwâli bwâni!» 14 Omu Siyoni, abanya-byâha bamârhungwa n’obwôba; banyankola-maligo bamageramwo omusisi, mpu: «Ndi mulirhwe wankahash’ibêra mw’eco cibeye cayâka ensiku n’amango?» 15 Omuntu oshimba enjira y’obushinganyanya, anaderhe ebishingânîne, -oshologorhwa n’eby’obunyazi anashuba okuboko kwâge alek’iyungukira oku bandi; -ofuka amarhwiri gâge alek’iyumva, ebinwa by’obwîsi, azibe n’amasù gâge alekâbona ebibî, 16 oyo ye wâbere ahalengerire, enyâla nzibuzibu zibe lwâkiro lwâge, akâbona eci alya, akâbona n’eci anywa.

Okuyagalukira e Yeruzalemu

17 Amasù gâwe gâkasinza mwâmi omu bwinja bwâge, gakâbona ecihugo cigaligali. 18 Wakâcij’emurhima, ocîdôse n’ecôba, erhi: «Ngahi ali olya wakâg’ija aganja? Ngahi ali olya wakâg’ija agera obuzirho? Ngahi ali olya wakag’ija alola engerero z’abasirika?» 19 Nta mango wânacibone olwo lubaga lurhakenga ndi, lubaga luderha olulimi lurhayumvikana, lubaga lujira iderha ly’ihanga lirhankamanywa. 20 Sinza Siyoni, lugo lw’ensiku nkulu zirhu! Amasù gâwe gâbona Yeruzalemu, ndâro erhabâmwo kadugundu, cihando cirhashegûka, cirhakûlwamwo mitungo cirhakatwîkamwo rnugozi ciru n’eliguma. 21 Bulya ahola ho Nyakasane arhuyereka irenge lyâge, ahola ho hahulula enyîshi n’emigezi migaligali. Harhakagera nkuge zivugamwa n’engasi, harhakanayîkirwa n’amârho manênènè. 22 Neci, Nyakasane ye mucîranuzi wirhu, ye na murhegesi wirhu. Nyakasane ye mwâmi wirhu, ye na mucunguzi wirhu. 23 Emigozi yawe mîra yashumûkaga, erhacisêza omutungo gw’enkuge; erhanacimanika ecimanyîso. Okubundi banarhondêra okugabâna omunyago munji-munji; ciru n’abakunagizi nabo bahagula. 24 Nta mulungu waciderhe, erhi: «Ndi mulwâla». Olubaga lw’omu Yeruzalemu lwakûlirwa obubî bwâlwo.

Jesaja/Isaiah 33: 1

הֹ֣וי שֹׁודֵ֗ד וְאַתָּה֙ לֹ֣א שָׁד֔וּד וּבֹוגֵ֖ד וְלֹא־בָ֣גְדוּ בֹ֑ו כַּהֲתִֽמְךָ֤ שֹׁודֵד֙ תּוּשַּׁ֔ד כַּנְּלֹתְךָ֥ לִבְגֹּ֖ד יִבְגְּדוּ־בָֽךְ׃ ס 2יְהוָ֥ה חָנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ 3מִקֹּ֣ול הָמֹ֔ון נָדְד֖וּ עַמִּ֑ים מֵרֹ֣ומְמֻתֶ֔ךָ נָפְצ֖וּ גֹּויִֽם׃ 4וְאֻסַּ֣ף שְׁלַלְכֶ֔ם אֹ֖סֶף הֶֽחָסִ֑יל כְּמַשַּׁ֥ק גֵּבִ֖ים שֹׁוקֵ֥ק בֹּֽו׃ 5נִשְׂגָּ֣ב יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁכֵ֖ן מָרֹ֑ום מִלֵּ֣א צִיֹּ֔ון מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ 6וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אֹוצָרֹֽו׃ ס 7הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁלֹ֔ום מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן׃ 8נָשַׁ֣מּוּ מְסִלֹּ֔ות שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֹֽושׁ׃ 9אָבַ֤ל אֻמְלְלָה֙ אָ֔רֶץ הֶחְפִּ֥יר לְבָנֹ֖ון קָמַ֑ל הָיָ֤ה הַשָּׁרֹון֙ כָּֽעֲרָבָ֔ה וְנֹעֵ֥ר בָּשָׁ֖ן וְכַרְמֶֽל׃ 10עַתָּ֥ה אָק֖וּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה עַתָּה֙ אֵֽרֹומָ֔ם עַתָּ֖ה אֶנָּשֵֽׂא׃ 11תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם׃ 12וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפֹ֣ות שִׂ֑יד קֹוצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃ ס 13שִׁמְע֥וּ רְחֹוקִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וּדְע֥וּ קְרֹובִ֖ים גְּבֻרָתִֽי׃ 14פָּחֲד֤וּ בְצִיֹּון֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֹוכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מֹוקְדֵ֥י עֹולָֽם׃ 15הֹלֵ֣ךְ צְדָקֹ֔ות וְדֹבֵ֖ר מֵֽישָׁרִ֑ים מֹאֵ֞ס בְּבֶ֣צַע מַעֲשַׁקֹּ֗ות נֹעֵ֤ר כַּפָּיו֙ מִתְּמֹ֣ךְ בַּשֹּׁ֔חַד אֹטֵ֤ם אָזְנֹו֙ מִשְּׁמֹ֣עַ דָּמִ֔ים וְעֹצֵ֥ם עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֥ות בְּרָֽע׃ 16ה֚וּא מְרֹומִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָדֹ֥ות סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבֹּ֑ו לַחְמֹ֣ו נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים׃ 17מֶ֥לֶךְ בְּיָפְיֹ֖ו תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים׃ 18לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים׃ 19אֶת־עַ֥ם נֹועָ֖ז לֹ֣א תִרְאֶ֑ה עַ֣ם עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ מִשְּׁמֹ֔ועַ נִלְעַ֥ג לָשֹׁ֖ון אֵ֥ין בִּינָֽה׃ 20חֲזֵ֣ה צִיֹּ֔ון קִרְיַ֖ת מֹֽועֲדֵ֑נוּ עֵינֶיךָ֩ תִרְאֶ֨ינָה יְרוּשָׁלִַ֜ם נָוֶ֣ה שַׁאֲנָ֗ן אֹ֤הֶל בַּל־יִצְעָן֙ בַּל־יִסַּ֤ע יְתֵֽדֹתָיו֙ לָנֶ֔צַח וְכָל־חֲבָלָ֖יו בַּל־יִנָּתֵֽקוּ׃ 21כִּ֣י אִם־שָׁ֞ם אַדִּ֤יר יְהוָה֙ לָ֔נוּ מְקֹום־נְהָרִ֥ים יְאֹרִ֖ים רַחֲבֵ֣י יָדָ֑יִם בַּל־תֵּ֤לֶךְ בֹּו֙ אֳנִי־שַׁ֔יִט וְצִ֥י אַדִּ֖יר לֹ֥א יַעַבְרֶֽנּוּ׃ 22כִּ֤י יְהוָה֙ שֹׁפְטֵ֔נוּ יְהוָ֖ה מְחֹקְקֵ֑נוּ יְהוָ֥ה מַלְכֵּ֖נוּ ה֥וּא יֹושִׁיעֵֽנוּ׃ 23נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תָּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס אָ֣ז חֻלַּ֤ק עַֽד־שָׁלָל֙ מַרְבֶּ֔ה פִּסְחִ֖ים בָּ֥זְזוּ בַֽז׃ 24וּבַל־יֹאמַ֥ר שָׁכֵ֖ן חָלִ֑יתִי הָעָ֛ם הַיֹּשֵׁ֥ב בָּ֖הּ נְשֻׂ֥א עָוֹֽן׃

Edomu atwîrwa olubanja

1 Mwe mashanja, yegeri, muyumve; mwe mbaga, murhege amarhwiri! Igulu liyumve haguma na ngasi libiâamwo byoshi, amahanga na ngasi bagabâmwo boshi! 2 Bulya Nyakasane akunirîre amashanja goshi, engabo z’abalwî zâbo zoshi azikalihîre. Ahizire okubamalira boshi n’okubalongôlana ebwa ibâgiro. 3 Abânigwa muli bo bâkabulirwa oku mpinga, akabayo kâkarhenga omu mirhumba yâbo, n’entondo zakâhulula muko gwâbo. 4 Engabo y’abalwî b’emalunga yoshi yajonga, amalunga gazingwa nka kula bazinga ecitabu, n’engabo yâgo yahungumuka nka kula ebyâsi by’omuzâbîbu bihungumuka, nka kula ebyâsi by’omulehe bihungumuka. 5 Neci, engôrho yâni yamajâmwo orukara emalunga: yamahonera kuli bene-Edomu, lulya luhaga natwîraga okuherêrekera, Iyo nduhana. 6 Engôrho ya Nyakasane ekola eyunjulirîne muko, ekola nshige mashushi n’omuko gw’abanabuzi n’ogw’ebihebe, n’amashushi g’ensiko z’engandabuzi. Bulya Nyakasane adwîrhe arherekêrwa enterekêro e Bosra, badwîrhe bamubâgira omu cihugo ca Edomu. 7 Embogo nazo zahenanguka haguma n’orhunina n’empanzi; ecihugo câbo cayunjulirana muko, n’obudaka buyîgurhe mashushi. 8 Neci, lusiku lwa Nyakasane lw’okucihôla, guli mwâka gwa kutwîra abashombanyi ba Siyoni olubanja. 9 Enyîshi zâge zâhinduka bulembo, obudaka bwâge bwâhinduka cibiriti, n’ecihugo câge cihinduke bulembo budwîrhe bwadurha muliro. 10 Oli mûshi, oli budufu, gurhâzima, n’omugi gwâgo gusôkera burhahusa emalunga. Kurhenga oku ihurha kuja oku lindi, eco cihugo cafananda, cirhakacifa cagêzirwemwo n’omuntu. 11 Ebihunira n’ebishekeshe byâyîmamwo, n’ebirifufu na bahungwe bakâyabukiramwo. Nyakasane âcilambûlirakwo omugozi g’okucijira bwâmwa n’olugero lw’okucijira bwerûlè. 12 Murhakac’iyimbwa baluzi b’okucishoga omwâmi, n’abarhambo bâhirigirhamwo boshi. 13 Omu nyumpa z’ebwâmi mwâmera amashaka g’emishûgi. n’omu ngerero z’abasirika mumere orhulunzi n’amakererhe. Cashuba bulumba bwa banyambwè n’ishubûkiro ly’amakozi. 14 Emisimbisimbi yakâbugânamwo banyamugunga, n’ebihebe bikâvakuzanya. Omwôla mwo rnuzimu -kazi Liliti agwîka icumbi lyâge, mwo aluhûkira. 15 Omwôa mwo enjoka zakâjira enyôgo zâzo, zirhere, na hano ziba zamalâlîra amaji gâzo omu cihôho, zigaberagule. Omwôla mwo n’enkongôro zishubûkira, zibugânane n’ezâbo. 16 Mulongereze omu citabu ca Nyakasane, musomemwo: Ntâyo ciru n’enguma ebulikine muli zo, ntâyo yayôboha mpu eyâbo erhahali, bulya kanwa kâge kàkurhegekaga, na mûka gwâge gwàzishubulizagya haguma. 17 Yêne ye wàyesheraga ngasi muguma ecigole, na kuboko kwâge kwàzigereraga n’okuzigabira ecihugo. Zacirya emyâka n’emyaka, bânacîberemwo kurhenga oku ihurha kuja oku lindi».

Jesaja/Isaiah 34: 1

קִרְב֤וּ גֹויִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֨רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכָל־צֶאֱצָאֶֽיהָ׃ 2כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהוָה֙ עַל־כָּל־הַגֹּויִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כָּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃ 3וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַעֲלֶ֣ה בָאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם׃ 4וְנָמַ֨קּוּ֙ כָּל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנָגֹ֥לּוּ כַסֵּ֖פֶר הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־צְבָאָ֣ם יִבֹּ֔ול כִּנְבֹ֤ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן וּכְנֹבֶ֖לֶת מִתְּאֵנָֽה׃ 5כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱדֹ֣ום תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃ 6חֶ֣רֶב לַיהוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְיֹ֣ות אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהוָה֙ בְּבָצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּדֹ֖ול בְּאֶ֥רֶץ אֱדֹֽום׃ 7וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃ 8כִּ֛י יֹ֥ום נָקָ֖ם לַֽיהוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיֹּֽון׃ 9וְנֶהֶפְכ֤וּ נְחָלֶ֨יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַעֲפָרָ֖הּ לְגָפְרִ֑ית וְהָיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּעֵרָֽה׃ 10לַ֤יְלָה וְיֹומָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעֹולָ֖ם יַעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדֹּ֤ור לָדֹור֙ תֶּחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ׃ 11וִירֵשׁ֨וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפֹּ֔וד וְיַנְשֹׁ֥וף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ׃ 12חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכָל־שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃ 13וְעָלְתָ֤ה אַרְמְנֹתֶ֨יהָ֙ סִירִ֔ים קִמֹּ֥ושׂ וָחֹ֖וחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנֹ֥ות יַעֲנָֽה׃ 14וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֹֽוחַ׃ 15שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֤ה קִפֹּוז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָקְעָ֖ה וְדָגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיֹּ֖ות אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ׃ 16דִּרְשׁ֨וּ מֵֽעַל־סֵ֤פֶר יְהוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֤ת מֵהֵ֨נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּֽי־פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּחֹ֖ו ה֥וּא קִבְּצָֽן׃ 17וְהֽוּא־הִפִּ֤יל לָהֶן֙ גֹּורָ֔ל וְיָדֹ֛ו חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־עֹולָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְדֹ֥ור וָדֹ֖ור יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃ ס

Masiha ayîsh’icungula lsraheli

1 Irungu n’ebiherabuga bishagaluke, obulambo bwâcishinga bunameremwo akahasi^x. 2 Bwâmeramwo obwâso, busîme bunabande empundu. Bwahâbwa irenge lya Libano n’obwinja bwa Karmeli n’obwa Saroni. Bâbona irenge lya Nyakasane n’obukuze bwa Nyamuzinda wirhu. 3 Muzibubye amaboko garhîre enjingo, n’amadwi gadwîrhe gakomanya mugakomeze. 4 Mubwire ab’emirhima erhozire, mpu: «Muzibuhe, murhayôbohaga! Nyamuzinda winyu oyu! Ayîshir’icîhôla, adwîrhe obuhane bwa Nyamuzinda. Yêne ye oyîshir’immuciza». 5 Obwo amasù g’emihurha gahurhûka, n’amarhwiri g’ebihuli gâzibûke. 6 Okubundi abakunagizi bakaz’ihama nka kashafu n’olulimi lw’akaduma lubande akabûli. Amîshi gakâhulula omu irungu n’enyîshi zifunûnuke omu bulamho. 7 Obudaka buyumûsire bwahinduka ciyanja, n’ecihugo c’enyôrha cishube nshoko ya mîshi. Ahali hakola ishubûkiro lya banyambwè hamera amasheke n’enfinjo. 8 Hâyîsh’iba omulimhwa gwakûz’iderhwa njira ntagatifu. Abarhacîri barhakayigeramwo, bulya Nyakasane yene wayîsh’iyîgula eyo njira, n’orhudundaguzi rhurhakaderha mpu rhwâhabukiramwo. 9 Murhakabonekana ntale, na nta nsimba nkali yanalabarhemwo; nanga, erhakabonekanamwo, ci abacungule bo bakâyigeramwo. 10 Aba Nyakasane ayîsh’iba alikuzize bâgaluka, bahike omu Siyoni bayîsha baband’empundu banabarhwîre amasîma g’ensiku n’amango oku irhwe. Bâyunjula mwishingo n’amasîma; emirhânyo n’endûlu byâhirigirha.

Jesaja/Isaiah 35: 1

יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃ 2פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּבֹ֤וד הַלְּבָנֹון֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁרֹ֑ון הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבֹוד־יְהוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס 3חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפֹ֑ות וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁלֹ֖ות אַמֵּֽצוּ׃ 4אִמְרוּ֙ לְנִמְהֲרֵי־לֵ֔ב חִזְק֖וּ אַל־תִּירָ֑אוּ הִנֵּ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ נָקָ֣ם יָבֹ֔וא גְּמ֣וּל אֱלֹהִ֔ים ה֥וּא יָבֹ֖וא וְיֹשַׁעֲכֶֽם׃ 5אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאָזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃ 6אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשֹׁ֣ון אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃ 7וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּאֹ֖ון לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃ 8וְהָיָה־שָׁ֞ם מַסְל֣וּל וָדֶ֗רֶךְ וְדֶ֤רֶךְ הַקֹּ֨דֶשׁ֙ יִקָּ֣רֵא לָ֔הּ לֹֽא־יַעַבְרֶ֥נּוּ טָמֵ֖א וְהוּא־לָ֑מֹו הֹלֵ֥ךְ דֶּ֛רֶךְ וֶאֱוִילִ֖ים לֹ֥א יִתְעֽוּ׃ 9לֹא־יִהְיֶ֨ה שָׁ֜ם אַרְיֵ֗ה וּפְרִ֤יץ חַיֹּות֙ בַּֽל־יַעֲלֶ֔נָּה לֹ֥א תִמָּצֵ֖א שָׁ֑ם וְהָלְכ֖וּ גְּאוּלִֽים׃ 10וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיֹּון֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עֹולָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשֹׂ֤ון וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָגֹ֥ון וַאֲנָחָֽה׃ פ

Senakeribu arhêra Yeruzalemu

1 Omu mwâka gwa kali ikumi na kani gw’obwami bwa Hizkiyahu^y, Senakeribu, mwâmi w’e Asîriya, ayîsh’ikoza ebishagala bizibu-zibu byoshi by’omu bwâmi bwa Yuda, anabigwârha. 2 Kurhenga e Lakishi, oyôla mwâmi w’e Asîriya arhuma omurhambo w’omu lurhamba !wâge, ye n’engabo nyinji y’abalwî, emwa mwâmi Hizkiyahu e Yeruzalemu. Anacicumbika hôfi h’omugezi gw’eciyanja ciri enyanya, oku njira ejire omu ishwa lya Cimeshûla. 3 Omurhambo w’oku bwâmi, Eliyakimu, mwene Hilikiya, boshi n’omwandisi Shebuna na Yowahi, mwene Asafi, mubîsi w’ebitabu, bamujâyo. 4 Omurhambo w’omu lurhamba ababwira, erhi: «Mugend’ibwîra Hizkiyahu, mpu: Ntyâla kwo adesire omwâmi mukulu, mwâmi w’e Asîriya: Bulangalire buci obula ocikubagirc? 5 K’ocikebirwe mpu ebinwa byône byanaha omuntu ihano n’oburhwâli bw’okulwa amatumu? Ndigi ocîkubagire ntyo obûla wacîshomya okungomcra? 6 Ala oku ocîkubagire Misiri, lula lusheke lushenyusire lurhula n’okuyâgaza enfune za ngasi oluyegemeza. Kwo ali ntyo Faraoni, mwâmi w’e Misiri, kuli ngasi boshi bacîmwikubagira. 7 Mmanyire neci oku mwanshuza, mpu: «Nyakasane Nyamuzinda wirhu ye rhucîkubagire!» K’arhali ye olya Hizkiyahu ashabiraga empêro n’enyûsho, erhi abwîra abantu b’omu lya Yuda n’ab’e Yeruzalemu, erhi: «Ahâla luhêrero ho mwâkaharamya!» 8 Kwokwo, mushigânanage mwe na nnâhamwirhu, omwâmi w’e Asîriya: nakuhà biterusi bihumbi bibiri, akaba wankabona abasirika bâkabishonakwo. 9 Kurhi wankahash’ihagalika woyu ciru omunyi w’omu barhambo ba nnâhamwirhu? Onadwîrhage wacîkubagira Misiri obwo mpu ye wakuhè engâlè n’abashona oku biterusi! 10 Ciru n’okundi, ka buzira buyemere bwa Nyakasane nyîshir’ikoza eci cihugo nti nciherêrekeze? Nyakasane yene wambwiraga, erhi: «Oj’ikoza eci cihugo n’okuciherêrekeza!» 11 Eliyakimu, mwene Hilikiya, Shebuna na Yowahi banacibwîra omurhambo w’olurhamba, mpu: «Oderheze bambali bâwe omu maharamiya, bulya rhunagayumve, ci omanye orharhuderhezagya omu mayahudi, olu lubaga luli uku lukûta lwankayumva». 12 Ci olya nyamurhambo w’olurhamba anacishuza, erhi: «Ka wamanya mpu nnâhamwinyu nisi erhi we nnawirhu antumirekwo mpu nderhe ebyo binwa? K’arhali abala bantu batamire oku lukûta, badwîrhe bâlya amazi gâbo n’okunywa amashû gabo haguma ninyu?» 13 Okubundi olya murhambo w’olurhamba anaciyîmanga, ayakûza n’izù linene omu mayahudi, aderha, erhi: «Muyumve ebinwa bya mwâmi mukulu, ye mwâmi w’e Asîriya! 14 Ntyâla kwo mwâmi adesire: Mumanye mwarhebwa na Hizkiyahu, bulya nta buhashe agwerhe bw’okummukûla omu marhabi! 15 Hizkiyahu arhammushumikaga okucîkubagira Nyakasane, mpu: «Kwo binali, Nyakasane arhuyôkola; eci cishagala cirhagwârhwe n’omwâmi w’e Asîriya!» 16 Murhayumvagya Hizkiyahu, bulya kwo adesire ntyâla omwâmi w·e Asîriya: «Mukome obwîra nâni, munacîlerhe mwene emunda ndi, Iyo ngasi muguma muli mwe ahash’ilya oku muzâbîbu gwâge na Iyo ngasi muguma muli mwe ahash’ilya oku mulehe gwâge, Iyo ngasi muntu ahash’inywa oku mîshi g’omu iriba lyâge 17 kuhika nyîsh’immurhôla, mmuhêke omu cihugo nk’eci cinyu, cihugo ca ngano n’idivayi, cihugo ca mugati n’emizâbîbu. 18 Hizkiyahu arhammurhebaga, mpu: «Nyakasane arhuciza!» Ka banyamuzinda b’agandi mashanja bahashire okuciza ngasi muguma ecihugo câge n’okucîrhenza omu maboko gw’omwâmi w’e Asîriya? 19 Ngahi baligi balya banyamuzinda b’e Hamati n’ab’e Arpadi? Ngahi baligi balya banyamuzinda b’e Sefarayimi? Ka balikûzize Samâriya omu maboko gâni? 20 Muli abo banyamuzinda boshi ba ebyôla bihugo, bahi bàhashire okulikûza ecihugo câbo omu maboko gâni, Iyo Nyakasane alikûza Yeruzalemu omu maboko gâni? 21 Bacîhulikira, barhashuzagya cici, bulya mwâmi ali arhegesire, erhi: «Murhamushuzagya cici». 22 Okuhandi, omurhambo w’oku bwâmi, Eliyakimu, mwene Hilikiya, boshi n’omwandisi Shebuna na Yowahi, bashubira emunda Hizkiyahu ali n’emyambalo misharhule, banacimurhondêreza birya binwa by’omurhambo w’olurhamba.

Jesaja/Isaiah 36: 1

וַיְהִ֡י בְּאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻרֹ֖ות

וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃ 2וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלְַ֛מָה אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּחֵ֣יל כָּבֵ֑ד וַֽיַּעֲמֹ֗ד בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיֹונָ֔ה בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כֹובֵֽס׃ 3וַיֵּצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָא֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיֹואָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃ 4וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ רַב־שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדֹול֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּחֹ֛ון הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃ 5אָמַ֨רְתִּי֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃ 6הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפֹּ֖ו וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃ 7וְכִי־תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלֹוא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ 8וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃ 9וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃ 10וְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיֹואָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחֹומָֽה׃ 12וַיֹּ֣אמֶר רַב־שָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹומָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־חַרְאֵיהֶם וְלִשְׁתֹּ֛ות אֶת־שֵׁינֵיהֶם עִמָּכֶֽם׃ 13וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקֹול־גָּדֹ֖ול יְהוּדִ֑ית וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּדֹ֖ול מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 14כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥א לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֥י לֹֽא־יוּכַ֖ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶֽם׃ 15וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 16אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ סכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנֹו֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָתֹ֔ו וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי־בֹורֹֽו׃ 17עַד־בֹּאִ֕י וְלָקַחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֑ם אֶ֤רֶץ דָּגָן֙ וְתִירֹ֔ושׁ אֶ֥רֶץ לֶ֖חֶם וּכְרָמִֽים׃ 18פֶּן־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵ֑נוּ הַהִצִּ֜ילוּ אֱלֹהֵ֤י הַגֹּויִם֙ אִ֣ישׁ אֶת־אַרְצֹ֔ו מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 19אַיֵּ֞ה אֱלֹהֵ֤י חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֣י סְפַרְוָ֑יִם וְכִֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְרֹ֖ון מִיָּדִֽי׃ 20מִ֗י בְּכָל־אֱלֹהֵ֤י הָֽאֲרָצֹות֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־הִצִּ֥ילוּ אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּֽי־יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃ 21וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹתֹ֖ו דָּבָ֑ר כִּֽי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃ 22וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣הוּ אֲשֶׁר־עַל־הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּופֵ֜ר וְיֹואָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣ידוּ לֹ֔ו אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י רַב־שָׁקֵֽה׃ ס

Hizkiyahu aj’idôsa omulêbi Yeshayahu

1 Erhi mwâmi Hizkiyahu abiyumva, asharhula emyambalo^z yâge, aya mbala sunzu, aja omu ka-Nyamuzinda. 2 Arhuma omurhambo w’oku bwami, Eliyakimu n’omwandisi Shebuna, bo n’abagula b’abadâhwa emw’omulêbi Yeshayahu, mwene Amotsi; bànacigenda bayambirhe sunzu. 3 Bànacimubwira, mpu: «Kwo adesire ntyâla Hizkiyahu: Olu lusiku lwamâba lusiku lwa marhânya, lwa buhane n’enshonyi, bulya abana bahika aha luhugurhu, ci abazire babula emisi y’okubaburha. 4 Kwankaba Nyakasane Nyamuzinda wâwe ayu mva ebinwa by’omurhambo w’olurhamba orhumirwe na nnuhamwabo. o mwâmi w’e Asîriya, mpu ayish’ijacira Nyamuzinda ozine! Kwankanaba amuhanira ebyo binwa Nyakasane Nyamuzinda wâwe anayumvirhe! Mashi osengcrcrngc aga mahunga g’olubaga )wage gacisigire!»

5 Erhi abambali ba mwâmi Hizkiyahu bamuhikaho. 6 Yeshayahu anacibabwira, erhi: «Mugend’ibwèira nnâhamwinyu, erhi: Kwo adesire ntyâla Nyakasane: Orharhemukaga n’ebinwa oyumvirhe, ebinwa abaganda b’omwâmi w’e Asâriya bandogorhiremwo. 7 Ala oku namamuhiramwo omuzimu wamuzimuha: omwanzi ayumva gwarhuma ashubira omu cihugo câge. Omu cihugo câge namuneshera, anigwa n’engôrho. Omurhambo w’olurhamba ajirhimâna mwâmi w’e Asîriya 8 Omurhambo w’olurhamba anacigaluka, agend’ibugâna omwâmi w’e Asiîriya e Libna. erhi yo arhabâlire, kulya kuba ali amayumva oku arhenzire e Lakishi. 9 Bulya Senakeribu ali ayumvîrhe ogu mwanzi guyerekire Tiraka, mwâmi w’e Kushi, mpu: «Ye oyo omu njira, ayishir’okurhêra.

Senakeribu ashubirhumira Hizkiyahu abaja-bugo

Kwo na kushub’irhumira Hizkiyahu, abaja-bugo, erhi: 10 «Muj’ibwîra Hizkiyahu, mwâmi w’e Yudeya, mpu: Omanye Nyamuzinda wâwe ocîkubagire akurheba, mpu: Yeruzalemu arhagwârhwa n’omwâmi w’e Asîriya. 11 Wayumvirhe ebi abâmi b’e Asîriya bakolire ebihugo byoshi banabiherêrekeza, wanagal’imanya mpu wehe wafuma! 12 Ka banyamuzinda bâbo balikûzize ama shanja balarha baherêrekezagya e Gozani, e Harani, e Resefu, na bene-Edeni babâ e Telasari? 13 Ngahi akola aba omwâmi w’e Hamati, omwâmi w’e Arpadi, omwâmi w’ebishagala by’e Sefarayimi, e Hena n’e Yiva?» 14 Hizkiyahu anacirhôla galya maruba omu maboko g’abaja-bugo. agasoma. Okubundi ayinamukira omu ka-Nyamuzinda, àgabungulira embere za Nyakasane. 15 Hizkiyahu àrhondêra ashenga Nyakasane, erhi: 16 «Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, we bwarhala enyanya za Bakerubi, wene we Nyamuzinda dolodolo w’amâmi g’igulu goshi, we walemaga amalunga n’igulu. 17 Orhege okurhwiri, Yagirwa Nyakasane, oyumve; ozibûle amasù. Yagirwa Nyakasane, ocibonere! Oyumve ebinwa bya Senakeribu orhumire abayîsh’ijacira Nyamuzinda ozîne. 18 Neci, kwo binali, Yagirwa Nyakasane, abâmi b’e Asîriya baherêrekîze amashanja goshi n’ebihugo byâbo. 19 Badûlisire banyamuzinda bâbo muliro, bulya barhali banyamuzinda bw’okuli, ci mukolo gw’amahoko g’abantu, mirhi erhi mabaâe; na ntyo babavunyungula. 20 Ci wehe, Nyakasane Nyamuzinda wiîrhu, orhuyôkole omu maboko gâge, Iyo amâmi g’igulu goshi gamanya oku wene we onaba Nyamuzinda, Yagirwa Nyakasane!»

Obulêbi bwa Yeshayahu

21 Yeshayahu, mwene Amotsi, anacirhuma abagend’ibwîra Hizkiyahu, erhi: «Ntyâla kwo adesire Nyakasane, Nyamuzinda w’lsraheli, wàsengeraga oku biyerekire Senakeribu, mwâmi w’e Asîriya. 22 Alaga akanwa Nyakasane adesire kuli ye: Amakugayaguza, amakushekera, omubikira, omwana-nyere Siyoni; amakukengula omwana-nyere Yeruzalemu! 23 Ndi olya wajaciraga? ndi olya walôgorheraga, ndi olya walengerezagya izù n’okumumôlera amasù g’obucîbone? Kali Mutagatifu w’Israheli? 24 Wakolesize bambali bâwe mpu ojacire Nyakasane, ene oderha, mpu: «N’omwandu gw’engâlè zâni nasôkire oku ntondo, nahika cingana oku irhwerhwe lya Libano. Natwîrekwo enduluma z’emirhi n’ensindani zâge nyinjinja. Nahisire oku masongezo gage mazindazinda, omu busâne bwâge bw’emirhi. 25 Niene nahumbire amaliba, nananywa amîshi g’amashanja g’ihanga; n’olushando lw’amagulu gâni naganyize enyîshi z’omu Misiri zoshi». 26 K’orhamanyiri oku kurhenga emyâka erhi byoshi kurheganya mbirheganya, n’oku kurhenga mîra erhi kuhiga mpiga eyo mihigo? Bunôla nkola nayiyunjuliza. Omukolo gwâwe kwali kuhindula ebishagala bizibuzibu bishube bigûkà. 27 Abantu bâmwo bayumva barhacigwerhi misi, barhungwa n’obwôba n’enshonyi zababumba, bayôrha nka hyâsi hy’omu ishwa, nka kahasi k’omu bulambo, nka lubala lumezire oku nyumpa lubabuka n’empûsi y’ebushoshokero bw’izûba. 28 Okayimanga erhi okatamala, okahuluka wagenda erhi okagaluka, mmanyire, ciru n’amango onkunirire. 29 Kulya kuba onkunirire na kulya kuba obucibone bwâwe bwayumvikine omu marhwiri gâni, nkolaga nakuhira ehigondo hyâni omu izûlu n’omurhamba gwâni ekanwa, nkugalule omu njira wàyishagamwo.

Obuhane bwa Asîriya

30 N’ecira co cimanyîso wahâbwa: guno mwâka balya emburho zarhogaga, mwâka irhondo ezacîrnezagya zône, ci omwâka gwa kasharhu, mumîre munasârûle, murhwere emizâbîbu munalye oku mburho yayo. 31 Amâhunga g’omu nyumpa ya Yuda gasigala, gashub’imera emizi omu idaho ganayâne emburho enyanya. 32 Neci, omu Yeruzalemu mwârhenga âbasigala n’oku ntondo ya Siyoni kwâyimanga âbafulumusire olufu. Buzigire buyunjwire bwâgalwa bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe bwâkola ebyôla! 33 Co cirhumire amaderha ntyâla Nyakasane oku biyerekire omwâmi w’e Asîriya: Arhalabarhemwo eci cishagala arhânalashemwo mwampi, arhanacigorhe n’engurhu. 34 Omu nira àyishagamwo mwo anagaluka; ârhalabarhemwo eci cishagala. Kwo adesire ntyo Nyakasane! 35 Nafungira eci cishagala nnaciyôkole, irenge lyâni lirhumire na mwambali wâni Daudi orhumire».

Senakeribu ahanwa anagandûla

36 Okubundi Malahika wa Nyakasane anacipamuka, anigûza bantu bihumbi igana na gali munani na birhanu omu icumbi ly’Abasîriya. Erhi buca sêzi, erhi boshi bafîre ekola mirhumba! 37 Senakeribu, mwene Asîriya, agandûla, ashubira e Ninive, abêrayo. 38 Kwanaciba lusiku luguma, erhi adwîrhe aharâmya omu nyumpa ya nyamuzinda wâge Nisiroki, bagala bâge Adarameleki na Sarazêri bamufunda engôrho banacîyâkira omu cihugo ca Ararati. Omugala Asarahadoni ayîma ahali hâge.

Jesaja/Isaiah 37: 1

וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֨עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו וַיִּתְכַּ֣ס בַּשָּׂ֔ק וַיָּבֹ֖א בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 2וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־אֶלְיָקִ֨ים אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֜יִת וְאֵ֣ת׀ שֶׁבְנָ֣א הַסֹּופֵ֗ר וְאֵת֙ זִקְנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים מִתְכַּסִּ֖ים בַּשַּׂקִּ֑ים אֶל־יְשַֽׁעְיָ֥הוּ בֶן־אָמֹ֖וץ הַנָּבִֽיא׃ 3וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יֹום־צָרָ֧ה וְתֹוכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה׃ 4אוּלַ֡י יִשְׁמַע֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ דִּבְרֵ֣י רַב־שָׁקֵ֗ה אֲשֶׁר֩ שְׁלָחֹ֨ו מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֤וּר׀ אֲדֹנָיו֙ לְחָרֵף֙ אֱלֹהִ֣ים חַ֔י וְהֹוכִ֨יחַ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ע יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְנָשָׂ֣אתָ תְפִלָּ֔ה בְּעַ֥ד הַשְּׁאֵרִ֖ית הַנִּמְצָאָֽה׃ 5וַיָּבֹ֗אוּ עַבְדֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ אֶל־יְשַׁעְיָֽהוּ׃ 6וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְשַֽׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֤י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֔עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַעֲרֵ֥י מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אֹותִֽי׃ 7הִנְנִ֨י נֹותֵ֥ן בֹּו֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב אֶל־אַרְצֹ֑ו וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֹֽו׃ 8וַיָּ֨שָׁב֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ׃ 9וַיִּשְׁמַ֗ע עַל־תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיִּשְׁמַע֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 10כֹּ֣ה תֹאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּוטֵ֥חַ בֹּ֖ו לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 11הִנֵּ֣ה׀ אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל־הָאֲרָצֹ֖ות לְהַחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃ 12הַהִצִּ֨ילוּ אֹותָ֜ם אֱלֹהֵ֤י הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִשְׁחִ֣יתוּ אֲבֹותַ֔י אֶת־גֹּוזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַשָּֽׂר׃ 13אַיֵּ֤ה מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה׃ 14וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑הוּ וַיַּ֨עַל֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 15וַיִּתְפַּלֵּל֙ חִזְקִיָּ֔הוּ אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ 17הַטֵּ֨ה יְהוָ֤ה׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשְׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְהוָ֛ה עֵינֶ֖ךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֔ח לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי׃ 18אָמְנָ֖ם יְהוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹ֖ות וְאֶת־אַרְצָֽם׃ 19וְנָתֹ֥ן אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃ 20וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הֹושִׁיעֵ֖נוּ מִיָדֹ֑ו וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֔רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהוָ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ 21וַיִּשְׁלַח֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמֹ֔וץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ הִתְפַּלַּ֣לְתָּ אֵלַ֔י אֶל־סַנְחֵרִ֖יב מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 22זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיֹּ֔ון אַחֲרֶ֨יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 23אֶת־מִ֤י חֵרַ֨פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימֹ֣ותָה קֹּ֑ול וַתִּשָּׂ֥א מָרֹ֛ום עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 24בְּיַ֣ד עֲבָדֶיךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ׀ אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֥ב רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְרֹ֥ום הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנֹ֑ון וְאֶכְרֹ֞ת קֹומַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְחַ֣ר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָבֹוא֙ מְרֹ֣ום קִצֹּ֔ו יַ֖עַר כַּרְמִלֹּֽו׃ 25אֲנִ֥י קַ֖רְתִּי וְשָׁתִ֣יתִי מָ֑יִם וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֹֽור׃ 26הֲלֹֽוא־שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחֹוק֙ אֹותָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי מִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּ֣ה הֲבֵאתִ֔יהָ וּתְהִ֗י לְהַשְׁאֹ֛ות גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֹֽות׃ 27וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וָבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגֹּ֔ות וּשְׁדֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃ 28וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵאתְךָ֥ וּבֹואֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִֽתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי׃ 29יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאָזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃ 30וְזֶה־לְּךָ֣ הָאֹ֔ות אָכֹ֤ול הַשָּׁנָה֙ סָפִ֔יחַ וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית שָׁחִ֑יס וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֗ית זִרְע֧וּ וְקִצְר֛וּ וְנִטְע֥וּ כְרָמִ֖ים וְאָכֹול פִרְיָֽם׃ 31וְיָ֨סְפָ֜ה פְּלֵיטַ֧ת בֵּית־יְהוּדָ֛ה הַנִּשְׁאָרָ֖ה שֹׁ֣רֶשׁ לְמָ֑טָּה וְעָשָׂ֥ה פְרִ֖י לְמָֽעְלָה׃ 32כִּ֤י מִירֽוּשָׁלִַ֨ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיֹּ֑ון קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות תַּֽעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס 33לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבֹוא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־יֹורֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עֳלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה׃ 34בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָבֹ֖וא נְאֻם־יְהוָֽה׃ 35וְגַנֹּותִ֛י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהֹֽושִׁיעָ֑הּ לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃ ס 36וַיֵּצֵ֣א׀ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיַּכֶּה֙ בְּמַחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה וּשְׁמֹנִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים׃ 37וַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שָׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה׃ 38וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר בָּנָיו֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵֽסַר־חַדֹּ֥ן בְּנֹ֖ו תַּחְתָּֽיו׃ ס

Okulwala n’okufuma kwa Hizkiyahu

1 Mw’ago mango, endwâla yanacigwârha Hizkiyahu, alonz’ifà. Omulêbi Yeshayahu, mwene Amotsi, ayish’imubwira, erhi: «Ntyâla kwo Nyakusane adesire: Rhegûla bwinja enyumpa yawe, bulya okola wafà, orhalame:» 2 Hizkiyahu ahindamukira ebwa nyasi, ashenga Nyakasane. 3 Amubwira, erhi: «Maâshi Nyakasane, kengera oku embere zâwe nal’inyôsire mwemezi na wa murhima mwimâna, n’oku nakazâg’ijira ebinja omu masu gâwe». Okuhandi Hizkiyahu anacigwîra avugumula emirenge. 4 Lero akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeshayahu, erhi: 5 «Genda, oj’i bwira Hizkiyahu, mpu: Kwo adesire ntyâla Nyakasane, Nyamuzinda wa sho Daudi: Nàyumvirhe omusengero gwâwe, nàbwine n’emirenge yawe. Ala oku nkola nayushula myaka ikumi n’irhanu oku nsiku z’akalamo kâwe. 6 Nakulikuûza, we n’ecishagala, omu mfune z’omwâmi w’e Asîriya. Nâfungira eci cishagala. 7 Alaga ecimanyîso Nyakasane akuhire c’okukuyereka oku Nyakasane ajira okwo adesire: 8 Nkola nashubiza ecizunguzungu nyuma mashonezo ikumi, izûba lyàli lyamayandagala oku nsa y’Ahazi. lzûba lyànacishûba mashonezo ikumi oku mashonezo lyàli lyamayandagala.

Hizkiyahu avug’omunkwa

9 Olwimbo lw’Hizkiyahu, mwâmi w’e Yuda, erhi alwâla anafuma endwâla yâge:

10 Nàkag’iderha, nti: Omu kagarhî k’ensiku z’akalamo kâni, nkolaga nagenda; emyâka ecinsigalire nkola nayigereza aha muhango gw’ekuzimu!

11 Nàkag’iderha, nti: Ntakacibonakwo Nyakasane hanôla igulu ly’abazîne; ntakacisinzakwo oderhwa muntu muli aba boshi baba omu igulu!

12 Ecirâlo câni bacinyazire, bàcikweba kuli nka cigala ca bangere; obuzîne bwâni nabuhunga nka kula omuhunzi ahunga omwenda, bantwire nka kula batwa omulendwe oku muzingo. Kurhenga sêzi kuhika budufu mira wammalîraga!

13 Kuhika sêzi erhi kuyâma ndwîrhe nayâma. Nka kula entale enajira, kwo (Nyakasane) adwîrhe akugurha orhuvuha rhwâni rhwoshi. Kurhenga sêzi kuhika budufu erhi mîra wammalîraga.

14 Ndwîrhe navigîra nka hiremberembe nisi erhi muhangâli, ndwîrhe nagûkubira nka ngûkù. Amasù gampwêrîre emalunga mpenesire. Nkola ngombire, Yagirwa Nyakasane, onfungire!

15 Ci kurhigi naderha na bici namubwîra? Yene wakolaga ebyo byoshi. Nâheka omutula omu murhima gwâni emyâka yoshi y’obuzîne bwâni.

16 Aba Nyakasane ali eburhambi, bâbona akalamo; mûka gwâge gulanga ngasi kantu kalimwo obuzîne. Onfumye onanshuhizemwo omûka!

17 Ala oku amarhabi gâni gamahinduka murhûla! We walanzire obuzîne bwâni bulêk’irhogera omu nyênga, erhi ojugucira ebyâha byani byoshi enyuma z’omugongo gwâwe.

18 Bulya âbali omu kuzimu barhakukuza, n’emifu erhayimba irenge lyâwe. Abayandagalira omu nshinda barhacicîkubagira oku oba mudarhebana.

19 Ocizîne, ocirimwo omûka yeki wankahash’ikukuza, nk’okûla ndwîrhe najira ene. Ababusi bayish’iyigîriza abana bâbo oku we mudarhebana.

20 Yagirwa warnanciza! Rhukolaga rhwakâmukuza n’omulya gw’olulanga ensiku zoshi z’obuzine bwirhu omu ndâro ya Nyakasane!

21 Yeshayahu anaciderha, erhi: «Balerhe obuntu bw’amalehe gw’omutini, baburhubire oku kafinjo: âfuma!»

22 Naye Hizkiyahu aderha. erhi: «Cimanyîso cici namanyirakwo oku nashub’ikarheremera omu ndâro ya Nyakasane?»

Jesaja/Isaiah 38 1

בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣וא אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמֹ֜וץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃ 2וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ 3וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטֹּ֥וב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֹֽול׃ ס 4וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 5הָלֹ֞וךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יֹוסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ 6וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנֹּותִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 7וְזֶה־לְּךָ֥ הָאֹ֖ות מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 8הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲלֹ֡ות אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲלֹ֨ות אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲלֹ֑ות וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲלֹ֔ות בַּֽמַּעֲלֹ֖ות אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ ס 9מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹתֹ֕ו וַיְחִ֖י מֵחָלְיֹֽו׃ 10אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁאֹ֑ול פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנֹותָֽי׃ 11אָמַ֨רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם עֹ֖וד עִם־יֹ֥ושְׁבֵי חָֽדֶל׃ 12דֹּורִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיֹּ֥ום עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃ 13שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֨קֶר֙ כָּֽאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל־עַצְמֹותָ֑י מִיֹּ֥ום עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃ 14כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיֹּונָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּרֹ֔ום אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עָרְבֵֽנִי׃ 15מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כָל־שְׁנֹותַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃ 16אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃ 17הִנֵּ֥ה לְשָׁלֹ֖ום מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כָּל־חֲטָאָֽי׃ 18כִּ֣י לֹ֥א שְׁאֹ֛ול תֹּודֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־יְשַׂבְּר֥וּ יֹֽורְדֵי־בֹ֖ור אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ 19חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יֹודֶ֖ךָ כָּמֹ֣ונִי הַיֹּ֑ום אָ֣ב לְבָנִ֔ים יֹודִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ 20יְהוָ֖ה לְהֹושִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנֹותַ֧י נְנַגֵּ֛ן כָּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 21וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃ 22וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה אֹ֑ות כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס

Abaja-bugo b’e Babiloni

1 Mw’ago mango, Merodaki-Baladani, mwene Baladani, mwâmi w’e Babiloni, anacirhumira Hizkiyahu amaruba n’entûlo, bulya bali bamubwizire oku ali mulwâla n’oku akola afumire. 2 Hizkiyahu asîma anayereka abajabugo enyumpa y’embîko zâge, amarhale, amasholo, obukû n’amavurha g’engulo ndârhi; àbayereka omu abikira emirasano yâge na ngasi byoshi byali omu mbîko zâge. Nta kantu Hizkiyahu arhabayerekaga oku bwâmi bwâge n’omu cihugo câge coshi. 3 Okubundi omulêbi Yeshayahu anacija emwa mwâmi Hizkiyahu, amudôsa, crhi: «Kurhi abo bantu badesire na ngahi barhengaga?» Hizkiyahu anacishuza, erhi: «Barhengaga kuli omu cihugo c’ihanga e Babiloni». 4 Ashubiza, erhi: «Bici ba bwine omu burhwâli bwâwe?» Hizkiyahu anacishuza, erhi: «Babwine ngasi byoshi binabà omu burhwâli bwâni: ntahyo hiba omu mbîko zâni ntabayeresire». 5 Okubundi Yeshayahu anacibwira Hizkiyahu, erhi: «Yumva akanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: 6 Ensiku ziyiruka, ngasi byoshi biri omu burhwâli bwâwe, ngasi byoshi basho wâwe balunziremwo kuhika olusiku lw’ene, byahêkwa e Babiloni. Harhasigale kantu ciru n’akaguma, kwo Nyakasane adesire. 7 N’omu bana bâwe, balya oburha wene, baguma bahêkwa, bagend’ijirwa bibwindi by’omu burhwâli bw’omwâmi w’e Babiloni». 8 Hizkiyahu ashuza Yeshayahu, erhi: «Kali kinja akola kanwa ka Nyakasane ombwizire!» Bulya akazâg’iderha omu murhima gwâge, erhi: «Kuziga oku ncibâmwo omûka, hâbà omurhûla n’akalembe!»

Jesaja/Isaiah 39: 1

בָּעֵ֣ת הַהִ֡וא שָׁלַ֡ח מְרֹדַ֣ךְ ֠בַּלְאֲדָן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ וַיִּשְׁמַ֕ע כִּ֥י חָלָ֖ה וַֽיֶּחֱזָֽק׃ 2וַיִּשְׂמַ֣ח עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־בֵּ֣ית נְכֹתָה אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת׀ הַשֶּׁ֣מֶן הַטֹּ֗וב וְאֵת֙ כָּל־בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֹֽצְרֹתָ֑יו לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵיתֹ֖ו וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתֹּֽו׃ 3וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֨יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחֹוקָ֛ה בָּ֥אוּ אֵלַ֖י מִבָּבֶֽל׃ 4וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹֽא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ים בְּאֹוצְרֹתָֽי׃ 5וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ 6הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑ל לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 7וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תֹּולִ֖יד יִקָּ֑חוּ וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 8וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ טֹ֥וב דְּבַר־יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י יִהְיֶ֛ה שָׁלֹ֥ום וֶאֱמֶ֖ת בְּיָמָֽי׃ פ

II. Nyamuzinda âyôkola olubaga lwage

Olubaga lwamanyisibwa oku lwayokolwa

1 Murhûlulize, murhûlelizc olubaga lwâni, kwo adesire Nyamuzinda winyu. 2 Mubwire Yeruzalemu akanwa kamuja omu murhima munabirikire oku obuja bwâge bwahwire, oku ecâha câge càbabalirwe, oku okuboko kwa Nyakasane kwàmuhanyire kabiri oku mabî gâge goshi. 3 lzù lidwîrhe lyayakûza: «Omu irungu murheganyize Nyakasane enjira! Omu bulambo muyumanyize Nyamuzinda wirhu omulimbwa! 4 Ngasi lubanda luyunjuzibwe, ngasi ntondo na ngasi hirhondo bigalagazibwe, ngasi hakubire hakubûlwe, na ngasi rhubanda-rhubanda zibe njira nnongêdu! 5 Okubundi irenge lya Nyakasane lyâciyerekana na ngasi muntu âlibona, bulya kanwa ka Nyakasane kakudesire». 6 Izù lidwîrhe lyaderha, erhi: «Ohamagaze!» nani nti: «Bici nâhamagaza?» -«Ngasi muntu ali hyâsi n’irenge lyâge lyoshi kwo liri nka bwâso bw’omu ishwa. 7 Ehyâsi kuyuma hiyuma, obwâso kugokomba bugokomba omûka gwa Nyakasane gukabigerakwo. Neci, olubaga luli hyâsi! 8 Ehyâsi kuyuma hiyuma, obwâso kugokomba bugokomba, ci akanwa ka Nyamuzinda wirhu kayôrha kahabà ensiku n’amango». 9 Sôkera oku ntondo ndîrî, wâni muja-bugo wa Siyoni; longêza izù, osêze, wâni muja-bugo wa Yeruzalemu; longêza izù, orhayôbohaga, obwîre engo za Yuda, erhi: «Ali Nyamuzinda winyu! 10 Ali Nyakasane Nyamuzinda! Ayîshire n’obuhashe, n’okuboko kwâge kwayîma. Ayîshire n’engalo zâge omu nfune, n’oluhembo lwâge lumushokolire. 11 Aka lungere, kuyâbula ayâbula obuso bwâge, aj’ashubûza abana-buzi n’okuboko kwâge, ababagalire oku cifuba câge, anayîshe ahuga bunyi bunyi ebibuzi byayonsa».

Obukulu bwa Nyamuzinda^a

12 Ndi okola ogerîre amîshi g’enyanja omu bula bw’enfune yâge, akanakora amakoro g’amalunga n’eminwe yâge? Ndi okola ogerîre akatulo kw’obudaka omu mulengo? Ndi okola odesire mpu agere obuzirho bw’entondo erhi obw’orhurhondo? 13 Ndi okola odesire mpu agere omûka gwa Nyakasane, erhi mpu abe muhanûzi w’okumuyigîriza? 14 Ndi akola adôsize ihano mpu amuyereke kurhi ajira, anamuyigîrize enjira y’obushinganyanya, amubwirize obumanye, anamuyereke enjira y’obwirhonzi? 15 Ala oku amashanja kwo gali nka ntônyi ya mîshi omu ndômo; kwo gali nka hitulo omu munzani! Ala oku ebirwa kwo biri nka hishano hityanguli 16 Libano arhankabona enshâli z’okutwâna omuliro, n’ensimba zâmwo zoshi zirhalinganîni enterekêro ekwânîne! 17 Amashanja goshi kwo gali nka busha embere zâge, garhali kantu, garhali bici omu masù gâge. 18 Ndi mwankâgererakwo Nyamuzinda? Nshusho nci mwankamulinganyanyizâkwo? 19 Omubumbi abumba enshushano, omutuzi ayishige amasholo, ayitulire n’emigufi y’amarhale. 20 Orhagwerhi eby’arhûla nterekêro, anacîshoge omurhi gurhankalundwa, aje alonza omubinji mulenga wankamubinjira enshushano erhadundagana. 21 Ka kuhaba mukuhabire? Ka murhasâg’ikuyumva? ka barhasâg’imuganîrirakwo kurhenga emurhondêro? Ka murhamanyiri ndi wasîmikaga igulu? 22 Atamîre oku ntebe yâge y’obwâmi enyanya ly’ecirêre c’igulu, n’abalibâmwo kwo bali nka nzige. Amalunga àgabungwîre nka mwambalo agalambûla nk’ihêma ly’okucumbikamwo. 23 Abâmi ye bahindula busha, n’abacîranuzi b’en’igulu ye bafunyâza. 24 Oku banacirhwerwa ntya, oku omulangasi gwabo gwanacirhinda ntya omu budaka, anababûhirakwo omûka gwâge, bayûme, n’empûsi ya kadaga yanabayehukana nka hyâsi. 25 Ndi wankangererakwo, olya rhuyumanîne? Kwo adôsize Omutagatifu. 26 Yinamuliri amasù enyanya mucibonere: ndi wâjiraga ebyo biremwa? K’arhali olya okeresa omurhwe gwâbyo n’okuhamagala ngasi ciguma omu izîno lyâco? Embere z’obuhashe bwâge bunene n’oburhwâli bwâge, ntâco cankabula bwabâho. 27 Cirhumaga ocija waderha, wâni Yakobo, cirhumaga ocikebwa, wâni Israheli, mpu: «Enjira yâni eri nfulike embere za Nyakasane, olubanja lwâni lurhankamanyibwa na Nyamuzinda wâni?» 28 Ka kuhaba okuhabire? K’orhasâg’ikuyumva? Nyakasane ye Nyamuzinda w’ensiku n’amango, ye walemaga igulu kuhika aha lihekera, ye ntaluha ye na ntagoyola n’oburhimanya bwâge burhajira lugero. 29 Ye oluhûla oluhire, Ye ozibuhya engonyi. 30 Abana banarhame n’okurhâ enjingo emisole enadungubeje. 31 Ci abacîkubagira Nyakasane, emisi yâbo kuyushûka eyushûka, banamerekwo ebyîbi nka nyunda, banakâlibirha burharhama, banakâgenda burhagoyôla.

Jesaja/Isaiah 40: 1

נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 2דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֹנָ֑הּ כִּ֤י לָקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־חַטֹּאתֶֽיהָ׃ ס 3קֹ֣ול קֹורֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה יַשְּׁרוּ֙ בָּעֲרָבָ֔ה מְסִלָּ֖ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃ 4כָּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכָל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישֹׁ֔ור וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה׃ 5וְנִגְלָ֖ה כְּבֹ֣וד יְהוָ֑ה וְרָא֤וּ כָל־בָּשָׂר֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס 6קֹ֚ול אֹמֵ֣ר קְרָ֔א וְאָמַ֖ר מָ֣ה אֶקְרָ֑א כָּל־הַבָּשָׂ֣ר חָצִ֔יר וְכָל־חַסְדֹּ֖ו כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה׃ 7יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ נָ֣בֵֽל צִ֔יץ כִּ֛י ר֥וּחַ יְהוָ֖ה נָ֣שְׁבָה בֹּ֑ו אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם׃ 8יָבֵ֥שׁ חָצִ֖יר נָ֣בֵֽל צִ֑יץ וּדְבַר־אֱלֹהֵ֖ינוּ יָק֥וּם לְעֹולָֽם׃ ס 9עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיֹּ֔ון הָרִ֤ימִי בַכֹּ֨חַ֙ קֹולֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם הָרִ֨ימִי֙ אַל־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 10הִנֵּ֨ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ בְּחָזָ֣ק יָבֹ֔וא וּזְרֹעֹ֖ו מֹ֣שְׁלָה לֹ֑ו הִנֵּ֤ה שְׂכָרֹו֙ אִתֹּ֔ו וּפְעֻלָּתֹ֖ו לְפָנָֽיו׃ 11כְּרֹעֶה֙ עֶדְרֹ֣ו יִרְעֶ֔ה בִּזְרֹעֹו֙ יְקַבֵּ֣ץ טְלָאִ֔ים וּבְחֵיקֹ֖ו יִשָּׂ֑א עָלֹ֖ות יְנַהֵֽל׃ ס 12מִֽי־מָדַ֨ד בְּשָׁעֳלֹ֜ו מַ֗יִם וְשָׁמַ֨יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֨לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָעֹ֖ות בְּמֹאזְנָֽיִם׃ 13מִֽי־תִכֵּ֥ן אֶת־ר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאִ֥ישׁ עֲצָתֹ֖ו יֹודִיעֶֽנּוּ׃ 14אֶת־מִ֤י נֹועָץ֙ וַיְבִינֵ֔הוּ וַֽיְלַמְּדֵ֖הוּ בְּאֹ֣רַח מִשְׁפָּ֑ט וַיְלַמְּדֵ֣הוּ דַ֔עַת וְדֶ֥רֶךְ תְּבוּנֹ֖ות יֹודִיעֶֽנּוּ׃ 15הֵ֤ן גֹּויִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם נֶחְשָׁ֑בוּ הֵ֥ן אִיִּ֖ים כַּדַּ֥ק יִטֹּֽול׃ 16וּלְבָנֹ֕ון אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר וְחַיָּתֹ֔ו אֵ֥ין דֵּ֖י עֹולָֽה׃ ס 17כָּל־הַגֹּויִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדֹּ֑ו מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֹֽו׃ 18וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֹֽו׃ 19הַפֶּ֨סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻקֹ֥ות כֶּ֖סֶף צֹורֵֽף׃ 20הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה עֵ֥ץ לֹֽא־יִרְקַ֖ב יִבְחָ֑ר חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ־לֹ֔ו לְהָכִ֥ין פֶּ֖סֶל לֹ֥א יִמֹּֽוט׃ 21הֲלֹ֤וא תֵֽדְעוּ֙ הֲלֹ֣וא תִשְׁמָ֔עוּ הֲלֹ֛וא הֻגַּ֥ד מֵרֹ֖אשׁ לָכֶ֑ם הֲלֹוא֙ הֲבִ֣ינֹתֶ֔ם מֹוסְדֹ֖ות הָאָֽרֶץ׃ 22הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנֹּוטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃ 23הַנֹּותֵ֥ן רֹוזְנִ֖ים לְאָ֑יִן שֹׁ֥פְטֵי אֶ֖רֶץ כַּתֹּ֥הוּ עָשָֽׂה׃ 24אַ֣ף בַּל־נִטָּ֗עוּ אַ֚ף בַּל־זֹרָ֔עוּ אַ֛ף בַּל־שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם וְגַם־נָשַׁ֤ף בָּהֶם֙ וַיִּבָ֔שׁוּ וּסְעָרָ֖ה כַּקַּ֥שׁ תִּשָּׂאֵֽם׃ ס 25וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֹֽושׁ׃ 26שְׂאוּ־מָרֹ֨ום עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמֹּוצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אֹונִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃ ס 27לָ֤מָּה תֹאמַר֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּתְדַבֵּ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל נִסְתְּרָ֤ה דַרְכִּי֙ מֵיְהוָ֔ה וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֹֽור׃ 28הֲלֹ֨וא יָדַ֜עְתָּ אִם־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עֹולָ֤ם׀ יְהוָה֙ בֹּורֵא֙ קְצֹ֣ות הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֹֽו׃ 29נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אֹונִ֖ים עָצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃ 30וְיִֽעֲפ֥וּ נְעָרִ֖ים וְיִגָ֑עוּ וּבַחוּרִ֖ים כָּשֹׁ֥ול יִכָּשֵֽׁלוּ׃ 31וְקֹויֵ֤ יְהוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֨וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃ פ

^x35.1 Eci cigabi cirhuhugulire gurhi abalulize bayagaluka kurhenga e Babeli (bigabi 40-55).

^y36.1 Ecigabi ca 36 kuhika ca 39, kuleka 38; 9-20, birhushambalire oku myanzi erya yonênè yabulaga bugendekera muli 2Bam 18, 13-20. Ebigabi bya Yeshaya’hu biyerekine emizobôlo y’ebiri omu 2Bam

^z37.1 Erhi bayumva oburhe bunene bayumva n’ecifufu. Abayahudi bàsharhula myambalo yaâo kurhengerera omu igosi, kuhika oku mukaha; ciru nkaba bayambala na sunzu; n’okucîshiga oluvu.

^a40.12 Muli eyi milongo 12-26: Omulêbi akuzize obukulu, obushinganyanya n’obumanye bwa Nyamuzinda; n’obuhashe bwâge bunji bwenêne. Omulêbi alonzize okubwîra Abayahudi mpu bakolere Nyamubâho, baleke banyamuzinda b’obunywesi.

Mwâmi Sirusi, ntumwa ya Nnâmahanga

1 Mwe birhwa, muhwekêre, munyumvirhize! Ninyu mwe mashanja, muzibuhe! Bacihebe eruhya, baderhe! Rhujisanye lubanja! 2 Ndi wazûsagya omucîranuzi ebushoshokero bw’izûba, anamuhamagala mpu amushimbe? Arhegesire mpu amashanja gamurhumikire, anarhambule abâmi. Engôrho yâge enabahindule katulo n’omuherho gwâge gubajire nka hyâsi hyayehûlwa n’empûsi. 3 Abakulikîre buhena, amatwîkanya buzira mbaka, amagera omu njira buzira okulabarha oku idaho. 4 Ndi wàkolaga n’okuyukiriza okwôla kwoshi? Anali olya olondesa amaburha kurhenga aha murhondêro, niono Nyakasane, nie Murhanzi nie nayish’iba Muzinda omu bazinda. 5 Ebirhwa byàbwine, byamarhungwa n’obwôba; amarhwerhwe g’igulu gadwîrhe gagerawo omusisi. Byamaja byayegera, byamahira njira. 6 Ngasi muntu adwîrhe agwâsa owâbo, anamubwire, erhi: «Humura!» 7 Omubinji adwîrhe aha omutuzi w’amasholo omurhima, owagombeza ecûma n’enyundo adwîrhe aha owacitulira eluganda omurhima, abwîre owacishomeka oku cindi, erhi: «Ntyo!» Anacizibuhya n’embambo lyo cirhadundagana.

Israheli arhaciyôbohaga, Nyakasane ye mufungizi wâge

8 Ci woyo Israheli, murhumisi wâni, Yakobo, mwishogwa wâni, iburha ly’Abrahamu, mwîra wâni, 9 we nagwârhaga kurhenga ebuzinda bw’igulu, nakuhamagala kurhenga emu bihugo by’ihanga, nakubwîra, nti: «Oli murhumisi wâni, nacikwîshozire, ntakulikiriraga!» 10 Orhayôhohaga, bulya ndi haguma nâwe, orhabaga bihamba, bulya nie Nyamuzinda wâwe. Nakuzibuhize nanakurhabâla, nakugwâsa n’okulyo kw’obucîranuzi bwâni. 11 Ala oku babumbwa n’enshonyi banaturutumbe balya boshi bali bakuhigire. Bahungumuka banafanande balya bakaz’ikulonzâkwo akadali. 12 Wâbalonza obabule balya bakâg’ikutulakwo entambala. Bâhungumuka banaherêrekere balya bakaz’ikutulirakwo amatumu. 13 Bulya niono, Nyakasane Nyamuzinda wâwe, nkugwarhîre oku kuboko kulyo, nankubwizire, nti: «Orhayôbohaga, nie nakurhabâla!» 14 Orhayôbohaga, wâni muvunyu gwa Yakobo, wâni munyole gw’Israheli! Nie nâkurhabâla, Nyakasane okudesire; côkola wâwe, ye Mutagatifu w’Israheli. 15 Ala oku nkujizire nka ngâlè y’okuhûla (engano), ngâlè mpyahya ya môji abiri: watuntuma entondo, ozivungunyule, n’orhurhondo orhujire nka hirere. 16 Wâyerûlarho, empûsi erhuyehûkane, ecihûsi carhushandabanya. Ci wehe wacishingira Nyakasane, wakuzibwa n’Omutagatifu w’Israheli. 17 Abagalugalu n’abakenyi baja balonza amîshi, ci ntago! Olulimi lwâho lwàyumûsire n’enyôrha. Niono, Nyakasane, nâbayumvirhiza, niono, Nyamuzinda w’lsraheli, ntabalîkirire. 18 Najira enyîshi zihulule oku manga, n’orhubanda rhufunukemwo amaliba; irungu nalihindula lishube ciyanja, n’obudaka buyumûsire bushube nshôko za mîshi. 19 Omu irungu narhweramwo emirhi mirîmirî, ey’akasiya, ey’omugorhi n’ey’omuzeti. Omu bulambo nahiramwo ensindani haguma n’orhushingishingi n’emikalakala, 20 Lyo bâbona banamanye, barhimanye banayumve oku kuboko kwa Nyakasane kwakolaga ebyo, oku Mutagatifu w’Israheli wabilemaga.

Nyakasane yene Nyamuzinda

21 Lerhagi olubanja lwinyu, kwo Nyakasane adesire, bûlanagi, kwo Mwâmi wa Yakobo adesire. 22 Bayegerage hano, barhumanyise ebyâba. Ehyàgezire, babiderhe! Murhubwirebyo, nirhu rhucije emurhima, rhubone erhi byayunjwire! Nisi erhi mubage ebyayîsh’iba byo murhubwîra! 23 Murhumanyisagye ebyayîsh’iba, nirhu rhumanye oku muli banyamuzinda! Ciru mubage nka mwajira aminja erhi mabî, Iyo rhucija emurhima rhunageremwo ecôba! 24 Ci ala oku murhali ciru nka busha bwo bunyi, n’emikolo eri busha! Abacimwîshogaga, nabo banali ba kushologosa! 25 Namuhamagire kurhenga ebulembe, ye oyu oyîshire; kurhenga ebushoshokero bw’izûba, namuyakûza omu izîno lyâge. Ayîsh’alabarha abarhegesi b’ebihugo nka bijondo, kula omubumbi ahinanga ibumba. 26 Ndi wabîre abala ogwo mwanzi kurhenga emurhondêro, mpu rhugumanye? erhi omu kurhenga ensiku za mîra, Iyo rhuderha, nti: «Neci, kwo binali»? Nanga, ntâye wabîre abala ogwo mwanzi; ntâye wagumanyisize; ntaye wayumvîrhe ebinwa binyu! 27 Omu Siyoni mwo namanyisagya okwo burhangiriza, narhuma omuja-bugo omu Yeruzalemu. 28 Nanacilola, ci ntabonaga muntu ciru n’omuguma! Muli bo, nta muhanûzi ciru n’omuguma, oyu nankahash’idôsa anashuze! 29 Ala oku boshi bali busha, emikolo yâbo eri busha, enshushano zabo ziri mûsi, ziri ntâco!

Jesaja/Isaiah 41: 1

הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃ 2מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְלֹ֑ו יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גֹּויִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבֹּ֔ו כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתֹּֽו׃ 3יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲבֹ֣ור שָׁלֹ֑ום אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֹֽוא׃ 4מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּרֹ֖ות מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהוָה֙ רִאשֹׁ֔ון וְאֶת־אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־הֽוּא׃ 5רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִירָ֔אוּ קְצֹ֥ות הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃ 6אִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק׃ 7וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־הֹ֣ולֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֨בֶק֙ טֹ֣וב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמֹּֽוט׃ ס 8וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי׃ 9אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֨יךָ֙ מִקְצֹ֣ות הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃ 10אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֨יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃ 11הֵ֤ן יֵבֹ֨שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃ 12תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃ 13כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ ס 14אַל־תִּֽירְאִי֙ תֹּולַ֣עַת יַֽעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 15הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמֹורַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּֽיפִיֹּ֑ות תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָעֹ֖ות כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃ 16תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אֹותָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהוָ֔ה בִּקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ פ 17הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיֹונִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֨יִם֙ וָאַ֔יִן לְשֹׁונָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃ 18אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָרֹ֔ות וּבְתֹ֥וךְ בְּקָעֹ֖ות מַעְיָנֹ֑ות אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמֹוצָ֥אֵי מָֽיִם׃ 19אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן אָשִׂ֣ים בָּעֲרָבָ֗ה בְּרֹ֛ושׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּֽו׃ 20לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֨ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י יַד־יְהוָ֖ה עָ֣שְׂתָה זֹּ֑את וּקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרָאָֽהּ׃ פ 21קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה הַגִּ֨ישׁוּ֙ עֲצֻמֹ֣ותֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃ 22יַגִּ֨ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנֹ֣ות׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֨נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן אֹ֥ו הַבָּאֹ֖ות הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃ 23הַגִּ֨ידוּ֙ הָאֹתִיֹּ֣ות לְאָחֹ֔ור וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף־תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה וְנִרָא יַחְדָּֽו׃ 24הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפָעָלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תֹּועֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃ 25הַעִירֹ֤ותִי מִצָּפֹון֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמֹו־חֹ֔מֶר וּכְמֹ֥ו יֹוצֵ֖ר יִרְמָס־טִֽיט׃ 26מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף אֵין־מַגִּ֗יד אַ֚ף אֵ֣ין מַשְׁמִ֔יעַ אַ֥ף אֵין־שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵיכֶֽם׃ 27רִאשֹׁ֥ון לְצִיֹּ֖ון הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלִַ֖ם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃ 28וְאֵ֨רֶא֙ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ וּמֵאֵ֖לֶּה וְאֵ֣ין יֹועֵ֑ץ וְאֶשְׁאָלֵ֖ם וְיָשִׁ֥יבוּ דָבָֽר׃ 29הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ פ

Olwimbo lurhanzi lw’Omurhumisi ^b

1 Oyu ye murhumisi wâni ngwarhîre oku kuboko, ye mwishogwa wâni omurhima gwâni gucîshingira. Namuhiziremwo omûka gwâni; ye wamanyisa amashanja obucîrannzi. 2 Arhakabanda kahababo, arhakanaja ahamagaza, izù lyâge lirhakayumvikana oku irango. 3 Arhakahumanula olusheke luvunisire, arhakanazimya ecirere cidwîrhe catumbûka. Amanyîsa obucîranuzi omu kushimba okunali. 4 Arharhame arhanagonyahale, kuhika ayimanze obushinganyanya omu igulu. Ebirhwa bidwîrhe byalinga enyigîrizo zâge. 5 Kwo adesire ntyôla Nyamuzinda, Yagirwa Nyakasane, owalemaga amalunga anagabungûla, owazibuhyagya igulu n’ebiburhwâmwo, owahâga abantu balibâmwo obuzîne anaha abaligerâmwo omûka: 6 «Nie Nyamuzinda nakuhamagalaga omu bushinganyanya, nàkugwârhira oku kuboko, nàkubumba nanakuyimanza nti nkujire ndagâno y’olubaga na bumoleke bw’amashanja, 7 Lyo ozibûla amasù g’emihûrha, orhenze abashweke omu mpamikwa n’abali omu ndunduli y’omwizimya obashwekûle. 8 Nie Nyakasane, elyo Iyo izîno lyâni! Irenge lyâni ntankalihâ wundi, n’obukuze bunkwânîne ntankabulekera enshushano! 9 Ebirhanzi mîra byabâga, nankola nammumanyîsa ebihyahya. Mmubwîzirebyo embere birhangire okuba.

Olwimbo Iwa Buhimane

10 Yimbiri Nyakasane olwimbo luhyahya, kuhika emunda igulu lihekera, muyimbe irenge lyâge mwe muyikira enyanja n’ebiremwa byâmwo byoshi, mwe birhwa n’ababiyûbakakwo boshi. 11 Irungu n’ebishagala byâmwo bibande akahababo; engo za Kedari zicishinge; abayûbaka omu Lwâla babande empundu, bahubulirize oku marhwerhwe g’entondo! 12 Bahe Nyakasane obukuze, Bayimbe irenge lyage omu birhwa byoshi! 13 Nyakasane akomekire nka ntwâli, ayîsh’arûkûza nka mulwî wa ntambala, ayîsh’abanda akahababo k’okukoza ebirha, ababisha bâge abakolera akal’ibala. 14 Narhanzir’ihulika kurhenga mango garhali manyi, nacîhumbira, navumbika gwahalâla. Lero nkolaga nayâma nka muzire waling’iburha, ndi nk’oli obuhuba, nnandwîrhe nayahagira. 15 Namalira entondo n’orhubanda, nnanyumyekwo ngasi hyâsi hibishi, Enyîshi nâzihinduka budaka bûmu, n’enziba nziyumye. 16 Nâgeza emiburha omu njira erhishi, nâyilongolana emu mikaâba erhasâg’igerwamwo bundi. Embere zâbo, omwizimya nâguhindula bulangashane, n’enjira z’orhubanda-rhubanda nzijire nnongêdu. Eyo mihigo nâyiyunjuza, ntabule bwayiyûkiriza. 17 Bakola baja bacitunda cinyumanyuma banagwerhwe n’enshonyi balya bacîkubagira enshushano, balya bakabwîra ensanamu z’ecûma, mpu: «Mwe banyamuzinda birhu!»

Bene-Israheli, bihuli na mihûrha

18 Mwe bihuli, muyumve! Mwe mihûrha, mukonole amasù, mulole! 19 Ndi oli muhûrha, kuleka omurhumisi wâni? Ndi oli cihuli nk’omuja-bugo ntumire? Ndi oli muhûrha ak’olya nàcungulaga na ndi oli cihuli ak’omurhumisi wa Nyakasane? 20 Wàbwine binji, ci orhatwâga ihuzihuzi; wàrhezire amarhwiri, ci orhayumvagya akantu. 21 Omu bwimâna bwâge, Nyakasane alonzize okuyerekana obwinja n’irenge ly’irhegeko lyâge. 22 Ci luli lubaga lwanyazirwe akibo n’akabale! Boshi bali bashwekere omu nkunda, bayîgalîrwe omu mpamikwa, banyazirwe, na ntâye wàfafungire, bàkolerwa akal’ibala, na ntâye wàdesire, erhi: «Galula!» 23 Ndi muli mwe wàrhegir’ebyôla okurhiwiri? Ndi wâtw’ihuzihuzi anayumve kurhenga ene? 24 Ndi wàzigaga Yakobo anyagwa n’Israheli àhagulwa? K’arhali Nyakasane rhwàgomeraga? Barhalonzagya okushimba enjira zâge, barhanayumvagya irhegeko lyâge. 25 Anacidubulirakwo Israheli oburhe bw’obukunizi bwâge n’akadugundu k’ebîrha. Obwo bukunizi bwamuyôhakwo engulumira y’omuliro, ci arhayumvagya, bwamudûlika muliro, ci arhashibiriraga!

Jesaja/Isaiah 42: 1

הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמָךְ־בֹּ֔ו בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגֹּויִ֥ם יֹוצִֽיא׃ 2לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹֽא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קֹולֹֽו׃ 3קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבֹּ֔ור וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יֹוצִ֥יא מִשְׁפָּֽט׃ 4לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתֹורָתֹ֖ו אִיִּ֥ים יְיַחֵֽילוּ׃ פ 5כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְהוָ֗ה בֹּורֵ֤א הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְנֹ֣וטֵיהֶ֔ם רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ וְצֶאֱצָאֶ֑יהָ נֹתֵ֤ן נְשָׁמָה֙ לָעָ֣ם עָלֶ֔יהָ וְר֖וּחַ לַהֹלְכִ֥ים בָּֽהּ׃ 6אֲנִ֧י יְהוָ֛ה קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְאֹ֥ור גֹּויִֽם׃ 7לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְרֹ֑ות לְהֹוצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃ 8אֲנִ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא שְׁמִ֑י וּכְבֹודִי֙ לְאַחֵ֣ר לֹֽא־אֶתֵּ֔ן וּתְהִלָּתִ֖י לַפְּסִילִֽים׃ 9הָרִֽאשֹׁנֹ֖ות הִנֵּה־בָ֑אוּ וַֽחֲדָשֹׁות֙ אֲנִ֣י מַגִּ֔יד בְּטֶ֥רֶם תִּצְמַ֖חְנָה אַשְׁמִ֥יע אֶתְכֶֽם׃ פ 10שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּתֹ֖ו מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יֹורְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹאֹ֔ו אִיִּ֖ים וְיֹשְׁבֵיהֶֽם׃ 11יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֨נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃ 12יָשִׂ֥ימוּ לַֽיהוָ֖ה כָּבֹ֑וד וּתְהִלָּתֹ֖ו בָּאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃ 13יְהוָה֙ כַּגִּבֹּ֣ור יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמֹ֖ות יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֨יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃ ס 14הֶחֱשֵׁ֨יתִי֙ מֵֽעֹולָ֔ם אַחֲרִ֖ישׁ אֶתְאַפָּ֑ק כַּיֹּולֵדָ֣ה אֶפְעֶ֔ה אֶשֹּׁ֥ם וְאֶשְׁאַ֖ף יָֽחַד׃ 15אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָעֹ֔ות וְכָל־עֶשְׂבָּ֖ם אֹובִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרֹות֙ לָֽאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אֹובִֽישׁ׃ 16וְהֹולַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֨רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיבֹ֥ות לֹֽא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָאֹ֗ור וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישֹׁ֔ור אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃ 17נָסֹ֤גוּ אָחֹור֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס 18הַחֵרְשִׁ֖ים שְׁמָ֑עוּ וְהַעִוְרִ֖ים הַבִּ֥יטוּ לִרְאֹֽות׃ 19מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהוָֽה׃ 20רָאִיתָ רַבֹּ֖ות וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּקֹ֥וחַ אָזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃ 21יְהוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְקֹ֑ו יַגְדִּ֥יל תֹּורָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃ 22וְהוּא֮ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּֽחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הָחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין־אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב׃ 23מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֹֽור׃ 24מִֽי־נָתַ֨ן לִמְשֹׁוסֶה יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲלֹ֣וא יְהוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ לֹ֔ו וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָלֹ֔וךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתֹורָתֹֽו׃ 25וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפֹּ֔ו וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בֹּ֖ו וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב׃ פ

Israheli, murhonyi wa Nyakasane

1 Lero bunôla ntyâla kwo adesire Nyakasane, owakulemaga, wâni Yakobo, owakubumbaga, wâni Israheli^c: Orhayôbohaga, bulya nàkucungwîre, nàkuhamagîre omu izîno lyâwe: oli wâni. 2 Erhi wankalambagira omu mîshi, ndi haguma nâwe, enyîshi zirhankakuzîsa. Erhi wankâgera omu muliro, orhankahya, engulumira yâgo erhankakuyôca. 3 Bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, nie Mutagatifu w’Israheli, Mucunguzi wâwe. Nahanyire Misiri nti nkucungule, Kushi na Seba ahâli hâwe. 4 Kulya kuba orhali munyi omu masù gâni, oli wa citwîro cihamu, ntanahimwa kukurhonya, nahanyire abantu ahâli hâwe nanakuhingâna agandi mashanja. 5 Orhayôbohaga, bulya ndi haguma nâwe. Iburha lyâwe nâlirhenza Ebushoshokero, nâlishubûza kurhenga Ebuzikiro. 6 Nabwîra Emwênè, nti: «Lerha!» n’Emukondwè, nti: «Orhabahagalike! Galula bagala bâni barhenge omu bihugo b’ihanga, na bali bâni barhenge emunda igulu lihekera, 7 ngasi balya boshi bajira izîno lyâni, balya nalemeraga irenge lyâni, nàbabumba nanabajira!

Nyakasane yene ye Nyamuzinda

8 Hulusa olu lubaga lw’emihûrha egwerhe amasù, ebi bihuli bigwerhe amarhwiri!» 9 Amashanja gashubûzanye goshi, n’ebihugo bibugânane! Ndi muli bo wàmanyisize ebyôla anarhubwira ebyàjiragwa kurhenga mîra? Balerhage abahamirizi bâbo bayerekane oku bo bayâzize! Abâbayumva baderhe, mpu: «Neci, kwo binali ntyo!» 10 Mwe bahamirizi bâni, kwo adesire Nyakasane, mwe murhumisi wâni nacishogaga, nti Iyo mumanyirira bwinja, munyemere munayumve oku nie nyôrha mbâho: embere zâni nta nyamuzinda wàbumbirwe, n’enyuma zâni ntâye wânacibeho. 11 Niono nie Nyakasane; kuleka nie, nta mucunguzi! 12 Niono nie nalêbaga nanalerha obucire, nie nabumanyisagya, ci arhali nyamuzinda w’ihanga ekarhî kinyu. Mwoyo muli bahamirizi bâni, kwo adesire Nyakasane, nâni ndi Nyamuzinda, 13 oly’obâho ensiku n’amango. Ntaye wankantenza akantu omu nfune; oku nàjiraga, ndi wakacikuhindula?

Obulêbi buyerekire Babiloni

14 Ntyâla kwo adesire Nyakasane, mucunguzi winyu, Omutagatifu w’lsraheli: Mwe mwarhumire ntuma abantu e Babiloni, nâhamûla orhuhamikizo rhw’empamikwa zoshi, empûndu z’omwishingo z’ Abakaldeyi zâhinduka ndûlu. 15 Nie Nyakasane, Omutagatifu winyu, Lulema w’Israheli, mwâmi winyu.

Birhangâzo by’olubungo luhyahya

16 Ntyâla kwo adesire Nyakasane, owatwâga enjira omu nyanja n’omukâba omu mîshi makali bwenêne, 17 owarhumaga engâlè n’ebiterusi oku bîrha, omurhwe gw’abasirika haguma n’abalwî b’entwâli; bahenanguka burhazûka, bazimangana nka ngoke, baherêrekera. 18 Murhacikengêraga ebyàli mîra, murhacigerêrezagya ebyàgezire. 19 Ala oku nkola najira akantu kahyahya, ciru na mîra karhangire okuba; ka murhac’ikabona? Neci, nâtw’enjira omw’irungu, mpire n’enyîshi omu bulambo. 20 Ensimba zânkuza, banyambwe n’enkôngoro, bulya nàhizire amîshi omw’irungu, n’enyîshi omu bulambo, Iyo nkanywêsa olubaga lwâni, omwishogwa wâni. 21 Olwo lubaga niene nàjaga nashubûza lwâkayâlîza irenge lyâni.

Israheli arhavugag’omunkwa

22 Ci orhanshengaga, wâni Yakobo, orhacirhamagya mpu wanshîbirira, wâni lsraheli. 23 Orhantûlaga abana-buzi bâwe mbâgwa, orhanankuzagya n’enterekêro zâwe. Ntakulibuzagya n’enshângi. 24 Ntarhumaga waheza ebirugu byâwe omu kugula omugavu^d, orhananyîgusagya n’amashushi g’enterekêro zâwe. Ci nie wàjizire muja wâwe n’ebyâha byâwe, wanantamya n’amabî gâwe. 25 Niono, niene nkola nazûza amabî gâwe, n’ebyâha byâwe ntacibiyîbuka bundi. 26 Onkengêze, rhuje lubanja rhwembi; orhang’iderha we murhanzi Iyo oyâza! 27 Sho wâwe murhanzi àjizire ecâha, n’abalagizi bâwe bangomîre. 28 Lero nanacikolera abakulu b’aka-Nyamuzinda kâni nka banyankola-maligo; nàlekêrera Yakobo nti bamuherêrekeze n’Israheli nti bamujâcire.

Jesaja/Isaiah 43 1

וְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ בֹּרַאֲךָ֣ יַעֲקֹ֔ב וְיֹצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה׃ 2כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֨יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָרֹ֖ות לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמֹו־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃ 3כִּ֗י אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֹושִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כָפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃ 4מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃ 5אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃ 6אֹמַ֤ר לַצָּפֹון֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָחֹ֔וק וּבְנֹותַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ 7כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבֹודִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃ 8הֹוצִ֥יא עַם־עִוֵּ֖ר וְעֵינַ֣יִם יֵ֑שׁ וְחֵרְשִׁ֖ים וְאָזְנַ֥יִם לָֽמֹו׃ 9כָּֽל־הַגֹּויִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּ֗ו וְיֵאָֽסְפוּ֙ לְאֻמִּ֔ים מִ֤י בָהֶם֙ יַגִּ֣יד זֹ֔את וְרִֽאשֹׁנֹ֖ות יַשְׁמִיעֻ֑נוּ יִתְּנ֤וּ עֵֽדֵיהֶם֙ וְיִצְדָּ֔קוּ וְיִשְׁמְע֖וּ וְיֹאמְר֥וּ אֱמֶֽת׃ 10אַתֶּ֤ם עֵדַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְעַבְדִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי לְמַ֣עַן תֵּ֠דְעוּ וְתַאֲמִ֨ינוּ לִ֤י וְתָבִ֨ינוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔וּא לְפָנַי֙ לֹא־נֹ֣וצַר אֵ֔ל וְאַחֲרַ֖י לֹ֥א יִהְיֶֽה׃ ס 11אָנֹכִ֥י אָנֹכִ֖י יְהוָ֑ה וְאֵ֥ין מִבַּלְעָדַ֖י מֹושִֽׁיעַ׃ 12אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהֹושַׁ֨עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה וַֽאֲנִי־אֵֽל׃ 13גַּם־מִיֹּום֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּ֑יל אֶפְעַ֖ל וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ ס 14כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְכֶ֖ם קְדֹ֣ושׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לְמַעַנְכֶ֞ם שִׁלַּ֣חְתִּי בָבֶ֗לָה וְהֹורַדְתִּ֤י בָֽרִיחִים֙ כֻּלָּ֔ם וְכַשְׂדִּ֖ים בָּאֳנִיֹּ֥ות רִנָּתָֽם׃ 15אֲנִ֥י יְהוָ֖ה קְדֹֽושְׁכֶ֑ם בֹּורֵ֥א יִשְׂרָאֵ֖ל מַלְכְּכֶֽם׃ ס 16כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַנֹּותֵ֥ן בַּיָּ֖ם דָּ֑רֶךְ וּבְמַ֥יִם עַזִּ֖ים נְתִיבָֽה׃ 17הַמֹּוצִ֥יא רֶֽכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃ 18אַֽל־תִּזְכְּר֖וּ רִֽאשֹׁנֹ֑ות וְקַדְמֹנִיֹּ֖ות אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ׃ 19הִנְנִ֨י עֹשֶׂ֤ה חֲדָשָׁה֙ עַתָּ֣ה תִצְמָ֔ח הֲלֹ֖וא תֵֽדָע֑וּהָ אַ֣ף אָשִׂ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֔רֶךְ בִּֽישִׁמֹ֖ון נְהָרֹֽות׃ 20תְּכַבְּדֵ֨נִי֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה תַּנִּ֖ים וּבְנֹ֣ות יַֽעֲנָ֑ה כִּֽי־נָתַ֨תִּי בַמִּדְבָּ֜ר מַ֗יִם נְהָרֹות֙ בִּֽישִׁימֹ֔ן לְהַשְׁקֹ֖ות עַמִּ֥י בְחִירִֽי׃ 21עַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ׃ ס 22וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23לֹֽא־הֵבֵ֤יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֨יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֹוגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבֹונָֽה׃ 24לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֨סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֨נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הֹוגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֹנֹתֶֽיךָ׃ ס 25אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר׃ 26הַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק׃ 27אָבִ֥יךָ הָרִאשֹׁ֖ון חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 28וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֨רֶם֙ יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃ ס

Omugisho kuli Israheli

1 Ci lero oyumvagye, wâni Yakobo, murhumisi wâni, nâwe Israheli, mwishogwa wâni! 2 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, wakulemaga, ye wakubumbaga kurhenga omu nda ya nyoko ye na murhabâzi wâwe: Orhayôbohaga, wâni murhumisi wâni Yakobo, wâni Yeshuruni, mwishogwa wâni! 3 Bulya nkola nabulagira amîshi oku cihugo cifîre n’ecûmwe, nnampuluze enyîshi omu budaka buyumûsire. Nabulagira omûka gwâni oku buko bwâwe, n’obwanga bwâni oku iburha lyâwe. 4 Bâmera banakule nka byâsi by’omu mîshi, nka masheke g’oku burhambi bw’olwîshi. 5 Muguma anâderhe, erhi: «Ndi wa Nyakasanel» Owundi anâlonze okukâderhwa izîno lya Yakobo. Hajire n’owayandika omu mfune zâge, erhi: «Wa Nyakasane», ayîrikwe izîno ly’Israheli. Nyamuzinda ali muguma yene 6 Kwo adesire ntyala Nyakasane, mwâmi w’lsraheli, muyokozi wage, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: Nie murhanzi, nie na muzinda, nta wundi nyamuzinda kuleka nie! 7 Ndi wankacinyigererakwo? Ajag’eruhya! aderhc anampugûlire nâni, arhondêreze ciguma ciguma ebyàbire kurhenga nsinga olubaga lwa mîra ga Kêra; arhubwire n’ebyâciyisha! 8 Murhajugumaga, murhayôbohaga! Ka ntakubwiraga n’okukumanyisakwo kurhenga mîra? Muli bahamirizi bâni; ka hali owundi nyamuzinda kuleka nie? Nanga, ndi wundi Kabuye! Ntâye mmanyire ciru n’omuguma!

Banyamuzinda b’obwihambe!

9 Abatula ensanamu, boshi bali busha^e, n’emikolo y’obulenga bwâbo nta bukwânane bwâyo! Yo eri bahamirizi bâbo, ci bali bahamirizi barhabona barhanayîshi kantu; enshonyi zâbahumba. 10 Ndi obumba nyamuzinda w’obwihambe n’okutula enshushano arhanalangaliri bunguke? 11 Ala oku abashimbulizi bâge boshi enshonyi zababumba; ababinji nabo banali bantu nka bandi. Ba shubuzanye boshi, bacihebe eruhya; barhungwe n’obwôba, n’enshonyi zibabumbe! 12 Omutuzi anatulire embasha oku makala, ayikombeze n’enyundo. Ayitula n’emisi y’okuboko kwâge. alinde ashalike n’emisi emuhwere; n’akaba arhanywiri mîshi, wanabona yeshi amahenanguka! 13 Naye omubinji w’emirhi anayanka omugozi, ajire enshushano n’akalamu, ayibinjûle n’enkololo yâge anayigezekwo olugero; ayihe iranga ly’omuntu, iranga linjinja ly’omuntu, mpu Iyo ebêra omu nyumpa. 14 Anatwa emirhi mirî-mirî, acishoge omujimbu n’omuhumbahumba, ayireke ekule enazibuhe haguma n’eyindi mirhi y’emuzirhu. Kandi anarhwêra omuberebere, enkuba eyish’igumeza. 15 Ebyo byoshi omuntu abikolesa nka nshâli za kutwâna omuliro: anarholakwo, akalûke; atwâne omuliro, aduge obuntu. Kandi anabinjamwo enshushano, ayifukamire. 16 Ecihimbi, anacidulike muliro, ayôkerekwo enyama, alye, ayigurhe. Okubundi anarhondêra okukaluka, aderhe, erhi: «Awa! namakaluka, namayumva idûrhu!» 17 Ecihimbi cicisigire, anabinjamwo nyamuzinda, ajire enshusho akâz’iharâmya; anayifukamira, ayishenge, aderhe, erhi: «Oncize, bulya we nyamuzinda wâni!» 18 Barhishi barhanagerêreza, bulya olubwîbwî lubali ebusù lurhankaziga babona, olubali omu murhima lurhankaziga barhimanya! 19 Ntâye muli bo wankacij’emurhima, ntâye wankamanya anakengêre okucidôsa, erhi: «Kali cihimbi ciguma nacitwanyire muliro, nadugirakwo obuntu nanayôkerakwo eyi nyama ndwîrhe nalya, n’ecihimbi cisigire nkolaga narhenzamwo akantu k’okushologosa! Kali lushâli olu nafukamira!» 20 Mulyi w’oluvu! Murhima muhûrha na muhera! Ntâko ankacihasha okucîciza n’okuderha, erhi: «Akâla kantu mfumbasire, ka burhali bunywesi?»

Omanye wankayibagira

21 Okengêre ebyôla, Yakobo, nâwe Israheli, bulya oli murhumisi wâni. Niene nakubumbaga, oli murhumisi wâni; Israheli, nta mango nakuyîbagire! 22 Nazazize amabî gâwe nka lwikungu, n’ebyâha byâwe nka citû. Shubira emunda ndi, bulya nie nakuyôkolaga. 23 Muband’empundu, mwe malunga, bulya Nyakasane akozire akirumè! Mukome kagasha, mwe nyenga z’ekuzimu! Mubande orhubûli, mwe ntondo, ninyu mwe mizirhu n’emirhi emmubâmwo! Bulya Nyakasane ayôkwire Yakobo, ayerekine irenge lyâge omu Israheli.

Nyamuzinda ye Lulema

24 Kwo adesire ntyâla Nyakasane. mucunguzi wâwe, owakubumbaga kurhenga omu nda ya nyoko: Niono, nie Nyakasane nalemaga byoshi; nienene nabungûlaga amalunga, nanazibuhya igulu buzira kurhabâlwa na ndi. 25 Nie ntulutumbya amalêbi g’abashonga, nie njira abalaguzi rhutumbaguzi; nie ngeza abarhimanya cinyuma-nyuma n’amenge gabo ngahindule isirhe. 26 Nie nyunjuza akanwa k’omurhumisi wâni nnanyûkirize emihigo y’abaja-bugo bâni; nie mbwira Yeruzalemu, nti: «Washub’iyunjula bantu», n’ebishagala bya Yuda, nti: «Mwashub’iyûbakwa, n’ebishabûkiza byâge nashub’ibiyimanza!» 27 Nie mbwira emihengere y’enyanja, nti: «Ganûki, nayumûsa enyîshi zinyu!» 28 Nie mbwira Sirûsi, nti: «Oli mungere wâni!» Ayûkiriza obulonza bwâni bwoshi, omu kubwîra Yeruzalemu, erhi: «Washub’iyûbakwa», n’aka-Nyamuzinda, erhi: «Washub’iyimanzihwa!»

Jesaja/Isaiah 44 1

וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֹֽו׃ 2כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֹֽו׃ 3כִּ֤י אֶצָּק־מַ֨יִם֙ עַל־צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל־יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק רוּחִי֙ עַל־זַרְעֶ֔ךָ וּבִרְכָתִ֖י עַל־צֶאֱצָאֶֽיךָ׃ 4וְצָמְח֖וּ בְּבֵ֣ין חָצִ֑יר כַּעֲרָבִ֖ים עַל־יִבְלֵי־מָֽיִם׃ 5זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַֽיהוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדֹו֙ לַֽיהוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃ פ 6כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֧ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲלֹ֖ו יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות אֲנִ֤י רִאשֹׁון֙ וַאֲנִ֣י אַחֲרֹ֔ון וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃ 7וּמִֽי־כָמֹ֣ונִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֨הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם־עֹולָ֑ם וְאֹתִיֹּ֛ות וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמֹו׃ 8אַֽל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֤שׁ אֱלֹ֨והַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל־יָדָֽעְתִּי׃ 9יֹֽצְרֵי־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַחֲמוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יֹועִ֑ילוּ וְעֵדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ׃ 10מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הֹועִֽיל׃ 11הֵ֤ן כָּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵֽאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַֽעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃ 12חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּבֹ֖ות יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֨הוּ֙ בִּזְרֹ֣ועַ כֹּחֹ֔ו גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף׃ 13חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֨הוּ֙ בַּמַּקְצֻעֹ֔ות וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃ 14לִכְרָת־לֹ֣ו אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלֹּ֔ון וַיְאַמֶּץ־לֹ֖ו בַּעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃ 15וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חָם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגָּד־לָֽמֹו׃ 16חֶצְיֹו֙ שָׂרַ֣ף בְּמֹו־אֵ֔שׁ עַל־חֶצְיֹו֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמֹּותִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר׃ 17וּשְׁאֵ֣רִיתֹ֔ו לְאֵ֥ל עָשָׂ֖ה לְפִסְלֹ֑ו יִסְגֹּוד לֹ֤ו וְיִשְׁתַּ֨חוּ֙ וְיִתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֔יו וְיֹאמַר֙ הַצִּילֵ֔נִי כִּ֥י אֵלִ֖י אָֽתָּה׃ 18לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאֹות֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃ 19וְלֹא־יָשִׁ֣יב אֶל־לִבֹּ֗ו וְלֹ֨א דַ֥עַת וְלֹֽא־תְבוּנָה֮ לֵאמֹר֒ חֶצְיֹ֞ו שָׂרַ֣פְתִּי בְמֹו־אֵ֗שׁ וְ֠אַף אָפִ֤יתִי עַל־גֶּחָלָיו֙ לֶ֔חֶם אֶצְלֶ֥ה בָשָׂ֖ר וְאֹכֵ֑ל וְיִתְרֹו֙ לְתֹועֵבָ֣ה אֶעֱשֶׂ֔ה לְב֥וּל עֵ֖ץ אֶסְגֹּֽוד׃ 20רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹֽא־יַצִּ֤יל אֶת־נַפְשֹׁו֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲלֹ֥וא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃ ס 21זְכָר־אֵ֣לֶּה יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יְצַרְתִּ֤יךָ עֶֽבֶד־לִי֙ אַ֔תָּה יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי׃ 22מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ׃ 23רָנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣ה יְהוָ֗ה הָרִ֨יעוּ֙ תַּחְתִּיֹּ֣ות אָ֔רֶץ פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכָל־עֵ֣ץ בֹּ֑ו כִּֽי־גָאַ֤ל יְהוָה֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר׃ פ 24כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ גֹּאֲלֶ֔ךָ וְיֹצֶרְךָ֖ מִבָּ֑טֶן אָנֹכִ֤י יְהוָה֙ עֹ֣שֶׂה כֹּ֔ל נֹטֶ֤ה שָׁמַ֨יִם֙ לְבַדִּ֔י רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ מִי אִתִּי 25מֵפֵר֙ אֹתֹ֣ות בַּדִּ֔ים וְקֹסְמִ֖ים יְהֹולֵ֑ל מֵשִׁ֧יב חֲכָמִ֛ים אָחֹ֖ור וְדַעְתָּ֥ם יְשַׂכֵּֽל׃ 26מֵקִים֙ דְּבַ֣ר עַבְדֹּ֔ו וַעֲצַ֥ת מַלְאָכָ֖יו יַשְׁלִ֑ים הָאֹמֵ֨ר לִירוּשָׁלִַ֜ם תּוּשָׁ֗ב וּלְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ תִּבָּנֶ֔ינָה וְחָרְבֹותֶ֖יהָ אֲקֹומֵֽם׃ 27הָאֹמֵ֥ר לַצּוּלָ֖ה חֳרָ֑בִי וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ אֹובִֽישׁ׃ 28הָאֹמֵ֤ר לְכֹ֨ורֶשׁ֙ רֹעִ֔י וְכָל־חֶפְצִ֖י יַשְׁלִ֑ם וְלֵאמֹ֤ר לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ תִּבָּנֶ֔ה וְהֵיכָ֖ל תִּוָּסֵֽד׃ ס

Sirusi, mwishogwa wa Nyakasane

1 Ntyâla kwo Nyakasane abwîzire Sirusi, àshigaga amavurha g’obwâmi, erhi: «Namugwarhîre oku kuboko kulyo, nti agombye amashanja anayimûle abâmi; nti ayîgule emihango embere zâge, mpu na nta lumvi lwaciyôrha luli luhamike. 2 Niene nakushokolera nti enjira za rhubanda-rhubanda nje nazijira nnongêdu; enyumvi z’omulinga nazijonjoga n’orhuhamikizo rhw’ecûma ntuvungunyule. 3 Nakugabira ngasi buhirhi bufulike na ngasi mbîko mbishe, Iyo omanya oku nie Nyakasane okuhamagire omu izîno lyawe, Nyamuzinda w’Israheli. 4 Mwambali wâni Yakobo n’omwishogwa wâni Israheli bo barhumire nkuhamagala omu izîno lyâwe nnankuha obushashe, n’obwo orhanyishi. 5 Nie Nyakasane, nta wundi, kuleka nie, nta wundi nyamuzinda! Nakuyîmisire, n’obwo orhanyîshi, 6 Iyo kurhenga ebushoshokero kuhika ebuzikiro bw’izûba, bamanya oku nta wundi aha nyuma zâni: niono, nie Nyakasane, nta wundi. 7 Nie njira obulangashane, nie nandema omwizimya, nie mpâna iragi ndêrhe n’obuhanya, niono, nie Nyakasane okola ebyo byoshi.

Omusengero

8 Mwe malunga, murhoze olume kurhenga enyanya,

n’ebitu birhengemwo obushinganyanya;

idaho lifunuke, buyeremwo obucunguzi,

bunameremwo obushinganyanya caligumiza!

Nie Nyakasane nalemaga ebyo».

Oburhegesi bukulu bwa Nnâmahanga

9 Buhanya bwâge owakadalika n’owàmubumbaga, n’obwo hiri hijo omu rhundi rhujo rhw’ebidaka! K’ibumba lyankabwîra omubumbi walyo, erhi: «Bici ebyo wâjira? Omukolo gwâwe gurhagwerhi kamalo!» 10 Buhanya bwâge owankabwîra ishe, erhi: «Cici eci wàbusire?» Nisi erhi nnina, erhi: Cici eci càkurhenzire omu nda?» 11 Ntyâla kwo adesire Nyakasane, Omutagatifu w’Israheli na Lulema wâge: «Wabona, mwalonza okundôsa oku biyerekire abana bâni, n’okuntegeka oku biyerekire omukolo gw’amaboko gâni! 12 Nie nàjiraga igulu nanalema abantu balibâmwo nie nabungulaga amalunga n’amaboko gâni, nie nnantegeka emirhwe ebâmwo yoshi. 13 Nie nàmuzûsagya omu bushingayanya, nie nânakombêza amajira gâge goshi. Ye washubiyûbaka olugo lwâni analike abalulize bâni bagaluke buzira kujuha encûngulà erhi luhembo», kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.

Amashanja g’abapagani gâyemera Nyamuzinda

14 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Emburho y’omukolo gw’abanya Misiri, obunguke bw’oburhunzi bwa bene-Kushi, n’obw’abantu balî-balî b’e Seba bâkulerherabyo, bibe byâwe. Bakuyîsha nyuma bali bashweke, bacîrhimbe aha magulu gâwe, bakukunge, mpu: «Mâshi emwâwe yône eba Nyamuzinda! Nanga, ntà wundi, nta wundi nyamuzinda!» 15 Kwo binali, we Nyamuzinda mufulike Nyamuzinda w’Israheli, Yagirwa Côkola! 16 Babumbwa n’enshonyi banaturutumbe oku banali boshi, bagendana ecihemu ebusù balya batula enshushano. 17 Israheli ayôkolwa na Nyakasane, ayôkolwa oku nsiku n’amango. Murhakacifa mwabwine nshonyi murhakanacifa mwaturutumbire. 18 Bulyala kwo adesire ntyâla Nyakasane, owalemaga amalunga, Nyamuzinda wabumbaga anajira igulu, ye wanaliyimanzagya. Arhalilemaga mpu liyôrhe bwerûlè, ci àlibumba mpu baliyûbakemo. Nie Nyakasane, nta wundi! 19 Ntaderhaga bwifulikwe, omu hantu h’omu cihugo c’omwizimya, Ntabwiraga obuko bwa Yakobo, nti: Munongeze aharhankabonekana bici!» Nie Nyakasane, nie nderha ebishingânîne, nie mmanyîsa eby’okuli!

Nyamuzinda, Lungwe w’igulu.

20 Shubûzanyi, muyîshe, muyegere eno, mwe mâhunga g’amashanja mwasigîre! Bali bahwinja abaja babarhula enshusho zâbo z’emirhi, abakashenga nyamuzinda orhankaciza ndi. 21 Lerhagi olubanja lwinyu, muhirane, ciru munadôsanye Ndi wamanyisize ebyôla kurhenga mîra, ndi wabifulwire kurhenga ago mango? K’arhali nie, Nyakasane? Nta wundi nyamuzinda kuleka nie! Nyamuzinda mushinganyanya na muciza, nta wundi kuleka nie! 22 Muyerekerage emunda ndi, Iyo mucira mwe bihugo byoshi by’enigulu! Bulya nie Nyamuzinda, nta wundi! 23 Ncigashire ecihango câni, ekanwa kâni erhenga ebishingânîne, erhenga oluderho lurhankacishubirwâmwo: Ngasi idwî lyânfukamira na ngasi lulimi lwâcinyigashira endahiro, mpu: 24 «Muli Nyakasane mwône muba obushinganyanya n’emisi» Bayîsha emunda ali bayunjwîre nshonyi balya boshi bali bamukunirîre. 25 Muli Nyakasane mwo iburha lyoshi ly’Israheli lyakûla obuhime n’irenge.

Jesaja/Isaiah 45: 1

כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ לִמְשִׁיחֹו֮ לְכֹ֣ורֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינֹ֗ו לְרַד־לְפָנָיו֙ גֹּויִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ

לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ׃ 2אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אֹושִׁר דַּלְתֹ֤ות נְחוּשָׁה֙ אֲשַׁבֵּ֔ר וּבְרִיחֵ֥י בַרְזֶ֖ל אֲגַדֵּֽעַ׃ 3וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אֹוצְרֹ֣ות חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקֹּורֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4לְמַ֨עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ 5אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵ֣ין עֹ֔וד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ 6לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔ה כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֹֽוד׃ 7יֹוצֵ֥ר אֹור֙ וּבֹורֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁלֹ֖ום וּבֹ֣ורֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃ ס 8הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֨יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּרָאתִֽיו׃ ס 9הֹ֗וי רָ֚ב אֶת־יֹ֣צְרֹ֔ו חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֙ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרֹו֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפָעָלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֹֽו׃ ס 10הֹ֛וי אֹמֵ֥ר לְאָ֖ב מַה־תֹּולִ֑יד וּלְאִשָּׁ֖ה מַה־תְּחִילִֽין׃ ס 11כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיֹצְרֹ֑ו הָאֹתִיֹּ֣ות שְׁאָל֔וּנִי עַל־בָּנַ֛י וְעַל־פֹּ֥עַל יָדַ֖י תְּצַוֻּֽנִי׃ 12אָֽנֹכִי֙ עָשִׂ֣יתִי אֶ֔רֶץ וְאָדָ֖ם עָלֶ֣יהָ בָרָ֑אתִי אֲנִ֗י יָדַי֙ נָט֣וּ שָׁמַ֔יִם וְכָל־צְבָאָ֖ם צִוֵּֽיתִי׃ 13אָנֹכִי֙ הַעִירֹתִ֣הֽוּ בְצֶ֔דֶק וְכָל־דְּרָכָ֖יו אֲיַשֵּׁ֑ר הֽוּא־יִבְנֶ֤ה עִירִי֙ וְגָלוּתִ֣י יְשַׁלֵּ֔חַ לֹ֤א בִמְחִיר֙ וְלֹ֣א בְשֹׁ֔חַד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ פ 14כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יְגִ֨יעַ מִצְרַ֥יִם וּֽסְחַר־כּוּשׁ֮ וּסְבָאִים֮ אַנְשֵׁ֣י מִדָּה֒ עָלַ֤יִךְ יַעֲבֹ֨רוּ֙ וְלָ֣ךְ יִֽהְי֔וּ אַחֲרַ֣יִךְ יֵלֵ֔כוּ בַּזִּקִּ֖ים יַעֲבֹ֑רוּ וְאֵלַ֤יִךְ יִֽשְׁתַּחֲוּוּ֙ אֵלַ֣יִךְ יִתְפַּלָּ֔לוּ אַ֣ךְ בָּ֥ךְ אֵ֛ל וְאֵ֥ין עֹ֖וד אֶ֥פֶס אֱלֹהִֽים׃ 15אָכֵ֕ן אַתָּ֖ה אֵ֣ל מִסְתַּתֵּ֑ר אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֹושִֽׁיעַ׃ 16בֹּ֥ושׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃ 17יִשְׂרָאֵל֙ נֹושַׁ֣ע בַּיהוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עֹולָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־עֹ֥ולְמֵי עַֽד׃ פ 18כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה בֹּורֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֹֽונְנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֹֽוד׃ 19לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי בִּמְקֹום֙ אֶ֣רֶץ חֹ֔שֶׁךְ לֹ֥א אָמַ֛רְתִּי לְזֶ֥רַע יַעֲקֹ֖ב תֹּ֣הוּ בַקְּשׁ֑וּנִי אֲנִ֤י יְהוָה֙ דֹּבֵ֣ר צֶ֔דֶק מַגִּ֖יד מֵישָׁרִֽים׃ 20הִקָּבְצ֥וּ וָבֹ֛אוּ הִֽתְנַגְּשׁ֥וּ יַחְדָּ֖ו פְּלִיטֵ֣י הַגֹּויִ֑ם לֹ֣א יָדְע֗וּ הַנֹּֽשְׂאִים֙ אֶת־עֵ֣ץ פִּסְלָ֔ם וּמִתְפַּלְלִ֔ים אֶל־אֵ֖ל לֹ֥א יֹושִֽׁיעַ׃ 21הַגִּ֣ידוּ וְהַגִּ֔ישׁוּ אַ֥ף יִֽוָּעֲצ֖וּ יַחְדָּ֑ו מִ֣י הִשְׁמִיעַ֩ זֹ֨את מִקֶּ֜דֶם מֵאָ֣ז הִגִּידָ֗הּ הֲלֹ֨וא אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵֽין־עֹ֤וד אֱלֹהִים֙ מִבַּלְעָדַ֔י אֵֽל־צַדִּ֣יק וּמֹושִׁ֔יעַ אַ֖יִן זוּלָתִֽי׃ 22פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֹֽוד׃ 23בִּ֣י נִשְׁבַּ֔עְתִּי יָצָ֨א מִפִּ֧י צְדָקָ֛ה דָּבָ֖ר וְלֹ֣א יָשׁ֑וּב כִּי־לִי֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֹֽׁון׃ 24אַ֧ךְ בַּיהוָ֛ה לִ֥י אָמַ֖ר צְדָקֹ֣ות וָעֹ֑ז עָדָיו֙ יָבֹ֣וא וְיֵבֹ֔שׁוּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֥ים בֹּֽו׃ 25בַּיהוָ֛ה יִצְדְּק֥וּ וְיִֽתְהַלְל֖וּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃

Okuherêrekera kwa banyamuzinda b’obwihambi

1 Bàli agondamire, Nebo^f aherhemire: enshusho zâbo zahizirwe oku bihesi, oku mugongo gw’ensimba! Emizigo mwakazagibarhula mwene, ekola yabarhulwa n’ensimba zikoyire! 2 Baherhamire, bagondamire, boshi caligumiza, ntâko bankahashiciza ebibabarhwirhe, nabo bône kululizibwa balulizîbwe. 3 Yumvi nyumpa ya Yakobo, na ninyu mweshi mucisigîre b’omu nyumpa y’Israheli, mwe nàbagaliraga okuburhwa kwinyu nanammuhêka kurhenga muciri omu nda. 4 Kuhika obushosi bwinyu, nayôrha ndi nie n’olya, kuhika mumere emvi kubagalira ncimmubagalira. Niene nàkolaga ebyo, niene nammushibirira, niene nâmmugwâsa nnammucize. 5 Ndi mwankangererakwo erhi ndi mwankaderha mpu rhuyumânîne rhweshi? Ndi mwankashushanya erhi ndi mwankaderha mpu rhulingânîne? 6 Haligi abacîhuma omu nshoho barhenzemwo amasholo, banagerere amarhale oku munzâni, bayumvanye n’omutuzi w’amasholo mpu abatulire nyamuzinda, barhangire okufukama n’okuharâmya. 7 Banamubarhula aha lurhugo, bamuhêke, bagendimudêkereza halya anabêra, buzira kuhinya erhi okucidunda mpu ashegukire handi. Ciru bankayâma mpu bamusengere, arhankashuza; ntâye ankarhenza omu marhabi! 8 Mukayîbuka okwo, muzibuhe omurhima! Mucij’emurhima, ezi ndyâlya! 9 Kengeri ebyàbire kurhenga amango ga mîra, bulya nie Nyamuzinda, nta wundi. Nie Nyamuzinda, nta wundi oli akâni. 10 Kurhenga aha murhondêro, nnamanyise okwayishibà, n’ebirhasâgibâho, nnambe nabiderha mîra embcee bwenêne. Nnanderhe, nti: «Omuhigo gwâni gwayunjula, na ngasi oku nnonzize nakujira». 11 Kurhenga ebushoshokero bw’izûba, nâhamagala enyunda, na kurhenga ecihugo c’ihanga, omuntu wâyukiriza emihigo yâni. Oku nàdesire kwo nnanjira, Oku mpiga kwo nnanyûkiriza. 12 Muyumvagye, mwe b’emirhima mizibu, mwe muli n’obushinganyanya. 13 Nâshegeza obushinganyanya bwâni hofi, burhali kulî, n’obucire bwâni burhalegame. Nâhira obucire bwâni omu Siyoni n’irenge lyâni omu Israheli.

Jesaja/Isaiah 46: 1

כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְבֹ֔ו הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּסֹ֔ות מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃ 2קָרְס֤וּ כָֽרְעוּ֙ יַחְדָּ֔ו לֹ֥א יָכְל֖וּ מַלֵּ֣ט מַשָּׂ֑א וְנַפְשָׁ֖ם בַּשְּׁבִ֥י הָלָֽכָה׃ ס 3שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם׃ 4וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֨יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃ ס 5לְמִ֥י תְדַמְי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃ 6הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צֹורֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ 7יִ֠שָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵ֨ף יִסְבְּלֻ֜הוּ וְיַנִּיחֻ֤הוּ תַחְתָּיו֙ וְיַֽעֲמֹ֔ד מִמְּקֹומֹ֖ו לֹ֣א יָמִ֑ישׁ אַף־יִצְעַ֤ק אֵלָיו֙ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֔ה מִצָּרָתֹ֖ו לֹ֥א יֹושִׁיעֶֽנּוּ׃ ס 8זִכְרוּ־זֹ֖את וְהִתְאֹשָׁ֑שׁוּ הָשִׁ֥יבוּ פֹושְׁעִ֖ים עַל־לֵֽב׃ 9זִכְר֥וּ רִאשֹׁנֹ֖ות מֵעֹולָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין עֹ֔וד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֹֽונִי׃ 10מַגִּ֤יד מֵֽרֵאשִׁית֙ אַחֲרִ֔ית וּמִקֶּ֖דֶם אֲשֶׁ֣ר לֹא־נַעֲשׂ֑וּ אֹמֵר֙ עֲצָתִ֣י תָק֔וּם וְכָל־חֶפְצִ֖י אֶעֱשֶֽׂה׃ 11קֹרֵ֤א מִמִּזְרָח֙ עַ֔יִט מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק אִ֣ישׁ עֲצָתֹו אַף־דִּבַּ֨רְתִּי֙ אַף־אֲבִיאֶ֔נָּה יָצַ֖רְתִּי אַף־אֶעֱשֶֽׂנָּה׃ ס 12שִׁמְע֥וּ אֵלַ֖י אַבִּ֣ירֵי לֵ֑ב הָרְחֹוקִ֖ים מִצְּדָקָֽה׃ 13קֵרַ֤בְתִּי צִדְקָתִי֙ לֹ֣א תִרְחָ֔ק וּתְשׁוּעָתִ֖י לֹ֣א תְאַחֵ֑ר וְנָתַתִּ֤י בְצִיֹּון֙ תְּשׁוּעָ֔ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל תִּפְאַרְתִּֽי׃ ס

Obuhane bwa Babiloni

1 Honoka, obwârhale omu katulo, wâni mubikira, munyere w’e Babiloni! Bwârhala oku idaho, buzira entebe yâwe y’obwâmi, we munyere w’Abanya-Kaldeya bulya nta mango banacikuderhe mpu we mutûdu; mpu we na mwinjinja. 2 Rhola nkagasi ibiri, oshwe enshano; bwîkula obusù bwâwe, ofunye ebishumiro by’omwambalo gwâwe, obwikûle ebibero, oyikire enyîshi . 3 Obushugunu bwâwe bubonekane onayôrhe bwâmwe. Nkolaga nacihôla, harhajire owampagalika. 4 Côkola wirhu ye Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ye Mutagatifu w’Israheli! 5 Tamala omu kahwenyenye, ocîfulike omu mwizimya wâni munyere w’Ahanya-Kaldeya bulya barhakacifa bakuderha mwâmi-kazi w’amâmi. 6 Nali nkunirire olubaga lwâni, naleka bahemula akashambala kâni, nakulikiraga. Wêhe orhabafaga lukogo, ciru n’abashosi wabavondamya n’omuzigo gwâwe! 7 Wakazidera, erhi: «Nayôrha mbà mwâmi-kazi ensiku n’amango» Ci orhacîjaga emurhima mpu okengêre ehyôla, orhatwâga ihuzihuzi oku byânayishe. 8 Yumvagya lero, wâni mwiîa w’amasîma, we otamire bwinjinja orhulwîre, we odwîrhe wacîdôsa, erhi: «Niene, nta wundi! Ntaganya kukana, ntanaganya kufîsa abana!» 9 Ago mahanya gali mahanya gâkurhindakwo gomhi oku caligumiza omu lusiku luguma: okufîrwa n’abana n’okukana byakurhibukira oku irindo liguma ciru wankacîkubagira obunji bw’amalozi gâwe n’obuhashe bw’amakurungu gâwe. 10 Wakâgiyegemera olugendo lwâwe lubî, wakâderha, erhi: «Ntaye odwîrhe wambona». Burhimanya bwâwe na bwenge bwâwe byo byakuhabwire. Wakaziderha obwo omu murhima gwâwe, erhi: «Niene, nta wundil» 11 Obuhanya bwakurhibukirakwo, ohabe kurhi wâburhanga: ibala lyâkurhogerakwo, ohabe kurhi waliyâka; nyamanja acikwîhondakwo oku irindo liguma orhanamanyiri. 12 Ocîhanganage oku makurungu n’oku malozi gâwe warhindibukiraga kurhenga obusole bwâwe. Kwankanaba warhenzamwo obunguke, kwankanaba byarhuma bakurhinya! 13 Wakozire n’omwandu gwabahanûzi bâwe! Bayishage bakulikuze balya baja bagera emalunga, balya bakazilolêreza enyenyêzi balya bakazimanyisa aha ngasi kubaluka kw’omwezi ebyakuyishira! 14 Ala oku kwo bali nka bijangala: omuliro gwabasingônola, barhafume oyôla nyanduma w’engulumira! Garhâbe makala ga kukaluka, nisi erhi muliro gwa kutamalwâkwo eburhambi! 15 Ntyôla kwo bâbà abashonga bâwe wakâgikoyera kurhenga obusole bwâwe. Bagenda myahu-myahu, ngasi muguma lwâge lunda, ntâye ciru n’omuguma wakulikûza!

Jesaja/Isaiah 47: 1

רְדִ֣י׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תֹוסִ֨יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה׃ 2קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שֹׁ֖וק עִבְרִ֥י נְהָרֹֽות׃ 3תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם׃ ס 4גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹ֑ו קְדֹ֖ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 5שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תֹוסִ֨יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֹֽות׃ 6קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֨לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד׃ 7וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעֹולָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֨לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ׃ ס 8וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיֹּושֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָ֔בָהּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י עֹ֑וד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֹֽול׃ 9וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּיֹ֥ום אֶחָ֖ד שְׁכֹ֣ול וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃ 10וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שֹׁובְבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֹֽוד׃ 11וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֨יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שֹׁואָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי׃ 12עִמְדִי־נָ֤א בַחֲבָרַ֨יִךְ֙ וּבְרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בַּאֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ מִנְּעוּרָ֑יִךְ אוּלַ֛י תּוּכְלִ֥י הֹועִ֖יל אוּלַ֥י תַּעֲרֹֽוצִי׃ 13נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיֹושִׁיעֻ֜ךְ הָבְרוּ שָׁמַ֗יִם הַֽחֹזִים֙ בַּכֹּ֣וכָבִ֔ים מֹֽודִיעִם֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃ 14הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹֽא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶֽהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדֹּֽו׃ 15כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרֹו֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מֹושִׁיעֵֽךְ׃ ס

Nyakasane, Côkola w’Israheli

1 Yumvi, wâni nyumpa ya Yakobo, mwe mulimbira izîno ly’Israheli, mwe mwarhengaga omu mîshi ga Yuda, mwe mukazilahira oku izîno lya Nyakasane munashenge Nyamuzinda w’Israheli ci arhali nk’oku kukwânîne kunashingânîne. 2 Neci, balimbira izîno ly’ecishagala citagatifu banayemera Nyamuzinda w’Israheli, oderhwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe! 3 Ehirhanzi-rhanzi mîra nàhimanyisagya, omu kanwa kâni byarhegaga, nanali erhi nammubwîzirebyo. Erhi ncibikola, byàba ho n’aho. 4 Bulya nyishi oku oba cigamba^g, – oku ecikanyi cawe kwo cizibuha nka cuma n’ oku obusu bwâwe buli bwa mulinga, 5 Lero naba nakumanyisâbyo, naba nakubwirabyo embere bibe, nti Iyo irhondo orhaja waderha , erhi: «Nshanga yabijiraga, nshushano yâni na nsalamu yâni yabirhegekaga ». 6 Wayumvirhe wanabona ebyôla byoshi; ka murhalonzizi okubihamiriza? Bunôla nkolaga nakumanyîsa ebintu bihyahya byàli bifulike orhanali obiyîshi. 7 Bunôla Iyo bicilemirwe, ci arhali kurhenga rnîra ; ernbere ly’olu lusiku lw’ene , nta mango waliyurnvîrhe, Iyo olekiderha , erhi: «Kali nalimbirnanyire!» 8 Ci orhalisâgibiyumva orhalisâgibimanya na nta mango warhezire okurhwiri, bulya nyôrha nyishi oku oba ndyâlya, n’oku izîno lyawe we «Mugoma kurhenga omu nda ya nyoko »! 9 Izîno lyâni Iyo lyarhumire ntangicîka obukunizi bwâni, irenge lyâni, Iyo lyarhumire nkulembera, nti ntakumalira. 10 Ala oku nakucêsize kula bacêkeza amarhale omu ciko, nakurhangulîre omu cibeye c’ amalibuko . 11 Niene nta wundi, niene narhumaga nkola ebyo bulya ntalembera okubona izîno lyâni lya gayaguzibwa. Irenge lyâni ntankaliha wundi!

Nyamuzinda acishozire Sirusi

12 Yumva wâni Yakobo, wâni Israheli niene nahamagalaga! Nie ono, nie murhanzi , nie na muzinda. 13 Kuboko kwâni kwagwîkaga igulu, kulyo kwâni kwabungûlaga amalunga. nkaba nka nabihamagala , binayishe bulibirha. 14 Shubûzanyi mweshi , muyumve! Ndi muli mwe wamanyisize ebyôla? Omurhonyi wa Nyakasane âyunjuza emihigo yâge. Kuli Babiloni n’iburha ly’Abanya-Kaldeya. 15 Niene, neci niene nkudesire, niene nàmuhamagala, nàrnurhumiza nanarhuma abêrwa omu majira gâge.

Ebyali bibikîrwe Israheli

16 Munyegere, muyumve ebîra: Kurhenga emurhondêro, ntâco naderhire omu bwifulikwe; Kurhenga birhangira okuba erhi ho ndi. Bunola Nyakasane Nyamubâho ye ontumire n’omûka gwâge. 17 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, Côkola wâwe, Omutagatifu w’Israheli: Nie Nyakasane Nyamuzinda wâwe, nie nkuyigîrizize ebikukwânîne, nie nankushokolera omu njira ogeremwo. 18 Ociyumvagya amarhegeko gâni, singa omûhula gwâwe kwo guhulula nka lwîshi, n’obushinganyanya bwâwe nka mivumba y’omu nyanja. 19 iburha lyâwe singa kwo liri nka mushenyi, n’abana b’omu nda yâwe nka mwandu gw’emogomogo! Singa izîno lyâwe lirhankazâzibwa emalanga gâni.

Abalulize bâgaluwa omu cibugo câbo

20 Rhengi omu Babiloni, muyâke Abanya-Kaldeya! Mubande orhubuli rhw’omwishingo, muyâlîze munamanyîse ogu mwanzi; mugulumîze kuhika emunda igulu lihekera muderhe mpu: Nyakasane ayôkwire Omurhumisi wâge Yakobo!» 21 Barhagwârhagwa na nyôrha omu bihugo by’irungu abahêkaga. Abashalaliza amîshi omu lwâla: Ahahanyula ibuye, n’amîshi gahulula. 22 Nta murhûla kuli banyankola-maligo, kwo Nyakasane adesire.

Jesaja/Isaiah 48: 1

שִׁמְעוּ־זֹ֣את בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים׀ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃ 2כִּֽי־מֵעִ֤יר הַקֹּ֨דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 3הָרִֽאשֹׁנֹות֙ מֵאָ֣ז הִגַּ֔דְתִּי וּמִפִּ֥י יָצְא֖וּ וְאַשְׁמִיעֵ֑ם פִּתְאֹ֥ם עָשִׂ֖יתִי וַתָּבֹֽאנָה׃ 4מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עָרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃ 5וָאַגִּ֤יד לְךָ֙ מֵאָ֔ז בְּטֶ֥רֶם תָּבֹ֖וא הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ פֶּן־תֹּאמַר֙ עָצְבִּ֣י עָשָׂ֔ם וּפִסְלִ֥י וְנִסְכִּ֖י צִוָּֽם׃ 6שָׁמַ֤עְתָּֽ חֲזֵה֙ כֻּלָּ֔הּ וְאַתֶּ֖ם הֲלֹ֣וא תַגִּ֑ידוּ הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ חֲדָשֹׁות֙ מֵעַ֔תָּה וּנְצֻרֹ֖ות וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ 7עַתָּ֤ה נִבְרְאוּ֙ וְלֹ֣א מֵאָ֔ז וְלִפְנֵי־יֹ֖ום וְלֹ֣א שְׁמַעְתָּ֑ם פֶּן־תֹּאמַ֖ר הִנֵּ֥ה יְדַעְתִּֽין׃ 8גַּ֣ם לֹֽא־שָׁמַ֗עְתָּ גַּ֚ם לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ גַּ֕ם מֵאָ֖ז לֹא־פִתְּחָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ כִּ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ בָּגֹ֣וד תִּבְגֹּ֔וד וּפֹשֵׁ֥עַ מִבֶּ֖טֶן קֹ֥רָא לָֽךְ׃ 9לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ אַאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶחֱטָם־לָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃ 10הִנֵּ֥ה צְרַפְתִּ֖יךָ וְלֹ֣א בְכָ֑סֶף בְּחַרְתִּ֖יךָ בְּכ֥וּר עֹֽנִי׃ 11לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבֹודִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־אֶתֵּֽן׃ ס 12שְׁמַ֤ע אֵלַי֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל מְקֹרָאִ֑י אֲנִי־הוּא֙ אֲנִ֣י רִאשֹׁ֔ון אַ֖ף אֲנִ֥י אַחֲרֹֽון׃ 13אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם קֹרֵ֥א אֲנִ֛י אֲלֵיהֶ֖ם יַעַמְד֥וּ יַחְדָּֽו׃ 14הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשֲׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־אֵ֑לֶּה יְהוָ֣ה אֲהֵבֹ֔ו יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצֹו֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹעֹ֖ו כַּשְׂדִּֽים׃ 15אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף־קְרָאתִ֑יו הֲבִיאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכֹּֽו׃ 16קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיֹותָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֹֽו׃ פ 17כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְדֹ֣ושׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהֹועִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃ 18ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֹתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלֹומֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃ 19וַיְהִ֤י כַחֹול֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמֹ֖ו מִלְּפָנָֽי׃ 20צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּקֹ֣ול רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֨יעוּ֙ זֹ֔את הֹוצִיא֖וּהָ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדֹּ֥ו יַעֲקֹֽב׃ 21וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבֹות֙ הֹֽולִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מֹו וַיִּ֨בְקַע־צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃ 22אֵ֣ין שָׁלֹ֔ום אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לָרְשָׁעִֽים׃ ס

Olwimbo lwa kabirhi lw’Omurhumisi

1 Mwe birhwa, munyumve, mwe mashanja g’ihanga, muyumvirhize! Nyakasane àmpamagire kurhenga omu nda ya nyâma, kurhenga omu nda ya nyâma, aderha izîno lyâni. 2 Akanwa kâni akajizire nka ngôrho nyôji, anfulisire omu cihôho c’okuhoko kwâge, anjizire mwampi mugôye ananfulika omu murhana gwâge. 3 Ambwîra, erhi: «Oli murhumisi wâni, Israheli, we nkolêsa oku kuyerekana irenge lyâni». 4 Ci niehe nanaciderha, nti: «Busha nàrhamire, husha nàkoyire buzira bunguke. Ci kwône olubanja lwâni omu maboko ga Nyakasane luli, n’oluhembo lwâni omu maboko ga Nyamuzinda luli. 5 Bunôla Nyakasane amaderha ye wàmbumbaga kurhenga omu nda ya nyâma mpu mbe murhumisi wâge, mpu mmugalulire Yakobo nnâmushûbûlize lsraheli. Neci, ecitwîro câni cirhali cinyi omu masù ga Nyakasane, na Nyamuzinda wâni ye misi yâni. 6 Aderha, erhi: «Kuli kunyi okukujira mrhumisi wâni, nti ogend’iyimanza amashanja ga Yakobo, onagend’igalula abàfumire olufu, muli bene-Israheli. Nkujizire kamole k’amashanja, Iyo olumîza obucunguzi bwâni kuhika ebuzinda bw’iguu!.» 7 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, Côkola na Mutagatifu w’Israheli, àkubwîra oyu bagayaguza, oshombwa n’abantu, Omuja w’abarhegesi, erhi: «Hano abâmi babona, bâyimuka, nabo abaluzi bâfukama, mpu bayereke Nyakasane obukenge bwâbo, ye mudahemuka, ye Mwimâna w’Israheli wakwishogaga.»

Okugaluka kw’abalulize

8 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: Omu mango gakwânîne nakuyumvirhîze, om lusiku lw’obucire nakurhabîre. Nakubumbire nanakuyimanza nti nkujire ndagâno y’olubaga, Iyo oyinamula ecihugo, oyîme omu byàli byamasârûlwa, 9 onabwire abashwêke, erhi: «huluki!» n’abali omu ndunduli y’omwizimya, erhi: «Ciyerekani!» Bayabukira omu njira, banatwîre akahasi oku rhurhondo. 10 Barhakacigwârhwa n’ishali barhakanacifa nyôrha; oli ehidurhu hy’empûsi, oli izûba, birhakacibajira kurhi; bulya âbafa lukogo ye wanabalongôlana, abahêke aha maliba g’amîshi. 11 Entondo zâni zoshi nazihindula zishube milimbwa, n’enjira zâni zoshi zakombêzibwa. 12 Bâbo barhenga ihanga, baguma emwênè n’ebuzikiro, abandi omu cihugo c’e Sinimi. 13 Muband’empundu, mwe malunga, ocishinge, we, igulu, mubande orhubûli, mwe ntondo! Bulya Nyakasane àrhulirîze olubaga lwâge, n’abakenyi bâge àbafà bwonjo. 14 Siyoni akag’iderha, erhi: «Nyakasane andikirîre, Nnâhamwirhu anyibagire! 15 K’omuzire anayibagire akabonjo adwîrhe ayonsa, k’omwana w’omu nda yâge ankabula bwamufa lukogo? Ciru bankayibagira, niêhe ntakuyibagire!^h 16 Ala oku nakuyandisire omu bula bw’enfune zâni, n’olugo lwâwe luyôrha luli embere zâni ngasi mango. 17 Abashub’ikuyûbaka babo bayishire bulibirha, abakushâbaga banakuhagula baciyegulira kuli nâwe. 18 Lola eburhambi bwâwe: boshi bashubûzînye, bayishire emunda oli. Mb’ofa obuzine bwâni, Nyakasane okudesire, akaba orhacihundikiribo boshi nka mwambalo gwa bulimbi, n’akaba orhabazongizi ecibunu nka mukaba, kula omunyere waheruka ajira. 19 neci, engo zâwe nshâbe, ebigûkà byâwe, ecihugo câwe cirhacibâmwo nyumpa, bikola binyihire oku bantu bayûbakamwo, nabo balya bakag’ilonza okukuherêrekeza bâyâkira erhali hofi. 20 Abana bàli bamakunyaga bashub’ikakuhwehwerheza, mpu: «Namâfundêra, obe nka wayegûka hitya, Iyo mbona nâni aha nabêra.» 21 Okuhandi ocidôse obwo, erhi: «Ndi wamburhiraga abaâa? Ntàcigwerhe bana nanàli ngumba, nali ndulizîbwe nanàli nshombe-kazi; abâla ndigi wabaleraga? Nàli nsigire buhumba, abâla ngahigi bàli?» 22 Kwo adesire ntyâla Nyakasane Nyamuzinda: «Ala oku nayinamulira okuboko kwâni emunda amashanja gali, nayimanza ecirnanyîso câni omu mbaga: bâyisha babagalire bagala bâwe omu maboko, na bâli bâwe bayishe babaherhe emugongo. 23 Abâmi bo bâbà balezi bâwe, n’abaluzi-nyere babe balîsa bâwe. Bakufukamira, bahwêre oku idaho, bamîme akatulo k’amagulu gâwe. Ntyo wamanya oku nie Nyakasane, n’oku abacînyîkubagira nta mango bankabulabula.» 24 K’entwâli bakayirhôla omunyago gwâyo? K’omushwêkwa ankacîkûla omu maboko g’owamuhiraga omu mpamikwa? 25 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Neci, omushwêkwa w’entwâli amàkûlwa ornu maboko, na ciri-misi arhôlwa omunyago gwâge. Niêhe nkola nalwîsa abanzi bâwe, abana bâwe niene nabalikûza. 26 Abadwîrhe bakulibuza, nâbalîsa enyama z’emibiri yâbo, bâlaluka omuko gwâbo nka kula banalaluka amamvu manunu. Ngasi muntu amanya obwo oku nie Nyakasane, Mucunguzi wâwe, oku nie Ntwâli ya Yakobo, Côkola wâwe.»

Jesaja/Isaiah 49: 1

שִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵרָחֹ֑וק יְהוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי׃ 2וַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָדֹ֖ו הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֨נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּתֹ֖ו הִסְתִּירָֽנִי׃ 3וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר־בְּךָ֖ אֶתְפָּאָֽר׃ 4וַאֲנִ֤י אָמַ֨רְתִּי֙ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי לְתֹ֥הוּ וְהֶ֖בֶל כֹּחִ֣י כִלֵּ֑יתִי אָכֵן֙ מִשְׁפָּטִ֣י אֶת־יְהוָ֔ה וּפְעֻלָּתִ֖י אֶת־אֱלֹהָֽי׃ 5וְעַתָּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יֹצְרִ֤י מִבֶּ֨טֶן֙ לְעֶ֣בֶד לֹ֔ו לְשֹׁובֵ֤ב יַֽעֲקֹב֙ אֵלָ֔יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹא יֵאָסֵ֑ף וְאֶכָּבֵד֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וֵאלֹהַ֖י הָיָ֥ה עֻזִּֽי׃ 6וַיֹּ֗אמֶר נָקֵ֨ל מִֽהְיֹותְךָ֥ לִי֙ עֶ֔בֶד לְהָקִים֙ אֶת־שִׁבְטֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְצִירֵי יִשְׂרָאֵ֖ל לְהָשִׁ֑יב וּנְתַתִּ֨יךָ֙ לְאֹ֣ור גֹּויִ֔ם לִֽהְיֹ֥ות יְשׁוּעָתִ֖י עַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ ס 7כֹּ֣ה אָֽמַר־יְהוָה֩ גֹּאֵ֨ל יִשְׂרָאֵ֜ל קְדֹושֹׁ֗ו לִבְזֹה־נֶ֜פֶשׁ לִמְתָ֤עֵֽב גֹּוי֙ לְעֶ֣בֶד מֹשְׁלִ֔ים מְלָכִים֙ יִרְא֣וּ וָקָ֔מוּ שָׂרִ֖ים וְיִֽשְׁתַּחֲוּ֑וּ לְמַ֤עַן יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נֶאֱמָ֔ן קְדֹ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיִּבְחָרֶֽךָּ׃ 8כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה בְּעֵ֤ת רָצֹון֙ עֲנִיתִ֔יךָ וּבְיֹ֥ום יְשׁוּעָ֖ה עֲזַרְתִּ֑יךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֙ לִבְרִ֣ית עָ֔ם לְהָקִ֣ים אֶ֔רֶץ לְהַנְחִ֖יל נְחָלֹ֥ות שֹׁמֵמֹֽות׃ 9לֵאמֹ֤ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל־דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל־שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם׃ 10לֹ֤א יִרְעָ֨בוּ֙ וְלֹ֣א יִצְמָ֔אוּ וְלֹא־יַכֵּ֥ם שָׁרָ֖ב וָשָׁ֑מֶשׁ כִּי־מְרַחֲמָ֣ם יְנַהֲגֵ֔ם וְעַל־מַבּ֥וּעֵי מַ֖יִם יְנַהֲלֵֽם׃ 11וְשַׂמְתִּ֥י כָל־הָרַ֖י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן׃ 12הִנֵּה־אֵ֕לֶּה מֵרָחֹ֖וק יָבֹ֑אוּ וְהִֽנֵּה־אֵ֨לֶּה֙ מִצָּפֹ֣ון וּמִיָּ֔ם וְאֵ֖לֶּה מֵאֶ֥רֶץ סִינִֽים׃ 13רָנּ֤וּ שָׁמַ֨יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ יִפְצְחוּ הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמֹּ֔ו וַעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם׃ ס 14וַתֹּ֥אמֶר צִיֹּ֖ון עֲזָבַ֣נִי יְהוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי׃ 15הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃ 16הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חֹומֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד׃ 17מִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ׃ 18שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֨יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה׃ 19כִּ֤י חָרְבֹתַ֨יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑יךְ כִּ֤י עַתָּה֙ תֵּצְרִ֣י מִיֹּושֵׁ֔ב וְרָחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ׃ 20עֹ֚וד יֹאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר־לִ֥י הַמָּקֹ֖ום גְּשָׁה־לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה׃ 21וְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֤י יָֽלַד־לִי֙ אֶת־אֵ֔לֶּה וַאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה׀ וְסוּרָ֗ה וְאֵ֨לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֤ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם׃ פ 22כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל־גֹּויִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֨יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה׃ 23וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֹֽותֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֨עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קֹוָֽי׃ ס 24הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבֹּ֖ור מַלְקֹ֑וחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט׃ 25כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבֹּור֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְקֹ֥וחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אֹושִֽׁיעַ׃ 26וְהַאֲכַלְתִּ֤י אֶת־מֹונַ֨יִךְ֙ אֶת־בְּשָׂרָ֔ם וְכֶעָסִ֖יס דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּן וְיָדְע֣וּ כָל־בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֹֽושִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ ס

Obuhane bw’Israheli

1 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Ngahi ciri ecerheⁱ c’okuvuna obuhya cihamiriza oku nahulusize nyoko? Nisi erhi emwa ndi nammuguzize buja nti Iyo mmulyûla emyenda mmubâmwo? Mabî ginyu gàrhumaga muguzibwa, bugoma bwinyu bwarhumaga nyoko ahulusibwa. 2 Amango nayîshaga, carhumaga ntabugana ndi? Erhi mpamagala, carhumaga barhanyakûza? K’okuboko kwâni kuligi kofi bwenêne, na ntyo kwayabirwa okummulikûza, nisi ka misi mbuzire y’okummuciza? Kali nkakaliha hitya, nnanganye enyanja, n’enyîshi nzihindule irungu. Lero obwo amîshi ganacibulikana, efi zimubà zânarhangira okubola, zife n’enyôrha. 3 Nie mbwikira amalunga n’omwizimya nnangahundikire sunzu.

Olwimbo lwa kasharhu lw’Omurhumisi^j

4 Nyakasane Nyamuzinda ampîre olulimi lw’omushimbulizi, Iyo mpasha okuyegemeza ngasi obengire. Ngasi sêzi anamparhule amarhwiri, Iyo mpash’iyumvirhiza nka mushimbûlizi. 5 Nyakasane Nyamuzinda anzibwîre amarhwiri, nani ntahambiraga, ntanashubiraga nyuma, 6 Abanshurhaga nabarhezire ebirhugo, n’abangûgulaga obwânwa nabarhega amarhama. Ababakag’injacira n’abakag’intwîra ebusù ntaderhaga nti nabayâsa amalanga gâni. 7 Nyakasane Nyamuzinda ye burhabâle bwâni, co cirhuma ntabulabula; co cirhumire nzibuhya obusù bwâni nk’ibuye, nnamanyire oku ntâbone nshonyi. 8 Owampa olubanja ali hofi; ye ndigi waciderha mpu ambûlanya? Rhujâge eruhya rhwebi naye! Ye ndigi walonza okumpeka lubanja? Acihandage emalanga gâni! 9 Nyakasane Nyamuzinda ye burhabale bwâni; ndigi wankaciderha mpu anyâza? Kali boshi kwo bashâja nka bwikunje banalîbwe n’ebibungu! 10 Ndi muli mwe orhînya Nyakasane, anayumve izù ly’omurhumisi wâge, agende omu mwizimya buzira kubona obumoleke ciru n’obusungunu? Acikubagire izîno lya Nyakasane anacishwêkere kuli Nyamuzinda wage! 11 Ci mwe mweshi mudwîrhe mwayâsa omuliro, mwe mudwîrhe mwacibambiza n’emyampi y’engulumira, muje omu ngulumira y’omuliro gwinyu, omu kagarhî k’emyampi mudwîrhe mwadukumbîsa! Kuboko kwâni kwammukolera ebyôla: amababale go gashuba ncingo yinyu!

Jesaja/Isaiah 50: 1

כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ אֹ֚ו מִ֣י מִנֹּושַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם לֹ֑ו הֵ֤ן בַּעֲוֹנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃ 2מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָֽאתִי֮ וְאֵ֣ין עֹונֶה֒ הֲקָצֹ֨ור קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרֹות֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃ 3אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ ס 4אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשֹׁ֣ון לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃ 5אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָחֹ֖ור לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃ 6גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמֹּ֖ות וָרֹֽק׃ 7וַאדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֹֽושׁ׃ 8קָרֹוב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃ 9הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃ 10מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹ֣ול עַבְדֹּ֑ו אֲשֶׁ֣ר׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֨גַהּ֙ לֹ֔ו יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃ 11הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיקֹ֑ות לְכ֣וּ׀ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקֹות֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃ פ

^b42.1 emilongo 1- 4: Ezi nderho ziyerekire Mwâmi Yezu, Masiha.

^c43.1 Emilongo 1-13: Erhi ayûs’iyerekana obuzigire bwa Nyamuzinda oku lubaga lwâge lwishogwa, omulêbi akengezize kandi Abayahudi oku Nyamuzinda aba muguma. Bulya abalungu bâbo bakagiharâmya banyamuzinda banjibanji bw’obwihambe, ago gàli mashumi manji oku Bayahudi.

^d43.24 Abapagani bakagikolesa amasheke gagwerhe obuhumule bwinja amango bagashâniza banyamuzinda bâbo b’obwihambe. Rhulole muli Eze 27, 19; Lwi 4, 14.

^e44.9 – 44. 9: Omulêbi ali arhonda abapagani, abayeresire oku bali bahwinja bala baharâmya ensanamu bône babinjaga, zirhabâzizîne: eba misingala ya marhale, biba bihimbi bya mirhi byône byône.

^f46.1 46, 1: Bàli na Nebo bàli banyamuzinda b’obwihamhe b’e Babeli, nshanga za bazimu Abanya-Babiloni bakazâg’iharâmya.

^g48.4 Ngasi mango abalêbi bakazigikalihira Abayahudi erhi kurhayumva kwâbo kurhumire, Israheli luli lubaga lwa cikanyi cirhagomha. Rhulole muli Lub 2. 9; Lush 9. 13; 2 Barn 17, 14; Yer 7, 26.. lwacijizire muhûrha, lurhayumva: Iz 6, 9-10; 42, 19-20; 43, 8, erhi lulahira mpu lurhakakolera Nyamuzinda n’omu kuvuna amarhegeko, Yer 2, 20; 5, 5. Olubaga lw’Israheli lwàhanwa, lwàrhindibuzibwa n’olubaga lw’ilianga, Lush 28, 48. Cikwône Nyakasane arhalikiriraga olubaga !wage.

^h49.15 Eyi milongo ibiri 14-15, Lola 40, 27; 54, 4-10; Hoz 11. 8-9.

ⁱ50.1 Ecerhe: Nyamuzinda arhal’ikiriraga Abayahudi; kunali nka kulya omukazi wahulusîbwe n’iba buzira cerhe c’okuvuna obuhya, anagaluka amango amaciyunjuza. Abayahudi nabo erhi bakaciyunjuza bakagalukira Nnâmahanga, anabayankirira anabashibirire buhyahya nka bana bâge. Ecerhe c’okuvuna obuhya: Lola muli Mt 5, 31; 19, 7; Mk 10. 4 …

^j50.4 Emilongo, 4-11: gali mafulûlo kuli Masiha, Nnawirhu Yezu Kristo.

Israheli ac[ikubagira Nyakasane

1 Muyumvirhize, mwe mushimba obushinganyanya, mwe mulongereza Nyakasane. Lolêrezi ibuye mwarhengagamwo n’enyenga mwakulagwâmwo. 2 Lolêrezi Abrahamu, sho winyu, na Sara wammuburhaga. Ali yene erhi mmuhamagala, ci namugisha, najira ayôloloka. 3 Neci, Nyakasane ababalîre Siyoni, ababalîre ebigûkà byâge byoshi. Irungu lyâge alijira aka Edeni, n’idaho lyûmu alihindula ishwa lya Nyakasane. Bâbonamwo obushagaluke n’amasîma; bâkaz’ivugiramwo omunkwa n’okuzihiramwo ennanga.

Obushinganyanya bwa Nyamuzinda bwâgandaza

4 Onyumve bwinja, we lubaga lwâni, we ishanja lyâni, ontege okurhwiri. Bulya irhegeko likola lyarhenga emunda ndi, n’obushinganyanya bwâni bwaba kamole k’amashanja. 5 Obucîranuzi bwâni buli hofi. obucire bwâni buyîruka n’amaboko gâni gakola gatwa emmanja z’amashanja. Ebirhwa byampebakwo obulangalire bwâbo, na ntyo bicîkubagire okuboko kwâni. 6 Galamiri emalunga, mulole igulu bwandagala, bulya amalunga gâyishicîberamwo nka mugi, igulu lyâyôrha mirendwe nka mwambalo, n’abayûbaka muli Iyo, nabo bagukumuka nka nzi. Ci obucire bwâni bwayôrha buli ho ensiku n’amango, n’obushinganyanya bwâni burhakayûrha. 7 Munyumve bwinja, mwe muyishi obushinganyanya, wâni lubaga lubîkirira irhegeko lyâni emurhima. Murhayôbohaga ebijaci by’abantu, murharhemukaga ebwa kuba bamammulogorhera. 8 Bulya kwo baba nka mushangi gwalîrwe n’enshwa, na nka môya gamalîrwe n’ecibungu. Ci obushinganyanya bwâni bwâyârha bubâho ensiku n’amango, n’ohucire bwâni kurhenga iburha kuhika oku lindi.

Butulûko bwa Nyakasane

9 Zuka, zuka, cihundikire emisi yâwe, wâni kuboko kwa Nyakasane!

ZUka nka omu nsiku za mîa, nka omu myaka yageraga!

10 K’arhali w’olya watumirhaga Rahabu wanarhulungula Wankuba-joka?

K’arhali w’olya waganyagya enyanja n’amîshi g’ekuzimu?

K’arhali w’olya watwâga enjira emuhengere mpu Iyo balya wacungulaga bayîkira?

11 Abalikûzibagwa na Nyakasane bâyish’igaluka,

bâyish’ija omu Siyoni erhi banayisha babanda orhuhababo rhw’obushagaluke,

n’obusîme bw’ensiku n’amango bwamoleka amalanga gâbo;

obushagaluke n’omwishingo byâbayunjula,

amalibuko n’endûlu byâhirigirha.

Nyamuzinda ye Murhûliriza

12 Niene, niene nie ndwîrhe nammurhuliriza!

Oligi ndi wayôboha omuntu wânafe,

omuntu oburhwa n’owundi, oli nka hyâsi?

13 Wayibagire Nyakasane wakulemaga,

owabungulaga amalunga anasimika igulu;

wakayôrha wa juguma omulegerege gwoshi

erhi bukali bw’okakurhindibuza burhuma,

bulya ko ali nk’odwîrhe wacirheganya okukuherêrekeza.

Ci ngahigi buli obukunizi bw’olya odwîrhe akulibuza?

14 Omushwêkwa ali hofi ashwêkulwe,

arhacfîre omu mpamikwa, arhanacibule eci alya,

15 Nie ono nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe,

ovanganya enyanja n’empimbi z’amîshi gâyo.

lzîno lyani, nie Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe,

16 Mpizire ebinwa byani omu kanwa kawe,

nnankubwikire n’ecihôho c’okuboko kwâni, omu kugwîka amalunga,

omu kusinga igulu n’omu kubwîra Siyoni, nti: «We lubaga lwâni!»

Yeruzalemu ayimanzibwa na Nyakasane

17 Zilka, zuka, yimanga, wâni Yeruzalemu,

we wanyweraga omu maboko ga Nyakasane akahe k’obukunizi bwage,

we wanywaga wanashongôza akabehe k’okudandabaganya!

18 Ciru nta muguma wamuhabwîre muli balya bagala aburhaga,

ntaye ciru n’omuguma wamugwarhîre oku kuboko

muli balya bana boshi aleraga!

19 Alaga mahanya abiri gacihondire kuli we: ndi wakulakira?

Okuhagulwa n’okushabirhwa, ishali n’engôrho: ndi wakurhuliriza?

20 Abana bâwe babengîre, bakola balamblûkîre omu ngasi marhambi g’e njira zoshi,

bakola bali nka kula akashafu kagwârhwa omu murhego,

bamazigânwa n’obukunizi bwa Nyakasane,

n’omuhigo gwa Nyamuzinda wâwe.

21 Co cirhumire, yumvagya okûla, oyu muhanya,

oyu mulalwe, ci arhali ndalwe ya mamvu!

22 Kwo adesire ntyâla, Nyakasane Nyamubâho,

Nyamuzinda wâwe, ofungira olubaga !wage:

«Ala oku nkola narhenza akabehe k’okudandabaganya omu nfune zawe,

akabehe k’obukunizi bwâni; orhakacikanywakwo bundi,

23 Nakahira omu nfune z’abanzi bâwe, balya bakag’ikubwira,

mpu: Gwishira oku idaho, rhukugerekwo!

Na ntyo wakaz’iherhamya omugongo gwâwe nka njira y’oku idaho,

nka mulimbwa bakaz’igeramwo».

Jesaja/Isaiah 51 1

שִׁמְע֥וּ אֵלַ֛י רֹ֥דְפֵי צֶ֖דֶק מְבַקְשֵׁ֣י יְהוָ֑ה הַבִּ֨יטוּ֙ אֶל־צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם וְאֶל־מַקֶּ֥בֶת בֹּ֖ור נֻקַּרְתֶּֽם׃ 2הַבִּ֨יטוּ֙ אֶל־אַבְרָהָ֣ם אֲבִיכֶ֔ם וְאֶל־שָׂרָ֖ה תְּחֹולֶלְכֶ֑ם כִּי־אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו וַאֲבָרְכֵ֖הוּ וְאַרְבֵּֽהוּ׃ ס 3כִּֽי־נִחַ֨ם יְהוָ֜ה צִיֹּ֗ון נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהוָ֑ה שָׂשֹׂ֤ון וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תֹּודָ֖ה וְקֹ֥ול זִמְרָֽה׃ ס 4הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תֹורָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִשְׁפָּטִ֔י לְאֹ֥ור עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ׃ 5קָרֹ֤וב צִדְקִי֙ יָצָ֣א יִשְׁעִ֔י וּזְרֹעַ֖י עַמִּ֣ים יִשְׁפֹּ֑טוּ אֵלַי֙ אִיִּ֣ים יְקַוּ֔וּ וְאֶל־זְרֹעִ֖י יְיַחֵלֽוּן׃ 6שְׂאוּ֩ לַשָּׁמַ֨יִם עֵֽינֵיכֶ֜ם וְֽהַבִּ֧יטוּ אֶל־הָאָ֣רֶץ מִתַּ֗חַת כִּֽי־שָׁמַ֜יִם כֶּעָשָׁ֤ן נִמְלָ֨חוּ֙ וְהָאָ֨רֶץ֙ כַּבֶּ֣גֶד תִּבְלֶ֔ה וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כְּמֹו־כֵ֣ן יְמוּת֑וּן וִישֽׁוּעָתִי֙ לְעֹולָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וְצִדְקָתִ֖י לֹ֥א תֵחָֽת׃ ס 7שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ יֹ֣דְעֵי צֶ֔דֶק עַ֖ם תֹּורָתִ֣י בְלִבָּ֑ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ חֶרְפַּ֣ת אֱנֹ֔ושׁ וּמִגִּדֻּפֹתָ֖ם אַל־תֵּחָֽתּוּ׃ 8כִּ֤י כַבֶּ֨גֶד֙ יֹאכְלֵ֣ם עָ֔שׁ וְכַצֶּ֖מֶר יֹאכְלֵ֣ם סָ֑ס וְצִדְקָתִי֙ לְעֹולָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וִישׁוּעָתִ֖י לְדֹ֥ור דֹּורִֽים׃ ס 9עוּרִ֨י עוּרִ֤י לִבְשִׁי־עֹז֙ זְרֹ֣ועַ יְהוָ֔ה ע֚וּרִי כִּ֣ימֵי קֶ֔דֶם דֹּרֹ֖ות עֹולָמִ֑ים הֲלֹ֥וא אַתְּ־הִ֛יא הַמַּחְצֶ֥בֶת רַ֖הַב מְחֹולֶ֥לֶת תַּנִּֽין׃ 10הֲלֹ֤וא אַתְּ־הִיא֙ הַמַּחֲרֶ֣בֶת יָ֔ם מֵ֖י תְּהֹ֣ום רַבָּ֑ה הַשָּׂ֨מָה֙ מַֽעֲמַקֵּי־יָ֔ם דֶּ֖רֶךְ לַעֲבֹ֥ר גְּאוּלִֽים׃ 11וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיֹּון֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עֹולָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשֹׂ֤ון וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָגֹ֥ון וַאֲנָחָֽה׃ ס 12אָנֹכִ֧י אָנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַחֶמְכֶ֑ם מִֽי־אַ֤תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵאֱנֹ֣ושׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן׃ 13וַתִּשְׁכַּ֞ח יְהוָ֣ה עֹשֶׂ֗ךָ נֹוטֶ֣ה שָׁמַיִם֮ וְיֹסֵ֣ד אָרֶץ֒ וַתְּפַחֵ֨ד תָּמִ֜יד כָּל־הַיֹּ֗ום מִפְּנֵי֙ חֲמַ֣ת הַמֵּצִ֔יק כַּאֲשֶׁ֥ר כֹּונֵ֖ן לְהַשְׁחִ֑ית וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק׃ 14מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ וְלֹא־יָמ֣וּת לַשַּׁ֔חַת וְלֹ֥א יֶחְסַ֖ר לַחְמֹֽו׃ 15וְאָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ רֹגַ֣ע הַיָּ֔ם וַיֶּהֱמ֖וּ גַּלָּ֑יו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 16וָאָשִׂ֤ים דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֨יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיֹּ֖ון עַמִּי־אָֽתָּה׃ ס 17הִתְעֹורְרִ֣י הִֽתְעֹורְרִ֗י ק֚וּמִי יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד יְהוָ֖ה אֶת־כֹּ֣וס חֲמָתֹ֑ו אֶת־קֻבַּ֜עַת כֹּ֧וס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית׃ 18אֵין־מְנַהֵ֣ל לָ֔הּ מִכָּל־בָּנִ֖ים יָלָ֑דָה וְאֵ֤ין מַחֲזִיק֙ בְּיָדָ֔הּ מִכָּל־בָּנִ֖ים גִּדֵּֽלָה׃ 19שְׁתַּ֤יִם הֵ֨נָּה֙ קֹֽרְאֹתַ֔יִךְ מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ הַשֹּׁ֧ד וְהַשֶּׁ֛בֶר וְהָרָעָ֥ב וְהַחֶ֖רֶב מִ֥י אֲנַחֲמֵֽךְ׃ 20בָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֹ֖ות כְּתֹ֣וא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהוָ֖ה גַּעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ׃ 21לָכֵ֛ן שִׁמְעִי־נָ֥א זֹ֖את עֲנִיָּ֑ה וּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן׃ ס 22כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנַ֣יִךְ יְהוָ֗ה וֵאלֹהַ֨יִךְ֙ יָרִ֣יב עַמֹּ֔ו הִנֵּ֥ה לָקַ֛חְתִּי מִיָּדֵ֖ךְ אֶת־כֹּ֣וס הַתַּרְעֵלָ֑ה אֶת־קֻבַּ֨עַת֙ כֹּ֣וס חֲמָתִ֔י לֹא־תֹוסִ֥יפִי לִשְׁתֹּותָ֖הּ עֹֽוד׃ 23וְשַׂמְתִּ֨יהָ֙ בְּיַד־מֹוגַ֔יִךְ אֲשֶׁר־אָמְר֥וּ לְנַפְשֵׁ֖ךְ שְׁחִ֣י וְנַעֲבֹ֑רָה וַתָּשִׂ֤ימִי כָאָ֨רֶץ֙ גֵּוֵ֔ךְ וְכַח֖וּץ לַעֹבְרִֽים׃ ס

Nyakasane anacishublre e Siyoni

1 Zuka, zuka, ocihundikire emisi yâwe, wâni Siyoni! Yambala emyambalo yâwe minjinja, wâni Yeruzalemu, lugo lutagatifu! Bulya bantakembûlwa n’abantu bagalugalu barhakacija emwâwe. 2 Ocigukumule akatulo, oyimuke we wàli muheke buja, wâni Yeruzalemu! Ocishwekûle emigozi ekuli omu igosi, we wàli muheke buja, wâni mwâli wa Siyoni! 3 Neci, kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Busha mwàguzibagwa na kandi buzira kulyûla nsaranga mwaguluûlwal» 4 Bulyâla kwo adesire ntyâla Nyakasane Nyamubâho: Olubaga lwâni lwanaciyandagalira e Misiri omu mango ga mîra mpu luj’ibêrayo, kandi Asîriya alulibuza buzira igwarhiro. 5 Ci bunôla bici ncidwîrhe najira hanôla? Nyakasane okudesire, bulya olubaga lwâni lwàlulizîbwe buzira igwarhiro, abanzi bâge bàyisha babanda orhuhababo, Nyakasane okudesire, na ngasi mango, omulegerege gwoshi, izîno lyâni badwîrhe bali gayaguza. 6 Eco co cirhumire oluhaga lwâni lyâyish’imanya izîno lyâni; olwo lusiku bamanya oku niene nkudesire: «Nie ono!»

Omwanzi gw’akalembe

7 Neci wâni, gaba minja amagulu g’omuja-bugo omu njira y’oku ntondo, omuja-bugo w’omurhûla odwîrhe emyanzi y’akalemhe n’obucire, odwîrhe wabwira Siyoni, erhi: «Nyamuzinda wâwe aylmirel»

8 Abalanzi bâwe badwîrhe bayakûza boshi haguma, banadwîrhe bahamagala n’izù linene, kulya kuba bamabona n’amasù gâbo oku Nyakasane ashubîre e Siyoni.

9 Mushagaluke, munacîshinge haguma, mishaka y’e Yeruzalemu, bulya Nyakasane amarhûliriza olubaga !wâge, amayôkola Yeruzalemu.

10 Nyakasane abwikwîre okuboko kwâge kutagatifu embere z’amashanja goshi, n’ebihugo byoshi by’ebuzinda bw’igulu byabwîne obucire bwa Nyamuzinda wirhu.

11 Gendi, gendi, rhengi hano, nta higalugalu muhumagekwo. Huluki omwôla, muciyôbôle, mwe muhêka ebirugu bya Nyakasane!

12 Murhagendaga n’empa, murhanabaga nk’abayâka, bulya Nyakasane ayish’alambagira embere zinyu, n’omurhwe gwinyu muzinda ali Nyamuzinda w’Israheli.

Olwimbo lwa kani lw’Omurhumisi

13 Ala oku Omurhumisi wâni

aba n’omugisho omu majira gage,

ayushûka, akula anaj’irenge bwenêne.

14 Nka kulya banji barhemukaga erhi bamubona,

bulya obusù bwâge burhaciri nka bwa muntu

n’enshusho yâge erhaciri nka ya mwene-Adamu,

15 ntyôla kwo âyôbohya amashanja manji,

abâmi bâhûmbarhala embere zâge,

ebwa kuba bamabona ebi barhasag’ibwîrwa

bamanayumva ebi barhasag’iyumva baderha.

Jesaja/Isaiah 52: 1

עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיֹּ֑ון לִבְשִׁ֣י׀ בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יֹוסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ עֹ֖וד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃ 2הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הִתְפַּתְּחוּ מֹוסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיֹּֽון׃ ס 3כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃ 4כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֹֽו׃ 5וְעַתָּ֤ה מי־לי פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלֹו יְהֵילִ֨ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיֹּ֖ום שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃ 6לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ 7מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁלֹ֛ום מְבַשֵּׂ֥ר טֹ֖וב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיֹּ֖ון מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ 8קֹ֥ול צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ קֹ֖ול יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֨יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיֹּֽון׃ 9פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חָרְבֹ֖ות יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמֹּ֔ו גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10חָשַׂ֤ף יְהוָה֙ אֶת־זְרֹ֣ועַ קָדְשֹׁ֔ו לְעֵינֵ֖י כָּל־הַגֹּויִ֑ם וְרָאוּ֙ כָּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס 11ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתֹּוכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה׃ 12כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזֹון֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 13הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃ 14כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֨יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲרֹ֖ו מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 15כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ הִתְבֹּונָֽנוּ׃

1 Ndi wayemire oku rhwabwiragwa, n’okuboko kwa Nyakasane emwa ndi kwaciyerekine?

2 Akula embere zâge nka mburho yamera, nka muzi gwashoshôka omu idaho lyûmu. Arhagwerhe iranga nisi erhi bwinja buci bwankarhumire rhwamu manyîrira, erhi nshusho yankarhumire rhwamusîma.

3 Agayaguzibwa ananenwa n’abantu; àli muntu wa malumwa, arhahusagya kubabala; àli ashushire olya abandi bacibwîkira obusù omu kumubona; àli agayaguzlbwe, na ntyo nirhu rhwamulola nka bikabulirwa^k.

4 N’obwo malumwa girhu al’icihêsize anacibarhuza amalibuko girhu. Rhwehe rhwamulola nka muntu muhane, oshûsirwe na Nyamuzinda anarhôhibwa.

5 Ci yehe atumirhwa erhi mabi girhu garhuma, avungunyulwa erhi bugoma bwirhu burhuma. Ahanyirwe mpu Iyo rhubona omurhûla, na bibande byâge byarhufumize.

6 Rhweshi rhwali rhushandabine nka bibuzi bihezire, na Nyakasane amubarhuzize amabî girhu rhweshi.

7 Erhi alibuzibwa, yehe acirhôhya, arhabumbûlaga kanwa; nka mwana-buzi waj’ibâgwa, nka cibuzi caguguma embere z’owacigûgula amôya, arhabumbûlaga kanwa.

8 Bamugwârha mpu bamubohe banamutwîre olubanja: ndi wamushibirîre? Bàmukuzire omu igulu ly’abazîne, bàmushûrha erhi bubî bw’olubaga lwâge burhuma.

9 Bahûrmba ecûsho câge ekarhî ka banyankola-maligo, n’enshinda yâge ekarhî k’abagale, n’obwo nta bubî ajizire, na nta bunywesi bwàrhenzire omu kanwa kâge.

10 Nyakasane àlonzize okumuvungunyula n’amalibuko: akâhana obuzîne bwâge mpu bube nterekêro y’okukûla ebyâha, âbà n’iburha anayushûle ensiku z’obuzîne bwâge, n’obulonza bwa Nyakasane bwagendekera erhi ye rhuma.

11 Hano âbà àmarhangulwa, âbona obulangashane ânabêrwe. Omu bumanye bwâge, Omurhumisi wâni mwêru kwêru ayôkola banji, âcîbarhuza amabî gâbo.

12 Co cirhumire namugabira omwandu gw’abantu, âgabana omunyago bo na baciri-misi, bulya acihânyire kuhika okufa anaganjirwa omu banyankola-maligo. Abarhwîre ebyâha by’omwandu gw’abantu, anasengerera abanya-byâha.

Jesaja/Isaiah 53: 1

מִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ וּזְרֹ֥ועַ יְהוָ֖ה עַל־מִ֥י נִגְלָֽתָה׃ 2וַיַּ֨עַל כַּיֹּונֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֨רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־תֹ֥אַר לֹ֖ו וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ׃ 3נִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים אִ֥ישׁ מַכְאֹבֹ֖ות וִיד֣וּעַ חֹ֑לִי וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ נִבְזֶ֖ה וְלֹ֥א חֲשַׁבְנֻֽהוּ׃ 4אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֨נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃ 5וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֹנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלֹומֵ֨נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָתֹ֖ו נִרְפָּא־לָֽנוּ׃ 6כֻּלָּ֨נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכֹּ֖ו פָּנִ֑ינוּ וַֽיהוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בֹּ֔ו אֵ֖ת עֲוֹ֥ן כֻּלָּֽנוּ׃ 7נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃ 8מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת־דֹּורֹ֖ו מִ֣י יְשֹׂוחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמֹו׃ 9וַיִּתֵּ֤ן אֶת־רְשָׁעִים֙ קִבְרֹ֔ו וְאֶת־עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו׃ 10וַיהוָ֞ה חָפֵ֤ץ דַּכְּאֹו֙ הֶֽחֱלִ֔י אִם־תָּשִׂ֤ים אָשָׁם֙ נַפְשֹׁ֔ו יִרְאֶ֥ה זֶ֖רַע יַאֲרִ֣יךְ יָמִ֑ים וְחֵ֥פֶץ יְהוָ֖ה בְּיָדֹ֥ו יִצְלָֽח׃ 11מֵעֲמַ֤ל נַפְשֹׁו֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתֹּ֗ו יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָֽרַבִּ֑ים וַעֲוֹנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל׃ 12לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק־לֹ֣ו בָרַבִּ֗ים וְאֶת־עֲצוּמִים֮ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר הֶעֱרָ֤ה לַמָּ֨וֶת֙ נַפְשֹׁ֔ו וְאֶת־פֹּשְׁעִ֖ים נִמְנָ֑ה וְהוּא֙ חֵטְא־רַבִּ֣ים נָשָׂ֔א וְלַפֹּשְׁעִ֖ים יַפְגִּֽיעַ׃ ס

Yeruzalemu muhyahya

1 Oband’empundu, we ngumba erhaburha; ohubulize, ocishinge, we orharhulaga izîmi, bulya abana b’omushombe-kazi bo bakola banji kulusha ab’ogwerhe omulume, Nyakasane okudesire^l. 2 Galihya ecihando câwe, shanjula ebisîka by’enyumpa yâwe, orhayûbakiraga bwôlo-kazi! Olihye emigozi, osêze n’emitungo, 3 bulya wayunjulirana ebwa kulyo n’ebwa kulembe; iburha lyawe lyâhima amashanja linayûbake ebishagala byàli bikola bwerûlè. 4 Orhayôbohaga, bulya ntâko wankabulabula; orhabâga nshonyi, bulya ntâco cankacikuhemula. Neci, wâyibagira enshonyi zàli zikugwerhe amango waciri musole, orhacikengere n’ezakubumbaga erhi okana. 5 Bulya owakulemaga ye balo, izîno lyâge ye Nyakasane w’Emirhwe, n’Omucunguzi wâwe ye Mutagatifu w’lsraheli, oderhwa Nyamuzinda w’igulu lyoshi. 6 Neci, nka mushombe-kazi oli omu ntanya, Nyakasane akuhamagire, erhi: «Ka omuhya w’obusole ankalekêrerwa?» Nyamuzinda wâwe okudesire. 7 Nàbâga nka nakuleka hisanzi hitya, ci nâshub’ikuyankirira n’olukogo lunji. 8 Omu bukunizi bwâni, nàkufulika obusu bwâni hisanzi hisungunu, ci nkola nâkufa bwonjo^m erhi buzigire bwâni bw’ensiku n’amango burhuma, kwo adesire Nyakasane, Mucunguzi wâwe. 9 Kwo nâberwa kulya byabâga omu nsiku za Nuhu, erhi ncîgasha nti amîshi ga Nuhu garhacifaga gamirîre igulu bundi: kwo nshubir’icîgasha nti ntakacikukûnirira bundi ntakanacikuhîgira amabî. 10 Neci, ciru entondo zakâcîyegûla n’orhurhondo rhudundagane, obuzigire bwâni nta mango bwankakulîkirira, n’endagâno yani y’omurhûla nta mango yankadundagana, kwo adesire Nyakasane okuli lukogo. 11 Ewâni, nyakubula-iragi, we wadundagwa n’empûsi wanabula ecarhûliriza, ala oku nadekereza amabuye omu bisika nnankuyûbakire oku mabuye g’enshangabuye! 12 Enkingi zâwe nâzijira zibe za mabuye ga masholo, n’enyumvi zâwe zibe za mabuye ga cilolero, n’omu ntambi zoshi wâyûbakwa n’amabuye g’engulo ndârhi. 13 Bagala bâwe boshi baba baganda ba Nyakasane, n’omurhûla gw’abana bâwe gwaba murhûla munene. 14 Wasimikira oku bushinganyanya; na bulya orhaciri na mirhanyo, ntâco wankacicîfufumuka; nta kuciba n’obwôba, bulya burhankacikuyegera. 15 Erhi hankajira okurhabâlire, ntali muli okwo ciru n’ehitya; n’owaderhe mpu akurhêra, ahenanguka. 16 Ala oku nie nalemaga omutuzi, nti akaz’ibuhereza amakala gadurha omuliro anakûlemwo omurasano akûlemwo eci alonzize. Kandi nie nalemaga kashanda, nti akaz’ishâba. 17 Ngasi murasano gwatulwe mpu bakurhêremwo, kufananda gwakaz’ifananda, na ngasi kalimi kânakujise lubanja, kuyâga wânakayâze. Ogwôla gwo mulagi gw’abarhumisi ba Nyakasane, ecôla co cigabi mbashobôzize, kwo adesire Nyakasane.

Jesaja/Isaiah 54 1

רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שֹׁומֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 2הַרְחִ֣יבִי׀ מְקֹ֣ום אָהֳלֵ֗ךְ וִירִיעֹ֧ות מִשְׁכְּנֹותַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֨יכִי֙ מֵֽיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃ 3כִּי־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֖אול תִּפְרֹ֑צִי וְזַרְעֵךְ֙ גֹּויִ֣ם יִירָ֔שׁ וְעָרִ֥ים נְשַׁמֹּ֖ות יֹושִֽׁיבוּ׃ 4אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּי־לֹ֣א תֵבֹ֔ושִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֨יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֹֽוד׃ 5כִּ֤י בֹעֲלַ֨יִךְ֙ עֹשַׂ֔יִךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹ֑ו וְגֹֽאֲלֵךְ֙ קְדֹ֣ושׁ יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהֵ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ יִקָּרֵֽא׃ 6כִּֽי־כְאִשָּׁ֧ה עֲזוּבָ֛ה וַעֲצ֥וּבַת ר֖וּחַ קְרָאָ֣ךְ יְהוָ֑ה וְאֵ֧שֶׁת נְעוּרִ֛ים כִּ֥י תִמָּאֵ֖ס אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ 7בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃ 8בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֨גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עֹולָ֖ם רִֽחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ס 9כִּי־מֵ֥י נֹ֨חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ עֹ֖וד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעָר־בָּֽךְ׃ 10כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָעֹ֖ות תְּמוּטֶ֑נָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלֹומִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ס 11עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃ 12וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃ 13וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁלֹ֥ום בָּנָֽיִךְ׃ 14בִּצְדָקָ֖ה תִּכֹּונָ֑נִי רַחֲקִ֤י מֵעֹ֨שֶׁק֙ כִּֽי־לֹ֣א תִירָ֔אִי וּמִ֨מְּחִתָּ֔ה כִּ֥י לֹֽא־תִקְרַ֖ב אֵלָֽיִךְ׃ 15הֵ֣ן גֹּ֥ור יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽאֹותִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפֹּֽול׃ 16הֵן אָֽנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֨חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמֹוצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃ 17כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֨יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשֹׁ֛ון תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

Yishi mweshi mwe mugwerhwe n’enyorha

1 Mweshi mwe mugwehwe n’enyôrha, muyishe ebwa mishi;

ciru na ninyu mwe murhagwerhi nsaranga, muyishe!

Mugule munanywe amamvu n’amarha buzira nsaranga na buzira kulyula bici!

2 Cirhuma muheza ensaranga oku gurhali mugati munarhindibukire ebirhayîgusa?

Munyumvirhize Iyo mukaz’irya ebinunu, munacishinge omu kulya ebishushagîre.

3 Murhege okurhwiri munayishe emunda ndi; muyumvirhize lyo mubona akalamo!

Nafundika endagâno y’ensiku n’amangoⁿ haguma ninyu,

yo mihigo erhakahigûlwa nalaganyagya Daudi.

4 Loli oku ye nayimanzize, nàmujira muhamirizi w’amashanja,

muluzi w’okurhambula embaga.

5 Ala oku wahamagala ishanja orhayishi,

n’ishanja lirhakuyishi lyakulibirhira

erhi Nyakasane Nyamuzidna wâwe orhuma,

Mutagatifu w’Israheli, ye wàkuhire irenge.

6 Mulongereze Nyakasane oku aciri aboneka,

mumushenge oku aciri hofi.

7 Omubî aleke okwâge, na nyankola-maligo akabulire enkengêro zâge,

agaluke emwa Nyakasane, naye amubabalira,

agaluke emwa Nyamuzinda wirhu,

bulya aba wa bwonjo bunji.

8 Bulya enkengêro zâni zirhali zo nkengêro zinyu,

n’enjira zâni zirhali zo njira zinyu, kwo adesire Nyakasane

9 Nka kula amalunga gali kulî enyanya ly’igulu,

kwo enjira zâni ziri kulî n’enjira zinyu,

kwo n’enkengêro zâni ziri kulî enyanya Iy’enkengêro zinyu.

10 Nka kula enkuba n’olubula birhoga emalunga birhanagalukayo birhanaj’ibombêza idaho n’okuliyêza n’okumezâmwo emburho, lihe omurhwezi emyâka n’oshalisire eci alya, 11 ntyo kwo nalo luli oluderho lurhenga omu kanwa kâni: lurhankangalukira busha, ci lwanajira eci nalonzagya, lunayûkirize oku lwàrhumagwa. 12 Neci, mwâgenda muyunjwire bushagaluke munaje nwayerekwa enjira y’omurhûla; entondo n’orhurhondo byâkaz’immukomera kagasha, n’emirhi yoshi y’erubala ekûbize. 13 Ahantu harhasag’imera mishûgi hakola hamera ensindani, n’ahantu hàmeraga olushusha hakola hamera omurhi gw’obukû. Lyâbà irenge kuli Nyakasane na cimanyîso cirhazâzika ensiku n’amango.

Jesaja/Isaiah 55 1

הֹ֤וי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־לֹ֖ו כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלֹוא־כֶ֛סֶף וּבְלֹ֥וא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃ 2לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֨סֶף֙ בְּֽלֹוא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּלֹ֣וא לְשָׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמֹ֤ועַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־טֹ֔וב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃ 3הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עֹולָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃ 4הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃ 5הֵ֣ן גֹּ֤וי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְגֹ֥וי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֨עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ ס 6דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְאֹ֑ו קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיֹותֹ֥ו קָרֹֽוב׃ 7יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכֹּ֔ו וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֹֽוחַ׃ 8כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבֹותַי֙ מַחְשְׁבֹ֣ותֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃ 10כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהֹולִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֨רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃ 11כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃ 12כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁלֹ֖ום תּֽוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָעֹ֗ות יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃ 13תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְרֹ֔ושׁ תַחַת הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְאֹ֥ות עֹולָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס

III. Israheli ayish’iyagaluka Aka-Nyamuzinda kaguma oku mashanja goshi.

1 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Mushimbe amarhegeko munakaz’ijira okushingânîne, bulya obucunguzi bwâni buyiruka n’obushinganyanya bwâni bukola bwâciyerekana.»^o 2 Iragi lyâge omuntu okajira ntyo na mwene-Adamu ocîshwêkera kuli ebyo, olanga olwa-sabato buzira kuluhemukira analange okuboko kwâge kulek’ijira amabî. 3 Mwene-ecigolo ocishwêkirekwo Nyakasane, arhaderhaga, erhi: «Ntâco carhuma arhanyegûla omu lubaga lwâge!» N’enkone erhaderhaga, erhi: «Kali niehe ncîbêrire murhi mumu!» 4 Bulyala ntyâla kwo Nyakasane adesire, erhi: «Enkone zilanga ensiku zâni za sabato, ezishimba obulonza bwâni zinacishwêkera oku ndagâno yani, 5 nazihêra omu nyumpa yâni n’omu byôgo byâni irenge n’izîno bilushire abana-rhabana n’abana-nyere; naziha izîno ly’ensiku n’amango lirhakazâzika. 6 Nabo bene-ebigolo bacîshwêkerakwo Nyakasane, omu kumurhumikira n’omu kuzigira izîno lya Nyakasane, mpu Iyo bahinduka bambali, na ngasi boshi bâkaz’ilanga olwa-sabato buzira kuluhemukira banacishwêkere oku ndagâno yâni, 7 nâbahêka oku ntondo yâni ntagatifu nnâbasimikize omu nyumpa yâni y’okushenga^p. Embâgwa zâbo n’enterekêro zâbo zâyankirirwa bwinja aha luhêrero lwâni, bulya enyumpa yani yakaz’iderhwa nyumpa amashanja goshi gakaâshengeramwo. 8 Kwo adesire ntyâla Nyakasane Nyamubûho, oshubûza bene-Israheli bàli bashandabîne: «Nâshubûliza abandi haguma na balya bàli bamashubûka.»

Abarhamho bagalugalu

9 Mweshi, mwe nsimba^q z’erubala, muyishe mufonfomere! Nwe nsimba z’emuzirhu, muyishe mweshi! 10 Abalalizi bâge babire mihûrha, boshi boshi barhishi cici; boshi boshi kwo bali nka rhubwa rhuduma rhurhankahash ‘imoka; rhunakaz’ilôrhera halya rhunagwishire, rhusima okuhunira. 11 Orhwo rhubwa rhugwerhe omumiro muhubu rhurhanahûga, bo bangere barhankahash’iyumwa cici! Boshi banakaz’ishimba ngasi muguma enjira yâge, ngasi muguma anakalonza obunguke bwâge: 12 « Yishi, nkola nalerha amamvu, rhunywe rhunalaluke; n’irhondo kwo na kuguma: gacisigîre manji!»

Jesaja/Isaiah 56: 1

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שִׁמְר֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וַעֲשׂ֣וּ צְדָקָ֑ה כִּֽי־קְרֹובָ֤ה יְשֽׁוּעָתִי֙ לָבֹ֔וא וְצִדְקָתִ֖י לְהִגָּלֹֽות׃ 2אַשְׁרֵ֤י אֱנֹושׁ֙ יַעֲשֶׂה־זֹּ֔את וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּלֹ֔ו וְשֹׁמֵ֥ר יָדֹ֖ו מֵעֲשֹׂ֥ות כָּל־רָֽע׃ ס 3וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמֹּ֑ו וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃ ס 4כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה לַסָּֽרִיסִים֙ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְרוּ֙ אֶת־שַׁבְּתֹותַ֔י וּבָֽחֲר֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר חָפָ֑צְתִּי וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ 5וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֹֽומֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם טֹ֖וב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנֹ֑ות שֵׁ֤ם עֹולָם֙ אֶתֶּן־לֹ֔ו אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס 6וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהוָה֙ לְשָׁ֣רְתֹ֔ו וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לִהְיֹ֥ות לֹ֖ו לַעֲבָדִ֑ים כָּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּלֹ֔ו וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ 7וַהֲבִיאֹותִ֞ים אֶל־הַ֣ר קָדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עֹולֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצֹ֖ון עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכָל־הָעַמִּֽים׃ 8נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מְקַבֵּ֖ץ נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹ֛וד אֲקַבֵּ֥ץ עָלָ֖יו לְנִקְבָּצָֽיו׃ 9כֹּ֖ל חַיְתֹ֣ו שָׂדָ֑י אֵתָ֕יוּ לֶאֱכֹ֥ל כָּל־חַיְתֹ֖ו בַּיָּֽעַר׃ ס 10צֹפֹו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃ 11וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שָׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְעֹ֖ו מִקָּצֵֽהוּ׃ 12אֵתָ֥יוּ אֶקְחָה־יַ֖יִן וְנִסְבְּאָ֣ה שֵׁכָ֑ר וְהָיָ֤ה כָזֶה֙ יֹ֣ום מָחָ֔ר גָּדֹ֖ול יֶ֥תֶר מְאֹֽד׃

1 Omushinganyanya amaherêrekera, na ntaye ciru n’omuguma omushibirîre; abantu bajira aminja badwîrhe bahirigirha, n’okwôla kurhamanyikini! Neci, bubî budwîrhe bwarhuma omushinganyanya ahirigirha! 2 Acigendera n’omurhûla, na balya bakulikira enjira y’obushinganyanya baluhûkira omu ncingo zâbo.

Okucilanga oku by’obukurungu

3 Ci mwehe muyegere hano, aba bana b’omukazi mukurungu, er’iburha lya citwamba n’ecishungu! 4 Ndi mudwirhe mwashâsa? Ndi mudwîrhe mwafôkafôkera mwanalashira olulimi? Ka murhali bana ba bugoma n’iburha lya bulyâlya? 5 Munakaz’ishumikana aha musinga n’aha ngasi murhi mubishi! Mudwîrhe mwagend’ibâgira abana^r binyu omu rhubanda, omu nyâla z’amabuye! 6 Amabuye makombêze g’omu nshalalo z’amîshi go gakola gaba mwanya gwâwe, go ganakola cigabi ocîkubagira! Kuli go kwo okôla ojirira enterekêro z’embulaga kwo onakola ohânira ezindi ntûlo! Ka nakaziga kwa bene okwôla? 7 Oku ntondo nnene enalihûsire kwo wajir’itwa encingo yâwe! N’eyôla munda yo okaz’isôkera okwôla waj’irherekêra! 8 Enyuma ly’olumvi n’ely’omulirango wàjire wahirayo ecimanyîso caâwe. Kulî na nâni wàrhondêra okukûla emyambalo, washona, washanjula encingo yâwe; wayumvanya mweshi na balya orhonyeza encingo, warhondêra okulolerêza. 9 Wajire emwa Mêleki erhi odwîrhe amavurha haguma n’omwandu gw’emvange y’obukù. Wàlikirayo entumwa erhi onaciri kulî, wàcinyihya kuhika wàhwera omu kuzimu. 10 Okuja wagenda kwarhuma warhama, ci orhaderhaga, erhi: «Kurhamira busha kuno!» Wàyushula okucîhangana, buzira kuyabirwa. 11 Ndi wakâg’irhinya, ndi wakâg’iyôboha, owarhumaga onteba onaleka okukaz’inyibuka n’okukaz’inshibirira? Ka niehe ntacihulikiraga kurhenga mîra? Ci w’oyo orhantinya! 12 Cikwâne nâyâliza obushinganyanya bwâwe n’emikolo yâwe, eyi orhakulagamwo bunguke buci. 13 Mango okayâma, bakulikuzagye abôla banyamuzinda b’obwihambe banji-banji! Boshi bayehûkanwe n’empûsi, bayehûlwè n’omuyaga! Ci ngasi yeshi olongeza olwâkiro aha burhambi bwâni, ayîma omu cihugo anabêre oku ntondo yâni ntagatifu.

Nyamubâho ayôkola olubaga lwâge

14 Bayish’ikaz’iderha, mpu «Mutwe, mutwe enjira, mukombêze omulimbwa! Murhenze ngasi cihanzo omu njira y’olubaga lwâni!» 15 Neci, kwo adesire ntyâla Ow’Enyanya emalunga, oyôrha abâho ensiku n’amango; izîno lyâge liri litagatifu: «Nie mba enyanya omu ndâro ntagatifu; ci mbêra haguma n’omuntu ocîyunjuzize n’ow’omurhima mwirhôhye, Iyo mpira obuzîne omu myûka y’abirhôhye, Iyo nnampira obuzîne omu mirhima y’abaciyunjuzize. 16 Bulya ntalonza nkaz’iyôrha naja kadali, erhi okukaz’iyôrha nkunire ngasi mango, singa embere zâni omûka n’obuzîne nalemaga byanafananda. 17 Obubî bwâge bwarhumire nakunira, nàmushûrha erhi nnandwîrhe nafulika obusù bwâni, nàkunira bwenêne; ci yehe aciberera omu buhalanjisi bwâge, àkaz’ishimba oku omurhima gwâge gunamubwizire. 18 Nàbwine enjira zâge, ci nàmufumya, nâmulongolana nnâmuyunjuze burhulirize, ye n’abâge bali omu mishîbo. 19 Nâbaha okukaz’iderha omu kanwa kâbo, mpu: «Buholo! buholo oku bali kuli n’oku bali hofi, kwo adesire Nyakasane! Neci, nâbafumya!» 20 Ci abantu babî kwo bali nka nyanja yamatulûla erhankanacihasha okurhulûla; emihûsi y’emilaba yâge yanakaz’iyisha ekumbirikinye omushenyi n’ebijondo. 21 Nta murhûla oku bantu babî, kwo adesire Nyamuzinda wâni!

Jesaja/Isaiah 57: 1

הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶֽאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃ 2יָבֹ֣וא שָׁלֹ֔ום יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבֹותָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֹֽו׃ 3וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃ 4עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשֹׁ֑ון הֲלֹֽוא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר׃ 5הַנֵּֽחָמִים֙ בָּֽאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃ 6בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גֹּורָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֨סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃ 7עַ֤ל הַר־גָּבֹ֨הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח׃ 8וְאַחַ֤ר הַדֶּ֨לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרֹונֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃ 9וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֨לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֨יךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֹֽול׃ 10בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נֹואָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃ 11וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאֹותִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאֹותִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃ 12אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יֹועִילֽוּךְ׃ 13בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחֹוסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קָדְשִֽׁי׃ 14וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשֹׁ֖ול מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ ס 15כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָדֹ֣ושׁ שְׁמֹ֔ו מָרֹ֥ום וְקָדֹ֖ושׁ אֶשְׁכֹּ֑ון וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיֹות֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲיֹ֖ות לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃ 16כִּ֣י לֹ֤א לְעֹולָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצֹ֑וף כִּי־ר֨וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲטֹ֔וף וּנְשָׁמֹ֖ות אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃ 17בַּעֲוֹ֥ן בִּצְעֹ֛ו קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שֹׁובָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבֹּֽו׃ 18דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים לֹ֖ו וְלַאֲבֵלָֽיו׃ 19בֹּורֵ֖א נוּב שְׂפָתָ֑יִם שָׁלֹ֨ום׀ שָׁלֹ֜ום לָרָחֹ֧וק וְלַקָּרֹ֛וב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃ 20וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃ 21אֵ֣ין שָׁלֹ֔ום אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ ס

Okucîshalisa kusimîsa Nyakasane

1 Oyakûze n’izu linene burhahusa, oshekêreze nka mushekera, obwire olubaga lwâni ebyâha byâlwo, n’enyumpa ya Yakobo amabî gâyo.^s 2 Nie bakaz’ilonza ngasi lusiku, banacifinje okumanya enjira zâni, nk’ishanja lishimba obushinganyanya lirhanasâg’ilekerera Nyamuzinda walyo. Banakaz’indôsa oku biyerekire amarhegeko gashingânîne, banacifinje okuyegera Nyamuzinda. 3 «Cici cankarhuma rhwacîshalisa akaba orhakubwini? cici cankarhuma rhwacîbabaza akaba orhakumanyiri?» Ewe, kali omu lusiku lwinyu lw’okucîshalisa, munabe binyu binyu byo mukola mugugumirizekwo n’okurhindibuza abarhumisi binyu boshi! 4 Neci, omu mirongwe n’omu ntamba]a mwo mugereza okucîshalisa kwinyu, munakaz’ishurhana ebifundo bikali. Murhacihîra mukacicîshalisa nk’olw’ene mukalonza izù linyu liyumvikane enyanya! 5 Ka kwo kucîshalisa nnonza okwôla’! Ka luligi lusiku omuntu ankaderha mpu acîshalisizemwo olwôIa? Okulegerera okubire igosi nk’ishasha, okucibwîka sunzu n’okucîshiga oluvu: ka okwôla kwo odesirage kucîshalisa, kulyâla kwankasimîsa Nyakasane? 6 Okucîshalisa nnonza ka kurhali kw’okûla: okushwêkûla enkoba z’obubî, Okutwa obudagulè okulîka abali omu mpamikwa n’okutwa ngasi budagulè? 7 Kali kuli kukâgabana ebiryo byâwe n’oshalisire, okukâhandisa abakenyi barhajira nyumpa, okukâyambika ab’obwine barhambirhi buzira okuyâka owinyu muntu? 8 Ntyo wânalangashana nka buce bwa sêzi, ebibande byâwe byanafuma dubaduba, obushinganyanya bwâwe bwanakaz’ikushokolera, n’irenge lya Nyakasane lyanakaz’ikukulikira. 9 Obwo wânayakûza na Nyakasane âkushuze, wânahamagala, naye âderhe, erhi: «Nie ono!» Erhi wankarhenza budagulè emwâwe, okaleka okukaz’ishunga omunwe n’okuderha ebinwa bibî; 10 erhi wâkahà omushalye akalyo wankasimîre olye, n’erhi wankayigûsa oli omu malibuko, akamole kawe kânayâka omu mwizizi, n’omwizimya gwâwe gwânabà nka kasirahinga, 11 Nyakasane ânakaz’ikushokolera ngasi mango ânakuyiguse omu irungu; anakomeza amavuha gâwe, obe nk’ishwa lidômerirwe na nk’iriba lirhahubamwo mîshi. 12 Ebyàli bigûkà byânashub’ihinduka mûbako, wânashub’iyimanza emyûbako kurhenga oku iburha kuja oku lindi; bâkuyirika elya Cûbaka ciyûbaka eyali ekola yalangala, elya Nyamuhambûla-njira zàli zikola zihambire, mpu Iyo babona aha bayûbaka.

Olwa Sabato

13 Erhi wankaleka okukaz’ilambagira olwa sabato n’okujira eby’oburhimbûzi bwâwe omu lusiku Iwâni lutagatifu, erhi wankayirika olwa-sabato «masîma» n’olusiku lutagatifu lwa Nyakasane «lukengwa», erhi wankalukenga, okaleka okukâgenda n’okukâjira eby’oburhunzi bwâwe n’okuja wadalika, 14 Obwo wanabona omwishingo muli Nyakasane, nânakulengeza oku ngâlè omu nkuba-karhî y’ecihugo, nkushobôze akashambala ka sho Yakobo, olye oyigurhe. Neci, kanwa ka Nyakasane kakudesire!

Jesaja/Isaiah 58 1

קְרָ֤א בְגָרֹון֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשֹּׁופָ֖ר הָרֵ֣ם קֹולֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃ 2וְאֹותִ֗י יֹ֥ום יֹום֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּגֹ֞וי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֨וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃ 3לָ֤מָּה צַּ֨מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּיֹ֤ום צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ׃ 4הֵ֣ן לְרִ֤יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכֹּ֖ות בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹא־תָצ֣וּמוּ כַיֹּ֔ום לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּרֹ֖ום קֹולְכֶֽם׃ 5הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צֹ֣ום אֶבְחָרֵ֔הוּ יֹ֛ום עַנֹּ֥ות אָדָ֖ם נַפְשֹׁ֑ו הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשֹׁ֗ו וְשַׂ֤ק וָאֵ֨פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צֹ֔ום וְיֹ֥ום רָצֹ֖ון לַיהוָֽה׃ 6הֲלֹ֣וא זֶה֮ צֹ֣ום אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֨חַ֙ חַרְצֻבֹּ֣ות רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדֹּ֣ות מֹוטָ֑ה וְשַׁלַּ֤ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מֹוטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ׃ 7הֲלֹ֨וא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּיתֹ֔ו וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃ 8אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֨חַר֙ אֹורֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֨יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּבֹ֥וד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ׃ 9אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֤יר מִתֹּֽוכְךָ֙ מֹוטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃ 10וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֨שֶׁךְ֙ אֹורֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ 11וְנָחֲךָ֣ יְהוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחֹות֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֨יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמֹוצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃ 12וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְבֹ֣ות עֹולָ֔ם מֹוסְדֵ֥י דֹור־וָדֹ֖ור תְּקֹומֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיבֹ֖ות לָשָֽׁבֶת׃ 13אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשֹׂ֥ות חֲפָצֶ֖יךָ בְּיֹ֣ום קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְדֹ֤ושׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתֹּו֙ מֵעֲשֹׂ֣ות דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצֹ֥וא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃ 14אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּמֹותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס

Okucîyunjuza kwo kulerha obucunguzi

1 Nanga! Okuboko kwa Nyakasane kurhali kofi kwa kubaciza, n’okurhwiri kwâge kurhaba na buzibu bwa kuyumva! 2 Ci mabî ginyu go garhuma murhaba hofi na Nyamuzinda winyu, n’ebyâha binyu byo bimmufulika obusù bwâge, mubule kumuyumva. 3 Bulya amaboko ginyu gàhemusire omu kubulaga omuko, n’eminwe yinyu yàhemusire n’amabî. Orhunwa rhwinyu rhunakaz’iderha eby’obunywesi, n’olulimi lwinyu ludwîrhe lwahwehwerheza eby’obulyâlya. 4 Ntaye ciru n’omuguma wankaderha mpu aheka aha kagombe olubanja kushingânîne, ntâye obûlana omu kuderha eby’okuli; banakâyegemera ebyâzo birhali byo n’okuderha eby’obunywesi, banahige obuhanya, baburhe obubî. 5 Banakaz’iberaguza amaji ga cibugusha, baluke n’enyôgo za nyalwirhangulira. Ngasi yeshi olyakwo amaji gâbo, anafe; n’owâgalabarha, ganarhengamwo empiri. 6 Enyûzi zâbo zirhankarhengamwo mwambalo, barhankanacibwîka ehy’omu bushanja bwâbo. Obushanja bwabo buli bushanja bwa mabî gonene, na bijiro bibî byône bibaba omu nfune. 7 Amagulu gabo kugend’ijira amabî galibirhira, barhanahimwa okubiduha nka bagend’ibulaga omuko gw’omweêru-kwêru. Enkengêro zâbo ziri za mabî gône; okushanda n’okunyaga byône bibî omu njira zâbo! 8 Enjira y’omurhûla barhayiyishi, n’obushinganyanya burhabà omu majira gâbo. Enjira zabo banazijire za binzongonzongo; ngasi ozigeramwo arhabona murhûla. 9 Okwo kwo kwarhumire obucîranuzi bwacîyegûla nirhu n’obushinganyanya burharhuhikayo. Rhwakâg’ilingûza obulangashane, lero gwàbire mwizimya go guyisha! Rhwakâg’ilongereza omulengezi, lero omu ndûnduli y’omwizizi mwo rhudwîrhe rhwalambagira! 10 Rhudwîrhe rhwatunduza nka mihûrha yaja yamâmârha oku cizimbêro; rhwaja rhwamâmârha nka bantu barhajira masù! Rhunaje rhwadungubeja omu kasirahinga nka bantu baja bafûfûrha cajingwe; kwo rhuli nka mifû n’obwo rhurhalwâla! 11 Rhunaje rhwalumba nka ngoromora, rhurhahwa kulugûrha nka ngûkù. Rhunalingêze oku rhwatwîrwa olubanja, rhukubule! rhunalingûze obucunguzi, ci bucîyegûle kuli nirhu! 12 Okwôla ebwa kuba obugoma bwirhu bwàlûzire embere zâwe, n’ebyâha birhu byône byarhushombanyîsize. Neci, ebyâha birhu birhuli emalanga, n’amabî girhu rhurhagababiri. 13 Rhwalenganyize, rhwagomire Nyakasane, rhwayerekîze Nyamuzinda wirhu omugongo. Rhwagwîra okukaderha eby’okushâba n’eby’obugoma, okukâhiga n’okukâlalira eby’obunywesi omu murhima. 14 Ntyo rhwakwêba obucîranuzi enyuma, n’obushinganyanya rhwabuyimanza erhali hofi. Okuli kurhaciderhwa aha kagombe, n’obusbinganyanya bwo hahe: burhacihayerekera! 15 Okuli kwàhirigisire, n’owaderha mpu yêhe arhajira kubî erhi kwo na kucînyagîsa! Nyakasane àbwine okwôla naye, anashologorhwa n’okwôla kubula obucîranuzi. 16 Abwine oku nta muntu ciru n’omuguma, asômerwa n’okubona oku ntâye wadesire mpu ahanze abâbo. Lero okuboko kwâge kwâmugwâsa, n’obushinganyanya bwâge yâbà yo nsimiko yâge. 17 Acihundikira obusbinganyanya nka mpenzi, n’obucire yâbà yo nsirha y’omu irhwe lyâge. Ayambala emyambalo y’olwihôlo nka cirondo, âcîhundikira n’olûji nka cishûli. 18 Ahembera ngasi muntu ebi àkozire: obukunizi oku bashombanyi bâge n’obubane oku banzi bâge; ebirhwa abirheganyize olwihôlo. 19 Kurhenga ebuzikiro bw’izûba barhinya izîno lya Nyakasane, n’irenge lyâge kurhenga ebuzûk’izûba, bulya kwo ayisha nka lwîshi luhumbarhaze lwayisha lwatundugurhwa n’omûka gwa Nyakasane. 20 Omuciza wa Siyoni amayisha, al’iciza balya bene Yakobo baleka obugoma bwâbo, Nyakasane okudesire. 21 Oku bwâni, Nyakasane okudesire, alaga endagâno yâni rhweshi nabo: Omûka gwâni gukulimwo n’ebinwa byâni nâhiraga omu kanwa kâwe, birharhenge omu kanwa kâwe, n’omu kanwa k’abana bâwe, nisi erhi omu kanwa k’iburha lyâwe, Nyakasane okudesire, bunôla na kuhika emyâka n’emyâka.

Jesaja/Isaiah 59 1

הֵ֛ן לֹֽא־קָצְרָ֥ה יַד־יְהוָ֖ה מֵֽהֹושִׁ֑יעַ וְלֹא־כָבְדָ֥ה אָזְנֹ֖ו מִשְּׁמֹֽועַ׃ 2כִּ֤י אִם־עֲוֹנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּֽאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֹֽועַ׃ 3כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעֹותֵיכֶ֖ם בֶּֽעָוֹ֑ן שִׂפְתֹֽותֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשֹׁונְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה׃ 4אֵין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּאֱמוּנָ֑ה בָּטֹ֤וחַ עַל־תֹּ֨הוּ֙ וְדַבֶּר־שָׁ֔וְא הָרֹ֥ו עָמָ֖ל וְהֹולֵ֥יד אָֽוֶן׃ 5בֵּיצֵ֤י צִפְעֹונִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶאֱרֹ֑גוּ הָאֹכֵ֤ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה׃ 6קֽוּרֵיהֶם֙ לֹא־יִהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ מַֽעֲשֵׂי־אָ֔וֶן וּפֹ֥עַל חָמָ֖ס בְּכַפֵּיהֶֽם׃ 7רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֹֽותֵיהֶם֙ מַחְשְׁבֹ֣ות אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלֹּותָֽם׃ 8דֶּ֤רֶךְ שָׁלֹום֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלֹותָ֑ם נְתִיבֹֽותֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּ֚ל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֹֽום׃ 9עַל־כֵּ֗ן רָחַ֤ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֤ה לָאֹור֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹהֹ֖ות בָּאֲפֵלֹ֥ות נְהַלֵּֽךְ׃ 10נְגַֽשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצָּהֳרַ֨יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃ 11נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיֹּונִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִֽישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃ 12כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֨ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַעֲוֹנֹתֵ֖ינוּ יְדַֽעֲנֽוּם׃ 13פָּשֹׁ֤עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְנָסֹ֖וג מֵאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹרֹ֧ו וְהֹגֹ֛ו מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר׃ 14וְהֻסַּ֤ג אָחֹור֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָחֹ֣וק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה בָֽרְחֹוב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹא־תוּכַ֥ל לָבֹֽוא׃ 15וַתְּהִ֤י הָֽאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתֹּולֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּֽי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט׃ 16וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתֹּומֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתֹּ֤ושַֽׁע לֹו֙ זְרֹעֹ֔ו וְצִדְקָתֹ֖ו הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃ 17וַיִּלְבַּ֤שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכֹ֥ובַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשֹׁ֑ו וַיִּלְבַּ֞שׁ בִּגְדֵ֤י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה׃ 18כְּעַ֤ל גְּמֻלֹות֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹֽיְבָ֑יו לָאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם׃ 19וְיִֽירְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבֹודֹ֑ו כִּֽי־יָבֹ֤וא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ יְהוָ֖ה נֹ֥סְסָה בֹֽו׃ 20וּבָ֤א לְצִיֹּון֙ גֹּואֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 21וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אֹותָם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עֹולָֽם׃ ס

Irenge lya Yeruzalemu muhyahya

1 Zûka, oyunjule bumoleke! bulya obulangashane bwâwe bw’obwo buyishire, n’irengc lya Nyakasane lyakumolekire. 2 Neci, oku omwizimya guhundikire igulu n’oku omwizizi gubwikîre amashanja, kuli we wehe Nyakasane ayimanzire, n’irenge lyâge lyaja lyalangashana muli we. 3 Amashanja g’abantu gahira njira, gashimbûlîre obulangashane bwâwe, n’abâmi bashimbûlira obumoleke bw’omucêracêra gwâwe. 4 Yinamula amasù eburhambi bwâwe, osinze: boshi bashubûzinye, bayishire emunda oli. Bagala bâwe barhenga kuli na bâli bâwe bayishire baherhwe emugongo. 5 Hano obona okwôla washagaluka, omurhima gwâwe gwarhwangûka, gushagaluke, bulya amagale g’omu nyanja galêrhwa emunda oli, n’amahirhi g’amashanja bayisha bagalundûlire emunda oli. 6 Amasô g’engamiya gakuzunguluka, kuguma n’orhunina rhw’engamiya z’e Madiyani n’ez’Efa. Abarhenga e Saba boshi bayisha bakudwîrhire amasholo n’enshangi, banayishe bayimba irenge lya Nyakasane. 7 Amasô g’e Kedari goshi gashubûkira emwâwe; engandabuzi z’emwa Nebayoti we wâkaz’izikolêsa; zakasôkera ebwa luhêrero lwâni, zintûlwe. Neci, nakuza endâro y’irenge lyâni! 8 Bo bahi bala bayisha bayêrera emalunga nka bitû, baja babalala nka ngûkù ziyerekire ebwa nyôgo zâbo? 9 Neci, nie ebirhwa bicîkubagîre: amârho g’e Tarsisi go marhangiriza, gâyisha gadîjrhe abana bâwe barhenga kuli, bacîyikîre amarhale n’amasholo gâbo, mpu baj’ikuza iziîo lya Nyakasane Nyamuzinda wâwe, Omwimâna w’Israheli wàkujîsagya irenge. 10 Abantu b’ihanga bâshub’iyûbaka engo zâwe, n’abâmi babo bâkaz’ikurhumikira. Omu bukunizi bwâni nàkushusire, ci omu bwonjo bwâni nakubîre lukogo. 11 Emihango yâwe ekola yakaz’iyôrha eri miyîgule, erhakayîgalwa n’ôli mûshi n’ôli budufu, Iyo bâkaz’ikulerhera amahirhi g’amashanja gayîsha garhuzirwe n’abâmi. 12 Bulya ishanja erhi obwâmi byâbule bwakurhumikira byahirigirha, n’amashanja gâgukumûke. 13 Irenge lya Libano lyâja emunda oli, n’omurhi gw’ensindani, omukalakala n’omuberebere bakaz’iyisha bakudwirhireyo haguma, mpu eyinjihye endâro yani ntagatifu, mpu nkuze halya ndekereza amagulu gâni. 14 Abana ba balya bakazag’ikulibuza, bâkâyisha emunda oli bafukamire, bakacirhimba aha magulu gâwe ngasi boshi bakazâg’ikugayaguza, bâkaz’ikuderha mpu we «lugo lwa Nyakasane», mpu we «Siyoni w’Omwimâna w’Israheli». 15 Ahali h’okuba cijandagwa, mushombwa buzira owaderha mpu akugeraho, nkola nâkujira lukengwa lw’ensiku n’amango na nsîko ya busîme kurhenga oku iburha kuja oku lindi. 16 Wayish’iyonka amônka g’amashanja, wâyish’iyonka amabêre g’abâmi, onamanye oku niêne Nyakasane nie Mucunguzi wâwe, n’oku Omuyôkozi wâwe ye Ciri-misi Ntwâli ya Yakobo. 17 Ahâli h’omulinga, nakulerhera amasholo, ahâli h’eûuma, nakulerhera amarhale, ahali h’enshâli, âakulerhera omulinga, n’ahali h’amabuye, nakulerhera ecûma. Abacîranuzi nâkuha go Murhûla, n’abarhambo bâwe bwâba Bushinganyanya. 18 Barhakaciyumva akavulindi kaderhwa omu cihugo câwe, nisi erhi buhaguzi erhi ishabâbè omu mbibi zâwe, Ebizimbêro byâwe wâbiyîrika erya «Bucire», n’emihango yâwe erya «Bukuze». 19 Izûba arhali Iyo lyacikaz’ikumolekera mûshi, arhanali mwêzi gwo gwacikaz’ikumolekera budufu: Nyakasane ye okola wâbà bumoleke bwâwe ensiku n’amango. na Nyamuzinda wâwe ye okola wâbà irenge lyâwe. 20 lzûba lyâwe lirhakacizika, n’omwêzi gwâwe gurhakacihera, bulya Nyakasane ye okola wâbà bumoleke bwâwe bw’ensiku n’amango, n’ensiku z’emishîbo yâwe lero zikola zâhwa. 21 Omu lubaga lwâwe murhakacibonekana aharhali bashinganyanya, bayîma omu cihugo ensiku n’amango, yo mimera y’omu ishwa lyâni, gwo na mukolo gw’amaboko gâni, mpu Iyo bayêrekana irenge lyâni. 22 Owali munyi lero akola aj’iba bihumbi n’owali munegeshe lero akola aj’iba ishanja lizibuzibu. Nie ono, Nyakasane, hano amango gahika, okwôla nakujira oku iri ndo liguma.

Jesaja/Isaiah 60: 1

ק֥וּמִי אֹ֖ורִי כִּ֣י בָ֣א אֹורֵ֑ךְ וּכְבֹ֥וד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃ 2כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֨שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֨יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהוָ֔ה וּכְבֹודֹ֖ו עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃ 3וְהָלְכ֥וּ גֹויִ֖ם לְאֹורֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃ 4שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֨יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ בָּנַ֨יִךְ֙ מֵרָחֹ֣וק יָבֹ֔אוּ וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃ 5אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ הֲמֹ֣ון יָ֔ם חֵ֥יל גֹּויִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃ 6שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבֹונָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהוָ֖ה יְבַשֵּֽׂרוּ׃ 7כָּל־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָיֹ֖ות יְשָׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל־רָצֹון֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃ 8מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיֹּונִ֖ים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם׃ 9כִּֽי־לִ֣י׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיֹּ֤ות תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֨יִךְ֙ מֵֽרָחֹ֔וק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ 10וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצֹונִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃ 11וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יֹומָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֨יִךְ֙ חֵ֣יל גֹּויִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃ 12כִּֽי־הַגֹּ֧וי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגֹּויִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃ 13כְּבֹ֤וד הַלְּבָנֹון֙ אֵלַ֣יִךְ יָבֹ֔וא בְּרֹ֛ושׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְקֹ֣ום מִקְדָּשִׁ֔י וּמְקֹ֥ום רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃ 14וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁחֹ֨וחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפֹּ֥ות רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהוָ֔ה צִיֹּ֖ון קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 15תַּ֧חַת הֱיֹותֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עֹובֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְאֹ֣ון עֹולָ֔ם מְשֹׂ֖ושׂ דֹּ֥ור וָדֹֽור׃ 16וְיָנַקְתְּ֙ חֲלֵ֣ב גֹּויִ֔ם וְשֹׁ֥ד מְלָכִ֖ים תִּינָ֑קִי וְיָדַ֗עַתְּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֹֽושִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ 17תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָֽעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁלֹ֔ום וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃ 18לֹא־יִשָּׁמַ֨ע עֹ֤וד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חֹומֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃ 19לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ עֹ֤וד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לְאֹ֣ור יֹומָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָיָה־לָ֤ךְ יְהוָה֙ לְאֹ֣ור עֹולָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃ 20לֹא־יָבֹ֥וא עֹוד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהוָ֗ה יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְאֹ֣ור עֹולָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃ 21וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעֹולָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מַטָּעֹו מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃ 22הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְגֹ֣וי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ ס

Omushigwa wa Nyakasane amanyisa emyanzi y’akalembe

1 Omûka gwa Nyakasane Nyamubâho guli kuli nie, bulya Nyakasane anshîzire amavurha; antuma mpu ngend’iyigîriza abakenyi emyanzi y’akalembe, nfumye abababîre omu murhima, nyâlîze omwanzi gw’obuyôkozi emwa abali omu buja, nnambwîre abali omu mpamikwa oku balîkûzibwa; 2 ndâlike omwâka gw’obwonjo bwa Nyakasane n’olusiku lw’olwihôlo lwa Nyamuzinda wirhu, ntûlirize abali omu mishîbo boshi; 3 ndêrhere abali aha Siyoni omwishingo, mbayambise ecimanè ahâli h’oluvu, mbashîge amavurha g’obushagaluke ahâli h’omwambalo gw’emishîbo, mbayambise omwenda gw’olusiku lukulu ahâli h’omurhima gwarhanya. Bâyish’ikaderhwa mitudu y’obushinganyanya, ndimiro y’irenge lya Nyakasane. 4 Bâshub’iyûbaka ebyali bikola bigûkà, bashub’iyimanza enyumpa za bashakulûza bâbo zàli erhi zahongosire; bâshub’iyûbaka engo zali erhi zashabûsire n’enyumpa z’abantu b’amaburhwa ga mîra. 5 Ebigolo byâyish’ikâyâbula amasô ginyu, abantu barhenga ihanga bo baba bahinzi binyu na bakolozi b’e nkoma zinyu. 6 Ci mwêhe mwaderhwa badâhwa ba Nyakasane, mwayîrikwa erya barhumisi ba Nyamuzinda wirhu. Mwâkaz’ikalya oku buhirhi bw’amashanja, n’irenge lyâbo mwe mwâliyîmamwo. 7 Ahâli h’enshonyi, mwâhabwa bigabi bibirhi, n’ahâli h’ebijaci, nabo bakola baband’empundu. Okwo kwârhuma bâyushulirwa kabirhi ogwâbo mwanya omu cihugo câbo, na ntyo babone amasîma g’ensiku n’amango. 8 Neci, nie ono Nyakasane, bushinganyanya ntonya, ci ntakwîrirwa obushambo n’obulyâlya. Nkola nâbahà empyûlo y’okunali, nnanjire rhweshi nabo endagâno y’ensiku n’amango. 9 Iburha lyâbo lyâj’irenge omu gandi mashanja, n’obûko bwâbo bwayôloloka omu zindi mbaga; 61. I: Lola muli Lk 4. 18-19. ngasi boshi banâbabone bayish’ikaderha oku liri ishanja ligishwa lya Nyakasane.

Okuvug’omunkwa

10 Ndwîrhe nacishinga muli Nyakasane,

omurhima gwâni gwamarhwangûka muli Nyamuzinda wâni,

bulya anyambisize emyenda y’obucire,

ampundikira ecishûli c’obushinganyanya,

nka kula omuhya-mulume ayambala ishungwè,

na nka kula omuhya ajagalira emyambalo yâge.

11 Neci, kulya idaho lifunûkamwo emburho

na kulya ishwa limeramwo emburho,

kwo Nyakasane Nyamubâho ameza obushinganyanya

n’obukuze embere z’amashanja.

Jesaja/Isaiah 61: 1

ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֨נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּרֹ֔ור וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֹֽוחַ׃ 2לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצֹון֙ לַֽיהוָ֔ה וְיֹ֥ום נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃ 3לָשׂ֣וּם׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיֹּ֗ון לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשֹׂון֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃ 4וּבָנוּ֙ חָרְבֹ֣ות עֹולָ֔ם שֹׁמְמֹ֥ות רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקֹומֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹׁמְמֹ֖ות דֹּ֥ור וָדֹֽור׃ 5וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם׃ 6וְאַתֶּ֗ם כֹּהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גֹּויִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבֹודָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃ 7תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עֹולָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃ 8כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעֹולָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עֹולָ֖ם אֶכְרֹ֥ות לָהֶֽם׃ 9וְנֹודַ֤ע בַּגֹּויִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה׃ ס 10שֹׂ֧ושׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֨נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃ 11כִּ֤י כָאָ֨רֶץ֙ תֹּוצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגֹּויִֽם׃

lrenge lya Yeruzalemu

1 Ntahulike erhi Siyoni orhuma, ntadêkerere erhi Yeruzalemu orhuma, kuhika obushinganyanya bwâge bubonekane n’obwâlagale, n’obucire bwâge bumoleke nka kamole. 2 Amashanja gabona obushinganyanya bwâwe, n’abâmi boshi babona irenge lyâwe. Bakuyîrika izîno lihyahya akanwa ka Nyakasane kamanyîsa. 3 Wâbà cimanè calangashana omu nfune za Nyakasane, ishungwè ly’obwâmi omu bula bw’enfune za Nyamuzinda wâwe. 4 Barhakacikuderha mpu we «Cijandagwa!» n’ecihugo câwe cirhakaciderhwa mpu «Bigûkà!» Ci wakâderhwa «Nshagi yâni», n’ecihugo «Muhya», ebwa kuba Nyakasane akurhonya, n’ecihugo câwe câbona owâciyanka. 5 Nka kulyâla omulamba anayanka omunyere, kwo n’owâkuyûbaka akuyanka nâwe; na nka kulya omuhya-mulume anashagaluka omuhya orhuhimire, kwo na Nyamuzinda wâwe âshagaluka we orhumire. 6 Oku nkûta zawe, Yeruzalemu, nàhizirekwo abalalizi; ôli mûshi ôli budufu, nta mango bankabulika. Ewe! mwe mukaz’iyîbuka Nyakasane, murhagohekaga! 7 Murhamulekaga aluhûka, kuhika ashub’iyûbaka Yeruzalemu, kuhika ashub’imujira irenge ly’igulu. 8 Nyakasane àcigashire okulyo kwâge n’okuboko kwâge kugala-byoshi, erhi: «Ntakaciziga nti emburho yâwe elibwe n’abashombanyi bâwe; n’abantu b’ihanga barhakac’igorhomera amamvu waluhiraga. 9 Ci ngasi abanâsârûle emburho, bo banayiryekwo banakuze Nyakasane, na ngasi abanâtwe emijôco, bo banâyinywekwo amamvu omu bululi bw’endâro yâni ntagatifu». 10 Mugere, mugere omu mihango, murheganyize olubaga lwâni enjira; mukombeze, mukombeze omulimbwa, murhenzemwo amabuye; mumanike ecimanyîso c’okushûbûza olubaga! 11 Ala oku Nyakasane amabirikira kuhika ebuzinda bw’igulu, erhi: «Mubwire mwâli wa Siyoni, mpu: ‘Omucunguzi wawe oyo oyiruka, ayîshire n’oluhembo lwâge, n’empyûlo yâge emushokolire’. 12 Bâkaz’iderhwa ‘Lubaga lutagatifu’, ‘Abacungulagwa na Nyakasane’; nâwe wene bâkâkuderha ‘Owakâg’ilongerizibwa’, ‘Lugo lukombêre’».

Jesaja/Isaiah 62: 1

לְמַ֤עַן צִיֹּון֙ לֹ֣א אֶחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁקֹ֑וט עַד־יֵצֵ֤א כַנֹּ֨גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר׃ 2וְרָא֤וּ גֹויִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבֹודֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ׃ 3וְהָיִ֛יתְ עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְהוָ֑ה וּצְנֹוף מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ׃ 4לֹֽא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ עֹ֜וד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל׃ 5כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשֹׂ֤ושׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ 6עַל־חֹומֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֨דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיֹּ֧ום וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם׃ 7וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י לֹ֑ו עַד־יְכֹונֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 8נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה בִּֽימִינֹ֖ו וּבִזְרֹ֣ועַ עֻזֹּ֑ו אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ עֹ֤וד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירֹושֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בֹּֽו׃ 9כִּ֤י מְאַסְפָיו֙ יֹאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וּֽמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְרֹ֥ות קָדְשִֽׁי׃ ס 10עִבְר֤וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ הַֽמְסִלָּה֙ סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס עַל־הָעַמִּֽים׃ 11הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה הִשְׁמִ֨יעַ֙ אֶל־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיֹּ֔ון הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א הִנֵּ֤ה שְׂכָרֹו֙ אִתֹּ֔ו וּפְעֻלָּתֹ֖ו לְפָנָֽיו׃ 12וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה׃ ס 1

Obuhane bwa Edomu

1 Ye ndi oyôla warhenga e Edomu, arhenga e Basra anayambîrhe emyenda yayisha yalaza? Ali mwinja omu myambalo yâge, anayisha akananda n’emisi yâge yoshi: «Niêne^t nie nderha n’obushinganyanya, nie ntwali omu kuciza». 2 Cirhumire omwambalo gwâwc gulikwo akaduku, cirhumire oyambîrhe nka mukanzi? 3 «Aha mukenzi niêne niêne nàliho nàkanda, na ntaye omu lubaga wàntabire. Obwo omu burhe bwâni nanacibakanda, nabalabarha omu bukunizi bwâni; omuko gwâbo gwampamira oku mishangi, na ntyo nazinza emyambalo yâni. 4 Neci, omu murhima gwâni muli olusiku lw’olwihôlo, n’omwâka gw’obucunguzi bwâni gwamâhika. 5 Nàlozire eyi n’eyi: nta murhabâzi! Nàzânwa: ntabonaga burhabâle! Lero okuboko kwâni kwàntabâla n’obukunizi bwâni bwànzibuhya. 6 Omu burhe bwâni nàlabarha embaga, omu bukunizi bwâni nàbavungunyula, omuko gwâbo nàgubulagira oku idaho.»

Nyamubâho ye Muciza

7 Nkola nâkuza engalo za Nyakasane n’irenge lya Nyamubâho, ngasi kantu Nyakasane arhujirire kwoshi, n’aminja gâge garhajira lugero ajirire enyumpa y’Israheli, Arhuyeresire obwonjo bwâge erhi arhubabalira n’erhi arhushobôza omwandu gw’engalo zâge. 8 Anaciderha, erhi: “Neci, bâmaba lubaga lwâni, bana bâni barhankannenganya»; ànacibaciza. 9 Omu malibuko gâbo goshi, arhali ntumwa nisi erhi malahika, ci yene wàyishir’ibacungula. Omu buzigire n’omu lukogo lwâge, yene wàbayôkwire; àbabarhula, àbahêka yene omu nsiku za mîra zoshi zoshi. 10 Ci bôhe bamugomera banakuniza Omûka gwâge mwimâna. Lero ànacihinduka mushombanyi wâbo, yene abatulakwo entambala. 11 Obwo bàkengêra ensiku za mîra, amango g’omurhumisi wâge Musa. Ngahi àjirage olya wabayôkolaga omu nyanja, olya lungere w’obusô bwâge? Ngahi aligi olya wàbahiragamwo Omûka gwâge mwimâna? 12 Ye olya wajag’alusa okulyo kwa Musa n’okuboko kwâge kw’irenge, olya wàgabanyagya amishi ember zâbo, mpu Iyo izîno lyâge likuzibwa ensiku n’amango. 13 Ye olya wàbagezagya emuhengere nka citerusi cagera omu irungu, barhanàhuliganaga, 14 ci baciyôrhera nka bishwêkwa byàyandagalira omu lubanda. Omûka gwa Nyakasane gwabahêka ah’iluhûkiro. Ntyo kwo wàlongoline olubaga lwâwe, mpu Iyo izîno lyâwe lij’irenge. 15 Sinza kurheng’emalunga, ocîbonere kurheng’ebwa ndâro yâwe ntagatifu n’ey’iranga. Ngahigi olûji lwâwe n’oburhwâli bwâwe byàjire? K’okuboko kwâwe n’obwonjo bwâwe kuli nie byàhwire? 16 Neci, we larha! Bulyala Abrahamu arharhuyishi, naye Israheli arhankacirhumanya. W’oyo, Nyakasane, we larha, we Muciza wirhu kurhenga ensiku n’amango, Iyo izîno lyâwe. 17 Cici cirhumirage, Yagirwa Nyakasane, oleka rhwahabukira kulî, rhwarhenga omu njira zâwe, n’okudundaguza emirhima yirhu ebule kukurhînya? Galuka erhi buzigire bw’abarhumisi bâwe burhuma n’obw’amashanja gw’omwîmo gwâwe. 18 Gali manyi amango olubaga lwâwe lutagatifu lwayîmiremwo ako kashambala; abashombanyi birhu bahumânyize endâro yâwe ntagatifu. 19 Kurhenga mîra rhurhaciyôrha nka lubaga orhegeka, olurhacijira izîno lyâwe. Acibâga wankabera amalunga, okayandagala! Entondo zânageramwo omusisi embere zâwe!

Jesaja/Isaiah 63: 1

מִי־זֶ֣ה׀ בָּ֣א מֵאֱדֹ֗ום חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה זֶ֚ה הָד֣וּר בִּלְבוּשֹׁ֔ו צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּחֹ֑ו אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהֹושִֽׁיעַ׃ 2מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת׃ 3פּוּרָ֣ה׀ דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְיֵ֤ז נִצְחָם֙ עַל־בְּגָדַ֔י וְכָל־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּי׃ 4כִּ֛י יֹ֥ום נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה׃ 5וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתֹּומֵ֖ם וְאֵ֣ין סֹומֵ֑ךְ וַתֹּ֤ושַֽׁע לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי׃ 6וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאֹורִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם׃ ס 7חַֽסְדֵ֨י יְהוָ֤ה׀ אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ 8וַיֹּ֨אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמֹושִֽׁיעַ׃ 9בְּֽכָל־צָרָתָ֣ם׀ לֹא צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הֹֽושִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָתֹ֥ו וּבְחֶמְלָתֹ֖ו ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כָּל־יְמֵ֥י עֹולָֽם׃ 10וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קָדְשֹׁ֑ו וַיֵּהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם לְאֹויֵ֖ב ה֥וּא נִלְחַם־בָּֽם׃ 11וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עֹולָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמֹּ֑ו אַיֵּ֣ה׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנֹ֔ו אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבֹּ֖ו אֶת־ר֥וּחַ קָדְשֹֽׁו׃ 12מֹולִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְרֹ֖ועַ תִּפְאַרְתֹּ֑ו בֹּ֤וקֵֽעַ מַ֨יִם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות לֹ֖ו שֵׁ֥ם עֹולָֽם׃ 13מֹולִיכָ֖ם בַּתְּהֹמֹ֑ות כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ׃ 14כַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֵּ֚ן נִהַ֣גְתָּ עַמְּךָ֔ לַעֲשֹׂ֥ות לְךָ֖ שֵׁ֥ם תִּפְאָֽרֶת׃ 15הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֨יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה קִנְאָֽתְךָ֙ וּגְב֣וּרֹתֶ֔ךָ הֲמֹ֥ון מֵעֶ֛יךָ וְֽרַחֲמֶ֖יךָ אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּ׃ 16כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵֽעֹולָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃ 17לָ֣מָּה תַתְעֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּ מִיִּרְאָתֶ֑ךָ שׁ֚וּב לְמַ֣עַן עֲבָדֶ֔יךָ שִׁבְטֵ֖י נַחֲלָתֶֽךָ׃ 18לַמִּצְעָ֕ר יָרְשׁ֖וּ עַם־קָדְשֶׁ֑ךָ צָרֵ֕ינוּ בֹּוסְס֖וּ מִקְדָּשֶֽׁךָ׃ 19הָיִ֗ינוּ מֵֽעֹולָם֙ לֹֽא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔ם לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם לוּא־קָרַ֤עְתָּ שָׁמַ֨יִם֙ יָרַ֔דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃

1 Nka kula omuliro gugulumiza enshâli, erhi nka kula gunabirundula obwâlike, Iyo omanyisa izîno lyawe emwa abashombanyi bâwe: amashanja goshi gàjuguma embere zâwe.

2 Erhi ojira ebirhangâzo by’ecifudukwe birhasâg’iboneka bundi, wàyandagala: entondo zàgeramwo omusisi embere zâwe.

3 Nta mango bal’isâg’iyumva, nta mango bal’isâg’ibwirwa, nt’isù lyal’isâgibona oku hali owundi Nyamuzinda aha nyuma zâwe, wankahash’irhabâla omuntu ocimwîkubagira.

4 Onayankirire ngasi abasîma okulama omu bushinganyanya na balya bakengêra okushimba enjira zâwe. Neci, wàrhukunirire, bulya rhwàjizire ebyâha; ci omu kushimba enjira zâwe za kurhenga mîra, rhwàcira.

5 Rhweshi rhweshi rhukola rhucibêra nka bantu bahemusire, n’ebijiro birhu binja nka mushangi guzinzire. Rhweshi rhuyumirîre nka bijangala, n’amabi girhu kuyehûkana garhuyehûkana nka mpûsi.

6 Ntâye ocidwîrhe ayakuza izîno lyâwe, ntâye ociderha mpu azûka acishwêkere kuli we, bulya wàrhufulisire obusu bwâwe, wànaziga amabî girhu garhuyehûkana.

7 Cikwône, Yagirwa Nyakasane, we onali larha; rhw’ono rhuli ibumba, nâwe we mubumbi wirhu; rhweshi rhuli bushanja bw’enfune zawe.

8 Orhakuniraga okurhalusire, Nyakasane, orhacihîra okayîbuka obubî bwirhu. Ala oku rhweshi rhuli lubaga lwâwe! 9 Engo zâwe ntagatifu zikola zicibêra bwêrûlè, Siyoni akola acibêra irungu, na Yeruzalemu akola acibêra bigûkà.

10 Enyumpa yirhu ntagatifu n’ey’irenge, mulya balarha bakazâg’ikukuziza, mira yadulikagwa muliro, na ngasi buhirhi rhwàgwerhe bwàherêrekire.

11 Ka wabona okwôla kwoshi, onadekerere, Yagirwa Nyakasane? Ka onakolaga wacîhulikira na ntyo orhubonêse enshonyi kurhalusire olugero?

Jesaja/Isaiah 64: 1

כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהֹודִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גֹּויִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃ 2בַּעֲשֹׂותְךָ֥ נֹורָאֹ֖ות לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃ 3וּמֵעֹולָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֹֽו׃ 4פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֨פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עֹולָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃ 5וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֹנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃ 6וְאֵין־קֹורֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעֹורֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֨יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֹנֵֽנוּ׃ 7וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֨מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃ 8אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֹ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃ 9עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיֹּון֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃ 10בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֨וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃ 11הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃ ס

Obuhane bw’abaharamya banyamuzinda bw’obwihambe

1 Nalembire okuyegerwa n’abarhakag’ind6sa, naycmire okushimanwa n’abarhakûg’innonza. Nanacibwîra ishanja lirhashenga izîno lyani, nti: «Nie onol nie ono!»

2 Ngasi lusiku nakiuambulira amaboko gani cbwa lubaga lw’entumva, ebwa balya bakulikira enjira mbi omu kushimba amiru gabo.

3 Luli lubaga lukaz’insholoshonza burhahusa: banakaz’irherekera omu mashwa n’okusing6nolera obuku oku madofali.

4 Banayubakc omu byusho n’okuja bacifulika budufu; banakaz’ilya enyama y’engulube n’okuyunjuza embehe zabo n’ebiryo bigalugalu.

5 Banakaz’iderha, mpu: «Ociyegule, orhanyegeraga, bulya ndi mwimana kukulusha!» Ebyola kwo biri nka mugi omu mazulu gani, nka muliro guyorha gwadurha ngasi mango.

6 Ala oku biyandisirwe embere z’amasu gani; ntahulike kuhika mpane nnampane lwoshi lwoshi

7 amabi ginyu n’amabi ga basho, goshi haguma, Nyakasane okudesire. Bakazag’igend’iyokcra obuku oku ntondo n’okundogorhcra oku rhurhondo; ebijiro bya mira nkolaga nabigerera oku lugero lukwanine.

8 Ntyala kwo Nyakasane adesire: Nka kula abamashimana omurhobo omu cihadu c’omuzâbîbu, banaderhe mpu: «Omanye orhacishcrezagya, bulya muli omugi sho», ntyola kwo najira erhi barhumisi bani barhuma, ndek’ishereza byoshi.

9 Olubaga lwa Yakobo naluha iburha, na muli Yuda nakulamwo owayima omu ntondo zani: abishogwa bani bazihabwa n’abarhumisi bani baziberakwo.

10 Saroni âhiduka lwâbuko lwa bibuzi, n’olubanda lwa Akori lwâba cirâlo c’enkafu kuli olwôla lubaga lwâni lwakazâg’innongereza.

11 Ci mw’oyo, mwe mwàlekereraga Nyakasane, mwe mwàyibagiraga entondo yâni ntagatifu, mwe mwagwîkiraga Gadi oluhêro mwanakaz’ibumbira Meni akabehe,

12 ngôrho mmubîkîre. Mweshi mweshi mwânigirwa aha ibâgiro, bulya nàhamagazize murhanayàkuzagya, nàdesire murhanayùmvagya; ebi mbona bibi byo mwajizire, n’ebinshologorha byo mwehe mwaciîshozire,

13 Co cirhumire aderha ntyala Nyakasane Nyamubâho; Ala oku abarhumisi bâni bâbona eci balya oku mw’oyo mwahungumuka n’ishali! Ala oku abarhumisi bâni bâbona eci banywa oku mw’oyo mwafà n’enyôrha! Ala oku abarhumisi bâni bahama n’omwishingo oku mw’oyo enshonyi zammubumba!

14 Ala oku abarhumisi bâni bâkaz’ibanda empundu z’omwishingo n’obusîme omu murhima oku mw’oyo mwâbanda endulu z’entanya omu murhima, na ntyo mulake munatwike omurhima!

15 Mwâsiga izîno linyu liyôrhe ndahiro y’ abishogwa bâni, bâkaz’ iderha, mpu: «Nyakasane Nyamubâho akakurhingamira!» Ci abarhumisi bâge âkabaderha omu lindi izîno.

16 Ngasi yeshi wânalonze omugisho omu cihugo, ânagishwe na Nyamuzinda w’okuli, na ngasi wânalonze okunywa akasheba omu cihugo, anacîgashe oku izîno lya Nyamuzinda w’okuli . Bulya amalibuko ga mîra gâyibagirwa, gafulikwe kuli n’amasu gâni.

17 Ala oku nkola nalema amalunga mahyahya n’igulu lihyahya^u; barhakacikengera ebyàgezire, barhakacibiyîbuka bundi.

18 Ci mushagaluke munahame n’omwishingo ensiku n’amango erhi ebi nâlema birhuma. Neci, nkola nahindula Yeruzalemu abe mwishingo , n’oluba ga !wage bube busime

. 19 Nacishingira Yeruzalemu nnashagaluke erhi lubaga lwâge lurhuma; murhakaciyumvikana ndûlu erhi cihogêro .

20 Murhakacibonekana hibonjo hyalama nsiku nsungunu , nisi erhi mushosi orhâyunjuze ensiku zâge zoshi; bulya omusole gwakaz’ ifîra oku myaka igana, n’orhahisiri oku myaka igana erhi ali muhehêrere.

21 Bâkaz’iyûbaka enyumpa banazibêre mwo, bâkaz’irhwêra olukoma lw’e mizâbîbu banalye amalehe gayo.

22 Barhakaciyûbaka enyumpa mpu owundi muntu abe ye oyihandamwo, barhakacirhwêra mpu owundi muntu abe ye obirya; bulya ensiku z’olubaga lwâni zaluga nk’ez’omurhi, n’abishogwa bâni bâkaz’ishajîsa ebyàlukagwa n’amaboko gâbo.

23 Barhakacirhamira busha, barhanakaciburhira mishîbo; ci bwâba bûko bw’abagishwa ba Nyakasane, bo n’abana bâbo.

24 Niene nâkaz’ibashuza embere bampamagale^v; bâkaz’ iba barhaciyusa okuderha erhi mîra nabayumvirhizagya.

25 Ecihazi n’omwana-buzi bakâkerera haguma; entale yakâkera akahasi nka nkafu; n’enjoka yôhe yakâlya omutulo. Nta bubi na nta buligo byacikolwe oku ntondo yâni ntagatifu yoshi, kwo Nyakasane adesire.

Jesaja/Isaiah 65: 1

נִדְרַ֨שְׁתִּי֙ לְלֹ֣וא שָׁאָ֔לוּ נִמְצֵ֖אתִי לְלֹ֣א בִקְשֻׁ֑נִי אָמַ֨רְתִּי֙ הִנֵּ֣נִי הִנֵּ֔נִי אֶל־גֹּ֖וי לֹֽא־קֹרָ֥א בִשְׁמִֽי׃ 2פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כָּל־הַיֹּ֖ום אֶל־עַ֣ם סֹורֵ֑ר הַהֹלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־טֹ֔וב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃ 3הָעָ֗ם הַמַּכְעִיסִ֥ים אֹותִ֛י עַל־פָּנַ֖י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנֹּ֔ות וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל־הַלְּבֵנִֽים׃ 4הַיֹּֽשְׁבִים֙ בַּקְּבָרִ֔ים וּבַנְּצוּרִ֖ים יָלִ֑ינוּ הָאֹֽכְלִים֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וּפְרַק פִּגֻּלִ֖ים כְּלֵיהֶֽם׃ 5הָאֹֽמְרִים֙ קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּשׁ־בִּ֖י כִּ֣י קְדַשְׁתִּ֑יךָ אֵ֚לֶּה עָשָׁ֣ן בְּאַפִּ֔י אֵ֥שׁ יֹקֶ֖דֶת כָּל־הַיֹּֽום׃ 6הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל־חֵיקָֽם׃ 7עֲ֠וֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹ֨ת אֲבֹותֵיכֶ֤ם יַחְדָּו֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַל־הַגְּבָעֹ֖ות חֵרְפ֑וּנִי וּמַדֹּתִ֧י פְעֻלָּתָ֛ם רִֽאשֹׁנָ֖ה עַל חֵיקָֽם׃ ס 8כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א הַתִּירֹושׁ֙ בָּֽאֶשְׁכֹּ֔ול וְאָמַר֙ אַל־תַּשְׁחִיתֵ֔הוּ כִּ֥י בְרָכָ֖ה בֹּ֑ו כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה֙ לְמַ֣עַן עֲבָדַ֔י לְבִלְתִּ֖י הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּֽל׃ 9וְהֹוצֵאתִ֤י מִֽיַּעֲקֹב֙ זֶ֔רַע וּמִיהוּדָ֖ה יֹורֵ֣שׁ הָרָ֑י וִירֵשׁ֣וּהָ בְחִירַ֔י וַעֲבָדַ֖י יִשְׁכְּנוּ־שָֽׁמָּה׃ 10וְהָיָ֤ה הַשָּׁרֹון֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכֹ֖ור לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃ 11וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְהוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י הַֽעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃ 12וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֨אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃ פ 13לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י׀ יֹאכֵ֨לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם תֵּבֹֽשׁוּ׃ 14הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יָרֹ֖נּוּ מִטּ֣וּב לֵ֑ב וְאַתֶּ֤ם תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַ תְּיֵלִֽילוּ׃ 15וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִיתְךָ֖ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃ 16אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרֹות֙ הָרִ֣אשֹׁנֹ֔ות וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּ מֵעֵינָֽי׃ 17כִּֽי־הִנְנִ֥י בֹורֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה וְלֹ֤א תִזָּכַ֨רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנֹ֔ות וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃ 18כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ וְגִ֨ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בֹורֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בֹורֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם גִּילָ֖ה וְעַמָּ֥הּ מָשֹֽׂושׂ׃ 19וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלִַ֖ם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ עֹ֔וד קֹ֥ול בְּכִ֖י וְקֹ֥ול זְעָקָֽה׃ 20לֹא־יִֽהְיֶ֨ה מִשָּׁ֜ם עֹ֗וד ע֤וּל יָמִים֙ וְזָקֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְמַלֵּ֖א אֶת־יָמָ֑יו כִּ֣י הַנַּ֗עַר בֶּן־מֵאָ֤ה שָׁנָה֙ יָמ֔וּת וְהַ֣חֹוטֶ֔א בֶּן־מֵאָ֥ה שָׁנָ֖ה יְקֻלָּֽל׃ 21וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃ 22לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי־כִימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃ 23לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהוָה֙ הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃ 24וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּ וַאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה עֹ֛וד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃ 25זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמֹ֑ו לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס

Okuharâmya kushingânîne

1 Ntyâla kwo Nyakasane adesire: Empingu yo ntebe yani y’obwâmi, n’igulu co citumbi mpirakwo amagulu. Nyumpa nci mwankanyûbakira na ngahi hankaba buluhûkiro bwaâni?

2 Ebyôla byoshi maboko gani gabijiraga, biri byâni ebyôla byoshi, Nyakasane okudesire. Alaga oyu ndolakwo: omukenyi n’omunyinyi, ogeramwo omusisi omu kuyumva oluderho lwâni.

3 Banarherekêre enkafu bagal’igend’iyîrha omuntu! banarherekêre omwana-buzi banagal’igend’iniola akabwa igosi! Banarhule enterekêro, ci ya mwamba gwa ngulube! Banasirîze enshangi, ci erhi banaharâmya banyamuzinda b’obwihambe!^w Bohe bàcishozire enjira zâbo, n’emirhima yâbo omu bibîbibi mwo elongeza amasîma!

4 Nani nkola nacishoga ebiri bibi kuli bo, nabahondakwo obuhanya badwîrhe barhînya, bulya nahamagire, na ntaye wayakûzize, nadesire, na ntaye wayumvirhe; bajizire ebiri bibi omu masù gâni, n’ebingayisa byo bacishozire.

Obushagaluke omu Yeruzalemu

5 Yumvagi akanwa ka Nyakasane, mw’oyo mwe murhinya akanwa kaâge! Balya bene winyu bammushôshôba banammulibirhakwo izîno lyani lirhuma, badesire, mpu: «Nyakasane ayerekanage irenge lyâge, Iyo nirhu rhubona obusîme bwinyu!» Cikwône bo enshonyi zabumba!

6 Akashakanyo kali omu lugo, akahâye kali ebwa ka-Nyamuzinda: izu lya Nyakasane elyo, al’ihâ abashombanyi bâge oluhembo lubakwânîne.

7 Embere arhangire okufumba, erhi mira aburhaga; embere arhangire okuyumva emikero, âhebaho omwana-rhabana.

8 Ndi okola oyumvirhe kwa bene okwôla, ndi okola obwine kwa bene okwôla? Ka ecihugo cankaburhirwa oku lusiku luguma’? Ka ishanja lyankaburhwa caligumiza? Oku anacirhangira okufumba, Siyoni amaburha abana bâge.

9 Ewe! ka nankayigula enda y’omuzire buzira kumubusamwo omwana? Nyakasane okudesire. N’akaba nie mburhîsa, ka nankaderha nti nkola nafunika enda? Nyamuzinda wâwe okudesire.

10 Cishingi mweshi na Yeruzalemu, shagaluki erhi ye orhuma, mweshi mwe mumuzigira! Yunjuli busîme haguma naye, mweshi mwe mwàli omu mishibo haguma naye!

11 Iyo muhash’iyonka munayigurhe amonka gâge g’oburhulirize, Iyo munûnugurha munacîshingire ibêre lyâge ly’irenge.

12 Bulyala ntyala kwo Nyakasane adesire, erhi: Ala oku namuyerekeza omurhûla nka kula olwîshi luhulula, namuyerekeza irenge ly’amashanja nka mugezi guyunjulîre. Mwayonkesibwa, muhêkwe emugongo munajûhirizibwe oku madwi.

13 Nka kula omuzire arhûliriza omwana wâge, kwo nani nammurhûliriza, murhimûkwe e Yeruzalemu.

14 Mwabona okwôla, omurhima gwinyu guyunjule mwishingo; amavuha ginyu, nka kula olubala luyâsa, kwo nago gayâsa. Okuboko kwa Nyakasane kwamanyisibwa omu barhumisi bâge, n’obukunizi bwâge omu bashombanyi bâge.

15 Neci, Nyakasane oyo oyishire omu ngulumira y’omuliro, n’engâle zâge ziri nka mpûsi ya cihûsi, mpu Iyo ayîsh’iyumvisa obukali bw’obukunizi bwâge, n’emihigo yâge omu ndimi z’ornuliro.

16 Neci, ornu muliro atwîra ngasi muntu olubanja, erhi anafumbasire engôrho yage anayiyerekîze ngasi muntu: abanigûsibwa na Nyakasane bali banji!

17 Balya bacicêsa n’okucîshukira omu mashwa, mpu bashimbe olya ogalimwo ekagarhî, ngasi balya banalya enyama y’engulube, ebiryo bigalugalu n’amalindye, abôla boshi bâhungumukira haguma, Nyakasane okudesire^x.

Amashanja goshi gashubûzibwa

18 Nie ono mmanyire ebijiro byabo n’enkengero zabo. Nyishir’ishubûza amashanja goshi n’abantu ba ngasi lulimi, bayisha babone irenge lyâni. 19 Nâbahebakwo ecimanyîso, na balya bafulumukaga olufù muli bo, nâbarhuma emw’amashanja: e Tarsisi, e Puti n’e Ludi -emwa balya bafôla omuherho–, nâbarhuma e Tubali, e Yavani n’omu birhwa bya kulî-kulî, birya birhasâg’iyumva naderhwa birhanâsag’ibona irenge lyâni; bâyîsh’imanyisa irenge lyâni. 20 Barhenza bene winyu boshi ebw’amashanja goshi, babalerhe nka nterekêro yarhulwa Nyakasane: bâyisha oku biterusi, oku ngâle, oku bitanda, oku ndogomi n’oku ngamiya, baj’ebwa ntondo yâni ntagatifu, e Yeruzalemu, kwo adesire Nyakasane; na bene Israheli bâyisha badwîrhe entûlo omu rhulugu rhwinjinja, bazihêke omu ka-Nyamuzinda. 21 Ciru narhôla muli bo ababa badaâhwa n’abaleviti, kwo adesire Nyakasane.

22 Neci, nk’oku amalunga mahyahya n’igulu lihyahya nâlema byâyôrha bibâho embere zâni, kwo adesire Nyakasane, ntyo kwo obûko bwinyu n’izîno linyu byâyôrha bibâho. 23 Kurhenga oku mwêzi gwabaluka kuhika oku gundi gwabaluka, na kurhenga oku sabato kuja oku wundi sabato, ngasi muntu ayîsh’ikaz’ifukama embere zâni, kwo adesire Nyakasane. 24 Okubundi obwo banaja bashimâna emirhumba y’abantu bàngomeraga, bulya omuvunyu gwâbo gurhâfè n’omuliro gwâbo gurhazimè; bayôrhe bali côba oku bantu boshi.

Jesaja/Isaiah 66 : 1

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֨יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָקֹ֖ום מְנוּחָתִֽי׃ 2 וְאֶת־כָּל־אֵ֨לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כָל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃ 3 שֹׁוחֵ֨ט הַשֹּׁ֜ור מַכֵּה־אִ֗ישׁ זֹובֵ֤חַ הַשֶּׂה֙ עֹ֣רֵֽף כֶּ֔לֶב מַעֲלֵ֤ה מִנְחָה֙ דַּם־חֲזִ֔יר מַזְכִּ֥יר לְבֹנָ֖ה מְבָ֣רֵֽךְ אָ֑וֶן גַּם־הֵ֗מָּה בָּֽחֲרוּ֙ בְּדַרְכֵיהֶ֔ם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶ֖ם נַפְשָׁ֥ם חָפֵֽצָה׃ 4 גַּם־אֲנִ֞י אֶבְחַ֣ר בְּתַעֲלֻלֵיהֶ֗ם וּמְגֽוּרֹתָם֙ אָבִ֣יא לָהֶ֔ם יַ֤עַן קָרָ֨אתִי֙ וְאֵ֣ין עֹונֶ֔ה דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בָּחָֽרוּ׃ ס 5שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָרֹ֑ו אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֹֽשׁוּ׃ 6קֹ֤ול שָׁאֹון֙ מֵעִ֔יר קֹ֖ול מֵֽהֵיכָ֑ל קֹ֣ול יְהוָ֔ה מְשַׁלֵּ֥ם גְּמ֖וּל לְאֹיְבָֽיו׃ 7בְּטֶ֥רֶם תָּחִ֖יל יָלָ֑דָה בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֥וא חֵ֛בֶל לָ֖הּ וְהִמְלִ֥יטָה זָכָֽר׃ 8מִֽי־שָׁמַ֣ע כָּזֹ֗את מִ֤י רָאָה֙ כָּאֵ֔לֶּה הֲי֤וּחַל אֶ֨רֶץ֙ בְּיֹ֣ום אֶחָ֔ד אִם־יִוָּ֥לֵֽד גֹּ֖וי פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּֽי־חָ֛לָה גַּם־יָלְדָ֥ה צִיֹּ֖ון אֶת־בָּנֶֽיהָ׃ 9הַאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אֹולִ֖יד יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־אֲנִ֧י הַמֹּולִ֛יד וְעָצַ֖רְתִּי אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ ס 10שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשֹׂ֔ושׂ כָּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃ 11לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבֹודָֽהּ׃ ס 12כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־אֵ֠לֶיהָ כְּנָהָ֨ר שָׁלֹ֜ום וּכְנַ֧חַל שֹׁוטֵ֛ף כְּבֹ֥וד גֹּויִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם עַל־צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ וְעַל־בִּרְכַּ֖יִם תְּשָׁעֳשָֽׁעוּ׃ 13כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמֹּ֖ו תְּנַחֲמֶ֑נּוּ כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם וּבִירֽוּשָׁלִַ֖ם תְּנֻחָֽמוּ׃ 14וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמֹותֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנֹודְעָ֤ה יַד־יְהוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃ 15כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ בָּאֵ֣שׁ יָבֹ֔וא וְכַסּוּפָ֖ה מַרְכְּבֹתָ֑יו לְהָשִׁ֤יב בְּחֵמָה֙ אַפֹּ֔ו וְגַעֲרָתֹ֖ו בְּלַהֲבֵי־אֵֽשׁ׃ 16כִּ֤י בָאֵשׁ֙ יְהוָ֣ה נִשְׁפָּ֔ט וּבְחַרְבֹּ֖ו אֶת־כָּל־בָּשָׂ֑ר וְרַבּ֖וּ חַֽלְלֵ֥י יְהוָֽה׃ 17הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים אֶל־הַגַּנֹּ֗ות אַחַ֤ר אֶחַד בַּתָּ֔וֶךְ אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָעַכְבָּ֑ר יַחְדָּ֥ו יָסֻ֖פוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֖ם וְהַלְּשֹׁנֹ֑ות וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת־כְּבֹודִֽי׃ 19וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם אֹ֗ות וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם׀ פְּ֠לֵיטִים אֶֽל־הַגֹּויִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָׁמְע֤וּ אֶת־שִׁמְעִי֙ וְלֹא־רָא֣וּ אֶת־כְּבֹודִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת־כְּבֹודִ֖י בַּגֹּויִֽם׃ 20וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכָּל־הַגֹּויִ֣ם׀ מִנְחָ֣ה׀ לַֽיהוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּרֹ֗ות עַ֣ל הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָהֹ֖ור בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 21וְגַם־מֵהֶ֥ם אֶקַּ֛ח לַכֹּהֲנִ֥ים לַלְוִיִּ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 22כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֳדָשִׁים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם׃ 23וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֨דֶשׁ֙ בְּחָדְשֹׁ֔ו וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתֹּ֑ו יָבֹ֧וא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 24וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י תֹולַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וְהָי֥וּ דֵרָאֹ֖ון לְכָל־בָּשָֽׂר׃

^k53.3 Lola muli Lul 22, 6-7.

^l54.1 Yeruzalemu muhyahya: Nkakula entumwa Paolo akudesire, olu lwiganyo luyerekire aka-Nyamuzinda kàli e Yeruzalemu muhyahya (GI 4, 27).

^m54.8 Nakufa bzonjo: Oku omulume azigira omwana wâge, lwanaba lwiganyo lw’obuzigire bwa Nyamuzinda oku lubaga lwâge (Hoz 1,6; 2, 1;Yer 31, 20; lz 49, 14-16). • Obuzigire bwa Nyamuzinda rhwanabushushanya n’obuzigire omuntu ajira kuli mukâge. • Obuzigire bwa Nyamuzinda kuba kufa obwonjo. • Omu buzigire, Nyamuzinda akashobôza omuntu n’akamuhamagala, arhacigalula akanwa kâge.

ⁿ55.3 Endagâno y’ensiku n’amango: yo ndagâno mpyahya: Lola muli Yer 31, 31. ……..

^o56.1 Ezi nderho za Nyamuzinda ziyalizize obucunguzi bw’amashanja goshi.

^p56.7 Enyumpa y’okushenga: Rhulole muli Mt 21, 13.

^q56.9 Ezo nsimba, luli lwiganyo lw’abakulu n’abashombanyi b’Israheli. Abàli bakulire olubaga embere z’olubungo, barhàli bantu nkana.

^r57.5 Hali amango erhi abana babâzirwe amango g’obugashânize bw’ecipagani; kwàli kugashâniza banyamuzinda b’obunywesi na b’obwihambi, bazimu n’enshanga abapagani bacîkumbabo. Rhulole muli Lub 18, 21.

^s58.1 Obuyemere nkana: burhanzi kali kantu k’omu murhima, ci arhali kubonekana embuga konene. (Lola muli Am 5, 21).

^t63.1 63, 1: Ezo nderho eri nshambalo ya Nyamuzinda bône omulêbi. Edomu luli lwiganyo lw’abashombanyi boshi ba Nyamuzinda.

^u65.17 Lola Maf 21, 1; 2 Pt 3, 13.

^v65.24 65, Rhulole ecigabi ca 11, 7. 9.

^w66.3 Ebyo byo bijiro by’ecipagani byalihanzibwe n’lrhegeko,

^x66.17 bijiro bya cipagani ebyo,

Bibliya omu mashi n’ecigereki lulimi lwa kabiri omu bibliya lwo lwarhuhisagyakwo Endagâno Mpyahya. Oburhimanya bwa Mwene Sira

Laisser une réponse

SIR – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

burhimanya-bwa-mwene-sira-kushwinja-mashi-grec Télécharger

OBURHIMANYA BWA MWENE-SIRA

Enshokolezi

Oburhimanya Mwene-Sira ayigiriza burhenga kuli Nyamuzinda, buyigiriza okukenga Nyamuzinda bunalerha akalamo kinja. Eci citabu c’oburhimanya bwa Mwene-Sira cayandikagwa na Yezu, mugala wa Sira (50, 27). Omwinjikulu acihugula omu Cigereki erhi ali alama e Misiri. Erhi ali e Yeruzalemu abona n’amasu gage kurhi Abayahudi banji bali bamavuna amarhegeko g’idini erhi bantu bayishig’iyîma omu cihugo câbo barhuma.

Nyamuzinda amumolekera mpu ayandike eco citabu Iyo Abayahudi barhag’iheza obuyemêre bwâbo, mpu Iyo bashimba Amarhegeko n’enyigirizo z’oburhimanya bwa kurhenga mîra. Abakengeza akalamo k’lsraheli n’a k’abarhegesi bâge Iyo abarhwalihya omu mango g’amalibuko.

Mwene-Sira akengeza ebisomerine Nyamuzinda ajiraga. Nyamuzinda ajira eciragâne na Nuhu, Abrahamu, Yakobo, Musa, Aroni na Daudi; ciragâne n’olubaga lwîshogwa, ci cinayerekire milala miguma miguma, nshokano ya nsiku nyinji.

Bulya ali mwirhonzi w’okuli, Mwene-Sira alangalira oku olubaga !wâge lwarhenga omu buja. Okurhenga omu buja lwayish’iba luhembo lwa Nyamuzinda nka lwankashimba amarhegeko gage.

EBIRIMWO

1. Oburhimanya omu kalamo kw’omuntu: cigabi 1-42, 14^a

2. Oburhimanya en’igulu n’omu ngasi mango: c. 42, 15-50

3. Okuyushula: c. 51, 1-30

Akanwa k’omuhinduzi

1 Abandisi b’ecitabu c’ Amarhegeko; Abalebi 2 n’abandi bandisi bali enyuma zabo barhusigire enyigirizo nkulu bwenpene ziyerekine obumanye n’oburhimanya bw’Israheli. 3 Co cirhumire Israheli akonkwa. 4 Na bulya omuntu akwânîne ayirigîrire n’okusoma, 5 na hano akola ayigîrîre, naye arhondêre okuyigîriza abandi b’embuga, 6 omu nderho n’omu myandiko yage: 7 naye shakulûza wani Yezu, erhi aba amasimika omu kuciyigîriza 8 ecitabu c’Amarhegeko, 9 Abalebi, 10 n’ebindi bitabu bya bashakulûza, 11 abona akol’âhalûsire kurhali kunyi, 12 arhondêra naye okuyandika binwa biguma-by’okuyigîriza n’okurhimanya, 13 mpu ly’abantu balonza okuyigîrira n’omurhima nkana, banalonzize okushimba aga mahano, 14 babone kurhi balama n’okushimba irhegeko bwinja. 15 Nkuhûnyirage nani we musomi, 16 osome eci citabu bwinja, 17 omanye! olole bwinja, ¹⁸ onabe wa lukogo 19 aha wakabona 20 ntamanyir’ihindula olulimi omu lundi, ciru akaba mpu ncisêzize. 21 Kuli kuderha oku birhagenda kuguma, 22 ebinwa byarhanzir’iderhwa omu cihabraniya, ntako wakabiderha omu lundi lulimi; 23 ciru, 24 n’erhi wankalola ecitabu c’lrhegeko oku ciri, Abalêbi, 25 n’ebindi bitabu; 26 erhi bihindulwa omu lindi iderha birhaciyumananaga lwoshi lwoshi n’iderha lirhanzi-rhanzi. 27 Omu mwaka gwa makumi asharhu na munani, nyakufa mwâmi Yergeti ali oku ntebe, 28 naja e Misiri, n’oku ndi eyo, 29 narhimâna ecitabu cirimwo enyigirizo nkulu bwenêne, . 30 nani nacîsêza, nacîshwêkerera n’emisi yoshi nti kuhika mpindule eci citahu. 31 Nacisêzize obudufu n’omûshi haguma n’obulcenga bwoshi, 32 ago mango nti 33 Iyo nyukiriza omukolo nanguyerekane, 34 nti abandi nabo, balya bali kuli, ihanga, banalonzize okuciyigîriza, 35 babone kurhi bayinjihya engeso zabo, banalame nk’oku Irhegeko linarhegesire.

Ebiderhwa biluga

lhwe ly’oburhimanya

1 Oburhimanya bwoshi emwa Nyamuzinda burhenga^b hofi naye buba ensiku n’amango. 2 Ndi wankahasha okuganja omushenyi gw’enyanja, emirhonyi y’enkuba erhi ensiku ziba ensiku n’amango? 3 Ndi okola ohisire aha amalunga gahekera, ndi oyishi obugali bw’igulu, nisi ndi okola ojirisagarha aha okuzimu kuhekîre? 4 Oburhimanya bwalemirwe embere !ya byoshi, obukengêre-burhimanya burhali bwa mango n’ene. 5 Enshôko y’obushinganyanya, kaba kanwa ka Nnâmahanga omu mpingu; n’enjira zâge go marhegeko g’ensiku n’amango. 6 Ndi wafululîrwe ecisiki c’obumanye? Obuhirhi bwâge ndi obumanyire? 7 Ndi bafululîre obumanye bw’obushinganyanya? n’obuhirhi bw’enjira zâge, ndi obumanyire? 8 Omurhimanya anali muguma, ali na wa kuyôbohwa nk’atamire oku ntebe yâge. 9 Nyamuzinda ly’izîno lyage, ye walemaga oburhimanya, àbulola anabukereka, àbugabanya emikolo yage yoshi, 10 àbuhira omu ngasi ciremwa nk’oku analonzize, àbugabira abantu bamuzigira.

Okurhînya Nyamuzinda

11 Okurhînya Nyamuzinda^c kuli kulimba kuli na kuj’irenge, buli bushagaluke eri na nsirha ya busîme. 12 Okurhînya Nyamuzinda kushagalusa omurhima, kusimîse omuntu amwemwerhwe, kunamuhe akalamo karhali kanyi. 13 Omuntu orhînya Nyamuzinda, obuzinda bwage murhûla, olusiku lw’okufà kwage mugisho, 14 Omurhondêro gw’oburhimanya kuli kurhînya Nyamuzinda; oburhimanya bwàlemirwe n’abemêzi, buli nâbo kurhenga omu nda ya bannina. 15 Oburhimanya bwayûbasire ekarhî k’abantu, bwagwika eciriba c’ensiku n’amango, bwanacishwekera oku buko bw’abantu. 16 Okurhînya Nyamuzinda bwo bushwinjiro bw’oburhimanya, bujira n’amalehe galalusa abantu. 17 Bunahire obugale omu nyumpa zâbo, n’enguli zâbo buzibumbe muhako. 18 Obushwinjiro bw’oburhimanya kuli kurhînya Nyamuzinda, kunahâne omurhûla n’amagala. 19 Nyamuzinda abwine, abubwine anabukereka, adubula obumanye n’obukengêre, àlengeza irenge ly’abarhimanya. 20 Omuzi gw’oburhimanya, kurhînya Nyamuzinda, ebibabi byabwo kalamo kanene. 21 Okurhînya Nyamuzinda kunarhenze ebyâha, omuntu ocihangâna muli okwo, anacikûlekwo oburhe bwa Nyamuzinda. 22 Amagene g’omubi garhamuha lubanja, obuzirho bwâgo ekuzimu buhêka. 23 Omuntu w’omurhima gurhulwire kulinda alinda amango, n’erhi gayisha gube mwishingo. 24 Arhabadukira omu binwa, n’abandi banabone oku ali wa bukengere.

Oburhimanya n’obwimâna

25 Omu cibîkiro c’oburhimanya muba bizibu binji by’obumanye, ci omunya-byâha arhakwirirwa obukunda-Lulema. 26 K’ohubîre oburhimanya? Shimba amarhegeko, Nyamuzinda akushobôza-bwo. 27 Bulya okurhînya Nyamuzinda buli burhimanya zinali nyigîrizo, eci Nyamuzinda azigira bwikubagirwa n’obutûdu. 28 Orhabâga ntumwa omu biyerekire okurhînya Nyamuzinda, n’omu kukulikira okurhînya Nyamuzinda, orhabâga wa mirhima ihiri. 29 Orhabâga ndyâlya omu masù g’igulu, onalange akanwa kâwe. 30 Orhacîhiraga enyanya, bulya warhoga, enshonyi zikugwârhe, bulya Nyamuzinda anakajalûla ebikuli emurhima, omu karhî k’endêko, akushenye oku idaho, Ntyo kumanyîkane oku orharhînya Nyamuzinda, n’oku omurhima gwâwe guyunjwire bulyâlya^d.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 1

1 Πᾶσα σοφία παρὰ κυρίου καὶ μετ᾽ αὐτοῦ ἐστιν εἰς τὸν αἰῶνα. 2 ἄμμον θαλασσῶν καὶ σταγόνας ὑετοῦ καὶ ἡμέρας αἰῶνος τίς ἐξαριθμήσει; 3 ὕψος οὐρανοῦ καὶ πλάτος γῆς καὶ ἄβυσσον καὶ σοφίαν τίς ἐξιχνιάσει; 4 προτέρα πάντων ἔκτισται σοφία καὶ σύνεσις φρονήσεως ἐξ αἰῶνος. 5 6 ῥίζα σοφίας τίνι ἀπεκαλύφθη; καὶ τὰ πανουργεύματα αὐτῆς τίς ἔγνω; 7 8 εἷς ἐστιν σοφός, φοβερὸς σφόδρα, καθήμενος ἐπὶ τοῦ θρόνου αὐτοῦ. 9 κύριος αὐτὸς ἔκτισεν αὐτὴν καὶ εἶδεν καὶ ἐξηρίθμησεν αὐτὴν καὶ ἐξέχεεν αὐτὴν ἐπὶ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ, 10 μετὰ πάσης σαρκὸς κατὰ τὴν δόσιν αὐτοῦ, καὶ ἐχορήγησεν αὐτὴν τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτόν.

11 Φόβος κυρίου δόξα καὶ καύχημα καὶ εὐφροσύνη καὶ στέφανος ἀγαλλιάματος. 12 φόβος κυρίου τέρψει καρδίαν καὶ δώσει εὐφροσύνην καὶ χαρὰν καὶ μακροημέρευσιν. 13 τῷ φοβουμένῳ τὸν κύριον εὖ ἔσται ἐπ᾽ ἐσχάτων, καὶ ἐν ἡμέρᾳ τελευτῆς αὐτοῦ εὐλογηθήσεται. 14 ᾿Αρχὴ σοφίας φοβεῖσθαι τὸν κύριον, καὶ μετὰ πιστῶν ἐν μήτρᾳ συνεκτίσθη αὐτοῖς. 15 μετὰ ἀνθρώπων θεμέλιον αἰῶνος ἐνόσσευσεν καὶ μετὰ τοῦ σπέρματος αὐτῶν ἐμπιστευθήσεται. 16 πλησμονὴ σοφίας φοβεῖσθαι τὸν κύριον καὶ μεθύσκει αὐτοὺς ἀπὸ τῶν καρπῶν αὐτῆς· 17 πάντα τὸν οἶκον αὐτῶν ἐμπλήσει ἐπιθυμημάτων καὶ τὰ ἀποδοχεῖα ἀπὸ τῶν γενημάτων αὐτῆς. 18 στέφανος σοφίας φόβος κυρίου ἀναθάλλων εἰρήνην καὶ ὑγίειαν ἰάσεως. 19 καὶ εἶδεν καὶ ἐξηρίθμησεν αὐτήν, ἐπιστήμην καὶ γνῶσιν συνέσεως ἐξώμβρησεν καὶ δόξαν κρατούντων αὐτῆς ἀνύψωσεν. 20 ῥίζα σοφίας φοβεῖσθαι τὸν κύριον, καὶ οἱ κλάδοι αὐτῆς μακροημέρευσις. 21 22 Οὐ δυνήσεται θυμὸς ἄδικος δικαιωθῆναι· ἡ γὰρ ῥοπὴ τοῦ θυμοῦ αὐτοῦ πτῶσις αὐτῷ. 23 ἕως καιροῦ ἀνθέξεται μακρόθυμος, καὶ ὕστερον αὐτῷ ἀναδώσει εὐφροσύνη· 24 ἕως καιροῦ κρύψει τοὺς λόγους αὐτοῦ, καὶ χείλη πολλῶν ἐκδιηγήσεται σύνεσιν αὐτοῦ.

25 ᾿Εν θησαυροῖς σοφίας παραβολαὶ ἐπιστήμης, βδέλυγμα δὲ ἁμαρτωλῷ θεοσέβεια. 26 ἐπιθυμήσας σοφίαν διατήρησον ἐντολάς, καὶ κύριος χορηγήσει σοι αὐτήν. 27 σοφία γὰρ καὶ παιδεία φόβος κυρίου, καὶ ἡ εὐδοκία αὐτοῦ πίστις καὶ πραότης. 28 μὴ ἀπειθήσῃς φόβῳ κυρίου καὶ μὴ προσέλθῃς αὐτῷ ἐν καρδίᾳ δισσῇ. 29 μὴ ὑποκριθῇς ἐν στόμασιν ἀνθρώπων καὶ ἐν τοῖς χείλεσίν σου πρόσεχε. 30 μὴ ἐξύψου σεαυτόν, ἵνα μὴ πέσῃς καὶ ἐπαγάγῃς τῇ ψυχῇ σου ἀτιμίαν, καὶ ἀποκαλύψει κύριος τὰ κρυπτά σου καὶ ἐν μέσῳ συναγωγῆς καταβαλεῖ σε, ὅτι οὐ προσῆλθες φόβῳ κυρίου καὶ ἡ καρδία σου πλήρης δόλου. 36 ἐννόμως βιοτεύειν.

Okurhînya Nyamuzinda omu malibuko

1 Mwana wâmi, okacihambira okukolera Nyamuzinda, ocîrheganye n’oku malibuko. 2 Bâ n’omurhima gushingânîne, obe na ntwâli, orhazigaga bakuhabula amango g’amalibuko. 3 Omusere-mwo, orhamujâga kuli, ly’okuzibwa omu lusiku luzinda. 4 Ngasi ebi akurhumire, obiyankirire, omu buzamba bwâwe, okazibirembera, 5 bulya amasholo muliro bagarhangulamwo, n’abashinganyanya omu cibêye c’obwirhohye barhangulirwa. 6 Langalira Nyamuzinda, akurhabâla, jâ n’obulangalire omu njira ekubûsire. 7 Mwe murhînya Nyamuzinda, mulangalire obwonjo bwâge, murharhengaga omu njira yâge lyo mulekihirima. 8 Mwe murhînya Nyamuzinda mumulangalire n’oluhembo lwinyu lurharhêreke. 9 Mwe murhînya Nyamuzinda, mulangalire aminja gâge, mulangalire obusîme bw’ensiku n’amango n’obwonjo bwâge. 10 Mulole amaburhwa ga mîra, mubone: Ndi mwàyumvirhe olangalire Nyamuzinda agalibulabula? Erhi ndi rnwàyumvirhe amusêzire-kwo, Nyamuzinda agalimurhiba? Erhi ndi wàmulakire, abula kumuyumva? 11 Nyamuzinda arhahimwa lukogo, abâ wa bwonjo, anakule ebyâha, acize n’amango g’amalibuko. 12 Buhanya bw’ab’emirhima myôba, n’ab’amaboko gahozire, buhanya bw’omunya-byâha w’olugendo lw’okurhebana. 13 Buhanya bw’omuntu w’omurhima mwôlo n’orhajira buyeêre, bulyala arhakabona câfungira. 14 Buhanya bwinyu mwe mwàrhibire omurhima, kurhi mwajira amango Nyamuzinda ayishimmurhangula? 15 Abarhînya Nyamuzinda barhavuna omu kanwa kage, njira yâge abamuzigira bakulikira. 16 Abarhînya Nyamuzinda balonza okumusîmîsa, amarhegeko^e gâge luba lûma lw’abamuzigira. 17 Abarhînya Nyamuzinda, omurhima gwabo yene guyôrha gulinga, banayish’icîrhohya omu masu gâge. 18 Rhuyakire omu maboko ga Nyamuzindaa, ahâli h’okucîkweba omu g’abantu, oku obukulu bwâge buli kwo n’obwonjo bwâge buli.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 2

1 Τέκνον, εἰ προσέρχῃ δουλεύειν κυρίῳ, ἑτοίμασον τὴν ψυχήν σου εἰς πειρασμόν· 2 εὔθυνον τὴν καρδίαν σου καὶ καρτέρησον καὶ μὴ σπεύσῃς ἐν καιρῷ ἐπαγωγῆς· 3 κολλήθητι αὐτῷ καὶ μὴ ἀποστῇς, ἵνα αὐξηθῇς ἐπ᾽ ἐσχάτων σου. 4 πᾶν, ὃ ἐὰν ἐπαχθῇ σοι, δέξαι καὶ ἐν ἀλλάγμασιν ταπεινώσεώς σου μακροθύμησον· 5 ὅτι ἐν πυρὶ δοκιμάζεται χρυσὸς καὶ ἄνθρωποι δεκτοὶ ἐν καμίνῳ ταπεινώσεως. 6 πίστευσον αὐτῷ, καὶ ἀντιλήμψεταί σου· εὔθυνον τὰς ὁδούς σου καὶ ἔλπισον ἐπ᾽ αὐτόν. 7 Οἱ φοβούμενοι τὸν κύριον, ἀναμείνατε τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ μὴ ἐκκλίνητε, ἵνα μὴ πέσητε. 8 οἱ φοβούμενοι κύριον, πιστεύσατε αὐτῷ, καὶ οὐ μὴ πταίσῃ ὁ μισθὸς ὑμῶν. 9 οἱ φοβούμενοι κύριον, ἐλπίσατε εἰς ἀγαθὰ καὶ εἰς εὐφροσύνην αἰῶνος καὶ ἔλεος. 10 ἐμβλέψατε εἰς ἀρχαίας γενεὰς καὶ ἴδετε· τίς ἐνεπίστευσεν κυρίῳ καὶ κατῃσχύνθη; ἢ τίς ἐνέμεινεν τῷ φόβῳ αὐτοῦ καὶ ἐγκατελείφθη; ἢ τίς ἐπεκαλέσατο αὐτόν, καὶ ὑπερεῖδεν αὐτόν; 11 διότι οἰκτίρμων καὶ ἐλεήμων ὁ κύριος καὶ ἀφίησιν ἁμαρτίας καὶ σῴζει ἐν καιρῷ θλίψεως. 12 Οὐαὶ καρδίαις δειλαῖς καὶ χερσὶν παρειμέναις καὶ ἁμαρτωλῷ ἐπιβαίνοντι ἐπὶ δύο τρίβους. 13 οὐαὶ καρδίᾳ παρειμένῃ, ὅτι οὐ πιστεύει· διὰ τοῦτο οὐ σκεπασθήσεται. 14 οὐαὶ ὑμῖν τοῖς ἀπολωλεκόσιν τὴν ὑπομονήν· καὶ τί ποιήσετε ὅταν ἐπισκέπτηται ὁ κύριος; 15 οἱ φοβούμενοι κύριον οὐκ ἀπειθήσουσιν ῥημάτων αὐτοῦ, καὶ οἱ ἀγαπῶντες αὐτὸν συντηρήσουσιν τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ. 16 οἱ φοβούμενοι κύριον ζητήσουσιν εὐδοκίαν αὐτοῦ, καὶ οἱ ἀγαπῶντες αὐτὸν ἐμπλησθήσονται τοῦ νόμου. 17 οἱ φοβούμενοι κύριον ἑτοιμάσουσιν καρδίας αὐτῶν καὶ ἐνώπιον αὐτοῦ ταπεινώσουσιν τὰς ψυχὰς αὐτῶν. 18 ἐμπεσούμεθα εἰς χεῖρας κυρίου καὶ οὐκ εἰς χεῖρας ἀνθρώπων· ὡς γὰρ ἡ μεγαλωσύνη αὐτοῦ, οὕτως καὶ τὸ ἔλεος αὐτοῦ.

Sho na Nyoko

1 Bana bâni, munyumve, nie sho, mushimbe oku mrnubwizire, mwacira. 2 Nyamuzinda nk’aha omushamuka irenge, anamuhe abana, yenazibuhya obuhashe bw’omuzire omu bagala. 3 Omwana okenga ishe erhi mwenda alyuzire, 4 omwana okuza nnina erhi buhirhi abisire. 5 Okenga ishe, naye âbona obusîme omu bâge bana, olusiku lw’okushenga, Nyamuzinda ayumva omusengero gwâge. 6 Okuza ishe, âbona akalamo k’ensiku n’ensiku, osîmîsa nnina erhi Nyamuzinda akenzire. 7 Ababusi bâge kw’abakolera nk’owakolera Nyakasane. 8 Okenge sho omubijiro n’omu nderho zâwe, wabona oku omugisho gwâge gwakuhikako. 9 Obwanga bw’omushamuka kuyûbaka buyûbakira abana bâge, enfûlago ya nnina wa muntu yôhe kushâba eshâba. 10 Sho akabiha, orhacîshingaga, bulya nt’irenge warhenza omu bubi bwa sho. 11 Irenge ly’ishe wa muntu erhi ry’omuntu yene, nnina wa muntu akashekerwa erhi omuntu yene oshekirwe. 12 Mwana wâni, rhabâla sho omu bushosi bwâge, orhamujiraga burhe amango acizîne. 13 Ciru obukengere bwâge bwakazambaha, obe n’omurhima gw’olukogo, orhamugayaguzagya w’eciri musole. 14 Aminja wâjirire sho garhakayibagirwa, garhuma wabona ciru n’obwonjo oku byâha byâwe. 15 Nyamuzinda âkukengêra olusiku lw’amalibuko, ebyâha byâwe kwo byâhirigirha kul’olubula lujonga oku izuba. 16 Kw’ali nk’ojacire Nyamuzinda omwana oyibagîre ishe, n’ôjira nnina mungo, ali mwana wahehêrirwe emwa Nyakasane.

Obwirhohye

17 Mwana wâni, okole n’obutûdu omukolo gwâwe, wârhona kulusha omurhonyi. 18 Oku obukulu bwâwe buli, kwo n’obwirhohye^f bwâwe bunabâge, ly’orhona emwa Nyamuzinda. 19 Abantu b’obuîibone n’abany’irenge bali banji, cikwône abirhohye bwo amanyisa amahwe gage. 20 Bulya Nyamuzinda aba mukulu, ci birhohye bamuharamya. 21 Orhakâgicihambira ebi orhagale, orhasingirizagya ebikulushire misi. 22 Akanwa wabwizirwe, okasêzeko omurhima, ebiciri mahwe byôhe, orhacirhamagya mpu wabisagarha. 23 Orhacirhamagya n’ebilushire obukengere bwâwe, ciru ebi wàyigîrizibwe bikola binji oku bukengêre bw’omuntu. 24 Bantu banji bahabusire n’obucîbone, okucîkunga kwâbo kwabahabula enkengêro.

Obucîbone

25 Okubula emmonyi kwo na kubula obulangashane, okabula obumanye, orhacîshomagya mpu wayigîriza. 26 Murhima-arhumva buhanya afâna, n’osima entambala arhayihumba^g. 27 Murhima-arhumva arhahwa burhe, n’osîma ebyâha bindi abona. 28 Obuhanya bwa cibone burhabukwa, bulyal’obubi bwàmumezizemwo emizi. 29 Omuntu mwenge emurhima adôkeza omugani, n’okubwira owayumva, kw’omuntu murhimanya acifinja. · Okurhabâla ab’obuligo 30 Amîshi ganazimye engulumira, n’okuhâ ow’obuligo kunazaze ebyâha. 31 Kujira-bwinja ali mubîsi, olusiku abâ buligo, arhabule carhabâla.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 3

1 ᾿Εμοῦ τοῦ πατρὸς ἀκούσατε, τέκνα, καὶ οὕτως ποιήσατε, ἵνα σωθῆτε· 2 ὁ γὰρ κύριος ἐδόξασεν πατέρα ἐπὶ τέκνοις καὶ κρίσιν μητρὸς ἐστερέωσεν ἐφ᾽ υἱοῖς. 3 ὁ τιμῶν πατέρα ἐξιλάσκεται ἁμαρτίας, 4 καὶ ὡς ὁ ἀποθησαυρίζων ὁ δοξάζων μητέρα αὐτοῦ. 5 ὁ τιμῶν πατέρα εὐφρανθήσεται ὑπὸ τέκνων καὶ ἐν ἡμέρᾳ προσευχῆς αὐτοῦ εἰσακουσθήσεται. 6 ὁ δοξάζων πατέρα μακροημερεύσει, καὶ ὁ εἰσακούων κυρίου ἀναπαύσει μητέρα αὐτοῦ· 7 καὶ ὡς δεσπόταις δουλεύσει ἐν τοῖς γεννήσασιν αὐτόν. 8 ἐν ἔργῳ καὶ λόγῳ τίμα τὸν πατέρα σου, ἵνα ἐπέλθῃ σοι εὐλογία παρ᾽ αὐτοῦ· 9 εὐλογία γὰρ πατρὸς στηρίζει οἴκους τέκνων, κατάρα δὲ μητρὸς ἐκριζοῖ θεμέλια. 10 μὴ δοξάζου ἐν ἀτιμίᾳ πατρός σου, οὐ γάρ ἐστίν σοι δόξα πατρὸς ἀτιμία· 11 ἡ γὰρ δόξα ἀνθρώπου ἐκ τιμῆς πατρὸς αὐτοῦ, καὶ ὄνειδος τέκνοις μήτηρ ἐν ἀδοξίᾳ. 12 τέκνον, ἀντιλαβοῦ ἐν γήρᾳ πατρός σου καὶ μὴ λυπήσῃς αὐτὸν ἐν τῇ ζωῇ αὐτοῦ· 13 κἂν ἀπολείπῃ σύνεσιν, συγγνώμην ἔχε καὶ μὴ ἀτιμάσῃς αὐτὸν ἐν πάσῃ ἰσχύι σου. 14 ἐλεημοσύνη γὰρ πατρὸς οὐκ ἐπιλησθήσεται καὶ ἀντὶ ἁμαρτιῶν προσανοικοδομηθήσεταί σοι. 15 ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς σου ἀναμνησθήσεταί σου· ὡς εὐδία ἐπὶ παγετῷ, οὕτως ἀναλυθήσονταί σου αἱ ἁμαρτίαι. 16 ὡς βλάσφημος ὁ ἐγκαταλιπὼν πατέρα, καὶ κεκατηραμένος ὑπὸ κυρίου ὁ παροργίζων μητέρα αὐτοῦ.

17 Τέκνον, ἐν πραΰτητι τὰ ἔργα σου διέξαγε, καὶ ὑπὸ ἀνθρώπου δεκτοῦ ἀγαπηθήσῃ. 18 ὅσῳ μέγας εἶ, τοσούτῳ ταπείνου σεαυτόν, καὶ ἔναντι κυρίου εὑρήσεις χάριν· 19 20 ὅτι μεγάλη ἡ δυναστεία τοῦ κυρίου καὶ ὑπὸ τῶν ταπεινῶν δοξάζεται. 21 χαλεπώτερά σου μὴ ζήτει καὶ ἰσχυρότερά σου μὴ ἐξέταζε· 22 ἃ προσετάγη σοι, ταῦτα διανοοῦ, οὐ γάρ ἐστίν σοι χρεία τῶν κρυπτῶν. 23 ἐν τοῖς περισσοῖς τῶν ἔργων σου μὴ περιεργάζου· πλείονα γὰρ συνέσεως ἀνθρώπων ὑπεδείχθη σοι. 24 πολλοὺς γὰρ ἐπλάνησεν ἡ ὑπόλημψις αὐτῶν, καὶ ὑπόνοια πονηρὰ ὠλίσθησεν διανοίας αὐτῶν.

25 26 καρδία σκληρὰ κακωθήσεται ἐπ᾽ ἐσχάτων, καὶ ὁ ἀγαπῶν κίνδυνον ἐν αὐτῷ ἀπολεῖται. 27 καρδία σκληρὰ βαρυνθήσεται πόνοις, καὶ ὁ ἁμαρτωλὸς προσθήσει ἁμαρτίαν ἐφ᾽ ἁμαρτίαις. 28 ἐπαγωγῇ ὑπερηφάνου οὐκ ἔστιν ἴασις· φυτὸν γὰρ πονηρίας ἐρρίζωκεν ἐν αὐτῷ. 29 καρδία συνετοῦ διανοηθήσεται παραβολήν, καὶ οὖς ἀκροατοῦ ἐπιθυμία σοφοῦ.

30 πῦρ φλογιζόμενον ἀποσβέσει ὕδωρ, καὶ ἐλεημοσύνη ἐξιλάσεται ἁμαρτίας. 31 ὁ ἀνταποδιδοὺς χάριτας μέμνηται εἰς τὰ μετὰ ταῦτα καὶ ἐν καιρῷ πτώσεως αὐτοῦ εὑρήσει στήριγμα.

1 Mwana wâni, orhayîmaga omukenyi ehyamubîka, orhalungumarhazagya abali buligo. 2 Orhalibuzagya omushalye, ow’obuligo orhahîraga okamulisa n’amagala. 3 Orharhindibuzagya owarhindibusire, orhalegerezagya n’omukenyi olikuhûna. 4 Orhakumîraga omukenyi orhindibwire, orhakengulaga omukenyi. 5 Orhakengulaga omuntu olagirîre, omanye irhondo orharhumaga bakusigira enfûlago. 6 Bulya erhi omuntu olagirire akakusigira enfûlago omu bulagirire bwâge, Nyamuzinda wamulemaga anamuyumva. 7 Obe musîmwa eka, okazikenga abakulu. 8 Orhege omukenyi okurhwiri, akakulamusa, nâwe omulamuse n’obutûdu. 9 Ofungire oyu badwirhe barhindibuza, orhabâga mwôba nka watwa olubanja. 10 Obe ishe w’enfûzi, orhabâle abakana. Ntyo wabâ nka mwene Ow’Enyanya, akusîma kulusha oku nyoko akusîma.

Oburhimanya kulera bulera

11 Oburhimanya bunalere abana bâbwo^h, bushibirire ababulonza. 12 Omuntu ozigira oburhimanya erhi buzîne azigire, abantu babukulikira kurhenga sêzi, bayumva obusîme. 13 Owabuhisirekwo, ayîma omu irenge, ngasi hantu akaja, ajâne n’omugisho gwa Nyamuzinda. 14 Abakolera oburhimanya, Nyamuzinda bakolera, n’ababusîma, basîmwa naye. 15 Omuntu oyumva izu ly’oburhimanya, bwinja atwa olubanja, omwîra wâbwo agwerhe eciyimangîre. 16 Ocîkubagira oburhimanya kushobôla abushobôlako, n’iburha lyage libuyimemwo. 17 Kulya kuba bwimarhangimuheka omu njira y’ebinzongonzongo, bumuyobohye yeshi ashukume, bumulibuzc, bumukome yeshi, kuhika abe wa kucikubagirwa, yeshi akangavukc, 18 buzinda, bumugalulc obwo, bumushubize omu njira ekubllsire, bumumanyisc amahwe gabwo. 19 Omuntu akacikenyagula, bunamurhibe, bumuleke agende lwage.

Hali enshonyi n’enshonyi

20 Mwana wclni, Iola eburhambi n’obundi, ocizibuke amabi, orhacigayaga kulya kw’obuho. 21 Bulya hali enshonyi ziheka omuntu omu caha, hali n’enshonyi ziri irenge n’inema. 22 Orhabiiga mukali kuli we wene okurhalusire, oleke n’okuba nshonyi kwarhuma wacihcza. 23 Orhamiraga akanwa kankaciza, orhafulikaga oburhimanya bwawe. 24 Bulya binwa bimanyisa oburhimanya, n’ekanwa yo erhenga ihano. 25 Orhaderhaga okurhali, ci oyumve enshonyi z’okubii muhwinja. 26 Orhabiiga nshonyi z’okuyemera ecâha cawe, orhahiraga okaheka muhusi gw’olwishi kwo ebikanyiili. 27 Orhacirhegaga omusirhe, orhahiraga okazimbira omugale olubanja. 28 Olwire obushinganyanya kuhika okufa, nawe Nyakasane Nyamuzinda akulwira. 29 Orhabiiga ntwiili omu binwa, ogaliba mwolo na mwoba omu bijiro. 30 Orhabiiga nka ntale omu mwawe ogalibii mwoba embere za bambali bawe. 31 Okuboko kwawe kurhabiduhiraga okuhiibwa, kukanazidohera okugalula.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 4

1 Τέκνον, τὴν ζωὴν τοῦ πτωχοῦ μὴ ἀποστερήσῃς καὶ μὴ παρελκύσῃς ὀφθαλμοὺς ἐπιδεεῖς. 2 ψυχὴν πεινῶσαν μὴ λυπήσῃς καὶ μὴ παροργίσῃς ἄνδρα ἐν ἀπορίᾳ αὐτοῦ. 3 καρδίαν παρωργισμένην μὴ προσταράξῃς καὶ μὴ παρελκύσῃς δόσιν προσδεομένου. 4 ἱκέτην θλιβόμενον μὴ ἀπαναίνου καὶ μὴ ἀποστρέψῃς τὸ πρόσωπόν σου ἀπὸ πτωχοῦ. 5 ἀπὸ δεομένου μὴ ἀποστρέψῃς ὀφθαλμὸν καὶ μὴ δῷς τόπον ἀνθρώπῳ καταράσασθαί σε· 6 καταρωμένου γάρ σε ἐν πικρίᾳ ψυχῆς αὐτοῦ τῆς δεήσεως αὐτοῦ ἐπακούσεται ὁ ποιήσας αὐτόν. 7 προσφιλῆ συναγωγῇ σεαυτὸν ποίει καὶ μεγιστᾶνι ταπείνου τὴν κεφαλήν σου. 8 κλῖνον πτωχῷ τὸ οὖς σου καὶ ἀποκρίθητι αὐτῷ εἰρηνικὰ ἐν πραΰτητι. 9 ἐξελοῦ ἀδικούμενον ἐκ χειρὸς ἀδικοῦντος καὶ μὴ ὀλιγοψυχήσῃς ἐν τῷ κρίνειν σε. 10 γίνου ὀρφανοῖς ὡς πατὴρ καὶ ἀντὶ ἀνδρὸς τῇ μητρὶ αὐτῶν· καὶ ἔσῃ ὡς υἱὸς ὑψίστου, καὶ ἀγαπήσει σε μᾶλλον ἢ μήτηρ σου.

11 ῾Η σοφία υἱοὺς αὐτῆς ἀνύψωσεν καὶ ἐπιλαμβάνεται τῶν ζητοῦντων αὐτήν. 12 ὁ ἀγαπῶν αὐτὴν ἀγαπᾷ ζωήν, καὶ οἱ ὀρθρίζοντες πρὸς αὐτὴν ἐμπλησθήσονται εὐφροσύνης. 13 ὁ κρατῶν αὐτῆς κληρονομήσει δόξαν, καὶ οὗ εἰσπορεύεται, εὐλογεῖ κύριος. 14 οἱ λατρεύοντες αὐτῇ λειτουργήσουσιν ἁγίῳ, καὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτὴν ἀγαπᾷ ὁ κύριος. 15 ὁ ὑπακούων αὐτῆς κρινεῖ ἔθνη, καὶ ὁ προσέχων αὐτῇ κατασκηνώσει πεποιθώς. 16 ἐὰν ἐμπιστεύσῃ, κατακληρονομήσει αὐτήν, καὶ ἐν κατασχέσει ἔσονται αἱ γενεαὶ αὐτοῦ· 17 ὅτι διεστραμμένως πορεύσεται μετ᾽ αὐτοῦ ἐν πρώτοις, φόβον καὶ δειλίαν ἐπάξει ἐπ᾽ αὐτὸν καὶ βασανίσει αὐτὸν ἐν παιδείᾳ αὐτῆς, ἕως οὗ ἐμπιστεύσῃ τῇ ψυχῇ αὐτοῦ, καὶ πειράσει αὐτὸν ἐν τοῖς δικαιώμασιν αὐτῆς· 18 καὶ πάλιν ἐπανήξει κατ᾽ εὐθεῖαν πρὸς αὐτὸν καὶ εὐφρανεῖ αὐτὸν καὶ ἀποκαλύψει αὐτῷ τὰ κρυπτὰ αὐτῆς. 19 ἐὰν ἀποπλανηθῇ, ἐγκαταλείψει αὐτὸν καὶ παραδώσει αὐτὸν εἰς χεῖρας πτώσεως αὐτοῦ.

20 Συντήρησον καιρὸν καὶ φύλαξαι ἀπὸ πονηροῦ καὶ περὶ τῆς ψυχῆς σου μὴ αἰσχυνθῇς· 21 ἔστιν γὰρ αἰσχύνη ἐπάγουσα ἁμαρτίαν, καὶ ἔστιν αἰσχύνη δόξα καὶ χάρις. 22 μὴ λάβῃς πρόσωπον κατὰ τῆς ψυχῆς σου καὶ μὴ ἐντραπῇς εἰς πτῶσίν σου. 23 μὴ κωλύσῃς λόγον ἐν καιρῷ χρείας· 24 ἐν γὰρ λόγῳ γνωσθήσεται σοφία καὶ παιδεία ἐν ῥήματι γλώσσης. 25 μὴ ἀντίλεγε τῇ ἀληθείᾳ καὶ περὶ τῆς ἀπαιδευσίας σου ἐντράπηθι. 26 μὴ αἰσχυνθῇς ὁμολογῆσαι ἐφ᾽ ἁμαρτίαις σου καὶ μὴ βιάζου ῥοῦν ποταμοῦ. 27 καὶ μὴ ὑποστρώσῃς ἀνθρώπῳ μωρῷ σεαυτὸν καὶ μὴ λάβῃς πρόσωπον δυνάστου. 28 ἕως θανάτου ἀγώνισαι περὶ τῆς ἀληθείας, καὶ κύριος ὁ θεὸς πολεμήσει ὑπὲρ σοῦ. 29 μὴ γίνου θρασὺς ἐν γλώσσῃ σου καὶ νωθρὸς καὶ παρειμένος ἐν τοῖς ἔργοις σου. 30 μὴ ἴσθι ὡς λέων ἐν τῷ οἴκῳ σου καὶ φαντασιοκοπῶν ἐν τοῖς οἰκέταις σου. 31 μὴ ἔστω ἡ χείρ σου ἐκτεταμένη εἰς τὸ λαβεῖν καὶ ἐν τῷ ἀποδιδόναι συνεσταλμένη.

Obuhirhi n’obucîbone

1 Orhacîkubagiraga obuhirhiⁱ, orhaderhaga, erhi: «Nalamirako ebi». 2 Orhayemêraga enyifinjo n’emisi yawe yakuhêka omu magene g’omurhima. 3 Orhaderhaga, erhi: «Ndi wampasha?», bulya Nyamuzinda arhabule kwakuhana. 4 Orhaderhaga. erhi: «Ci nàbwine najira ecâha, kurhigi nabire?», bulya Nyamuzinda ayishivumbika gwahalâla. 5 Orhacîkubagiraga okubabalirwa, olinde oyushula ebyâha oku bindi. 6 Orhaderhaga. erhi: «Nyamuzinda arhahimwa bwonjo, k’arhambabalira?» bulya neci ali wa bwonjo, ci ye lumbikunira, n’obukunizi bwâge kurhibuka burhibukira abanya-byâha. 7 Orharhindiraga bwashubirira Nyakasane, orhalindaga ensiku zacikonya, bulyala oburhe bwâge ye cirhibuka, wakabona wamagenda omu nsanya olusiku lw’obuhane. 8 Orhacîkubagiraga ebirugu bizimbano, birhakucize hano obuhanya buyisha.

Ogwarhe obuzibu onasimike

9 Orhakagiyerulira ngasi mpûsi, orhakulikiraga ngasi njira, (omunya-byâha w’enderhera-habiri yeki ojira ntyo). 10 osêze buzibu ebikuli emurhima, obe na kanwa kaguma. 11 Obe mûmvirhiza mubidu, ci orhabâga wa kuhalabuka omu kushuza. 12 Akaba omanyire eci washuza, oshuze owinyu, ci âkaba nanga, obumbe akanwa. 13 Ekanwa erhenga obukuze, erhenge n’enshonyi, n’olulimi lunayîse nnalwo. 14 Oleke okuja kwaderha abandi, orhabaga murhimbuzi wa kalimi, bulya oku enshonyi zigwârha omushambo, kwo n’obuhane bugwârha endyâlya. 15 Omu hinene n’omu hinyi ocilange oku byâha, orhahindukaga mushombanyi n’obwo wali mwîra.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 5

1 Μὴ ἔπεχε ἐπὶ τοῖς χρήμασίν σου καὶ μὴ εἴπῃς Αὐτάρκη μοί ἐστιν. 2 μὴ ἐξακολούθει τῇ ψυχῇ σου καὶ τῇ ἰσχύι σου πορεύεσθαι ἐν ἐπιθυμίαις καρδίας σου· 3 καὶ μὴ εἴπῃς Τίς με δυναστεύσει; ὁ γὰρ κύριος ἐκδικῶν ἐκδικήσει. 4 μὴ εἴπῃς ῞Ημαρτον, καὶ τί μοι ἐγένετο; ὁ γὰρ κύριός ἐστιν μακρόθυμος. 5 περὶ ἐξιλασμοῦ μὴ ἄφοβος γίνου προσθεῖναι ἁμαρτίαν ἐφ᾽ ἁμαρτίαις· 6 καὶ μὴ εἴπῃς ῾Ο οἰκτιρμὸς αὐτοῦ πολύς, τὸ πλῆθος τῶν ἁμαρτιῶν μου ἐξιλάσεται· ἔλεος γὰρ καὶ ὀργὴ παρ᾽ αὐτῷ, καὶ ἐπὶ ἁμαρτωλοὺς καταπαύσει ὁ θυμὸς αὐτοῦ. 7 μὴ ἀνάμενε ἐπιστρέψαι πρὸς κύριον καὶ μὴ ὑπερβάλλου ἡμέραν ἐξ ἡμέρας· ἐξάπινα γὰρ ἐξελεύσεται ὀργὴ κυρίου, καὶ ἐν καιρῷ ἐκδικήσεως ἐξολῇ. 8 Μὴ ἔπεχε ἐπὶ χρήμασιν ἀδίκοις· οὐδὲν γὰρ ὠφελήσει σε ἐν ἡμέρᾳ ἐπαγωγῆς. 9 μὴ λίκμα ἐν παντὶ ἀνέμῳ καὶ μὴ πορεύου ἐν πάσῃ ἀτραπῷ· οὕτως ὁ ἁμαρτωλὸς ὁ δίγλωσσος. 10 ἴσθι ἐστηριγμένος ἐν συνέσει σου, καὶ εἷς ἔστω σου ὁ λόγος. 11 Γίνου ταχὺς ἐν ἀκροάσει σου καὶ ἐν μακροθυμίᾳ φθέγγου ἀπόκρισιν. 12 εἰ ἔστιν σοι σύνεσις, ἀποκρίθητι τῷ πλησίον· εἰ δὲ μή, ἡ χείρ σου ἔστω ἐπὶ τῷ στόματί σου. 13 δόξα καὶ ἀτιμία ἐν λαλιᾷ, καὶ γλῶσσα ἀνθρώπου πτῶσις αὐτῷ. 14 Μὴ κληθῇς ψίθυρος καὶ τῇ γλώσσῃ σου μὴ ἐνέδρευε ἐπὶ γὰρ τῷ κλέπτῃ ἐστὶν αἰσχύνη καὶ κατάγνωσις πονηρὰ ἐπὶ διγλώσσου. 15 ἐν μεγάλῳ καὶ ἐν μικρῷ μὴ ἀγνόει καὶ ἀντὶ φίλου μὴ γίνου ἐχθρός· ὄνομα γὰρ πονηρὸν αἰσχύνην καὶ ὄνειδος κληρονομήσει· οὕτως ὁ ἁμαρτωλὸς ὁ δίγλωσσος.

1 Bulya okuderhwa kubi n’olubaga lwoshi, ziri nshonyi bwenêne, kw’ali ntyo omunya-byâha w’enderha-kubirhi. 2 Orhaîrekêreraga ebwa murhima gw’amagene, gwakanakuyâgaza nka mpanzi nkali, 3 erhi gukuyône, gukunînibuze gurhakusigire ehishulo, obone wamacibêra karhi-kumu. 4 Murhima guli magene, lushilmyo oku muntu, gunarhume abashombanyi bâwe bakushekera.

Obwîra

5 Akanwa kinja kanalerhere omuntu bîra banji, oluderho lw’obutûdu lunarhume omuntu ashuzibwa bwinja. 6 Okômere bantu banji, ci nka muhanûzi walonza, orhôle muguma omu cihumhi. 7 Nka walonza omwîra, orhangimurhangula, orhayirukiraga wâmubwira amahwe gâwe. 8 Bulya omwîra w’ebijingo, anakurhibemwo sêzi ehibanja hikujakwo. 9 Mwîra-ngwerhe anahinduke mushombanyi-ngwerhc, akubcre enda, enshonyi zikugwarhe. 10 Mwira-ngwerhe, analire oku meza gawe, hano ohanyagala, akuyâke. 11 Amango ogwerhe, we ye aha mwâwe erhi aha mwâge, 12 lindag’okene, obe mubisha omu babisha, akuyâke wakanamulola omu masù. 13 Ocîzibuke abashombanyi bâwe, ci omanye n’abîra bawe. 14 Burhabâle bunene, omwîra nkana, okumubona kuli kuhirhira. 15 Omwîra nkana arhagulwa, ntaye wankabona ebi amugula. 16 Mavurha ga buzîne, omwîra mwinja, abarhînya Nyamuzinda bone bamubona. 17 Omuntu orhînya Nyamuzinda, alonza abîra binja, bulya oku omuntu ali kw’anayinjibana.

Okuyiga oburhimanya

18 Mwana wiâni, kurhenga eburho bwâwe, osîme okuciyigîriza, kuhika obe wa mvi, wabona oburhimanya. 19 Kul’omuhinzi n’omurhwezi banajira, nâwe oshibirire oburhimanya, olingûze oku bwayêra, warhama nsiku nsungunu z’okuhinga, ci amango g’okusarûla, wâyumva osîmire. 20 Kurhamya barhamya abahwinja, ecingolongolo cirhabukwirirwa. 21 Kuzidoha buzidohera nk’ibuye lizirho, arhimangibukabulira. 22 Bulya neci ihano likwânîne izîno lyalyo, lirhabona ngasi ye. 23 Yumva, mwana wâni, enkengero zani, orhalahiraga ihano lyâni, 24 Oyemere emigozi y’oburhimanya ekushweke amagulu, n’empogo yabwo ekuje omu igosi. 25 Oburhege ecirhugo buzidoherekwo, orhacîdirhibulaga mpu bwakushweka. 26 Obuje hofi n’omurhima gwoshi, oje omu njira yabwo n’emisi yoshi. 27 Okulikire amashando gabwo, obulongereze, wâbona oku bwacimanyisa, orhacihulikaga hano obuhikakwo. 28 Bulya aha buzinda wâburhamukiramwo, gube mwishingo gwâwe. 29 Eyàli migozi eshube mpenzi, n’ezàli mpogo gabe magerha ga mulimbo. 30 Ogwàli muzigo gw’obuja guhe mwambalo gw’irenge, eyàli migozi ya kushweka zibe nnigi za mulimbo. 31 Okubundi oburhimanya obuyambale nka mwamhalo gwa lusiku lukulu, ohwinje bwinja, obuyambale buny’ishungwe ly’ebwâmi. 32 Mwana wâni, erhi wankalonza wanacîyîgîriza, n’obutûdu bwâwe bwakuhisa oku bukengêre. 33 Wâyiga akaba osîma okuyumvirhiza, akaba oyishirhega amarhwiri, wâba murhimanya. 34 Osîme okuja ah’abashosi bali, n’okabona omurhimanya, omukomekwo obwîra. 35 Oyumvirhize ngasi kanwa karhengako Nyamuzinda, emigani mizibu erhakufumaga. 36 Mang’okabona omuntu murhimanya, onalamukire aha burhambi bwâge, amagulu gâwe gamutwire ec’oluso. 37 Amarhegeko ga Nyamuzinda okazigagerêreza, okazigashîbirira bwaca bwayira. Ye wakuzibuhya omurhima, n’oburhimanya odwirhe wacîfinja wâbushobola.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 6

1 2 Μὴ ἐπάρῃς σεαυτὸν ἐν βουλῇ ψυχῆς σου, ἵνα μὴ διαρπαγῇ ὡς ταῦρος ἡ ψυχή σου· 3 τὰ φύλλα σου καταφάγεσαι καὶ τοὺς καρπούς σου ἀπολέσεις καὶ ἀφήσεις σεαυτὸν ὡς ξύλον ξηρόν. 4 ψυχὴ πονηρὰ ἀπολεῖ τὸν κτησάμενον αὐτὴν καὶ ἐπίχαρμα ἐχθρῶν ποιήσει αὐτόν.

5 Λάρυγξ γλυκὺς πληθυνεῖ φίλους αὐτοῦ, καὶ γλῶσσα εὔλαλος πληθυνεῖ εὐπροσήγορα. 6 οἱ εἰρηνεύοντές σοι ἔστωσαν πολλοί, οἱ δὲ σύμβουλοί σου εἷς ἀπὸ χιλίων. 7 εἰ κτᾶσαι φίλον, ἐν πειρασμῷ κτῆσαι αὐτὸν καὶ μὴ ταχὺ ἐμπιστεύσῃς αὐτῷ. 8 ἔστιν γὰρ φίλος ἐν καιρῷ αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ παραμείνῃ ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς σου. 9 καὶ ἔστιν φίλος μετατιθέμενος εἰς ἔχθραν καὶ μάχην ὀνειδισμοῦ σου ἀποκαλύψει. 10 καὶ ἔστιν φίλος κοινωνὸς τραπεζῶν καὶ οὐ μὴ παραμείνῃ ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς σου· 11 καὶ ἐν τοῖς ἀγαθοῖς σου ἔσται ὡς σὺ καὶ ἐπὶ τοὺς οἰκέτας σου παρρησιάσεται· 12 ἐὰν ταπεινωθῇς, ἔσται κατὰ σοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ προσώπου σου κρυβήσεται. 13 ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν σου διαχωρίσθητι καὶ ἀπὸ τῶν φίλων σου πρόσεχε. 14 φίλος πιστὸς σκέπη κραταιά, ὁ δὲ εὑρὼν αὐτὸν εὗρεν θησαυρόν. 15 φίλου πιστοῦ οὐκ ἔστιν ἀντάλλαγμα, καὶ οὐκ ἔστιν σταθμὸς τῆς καλλονῆς αὐτοῦ. 16 φίλος πιστὸς φάρμακον ζωῆς, καὶ οἱ φοβούμενοι κύριον εὑρήσουσιν αὐτόν. 17 ὁ φοβούμενος κύριον εὐθυνεῖ φιλίαν αὐτοῦ, ὅτι κατ᾽ αὐτὸν οὕτως καὶ ὁ πλησίον αὐτοῦ.

18 Τέκνον, ἐκ νεότητός σου ἐπίλεξαι παιδείαν, καὶ ἕως πολιῶν εὑρήσεις σοφίαν. 19 ὡς ὁ ἀροτριῶν καὶ ὁ σπείρων πρόσελθε αὐτῇ καὶ ἀνάμενε τοὺς ἀγαθοὺς καρποὺς αὐτῆς· ἐν γὰρ τῇ ἐργασίᾳ αὐτῆς ὀλίγον κοπιάσεις καὶ ταχὺ φάγεσαι τῶν γενημάτων αὐτῆς. 20 ὡς τραχεῖά ἐστιν σφόδρα τοῖς ἀπαιδεύτοις, καὶ οὐκ ἐμμενεῖ ἐν αὐτῇ ἀκάρδιος· 21 ὡς λίθος δοκιμασίας ἰσχυρὸς ἔσται ἐπ᾽ αὐτῷ, καὶ οὐ χρονιεῖ ἀπορρῖψαι αὐτήν. 22σοφία γὰρ κατὰ τὸ ὄνομα αὐτῆς ἐστιν καὶ οὐ πολλοῖς ἐστιν φανερά. 23 ῎Ακουσον, τέκνον, καὶ ἔκδεξαι γνώμην μου καὶ μὴ ἀπαναίνου τὴν συμβουλίαν μου· 24 καὶ εἰσένεγκον τοὺς πόδας σου εἰς τὰς πέδας αὐτῆς καὶ εἰς τὸν κλοιὸν αὐτῆς τὸν τράχηλόν σου· 25 ὑπόθες τὸν ὦμόν σου καὶ βάσταξον αὐτὴν καὶ μὴ προσοχθίσῃς τοῖς δεσμοῖς αὐτῆς· 26 ἐν πάσῃ ψυχῇ σου πρόσελθε αὐτῇ καὶ ἐν ὅλῃ δυνάμει σου συντήρησον τὰς ὁδοὺς αὐτῆς· 27 ἐξίχνευσον καὶ ζήτησον, καὶ γνωσθήσεταί σοι, καὶ ἐγκρατὴς γενόμενος μὴ ἀφῇς αὐτήν· 28 ἐπ᾽ ἐσχάτων γὰρ εὑρήσεις τὴν ἀνάπαυσιν αὐτῆς, καὶ στραφήσεταί σοι εἰς εὐφροσύνην· 29 καὶ ἔσονταί σοι αἱ πέδαι εἰς σκέπην ἰσχύος καὶ οἱ κλοιοὶ αὐτῆς εἰς στολὴν δόξης. 30 κόσμος γὰρ χρύσεός ἐστιν ἐπ᾽ αὐτῆς, καὶ οἱ δεσμοὶ αὐτῆς κλῶσμα ὑακίνθινον· 31 στολὴν δόξης ἐνδύσῃ αὐτὴν καὶ στέφανον ἀγαλλιάματος περιθήσεις σεαυτῷ. 32 ᾿Εὰν θέλῃς, τέκνον, παιδευθήσῃ, καὶ ἐὰν ἐπιδῷς τὴν ψυχήν σου, πανοῦργος ἔσῃ· 33 ἐὰν ἀγαπήσῃς ἀκούειν, ἐκδέξῃ, καὶ ἐὰν κλίνῃς τὸ οὖς σου, σοφὸς ἔσῃ. 34 ἐν πλήθει πρεσβυτέρων στῆθι· καὶ τίς σοφός; αὐτῷ προσκολλήθητι. 35 πᾶσαν διήγησιν θείαν θέλε ἀκροᾶσθαι, καὶ παροιμίαι συνέσεως μὴ ἐκφευγέτωσάν σε. 36 ἐὰν ἴδῃς συνετόν, ὄρθριζε πρὸς αὐτόν, καὶ βαθμοὺς θυρῶν αὐτοῦ ἐκτριβέτω ὁ πούς σου. 37 διανοοῦ ἐν τοῖς προστάγμασιν κυρίου καὶ ἐν ταῖς ἐντολαῖς αὐτοῦ μελέτα διὰ παντός· αὐτὸς στηριεῖ τὴν καρδίαν σου, καὶ ἡ ἐπιθυμία τῆς σοφίας δοθήσεταί σοι.

Amahano ga ngasi lubero

1 Oleke okujira amabi, n’amabi garhakuyâlule; 2 oyâke obulyâlya, n’obulyâlya bwâkuyâka. 3 Mwana wâni, oleke okurhwêra omu mpinga y’obulyâlya, ly’olek’isarûla akal’ibala. 4 Orhasengeraga Nyamuzinda entebe ya burhanzi, orhahûnaga na mwâmi ecikono c’irenge. 5 Orhacikungaga mushinganyanya embcre za Nyamuzinda, n’embere za mwâmi orhahimhaga amarhimanya. 6 Mwana wâni, orhahambiraga omukolo gw’obucirânuzi akaba orhankahashimanyula obulyâlya, bulya omugale anakuhira olunda !wâge, obone wamaba ndyâlya nâwe. 7 Orhacîshubulaga omu ndêko y’olugo, orhabâga wa busha embere z’olubaga. 8 Orhayemêraga bakukulula kabiri mpu ojire amabi, bulya n’eliguma orhalifume. 9 Orhaderhaga, erhi: «Ka Nyamuzinda arhâlola entûlo zâni, erhi k’arhâziyankirire hano nzirhûla emund’ali». 10 Nka washenga oleke okucîdirhibula, orhalekaga n’okuhâna entûlo y’omukenyi. 11 Oleke okushekera omuntu ohanyagire, bulya hali amango ôwamuhebagakwo^j obwo buhanya ankacimuzûsa. 12 Orhakazagisingira mwene winyu obunywesi, n’omwîra wawe kwo n’okwo. 13 Omanye okunywerha, bulya nta minja garhengamwo. 14 Orhabaga muvole omu ndêko y’ahashosi, oleke n’orhunwa rhunji-rhunji omu masâla. 15 Orhayâkaga emikolo mizibu, ciru n’omukolo gw’enfuka, bulya Ow’Enyanya ye wagujiraga. 16 Orhacîhiraga oku lukere lw’abanya-byâha, omanye oku obukunizi burhâlegame 17 Obe mwirhohye bwenêne, bulya omuliro n’emivunyu bwo buhane bw’enkola-maligo. 18 Omanyceomwîra wankamugera ebirugu, nîsi erhi mwene winyu omugere amasholo g’e Yofiri. 19 Omukazi nkana na murhimanya, orhahîra okamushomba, obwinja bwâge bulushire amasholo cicîro. 20 Oleke okurhindibuza omuja okozire bwinja, nîsi erhi mwambali wâwe ocîhanganyire. 21 Ozigire omuja^k w’obukengêre nk’oku ocîzigira wene, orhabulaga bwacîmwirikira.

Abana

22 K’ojira amaso^l? Ogashibirire; akaba galimwo obunguke, ogalange bwinja. 23 K’ojira abana? Obalere bwinja, obagombye kurheng’eburho bwâbo. 24 K’ojira abanyere? Obashîbirire bwinja, ci kwone obayêreke obusu bukali. 25 Oyâluse mwâli wâwe, kuli kwinja bwenêne, ci omuhe omulume mwinja. 26 Ka mukazi nkana ojira? Omanye wankamuhulusa, n’akaba oyu ogwerhe arhali ye, orhacîkubagiraga-ye.

Ababusi

27 Okenge sho n’omurhima gwoshi, n’amalibuko nyoko abwine orhahîra okagayîbagira. 28 Gerêreza oku bo bakuburhaga: mbwiraga bici wàbagalulire oku minja bàkujirire?

Abadahwa

29 Orhînye Nyamuzinda n’omûka gwawe gwoshi, okenge n’abadâhwa bâge. 30 Owakulemaga omuzigire necmisi yâwe yoshi, n’abarhumisi bage orhabahabaga. 31 Orhînye Nyamuzinda, okenge n’omudâhwa, omuhe omwanya gwâge bamutwirîre: omwâka muhyahya, enterekêro y’okucîyunjuza, entûlo y’oluziha, enterekêro y’okushukûlwa, n’ebirhanzi n’ebitagatifu.

Abakenyi n’abahanyagire

32 Olambûle enfune, ohe omukenyi, ly’obona omugisho mwimâna. 33 Ohe ngasi oyisa omûka, ciru n’abafire nabo orhabayîbagiraga. 34 Orhayâkag’abadwirhe balaka, ofe mûmgo gw’abalaka. 35 Orhayôbohaga okushibirira abalwâla, okwo kwarhuma nâwe wâsîmwa. 36 Omu bijiro byâwe byoshi, kengêra obuzinda bwâwe, na ntyo wayâka ebyâha.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 7

1 Μὴ ποίει κακά, καὶ οὐ μή σε καταλάβῃ κακόν· 2 ἀπόστηθι ἀπὸ ἀδίκου, καὶ ἐκκλινεῖ ἀπὸ σοῦ. 3 υἱέ, μὴ σπεῖρε ἐπ᾽ αὔλακας ἀδικίας, καὶ οὐ μὴ θερίσῃς αὐτὰ ἑπταπλασίως. 4 μὴ ζήτει παρὰ κυρίου ἡγεμονίαν μηδὲ παρὰ βασιλέως καθέδραν δόξης. 5 μὴ δικαιοῦ ἔναντι κυρίου καὶ παρὰ βασιλεῖ μὴ σοφίζου. 6 μὴ ζήτει γενέσθαι κριτής, μὴ οὐκ ἰσχύσεις ἐξᾶραι ἀδικίας, μήποτε εὐλαβηθῇς ἀπὸ προσώπου δυνάστου καὶ θήσεις σκάνδαλον ἐν εὐθύτητί σου. 7 μὴ ἁμάρτανε εἰς πλῆθος πόλεως καὶ μὴ καταβάλῃς σεαυτὸν ἐν ὄχλῳ. 8 μὴ καταδεσμεύσῃς δὶς ἁμαρτίαν· ἐν γὰρ τῇ μιᾷ οὐκ ἀθῷος ἔσῃ. 9 μὴ εἴπῃς Τῷ πλήθει τῶν δώρων μου ἐπόψεται καὶ ἐν τῷ προσενέγκαι με θεῷ ὑψίστῳ προσδέξεται. 10 μὴ ὀλιγοψυχήσῃς ἐν τῇ προσευχῇ σου καὶ ἐλεημοσύνην ποιῆσαι μὴ παρίδῃς. 11 μὴ καταγέλα ἄνθρωπον ὄντα ἐν πικρίᾳ ψυχῆς αὐτοῦ· ἔστιν γὰρ ὁ ταπεινῶν καὶ ἀνυψῶν. 12 μὴ ἀροτρία ψεῦδος ἐπ᾽ ἀδελφῷ σου μηδὲ φίλῳ τὸ ὅμοιον ποίει. 13 μὴ θέλε ψεύδεσθαι πᾶν ψεῦδος· ὁ γὰρ ἐνδελεχισμὸς αὐτοῦ οὐκ εἰς ἀγαθόν. 14 μὴ ἀδολέσχει ἐν πλήθει πρεσβυτέρων καὶ μὴ δευτερώσῃς λόγον ἐν προσευχῇ σου. 15 μὴ μισήσῃς ἐπίπονον ἐργασίαν καὶ γεωργίαν ὑπὸ ὑψίστου ἐκτισμένην. 16 μὴ προσλογίζου σεαυτὸν ἐν πλήθει ἁμαρτωλῶν· μνήσθητι ὅτι ὀργὴ οὐ χρονιεῖ. 17 ταπείνωσον σφόδρα τὴν ψυχήν σου, ὅτι ἐκδίκησις ἀσεβοῦς πῦρ καὶ σκώληξ. 18 Μὴ ἀλλάξῃς φίλον ἕνεκεν διαφόρου μηδὲ ἀδελφὸν γνήσιον ἐν χρυσίῳ Σουφιρ. 19 μὴ ἀστόχει γυναικὸς σοφῆς καὶ ἀγαθῆς· ἡ γὰρ χάρις αὐτῆς ὑπὲρ τὸ χρυσίον. 20 μὴ κακώσῃς οἰκέτην ἐργαζόμενον ἐν ἀληθείᾳ μηδὲ μίσθιον διδόντα τὴν ψυχὴν αὐτοῦ· 21 οἰκέτην συνετὸν ἀγαπάτω σου ἡ ψυχή, μὴ στερήσῃς αὐτὸν ἐλευθερίας.

22 κτήνη σοί ἐστιν; ἐπισκέπτου αὐτά· καὶ εἰ ἔστιν σοι χρήσιμα, ἐμμενέτω σοι. 23 τέκνα σοί ἐστιν; παίδευσον αὐτὰ καὶ κάμψον ἐκ νεότητος τὸν τράχηλον αὐτῶν. 24 θυγατέρες σοί εἰσιν; πρόσεχε τῷ σώματι αὐτῶν καὶ μὴ ἱλαρώσῃς πρὸς αὐτὰς τὸ πρόσωπόν σου. 25 ἔκδου θυγατέρα, καὶ ἔσῃ τετελεκὼς ἔργον μέγα, καὶ ἀνδρὶ συνετῷ δώρησαι αὐτήν. 26 γυνή σοί ἐστιν κατὰ ψυχήν; μὴ ἐκβάλῃς αὐτήν· καὶ μισουμένῃ μὴ ἐμπιστεύσῃς σεαυτόν.

27 ᾿Εν ὅλῃ καρδίᾳ σου δόξασον τὸν πατέρα σου καὶ μητρὸς ὠδῖνας μὴ ἐπιλάθῃ· 28 μνήσθητι ὅτι δι᾽ αὐτῶν ἐγεννήθης, καὶ τί ἀνταποδώσεις αὐτοῖς καθὼς α

ὐτοὶ σοί; 29 ἐν ὅλῃ ψυχῇ σου εὐλαβοῦ τὸν κύριον καὶ τοὺς ἱερεῖς αὐτοῦ θαύμαζε. 30 ἐν ὅλῃ δυνάμει ἀγάπησον τὸν ποιήσαντά σε καὶ τοὺς λειτουργοὺς αὐτοῦ μὴ ἐγκαταλίπῃς. 31 φοβοῦ τὸν κύριον καὶ δόξασον ἱερέα καὶ δὸς τὴν μερίδα αὐτῷ, καθὼς ἐντέταλταί σοι, ἀπαρχὴν καὶ περὶ πλημμελείας καὶ δόσιν βραχιόνων καὶ θυσίαν ἁγιασμοῦ καὶ ἀπαρχὴν ἁγίων.

32 Καὶ πτωχῷ ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου, ἵνα τελειωθῇ ἡ εὐλογία σου. 33 χάρις δόματος ἔναντι παντὸς ζῶντος, καὶ ἐπὶ νεκρῷ μὴ ἀποκωλύσῃς χάριν. 34 μὴ ὑστέρει ἀπὸ κλαιόντων καὶ μετὰ πενθούντων πένθησον. 35 μὴ ὄκνει ἐπισκέπτεσθαι ἄρρωστον ἄνθρωπον· ἐκ γὰρ τῶν τοιούτων ἀγαπηθήσῃ. 36 ἐν πᾶσι τοῖς λόγοις σου μιμνῄσκου τὰ ἔσχατά σου, καὶ εἰς τὸν αἰῶνα οὐχ ἁμαρτήσεις.

Okucîrhonda n’okugerêreza

1 Orhalwisagya omukulu, bulya akanakulagîriza. 2 Orhalwâga mwe n’omugale, bulya ankakuhima kuhonga: omanye oku amasholo gahezize banji, galembya ciru n’omurhima gw’abâmi. 3 Orhajâga kadali mwe na kadegende, kuli kuhira enshâli oku cîko. 4 Orhajiraga obuzâla mwe n’omuntu walezirwe kubî, bulya yehe anajâcira na bashakulûza b’omuntu. 5 Orhakalihiraga omunya-byâha ociyunjuzize, kengêra oku rhweshi rhwabîhire. 6 Orhagâyaguzagya omushosi, bulya nirhu rhwankacîshosihala. 7 Orhacishingiraga okufà kw’owundi, kengêra oku olufu luli lwirhu rhweshi.

Okw’abakulûkulu

8 Orhagayaguzagya akanwa k’abakulukulu, kanji-kanji ogaluke omu binwa byâbo, bulya bo bakuyigîriza oyîgirire, omanye n’obulenga abantu bashigamo. 9 Orhakengulaga ebinwa by’abashosi, bulya bo barhanziriyîgira oku babusi bâbo, bo wâyîgirakwo okucirhonda, n’obulenga bw’okushuza nka mugula.

Okucirhonda

10 Orhakolêzagya enshali z’omunya-byâha, bulya engulumira y’omuliro gwâge yakuyôca. 11 Omanye obukali bw’owundi muntu bwakakuhabisa, gwakanaba murhego gwarhuma walogorha. 12 Orhahaga omuntu okulenzire misi akantu mpu wamuhoza, n’okamuhoza oderhe oku wanahezirwe. 7. 36: Wayaka ebyâha: oyôrhe oli mwinja ngasi lusiku ly’obà n’iragi ly’okuha mwinja olusiku luzinda. 13 Orhayîmangiraga owâlya omwenda gukulenzire buli, okamuyîmangira onacirheganyagye n’okulyûla. 14 Orhajâga lubanja mwe n’omucîrânuzi, bulya hano balutwa, ye baluhà. 15 Orhabalamaga mwe n’ecishungu, bulya akuhêka olunda orhishi: okw’ali kw’anagenda, arhabwirwa: isirhe lyâge lyânakuyîrhira omu mpinga mwe naye. 16 Orhajâga kadali mwe n’omuntu okunira duba, orhanageraga mwe naye aharhaba nyumpa, bulya akômerire okubulaga omuko. 17 Ihwe lyâwe orhalibwiraga encinganyi, bulyala cirhakamanyibîka ihwe lyâwe. 18 Ecijiro c’okuyôrha ciri mahwe-mahwe, orhacikolaga embere z’ow’e mbuga, bulyala orhamanyiri bici akakusingira. 19 Orhabohôleraga ngasi yeshi omurhima gwâwe, orhacîkebagwa n’iduba mpu akola wâwe.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 8

1 Μὴ διαμάχου μετὰ ἀνθρώπου δυνάστου, μήποτε ἐμπέσῃς εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ. 2 μὴ ἔριζε μετὰ ἀνθρώπου πλουσίου, μήποτε ἀντιστήσῃ σου τὴν ὁλκήν· πολλοὺς γὰρ ἀπώλεσεν τὸ χρυσίον καὶ καρδίας βασιλέων ἐξέκλινεν. 3 μὴ διαμάχου μετὰ ἀνθρώπου γλωσσώδους καὶ μὴ ἐπιστοιβάσῃς ἐπὶ τὸ πῦρ αὐτοῦ ξύλα. 4 μὴ πρόσπαιζε ἀπαιδεύτῳ, ἵνα μὴ ἀτιμάζωνται οἱ πρόγονοί σου. 5 μὴ ὀνείδιζε ἄνθρωπον ἀποστρέφοντα ἀπὸ ἁμαρτίας· μνήσθητι ὅτι πάντες ἐσμὲν ἐν ἐπιτίμοις. 6 μὴ ἀτιμάσῃς ἄνθρωπον ἐν γήρᾳ αὐτοῦ· καὶ γὰρ ἐξ ἡμῶν γηράσκουσιν. 7 μὴ ἐπίχαιρε ἐπὶ νεκρῷ· μνήσθητι ὅτι πάντες τελευτῶμεν.

8 μὴ παρίδῃς διήγημα σοφῶν καὶ ἐν ταῖς παροιμίαις αὐτῶν ἀναστρέφου· ὅτι παρ᾽ αὐτῶν μαθήσῃ παιδείαν καὶ λειτουργῆσαι μεγιστᾶσιν. 9 μὴ ἀστόχει διηγήματος γερόντων, καὶ γὰρ αὐτοὶ ἔμαθον παρὰ τῶν πατέρων αὐτῶν· ὅτι παρ᾽ αὐτῶν μαθήσῃ σύνεσιν καὶ ἐν καιρῷ χρείας δοῦναι ἀπόκρισιν.

10 μὴ ἔκκαιε ἄνθρακας ἁμαρτωλοῦ, μὴ ἐμπυρισθῇς ἐν πυρὶ φλογὸς αὐτοῦ. 11 μὴ ἐξαναστῇς ἀπὸ προσώπου ὑβριστοῦ, ἵνα μὴ ἐγκαθίσῃ ὡς ἔνεδρον τῷ στόματί σου. 12 μὴ δανείσῃς ἀνθρώπῳ ἰσχυροτέρῳ σου· καὶ ἐὰν δανείσῃς, ὡς ἀπολωλεκὼς γίνου. 13 μὴ ἐγγυήσῃ ὑπὲρ δύναμίν σου· καὶ ἐὰν ἐγγυήσῃ, ὡς ἀποτείσων φρόντιζε. 14 μὴ δικάζου μετὰ κριτοῦ· κατὰ γὰρ τὴν δόξαν αὐτοῦ κρινοῦσιν αὐτῷ. 15 μετὰ τολμηροῦ μὴ πορεύου ἐν ὁδῷ, ἵνα μὴ βαρύνηται κατὰ σοῦ· αὐτὸς γὰρ κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ ποιήσει, καὶ τῇ ἀφροσύνῃ αὐτοῦ συναπολῇ. 16 μετὰ θυμώδους μὴ ποιήσῃς μάχην καὶ μὴ διαπορεύου μετ᾽ αὐτοῦ τὴν ἔρημον· ὅτι ὡς οὐδὲν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ αἷμα, καὶ ὅπου οὐκ ἔστιν βοήθεια, καταβαλεῖ σε. 17 μετὰ μωροῦ μὴ συμβουλεύου· οὐ γὰρ δυνήσεται λόγον στέξαι. 18 ἐνώπιον ἀλλοτρίου μὴ ποιήσῃς κρυπτόν· οὐ γὰρ γινώσκεις τί τέξεται. 19 παντὶ ἀνθρώπῳ μὴ ἔκφαινε σὴν καρδίαν, καὶ μὴ ἀναφερέτω σοι χάριν.

Abakazi

1 Orhayagalagwa na mukâwe, orhamuhaga enkengêro z’okukujirira kubi. 2 Orhacîhanaga emw’omukazi, wakanabona yekola okukulire. 3 Orhashimbaga omukazi w’ecishungu, wakanagwa omu mirhego yâge^m. 4 Orhakômeraga omukazi mwîmbiza, wakanagwarhwa omu menge gâge. 5 Orhasingirizagya omunyere, wankanahanirwa haguma nâye. 6 Orhacîhiraga omu nfune z’embaraga, yakanakuyusa ebirugu. 7 Orhasingirizagya hoshi-hoshi omu lugo, orhakômeraga n’enra zàhômbire. 8 Omuhya mwinja, orhahîra okamukonolera amasu, orhanahîraga okasingiriza muka bene. Banji barhebirwe n’iranga ly’omukazi, amagene gâbo gayaka nka muliro. 9 Oleke amazâla haguma n’omukazi ogwerhe omu mwâge, omurhima gwâwe gwankanahya n’obwinja bwâge, obone amagene gamakuhira ecîko.

Oku omuntu ayôrha omu bandi

10 Orhalekaga omwîra wa mîra, omuhyahya arhamulushe. Omwira muhyahya, mavu ga cibabe, linda gahole ly’oganywa bwinja. 11 Orhayagalagwa n’okubêrwa kw’omubi, orhamanyiri obuzinda bwâge. 12 Orhakungaga okubêrwa kw’ababi, kengêra oku barhabule bwahanirwa hano igulu. 13 Oyakire omwîsi w’abantu kuli, ntyo ecôba c’olufu cakurhengamwo. N’erhi wankamuyêgêra, omulabe bwinja, omanye akurhenzamwo omûka. Omanye bwinja oku emirhego ekuzonzire, n’oku elugerêro oli. 14 Okomerane mwe n’omulungu wâwe nk’oku onahashire, onakazidôsa abagula ihano. 15 Olonze okukashambâla mweshi n’abantu nkana, n’enshambâlo yâwe eyêrekere irhegeko ly’Ow’Enyanya. 16 Abashinganyanya babe bo bîra mulîra haguma, orhanalimbiraga okurhali kurhînya Nyamuzinda. 17 Bushanja bwa mulenga bukengwa, yehe muntu okulîre olubaga akwânîne abe mulenga omu binwa. 18 Kishiderha kuyôbohwa ayôbohwa eka, na kadegende arhabonwakwo.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 9

1 Μὴ ζήλου γυναῖκα τοῦ κόλπου σου μηδὲ διδάξῃς ἐπὶ σεαυτὸν παιδείαν πονηράν. 2 μὴ δῷς γυναικὶ τὴν ψυχήν σου ἐπιβῆναι αὐτὴν ἐπὶ τὴν ἰσχύν σου. 3 μὴ ὑπάντα γυναικὶ ἑταιριζομένῃ, μήποτε ἐμπέσῃς εἰς τὰς παγίδας αὐτῆς. 4 μετὰ ψαλλούσης μὴ ἐνδελέχιζε, μήποτε ἁλῷς ἐν τοῖς ἐπιχειρήμασιν αὐτῆς. 5 παρθένον μὴ καταμάνθανε, μήποτε σκανδαλισθῇς ἐν τοῖς ἐπιτιμίοις αὐτῆς. 6 μὴ δῷς πόρναις τὴν ψυχήν σου, ἵνα μὴ ἀπολέσῃς τὴν κληρονομίαν σου. 7 μὴ περιβλέπου ἐν ῥύμαις πόλεως καὶ ἐν ταῖς ἐρήμοις αὐτῆς μὴ πλανῶ. 8 ἀπόστρεψον ὀφθαλμὸν ἀπὸ γυναικὸς εὐμόρφου καὶ μὴ καταμάνθανε κάλλος ἀλλότριον· ἐν κάλλει γυναικὸς πολλοὶ ἐπλανήθησαν, καὶ ἐκ τούτου φιλία ὡς πῦρ ἀνακαίεται. 9 μετὰ ὑπάνδρου γυναικὸς μὴ κάθου τὸ σύνολον καὶ μὴ συμβολοκοπήσῃς μετ᾽ αὐτῆς ἐν οἴνῳ, μήποτε ἐκκλίνῃ ἡ ψυχή σου ἐπ᾽ αὐτὴν καὶ τῷ πνεύματί σου ὀλίσθῃς εἰς ἀπώλειαν. 10 Μὴ ἐγκαταλίπῃς φίλον ἀρχαῖον, ὁ γὰρ πρόσφατος οὐκ ἔστιν ἔφισος αὐτῷ· οἶνος νέος φίλος νέος· ἐὰν παλαιωθῇ, μετ᾽ εὐφροσύνης πίεσαι αὐτόν. 11 μὴ ζηλώσῃς δόξαν ἁμαρτωλοῦ· οὐ γὰρ οἶδας τί ἔσται ἡ καταστροφὴ αὐτοῦ. 12 μὴ εὐδοκήσῃς ἐν εὐδοκίᾳ ἀσεβῶν· μνήσθητι ὅτι ἕως ᾅδου οὐ μὴ δικαιωθῶσιν. 13 μακρὰν ἄπεχε ἀπὸ ἀνθρώπου, ὃς ἔχει ἐξουσίαν τοῦ φονεύειν, καὶ οὐ μὴ ὑποπτεύσῃς φόβον θανάτου· κἂν προσέλθῃς, μὴ πλημμελήσῃς, ἵνα μὴ ἀφέληται τὴν ζωήν σου· ἐπίγνωθι ὅτι ἐν μέσῳ παγίδων διαβαίνεις καὶ ἐπὶ ἐπάλξεων πόλεως περιπατεῖς. 14 κατὰ τὴν ἰσχύν σου στόχασαι τοὺς πλησίον καὶ μετὰ σοφῶν συμβουλεύου. 15 μετὰ συνετῶν ἔστω ὁ διαλογισμός σου καὶ πᾶσα διήγησίς σου ἐν νόμῳ ὑψίστου. 16 ἄνδρες δίκαιοι ἔστωσαν σύνδειπνοί σου, καὶ ἐν φόβῳ κυρίου ἔστω τὸ καύχημά σου. 17 ἐν χειρὶ τεχνιτῶν ἔργον ἐπαινεσθήσεται, καὶ ὁ ἡγούμενος λαοῦ σοφὸς ἐν λόγῳ αὐτοῦ. 18 φοβερὸς ἐν πόλει αὐτοῦ ἀνὴρ γλωσσώδης, καὶ ὁ προπετὴς ἐν λόγῳ αὐτοῦ μισηθήσεται.

Abarhegesi

1 Omurhegesi murhimanya kulanga alanga ecihugo omu njira nyinja, n’obukulu bw’omurhimanya bunarhindc bwinja. 2 Oku mwâmi ayimire, kw’anashigwa, n’oku omurhambo ali, kwo n’abantu bâge banahimba. 3 Mwâmi muhwinja, buhanya oku bambali, bukengêre bwa barhegesi buyinamula ecihugo. 4 Nyamuzinda ye nn’oburhegesi bw’igulu, amango abwine go anagoshôla omurhegesi okwânîne. 5 Okubêrwa kw’omuntu emwa Nyamuzinda kurhenga, ye ha abajira amarhegeko irenge.

Okulwîsa obucîbone

6 Oleke okubîkira owinyu akarhinda ciru ankabiha, oleke okuhingira omujina. 7 Obucîbone bugayisa Nyamuzinda n’omuntu, bombi kandi barhabona oku bulyâlya. 8 Ecihugo cinalye ecabo oburhegesi, ohulyâlya, okuniga n’ensaranga birhumire. 9 Cirhuma obudaka n’oluvu bicîbona, n’obwo oku acizine erhi n’obula mîra bwàbayaga? 10 Endwâla y’omujânyi erhumva bufumu, mwâmi ene, irhondo erhi afîre. 11 Owafire gukola munyama gwa bigûku, nsimba na mivunyu. 12 Okuleka Nyamuzinda, n’okurhenzako Lulema omurhima, yo ntangiriro y’ohucîbone. 13 Omurhondêro gw’obucîbone co câha. Bulyala ecâha lyo igwarhiro ly’ohucîbone, n’omwîra waco buhanya alerha eka. Co carhumire Nyamuzinda amuhà obuhane budârhi, amujira busha. 14 Nyamuzinda arhenzize abagale oku ntebe, ahebakwo ahatûdu. 15 Nyamuzinda àkûzire abacîbonyi. n’aha mwabo ahiraho abirhohye. 16 Nyamuzinda ashâbire ebihugo by’amashanja, abishâba kuhika oku ciriba ciri omu idaho. 17 Hali n’amango abimanywire, abishâba lwoshi, abizâza omu igulu birekikengêrwa. 18 Ohucibone burhali bulume, n’obukunizi bw’okuyîrha burhali bw’oku bûko bw’omukazi.

Abantu bakwânîne olukengwa

19 Bûko buhi bukwânîne olukengwa? Bûko bw’omuntu. Bûko buhi bukwaninc olukengwa? Bûko bw’abarhînya Nyamuzi nda. Bûko buhi bukwânîne okugaywa? Bûko bw’omuntu. Bûko buhi bukwânîne okugaywa? Bûko bw’abavuna irhegeko. 20 Omurhegesi anakengwe na bene wâbo, n’abarhînya Nyamuzinda banakuzibwe naye. 21 Okurhînya Nyakasane gw’omurhondêro gw’okuzihwa; obucibone n’obuzibu bw’omurhima gw’omurhondêro gw’okugayaguzibwa. 22 Omugale, omurhonyi, nîsi erhi omukenyi, alimbîre okurhînya Nyamuzinda. 23 Kurhakwânîni okugayaguza omukenyi w’obukengêre, kurhashigânîni kandi okuhâ enkola-maligo okukengwa. 24 Omurhegesi, omucirâmuzi bali bakulu, kukwaninc okubakenga, ci nta mukulu olushire omuntu orhînya Nyamuzinda. 25 Omuja murhimanya anashigwe n’abalengerîre, n’omuntu wayigîrizibwe bwinja arhacîduduma

Obwirhohye n’okuli

26 Omanye wakacîbona bwenge nka oli omu mukolo, omanye wakacîkunga n’obwo oli omu bulagirire. 27 Omuntu wâkola, abe mugale ye mukulu, aba muntu ocîkùnga n’obwo ntyo alâla. 28 Mwana wâni, oîkùnge n’olugero, olole oli wa lugero lunganaci. 29 Omuntu ocîbihire yene, ndi wakamunywêra emizimu? nîsi ndi wankakenga ocîgayire yene? 30 Omukenyi akengerwa murhima gwâge, n’omugale bamukengere ebirugu byâge. 31 Mukenge omu bukenyi, hano agala lyohe kurhi? Mugaywa omu bugale, lyohe hano akena kurhi?

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 10

1 Κριτὴς σοφὸς παιδεύσει τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ ἡγεμονία συνετοῦ τεταγμένη ἔσται. 2 κατὰ τὸν κριτὴν τοῦ λαοῦ οὕτως καὶ οἱ λειτουργοὶ αὐτοῦ, καὶ κατὰ τὸν ἡγούμενον τῆς πόλεως πάντες οἱ κατοικοῦντες αὐτήν. 3 βασιλεὺς ἀπαίδευτος ἀπολεῖ τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ πόλις οἰκισθήσεται ἐν συνέσει δυναστῶν. 4 ἐν χειρὶ κυρίου ἡ ἐξουσία τῆς γῆς, καὶ τὸν χρήσιμον ἐγερεῖ εἰς καιρὸν ἐπ᾽ αὐτῆς. 5 ἐν χειρὶ κυρίου εὐοδία ἀνδρός, καὶ προσώπῳ γραμματέως ἐπιθήσει δόξαν αὐτοῦ. 6 ᾿Επὶ παντὶ ἀδικήματι μὴ μηνιάσῃς τῷ πλησίον καὶ μὴ πρᾶσσε μηδὲν ἐν ἔργοις ὕβρεως. 7 μισητὴ ἔναντι κυρίου καὶ ἀνθρώπων ὑπερηφανία, καὶ ἐξ ἀμφοτέρων πλημμελὴς ἡ ἀδικία. 8 βασιλεία ἀπὸ ἔθνους εἰς ἔθνος μετάγεται διὰ ἀδικίας καὶ ὕβρεις καὶ χρήματα. 9 τί ὑπερηφανεύεται γῆ καὶ σποδός; ὅτι ἐν ζωῇ ἔρριψα τὰ ἐνδόσθια αὐτοῦ. 10 μακρὸν ἀρρώστημα, σκώπτει ἰατρός· καὶ βασιλεὺς σήμερον, καὶ αὔριον τελευτήσει. 11 ἐν γὰρ τῷ ἀποθανεῖν ἄνθρωπον κληρονομήσει ἑρπετὰ καὶ θηρία καὶ σκώληκας. 12 ᾿Αρχὴ ὑπερηφανίας ἀνθρώπου ἀφίστασθαι ἀπὸ κυρίου, καὶ ἀπὸ τοῦ ποιήσαντος αὐτὸν ἀπέστη ἡ καρδία αὐτοῦ. 13 ὅτι ἀρχὴ ὑπερηφανίας ἁμαρτία, καὶ ὁ κρατῶν αὐτῆς ἐξομβρήσει βδέλυγμα· διὰ τοῦτο παρεδόξασεν κύριος τὰς ἐπαγωγὰς καὶ κατέστρεψεν εἰς τέλος αὐτούς. 14 θρόνους ἀρχόντων καθεῖλεν ὁ κύριος καὶ ἐκάθισεν πραεῖς ἀντ᾽ αὐτῶν· 15 ῥίζας ἐθνῶν ἐξέτιλεν ὁ κύριος καὶ ἐφύτευσεν ταπεινοὺς ἀντ᾽ αὐτῶν· 16 χώρας ἐθνῶν κατέστρεψεν ὁ κύριος καὶ ἀπώλεσεν αὐτὰς ἕως θεμελίων γῆς· 17 ἐξῆρεν ἐξ αὐτῶν καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς καὶ κατέπαυσεν ἀπὸ γῆς τὸ μνημόσυνον αὐτῶν. 18 οὐκ ἔκτισται ἀνθρώποις ὑπερηφανία οὐδὲ ὀργὴ θυμοῦ γεννήμασιν γυναικῶν. 19 Σπέρμα ἔντιμον ποῖον; σπέρμα ἀνθρώπου. σπέρμα ἔντιμον ποῖον; οἱ φοβούμενοι τὸν κύριον. σπέρμα ἄτιμον ποῖον; σπέρμα ἀνθρώπου. σπέρμα ἄτιμον ποῖον; οἱ παραβαίνοντες ἐντολάς. 20 ἐν μέσῳ ἀδελφῶν ὁ ἡγούμενος αὐτῶν ἔντιμος, καὶ οἱ φοβούμενοι κύριον ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ. 21 22 πλούσιος καὶ ἔνδοξος καὶ πτωχός, τὸ καύχημα αὐτῶν φόβος κυρίου. 23 οὐ δίκαιον ἀτιμάσαι πτωχὸν συνετόν, καὶ οὐ καθήκει δοξάσαι ἄνδρα ἁμαρτωλόν. 24 μεγιστὰν καὶ κριτὴς καὶ δυνάστης δοξασθήσεται, καὶ οὐκ ἔστιν αὐτῶν τις μείζων τοῦ φοβουμένου τὸν κύριον. 25 οἰκέτῃ σοφῷ ἐλεύθεροι λειτουργήσουσιν, καὶ ἀνὴρ ἐπιστήμων οὐ γογγύσει. 26 Μὴ σοφίζου ποιῆσαι τὸ ἔργον σου καὶ μὴ δοξάζου ἐν καιρῷ στενοχωρίας σου. 27 κρείσσων ἐργαζόμενος καὶ περισσεύων ἐν πᾶσιν ἢ περιπατῶν δοξαζόμενος καὶ ἀπορῶν ἄρτων. 28 τέκνον, ἐν πραΰτητι δόξασον τὴν ψυχήν σου καὶ δὸς αὐτῇ τιμὴν κατὰ τὴν ἀξίαν αὐτῆς. 29 τὸν ἁμαρτάνοντα εἰς τὴν ψυχὴν αὐτοῦ τίς δικαιώσει; καὶ τίς δοξάσει τὸν ἀτιμάζοντα τὴν ζωὴν αὐτοῦ; 30 πτωχὸς δοξάζεται δι᾽ ἐπιστήμην αὐτοῦ, καὶ πλούσιος δοξάζεται διὰ τὸν πλοῦτον αὐτοῦ. 31 ὁ δεδοξασμένος ἐν πτωχείᾳ, καὶ ἐν πλούτῳ ποσαχῶς; καὶ ὁ ἄδοξος ἐν πλούτῳ, καὶ ἐν πτωχείᾳ ποσαχῶς;

^a1.0 Ngasi habulisire omulongo omu LXX, rhuli rhwahazâbûla n’oburhabâle bwa Vulgata (https:www.academic-bible.com/en/online-bibles/biblia-sacra-vulgata/read-the-bible-text/bibel/text/lesen/stelle/43/220001/229999/ch/549aad1a89fa5e1a4109a70598f4606e/) na Ebibliya Ntagatifu, Verbum Bible, Kinshasa, 1992

^b1.1 Olwîko lw’omuzi gw’oburhimanya ndi ogumanyire, Nyamuzinda yene oyishi ebyâge, yênène onabimanyisa abalonzize: Iola Ayu 28, 12-28.

^c1.11 Okurhînya Nyamuzinda kurhali kurhînya kwa bwôba, ntemu ya kumuyâka, ci kurhînya kwa bukenge, kula omuntu arhînya ababusi bage, erhi nnawâbo n’obwo abazigire, bulya ahali nkulwe, harhakulwa.

^d1.30 nani nacîsêza, nacîshwêkerera n’emisi yoshi nti kuhika mpindule eci citahu, kuli kuderha oku ecitabu c’Oburhimanya cali ciyandike omu ciherbraniya, hali abaderha oku babwine ehisharhi hya kulico omu cihebraniya aha Masada, hofi n’Enyanja y’Omunyu.

^e2.16 Amarhegeko: omuntu ozigira Nyamuzinda arharhama acidôsa mpu kàshimba irhegeko lirebe erhi nanga, bulya okuzigira Nyamuzinda n’okumuyumva byo biguma.

^f3.18 Ly’arhona emwa Nyamuzinda: omukulu walonza okusîmîsa Nyamuzinda abe mwirhohye, amanye endalwe y’obukulu: Iola Mt 20, 26-28.

^g3.26 Kunazâze ebyâha: ojira bwinja bundi ajirwa, omuntu ojirira owâbo aminja Nyamuzinda orhumire, naye Nyamuzinda amubabalira, Iola 1 Pt 4,8. 4.

^h4.11 Ababulonza: Oburhimanya budesirwe nka muntu, Iola Mig 1,25; 8,12; Lk 7,35.

ⁱ5.1 5, 1: Lola 11, 24; Lk 12, 15-21.

^j7.11 Owamuhebagakwo: hali amango Nyamuzinda arhangula omuntu n’amalibuko, Iola Ayubu.

^k7.21 Obuhuru bwage: omuja ocîkenzire akwânîne alolwe nk’abandi bantu, ahabwe okuba ntagengwa kwâge nk’akola amanyire obuhuru co cici. Lola Filemoni.

^l7.22 7. 22: Amasô: masô ga bintu, nkafu, bihuzi…

Embuga: galangala erhi na malunde

1 Omukenyi nk’ali murhimanya, irhwe ayînamula, n’ekarhî k’abakulu abwârhala. 2 Orhakùngiraga omuntu mubi obulî, orhanagayiraga omuntu amagala manyi. 3 Olujuci luba lunyi omu bibalala ci ebi lujira birhahimwa bununu. 4 Orhalimbiraga emyambalo yâwe, orhacîbonaga bamakukùnga: bulya emikolo ya Nyamuzinda erhahimwa bwinja, ci kwone eri mifulike omu masù g’abantu. 5 Kanji abâmi barhenzibwe oku ntebe, n’ecigolo cayambala ishungwe lyâbo. 6 Kanji baciri-rnisi bayandazibwe burhaba, na bannahano bakulu bashuba bashizi.

Okugerêreza n’okuyisha bunyi-bunyi

7 Orhaganyagya embere orhangule bwinja, gerêreza burhanzi, obuliganya. 8 Orhashuzagya orhanaciyumva, orhatwiraga owinyu omu binwa. 9 Orhakalihiraga olubanja lurhakuyerekîri. orhajâga omu ntambala y’abanya-byâha. 10 Mwana wâni, oleke okuhambalikanya emanja, zikalugirira orhazifume, ciru wankalibirha, orhashegûke, n’okuyâka kurhakufumye. 11 Abacîkanangula ho bali: barhame, balibirhe, ci oku balibisire, kwo n’emunda baja yabayâka.

Okulangalira Nyamuzinda

12 Hali abazamba bahûna oburhabâle: bakenyi ba birugu ci bakenyi bagale, Nyamuzinda kurhonya abarhonya, anabayînamule omu buligo bwâbo. 13 Nyamuzinda anarhume bashubiyînamula amalanga, abandi hasômerwe obwo. 14 Aminja n’amabi, akalamo n’olufu, obukenyi n’obugale byoshi emwa Nyamuzinda birhenga. 15 Obushinganyanya. obwenge n’okumanya irhegeko rhubihâbwa na Nyakasane, obuzigire n’ebijiro binja byoshi emwâge birhenga, 16 isirhe n’obumînya byalemeragwa abanya-byâha, banyankola-maligo, obuhanya buli bwâbo. 17 Enshokano za Nyamuzinda zishohôlwa n’ahamukunda, n’oburhonyi bwâge bubalusize ensiku zoshi. 18 Hali abantu bagala erhi kubîkirira okujinika kurhumire, lolaga oluhembo lwâboⁿ: 19 Olusiku baderha, erhi: «Nakarhamukaga, birhali binyi ebi, nâlamira aha», barhamanyiri nsiku inga zisigîre: bàbisiga, bafe , abandi babirye. 20 Mwana wâni, ocisêgereze oku mukolo gwâwe, okazigushîbirira, olinde oshosihaliramwo. 21 Orhayâgalagwa n’emikolo y’omunya-byâha, ocîkubagire Nyamuzinda, osêre oku mukolo gwâwe. Bulya kuli kulembu emwa Nyamuzinda, okugaza omukenyi bunobuno, mwa kano kanya. 22 Omugisho gwa Nyamuzinda lwo luhembo lw’omuntu omurhînya, kano kanya, omugisho gwa Nyamuzinda gwamanajako obwâso. 23 Orhaderhaga, erhi: «Bici ndagirirekwo? kurhenga ene, ebyâni biri binganaci bulya?» 24 Orhaderhaga, erhi: «Ka ntakola mugale, kurhi naciba?» 25 Olusiku lw’iragi omuntu arhakengêra amalibuko, n’olusiku lw’obuhanya, omuntu anayibagire iragi. 26 Kwo kuderha oku, emwa Nyamuzinda, kuli kulembu, olusiku lw’okufù, anahembe ngasi muntu nk’oku ebijiro byâge binali. 27 Hisanzi hitya hya malibuko hinayibagize obwîgusi, n’omu kanya kazinda k’omuntu mwo emikolo yage ebonekera. 28 Orhakùngaga iragi ly’owundi anacizine, bulya omuntu amanyirwa aha buzinda bwâge^o.

Okucilanga oku mubi

29 Enyumpa yâwe erhabaga ishubûkiro lya ngasi yeshi, bulya amenge g’omubî gali manji. 30 Kula bagwârha enkwale, bayihira omu irhonga, kwo guli omurhima gw’omucîbonyi, ye mujishamba walinda oku wafa. 31 Omunywcsi anahindule chinja hihi, n’ehinja hirhabula ishembo emund’ali. 32 Isasi ly’omuliro linayâse ecibêye, omubî anaîbundike àkol’alingihuma omuko. 33 Omanye omubî bulya ye kabindi-afunikira-obubî, omanye akuhirakwo akafinjo. 34 Ow’e,buga omuhire aha mwawe, kuyôkêra ohayôkire, wabona oku akukoza oku ba-aha-mwâwe.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 11

1 σοφία ταπεινοῦ ἀνυψώσει κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐν μέσῳ μεγιστάνων καθίσει αὐτόν. 2 Μὴ αἰνέσῃς ἄνδρα ἐν κάλλει αὐτοῦ καὶ μὴ βδελύξῃ ἄνθρωπον ἐν ὁράσει αὐτοῦ. 3 μικρὰ ἐν πετεινοῖς μέλισσα, καὶ ἀρχὴ γλυκασμάτων ὁ καρπὸς αὐτῆς. 4 ἐν περιβολῇ ἱματίων μὴ καυχήσῃ καὶ ἐν ἡμέρᾳ δόξης μὴ ἐπαίρου· ὅτι θαυμαστὰ τὰ ἔργα κυρίου, καὶ κρυπτὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ ἀνθρώποις. 5 πολλοὶ τύραννοι ἐκάθισαν ἐπὶ ἐδάφους, ὁ δὲ ἀνυπονόητος ἐφόρεσεν διάδημα. 6 πολλοὶ δυνάσται ἠτιμάσθησαν σφόδρα, καὶ ἔνδοξοι παρεδόθησαν εἰς χεῖρας ἑτέρων.

7 Πρὶν ἐξετάσῃς, μὴ μέμψῃ· νόησον πρῶτον καὶ τότε ἐπιτίμα. 8 πρὶν ἢ ἀκοῦσαι μὴ ἀποκρίνου καὶ ἐν μέσῳ λόγων μὴ παρεμβάλλου. 9 περὶ πράγματος, οὗ οὐκ ἔστιν σοι χρεία, μὴ ἔριζε καὶ ἐν κρίσει ἁμαρτωλῶν μὴ συνέδρευε. 10 Τέκνον, μὴ περὶ πολλὰ ἔστωσαν αἱ πράξεις σου· ἐὰν πληθύνῃς, οὐκ ἀθῳωθήσῃ· καὶ ἐὰν διώκῃς, οὐ μὴ καταλάβῃς· καὶ οὐ μὴ ἐκφύγῃς διαδράς. 11 ἔστιν κοπιῶν καὶ πονῶν καὶ σπεύδων, καὶ τόσῳ μᾶλλον ὑστερεῖται.

12 ἔστιν νωθρὸς προσδεόμενος ἀντιλήμψεως, ὑστερῶν ἰσχύι καὶ πτωχείᾳ περισσεύει· καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ κυρίου ἐπέβλεψαν αὐτῷ εἰς ἀγαθά, καὶ ἀνώρθωσεν αὐτὸν ἐκ ταπεινώσεως αὐτοῦ 13 καὶ ἀνύψωσεν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ ἀπεθαύμασαν ἐπ᾽ αὐτῷ πολλοί. 14 ἀγαθὰ καὶ κακά, ζωὴ καὶ θάνατος, πτωχεία καὶ πλοῦτος παρὰ κυρίου ἐστίν. 15 16 17 δόσις κυρίου παραμένει εὐσεβέσιν, καὶ ἡ εὐδοκία αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα εὐοδωθήσεται. 18 ἔστιν πλουτῶν ἀπὸ προσοχῆς καὶ σφιγγίας αὐτοῦ, καὶ αὕτη ἡ μερὶς τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ· 19 ἐν τῷ εἰπεῖν αὐτόν Εὗρον ἀνάπαυσιν καὶ νῦν φάγομαι ἐκ τῶν ἀγαθῶν μου, καὶ οὐκ οἶδεν τίς καιρὸς παρελεύσεται καὶ καταλείψει αὐτὰ ἑτέροις καὶ ἀποθανεῖται. 20 Στῆθι ἐν διαθήκῃ σου καὶ ὁμίλει ἐν αὐτῇ καὶ ἐν τῷ ἔργῳ σου παλαιώθητι.

21 μὴ θαύμαζε ἐν ἔργοις ἁμαρτωλοῦ, πίστευε δὲ κυρίῳ καὶ ἔμμενε τῷ πόνῳ σου· ὅτι κοῦφον ἐν ὀφθαλμοῖς κυρίου διὰ τάχους ἐξάπινα πλουτίσαι πένητα. 22 εὐλογία κυρίου ἐν μισθῷ εὐσεβοῦς, καὶ ἐν ὥρᾳ ταχινῇ ἀναθάλλει εὐλογίαν αὐτοῦ. 23 μὴ εἴπῃς Τίς ἐστίν μου χρεία, καὶ τίνα ἀπὸ τοῦ νῦν ἔσται μου τὰ ἀγαθά; 24 μὴ εἴπῃς Αὐτάρκη μοί ἐστιν, καὶ τί ἀπὸ τοῦ νῦν κακωθήσομαι; 25 ἐν ἡμέρᾳ ἀγαθῶν ἀμνησία κακῶν, καὶ ἐν ἡμέρᾳ κακῶν οὐ μνησθήσεται ἀγαθῶν· 26 ὅτι κοῦφον ἔναντι κυρίου ἐν ἡμέρᾳ τελευτῆς ἀποδοῦναι ἀνθρώπῳ κατὰ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ. 27 κάκωσις ὥρας ἐπιλησμονὴν ποιεῖ τρυφῆς, καὶ ἐν συντελείᾳ ἀνθρώπου ἀποκάλυψις ἔργων αὐτοῦ. 28 πρὸ τελευτῆς μὴ μακάριζε μηδένα, καὶ ἐν τέκνοις αὐτοῦ γνωσθήσεται ἀνήρ.

29 Μὴ πάντα ἄνθρωπον εἴσαγε εἰς τὸν οἶκόν σου· πολλὰ γὰρ τὰ ἔνεδρα τοῦ δολίου. 30 πέρδιξ θηρευτὴς ἐν καρτάλλῳ, οὕτως καρδία ὑπερηφάνου, καὶ ὡς ὁ κατάσκοπος ἐπιβλέπει πτῶσιν· 31 τὰ γὰρ ἀγαθὰ εἰς κακὰ μεταστρέφων ἐνεδρεύει καὶ ἐν τοῖς αἱρετοῖς ἐπιθήσει μῶμον. 32 ἀπὸ σπινθῆρος πυρὸς πληθύνεται ἀνθρακιά, καὶ ἄνθρωπος ἁμαρτωλὸς εἰς αἷμα ἐνεδρεύει. 33 πρόσεχε ἀπὸ κακούργου, πονηρὰ γὰρ τεκταίνει, μήποτε μῶμον εἰς τὸν αἰῶνα δῷ σοι. 34 ἐνοίκισον ἀλλότριον, καὶ διαστρέψει σε ἐν ταραχαῖς καὶ ἀπαλλοτριώσει σε τῶν ἰδίων σου.

Aminja

1 Okajira aminja, omanye na ndi ogajirire, galeke okuhera busha. 2 Aminja. ogajirire omuntu orhînya Nyamuzinda, bulya akugalulirago, yene erhi Nyamuzinda . 3 Orhajiriraga entagoyola omu bubi aminja, n’omuntu orhakwîrirwa okujira ehy’obuzigire. 4 Ohe omuntu ozigira Nyamuzinda, oleke enkola-maligo, orhayirhabâlaga. 5 Aminja ogajirire omwirhohye, oleke cîbone ojacira Nyamuzinda. Omuyime ciru ebi alya, orhamuhâga, ankanakulenga misi; bulya omunkwa gwâge mabî kabiri, oku minja goshi wamujirire. 6 Ciru Nyamuzinda naye arhabona oku banya-byâha, ababî kuhana abahana. 7 Ohe omuntu mwinja, oleke omubî.

Abîra n’abarhali bo

8 Amango oli mugale, kuli kuzibu okumanya omwîra w’okuli, ci linda okene, omushombanyi arhacifulike. 9 Amango omuntu ali omu iragi, abashombanyi bage banadikîrire, hano ajâkwo obuhanya, ciru n’omwîra anamuyâke. 10 Orhacîkubagiraga omushomhanyi, kul’ecûma cijâkwo engisha, kwo n’obubî bwâge buli, 11 Ciru akacirhohya akanayisha abunda-bunda, omanye orhacîkubagiragaye. Omuyôrhekwo kula bakombeza ecilolero, kengêra oku engisha zâge zirhayimangirhenge. 12 Orhamuhiraga hofi nawe, bulya anakurhenzaho, ahaje. Orhamubwarhazagya ekulyo kwâwe, bulya anakunyaga entebe, obone buzinda ly’okola wayumva ebinwa byâni, ociyunjuze obwo, aka kanwa okakengêre. 13 Mbwira ndi wakabêra omugwasi w’enjoka lukogo nka yamamuluma, erhi ndi wankalubêra abaja balwisa ebiryanyi? 14 Kwo biri ntyo oku muntu oyinjibana omubî, n’oshangîra obubî bwâge. 15 Amango ociyimanzire buzibu, arhankacîyerekana, oleke obe nka warherera obone oku akujira. 16 Omumînya anajire ebinwa by’olubohôlolo, ci emurhima gwage bulyo bwa kukukweha omu nyenga adwirhe alonza. Omubisha anarhoze emirenge, ci amango ahashire, arhashukira. 17 Amango olikwo obuhanya, onamubone ye murhanzi, omanye mpu kurhabâla ali, n’obwo kuholêreza. 18 Anadunde irhwe, akome na kagasha, ci arhahundmula binwa, n’obusu bwâge nzinzibalè.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 12

1 ᾿Εὰν εὖ ποιῇς, γνῶθι τίνι ποιεῖς, καὶ ἔσται χάρις τοῖς ἀγαθοῖς σου. 2 εὖ ποίησον εὐσεβεῖ, καὶ εὑρήσεις ἀνταπόδομα, καὶ εἰ μὴ παρ᾽ αὐτοῦ, ἀλλὰ παρὰ τοῦ ὑψίστου. 3 οὐκ ἔσται ἀγαθὰ τῷ ἐνδελεχίζοντι εἰς κακὰ καὶ τῷ ἐλεημοσύνην μὴ χαριζομένῳ. 4 δὸς τῷ εὐσεβεῖ καὶ μὴ ἀντιλάβῃ τοῦ ἁμαρτωλοῦ. 5 εὖ ποίησον ταπεινῷ καὶ μὴ δῷς ἀσεβεῖ· ἐμπόδισον τοὺς ἄρτους αὐτοῦ καὶ μὴ δῷς αὐτῷ, ἵνα μὴ ἐν αὐτοῖς σε δυναστεύσῃ· διπλάσια γὰρ κακὰ εὑρήσεις ἐν πᾶσιν ἀγαθοῖς, οἷς ἂν ποιήσῃς αὐτῷ. 6 ὅτι καὶ ὁ ὕψιστος ἐμίσησεν ἁμαρτωλοὺς καὶ τοῖς ἀσεβέσιν ἀποδώσει ἐκδίκησιν. 7 δὸς τῷ ἀγαθῷ καὶ μὴ ἀντιλάβῃ τοῦ ἁμαρτωλοῦ. 8 Οὐκ ἐκδικηθήσεται ἐν ἀγαθοῖς ὁ φίλος, καὶ οὐ κρυβήσεται ἐν κακοῖς ὁ ἐχθρός. 9 ἐν ἀγαθοῖς ἀνδρὸς οἱ ἐχθροὶ αὐτοῦ ἐν λύπῃ, καὶ ἐν τοῖς κακοῖς αὐτοῦ καὶ ὁ φίλος διαχωρισθήσεται. 10 μὴ πιστεύσῃς τῷ ἐχθρῷ σου εἰς τὸν αἰῶνα· ὡς γὰρ ὁ χαλκὸς ἰοῦται, οὕτως ἡ πονηρία αὐτοῦ· 11 καὶ ἐὰν ταπεινωθῇ καὶ πορεύηται συγκεκυφώς, ἐπίστησον τὴν ψυχήν σου καὶ φύλαξαι ἀπ᾽ αὐτοῦ καὶ ἔσῃ αὐτῷ ὡς ἐκμεμαχὼς ἔσοπτρον καὶ γνώσῃ ὅτι οὐκ εἰς τέλος κατίωσεν. 12 μὴ στήσῃς αὐτὸν παρὰ σεαυτῷ, μὴ ἀνατρέψας σε στῇ ἐπὶ τὸν τόπον σου· μὴ καθίσῃς αὐτὸν ἐκ δεξιῶν σου, μήποτε ζητήσῃ τὴν καθέδραν σου καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων ἐπιγνώσῃ τοὺς λόγους μου καὶ ἐπὶ τῶν ῥημάτων μου κατανυγήσῃ. 13 τίς ἐλεήσει ἐπαοιδὸν ὀφιόδηκτον καὶ πάντας τοὺς προσάγοντας θηρίοις; 14 οὕτως τὸν προσπορευόμενον ἀνδρὶ ἁμαρτωλῷ καὶ συμφυρόμενον ἐν ταῖς ἁμαρτίαις αὐτοῦ. 15 ὥραν μετὰ σοῦ διαμενεῖ, καὶ ἐὰν ἐκκλίνῃς, οὐ μὴ καρτερήσῃ. 16 καὶ ἐν τοῖς χείλεσιν αὐτοῦ γλυκανεῖ ὁ ἐχθρὸς καὶ ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ βουλεύσεται ἀνατρέψαι σε εἰς βόθρον· ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ δακρύσει ὁ ἐχθρός, καὶ ἐὰν εὕρῃ καιρόν, οὐκ ἐμπλησθήσεται ἀφ᾽ αἵματος. 17 κακὰ ἐὰν ὑπαντήσῃ σοι, εὑρήσεις αὐτὸν πρότερον ἐκεῖ σου, καὶ ὡς βοηθῶν ὑποσχάσει πτέρναν σου· 18 τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ κινήσει καὶ ἐπικροτήσει ταῖς χερσὶν αὐτοῦ καὶ πολλὰ διαψιθυρίσει καὶ ἀλλοιώσει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ.

Okuja haguma n’abinyu

1 Omuntu akahuma oku bulembo, bunamunanîrekwo, n’okômera omucîbonyi anamushushe. 2 Orhabarhulaga omuzigo orhagale, orhayinjibanaga omuzibu n’omugale kulusha we. Cici cankarhuma wahira enyungu y’ibumba haguma n’ey’ecûma? n’obwo erhi zankahukulana, ey’ibumba yanabereka? 3 Omugale anahe amanyagana abulinalîmbirana, omukenyi ananyagwe ehyâge, abulihisengera. 4 Omugale amango omukwânîne anakukolêse. n’amango wamanyihya obushiru anakujandike, 5 amango ocigwerhe ehyawe, buciri bwîra, ci erhi analinzire, buzira nshonyi, mpu akunyagehyo. 6 Amango alagirire oku burhabâle bwâwe, anakurhonye, akuyereke amasheka, olangalire, akubwire ebinwa binja, mpu: «bici olagîrîrekwo?» 7 Kurhâhanga arhakubonêsa nshonyi hano akol’agaba, ciru anakunyage kabiri-kasharhu, na buzinda akuhe ebinioko. Hano akulangira, akuyâke, adunde irhwe acîzongere. 8 Omanye orharhebagwa, balekikubonêsa nshonyi erhi buhwinja bwâwe burhuma. 9 Okabona omugale akuhamagala, onabe nk’orhumvîrhi, wabona oku akuyimbîrira. 10 Orhacîhunikaga bulya banakugalula nyuma, kandi orhabêraga kuli bwenene bulya banakuyîbagira. 11 Orhakômeraga omugale, omanye ebinwa byâge binji-binji. Ebinwa byâge binji-binji byo biri bya murhego, oku ali mpu ashagalusire, n’obwo alikwo akuyenja. 12 Omanye omurhûnzi w’ebinwa, arhakushurhîsa, akushwekêse. 13 Omanye-omanye, bulya obuhanya bukulusize omu njira. 14 Erhi wankayumva okwo amango ol’iro, onazûke; omu kalamo kâwe koshi, ozigire Nyakasane onamuyakûze akuciza.

Omugale n’omukenyi

15 Ngasi cintu cizîne coshi cisîma ecâbo, na ngasi muntu kwo n’okwo. 16 Ensimba erhahambarha erhali ya bûko bwâyo, n’omuntu naye wâbo muntu ayinjibana. 17 K’onabwine oku eciryanyi cakayumvanya n’omwana-buzi? omuntu mubî n’orhînya Nyamuzinda, nabo kwo na kuguma. 18 K’onabwine oku omurhûla gwankaba ekarhî ka mpunga n’akabwa? kwo-na-kuguma nta murhûla ekarhi k’omugale n’omukenyi. 19 Ensimha nto byo biryo by’entale emuzirhu, ntyo, abakenyi yo minyama y’abagale. 20 Emw’omucîbonyi obwirhohye kuli kushûbuka, ntyo, omugale naye arhabona oku mukenyi. 21 Omugale abe nk’asarhala kwone, abîra hage banamugwarhirire, ow’obuligo akahirima, ciru n’abîra bage banamusige. 22 Omugale àkasarhala, banamugwarhirire banji, akaderha ebirhali byo, banakongôrheze. Ow’obuligo akasârhala, banamulongôze, na ciru akaderha ebinwa binja, barhabihiramwo izu. 23 Omugale akabumbula akanwa, boshi banahwekêre, n’akanwa kâge kamanyikane hoshi-hoshi. Omukenyi akabumbula akanwa, banaderhe, mpu: «hya ngahi ehi?». Akasârhala banamususunike oku idaho. 24 Obugale buli bwinja nka burhalikwo câha, omu iderha ly’enkola-maligo obukenyi buli bubî. 25 Murhima guhà omuntu iranga, gulijire linja erhi libî. 26 Omurhima mwinja bwo na busù bwinja, okusinga emigani guba mukolo muzibu.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 13

1 ῾Ο ἁπτόμενος πίσσης μολυνθήσεται, καὶ ὁ κοινωνῶν ὑπερηφάνῳ ὁμοιωθήσεται αὐτῷ. 2 βάρος ὑπὲρ σὲ μὴ ἄρῃς καὶ ἰσχυροτέρῳ σου καὶ πλουσιωτέρῳ μὴ κοινώνει. τί κοινωνήσει χύτρα πρὸς λέβητα; αὕτη προσκρούσει, καὶ αὕτη συντριβήσεται. 3 πλούσιος ἠδίκησεν, καὶ αὐτὸς προσενεβριμήσατο· πτωχὸς ἠδίκηται, καὶ αὐτὸς προσδεηθήσεται. 4 ἐὰν χρησιμεύσῃς, ἐργᾶται ἐν σοί· καὶ ἐὰν ὑστερήσῃς, καταλείψει σε. 5 ἐὰν ἔχῃς, συμβιώσεταί σοι καὶ ἀποκενώσει σε, καὶ αὐτὸς οὐ πονέσει. 6 χρείαν ἔσχηκέν σου, καὶ ἀποπλανήσει σε καὶ προσγελάσεταί σοι καὶ δώσει σοι ἐλπίδα· λαλήσει σοι καλὰ καὶ ἐρεῖ Τίς ἡ χρεία σου; 7 καὶ αἰσχυνεῖ σε ἐν τοῖς βρώμασιν αὐτοῦ, ἕως οὗ ἀποκενώσῃ σε δὶς ἢ τρίς, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων καταμωκήσεταί σου· μετὰ ταῦτα ὄψεταί σε καὶ καταλείψει σε καὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ κινήσει ἐπὶ σοί. 8 πρόσεχε μὴ ἀποπλανηθῇς καὶ μὴ ταπεινωθῇς ἐν ἀφροσύνῃ σου. 9 Προσκαλεσαμένου σε δυνάστου ὑποχωρῶν γίνου, καὶ τόσῳ μᾶλλόν σε προσκαλέσεται· 10 μὴ ἔμπιπτε, μὴ ἀπωσθῇς, καὶ μὴ μακρὰν ἀφίστω, ἵνα μὴ ἐπιλησθῇς. 11 μὴ ἔπεχε ἰσηγορεῖσθαι μετ᾽ αὐτοῦ καὶ μὴ πίστευε τοῖς πλείοσιν λόγοις αὐτοῦ· ἐκ πολλῆς γὰρ λαλιᾶς πειράσει σε καὶ ὡς προσγελῶν ἐξετάσει σε. 12 ἀνελεήμων ὁ μὴ συντηρῶν λόγους καὶ οὐ μὴ φείσηται περὶ κακώσεως καὶ δεσμῶν. 13 συντήρησον καὶ πρόσεχε σφοδρῶς, ὅτι μετὰ τῆς πτώσεώς σου περιπατεῖς. 14

15 Πᾶν ζῷον ἀγαπᾷ τὸ ὅμοιον αὐτῷ καὶ πᾶς ἄνθρωπος τὸν πλησίον αὐτοῦ· 16 πᾶσα σὰρξ κατὰ γένος συνάγεται, καὶ τῷ ὁμοίῳ αὐτοῦ προσκολληθήσεται ἀνήρ. 17 τί κοινωνήσει λύκος ἀμνῷ; οὕτως ἁμαρτωλὸς πρὸς εὐσεβῆ. 18 τίς εἰρήνη ὑαίνῃ πρὸς κύνα; καὶ τίς εἰρήνη πλουσίῳ πρὸς πένητα; 19 κυνήγια λεόντων ὄναγροι ἐν ἐρήμῳ· οὕτως νομαὶ πλουσίων πτωχοί. 20 βδέλυγμα ὑπερηφάνῳ ταπεινότης· οὕτως βδέλυγμα πλουσίῳ πτωχός. 21 πλούσιος σαλευόμενος στηρίζεται ὑπὸ φίλων, ταπεινὸς δὲ πεσὼν προσαπωθεῖται ὑπὸ φίλων. 22 πλουσίου σφαλέντος πολλοὶ ἀντιλήμπτορες· ἐλάλησεν ἀπόρρητα, καὶ ἐδικαίωσαν αὐτόν. ταπεινὸς ἔσφαλεν, καὶ προσεπετίμησαν αὐτῷ· ἐφθέγξατο σύνεσιν, καὶ οὐκ ἐδόθη αὐτῷ τόπος. 23 πλούσιος ἐλάλησεν, καὶ πάντες ἐσίγησαν καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ ἀνύψωσαν ἕως τῶν νεφελῶν. πτωχὸς ἐλάλησεν καὶ εἶπαν Τίς οὗτος; κἂν προσκόψῃ, προσανατρέψουσιν αὐτόν. 24 ἀγαθὸς ὁ πλοῦτος, ᾧ μή ἐστιν ἁμαρτία, καὶ πονηρὰ ἡ πτωχεία ἐν στόματι ἀσεβοῦς. 25 Καρδία ἀνθρώπου ἀλλοιοῖ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ, ἐάν τε εἰς ἀγαθὰ ἐάν τε εἰς κακά. 26 ἴχνος καρδίας ἐν ἀγαθοῖς πρόσωπον ἱλαρόν, καὶ εὕρεσις παραβολῶν διαλογισμοὶ μετὰ κόπων.

lragi ly’okuli

1 Iragi ly’omuntu orhasagijira ecâha omu nderho, n’orhayumva omurhima gw’ebyâha byâge gwamulya. 2 Iragi lyâge omuntu orhacîtumuzizi cici, omuntu orharhiba murhima.

Okuyâgalwa n’obujinisi

3 Obugale burhakwânana nshahu, n’oku muntu w’amagene, ebirugu binji birigi bya cici? 4 Ohaka n’ishali lyamuyîrha, bandi ahakira, ebyâge byalîbwa n’abandi. 5 Owaciyîrha yene, ndi akaciza? owayôboha ciru okuhuma oku byâge. 6 Nta mwîsi mubî kulusha ocîyîrha yene, lwo luhembo lw’okumînya kwâge. 7 Okujira aminja kwâge kunabe nka kuhugwa, buzinda anayêrekane obumînya bwage. 8 Ali mumînya omuntu w’amasu g’oluhubo, kukengula akengula n’okugayaguza abandi. 9 Omuyâgalwa arhasîma ehi agwerhe, amagene kuyumya gayumya omurhima. 10 Omujinisi arhalîka bulye, n’amêza gâge cizombo. 11 Mwana wâni, nk’ogwerhe onalye, orhule na Nyamuzinda entûlo ahûnyire. 12 Orhayibagiraga oku olufu omu njira luli, n’oku omulâli gw’ab’ekuzimu ntâye osagikubwirago. 13 Ojirire abîra bawe aminja oku orhacifa, ohâne nk’oku onahashire. 14 Orhalahiraga iragi lya buno, orhanenaga ehinja omurhima gucifinjire. 15 Kâli obugale bwâwe bandi wabusigire? n’ebirugu byâwe kâli iragi lyâbigaba? 16 Ohûne, onahâbwe. osîme, arhali ekuzimu yo balongeza obusîme. 17 Ngasi mubiri kwo gukoya nka bwikunje, okufa liri irhegeko ly’ensiku n’amango. 18 Kul’obona orhwasi rhw’omurhi gujagalire, rhurhaliholoka rhurhali shoga, kwo n’amaburhwa g’omubiri, n’omu gali, oku baguma bafà abandi bâburhwa. 19 Ngasi bushanja bukoya kuhwa bunahwa, na nnabwo bombi bagendanwa.

Iragi ly’omuntu murhimanya

20 Iragi lyage omuntu okengêra oburhimanya, n’orhimanya n’obukengêre bwage, 21 agerêreze emurhima enjira z’oburhimanya, anakulikire amahwe gabwo. 22 Kw’abushimba nka muhivi, oku njira yabwo alingûkiza; 23 anaje ah’idirisha lyabwo, atamale aha luso lwâbwo; 24 acumbike eburhambi bwâbwo, agwike omulindizo omu côgo câbwo; 25 ayûbake eburhambi bwâbwo, abwârhale omu kahwenyenye k’omurhûla. 26 Abuyûbuze abana bage, naye yene ayakire omu mashami gâbwo. 27 Omu cihôho câbwo mwo akaziyakira idûrhu, na ntyo aje omu irenge lyâbwo.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 14

1 μακάριος ἀνήρ, ὃς οὐκ ὠλίσθησεν ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ καὶ οὐ κατενύγη ἐν λύπῃ ἁμαρτιῶν· 2 μακάριος οὗ οὐ κατέγνω ἡ ψυχὴ αὐτοῦ, καὶ ὃς οὐκ ἔπεσεν ἀπὸ τῆς ἐλπίδος αὐτοῦ.

3 ᾿Ανδρὶ μικρολόγῳ οὐ καλὸς ὁ πλοῦτος, καὶ ἀνθρώπῳ βασκάνῳ ἵνα τί χρήματα; 4 ὁ συνάγων ἀπὸ τῆς ψυχῆς αὐτοῦ συνάγει ἄλλοις, καὶ ἐν τοῖς ἀγαθοῖς αὐτοῦ τρυφήσουσιν ἕτεροι. 5 ὁ πονηρὸς ἑαυτῷ τίνι ἀγαθὸς ἔσται; καὶ οὐ μὴ εὐφρανθήσεται ἐν τοῖς χρήμασιν αὐτοῦ. 6 τοῦ βασκαίνοντος ἑαυτὸν οὐκ ἔστιν πονηρότερος, καὶ τοῦτο ἀνταπόδομα τῆς κακίας αὐτοῦ· 7 κἂν εὖ ποιῇ, ἐν λήθῃ ποιεῖ, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων ἐκφαίνει τὴν κακίαν αὐτοῦ. 8πονηρὸς ὁ βασκαίνων ὀφθαλμῷ, ἀποστρέφων πρόσωπον καὶ ὑπερορῶν ψυχάς. 9 πλεονέκτου ὀφθαλμὸς οὐκ ἐμπίπλαται μερίδι, καὶ ἀδικία πονηρὰ ἀναξηραίνει ψυχήν. 10 ὀφθαλμὸς πονηρὸς φθονερὸς ἐπ᾽ ἄρτῳ καὶ ἐλλιπὴς ἐπὶ τῆς τραπέζης αὐτοῦ. 11 Τέκνον, καθὼς ἐὰν ἔχῃς, εὖ ποίει σεαυτὸν καὶ προσφορὰς κυρίῳ ἀξίως πρόσαγε· 12 μνήσθητι ὅτι θάνατος οὐ χρονιεῖ καὶ διαθήκη ᾅδου οὐχ ὑπεδείχθη σοι· 13 πρίν σε τελευτῆσαι εὖ ποίει φίλῳ καὶ κατὰ τὴν ἰσχύν σου ἔκτεινον καὶ δὸς αὐτῷ. 14 μὴ ἀφυστερήσῃς ἀπὸ ἀγαθῆς ἡμέρας, καὶ μερὶς ἐπιθυμίας ἀγαθῆς μή σε παρελθάτω. 15 οὐχὶ ἑτέρῳ καταλείψεις τοὺς πόνους σου καὶ τοὺς κόπους σου εἰς διαίρεσιν κλήρου; 16 δὸς καὶ λαβὲ καὶ ἀπάτησον τὴν ψυχήν σου, ὅτι οὐκ ἔστιν ἐν ᾅδου ζητῆσαι τρυφήν. 17 πᾶσα σὰρξ ὡς ἱμάτιον παλαιοῦται· ἡ γὰρ διαθήκη ἀπ᾽ αἰῶνος Θανάτῳ ἀποθανῇ. 18 ὡς φύλλον θάλλον ἐπὶ δένδρου δασέος, τὰ μὲν καταβάλλει, ἄλλα δὲ φύει, οὕτως γενεὰ σαρκὸς καὶ αἵματος, ἡ μὲν τελευτᾷ, ἑτέρα δὲ γεννᾶται. 19 πᾶν ἔργον σηπόμενον ἐκλείπει, καὶ ὁ ἐργαζόμενος αὐτὸ μετ᾽ αὐτοῦ ἀπελεύσεται.

20 Μακάριος ἀνήρ, ὃς ἐν σοφίᾳ μελετήσει καὶ ὃς ἐν συνέσει αὐτοῦ διαλεχθήσεται, 21 ὁ διανοούμενος τὰς ὁδοὺς αὐτῆς ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς ἀποκρύφοις αὐτῆς ἐννοηθήσεται. 22 ἔξελθε ὀπίσω αὐτῆς ὡς ἰχνευτὴς καὶ ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῆς ἐνέδρευε. 23 ὁ παρακύπτων διὰ τῶν θυρίδων αὐτῆς καὶ ἐπὶ τῶν θυρωμάτων αὐτῆς ἀκροάσεται, 24 ὁ καταλύων σύνεγγυς τοῦ οἴκου αὐτῆς καὶ πήξει πάσσαλον ἐν τοῖς τοίχοις αὐτῆς, 25 στήσει τὴν σκηνὴν αὐτοῦ κατὰ χεῖρας αὐτῆς καὶ καταλύσει ἐν καταλύματι ἀγαθῶν, 26 θήσει τὰ τέκνα αὐτοῦ ἐν τῇ σκέπῃ αὐτῆς καὶ ὑπὸ τοὺς κλάδους αὐτῆς αὐλισθήσεται, 27 σκεπασθήσεται ὑπ᾽ αὐτῆς ἀπὸ καύματος καὶ ἐν τῇ δόξῃ αὐτῆς καταλύσει.

1 Kw’ajira ntyo omuntu orhînya Nyamuzinda; ôyankirira irhegeko burhimanya ashobôla. 2 Kwo bumuyankirira nka kula nnina wa muntu amuyankirira, bumuyankirire nka muhya wayankirira iba; 3 bumulise akalyo k’obwirhonzi, bumunywese amîshi g’oburhimanya; 4 abuyegemere, arhanacidundagane, abusêrekwo, arhanacibulabule. 5 Bumulengereze enyanya ly’ababo, omu karhî k’endêko, bumubumbûle akanwa. 6 Ayumve omurhûla anabone ecimanè c’obusîme, ahabwe irenge ly’ensiku n’amango. 7 Abasirhe nta mango babuhikekwo, n’abanya-byâha barhakabubona. 8 Oburhimanya burhabonanako n’obucîbone, n’abanywesi barhabukwîrirwa. 9 Obukuze burhaba omu kanwa k’omubî, bulya Nyamuzinda arhamuhiribwo. 10 Bulya oburhimanya bwo buyêrekana obukuze, na Nyazmuzinda ye bulangûla enjira.

Obuhuru bw’omuntu

11 Orhaderhaga, erhi: «Nyamuzinda warhumire najira ecâha», bulya Nyamuzinda arhankajira ebi ashomba^p. 12 Orhaderhaga, erhi: «Nyamuzinda warhumire nahabuka», bulya ntaco ajira n’omunya-byâha. 13 Nta bikabulirwa Nyamuzinda akwîrirwa, n’abantu bamurhînya barhabikwîrirwa… 14 Kurheng’aha murhondêro ye walemaga omuntu, anamuleka omurhima gwâge gumuhe. 15 Nk’olonzize, amarhegcko wanagakulikira, okubêra omu njira nyinja okuhashire. 16 Embere zâwe, ahebireyo omuliro n’amîshi, lambûla okuboko, orhole eci olonzize. 17 Embere z’abantu, eri obuzîne n’olufu, muli byombi, eci balonzize co banacîshoga. 18 Bulya oburhimanya bwa Nyamuzinda burhajira lugero, byoshi ahashire na byoshi abona. 19 Amasù gâge gayerekire balya bamurhînya, amanyire yene emikolo yoshi y’abantu. 20 Ntaye akol’arhegesire mpu abe nkola-maligo, na ntaye akola ayemêrire mpu abe mugoma.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 15

1 ῾Ο φοβούμενος κύριον ποιήσει αὐτό, καὶ ὁ ἐγκρατὴς τοῦ νόμου καταλήμψεται αὐτήν· 2 καὶ ὑπαντήσεται αὐτῷ ὡς μήτηρ καὶ ὡς γυνὴ παρθενίας προσδέξεται αὐτόν· 3 ψωμιεῖ αὐτὸν ἄρτον συνέσεως καὶ ὕδωρ σοφίας ποτίσει αὐτόν· 4 στηριχθήσεται ἐπ᾽ αὐτὴν καὶ οὐ μὴ κλιθῇ, καὶ ἐπ᾽ αὐτῆς ἐφέξει καὶ οὐ μὴ καταισχυνθῇ· 5 καὶ ὑψώσει αὐτὸν παρὰ τοὺς πλησίον αὐτοῦ καὶ ἐν μέσῳ ἐκκλησίας ἀνοίξει τὸ στόμα αὐτοῦ· 6 εὐφροσύνην καὶ στέφανον ἀγαλλιάματος εὑρήσει καὶ ὄνομα αἰῶνος κατακληρονομήσει. 7 οὐ μὴ καταλήμψονται αὐτὴν ἄνθρωποι ἀσύνετοι, καὶ ἄνδρες ἁμαρτωλοὶ οὐ μὴ ἴδωσιν αὐτήν· 8 μακράν ἐστιν ὑπερηφανίας, καὶ ἄνδρες ψεῦσται οὐ μὴ μνησθήσονται αὐτῆς. 9 Οὐχ ὡραῖος αἶνος ἐν στόματι ἁμαρτωλοῦ, ὅτι οὐ παρὰ κυρίου ἀπεστάλη· 10 ἐν γὰρ σοφίᾳ ῥηθήσεται αἶνος, καὶ ὁ κύριος εὐοδώσει αὐτόν.

11 μὴ εἴπῃς ὅτι Διὰ κύριον ἀπέστην· ἃ γὰρ ἐμίσησεν, οὐ ποιήσει. 12 μὴ εἴπῃς ὅτι Αὐτός με ἐπλάνησεν· οὐ γὰρ χρείαν ἔχει ἀνδρὸς ἁμαρτωλοῦ. 13 πᾶν βδέλυγμα ἐμίσησεν ὁ κύριος, καὶ οὐκ ἔστιν ἀγαπητὸν τοῖς φοβουμένοις αὐτόν. 14 αὐτὸς ἐξ ἀρχῆς ἐποίησεν ἄνθρωπον καὶ ἀφῆκεν αὐτὸν ἐν χειρὶ διαβουλίου αὐτοῦ. 15 ἐὰν θέλῃς, συντηρήσεις ἐντολὰς καὶ πίστιν ποιῆσαι εὐδοκίας. 16 παρέθηκέν σοι πῦρ καὶ ὕδωρ· οὗ ἐὰν θέλῃς, ἐκτενεῖς τὴν χεῖρά σου. 17 ἔναντι ἀνθρώπων ἡ ζωὴ καὶ ὁ θάνατος, καὶ ὃ ἐὰν εὐδοκήσῃ, δοθήσεται αὐτῷ. 18 ὅτι πολλὴ ἡ σοφία τοῦ κυρίου· ἰσχυρὸς ἐν δυναστείᾳ καὶ βλέπων τὰ πάντα, 19 καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἐπὶ τοὺς φοβουμένους αὐτόν, καὶ αὐτὸς ἐπιγνώσεται πᾶν ἔργον ἀνθρώπου. 20 οὐκ ἐνετείλατο οὐδενὶ ἀσεβεῖν καὶ οὐκ ἔδωκεν ἄνεσιν οὐδενὶ ἁμαρτάνειν.

Obuhanya bw’ababî

1 Orhacîfinjaga okuburha ha-bunji-bwa-busha, orhacîshingiraga abana b’ebyâbi. 2 Orhacîshingaga ciru bankaluga, nka barharhînya Nyamuzinda. 3 Orhalangaliraga okulama kwâbo, orhalangaliraga n’enjira balimwo, bulya muguma nkana ye mukulu aha cihumbi, n’aha omuntu akaburha enkola-maligo, akacîfira buzira mwana. 4 Omuntu muguma nkana anabumbe olugo, iburha ly’ababî kuhwa linahwa. 5 Niene nabwine n’amasù gani bintu binji bishushana; nanayumva n’amarhwiri gâni ebiri bizibu. 6 Omuliro gucîtuzire omu ndêko y’endyâlya, n’obukunizi buzûsire omu ngabo y’abagoma. 7 Nyamuzinda arhahabaliraga balya ba ciri-misi ha mîra, bagomaga erhi kulimbira emisi kurhuma^q. 8 Arhababaliraga olugo Loti^r aliyûhasiremwo, erhi obucîbone bwa bene-lwo bwamamugayisa. 9 Arhabaga bwonjo oku bûko bw’emihera^s, boshi baholoka erhi byâha byâho birhuma. 10 Akujirira n’engabo ya bihumbi magana galindarhu^t, balya bacîhindulaga^u erhi buzibu bwa mirhima yâbo burhuma. 11 Ciru ankabire muntu muguma cikanyi-cirhagomba, okumuleka arhahanyirwi kwanasômerana, bulya obwonjo n’obukunizi biri bya Nyamuzinda, nn’olukogo ye na nn’oburhè. 12 Obwonjo bwâge buluga, ci n’obukali bwâge burhali bunyi, anatwe olubanja lw’abantu nk’oku emikolo yâbo enali. 13 Arhaleka buzira kuhana omunya-byâha n’amabî gâge, arhanalindisa busha omuntu omurhînya. 14 Aba wa lukogo lunji, ci ngasi muguma ashobôla nk’oku ebijiro byâge binali. 15 Nyamuzinda adundaguzize omurhima gwa Faraoni mpu Iyo amanyisa emikolo yâge hano igulu. 16 Obwonjo bwâge bucîyêrekana oku biremwa byoshi, obulangashane n’omwizimya abijirire abantu boshi.

Oluhemho ho luli

17 Orhaderhaga, erhi: «Ka ntacîfulika oyo Nyamuzinda, eyo nyanya ndi wânkengêra?» «Ndi waja anfukula omu karhî k’entuliri y’abantu?» «Ndi ntaye ekarhî k’ebiremwa binji^v ntya». 18 Lola: empingu, enyanya kurhaluka amalunga, ekuzimu n’igulu, okuyisha kwâge kwamabigezamwo omusisi. 19 Caligumiza entondo n’eciriba c’igulu, byamageramwo ogwa nyugunyu embere zâge. 20 Ci kwône barhakengêra ebyo byoshi, ndi ogerêreza ogw’enjira zâge? 21 Ciru n’omusirûla gurhabonekana, hofi emikolo yâge yoshi gali mahwe. 22 «Emikolo y’obushingnyanya^w, ndi wayimanyisa? Ndi wayirinda? Bulya endagâno eri kuli». 23 Zo nkengcro z’omuntu w’obukengere bwofi ezo, omuhwinja n’omuhabà barhalôrha elirhali isirhe.

Omuntu omu biremwa

24 Nyumva, mwana wâni, oyigîrire, ebinwa nakubwira obirhege omurhima. 25 Nakuyêreka olugero lw’enjira, nacîhangana nkuyumvise omanye. 26 aha murhondêro, erhi Nyamuzinda alema ebiremwa byâge^x, oku ayusirema, agabira ngasi ciguma aha cabêra. 27 Ebiremwa byâge abiha olukere lw’ensiku n’amango, kurheng’emurhondêro gwabyo kuhika okuli kw’amango. Ebiremwa byâge birhafà ishali, birhafà murhamo, na nta mango bireka omukolo gwâbyo. 28 Ntaco cisagihukula ecâbo, na nta mango bibula kumuyumva. 29 Nyamuzinda asinza igulu obwo, aliyunjuza ebinja byâge. 30 Alihiramwo ngasi bûko bwa nsimba, n’omu idaho zânâshubire.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 16

1 Μὴ ἐπιθύμει τέκνων πλῆθος ἀχρήστων μηδὲ εὐφραίνου ἐπὶ υἱοῖς ἀσεβέσιν· 2 ἐὰν πληθύνωσιν, μὴ εὐφραίνου ἐπ᾽ αὐτοῖς, εἰ μή ἐστιν φόβος κυρίου μετ᾽ αὐτῶν. 3 μὴ ἐμπιστεύσῃς τῇ ζωῇ αὐτῶν καὶ μὴ ἔπεχε ἐπὶ τὸ πλῆθος αὐτῶν· κρείσσων γὰρ εἷς ἢ χίλιοι καὶ ἀποθανεῖν ἄτεκνον ἢ ἔχειν τέκνα ἀσεβῆ. 4 ἀπὸ γὰρ ἑνὸς συνετοῦ συνοικισθήσεται πόλις, φυλὴ δὲ ἀνόμων ἐρημωθήσεται. 5 Πολλὰ τοιαῦτα ἑόρακεν ὁ ὀφθαλμός μου, καὶ ἰσχυρότερα τούτων ἀκήκοεν τὸ οὖς μου. 6 ἐν συναγωγῇ ἁμαρτωλῶν ἐκκαυθήσεται πῦρ, καὶ ἐν ἔθνει ἀπειθεῖ ἐξεκαύθη ὀργή. 7 οὐκ ἐξιλάσατο περὶ τῶν ἀρχαίων γιγάντων, οἳ ἀπέστησαν τῇ ἰσχύι αὐτῶν· 8 οὐκ ἐφείσατο περὶ τῆς παροικίας Λωτ, οὓς ἐβδελύξατο διὰ τὴν ὑπερηφανίαν αὐτῶν· 9 οὐκ ἠλέησεν ἔθνος ἀπωλείας τοὺς ἐξηρμένους ἐν ἁμαρτίαις αὐτῶν 10 καὶ οὕτως ἑξακοσίας χιλιάδας πεζῶν τοὺς ἐπισυναχθέντας ἐν σκληροκαρδίᾳ αὐτῶν. 11 Κἂν ᾖ εἷς σκληροτράχηλος, θαυμαστὸν τοῦτο εἰ ἀθῳωθήσεται· ἔλεος γὰρ καὶ ὀργὴ παρ᾽ αὐτῷ, δυνάστης ἐξιλασμῶν καὶ ἐκχέων ὀργήν. 12 κατὰ τὸ πολὺ ἔλεος αὐτοῦ, οὕτως καὶ πολὺς ὁ ἔλεγχος αὐτοῦ· ἄνδρα κατὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ κρινεῖ. 13 οὐκ ἐκφεύξεται ἐν ἁρπάγματι ἁμαρτωλός, καὶ οὐ μὴ καθυστερήσει ὑπομονὴ εὐσεβοῦς. 14 πάσῃ ἐλεημοσύνῃ ποιήσει τόπον, ἕκαστος κατὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ εὑρήσει. 15 16 17 Μὴ εἴπῃς ὅτι ᾿Απὸ κυρίου κρυβήσομαι, καὶ ἐξ ὕψους τίς μου μνησθήσεται; ἐν λαῷ πλείονι οὐ μὴ γνωσθῶ, τίς γὰρ ἡ ψυχή μου ἐν ἀμετρήτῳ κτίσει; 18 ἰδοὺ ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ, ἄβυσσος καὶ γῆ ἐν τῇ ἐπισκοπῇ αὐτοῦ σαλευθήσονται· 19 ἅμα τὰ ὄρη καὶ τὰ θεμέλια τῆς γῆς ἐν τῷ ἐπιβλέψαι εἰς αὐτὰ τρόμῳ συσσείονται. 20 καὶ ἐπ᾽ αὐτοῖς οὐ διανοηθήσεται καρδία, καὶ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ τίς ἐνθυμηθήσεται; 21 καὶ καταιγίς, ἣν οὐκ ὄψεται ἄνθρωπος, τὰ δὲ πλείονα τῶν ἔργων αὐτοῦ ἐν ἀποκρύφοις. 22 ἔργα δικαιοσύνης τίς ἀναγγελεῖ; ἢ τίς ὑπομενεῖ; μακρὰν γὰρ ἡ διαθήκη. 23 ἐλαττούμενος καρδίᾳ διανοεῖται ταῦτα, καὶ ἀνὴρ ἄφρων καὶ πλανώμενος διανοεῖται μωρά.

24 ῎Ακουσόν μου, τέκνον, καὶ μάθε ἐπιστήμην καὶ ἐπὶ τῶν λόγων μου πρόσεχε τῇ καρδίᾳ σου· 25 ἐκφανῶ ἐν σταθμῷ παιδείαν καὶ ἐν ἀκριβείᾳ ἀπαγγελῶ ἐπιστήμην. 26 ᾿Εν κρίσει κυρίου τὰ ἔργα αὐτοῦ ἀπ᾽ ἀρχῆς, καὶ ἀπὸ ποιήσεως αὐτῶν διέστειλεν μερίδας αὐτῶν. 27 ἐκόσμησεν εἰς αἰῶνα τὰ ἔργα αὐτοῦ καὶ τὰς ἀρχὰς αὐτῶν εἰς γενεὰς αὐτῶν· οὔτε ἐπείνασαν οὔτε ἐκοπίασαν καὶ οὐκ ἐξέλιπον ἀπὸ τῶν ἔργων αὐτῶν· 28 ἕκαστος τὸν πλησίον αὐτοῦ οὐκ ἐξέθλιψεν, καὶ ἕως αἰῶνος οὐκ ἀπειθήσουσιν τοῦ ῥήματος αὐτοῦ. 29 καὶ μετὰ ταῦτα κύριος εἰς τὴν γῆν ἐπέβλεψεν καὶ ἐνέπλησεν αὐτὴν τῶν ἀγαθῶν αὐτοῦ· 30 ψυχῇ παντὸς ζῴου ἐκάλυψεν τὸ πρόσωπον αὐτῆς, καὶ εἰς αὐτὴν ἡ ἀποστροφὴ αὐτῶν.

1 Nyamuzinda arhenzize omuntu omu budaka, na buzinda omu idaho amushubiza^y. 2 Abantu àbatwirîre ensiku n’amango gagerêrîre, abaha obuhashe oku byoshi^z biri en’igulu. 3 Nk’oku yene ali, abahà emisi, abalema bamushushire^a. 4 Ahà ngasi ciremwa okuyôboha omuntu, ly’omuntu akulira ensimba n’ebinyunyi. 5 Bashobôla okukolêsa mahashe arhanu ga Nyakasane, nka buhashe bwa kalindarhu, bahabwa okukolêsa obwenge n’obushinganyanya nka buhashe bwa kalinda, buhugûla ago mahashe gâge. 6 Abalema bagwerhe akanwa, olulimi, amasu, amarhwiri, abahà omurhima gw’oburhimanya. 7 Abayunjuza bumanye n’obukengere, abamanyisa ehibî n’ehinja. 8 Abahir’obumoleke omu murhima, mpu babone obunji bw’emikolo^b yâge. 9 Anabaha okujira obukuze bw’ebisomerine byâge, ensiku n’amango. 10 Bakuze izino lyage limâna, baganire obunji bw’ebi ajizire. 11 Anabahe obumanye, kandi anabamanyise irhegeko ly’akalamo. 12 Ajira haguma nabo endagano y’ensiku n’amango, abamanyisa enkengero^c zâge. 13 amasù gâbo gabona obunji bw’irenge lyage, amarhwiri gâbo gayumva obunene n’obwinja bw’izù lyâge. 14 Ababwira, erhi: «Mucilange oku bubî bwoshi», abahà amarhegeko bakulikira ngasi muguma oku wâbo.

Nyamuzinda mutwi w’emmanja

15 Olugendo lwâbo kubona alubona ensiku zoshi, nta mango lucîfulike aha arhalubone. 16 Kurhenga oburho bwâbo, enjira yabo erhabayêreecza oburhali bubî, ciru barhanahashaga okuhindula omurhima gwâbo guli nk’ibâle, gube murhima gwa muntu. 17 Ngasi lubaga aluhîre omurhambo wâlurhegeka, Israheli yehe guli mwanya gwa Nyamuzinda yene. 18 Bulya ye murhanzi, amulera omu bworhere nkana, omu kuba amuyunjuzize bulangashane bw’obuzigire bwâge, arhacimulikiriraga. 19 Ebijiro byâbo byoshi biri nk’izûba embere zâge, amasu gâge garhahusa kwalola olugendo lwâbo. 20 Obulyâlya bwâbo burhacifulisiri amasù gâge, ebyâha byâbo byoshi biri embere za Nyamuzinda. 21 Cikwône Nyakasane aba mwinja, ayishi n’eciremwa câge, Arhabiherêrekeza erhi kubilîkirira, ci kulanga abilanga. 22 Okuhâna kw’obuzigire kuli kubîka kw’omuntu, kunalange ecijiro cinja nka mbonyi y’isù. 23 Olusiku Nyamuzinda abahemba ho luciri, abavangulire omugisho gw’oluhembo lwâbo. 24 Abacîyunjuzize anabahe omurhima gw’okugaluka, arhûlirize abacîzigulusire.

Muciyunjuze

25 Ogaluke emunda Nyamuzinda ali, oleke ebyâha byâwe, omushenge bwinja, oleke okumugayisa. 26 Oshubire Ow’Enyanya, oleke obulyâlya, oshomhe lwoshi lwoshi obulenzi. 27 Bulya ndigi wankajikuza Nyamuzinda ekuzimu, akaba abazîne barhamukuzizi, bamuhà irenge lyâge? 28 Obukuze burhaba emw’emifù nk’oku burhaba emw’abarhahali, ozîne agwerhe n’amagala ye Nyamuzinda. 29 Neci, obwonjo bwa Nyamuzinda bubà bunji, olukogo lwage oku bantu bayerekire emund’ali. 30 bulya omuntu arhankaba na byoshi, mwene-omuntu arhali karhafà. 31 Bici bimoleka kulusha izûba? Kurhahanga lirhafulikwa n’ecitû. Omubiri n’omuko maligo byaka nakola. 32 Nyamuzinda ye Iola ngasi buhashe buli enyanya emalunga, abantu boshi bunaba budaka na luvu.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 17

1 Κύριος ἔκτισεν ἐκ γῆς ἄνθρωπον καὶ πάλιν ἀπέστρεψεν αὐτὸν εἰς αὐτήν. 2 ἡμέρας ἀριθμοῦ καὶ καιρὸν ἔδωκεν αὐτοῖς καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ἐξουσίαν τῶν ἐπ᾽ αὐτῆς. 3 καθ᾽ ἑαυτὸν ἐνέδυσεν αὐτοὺς ἰσχὺν καὶ κατ᾽ εἰκόνα αὐτοῦ ἐποίησεν αὐτούς. 4 ἔθηκεν τὸν φόβον αὐτοῦ ἐπὶ πάσης σαρκὸς καὶ κατακυριεύειν θηρίων καὶ πετεινῶν. 5 6 διαβούλιον καὶ γλῶσσαν καὶ ὀφθαλμούς, ὦτα καὶ καρδίαν ἔδωκεν διανοεῖσθαι αὐτοῖς. 7 ἐπιστήμην συνέσεως ἐνέπλησεν αὐτοὺς καὶ ἀγαθὰ καὶ κακὰ ὑπέδειξεν αὐτοῖς. 8 ἔθηκεν τὸν ὀφθαλμὸν αὐτοῦ ἐπὶ τὰς καρδίας αὐτῶν δεῖξαι αὐτοῖς τὸ μεγαλεῖον τῶν ἔργων αὐτοῦ, 9 10 καὶ ὄνομα ἁγιασμοῦ αἰνέσουσιν, ἵνα διηγῶνται τὰ μεγαλεῖα τῶν ἔργων αὐτοῦ. 11 προσέθηκεν αὐτοῖς ἐπιστήμην καὶ νόμον ζωῆς ἐκληροδότησεν αὐτοῖς. 12 διαθήκην αἰῶνος ἔστησεν μετ᾽ αὐτῶν καὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ ὑπέδειξεν αὐτοῖς. 13 μεγαλεῖον δόξης εἶδον οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν, καὶ δόξαν φωνῆς αὐτοῦ ἤκουσεν τὸ οὖς αὐτῶν. 14 καὶ εἶπεν αὐτοῖς Προσέχετε ἀπὸ παντὸς ἀδίκου· καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς ἑκάστῳ περὶ τοῦ πλησίον. 15 Αἱ ὁδοὶ αὐτῶν ἐναντίον αὐτοῦ διὰ παντός, οὐ κρυβήσονται ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ. 16 17 ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον, καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν. 18 19 ἅπαντα τὰ ἔργα αὐτῶν ὡς ὁ ἥλιος ἐναντίον αὐτοῦ, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἐνδελεχεῖς ἐπὶ τὰς ὁδοὺς αὐτῶν. 20 οὐκ ἐκρύβησαν αἱ ἀδικίαι αὐτῶν ἀπ᾽ αὐτοῦ, καὶ πᾶσαι αἱ ἁμαρτίαι αὐτῶν ἔναντι κυρίου. 21 22 ἐλεημοσύνη ἀνδρὸς ὡς σφραγὶς μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ χάριν ἀνθρώπου ὡς κόρην συντηρήσει. 23 μετὰ ταῦτα ἐξαναστήσεται καὶ ἀνταποδώσει αὐτοῖς καὶ τὸ ἀνταπόδομα αὐτῶν εἰς κεφαλὴν αὐτῶν ἀποδώσει· 24 πλὴν μετανοοῦσιν ἔδωκεν ἐπάνοδον καὶ παρεκάλεσεν ἐκλείποντας ὑπομονήν. 25 ᾿Επίστρεφε ἐπὶ κύριον καὶ ἀπόλειπε ἁμαρτίας, δεήθητι κατὰ πρόσωπον καὶ σμίκρυνον πρόσκομμα· 26 ἐπάναγε ἐπὶ ὕψιστον καὶ ἀπόστρεφε ἀπὸ ἀδικίας καὶ σφόδρα μίσησον βδέλυγμα. 27 ὑψίστῳ τίς αἰνέσει ἐν ᾅδου ἀντὶ ζώντων καὶ διδόντων ἀνθομολόγησιν; 28 ἀπὸ νεκροῦ ὡς μηδὲ ὄντος ἀπόλλυται ἐξομολόγησις· ζῶν καὶ ὑγιὴς αἰνέσει τὸν κύριον. 29 ὡς μεγάλη ἡ ἐλεημοσύνη τοῦ κυρίου καὶ ἐξιλασμὸς τοῖς ἐπιστρέφουσιν ἐπ᾽ αὐτόν. 30 οὐ γὰρ δύναται πάντα εἶναι ἐν ἀνθρώποις, ὅτι οὐκ ἀθάνατος υἱὸς ἀνθρώπου. 31 τί φωτεινότερον ἡλίου; καὶ τοῦτο ἐκλείπει· καὶ πονηρὸν ἐνθυμηθήσεται σὰρξ καὶ αἷμα. 32 δύναμιν ὕψους οὐρανοῦ αὐτὸς ἐπισκέπτεται, καὶ ἄνθρωποι πάντες γῆ καὶ σποδός.

Nyamuzinda abà mukulu

1 Nyamubaho ensiku n’amango ye walemaga byoshi. 2 Nyamuzinda yene mushinganyanya. 3 Nta wundi omulushire, yerhegeka igulu n’akashanashanwe, byoshi bikenga obulonza bwage, bulya ye mwâmi wa byoshi, oku buhashe bwage ye berûla ebitagatifu n’ebirhali bitagatifu. 4 Ndi àhîre obuhashe bw’okuderha ebijiro byâge, na ndi wankavûlula ebinja byâge? 5 Ndi wankagera obuhashe bw’obwâmi bwâge, na ndi wankaganira obwonjo bwâge? 6 Ntaco omuntu ankanyihyakwo na ntaco ankayushûlakwo, ntaye wankavûlula ebinja bya Nyamuzinda byoshi. 7 Erhi omuntu ayûsa, gwo gukola murhondêro, erhi kwo kukola kurhangira, n’erhi ahusa kube kurhângâla^d.

Omuntu aba ntaye

8 Omuntu aba cici? Abà wa bici? Ngahi ayinjihira na ngahi abihira? 9 Akalamo kage? Emyâka igana nk’eri minji. 10 Murhônyi gudômwa omu nyanja, mbeke ya mushenyi, kwo eyo myâka eri embere z’ensiku n’amango. 11 Co cirhuma Nyamuzinda alember’abantu, co cinarhuma anabarhulirako olukogo lwâge 12 Abwine, amanyire oku obuzinda bwâbo bubà buligo, co cirhuma aluza obwonjo. 13 Omuntu ababalira omulungu wâge, ci Nyamuzinda yehe ababalira ngasi muntu yeshi, anahanûle, akubûle, ayîgîrize, arhange kul’omungere anajira obuso bwâge^e. 14 Olukogo !wage luba oku bantu bakulikire enjira yâge, balya balongereza okushimba amarhegeko gâge.

Okuhâna kulimwo kubiri

15 Mwana wâni, aminja ojirire omuntu orhagakulikizagyako bijaci, n’ebi wahâna, orhabihânaga wanacîduduma. 16 Olume lunanyihye idûrhu bulya? Akanwa kinja kalushire okuhâna. 17 Neci, akanwa kinja kalushire okuhâna, ci omuntu nkana byombi haguma abihira. 18 Omusirhe anabe arhahâna anabulijâcirana, n’omwâgalwa anahâne ehi alakira.

Okucirhonda n’okulalira

19 Embere oje lubanja, orhangidôsa emirhima, ocîbuke oku orhacilwâla. 20 Ocîyâze embere oje lubanja, hano oluja, bakulîka. 21 Ocîrhohye embere olwâle, yerekana oku ocîyunjuzize nka wamajira ecâha. 22 Harhajiraga ecakuhanza kwayûkiriza eciragâne câwe bwacibona, orhalindaga olufù mpu Iyo obà mwinja. 23 Gerêreza embere olaganye Nyamuzinda, olekiyôrha nk’owarhangula Nyamuzinda. 24 Kengera obukunizi bw’ensiku nzinda, amango g’okucihôla, amango Nyamuzinda akengulana. 25 Amango oyezize, kengêra ecizomho, n’amango ohirhire, kengera obukenyi n’obuligo. 26 Kurhenga sêzi kuhika bijingo, akasanzi karhayimanga, byoshi kugera bigera duba embere za Nyamuzinda. 27 Omurhimanya kucîlanga acîlanga muli byoshi, omu nsiku z’obugoma, anacilange oku bulenzi. 28 Omuntu w’obukengêre yeshi ayishi oburhimanya; owabuhisirekwo kukûnga abukûnga. 29 Abantu b’obukengêre n’abadesi nkana nabo bashibirire oburhimanya, n’ebi baganira eri migani ekwânîne obushinganyanya.

Okucîrhegeka kw’omuntu

30 Orhayemêraga amagene g’àbakulula, oshube oku nyifinjo zâwe. 31 Okushimba enshumi z’amagene gâwe, kwanarhuma abashombanyi bâwe bakushekera. 32 Omanye wakarhonya obunùnîrizi bw’amasîma, orhayinjibanaga ab’enkomedu ziri ntyo. 33 Orhajiraga ensiku nkulu n’ensaranga mpozanyo, amango enshoho yâwe eri nyûmu.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 18

1 ῾Ο ζῶν εἰς τὸν αἰῶνα ἔκτισεν τὰ πάντα κοινῇ· 2 κύριος μόνος δικαιωθήσεται. 3 4 οὐθενὶ ἐξεποίησεν ἐξαγγεῖλαι τὰ ἔργα αὐτοῦ· καὶ τίς ἐξιχνεύσει τὰ μεγαλεῖα αὐτοῦ; 5 κράτος μεγαλωσύνης αὐτοῦ τίς ἐξαριθμήσεται; καὶ τίς προσθήσει ἐκδιηγήσασθαι τὰ ἐλέη αὐτοῦ; 6 οὐκ ἔστιν ἐλαττῶσαι οὐδὲ προσθεῖναι, καὶ οὐκ ἔστιν ἐξιχνιάσαι τὰ θαυμάσια τοῦ κυρίου· 7 ὅταν συντελέσῃ ἄνθρωπος, τότε ἄρχεται· καὶ ὅταν παύσηται, τότε ἀπορηθήσεται. 8 Τί ἄνθρωπος, καὶ τί ἡ χρῆσις αὐτοῦ; τί τὸ ἀγαθὸν αὐτοῦ, καὶ τί τὸ κακὸν αὐτοῦ; 9 ἀριθμὸς ἡμερῶν ἀνθρώπου πολλὰ ἔτη ἑκατόν· 10 ὡς σταγὼν ὕδατος ἀπὸ θαλάσσης καὶ ψῆφος ἄμμου, οὕτως ὀλίγα ἔτη ἐν ἡμέρᾳ αἰῶνος. 11 διὰ τοῦτο ἐμακροθύμησεν κύριος ἐπ᾽ αὐτοῖς καὶ ἐξέχεεν ἐπ᾽ αὐτοὺς τὸ ἔλεος αὐτοῦ. 12 εἶδεν καὶ ἐπέγνω τὴν καταστροφὴν αὐτῶν ὅτι πονηρά· διὰ τοῦτο ἐπλήθυνεν τὸν ἐξιλασμὸν αὐτοῦ. 13 ἔλεος ἀνθρώπου ἐπὶ τὸν πλησίον αὐτοῦ, ἔλεος δὲ κυρίου ἐπὶ πᾶσαν σάρκα· ἐλέγχων καὶ παιδεύων καὶ διδάσκων καὶ ἐπιστρέφων ὡς ποιμὴν τὸ ποίμνιον αὐτοῦ. 14 τοὺς ἐκδεχομένους παιδείαν ἐλεᾷ καὶ τοὺς κατασπεύδοντας ἐπὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ. 15 Τέκνον, ἐν ἀγαθοῖς μὴ δῷς μῶμον καὶ ἐν πάσῃ δόσει λύπην λόγων. 16 οὐχὶ καύσωνα ἀναπαύσει δρόσος; οὕτως κρείσσων λόγος ἢ δόσις. 17 οὐκ ἰδοὺ λόγος ὑπὲρ δόμα ἀγαθόν; καὶ ἀμφότερα παρὰ ἀνδρὶ κεχαριτωμένῳ. 18 μωρὸς ἀχαρίστως ὀνειδιεῖ, καὶ δόσις βασκάνου ἐκτήκει ὀφθαλμούς. 19 Πρὶν ἢ λαλῆσαι μάνθανε καὶ πρὸ ἀρρωστίας θεραπεύου. 20 πρὸ κρίσεως ἐξέταζε σεαυτόν, καὶ ἐν ὥρᾳ ἐπισκοπῆς εὑρήσεις ἐξιλασμόν. 21 πρὶν ἀρρωστῆσαί σε ταπεινώθητι καὶ ἐν καιρῷ ἁμαρτημάτων δεῖξον ἐπιστροφήν. 22 μὴ ἐμποδισθῇς τοῦ ἀποδοῦναι εὐχὴν εὐκαίρως καὶ μὴ μείνῃς ἕως θανάτου δικαιωθῆναι. 23 πρὶν εὔξασθαι ἑτοίμασον σεαυτὸν καὶ μὴ γίνου ὡς ἄνθρωπος πειράζων τὸν κύριον. 24 μνήσθητι θυμοῦ ἐν ἡμέραις τελευτῆς καὶ καιρὸν ἐκδικήσεως ἐν ἀποστροφῇ προσώπου. 25 μνήσθητι καιρὸν λιμοῦ ἐν καιρῷ πλησμονῆς, πτωχείαν καὶ ἔνδειαν ἐν ἡμέραις πλούτου. 26 ἀπὸ πρωίθεν ἕως ἑσπέρας μεταβάλλει καιρός, καὶ πάντα ἐστὶν ταχινὰ ἔναντι κυρίου. 27 ῎Ανθρωπος σοφὸς ἐν παντὶ εὐλαβηθήσεται καὶ ἐν ἡμέραις ἁμαρτιῶν προσέξει ἀπὸ πλημμελείας. 28πᾶς συνετὸς ἔγνω σοφίαν καὶ τῷ εὑρόντι αὐτὴν δώσει ἐξομολόγησιν. 29 συνετοὶ ἐν λόγοις καὶ αὐτοὶ ἐσοφίσαντο καὶ ἀνώμβρησαν παροιμίας ἀκριβεῖς. 30 ᾿Οπίσω τῶν ἐπιθυμιῶν σου μὴ πορεύου καὶ ἀπὸ τῶν ὀρέξεών σου κωλύου· 31 ἐὰν χορηγήσῃς τῇ ψυχῇ σου εὐδοκίαν ἐπιθυμίας, ποιήσει σε ἐπίχαρμα τῶν ἐχθρῶν σου. 32 μὴ εὐφραίνου ἐπὶ πολλῇ τρυφῇ, μὴ προσδεθῇς συμβολῇ αὐτῆς. 33 μὴ γίνου πτωχὸς συμβολοκοπῶν ἐκ δανεισμοῦ, καὶ οὐδέν σοί ἐστιν ἐν μαρσιππίῳ.

1 Omuntu ojira ntyo arhakagala, n’ogaya ehinyi agwerhe, bukenyi ahingira. 2 amamvu n’abakazi b’ebishungu byo bihûsa abalume omurhima, n’omwîra w’embaraga arhabâ nshonyi^f. 3 Oyo muntu guli munyama gw’ebigûku n’emivunyu, n’ecirala cirhafuma aho.

Omanye okudegenda

4 Oyemêra dudaduba erhi wa murhima mwangu, n’ojira ecâha yene ocîkolera amabî. 5 Osîma amabî ayishihanwa. 6 Orhakwîrirwa kalimi afuma lunji. 7 Omwanzi gwa bene orhagubwiraga owundi, ntaye wakushombera okwo. 8 Gwa bene orhagubwira ndi: oli omwîra wâwe, oli omushombanyi wâwe, nkaba libe irhegeko emund’oli ly’okuderha. 9 Bânakurhega amarhwiri, bâkukemerane, buzinda bakushombe. 10 Ka bakubwizire omwanzi? Ocibêre nshinda. Yaah! Orhabashe! 11 Mwanzi musungunu baguhe omwerûzi, gumuheke nka mukazi wabiga-bigwa n’emikero mibishi. 12 Omwanzi babwira ecinganyi, guli nka mwampi bamulashire omu cibero.

Wayumvirhe, gendaga olole wene

13 J’emw’omwîra wâwe: kwankanaba ntako anajizire, n’akaba hali oku anajijire, arhacishubirire. 14 J’emw’omulungu wâwe, kwankanaba ntakwo anadesire, n’akabâhali oku anadesire, arhacikuderhe. 15 Ja wene emw’omwîra wâwe: bulya abantu barhahimwa kunywerha, orhayemêrezagya ngasi coshi bakubwizire. 16 Kanji olulimi lufuma omuntu n’obwo arhakulonzagya, ndi akanwa karhasâgifuma? 17 Genda oshambâze mulungu wâwe embere omujise luhanja, kulikira amarhegeko g’Ow’Enyanya orhajira burhe. 18 Amarhegeko ga Nyamuzinda gwo guba murhwe gw’olukogo lwâge, n’obushinganyanya buyunguka obuzigire bwâge. 19 Okumanya amarhegeko ga Nyamuzinda^g n’okugakulikira yo njira y’a kalamo, abajira ebimusîmîsa banahumbûle oku murhi gw’obuzîne bw’ensiku n’amango.

Oburhimanya bw’okuli n’oburhali bwo

20 Ngasi burhimanya kubâ kurhînya Nyamuzinda, na ngasi burhimanya bubâmo okuyûkiriza irhegeko n’okumanya obuhashe bwage. 21 Omushizi obwira nnawabo erhi: «Ntajire ehi walonza». ciru ankahijira buzinda, kugayîsa agayîsa omuha eci alya. 22 Okumanya amabî burhaba burhimanya, n’ihano ly’abanya-byâha burhaba bwirhonzi. 23 Hali obulenga burhali bwo, musirhe, omuntu orhajira burhimanya. 24 Owaba na bwenge bunyi akanarhînya Nyamuzinda, ye mukulu aha mwenge-mwenge wavuna irhegeko. 25 Hali obulungu bw’obulyalya, hali abanywerha mpu Iyo babona eci balonza. 26 Hali abantu bagenda bajonjoboka n’omûngo, n’obwo kwa bwengûza. 27 Obone akube igosi, abe nka wa bihuli, ye na murhanzikola amaligo hano abona obulyo. 28 Hali onunirwa n’obuzamha bw’okujira ecâha, hano abona akasanzi k’okucijira erhi na yeshi oyo. 29 Ebusu omuntu amanyirwa, omuntu nkana abonekana emalanga. 30 Myamhalo y’omuntu emanyisa omukolo gwage, n’olugendo lwâge luyêrekane al muntu muci^h.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 19

1 ἐργάτης μέθυσος οὐ πλουτισθήσεται· ὁ ἐξουθενῶν τὰ ὀλίγα κατὰ μικρὸν πεσεῖται. 2 οἶνος καὶ γυναῖκες ἀποστήσουσιν συνετούς, καὶ ὁ κολλώμενος πόρναις τολμηρότερος ἔσται· 3 σήπη καὶ σκώληκες κληρονομήσουσιν αὐτόν, καὶ ψυχὴ τολμηρὰ ἐξαρθήσεται. 4 ῾Ο ταχὺ ἐμπιστεύων κοῦφος καρδίᾳ, καὶ ὁ ἁμαρτάνων εἰς ψυχὴν αὐτοῦ πλημμελήσει. 5 ὁ εὐφραινόμενος καρδίᾳ καταγνωσθήσεται, 6 καὶ ὁ μισῶν λαλιὰν ἐλαττονοῦται κακίᾳ. 7 μηδέποτε δευτερώσῃς λόγον, καὶ οὐθέν σοι οὐ μὴ ἐλαττονωθῇ. 8 ἐν φίλῳ καὶ ἐχθρῷ μὴ διηγοῦ, καὶ εἰ μή ἐστίν σοι ἁμαρτία, μὴ ἀποκάλυπτε· 9 ἀκήκοεν γάρ σου καὶ ἐφυλάξατό σε, καὶ ἐν καιρῷ μισήσει σε. 10 ἀκήκοας λόγον; συναποθανέτω σοι· θάρσει, οὐ μή σε ῥήξει. 11 ἀπὸ προσώπου λόγου ὠδινήσει μωρὸς ὡς ἀπὸ προσώπου βρέφους ἡ τίκτουσα. 12 βέλος πεπηγὸς ἐν μηρῷ σαρκός, οὕτως λόγος ἐν κοιλίᾳ μωροῦ. 13 ῎Ελεγξον φίλον, μήποτε οὐκ ἐποίησεν, καὶ εἴ τι ἐποίησεν, μήποτε προσθῇ. 14 ἔλεγξον τὸν πλησίον, μήποτε οὐκ εἶπεν, καὶ εἰ εἴρηκεν, ἵνα μὴ δευτερώσῃ. 15 ἔλεγξον φίλον, πολλάκις γὰρ γίνεται διαβολή, καὶ μὴ παντὶ λόγῳ πίστευε. 16 ἔστιν ὀλισθάνων καὶ οὐκ ἀπὸ ψυχῆς, καὶ τίς οὐχ ἥμαρτεν ἐν τῇ γλώσσῃ αὐτοῦ; 17 ἔλεγξον τὸν πλησίον σου πρὶν ἢ ἀπειλῆσαι καὶ δὸς τόπον νόμῳ ὑψίστου. 18 19 20 Πᾶσα σοφία φόβος κυρίου, καὶ ἐν πάσῃ σοφίᾳ ποίησις νόμου· 21 22 καὶ οὐκ ἔστιν σοφία πονηρίας ἐπιστήμη, καὶ οὐκ ἔστιν ὅπου βουλὴ ἁμαρτωλῶν φρόνησις. 23 ἔστιν πανουργία καὶ αὕτη βδέλυγμα, καὶ ἔστιν ἄφρων ἐλαττούμενος σοφίᾳ· 24 κρείττων ἡττώμενος ἐν συνέσει ἔμφοβος ἢ περισσεύων ἐν φρονήσει καὶ παραβαίνων νόμον. 25 ἔστιν πανουργία ἀκριβὴς καὶ αὕτη ἄδικος, καὶ ἔστιν διαστρέφων χάριν τοῦ ἐκφᾶναι κρίμα. 26 ἔστιν πονηρευόμενος συγκεκυφὼς μελανίᾳ, καὶ τὰ ἐντὸς αὐτοῦ πλήρη δόλου· 27 συγκρύφων πρόσωπον καὶ ἐθελοκωφῶν, ὅπου οὐκ ἐπεγνώσθη, προφθάσει σε· 28 καὶ ἐὰν ὑπὸ ἐλαττώματος ἰσχύος κωλυθῇ ἁμαρτεῖν, ἐὰν εὕρῃ καιρόν, κακοποιήσει. 29 ἀπὸ ὁράσεως ἐπιγνωσθήσεται ἀνήρ, καὶ ἀπὸ ἀπαντήσεως προσώπου ἐπιγνωσθήσεται νοήμων· 30 στολισμὸς ἀνδρὸς καὶ γέλως ὀδόντων καὶ βήματα ἀνθρώπου ἀναγγελεῖ τὰ περὶ αὐτοῦ. 31 πολλὴν ἀγρυπνίαν καὶ ἐπιστήμην προσενεγκάμενος 32 ἐν τῷ διαστήματι τοῦ χρόνου 33 πρὸς τὸ ἐπὶ πέρας ἀγαγόντα τὸ βιβλίον ἐκδόσθαι 34 καὶ τοῖς ἐν τῇ παροικίᾳ βουλομένοις φιλομαθεῖν 35 προκατασκευαζομένους τὰ ἤθη

Okuhulika n’okuderha

1 Hali ebinwa by’obukali birhalusire, hali n’okuhulika kuyêrekana omuntu w’obukengere. 2 Okukaliha kwo kukulu aha kubîka obukunizi. 3 Omuntu ocîshobeka yene erhi buhane afumire. 4 Kw’ali nk’enshahu yashimba okugwarha omunyere, omuntu wacîhambira okutwa olubanja n’akadali. 5 Lebe acihulikire, abonekana murhimanya, oku lebe w’engamîzi acîshombanya n’omuvovo gwâge. 6 Lebe ahulisire kubula eci aderha, na lebe ahulisire kulinda agâge mango g’okuderha. 7 Omurhimanya mango agera g’okuhulika, ci kadegende n’omusirhe barhishigera mango. 8 Kadesi acîshombanya, n’omanya mpu yene oyishiderha, nshombo acizûkiza.

Ebisômeza biluga

9 Lebe ânacirira omu buhanya; hali oyu obuhanya buciza, haligi n’amango obucire bulerha nyamanja. 10 Hali okuhâna kurhayûguka, haligi n’okuhâna kuyunguka kabiri, 11 Hali amango irenge lirhohya omuntu, haligi n’abantu balengerera omu buligo bwâbo. 12 Hali ogula birugu binji n’ensaranga nsungunu, n’obwo bamukanzire kali nda kulusha. 13 Omurhimanya anasîmirwe ebinwa byâge, n’okuhâna kw’omuhwinja kuhere busha. 14 Ebi omusirhe ahâna birhaciza, bulya abikonolire amasu mpu omugalulire kali kangana halya. 15 Oku arhahanyiri bici, abulihûna kulusha, anahâne nk’owahamagaza, ene akuhoze, irhondo ayishikulyûza: aba wa kukobwa. 16 Omusirhe anaderhe, erhi: «Ntajira mwiîa, mbona mpâna ci ntabona cavuga omunkwa, 17 abalya ebyani bajira akalimi kabi». Owa bene oyo barhahwa barhamushekera.

Akanwa kabi

18 Okusârhala n’amagulu kwo kukulu aha kusârhala n’olulimi; isârhala !ya bene eryo lirhahumba mubi. 19 Omuhwinja kw’ali nka lulibi, ebinganyi bilujire lwimbo. 20 Ecihwinja cirhatwa mugani gwâkûngwa, cihabe amango abandi bagutwa. 21 Hali oyu obukenyi bubera mpenzi ya kurhanga ecâha, amango g’okurhamûka, omurhima gurhamulya. 22 Hali ociheza erhi nshonyi zirhuma, aciheze mpu akenga omusirhe. 23 Hali olaganyiza omwîra wâge omu bwâba, hayishizûka enshombo y’obumâma.

Obunywesi

24 Okunywerha kuba kucîshûbula bwenêne, kurhahwa ekanwa k’ebinganyi. 25 Ecishambo co cikulu aha munywesi mukulu, cikwône bombi kuhera banahera. 26 Enkomedu y’okunywerha bubâ buhanya, n’omunywesi nshonyi zirhahwa zirhamubumbiri.

Obukulu n’embaka z’omurhimanya

27 Omurhimanya acikengêsa n’ebinwa byâge, n’omuntu mwenge ye abakulu basîma. 28 Omuhinzi kusârûla asârûla, n’osîmwa n’abakulu, anatumule anabuli babalirwa. 29 Okushegulwa n’okurhûlwa binarhume abagula bahurha amasù, kube kubashweka akanwa mpu bakanaderha. 30 Oburhimanya bufulike n’obuhirhi bubishe, bunguke buci bijira? 31 Omuntu wafulika isirhe lyage, ye mukulu oku wafulika oburhimanya bwâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 20 1 ῎Εστιν ἔλεγχος ὃς οὐκ ἔστιν ὡραῖος, καὶ ἔστιν σιωπῶν καὶ αὐτὸς φρόνιμος. 2 ὡς καλὸν ἐλέγξαι ἢ θυμοῦσθαι, 3 καὶ ὁ ἀνθομολογούμενος ἀπὸ ἐλαττώσεως κωλυθήσεται. 4 ἐπιθυμία εὐνούχου ἀποπαρθενῶσαι νεάνιδα, οὕτως ὁ ποιῶν ἐν βίᾳ κρίματα. 5 ἔστιν σιωπῶν εὑρισκόμενος σοφός, καὶ ἔστιν μισητὸς ἀπὸ πολλῆς λαλιᾶς. 6 ἔστιν σιωπῶν, οὐ γὰρ ἔχει ἀπόκρισιν, καὶ ἔστιν σιωπῶν εἰδὼς καιρόν. 7 ἄνθρωπος σοφὸς σιγήσει ἕως καιροῦ, ὁ δὲ λαπιστὴς καὶ ἄφρων ὑπερβήσεται καιρόν. 8 ὁ πλεονάζων λόγῳ βδελυχθήσεται, καὶ ὁ ἐνεξουσιαζόμενος μισηθήσεται. 9 ῎Εστιν εὐοδία ἐν κακοῖς ἀνδρί, καὶ ἔστιν εὕρεμα εἰς ἐλάττωσιν. 10 ἔστιν δόσις, ἣ οὐ λυσιτελήσει σοι, καὶ ἔστιν δόσις, ἧς τὸ ἀνταπόδομα διπλοῦν. 11 ἔστιν ἐλάττωσις ἕνεκεν δόξης, καὶ ἔστιν ὃς ἀπὸ ταπεινώσεως ἦρεν κεφαλήν. 12 ἔστιν ἀγοράζων πολλὰ ὀλίγου καὶ ἀποτιννύων αὐτὰ ἑπταπλάσιον. 13 ὁ σοφὸς ἐν λόγοις ἑαυτὸν προσφιλῆ ποιήσει, χάριτες δὲ μωρῶν ἐκχυθήσονται. 14 δόσις ἄφρονος οὐ λυσιτελήσει σοι, οἱ γὰρ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἀνθ᾽ ἑνὸς πολλοί 15 ὀλίγα δώσει καὶ πολλὰ ὀνειδίσει καὶ ἀνοίξει τὸ στόμα αὐτοῦ ὡς κῆρυξ· σήμερον δανιεῖ καὶ αὔριον ἀπαιτήσει, μισητὸς ἄνθρωπος ὁ τοιοῦτος. 16 μωρὸς ἐρεῖ Οὐχ ὑπάρχει μοι φίλος, καὶ οὐκ ἔστιν χάρις τοῖς ἀγαθοῖς μου· 17 οἱ ἔσθοντες τὸν ἄρτον αὐτοῦ φαῦλοι γλώσσῃ, ποσάκις καὶ ὅσοι καταγελάσονται αὐτοῦ; 18 ᾿Ολίσθημα ἀπὸ ἐδάφους μᾶλλον ἢ ἀπὸ γλώσσης, οὕτως πτῶσις κακῶν κατὰ σπουδὴν ἥξει. 19 ἄνθρωπος ἄχαρις, μῦθος ἄκαιρος· ἐν στόματι ἀπαιδεύτων ἐνδελεχισθήσεται. 20 ἀπὸ στόματος μωροῦ ἀποδοκιμασθήσεται παραβολή· οὐ γὰρ μὴ εἴπῃ αὐτὴν ἐν καιρῷ αὐτῆς. 21 ῎Εστιν κωλυόμενος ἁμαρτάνειν ἀπὸ ἐνδείας, καὶ ἐν τῇ ἀναπαύσει αὐτοῦ οὐ κατανυγήσεται. 22 ἔστιν ἀπολλύων τὴν ψυχὴν αὐτοῦ δι᾽ αἰσχύνην, καὶ ἀπὸ ἄφρονος προσώπου ἀπολεῖ αὐτήν. 23 ἔστιν χάριν αἰσχύνης ἐπαγγελλόμενος φίλῳ, καὶ ἐκτήσατο αὐτὸν ἐχθρὸν δωρεάν. 24 Μῶμος πονηρὸς ἐν ἀνθρώπῳ ψεῦδος, ἐν στόματι ἀπαιδεύτων ἐνδελεχισθήσεται. 25 αἱρετὸν κλέπτης ἢ ὁ ἐνδελεχίζων ψεύδει, ἀμφότεροι δὲ ἀπώλειαν κληρονομήσουσιν. 26 ἦθος ἀνθρώπου ψευδοῦς ἀτιμία, καὶ ἡ αἰσχύνη αὐτοῦ μετ᾽ αὐτοῦ ἐνδελεχῶς. 27 ῾Ο σοφὸς ἐν λόγοις προάξει ἑαυτόν, καὶ ἄνθρωπος φρόνιμος ἀρέσει μεγιστᾶσιν. 28 ὁ ἐργαζόμενος γῆν ἀνυψώσει θημωνιὰν αὐτοῦ, καὶ ὁ ἀρέσκων μεγιστᾶσιν ἐξιλάσεται ἀδικίαν. 29 ξένια καὶ δῶρα ἀποτυφλοῖ ὀφθαλμοὺς σοφῶν καὶ ὡς φιμὸς ἐν στόματι ἀποτρέπει ἐλεγμούς. 30 σοφία κεκρυμμένη καὶ θησαυρὸς ἀφανής, τίς ὠφέλεια ἐν ἀμφοτέροις; 31 κρείσσων ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν μωρίαν αὐτοῦ ἢ ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν σοφίαν αὐτοῦ.

ⁿ11.18 Oluhembo lwâbo: en’igulu emwa mugulûza, nta kucîbona. lolà Ayu 27, 16 … Lk 12, 16..

^o11.28 buzinda bwâge: okufà bwinja ly’iragi, ofe oli murhonyi emwa Nyamuzinda; ah’obugale bwankakurhanga, bwankakuzinda.

^p15.11 15, 11: Ebi ashomba: omuntu agwerhe obuhuru, anacîshoga ehi omurhima gumuhire; yene anacijâmwo, aderhe «nalonza hirebe, najira hirebe; ntâlonza, ntâjire … » buzira kusêzibwa na ndi, Omuntu arhankashobeka Nyamuzinda mpu ye wamujirîsize amabî: lola Yk 1, 13-14.

^q16.7 Muhimbo gwa busha: Iola Murh 6, 1-7.

^r16.8 Loti: mwene wâbo Ahrahamu: Iola Murh 19. 1-29.

^s16.9 Emihera: ab’e Kanâni barhanzi, balya barhashangîraga na Nyamuzinda w’okuli:

^t16.10 murhima gwabo mubi: Iola Lub 12, 37.

^u16.9 Emihera: ab’e Kanâni barhanzi, balya barhashangîraga na Nyamuzinda w’okuli.

^v16.17 Binji ntya: Iola Murh 3, 10; 4, 9.

^w16.22 Eri kuli: owalinda endagâno ya Nyamuzinda ahire omurhima omu nda, nta kuderha mpu ama!egama. arhâciyishe!

^x16.26 Ebiremwa byage: Iola Murh 1, 1: okulemwa kw’igulu.

^y17.1 Amushubiza: Iola Murh 2: omuntu kufà afà.

^z17.2 byoshi: Iola Murh 1, 28.

^a17.3 Bamushushire: Iola Murh 2, 27.

^b17.8 Emikolo yâge: lola Rm 1. 19-20.

^c17.12 Enkengêro zage: Marhegeko Nyamuzinda ahâga Musa.

^d18.7 Kurhângâla: ebya Nyamuzinda birhaheka, omuntu akwânîne alole, asômerwe, kandi aharamye owabijiraga.

^e18.13 Obuso bwâge: Nyamuzinda arhahimwa lukogo oku bantu, Iola 2 Mak 6, 13; Bush 12,19…

^f19.2 Omu kukulikira La bible de Jérusalem, otremolet.free.fr, rhukûzire emilongo yalijire yashubirirwa kabiri n’okuleka emihenge y’olukere lukûlisirwe kuli milongo miguma miguma omu mandiko g’ecigereki garhenga muli LXX

^g19.19 Okashimba amarhegeko gâge waba n’olukogo lwâge, n’obushinganyanya bwâwe bwâkulêrhera obuzigire bwâge.

^h19.30 Rhwamayimangira oku milongo 30 eri omu Ebibliya Ntagatifu , Verbum Bible, Kinshasa , 1992, n’obwo LXX ahisire oku milongo 35

Embero z’ebyâha

1 Mwana wâni, ka wajizire ecâha? orhacishubiriraga, ohûne obwonjo oku byâha byâwe byoshi bya mîra. 2 Oyâke ecâha kula onayâka enjoka: okaciyegera, cakuluma, amino gâco gali nka ga mpangaza, go gazigulula abalume. 3 Ngasi câha eba ngôrho ya môji abiri, aha yatwâga hanaje akafinjo. 4 Obukali n’entambala, kwo n’enyumpa ya cibone eshâbûka ntyo. 5 Omusengero gw’omukenyi omu marhwiri ga Nyamuzinda guhika, n’okushuza kwâge kurhalegama. 6 Orhasîma bamukalihire, kajira ka banya-byâha akulikira, orhînya Nyamuzinda yehe murhima agalula. 7 Kishiderha anaje irenge hoshi-hoshi, ci omuntu w’obukengere arhahabiri obuzamba bw’okwo. 8 Okuyûbaka aha mwâwe n’ebirugu bya bene, kuli kucîhumbira enshinda wanabona. 9 Endêko y’ababî, nsinga ya muliro, obuzinda bwâyo kukwebwa ecîko. 10 Enjira y’ababî erhahimwa kukoma, ci ekuzimuⁱ ehêka.

Omurhimanya n’omusirhe

11 Omuntu oshibirira irhegeko kushuba ashuba oku magene gâge, obwimâna bw’okurhînya Nyamuzinda buba burhimanya. 12 Hali oyâbirwa n’okucîyigîriza, kubula irhwe kurhuma, ci haligi n’oba agwerhe eyo nshokano y’irhwe emurhindibuze. 13 Omurhimanya eba nyenga ya bumanye, n’obulonza bwâge, iriba lya nshongôle. 14 Omurhima gw’omusirhe, ndaha mbere, yo erhabîka bici. 15 Omuntu mwenge akayumva akanwa kinja, anakabîke emurhima, ayushulekwo n’akâge; leka omusirhe akayumve, asheke, kwo na kuyîbagira. 16 Ebinwa by’omusirhe biba nka muzigo guyâbire omubalama, ci ekanwa k’omurhimanya binja biyirhenga. 17 Akanwa k’omuntu nkana basîma okukayumva omu ndêko, oku adesire, ngasi muguma anakuhire emurhima. 18 Nyumpa ya mushaka bwo burhimanya bw’ecihwinja, n’obumanye bw’omusirhe, binwa birhagwerhi nda na mugongo. 19 Emw’omusirhe, enjira ly’akalamo gubà mugozi emagulu, kabangiro emaboko. 20 Omusirhe nk’asheka, analinzi basha, ocikenzire yehe kugera agera amasheka gâge. 21 Emw’omuntu nkana, irhegeko gali masholo ga bulimbi, ngolo ekuboko kulyo. 22 Ecinganyi cinacishokoze okudâha, omuntu mwenge arhangiba nk’alinda; 23 ecinganyi cinakâhêngûliza oku lumvi, omuntu ocikenzire anabe nk’aciyegûla. 24 Okuyumvirhiza aha lumvi kuba kwa muntu orhaleragwa, nshonyi kubonêsa omuntu. 25 Akanwa ka bakadegende karhahwa kujumbulusa ebinwa bya bene, enderho z’abarhimanya zôhe zijira olugero. 26 Omurhima gw’ebinganyi ekanwa guba, ci akanwa k’abarhimanya, murhima gwâbo. 27 Omubî anahehêrere omushombanyi wâge, n’obwo yene ocihehêrire. 28 Omuntu ohambara abâbo, yene ocîkolera amabî, kushombwa ashombwa n’abalungu bâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 21

1 Τέκνον, ἥμαρτες; μὴ προσθῇς μηκέτι καὶ περὶ τῶν προτέρων σου δεήθητι. 2 ὡς ἀπὸ προσώπου ὄφεως φεῦγε ἀπὸ ἁμαρτίας· ἐὰν γὰρ προσέλθῃς, δήξεταί σε· ὀδόντες λέοντος οἱ ὀδόντες αὐτῆς ἀναιροῦντες ψυχὰς ἀνθρώπων. 3 ὡς ῥομφαία δίστομος πᾶσα ἀνομία, τῇ πληγῇ αὐτῆς οὐκ ἔστιν ἴασις. 4 καταπληγμὸς καὶ ὕβρις ἐρημώσουσιν πλοῦτον· οὕτως οἶκος ὑπερηφάνου ἐρημωθήσεται. 5 δέησις πτωχοῦ ἐκ στόματος ἕως ὠτίων αὐτοῦ, καὶ τὸ κρίμα αὐτοῦ κατὰ σπουδὴν ἔρχεται. 6 μισῶν ἐλεγμὸν ἐν ἴχνει ἁμαρτωλοῦ, καὶ ὁ φοβούμενος κύριον ἐπιστρέψει ἐν καρδίᾳ. 7 γνωστὸς μακρόθεν ὁ δυνατὸς ἐν γλώσσῃ, ὁ δὲ νοήμων οἶδεν ἐν τῷ ὀλισθάνειν αὐτόν. 8 ὁ οἰκοδομῶν τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἐν χρήμασιν ἀλλοτρίοις ὡς συνάγων αὐτοῦ τοὺς λίθους εἰς χειμῶνα. 9 στιππύον συνηγμένον συναγωγὴ ἀνόμων, καὶ ἡ συντέλεια αὐτῶν φλὸξ πυρός. 10 ὁδὸς ἁμαρτωλῶν ὡμαλισμένη ἐκ λίθων, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων αὐτῆς βόθρος ᾅδου. 11 ῾Ο φυλάσσων νόμον κατακρατεῖ τοῦ ἐννοήματος αὐτοῦ, καὶ συντέλεια τοῦ φόβου κυρίου σοφία. 12 οὐ παιδευθήσεται ὃς οὐκ ἔστιν πανοῦργος, ἔστιν δὲ πανουργία πληθύνουσα πικρίαν. 13 γνῶσις σοφοῦ ὡς κατακλυσμὸς πληθυνθήσεται καὶ ἡ βουλὴ αὐτοῦ ὡς πηγὴ ζωῆς. 14 ἔγκατα μωροῦ ὡς ἀγγεῖον συντετριμμένον καὶ πᾶσαν γνῶσιν οὐ κρατήσει. 15 λόγον σοφὸν ἐὰν ἀκούσῃ ἐπιστήμων, αἰνέσει αὐτὸν καὶ ἐπ᾽ αὐτὸν προσθήσει· ἤκουσεν ὁ σπαταλῶν, καὶ ἀπήρεσεν αὐτῷ, καὶ ἀπέστρεψεν αὐτὸν ὀπίσω τοῦ νώτου αὐτοῦ. 16 ἐξήγησις μωροῦ ὡς ἐν ὁδῷ φορτίον, ἐπὶ δὲ χείλους συνετοῦ εὑρεθήσεται χάρις. 17 στόμα φρονίμου ζητηθήσεται ἐν ἐκκλησίᾳ, καὶ τοὺς λόγους αὐτοῦ διανοηθήσονται ἐν καρδίᾳ. 18 ῾Ως οἶκος ἠφανισμένος οὕτως μωρῷ σοφία, καὶ γνῶσις ἀσυνέτου ἀδιεξέταστοι λόγοι. 19 πέδαι ἐν ποσὶν ἀνοήτου παιδεία καὶ ὡς χειροπέδαι ἐπὶ χειρὸς δεξιᾶς. 20 μωρὸς ἐν γέλωτι ἀνυψοῖ φωνὴν αὐτοῦ, ἀνὴρ δὲ πανοῦργος μόλις ἡσυχῇ μειδιάσει. 21 ὡς κόσμος χρυσοῦς φρονίμῳ παιδεία καὶ ὡς χλιδὼν ἐπὶ βραχίονι δεξιῷ. 22 ποὺς μωροῦ ταχὺς εἰς οἰκίαν, ἄνθρωπος δὲ πολύπειρος αἰσχυνθήσεται ἀπὸ προσώπου. 23 ἄφρων ἀπὸ θύρας παρακύπτει εἰς οἰκίαν, ἀνὴρ δὲ πεπαιδευμένος ἔξω στήσεται. 24 ἀπαιδευσία ἀνθρώπου ἀκροᾶσθαι παρὰ θύραν, ὁ δὲ φρόνιμος βαρυνθήσεται ἀτιμίᾳ. 25 χείλη ἀλλοτρίων ἐν τούτοις διηγήσονται, λόγοι δὲ φρονίμων ἐν ζυγῷ σταθήσονται. 26 ἐν στόματι μωρῶν ἡ καρδία αὐτῶν, καρδία δὲ σοφῶν στόμα αὐτῶν. 27 ἐν τῷ καταρᾶσθαι ἀσεβῆ τὸν σατανᾶν αὐτὸς καταρᾶται τὴν ἑαυτοῦ ψυχήν. 28 μολύνει τὴν ἑαυτοῦ ψυχὴν ὁ ψιθυρίζων καὶ ἐν παροικήσει μισηθήσεται.

Omwolo

1 Omwôlo kwo ali nk’ibuye banîrekwo, ngasi wagera na kuheba olushungûrho. 2 Omwôlo kwo ali nka camvu ca njalira, mazingonoko, ngasi ogahumakwo kuhôrhola anahôrhola enfume.

Emifiriri y’abana

3 Zibâ nshonyi z’omulume okuburha ecirala c’omurhabana, ci okuburha ecirala c’omunyere kôhe kulengana bwenêne. 4 Omunyere nkana, buhirhi bw’owamuyanka, ci omunyere mubî, mûngo gw’owamuburhaga. 5 Cikala-nshonyi w’omunyere, ishe na nnina azibonêsa, bombi kukaga bamukaga. 6 Obukali burhagwerhi lugero, lwimbo lwa mishîbo, ci okushûrha n’okuhanûla buba burhimanya bukwânîne. 7 Abana bagwerhe ecibâlya banali birhonzi, banabuke ababusi bâbo omungo. 8 Abana bagayanyi na mbula bukenge, banajâcize obwôrhere bwinja bw’omulala gwâbo.

Oburhimanya n’isirhe

9 Okuyigîriza omusirhe kuba kuhanga orhujo, kuba kuzusa omuntu wafîre n’iro. 10 Okuhanûla omusirhe, kuba kuhanûla omuntu oli iro, buzinda akudôse, mpu: «Bici ebyo?» 11 Olakire ofire: agenzire, arhakàcibona izûba, olakire omusirhe: arhacigwerhi murhima, gwàhûsire; kunyi wâlakira ofire, bulya kurhamûka ajire, ci kuli omusirhe, olufu lwo lukulu aha kalamo kâge. 12 Emishîbo y’ofire ziba nsiku nda, ey’omusirhe n’omubî, nsiku zoshi z’akalamo kâbo. 13 Orhabwîraga omusirhe binwa binji-binji, orhajâga ciru emund’ali, omanye akulerhera embaka za busha, omanye akuzinza. Omuyâke, wabona omurhûla, ebihenyango byâge birhacikulibuze. 14 Bicigi bizirho kulusha amabuye? Kurhi biderhwa? Cingolongolo. 15 Omushenyi, omunyu, enundo y’ebyuma, byo byangu by’okubarhulwa aha cingolongolo. 16 Oburhungiri buyûbake n’emirhi mizibu, burhagagajwa na musisi, omurhima gurhanziricidôsa gubulihiga, gurhahomhagana ornu mango g’entambala. 17 Omurhima guyêgemire enkengêro z’oburhimanya, guli nka kulya bayinjihya olukuta n’irangi lyananira bwinja. 18 Orhubuye rhutya-rhutya ah’irhwerhwe ly’olukuta, rhurhalindira mpûsi, omurhima gw’ecingolongolo ebi gugerêreza byo binaguyôbohy.

Obwîra

19 Bakashûrha isu, linadwe emirenge, bakahika omuntu oku nyomvu y’omurhima, banamanye ecikuli. 20 Obanda irongo, abalaza orhunyunyi, ohângala omwîra, bwîra ayirha. 21 Akaba wayômolire omwîra engôrho, orharhâga omurhima, kwankanaba acigaluka; 22 akaba waderhire omwira kubî, orhayôbohaga, mwanaciyumvanya; ci omuhe rubanda, hoshi aho, obwîra bunafe. 23 Mulungu wâwe akenyire, mulole bwinja, hano agala, wasîma haguma nâye; akajakwo obuhanya, orhamurhibagamwo, hano afuma olwo, mwe naye mwagabana ebyâge. 24 Engulumira mugi guyishokolera, kwo n’okwo bijâci bishokolera omuko. 25 Ntakaba nshonyi z’okufungira omwîra, ntakanacîfulika ye. 26 Akabâga ye n’enganya, abandi bakuyumva bamujire ndyâlya.

Obe masu

27 Lero ndi wakampira omulanzi oku kanwa, ahire omu binwa byâni ecinwa c’obukengêre, Iyo ndekisârhala byo birhumire, olulimi lulekimpeza?

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 22

1 Λίθῳ ἠρδαλωμένῳ συνεβλήθη ὀκνηρός, καὶ πᾶς ἐκσυριεῖ ἐπὶ τῇ ἀτιμίᾳ αὐτοῦ. 2 βολβίτῳ κοπρίων συνεβλήθη ὀκνηρός, πᾶς ὁ ἀναιρούμενος αὐτὸν ἐκτινάξει χεῖρα. 3 αἰσχύνη πατρὸς ἐν γεννήσει ἀπαιδεύτου, θυγάτηρ δὲ ἐπ᾽ ἐλαττώσει γίνεται. 4 θυγάτηρ φρονίμη κληρονομήσει ἄνδρα αὐτῆς, καὶ ἡ καταισχύνουσα εἰς λύπην γεννήσαντος· 5 πατέρα καὶ ἄνδρα καταισχύνει ἡ θρασεῖα καὶ ὑπὸ ἀμφοτέρων ἀτιμασθήσεται. 6 μουσικὰ ἐν πένθει ἄκαιρος διήγησις, μάστιγες δὲ καὶ παιδεία ἐν παντὶ καιρῷ σοφίας. 7 ^j 8 9 συγκολλῶν ὄστρακον ὁ διδάσκων μωρόν, ἐξεγείρων καθεύδοντα ἐκ βαθέος ὕπνου. 10 διηγούμενος νυστάζοντι ὁ διηγούμενος μωρῷ, καὶ ἐπὶ συντελείᾳ ἐρεῖ Τί ἐστιν; 11 ἐπὶ νεκρῷ κλαῦσον, ἐξέλιπεν γὰρ φῶς, καὶ ἐπὶ μωρῷ κλαῦσον, ἐξέλιπεν γὰρ σύνεσιν· ἥδιον κλαῦσον ἐπὶ νεκρῷ, ὅτι ἀνεπαύσατο, τοῦ δὲ μωροῦ ὑπὲρ θάνατον ἡ ζωὴ πονηρά. 12 πένθος νεκροῦ ἑπτὰ ἡμέραι, μωροῦ δὲ καὶ ἀσεβοῦς πᾶσαι αἱ ἡμέραι τῆς ζωῆς αὐτοῦ. 13 μετὰ ἄφρονος μὴ πληθύνῃς λόγον καὶ πρὸς ἀσύνετον μὴ πορεύου· φύλαξαι ἀπ᾽ αὐτοῦ, ἵνα μὴ κόπον ἔχῃς καὶ οὐ μὴ μολυνθῇς ἐν τῷ ἐντιναγμῷ αὐτοῦ· ἔκκλινον ἀπ᾽ αὐτοῦ καὶ εὑρήσεις ἀνάπαυσιν καὶ οὐ μὴ ἀκηδιάσῃς ἐν τῇ ἀπονοίᾳ αὐτοῦ. 14 ὑπὲρ μόλιβον τί βαρυνθήσεται; καὶ τί αὐτῷ ὄνομα ἀλλ᾽ ἢ μωρός; 15 ἄμμον καὶ ἅλα καὶ βῶλον σιδήρου εὔκοπον ὑπενεγκεῖν ἢ ἄνθρωπον ἀσύνετον. 16 ῾Ιμάντωσις ξυλίνη ἐνδεδεμένη εἰς οἰκοδομὴν ἐν συσσεισμῷ οὐ διαλυθήσεται· οὕτως καρδία ἐστηριγμένη ἐπὶ διανοήματος βουλῆς ἐν καιρῷ οὐ δειλιάσει. 17 καρδία ἡδρασμένη ἐπὶ διανοίας συνέσεως ὡς κόσμος ψαμμωτὸς τοίχου ξυστοῦ. 18 χάρακες ἐπὶ μετεώρου κείμενοι κατέναντι ἀνέμου οὐ μὴ ὑπομείνωσιν· οὕτως καρδία δειλὴ ἐπὶ διανοήματος μωροῦ κατέναντι παντὸς φόβου οὐ μὴ ὑπομείνῃ. 19 ῾Ο νύσσων ὀφθαλμὸν κατάξει δάκρυα, καὶ νύσσων καρδίαν ἐκφαίνει αἴσθησιν. 20 βάλλων λίθον ἐπὶ πετεινὰ ἀποσοβεῖ αὐτά, καὶ ὁ ὀνειδίζων φίλον διαλύσει φιλίαν. 21 ἐπὶ φίλον ἐὰν σπάσῃς ῥομφαίαν, μὴ ἀφελπίσῃς, ἔστιν γὰρ ἐπάνοδος· 22 ἐπὶ φίλον ἐὰν ἀνοίξῃς στόμα, μὴ εὐλαβηθῇς, ἔστιν γὰρ διαλλαγή· πλὴν ὀνειδισμοῦ καὶ ὑπερηφανίας καὶ μυστηρίου ἀποκαλύψεως καὶ πληγῆς δολίας, ἐν τούτοις ἀποφεύξεται πᾶς φίλος. 23 πίστιν κτῆσαι ἐν πτωχείᾳ μετὰ τοῦ πλησίον, ἵνα ἐν τοῖς ἀγαθοῖς αὐτοῦ ὁμοῦ πλησθῇς· ἐν καιρῷ θλίψεως διάμενε αὐτῷ, ἵνα ἐν τῇ κληρονομίᾳ αὐτοῦ συγκληρονομήσῃς. 24 πρὸ πυρὸς ἀτμὶς καμίνου καὶ καπνός· οὕτως πρὸ αἱμάτων λοιδορίαι. 25 φίλον σκεπάσαι οὐκ αἰσχυνθήσομαι καὶ ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ οὐ μὴ κρυβῶ, 26 καὶ εἰ κακά μοι συμβήσεται δι᾽ αὐτόν, πᾶς ὁ ἀκούων φυλάξεται ἀπ᾽ αὐτοῦ. 27 Τίς δώσει ἐπὶ στόμα μου φυλακὴν καὶ ἐπὶ τῶν χειλέων μου σφραγῖδα πανοῦργον, ἵνα μὴ πέσω ἀπ᾽ αὐτῆς καὶ ἡ γλῶσσά μου ἀπολέσῃ με;

1 Yagirwa Nyamuzinda, we Larha we na Nnawâbo akalamo kâni, orhandekaga omu magene gâhyo, orhayemêraga nasârhala muli byo. 2 Lero ndi wayereka enkengêro zâni ornu za omurhima gwâni, aguyêreke ihano ly’oburhimanya, aleke okuntogoza amango mpabusire, ndekiyûbakwa n’ebyâha. 3 Ntyo, amabî gâni garhayushuke, ebyâha byâni birhaluge, ndeke okuhirima omu maboko g’ahashomhanyi bâni, omushombanyi wâni abule aha angwarhira. 4 Nyakasane-k’emirenge, Larha na Nyamuzinda w’akalamo kâni, ontabâle nyâke obucîbone. 5 Oncînge oku bwâgalwa, 6 amagene n’amîru mabî garhampimaga, orhanampanaga emunda enyifinjo mbî ziri.

Endahiro

7 Mwe bâna, muyumve ebinwa byâni, obikulikîre arhakabulabula. 8 Omunya-byâha yene ocishweka n’ebinwa byage, byo bihirimya omuhambûzi n’omucîbonyi. 9 Lek’enkômedu y’okucîgasha, orhakômerere okulahira izîno ly’Omwimâna. 10 Kul’omubôyi barhangula ngasi kasanzi arhafuma mpimbo, kwo n’omuntu ocîgasha n’okuderhaderha izino lya Nyamuzinda, arhafuma ecâha. 11 Omuntu osîrna okucîgasha ali mubî, obuhanya burharhenga aha mwâge. Akajira ecâha, ecâha câge cimuhonerc; akaderha mpu ahalîza, abîhire kabiri; akalahira ebirà, arhafungirwe, obuhanya bwamuhandira aha ka.

Ebinwa bibî

12 Hali iderha liyâkuza olufu, okwo nta mango kubâge muli bene Yakobo, bulya abantu nkana barhakwîrirwa ntyo, barhacîjandika n’omu câha. 13 Orhakomerezagya akanwa kâwe eby’obûmaguza, byo bibamo akanwa k’ecâha. 14 Kengêra sho na nyoko amango oli ekarhî k’abakulu, omanye wacîjandaga embere zâbo, kube kuyôrha nka cingolongolo, obone wamacînfinja abarhaburhagwa, otumuze olusiku waburhagwa. 15 Omuntu wakômerire ebinwa bibî arhakubûlwa. 16 Hali bibiri biluza ebyâha, n’ecâha kasharhu cilerhe oburhe; 17 gala mîru gayôca nka muliro, garhatwîka garhanayîgusiri, omuntu ocîfinja omubiri gwage yene, arhalèkè n’omuliro gurhacimuyôca, oku muntu mûmaguza, ngasi biryo erhi binunu, lufu lwo lwamutwa arnîru. 18 Omuntu ojirira ecâha aha ncingo yâge, n’okuderha, erhi: «Ndi wambona’? Omwizimya gundi eburhambi, ebizimbero bincîkirize, ntaye wambona, bicigi nayôboha? Ow’Enyanya arhankakengera ebyâha byâni». 19 Oyo masù ga bantu gône ayobohire, arhamanyiri oku amasù ga Nyamuzinda, galushire izûba bumolcke kali bihumbi ikumi, oku ganabône ebijiro by’abantu byoshi, gahike n’omu ngasi hyongobana. 20 Embere aleme, ali ayishi ebintu byoshi, n’erhi ayûsa kwo n’okwo. 21 Oya muntu omu lugo ahanirwa 1 obuhanya bwamamurhibukira amango arhalaliri.

Omukazi mugonyi

22 Omukazi ohemukira iba naye kw’ali ntyo, anamulerhere omwâna w’embuga mpu yo nfula. 23 Burhanzi avunyire irhegeko lya Nyamuzinda, kandi abîhîre iba; n’obwa kasharhu. acîshûbwîre n’okuhusha, haguma n’okwola kujishunda abâna embuga. 24 Omu ndêko bâheka olubanja !wâge, n’abâna bâge babasingirize. 25 Abâna bage barhâmerekwo muzi, amashami gâge garhajekwo hiciza. 26 Bakazimukengêrera okuhehêrerwa ahehêrîrwe, na ntâye wamukûle enshonyi. 27 Ntyo, abali enyuma zâge bamanya oku okurhînya Nyamuzinda kwône kushingânine, n’oku nta cinja cilushire okushimba amarhegeko gâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 23

1 κύριε πάτερ καὶ δέσποτα ζωῆς μου, μὴ ἐγκαταλίπῃς με ἐν βουλῇ αὐτῶν, μὴ ἀφῇς με πεσεῖν ἐν αὐτοῖς. 2 τίς ἐπιστήσει ἐπὶ τοῦ διανοήματός μου μάστιγας καὶ ἐπὶ τῆς καρδίας μου παιδείαν σοφίας, ἵνα ἐπὶ τοῖς ἀγνοήμασίν μου μὴ φείσωνται καὶ οὐ μὴ παρῇ τὰ ἁμαρτήματα αὐτῶν, 3 ὅπως μὴ πληθυνθῶσιν αἱ ἄγνοιαί μου καὶ αἱ ἁμαρτίαι μου πλεονάσωσιν καὶ πεσοῦμαι ἔναντι τῶν ὑπεναντίων καὶ ἐπιχαρεῖταί μοι ὁ ἐχθρός μου; 4 κύριε πάτερ καὶ θεὲ ζωῆς μου, μετεωρισμὸν ὀφθαλμῶν μὴ δῷς μοι 5 καὶ ἐπιθυμίαν ἀπόστρεψον ἀπ᾽ ἐμοῦ· 6 κοιλίας ὄρεξις καὶ συνουσιασμὸς μὴ καταλαβέτωσάν με, καὶ ψυχῇ ἀναιδεῖ μὴ παραδῷς με. 7 Παιδείαν στόματος ἀκούσατε, τέκνα, καὶ ὁ φυλάσσων οὐ μὴ ἁλῷ. 8 ἐν τοῖς χείλεσιν αὐτοῦ καταληφθήσεται ἁμαρτωλός, καὶ λοίδορος καὶ ὑπερήφανος σκανδαλισθήσονται ἐν αὐτοῖς. 9 ὅρκῳ μὴ ἐθίσῃς τὸ στόμα σου καὶ ὀνομασίᾳ τοῦ ἁγίου μὴ συνεθισθῇς· 10 ὥσπερ γὰρ οἰκέτης ἐξεταζόμενος ἐνδελεχῶς ἀπὸ μώλωπος οὐκ ἐλαττωθήσεται, οὕτως καὶ ὁ ὀμνύων καὶ ὀνομάζων διὰ παντὸς ἀπὸ ἁμαρτίας οὐ μὴ καθαρισθῇ. 11 ἀνὴρ πολύορκος πλησθήσεται ἀνομίας, καὶ οὐκ ἀποστήσεται ἀπὸ τοῦ οἴκου αὐτοῦ μάστιξ· ἐὰν πλημμελήσῃ, ἁμαρτία αὐτοῦ ἐπ᾽ αὐτῷ, κἂν ὑπερίδῃ, ἥμαρτεν δισσῶς· καὶ εἰ διὰ κενῆς ὤμοσεν, οὐ δικαιωθήσεται, πλησθήσεται γὰρ ἐπαγωγῶν ὁ οἶκος αὐτοῦ. 12 ῎Εστιν λέξις ἀντιπαραβεβλημένη θανάτῳ, μὴ εὑρεθήτω ἐν κληρονομίᾳ Ιακωβ· ἀπὸ γὰρ εὐσεβῶν ταῦτα πάντα ἀποστήσεται, καὶ ἐν ἁμαρτίαις οὐκ ἐγκυλισθήσονται. 13 ἀπαιδευσίαν ἀσυρῆ μὴ συνεθίσῃς τὸ στόμα σου· ἔστιν γὰρ ἐν αὐτῇ λόγος ἁμαρτίας. 14 μνήσθητι πατρὸς καὶ μητρός σου, ἀνὰ μέσον γὰρ μεγιστάνων συνεδρεύεις, μήποτε ἐπιλάθῃ ἐνώπιον αὐτῶν καὶ τῷ ἐθισμῷ σου μωρανθῇς καὶ θελήσεις εἰ μὴ ἐγεννήθης καὶ τὴν ἡμέραν τοῦ τοκετοῦ σου καταράσῃ. 15 ἄνθρωπος συνεθιζόμενος λόγοις ὀνειδισμοῦ ἐν πάσαις ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ οὐ μὴ παιδευθῇ. 16 Δύο εἴδη πληθύνουσιν ἁμαρτίας, καὶ τὸ τρίτον ἐπάξει ὀργήν· 17 ψυχὴ θερμὴ ὡς πῦρ καιόμενον, οὐ μὴ σβεσθῇ ἕως ἂν καταποθῇ· ἄνθρωπος πόρνος ἐν σώματι σαρκὸς αὐτοῦ, οὐ μὴ παύσηται ἕως ἂν ἐκκαύσῃ πῦρ· ἀνθρώπῳ πόρνῳ πᾶς ἄρτος ἡδύς, οὐ μὴ κοπάσῃ ἕως ἂν τελευτήσῃ. 18 ἄνθρωπος παραβαίνων ἀπὸ τῆς κλίνης αὐτοῦ λέγων ἐν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ Τίς με ὁρᾷ; σκότος κύκλῳ μου, καὶ οἱ τοῖχοί με καλύπτουσιν, καὶ οὐθείς με ὁρᾷ· τί εὐλαβοῦμαι; τῶν ἁμαρτιῶν μου οὐ μὴ μνησθήσεται ὁ ὕψιστος. 19 καὶ ὀφθαλμοὶ ἀνθρώπων ὁ φόβος αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔγνω ὅτι ὀφθαλμοὶ κυρίου μυριοπλασίως ἡλίου φωτεινότεροι ἐπιβλέποντες πάσας ὁδοὺς ἀνθρώπων καὶ κατανοοῦντες εἰς ἀπόκρυφα μέρη. 20 πρὶν ἢ κτισθῆναι τὰ πάντα ἔγνωσται αὐτῷ, οὕτως καὶ μετὰ τὸ συντελεσθῆναι. 21 οὗτος ἐν πλατείαις πόλεως ἐκδικηθήσεται, καὶ οὗ οὐχ ὑπενόησεν, πιασθήσεται. 22 Οὕτως καὶ γυνὴ καταλιποῦσα τὸν ἄνδρα καὶ παριστῶσα κληρονόμον ἐξ ἀλλοτρίου. 23 πρῶτον μὲν γὰρ ἐν νόμῳ ὑψίστου ἠπείθησεν, καὶ δεύτερον εἰς ἄνδρα αὐτῆς ἐπλημμέλησεν, καὶ τὸ τρίτον ἐν πορνείᾳ ἐμοιχεύθη καὶ ἐξ ἀλλοτρίου ἀνδρὸς τέκνα παρέστησεν. 24 αὕτη εἰς ἐκκλησίαν ἐξαχθήσεται, καὶ ἐπὶ τὰ τέκνα αὐτῆς ἐπισκοπὴ ἔσται. 25 οὐ διαδώσουσιν τὰ τέκνα αὐτῆς εἰς ῥίζαν, καὶ οἱ κλάδοι αὐτῆς οὐκ οἴσουσιν καρπόν. 26 καταλείψει εἰς κατάραν τὸ μνημόσυνον αὐτῆς, καὶ τὸ ὄνειδος αὐτῆς οὐκ ἐξαλειφθήσεται, 27 καὶ ἐπιγνώσονται οἱ καταλειφθέντες ὅτι οὐθὲν κρεῖττον φόβου κυρίου καὶ οὐθὲν γλυκύτερον τοῦ προσέχειν ἐντολαῖς κυρίου.

Oburhimanya bwaderha nka muntu

1 Oburhimanya bukolaga bwacivuga, bukolaga bwarhangifekembera omu karhî k’olubaga^k. 2 Bwamàderha ntya omu ndêko y’Ow’enyanya, bwàmilyerekana irenge lyabwo embere z’Obuhashe, erhi: 3 «Ndi nkonôka y’oku Kanwa k’Ow’Enyanya, nàyisha nacibulula nka lwikungu nàbwikira igulu. 4 Aha mwâni, emalunga, entebe yâni gwàli mulunga gwa bitû. 5 Niene, kuno na ndi, nazungulusire engo y’emalunga, nàjire kuli kuhika ekuzimu. 6 Obwâmi bwâmi bwàgandazize omu nyanja, omu igulu, oku ngasi lubaga n’oku ngasi cihugo. 7 Emwa boshi nàlonzize ahantu nâdêkerera, nàlonzize ngahi nâgwike icumbi lyâni. 8 Lero Lulema w’igulu ànacimpa irhegeko, owàndemaga angwikîsa ihêma lyâni, àmbwira, erhi: «Yûbaka muli Yakobo, oje omu kashambala k’Israheli». 9 Embere ly’amango, kurhenga omurhondêro ly’andemaga, ensiku n’amango erhi ho mba. 10 Omu cihando citagatifu, embere zâge nagashâniza, na ntyo nacumbika omu Siyoni^l, 11 nàbêra omu Kinja k’olugo, omu Yeruzalemu mwo obuhashe bwâni buba. 12 Nàmezire emizi emw’olubaga lw’irenge, omu kwa Nyamuzinda, omu cishumba câge. 13 Nàkuliremwo nka nduluma y’e Libano, nka murhi oku ntondo ya Hermoni. 14 Nakula nka mubô gw’En-Gadi, nka mirhô ya bwâso bw’e Yeriko, nka muzeti gunagirîre omu lubanda, nakula nkanduluma ya murhi. 15 Obwehe bwâni buli nk’ obw’ecinamoma na nk’obw’omusipalata, akisununu kâni kali nk’ak’enshângi ntumîrira, nk’ak’egalbanumo, onikisi n’obubâni, nka cidûrhu ca nshângi omu Cihando. 16 Nàlandiza amashami nka murhi gwa terbenta, mashami ga bwinja n’irenge. 17 Kwo ndi nka muzabibu gulandizize emirhô minja-minja, n’obwâso bwâni eba mburho y’irenge n’obuhirhi. 18 [Nie nnina w’obuzigire nkana, nie nnina w’olukengwa, nnina w’obumanye n’obulangalire; nahîrwe lwoshi abâna bâni boshi, balya Yene agoshôlaga kurhenga ensiku n’amango.]^m 19 Muyishe emwâni, mwe mucînyifinja, mulye oku mburho yâni. 20 Bulya okunkengêra kulushire obununu bw’obûci, akashambala kâni ko kinja aha cigukulu c’obûci. 21 Abandya barhakaleka okushwira emunda ndi, n’abanywa barhakàgambwa. 22 Oyumva ebi mmubwîra, arhankabibêra burhe, n’abajira emikolo yâni barhakàhirima omu câha.

Oburhimanya n’lrhegeko

23 Ebyo byoshi citabu c’Endagâno ya Nyamuzinda w’Enyanya eco. Irhegeko lyàmanyisibagwa na Musa, ko kashambala kàsigiragwa endêko za Yakobo. 24 Murhalekaga okucîzibuhya muli Nyakasane, mumusêrekwo Iyo amuzibuhya, Nyakasane w’Emirhwe yene Nyamuzinda, buziraye, ntawundi muciza. 25 Er’lrhegeko Iyo liluza oburhimanya nka mîshi ga Fizone, nka kula olwîshi lwa Tigre luyunjula amango emyâka eyezire; 26 Iyo liluza obukengêre nka mîshi g’Efrati, nk’aga Yordani amango bakalala; 27 Iyo lihûna enjira nk’olwîshi lwa Nili, na nka Gihini omu nsiku bahumbûla emizabibu. 28 Oku omurhanzi arhaciyûsa okulimya, kwo n’omuzinda aciri kulî nalyo. 29 Bulya obukengêre bwalyo bulushire enyanja bunji, n’emihigo yalyo yo miri kulusha enyenga. 30 Niono, kwo ndi nka mubunda gwârhenga omu lwîshi, nka hîshi hihesire omu ishwa ly’amasîma. 31 Nâdesire, nti: «Nkola nadômerera omu kwâni, ngeze amîshi omu ishwa lyâni». Lero nabona omubunda gwâni gwahinduka lwîshi, n’olwîshi yashuba nyanja. 32 Nkolaga nalomeka enjira kurhenga sêzi, akamole kabone kuhika emahanga. 33 Navangula enyigîrizo nka bulêbi, zihike n’oku maburhwa gali nyuma. 34 K’obwîne: arhali nie nacîlongeza, ci nakolera balya boshi bazilonza.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 24

1 ῾Η σοφία αἰνέσει ψυχὴν αὐτῆς καὶ ἐν μέσῳ λαοῦ αὐτῆς καυχήσεται· 2 ἐν ἐκκλησίᾳ ὑψίστου στόμα αὐτῆς ἀνοίξει καὶ ἔναντι δυνάμεως αὐτοῦ καυχήσεται 3 ᾿Εγὼ ἀπὸ στόματος ὑψίστου ἐξῆλθον καὶ ὡς ὁμίχλη κατεκάλυψα γῆν· 4 ἐγὼ ἐν ὑψηλοῖς κατεσκήνωσα, καὶ ὁ θρόνος μου ἐν στύλῳ νεφέλης· 5 γῦρον οὐρανοῦ ἐκύκλωσα μόνη καὶ ἐν βάθει ἀβύσσων περιεπάτησα· 6 ἐν κύμασιν θαλάσσης καὶ ἐν πάσῃ τῇ γῇ καὶ ἐν παντὶ λαῷ καὶ ἔθνει ἐκτησάμην. 7 μετὰ τούτων πάντων ἀνάπαυσιν ἐζήτησα καὶ ἐν κληρονομίᾳ τίνος αὐλισθήσομαι. 8 τότε ἐνετείλατό μοι ὁ κτίστης ἁπάντων, καὶ ὁ κτίσας με κατέπαυσεν τὴν σκηνήν μου καὶ εἶπεν ᾿Εν Ιακωβ κατασκήνωσον καὶ ἐν Ισραηλ κατακληρονομήθητι. 9 πρὸ τοῦ αἰῶνος ἀπ᾽ ἀρχῆς ἔκτισέν με, καὶ ἕως αἰῶνος οὐ μὴ ἐκλίπω. 10 ἐν σκηνῇ ἁγίᾳ ἐνώπιον αὐτοῦ ἐλειτούργησα καὶ οὕτως ἐν Σιων ἐστηρίχθην· 11 ἐν πόλει ἠγαπημένῃ ὁμοίως με κατέπαυσεν, καὶ ἐν Ιερουσαλημ ἡ ἐξουσία μου· 12 καὶ ἐρρίζωσα ἐν λαῷ δεδοξασμένῳ, ἐν μερίδι κυρίου, κληρονομίας αὐτοῦ. 13 ὡς κέδρος ἀνυψώθην ἐν τῷ Λιβάνῳ καὶ ὡς κυπάρισσος ἐν ὄρεσιν Αερμων· 14 ὡς φοῖνιξ ἀνυψώθην ἐν Αιγγαδοις καὶ ὡς φυτὰ ῥόδου ἐν Ιεριχω, ὡς ἐλαία εὐπρεπὴς ἐν πεδίῳ, καὶ ἀνυψώθην ὡς πλάτανος. 15 ὡς κιννάμωμον καὶ ἀσπάλαθος ἀρωμάτων δέδωκα ὀσμὴν καὶ ὡς σμύρνα ἐκλεκτὴ διέδωκα εὐωδίαν, ὡς χαλβάνη καὶ ὄνυξ καὶ στακτὴ καὶ ὡς λιβάνου ἀτμὶς ἐν σκηνῇ. 16 ἐγὼ ὡς τερέμινθος ἐξέτεινα κλάδους μου, καὶ οἱ κλάδοι μου κλάδοι δόξης καὶ χάριτος. 17 ἐγὼ ὡς ἄμπελος ἐβλάστησα χάριν, καὶ τὰ ἄνθη μου καρπὸς δόξης καὶ πλούτου. 18 19 προσέλθετε πρός με, οἱ ἐπιθυμοῦντές μου, καὶ ἀπὸ τῶν γενημάτων μου ἐμπλήσθητε· 20 τὸ γὰρ μνημόσυνόν μου ὑπὲρ τὸ μέλι γλυκύ, καὶ ἡ κληρονομία μου ὑπὲρ μέλιτος κηρίον. 21 οἱ ἐσθίοντές με ἔτι πεινάσουσιν, καὶ οἱ πίνοντές με ἔτι διψήσουσιν. 22 ὁ ὑπακούων μου οὐκ αἰσχυνθήσεται, καὶ οἱ ἐργαζόμενοι ἐν ἐμοὶ οὐχ ἁμαρτήσουσιν. 23 Ταῦτα πάντα βίβλος διαθήκης θεοῦ ὑψίστου, νόμον ὃν ἐνετείλατο ἡμῖν Μωυσῆς κληρονομίαν συναγωγαῖς Ιακωβ, 24 25 ὁ πιμπλῶν ὡς Φισων σοφίαν καὶ ὡς Τίγρις ἐν ἡμέραις νέων, 26 ὁ ἀναπληρῶν ὡς Εὐφράτης σύνεσιν καὶ ὡς Ιορδάνης ἐν ἡμέραις θερισμοῦ, 27 ὁ ἐκφαίνων ὡς φῶς παιδείαν, ὡς Γηων ἐν ἡμέραις τρυγήτου. 28 οὐ συνετέλεσεν ὁ πρῶτος γνῶναι αὐτήν, καὶ οὕτως ὁ ἔσχατος οὐκ ἐξιχνίασεν αὐτήν· 29 ἀπὸ γὰρ θαλάσσης ἐπληθύνθη διανόημα αὐτῆς καὶ ἡ βουλὴ αὐτῆς ἀπὸ ἀβύσσου μεγάλης. 30 Κἀγὼ ὡς διῶρυξ ἀπὸ ποταμοῦ καὶ ὡς ὑδραγωγὸς ἐξῆλθον εἰς παράδεισον· 31 εἶπα Ποτιῶ μου τὸν κῆπον καὶ μεθύσω μου τὴν πρασιάν· καὶ ἰδοὺ ἐγένετό μοι ἡ διῶρυξ εἰς ποταμόν, καὶ ὁ ποταμός μου ἐγένετο εἰς θάλασσαν. 32 ἔτι παιδείαν ὡς ὄρθρον φωτιῶ καὶ ἐκφανῶ αὐτὰ ἕως εἰς μακράν· 33 ἔτι διδασκαλίαν ὡς προφητείαν ἐκχεῶ καὶ καταλείψω αὐτὴν εἰς γενεὰς αἰώνων. 34 ἴδετε ὅτι οὐκ ἐμοὶ μόνῳ ἐκοπίασα, ἀλλ᾽ ἅπασιν τοῖς ἐκζητοῦσιν αὐτήν.

Emigani

1 Hali bisharhu omurhima gwâni gucîfinja, birhahimwa kusîmisa Nyamuzinda n’abantu; okuyumvanya kw’abaguma, enyumpa omulume na mukage bayumvanyamwo. 2 Haligi na bantu basharhu omurhima gwâni gurhabonakwo, na nkayumva oku ho bacibâ nnânshologorhwe; omukenyi w’obucîbone, omugale munywesi, omushosi w’enkonola-masu bagwârha omu mwa bene.

Abashosi

3 Amango orhabikaga ociri musole, bici wabonage okola mushosi? 4 Ala nka zayinjiha emvi zigwerhe ihano! Okumanya ihano kw’abakulukulu nako kuyinjiha. 5 Ala nka bwayinjiha oburhimanya bw’abashosi, n’obukengêre bwinja bw’abakulu b’er’igulu. 6 Irenge ly’abashosi kuli kulya kuba «Babwine binji», okulimba kwâbo kunali kulya «Babwine binji», okulimba kwâbo kunali kulya kurhînya Nyamuzinda. Okurhînya Nyamuzinda bwône bukulu 7 Hali bintu mwenda nkengireⁿ, nambwine oku birimwo iragi, n’eca kali ikumi nakubwiraco: Omuntu obona omwishingo omw’iburha lyâge, ye obona omu kalamo kâge oku abashombanyi bâge baherêrekera; 8 Iragi lyâge ojira omukazi mwirhonzi, omuntu orhahingan’empanzi na punda, omuntu orhasagijira ecâha omu nderho, omuntu wabwine omushigo mwinja. 9 Iragi lyâge owahisire oku bwirhonzi, n’obwîra owayumva. 10 Neci, ali mukulu owahisire oku burhimanya, ci ntaye ocilushire orhînya Nyamuzinda. 11 Okurhînya Nyamuzinda kurhalusire byoshi, owahisire aho, bici ankagererwakwo?

Abakazi babî

12 Okurhînya Nyakasane gwo guba murhondêro gw’obuzigire bwâge, ci, oku buyemêre barhondêrera n’okumusêrako. 13 Oyâgalike ci orhayâgalikaga omurhima! oshimbe obumînya, ci orhashimânaga obumînya bw’omukazi! 14 Bube buhanya, ci burhabâga bwa kuhubuka emw’omubisha! bube bulyâlya, ci burhabâga bwa kuhubuka emw’omushomhanyi! 15 Nta bwêge bubî kulusha amanjokanjoka, nta nshombo nkulu kulusha ey’omubisha. 16 Okubêra haguma n’empangaza erhi enkuba-joka, kwo kukulu aha kubêra nyumpa nguma n’omukazi mumînya. 17 Obumînya bw’omukazi bunamuhindule obusu, abange enzizi, omanye rnpu akola ciryanyi. 18 Oku iba ali oku mêza haguma n’abalungu bâge, erhi adwirhe adwira n’omu nda nk’ihiri. 19 Obumînya bwoshi ntabwo buhisire oku buminya bw’omukazi: mâshi! abona eci abanya-byâha babona! 20 Nsinga ya mushenyi omu magulu g’omushosi, ye mukazi w’akalimi aha mw’omulume w’omurhûla. 21 Omanye warhebwa n’iranga ly’omukazi, orhahîra okaleka omukazi akubuza murhima. 22 Kurhahimwa kujira omuntu burhe, kumubulise obukenge, kunamubonêse nshonyi, okuyumva mpu muka lebè yekola obîka iba. 23 Burhe omu murhima, burhe emalanga, cibande cifulike, gwo mukolo gw’omukazi mumînya. Maboko gahozire, madwi gakomanya, ye mukazi ohanyagaza iba. 24 Ecâha oku mukazi càrhondêreraga, na mukazi warhumire rhweshi rhukafa. 25 Orhasîkûliraga amîshi, orhahâga n’omukazi mumînya oluhya lw’okuderha. 26 Akaba arhayumvirhiri oku munwe erhi omu masù, omuyâke.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 25

1 ᾿Εν τρισὶν ὡραΐσθην καὶ ἀνέστην ὡραία ἔναντι κυρίου καὶ ἀνθρώπων· ὁμόνοια ἀδελφῶν, καὶ φιλία τῶν πλησίον, καὶ γυνὴ καὶ ἀνὴρ ἑαυτοῖς συμπεριφερόμενοι. 2 τρία δὲ εἴδη ἐμίσησεν ἡ ψυχή μου καὶ προσώχθισα σφόδρα τῇ ζωῇ αὐτῶν· πτωχὸν ὑπερήφανον, καὶ πλούσιον ψεύστην, γέροντα μοιχὸν ἐλαττούμενον συνέσει. 3 ᾿Εν νεότητι οὐ συναγείοχας, καὶ πῶς ἂν εὕροις ἐν τῷ γήρᾳ σου; 4 ὡς ὡραῖον πολιαῖς κρίσις καὶ πρεσβυτέροις ἐπιγνῶναι βουλήν. 5 ὡς ὡραία γερόντων σοφία καὶ δεδοξασμένοις διανόημα καὶ βουλή. 6 στέφανος γερόντων πολυπειρία, καὶ τὸ καύχημα αὐτῶν φόβος κυρίου. 7 ᾿Εννέα ὑπονοήματα ἐμακάρισα ἐν καρδίᾳ καὶ τὸ δέκατον ἐρῶ ἐπὶ γλώσσης· ἄνθρωπος εὐφραινόμενος ἐπὶ τέκνοις, ζῶν καὶ βλέπων ἐπὶ πτώσει ἐχθρῶν· 8 μακάριος ὁ συνοικῶν γυναικὶ συνετῇ, καὶ ὃς ἐν γλώσσῃ οὐκ ὠλίσθησεν, καὶ ὃς οὐκ ἐδούλευσεν ἀναξίῳ ἑαυτοῦ· 9 μακάριος ὃς εὗρεν φρόνησιν, καὶ ὁ διηγούμενος εἰς ὦτα ἀκουόντων· 10 ὡς μέγας ὁ εὑρὼν σοφίαν· ἀλλ᾽ οὐκ ἔστιν ὑπὲρ τὸν φοβούμενον τὸν κύριον· 11 φόβος κυρίου ὑπὲρ πᾶν ὑπερέβαλεν, ὁ κρατῶν αὐτοῦ τίνι ὁμοιωθήσεται; 12 13 Πᾶσαν πληγὴν καὶ μὴ πληγὴν καρδίας, καὶ πᾶσαν πονηρίαν καὶ μὴ πονηρίαν γυναικός· 14πᾶσαν ἐπαγωγὴν καὶ μὴ ἐπαγωγὴν μισούντων, καὶ πᾶσαν ἐκδίκησιν καὶ μὴ ἐκδίκησιν ἐχθρῶν. 15 οὐκ ἔστιν κεφαλὴ ὑπὲρ κεφαλὴν ὄφεως, καὶ οὐκ ἔστιν θυμὸς ὑπὲρ θυμὸν ἐχθροῦ. 16 συνοικῆσαι λέοντι καὶ δράκοντι εὐδοκήσω ἢ συνοικῆσαι μετὰ γυναικὸς πονηρᾶς. 17 πονηρία γυναικὸς ἀλλοιοῖ τὴν ὅρασιν αὐτῆς καὶ σκοτοῖ τὸ πρόσωπον αὐτῆς ὡς ἄρκος· 18 ἀνὰ μέσον τῶν πλησίον αὐτοῦ ἀναπεσεῖται ὁ ἀνηρ αὐτῆς καὶ ἀκουσίως ἀνεστέναξεν πικρά. 19 μικρὰ πᾶσα κακία πρὸς κακίαν γυναικός, κλῆρος ἁμαρτωλοῦ ἐπιπέσοι αὐτῇ. 20 ἀνάβασις ἀμμώδης ἐν ποσὶν πρεσβυτέρου, οὕτως γυνὴ γλωσσώδης ἀνδρὶ ἡσύχῳ. 21 μὴ προσπέσῃς ἐπὶ κάλλος γυναικὸς καὶ γυναῖκα μὴ ἐπιποθήσῃς. 22 ὀργὴ καὶ ἀναίδεια καὶ αἰσχύνη μεγάλη γυνὴ ἐὰν ἐπιχορηγῇ τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς. 23 καρδία ταπεινὴ καὶ πρόσωπον σκυθρωπὸν καὶ πληγὴ καρδίας γυνὴ πονηρά· χεῖρες παρειμέναι καὶ γόνατα παραλελυμένα ἥτις οὐ μακαριεῖ τὸν ἄνδρα αὐτῆς. 24 ἀπὸ γυναικὸς ἀρχὴ ἁμαρτίας, καὶ δι᾽ αὐτὴν ἀποθνῄσκομεν πάντες. 25 μὴ δῷς ὕδατι διέξοδον μηδὲ γυναικὶ πονηρᾷ παρρησίαν· 26 εἰ μὴ πορεύεται κατὰ χεῖράς σου, ἀπὸ τῶν σαρκῶν σου ἀπότεμε αὐτήν.

Omukazi mwinja n’omubî

1 Iragi lyâge omulume ojira omukazi nkana, omubalè gw’ensiku zâge gwayushûka kabiri. 2 Omukazi nkana busîme emw’iba, iba alama n’omurhûla emyâka yâge yoshi. 3 Omukazi nkana eba nshokano yâgoyâgo, eshobâlwa n’abalume barhînya Nyamuzinda. 4 Babe bagale erhi bakenyi, busîme buli emurhima gwâbo, ensiku zoshi busù bwa nshagali. 5 Hali bisharhu nyôboha: n’eca kani musisi cingezâmwo: obunywesi bulumira eka, okunyagwa kw’olubaga, okuhêka owundi lubanja oku busha: ebyo bibâ bibi kulusha olufù; 6 ci kuli nka kurhîngamira omuntu, gali malumwa omukazi okuyâgalwa n’owâbo, okwo kwoshi abâ nyamanjà olerhwa n’akalimi. 7 Omukazi mumînya, murhamba gwa mpanzi bashwesire kubî; okacihamba mpu wamugomhya kuli kugwârha cilumira-habiri. 8 Omukazi mulalwe ali wakujira omuntu burhe, enshonyi acibonêsa zirhayibagirwa. 9 Omukazi w’ecirala omu masù ahonekera, kukema-kema kwage kumuyêrekana. 10 Omanye omunyere oyengehusire kubî, orhamufume hano abona obuzamba bwâwe. 11 Omanye amasuù gahwîremwo enshonyi, orhacisômeragwa hano gakuhira omu mashumi. 12 Kw’ayâshama aka mubalama enyôrha egwerhe, amîshi ashimanyire go ananywa, obugonyi bwâge ntaho arhabuhêka, omubiri gwâge agurhege ngasi izinga. 13 Obwinja bw’omukazi busîme bulerhera iba, obukengêre bwâge misi bumuyûshûlira. 14 Omukazi orhaderhera eba ngalo ya Nyamuzinda, oyu balezire bwinja ntaco ankagererwakwo. 15 Omukazi ocîkenga aba mwinja kabiri, ow’omurhima gucîre arhagwerhi buhirhi akagererwako. 16 Kul’izûba lishoshoka oku ntondo za Nyamuzinda, kwo n’obwinja bw’omukazi buyôrha omu nyumpa alimo. 17 Kula akamole kanayôrha emugamba omu ka-Nyamuzinda, kwo n’iranga linja linayôrha oku mubiri gw’omwana hya. 18 Mitungo ya masholo omu ciriba c’ebyûma, amagulu minja oku rhunsisirha rhuzibu. 19 «Mwana wâni, omanye wahemula obusole bwâwe n’emisi yawe orhayihaga abanya-mahanga. 20 Hano oba wamalonza ishwa liyêra kulusha agandi g’omu cihugo, orhwêremwo emburho yâwe, kucîkubagira oburhwa bw’obûko bwâwe kurhumire. 21 Ntyo, abâna wânasige bayishikâcîkunga, bulya bamanyire oku ziri ntwâli. 22 Omukazi omuntu arhizagya arhali ciru nka bikâyiza, omukazi w’obuyumpa aba muzibu nka mulunga (gwa lufu). 23 Omukazi w’ecishungu ayishigabirwa omunya-byâha, omukazi mwirhonzi ayishihâbwa omuntu orhînya Nyakasane. 24 Omukazi mûmaguza wahwîre kw’enshonyi kuzigira azigira okuhemuka, omukazi orhayûmaguza bwinja ayôrha, ciru na nk’ali n’iba. 25 Entwâli y’omukazi erhakengwa kulusha akabwa, cikwône omukazi mwirhohye kuyôboha ayôboha Nyakasane. 26 Omukazi okengêsa iba abâ murhimanya omu masù ga boshi, cikwône obonêsa iba nshonyi, kugayaguzibwa agayaguzibwa omu bucibone bwage. Ali muny’iragi omulume ojira omukazi nkana, bulya omubale gw’ensiku zage hano igulu gwayushuka kabirhi. 27 Omukazi oderhaderha na w’akajamwe guba mushekera gutula entambala, ngasi mulume ojira owamwen’oyo arhahwa ntambala omu kalamo kâge.»

Ebintu by’oburhe

28 Hali bibiri nyumva bindumire n’eca kasharhu candwâza ecirungula: okubona owafungiraga ecihugo afà bushosi omu buligo, okubona abantu barhimanya bahirwâkwo akagayo, omuntu ocirhenza omu njira nyinja aja omu y’ecâha, yehe ngôrho ya Nyamuzinda yamuyîrha.

Oburhunzi

29 Oku murhunzi, okuhima amashumi kuli kuzibu, omugulirwa, kuzibu okuyâka ecâha.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 26

1 Γυναικὸς ἀγαθῆς μακάριος ὁ ἀνήρ, καὶ ἀριθμὸς τῶν ἡμερῶν αὐτοῦ διπλάσιος. 2 γυνὴ ἀνδρεία εὐφραίνει τὸν ἄνδρα αὐτῆς, καὶ τὰ ἔτη αὐτοῦ πληρώσει ἐν εἰρήνῃ. 3 γυνὴ ἀγαθὴ μερὶς ἀγαθή, ἐν μερίδι φοβουμένων κύριον δοθήσεται· 4 πλουσίου δὲ καὶ πτωχοῦ καρδία ἀγαθή, ἐν παντὶ καιρῷ πρόσωπον ἱλαρόν. 5 ᾿Απὸ τριῶν εὐλαβήθη ἡ καρδία μου, καὶ ἐπὶ τῷ τετάρτῳ προσώπῳ ἐδεήθην· διαβολὴν πόλεως, καὶ ἐκκλησίαν ὄχλου, καὶ καταψευσμόν, ὑπὲρ θάνατον πάντα μοχθηρά. 6 ἄλγος καρδίας καὶ πένθος γυνὴ ἀντίζηλος ἐπὶ γυναικὶ καὶ μάστιξ γλώσσης πᾶσιν ἐπικοινωνοῦσα. 7 βοοζύγιον σαλευόμενον γυνὴ πονηρά, ὁ κρατῶν αὐτῆς ὡς ὁ δρασσόμενος σκορπίου. 8 ὀργὴ μεγάλη γυνὴ μέθυσος καὶ ἀσχημοσύνην αὐτῆς οὐ συγκαλύψει. 9 πορνεία γυναικὸς ἐν μετεωρισμοῖς ὀφθαλμῶν καὶ ἐν τοῖς βλεφάροις αὐτῆς γνωσθήσεται. 10 ἐπὶ θυγατρὶ ἀδιατρέπτῳ στερέωσον φυλακήν, ἵνα μὴ εὑροῦσα ἄνεσιν ἑαυτῇ χρήσηται· 11 ὀπίσω ἀναιδοῦς ὀφθαλμοῦ φύλαξαι καὶ μὴ θαυμάσῃς, ἐὰν εἰς σὲ πλημμελήσῃ· 12 ὡς διψῶν ὁδοιπόρος τὸ στόμα ἀνοίξει καὶ ἀπὸ παντὸς ὕδατος τοῦ σύνεγγυς πίεται, κατέναντι παντὸς πασσάλου καθήσεται καὶ ἔναντι βέλους ἀνοίξει φαρέτραν. 13 Χάρις γυναικὸς τέρψει τὸν ἄνδρα αὐτῆς, καὶ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ πιανεῖ ἡ ἐπιστήμη αὐτῆς. 14 δόσις κυρίου γυνὴ σιγηρά, καὶ οὐκ ἔστιν ἀντάλλαγμα πεπαιδευμένης ψυχῆς· 15 χάρις ἐπὶ χάριτι γυνὴ αἰσχυντηρά, καὶ οὐκ ἔστιν σταθμὸς πᾶς ἄξιος ἐγκρατοῦς ψυχῆς. 16 ἥλιος ἀνατέλλων ἐν ὑψίστοις κυρίου καὶ κάλλος ἀγαθῆς γυναικὸς ἐν κόσμῳ οἰκίας αὐτῆς· 17 λύχνος ἐκλάμπων ἐπὶ λυχνίας ἁγίας καὶ κάλλος προσώπου ἐπὶ ἡλικίᾳ στασίμῃ· 18 στῦλοι χρύσεοι ἐπὶ βάσεως ἀργυρᾶς καὶ πόδες ὡραῖοι ἐπὶ στέρνοις εὐσταθοῦς. 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 ᾿Επὶ δυσὶ λελύπηται ἡ καρδία μου, καὶ ἐπὶ τῷ τρίτῳ θυμός μοι ἐπῆλθεν· ἀνὴρ πολεμιστὴς ὑστερῶν δι᾽ ἔνδειαν, καὶ ἄνδρες συνετοὶ ἐὰν σκυβαλισθῶσιν, ἐπανάγων ἀπὸ δικαιοσύνης ἐπὶ ἁμαρτίαν· ὁ κύριος ἑτοιμάσει εἰς ῥομφαίαν αὐτόν. 29 Μόλις ἐξελεῖται ἔμπορος ἀπὸ πλημμελείας, καὶ οὐ δικαιωθήσεται κάπηλος ἀπὸ ἁμαρτίας.

1 Banji bahirima omu câha erhi kusîma obunguke kurhuma, owalonza obugale arhafa bwonjo. 2 Banafunde omurhi ekarhî k’amabuye gagwarhîne, ekarhî k’okugula n’okuguza ecâha ciyija. 3 Omuntu orhasêzizi okurhînya Nyamuzinda, enyumpa yâge erhi yanajire oku idaho.

Enderho

4 Nka bashebula ensheke zinasigale oku kayungiro, kwo n’okwo binwa bya muntu bimanyisa ishembo lyâge. 5 Omubumbi muliro arhangulamwo obuzibu bw’enyungu zâge, omuntu naye binwa byâge bamurhangulamwo. 6 Ishwa limanyirwa oku mburho yarhengamwo, kwo n’okwo ebinwa by’omuntu bimanyisa eciri emurhima gwâge. 7 Orhakûngaga omuntu embere oyumve eci adesire, aho ho wamugwârhira.

Obushinganyanya

8 Erhi wakakulikira obushinganyanya, wanabuhikakwo, obuyambale obwo nka mwambalo gwa lusiku lukulu. 9 Ecihungu cirhagwa aharhali câbo, obushinganyanya bulonza obukulikire. 10 Entale kulingûza eringûza omunyama gwâyo, ecâha naco cisîma abalyâlyânya. 11 Ebinwa by’omuntu nkana ensiku zoshi kurhimanya, ci ecingolongolo kwo cihinduka nka mwêzi. 12 Nk’oli mwe n’ebingolongolo, onagere amango, ci nk’oli mwe n’abantu nkana, ogende buzira bwôba. 13 Ebinwa by’abahwinja bibî bya kushologosa, okusheka kwâbo erhi kucishingira byâha. 14 Ebinwa by’osîma okucîgasha, binarhume emviri ziri oku irhwe ly’omuntu zagurumanwa. Okulongôla kwâge kunafuke abantu amarhwiri. 15 Okulongôla kw’abacibonyi muko kubulaga, n’ebijâci byâbo bibî bya kushaza.

Amahwe

16 Omuntu obera amahwe arhalangalirwa, na nta mwîra nkana abona. 17 Osîme onalangalire omwîa wâwe, ci olusiku wâbera amahwe gâge, erhi na hoshi aho obwîra bwamafa; 18 bulya kwo wayisire obwîra nka kula bayîrha omubisha. 19 Kul’omuntu akanalîka akanyunyi afumbirhe, kacîbalalira, kwo nâwe walîsire omwîra, orhâcimubone. 20 Orhamukulikiraga, mira akol’ali kulî, acigendire kula akashafu kayâka omurhego. 21 Banarhube ecihulu, bababalire n’ecijâci, ci omuntu wàbasize ihwe, nanga.

Obulyâlya

22 Omuntu okomakomya erhi bulyâlya adwirhe asinga, na ntaye wamurhanga. 23 Amango ali embere zâwe. ye Iûbika, ebinwa byawe binamurhwe yeshi, buzinda akunioke, akuderhere oku orhadesire, aderhe mpu wajâcire lebè. 24 Nshomba binji, ci oyo muntu ntamubonakwo, na Nyamuzinda arhamusîma. 25 Obanda ibuye emalunga, ah’irhwe acibandalyo, olibandira obulenzi yene ocîrenganya. 26 Ohumba omwîna, agurhogeramwo, orhega omurhego gunamugwârhe. 27 Ecibi cirha nnaco, arhamanya ciru olunda cahubuka. 28 Akanege n’ebijâci biba bya mucîbonyi, ci kwône olwihôlo lumulingûzize nka ntale. 29 Omu murhego bagwa abantu bacîshingira okuhanyagala kw’abantu binja, abôla amagala gabalya embere bafe.

Obumvu

30 Obumvu n’obukunizi nabyo bindi bikabulirwa, bimera omu ishwa ly’e nkola-maligo.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 27

1 χάριν διαφόρου πολλοὶ ἥμαρτον, καὶ ὁ ζητῶν πληθῦναι ἀποστρέψει ὀφθαλμόν. 2 ἀνὰ μέσον ἁρμῶν λίθων παγήσεται πάσσαλος, καὶ ἀνὰ μέσον πράσεως καὶ ἀγορασμοῦ συντριβήσεται ἁμαρτία. 3 ἐὰν μὴ ἐν φόβῳ κυρίου κρατήσῃ κατὰ σπουδήν, ἐν τάχει καταστραφήσεται αὐτοῦ ὁ οἶκος. 4 ᾿Εν σείσματι κοσκίνου διαμένει κοπρία, οὕτως σκύβαλα ἀνθρώπου ἐν λογισμῷ αὐτοῦ. 5 σκεύη κεραμέως δοκιμάζει κάμινος, καὶ πειρασμὸς ἀνθρώπου ἐν διαλογισμῷ αὐτοῦ. 6 γεώργιον ξύλου ἐκφαίνει ὁ καρπὸς αὐτοῦ, οὕτως λόγος ἐνθυμήματος καρδίας ἀνθρώπου. 7 πρὸ λογισμοῦ μὴ ἐπαινέσῃς ἄνδρα· οὗτος γὰρ πειρασμὸς ἀνθρώπων.

8 ᾿Εὰν διώκῃς τὸ δίκαιον, καταλήμψῃ καὶ ἐνδύσῃ αὐτὸ ὡς ποδήρη δόξης. 9 πετεινὰ πρὸς τὰ ὅμοια αὐτοῖς καταλύσει, καὶ ἀλήθεια πρὸς τοὺς ἐργαζομένους αὐτὴν ἐπανήξει. 10 λέων θήραν ἐνεδρεύει, οὕτως ἁμαρτία ἐργαζομένους ἄδικα. 11 διήγησις εὐσεβοῦς διὰ παντὸς σοφία, ὁ δὲ ἄφρων ὡς σελήνη ἀλλοιοῦται. 12 εἰς μέσον ἀσυνέτων συντήρησον καιρόν, εἰς μέσον δὲ διανοουμένων ἐνδελέχιζε. 13 διήγησις μωρῶν προσόχθισμα, καὶ ὁ γέλως αὐτῶν ἐν σπατάλῃ ἁμαρτίας. 14 λαλιὰ πολυόρκου ἀνορθώσει τρίχας, καὶ ἡ μάχη αὐτῶν ἐμφραγμὸς ὠτίων. 15 ἔκχυσις αἵματος μάχη ὑπερηφάνων, καὶ ἡ διαλοιδόρησις αὐτῶν ἀκοὴ μοχθηρά.

16 ῾Ο ἀποκαλύπτων μυστήρια ἀπώλεσεν πίστιν καὶ οὐ μὴ εὕρῃ φίλον πρὸς τὴν ψυχὴν αὐτοῦ. 17 στέρξον φίλον καὶ πιστώθητι μετ᾽ αὐτοῦ· ἐὰν δὲ ἀποκαλύψῃς τὰ μυστήρια αὐτοῦ, μὴ καταδιώξῃς ὀπίσω αὐτοῦ. 18 καθὼς γὰρ ἀπώλεσεν ἄνθρωπος τὸν νεκρὸν αὐτοῦ, οὕτως ἀπώλεσας τὴν φιλίαν τοῦ πλησίον· 19 καὶ ὡς πετεινὸν ἐκ χειρός σου ἀπέλυσας, οὕτως ἀφῆκας τὸν πλησίον καὶ οὐ θηρεύσεις αὐτόν. 20 μὴ αὐτὸν διώξῃς, ὅτι μακρὰν ἀπέστη καὶ ἐξέφυγεν ὡς δορκὰς ἐκ παγίδος. 21 ὅτι τραῦμα ἔστιν καταδῆσαι, καὶ λοιδορίας ἔστιν διαλλαγή, ὁ δὲ ἀποκαλύψας μυστήρια ἀφήλπισεν.

22 Διανεύων ὀφθαλμῷ τεκταίνει κακά, καὶ οὐδεὶς αὐτὰ ἀποστήσει ἀπ᾽ αὐτοῦ· 23 ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν σου γλυκανεῖ τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τῶν λόγων σου ἐκθαυμάσει, ὕστερον δὲ διαστρέψει τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς λόγοις σου δώσει σκάνδαλον. 24 πολλὰ ἐμίσησα καὶ οὐχ ὡμοίωσα αὐτῷ, καὶ ὁ κύριος μισήσει αὐτόν. 25 ὁ βάλλων λίθον εἰς ὕψος ἐπὶ κεφαλὴν αὐτοῦ βάλλει, καὶ πληγὴ δολία διελεῖ τραύματα. 26 ὁ ὀρύσσων βόθρον εἰς αὐτὸν ἐμπεσεῖται, καὶ ὁ ἱστῶν παγίδα ἐν αὐτῇ ἁλώσεται. 27 ὁ ποιῶν πονηρά, εἰς αὐτὸν κυλισθήσεται, καὶ οὐ μὴ ἐπιγνῷ πόθεν ἥκει αὐτῷ. 28 ἐμπαιγμὸς καὶ ὀνειδισμὸς ὑπερηφάνῳ, καὶ ἡ ἐκδίκησις ὡς λέων ἐνεδρεύσει αὐτόν. 29 παγίδι ἁλώσονται οἱ εὐφραινόμενοι πτώσει εὐσεβῶν, καὶ ὀδύνη καταναλώσει αὐτοὺς πρὸ τοῦ θανάτου αὐτῶν.

30 Μῆνις καὶ ὀργή, καὶ ταῦτά ἐστιν βδελύγματα, καὶ ἀνὴρ ἁμαρτωλὸς ἐγκρατὴς ἔσται αὐτῶν.

1 Omuntu ocihôla naye arhâfume olwihôlo lwa Nyamuzinda, Nyamuzinda ye yishi oku ebyâha biganjwa. 2 Babalira owinyu obubi bwâge, Iyo nâwe, hano oshenga, obabalirwa. 3 Kurhi omuntu obikîre owabo obumvu akashenga mpu Nyamuzinda amufumye? 4 Omuntu orhaba bwonjo oku wâbo, kurhi akashenga mpu yehe abâge ye babalirwa? 5 Ye muntu kwône abikîre owâbo omujina, ndigi yeki abwine wamubabalira? 6 Kengêra obuzinda, oleke okushombana, kengêra okufà n’okubola, oshimbe n’amarhegeko. 7 Kengêra amarhegeko, oleke okubîka omujina, oyîbagire ecijâci.

Entambala

8 Oyâke entambala, wayâka ecâha, omuntu w’amagene ye nyankozi omu babo. 9 Omubî kavango ahira omu bîra, ye côkêza-malambo ekarhî k’abantu barhulwire. 10 Oku enshâli ziri kwo n’omuliro gugulumira, oku entambala ekozîbwe, kw’enaluga. Omuntu arukûza nk’oku emisi yâge enali, n’oku obugale bwâge buli, kw’anakunira. 11 Entambala y’obushâlashâla enazûse omuliro, ennongwe y’obuhwinja enabulage omuko. 12 Bûha oku isese omuliro guyâke, ogutwireko guzime, obonereho obuhashe bw’akanwa kâwe.

Olulimi

13 Omanye kadegende n’enderhera-habiri, abo bombi bahezize abantu balicîberire omu murhûla. 14 Akalimi kàyimusize bantu banji, kabashandâza cihugo omu cindi; kahongwîre ebishagala bizibuzibu, kashâbira n’abarhwâli. 15 Akalimi kahulusize abakazi omu mwâbo, kabanyagisa cmyâka yabo. 16 Oyumvirhiza omudesi-wagwo arhaja iro, anabule omurhûla. 17 Bashûrhe omuntu akarhî, kasiga omubambu, bamushûrhe akalimi, kamujonjaga yeshi. 18 Bantu banji bafire n’engôrho, ci abafire n’akalimi bo banji kulusha. 19 Iragi lyâge oyu karhasâgihikakwo, oyu karhali omu njira yâge, oyu karhasâgijira muja wâko, oyu karhasâgiziriringa n’emigozi yako. 20 Obuja bwâko buha buja buzibu, n’emigozi yako, migozi ya budagule. 21 Olufù lwâko, lufù lubi bwenêne, ekuzimu yo nkulu kuli lwo. 22 Akalimi karhahasha abantu barhînya Nyamuzinda, engulumira yako erhabayâsha. 23 Abacîrhenza kuli Nyamuzinda, yo minyama yako, engulumira yako erhazima muli bo, kwo kabahiva nka ntale, kabashangule nka ngwi. 24 Yumva: oyubake ecogo c’emishllgi aha mwâwe, oseze ebirugu n’obu gale bwâwe. 25 Ohire enderho zâwe oku munzani, ozigere, ohire omurhemere n’igufuli oku kanwa. 26 Omanye wakasârhalira ekanwa, olekigwa omu maboko g’okugungezize.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 28

1 ὁ ἐκδικῶν παρὰ κυρίου εὑρήσει ἐκδίκησιν, καὶ τὰς ἁμαρτίας αὐτοῦ διατηρῶν διατηρήσει. 2 ἄφες ἀδίκημα τῷ πλησίον σου, καὶ τότε δεηθέντος σου αἱ ἁμαρτίαι σου λυθήσονται. 3 ἄνθρωπος ἀνθρώπῳ συντηρεῖ ὀργήν, καὶ παρὰ κυρίου ζητεῖ ἴασιν; 4 ἐπ᾽ ἄνθρωπον ὅμοιον αὐτῷ οὐκ ἔχει ἔλεος, καὶ περὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτοῦ δεῖται; 5 αὐτὸς σὰρξ ὢν διατηρεῖ μῆνιν, τίς ἐξιλάσεται τὰς ἁμαρτίας αὐτοῦ; 6 μνήσθητι τὰ ἔσχατα καὶ παῦσαι ἐχθραίνων, καταφθορὰν καὶ θάνατον, καὶ ἔμμενε ἐντολαῖς. 7 μνήσθητι ἐντολῶν καὶ μὴ μηνίσῃς τῷ πλησίον, καὶ διαθήκην ὑψίστου καὶ πάριδε ἄγνοιαν.

8 ᾿Απόσχου ἀπὸ μάχης, καὶ ἐλαττώσεις ἁμαρτίας· ἄνθρωπος γὰρ θυμώδης ἐκκαύσει μάχην, 9 καὶ ἀνὴρ ἁμαρτωλὸς ταράξει φίλους καὶ ἀνὰ μέσον εἰρηνευόντων ἐμβαλεῖ διαβολήν. 10 κατὰ τὴν ὕλην τοῦ πυρὸς οὕτως ἐκκαυθήσεται, καὶ κατὰ τὴν στερέωσιν τῆς μάχης ἐκκαυθήσεται· κατὰ τὴν ἰσχὺν τοῦ ἀνθρώπου ὁ θυμὸς αὐτοῦ ἔσται, καὶ κατὰ τὸν πλοῦτον ἀνυψώσει ὀργὴν αὐτοῦ. 11 ἔρις κατασπευδομένη ἐκκαίει πῦρ, καὶ μάχη κατασπεύδουσα ἐκχέει αἷμα. 12 ἐὰν φυσήσῃς εἰς σπινθῆρα, ἐκκαήσεται, καὶ ἐὰν πτύσῃς ἐπ᾽ αὐτόν, σβεσθήσεται· καὶ ἀμφότερα ἐκ τοῦ στόματός σου ἐκπορεύεται.

13 Ψίθυρον καὶ δίγλωσσον καταράσασθε· πολλοὺς γὰρ εἰρηνεύοντας ἀπώλεσεν. 14 γλῶσσα τρίτη πολλοὺς ἐσάλευσεν καὶ διέστησεν αὐτοὺς ἀπὸ ἔθνους εἰς ἔθνος καὶ πόλεις ὀχυρὰς καθεῖλεν καὶ οἰκίας μεγιστάνων κατέστρεψεν. 15 γλῶσσα τρίτη γυναῖκας ἀνδρείας ἐξέβαλεν καὶ ἐστέρεσεν αὐτὰς τῶν πόνων αὐτῶν. 16 ὁ προσέχων αὐτῇ οὐ μὴ εὕρῃ ἀνάπαυσιν οὐδὲ κατασκηνώσει μεθ᾽ ἡσυχίας. 17 πληγὴ μάστιγος ποιεῖ μώλωπα, πληγὴ δὲ γλώσσης συγκλάσει ὀστᾶ. 18 πολλοὶ ἔπεσαν ἐν στόματι μαχαίρας, καὶ οὐχ ὡς οἱ πεπτωκότες διὰ γλῶσσαν. 19 μακάριος ὁ σκεπασθεὶς ἀπ᾽ αὐτῆς, ὃς οὐ διῆλθεν ἐν τῷ θυμῷ αὐτῆς, ὃς οὐχ εἵλκυσεν τὸν ζυγὸν αὐτῆς καὶ ἐν τοῖς δεσμοῖς αὐτῆς οὐκ ἐδέθη· 20 ὁ γὰρ ζυγὸς αὐτῆς ζυγὸς σιδηροῦς, καὶ οἱ δεσμοὶ αὐτῆς δεσμοὶ χάλκειοι· 21 θάνατος πονηρὸς ὁ θάνατος αὐτῆς, καὶ λυσιτελὴς μᾶλλον ὁ ᾅδης αὐτῆς. 22 οὐ μὴ κρατήσῃ εὐσεβῶν, καὶ ἐν τῇ φλογὶ αὐτῆς οὐ καήσονται. 23 οἱ καταλείποντες κύριον ἐμπεσοῦνται εἰς αὐτήν, καὶ ἐν αὐτοῖς ἐκκαήσεται καὶ οὐ μὴ σβεσθῇ· ἐπαποσταλήσεται αὐτοῖς ὡς λέων καὶ ὡς πάρδαλις λυμανεῖται αὐτούς. 24 ἰδὲ περίφραξον τὸ κτῆμά σου ἀκάνθαις, τὸ ἀργύριόν σου καὶ τὸ χρυσίον κατάδησον· 25 καὶ τοῖς λόγοις σου ποίησον ζυγὸν καὶ σταθμὸν καὶ τῷ στόματί σου ποίησον θύραν καὶ μοχλόν. 26 πρόσεχε μήπως ὀλίσθῃς ἐν αὐτῇ, μὴ πέσῃς κατέναντι ἐνεδρεύοντος.

Okuhoza

1 Okuhoza owinyu kuli kumufà lukogo, okumurhabâla kuli kushimba amarhegeko. 2 Kuli kwinja okuhoza owinyu amango alagîrîre, ci kukwânîne okulyûla amango mwalagânîne. 3 Orhatwâga omu kanwa kâwe, onayumvanye n’abandi, n’amango wa lagîrira, wabona oburhabâle. 4 Banji bahoza bamanye mpu kubêrwa, bayumîrize balya babàhozagya. 5 Embere ly’okuhoza, kurhângishisha nyakuhozibwa, kukunga obugalc bwâge, olusiku lw’okulyûla lulegerere, lube lwa mirongwe, oyumve mpu amango gali mabî! 6 Ka balyûla Nyakulyûza akabona ecihimbi c’ebyâge erhi abirîrwe. Akaba arhalyûzirwi, ebirugu bimuhere. kandi abe n’omushombanyi w’obumâma, oku alyûla ajâcira n’okutulagula, ebijâci gube gwo munkwa bwo na bukenge. 7 Bantu banji –burhali bulonza bubî – balahira kuhoza, barhalonza cebyâbo bihere.

Okuhâna

8 Obe wa lukogo oku b’obuligo, orhabayumukizagya aha mwâwe balinda oburhabâle. 9 Oshimbe irhegeko, orhabâle omukenyi; alagîrîre, orhamugalulaga maboko mumu. 10 Ebirugu byâwe bije emwa mwene winyu n’omwîra, birhaboleraga e mwîna busha. 11 Okolêse obugale bwâwe nk’oku Nyamuzinda arhegesire, wâgala kulusha. 12 Okuhâna guli muhako gwawe, gwakuciza amango g’obuhanya. 13 Okuhâna kwo kukulu aha mpenzi nzibu, ah’itumu lyôji, kwâkulwira embere z’omushombanyi.

Okucîhâna cikinja

14 Omuntu nkana anacihâne cikinja erhi wâbo orhuma, bulya okumulikirira ziri nshonyi nkulu. 15 Orhayibagiraga aminja g’owakufungiraga, acihâna yene ahali hâwe. 16 Omubî arhakengêra obwinja bw’omufungizi, n’omugâmbanyi anayibagire omuciza. 17 Ecikinja cakenyize àbali bagale, cabahêka eyi n’eyi nka mulaba gw’omu nyanja. 18 Caluliza abantu banênênè, bahabukira omu bihugo, emahanga. 19 Omuminya anashwire okucihâna cikinja, mpu ly’ayunguka, n’obwo buhanya ashwirîre. 20 Orhabâle owinyu nk’oku onahashire, ci omanye nawe wâhirima.

Okuba cigolo

21 Akantu karhanzi k’okulama: mîshi, kalyo, mwambalo n’enyumpa y’o kulâla. 22 Okubêra mukenyi aha mwâwe, omu nyumpa yâwe y’obukere, kwo kukulu aha kukâyigurhira omu nyumpa nyinja ya bene. 23 Ogale erhi okene, osîme, orhacijiraga cigolo. 24 Kalamo kabî, okuhandûla ene n’irhondo, aha wankaja, nta kubumbûla akanwa; 25 oli ho cigolo, n’enshonyi zâwe haguma, n’ebinwa bakubwira, bya kanego: 26 «Bwîra oyo w’ekuli, ayishe arheganye amêza. arhujirire ebi rhwâlya». 27 «Ewâni sho! orhenge omwo, bulya mwâja owundi: mwene wirhu ambalamîre, mwo nanamuhandisa omwo». 28 Nshonyi ezo muntu w’obukengere okucinaguzibwa ntyo oku cihando, n’okulolwa nka muntu oli omu mwenda.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 29

1 ῾Ο ποιῶν ἔλεος δανιεῖ τῷ πλησίον, καὶ ὁ ἐπισχύων τῇ χειρὶ αὐτοῦ τηρεῖ ἐντολάς. 2 δάνεισον τῷ πλησίον ἐν καιρῷ χρείας αὐτοῦ καὶ πάλιν ἀπόδος τῷ πλησίον εἰς τὸν καιρόν· 3 στερέωσον λόγον καὶ πιστώθητι μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ ἐν παντὶ καιρῷ εὑρήσεις τὴν χρείαν σου. 4 πολλοὶ ὡς εὕρεμα ἐνόμισαν δάνος καὶ παρέσχον κόπον τοῖς βοηθήσασιν αὐτοῖς. 5 ἕως οὗ λάβῃ, καταφιλήσει χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τῶν χρημάτων τοῦ πλησίον ταπεινώσει φωνήν· καὶ ἐν καιρῷ ἀποδόσεως παρελκύσει χρόνον καὶ ἀποδώσει λόγους ἀκηδίας καὶ τὸν καιρὸν αἰτιάσεται. 6 ἐὰν ἰσχύσῃ, μόλις κομίσεται τὸ ἥμισυ καὶ λογιεῖται αὐτὸ ὡς εὕρεμα· εἰ δὲ μή, ἀπεστέρησεν αὐτὸν τῶν χρημάτων αὐτοῦ, καὶ ἐκτήσατο αὐτὸν ἐχθρὸν δωρεάν· κατάρας καὶ λοιδορίας ἀποδώσει αὐτῷ καὶ ἀντὶ δόξης ἀποδώσει αὐτῷ ἀτιμίαν. 7 πολλοὶ οὐ χάριν πονηρίας ἀπέστρεψαν, ἀποστερηθῆναι δωρεὰν εὐλαβήθησαν. 8 Πλὴν ἐπὶ ταπεινῷ μακροθύμησον καὶ ἐπ᾽ ἐλεημοσύνῃ μὴ παρελκύσῃς αὐτόν. 9 χάριν ἐντολῆς ἀντιλαβοῦ πένητος καὶ κατὰ τὴν ἔνδειαν αὐτοῦ μὴ ἀποστρέψῃς αὐτὸν κενόν. 10 ἀπόλεσον ἀργύριον δι᾽ ἀδελφὸν καὶ φίλον, καὶ μὴ ἰωθήτω ὑπὸ τὸν λίθον εἰς ἀπώλειαν. 11 θὲς τὸν θησαυρόν σου κατ᾽ ἐντολὰς ὑψίστου, καὶ λυσιτελήσει σοι μᾶλλον ἢ τὸ χρυσίον. 12 σύγκλεισον ἐλεημοσύνην ἐν τοῖς ταμιείοις σου, καὶ αὕτη ἐξελεῖταί σε ἐκ πάσης κακώσεως· 13 ὑπὲρ ἀσπίδα κράτους καὶ ὑπὲρ δόρυ ὁλκῆς κατέναντι ἐχθροῦ πολεμήσει ὑπὲρ σοῦ. 14 ᾿Ανὴρ ἀγαθὸς ἐγγυήσεται τὸν πλησίον, καὶ ὁ ἀπολωλεκὼς αἰσχύνην ἐγκαταλείψει αὐτόν. 15 χάριτας ἐγγύου μὴ ἐπιλάθῃ· ἔδωκεν γὰρ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ὑπὲρ σοῦ. 16 ἀγαθὰ ἐγγύου ἀνατρέψει ἁμαρτωλός, καὶ ἀχάριστος ἐν διανοίᾳ ἐγκαταλείψει ῥυσάμενον. 17 ἐγγύη πολλοὺς ἀπώλεσεν κατευθύνοντας καὶ ἐσάλευσεν αὐτοὺς ὡς κῦμα θαλάσσης· 18 ἄνδρας δυνατοὺς ἀπῴκισεν, καὶ ἐπλανήθησαν ἐν ἔθνεσιν ἀλλοτρίοις. 19 ἁμαρτωλὸς ἐμπεσὼν εἰς ἐγγύην καὶ διώκων ἐργολαβίας ἐμπεσεῖται εἰς κρίσεις. 20 ἀντιλαβοῦ τοῦ πλησίον κατὰ δύναμίν σου καὶ πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐμπέσῃς. 21 ᾿Αρχὴ ζωῆς ὕδωρ καὶ ἄρτος καὶ ἱμάτιον καὶ οἶκος καλύπτων ἀσχημοσύνην. 22 κρείσσων βίος πτωχοῦ ὑπὸ σκέπην δοκῶν ἢ ἐδέσματα λαμπρὰ ἐν ἀλλοτρίοις. 23 ἐπὶ μικρῷ καὶ μεγάλῳ εὐδοκίαν ἔχε, καὶ ὀνειδισμὸν παροικίας οὐ μὴ ἀκούσῃς. 24 ζωὴ πονηρὰ ἐξ οἰκίας εἰς οἰκίαν, καὶ οὗ παροικήσεις, οὐκ ἀνοίξεις στόμα· 25 ξενιεῖς καὶ ποτιεῖς εἰς ἀχάριστα καὶ πρὸς ἐπὶ τούτοις πικρὰ ἀκούσῃ 26 Πάρελθε, πάροικε, κόσμησον τράπεζαν, καὶ εἴ τι ἐν τῇ χειρί σου, ψώμισόν με· 27 ἔξελθε, πάροικε, ἀπὸ προσώπου δόξης, ἐπεξένωταί μοι ὁ ἀδελφός, χρεία τῆς οἰκίας. 28 βαρέα ταῦτα ἀνθρώπῳ ἔχοντι φρόνησιν, ἐπιτίμησις οἰκίας καὶ ὀνειδισμὸς δανειστοῦ.

Okulera

1 Omubusi ozigira omwana wâge arhamurhogoza, irhondo erhi olya mwana yekola cimala-mungo. 2 Olera bwinja omwana wâge âsîma, bâmukûnga ekarhî k’abîra bâge. 3 Oyigîriza bwinja omwana wâge, buyâgalwa azukiza omushombanyi wâge, ci busîme ekarhî k’abîra bâge. 4 Ciru ishe w’omwana mulere akafà, kurhali kufà afire, bulya asizire oli nka ye. 5 Acizîne, abwîne obusîme muli ye, buno akol’afà, nta burhe. 6 Asizire entwâli y’okucîhôla oku bashomhanyi, asigîre abîra bâge owabavuga omunkwa oku minja bamujirîre. 7 Orhogoza ornwana wâge, acirheganye n’okukârhuba ebibande, ngasi kuyâma, omurhima gumukangalale. 8 Enfarasi nshwêke kubî enagâmbane, karhagobaga naye kubî akula. 9 Nêci, orhogoze omwana, kwône acikukanga, omushâse kwône, wâcicîlakira. 10 Orhashekaga mwe naye âkaba orhalonza okulaka mwe naye, wâcizinzibala obusù. 11 Orhamulekêreraga amango acikula, orhazibaga mpu orhagibona obubî bwâge. 12 Omuyumvise bwinja oku acikula, ciru n’okumushûrha amango aciri mwana, bulya cikaba cigamba arhakàkuyumva, n’oburhe bukugwaârhe. 13 Lera onaherhe bwinja omwana, ly’oleka okuyishirhindibuka n’obugamba bwâge.

Amagala minja

14 Omukenyi muzibu w’amagala minja, ye mukulu aha mugale w’amagala magalu-galu. 15 Amagala minja n’emisi bilushire obuhirhi bwoshi bw’igulu, amagala mazibu galushire obugale. 16 Nta buhirhi bulushire amagala, na nta bugale hulushire obusîmc bw’omurhima. 17 Olufù lwo lukulu aha kalamo k’omutula, obuluhûke bw’ensiku n’amango bwo bwinja aha ndwâla erhafuma. 18 Okuhira entûlo aha nshinda, kwo kuguma n’okuhira ebiryo oku kanwa kabumbe, 19 Ebi barhûla ensalamu êrhalya erhanahinya, bibâ bya cici? Ntyo kw’ali omuntu Nyamuzinda ashimhire. 20 Analabaganye, ayise mutya. Kw’ali nka kulya bashahula omuntu babulimuha omukazi, abande enani.

Obusime

21 Orhabâga we nnaburhe, orhacirhegega entânya zilerha omutula. 22 Busîme bw’omurhima ko kalamo k’omuntu, bushagaluke kwo kuyushûla ensiku zâge. 23 Orhebe entanya zâwe, orhûlirize omurhima, ohive oburhe: bulya omugungunu gwâyîsire banji, nta bûnguke gwankalerha. 24 Amagene n’obukunizi binanyihye akalamo, entanya zinabiduhye obushosi. 25 Nka omurhima gushagalusire, ebiryo binazigire omuntu, ehi omuntu àlyaga himugwe bwinja.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 30

1 ῾Ο ἀγαπῶν τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐνδελεχήσει μάστιγας αὐτῷ, ἵνα εὐφρανθῇ ἐπ᾽ ἐσχάτων αὐτοῦ· 2 ὁ παιδεύων τὸν υἱὸν αὐτοῦ ὀνήσεται ἐπ᾽ αὐτῷ καὶ ἀνὰ μέσον γνωρίμων ἐπ᾽ αὐτῷ καυχήσεται· 3 ὁ διδάσκων τὸν υἱὸν αὐτοῦ παραζηλώσει τὸν ἐχθρὸν καὶ ἔναντι φίλων ἐπ᾽ αὐτῷ ἀγαλλιάσεται. 4 ἐτελεύτησεν αὐτοῦ ὁ πατήρ, καὶ ὧς οὐκ ἀπέθανεν· ὅμοιον γὰρ αὐτῷ κατέλιπεν μετ᾽ αὐτόν. 5 ἐν τῇ ζωῇ αὐτοῦ εἶδεν καὶ εὐφράνθη καὶ ἐν τῇ τελευτῇ αὐτοῦ οὐκ ἐλυπήθη· 6 ἐναντίον ἐχθρῶν κατέλιπεν ἔκδικον καὶ τοῖς φίλοις ἀνταποδιδόντα χάριν. 7 περιψύχων υἱὸν καταδεσμεύσει τραύματα αὐτοῦ, καὶ ἐπὶ πάσῃ βοῇ ταραχθήσεται σπλάγχνα αὐτοῦ. 8 ἵππος ἀδάμαστος ἐκβαίνει σκληρός, καὶ υἱὸς ἀνειμένος ἐκβαίνει προαλής. 9 τιθήνησον τέκνον, καὶ ἐκθαμβήσει σε· σύμπαιξον αὐτῷ, καὶ λυπήσει σε. 10 μὴ συγγελάσῃς αὐτῷ, ἵνα μὴ συνοδυνηθῇς, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων γομφιάσεις τοὺς ὀδόντας σου. 11 μὴ δῷς αὐτῷ ἐξουσίαν ἐν νεότητι· 12 θλάσον τὰς πλευρὰς αὐτοῦ, ὡς ἔστιν νήπιος, μήποτε σκληρυνθεὶς ἀπειθήσῃ σοι. 13 παίδευσον τὸν υἱόν σου καὶ ἔργασαι ἐν αὐτῷ, ἵνα μὴ ἐν τῇ ἀσχημοσύνῃ αὐτοῦ προσκόψῃς. 14 Κρείσσων πτωχὸς ὑγιὴς καὶ ἰσχύων τῇ ἕξει ἢ πλούσιος μεμαστιγωμένος εἰς σῶμα αὐτοῦ. 15 ὑγίεια καὶ εὐεξία βελτίων παντὸς χρυσίου, καὶ σῶμα εὔρωστον ἢ ὄλβος ἀμέτρητος. 16 οὐκ ἔστιν πλοῦτος βελτίων ὑγιείας σώματος, καὶ οὐκ ἔστιν εὐφροσύνη ὑπὲρ χαρὰν καρδίας. 17 κρείσσων θάνατος ὑπὲρ ζωὴν πικρὰν καὶ ἀνάπαυσις αἰῶνος ἢ ἀρρώστημα ἔμμονον. 18 ἀγαθὰ ἐκκεχυμένα ἐπὶ στόματι κεκλεισμένῳ θέματα βρωμάτων παρακείμενα ἐπὶ τάφῳ. 19 τί συμφέρει κάρπωσις εἰδώλῳ; οὔτε γὰρ ἔδεται οὔτε μὴ ὀσφρανθῇ· οὕτως ὁ ἐκδιωκόμενος ὑπὸ κυρίου. 20 βλέπων ἐν ὀφθαλμοῖς καὶ στενάζων ὥσπερ εὐνοῦχος περιλαμβάνων παρθένον καὶ στενάζων. 21 Μὴ δῷς εἰς λύπην τὴν ψυχήν σου καὶ μὴ θλίψῃς σεαυτὸν ἐν βουλῇ σου. 22 εὐφροσύνη καρδίας ζωὴ ἀνθρώπου, καὶ ἀγαλλίαμα ἀνδρὸς μακροημέρευσις. 23 ἀπάτα τὴν ψυχήν σου καὶ παρακάλει τὴν καρδίαν σου καὶ λύπην μακρὰν ἀπόστησον ἀπὸ σοῦ· πολλοὺς γὰρ ἀπώλεσεν ἡ λύπη, καὶ οὐκ ἔστιν ὠφέλεια ἐν αὐτῇ. 24 ζῆλος καὶ θυμὸς ἐλαττοῦσιν ἡμέρας, καὶ πρὸ καιροῦ γῆρας ἄγει μέριμνα. 25λαμπρὰ καρδία καὶ ἀγαθὴ ἐπὶ ἐδέσμασιν τῶν βρωμάτων αὐτῆς ἐπιμελήσεται.

ⁱ21.10 Ekuzimu: Iola Mt 7, 13.

22. 6: Bukwânîne: okuhana n’okushûrha: Iola Mig 13,24; 19,18; 22,15; 23, 13-14; 29, 15-17,

^j22.7 Ngasi habulisire omulongo omu LXX, rhuli rhwahazabûla n’oburhabâle bwa Vulgata (https:www.academic-bible.com/en/online-bibles/biblia-sacra-vulgata/read-the-bible-text/bibel/text/lesen/stelle/43/220001/229999/ch/549aad1a89fa5e1a4109a70598f4606e/) na Ebibliya Ntagatifu, Verbum Bible, Kinshasa, 1992

^k24.1 Ohurhimanya bwaderha: ahâla oburhimanya kwo buli nka muntu, n’eci cigabi kwo ciri nka murhima gw’eci citabu. Lola Mig 8, 22. Omu Liturjiya katolika. ebi binwa Ekleziya ebiyerekezize Bikira Mariya.

^l24.10 Nàrhumikire omukolo omu ka-Nyamuzinda guli mukolo gwa Burhimanya: lola 24, 23…

^m24.18 Ohushinganyanya bwayishigererwako Yezu Kristu. Lola Yn l4, 6.

ⁿ25.7 Abashombanyi bahirime: Nnawirhu Yezu Kristu arhegesire rhuzigire abantu boshi, ciru n’abashombanyi birhu, Iola Mt 5, 44; 9-40: Lk 6, 27-35.

Obuhirhi

1 Okubula iro buhirhi bukulerha, kurhamya kunarhamya, entanya z’obuhirhi iro zihiva. 2 Entanya z’omûshi zinarhume omuntu arhaja iro, endwâla nkali enahanze îro. 3 Omugale akola mpu ly’ebirugu byâge biluga, n’okurhamûka kwage erhi kucîsîmîsa; 4 omukenyi akola mpu ly’abona eci alya, n’okurhamûka kwâge bushube buligo. 5 Osîma ensaranga arhafuma câha, ohubira obunguke bwo bunamuhubya. 6 Banji ensaranga zayîsire, lufù bàlimo, barhakabuzire bufà. 7 Guba murhego oku bantu bazisîma, n’abahwinja boshi mo bahwêra. 8 lragi lyâge omugale oyôsire buzira izabyo, n’orhashimbulula masholo. 9 Ye ndi oyo rhumusîme? ajirire olubaga aminja garhankaderhwa. 10 Ndi wajire muli ebyo anarhengamwo mugumaguma? ndi oyo wabulaga bujira ecâha n’obwo ali akuhashire? abula bujirira abandi amabi, n’obwo àkagajizire? 11 Obugale bwâge burhahuligane, n’endêko yâmanyisa aminja àjizire.

Ebiryo

12 K’amêza olikwo gahirhîre? orhaderhaga n’okucîkunga, mpu: «Neci, ene nayîgurha, byamâluga!» 13 Kengêra obubî bw’amasù g’obudambyè: ka hali eciremwa cibi kulusha isù? erilakira obusha! 14 Orhalikiraga okuboko ah’okulalisire ayêrekîze okwâge, orhacirhunikaga oku cibo kuguma nâye. 15 Manyira owinyu kuli we wene, na muli byoshi obe murhimanya. 16 Olye nka mugula ehi bakuhîre, oleke okuvûkuza amarhama, n’okuci bonesa nshonyi. 17 Obe we rhangireka okulya, bugula obwo, orhahùbaga zakanaba nshonyi. 18 Akaba muli banji oku mêza, orhacîhaga embere z’abandi. 19 Hitya hiyîgusa omulume! erhi agwishira, ayise bwinja. 20 Hunga bwinja. ntalya-binene, omuntu asagizûka duba, anayumve irhwe liri lyangu. Enkananga, olushalo, okulumwa omu nda, lwo luhembo lw’omudambyè. 21 Kwankanaba wasezîbwe okudambiha, yîmuka, oje embuga, oshale, wayumva okola mwangu. 22 Nyumva, mwana wâni, orhangayaga, buzinda Iyo wayumva ebi nkubwizire. Obe n’olugero omu ngasi mukolo wakola, wabona oku nta mango endwâla yakuhikeko. 23 Omushamuka olalikîne akaluza ebiryo bwenêne asîmwa, banajire nsiku baderha okuhâna kwâge. 24 Ci kwone olalikîne akabijinikira kushekerwa ashekerwa omu lugo, n’obujinisi bwâge kuderhwa buderhwa.

Amamvu

25 Orhabâga ntwâli y’amamvu, amamvu gahezize banji. 26 Eluganda, muliro barhangulamwo ecûma, ntyo kw’amamvu garhangula emirhima aha abalume banywera. 27 Amamvu ko kalamo k’omulume, casinga omuntu anywe galya g’olugero. 28 Bushagaluke bwa murhima, busîme bw’omuntu, go mamvu omuntu anywa ensa nyinja, n’omu lugero lwinja. 29 Kaheza, go mamvu omuntu anywa nk’ahagula, aganywere amîru n’o mujina. 30 Endalwe enazûkize omuhwinja enongwe yamuheza, emuheze, emisi enyihe n’okulwa kuhaje, evune enjingo abulilerha amalwa. 31 Muli oku mêza, orhasholoshonzagya owinyu, orhamushekeraga akaja mwo orukara, orhamubonesagya nshonyi, orhanamujiraga burhe mpu akulyûlage.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 31

1 ᾿Αγρυπνία πλούτου ἐκτήκει σάρκας, καὶ ἡ μέριμνα αὐτοῦ ἀφιστᾷ ὕπνον. 2 μέριμνα ἀγρυπνίας ἀποστήσει νυσταγμόν, καὶ ἀρρώστημα βαρὺ ἐκνήψει ὕπνον. 3 ἐκοπίασεν πλούσιος ἐν συναγωγῇ χρημάτων καὶ ἐν τῇ ἀναπαύσει ἐμπίμπλαται τῶν τρυφημάτων αὐτοῦ. 4 ἐκοπίασεν πτωχὸς ἐν ἐλαττώσει βίου καὶ ἐν τῇ ἀναπαύσει ἐπιδεὴς γίνεται. 5 ῾Ο ἀγαπῶν χρυσίον οὐ δικαιωθήσεται, καὶ ὁ διώκων διάφορα ἐν αὐτοῖς πλανηθήσεται. 6 πολλοὶ ἐδόθησαν εἰς πτῶμα χάριν χρυσίου, καὶ ἐγενήθη ἡ ἀπώλεια αὐτῶν κατὰ πρόσωπον αὐτῶν. 7 ξύλον προσκόμματός ἐστιν τοῖς ἐνθουσιάζουσιν αὐτῷ, καὶ πᾶς ἄφρων ἁλώσεται ἐν αὐτῷ. 8 μακάριος πλούσιος, ὃς εὑρέθη ἄμωμος καὶ ὃς ὀπίσω χρυσίου οὐκ ἐπορεύθη· 9 τίς ἐστιν; καὶ μακαριοῦμεν αὐτόν· ἐποίησεν γὰρ θαυμάσια ἐν λαῷ αὐτοῦ. 10 τίς ἐδοκιμάσθη ἐν αὐτῷ καὶ ἐτελειώθη; καὶ ἔσται αὐτῷ εἰς καύχησιν. τίς ἐδύνατο παραβῆναι καὶ οὐ παρέβη, καὶ ποιῆσαι κακὰ καὶ οὐκ ἐποίησεν; 11 στερεωθήσεται τὰ ἀγαθὰ αὐτοῦ, καὶ τὰς ἐλεημοσύνας αὐτοῦ ἐκδιηγήσεται ἐκκλησία.

12 ᾿Επὶ τραπέζης μεγάλης ἐκάθισας; μὴ ἀνοίξῃς ἐπ᾽ αὐτῆς φάρυγγά σου καὶ μὴ εἴπῃς Πολλά γε τὰ ἐπ᾽ αὐτῆς· 13 μνήσθητι ὅτι κακὸν ὀφθαλμὸς πονηρός. πονηρότερον ὀφθαλμοῦ τί ἔκτισται; διὰ τοῦτο ἀπὸ παντὸς προσώπου δακρύει. 14 οὗ ἐὰν ἐπιβλέψῃ, μὴ ἐκτείνῃς χεῖρα καὶ μὴ συνθλίβου αὐτῷ ἐν τρυβλίῳ. 15 νόει τὰ τοῦ πλησίον ἐκ σεαυτοῦ καὶ ἐπὶ παντὶ πράγματι διανοοῦ. 16 φάγε ὡς ἄνθρωπος τὰ παρακείμενά σοι καὶ μὴ διαμασῶ, μὴ μισηθῇς. 17 παῦσαι πρῶτος χάριν παιδείας καὶ μὴ ἀπληστεύου, μήποτε προσκόψῃς· 18 καὶ εἰ ἀνὰ μέσον πλειόνων ἐκάθισας, πρότερος αὐτῶν μὴ ἐκτείνῃς τὴν χεῖρά σου. 19 ῾Ως ἱκανὸν ἀνθρώπῳ πεπαιδευμένῳ τὸ ὀλίγον, καὶ ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ οὐκ ἀσθμαίνει. 20 ὕπνος ὑγιείας ἐπὶ ἐντέρῳ μετρίῳ· ἀνέστη πρωί, καὶ ἡ ψυχὴ αὐτοῦ μετ᾽ αὐτοῦ. πόνος ἀγρυπνίας καὶ χολέρας καὶ στρόφος μετὰ ἀνδρὸς ἀπλήστου· 21 καὶ εἰ ἐβιάσθης ἐν ἐδέσμασιν, ἀνάστα ἔμεσον πόρρω, καὶ ἀναπαύσῃ. 22 ἄκουσόν μου, τέκνον, καὶ μὴ ἐξουδενήσῃς με, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων εὑρήσεις τοὺς λόγους μου· ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις σου γίνου ἐντρεχής, καὶ πᾶν ἀρρώστημα οὐ μή σοι ἀπαντήσῃ. 23 λαμπρὸν ἐπ᾽ ἄρτοις εὐλογήσει χείλη, καὶ ἡ μαρτυρία τῆς καλλονῆς αὐτοῦ πιστή. 24 πονηρῷ ἐπ᾽ ἄρτῳ διαγογγύσει πόλις, καὶ ἡ μαρτυρία τῆς πονηρίας αὐτοῦ ἀκριβής.

25 ᾿Εν οἴνῳ μὴ ἀνδρίζου· πολλοὺς γὰρ ἀπώλεσεν ὁ οἶνος. 26 κάμινος δοκιμάζει στόμωμα ἐν βαφῇ, οὕτως οἶνος καρδίας ἐν μάχῃ ὑπερηφάνων. 27 ἔφισον ζωῆς οἶνος ἀνθρώποις, ἐὰν πίνῃς αὐτὸν ἐν μέτρῳ αὐτοῦ. τίς ζωὴ ἐλασσουμένῳ οἴνῳ; καὶ αὐτὸς ἔκτισται εἰς εὐφροσύνην ἀνθρώποις. 28 ἀγαλλίαμα καρδίας καὶ εὐφροσύνη ψυχῆς οἶνος πινόμενος ἐν καιρῷ αὐτάρκης· 29 πικρία ψυχῆς οἶνος πινόμενος πολὺς ἐν ἐρεθισμῷ καὶ ἀντιπτώματι. 30 πληθύνει μέθη θυμὸν ἄφρονος εἰς πρόσκομμα ἐλαττῶν ἰσχὺν καὶ προσποιῶν τραύματα. 31 ἐν συμποσίῳ οἴνου μὴ ἐλέγξῃς τὸν πλησίον καὶ μὴ ἐξουθενήσῃς αὐτὸν ἐν εὐφροσύνῃ αὐτοῦ· λόγον ὀνειδισμοῦ μὴ εἴπῃς αὐτῷ καὶ μὴ αὐτὸν θλίψῃς ἐν ἀπαιτήσει.

Ebiryo by’olusiku lukulu

1 Bakujizire mukulu w’amêza, orhajiraga bucîbone, obere ekarhî k’abinyu nka muntu akâbo, obagabulire obulibwârhala nâwe. 2 Wamajira emikolo yâwe yoshi oku enali, bwârhalaga, nâwe osîme haguma n’abinyu, bakusîme, lwo luhembo lw’omukolo mwinja wakozire. 3 We mushosi, derhaga, kuli kwinja emund’oli, ci bunyi-bunyi, orhahulisagya enyimbo. 4 Amango bali bayumvirhiza oluzihwa, orhaluzagya olubî, oleke okuhahàbuka. 5 Amango bali oku mêza, olulanga aba namulisa, kuli nka kula bayushûla enjuma nyinja-nyinja oku magerha. 6 Cifungo ca hibuye hinjinja omu burhunge bw’amasholo, lwo lulanga lw’omulya mwinja amango banywa orhwamvu rhwinja. 7 Derhaga, nawe musole, akaba kwa bulagirire, akabiri karhali kanyi erhi bakàkudosa. 8 Oyofihye ebinwa byâwe, oderhe binji omu bisungunu, obe wa kuhulika-kwa-muhya^o. 9 Orhaderhezagya abakulu nka binyu mûmanîne mweshi, owundi muntu akaderha, oshube oku byâwe binwa. 10 Mukemezo gushokolera omukungulo, inêma lishokolera omuntu murhimanya. 11 Amango gâwe gamahika, gendaga, orhacilegerere, libirhira eka, oleke okula kusharhira omu njira. 12 Aha ka, ocîmîmise, oshârhe, orhabihaga omu kuderha buzira lugero. 13 Ovuge Lulema omunkwa kuli byoshi, ye kushobôza aminja gâge.

Okurhînya Nyamuzinda

14 Omuntu orhînya Nyamuzinda, ayumva akanwa kâge, abamulonza kurhona barhona emwâge. 15 Omuntu odôkereza irhegeko kuyîgusa limuyîgusa, ci endyâlya kusarhaza liyîsârhaza. 16 Abarhînya Nyamuzinda banajirwe bashinganyanya, ebijiro byôbo binja kwo bimoleka nka kamole. 17 Omubi arhaziga bamuhanûla, arhabula igwarhiro ly’okujira obulonza bwâge. 18 Omuntu nkana arhagaya ihano, mubi-ogayana yehe arhaba lugwêgwè. 19 Orhajiraga bici buzira kugerêreza, ntyo orhacîyunjuze kw’ebi wàjizire. 20 Orhageraga omu njira y’ebikunguzo, orhagija wasârhala. 21 Orhacîkubagiraga enjira ekubûsire, 22 n’abana bâwe nabo orhacîkubagiragabo. 23 Ocîlange wene muli byoshi, okwo nakwo kuli kushimba amarhegeko. 24 Omuntu ocîkubagire irhegeko, kushimba ashimba ebi lirhegesire, olangalira Nyamuzinda arhabulabula.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 32

1 ῾Ηγούμενόν σε κατέστησαν; μὴ ἐπαίρου· γίνου ἐν αὐτοῖς ὡς εἷς ἐξ αὐτῶν, φρόντισον αὐτῶν καὶ οὕτω κάθισον· 2 καὶ πᾶσαν τὴν χρείαν σου ποιήσας ἀνάπεσε, ἵνα εὐφρανθῇς δι᾽ αὐτοὺς καὶ εὐκοσμίας χάριν λάβῃς στέφανον. 3 Λάλησον, πρεσβύτερε, πρέπει γάρ σοι, ἐν ἀκριβεῖ ἐπιστήμῃ καὶ μὴ ἐμποδίσῃς μουσικά. 4 ὅπου ἀκρόαμα, μὴ ἐκχέῃς λαλιὰν καὶ ἀκαίρως μὴ σοφίζου. 5 σφραγὶς ἄνθρακος ἐπὶ κόσμῳ χρυσῷ σύγκριμα μουσικῶν ἐν συμποσίῳ οἴνου· 6 ἐν κατασκευάσματι χρυσῷ σφραγὶς σμαράγδου μέλος μουσικῶν ἐφ᾽ ἡδεῖ οἴνῳ. 7 Λάλησον, νεανίσκε, εἰ χρεία σου, μόλις δὶς ἐὰν ἐπερωτηθῇς· 8 κεφαλαίωσον λόγον, ἐν ὀλίγοις πολλά· γίνου ὡς γινώσκων καὶ ἅμα σιωπῶν. 9 ἐν μέσῳ μεγιστάνων μὴ ἐξισάζου καὶ ἑτέρου λέγοντος μὴ πολλὰ ἀδολέσχει. 10 πρὸ βροντῆς κατασπεύδει ἀστραπή, καὶ πρὸ αἰσχυντηροῦ προελεύσεται χάρις. 11 ἐν ὥρᾳ ἐξεγείρου καὶ μὴ οὐράγει, ἀπότρεχε εἰς οἶκον καὶ μὴ ῥᾳθύμει· 12 ἐκεῖ παῖζε καὶ ποίει τὰ ἐνθυμήματά σου καὶ μὴ ἁμάρτῃς λόγῳ ὑπερηφάνῳ. 13 καὶ ἐπὶ τούτοις εὐλόγησον τὸν ποιήσαντά σε καὶ μεθύσκοντά σε ἀπὸ τῶν ἀγαθῶν αὐτοῦ.

14 ῾Ο φοβούμενος κύριον ἐκδέξεται παιδείαν, καὶ οἱ ὀρθρίζοντες εὑρήσουσιν εὐδοκίαν. 15 ὁ ζητῶν νόμον ἐμπλησθήσεται αὐτοῦ, καὶ ὁ ὑποκρινόμενος σκανδαλισθήσεται ἐν αὐτῷ. 16 οἱ φοβούμενοι κύριον εὑρήσουσιν κρίμα καὶ δικαιώματα ὡς φῶς ἐξάψουσιν. 17 ἄνθρωπος ἁμαρτωλὸς ἐκκλινεῖ ἐλεγμὸν καὶ κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ εὑρήσει σύγκριμα. 18 ᾿Ανὴρ βουλῆς οὐ μὴ παρίδῃ διανόημα, ἀλλότριος καὶ ὑπερήφανος οὐ καταπτήξει φόβον. 19 ἄνευ βουλῆς μηθὲν ποιήσῃς καὶ ἐν τῷ ποιῆσαί σε μὴ μεταμελοῦ. 20 ἐν ὁδῷ ἀντιπτώματος μὴ πορεύου καὶ μὴ προσκόψῃς ἐν λιθώδεσιν. 21 μὴ πιστεύσῃς ἐν ὁδῷ ἀπροσκόπῳ 22 καὶ ἀπὸ τῶν τέκνων σου φύλαξαι. 23 ἐν παντὶ ἔργῳ πίστευε τῇ ψυχῇ σου· καὶ γὰρ τοῦτό ἐστιν τήρησις ἐντολῶν. 24 ὁ πιστεύων νόμῳ προσέχει ἐντολαῖς, καὶ ὁ πεποιθὼς κυρίῳ οὐκ ἐλαττωθήσεται.

1 Orhînya Nyamuzinda, obubî bunamugere kulî, ciru n’amarhangulo gabwo anagafume. 2 Oshomba irhegeko arhali murhimanya, n’oli mpu alishimbire arhanalishimbiri kw’ali nka bwârho omu mulaba. 3 Omuntu w’obukengêre kucîkubagira acîkubagira irhegeko, oku bwaâge likwânîne okuyemerwa nka mulêbi. 4 Ogerêreze eci waderha Iyo bakuyumva, ocije emurhifma embere oshuze. 5 Ebiba emurhima gw’ecinganyi kwo biyôrha nka mizizi ya ngâlè, obukengêre bwâge kwo buzunguluka nka masini 6 Enfarasi nto kw’eri nka mwîra olimbira amasheka, bakagerêreza mpu bayishonakwo, eyâne.

Birhûmâna

7 Cirhuma ensiku zirhayûmânana? n’obwo omwâka gwoshi, omûshi oku izûba gurhenga? 8 Kuli kuderha oku Nyamuzinda arhayûmânyanyagya ensiku: ye wajira- ga ecanda n’empondo n’ensiku nkulu. 9 Akuza anayîminika nguma-nguma, ezindi azijira nsiku kwône. 10 Abantu boshi barhenga omu budaka, Adamu budaka àlemagwamwo. 11 Nyamuzinda omu burhimanya bwâge ababerûla, abagerera ngasi muguma kwâge-kwâge. 12 Hali baguma agishire, abahira enyanya, abagoshôla, abahira hofi naye, hali n’aba àkazire, àbarhanya, àbakaga aha bàli. 13 Kul’ibumba liyôrha omu nfune z’omubumbi, alibûmbe oku alonzize, kwo n’abantu bayôsire omu masù ga Lulema, ye bagabira n’obushinganyanya bwâge. 14 Obwinja buyîmanzire omu masù g’obubî, n’obuzîne buyîmanzire omu masù g’olufù, ntyo n’omunya-byâha omu masù g’omuntu nkana. 15 Osingirize ebiremwa by’Ow’Enyanya byoshi, byoshi bigenda bibiri bibiri biyerekerîne^p. 16 Niono, nie muzindiyisha, nàyirîrwe, naba nk’omurholigozi wayisha enyuffia z’âbasarûla. 17 Omugisho gwa Nyamuzinda gwanjira wa burhanzi, nka musarûzi, nabûmba olurhanda. 18 Omanye kwône oku ntakoleraga bûnguke bwani bwône, ci n’obwa balya boshi basîma okuyîgîrira. 19 Munyumve, mweshi bakulu b’olubaga, mwe mukulire endêko, murhege amarhwiri.

Okuba ntagengwa kw’omuntu

20 Aha mwawe, mango ocizîne, orhalekaga mpu omwana wawe, muka we, mene winyu, omwîra wâwe akurhegeke. Orhahaga owundi ebirugu byâwe, kwanaba kucîyunjuza buzinda mango wabihûna. 21 Oku ocizîne onacidwirhe wayîsa omûka, orhacîjiraga muja wa ndi. 22 Okuhûnwa n’abana bâwe, kwo kukulu aha kuyerekera abana oburha wabahûna. 23 Ngasi kantu wajira koshi, oyôrhe we nnako, omanye wankacîshubula. 24 Amango waba wamayunjuza ensiku z’akalamo kâwe, lwo kusiku lw’okufa, ogabe ebyawe.

Abaja

25 Ecihêsi ciri ca byahirwa, karhi na mizigo, omuja ali wa biryo, buhane^q na mukolo. 26 Okolese omuja wâwe, wabona omurhûla, omuleke buzira mukolo, wabona oku naye alonza kurhi ankarhenga omu buja. 27 Omurhamba n’olukoba, binagombye ecihêsi, obukali n’akarhi binatwe ifêka, ly’omushizi mubî. 28 Omuhe omukolo, akole, aleke okuyôloha, bulya kuyôloha kuyîgîriza amenge mabî. 29 Omuhe omukolo gumukwânîne, n’akakalahira, omuhogeke omugozi. 30 Ci oleke obukali bw’okumînya oku bantu, okulikire obushinganyanya. 31 K’ogwerhe muja muguma yene? omulole nka ye we, bulya wamulibukîre. 32 Ka muja muguma yene ogwerhe? omulole nka mwene winyu, bulya omulagîrirekwo. 33 Bulya okamukolêsa kubî, akuyâka, ngahi wacimurhangira?

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 33

1 Τῷ φοβουμένῳ κύριον οὐκ ἀπαντήσει κακόν, ἀλλ᾽ ἐν πειρασμῷ καὶ πάλιν ἐξελεῖται. 2 ἀνὴρ σοφὸς οὐ μισήσει νόμον, ὁ δὲ ὑποκρινόμενος ἐν αὐτῷ ὡς ἐν καταιγίδι πλοῖον. 3 ἄνθρωπος συνετὸς ἐμπιστεύσει νόμῳ, καὶ ὁ νόμος αὐτῷ πιστὸς ὡς ἐρώτημα δήλων. 4 ἑτοίμασον λόγον καὶ οὕτως ἀκουσθήσῃ, σύνδησον παιδείαν καὶ ἀποκρίθητι. 5 τροχὸς ἁμάξης σπλάγχνα μωροῦ, καὶ ὡς ἄξων στρεφόμενος ὁ διαλογισμὸς αὐτοῦ. 6 ἵππος εἰς ὀχείαν ὡς φίλος μωκός, ὑποκάτω παντὸς ἐπικαθημένου χρεμετίζει.

7 Διὰ τί ἡμέρα ἡμέρας ὑπερέχει, καὶ πᾶν φῶς ἡμέρας ἐνιαυτοῦ ἀφ᾽ ἡλίου; 8 ἐν γνώσει κυρίου διεχωρίσθησαν, καὶ ἠλλοίωσεν καιροὺς καὶ ἑορτάς· 9 ἀπ᾽ αὐτῶν ἀνύψωσεν καὶ ἡγίασεν καὶ ἐξ αὐτῶν ἔθηκεν εἰς ἀριθμὸν ἡμερῶν. 10 καὶ ἄνθρωποι πάντες ἀπὸ ἐδάφους, καὶ ἐκ γῆς ἐκτίσθη Αδαμ· 11 ἐν πλήθει ἐπιστήμης κύριος διεχώρισεν αὐτοὺς καὶ ἠλλοίωσεν τὰς ὁδοὺς αὐτῶν· 12 ἐξ αὐτῶν εὐλόγησεν καὶ ἀνύψωσεν καὶ ἐξ αὐτῶν ἡγίασεν καὶ πρὸς αὐτὸν ἤγγισεν· ἀπ᾽ αὐτῶν κατηράσατο καὶ ἐταπείνωσεν καὶ ἀνέστρεψεν αὐτοὺς ἀπὸ στάσεως αὐτῶν. 13 ὡς πηλὸς κεραμέως ἐν χειρὶ αὐτοῦ— πᾶσαι αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ κατὰ τὴν εὐδοκίαν αὐτοῦ—, οὕτως ἄνθρωποι ἐν χειρὶ τοῦ ποιήσαντος αὐτοὺς ἀποδοῦναι αὐτοῖς κατὰ τὴν κρίσιν αὐτοῦ. 14 ἀπέναντι τοῦ κακοῦ τὸ ἀγαθόν, καὶ ἀπέναντι τοῦ θανάτου ἡ ζωή, οὕτως ἀπέναντι εὐσεβοῦς ἁμαρτωλός· 15 καὶ οὕτως ἔμβλεψον εἰς πάντα τὰ ἔργα τοῦ ὑψίστου, δύο δύο, ἓν κατέναντι τοῦ ἑνός. 16 Κἀγὼ ἔσχατος ἠγρύπνησα ὡς καλαμώμενος ὀπίσω τρυγητῶν· 17 ἐν εὐλογίᾳ κυρίου ἔφθασα καὶ ὡς τρυγῶν ἐπλήρωσα ληνόν. 18 κατανοήσατε ὅτι οὐκ ἐμοὶ μόνῳ ἐκοπίασα, ἀλλὰ πᾶσιν τοῖς ζητοῦσιν παιδείαν. 19 ἀκούσατέ μου, μεγιστᾶνες λαοῦ, καὶ οἱ ἡγούμενοι ἐκκλησίας, ἐνωτίσασθε.

20 Υἱῷ καὶ γυναικί, ἀδελφῷ καὶ φίλῳ μὴ δῷς ἐξουσίαν ἐπὶ σὲ ἐν ζωῇ σου· καὶ μὴ δῷς ἑτέρῳ τὰ χρήματά σου, ἵνα μὴ μεταμεληθεὶς δέῃ περὶ αὐτῶν. 21 ἕως ἔτι ζῇς καὶ πνοὴ ἐν σοί, μὴ ἀλλάξῃς σεαυτὸν ἐν πάσῃ σαρκί· 22 κρεῖσσον γάρ ἐστιν τὰ τέκνα δεηθῆναί σου ἢ σὲ ἐμβλέπειν εἰς χεῖρας υἱῶν σου. 23 ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις σου γίνου ὑπεράγων, μὴ δῷς μῶμον ἐν τῇ δόξῃ σου. 24 ἐν ἡμέρᾳ συντελείας ἡμερῶν ζωῆς σου καὶ ἐν καιρῷ τελευτῆς διάδος κληρονομίαν.

25 Χορτάσματα καὶ ῥάβδος καὶ φορτία ὄνῳ, ἄρτος καὶ παιδεία καὶ ἔργον οἰκέτῃ. 26 ἔργασαι ἐν παιδί, καὶ εὑρήσεις ἀνάπαυσιν· ἄνες χεῖρας αὐτῷ, καὶ ζητήσει ἐλευθερίαν. 27 ζυγὸς καὶ ἱμὰς τράχηλον κάμψουσιν, καὶ οἰκέτῃ κακούργῳ στρέβλαι καὶ βάσανοι· 28 ἔμβαλε αὐτὸν εἰς ἐργασίαν, ἵνα μὴ ἀργῇ, πολλὴν γὰρ κακίαν ἐδίδαξεν ἡ ἀργία· 29 εἰς ἔργα κατάστησον, καθὼς πρέπει αὐτῷ, κἂν μὴ πειθαρχῇ, βάρυνον τὰς πέδας αὐτοῦ. 30 καὶ μὴ περισσεύσῃς ἐπὶ πάσῃ σαρκὶ καὶ ἄνευ κρίσεως μὴ ποιήσῃς μηδέν. 31 Εἰ ἔστιν σοι οἰκέτης, ἔστω ὡς σύ, ὅτι ἐν αἵματι ἐκτήσω αὐτόν· 32 εἰ ἔστιν σοι οἰκέτης, ἄγε αὐτὸν ὡς ἀδελφόν, ὅτι ὡς ἡ ψυχή σου ἐπιδεήσεις αὐτῷ· 33 ἐὰν κακώσῃς αὐτὸν καὶ ἀπάρας ἀποδρᾷ, ἐν ποίᾳ ὁδῷ ζητήσεις αὐτόν;

Ebilôrho

1 Okulangalira obusha n’ebirhaboneke, kuli kwa musirhe, n’ebingolongolo byo birhambira ebilôrho. 2 Kuli kugwârha ecizunguzungu na kushimba empûsi, okulegerera oku bilôrho. 3 Ecilolero n’ebilôrho bishushîne, ociloleremwo, wabona obusu bwâwe. 4 Cinja cici cirhenga omu izinga? K’okuli kunarhenge omu bunywesi? 5 Okulagula, okukera engoko, ebilôrho, byoshi busha, kahalalo ka mukazi oli izîmi. 6 Akaba arhali Nyamuzinda obirhumire, orhabishibiriraga. 7 Ebilôrho byarhebire banji, banji balibilangalîre bahona. 8 Amarhegeko garhanywerha, Irhegeko lyôhe linakulikirwe buzira kurhebana, oburhimanya nabo buba bwimâna burhabêsha.

Okubalama

9 Okubalama kuyigîriza binji, owagezire omu bihugo binji anamanye na binji, n’omuntu wabwîne binji yenayishiganîra. 10 Omuntu orhasâgija omu malibuko, arhishi binji, ci owàgenzire ayishi orhunjirhunji. 11 Nabwine binji ebwa kubalama, ebi nayumvirhe byo binji kulusha ebi nakamanyiderha. 12 Olufù lwampushire kanji kanji, nanatwa oku isî, alagi kurhi: 13 Abarhînya Nyamuzinda balama, bulya bamulangalîre, bulya bacikubagîre owakanabaciza. 14 Orhînya Nyamuzinda arhayôboha cici, arhajuguma, Nyamuzinda ye aba acîkubagîre. 15 lragi ly’omuntu orhînya Nyamuzinda, ndi ayimangîrekwo? ndi ayegemîre?

16 Amasù ga Nyakasane, gayerekîre balya bamusîma, ye mulikûza, mutuga muzibu, ye mâkiro, omu mpûsi y’omu irungu, ye mbohôlolo oku idûrhu ly’akasirahinga^r, ye mucika-ntambala, ye na mukoma-afungira-abali-bhirima. 17 Kulengereza alengereza emirhima, azibûle amasù, ahûne amagala, akalamo n’omugisho.

Enterekêro

18 Okurhûla Nyamuzinda ebizimbano kuli kumushekera, entûlo z’ababî zirhamusimîsa. 19 Ow’Enyanya arhabona oku ntûlo z’ababî, arhali bunji bwa mbâgwa burhuma ababalira ebyâha^s. 20 Kuli kuniga omwana n’ishe asinza, okurhûla Nyamuzinda ebi wa nyagaga abakenyi. 21 Ehitya hy’omukenyi ko kalamo kâge, okumunyagahyo kuli kumuyîrha. 22 Kuli kuniga owinyu okumunyaga ehi alamirakwo, oyîma omukozi oluhembo lwâge erhi mwîsi wa bantu. 23 Muguma ayûbake, owundi ashâbe, bunguke buci barhenzamwo aha nyuma ly’oburhe. 24 Muguma agishe, owundi ahehêrere: muguma ohi Nyakasane ayumva? 25 Owacîshuka kulya kuba anahumire omurhumba akanashubiguhumako, erhi cici acîshukirage? 26 Kw’ali ntyo omuntu ocîshalisa oku byâha byâge, buzinda kandi abishubîrire! ndi okolaga ayumva omusengero gwâge? bunguke buci burhenzirage muli okwo kucîrhohya?

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 34

1 Κεναὶ ἐλπίδες καὶ ψευδεῖς ἀσυνέτῳ ἀνδρί, καὶ ἐνύπνια ἀναπτεροῦσιν ἄφρονας. 2 ὡς δρασσόμενος σκιᾶς καὶ διώκων ἄνεμον οὕτως ὁ ἐπέχων ἐνυπνίοις· 3 τοῦτο κατὰ τούτου ὅρασις ἐνυπνίων, κατέναντι προσώπου ὁμοίωμα προσώπου. 4 ἀπὸ ἀκαθάρτου τί καθαρισθήσεται; καὶ ἀπὸ ψευδοῦς τί ἀληθεύσει; 5 μαντεῖαι καὶ οἰωνισμοὶ καὶ ἐνύπνια μάταιά ἐστιν, καὶ ὡς ὠδινούσης φαντάζεται καρδία· 6 ἐὰν μὴ παρὰ ὑψίστου ἀποσταλῇ ἐν ἐπισκοπῇ, μὴ δῷς εἰς αὐτὰ τὴν καρδίαν σου· 7 πολλοὺς γὰρ ἐπλάνησεν τὰ ἐνύπνια, καὶ ἐξέπεσον ἐλπίζοντες ἐπ᾽ αὐτοῖς. 8ἄνευ ψεύδους συντελεσθήσεται νόμος, καὶ σοφία στόματι πιστῷ τελείωσις.

9 ᾿Ανὴρ πεπλανημένος ἔγνω πολλά, καὶ ὁ πολύπειρος ἐκδιηγήσεται σύνεσιν· 10 ὃς οὐκ ἐπειράθη, ὀλίγα οἶδεν, ὁ δὲ πεπλανημένος πληθυνεῖ πανουργίαν. 11 πολλὰ ἑώρακα ἐν τῇ ἀποπλανήσει μου, καὶ πλείονα τῶν λόγων μου σύνεσίς μου· 12 πλεονάκις ἕως θανάτου ἐκινδύνευσα καὶ διεσώθην τούτων χάριν. 13 πνεῦμα φοβουμένων κύριον ζήσεται· ἡ γὰρ ἐλπὶς αὐτῶν ἐπὶ τὸν σῴζοντα αὐτούς. 14 ὁ φοβούμενος κύριον οὐδὲν εὐλαβηθήσεται καὶ οὐ μὴ δειλιάσῃ, ὅτι αὐτὸς ἐλπὶς αὐτοῦ. 15 φοβουμένου τὸν κύριον μακαρία ἡ ψυχή· τίνι ἐπέχει; καὶ τίς αὐτοῦ στήριγμα; 16 οἱ ὀφθαλμοὶ κυρίου ἐπὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτόν, ὑπερασπισμὸς δυναστείας καὶ στήριγμα ἰσχύος, σκέπη ἀπὸ καύσωνος καὶ σκέπη ἀπὸ μεσημβρίας, φυλακὴ ἀπὸ προσκόμματος καὶ βοήθεια ἀπὸ πτώσεως, 17 ἀνυψῶν ψυχὴν καὶ φωτίζων ὀφθαλμούς, ἴασιν διδούς, ζωὴν καὶ εὐλογίαν.

18 Θυσιάζων ἐξ ἀδίκου προσφορὰ μεμωμημένη, καὶ οὐκ εἰς εὐδοκίαν δωρήματα ἀνόμων. 19 οὐκ εὐδοκεῖ ὁ ὕψιστος ἐν προσφοραῖς ἀσεβῶν οὐδὲ ἐν πλήθει θυσιῶν ἐξιλάσκεται ἁμαρτίας. 20 θύων υἱὸν ἔναντι τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ὁ προσάγων θυσίαν ἐκ χρημάτων πενήτων. 21 ἄρτος ἐπιδεομένων ζωὴ πτωχῶν, ὁ ἀποστερῶν αὐτὴν ἄνθρωπος αἱμάτων. 22 φονεύων τὸν πλησίον ὁ ἀφαιρούμενος ἐμβίωσιν, καὶ ἐκχέων αἷμα ὁ ἀποστερῶν μισθὸν μισθίου. 23 εἷς οἰκοδομῶν, καὶ εἷς καθαιρῶν· τί ὠφέλησαν πλεῖον ἢ κόπους; 24 εἷς εὐχόμενος, καὶ εἷς καταρώμενος· τίνος φωνῆς εἰσακούσεται ὁ δεσπότης; 25 βαπτιζόμενος ἀπὸ νεκροῦ καὶ πάλιν ἁπτόμενος αὐτοῦ, τί ὠφέλησεν ἐν τῷ λουτρῷ αὐτοῦ; 26 οὕτως ἄνθρωπος νηστεύων ἐπὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτοῦ καὶ πάλιν πορευόμενος καὶ τὰ αὐτὰ ποιῶν· τῆς προσευχῆς αὐτοῦ τίς εἰσακούσεται; καὶ τί ὠφέλησεν ἐν τῷ ταπεινωθῆναι αὐτόν;

34, 19: Ebyaha: Iola Am 5,21..

Amarhegeko n’enterekêro

1 Okushimba irhegeko kuli kuluza entûlo, okusêra oku marhegeko^t kuli kuhâna enterekêro y’omurhûla. 2 Okujira akantu k’obuzigire kuli kurhûla obwâso bw’enshâno, okurhabala abakenyi kuli kuhâna enterekêro y’obukuze. 3 Ecisimisa Nyamuzinda kuli kuleka amabî, okuyâka obulyâlya kuli kuhâna enterekêro y’okubabalirwa ebyâha. 4 Orhajaga embere za Nyakasane maboko mûmu, ojire ebyo byoshi bulya birhegesirwe. 5 Entûlo y’omushinganyanya ebâ nyinja aha luhêro, akisununu kâyo e mw’Ow’Enyanya kayînamukira. 6 Enterekêro y’omushinganyanya erhahimwa kusîmwa, nta mango yayîbagirwe. 7 Kuza Nyamuzinda n’obushiru, orhayâgalagwa n’omwâka muhyahya warhûla. 8 Nka warhûla, orhûle oshagalusire, n’entûlo y’abakenyi oyihâne n’obusîme. 9 Orhûle Nyamuzinda nk’oku ànakuhîre, ohâne n’obushiru nk’oku onagwerhe. 10 Bulya Nyamuzinda kalembu ahâna, washobôla kali nda kali nk’oku ohânyire.

Ohushinganyanya bwa Nyamuzinda

11 Omanye wankagèreza mpu wahôngera Nyamuzinda, arhakaziga; orhacîkubagiraga enterekero y’obushambo. 12 Bulya Nyamuzinda abâ mutwi wa mmanja. yehe arhajira kabôlo omu bantu. 13 Nyamuzinda arhajira kabôlo ka kulenganya omukenyi, kuyumvirhiza ayumvirhiza omulenge gw’oyu badwirhe bâlibuza. 14 Arhakengula enfûzi emulakire, arhayîbagira n’emirenge y’omukana. 15 K’emirenge y’omukana erhahulula omu marhama gâge bulya, k’endûlù yâge erhabonêsa nshonyi owamulasagya? 16 Omuntu okolera Nyamuzinda n’omurhima gwoshi kurhona arhona, n’izu lyâge enyanya lihika. 17 Omusengero gw’omwirhohye bitû gurhulukânya. arharhûlirira gurhanacihika. 18 Arhagoheka na Nyamuzinda arhacimushuza, nka Nyamuzinda arhacitwa olubanja lw »abashinganyanya, n’okukubûla enjira y’obushinganyanya. 19 Nyamuzinda arhâlegame, arhâlembere emihera, 20 kuhika avune ezo ncuku omugongo, acihôe oku mashanja; 21 kuhika aherêrekeze bacibone boshi, avune akarhi k’oburhegesi bw’e ndyâlya; 22 kuhika ahembe ngasi muguma nk’oku ebijiro byâge binali, atwire abantu olubanja nk’oku emirhima yâbo eri; 23 kuhika atwire olubaga !wâge olubanja lw’obushinganyanya, alushobôze obusîme bw’obwonjo bwâge. 24 Obwonjo burhahimwa kuyinjiha amango g’amalibuko, nka kula ecitû c’enkuba cinaboneka canda.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 35

1 ῾Ο συντηρῶν νόμον πλεονάζει προσφοράς, θυσιάζων σωτηρίου ὁ προσέχων ἐντολαῖς. 2 ἀνταποδιδοὺς χάριν προσφέρων σεμίδαλιν, καὶ ὁ ποιῶν ἐλεημοσύνην θυσιάζων αἰνέσεως. 3 εὐδοκία κυρίου ἀποστῆναι ἀπὸ πονηρίας, καὶ ἐξιλασμὸς ἀποστῆναι ἀπὸ ἀδικίας. 4μὴ ὀφθῇς ἐν προσώπῳ κυρίου κενός· πάντα γὰρ ταῦτα χάριν ἐντολῆς. 5 προσφορὰ δικαίου λιπαίνει θυσιαστήριον, καὶ ἡ εὐωδία αὐτῆς ἔναντι ὑψίστου. 6 θυσία ἀνδρὸς δικαίου δεκτή, καὶ τὸ μνημόσυνον αὐτῆς οὐκ ἐπιλησθήσεται. 7 ἐν ἀγαθῷ ὀφθαλμῷ δόξασον τὸν κύριον καὶ μὴ σμικρύνῃς ἀπαρχὴν χειρῶν σου. 8 ἐν πάσῃ δόσει ἱλάρωσον τὸ πρόσωπόν σου καὶ ἐν εὐφροσύνῃ ἁγίασον δεκάτην. 9 δὸς ὑψίστῳ κατὰ τὴν δόσιν αὐτοῦ καὶ ἐν ἀγαθῷ ὀφθαλμῷ καθ᾽ εὕρεμα χειρός· 10 ὅτι κύριος ἀνταποδιδούς ἐστιν καὶ ἑπταπλάσια ἀνταποδώσει σοι.

11 Μὴ δωροκόπει, οὐ γὰρ προσδέξεται, καὶ μὴ ἔπεχε θυσίᾳ ἀδίκῳ· 12 ὅτι κύριος κριτής ἐστιν, καὶ οὐκ ἔστιν παρ᾽ αὐτῷ δόξα προσώπου. 13 οὐ λήμψεται πρόσωπον ἐπὶ πτωχοῦ καὶ δέησιν ἠδικημένου εἰσακούσεται· 14 οὐ μὴ ὑπερίδῃ ἱκετείαν ὀρφανοῦ καὶ χήραν, ἐὰν ἐκχέῃ λαλιάν· 15 οὐχὶ δάκρυα χήρας ἐπὶ σιαγόνα καταβαίνει καὶ ἡ καταβόησις ἐπὶ τῷ καταγαγόντι αὐτά; 16 θεραπεύων ἐν εὐδοκίᾳ δεχθήσεται, καὶ ἡ δέησις αὐτοῦ ἕως νεφελῶν συνάψει· 17 προσευχὴ ταπεινοῦ νεφέλας διῆλθεν, καὶ ἕως συνεγγίσῃ, οὐ μὴ παρακληθῇ· 18 καὶ οὐ μὴ ἀποστῇ, ἕως ἐπισκέψηται ὁ ὕψιστος καὶ κρινεῖ δικαίοις καὶ ποιήσει κρίσιν. 19 καὶ ὁ κύριος οὐ μὴ βραδύνῃ οὐδὲ μὴ μακροθυμήσῃ ἐπ᾽ αὐτοῖς, 20 ἕως ἂν συντρίψῃ ὀσφὺν ἀνελεημόνων καὶ τοῖς ἔθνεσιν ἀνταποδώσει ἐκδίκησιν, 21 ἕως ἐξάρῃ πλῆθος ὑβριστῶν καὶ σκῆπτρα ἀδίκων συντρίψει, 22 ἕως ἀνταποδῷ ἀνθρώπῳ κατὰ τὰς πράξεις αὐτοῦ καὶ τὰ ἔργα τῶν ἀνθρώπων κατὰ τὰ ἐνθυμήματα αὐτῶν, 23 ἕως κρίνῃ τὴν κρίσιν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ εὐφρανεῖ αὐτοὺς ἐν τῷ ἐλέει αὐτοῦ. 24 ὡραῖον ἔλεος ἐν καιρῷ θλίψεως αὐτοῦ ὡς νεφέλαι ὑετοῦ ἐν καιρῷ ἀβροχίας.

Omusengero gw’okulikûza n’okuyûbaka Israheli buhyâhya

1 Orhubabalire, Nyamwagirwa, Nyamuzinda w’igulu, Iola, ojugumye amashanja goshi. 2 Oshunge amashanja g’ihanga okuboko, gabone oku buhashe onajira. 3 Kulya wabayêrekaga oku oli Mwimâna, warhulibuza banasinza, kw’ojirage buno, nirhu orhuyêreke obukulu bwâwe kuli bo. 4 Bakumanye nk’oku nirhu rhwamanyaga oku nta wundi Nyamuzinda kuleka We, Nyamwagirwa. 5 Oshubirire okujira ebirhangâzo, ojire cbindi bisômerîne, oyêrekane obukulu bwâwe, okengêse okuboko kwâwe, okulyo kwâwe kuj’ire nge. 6 Ozuse omungo, obulage omutula, oyîrhe omubisha, oherêrekeze omushombanyi. 7 Obiduhye ago mango, kengera ecihango, ojire rhukuze ebijiro byâwe by’oburhwâli. 8 Omuliro gwâwe gw’olwihôlo gusingônole abasigîre, balya barhindibuza olubaga lwâwe bahererekere. 9 Otuntume amarhwe ga balya bakulu b’ihanga, baderha, mpu: «Mâshi rhwêne!» 10 Oshubûze emilala ya Yakobo yoshi, oyigalulire omwanya gwayo nk’oku byâli burhanzi. 11 Nyakasane k’emirenge, babalira olubaga luderhwa izîno lyawe: babalira Israheli, we wamujiraga nfula yâwe. 12 Olukogo lw’ecishagala câwe citagatifu lukugwârhe, lukogo lwa Yeruzalemi, ho mwâwe orhamûkira. 13 Siyoni, omuyunjuze bukuze bwâwe, n’akarhwa-bwâmi kâwe okajire kayunjule irenge. 14 Oyîmangire ebiremwa byâwe birhanzi: oyêrekane okuli kw’obulêbi bwajiragwa oku izîno lyâwe. 15 Orhimûle abakulangalira, kubonekane oku abalêbi bâwe bo ba nyamuderha-kuba. 16 Nyakasane, oyumvirhize omusengero gwa bambali bâwe, kulyala kw’omugisho gwa Aroni oku lubaga lwâwe. 17 Boshi, en’igulu, bamanye oku we Nyakasane, Nyamuzinda w’ensiku n’amango.

Okuhugûkwa

18 Olurholero luyankirira ngasi kalyo luhabirwe, ci hali ebiryo binja kulusha ebindi. 19 Olulimi lumanyira ehisimbi-simbi oku bwehe bwahyo, kwo n’okwo omurhima murhonde gurhahaba ebinwa by’obunywesi. 20 Omurhima mubî gunayîrhe mutula, ci omuntu wâbona kucîlanga acîlanga kuli gô.

Okulonza omukazi

21 Omukazi arhayîra mulume, ci abanyere babamwo bamunyere nkana na bacinyere kwone. 22 Obwinja bw’omukazi kusîmîsa busimisa amasù, kwo n’omurhima gw’omulume gulakira. 23 Omukazi ogwerhe ohwinja n’obutûdu ekanwa, iba ali w’iragi ekarhî k’abandi. 24 Okuyanka omukazi guba murhondêro gw’obuhirhi, ye murhabâzi oli akâge, nyamwegemerwa wâge. 25 Ishwa lirhajira côgo lirhahwa kuyônwa, buzira mukazi, omulume ye milumbo na muhabuka. 26 Kurhi wakacîkubagira cishamho-ali-magala. Orhali eyo arhali n’eno? 27 Ntyo kw’ali omulume orhajira aha abâ, olâla ah’obudufu bunamushimanyire.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 36

1 ᾿Ελέησον ἡμᾶς, δέσποτα ὁ θεὸς πάντων, καὶ ἐπίβλεψον καὶ ἐπίβαλε τὸν φόβον σου ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη· 2 ἔπαρον τὴν χεῖρά σου ἐπὶ ἔθνη ἀλλότρια, καὶ ἰδέτωσαν τὴν δυναστείαν σου. 3ὥσπερ ἐνώπιον αὐτῶν ἡγιάσθης ἐν ἡμῖν, οὕτως ἐνώπιον ἡμῶν μεγαλυνθείης ἐν αὐτοῖς· 4 καὶ ἐπιγνώτωσάν σε, καθάπερ καὶ ἡμεῖς ἐπέγνωμεν ὅτι οὐκ ἔστιν θεὸς πλὴν σοῦ, κύριε. 5 ἐγκαίνισον σημεῖα καὶ ἀλλοίωσον θαυμάσια, δόξασον χεῖρα καὶ βραχίονα δεξιόν· 6 ἔγειρον θυμὸν καὶ ἔκχεον ὀργήν, ἔξαρον ἀντίδικον καὶ ἔκτριψον ἐχθρόν. 7 σπεῦσον καιρὸν καὶ μνήσθητι ὁρκισμοῦ, καὶ ἐκδιηγησάσθωσαν τὰ μεγαλεῖά σου. 8 ἐν ὀργῇ πυρὸς καταβρωθήτω ὁ σῳζόμενος, καὶ οἱ κακοῦντες τὸν λαόν σου εὕροισαν ἀπώλειαν. 9 σύντριψον κεφαλὰς ἀρχόντων ἐχθρῶν λεγόντων Οὐκ ἔστιν πλὴν ἡμῶν. 10 συνάγαγε πάσας φυλὰς Ιακωβ καὶ κατακληρονόμησον αὐτοὺς καθὼς ἀπ᾽ ἀρχῆς. 11 ἐλέησον λαόν, κύριε, κεκλημένον ἐπ᾽ ὀνόματί σου καὶ Ισραηλ, ὃν πρωτογόνῳ ὡμοίωσας. 12 οἰκτίρησον πόλιν ἁγιάσματός σου, Ιερουσαλημ τόπον καταπαύματός σου· 13 πλῆσον Σιων ἀρεταλογίας σου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης σου τὸν λαόν σου. 14 δὸς μαρτύριον τοῖς ἐν ἀρχῇ κτίσμασίν σου καὶ ἔγειρον προφητείας τὰς ἐπ᾽ ὀνόματί σου· 15 δὸς μισθὸν τοῖς ὑπομένουσίν σε, καὶ οἱ προφῆταί σου ἐμπιστευθήτωσαν. 16 εἰσάκουσον, κύριε, δεήσεως τῶν ἱκετῶν σου κατὰ τὴν εὐλογίαν Ααρων περὶ τοῦ λαοῦ σου, 17 καὶ γνώσονται πάντες οἱ ἐπὶ τῆς γῆς ὅτι κύριος εἶ ὁ θεὸς τῶν αἰώνων. 18 Πᾶν βρῶμα φάγεται κοιλία, ἔστιν δὲ βρῶμα βρώματος κάλλιον. 19 φάρυγξ γεύεται βρώματα θήρας, οὕτως καρδία συνετὴ λόγους ψευδεῖς. 20 καρδία στρεβλὴ δώσει λύπην, καὶ ἄνθρωπος πολύπειρος ἀνταποδώσει αὐτῷ. 21 πάντα ἄρρενα ἐπιδέξεται γυνή, ἔστιν δὲ θυγάτηρ θυγατρὸς κρείσσων. 22 κάλλος γυναικὸς ἱλαρύνει πρόσωπον καὶ ὑπὲρ πᾶσαν ἐπιθυμίαν ἀνθρώπου ὑπεράγει· 23 εἰ ἔστιν ἐπὶ γλώσσης αὐτῆς ἔλεος καὶ πραΰτης, οὐκ ἔστιν ὁ ἀνὴρ αὐτῆς καθ᾽ υἱοὺς ἀνθρώπων. 24 ὁ κτώμενος γυναῖκα ἐνάρχεται κτήσεως, βοηθὸν κατ᾽ αὐτὸν καὶ στῦλον ἀναπαύσεως. 25 οὗ οὐκ ἔστιν φραγμός, διαρπαγήσεται κτῆμα· καὶ οὗ οὐκ ἔστιν γυνή, στενάξει πλανώμενος. 26 τίς γὰρ πιστεύσει εὐζώνῳ λῃστῇ ἀφαλλομένῳ ἐκ πόλεως εἰς πόλιν; 27οὕτως ἀνθρώπῳ μὴ ἔχοντι νοσσιὰν καὶ καταλύοντι οὗ ἐὰν ὀψίσῃ.

Irumhi mpu bîra

1 Ngasi mwîa anaderhe: «Nani ndi mwîra wâwe», ci hali omwîra w’iziîno kwône. 2 Ka gurhali mutula munene oku muntu okubona owinyu erhi mwîra ahinduka mushombanyi? 3 Aye! murhima mubî, kurhi weki walemirwe, mpu ohire obuminya omw’igulu? 4 Winyu kwône ali mwîra amango ayôsire bwinja, hano ensiku zicikwihindulira, naye acihindule. 5 Winyu kwône ali mwîra amango akulinzirekwo akantu, amango g’entambala akutulikekwo amatumu. 6 Orhayîbagiraga omwîra w’okuli omu ntambala, omubîke emurhima omu bugale bwâwe.

Abahanûzi

7 Ngasi muhanûzi mahano ahâna, ci hali abagahânira okulonza obunguke. 8 Omanye omuhanûzi. burhanzi cidôse bulagirire buci bumugwerhe – kwankanaba bûnguke bwâge bwône alonza, – alekikuhirakwo akarhunzi. 9 Arhakubwiraga erhi «njira nyinja eyo olimo, abule na bwaja ebulabi akabona oku byâba. 10 Orhadôsagya ihano emw’orhakusîma, n’abayâgalwa nawe orhaba bwîraga emihigo yâwe. 11 Orhadôsagya omukazi ihano liyerekire mukîba, n’omwôba orhamudôsagya ihano ly’okulwa, n’omurhunzi orhamudôsagya ery’okurhiîmbûla, n’owagula orhamudôsagya ery’okuguza, n’omuyâgalwa orhamudôsagya ery’okuvuga omunkwa, n’omujinisi orhamudôsagya ery’okuhâna, n’omwôlo orhamudôsagya ery’okukola, n’omulimya orhamudôsagya ery’okuyûsa omukolo, omushizi mwôlo orhamudôsagya ery’omukolo muzibu; abo nt’ihano bankakuhà. 12 Ci ohûne ihano emw’omuntu orhînya Nyamuzinda, olya omanyire oku ashimba amarhegeko, olya omurhima guli nk’ogwâwe, olya wakufà lukogo erhi wankayâbirwa. 13 Buzinda, osêre oku ihano ly’omurhima gwâwe, bulya nta mwîra ôkurhonya kugulusha. 14 Kanji kanji omurhima gw’omuntu gunamurhonde bwinja, kulusha bajishamba nda bali oku ntondo. 15 Kulushisa aho, oshenge Nyamuzinda: ayerekeze amagulu gâwe omu njira y’okuli.

Oburhimanya: obw’okuli n’obw’obunywesi

16 Omurhondêro gwa ngasi cijiro, bukengêre, gerêreza embere orhondêre omukolo. 17 Omuzi gw’enkengêro, murhima, gugwerhe mashami ani: 18 aminja n’amabî, obuzîne n’olufù, n’ensiku zoshi olulimi luyôsire lubiyimangire. 19 Wanabona ali mulenga w’okuyigîriza abandi, n’obwo kuli ye yene ali wa busha; 20 lebè: w’akalimi, ye nyamakobwa, azinda erhi ishali lyamuyîrha, 21 bulya Nyakasane arhamurhonyizi, nta burhimanya agwerhe. 22 Lebè abà murhimanya omu nkengêro zâge yene, n’omu iderha lyâge, obukengere bwâge liri ishwa liyêra. 23 Omurhimanya w’okuli lubaga !wâge ayigîriza, n’emikolo y’obukoengêre bwâge esêzire. 24 Omurhimanya abà ayunjwire mugisho, abamubona boshi bamuderha w’iragi. 25 Ensiku z’akalamo k’omuntu ziri nganje, ci ez’lsraheli zoki zirhankaganjwa. 26 Omurhimanya, ekarhî k’olubaga, ali mwikubagirwa, izîno lyâge lya bâho ensiku n’amango.

Onyihye oku mîru gâwe

27 Mwana wâni, amango ocizîne, omanye ohworhere bwâwe, hirhakujîri, orhahîhambiraga. é8 Bulya arhali ngasi kantu kakwânana hoshi arhali na ngasi muntu okômera byoshi. 29 Orhahubiraga ngasi hyanuna, oleke okuziga ebiryo, 30 bulya obudambye buli bubî, nda-ya-byo arhahwa kulumwa omu nda. 31 Banji balîre n’obudambye, omuntu ocîlanga bwinja anayushûla akalamo kâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 37

1 Πᾶς φίλος ἐρεῖ ᾿Εφιλίασα κἀγώ· ἀλλ᾽ ἔστιν φίλος ὀνόματι μόνον φίλος. 2 οὐχὶ λύπη ἔνι ἕως θανάτου ἑταῖρος καὶ φίλος τρεπόμενος εἰς ἔχθραν; 3 ὦ πονηρὸν ἐνθύμημα, πόθεν ἐνεκυλίσθης καλύψαι τὴν ξηρὰν ἐν δολιότητι; 4 ἑταῖρος φίλου ἐν εὐφροσύνῃ ἥδεται καὶ ἐν καιρῷ θλίψεως ἔσται ἀπέναντι· 5 ἑταῖρος φίλῳ συμπονεῖ χάριν γαστρός, ἔναντι πολέμου λήμψεται ἀσπίδα. 6 μὴ ἐπιλάθῃ φίλου ἐν τῇ ψυχῇ σου καὶ μὴ ἀμνημονήσῃς αὐτοῦ ἐν χρήμασίν σου. 7 Πᾶς σύμβουλος ἐξαίρει βουλήν, ἀλλ᾽ ἔστιν συμβουλεύων εἰς ἑαυτόν. 8 ἀπὸ συμβούλου φύλαξον τὴν ψυχήν σου καὶ γνῶθι πρότερον τίς αὐτοῦ χρεία— καὶ γὰρ αὐτὸς ἑαυτῷ βουλεύσεται—, μήποτε βάλῃ ἐπὶ σοὶ κλῆρον 9 καὶ εἴπῃ σοι Καλὴ ἡ ὁδός σου, καὶ στήσεται ἐξ ἀναντίας ἰδεῖν τὸ συμβησόμενόν σοι. 10 μὴ βουλεύου μετὰ τοῦ ὑποβλεπομένου σε καὶ ἀπὸ τῶν ζηλούντων σε κρύψον βουλήν, 11 μετὰ γυναικὸς περὶ τῆς ἀντιζήλου αὐτῆς καὶ μετὰ δειλοῦ περὶ πολέμου, μετὰ ἐμπόρου περὶ μεταβολίας καὶ μετὰ ἀγοράζοντος περὶ πράσεως, μετὰ βασκάνου περὶ εὐχαριστίας καὶ μετὰ ἀνελεήμονος περὶ χρηστοηθείας, μετὰ ὀκνηροῦ περὶ παντὸς ἔργου καὶ μετὰ μισθίου ἐφετείου περὶ συντελείας, οἰκέτῃ ἀργῷ περὶ πολλῆς ἐργασίας, μὴ ἔπεχε ἐπὶ τούτοις περὶ πάσης συμβουλίας· 12 ἀλλ᾽ ἢ μετὰ ἀνδρὸς εὐσεβοῦς ἐνδελέχιζε, ὃν ἂν ἐπιγνῷς συντηροῦντα ἐντολάς, ὃς ἐν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ κατὰ τὴν ψυχήν σου, καὶ ἐὰν πταίσῃς, συναλγήσει σοι. 13 καὶ βουλὴν καρδίας στῆσον, οὐ γὰρ ἔστιν σοι πιστότερος αὐτῆς· 14 ψυχὴ γὰρ ἀνδρὸς ἀπαγγέλλειν ἐνίοτε εἴωθεν ἢ ἑπτὰ σκοποὶ ἐπὶ μετεώρου καθήμενοι ἐπὶ σκοπῆς. 15 καὶ ἐπὶ πᾶσι τούτοις δεήθητι ὑψίστου, ἵνα εὐθύνῃ ἐν ἀληθείᾳ τὴν ὁδόν σου. 16 ᾿Αρχὴ παντὸς ἔργου λόγος, καὶ πρὸ πάσης πράξεως βουλή. 17 ἴχνος ἀλλοιώσεως καρδίας τέσσαρα μέρη ἀνατέλλει, 18 ἀγαθὸν καὶ κακόν, ζωὴ καὶ θάνατος, καὶ ἡ κυριεύουσα ἐνδελεχῶς αὐτῶν γλῶσσά ἐστιν. 19 ἔστιν ἀνὴρ πανοῦργος πολλῶν παιδευτής, καὶ τῇ ἰδίᾳ ψυχῇ ἐστιν ἄχρηστος. 20 ἔστιν σοφιζόμενος ἐν λόγοις μισητός, οὗτος πάσης τροφῆς καθυστερήσει· 21 οὐ γὰρ ἐδόθη αὐτῷ παρὰ κυρίου χάρις, ὅτι πάσης σοφίας ἐστερήθη. 22 ἔστιν σοφὸς τῇ ἰδίᾳ ψυχῇ, καὶ οἱ καρποὶ τῆς συνέσεως αὐτοῦ ἐπὶ στόματος πιστοί. 23 ἀνὴρ σοφὸς τὸν ἑαυτοῦ λαὸν παιδεύσει, καὶ οἱ καρποὶ τῆς συνέσεως αὐτοῦ πιστοί. 24 ἀνὴρ σοφὸς πλησθήσεται εὐλογίας, καὶ μακαριοῦσιν αὐτὸν πάντες οἱ ὁρῶντες. 25 ζωὴ ἀνδρὸς ἐν ἀριθμῷ ἡμερῶν, καὶ αἱ ἡμέραι τοῦ Ισραηλ ἀναρίθμητοι. 26 ὁ σοφὸς ἐν τῷ λαῷ αὐτοῦ κληρονομήσει πίστιν, καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα. 27 Τέκνον, ἐν ζωῇ σου πείρασον τὴν ψυχήν σου καὶ ἰδὲ τί πονηρὸν αὐτῇ καὶ μὴ δῷς αὐτῇ· 28 οὐ γὰρ πάντα πᾶσιν συμφέρει, καὶ οὐ πᾶσα ψυχὴ ἐν παντὶ εὐδοκεῖ. 29 μὴ ἀπληστεύου ἐν πάσῃ τρυφῇ καὶ μὴ ἐκχυθῇς ἐπὶ ἐδεσμάτων· 30 ἐν πολλοῖς γὰρ βρώμασιν ἔσται νόσος, καὶ ἡ ἀπληστία ἐγγιεῖ ἕως χολέρας· 31 δι᾽ ἀπληστίαν πολλοὶ ἐτελεύτησαν, ὁ δὲ προσέχων προσθήσει ζωήν.

Omufumu (Munganga), amafumu n’endwâla

1 Okenge munganga, nk’oku akwânîne okukengwa erhi mikolo yâge erhuma, bulya nâye Nyamuzinda wamulemaga. 2 Okufuma emwa Ow’Enyanya kurhenga, kwo kuyîsha nka nshokano y’ebwmami. 3 Obumanye bwa munganga bwo burhuma akananda, bwo bunasômeza abagale. 4 Nyamuzinda analengeze abanyinyi, omuntu wabona arhabagayaguza. 5 Kali karhi lushâli kayinjihagya amîshi^u, kayêrekana obuhashe. 6 Nyamuzinda ye hà kandi abantu obukengêre, kandi ye hà abantu obuhashe, mpu bacitakîrire ebinja by’obuhashe bwâge. 7 Anabikolêse, oku kubuka n’okurhûliriza, omufumu anarhôle atunturnîre haguma kwône. 8 Ntyo emikoio yâge erhahwa, ye lumiza n’aminja omu igulu. 9 Mwana wâni, mango walwâla, oleke okulumbwîja, shenga Nyamuzinda akafumya. 10 Oleke obubi bwâwe, onalange n’enfune zâwe omu bucêse, onashuke omurhima gwâwe ko ebyâha. 11 N’akakengêzo k’obwâso bw’enshâno, orhûle nk’oku obugale bwâwe bunali. 12 Kandi oje emwa munganga, bulya naye Nyamuzinda wamulemaga, orhamulahiraga, omulagirîrekwo. , 13 Hali amango okufuma kuli omu maboko ga bamuganga. 14 Nabo bakolaga bashenga Nyamuzinda, mpu abashobôze engalo y’okurhuliriza, n’ey’okufumya Iyo bamanyigalukira abandi. 15 Omuntu ojira ecâha omu masù ga Lulema, akumbe omu maboko ga muganga.

Olufù n’emishîbo

16 Mwana wâni, olakire owâwe ofire, olake omutula gwâwe, orhayîbagiraga n’okukâkenga ecusho câge. 17 Olake bwenêne, olake omutula gwâwe, oshîbe nk’oku nyakufa anakwanîne^v, lusiku luguma erhi ibiri, bulya ekanwa k’abantu ebabwa, buzinda omutula gwâwe gurhûlirire. 18 Bulya omutula gunayîrhe, omurhima gwamarhoga nta buzibu gucigwerhe. 19 Wamabisha omuntu wâwe, oyîbagirage omutula gwâwe, omutula gurhalamirwakwo. 20 Orhabîkiriraga omutula emurhima, ogurhenze, kengêra okuhwa kw’a kalamo kawe. 21 Orhayîbagiraga, ejibwa ci erharhengwa^w, emirenge yâwe erhagalule nyakufa: nâwe wene kucîbabaza ocîbabazize. 22 Kengêra aka kanwa kani, kaba kâwe nâwe: «injo erhi nie ene ali we». 23 Mango wamabisha omuntu wâwe, orhingiba nka waleka okumukengera, obu omûka gwamurhenziremwo, orhûlirirage nâwe.

Obushanja bw’amaboko

24 Oburhimanya bw’omwandisi buyîgwa amango g’okurhamuka, n’orhaliko mmanja yeba murhimanya. 25 Kurhi akaba murhimanya omuntu ozukira oku ngâlè y’okuhinga, omuntu irenge lyâge lyoshi liri omu kufumbarha akarhi k’okuyâbula, omuntu oja atunda empanzi anaziregerereko, ôrhaderha ogurhali gwa nkafu!^x 26 Omurhima gwâge guli omu by’okuhinga, n’ebijingo byoshi erhi ayahirira amanina. 27 Kwo na kuguma n’abanyakasi n’abanya bushanja boshi, bali oku kasi buca-buyira, barhagoheka, abajira obulonga bw’okubinja ebimanyiso^y, bahindulage ene n’irhondo ecimanyiso babijirire: mpu Iyo bayumanyanya n’ecisiki, balale oku ciko mpu Iyo bashwinja obushanja bwâbo. 28 Kwo na kuguma n’abatuzi eluganda: obone arhole ecûma, idûrhu ly’omuliro limuyûdukire, yeshi arhubanukirwe; okutôrha kw’enyundo kumufuke amarhwiri, arhasinza handi, cirya cûma cône; omurhima gwoshi kwa gulya mukolo gunali, oku ciko alala mpu Iyo ayûnjuza. 29 Kwo na kugurna na nababômbi, aha bushanja bwâge, ayôkoleze n’amagulu; obushanja bumuli aha nyomvu, n’okucîbûnda guli mulâli; 30 amaboko gabûmbe ibûmba, amagulu galilabarhe, emurhima kukombeza bwinja kwône, na ngasi bijingo kuhyajira amasiga. 31 Abo bantu boshi bacîkubagire amaboko gabo, ngasi muguma ali mulenga omu bushanja bwâge. 32 Buzira bo, nta lugo lwankayûbakwa, ntaye wankabalama erhi kujiyuûbaka handi. 33 Ci kwône orhabashimâne omu ihano ly’ecihugo, barhali n’omu lugero lw’abakulu b’endêko. Barhali bazûzi, barhanayumva irhegeko oku ligenda. 34 Barhali bayigîriza, barhali ba kugerêreza bwenêne, barhali b’omu murhwe gw’abajizi b’emigani. Ci kwône bali mutungo omu igulu, n’omusengero gwâbo guba guyerekire obushanja-bwâbo.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 38

1 Τίμα ἰατρὸν πρὸς τὰς χρείας αὐτοῦ τιμαῖς αὐτοῦ, καὶ γὰρ αὐτὸν ἔκτισεν κύριος· 2 παρὰ γὰρ ὑψίστου ἐστὶν ἴασις, καὶ παρὰ βασιλέως λήμψεται δόμα. 3 ἐπιστήμη ἰατροῦ ἀνυψώσει κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ ἔναντι μεγιστάνων θαυμασθήσεται. 4 κύριος ἔκτισεν ἐκ γῆς φάρμακα, καὶ ἀνὴρ φρόνιμος οὐ προσοχθιεῖ αὐτοῖς. 5 οὐκ ἀπὸ ξύλου ἐγλυκάνθη ὕδωρ εἰς τὸ γνωσθῆναι τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ; 6 καὶ αὐτὸς ἔδωκεν ἀνθρώποις ἐπιστήμην ἐνδοξάζεσθαι ἐν τοῖς θαυμασίοις αὐτοῦ· 7 ἐν αὐτοῖς ἐθεράπευσεν καὶ ἦρεν τὸν πόνον αὐτοῦ, μυρεψὸς ἐν τούτοις ποιήσει μεῖγμα, 8 καὶ οὐ μὴ συντελεσθῇ ἔργα αὐτοῦ, καὶ εἰρήνη παρ᾽ αὐτοῦ ἐστιν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς. 9 Τέκνον, ἐν ἀρρωστήματί σου μὴ παράβλεπε, ἀλλ᾽ εὖξαι κυρίῳ, καὶ αὐτὸς ἰάσεταί σε· 10 ἀπόστησον πλημμέλειαν καὶ εὔθυνον χεῖρας καὶ ἀπὸ πάσης ἁμαρτίας καθάρισον καρδίαν· 11 δὸς εὐωδίαν καὶ μνημόσυνον σεμιδάλεως καὶ λίπανον προσφορὰν ὡς μὴ ὑπάρχων. 12 καὶ ἰατρῷ δὸς τόπον, καὶ γὰρ αὐτὸν ἔκτισεν κύριος, καὶ μὴ ἀποστήτω σου, καὶ γὰρ αὐτοῦ χρεία. 13 ἔστιν καιρὸς ὅτε καὶ ἐν χερσὶν αὐτῶν εὐοδία· 14 καὶ γὰρ αὐτοὶ κυρίου δεηθήσονται, ἵνα εὐοδώσῃ αὐτοῖς ἀνάπαυσιν καὶ ἴασιν χάριν ἐμβιώσεως. 15 ὁ ἁμαρτάνων ἔναντι τοῦ ποιήσαντος αὐτὸν ἐμπέσοι εἰς χεῖρας ἰατροῦ. 16 Τέκνον, ἐπὶ νεκρῷ κατάγαγε δάκρυα καὶ ὡς δεινὰ πάσχων ἔναρξαι θρήνου, κατὰ δὲ τὴν κρίσιν αὐτοῦ περίστειλον τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ μὴ ὑπερίδῃς τὴν ταφὴν αὐτοῦ. 17 πίκρανον κλαυθμὸν καὶ θέρμανον κοπετὸν καὶ ποίησον τὸ πένθος κατὰ τὴν ἀξίαν αὐτοῦ ἡμέραν μίαν καὶ δύο χάριν διαβολῆς καὶ παρακλήθητι λύπης ἕνεκα· 18 ἀπὸ λύπης γὰρ ἐκβαίνει θάνατος, καὶ λύπη καρδίας κάμψει ἰσχύν. 19ἐν ἐπαγωγῇ παραμένει καὶ λύπη, καὶ βίος πτωχοῦ κατὰ καρδίας. 20 μὴ δῷς εἰς λύπην τὴν καρδίαν σου, ἀπόστησον αὐτὴν μνησθεὶς τὰ ἔσχατα· 21 μὴ ἐπιλάθῃ, οὐ γάρ ἐστιν ἐπάνοδος, καὶ τοῦτον οὐκ ὠφελήσεις καὶ σεαυτὸν κακώσεις. 22 μνήσθητι τὸ κρίμα μου, ὅτι οὕτως καὶ τὸ σόν· ἐμοὶ ἐχθὲς καὶ σοὶ σήμερον. 23 ἐν ἀναπαύσει νεκροῦ κατάπαυσον τὸ μνημόσυνον αὐτοῦ καὶ παρακλήθητι ἐν αὐτῷ ἐν ἐξόδῳ πνεύματος αὐτοῦ. 24 Σοφία γραμματέως ἐν εὐκαιρίᾳ σχολῆς, καὶ ὁ ἐλασσούμενος πράξει αὐτοῦ σοφισθήσεται. 25 τί σοφισθήσεται ὁ κρατῶν ἀρότρου καὶ καυχώμενος ἐν δόρατι κέντρου, βόας ἐλαύνων καὶ ἀναστρεφόμενος ἐν ἔργοις αὐτῶν, καὶ ἡ διήγησις αὐτοῦ ἐν υἱοῖς ταύρων; 26 καρδίαν αὐτοῦ δώσει ἐκδοῦναι αὔλακας, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ εἰς χορτάσματα δαμάλεων. 27 οὕτως πᾶς τέκτων καὶ ἀρχιτέκτων, ὅστις νύκτωρ ὡς ἡμέρας διάγει· οἱ γλύφοντες γλύμματα σφραγίδων, καὶ ἡ ἐπιμονὴ αὐτοῦ ἀλλοιῶσαι ποικιλίαν· καρδίαν αὐτοῦ δώσει εἰς ὁμοιῶσαι ζωγραφίαν, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ τελέσαι ἔργον. 28 οὕτως χαλκεὺς καθήμενος ἐγγὺς ἄκμονος καὶ καταμανθάνων ἔργα σιδήρου· ἀτμὶς πυρὸς τήξει σάρκας αὐτοῦ, καὶ ἐν θέρμῃ καμίνου διαμαχήσεται· φωνῇ σφύρης κλινεῖ τὸ οὖς αὐτοῦ, καὶ κατέναντι ὁμοιώματος σκεύους οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ· καρδίαν αὐτοῦ δώσει εἰς συντέλειαν ἔργων, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ κοσμῆσαι ἐπὶ συντελείας. 29 οὕτως κεραμεὺς καθήμενος ἐν ἔργῳ αὐτοῦ καὶ συστρέφων ἐν ποσὶν αὐτοῦ τροχόν, ὃς ἐν μερίμνῃ κεῖται διὰ παντὸς ἐπὶ τὸ ἔργον αὐτοῦ, καὶ ἐναρίθμιος πᾶσα ἡ ἐργασία αὐτοῦ· 30 ἐν βραχίονι αὐτοῦ τυπώσει πηλὸν καὶ πρὸ ποδῶν κάμψει ἰσχὺν αὐτοῦ· καρδίαν ἐπιδώσει συντελέσαι τὸ χρῖσμα, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ καθαρίσαι κάμινον. 31 Πάντες οὗτοι εἰς χεῖρας αὐτῶν ἐνεπίστευσαν, καὶ ἕκαστος ἐν τῷ ἔργῳ αὐτοῦ σοφίζεται· 32 ἄνευ αὐτῶν οὐκ οἰκισθήσεται πόλις, καὶ οὐ παροικήσουσιν οὐδὲ περιπατήσουσιν. 33 ἀλλ᾽ εἰς βουλὴν λαοῦ οὐ ζητηθήσονται καὶ ἐν ἐκκλησίᾳ οὐχ ὑπεραλοῦνται· ἐπὶ δίφρον δικαστοῦ οὐ καθιοῦνται καὶ διαθήκην κρίματος οὐ διανοηθήσονται. 34 οὐδὲ μὴ ἐκφάνωσιν παιδείαν καὶ κρίμα καὶ ἐν παραβολαῖς οὐχ εὑρεθήσονται, ἀλλὰ κτίσμα αἰῶνος στηρίσουσιν, καὶ ἡ δέησις αὐτῶν ἐν ἐργασίᾳ τέχνη

Omwandisi

1 Kundi kundi ayôrha omuntu osêgeza omurhima n’enkengêro oku irhegeko ly’Ow’Enyanya. Kulongereza alongereza oburhimanya bw’abakulukulu boshi, amango gâge g’okurhamûka, arhamûkire oku bulêbi. 2 Kubîka abîkirira emyanzi y’abantu bajire irenge, asheshere omu rhwonga-rhwonga rhw’emigani. 3 Analongereze okuhundûla omugani, ayumve irala ly’amahwe g’emigani. 4 Ekarhî k’abakulu yo akolera, wamushimâna haguma n’abarhegesi. Abalame, aj’ihanga, abwine ebinja n’ebibi bibâ omu bantu. 5 Kurhenga sêzi, n’omurhima gwoshi, emwa Nyamuzinda, Lulema wâge ayêrekera, ayinamulîre omurhima emw’Ow’Enyanya, arhenge omu kanwa, ashenge, ahûne obwonjo oku byâha byâge yene. 6 Omukulu Nyamuzinda akalonza, amuyunjuza mûka gwa bukengere. Naye yene aderha ebinwa by’oburhimanya, ashenga avuge Nyamuzinda omunkwa. 7 Abona obumanye n’ihano lishingânîne n’amahwe mafulike agashwêkere oku murhima. 8 Ebi ayigîrizîbwe abiyêrekana, analimbire irhegeko ly’endagâno ya Nyamuzinda. 9 Banji bakunga obukengêre bwâge, na nta mango ayîbagirwe. Barhakahusa kumukengera, izîno lyâge lyâlama omu ngasi maburhwa. 10 Amashanja gâganira oburhimanya bwâge, n’endêko ekuze irenge lyaâge. 11 Erhi akalama bwenêne, izîno lyâge lyaj’irenge kulusha ecihumbi, n’cerhi akafà duba, gurhali muhona.

Mukuze Nyamuzinda

12 Nnonzire okushubiderha enkengêro zâni, omurhima gwâni guyunjwire nka mwêzi mukulu. 13 Munyumve bana bâni, mukule nka roza ntwêre oku cikunguzo c’olwlîshi. 14 Murhengemwo akisûnunu kinja nka nshangi, muyâse nka mburho, obwehe bwinyu buyudûke, muyimbe olwimbo, mukuze Nyamuzinda oku mikolo yâge. 15 Mukuze izîno lyâge, muyâlize irenge lyâge, muyimbe muzihe, muderhe mpu: 16 Neci mushâna, erhahimwa kuyinjiha emikolo ya Nyamuzinda! oku adesire kwo binabâ. Nta kuderha mpu: Byo bici ebyo? Cirhumire bibâ ntyo? Ngasi kantu kayîgwa omu mango gâko. 17 Oluderho !wâge lwône lunasike amîshi, lugasingike, izu lyâge linafukule amîshi, 18 oku adesire kunabe, ntaye wankacika ecijiro câge c’okuciza. 19 Ebi abantu bajira byoshi abimanyire, kurhankahashikana habe eci arhabona. 20 Kubona abona kurhenga ensiku n’amango, ntaco cimusômera. 21 Nta kuderha mpu: Co cici eco? Cirhumire bibà ntyo? ngasi kantu kagwerhe eci kalemîrwe. 22 Kul’omugisho gwâge gwalumiraga byoshi nka lwîshi, gwajomya idaho nka nkuba y’ecihonzi, 23 kw’agabira amashanja obukunizi bwâge, ntyo kw’ahindulaga amîshi^z mûnyu. 24 Oku enjira zâge zishinganyire oku bantu bamurhînya, kwo zinali za bikunguzo oku bantu babî. 25 Ebinja byàlemîrwe abinja kurhenga emurhondêro, n’ebibî ababî. 26 Akantu karhanzi k’obulagirire omu kalamo k’omuntu: mîshi, muliro, cûma c’omûnyu, nshâno, marha n’obûci, murhobo gw’oku muzabiîbu, mavurha n’omwambalo. 27 Ebyo byoshi bibâ binja oku binja, ci oku babî, binahinduke bibî. 28 Hali empûsi balemeraga okuhâna, oku bukunizi bwage ayijira buhanya. amango g’obuhane enayishe n’omuhûsi gwâyo, ejire omukolo obukunizi bwa Lulema buyirhumire. 29 Omuliro, olubula, ecizombo n’olufù, ebyo byoshi byalemirwe okuba buhane. 30 Amîno g’ebiryanyi, endumira-mucira, enjoka engôrho y’olwihôlo lw’okuheza ababî, 31 byoshi ebà nganda yâge y’okujira oku adesire, biri en’igulu byalinga okurhumwa, hano amango gahika, birharhenguhe. 32 Co carhumaga nyanka omuhigo kurhenga emurhondêro. nagerêreza nanayandika nti: 33 «Emikolo ya Nyamuzinda yoshi eba minja aha nsa ekwânîne, anashobôze olagirîre. 34 Nta kuderha mpu: ehi hirhali hinja nka hira, bulya ngasi kantu kali kinja omu mango gâko. 35 Bun6ôa, n’omurhima gwoshi muyashamage, muyimbe, mukuze izîno lya Nyamuzinda!»

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 39

1 Πλὴν τοῦ ἐπιδιδόντος τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ διανοουμένου ἐν νόμῳ ὑψίστου, σοφίαν πάντων ἀρχαίων ἐκζητήσει καὶ ἐν προφητείαις ἀσχοληθήσεται, 2 διήγησιν ἀνδρῶν ὀνομαστῶν συντηρήσει καὶ ἐν στροφαῖς παραβολῶν συνεισελεύσεται, 3 ἀπόκρυφα παροιμιῶν ἐκζητήσει καὶ ἐν αἰνίγμασι παραβολῶν ἀναστραφήσεται. 4 ἀνὰ μέσον μεγιστάνων ὑπηρετήσει καὶ ἔναντι ἡγουμένων ὀφθήσεται· ἐν γῇ ἀλλοτρίων ἐθνῶν διελεύσεται, ἀγαθὰ γὰρ καὶ κακὰ ἐν ἀνθρώποις ἐπείρασεν. 5 τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἐπιδώσει ὀρθρίσαι πρὸς κύριον τὸν ποιήσαντα αὐτὸν καὶ ἔναντι ὑψίστου δεηθήσεται· καὶ ἀνοίξει στόμα αὐτοῦ ἐν προσευχῇ καὶ περὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτοῦ δεηθήσεται. 6 ἐὰν κύριος ὁ μέγας θελήσῃ, πνεύματι συνέσεως ἐμπλησθήσεται· αὐτὸς ἀνομβρήσει ῥήματα σοφίας αὐτοῦ καὶ ἐν προσευχῇ ἐξομολογήσεται κυρίῳ· 7 αὐτὸς κατευθυνεῖ βουλὴν αὐτοῦ καὶ ἐπιστήμην καὶ ἐν τοῖς ἀποκρύφοις αὐτοῦ διανοηθήσεται· 8 αὐτὸς ἐκφανεῖ παιδείαν διδασκαλίας αὐτοῦ καὶ ἐν νόμῳ διαθήκης κυρίου καυχήσεται. 9 αἰνέσουσιν τὴν σύνεσιν αὐτοῦ πολλοί, καὶ ἕως τοῦ αἰῶνος οὐκ ἐξαλειφθήσεται· οὐκ ἀποστήσεται τὸ μνημόσυνον αὐτοῦ, καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ζήσεται εἰς γενεὰς γενεῶν· 10 τὴν σοφίαν αὐτοῦ διηγήσονται ἔθνη, καὶ τὸν ἔπαινον αὐτοῦ ἐξαγγελεῖ ἐκκλησία· 11 ἐὰν ἐμμείνῃ, ὄνομα καταλείψει ἢ χίλιοι, καὶ ἐὰν ἀναπαύσηται, ἐκποιεῖ αὐτῷ.

12 ῎Ετι διανοηθεὶς ἐκδιηγήσομαι καὶ ὡς διχομηνία ἐπληρώθην. 13 εἰσακούσατέ μου, υἱοὶ ὅσιοι, καὶ βλαστήσατε ὡς ῥόδον φυόμενον ἐπὶ ῥεύματος ὑγροῦ 14 καὶ ὡς λίβανος εὐωδιάσατε ὀσμὴν καὶ ἀνθήσατε ἄνθος ὡς κρίνον. διάδοτε ὀσμὴν καὶ αἰνέσατε ᾆσμα, εὐλογήσατε κύριον ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ἔργοις, 15 δότε τῷ ὀνόματι αὐτοῦ μεγαλωσύνην καὶ ἐξομολογήσασθε ἐν αἰνέσει αὐτοῦ ἐν ᾠδαῖς χειλέων καὶ ἐν κινύραις καὶ οὕτως ἐρεῖτε ἐν ἐξομολογήσει 16 Τὰ ἔργα κυρίου πάντα ὅτι καλὰ σφόδρα, καὶ πᾶν πρόσταγμα ἐν καιρῷ αὐτοῦ ἔσται· οὐκ ἔστιν εἰπεῖν Τί τοῦτο; εἰς τί τοῦτο; πάντα γὰρ ἐν καιρῷ αὐτοῦ ζητηθήσεται. 17 ἐν λόγῳ αὐτοῦ ἔστη ὡς θημωνιὰ ὕδωρ καὶ ἐν ῥήματι στόματος αὐτοῦ ἀποδοχεῖα ὑδάτων. 18 ἐν προστάγματι αὐτοῦ πᾶσα ἡ εὐδοκία, καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἐλαττώσει τὸ σωτήριον αὐτοῦ. 19 ἔργα πάσης σαρκὸς ἐνώπιον αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔστιν κρυβῆναι ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ· 20 ἀπὸ τοῦ αἰῶνος εἰς τὸν αἰῶνα ἐπέβλεψεν, καὶ οὐθέν ἐστιν θαυμάσιον ἐναντίον αὐτοῦ. 21 οὐκ ἔστιν εἰπεῖν Τί τοῦτο; εἰς τί τοῦτο; πάντα γὰρ εἰς χρείας αὐτῶν ἔκτισται. 22 ῾Η εὐλογία αὐτοῦ ὡς ποταμὸς ἐπεκάλυψεν καὶ ὡς κατακλυσμὸς ξηρὰν ἐμέθυσεν· 23 οὕτως ὀργὴν αὐτοῦ ἔθνη κληρονομήσει, ὡς μετέστρεψεν ὕδατα εἰς ἅλμην. 24 αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ τοῖς ὁσίοις εὐθεῖαι, οὕτως τοῖς ἀνόμοις προσκόμματα· 25 ἀγαθὰ τοῖς ἀγαθοῖς ἔκτισται ἀπ᾽ ἀρχῆς, οὕτως τοῖς ἁμαρτωλοῖς κακά. 26 ἀρχὴ πάσης χρείας εἰς ζωὴν ἀνθρώπου, ὕδωρ καὶ πῦρ καὶ σίδηρος καὶ ἅλας καὶ σεμίδαλις πυροῦ καὶ γάλα καὶ μέλι, αἷμα σταφυλῆς καὶ ἔλαιον καὶ ἱμάτιον· 27 ταῦτα πάντα τοῖς εὐσεβέσιν εἰς ἀγαθά, οὕτως τοῖς ἁμαρτωλοῖς τραπήσεται εἰς κακά. 28 ῎Εστιν πνεύματα, ἃ εἰς ἐκδίκησιν ἔκτισται καὶ ἐν θυμῷ αὐτοῦ ἐστερέωσεν μάστιγας αὐτῶν· ἐν καιρῷ συντελείας ἰσχὺν ἐκχεοῦσιν καὶ τὸν θυμὸν τοῦ ποιήσαντος αὐτοὺς κοπάσουσιν. 29 πῦρ καὶ χάλαζα καὶ λιμὸς καὶ θάνατος, πάντα ταῦτα εἰς ἐκδίκησιν ἔκτισται· 30 θηρίων ὀδόντες καὶ σκορπίοι καὶ ἔχεις καὶ ῥομφαία ἐκδικοῦσα εἰς ὄλεθρον ἀσεβεῖς· 31 ἐν τῇ ἐντολῇ αὐτοῦ εὐφρανθήσονται καὶ ἐπὶ τῆς γῆς εἰς χρείας ἑτοιμασθήσονται καὶ ἐν καιροῖς αὐτῶν οὐ παραβήσονται λόγον. 32 Διὰ τοῦτο ἐξ ἀρχῆς ἐστηρίχθην καὶ διενοήθην καὶ ἐν γραφῇ ἀφῆκα 33 Τὰ ἔργα κυρίου πάντα ἀγαθὰ καὶ πᾶσαν χρείαν ἐν ὥρᾳ αὐτῆς χορηγήσει, 34 καὶ οὐκ ἔστιν εἰπεῖν Τοῦτο τούτου πονηρότερον, πάντα γὰρ ἐν καιρῷ εὐδοκιμηθήσεται. 35 καὶ νῦν ἐν πάσῃ καρδίᾳ καὶ στόματι ὑμνήσατε καὶ εὐλογήσατε τὸ ὄνομα κυρίου.

Obuligo

1 Obuhanya bwàjire oku bantu boshi, omucîmba gw’obuja gwarhamize bene Adamu, kurhenga olusiku omuntu arhenga omu nda ya nnina, kuhika olusiku ashubira emwa nnina wa boshi^a. 2 Enkengêro zâbo, obwôba bubali emurhima, binali birya bihamba by’olusiku luminya lw’okufà. 3 Mwâmi otamîre oku ntebe y’irenge, na nyakahuku otamîre omu mvungu n’omu luvu, 4 omukulu oyambalîre obugale, ensirha y’obukulu omu irhwe, na hibushangi-bufundike, kuli boshi burhe, mutula, ntemu, musisi, bwâba bwa kufà, ntambala n’enongwe. 5 îro ly’obudufu, mango omuntu agwishîre, mpu arhamûka, liba lya kuyîbagiza kwône amaganya: 6 hano omuntu aderha mpu akarhamûkaga, ayumve oku liguma nka gukola mûshi, n’obwo ali îro, bamugezemwo omusisi^b, nka muntu washugunusire amatumu. 7 Erhi asinsimuka-atulûka, gabe nka go mango bamulîkûzize, asômerwe yene n’obwôba bwâge. 8 Oku ngasi ciremwa, kurhenga oku omuntu kuhika oku nsimba, ci bwenêne kali nda oku banya-byâha: 9 lufù, muko, ntambala n’engôrho, mutula, cizombo, buhanya, ye lwa-boshi! 10 Ebyo byoshi byalemîrwe abanya-byâha, bo barhumaga n’ecihonzi cinene cimirîra igulu. 11 Ngasi hirhenga omu budaka, omu budaka hishubira, na ngasi hirhenga omu mîshi, omu nyanja hija.

Emigani

12 Okuhonga n’okulenganya byacihwa, ci obuyêmêre bw’omurhima nkana bwayôrha ensiku n’amango. 13 Abagale b’endyâlya bahuba nka mugezi, bâhirigirha nka mulazo gwa nkuba nyâmûka, 14 Omubî akabumbûla enfune anacîshinge, n’obwo kukola kuhera^c kwâge. 15 lburha ly’ababî lirhaluza mashami, emizî migalu-galu erhabugâna agarhali mabâle. 16 Kasheke akunda amîshi n’ebikunguzo, ye barhangitwa. 17 Okurhona kwo kuli nk’ishwa liyunjwîre mugisho, n’okusholôlera omukenyi, mugisho gw’ensiku n’amango.

Ebinja

18 Entagengwa n’ogwerhe omukolo gwâge bajira akalamo kinja, ci owarhôzire obuhirhi acirhalusire. 19 Abana n’olugo lûbake banalamye izîno, ci okuhika oku burhimanya kucilushire. Okushwêka enkafu, okuba n’amashwa, kunajîse irenge, ci okuyanka omukazi nkana kulushire. 20 Erivayi n’obulenga binashagaluse omuntu, ci okuzigira oburhimanya kucilushire. 21 Akarhera n’oluzihwa binanyunye olwimbo, ci izu linja lilushire. 22 lranga n’igenda linja binashagaluse amasù, ci olwange luli omu ishwa lucilushire. 23 Abîra n’abayumanîne banashimânane, ci okushimânana kw’omulume na mukâge kwo kukulu. 24 Bene winyu n’abunkwa baba bakukurhabâla amango oli omu mbaka, ci okusholôlera omukenyi kunamugalukire bwenêne kulusha. 25 Amasholo n’ensaranga binalimbîse omuntu, ci ihano linja licikwânîne kulusha. 26 Obugale n’emisi binarhwalihye omurhima, ci okurhînya Nyamuzinda kulushire. 27 Okurhînya Nyamuzinda kuli nk’ishwa lirimwo omwavu, irenge lyakwo lilushire agandi goshi kumanyilanga.

Okuja kwahûna

28 Mwana wâni, orhalamiraga okuja kwahûna, okufà kwo kukulu aha kuhûniriza ene n’irhondo. 29 Omuntu okonolera ebya bene amasù, akalamo kâge karhakaderhwa kalamo. Kuli kushâhuka okukalâlira eby’embuga, omuntu balezire banamuhanûla, arhakômera eyo njira. 30 Ekanwa k’owahwîrekwo enshonyi, okuhûniriza kuba kwinja, ci kwône erhi na muliro omu nda yâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 40

1 ᾿Ασχολία μεγάλη ἔκτισται παντὶ ἀνθρώπῳ καὶ ζυγὸς βαρὺς ἐπὶ υἱοὺς Αδαμ ἀφ᾽ ἡμέρας ἐξόδου ἐκ γαστρὸς μητρὸς αὐτῶν ἕως ἡμέρας ἐπιστροφῆς εἰς μητέρα πάντων· 2 τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν καὶ φόβον καρδίας, ἐπίνοια προσδοκίας, ἡμέρα τελευτῆς. 3 ἀπὸ καθημένου ἐπὶ θρόνου ἐνδόξου καὶ ἕως τεταπεινωμένου ἐν γῇ καὶ σποδῷ, 4 ἀπὸ φοροῦντος ὑακίνθινον καὶ στέφανον καὶ ἕως περιβαλλομένου ὠμόλινον θυμὸς καὶ ζῆλος καὶ ταραχὴ καὶ σάλος καὶ φόβος θανάτου καὶ μηνίαμα καὶ ἔρις. 5καὶ ἐν καιρῷ ἀναπαύσεως ἐπὶ κοίτης ὕπνος νυκτὸς ἀλλοιοῖ γνῶσιν αὐτοῦ· 6ὀλίγον ὡς οὐδὲν ἐν ἀναπαύσει, καὶ ἀπ᾽ ἐκείνου ἐν ὕπνοις ὡς ἐν ἡμέρᾳ σκοπιᾶς τεθορυβημένος ἐν ὁράσει καρδίας αὐτοῦ ὡς ἐκπεφευγὼς ἀπὸ προσώπου πολέμου· 7 ἐν καιρῷ χρείας αὐτοῦ ἐξηγέρθη καὶ ἀποθαυμάζων εἰς οὐδένα φόβον. 8 μετὰ πάσης σαρκὸς ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους, καὶ ἐπὶ ἁμαρτωλῶν ἑπταπλάσια πρὸς ταῦτα· 9 θάνατος καὶ αἷμα καὶ ἔρις καὶ ῥομφαία, ἐπαγωγαί, λιμὸς καὶ σύντριμμα καὶ μάστιξ. 10 ἐπὶ τοὺς ἀνόμους ἐκτίσθη ταῦτα πάντα, καὶ δι᾽ αὐτοὺς ἐγένετο ὁ κατακλυσμός. 11 πάντα, ὅσα ἀπὸ γῆς, εἰς γῆν ἀναστρέφει, καὶ ἀπὸ ὑδάτων, εἰς θάλασσαν ἀνακάμπτει.

12 Πᾶν δῶρον καὶ ἀδικία ἐξαλειφθήσεται, καὶ πίστις εἰς τὸν αἰῶνα στήσεται. 13 χρήματα ἀδίκων ὡς ποταμὸς ξηρανθήσεται καὶ ὡς βροντὴ μεγάλη ἐν ὑετῷ ἐξηχήσει· 14 ἐν τῷ ἀνοῖξαι αὐτὸν χεῖρας εὐφρανθήσεται, οὕτως οἱ παραβαίνοντες εἰς συντέλειαν ἐκλείψουσιν. 15 ἔκγονα ἀσεβῶν οὐ πληθυνεῖ κλάδους, καὶ ῥίζαι ἀκάθαρτοι ἐπ᾽ ἀκροτόμου πέτρας· 16 ἄχι ἐπὶ παντὸς ὕδατος καὶ χείλους ποταμοῦ πρὸ παντὸς χόρτου ἐκτιλήσεται. 17 χάρις ὡς παράδεισος ἐν εὐλογίαις, καὶ ἐλεημοσύνη εἰς τὸν αἰῶνα διαμενεῖ.

18 Ζωὴ αὐτάρκους καὶ ἐργάτου γλυκανθήσεται, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα ὁ εὑρίσκων θησαυρόν. 19 τέκνα καὶ οἰκοδομὴ πόλεως στηρίζουσιν ὄνομα, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα γυνὴ ἄμωμος λογίζεται. 20 οἶνος καὶ μουσικὰ εὐφραίνουσιν καρδίαν, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα ἀγάπησις σοφίας. 21 αὐλὸς καὶ ψαλτήριον ἡδύνουσιν μέλη, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα γλῶσσα ἡδεῖα. 22 χάριν καὶ κάλλος ἐπιθυμήσει ὀφθαλμὸς καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα χλόην σπόρου. 23 φίλος καὶ ἑταῖρος εἰς καιρὸν ἀπαντῶντες, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα γυνὴ μετὰ ἀνδρός. 24 ἀδελφοὶ καὶ βοήθεια εἰς καιρὸν θλίψεως, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα ἐλεημοσύνη ῥύσεται. 25 χρυσίον καὶ ἀργύριον ἐπιστήσουσιν πόδα, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα βουλὴ εὐδοκιμεῖται. 26 χρήματα καὶ ἰσχὺς ἀνυψώσουσιν καρδίαν, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα φόβος κυρίου· οὐκ ἔστιν ἐν φόβῳ κυρίου ἐλάττωσις, καὶ οὐκ ἔστιν ἐπιζητῆσαι ἐν αὐτῷ βοήθειαν· 27 φόβος κυρίου ὡς παράδεισος εὐλογίας, καὶ ὑπὲρ πᾶσαν δόξαν ἐκάλυψεν αὐτόν. 28 Τέκνον, ζωὴν ἐπαιτήσεως μὴ βιώσῃς· κρεῖσσον ἀποθανεῖν ἢ ἐπαιτεῖν. 29 ἀνὴρ βλέπων εἰς τράπεζαν ἀλλοτρίαν, οὐκ ἔστιν αὐτοῦ ὁ βίος ἐν λογισμῷ ζωῆς, ἀλισγήσει ψυχὴν αὐτοῦ ἐν ἐδέσμασιν ἀλλοτρίοις· ἀνὴρ δὲ ἐπιστήμων καὶ πεπαιδευμένος φυλάξεται. 30 ἐν στόματι ἀναιδοῦς γλυκανθήσεται ἐπαίτησις, καὶ ἐν κοιλίᾳ αὐτοῦ πῦρ καήσεται.

^o32.8 Kuhulika kwa muhya: omuntu anahulike n’ohwo arhahuziri eci âderha; ci kwa burhimanya, kuyumvirhiza ebi abandi baderha.

^p33.15 Biyerekerîne: Iola 42,24; Murh 3,1-8.

^q33.25 Abaja: obukenge oku baja, Iola Ef 6,9; Kl 4,1; Fm 16.

^r34.16 Akasirahinga: gala mango izûba lija omu nkuba karhî, ntaye wahinga erhi idûrhu Iirhuma « okuhinga kumuzire ».

^s34.19 Ebyâha: lola Am 5, 21

^t35.1 35. 1: Amarhegcko n’enterekêro: okurherekêra liri irhegeko, ci arhali hoshi aho, hali agandi marhegeko ganali makulu: obushinganyanya n’obuzigire: Iola Lk 11,42.

^u38.5 Obukulu omu mîshi: Iola Lub 15,23: ecisômerine c’e Mara.

^v38.17 Ekanwa ebâbwa: hali ebihugo bijira enkomedu erhi wakabula bulakira omuntu ofire, banakushobeke mpu we muyisire’..

^w38.21 Erhagalukwa: ekuzimu.

^x38.25 Empanzi: omuntu orhagerêreza bindi bici ogurhali mukolo gwâge gwône, erya nkomedu n’erya nka masini, acibuzire akantu; oburhimanya buhûnyire omuntu acidôse «cici cirhuma njira ntya?»

^y38.27 Ebimanyiso: kantu kamanyisa nn’akantu bakananisirekwo, kandi erhi kashè.,

^z39.23 Agahindula mûnyu: Iola Murh 19, 24-26.

^a40.1 Olukulu: lubanja lukulu, buhanya bwa kufà; nnina wa boshi: budaka, ekuzimu, Iola Ayu 14, 1-2.

^b40.6 Omusisi: kuyôboha okufà ngasi mango ecikango c’olufù câjîre omu bantu, omu nyanja: Iola 40, 10; Muh 1, 7; Murh 3, 19: Lul 146.

^c40.14 Okuhera kwâge: omuhwinja w’ensiku…

Olufu

1 Lufù mâshi! okukengêra oku h’oli kurhahimwa bululu oku muntu oli n’iragi ekarhî k’ebyâge, kuli kàshêga, oyu byoshi bibêrîre, n’owacîhasha okulya yene. 2 Mâshi lufù, kâli irhegeko lyâwe licîfinjirwe emwa kàlibwîre^d, oyu amagala gàrhibire mîra, emw’omushosi civandagwa olâl’arhânya, ôwarhibire omurhima arhiba n’obulangalire. 3 Orhayôbohaga olufù, kengera àbakushokolire n’abali nyuma zawe. 4 Liri irhegeko Nyamuzinda àhebirekwo ngasi muntu cakarhuma wacikenyagulira obulonza bw’Ow’Enyanya? Olame myâka ikumi, myâka igana erhi myâka cihumbi, ekuzimu barhakutumuze obulamu bwâwe.

Oluhembo lw’abantu babî

5 Bana ba mihera endyâlya ziburha, abakômera enyumpa z’enkola-maligo. 6 Akashambala basigira abana baburhwa na abanya-byâha kuhera ka nahera, iburha lyâbo cijâci ca ngasi lusiku. 7 Omubusi mubî kujâcirwa ajâcirwa n’abana bâge, bulya kulî ye ecibi carhengaga. 8 Buhanya bwinyu, mwe nkola-maligo, bulya mwalesire irhegeko lya Nyamuzinda w’Enyanya. 9 Mwabusirwe, mwaburhirwa obuhanya, mwâfa, mufâne n’obuhanya. 10 Ngasi hirhenga omu budaka, omu budaka hishubira, enkola-maligo kwo na kwo, bahehêrirwe na kuhera bahera. 11 Emishîbo bajirira abafîre eba eyerekîre emigogo yâbo, ci izîno ly’emihera kuhera linahera. 12 Oshîbirire izîno lyawe bulya Iyo lyasigala, Iyo likulu aha buhirhi bw’ensaranga. 13 Akalamo k’iragi kanashinge nsiku, ci izîno ly’irenge libà ly’ensiku n’amango.

Enshonyi

14 Bana bâni, mubîkirire n’omurhûla enyigîrizo zâni, Burhimanya bufulike na buhirhi burhaboneka, makwânane maci byâkabona? 15 Omuntu wafulika oku ali musirhe ye mukulu, oku muntu wafulika oburhimanya bwâge. 16 Ntyo mukaziyumva enshonyi nk’oku namubwîra, bulya enshonyi zibàmo kunji, hali ezikwânîne omuntu, hali n’ezirhamukwânîni, n’abantu boshi barhazibà kuguma. 17 Mube nshonyi z’obûmaguza embere za sho na nyoko, n’ez’okunywerha embere z’omurhegesi n’omukulu, 18 ez’okuvuna irhegeko embere z’omuzûzi, n’embere z’omurhambo w’a bazûzi, n’ez’okubà mubî embere z’endêko y’olubaga. 19 Obe nshonyi z’obulyâlya embere z’owinyu n’omwîra, n’ez’obushambo eka; 20 embere z’okuli kwa Nyamuzinda n’endagâno yâge; obe nshonyi z’okuhira engofola oku mêza^e, 21 ez’okuhânira embere z’abagayanyi, ez’okurhâgalula omusingo gw’âbakulamusize: 22 ez’okulolêreza embaraga, n’ez’okuyôza ow’emwinyu; 23 ez’okunyaga ornwanya gw’owundi erhi akantu bamuhîre, ez’okuloleêreza omukazi ogwerhe iba; 24 ez’okushâsa mwambali-kazi wâwe, omanye encingo yâge. 25 Ez’okuderha kubî embere z’abîra bâwe, n’oyu wahâga orhamukangulaga; 26 ez’okuja kwaderha n’okulumîza omwanzi wayumvirhe, n’okuderha amahwe ga bene. 27 Ntyo wanamanya enshonyi zikwânîne, n’abandi boshi bânakurhonya.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 41

1 ῏Ω θάνατε, ὡς πικρόν σου τὸ μνημόσυνόν ἐστιν ἀνθρώπῳ εἰρηνεύοντι ἐν τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτοῦ, ἀνδρὶ ἀπερισπάστῳ καὶ εὐοδουμένῳ ἐν πᾶσιν καὶ ἔτι ἰσχύοντι ἐπιδέξασθαι τροφήν. 2 ὦ θάνατε, καλόν σου τὸ κρίμα ἐστὶν ἀνθρώπῳ ἐπιδεομένῳ καὶ ἐλασσουμένῳ ἰσχύι, ἐσχατογήρῳ καὶ περισπωμένῳ περὶ πάντων καὶ ἀπειθοῦντι καὶ ἀπολωλεκότι ὑπομονήν. 3 μὴ εὐλαβοῦ κρίμα θανάτου, μνήσθητι προτέρων σου καὶ ἐσχάτων· 4 τοῦτο τὸ κρίμα παρὰ κυρίου πάσῃ σαρκί, καὶ τί ἀπαναίνῃ ἐν εὐδοκίᾳ ὑψίστου; εἴτε δέκα εἴτε ἑκατὸν εἴτε χίλια ἔτη, οὐκ ἔστιν ἐν ᾅδου ἐλεγμὸς ζωῆς. 5 Τέκνα βδελυρὰ γίνεται τέκνα ἁμαρτωλῶν καὶ συναναστρεφόμενα παροικίαις ἀσεβῶν· 6 τέκνων ἁμαρτωλῶν ἀπολεῖται κληρονομία, καὶ μετὰ τοῦ σπέρματος αὐτῶν ἐνδελεχιεῖ ὄνειδος. 7 πατρὶ ἀσεβεῖ μέμψεται τέκνα, ὅτι δι᾽ αὐτὸν ὀνειδισθήσονται. 8 οὐαὶ ὑμῖν, ἄνδρες ἀσεβεῖς, οἵτινες ἐγκατελίπετε νόμον θεοῦ ὑψίστου· 9 καὶ ἐὰν γεννηθῆτε, εἰς κατάραν γεννηθήσεσθε, καὶ ἐὰν ἀποθάνητε, εἰς κατάραν μερισθήσεσθε. 10 πάντα, ὅσα ἐκ γῆς, εἰς γῆν ἀπελεύσεται, οὕτως ἀσεβεῖς ἀπὸ κατάρας εἰς ἀπώλειαν. 11 Πένθος ἀνθρώπων ἐν σώμασιν αὐτῶν, ὄνομα δὲ ἁμαρτωλῶν οὐκ ἀγαθὸν ἐξαλειφθήσεται. 12 φρόντισον περὶ ὀνόματος, αὐτὸ γάρ σοι διαμενεῖ ἢ χίλιοι μεγάλοι θησαυροὶ χρυσίου· 13 ἀγαθῆς ζωῆς ἀριθμὸς ἡμερῶν, καὶ ἀγαθὸν ὄνομα εἰς αἰῶνα διαμενεῖ. 14 παιδείαν ἐν εἰρήνῃ συντηρήσατε, τέκνα· σοφία δὲ κεκρυμμένη καὶ θησαυρὸς ἀφανής, τίς ὠφέλεια ἐν ἀμφοτέροις; 15 κρείσσων ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν μωρίαν αὐτοῦ ἢ ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν σοφίαν αὐτοῦ. 16 Τοιγαροῦν ἐντράπητε ἐπὶ τῷ ῥήματί μου· οὐ γάρ ἐστιν πᾶσαν αἰσχύνην διαφυλάξαι καλόν, καὶ οὐ πάντα πᾶσιν ἐν πίστει εὐδοκιμεῖται. 17 αἰσχύνεσθε ἀπὸ πατρὸς καὶ μητρὸς περὶ πορνείας καὶ ἀπὸ ἡγουμένου καὶ δυνάστου περὶ ψεύδους, 18 ἀπὸ κριτοῦ καὶ ἄρχοντος περὶ πλημμελείας καὶ ἀπὸ συναγωγῆς καὶ λαοῦ περὶ ἀνομίας, 19 ἀπὸ κοινωνοῦ καὶ φίλου περὶ ἀδικίας καὶ ἀπὸ τόπου, οὗ παροικεῖς, περὶ κλοπῆς, 20 ἀπὸ ἀληθείας θεοῦ καὶ διαθήκης καὶ ἀπὸ πήξεως ἀγκῶνος ἐπ᾽ ἄρτοις, 21 ἀπὸ σκορακισμοῦ λήμψεως καὶ δόσεως καὶ ἀπὸ ἀσπαζομένων περὶ σιωπῆς, 22 ἀπὸ ὁράσεως γυναικὸς ἑταίρας καὶ ἀπὸ ἀποστροφῆς προσώπου συγγενοῦς, 23 ἀπὸ ἀφαιρέσεως μερίδος καὶ δόσεως καὶ ἀπὸ κατανοήσεως γυναικὸς ὑπάνδρου, 24 ἀπὸ περιεργίας παιδίσκης αὐτοῦ καὶ μὴ ἐπιστῇς ἐπὶ τὴν κοίτην αὐτῆς, 25 ἀπὸ φίλων περὶ λόγων ὀνειδισμοῦ καὶ μετὰ τὸ δοῦναι μὴ ὀνείδιζε, 26 ἀπὸ δευτερώσεως καὶ λόγου ἀκοῆς καὶ ἀπὸ καλύψεως λόγων κρυφίων· 27 καὶ ἔσῃ αἰσχυντηρὸς ἀληθινῶς καὶ εὑρίσκων χάριν ἔναντι παντὸς ἀνθρώπου.

1 Ci kwône, orhabâga nshonyi z’ebîra bikulikîre^f, orhajiraga ecâha erhi bwôba bwa bantu burhuma. 2 Orhabêraga irhegeko lya Nyamuzinda n’endagâno yâge nshonyi, orhabâga nshonyi z’okutwîra enkola-maligo olubanja lwâbo, 3 ez’okushâmbâa n’abinyu muli mweshi, ez’okuhà abîra bâwe oku byaâwe sho àkusigiraga. 4 okulola bwinja omunzâni n’olugero lwâgwo, okubà n’obunguke busu ngunu erhi bunene bw’olugeru, 5 okuyunguka omu burhunzi bwâwe, okukalihira abana bâwe, okuhanûla n’akarhi omuja mubî. 6 Embere z’omukazi wakulonzako emyanzi, okuhulika kwo kukulu, n’aha abantu bahumahuma, orhayîbagiraga okufûnikira bwinja. 7 Okuganja n’okugera bwinja kwo kumanyibîka, ebyâwe n’ebya bene byoshi biyandikwe. 8 Orhabâga nshonyi z’okuhabûla omuhwinja n’omusirhe, n’omushosi w’emvi waja kadali n’emisole. Kwo wayerekana ntyo oku wàlezirwe bwinja, n’abandi boshi bakusîma.

Entanya z’ishe w’omunyere

9 Buzira kumanya, omunyere ntanya nyinji alerhera ishe, enkengero amulerhera zinamuhanze kuja îro: nka aciri murho, bwôba mpu nkaba ârhayishiheruke duba; erhi aheruka, bwôba mpu k’abona obunyumpa bwinja! 10 Oku aciri munyere, bwôba mpu erhi bakamurhebaga, abêre ifûnze aha mwâbo! Amango akol’agwerhe iba, bwâba mpu erhi akagumbaga 11 Mwâli wâwe arhayumva? Omulange bwinja, omanye akubonêsa nshonyi emw’abashombanyi bâwe, olekiba lwimbo oku lugo, muderhwa w’esêzi n’ow’cbijingo, abantu boshi bakakushunga omunwe!

Abakazi

12 Oleke okulolêreza iranga lya ngasi muntu, oleke n’okukâbwârhala haguma n’abakazi. 13 Bulya omwambalo gujira obugukuzimu bwâgwo, n’omukazi naye agwerhe obubî bw’omukazi. 14 Obubî bw’omulume bwo bukulu aha bwinja bw’omukazi: omukazi analerhe ihanja^g n’ecitumulè.

II. lrenge lya Nyamuzinda

15 Buno, nkolaga naganira ogw’emikolo ya Nyamuzinda, nkola naganira ebi nàbwine. Luderho lwâge^h Nyamuzinda àjiragamwo emikolo yâge, n’ebiremwa byâge oku alonzize kwo bijira. 16 Izûba kumoleka limoleka, libone ngasi kantu, n’omukolo gwa Nyamuzinda guyunjwire irenge lyâge. 17 Nyamuzinda àrhahâga abatagatifu obuhashe bw’okuganira ebinja byâge byoshi, ebi Nyamuzinda, nnawabo-byoshi, asimbanyize mpu ly’igulu libêra omu irenge lyâge. 18 Alikîrc isù omu cirumbi c’enyanga n’omu murhima gw’omuntu, abona amenge gâbo, bulyal’Ow’Enyanya ye nn’obumanye bwoshi, alolerîze ebimanyîso by’amango. 19 Anayêrekane ebyàgezire n’ebyâyisha; amanyise n’ebifulike. 20 Nta nkengêro ahabire, nta kanwa kamuhuzireⁱ. 21 Ebinja byage byoshi àbirhondesire n’oburhimanya, bulya ali w’ensiku n’amango, ntaco ankayushûlirwa, na ntaco bankamunyaga, arhalagîrîri oku ihano lya ndi. 22 Emikolo yâge yoshi erhahimwa bwinja, kw’eri kula omuntu akalolêreza enkunya-kunye. 23 Ebyo byoshi ho bibà binali by’ensiku n’amartgo, na ngasi mango biyumva oku adesire. 24 Ebiremwa byoshi bigenda bibirhi-bibirhi biyerekerîne, ntaco ajizire cirhayûmânini. 25 Ngasi ciremwa ciyerekine obwinja bw’ecindi, ndi wankarhama n’okusingiriza irenge lyâge?

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 42

1 Μὴ περὶ τούτων αἰσχυνθῇς καὶ μὴ λάβῃς πρόσωπον τοῦ ἁμαρτάνειν· 2 περὶ νόμου ὑψίστου καὶ διαθήκης καὶ περὶ κρίματος δικαιῶσαι τὸν ἀσεβῆ, 3 περὶ λόγου κοινωνοῦ καὶ ὁδοιπόρων καὶ περὶ δόσεως κληρονομίας ἑταίρων, 4 περὶ ἀκριβείας ζυγοῦ καὶ σταθμίων καὶ περὶ κτήσεως πολλῶν καὶ ὀλίγων, 5 περὶ διαφόρου πράσεως ἐμπόρων καὶ περὶ παιδείας τέκνων πολλῆς καὶ οἰκέτῃ πονηρῷ πλευρὰν αἱμάξαι· 6 ἐπὶ γυναικὶ πονηρᾷ καλὸν σφραγίς, καὶ ὅπου χεῖρες πολλαί, κλεῖσον· 7 ὃ ἐὰν παραδιδῷς, ἐν ἀριθμῷ καὶ σταθμῷ, καὶ δόσις καὶ λῆμψις, πάντα ἐν γραφῇ·

8 περὶ παιδείας ἀνοήτου καὶ μωροῦ καὶ ἐσχατογήρως κρινομένου πρὸς νέους· καὶ ἔσῃ πεπαιδευμένος ἀληθινῶς καὶ δεδοκιμασμένος ἔναντι παντὸς ζῶντος. 9 Θυγάτηρ πατρὶ ἀπόκρυφος ἀγρυπνία, καὶ ἡ μέριμνα αὐτῆς ἀφιστᾷ ὕπνον· ἐν νεότητι αὐτῆς, μήποτε παρακμάσῃ, καὶ συνῳκηκυῖα, μήποτε μισηθῇ· 10 ἐν παρθενίᾳ, μήποτε βεβηλωθῇ καὶ ἐν τοῖς πατρικοῖς αὐτῆς ἔγκυος γένηται· μετὰ ἀνδρὸς οὖσα, μήποτε παραβῇ, καὶ συνῳκηκυῖα, μήποτε στειρωθῇ. 11 ἐπὶ θυγατρὶ ἀδιατρέπτῳ στερέωσον φυλακήν, μήποτε ποιήσῃ σε ἐπίχαρμα ἐχθροῖς, λαλιὰν ἐν πόλει καὶ ἔκκλητον λαοῦ, καὶ καταισχύνῃ σε ἐν πλήθει πολλῶν.

12 παντὶ ἀνθρώπῳ μὴ ἔμβλεπε ἐν κάλλει καὶ ἐν μέσῳ γυναικῶν μὴ συνέδρευε· 13 ἀπὸ γὰρ ἱματίων ἐκπορεύεται σὴς καὶ ἀπὸ γυναικὸς πονηρία γυναικός. 14 κρείσσων πονηρία ἀνδρὸς ἢ ἀγαθοποιὸς γυνή, καὶ γυνὴ καταισχύνουσα εἰς ὀνειδισμόν.

15 Μνησθήσομαι δὴ τὰ ἔργα κυρίου, καὶ ἃ ἑόρακα, ἐκδιηγήσομαι· ἐν λόγοις κυρίου τὰ ἔργα αὐτοῦ. 16 ἥλιος φωτίζων κατὰ πᾶν ἐπέβλεψεν, καὶ τῆς δόξης κυρίου πλῆρες τὸ ἔργον αὐτοῦ. 17 οὐκ ἐξεποίησεν τοῖς ἁγίοις κυρίου ἐκδιηγήσασθαι πάντα τὰ θαυμάσια αὐτοῦ, ἃ ἐστερέωσεν κύριος ὁ παντοκράτωρ στηριχθῆναι ἐν δόξῃ αὐτοῦ τὸ πᾶν. 18 ἄβυσσον καὶ καρδίαν ἐξίχνευσεν καὶ ἐν πανουργεύμασιν αὐτῶν διενοήθη· ἔγνω γὰρ ὁ ὕψιστος πᾶσαν εἴδησιν καὶ ἐνέβλεψεν εἰς σημεῖον αἰῶνος 19 ἀπαγγέλλων τὰ παρεληλυθότα καὶ τὰ ἐσόμενα καὶ ἀποκαλύπτων ἴχνη ἀποκρύφων· 20 οὐ παρῆλθεν αὐτὸν πᾶν διανόημα, οὐκ ἐκρύβη ἀπ᾽ αὐτοῦ οὐδὲ εἷς λόγος. 21 τὰ μεγαλεῖα τῆς σοφίας αὐτοῦ ἐκόσμησεν, ὡς ἔστιν πρὸ τοῦ αἰῶνος καὶ εἰς τὸν αἰῶνα· οὔτε προσετέθη οὔτε ἠλαττώθη, καὶ οὐ προσεδεήθη οὐδενὸς συμβούλου. 22 ὡς πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ ἐπιθυμητὰ καὶ ὡς σπινθῆρός ἐστιν θεωρῆσαι· 23 πάντα ταῦτα ζῇ καὶ μένει εἰς τὸν αἰῶνα ἐν πάσαις χρείαις, καὶ πάντα ὑπακούει. 24 πάντα δισσά, ἓν κατέναντι τοῦ ἑνός, καὶ οὐκ ἐποίησεν οὐδὲν ἐλλεῖπον· 25 ἓν τοῦ ἑνὸς ἐστερέωσεν τὰ ἀγαθά, καὶ τίς πλησθήσεται ὁρῶν δόξαν αὐτοῦ;

Izûba

1 43 1 Okulîmba kw’amalunga, ecirêre cilangashane, ntyo kw’amalunga ga bonekana omu irenge lyâgo. 2 lzûba erhi lishoshôka sêzi linahamagaze: «Al’obwinja bw’omukolo gw’Ow’Enyanyal» 3 Erhi lija omu nkuba-karhî, likaze igulu, ciru ndi wankalinda idûrhu lijira! 4 Cibêye batwâna àbalonza idûrhu linji, izûba lyôhe linayôce entondo kasharhu kalushire; citumbûkemo ecidûrhu cayôca, lirike emisholo yalyo, amasù gahune. 5 Mushâna, Nyakasane waliremaga ali mukulu, na luderho !wâge luliyeêreka enjira lyageramo buhena.

Omwêzi

6 Omwêzi nago ngasi mango gwo na gulya, gwo gugaba emyêzi gutwe n’amango. 7 Gwo gumanyisa ensiku nkulu, ciba cimole cishubira eburho, n’obwo carhenga ebukulu. 8 Mwêzi-cimole gurhengako omwêzi-nsiku, gunaje gwâkula-bugenda njira, cibà cimanyiso c’engabo z’e malunga, co cimolekera ecirêre oku nkuba.

Enyenyêzi

9 Obumoleke bw’enyenyêzi bwo buyêrekana obwinja bw’emalunga, zirhahimwa kuyinjihya amalunga ga Nyamuzinda. 10 Oku Mwimîma adesire kwo zinahêka, zirhagosa omukolo gwâzo.

Omutirigongo

11 Lola omutirigongo, okuze Lulema, gurhahimwa bwinja omu myambalo yagwo. 12 Guba muherho gw’irenge ly’emalunga, kuboko kwa Nyamuzinda kwagugokaga.

Obwinja bw’ebiremwa

13 Nyarnuzinda oku bulonza bwâge ananiêse olubula, arhurne n’emikemezo. 14 Obone enfûnikire zâge zifûnuke, ebitû bibalale nka binyunyi. 15 Oku buhashe bwâge, ebitû binànage, bihinduke mabuye. 16 Oku buhashe bwâge, oku bulonza bwâge, empûsi y’ifô enahûse. 17 lzuù ly’ornukungulo gwâge linajugurnye idaho, kul’omusirûla guhubuka enyanya bo na kalemêra. 18 Kul’orhunyunyi rhugwa oku idaho, kw’arhoza olubula, lugwe nka nzige. Amasù gasômerwe n’okuhona olwêru-lwêru, obukengêre burhangâle n’okulubona. 19 Kandi, idaho alibulagirekwo oguli nka rnûnyu, lume lwanazire n’emboho, luhinduke rhushûgi-rhushûgi. 20 Empûsi y’emboho y’enyanya yamahûsa, ebigakala byanamera oku miîshi, ngasi cidekêra ca mîshi cinajekwo ebigakala. 21 Wampûsi anayabuke entondo, ahyajire empinga, asingônole ebyâsi nka muliro. 22 Lero obwo, ebitû nabyo birhinde nka bufumu, olurne lugalule obuzîne ecanda càmâhwa. 23 Nyamuzinda, oku mulali gwâge, ahima enyanja, n’omu nyanja, amezamo ebirhwa. 24 Abagera omu nyanja banarhubwire ebibarnwo; ernyanzi yâbo eri ya kurhusôrneza: 25 kutwa batwa oku isi, barhangâle: aha nsirnba za ngasi lubero, aha mahirahira g’omu nyanja. 26 Iragi, Nyarnuzinda anabihêke bwinja: na byoshi bishirnbe oluderho !wâge. 27 Erhi rhwankaganira ebyo, bwanaca bunayire; arhankaderhwa: «Ye byoshi». 28 Mbwiraga aha ernisi yarhenga y’okurnukuza? bulya ye Shabukuru, e nyanya lya byoshi, 29 Nyakasane, Côbohwa Nnârnahanga, Obuhashe bwâge busôrnerine. 30 Mucitakîrire Nyarnuzinda nk’oku rnunahashire, arhankaderhwa. Murnukuze n’ernisi yoshi, rnurharharnaga, bulya rnurhayuse. 31 Ndi okol’ornubwine wankaderha oku ali? ndi wakarnukuza oku akwânine? 32 Arnahwe gâge rhurhishi go rnanji kulusha ebyo; bulya ebi rhubona biri binyi ornu mikolo yâge. 33 Nyakasane ye walemaga byoshi, ye hà n’abantu bamurhînya oburhimanya bajira.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 43

1 Γαυρίαμα ὕψους στερέωμα καθαριότητος, εἶδος οὐρανοῦ ἐν ὁράματι δόξης. 2 ἥλιος ἐν ὀπτασίᾳ διαγγέλλων ἐν ἐξόδῳ σκεῦος θαυμαστόν, ἔργον ὑψίστου· 3 ἐν μεσημβρίᾳ αὐτοῦ ἀναξηραίνει χώραν, καὶ ἐναντίον καύματος αὐτοῦ τίς ὑποστήσεται; 4 κάμινον φυσῶν ἐν ἔργοις καύματος, τριπλασίως ἥλιος ἐκκαίων ὄρη· ἀτμίδας πυρώδεις ἐκφυσῶν καὶ ἐκλάμπων ἀκτῖνας ἀμαυροῖ ὀφθαλμούς. 5 μέγας κύριος ὁ ποιήσας αὐτόν, καὶ ἐν λόγοις αὐτοῦ κατέσπευσεν πορείαν. 6Καὶ ἡ σελήνη ἐν πᾶσιν εἰς καιρὸν αὐτῆς, ἀνάδειξιν χρόνων καὶ σημεῖον αἰῶνος· 7 ἀπὸ σελήνης σημεῖον ἑορτῆς, φωστὴρ μειούμενος ἐπὶ συντελείας. 8 μὴν κατὰ τὸ ὄνομα αὐτῆς ἐστιν αὐξανόμενος θαυμαστῶς ἐν ἀλλοιώσει, σκεῦος παρεμβολῶν ἐν ὕψει, ἐν στερεώματι οὐρανοῦ ἐκλάμπων. 9 κάλλος οὐρανοῦ δόξα ἄστρων, κόσμος φωτίζων ἐν ὑψίστοις κυρίου· 10 ἐν λόγοις ἁγίου στήσονται κατὰ κρίμα καὶ οὐ μὴ ἐκλυθῶσιν ἐν φυλακαῖς αὐτῶν. 11 ἰδὲ τόξον καὶ εὐλόγησον τὸν ποιήσαντα αὐτὸ σφόδρα ὡραῖον ἐν τῷ αὐγάσματι αὐτοῦ· 12 ἐγύρωσεν οὐρανὸν ἐν κυκλώσει δόξης, χεῖρες ὑψίστου ἐτάνυσαν αὐτό. 13 Προστάγματι αὐτοῦ κατέσπευσεν χιόνα καὶ ταχύνει ἀστραπὰς κρίματος αὐτοῦ· 14 διὰ τοῦτο ἠνεῴχθησαν θησαυροί, καὶ ἐξέπτησαν νεφέλαι ὡς πετεινά· 15 ἐν μεγαλείῳ αὐτοῦ ἴσχυσεν νεφέλας, καὶ διεθρύβησαν λίθοι χαλάζης· 16 καὶ ἐν ὀπτασίᾳ αὐτοῦ σαλευθήσεται ὄρη, ἐν θελήματι αὐτοῦ πνεύσεται νότος. 17 φωνὴ βροντῆς αὐτοῦ ὠνείδισεν γῆν καὶ καταιγὶς βορέου καὶ συστροφὴ πνεύματος. 18 ὡς πετεινὰ καθιπτάμενα πάσσει χιόνα, καὶ ὡς ἀκρὶς καταλύουσα ἡ κατάβασις αὐτῆς· κάλλος λευκότητος αὐτῆς ἐκθαυμάσει ὀφθαλμός, καὶ ἐπὶ τοῦ ὑετοῦ αὐτῆς ἐκστήσεται καρδία. 19 καὶ πάχνην ὡς ἅλα ἐπὶ γῆς χέει, καὶ παγεῖσα γίνεται σκολόπων ἄκρα. 20 ψυχρὸς ἄνεμος βορέης πνεύσει, καὶ παγήσεται κρύσταλλος ἐφ᾽ ὕδατος· ἐπὶ πᾶσαν συναγωγὴν ὕδατος καταλύσει, καὶ ὡς θώρακα ἐνδύσεται τὸ ὕδωρ. 21 καταφάγεται ὄρη καὶ ἔρημον ἐκκαύσει καὶ ἀποσβέσει χλόην ὡς πῦρ. 22 ἴασις πάντων κατὰ σπουδὴν ὁμίχλη, δρόσος ἀπαντῶσα ἀπὸ καύσωνος ἱλαρώσει. 23 Λογισμῷ αὐτοῦ ἐκόπασεν ἄβυσσον καὶ ἐφύτευσεν ἐν αὐτῇ νήσους. 24 οἱ πλέοντες τὴν θάλασσαν διηγοῦνται τὸν κίνδυνον αὐτῆς, καὶ ἀκοαῖς ὠτίων ἡμῶν θαυμάζομεν· 25 καὶ ἐκεῖ τὰ παράδοξα καὶ θαυμάσια ἔργα, ποικιλία παντὸς ζῴου, κτίσις κητῶν. 26 δι᾽ αὐτὸν εὐοδοῖ ἄγγελος αὐτοῦ, καὶ ἐν λόγῳ αὐτοῦ σύγκειται τὰ πάντα. 27 Πολλὰ ἐροῦμεν καὶ οὐ μὴ ἀφικώμεθα, καὶ συντέλεια λόγων Τὸ πᾶν ἐστιν αὐτός. 28 δοξάζοντες ποῦ ἰσχύσομεν; αὐτὸς γὰρ ὁ μέγας παρὰ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ. 29 φοβερὸς κύριος καὶ σφόδρα μέγας, καὶ θαυμαστὴ ἡ δυναστεία αὐτοῦ. 30 δοξάζοντες κύριον ὑψώσατε καθ᾽ ὅσον ἂν δύνησθε, ὑπερέξει γὰρ καὶ ἔτι· καὶ ὑψοῦντες αὐτὸν πληθύνατε ἐν ἰσχύι, μὴ κοπιᾶτε, οὐ γὰρ μὴ ἀφίκησθε. 31 τίς ἑόρακεν αὐτὸν καὶ ἐκδιηγήσεται; καὶ τίς μεγαλυνεῖ αὐτὸν καθώς ἐστιν; 32 πολλὰ ἀπόκρυφά ἐστιν μείζονα τούτων, ὀλίγα γὰρ ἑωράκαμεν τῶν ἔργων αὐτοῦ· 33 πάντα γὰρ ἐποίησεν ὁ κύριος καὶ τοῖς εὐσεβέσιν ἔδωκεν σοφίαν

43. 23: Ebilwa (cbirhwa): hihugo crhi cihugo ciri omu karhi k’cnyanja. 43, 25: Mahirahira g’omu nyanja: biryanyi by’omu nyan.ia. 43. 27: Ye byoshi: Ye nna-byoshi. byoshi emwage biha yo binarhenga. 43, 28: Shahukuru (Shabukulu): Ye Nn’obukulu bwoshi, Ye Mukulu wa byoshi.

Irenge ly’abashakulûza

1 Rhuderhage ogw’abajire irenge, bashakulûza^j nk’oku banakulikirine. 2 Nyamuzinda aluzize irenge, ayêrekana obukulu bwâge kurhenga ensiku za mîra. 3 Omu balume, baguma bahâbwa obwâmi, banaja irenge erhi burhwâli bwâbo burhuma, abandi baba balenga omu kuhâna ihano, batwa emigani y’obulêbi. 4 Abandi barhegeka olubaga n’amahano gâbo, n’obukengêre burhimanya omu lubaga, banayigîriza n’ebinwa by’oburhimanya. 5 Abandi bashuba bazihi, bayandika n’ebinwa binunu. 6 Abandi bahirhira oku birugu n’oku buhashe, balama n’omurhûla aha mwâbo. 7 Boshi oku banali baba n’olukengwa, emw’abantu b’amango gâbo, bakuzibwa omu kalamo kâbo. 8 Baguma muli bo basiga izîno, izîno liciderhwa n’obukenge kuhika ene, 9 Abandi barhasigaga kashambala; bagenzire nk’abarhahali. Kwo bali nka kuno barhali en’igulu, kwo n’okwo iburha lyâbo enyuma zâbo. 10 Ci lolaga abagabo, aba aminja gâbo garhayibagiragwa. 11 Iburha lyâbo lyalanzire akashambala kâbo, omwîmo gwâbo guli mwîmo gwa bulume. 13 Obûko bwâbo bukulikire amarhegeko, n’abana bâbo omu njira yâbo. 11 lburha lyâbo lyâbâho ensiku zoshi, irenge lyâbo lirhakageramo citû, 14 Emibiri yâbo yabishirwe n’omurhûla: izîno lyâbo liyôsire lizîne omu maburhwa. 15 Ebihugo byaderha oburhimanya bwâbo, n’endêko emanyise obukuze bwâbo.

Henoki

16 Henoki asimîsa Nyamuzinda, Nyamuzinda amuhêka, lwinganyo lw’okuhinduka kw’amaburhwa.

Nûhu

17 Nûhu abonekana okunali muntu mushinganyanya, omu mango g’obukunizi, aba ye nyamerè: oku burhabale bwâge, igulu lyayôrhana kasigwa^k, amango ecihonzi camirîraga igulu. 18 Muli ye, endagâno z’ensiku zoshi zajirwa,: mpu ly’abantu baleki shubiholoka n’ecihûsi.

Abrahamu

19 Abrahamu, shakulûza w’irenge w’amashanja mwandu, ntaye wàhisire oku irenge lyâge. 20 Akulikira irhegeko ly’Ow’Enyanya; àjira n’eciragâne haguma naye. Eco ciragâne acijira omu mubiri gwâge, n’erhi arhangulwa, abonekana oku anali mwemêzi. 21 Co carhumire Nyamuzinda amulaganya n’ecihango, oku agisha amashanja goshi omu iburha lyâge, n’oku aluza obûko bwâge nka katulo k’oku idaho, analengereze iburha lyâge nka nyenyêzi z’emalunga, abahè ecihugo bayîmamwo, kurhenga oku nyanja kuhika oku yindi, kurhenga oku lwîshi kuhika ah’igulu lihekera.

Izaki na Yakobo

22 Nyamuzinda kandi ashubulula, omugisho gwâge oku bantu boshi muli Izaki, erhi ishe Abrahamu orhuma; adekereza ecihango oku irhwe lya Yakobo. Amuyîmika omu mugisho gwâge; amugabira n’ecihugo c’omwîmo, acitwâmwo mpande, acigabanyiza emilala oku enali iku mi n’ibiri.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 44

1 Αἰνέσωμεν δὴ ἄνδρας ἐνδόξους καὶ τοὺς πατέρας ἡμῶν τῇ γενέσει· 2 πολλὴν δόξαν ἔκτισεν ὁ κύριος, τὴν μεγαλωσύνην αὐτοῦ ἀπ᾽ αἰῶνος. 3 κυριεύοντες ἐν ταῖς βασιλείαις αὐτῶν καὶ ἄνδρες ὀνομαστοὶ ἐν δυνάμει· βουλεύοντες ἐν συνέσει αὐτῶν, ἀπηγγελκότες ἐν προφητείαις· 4 ἡγούμενοι λαοῦ ἐν διαβουλίοις καὶ συνέσει γραμματείας λαοῦ, σοφοὶ λόγοι ἐν παιδείᾳ αὐτῶν· 5 ἐκζητοῦντες μέλη μουσικῶν καὶ διηγούμενοι ἔπη ἐν γραφῇ· 6ἄνδρες πλούσιοι κεχορηγημένοι ἰσχύι, εἰρηνεύοντες ἐν κατοικίαις αὐτῶν· 7 πάντες οὗτοι ἐν γενεαῖς ἐδοξάσθησαν, καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῶν καύχημα. 8 εἰσὶν αὐτῶν οἳ κατέλιπον ὄνομα τοῦ ἐκδιηγήσασθαι ἐπαίνους· 9 καὶ εἰσὶν ὧν οὐκ ἔστιν μνημόσυνον καὶ ἀπώλοντο ὡς οὐχ ὑπάρξαντες καὶ ἐγένοντο ὡς οὐ γεγονότες καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν μετ᾽ αὐτούς. 10 ἀλλ᾽ ἢ οὗτοι ἄνδρες ἐλέους, ὧν αἱ δικαιοσύναι οὐκ ἐπελήσθησαν· 11 μετὰ τοῦ σπέρματος αὐτῶν διαμενεῖ, ἀγαθὴ κληρονομία ἔκγονα αὐτῶν· 12 ἐν ταῖς διαθήκαις ἔστη τὸ σπέρμα αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν δι᾽ αὐτούς· 13 ἕως αἰῶνος μενεῖ σπέρμα αὐτῶν, καὶ ἡ δόξα αὐτῶν οὐκ ἐξαλειφθήσεται· 14 τὰ σώματα αὐτῶν ἐν εἰρήνῃ ἐτάφη, καὶ τὸ ὄνομα αὐτῶν ζῇ εἰς γενεάς· 15σοφίαν αὐτῶν διηγήσονται λαοί, καὶ τὸν ἔπαινον ἐξαγγέλλει ἐκκλησία.

16 Ενωχ εὐηρέστησεν κυρίῳ καὶ μετετέθη ὑπόδειγμα μετανοίας ταῖς γενεαῖς.

17 Νωε εὑρέθη τέλειος δίκαιος, ἐν καιρῷ ὀργῆς ἐγένετο ἀντάλλαγμα· διὰ τοῦτον ἐγενήθη κατάλειμμα τῇ γῇ, ὅτε ἐγένετο κατακλυσμός· 18 διαθῆκαι αἰῶνος ἐτέθησαν πρὸς αὐτόν, ἵνα μὴ ἐξαλειφθῇ κατακλυσμῷ πᾶσα σάρξ.

19 Αβρααμ μέγας πατὴρ πλήθους ἐθνῶν, καὶ οὐχ εὑρέθη ὅμοιος ἐν τῇ δόξῃ· 20 ὃς συνετήρησεν νόμον ὑψίστου καὶ ἐγένετο ἐν διαθήκῃ μετ᾽ αὐτοῦ· ἐν σαρκὶ αὐτοῦ ἔστησεν διαθήκην καὶ ἐν πειρασμῷ εὑρέθη πιστός· 21 διὰ τοῦτο ἐν ὅρκῳ ἔστησεν αὐτῷ ἐνευλογηθῆναι ἔθνη ἐν σπέρματι αὐτοῦ, πληθῦναι αὐτὸν ὡς χοῦν τῆς γῆς καὶ ὡς ἄστρα ἀνυψῶσαι τὸ σπέρμα αὐτοῦ καὶ κατακληρονομῆσαι αὐτοὺς ἀπὸ θαλάσσης ἕως θαλάσσης καὶ ἀπὸ ποταμοῦ ἕως ἄκρου τῆς γῆς.

22 καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως δι᾽ Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ. 23 εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ· ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ· καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ, ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο.

Mûsa

1 Nyamuzinda arhôlamwo Yakobo omuntu nkana, musimwa emwa boshi, rnurhonyi wâge n’ow’abantu, ye Mûsa, mukengêre-okengêrerwa-omugisho. 2 Amuhà irenge liyumânîne n’ery’abatagatifu, amuhà obuhashe bw’okujugumya abashombanyi. 3 Oku cinwa ca Mûsa, Nyamuzinda ayimanza ebirhangâzo^l, amukuza embere z’abâmi, amuhà amarhegeko oku lubaga !wâge, aba nk’amuyereka oku irenge lyâge. 4 Omu bwemêzi n’omu butûdu amuyinjihya, acishoga-ye ekarhî k’abazine boshi; 5 amuyumvisa izu lyâge, amuheka omu bitû, amuhira embere zâge, amuhà amarhegeko, irhegeko lya kalamo n’obukengêre, ga kuyigiîriza Yakobo endagâno, ga kuyêreka lsraheli enjira.

Aroni

6 Azûsa Aroni, mutagatifu aka Mûsa, mwene wâbo, w’oku mulala gwa Levi. 7 Afundika haguma naye endagâno y’ensiku zoshi, arnuhâ obudâhwa bw’olubaga. Amujira w’iragi ornu rnyarnbalo yâge, arnubwîka ornwarnbalo gw’irenge^m. 8 Arnuhondakwo irenge linene, arnuyarnbika ecinya-bugale, ernyambalo y’ornu ndalâla, ecirondo c’oku nyanya n’omuroha. 9 Emyambalo yâge ayihirakwo amashondo, n’enzege z’amasholo, nyinja bwenêne eburharnbi n’obundi: oku agenda zajegera, baziyumve ornu ka-Nyarnuzinda, kantu olubaga lwakâmukengêrerakwoⁿ. 10 Amuyambika omwambalo gw’amasholo gw’ecirhînyiro, gwa mukara na mudukula, bushanja bwa mulenga; amuha ecirnanyîso c’ekagombe, Urimu na Tumimu^o, cidukula, kandi bushanja bwa mulenga. 11 Arnuhà olunigi lwinjinja lw’enjurna ziyandisirweko n’akali nka kashè, zinarhunzirwe -oku rnugozi gw’amasholo, mukolo gwa murhûnzi mulenga, mpu ebe nkumbu, hagurna n’arnandiko mabinje, nk’oku emilala y’lsraheli enali. 12 Amuhà ishungwe ly’amasholo mpu akaliyarnbalira oku citambara bunya-nsirha, baliyandisirekwo oku ali mwîshogwa wa Nyamuzinda, mandiko ga bulenga, mukolo rnukornbêre: busîme oku masù eyo myambalo yoshi. 13 Embere zâge barhalisâgibuna ebyo bundi, na nta mango ôw’embuga abiyambirhe: bana bâge bone n’omulala gwâge ensiku zoshi. 14 Enterekêro zâge z’okusingônoka lwoshi, kabiri ornu lusiku amango goshi. 15 Mûsa ye wamuyambikaga akashala k’omwîshogwa^p , anamushîga arnavurha matagatifu, Yaba ndagâno y’ensiku n’arnango kuli ye n’oku bûko bwâge amango amalunga ganacihabâ, mpu akulire abarherekêzi, akole ornukolo gw’obudâhwa, agishe n’olubaga oku izîno lya Nyakasane. 16 Nyamuzinda acishoga ye ekarhJ k’abazine boshi, mpu abe mu rherekczi wa Nyakasane, atûmbûse enshangi n’obukù bw’akakengêro, arherekêre enterekêro y’olubôle^q oku byâha by’olubaga. 17 Amuha amarhegeko gâge, arnubwira na kurhi gashirnbwa, rnpu ayigiîrize Yakobo eyo njira, anarnolekere Israheli ornu biyerekire irhegeko lya Nyakasane. 18 Ebigolo byanaciyisha, byamujira ihinzi^r, bayâgalwa naye omu irungu, ornurhwe gwa Datani na Abirarni, n’ogwa Korè, ba bumvu na ba ntambala. 19 Lero Nyamuzinda ababona, akunira, obukunizi bwâge bwabahungumula. Abahirakwo ebirhangâzo, bahungumuka n’engulumira^s y’omuliro gwâge. 20 Ayushûla irenge lya Aroni, omuhà omwanya, amushobôza okurhûlwa omwâka muhyahya^t, burhanzi omugati gwakayîgusa. 21 Enterekêro Nyamuzinda arherekêrwa byo biryo balya, yene wamuhâga cco cikono ahà n’obûko bwâge^u. 22 Ci omu cihugo arhajiramwo lyâge ishwa, arhajira gwâge mwanya omu lubaga, Nyamuzinda yene ye mwanya gwâge.

Pinâsi

23 Pinâsi naye, mwene Eleyazari, ye wa kasharhu oku irenge, bulya ayerekine obushiru bw’okurhînya Nyamuzinda, asimika n’oburhwâli embere z’olubaga n’obwo lwamàgoma^v, Israheli ababalirwa erhi yerhuma. 24 Endagâno y’omurhûla yafundikwa naye, yamujira mukulu w’Ecirhinyiro ca Nyamuzinda n’ow’olubaga, na ntyo ye bo n’iburha lyâge, bàgwerhe ecikono c’omudâhwa mukulu w’ensiku n’amango. 25 Hâbire endagâno haguma na Daudi, mwene Yese, w’oku mulala gwa Yuda, mwîmo gwa bwâmi; yene omu bana ishe aburha, ayambala akashâmbala. Aroni yehe, akashâmbala kage kali k’obûko bwâge bwoshi. 26 Mâshi, Nyamuzinda ajire mube barhimanya, murhegeke n’obushinganyanya olubaga !wâge, Iyo amalume ga bashakulûza galek’ihera, Iyo n’abana bâbo bakaziyôrha bayambirhe akashâmbala k’irenge lya bîshe.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 45

1 Καὶ ἐξήγαγεν ἐξ αὐτοῦ ἄνδρα ἐλέους εὑρίσκοντα χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς πάσης σαρκὸς ἠγαπημένον ὑπὸ θεοῦ καὶ ἀνθρώπων Μωυσῆν, οὗ τὸ μνημόσυνον ἐν εὐλογίαις· 2 ὡμοίωσεν αὐτὸν δόξῃ ἁγίων καὶ ἐμεγάλυνεν αὐτὸν ἐν φόβοις ἐχθρῶν· 3 ἐν λόγοις αὐτοῦ σημεῖα κατέπαυσεν, ἐδόξασεν αὐτὸν κατὰ πρόσωπον βασιλέων· ἐνετείλατο αὐτῷ πρὸς λαὸν αὐτοῦ καὶ ἔδειξεν αὐτῷ τῆς δόξης αὐτοῦ· 4 ἐν πίστει καὶ πραΰτητι αὐτὸν ἡγίασεν, ἐξελέξατο αὐτὸν ἐκ πάσης σαρκός· 5 ἠκούτισεν αὐτὸν τῆς φωνῆς αὐτοῦ καὶ εἰσήγαγεν αὐτὸν εἰς τὸν γνόφον καὶ ἔδωκεν αὐτῷ κατὰ πρόσωπον ἐντολάς, νόμον ζωῆς καὶ ἐπιστήμης, διδάξαι τὸν Ιακωβ διαθήκην καὶ κρίματα αὐτοῦ τὸν Ισραηλ. 6 Ααρων ὕψωσεν ἅγιον ὅμοιον αὐτῷ ἀδελφὸν αὐτοῦ ἐκ φυλῆς Λευι· 7 ἔστησεν αὐτὸν διαθήκην αἰῶνος καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἱερατείαν λαοῦ· ἐμακάρισεν αὐτὸν ἐν εὐκοσμίᾳ καὶ περιέζωσεν αὐτὸν περιστολὴν δόξης· 8 ἐνέδυσεν αὐτὸν συντέλειαν καυχήματος καὶ ἐστερέωσεν αὐτὸν σκεύεσιν ἰσχύος, περισκελῆ καὶ ποδήρη καὶ ἐπωμίδα· 9 καὶ ἐκύκλωσεν αὐτὸν ῥοΐσκοις, χρυσοῖς κώδωσιν πλείστοις κυκλόθεν, ἠχῆσαι φωνὴν ἐν βήμασιν αὐτοῦ, ἀκουστὸν ποιῆσαι ἦχον ἐν ναῷ εἰς μνημόσυνον υἱοῖς λαοῦ αὐτοῦ· 10 στολῇ ἁγίᾳ, χρυσῷ καὶ ὑακίνθῳ καὶ πορφύρᾳ, ἔργῳ ποικιλτοῦ, λογείῳ κρίσεως, δήλοις ἀληθείας, κεκλωσμένῃ κόκκῳ, ἔργῳ τεχνίτου, 11 λίθοις πολυτελέσιν γλύμματος σφραγῖδος ἐν δέσει χρυσίου, ἔργῳ λιθουργοῦ, εἰς μνημόσυνον ἐν γραφῇ κεκολαμμένῃ κατ᾽ ἀριθμὸν φυλῶν Ισραηλ· 12 στέφανον χρυσοῦν ἐπάνω κιδάρεως, ἐκτύπωμα σφραγῖδος ἁγιάσματος, καύχημα τιμῆς, ἔργον ἰσχύος, ἐπιθυμήματα ὀφθαλμῶν κοσμούμενα· 13ὡραῖα πρὸ αὐτοῦ οὐ γέγονεν τοιαῦτα, ἕως αἰῶνος οὐκ ἐνεδύσατο ἀλλογενὴς πλὴν τῶν υἱῶν αὐτοῦ μόνον καὶ τὰ ἔκγονα αὐτοῦ διὰ παντός. 14θυσίαι αὐτοῦ ὁλοκαρπωθήσονται καθ᾽ ἡμέραν ἐνδελεχῶς δίς. 15ἐπλήρωσεν Μωυσῆς τὰς χεῖρας καὶ ἔχρισεν αὐτὸν ἐν ἐλαίῳ ἁγίῳ· ἐγενήθη αὐτῷ εἰς διαθήκην αἰῶνος καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ ἐν ἡμέραις οὐρανοῦ λειτουργεῖν αὐτῷ ἅμα καὶ ἱερατεύειν καὶ εὐλογεῖν τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐν τῷ ὀνόματι. 16ἐξελέξατο αὐτὸν ἀπὸ παντὸς ζῶντος προσαγαγεῖν κάρπωσιν κυρίῳ, θυμίαμα καὶ εὐωδίαν εἰς μνημόσυνον, ἐξιλάσκεσθαι περὶ τοῦ λαοῦ σου. 17ἔδωκεν αὐτῷ ἐν ἐντολαῖς αὐτοῦ ἐξουσίαν ἐν διαθήκαις κριμάτων διδάξαι τὸν Ιακωβ τὰ μαρτύρια καὶ ἐν νόμῳ αὐτοῦ φωτίσαι Ισραηλ. 18ἐπισυνέστησαν αὐτῷ ἀλλότριοι καὶ ἐζήλωσαν αὐτὸν ἐν τῇ ἐρήμῳ, ἄνδρες οἱ περὶ Δαθαν καὶ Αβιρων καὶ ἡ συναγωγὴ Κορε ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ· 19εἶδεν κύριος καὶ οὐκ εὐδόκησεν, καὶ συνετελέσθησαν ἐν θυμῷ ὀργῆς· ἐποίησεν αὐτοῖς τέρατα καταναλῶσαι ἐν πυρὶ φλογὸς αὐτοῦ. 20καὶ προσέθηκεν Ααρων δόξαν καὶ ἔδωκεν αὐτῷ κληρονομίαν· ἀπαρχὰς πρωτογενημάτων ἐμέρισεν αὐτῷ, ἄρτον πρώτοις ἡτοίμασεν πλησμονήν· 21καὶ γὰρ θυσίας κυρίου φάγονται, ἃς ἔδωκεν αὐτῷ τε καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ. 22πλὴν ἐν γῇ λαοῦ οὐ κληρονομήσει, καὶ μερὶς οὐκ ἔστιν αὐτῷ ἐν λαῷ· αὐτὸς γὰρ μερίς σου καὶ κληρονομία. 23Καὶ Φινεες υἱὸς Ελεαζαρ τρίτος εἰς δόξαν ἐν τῷ ζηλῶσαι αὐτὸν ἐν φόβῳ κυρίου καὶ στῆναι αὐτὸν ἐν τροπῇ λαοῦ ἐν ἀγαθότητι προθυμίας ψυχῆς αὐτοῦ· καὶ ἐξιλάσατο περὶ τοῦ Ισραηλ. 24διὰ τοῦτο ἐστάθη αὐτῷ διαθήκη εἰρήνης προστατεῖν ἁγίων καὶ λαοῦ αὐτοῦ, ἵνα αὐτῷ ᾖ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ ἱερωσύνης μεγαλεῖον εἰς τοὺς αἰῶνας. 25καὶ διαθήκη τῷ Δαυιδ υἱῷ Ιεσσαι ἐκ φυλῆς Ιουδα κληρονομία βασιλέως υἱοῦ ἐξ υἱοῦ μόνου· κληρονομία Ααρων καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ. 26δῴη ὑμῖν σοφίαν ἐν καρδίᾳ ὑμῶν κρίνειν τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐν δικαιοσύνῃ, ἵνα μὴ ἀφανισθῇ τὰ ἀγαθὰ αὐτῶν καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν εἰς γενεὰς αὐτῶν.

Yozwe

1 Ali ntwâli omu matabâro^w, Yozwe, mwene Nûni, mukula wa Musa omu mukolo gw’okulêba, izîno lyanamukwânana, aciyerekana mukulu wa kuciza abîshogwa, ahana abashombanyi bagoma, adêkereza Israheli omu cihugo câge. 2 Neci, yàIi ntwaâi, erhi wakamubwine amaboko enyanya, engôrho omu nfune, ajirhêra ebishagala by’ababisha! 3 Muntu ndi, embeze zâge, wahisire aho oku burhwâli? Yene aàshokolera abalwi b’amatumu ga Nyamuzinda. 4 Kali ye wabwiraga izûba mpu liyimange^x: omulegerege muguma yaba ibiri? 5 Ashenga Nyamuzinda, erhi akol’aminisire abashombanyi hingolengole enyunda zoshi, Nyamuzinda ayumva omusengero gwâge, aniêsa enkuba y’olubula okurhasagiboneka. 6 Arhibukira oku ngabo y’abashombanyi, abaminikakwo akabayirhira oku mwandagalo: ayereka amashanja oku amatumu gâge garhajibwa omu irhwe, mpu Iyo bamanya oku Nyamuzinda badwirhe balwisa.

Kalebu

7 Bulya àIi muntu wa Nyamuzinda, mîra, amango ga Mûsa, ayerekana obushiru bw’omurhima nkana, bona Kalebu, mwene Yefunè, go mango bahagalikaga omwandu gw’abantu, bahanza olubaga okujira ecâha, bahulisa n’okucîduduma^y kubi. 8 Bombi bone barhahumagwakwo, ekarhî ka bihumbi magana ndarhu ga balwi, mpu bahike oku kashambala, omu cihugo ciluza amarha n’obûci. 9 Nyamuzinda aha Kalebu emisi, n’eyo misi ayiyôrhana kuhika ebushosi, amusôsa oku ntondo ziri omu cihugo, ko kàbire kashambala abana bâge bayimiremo buno, 10 mpu ly’Israheli yeshi abona oku neci, kunali kwinja okukulikira Nyamuzinda.

Abacîrânuzi

11 Abacîrânuzi, ngasi muguma nk’oku anahamagîrwe, balya boshi baàrhagomaga murhima, barhacîhinduliraga Nyamuzinda, okubakengêra gubê mugisho. 12 Amavuha gabo gazibuhe ekuzimu, amazîno gabo galame, abo bany’irenge bagashânize abana babo.

Samweli

13 Samweli^z arhona bwenêne emwa Nyamuzinda, ashuba mulêbi wa Nyamuzinda, anayimanika obwâmi, ashîga abâmi b’ecihugo amavurha. 14 Akâtwa emmanja z’endêko omu kukulikira amarhegeko ga Nyamuzinda, na ntyo Nyamuzinda aba haguma na Yakobo. 15 Omu bwemêzi bwâge, abonekana oku anali mulebi, omu nderho zâge, acîmanyisa oku ye nyamuderha kuba. 16 Ashenga Nyamuzinda Ogala-byoshi, amango abashombanyi balimu gosire enyunda zoshi, arherekêra omwana-buzi orhalikwo izâbyo. 17 Nyamuzinda, kurhenga emalunga, avuza omukungulo, enkuba yàkungula, izù lyâge lyayumvikana; 18 àhungumula abakulu b’abashombanyi, n’abarhambo b’ Abafilistini. 19 Samweli, embere aluhûke ensiku n’amango, acîgasha emunda Nyamuzinda na mwâmi bali, erhi: «Niono nta muntu nalenganyize oku hyâge; ciru enkwerho y’emigozi yo nyi». Na ntaye wamuhêsire lubanja. 20 Abire amafà abulirêba, abwira mwâmi oku obwâmi bwâge bwàhwire; izù lyage lyarhenga ekuzimu; lyalêba kwa kuzaza obubî bw’olubaga.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 46

1 Κραταιὸς ἐν πολέμῳ ᾿Ιησοῦς Ναυη καὶ διάδοχος Μωυσῆ ἐν προφητείαις, ὃς ἐγένετο κατὰ τὸ ὄνομα αὐτοῦ μέγας ἐπὶ σωτηρίᾳ ἐκλεκτῶν αὐτοῦ ἐκδικῆσαι ἐπεγειρομένους ἐχθρούς, ὅπως κατακληρονομήσῃ τὸν Ισραηλ. 2 ὡς ἐδοξάσθη ἐν τῷ ἐπᾶραι χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐν τῷ ἐκτεῖναι ῥομφαίαν ἐπὶ πόλεις. 3 τίς πρότερος αὐτοῦ οὕτως ἔστη; τοὺς γὰρ πολέμους κυρίου αὐτὸς ἐπήγαγεν. 4 οὐχὶ ἐν χειρὶ αὐτοῦ ἐνεποδίσθη ὁ ἥλιος καὶ μία ἡμέρα ἐγενήθη πρὸς δύο; 5 ἐπεκαλέσατο τὸν ὕψιστον δυνάστην ἐν τῷ θλῖψαι αὐτὸν ἐχθροὺς κυκλόθεν, καὶ ἐπήκουσεν αὐτοῦ μέγας κύριος ἐν λίθοις χαλάζης δυνάμεως κραταιᾶς· 6 κατέρραξεν ἐπ᾽ ἔθνος πόλεμον καὶ ἐν καταβάσει ἀπώλεσεν ἀνθεστηκότας, ἵνα γνῶσιν ἔθνη πανοπλίαν αὐτοῦ ὅτι ἐναντίον κυρίου ὁ πόλεμος αὐτοῦ.

7 Καὶ γὰρ ἐπηκολούθησεν ὀπίσω δυνάστου καὶ ἐν ἡμέραις Μωυσέως ἐποίησεν ἔλεος αὐτὸς καὶ Χαλεβ υἱὸς Ιεφοννη ἀντιστῆναι ἔναντι ἐκκλησίας κωλῦσαι λαὸν ἀπὸ ἁμαρτίας καὶ κοπάσαι γογγυσμὸν πονηρίας. 8 καὶ αὐτοὶ δύο ὄντες διεσώθησαν ἀπὸ ἑξακοσίων χιλιάδων πεζῶν εἰσαγαγεῖν αὐτοὺς εἰς κληρονομίαν εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι. 9 καὶ ἔδωκεν ὁ κύριος τῷ Χαλεβ ἰσχύν, καὶ ἕως γήρους διέμεινεν αὐτῷ, ἐπιβῆναι αὐτὸν ἐπὶ τὸ ὕψος τῆς γῆς, καὶ τὸ σπέρμα αὐτοῦ κατέσχεν κληρονομίαν, 10 ὅπως ἴδωσιν πάντες οἱ υἱοὶ Ισραηλ ὅτι καλὸν τὸ πορεύεσθαι ὀπίσω κυρίου.

11 Καὶ οἱ κριταί, ἕκαστος τῷ αὐτοῦ ὀνόματι, ὅσων οὐκ ἐξεπόρνευσεν ἡ καρδία καὶ ὅσοι οὐκ ἀπεστράφησαν ἀπὸ κυρίου, εἴη τὸ μνημόσυνον αὐτῶν ἐν εὐλογίαις· 12 τὰ ὀστᾶ αὐτῶν ἀναθάλοι ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν καὶ τὸ ὄνομα αὐτῶν ἀντικαταλλασσόμενον ἐφ᾽ υἱοῖς δεδοξασμένων αὐτῶν.

13 ᾿Ηγαπημένος ὑπὸ κυρίου αὐτοῦ Σαμουηλ προφήτης κυρίου κατέστησεν βασιλείαν καὶ ἔχρισεν ἄρχοντας ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ· 14 ἐν νόμῳ κυρίου ἔκρινεν συναγωγήν, καὶ ἐπεσκέψατο κύριος τὸν Ιακωβ· 15 ἐν πίστει αὐτοῦ ἠκριβάσθη προφήτης καὶ ἐγνώσθη ἐν ῥήμασιν αὐτοῦ πιστὸς ὁράσεως. 16 καὶ ἐπεκαλέσατο τὸν κύριον δυνάστην ἐν τῷ θλῖψαι ἐχθροὺς αὐτοῦ κυκλόθεν ἐν προσφορᾷ ἀρνὸς γαλαθηνοῦ· 17 καὶ ἐβρόντησεν ἀπ᾽ οὐρανοῦ ὁ κύριος καὶ ἐν ἤχῳ μεγάλῳ ἀκουστὴν ἐποίησεν τὴν φωνὴν αὐτοῦ 18 καὶ ἐξέτριψεν ἡγουμένους Τυρίων καὶ πάντας ἄρχοντας Φυλιστιιμ. 19 καὶ πρὸ καιροῦ κοιμήσεως αἰῶνος ἐπεμαρτύρατο ἔναντι κυρίου καὶ χριστοῦ αὐτοῦ Χρήματα καὶ ἕως ὑποδημάτων ἀπὸ πάσης σαρκὸς οὐκ εἴληφα· καὶ οὐκ ἐνεκάλεσεν αὐτῷ ἄνθρωπος. 20 καὶ μετὰ τὸ ὑπνῶσαι αὐτὸν προεφήτευσεν καὶ ὑπέδειξεν βασιλεῖ τὴν τελευτὴν αὐτοῦ καὶ ἀνύψωσεν ἐκ γῆς τὴν φωνὴν αὐτοῦ ἐν προφητείᾳ ἐξαλεῖψαι ἀνομίαν λαοῦ.

Natani

1 Hayisha Natani enyuma lya Samweli, alêba oku ngoma ya Daudi.

Daudi

2 Kula bananûla amashushi oku cimasha c’enterekêro y’okuvuga omunkwa, kwo Daudi acîshozirwe ekarhi ka bene-Israheli. 3 Ashâsa empangaza kula bashâsa omwana-hene, eciryanyi kula bajira omwana-buzi. 4 K’arhabâga aciri murho ayîrha n’entwâli, akûla ecihugo nshonyi: aheba ehibuye oku muzâreti, ahibanda hyanakoza, atwa Goliyati ifeka? 5 Aho erhi amàshenga Nyamuzinda w’Enyanya, naye Nyamuzinda amuhà emisi y’okuyîrha omulwi mukulu, n’okuzûsa ihembe lya Israheli^a. 6 Okwo kwarhuma bamuhà irenge lya bihumbi ikumi^b, bàmukuza omu mugisho gwa Nyamuzinda, bàmuyambika akashala k’irenge. 7 Ashâbira abashombanyi bali eburhambi, aherêrekeza abashombanyi b’e Filisteya, àbalambika burhazûka. 8 Omu mikolo yâge yoshi, akuza Omwimâna w’Enyanya n’ebinwa by’irenge^c; acîtakiraye n’omurhima gwoshi, ayerekana oku azigira Lulema. 9 Ahira ennanga aha luhêro, omulya gwâzo gwàkazirhuma izùu ly’abazihi lyayinjiha okurhalusire. 10 Ayinjihya ensiku nkulu, zalangashana okulushine, Obwimâna bw’lziîno lya Nyamuzinda bwakuzibwa, ecirhînyiro^d ca Nyamuzinda cakazidumûka kurhenga sêzi. 11 Nyamuzinda àmubabalira ebyâha byâge^e, àlengereza obuhashe bwâge

Salomoni

12 Salomoni, mwene Daudi, muntu mwirhonzi, ayîma omu by’ishe; n’oku burhabâle bw’ishe alama omu iragi. 13 Salomoni arhegeka ecihugo omu mango g’omurhûla, Nyamuzinda àmuhira omurhûla eburhambi n’obundi, mpu ly’ayubakira Izîno lyâge enyumpa, anarheganye ecirhînyiro c’ensiku n’amango. 14 Neci, wàli murhimanya omu busole bwâwe, wàli wa bukengêre bunji nka mîshi! 15 Obukenêere bwâwe bwahundikire igulu, waliyunjuza migani mizibu. 16 Irenge lyâwe lyahika emahanga, wazigirwa omu murhûla gwawe. 17 Ennanga, emigani, obulenga omu binwa n’amashuzo gâwe byasômeza igulu. 18 Oku izîno !ya Nyakasane Nyamuzinda, ye Nyamuzinda rhuderha w’lsraheli, walundika amasholo nka byûma, n’ensaranga zakulugira nka mabuye^f. 19 Ci aye! mubiri gwâwe wagurhega abakazi, wacîjira muja w’amagene gâwe. 20 Ntyo wadôkôza irenge lyâwe, wahira ihanja oku bûko bwâwe, warhuma obukunizi bwacîhonda oku bana bâwe n’omutula oku iburha Iyâwe: 21 amâmimâmi gazûka, Efrayimu azûkamwo obugoma. 22 Ci kwône Nyamuzinda arhayibagiraga obwonjo bwâge, arhatwâga omu kanwa kâge, arhayimaga omwîshogwa wâge iburha, arhaherêrekezagya obûko bw’owalimuzigîre. Ntyo àlekera Yakobo hikasigwa, na Daudi omuzi gwa kuli ye.

Roboami

23 Salomoni ajirhamûka haguma na bîshe, asiga ow’oku mulala gwâge, musirhe bwenêne ekarhî k’olubaga, muntu orhagwerhi bukengêre buci: ye Roboami, ye wasunikaga ecihugo omu bugoma.

Yerobwami

24 Yerobwami mwene Nebati naye, ajirîsa Israheli ecâha, ayigîriza Efrayimu enjira y’amabî. Kurhenga ago mango, ebyâha byâbo byalugîrira, byarhuma balulizibwa kulî n’ecihugo câbo. 25 Bali bacihêsire omu bibi bya ngasi lubero, byarhuma bahâbwa obuhane.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 47

1 Καὶ μετὰ τοῦτον ἀνέστη Ναθαν προφητεύειν ἐν ἡμέραις Δαυιδ.

2 ὥσπερ στέαρ ἀφωρισμένον ἀπὸ σωτηρίου, οὕτως Δαυιδ ἀπὸ τῶν υἱῶν Ισραηλ. 3 ἐν λέουσιν ἔπαιξεν ὡς ἐν ἐρίφοις καὶ ἐν ἄρκοις ὡς ἐν ἄρνασι προβάτων. 4 ἐν νεότητι αὐτοῦ οὐχὶ ἀπέκτεινεν γίγαντα καὶ ἐξῆρεν ὀνειδισμὸν ἐκ λαοῦ ἐν τῷ ἐπᾶραι χεῖρα ἐν λίθῳ σφενδόνης καὶ καταβαλεῖν γαυρίαμα τοῦ Γολιαθ; 5 ἐπεκαλέσατο γὰρ κύριον τὸν ὕψιστον, καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ δεξιᾷ αὐτοῦ κράτος ἐξᾶραι ἄνθρωπον δυνατὸν ἐν πολέμῳ ἀνυψῶσαι κέρας λαοῦ αὐτοῦ. 6 οὕτως ἐν μυριάσιν ἐδόξασαν αὐτὸν καὶ ᾔνεσαν αὐτὸν ἐν εὐλογίαις κυρίου ἐν τῷ φέρεσθαι αὐτῷ διάδημα δόξης· 7 ἐξέτριψεν γὰρ ἐχθροὺς κυκλόθεν καὶ ἐξουδένωσεν Φυλιστιιμ τοὺς ὑπεναντίους, ἕως σήμερον συνέτριψεν αὐτῶν κέρας. 8 ἐν παντὶ ἔργῳ αὐτοῦ ἔδωκεν ἐξομολόγησιν ἁγίῳ ὑψίστῳ ῥήματι δόξης· ἐν πάσῃ καρδίᾳ αὐτοῦ ὕμνησεν καὶ ἠγάπησεν τὸν ποιήσαντα αὐτόν. 9 καὶ ἔστησεν ψαλτῳδοὺς κατέναντι τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἐξ ἠχοῦς αὐτῶν γλυκαίνειν μέλη· 10 ἔδωκεν ἐν ἑορταῖς εὐπρέπειαν καὶ ἐκόσμησεν καιροὺς μέχρι συντελείας ἐν τῷ αἰνεῖν αὐτοὺς τὸ ἅγιον ὄνομα αὐτοῦ καὶ ἀπὸ πρωίας ἠχεῖν τὸ ἁγίασμα. 11 κύριος ἀφεῖλεν τὰς ἁμαρτίας αὐτοῦ καὶ ἀνύψωσεν εἰς αἰῶνα τὸ κέρας αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ διαθήκην βασιλέων καὶ θρόνον δόξης ἐν τῷ Ισραηλ.

12 Μετὰ τοῦτον ἀνέστη υἱὸς ἐπιστήμων καὶ δι᾽ αὐτὸν κατέλυσεν ἐν πλατυσμῷ· 13 Σαλωμων ἐβασίλευσεν ἐν ἡμέραις εἰρήνης, ᾧ ὁ θεὸς κατέπαυσεν κυκλόθεν, ἵνα στήσῃ οἶκον ἐπ᾽ ὀνόματι αὐτοῦ καὶ ἑτοιμάσῃ ἁγίασμα εἰς τὸν αἰῶνα. 14 ὡς ἐσοφίσθης ἐν νεότητί σου καὶ ἐνεπλήσθης ὡς ποταμὸς συνέσεως. 15 γῆν ἐπεκάλυψεν ἡ ψυχή σου, καὶ ἐνέπλησας ἐν παραβολαῖς αἰνιγμάτων· 16 εἰς νήσους πόρρω ἀφίκετο τὸ ὄνομά σου, καὶ ἠγαπήθης ἐν τῇ εἰρήνῃ σου· 17 ἐν ᾠδαῖς καὶ παροιμίαις καὶ παραβολαῖς καὶ ἐν ἑρμηνείαις ἀπεθαύμασάν σε χῶραι. 18 ἐν ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικεκλημένου θεοῦ Ισραηλ συνήγαγες ὡς κασσίτερον τὸ χρυσίον καὶ ὡς μόλιβον ἐπλήθυνας ἀργύριον. 19 παρανέκλινας τὰς λαγόνας σου γυναιξὶν καὶ ἐνεξουσιάσθης ἐν τῷ σώματί σου· 20 ἔδωκας μῶμον ἐν τῇ δόξῃ σου καὶ ἐβεβήλωσας τὸ σπέρμα σου ἐπαγαγεῖν ὀργὴν ἐπὶ τὰ τέκνα σου καὶ κατανυγῆναι ἐπὶ τῇ ἀφροσύνῃ σου 21 γενέσθαι δίχα τυραννίδα καὶ ἐξ Εφραιμ ἄρξαι βασιλείαν ἀπειθῆ. 22 ὁ δὲ κύριος οὐ μὴ καταλίπῃ τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ διαφθείρῃ ἀπὸ τῶν λόγων αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἐξαλείψῃ ἐκλεκτοῦ αὐτοῦ ἔκγονα καὶ σπέρμα τοῦ ἀγαπήσαντος αὐτὸν οὐ μὴ ἐξάρῃ· καὶ τῷ Ιακωβ ἔδωκεν κατάλειμμα καὶ τῷ Δαυιδ ἐξ αὐτοῦ ῥίζαν.

23 Καὶ ἀνεπαύσατο Σαλωμων μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ κατέλιπεν μετ᾽ αὐτὸν ἐκ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ λαοῦ ἀφροσύνην καὶ ἐλασσούμενον συνέσει Ροβοαμ, ὃς ἀπέστησεν λαὸν ἐκ βουλῆς αὐτοῦ.

24 καὶ Ιεροβοαμ υἱὸς Ναβατ, ὃς ἐξήμαρτεν τὸν Ισραηλ καὶ ἔδωκεν τῷ Εφραιμ ὁδὸν ἁμαρτίας· καὶ ἐπληθύνθησαν αἱ ἁμαρτίαι αὐτῶν σφόδρα ἀποστῆσαι αὐτοὺς ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν· 25 καὶ πᾶσαν πονηρίαν ἐξεζήτησαν, ἕως ἐκδίκησις ἔλθῃ ἐπ᾽ αὐτούς.

Eliya

1 Lero omulêbi Eliya anacizûka nka muliro, ebinwa byâge bwakâyôca nka ngoke. 2 Ye wàbahamagaliraga ecizombo, n’omu bushiru bwâge, abahungumula. 3 Oku luderho lwa Nyamuzinda, àhangamya enkuba, kasharhu koshi àmanula omuliro emalunga. 4 Eliya neci wàli ojire irenge omu birhangâzo byâwe! ndi muntu wankaba n’obucîbone bw’okucîgerera kuli we ? 5 We wàkûlaga omuntu omu nfune z’olufù, wamurhenza ekuzimu, oku luderho lw’Ow’Enyanya. 6 We wàshabiraga abâmi, abakulu wàbarhenza oku ntebe. 7 We wayumvagya obukali oku Sinayi, n’irhegeko ly’olwihôlo oku Horebu, 8 washîga abâmi b’okucîhôla amavurha, washîga n’abakûla bâwe amavurha g’obulêbi, 9 wàhekwa muli kalemera w’omuliro^g, oku ngale, y’ebihesi by’omuliro, 10 we wacishogeragwa obukali bwayisha, mpu obe murhuliriza w’obukunizi embere buyishe, mpu oshubize omurhima gw’ishe w’omwana oku mwana^h, onayinamule emilala ya Yakobo. 11 Iragi lyabayishikubona, n’abafânîne obuzigire, bulya nirhu rhwayishiba n’obuzîne.

Elizeyo

12 Ntyo kwo Eliya ali, ye muntu wahekagwa muli kalemêra. Omûka gwâge gwayunjuza Elizeyo; omu nsiku z’akalamo kâge, nta murhegesi wakamuyâshire, ntaye wakamugombize. 13 Ntaco camuyabiraga, owalêbaga ciru ali n’ekuzimu!ⁱ 14 Amango àIi azîne ajira ebirhangâzo, anabire amâfa ajira n’ebisômerîne.

Obugoma n’obuhane

15 Byaba ntyo, ci omurhima gw’olubaga gurhagalukaga, basera oku byâha byâbo, balinda balulizibwa kuli n’ecihugo câbo, bàbashandabanya omu igulu lyoshi. 16 Hasigala amahûnga g’olwàli lubaga, n’omurhambo w’oku mulala gwa Daudi. Muli bo, baguma baguma basimîsa Nyamuzinda, ci abandi bashubikaluza ebyâha.

Ezekiyasi

17 Ezekiyasi azibuhya ecishagala, ahisa amîshi omu lugo !wâge, arhula ibuye n’ecûma, ayûbaka iriba ly’amîshi. 18 Mw’ago mango, Senakeribu amera omu muherho, arhuma Rabushakè, naye Rabushakè omu bucîbone bwâge, arhêra Siyoni. 19 Lero bajuguma amaboko n’omurhima, balumwa nka mukazi waja aha lubako^j, 20 bayakûza Nyamuzinda w’obwonjo, bamurhega amaboko, Omwimâna abayumva kurhenga empingu, abaciza n’okuboko kwa Izaya. 21 alasa ebihando by’ab’e Sîriya, malahika wâge abahungumula.

lzaya

22 Byabà ntyo bulya Ezekiyasi amasimîsa Nyamuzinda, acîyerekana muzibu omu kukulikira enjira y’ishe Daudi, nk’oku omulêbi Izaya ali amurhegesire, Izaya mukulu na mutabêsha omu bulêbi bwâge. 23 Omu nsiku zâge, iziûba lyàgenda cinyumanyuma, n’akalamo ka mwâmi^k kayushûka. 24 Abonera omu buhashe bwa Mûka oku ensiku zahwire, arhûliriza abagogomirwe b’e Siyoni, 25 amanyisa ebyâyisha binaciri kuli omu mwizimya gw’ensiku n’amango, n’ebifulike abimanyisa embere bibonekane.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 48

1 Καὶ ἀνέστη Ηλιας προφήτης ὡς πῦρ, καὶ ὁ λόγος αὐτοῦ ὡς λαμπὰς ἐκαίετο· 2 ὃς ἐπήγαγεν ἐπ᾽ αὐτοὺς λιμὸν καὶ τῷ ζήλῳ αὐτοῦ ὠλιγοποίησεν αὐτούς· 3 ἐν λόγῳ κυρίου ἀνέσχεν οὐρανόν, κατήγαγεν οὕτως τρὶς πῦρ. 4 ὡς ἐδοξάσθης, Ηλια, ἐν θαυμασίοις σου· καὶ τίς ὅμοιός σοι καυχᾶσθαι; 5ὁ ἐγείρας νεκρὸν ἐκ θανάτου καὶ ἐξ ᾅδου ἐν λόγῳ ὑψίστου· 6 ὁ καταγαγὼν βασιλεῖς εἰς ἀπώλειαν καὶ δεδοξασμένους ἀπὸ κλίνης αὐτῶν· 7 ἀκούων ἐν Σινα ἐλεγμὸν καὶ ἐν Χωρηβ κρίματα ἐκδικήσεως· 8 ὁ χρίων βασιλεῖς εἰς ἀνταπόδομα καὶ προφήτας διαδόχους μετ᾽ αὐτόν· 9 ὁ ἀναλημφθεὶς ἐν λαίλαπι πυρὸς ἐν ἅρματι ἵππων πυρίνων· 10 ὁ καταγραφεὶς ἐν ἐλεγμοῖς εἰς καιροὺς κοπάσαι ὀργὴν πρὸ θυμοῦ, ἐπιστρέψαι καρδίαν πατρὸς πρὸς υἱὸν καὶ καταστῆσαι φυλὰς Ιακωβ. 11 μακάριοι οἱ ἰδόντες σε καὶ οἱ ἐν ἀγαπήσει κεκοιμημένοι· καὶ γὰρ ἡμεῖς ζωῇ ζησόμεθα.

12 Ηλιας ὃς ἐν λαίλαπι ἐσκεπάσθη, καὶ Ελισαιε ἐνεπλήσθη πνεύματος αὐτοῦ· καὶ ἐν ἡμέραις αὐτοῦ οὐκ ἐσαλεύθη ὑπὸ ἄρχοντος, καὶ οὐ κατεδυνάστευσεν αὐτὸν οὐδείς. 13 πᾶς λόγος οὐχ ὑπερῆρεν αὐτόν, καὶ ἐν κοιμήσει ἐπροφήτευσεν τὸ σῶμα αὐτοῦ· 14 καὶ ἐν ζωῇ αὐτοῦ ἐποίησεν τέρατα, καὶ ἐν τελευτῇ θαυμάσια τὰ ἔργα αὐτοῦ.

15 ᾿Εν πᾶσιν τούτοις οὐ μετενόησεν ὁ λαὸς καὶ οὐκ ἀπέστησαν ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν, ἕως ἐπρονομεύθησαν ἀπὸ γῆς αὐτῶν καὶ διεσκορπίσθησαν ἐν πάσῃ τῇ γῇ. 16 καὶ κατελείφθη ὁ λαὸς ὀλιγοστός, καὶ ἄρχων ἐν τῷ οἴκῳ Δαυιδ· τινὲς μὲν αὐτῶν ἐποίησαν τὸ ἀρεστόν, τινὲς δὲ ἐπλήθυναν ἁμαρτίας.

17 Εζεκιας ὠχύρωσεν τὴν πόλιν αὐτοῦ καὶ εἰσήγαγεν εἰς μέσον αὐτῆς ὕδωρ, ὤρυξεν σιδήρῳ ἀκρότομον καὶ ᾠκοδόμησεν κρήνας εἰς ὕδατα. 18 ἐν ἡμέραις αὐτοῦ ἀνέβη Σενναχηριμ καὶ ἀπέστειλεν Ραψακην, καὶ ἀπῆρεν· καὶ ἐπῆρεν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ Σιων καὶ ἐμεγαλαύχησεν ἐν ὑπερηφανίᾳ αὐτοῦ. 19 τότε ἐσαλεύθησαν καρδίαι καὶ χεῖρες αὐτῶν, καὶ ὠδίνησαν ὡς αἱ τίκτουσαι· 20 καὶ ἐπεκαλέσαντο τὸν κύριον τὸν ἐλεήμονα ἐκπετάσαντες τὰς χεῖρας αὐτῶν πρὸς αὐτόν. καὶ ὁ ἅγιος ἐξ οὐρανοῦ ταχὺ ἐπήκουσεν αὐτῶν καὶ ἐλυτρώσατο αὐτοὺς ἐν χειρὶ Ησαιου· 21 ἐπάταξεν τὴν παρεμβολὴν τῶν ᾿Ασσυρίων, καὶ ἐξέτριψεν αὐτοὺς ὁ ἄγγελος αὐτοῦ.

22 ἐποίησεν γὰρ Εζεκιας τὸ ἀρεστὸν κυρίῳ καὶ ἐνίσχυσεν ἐν ὁδοῖς Δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ, ἃς ἐνετείλατο Ησαιας ὁ προφήτης ὁ μέγας καὶ πιστὸς ἐν ὁράσει αὐτοῦ. 23 ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ ἀνεπόδισεν ὁ ἥλιος καὶ προσέθηκεν ζωὴν βασιλεῖ. 24 πνεύματι μεγάλῳ εἶδεν τὰ ἔσχατα καὶ παρεκάλεσεν τοὺς πενθοῦντας ἐν Σιων. 25 ἕως τοῦ αἰῶνος ὑπέδειξεν τὰ ἐσόμενα καὶ τὰ ἀπόκρυφα πρὶν ἢ παραγενέσθαι αὐτά.

Yoziyasi na Yeremiya

1 Yoziyasi okumukengêra kuli nka kujira envange nyinja y’obubâni kula omuvanzi w’amarâshi anajira; buli nka bûci bwo bununa omu ngasi kanwa, nka lulanga lwazihwa omu idinye. 2 Aj’aho, Yoziyasi, akulikira enjira nyinja, erya y’okugalula omurhima gw’olubaga, arhenza obugalugalu bulya bukakàbulirwa; 3 omurhima gwâge aguyerekeza Nyamuzinda, n’omu mango g’amabi, alwisa anahimira obukunda-Lulema.

Abami n’abalebi bazinda

4 Kuleka ba Daudi, Ezekiyasi, na Yoziyasi, abandi boshi baluza obugoma, bajahika irhegeko ly’Ow’Enyanya: abâmi b’e Yudeya bahwa. 5 Obuzibu bwâbo erhi babulekîre abandi, irenge lyâbo erhi balirekîre ecihugo c’emahanga. 6 Ecishagala citagatifu cîshogwa, abashombanyi baciyôca, emihanda yaco bayihambya, 7 Kulya Yeremiya anaderhaga. Bàli bamulibuzize n’obwo ali mulebi mwîshogwa kurhenga omu nda ya nina, mpu akundule, ashâbe analambike, ci kwône kandi mpu ayûbake anarhwere^l. 8 Ezekiyeli abonekerwa n’irenge, Nyamuzinda amuyerekalyo oku nyanya ly’engâle ya Bakerubi^m. 9 akengera abashombanyi omu nkuba y’ecihonzi, mpu Iyo ahimira abakulikira enjira nyinja. 10 Balya balêbi ikumi na babiri nabo, amavuha gabo gashabuke nka mburho omu nshinda zâbo, bulya barhûlirîze Yakobo, bamuciza omu buyemere n’omu bulangalire.

Zorobabeli na Yozwe

11 Kurhi rhwacitakirira Zorobabeli? Kw’ali nka kashè omu kuboko kulyoⁿ; 12 naye owabo Yozwe, mwene Yosedeki, bombi, omu mango gabo. bayûbaka aka-Nyamuzinda, bayabulira Nyamuzinda olubaga lutagatifu, lubaga lubikirwe irenge ly’ensiku n’amango.

Nehemiya

13 Nehemiya naye ali mukulu w’okukengêrwa, ye warhuzûkizagya enkuta zàli zamahongoka, ajira enyumvi anazisimbanya, ayinamula eka.

Okushubftlula

14 Ntaye en’igulu walemirwe mpu ayumanane na Enoki; ye bàbalalanaga kurhenga igulu. . 15 Ntaye kandi wabusirwe oli nka Yozefu, arhona emwa bakulu bâge, aba nyamwegemerwa w’olubaga lwâge, amavuha gâge gajirekwo omugisho. 16 Semu na Seti nabo bajire irenge omu bantu, ci kwône Adamu yenaciri enyanya lya ngasi ciremwa cizîne.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 49

1 Μνημόσυνον Ιωσιου εἰς σύνθεσιν θυμιάματος ἐσκευασμένον ἔργῳ μυρεψοῦ· ἐν παντὶ στόματι ὡς μέλι γλυκανθήσεται καὶ ὡς μουσικὰ ἐν συμποσίῳ οἴνου. 2 αὐτὸς κατευθύνθη ἐν ἐπιστροφῇ λαοῦ καὶ ἐξῆρεν βδελύγματα ἀνομίας· 3 κατεύθυνεν πρὸς κύριον τὴν καρδίαν αὐτοῦ, ἐν ἡμέραις ἀνόμων κατίσχυσεν τὴν εὐσέβειαν.

4 Πάρεξ Δαυιδ καὶ Εζεκιου καὶ Ιωσιου πάντες πλημμέλειαν ἐπλημμέλησαν· κατέλιπον γὰρ τὸν νόμον τοῦ ὑψίστου, οἱ βασιλεῖς Ιουδα ἐξέλιπον· 5 ἔδωκαν γὰρ τὸ κέρας αὐτῶν ἑτέροις καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν ἔθνει ἀλλοτρίῳ. 6ἐνεπύρισαν ἐκλεκτὴν πόλιν ἁγιάσματος καὶ ἠρήμωσαν τὰς ὁδοὺς αὐτῆς 7 ἐν χειρὶ Ιερεμιου· ἐκάκωσαν γὰρ αὐτόν, καὶ αὐτὸς ἐν μήτρᾳ ἡγιάσθη προφήτης ἐκριζοῦν καὶ κακοῦν καὶ ἀπολλύειν, ὡσαύτως οἰκοδομεῖν καὶ καταφυτεύειν. 8 Ιεζεκιηλ ὃς εἶδεν ὅρασιν δόξης, ἣν ὑπέδειξεν αὐτῷ ἐπὶ ἅρματος χερουβιν· 9 καὶ γὰρ ἐμνήσθη τῶν ἐχθρῶν ἐν ὄμβρῳ καὶ ἀγαθῶσαι τοὺς εὐθύνοντας ὁδούς. 10 καὶ τῶν δώδεκα προφητῶν τὰ ὀστᾶ ἀναθάλοι ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν· παρεκάλεσαν γὰρ τὸν Ιακωβ καὶ ἐλυτρώσαντο αὐτοὺς ἐν πίστει ἐλπίδος.

11 Πῶς μεγαλύνωμεν τὸν Ζοροβαβελ; καὶ αὐτὸς ὡς σφραγὶς ἐπὶ δεξιᾶς χειρός, 12 οὕτως ᾿Ιησοῦς υἱὸς Ιωσεδεκ, οἳ ἐν ἡμέραις αὐτῶν ᾠκοδόμησαν οἶκον καὶ ἀνύψωσαν ναὸν ἅγιον κυρίῳ ἡτοιμασμένον εἰς δόξαν αἰῶνος.

13 καὶ Νεεμιου ἐπὶ πολὺ τὸ μνημόσυνον τοῦ ἐγείραντος ἡμῖν τείχη πεπτωκότα καὶ στήσαντος πύλας καὶ μοχλοὺς καὶ ἀνεγείραντος τὰ οἰκόπεδα ἡμῶν.

14 Οὐδεὶς ἐκτίσθη ἐπὶ τῆς γῆς τοιοῦτος οἷος Ενωχ· καὶ γὰρ αὐτὸς ἀνελήμφθη ἀπὸ τῆς γῆς. ¹⁵ οὐδὲ ὡς Ιωσηφ ἐγεννήθη ἀνὴρ ἡγούμενος ἀδελφῶν, στήριγμα λαοῦ, καὶ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ ἐπεσκέπησαν. 16 Σημ καὶ Σηθ ἐν ἀνθρώποις ἐδοξάσθησαν, καὶ ὑπὲρ πᾶν ζῷον ἐν τῇ κτίσει Αδαμ.

Omudahwa Simoni

1 Omudahwa mukulu, Simoni, mwene Oniasi, ye washakalaga aka-Nyamuzinda, amango acihali, azibuhya n’ecirhînyiro. 2 Ye wabandaga eciriba c’okuyûbaka banyamwegemerwa babirhi omu bululi bw’aka-Nyamuzinda. 3 Amango gage lyo bahumbaga ecibîkiro c’amîshi, bahumba ecîna cigali bwenêne nka nyanja. 4 Ayûbaka buzibu olugo, mpu ly’acingira bwinja olubaga amango lurhêzirwe. 5 Arhàhimagwa kukwananwa ekarhî k’olubaga, erhi abàga ahuluka arhenga ebwa lusîka, 6 nka nyenyêzi y’esêzi omu bitû, nka mwêzi mukulu^o, 7 nka myonzi y’izûba oku nyanya ly’aka-Nyamuzinda kw’Ow’Enyanya, nka mutirigongo gwalangashana omu bitû by’irenge, 8 nka bwâso bwa rôza omu mpondo, nka bwâso bwa lisi emezire hofi n’iriba, nk’ihaji lya murhi gwa kasuku omu canda, 9 nka muliro n’obubâni omu cetêzo, nka kabindi ka masholo, katâke n’ensobeke y’ensobeke y’enfuma za ngasi lubero, 10 nka muzeti gujagalîre malehe, nka murhi gwa nsindani guhisire omu nkuba karhî. 11 Oku akazâgikwânanwa erhi abâga ayambalîre olusiku lukulu, arhôle n’emyambalo y’obukulu, erhi abâga akola ayinamukira aha luhêrero lutagatifu, amanabumba obululi bw’aka-Nyamuzinda bwoshi irenge! 12 Ala oku ayinjihaga erhi abaga akola ayankirira eby’enterekêro omu maboko g’abadâhwa, erhi abaga ayimanzire yene ebwa karhî k’oluhêrero, na bene wâbo bamuyimanzirage eburhambi! onabone ayosire nka nduluma y’e Libano n’amashami gâyo, nka kula omubô guba guzonzirwe n’amashami gâgwo. 13 Ala oku ayinjihaga amango bene Aroni boshi omu irenge lyâbo babaâga bafumbîrhe entulo za Nyakasane, baligi embere z’endêko ya bene lsraheli, 14 naye yene adwirhage arherekêra aha Luhêrero, analiko ashumbiriza n’obukenge Ow’Enyanya entûlo z’obukulu 15 Obone alambulire okuboko oku kabehe, ayanke ntonyi nsungunu za murhobo gwa muzabibu, azibulagire aha burhambi bw’oluhêrero, hazûke ehisûnunu hy’okusîmîsa Ow’Enyanya, Nnâmahanga goshi. 16 Ago mango lyo bene Aroni bakazagibanda orhuhababo, babuhe emishekera yâbo minene y’amarhale, izù lishakânye, mpu kabe kakengêzo emw’Ow’Enyanya. 17 Erhi bahikaga aho, onabone olubaga lwoshi, luhwere oku idaho caligumiza, luharamye Nyakasane Ogala byoshi, Nyamubaho w’Enyanya bwenêne. 18 Abimbiza nabo bayankirire, bayimbe obukuze, ogwo mulenge gwoshi gwakazishuba lwimbo lwinjinja. 19 Olubaga lusengerage Nyamuzinda w’Enyanya obwo, lushenge Nyakasane k’emirenge, kuhika ogwo mukolo gw’okurhumikira Nyamuzienda guhwe. 20 Enyuma Iy’aho, onabone ayandagale, alambûlire endêko y’olubaga lw’Israheli kw’amaboko, n’izù linene, abahe omugisho gwa Nyamuzinda, erhi anagwerhe irenge ly’obuhashe bw’okuderha eryol’izîno. 21 Aho, bukolaga bwa kabiri obwo, olubaga lwanafukama luyankirire omugisho gw’Ow’Enyanya.

Museze omurhima

22 Na bunola, kuzagi Nyamuzinda Nnâmahanga, yejira ebinja n’ebinênènè ngasi hoshi, ye walengezagya ensiku zirhu kurhenga omu nda za banyâma, arhujirira nk’oku obwonjo bwâge bunali. 23 Arhuhage n’omurhima gushagalusire, arhushobôze omurhûla rnwa zino nsiku zirhu, gugandâze omu Israheli ensiku n’amango. 24 Inema lyage liyôrhe liba haguma nirhu, anarhulikûze mwa gano mango.

Omugani

25 Hali mashanja abiri ntabonakwo, erya kasharhu lirhali ishanja: 26 abantu b’entondo y’e Seyiri, Abafilistini, n’olubaga lw’abahwinja b’e Sikemi.

Enfundika-binwa

27 Nyigîrizo za burhimanya n’obumanye ezira Yezu, Mwene-Sira, Eleyazari w’e Yeruzalemu, asiribire mw’eci citabu, adubuliramo oburhimanya bw’omurhima gwâge, nka kul’enkuba enadubuka. 28 Iragi lyâge omuntu ogwerhe amango g’okucîyigîriza, anabone oburhimanya n’okubuheba e murhima. 29 Akahêka ntyo, âba ali muzibu ngasi mango, bulya akamole ka Nyamuzinda yo njira yâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 50

1 Σιμων Ονιου υἱὸς ἱερεὺς ὁ μέγας, ὃς ἐν ζωῇ αὐτοῦ ὑπέρραψεν οἶκον καὶ ἐν ἡμέραις αὐτοῦ ἐστερέωσεν ναόν· 2 καὶ ὑπ᾽ αὐτοῦ ἐθεμελιώθη ὕψος διπλῆς, ἀνάλημμα ὑψηλὸν περιβόλου ἱεροῦ· 3 ἐν ἡμέραις αὐτοῦ ἐλατομήθη ἀποδοχεῖον ὑδάτων, λάκκος ὡσεὶ θαλάσσης τὸ περίμετρον· 4 ὁ φροντίζων τοῦ λαοῦ αὐτοῦ ἀπὸ πτώσεως καὶ ἐνισχύσας πόλιν ἐν πολιορκήσει. 5 ὡς ἐδοξάσθη ἐν περιστροφῇ λαοῦ, ἐν ἐξόδῳ οἴκου καταπετάσματος· 6 ὡς ἀστὴρ ἑωθινὸς ἐν μέσῳ νεφελῶν, ὡς σελήνη πλήρης ἐν ἡμέραις, 7 ὡς ἥλιος ἐκλάμπων ἐπὶ ναὸν ὑψίστου καὶ ὡς τόξον φωτίζον ἐν νεφέλαις δόξης, 8 ὡς ἄνθος ῥόδων ἐν ἡμέραις νέων, ὡς κρίνα ἐπ᾽ ἐξόδῳ ὕδατος, ὡς βλαστὸς Λιβάνου ἐν ἡμέραις θέρους, 9 ὡς πῦρ καὶ λίβανος ἐπὶ πυρείου, ὡς σκεῦος χρυσίου ὁλοσφύρητον κεκοσμημένον παντὶ λίθῳ πολυτελεῖ, 10 ὡς ἐλαία ἀναθάλλουσα καρποὺς καὶ ὡς κυπάρισσος ὑψουμένη ἐν νεφέλαις. 11 ἐν τῷ ἀναλαμβάνειν αὐτὸν στολὴν δόξης καὶ ἐνδιδύσκεσθαι αὐτὸν συντέλειαν καυχήματος, ἐν ἀναβάσει θυσιαστηρίου ἁγίου ἐδόξασεν περιβολὴν ἁγιάσματος· 12 ἐν δὲ τῷ δέχεσθαι μέλη ἐκ χειρῶν ἱερέων, καὶ αὐτὸς ἑστὼς παρ᾽ ἐσχάρᾳ βωμοῦ, κυκλόθεν αὐτοῦ στέφανος ἀδελφῶν ὡς βλάστημα κέδρων ἐν τῷ Λιβάνῳ καὶ ἐκύκλωσαν αὐτὸν ὡς στελέχη φοινίκων, 13 καὶ πάντες οἱ υἱοὶ Ααρων ἐν δόξῃ αὐτῶν καὶ προσφορὰ κυρίου ἐν χερσὶν αὐτῶν ἔναντι πάσης ἐκκλησίας Ισραηλ, 14 καὶ συντέλειαν λειτουργῶν ἐπὶ βωμῶν κοσμῆσαι προσφορὰν ὑψίστου παντοκράτορος, 15 ἐξέτεινεν ἐπὶ σπονδείου χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἔσπεισεν ἐξ αἵματος σταφυλῆς, ἐξέχεεν εἰς θεμέλια θυσιαστηρίου ὀσμὴν εὐωδίας ὑψίστῳ παμβασιλεῖ. 16 τότε ἀνέκραγον οἱ υἱοὶ Ααρων, ἐν σάλπιγξιν ἐλαταῖς ἤχησαν, ἀκουστὴν ἐποίησαν φωνὴν μεγάλην εἰς μνημόσυνον ἔναντι ὑψίστου· 17 τότε πᾶς ὁ λαὸς κοινῇ κατέσπευσαν καὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν προσκυνῆσαι τῷ κυρίῳ αὐτῶν παντοκράτορι θεῷ ὑψίστῳ· 18 καὶ ᾔνεσαν οἱ ψαλτῳδοὶ ἐν φωναῖς αὐτῶν, ἐν πλείστῳ ἤχῳ ἐγλυκάνθη μέλος· 19 καὶ ἐδεήθη ὁ λαὸς κυρίου ὑψίστου ἐν προσευχῇ κατέναντι ἐλεήμονος, ἕως συντελεσθῇ κόσμος κυρίου καὶ τὴν λειτουργίαν αὐτοῦ ἐτελείωσαν. 20 τότε καταβὰς ἐπῆρεν χεῖρας αὐτοῦ ἐπὶ πᾶσαν ἐκκλησίαν υἱῶν Ισραηλ δοῦναι εὐλογίαν κυρίου ἐκ χειλέων αὐτοῦ καὶ ἐν ὀνόματι αὐτοῦ καυχήσασθαι· 21 καὶ ἐδευτέρωσαν ἐν προσκυνήσει ἐπιδέξασθαι τὴν εὐλογίαν παρὰ ὑψίστου.

22 Καὶ νῦν εὐλογήσατε τὸν θεὸν πάντων τὸν μεγάλα ποιοῦντα πάντῃ, τὸν ὑψοῦντα ἡμέρας ἡμῶν ἐκ μήτρας καὶ ποιοῦντα μεθ᾽ ἡμῶν κατὰ τὸ ἔλεος αὐτοῦ. 23 δῴη ἡμῖν εὐφροσύνην καρδίας καὶ γενέσθαι εἰρήνην ἐν ἡμέραις ἡμῶν ἐν Ισραηλ κατὰ τὰς ἡμέρας τοῦ αἰῶνος· 24 ἐμπιστεύσαι μεθ᾽ ἡμῶν τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ἡμῶν λυτρωσάσθω ἡμᾶς.

25 ᾿Εν δυσὶν ἔθνεσιν προσώχθισεν ἡ ψυχή μου, καὶ τὸ τρίτον οὐκ ἔστιν ἔθνος· 26 οἱ καθήμενοι ἐν ὄρει Σαμαρείας καὶ Φυλιστιιμ καὶ ὁ λαὸς ὁ μωρὸς ὁ κατοικῶν ἐν Σικιμοις.

27 Παιδείαν συνέσεως καὶ ἐπιστήμης ἐχάραξεν ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ ᾿Ιησοῦς υἱὸς Σιραχ Ελεαζαρ ὁ Ιεροσολυμίτης, ὃς ἀνώμβρησεν σοφίαν ἀπὸ καρδίας αὐτοῦ. 28 μακάριος ὃς ἐν τούτοις ἀναστραφήσεται, καὶ θεὶς αὐτὰ ἐπὶ καρδίαν αὐτοῦ σοφισθήσεται· 29 ἐὰν γὰρ αὐτὰ ποιήσῃ, πρὸς πάντα ἰσχύσει· ὅτι φῶς κυρίου τὸ ἴχνος αὐτοῦ.

Okucitakira kw’omunkwa

1 Nkola nilkuvuga omunkwa, Yagirwa Mwâmi, nakukuza, Nyamuzinda, Muciza wâni, 2 Wàndwirîre, wànfungira, wandikûza omu mino ga nyamulûmba, wa ntenza omu murhego gw’olulimi lubî, wankûla ekanwa k’abanywesi; wanyimangira embere z’abangosire, wanciza, 3 omu lukogo lwâwe lunji n’oku bukuze bw’izîno lyâwe, wandikûza omu kanwa k’abayashamire mpu bandye, wantenza omu maboko g’abanshimbire mpu banyîrhe, omu malibuko goshi nabwine, 4 wankûla eciko nnankola ndi buhuba, wankûla omu muliro muhangala! 5 wandikuza oku lulimi lw’obulyâlya, n’oku nderho z’obunywesi. 6 – kalimi ka balenzi omu bwâmi.- Nashugunuka olufù, omûka gwâni gwagalukira aha nshinda-burhambi. 7 Bangorha nieshi, nabula n’ecirhabîre; nalola eyi n’eyi nti nkaba nabona owirhu wantabâla, namubula. 8 Ka lêro ntakengera obwonjo bwâwe, Nyakasane k’emirenge, emikolo yâwe ya kurhenga ensiku n’amango, nakengera oku we ciza abakulangalira, obakûle omu maboko g’abashombanyi. 9 Omusengero gwâni gwayînamukira emund’oli, nashenga nti ondikûze omu lufù. 10 Nashenga Nyakasane, ishe wa Nnahamwirhu, nti: «Orhantibe omu nsiku z’amalibuko, omu nsiku z’abacîbonyi n’abalenzi. Nâkuza izîno lyâwe ngasi mango, nâcîtakiriralyo, mvuge omunkwa». 11 Omusengcro gwâni gwàyankirirwa, wantenza ekuzimu, wandikûza oku mango g’obubî. 12 Co cirhumire nacîtakira, nkuvuge omunkwa, nkuze izîno lya Nyakasane.

Olulanga lw’oburhimanya

13 Omu busole bwâni, erhi nàbaga nabalama, nantangishenga, nsengere n’obwâlagale oburhimanya. 14 Nabusengerera aha luso lw’ecirhînyiro: na kuhika olusiku lwâni luzinda erhi bwo nankulikire. 15 Amango bwàli buyâsize, nka muzabibu guyanyire, omurhima gwâni gwabusîma. Amagulu gâni gaja omu njira ekubûsire, kurhenga ebusole bwâni erhi burhimanya nnongereza. 16 Naburhega okurhwiri, nanabuhabwa, nahika oku nyigîrizo nyinji. 17 Nàgenda bwinja bwo burhumire, nàkuza owampaga oburhimanya. 18 Bulya narhozire omuhigo gw’okubukulikira, nalongereza n’obushiru enjira y’aminja, nta mango nâbulabule. 19 Iroho lyani lyabulwira, nacîseza okushimba irhegeko, nayinamulira amaboko enyanya, nahuna obwonjo oku buhwinja bwâni. 20 Omurhima gwâni gwàyerekera emunda buli, nàbushimana n’omurhima gucire; bw’obûla nkulikire kurhenga emurhondêro, co carhuma ntasigala omu marhabi, 21 Nayekemba enda erhi bwo burhuma, nàbushimâna, nàrhimana ebinja. 22 Nyamuzinda ampire, ampa engalo y’olulimi lw’okumukuza, 23 Muyishe emunda ndi, mwe bahwinja, muje omu masomo gâni. 24 Cirhumire mucijira bakenyi, n’obwo enyôrha y’oburhimanya emugwerhe? 25 Nabumbwîre akanwa nti nderhe: gulagi, burhafa nsaranga^p, 26 mugombe ecikanyi, muyigîrizibwe, enyigîrizo hofi hofi ninyu ziri. 27 Ninyu mwene mucîbonere: mubwine okuntarhamaga bwenêne, nabulibona obuluhûkiro bw’enkwîra. 28 Muhâne birugu binji oku nyigîrizo, zammuhisa oku mwandu gw’amasholo. 29 Omurhima gwinyu, gurhimukwe n’olukogo lwa Nyakasane, murhabâga nshonyi z’okumukuza. 30 Mujire omukolo gwinyu oku amango garhacihika, olusiku hano luyisha, ammuhà. oluhembo lwinyu. Nyakasane akuzibwe emyâka yoshi, n’izîno lyâge liyimbwe kurhenga oku iburha kuja oku lindi iburha.

Omunwe muzinda: Burhimanya bwa Yezu! Mwene -Sira.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 51

1 ᾿Εξομολογήσομαί σοι, κύριε βασιλεῦ, καὶ αἰνέσω σε θεὸν τὸν σωτῆρά μου, ἐξομολογοῦμαι τῷ ὀνόματί σου, 2 ὅτι σκεπαστὴς καὶ βοηθὸς ἐγένου μοι καὶ ἐλυτρώσω τὸ σῶμά μου ἐξ ἀπωλείας καὶ ἐκ παγίδος διαβολῆς γλώσσης, ἀπὸ χειλέων ἐργαζομένων ψεῦδος καὶ ἔναντι τῶν παρεστηκότων ἐγένου βοηθὸς καὶ ἐλυτρώσω με 3 κατὰ τὸ πλῆθος ἐλέους καὶ ὀνόματός σου ἐκ βρυγμῶν ἕτοιμον εἰς βρῶμα, ἐκ χειρὸς ζητούντων τὴν ψυχήν μου, ἐκ πλειόνων θλίψεων, ὧν ἔσχον, 4 ἀπὸ πνιγμοῦ πυρᾶς κυκλόθεν καὶ ἐκ μέσου πυρός, οὗ οὐκ ἐξέκαυσα, 5 ἐκ βάθους κοιλίας ᾅδου καὶ ἀπὸ γλώσσης ἀκαθάρτου καὶ λόγου ψευδοῦς. 6 βασιλεῖ διαβολὴ γλώσσης ἀδίκου. ἤγγισεν ἕως θανάτου ἡ ψυχή μου, καὶ ἡ ζωή μου ἦν σύνεγγυς ᾅδου κάτω. 7 περιέσχον με πάντοθεν, καὶ οὐκ ἦν ὁ βοηθῶν· ἐνέβλεπον εἰς ἀντίλημψιν ἀνθρώπων, καὶ οὐκ ἦν. 8 καὶ ἐμνήσθην τοῦ ἐλέους σου, κύριε, καὶ τῆς ἐργασίας σου τῆς ἀπ᾽ αἰῶνος, ὅτι ἐξαιρῇ τοὺς ὑπομένοντάς σε καὶ σῴζεις αὐτοὺς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν. 9 καὶ ἀνύψωσα ἀπὸ γῆς ἱκετείαν μου καὶ ὑπὲρ θανάτου ῥύσεως ἐδεήθην· 10 ἐπεκαλεσάμην κύριον πατέρα κυρίου μου μή με ἐγκαταλιπεῖν ἐν ἡμέραις θλίψεως, ἐν καιρῷ ὑπερηφανιῶν ἀβοηθησίας· αἰνέσω τὸ ὄνομά σου ἐνδελεχῶς καὶ ὑμνήσω ἐν ἐξομολογήσει. 11 καὶ εἰσηκούσθη ἡ δέησίς μου· ἔσωσας γάρ με ἐξ ἀπωλείας καὶ ἐξείλου με ἐκ καιροῦ πονηροῦ. 12 διὰ τοῦτο ἐξομολογήσομαί σοι καὶ αἰνέσω σε καὶ εὐλογήσω τῷ ὀνόματι κυρίου. 13 ῎Ετι ὢν νεώτερος πρὶν ἢ πλανηθῆναί με ἐζήτησα σοφίαν προφανῶς ἐν προσευχῇ μου. 14 ἔναντι ναοῦ ἠξίουν περὶ αὐτῆς καὶ ἕως ἐσχάτων ἐκζητήσω αὐτήν. 15 ἐξ ἄνθους ὡς περκαζούσης σταφυλῆς εὐφράνθη ἡ καρδία μου ἐν αὐτῇ. ἐπέβη ὁ πούς μου ἐν εὐθύτητι, ἐκ νεότητός μου ἴχνευον αὐτήν. 16 ἔκλινα ὀλίγον τὸ οὖς μου καὶ ἐδεξάμην καὶ πολλὴν εὗρον ἐμαυτῷ παιδείαν. 17 προκοπὴ ἐγένετό μοι ἐν αὐτῇ· τῷ διδόντι μοι σοφίαν δώσω δόξαν. 18 διενοήθην γὰρ τοῦ ποιῆσαι αὐτὴν καὶ ἐζήλωσα τὸ ἀγαθὸν καὶ οὐ μὴ αἰσχυνθῶ. 19 διαμεμάχισται ἡ ψυχή μου ἐν αὐτῇ καὶ ἐν ποιήσει νόμου διηκριβασάμην. τὰς χεῖράς μου ἐξεπέτασα πρὸς ὕψος καὶ τὰ ἀγνοήματα αὐτῆς ἐπένθησα. 20 τὴν ψυχήν μου κατεύθυνα εἰς αὐτὴν καὶ ἐν καθαρισμῷ εὗρον αὐτήν. καρδίαν ἐκτησάμην μετ᾽ αὐτῆς ἀπ᾽ ἀρχῆς· διὰ τοῦτο οὐ μὴ ἐγκαταλειφθῶ. 21 καὶ ἡ κοιλία μου ἐταράχθη τοῦ ἐκζητῆσαι αὐτήν· διὰ τοῦτο ἐκτησάμην ἀγαθὸν κτῆμα. 22 ἔδωκεν κύριος γλῶσσάν μοι μισθόν μου, καὶ ἐν αὐτῇ αἰνέσω αὐτόν. 23 ἐγγίσατε πρός με, ἀπαίδευτοι, καὶ αὐλίσθητε ἐν οἴκῳ παιδείας. 24 τί ὅτι ὑστερεῖσθαι λέγετε ἐν τούτοις καὶ αἱ ψυχαὶ ὑμῶν διψῶσι σφόδρα; 25 ἤνοιξα τὸ στόμα μου καὶ ἐλάλησα Κτήσασθε ἑαυτοῖς ἄνευ ἀργυρίου. 26 τὸν τράχηλον ὑμῶν ὑπόθετε ὑπὸ ζυγόν, καὶ ἐπιδεξάσθω ἡ ψυχὴ ὑμῶν παιδείαν. ἐγγύς ἐστιν εὑρεῖν αὐτήν. 27 ἴδετε ἐν ὀφθαλμοῖς ὑμῶν ὅτι ὀλίγον ἐκοπίασα καὶ εὗρον ἐμαυτῷ πολλὴν ἀνάπαυσιν. 28 μετάσχετε παιδείας ἐν πολλῷ ἀριθμῷ ἀργυρίου καὶ πολὺν χρυσὸν κτήσασθε ἐν αὐτῇ. 29 εὐφρανθείη ἡ ψυχὴ ὑμῶν ἐν τῷ ἐλέει αὐτοῦ, καὶ μὴ αἰσχυνθείητε ἐν αἰνέσει αὐτοῦ. 30 ἐργάζεσθε τὸ ἔργον ὑμῶν πρὸ καιροῦ, καὶ δώσει τὸν μισθὸν ὑμῶν ἐν καιρῷ αὐτοῦ.

^d41.2 Emwa kàlibwîre: amalibuko ganarhuma omuntu acîfinja ôwafire.

^e41.20 Engofola oku mêza: kuli kubula bukenge okuhira engofola oku mêza amango walya, kwo kuguma n’okuhira okuboko ah’irhama..

^f42.1 Enshonyi zirhakwânîni: hali enshonyi z’obukenge, zo nyinja; hali n’enshonyi z’obuhwinja n’ohwôba, zo mbî, zinayise nnazo.

^g42.14 Ihanja: Lola Muh 7, 26-28.

^h42.15 Luderho lwâge: Iola Murh 1, 3; Yn 1,1.

ⁱ42.20 Nta kamuhuzire: Nyamuzinda ntaco ahabire, ayîshi byoshi.

^j44.1 Abakulùkulu birhu: balarha, bashakulûza.

^k44.17 Kasigwa: mwana ishe afire amusiga omu izîmi erhi amusiga aciburhwa ntya: Nûhu n’omulala gwâge ali «kasigwa»; kwo kuderha owasigire yene abandi boshi bàmafà., Iola Iz 4,3.

^l45.3 Birhanâzo embere z’abâmi, Iola Lub 8,8; 9,33… oku irenge lyâge: Iola Lub 19.1; 33.20..

^m45.7 Mwambalo gw’irenge: Lola Lub 28.

ⁿ45.9 Lwâkâmukngêrerakwo: kukengera oku lebe ayôrhaga, oku ayambalaga.

^o45.10 Urimu na Tumimu: Iola Lub 28,6 ; 1 Sam 14.

^p45.15 Omwîshogwa: Iola Lev 8,1-13; Obukù: kantu kabaya bwinja, marashi.

^q45.16 Kuzimiza, kufungira, kubwira olubaga mpu luciyunjuze, Iola Lev 16,1.

^r45.18 Ihinzi: ihano abantu bayumvinyemwo mpu bajire kulebe, kwinja erhi kubi.

^s45.19 Ngulumira: lola Mib 16,1; 17,15.

^t45.20 Mirhangisârûlwa: busârûlle burhanzi, emyâka erhangiyêra, Iola Mib 18, 12-13.

^u45.21 Obûko bwâge: Iola Lub 29,28.

^v45.23 Lwamàgoma: Iola Mib 25,7.

^w46.1 Matabâro: matumu, birha, kulwa. lzîno limukwânine: Yozwe erhi Yezu; kwo kuderha: Nyamuzinda kuciza aciza: ye Muciza, Côkola.

^x46.4 Liyimange: Iola Yoz 10,13.

^y46.7 Okucîduduma kubi: Iola Mib 14,6-10.

^z46.13 Samweli: Iola 1 Sam 10,1…… 16.13.

^a47.5 Israheli: Iola 1 Sam 17.

^b47.6 Bihumbi ikumi, lola 1 Sam 18,7.

^c47.8 Binwa by’irenge: Nnanga za Daudi, Iola 2 Sam 23,1.

^d47.10 Cirhînyiro: hantu harhînywa, ha lukengwa, aha luhêrero.

^e47.11 Ebyâha byâge: Iola 2 Sam 12,13,24, ensiku n’amango, amujirira endagâno y’obwâmi, amuhà entebe y’irenge omu Israheli.

^f47.18 47. 18: Nka mabuye: obugale bwa Salomoni bwàli bunji bwenêne: Iola 1 Sam 10,11…. ; Mt 6,29. 47, 19: Mujà w’amagene gâwe: Iola 1 Barn 11,1-13.

^g48.9 By’omuliro: Iola 2 Barn 2,1-11.

^h48.10 Oku mwana: lola Mal 3,24.

ⁱ48.13 Ali n’ekuzimu: Iola 2 Barn 13, 20-21.

^j48.19 Aha lubako: okuja aha lubako kuli kuhurha.

^k48.23 Akalamo ka Mwami kayushûka: Iola 2 Barn 20, 4-11; Iz 38,4-8.

^l49.7 Anarhwera: Iola Yer 1,10.

^m49.8 Bakerubi: Iola Eze 1-3; 9-10.

ⁿ49.11 Kulyo: okuboko kulyo haba hantu ha bukenge, muntu mukengwa bahira ekulyo.

^o50.6 50, 6: Cirhêbo ca mwêzi: gala mango omwêzi gukola mukulu, gukola guyunjwire, muburunguse, nka cirhêho c’aha ngombe.

^p51.25 Burhafà nsaranga: Iola Iz 55,1; Mig 4,5-7.

Bibliya omu mashi n’ecigereki lulya lulimi lwa kabiri omu Bibliya lwanali oku musalaba aha nyanya z’irhwe lya Yezu lulimi lw’Endagano Mpyahya. Livre de la Sagesse Mashi -Grec

Laisser une réponse

WIS – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

obushinganyanya-kandi-omu-mashi-necigereki-lulimi-lwa-kabiri-omu-bibliya-enyuma-zecihebraniya Télécharger

OBUSHINGANYANYA

Enshokolezi

Eci citabu cayandikagwa omu lulimi lw’e cigereki myaka hofi 100 embere ly’okuburhwa kwa Yezu Kristu. Cayandikagwa na Muyahudi muguma w’omu cishagala c’e Aleksandriya omu cihugo c’e Misiri. Izino lyage lirhaba limanyirwi. Aciyandikaga oku bwimangizi bwa Nyamuzinda yene, nk’oku byali omu mikolo yage ya kurhenga mîra bwenêne; obwo burhimanya bwo burhegeka igulu lyoshi; ci bwenêne bwo burhabâla omuntu omu mikolo yage. Obwo bushinganyanya bwo bwalangaga olubaga lw’Israheli nalwo erhi Abayahudi barhacibâ basungunu, erhi babêra e Misiri n’erhi bagera omw’irungu, n’omu kalamo kabo koshi. Owayandikaga eci citabu ayerekana oku buli buhwinja bunene okuharamya enshushano.

Ecitabu c’Obushinganyanya ciyerekire Abayahudi balama e Misiri, Owaciyandikaga alonzagya okuhà abacisoma amîru gw’okuba n’oburhimanya bw’okuli; n’okurhûliriza ngasi bali balibuzibwa. Abayîgîriza oku obuyêmêre bw’okuli n’obworhere bwinja bulerha oluhembo lw’ensiku zoshi.

Omu mango ga mîra, eci citabu caderhagwa « Burhimanya bwa Salomoni» bulya ebinwa byaco bishushana n’ebya Salomoni yene. Salomoni ali mwîgîriza mukulu w’oburhimanya.

Owaciyandikaga alonzagya okuyâsa Abayahudi mpu lyo barhag’ibâ baja b’amasîma g’ebirugu by’en’igulu. Abayîgîriza obushinganyanya bw’okuli Nyamuzinda amanyisagya olubaga lwage erhi bwonjo bwâge yene burhuma.

Ntyo eci citabu c’obushinganyanya cikûla ngasi nyankola-maligo omu bubi, cimumolekera n’okulangaliza abali balibuzibwa kurhenga myaka minji: «Ebyayandikagwa mîra byoshi, rhwe byayandikiragwa, mpu bibê nyîgîrizo zirhu, lyo rhuba n’obulangalire» (Rm 15, 4), kwo Paolo arhukengezize. Yumvagi isala liri muli eci citabu:

EBIRIMWO

1. Obushinganyanya n’omuhigo gw’omuntu: cigabi 1-5, 23

2. Obworhere bw’obushinganyanya: c. 6, l-9, 18

3. Omukolo gw’obushinganyanya omu kalamo k’olubaga lwishogwa: c. 10, 1-19, 22

I. Obushinganyanya n’obworhere bw’omuntu

Okulongereza Nyamuzinda n’okuyâka ecâha. Okulwira ohushinganyanya

1 Muzigire obushinganyanya^a, mwe murhegeka igulu omu bya Nyakasane, mukaz’igerêreza enkengêro zishinganine mukaz’imulonza n’omurhima gushongwire. 2 Bulyala abarhamurhega, anabaleke bamuhikeko, n’abacimwikubagira, anaciyerekebo. 3 Enkengero z’ebinzongo-nzongo zinahambule omuntu kuli Nyamuzinda; n’Ogala-byoshi bakamurhega anabonese abasirhe nshonyi. 4 Nanga, Obushinganyanya burhaja omu murhima mubi, burhaja n’omu mubiri gushangira ecâha. 5 Na Mûka Mwimâna orhulera, anakaz’iyâka enderha-kubirhi, arhalirâna abagerêreza buzira bukengêre arhanakwirirwa obubi buyishe. 6 Obushinganyanya guba mûka gusîma abantu, ci kwone burhakabula bwahana enderha-maligo oku binwa byâyo; bulyala Nyamuzinda anakaz’ibona ensiko^b zâyo. Ye ciri-ebulabi c’okunali c’omurhima gwâyo n’ebinwa byâyo anabiyumve. 7 Ncci, Omûka gwa Nyakasane guyunjwire igulu, na bulya gwo gugwâsa^c byoshi haguma, guyishi ngasi kanwa kaderhwa.

Akasheba ka Nyamuzinda

8 Ntaye ôderha akanwa kagalugalu wakafume, akasheba ka Nyamuzinda karhankamusiga. 9 Emirali y’enkola-maligo bayidôkereza bayimanye, izu ly’ebinwa byâge lyahikako Nyakasane lyo obulala bwâge buhanwa.

10 Okurhwiri kuli-luhali byoshi kuyumvirhiza ciru n’izu ly’owaciduduma erhi kunaliyumvirhe, 11 Mumanyage okuciduduma kwa busha busha, Mulange akanwa kinyu oku iderha libi; akanwa kafuma omuntu karhagenda cîru, akanwa kanywesi lufu kalerhera omuntu,

Olufù

12 Murhacîhamagaliraga olufù n’amahabwe g’obuzîne bwinyu, murhacîhamagaliraga okuhera n’emikolo y’amaboko ginyu. 13 Nyamuzinda arhalemaga olufù^d, arhakwirirwa okuhera kwa abazine. 14 Alemire byoshi mpu byoshi bihabe^e, ebiremwa by’eno igulu biba bya kuciza, birhabamo bwôge bwa kuyirha ciru ehitya, n’okuzimu arhali kwo kurhegeka igulu; 15 bulyala obushinganyanya bujira akalamo karhahwa^f.

Enkola-maligo

16 Enkola-maligo^g zohe zinabe zamakema olufù zishub’inaluhamagala, mpu zamabona aha omwîra ali, zimurhamirage obwo, zimunywâne, bulya ziyumvirhe zisîmire okuba mwanya gwâge.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 1

1 ᾿Αγαπήσατε δικαιοσύνην, οἱ κρίνοντες τὴν γῆν, φρονήσατε περὶ τοῦ κυρίου ἐν ἀγαθότητι καὶ ἐν ἁπλότητι καρδίας ζητήσατε αὐτόν. 2 ὅτι εὑρίσκεται τοῖς μὴ πειράζουσιν αὐτόν, ἐμφανίζεται δὲ τοῖς μὴ ἀπιστοῦσιν αὐτῷ. 3 σκολιοὶ γὰρ λογισμοὶ χωρίζουσιν ἀπὸ θεοῦ, δοκιμαζομένη τε ἡ δύναμις ἐλέγχει τοὺς ἄφρονας. 4 ὅτι εἰς κακότεχνον ψυχὴν οὐκ εἰσελεύσεται σοφία οὐδὲ κατοικήσει ἐν σώματι κατάχρεῳ ἁμαρτίας. 5 ἅγιον γὰρ πνεῦμα παιδείας φεύξεται δόλον καὶ ἀπαναστήσεται ἀπὸ λογισμῶν ἀσυνέτων καὶ ἐλεγχθήσεται ἐπελθούσης ἀδικίας. 6 φιλάνθρωπον γὰρ πνεῦμα σοφία καὶ οὐκ ἀθῳώσει βλάσφημον ἀπὸ χειλέων αὐτοῦ· ὅτι τῶν νεφρῶν αὐτοῦ μάρτυς ὁ θεὸς καὶ τῆς καρδίας αὐτοῦ ἐπίσκοπος ἀληθὴς καὶ τῆς γλώσσης ἀκουστής. 7 ὅτι πνεῦμα κυρίου πεπλήρωκεν τὴν οἰκουμένην, καὶ τὸ συνέχον τὰ πάντα γνῶσιν ἔχει φωνῆς.

8 διὰ τοῦτο φθεγγόμενος ἄδικα οὐδεὶς μὴ λάθῃ, οὐδὲ μὴ παροδεύσῃ αὐτὸν ἐλέγχουσα ἡ δίκη. 9 ἐν γὰρ διαβουλίοις ἀσεβοῦς ἐξέτασις ἔσται, λόγων δὲ αὐτοῦ ἀκοὴ πρὸς κύριον ἥξει εἰς ἔλεγχον ἀνομημάτων αὐτοῦ· 10 ὅτι οὖς ζηλώσεως ἀκροᾶται τὰ πάντα, καὶ θροῦς γογγυσμῶν οὐκ ἀποκρύπτεται. 11 Φυλάξασθε τοίνυν γογγυσμὸν ἀνωφελῆ καὶ ἀπὸ καταλαλιᾶς φείσασθε γλώσσης· ὅτι φθέγμα λαθραῖον κενὸν οὐ πορεύσεται, στόμα δὲ καταψευδόμενον ἀναιρεῖ ψυχήν.

12 μὴ ζηλοῦτε θάνατον ἐν πλάνῃ ζωῆς ὑμῶν μηδὲ ἐπισπᾶσθε ὄλεθρον ἐν ἔργοις χειρῶν ὑμῶν· 13 ὅτι ὁ θεὸς θάνατον οὐκ ἐποίησεν οὐδὲ τέρπεται ἐπ᾽ ἀπωλείᾳ ζώντων. 14 ἔκτισεν γὰρ εἰς τὸ εἶναι τὰ πάντα, καὶ σωτήριοι αἱ γενέσεις τοῦ κόσμου, καὶ οὐκ ἔστιν ἐν αὐταῖς φάρμακον ὀλέθρου οὔτε ᾅδου βασίλειον ἐπὶ γῆς.

15 δικαιοσύνη γὰρ ἀθάνατός ἐστιν. 16 ᾿Ασεβεῖς δὲ ταῖς χερσὶν καὶ τοῖς λόγοις προσεκαλέσαντο αὐτόν, φίλον ἡγησάμενοι αὐτὸν ἐτάκησαν καὶ συνθήκην ἔθεντο πρὸς αὐτόν, ὅτι ἄξιοί εἰσιν τῆς ἐκείνου μερίδος εἶναι.

1 Nka bakola baciderheza omu buhwinja bwâbo, banayishe erhi: «Akalamo kirhu kali kofi kanayunjwire rnirenge, nta bufumu amango olufù lwamahambira omuntu, nta mulenga wakalikûza ornuntu omu nfune za nnakuzimu. 2 «Kahanga rhwaburhirwe, rhwazinda erhi rhuli nka abarhahali. Omûka rhuyisa gunali mugi kwone, n’enkengêro zirhu, enali nkunyakunye ecîbalalira erhi omurhima gurhinda; 3 eyo nkunyakunye ekazima, n’omubiri gwirhu gunashube luvu, n’omûka gunahirigirhe nka hiboho hyangu. 4 Oku ensiku zagera erhi n’izîno lirhu lyânayibagirwa, ntaye wacikengêre emirirno yirhu, obuzîne bwirhu kwo bwagera nka nshando za citu, bunyamûke nka lwikungu lwo luhivwa n’emisholo y’izûba, lwo lunyamûka erhi luyumva ehidurhu hy’izûba. 5 Neci, ensiku zirhu ziri kugera kwa cizunguzungu, olufù lurhashubira enyuma, ifundo lyàmafundikwa: ntaye ogaluka. 6 «Erhi hiri eyo! Rhulye ebinja-binja, rhukolêse ebiremwa n’obushiru nka bana ba misole. 7 Rhunywe amamvu rhulaluke rhunacîshîge amalashi, rhurhalindaga obwaso bw’empondo bwahungumuka. 8 Rhujire ebimane bya amauwa ga roza rhuhire oku irhwe, rhujire duba rhurhacihungumuka^h. 9 Harhajiraga owa muli rhwe warhala, ngasi hantu rhulekeho ecêrekane c’obusîme bwirhu: gwo mwanya gwirhu co na cigabi cirhu.

Erhi rhuhimbe amalala

10 Omushinganyanyaⁱ, orhagwerhi hyage rhumulibuze, ciru n’omukana, emvi z’omushosi okola mulamu rhurhazikengaga. 11 Emisi yirhu libe Iyo likola irhegeko ly’obushinganyanya, bulyala ôrhajira misi ye na busha. 12 Rhushimbûlule omushinganyanya bulyala ye rhusisire, ashimbulwire olugendo lwirhu. bulya adwirhe arhutumuza okuvuna amarhegeko, anadwirhe arhushobeka obulenzi oku balezi bàrhuleraga. 13 Adwirhe acikunga mpu yeyishi Nyamuzinda, anadwirhe aciderha mugala wa Nyakasane. 14 Okubaho kwâge kuli kutumula kw’enkengêro zirhu, rhukamulolakwo kwone, rhunayumve rhutumwire. 15 Oku ayôrha arhali kwo abandi bayôrha, obworhere hwage buha bwâgo bwâgo. 16 Omu masu gage rhuli bikabulirwa^j; kuyaka arhuyaka nka kula bayaka ishembo. Anaje ahamagaza mpu olufù lw’abashinganyanya luba lw’iragi; n’okucikunga mpu yehe Nyamuzinda y’ishe. 17 Muleke rhulolc erhi cbinwa byage biri by’okuli, rhusingirize obuzinda bwâge oku bwaba. 18 Akaba omushinganyanya ali mwene Nyamuzinda, Nyamuzinda amuyimangira, amurhenza omu nfune z’abashombanyi bage. 19 Rhurhang’imugera, rhumujacire, rhumulibuze rhuyish’imanya ntyo erhi anali mutudu, rhwâmanya erhi ayish’ihira omurhima omu nda. 20 Rhumutwire olufù lubi, bulya acîkubagire mpu bamurhabala^k».

Okuhaba kw’enkola-maligo

21 Kwo ziderha ntyola enkola-maligo, ci kwone kuli kuhaba; obubi bwabo bunakaz’ibahilsa. 22 Barhishi amahwe ga Nyamuzin<la, barhalinga okuhemberwa obushinganyanya, barhanalonza ciru okuyêmêra oku hali oluhembo lw’amaroho gacire. 23 Ncci, Nyamuzinda alemire omuntu okurhafa, amujira nshusho y’obworherc bwâge. 24 Bwagalwa bwa shetani^l bwarhumire olufù lilja omu igulu abamushiga nabo bone bacibonerakwo.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 2

1 εἶπον γὰρ ἐν ἑαυτοῖς λογισάμενοι οὐκ ὀρθῶς ᾿Ολίγος ἐστὶν καὶ λυπηρὸς ὁ βίος ἡμῶν, καὶ οὐκ ἔστιν ἴασις ἐν τελευτῇ ἀνθρώπου, καὶ οὐκ ἐγνώσθη ὁ ἀναλύσας ἐξ ᾅδου. 2 ὅτι αὐτοσχεδίως ἐγενήθημεν καὶ μετὰ τοῦτο ἐσόμεθα ὡς οὐχ ὑπάρξαντες· ὅτι καπνὸς ἡ πνοὴ ἐν ῥισὶν ἡμῶν, καὶ ὁ λόγος σπινθὴρ ἐν κινήσει καρδίας ἡμῶν, 3 οὗ σβεσθέντος τέφρα ἀποβήσεται τὸ σῶμα καὶ τὸ πνεῦμα διαχυθήσεται ὡς χαῦνος ἀήρ. 4 καὶ τὸ ὄνομα ἡμῶν ἐπιλησθήσεται ἐν χρόνῳ, καὶ οὐθεὶς μνημονεύσει τῶν ἔργων ἡμῶν· καὶ παρελεύσεται ὁ βίος ἡμῶν ὡς ἴχνη νεφέλης καὶ ὡς ὁμίχλη διασκεδασθήσεται διωχθεῖσα ὑπὸ ἀκτίνων ἡλίου καὶ ὑπὸ θερμότητος αὐτοῦ βαρυνθεῖσα. 5 σκιᾶς γὰρ πάροδος ὁ καιρὸς ἡμῶν, καὶ οὐκ ἔστιν ἀναποδισμὸς τῆς τελευτῆς ἡμῶν, ὅτι κατεσφραγίσθη καὶ οὐδεὶς ἀναστρέφει. 6 δεῦτε οὖν καὶ ἀπολαύσωμεν τῶν ὄντων ἀγαθῶν καὶ χρησώμεθα τῇ κτίσει ὡς ἐν νεότητι σπουδαίως· 7 οἴνου πολυτελοῦς καὶ μύρων πλησθῶμεν, καὶ μὴ παροδευσάτω ἡμᾶς ἄνθος ἔαρος· 8 στεψώμεθα ῥόδων κάλυξιν πρὶν ἢ μαρανθῆναι· 9 μηδεὶς ἡμῶν ἄμοιρος ἔστω τῆς ἡμετέρας ἀγερωχίας, πανταχῇ καταλίπωμεν σύμβολα τῆς εὐφροσύνης, ὅτι αὕτη ἡ μερὶς ἡμῶν καὶ ὁ κλῆρος οὗτος.

10 καταδυναστεύσωμεν πένητα δίκαιον, μὴ φεισώμεθα χήρας μηδὲ πρεσβύτου ἐντραπῶμεν πολιὰς πολυχρονίους· 11 ἔστω δὲ ἡμῶν ἡ ἰσχὺς νόμος τῆς δικαιοσύνης, τὸ γὰρ ἀσθενὲς ἄχρηστον ἐλέγχεται. 12 ἐνεδρεύσωμεν τὸν δίκαιον, ὅτι δύσχρηστος ἡμῖν ἐστιν καὶ ἐναντιοῦται τοῖς ἔργοις ἡμῶν καὶ ὀνειδίζει ἡμῖν ἁμαρτήματα νόμου καὶ ἐπιφημίζει ἡμῖν ἁμαρτήματα παιδείας ἡμῶν· 13 ἐπαγγέλλεται γνῶσιν ἔχειν θεοῦ καὶ παῖδα κυρίου ἑαυτὸν ὀνομάζει· 14 ἐγένετο ἡμῖν εἰς ἔλεγχον ἐννοιῶν ἡμῶν, βαρύς ἐστιν ἡμῖν καὶ βλεπόμενος, 15 ὅτι ἀνόμοιος τοῖς ἄλλοις ὁ βίος αὐτοῦ, καὶ ἐξηλλαγμέναι αἱ τρίβοι αὐτοῦ· 16 εἰς κίβδηλον ἐλογίσθημεν αὐτῷ, καὶ ἀπέχεται τῶν ὁδῶν ἡμῶν ὡς ἀπὸ ἀκαθαρσιῶν· μακαρίζει ἔσχατα δικαίων καὶ ἀλαζονεύεται πατέρα θεόν. 17 ἴδωμεν εἰ οἱ λόγοι αὐτοῦ ἀληθεῖς, καὶ πειράσωμεν τὰ ἐν ἐκβάσει αὐτοῦ· 18 εἰ γάρ ἐστιν ὁ δίκαιος υἱὸς θεοῦ, ἀντιλήμψεται αὐτοῦ καὶ ῥύσεται αὐτὸν ἐκ χειρὸς ἀνθεστηκότων. 19 ὕβρει καὶ βασάνῳ ἐτάσωμεν αὐτόν, ἵνα γνῶμεν τὴν ἐπιείκειαν αὐτοῦ καὶ δοκιμάσωμεν τὴν ἀνεξικακίαν αὐτοῦ· 20 θανάτῳ ἀσχήμονι καταδικάσωμεν αὐτόν, ἔσται γὰρ αὐτοῦ ἐπισκοπὴ ἐκ λόγων αὐτοῦ.

21 Ταῦτα ἐλογίσαντο, καὶ ἐπλανήθησαν· ἀπετύφλωσεν γὰρ αὐτοὺς ἡ κακία αὐτῶν, 22 καὶ οὐκ ἔγνωσαν μυστήρια θεοῦ οὐδὲ μισθὸν ἤλπισαν ὁσιότητος οὐδὲ ἔκριναν γέρας ψυχῶν ἀμώμων. 23 ὅτι ὁ θεὸς ἔκτισεν τὸν ἄνθρωπον ἐπ᾽ ἀφθαρσίᾳ καὶ εἰκόνα τῆς ἰδίας ἀϊδιότητος ἐποίησεν αὐτόν· 24 φθόνῳ δὲ διαβόλου θάνατος εἰσῆλθεν εἰς τὸν κόσμον, πειράζουσιν δὲ αὐτὸν οἱ τῆς ἐκείνου μερίδος ὄντες.

Abashinganyanya n’enkola-maligo

1 Amaroho g’abashinganyanya gôhe, omu nfune za Nyamuzinda gaba, na nta malibuko gabahikakwo. 2 Omu masu g’abahwinja, ko bali nka abafire; okurhenga kwabo hano igulu kwaba nka kuhanyagala, 3 n’okurhusiga kwabo kwaba nka kuhera, ci kwone bôhe omu murhûla^m bacîbêrîre. 4 Akabaga omu masu g’abantu buhane bahâbirwe, bàli bayunjwire bulangalire bwa kurhafa; 5 oku malibuko masungunu, bâyish’ihâbwa binja binji; kurhangula Nyamuzinda abarhangulaga, anabugâna bamukwanine. 6 Abarhangula nka masholo omu cibeye, abayankirira nka nterekêro. 7 Olusiku ayish’ibarhandûla kulangashana balangashana, bakanye nka nkunya-kunye ya bukere bw’oku nyurnpa. 8 Bârhegeka amashanja banalye ebihugo, naye Nyakasane abarhegeka ensiku n’arnango. 9 Abacikuhagîreye bâyumva bwinja, n’abàli bemêzi babêra aha burhambi bwâge omu buzigire, bulyala abishogwaⁿ bâge bo babona oburhonyi n’olukogo.

Enkola-maligo

10 Ahalenzi, kulya kuba bàlêkerire omushinganyanya banacirhenza kuli Nyakasane, bahâbwa obuhane bw’ekengêro zabo. 11 Neci bali bahanya^o abantu bagayaguza oburhirnanya bakagayaguza n’ihano, busha balangalire, busha badwirhe barhamira, na nta bunguke bw’emikolo yabo; 12 bakâbo basirhe, abana bâbo bigarnba, iburha lyâbo liri lihehêrere.

Aha omuntu akaburha kubi akagumba

13 Iragi lyage omukazi orhaburha^p ci arhalikwo ishembo, olya nn’encingo erhahêkwako isharha; olusiku Iw’okurhandûlwa kw’amaroho, Iyo babona oku muzire. 14 Naye ali w’iragi omulume bashahwire ci kwone wa kuboko kurhakola maligo, arhanagerêreza nkengêro ngalu-galu kuli Nyakasane: ashobôla engalo y’okunali oku budahemuka bwâge, mwanya mununu ashobôla omu ngombe ya Nyakasane. 15 Bulyala obunguke bw’emikolo minja buyunjwire irenge, gurhahirigirha omuzi gw’oburhimanya. 16 Ci kwone abana b’oku lugurhu barhakatwa, iburha ly’omu bugonyi kuherêrekera lyaherêrekere. 17 Ciru bakalama kurhi barhashibirirwe, bazinda erhi bashosihala buzira irenge; 18 na bakafa duba barhabone calangaliza, barhabone carhuliriza olusiku lw’olubanja; 19 neci, kuminya ziminya ensiku z’enyumpa mbi.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 3

1 Δικαίων δὲ ψυχαὶ ἐν χειρὶ θεοῦ, καὶ οὐ μὴ ἅψηται αὐτῶν βάσανος. 2 ἔδοξαν ἐν ὀφθαλμοῖς ἀφρόνων τεθνάναι, καὶ ἐλογίσθη κάκωσις ἡ ἔξοδος αὐτῶν 3 καὶ ἡ ἀφ᾽ ἡμῶν πορεία σύντριμμα, οἱ δέ εἰσιν ἐν εἰρήνῃ. 4 καὶ γὰρ ἐν ὄψει ἀνθρώπων ἐὰν κολασθῶσιν, ἡ ἐλπὶς αὐτῶν ἀθανασίας πλήρης· 5 καὶ ὀλίγα παιδευθέντες μεγάλα εὐεργετηθήσονται, ὅτι ὁ θεὸς ἐπείρασεν αὐτοὺς καὶ εὗρεν αὐτοὺς ἀξίους ἑαυτοῦ· 6 ὡς χρυσὸν ἐν χωνευτηρίῳ ἐδοκίμασεν αὐτοὺς καὶ ὡς ὁλοκάρπωμα θυσίας προσεδέξατο αὐτούς. 7 καὶ ἐν καιρῷ ἐπισκοπῆς αὐτῶν ἀναλάμψουσιν καὶ ὡς σπινθῆρες ἐν καλάμῃ διαδραμοῦνται· 8 κρινοῦσιν ἔθνη καὶ κρατήσουσιν λαῶν, καὶ βασιλεύσει αὐτῶν κύριος εἰς τοὺς αἰῶνας. 9 οἱ πεποιθότες ἐπ᾽ αὐτῷ συνήσουσιν ἀλήθειαν, καὶ οἱ πιστοὶ ἐν ἀγάπῃ προσμενοῦσιν αὐτῷ· ὅτι χάρις καὶ ἔλεος τοῖς ἐκλεκτοῖς αὐτοῦ. 10 Οἱ δὲ ἀσεβεῖς καθὰ ἐλογίσαντο ἕξουσιν ἐπιτιμίαν οἱ ἀμελήσαντες τοῦ δικαίου καὶ τοῦ κυρίου ἀποστάντες· 11 σοφίαν γὰρ καὶ παιδείαν ὁ ἐξουθενῶν ταλαίπωρος, καὶ κενὴ ἡ ἐλπὶς αὐτῶν, καὶ οἱ κόποι ἀνόνητοι, καὶ ἄχρηστα τὰ ἔργα αὐτῶν· 12 αἱ γυναῖκες αὐτῶν ἄφρονες, καὶ πονηρὰ τὰ τέκνα αὐτῶν, ἐπικατάρατος ἡ γένεσις αὐτῶν. 13 ὅτι μακαρία στεῖρα ἡ ἀμίαντος, ἥτις οὐκ ἔγνω κοίτην ἐν παραπτώματι, ἕξει καρπὸν ἐν ἐπισκοπῇ ψυχῶν, 14 καὶ εὐνοῦχος ὁ μὴ ἐργασάμενος ἐν χειρὶ ἀνόμημα μηδὲ ἐνθυμηθεὶς κατὰ τοῦ κυρίου πονηρά, δοθήσεται γὰρ αὐτῷ τῆς πίστεως χάρις ἐκλεκτὴ καὶ κλῆρος ἐν ναῷ κυρίου θυμηρέστερος. 15 ἀγαθῶν γὰρ πόνων καρπὸς εὐκλεής, καὶ ἀδιάπτωτος ἡ ῥίζα τῆς φρονήσεως. 16 τέκνα δὲ μοιχῶν ἀτέλεστα ἔσται, καὶ ἐκ παρανόμου κοίτης σπέρμα ἀφανισθήσεται. 17 ἐάν τε γὰρ μακρόβιοι γένωνται, εἰς οὐθὲν λογισθήσονται, καὶ ἄτιμον ἐπ᾽ ἐσχάτων τὸ γῆρας αὐτῶν· 18 ἐάν τε ὀξέως τελευτήσωσιν, οὐχ ἕξουσιν ἐλπίδα οὐδὲ ἐν ἡμέρᾳ διαγνώσεως παραμύθιον· 19 γενεᾶς γὰρ ἀδίκου χαλεπὰ τὰ τέλη.

Enkômedu nyinja

1 Owaba arhagwerhi mwana nka agwerhe enkômedu^q nyinja, ye mukulu, bulyala okurhafa kunanîre oku kukengêrwa enkômedu nyinja. Nyamuzinda aba ayirhonyize, n’abantu kwo na kwo. 2 Enkômedu, nk’eri hofi, banayiyige, nk’erhali hofi bacifinjeyo, eyambisirwe ecimane c’okuhimana ensiku n’amango, bulyala yahimine omu ntambala buzira kuhemuka.

Enyumpa mbi…

3 lburha ly’endyâlya, ciru lyakaluga, linali lya busha, kwo liyisha nka mashami ga cisholo, lirhamere mizi^r, lirhanabone nsimiko lyayimangirakwo. 4 Ciru lyakarhang’iba nka lyaluza amashami, bulyala lirhagwerhi nsimiko oku idaho, empûsi yanalihenangula likunduke n’omuhûsi gw’erya mpûsi. 5 amashami g’eryôla iburha gavunika ganaciri marho, amalehe galyo garharhengemwo bunguke buci, garhalibwe erhi kurhôha kurhuma, garhanakole kafu ka ruguru. 6 Abana barhenga omu iro ly’obulyâlya, hano Nyamuzinda akola abadôsa, bone bo banayerekana obubi bwa ababusi babo.

Okufa murho kw’omushinganyanya

7 Omushinganyanya yehe ciru akafa murho, arhabule kuluhuka^s. 8 Obushosi bukengwa, arhali bula bulerhwa n’ensiku nyinji, nisi erhi bula baganjira emyaka; 9 Oburhimanya nabwo zinabe mvi z’omuntu, akalamo karhalimwo izabyo nako erhi bunali bukulu. 10 Ali asimîsize Nyamuzinda anarhona emunda ali, na bulyala omu karhi k’enkola-maligo ali, azurundukanwa. 11 Ahêkwa ntyo mpu Iyo obubi bulek’ishereza obukengêre bwâge, n’obulyâlya bulek’ihabula omurhima gwage; 12 bulyalya okuhenekera obubi kunasîke obwinja, n’enzungu amagene galerha, enashereze omurhima gurhâli gucibiha. 13 Okutwa bwinja na duba, kwarhuma ashuba mulamu. 14 Omurhima gwâge gwali gusimîsize Nyakasane, okwola kwarhuma amurhenza duba omu nkola-maligo. Olubaga lunabone okwo erhi lurhanayumvirhi kwo kuderha kurhi, bulyala barhahiziri aka kanwa oku murhima: 15 Abishogwa ba Nyakasane banasîme babona baberirwe obwonjo, n’abatagatifu bâge bashanga olwakiro.

Barhafà kuguma

16 Omushinganyanya ofire ayâgiriza ababi bazîne, n’oburho buhisire duha oku bugula, buyâgirize obulamu bw’enkola-maligo. 17 Oluhaga lunabone okuyûrha kw’omurhimanya, ci erhi barhanayumvirhi mirâli mici Nyamuzinda agwerhe kuli ye, nisi erhi ecirhumire Nyakasanc amukema. 18 Okubona banabone barhânashibirire, ci kwone Nyakasane yehe kushekera abashekera. 19 Barhârham’ihinduke cijandagwa ca cirunda, omu karhi k’ababire bagwarhwa n’enshonyi z’ensiku n’amango. Nyakasane abakweba barhoge butuli, burhashagala, abashugula abakûle oku nsimikiro zabo; baherêrekere lwoshi lwoshi, bayumve emikero mibishi, n’izino lyabo liherêrekere.

Enkola-maligo aha rukîko

20 Hano baba bakola baganjirwa cbyaha, bayisha bayunjwire bihamba, amaligo gabo go gabajisa lubanja ganabashobeke.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 4

1 κρείσσων ἀτεκνία μετὰ ἀρετῆς· ἀθανασία γάρ ἐστιν ἐν μνήμῃ αὐτῆς, ὅτι καὶ παρὰ θεῷ γινώσκεται καὶ παρὰ ἀνθρώποις. 2 παροῦσάν τε μιμοῦνται αὐτὴν καὶ ποθοῦσιν ἀπελθοῦσαν· καὶ ἐν τῷ αἰῶνι στεφανηφοροῦσα πομπεύει τὸν τῶν ἀμιάντων ἄθλων ἀγῶνα νικήσασα.

3 πολύγονον δὲ ἀσεβῶν πλῆθος οὐ χρησιμεύσει καὶ ἐκ νόθων μοσχευμάτων οὐ δώσει ῥίζαν εἰς βάθος οὐδὲ ἀσφαλῆ βάσιν ἑδράσει· 4 κἂν γὰρ ἐν κλάδοις πρὸς καιρὸν ἀναθάλῃ, ἐπισφαλῶς βεβηκότα ὑπὸ ἀνέμου σαλευθήσεται καὶ ὑπὸ βίας ἀνέμων ἐκριζωθήσεται. 5 περικλασθήσονται κλῶνες ἀτέλεστοι, καὶ ὁ καρπὸς αὐτῶν ἄχρηστος, ἄωρος εἰς βρῶσιν καὶ εἰς οὐθὲν ἐπιτήδειος· 6 ἐκ γὰρ ἀνόμων ὕπνων τέκνα γεννώμενα μάρτυρές εἰσιν πονηρίας κατὰ γονέων ἐν ἐξετασμῷ αὐτῶν.

7 Δίκαιος δὲ ἐὰν φθάσῃ τελευτῆσαι, ἐν ἀναπαύσει ἔσται· 8 γῆρας γὰρ τίμιον οὐ τὸ πολυχρόνιον οὐδὲ ἀριθμῷ ἐτῶν μεμέτρηται, 9 πολιὰ δέ ἐστιν φρόνησις ἀνθρώποις καὶ ἡλικία γήρως βίος ἀκηλίδωτος. 10 εὐάρεστος θεῷ γενόμενος ἠγαπήθη καὶ ζῶν μεταξὺ ἁμαρτωλῶν μετετέθη· 11 ἡρπάγη, μὴ κακία ἀλλάξῃ σύνεσιν αὐτοῦ ἢ δόλος ἀπατήσῃ ψυχὴν αὐτοῦ· 12 βασκανία γὰρ φαυλότητος ἀμαυροῖ τὰ καλά, καὶ ῥεμβασμὸς ἐπιθυμίας μεταλλεύει νοῦν ἄκακον. 13 τελειωθεὶς ἐν ὀλίγῳ ἐπλήρωσεν χρόνους μακρούς· 14 ἀρεστὴ γὰρ ἦν κυρίῳ ἡ ψυχὴ αὐτοῦ, διὰ τοῦτο ἔσπευσεν ἐκ μέσου πονηρίας· οἱ δὲ λαοὶ ἰδόντες καὶ μὴ νοήσαντες μηδὲ θέντες ἐπὶ διανοίᾳ τὸ τοιοῦτο, 15 ὅτι χάρις καὶ ἔλεος ἐν τοῖς ἐκλεκτοῖς αὐτοῦ καὶ ἐπισκοπὴ ἐν τοῖς ὁσίοις αὐτοῦ.

16 κατακρινεῖ δὲ δίκαιος καμὼν τοὺς ζῶντας ἀσεβεῖς καὶ νεότης τελεσθεῖσα ταχέως πολυετὲς γῆρας ἀδίκου· 17 ὄψονται γὰρ τελευτὴν σοφοῦ καὶ οὐ νοήσουσιν τί ἐβουλεύσατο περὶ αὐτοῦ καὶ εἰς τί ἠσφαλίσατο αὐτὸν ὁ κύριος. 18 ὄψονται καὶ ἐξουθενήσουσιν· αὐτοὺς δὲ ὁ κύριος ἐκγελάσεται, 19 καὶ ἔσονται μετὰ τοῦτο εἰς πτῶμα ἄτιμον καὶ εἰς ὕβριν ἐν νεκροῖς δι᾽ αἰῶνος, ὅτι ῥήξει αὐτοὺς ἀφώνους πρηνεῖς καὶ σαλεύσει αὐτοὺς ἐκ θεμελίων, καὶ ἕως ἐσχάτου χερσωθήσονται καὶ ἔσονται ἐν ὀδύνῃ, καὶ ἡ μνήμη αὐτῶν ἀπολεῖται.

20 ἐλεύσονται ἐν συλλογισμῷ ἁμαρτημάτων αὐτῶν δειλοί, καὶ ἐλέγξει αὐτοὺς ἐξ ἐναντίας τὰ ἀνομήματα αὐτῶν.

1 Ago mango lyo omushinganyanya ayimanga buzira bwôba, omu masu g’abakazâg’imurhindibuza, balya bakazâg’ikengula amalibuko gâge. 2 Amango bamubona, musisi bageramwo, basômerwe n’okubona ye wamacira. 3 Babwirane obwo n’ebihamba emurhima, n’ebirenge-renge n’ecifufu: 4 «Erhi kali olya rhwakazâg’ishekera mira oyo wâni, olya rhwakazâg’ijacira rhwanamukwâma, omu buhwinja bwirhu, obuzine bwâge rhwabujira isirhe, n’olufù lwage rhwalujira kufa kwa nshahu 5 Kurhi amaganjiragwa omu karhî ka bene Nyamuzinda? Kurhi amabonaga ogwâge mwanya omu karhî k’abatagatifu? 6 Neci kuhabuka rhwali rhuhabusire^t, rhwarhenga omu njira y’okunali, akamole k’obushinganyanya karharhumolekeraga, n’izûba arhali rhwe lyàbashîre. 7 Rhwayigurhîre omu njira z’ababi n’ez’emihera rhwâtwikanya omu mpinga zirhabamwo njira, n’enjira ya Nyakasane rhwayihaba. 8 Okugayana kwirhu bici kwarhudwirhîre? Bunguke buci rhwakuzire omu bugale n’omu bulimbi? 9 Ebyo byoshi kwo byagezire nka cizunguzungu, nkakula balibirhana omwanzi. 10 Nka kula obona obwarho bwagera omu mulaba, orhânacibone omukaba bwayishagamwo, nisi erhi omubunda batwaga omu kubera amîshi. 11 Nka kula obona akanyunyi kabalala omu cirêre orhanabone omukaba kageziremwo; onabone kaje kashûrha empûsi kayirhimbe ebyubi, onabone kaje kakâba emboho yanayisha yashungûrha, kacihe enjira omu kurhimba ebyubi, orhânacibone ciru ecimanyiso ciguma c’aha kageraga. 12 Nka kula onabona omwampi guhenesire, emboho gwarhulaga enashubire haguma, orhanacimanye njira ehi gwayishagamwo. 13 Nirhu kwo na kwo: oku rhwaciburhwa ntya, mpu arhacihali! rhurhanayerekanè, ciru n’olushando luguma lw’obworhere bwinja: omu bubi bwirhu rhuhwerire^u». 14 Neci, obulangalire bw’enkola-maligo, kwo buli aka obwôya bwo buyehûlwa n’empûsi, kwo buli aka omufula empûsi ebalaza, kwo buhirigirha nka mugi empûsi eyehwire, nka kukengêrwa kw’ecigolo ca lusiku luguma.

Enkola-maligo n’obulangalire bw’abashinganyanya

15 Abashinganyanya bôhe, akalamo kabo ka nsiku n’amango; oluhembo lwabo omu nfune za Nyakasane luli, n’Ow’Enyanya abashibirire^v. 16 Nyakasane yene wabayambika n’okuboko kwâge, ishungwe ly’obwami n’irenge, n’ecimane c’okuboko kwâge, bulyala kulyo kwâge abacingamwo, kuboko kwâge kwababera mpenzi. 17 Ayish’iyanka obushiru bw’obwagalwa bwâge ebe mirasano, afumbike ebiremwa amatumu g’okucihôla oku babisha. 18 Ayanka obushinganyanya ebe mpenzi, n’okutwa oluhanja-burhalenganya yo nsirha àyambala; 19 âyanka obwimana bwâge burhajibwa omu irhwe ebe yo mpenzi yage. 20 Omutula gwage gurharhula âgujira ebe ngôrho nyoji, n’igulu lyamulusa oku matabaro baj’ilwisa engabo y’Ebirhumva. 21 Orhumeme rhwâpamuka nka myampi milashe, rhurhenge omu bitu nka kulya rhurhenga oku muherho mufôle bwinja, rhugend’igwa aharhêge. 22 Amasini gakaz’ibanda olubula luyunjwire mutula, amashinji gazûka gabahekekwo omutula, n’enyîshi zâbahêkakwo omuhûsi gw’omujina. 23 Omuka gw’obulume gwabafûhira, gubayerûle kula empûsi ejira. Ntyo kwo obubi bwâshaba igulu lyoshi, n’obuminya bukundule entebe z’abagale.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 5

1 Τότε στήσεται ἐν παρρησίᾳ πολλῇ ὁ δίκαιος κατὰ πρόσωπον τῶν θλιψάντων αὐτὸν καὶ τῶν ἀθετούντων τοὺς πόνους αὐτοῦ. 2 ἰδόντες ταραχθήσονται φόβῳ δεινῷ καὶ ἐκστήσονται ἐπὶ τῷ παραδόξῳ τῆς σωτηρίας· 3 ἐροῦσιν ἐν ἑαυτοῖς μετανοοῦντες καὶ διὰ στενοχωρίαν πνεύματος στενάξονται καὶ ἐροῦσιν 4 Οὗτος ἦν, ὃν ἔσχομέν ποτε εἰς γέλωτα καὶ εἰς παραβολὴν ὀνειδισμοῦ οἱ ἄφρονες· τὸν βίον αὐτοῦ ἐλογισάμεθα μανίαν καὶ τὴν τελευτὴν αὐτοῦ ἄτιμον. 5 πῶς κατελογίσθη ἐν υἱοῖς θεοῦ καὶ ἐν ἁγίοις ὁ κλῆρος αὐτοῦ ἐστιν; 6 ἄρα ἐπλανήθημεν ἀπὸ ὁδοῦ ἀληθείας, καὶ τὸ τῆς δικαιοσύνης φῶς οὐκ ἐπέλαμψεν ἡμῖν, καὶ ὁ ἥλιος οὐκ ἀνέτειλεν ἡμῖν· 7 ἀνομίας ἐνεπλήσθημεν τρίβοις καὶ ἀπωλείας καὶ διωδεύσαμεν ἐρήμους ἀβάτους, τὴν δὲ ὁδὸν κυρίου οὐκ ἐπέγνωμεν. 8 τί ὠφέλησεν ἡμᾶς ἡ ὑπερηφανία; καὶ τί πλοῦτος μετὰ ἀλαζονείας συμβέβληται ἡμῖν; 9 παρῆλθεν ἐκεῖνα πάντα ὡς σκιὰ καὶ ὡς ἀγγελία παρατρέχουσα· 10 ὡς ναῦς διερχομένη κυμαινόμενον ὕδωρ, ἧς διαβάσης οὐκ ἔστιν ἴχνος εὑρεῖν οὐδὲ ἀτραπὸν τρόπιος αὐτῆς ἐν κύμασιν· 11 ἢ ὡς ὀρνέου διιπτάντος ἀέρα οὐθὲν εὑρίσκεται τεκμήριον πορείας, πληγῇ δὲ μαστιζόμενον ταρσῶν πνεῦμα κοῦφον καὶ σχιζόμενον βίᾳ ῥοίζου κινουμένων πτερύγων διωδεύθη, καὶ μετὰ τοῦτο οὐχ εὑρέθη σημεῖον ἐπιβάσεως ἐν αὐτῷ· 12 ἢ ὡς βέλους βληθέντος ἐπὶ σκοπὸν τμηθεὶς ὁ ἀὴρ εὐθέως εἰς ἑαυτὸν ἀνελύθη ὡς ἀγνοῆσαι τὴν δίοδον αὐτοῦ· 13 οὕτως καὶ ἡμεῖς γεννηθέντες ἐξελίπομεν καὶ ἀρετῆς μὲν σημεῖον οὐδὲν ἔσχομεν δεῖξαι, ἐν δὲ τῇ κακίᾳ ἡμῶν κατεδαπανήθημεν. 14 ὅτι ἐλπὶς ἀσεβοῦς ὡς φερόμενος χνοῦς ὑπὸ ἀνέμου καὶ ὡς πάχνη ὑπὸ λαίλαπος διωχθεῖσα λεπτὴ καὶ ὡς καπνὸς ὑπὸ ἀνέμου διεχύθη καὶ ὡς μνεία καταλύτου μονοημέρου παρώδευσεν.

15 Δίκαιοι δὲ εἰς τὸν αἰῶνα ζῶσιν, καὶ ἐν κυρίῳ ὁ μισθὸς αὐτῶν, καὶ ἡ φροντὶς αὐτῶν παρὰ ὑψίστῳ. 16 διὰ τοῦτο λήμψονται τὸ βασίλειον τῆς εὐπρεπείας καὶ τὸ διάδημα τοῦ κάλλους ἐκ χειρὸς κυρίου, ὅτι τῇ δεξιᾷ σκεπάσει αὐτοὺς καὶ τῷ βραχίονι ὑπερασπιεῖ αὐτῶν. 17 λήμψεται πανοπλίαν τὸν ζῆλον αὐτοῦ καὶ ὁπλοποιήσει τὴν κτίσιν εἰς ἄμυναν ἐχθρῶν· 18 ἐνδύσεται θώρακα δικαιοσύνην καὶ περιθήσεται κόρυθα κρίσιν ἀνυπόκριτον· 19 λήμψεται ἀσπίδα ἀκαταμάχητον ὁσιότητα, 20 ὀξυνεῖ δὲ ἀπότομον ὀργὴν εἰς ῥομφαίαν, συνεκπολεμήσει δὲ αὐτῷ ὁ κόσμος ἐπὶ τοὺς παράφρονας. 21 πορεύσονται εὔστοχοι βολίδες ἀστραπῶν καὶ ὡς ἀπὸ εὐκύκλου τόξου τῶν νεφῶν ἐπὶ σκοπὸν ἁλοῦνται, 22 καὶ ἐκ πετροβόλου θυμοῦ πλήρεις ῥιφήσονται χάλαζαι· ἀγανακτήσει κατ᾽ αὐτῶν ὕδωρ θαλάσσης, ποταμοὶ δὲ συγκλύσουσιν ἀποτόμως· 23ἀντιστήσεται αὐτοῖς πνεῦμα δυνάμεως καὶ ὡς λαῖλαψ ἐκλικμήσει αὐτούς· καὶ ἐρημώσει πᾶσαν τὴν γῆν ἀνομία, καὶ ἡ κακοπραγία περιτρέψει θρόνους δυναστῶν.

II. Salomoni n’okulongereza obushinganyanya

Abami bakwanine balongereze obushinganyanya

1 Muyumve mwe bâmi, muyumvirhize bwinja. Mucîyîgîrize, mwe bâmi b’e mahanga. 2 Murhege okurhwiri mwe murhegeka embaga, mwe mulimbira obunji bw’engabo zinyu. 3 Nyakasane ye wamuhaga obuhashe, n’obukulu, Ow’Enyanya wamuhagabo, Yene ye walola emikolo yinyu anasingirize enkengêro zinyu, 4 N’akabâga oku muli barhonyi omu bwâmi bwâge, murharhegekaga n’obushinganyanya, murhakulikiraga irhegeko, murhanakulikiraga enjira y’obulonza bwa Nyamuzinda, 5 akolaga amuhonera n’obukali bwoshi buzira kulaliza. Bulya neci abanènenè bâyish’itwirwa olubanja n’obukali^w, 6 omunyinyi, olukogo bamubêrire lunarhume ababalirwa; ci abarhegesi bayish’ihanwa bwenêne. 7 Bulyala Omukulu w’abakulu arharhinya ndi, ntayce arhinyira obunene: abanyinyi n’abanènenè yene wabajiraga, boshi kuguma abashibirira; 8 abanya-buhashe badôsibwa n’obuhashe bulushine. 9 Mwe mhwizire obwo, mw’oyo mwe bâmi, kuderha nti muyîgîrize obushinganyanya mulek’ihirima; 10 bulyala ababika bwinja ebitagatifu, bâyish’iboneka oku bali batagatifu; n’abaciyîgîrizabyo, bâmanyiramwo kurhi bishuza. 11 Mucifinjage ebinwa byâni, mubisîme mwâkûlamwo ihano.

Obusbinganyanya bwone buciyerekana

12 Ohurhimanya kulabuka bulabuka, burhanajakwo ngisha. Ababurhonya barharham’ibubone, bwône buciyereka ahabulonza. 13 Kucirhangira bucîrhangîra abacîfinjirebwo, bunarhang »iba bo buciyerekana. 14 Owazukiriza àbulonza sêzi-sêzi arhakarhama, ho abushanga butamire aha luso. 15 Okubumalira obushiru, bwo bwirhonzi bwimâna, n’owalâla oku ciko bwo burhuma, arhakarham’ifuma entanya. 16 Bwône bunaje hoshi hoshi, bulonze^x balya babukwanine, bunaje aho bucîyerekebwo n’enshagali omu njira, bucîrhangire buj’ibugana enkengêro zabo zoshi. 17 Bulyala omurhangiro gwabo mwinja, kucifinja okubuyiga n’okulonza okubumanya, kwo na kuburhonya, 18 n’okuburhonya kwo na kulanga amarhegeko gâbo, n’okushimha amarhegeko gâbo kwo kurhafa kwoshi okwo, 19 n’okurhafa kunahise omuntu hali Nyamuzinda, 20 ntyo, olwifinjo lw’oburhimanya lunahise omuntu kwo obwâmi. 21 Akabâga entebe n’amashungwe binamusîmîse mwe barhegesi b’amashanja, mukenge oburhimanya, Iyo muyîma emyaka n’emyaka.

Omuhigo gw’okumanyisa ohurhimanya

22 Nkolaga naganira oburhimanya buli cici na kurhi bwameraga; amahwe gâbo ntagafulike, nashimbûlira enshando zâbo kurheng’emurhondêro, n’oku bumanywa nakuhira ahabona ntanaderhe nti ngere kuli n’okuli; 23 nanga ntagere njira nguma n’obwagalwa burhuma omuntu ahorha^y, kulya kuba burhimbanwa n’oburhimanya. 24 Okuluza abarhimanya, kwo kucira kw’igulu, n’omwâmi murhimanya gwo murhûla gw’olubaga. 25 Mulekage ebi binwa byani bimuyîgîrize: mwabikûlamwo obunguke.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 6

1 ᾿Ακούσατε οὖν, βασιλεῖς, καὶ σύνετε· μάθετε, δικασταὶ περάτων γῆς· 2 ἐνωτίσασθε, οἱ κρατοῦντες πλήθους καὶ γεγαυρωμένοι ἐπὶ ὄχλοις ἐθνῶν· 3 ὅτι ἐδόθη παρὰ κυρίου ἡ κράτησις ὑμῖν καὶ ἡ δυναστεία παρὰ ὑψίστου, ὃς ἐξετάσει ὑμῶν τὰ ἔργα καὶ τὰς βουλὰς διερευνήσει· 4 ὅτι ὑπηρέται ὄντες τῆς αὐτοῦ βασιλείας οὐκ ἐκρίνατε ὀρθῶς οὐδὲ ἐφυλάξατε νόμον οὐδὲ κατὰ τὴν βουλὴν τοῦ θεοῦ ἐπορεύθητε. 5 φρικτῶς καὶ ταχέως ἐπιστήσεται ὑμῖν, ὅτι κρίσις ἀπότομος ἐν τοῖς ὑπερέχουσιν γίνεται. 6 ὁ γὰρ ἐλάχιστος συγγνωστός ἐστιν ἐλέους, δυνατοὶ δὲ δυνατῶς ἐτασθήσονται· 7 οὐ γὰρ ὑποστελεῖται πρόσωπον ὁ πάντων δεσπότης οὐδὲ ἐντραπήσεται μέγεθος, ὅτι μικρὸν καὶ μέγαν αὐτὸς ἐποίησεν ὁμοίως τε προνοεῖ περὶ πάντων, 8 τοῖς δὲ κραταιοῖς ἰσχυρὰ ἐφίσταται ἔρευνα. 9 πρὸς ὑμᾶς οὖν, ὦ τύραννοι, οἱ λόγοι μου, ἵνα μάθητε σοφίαν καὶ μὴ παραπέσητε· 10 οἱ γὰρ φυλάξαντες ὁσίως τὰ ὅσια ὁσιωθήσονται, καὶ οἱ διδαχθέντες αὐτὰ εὑρήσουσιν ἀπολογίαν. 11 ἐπιθυμήσατε οὖν τῶν λόγων μου, ποθήσατε καὶ παιδευθήσεσθε.

12 Λαμπρὰ καὶ ἀμάραντός ἐστιν ἡ σοφία καὶ εὐχερῶς θεωρεῖται ὑπὸ τῶν ἀγαπώντων αὐτὴν καὶ εὑρίσκεται ὑπὸ τῶν ζητούντων αὐτήν, 13 φθάνει τοὺς ἐπιθυμοῦντας προγνωσθῆναι. 14 ὁ ὀρθρίσας πρὸς αὐτὴν οὐ κοπιάσει· πάρεδρον γὰρ εὑρήσει τῶν πυλῶν αὐτοῦ. 15 τὸ γὰρ ἐνθυμηθῆναι περὶ αὐτῆς φρονήσεως τελειότης, καὶ ὁ ἀγρυπνήσας δι᾽ αὐτὴν ταχέως ἀμέριμνος ἔσται· 16 ὅτι τοὺς ἀξίους αὐτῆς αὐτὴ περιέρχεται ζητοῦσα καὶ ἐν ταῖς τρίβοις φαντάζεται αὐτοῖς εὐμενῶς καὶ ἐν πάσῃ ἐπινοίᾳ ὑπαντᾷ αὐτοῖς. 17 ἀρχὴ γὰρ αὐτῆς ἡ ἀληθεστάτη παιδείας ἐπιθυμία, φροντὶς δὲ παιδείας ἀγάπη, 18 ἀγάπη δὲ τήρησις νόμων αὐτῆς, προσοχὴ δὲ νόμων βεβαίωσις ἀφθαρσίας, 19 ἀφθαρσία δὲ ἐγγὺς εἶναι ποιεῖ θεοῦ· 20 ἐπιθυμία ἄρα σοφίας ἀνάγει ἐπὶ βασιλείαν. 21 εἰ οὖν ἥδεσθε ἐπὶ θρόνοις καὶ σκήπτροις, τύραννοι λαῶν, τιμήσατε σοφίαν, ἵνα εἰς τὸν αἰῶνα βασιλεύσητε.

22 τί δέ ἐστιν σοφία καὶ πῶς ἐγένετο, ἀπαγγελῶ καὶ οὐκ ἀποκρύψω ὑμῖν μυστήρια, ἀλλὰ ἀπ᾽ ἀρχῆς γενέσεως ἐξιχνιάσω καὶ θήσω εἰς τὸ ἐμφανὲς τὴν γνῶσιν αὐτῆς καὶ οὐ μὴ παροδεύσω τὴν ἀλήθειαν. 23 οὔτε μὴν φθόνῳ τετηκότι συνοδεύσω, ὅτι οὗτος οὐ κοινωνήσει σοφίᾳ. 24 πλῆθος δὲ σοφῶν σωτηρία κόσμου, καὶ βασιλεὺς φρόνιμος εὐστάθεια δήμου. 25ὥστε παιδεύεσθε τοῖς ῥήμασίν μου, καὶ ὠφεληθήσεσθε.

Salomoni ali muntu nka abandi

1 Nani ndi muntu wankafa, ak’abandi boshi, w’oku muntu murhanzi wabumbagwa n’ebidaka. Omu nda ya nyâma mwo nayânkiraga enshusho y’omubiri, 2 myezi ikumi yoshi, erhi nayisha nâfunûnuka omu muko gwâge, kurhenga oku mburho y’omushamuka, omu mbongerezi y’iro. 3 Erhi mburhwa nani nayîsa emboho abandi bayîsa, narhibukira oku idaho lirhuyankirira rhweshi, izu lyani lirhanzi, aka erya abandi boshi, lwali lujamu. 4 Ngozi nâkazâg’igwarhwamwo, nanarhamya abalezi. 5 Nta mwâmi warhangire akalamo kundi kundi; 6 kuli boshi, enjira y’okuja omu kalamo eri nguma, n’ey’okukarhengamwo nayo eri nguma.

Okurhonya ohurhimanya kwa Salomoni

7 Okwo kwarhuma nâshenga, nanashobôla obukengêre, nasengera bwenêne, nashobôla omurhima gw’oburhimanya. 8 Nayumva ngurhonyize kulusha ishungwe n’entebe, nabona oku obugale buli ntaco aha burhambi hw’oburhimanya. 9 Ntaderhaga nti mbugerere oku mabuye galushîne cicîro, amasholo g’igulu omu masu g’obushinganyanya gunali mushenyi mutyungunu; aha burhambi bwâbo, ensaranga binali bijondo byône. 10 Nayumva mburhonyize kulusha amagala n’obwinja, naburhonya kulusha omûshi, kulya kuba bwôhe burhahwa burhamoleka. 11 Ci nayishig’ishobôla ehinja byoshi; bwampisakwo obugale burhakaganjwa. 12 Ebyo binja byoshi nayumva binsîmîsize kulya kuba burhimanya bubidwirhe; erhi ntanamanyiri oku bwo bubiburha. 13 Nabuyigaga buzira karhinda, nanabumanyisa buzira kuyongwa, ntanafulike obuhirhi bwâbwo. 14 Oku bantu, buli bugale burhaheka, ababuhikakwo bunabashobôze obwira bwa Nyamuzinda, n’ebinja by’enyîgîrizo zâbwo binarhume bârhona emunda ali.

Okuhûna oburhabâle bwa Nyamuzinda

15 Nyamubâho âmpe mbuganîre nk’oku alonzize, nantengemwo enkengêro ziringânîne enshokano zâge, bulyala yene ye rhegeka oburhimanya ye nalangula abarhimanya enjira; 16 omu nfune zâge rhuba, rhw’ono n’ebinwa birhu, n’obwirhonzi bwirhu haguma n’obulenga bwirhu. 17 Yene ye wampâga okumanya bwinja ebiri; ye wâmmanyisagya kurhi igulu liri liyûbake n’obworhere bw’ebiremwa, 18 omurhondêro, obushwinjiro n’aha karhi k’amango, okukulikirana kw’ensiku ndi n’enyofi, n’okukûlana kw’amango, 19 okulondana kw’emyaka n’emirhwe y’enyenyezi, 20 obworhere bw’ebintu n’enkômedu z’eby’erubala, ohuhashe bw’abazimu n’enkengêro z’abantu, emilala y’âbâsi n’obuhashe bw’emizi. 21 Ngasi kantu kafulike na ngasi kaboneka nakayîga, bulyala, mulenga w’ebintu byoshi, ye wânyîgîrizagya oburhimanya.

lrenge ly’oburhimanya

22 Bulya neci bubamwo^z omûka gw’obukengêre, Mwimâna, gwâgogwâgo, gulimwo kunjikunji, munyinyi-nyinyi, mubidu, mwôji-mwôji, buzira izinga, gwalangala, gurhababala, gurhonya ehinja, lugembe; 23 ntaminikwa, nkola-minja, nkunda-bantu, ntadundwa, muzibu-kadundu-ntashugulwa, ntabiruba, gugala-byoshi, gunalâba-byoshi, gusheshera omu mirhima yoshi, ey’obukengêre, ecîre n’eminyinyi-nyinyi. 24 Bulyala oburhimanya bwo bukanya kurhalusa ebikanya byoshi, byoshi buhulukâna erhi kushongôla kwâbwo kurhuma. 25 Obushinganyanya mûka gw’obuhashe bwa Nyamuzinda, nshongôle^a y’obumoleke bw’irenge ly’Ogala-hyoshi, na nt’izinga lyankabuhikakwo. 26 Buba nshubizo y’obumoleke bw’ensiku n’amango, cirolero buzir’izinga c’ikola lya Nyamuzinda, cerekanè c’obwinja bwage. 27 Buli buguma ci buhashire byoshi, buzira kucirhengamwo, bunashashule ngasi kantu. Amango goshi, buyôrha budubukira omu maroho gacîre, mpu Iyo bugajira bira ba Nyamuzinda n’aba abalêbi, 28 bulya obêra bo n’oburhimanya ye Nyamuzinda asîma. 29 Neci buba bulushire izûba kuyinjiha, bulushire enyenyezi zoshi, erhi wankabugerera oku mûshi, wânabona bugulushire. 30 Bulyala omûshi kuhundusa guhundusa obudufu, oburhimanya bwôhe ntako buhimwe n’obubî.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 7

1 Εἰμὶ μὲν κἀγὼ θνητὸς ἄνθρωπος ἴσος ἅπασιν καὶ γηγενοῦς ἀπόγονος πρωτοπλάστου· καὶ ἐν κοιλίᾳ μητρὸς ἐγλύφην σὰρξ 2 δεκαμηνιαίῳ χρόνῳ παγεὶς ἐν αἵματι ἐκ σπέρματος ἀνδρὸς καὶ ἡδονῆς ὕπνῳ συνελθούσης. 3 καὶ ἐγὼ δὲ γενόμενος ἔσπασα τὸν κοινὸν ἀέρα καὶ ἐπὶ τὴν ὁμοιοπαθῆ κατέπεσον γῆν πρώτην φωνὴν τὴν ὁμοίαν πᾶσιν ἴσα κλαίων· 4 ἐν σπαργάνοις ἀνετράφην καὶ φροντίσιν. 5 οὐδεὶς γὰρ βασιλέων ἑτέραν ἔσχεν γενέσεως ἀρχήν, 6 μία δὲ πάντων εἴσοδος εἰς τὸν βίον ἔξοδός τε ἴση.

7 διὰ τοῦτο εὐξάμην, καὶ φρόνησις ἐδόθη μοι· ἐπεκαλεσάμην, καὶ ἦλθέν μοι πνεῦμα σοφίας. 8 προέκρινα αὐτὴν σκήπτρων καὶ θρόνων καὶ πλοῦτον οὐδὲν ἡγησάμην ἐν συγκρίσει αὐτῆς· 9 οὐδὲ ὡμοίωσα αὐτῇ λίθον ἀτίμητον, ὅτι ὁ πᾶς χρυσὸς ἐν ὄψει αὐτῆς ψάμμος ὀλίγη, καὶ ὡς πηλὸς λογισθήσεται ἄργυρος ἐναντίον αὐτῆς· 10 ὑπὲρ ὑγίειαν καὶ εὐμορφίαν ἠγάπησα αὐτὴν καὶ προειλόμην αὐτὴν ἀντὶ φωτὸς ἔχειν, ὅτι ἀκοίμητον τὸ ἐκ ταύτης φέγγος. 11 ἦλθεν δέ μοι τὰ ἀγαθὰ ὁμοῦ πάντα μετ᾽ αὐτῆς καὶ ἀναρίθμητος πλοῦτος ἐν χερσὶν αὐτῆς· 12 εὐφράνθην δὲ ἐπὶ πᾶσιν, ὅτι αὐτῶν ἡγεῖται σοφία, ἠγνόουν δὲ αὐτὴν γενέτιν εἶναι τούτων. 13 ἀδόλως τε ἔμαθον ἀφθόνως τε μεταδίδωμι, τὸν πλοῦτον αὐτῆς οὐκ ἀποκρύπτομαι· 14 ἀνεκλιπὴς γὰρ θησαυρός ἐστιν ἀνθρώποις, ὃν οἱ κτησάμενοι πρὸς θεὸν ἐστείλαντο φιλίαν διὰ τὰς ἐκ παιδείας δωρεὰς συσταθέντες.

15 ᾿Εμοὶ δὲ δῴη ὁ θεὸς εἰπεῖν κατὰ γνώμην καὶ ἐνθυμηθῆναι ἀξίως τῶν δεδομένων, ὅτι αὐτὸς καὶ τῆς σοφίας ὁδηγός ἐστιν καὶ τῶν σοφῶν διορθωτής. 16 ἐν γὰρ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἡμεῖς καὶ οἱ λόγοι ἡμῶν πᾶσά τε φρόνησις καὶ ἐργατειῶν ἐπιστήμη. 17 αὐτὸς γάρ μοι ἔδωκεν τῶν ὄντων γνῶσιν ἀψευδῆ εἰδέναι σύστασιν κόσμου καὶ ἐνέργειαν στοιχείων, 18 ἀρχὴν καὶ τέλος καὶ μεσότητα χρόνων, τροπῶν ἀλλαγὰς καὶ μεταβολὰς καιρῶν, 19 ἐνιαυτοῦ κύκλους καὶ ἄστρων θέσεις, 20 φύσεις ζῴων καὶ θυμοὺς θηρίων, πνευμάτων βίας καὶ διαλογισμοὺς ἀνθρώπων, διαφορὰς φυτῶν καὶ δυνάμεις ῥιζῶν, 21 ὅσα τέ ἐστιν κρυπτὰ καὶ ἐμφανῆ ἔγνων· ἡ γὰρ πάντων τεχνῖτις ἐδίδαξέν με σοφία.

22 ῎Εστιν γὰρ ἐν αὐτῇ πνεῦμα νοερόν, ἅγιον, μονογενές, πολυμερές, λεπτόν, εὐκίνητον, τρανόν, ἀμόλυντον, σαφές, ἀπήμαντον, φιλάγαθον, ὀξύ, 23 ἀκώλυτον, εὐεργετικόν, φιλάνθρωπον, βέβαιον, ἀσφαλές, ἀμέριμνον, παντοδύναμον, πανεπίσκοπον καὶ διὰ πάντων χωροῦν πνευμάτων νοερῶν καθαρῶν λεπτοτάτων. 24 πάσης γὰρ κινήσεως κινητικώτερον σοφία, διήκει δὲ καὶ χωρεῖ διὰ πάντων διὰ τὴν καθαρότητα· 25 ἀτμὶς γάρ ἐστιν τῆς τοῦ θεοῦ δυνάμεως καὶ ἀπόρροια τῆς τοῦ παντοκράτορος δόξης εἰλικρινής· διὰ τοῦτο οὐδὲν μεμιαμμένον εἰς αὐτὴν παρεμπίπτει. 26 ἀπαύγασμα γάρ ἐστιν φωτὸς ἀιδίου καὶ ἔσοπτρον ἀκηλίδωτον τῆς τοῦ θεοῦ ἐνεργείας καὶ εἰκὼν τῆς ἀγαθότητος αὐτοῦ. 27 μία δὲ οὖσα πάντα δύναται καὶ μένουσα ἐν αὑτῇ τὰ πάντα καινίζει καὶ κατὰ γενεὰς εἰς ψυχὰς ὁσίας μεταβαίνουσα φίλους θεοῦ καὶ προφήτας κατασκευάζει· 28 οὐθὲν γὰρ ἀγαπᾷ ὁ θεὸς εἰ μὴ τὸν σοφίᾳ συνοικοῦντα. 29 ἔστιν γὰρ αὕτη εὐπρεπεστέρα ἡλίου καὶ ὑπὲρ πᾶσαν ἄστρων θέσιν. φωτὶ συγκρινομένη εὑρίσκεται προτέρα· 30 τοῦτο μὲν γὰρ διαδέχεται νύξ, σοφίας δὲ οὐ κατισχύει κακία.

1 Bugwarhire aha cikwi c’igulu bwahika oku cindi aka ciri-misi; bunarhegesire igulu bwinja-bwinja.

Ebinja byoshi omu burhimanya bishundwa

2 Nàrhangiraga okubusîma n’okubulonza erhi nciri murho, nalonza okurhôlabwo kula barhôla omukazi, nabusîmira iranga lyâbwo. 3 Okubêra bubêra haguma na Nyamuzinda kunayerekane obuluzi bw’enyumpa burhengamwo, Nyakasane Nnâmahanga naye kusîma abusîma. 4 Neci, bubà bushangire obumanye bwa Nyamuzinda bunashangire n’oku mikolo yâge. 5 Akaba omu kalamo k’omuntu obugale kali kantu kinja kankacifinjwa, ka hali obugale bulushire oburhimanya obwo bukola ngasi mukolo? 6 N’akaba makengu gakola, ndi wakozire kuli eri igulu kulusha oburhimanya? 7 N’akaba hali osîmire oburhimanya, enkômedu nyinja go malehe buyâna, kulya kuba bwo buyîgîriza okurhadambiha, obwirhonzi, obushinganyanya, oburhwâli n’omu kalamo k’abantu, nta kantu kagwerhe amakwanane kulusha ebyo. 8 Omuntu akalonza obumanye bunji, oburhimanya burhahabiri ebyagezire, bwanacigereka n’omu byaciyisha; buyishi oku bahalûla ebinwa, buyishi n’emigani, bunamanye ebimanyiso n’ebirhangâzo embere biyishe, burhanahabiri kurhi amango n’ebyanda bikulikirana.

Oburhimanya bukwanana abarhegesi

9 Nalalira obwo nti nâbuyanka bube wirhu rhwabêra rhwe naye, nabona oku bwanampanûla omu binja, bunantulirize omu maganya n’omu malibuko. 10 Naderha obwo nti bwâmpisa oku irenge omu lubaga, nti omu bashosi, naba ndi murho nnambone olukengwa. 11 Nti aha ngombe bâyish’insîmira okuyumva duba na bwinja, n’abakulu bakaz’irhangâla bamambona. 12 Oku ntacibumbûla akanwa erhi banadwirhe banninga, nkola naderha, barhege okurhwiri, nkalihya emyanzi. bahire okuboko oku kanwa. 13 Bwâmpisa oku kurhafà, bunarhume nasigira abayisha enyuma zâni akakengêzo k’ensiku n’amango. 14 Nârhegeka amashanja, n’ab’emahanga bâyisha banshige. 15 Abâmi badârhi bâgeramwo omusisi bayuma izino lyani, ci omu karhî k’olubaga lwâni nâciyerekana mwinja, nnambe ntwâli omu matabaro. 16 Nkola nashubûka ntamûkire aha burhambi bw’oburhimanya, bulyala, ôli nabwo arhayumva burhe, n’obukômera arhayumva mungo, ci ayôrha ali omu nshagali n’obusîme.

Salomoni alongereza oburhimanya

17 Nakaz’igerereza ntyo niene bushala-shala, nayumva omu murhima obwo oku okurhafà mwo kuba omu kulungana n’oburhimanya, 18 oku obusîme bushongwire, mwo bubà omu kuyinjibana n’oburhimanya, n’obugale burhaheka, mwo bubà omu nfune z’emikolo y’oburhimanya, n’obwenge omu kukômera oburhimanya bubà, n’irenge omu kubuganîza liba; ntaho ntajaga nti ndonze kurhi nankabuhisa aha ka! 19 Nali mwana muburhe, naburhanwa omurhima nkana. 20 Nali mwinja, kwo nderhage, nayisha omu mubiri gurhalikwo izâbyo. 21 Ci erhi mmanya oku ntankahika oku burhimanya nka ntabushobwîri emwa Nyamuzinda, -bukengere obwo, okumanya aha eyo nshokano erhenga-, nayerekera emunda Nyakasane ali namushenga, namuganiza n’omurhima gwoshi.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 8

1 διατείνει δὲ ἀπὸ πέρατος ἐπὶ πέρας εὐρώστως καὶ διοικεῖ τὰ πάντα χρηστῶς.

2 Ταύτην ἐφίλησα καὶ ἐξεζήτησα ἐκ νεότητός μου καὶ ἐζήτησα νύμφην ἀγαγέσθαι ἐμαυτῷ καὶ ἐραστὴς ἐγενόμην τοῦ κάλλους αὐτῆς. 3 εὐγένειαν δοξάζει συμβίωσιν θεοῦ ἔχουσα, καὶ ὁ πάντων δεσπότης ἠγάπησεν αὐτήν· 4 μύστις γάρ ἐστιν τῆς τοῦ θεοῦ ἐπιστήμης καὶ αἱρετὶς τῶν ἔργων αὐτοῦ. 5 εἰ δὲ πλοῦτός ἐστιν ἐπιθυμητὸν κτῆμα ἐν βίῳ, τί σοφίας πλουσιώτερον τῆς τὰ πάντα ἐργαζομένης; 6 εἰ δὲ φρόνησις ἐργάζεται, τίς αὐτῆς τῶν ὄντων μᾶλλόν ἐστιν τεχνῖτις; 7 καὶ εἰ δικαιοσύνην ἀγαπᾷ τις, οἱ πόνοι ταύτης εἰσὶν ἀρεταί· σωφροσύνην γὰρ καὶ φρόνησιν ἐκδιδάσκει, δικαιοσύνην καὶ ἀνδρείαν, ὧν χρησιμώτερον οὐδέν ἐστιν ἐν βίῳ ἀνθρώποις. 8 εἰ δὲ καὶ πολυπειρίαν ποθεῖ τις, οἶδεν τὰ ἀρχαῖα καὶ τὰ μέλλοντα εἰκάζει, ἐπίσταται στροφὰς λόγων καὶ λύσεις αἰνιγμάτων, σημεῖα καὶ τέρατα προγινώσκει καὶ ἐκβάσεις καιρῶν καὶ χρόνων.

9 ἔκρινα τοίνυν ταύτην ἀγαγέσθαι πρὸς συμβίωσιν εἰδὼς ὅτι ἔσται μοι σύμβουλος ἀγαθῶν καὶ παραίνεσις φροντίδων καὶ λύπης. 10 ἕξω δι᾽ αὐτὴν δόξαν ἐν ὄχλοις καὶ τιμὴν παρὰ πρεσβυτέροις ὁ νέος· 11 ὀξὺς εὑρεθήσομαι ἐν κρίσει καὶ ἐν ὄψει δυναστῶν θαυμασθήσομαι· 12 σιγῶντά με περιμενοῦσιν καὶ φθεγγομένῳ προσέξουσιν καὶ λαλοῦντος ἐπὶ πλεῖον χεῖρα ἐπιθήσουσιν ἐπὶ στόμα αὐτῶν. 13 ἕξω δι᾽ αὐτὴν ἀθανασίαν καὶ μνήμην αἰώνιον τοῖς μετ᾽ ἐμὲ ἀπολείψω. 14 διοικήσω λαούς, καὶ ἔθνη ὑποταγήσεταί μοι· 15 φοβηθήσονταί με ἀκούσαντες τύραννοι φρικτοί, ἐν πλήθει φανοῦμαι ἀγαθὸς καὶ ἐν πολέμῳ ἀνδρεῖος. 16 εἰσελθὼν εἰς τὸν οἶκόν μου προσαναπαύσομαι αὐτῇ· οὐ γὰρ ἔχει πικρίαν ἡ συναναστροφὴ αὐτῆς οὐδὲ ὀδύνην ἡ συμβίωσις αὐτῆς, ἀλλὰ εὐφροσύνην καὶ χαράν.

17 ταῦτα λογισάμενος ἐν ἐμαυτῷ καὶ φροντίσας ἐν καρδίᾳ μου ὅτι ἀθανασία ἐστὶν ἐν συγγενείᾳ σοφίας 18 καὶ ἐν φιλίᾳ αὐτῆς τέρψις ἀγαθὴ καὶ ἐν πόνοις χειρῶν αὐτῆς πλοῦτος ἀνεκλιπὴς καὶ ἐν συγγυμνασίᾳ ὁμιλίας αὐτῆς φρόνησις καὶ εὔκλεια ἐν κοινωνίᾳ λόγων αὐτῆς, περιῄειν ζητῶν ὅπως λάβω αὐτὴν εἰς ἐμαυτόν. 19 παῖς δὲ ἤμην εὐφυὴς ψυχῆς τε ἔλαχον ἀγαθῆς, 20 μᾶλλον δὲ ἀγαθὸς ὢν ἦλθον εἰς σῶμα ἀμίαντον. 21 γνοὺς δὲ ὅτι οὐκ ἄλλως ἔσομαι ἐγκρατής, ἐὰν μὴ ὁ θεὸς δῷ— καὶ τοῦτο δ᾽ ἦν φρονήσεως τὸ εἰδέναι τίνος ἡ χάρις—, ἐνέτυχον τῷ κυρίῳ καὶ ἐδεήθην αὐτοῦ καὶ εἶπον ἐξ ὅλης τῆς καρδίας μου

Omusengero gwa Salomoni gw’okuhûna oburhimanya

1 «Nyamuzinda wa balarha, Nyakasane w’olukogo, we walemaga igulu n’oluderho lwâwe, 2 we wabumbaga omuntu n’oburhimanya bwawe, mpu abe murhambo w’ebiremwa birhenga omu nfune zâwe, 3 mpu arhegeke igulu omu butagatifu n’omu bushinganyanya, mpu akaz’itwa emanja n’omurhima gushinganine, 4 onshobôze nani oburhimanya bukwanine entebe yâwe orhanankagaga omu bana bâwe. 5 Bulyala ndi mwambali-kazi wâwe, nnandi mugala wa mwambali-kazi wâwe, muntu muzamba na wa nsiku nyofi, nnandi munyi w’okuyumva oburhimanya n’amarhegeko; 6 bulyala omuntu ciru ankaba mwimâna omu karhi k’ababusirwe n’abantu, nk’arhagwerhi oburhimanya burhenga emwâwe, kwo banamulola nka busha. 7 Wacinyishozire mpu nyimangire olubaga lwâwe, mpu ntegeke bagala bâwe na bali bâwe, 8 Wantegesire mpu nkuyûbakire aka-Nyamuzinda oku ntondo yâwe ntagatifu, n’oluhêrero mw’olu lugo wagwisiremwo ihêma cerekane c’ihêma litagatifu oyôsire orheganyize kurhenga emurhondêro. 9 Obushinganyanya haguma nâwe buba, buyishi n’emirimo yâwe; ho bwâli amango walemaga igulu; burhahabiri ebirhona omu masu gâwe, n’ebiringânîne n’amarhegeko gâwe. 10 Oburhume kurhenga emalunga gâwe matagatifu, oburhume kurhenga aha ntebe yawe y’irenge, buyishe bungwase bunakole haguma nâni, lyo mmanya bici bikusimisa. 11 Kulya kuba oburhimanya ntaco buhabire, na ntaco cibuyabira kwayumva. bwo bwampabûla omu mirimo yani yoshi bunandange n’irhegeko lyâbwo. 12 Ntyo, emikolo yâni yanakusîmîsa, nanyimangire olubaga lwâwe n’obushinganyanya nnankwanane entebe ya larha.

Bushinganyanya bumanyisa omuntu obulonza bwa Nyamuzinda

13 Muntu obi wankamanya omuhigo gwa Nyakasane? Ndi wakagerêreza ebi Nyakasane alonza? 14 Enkengêro za banyakuhola-wahole kurhindira zikaz’irhindira, n’emihigo yirhu kuneganega eneganega; 15 bulyala omubiri gwabole kuzidoha guzidohera iroho, n’ecira cirâlo c’ibumba kuzidohya cikaz’izidohya omûka guyêsha emirhima. 16 Ehya hanôla igulu rhubimanyira kasanzi. n’ebirhuli hofi okubihikakwo kurhama; ebiri empingu byôhe ndi wankabisâgarha? 17 N’obulonza hwâwe ndi wankabumanyire nka wene orhahânaga oburhimanya na nk’orharhumaga omûka gwawe Mwimâna kurhenga enyanya? 18 Kwo kwarhumire enjira za ab’en’igulu ziba nnungêdu, n’abantu bayîgîrizibwa ebi osîma banacira n’oburhimanya bwâwe.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 9

1 Θεὲ πατέρων καὶ κύριε τοῦ ἐλέους ὁ ποιήσας τὰ πάντα ἐν λόγῳ σου 2 καὶ τῇ σοφίᾳ σου κατασκευάσας ἄνθρωπον, ἵνα δεσπόζῃ τῶν ὑπὸ σοῦ γενομένων κτισμάτων 3 καὶ διέπῃ τὸν κόσμον ἐν ὁσιότητι καὶ δικαιοσύνῃ καὶ ἐν εὐθύτητι ψυχῆς κρίσιν κρίνῃ, 4 δός μοι τὴν τῶν σῶν θρόνων πάρεδρον σοφίαν καὶ μή με ἀποδοκιμάσῃς ἐκ παίδων σου. 5 ὅτι ἐγὼ δοῦλος σὸς καὶ υἱὸς τῆς παιδίσκης σου, ἄνθρωπος ἀσθενὴς καὶ ὀλιγοχρόνιος καὶ ἐλάσσων ἐν συνέσει κρίσεως καὶ νόμων· 6 κἂν γάρ τις ᾖ τέλειος ἐν υἱοῖς ἀνθρώπων, τῆς ἀπὸ σοῦ σοφίας ἀπούσης εἰς οὐδὲν λογισθήσεται. 7 σύ με προείλω βασιλέα λαοῦ σου καὶ δικαστὴν υἱῶν σου καὶ θυγατέρων· 8 εἶπας οἰκοδομῆσαι ναὸν ἐν ὄρει ἁγίῳ σου καὶ ἐν πόλει κατασκηνώσεώς σου θυσιαστήριον, μίμημα σκηνῆς ἁγίας, ἣν προητοίμασας ἀπ᾽ ἀρχῆς. 9 καὶ μετὰ σοῦ ἡ σοφία ἡ εἰδυῖα τὰ ἔργα σου καὶ παροῦσα, ὅτε ἐποίεις τὸν κόσμον, καὶ ἐπισταμένη τί ἀρεστὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ τί εὐθὲς ἐν ἐντολαῖς σου. 10 ἐξαπόστειλον αὐτὴν ἐξ ἁγίων οὐρανῶν καὶ ἀπὸ θρόνου δόξης σου πέμψον αὐτήν, ἵνα συμπαροῦσά μοι κοπιάσῃ, καὶ γνῶ τί εὐάρεστόν ἐστιν παρὰ σοί. 11 οἶδε γὰρ ἐκείνη πάντα καὶ συνίει καὶ ὁδηγήσει με ἐν ταῖς πράξεσί μου σωφρόνως καὶ φυλάξει με ἐν τῇ δόξῃ αὐτῆς· 12 καὶ ἔσται προσδεκτὰ τὰ ἔργα μου, καὶ διακρινῶ τὸν λαόν σου δικαίως καὶ ἔσομαι ἄξιος θρόνων πατρός μου.

13 τίς γὰρ ἄνθρωπος γνώσεται βουλὴν θεοῦ; ἢ τίς ἐνθυμηθήσεται τί θέλει ὁ κύριος; 14 λογισμοὶ γὰρ θνητῶν δειλοί, καὶ ἐπισφαλεῖς αἱ ἐπίνοιαι ἡμῶν· 15 φθαρτὸν γὰρ σῶμα βαρύνει ψυχήν, καὶ βρίθει τὸ γεῶδες σκῆνος νοῦν πολυφρόντιδα. 16 καὶ μόλις εἰκάζομεν τὰ ἐπὶ γῆς καὶ τὰ ἐν χερσὶν εὑρίσκομεν μετὰ πόνου· τὰ δὲ ἐν οὐρανοῖς τίς ἐξιχνίασεν; 17 βουλὴν δέ σου τίς ἔγνω, εἰ μὴ σὺ ἔδωκας σοφίαν καὶ ἔπεμψας τὸ ἅγιόν σου πνεῦμα ἀπὸ ὑψίστων; 18 καὶ οὕτως διωρθώθησαν αἱ τρίβοι τῶν ἐπὶ γῆς, καὶ τὰ ἀρεστά σου ἐδιδάχθησαν ἄνθρωποι, καὶ τῇ σοφίᾳ ἐσώθησαν.

III. Obushinganyanya bwa Nyamuzinda omu nsiku za mîra

Kurhenga Adamo kuhika Musa

1 Omuntu murhanz’iremwa wa Nyarnuzinda, ishe w’igulu^b, oku aciri yene muleme, obushinganyanya bwamulanga, bwanamurhenza omu câha câge 2 bwamuha n’emisi y’okurhegeka byoshi. 3 Enkola-maligo mpu yacîkûla oku bushinganyanya n’oburhe n’oburhe, yaherêrekera n’omungo gw’okuyirha mwene wabo^c. 4 Amango igulu lyalohomaga erhi yerhuma, kandi bushinganyanya bwaligalukire, bwageza omushinganyanya omu mîshi, oku irumbi mpu murhi^d. 5 N’amango amashanja gayumvanyagya omu bubî galinda gacigusha haguma^e, kandi burhimanya bwagabwinemwo omushinganyanya, bwamulanga buzira izabyo omu masu ga Nyamuzinda, bwamuzibuhya ahima omurhima gw’olukogo lw’omwana wâge. 6 Amango bazigululaga enkola-maligo oburhimanya bwaciza omushinganyanya erhi bayaka omuliro^f gwamanukiraga bishagala birhanu. 7 Ecêrekanè c’obwo bubî: haciri ecihugo calibwire citumbûka mugi, emirhi y’eco cihugo enakaz’irhengakwo amalehe garhayera; n’oku kukengeza olw’embula-buyêmêre, enshusho y’omunyu^g eciba eyimanzire. 8 Abantu mpu bayâka enjira y’oburhimanya, bacîhêka omu njira yâbahamisa ebinja, basigira abazîne akakengêzo k’isirhe lyâbo^h, na ntyo, amabi gâbo garhaciyôrhaga mafulike. 9 Oburhimanya bwôhe bwalikûza abambali oku malibuko g’amarhangulo. 10 Burhimanya bwalangûlaga omushinganyanya enjira nnungêdu, erhi ayâka omujina gwa mukulu wageⁱ, bwanamuyêrekeza obwâmi bwa Nyamuzinda, bwamuhà n’okumanya ebitagatifu. Bwamurhabala okuyâza emmanja zage, n’okubêrwa omu mirimo yage, 11 Oburhimanya bwamuclnga oku babisha bali mpu bamunyage, bwanamuha omwandu gw’ebirugu. 12 Bwamucinga oku bashombanyi na kuli balyala bali mpu bamurhezire, bwanamuhimira entambala ndarhi mpu Iyo amanya oku ntabyo burhahima. 13 Oburhimanya burhalikiriraga omushinganyanya amango bâli bamuguzize^j, cikwône bwamucinga oku câha. 14 Bwayandagalira bo naye omu mpamikwa, burhanamulikiriraga omu mugozi, ciru bwamuhisa oku ishungwe ly’obwâmi n’oku buhashe bw’okurhegeka abarhegesi bakag’imulibuza burhanzi, ciru bwayîgîriza n’âbâli bamushobesire obunywesi, bwanamuhà irenge ly’ensiku n’amango.

Amango g’olubungo lw’okurhenga e Misiri

15 Bwo bwakûlaga olubaga lutagatifu lw’entagengwa omu nfune z’olubaga lwakag’ilulibuza. 16 Bwo bwâjaga omu murhima gw’omushinganyanya wa Nyakasane, bwakoza n’ebimanyiso n’ebisômerine abâmi badârhi. 17 Bwo bwahâga abatagatifu oluhembo lw’omurhamo gwâbo, bwabageza omu njira y’okurhangâza bwanababêra mâkiro g’omûshi na bumoleke bwa nyenyezi budufu. 18 Bwo bwabayikizagya enyanja ndukula, bwanabageza omu mîshi manji. 19 Bwazisa abashombanvi bâbo bwanabashala barhenga omu musima gw’enyanja. 20 Entagengwa zashokôa enkola-maligo, zacîtakira izîno lyawe litagatifu, Nyakasane, n’okuboko kwâwe kwabalikûzagya bacitakirakwo na murhima muguma. 21 Obushinganyanya erhi bwamadumûla akanwa k’orhuduma, erhi bwamanalikûla olulimi lw’ebirhaba.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 10

1 Αὕτη πρωτόπλαστον πατέρα κόσμου μόνον κτισθέντα διεφύλαξεν καὶ ἐξείλατο αὐτὸν ἐκ παραπτώματος ἰδίου 2 ἔδωκέν τε αὐτῷ ἰσχὺν κρατῆσαι ἁπάντων. 3 ἀποστὰς δὲ ἀπ᾽ αὐτῆς ἄδικος ἐν ὀργῇ αὐτοῦ ἀδελφοκτόνοις συναπώλετο θυμοῖς. 4 δι᾽ ὃν κατακλυζομένην γῆν πάλιν ἔσωσεν σοφία δι᾽ εὐτελοῦς ξύλου τὸν δίκαιον κυβερνήσασα. 5 αὕτη καὶ ἐν ὁμονοίᾳ πονηρίας ἐθνῶν συγχυθέντων ἔγνω τὸν δίκαιον καὶ ἐτήρησεν αὐτὸν ἄμεμπτον θεῷ καὶ ἐπὶ τέκνου σπλάγχνοις ἰσχυρὸν ἐφύλαξεν. 6 αὕτη δίκαιον ἐξαπολλυμένων ἀσεβῶν ἐρρύσατο φυγόντα καταβάσιον πῦρ Πενταπόλεως, 7 ἧς ἔτι μαρτύριον τῆς πονηρίας καπνιζομένη καθέστηκε χέρσος, καὶ ἀτελέσιν ὥραις καρποφοροῦντα φυτά, ἀπιστούσης ψυχῆς μνημεῖον ἑστηκυῖα στήλη ἁλός. 8 σοφίαν γὰρ παροδεύσαντες οὐ μόνον ἐβλάβησαν τοῦ μὴ γνῶναι τὰ καλά, ἀλλὰ καὶ τῆς ἀφροσύνης ἀπέλιπον τῷ βίῳ μνημόσυνον, ἵνα ἐν οἷς ἐσφάλησαν μηδὲ λαθεῖν δυνηθῶσιν. 9 σοφία δὲ τοὺς θεραπεύοντας αὐτὴν ἐκ πόνων ἐρρύσατο. 10 αὕτη φυγάδα ὀργῆς ἀδελφοῦ δίκαιον ὡδήγησεν ἐν τρίβοις εὐθείαις· ἔδειξεν αὐτῷ βασιλείαν θεοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ γνῶσιν ἁγίων· εὐπόρησεν αὐτὸν ἐν μόχθοις καὶ ἐπλήθυνεν τοὺς πόνους αὐτοῦ· 11 ἐν πλεονεξίᾳ κατισχυόντων αὐτὸν παρέστη καὶ ἐπλούτισεν αὐτόν· 12 διεφύλαξεν αὐτὸν ἀπὸ ἐχθρῶν καὶ ἀπὸ ἐνεδρευόντων ἠσφαλίσατο· καὶ ἀγῶνα ἰσχυρὸν ἐβράβευσεν αὐτῷ, ἵνα γνῷ ὅτι παντὸς δυνατωτέρα ἐστὶν εὐσέβεια. 13 αὕτη πραθέντα δίκαιον οὐκ ἐγκατέλιπεν, ἀλλὰ ἐξ ἁμαρτίας ἐρρύσατο αὐτόν· 14 συγκατέβη αὐτῷ εἰς λάκκον καὶ ἐν δεσμοῖς οὐκ ἀφῆκεν αὐτόν, ἕως ἤνεγκεν αὐτῷ σκῆπτρα βασιλείας καὶ ἐξουσίαν τυραννούντων αὐτοῦ· ψευδεῖς τε ἔδειξεν τοὺς μωμησαμένους αὐτὸν καὶ ἔδωκεν αὐτῷ δόξαν αἰώνιον.

15 Αὕτη λαὸν ὅσιον καὶ σπέρμα ἄμεμπτον ἐρρύσατο ἐξ ἔθνους θλιβόντων· 16 εἰσῆλθεν εἰς ψυχὴν θεράποντος κυρίου καὶ ἀντέστη βασιλεῦσιν φοβεροῖς ἐν τέρασι καὶ σημείοις. 17 ἀπέδωκεν ὁσίοις μισθὸν κόπων αὐτῶν, ὡδήγησεν αὐτοὺς ἐν ὁδῷ θαυμαστῇ καὶ ἐγένετο αὐτοῖς εἰς σκέπην ἡμέρας καὶ εἰς φλόγα ἄστρων τὴν νύκτα. 18 διεβίβασεν αὐτοὺς θάλασσαν ἐρυθρὰν καὶ διήγαγεν αὐτοὺς δι᾽ ὕδατος πολλοῦ· 19 τοὺς δὲ ἐχθροὺς αὐτῶν κατέκλυσεν καὶ ἐκ βάθους ἀβύσσου ἀνέβρασεν αὐτούς. 20 διὰ τοῦτο δίκαιοι ἐσκύλευσαν ἀσεβεῖς καὶ ὕμνησαν, κύριε, τὸ ὄνομα τὸ ἅγιόν σου τήν τε ὑπέρμαχόν σου χεῖρα ᾔνεσαν ὁμοθυμαδόν· 21 ὅτι ἡ σοφία ἤνοιξεν στόμα κωφῶν καὶ γλώσσας νηπίων ἔθηκεν τρανάς.

1 Burhimanya bwarhumaga babêrwa n’emirimo yabo, omu maboko g’omulêbi^k mutagatifu. 2 Bagera omu mpinga, omu nyama-wandya, bagwîka amahêma aharhabà nyumpa. 3 Bajâna omu irhwe n’abashombanyi, banatundulika ababisha. 4 Erhi bagwarhwa n’enyôrha bakuyâkûza^l, bakula amîshi omu lwâla, bakûla agâtwa enyôrha omu ibuye lyumu-lyumu.

AmÎshi, oku go gàhezagya ab’e Misiri, gàciza bene lsraheli

5 Ntyo, ebyabire buhane bw’abashombanyi bâbo, byababêra bunguke omu malagîrire gâbo. 6 Oku buhane bw’irhegeko lyâbo ly’okuyirha orhubonjo, abarhanzi bayôrhana enshôko erhagana y’olwîshi lw’ebirhwange by’omuko n’ebyondo^m. 7 Bamhali bâwe hôhe wabahêra amîshi manji aharhaba-mîshi; 8 wayêrekana ntyo n’enyôrha yàbagwerhe buhane buci wali ohanyiremwo abashombanyi baboⁿ. 9 Ago marhangulo, n’obwo kukubûla olukogo lwâwe lwabakubûlaga, gàbayumvisa malumwa maci olubanja lutubwa n’oburhè luyumvisa enkola-maligo; 10 bulyala bôhe, wakazâg’ibarhangula nka muzire warhonda omwana, ci abandi kwo wakazâg’ibahana nka mwâmi mudârhi otumuzize omwambali. 11 Babe kulî babe hofi kuguma bali bababire^o. 12 Omungo kubirhi gwabagwasire; balaka banalakûla omu kukengêra ebyâbîre: 13 omu kuyumva oku ehyabahanaga hyo hyacizize abandi, bayumva okuboko kwa Nyakasane, 14 n’olya bajiraga bikabulirwa babul’imujira bijandagwa n’okumushekera^p, abazâna erhi babona ebyabîre, n’erhi bayumva enyôrha ebagwârha oku erhagwârha abashinganyanya.

Abakag’iharamya eby’erubala, byabahindamukira

15 Kulya kuba enkengêro za busha busha zali zibahabwîre, bakaz’iharamya ensimba zibulula enda oku idaho, n’orhundi rhusimba rhwa busha busha; lero, oku kubahana, wabarhumira omwandu gw’orhusimba^q 16 mpu Iyo bayumva oku ehi omuntu akolamo amaligo, hyo anahanwamwo^r. 17 Arhali kuyabirwa kwali kuyabirwe okuboko kwâwe kugala byoshi, -kwo walemagamwo igulu n’ebingeru-ngeru-, kurhayabiragwa n’okubarhumira endubu erhi entale ndârhi; 18 nisi erhi ebiryanyi bikali birhasag’iboneka, birya byaciremwa binayunjwire bukali, hirya byashala omûka gw’engulumira, birya byarhengamwo ecûka cabaya, erhi ebya amasu garhengamwo orhukengulo rhw’okuyôbohya, 19 birya byakakolera abantu nàbê bibazugulule, erhi bibayirhe ciru n’ebihamba byône. 20 Buzira okwo, omûka gwawe gwône gwâli gwabahira oku idaho, amagala gabalye erhi maligo gâbo garhuma, erhi omûka gw’obuhashe bwâwe gubashandâze. Cikwône wayumanyanya byoshi, waganja, wagera obuzirho wahiramwo n’olugero.

lgwarhiro ly’olwo lugero omu buhane

21 Byaba ntyo bulyala obuhashe bwâwe bunji wene oburhegeka, emisi y’okuboko kwâwe ndiwankayija omu irhwe? 22 Igulu lyoshi, omu masu gâwe, kwo liri nka mmogomogo ya lutulo oku munzani, nka kula omurhonyi gw’olume gurhogera oku idaho sezi. 23 Bantu boshi obêra bwonjo, bulyala ohashire byoshi, onabe nk’orhabwini ebyâha bya abantu, kuderha mpu baciyûnjuze. 24 Neci ebihaba byoshi kuzigira obizigira, na nta kantu oshomba omu biremwa byâwe, bulya ocibâga oshombire kantu kalebe, orhânkakalemire. 25 Câba mushâna, kurhi kantu kalebe kankahabîre nk’ôrhâli okalonzize? Kurhi kankabêzireho nk’ôrhâli okahamagireho? 26 Cikwône, byoshi obabalira bulyala byoshi bibà byâwe, Nyakasane, Mukunda-Buzine!

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 11

1 Εὐόδωσεν τὰ ἔργα αὐτῶν ἐν χειρὶ προφήτου ἁγίου. 2 διώδευσαν ἔρημον ἀοίκητον καὶ ἐν ἀβάτοις ἔπηξαν σκηνάς· 3 ἀντέστησαν πολεμίοις καὶ ἐχθροὺς ἠμύναντο. 4 ἐδίψησαν καὶ ἐπεκαλέσαντό σε, καὶ ἐδόθη αὐτοῖς ἐκ πέτρας ἀκροτόμου ὕδωρ καὶ ἴαμα δίψης ἐκ λίθου σκληροῦ.

5 δι᾽ ὧν γὰρ ἐκολάσθησαν οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν, διὰ τούτων αὐτοὶ ἀποροῦντες εὐεργετήθησαν. 6 ἀντὶ μὲν πηγῆς ἀενάου ποταμοῦ αἵματι λυθρώδει ταραχθέντος 7 εἰς ἔλεγχον νηπιοκτόνου διατάγματος ἔδωκας αὐτοῖς δαψιλὲς ὕδωρ ἀνελπίστως 8 δείξας διὰ τοῦ τότε δίψους πῶς τοὺς ὑπεναντίους ἐκόλασας. 9 ὅτε γὰρ ἐπειράσθησαν, καίπερ ἐν ἐλέει παιδευόμενοι, ἔγνωσαν πῶς μετ᾽ ὀργῆς κρινόμενοι ἀσεβεῖς ἐβασανίζοντο· 10 τούτους μὲν γὰρ ὡς πατὴρ νουθετῶν ἐδοκίμασας, ἐκείνους δὲ ὡς ἀπότομος βασιλεὺς καταδικάζων ἐξήτασας. 11 καὶ ἀπόντες δὲ καὶ παρόντες ὁμοίως ἐτρύχοντο· 12 διπλῆ γὰρ αὐτοὺς ἔλαβεν λύπη καὶ στεναγμὸς μνημῶν τῶν παρελθόντων· 13 ὅτε γὰρ ἤκουσαν διὰ τῶν ἰδίων κολάσεων εὐεργετημένους αὐτούς, ᾔσθοντο τοῦ κυρίου. 14 ὃν γὰρ ἐν ἐκθέσει πάλαι ῥιφέντα ἀπεῖπον χλευάζοντες, ἐπὶ τέλει τῶν ἐκβάσεων ἐθαύμασαν οὐχ ὅμοια δικαίοις διψήσαντες.

15 ἀντὶ δὲ λογισμῶν ἀσυνέτων ἀδικίας αὐτῶν, ἐν οἷς πλανηθέντες ἐθρήσκευον ἄλογα ἑρπετὰ καὶ κνώδαλα εὐτελῆ, ἐπαπέστειλας αὐτοῖς πλῆθος ἀλόγων ζῴων εἰς ἐκδίκησιν, 16 ἵνα γνῶσιν ὅτι, δι᾽ ὧν τις ἁμαρτάνει, διὰ τούτων κολάζεται. 17 οὐ γὰρ ἠπόρει ἡ παντοδύναμός σου χεὶρ καὶ κτίσασα τὸν κόσμον ἐξ ἀμόρφου ὕλης ἐπιπέμψαι αὐτοῖς πλῆθος ἄρκων ἢ θρασεῖς λέοντας 18 ἢ νεοκτίστους θυμοῦ πλήρεις θῆρας ἀγνώστους ἤτοι πυρπνόον φυσῶντας ἄσθμα ἢ βρόμον λικμωμένους καπνοῦ ἢ δεινοὺς ἀπ᾽ ὀμμάτων σπινθῆρας ἀστράπτοντας, 19 ὧν οὐ μόνον ἡ βλάβη ἠδύνατο συνεκτρῖψαι αὐτούς, ἀλλὰ καὶ ἡ ὄψις ἐκφοβήσασα διολέσαι. 20 καὶ χωρὶς δὲ τούτων ἑνὶ πνεύματι πεσεῖν ἐδύναντο ὑπὸ τῆς δίκης διωχθέντες καὶ λικμηθέντες ὑπὸ πνεύματος δυνάμεώς σου· ἀλλὰ πάντα μέτρῳ καὶ ἀριθμῷ καὶ σταθμῷ διέταξας.

21 τὸ γὰρ μεγάλως ἰσχύειν σοὶ πάρεστιν πάντοτε, καὶ κράτει βραχίονός σου τίς ἀντιστήσεται; 22 ὅτι ὡς ῥοπὴ ἐκ πλαστίγγων ὅλος ὁ κόσμος ἐναντίον σου καὶ ὡς ῥανὶς δρόσου ὀρθρινὴ κατελθοῦσα ἐπὶ γῆν. 23 ἐλεεῖς δὲ πάντας, ὅτι πάντα δύνασαι, καὶ παρορᾷς ἁμαρτήματα ἀνθρώπων εἰς μετάνοιαν. 24 ἀγαπᾷς γὰρ τὰ ὄντα πάντα καὶ οὐδὲν βδελύσσῃ ὧν ἐποίησας· οὐδὲ γὰρ ἂν μισῶν τι κατεσκεύασας. 25 πῶς δὲ διέμεινεν ἄν τι, εἰ μὴ σὺ ἠθέλησας, ἢ τὸ μὴ κληθὲν ὑπὸ σοῦ διετηρήθη; 26 φείδῃ δὲ πάντων, ὅτι σά ἐστιν, δέσποτα φιλόψυχε·

1 N’omu ngasi kantu mubà akarhashaja kâwe k’omûka. 2 Hitya hitya oja wâhana abahirimire, kurhonda oja wabarhonda n’okukengêza ngasi babihire, kuderha mpu bayonôke oku mabî, banakuyêmêre, Yagirwa Nyakasane.

Olugero omu kuhana ab’e Kanani

3 Abantu barhanzi bali omu cihugo câwe citagatifu, wàli wamabagaya, 4 bulyala bakazâg’ikola amaligo g’okushologosa, bali bamaluza amafumu n’enterekêro zirhalizo. 5 Abo bîsi b’abana^s, abo ba-nyamulya-malà aha balya enyama z’abantu, abôla bâkazâg’iherherwa omu ndalwe z’orhudali, 6 abo babusi bayirha ebirhilba birhacirhabâla, wahiga okubaholola n’amaboko ga balarha, 7 mpu eryo ishwa orhonya omu bihugo byoshi, liyûbakwe n’omurhwe nkana gw’abana ba Nyamuzinda. 8 Abôla nabo wabababalira bulyala bali bantu, wabarhumira enyisîmbu mpu zibê ba-mushonza-ntambala b’engabo yâwe y’abalwi, mpu babahungumule hitya-hitya. 9 Kurhali kuderha mpu orhankahashir’ihisa enkola-maligo omu nfune z’abashinganyanya, kuli cigamba ciguma c’abalwi, nîsi erhi okubahungumula oku liguma n’akanwa kabî, nîsi erhi omu kubahà ebiryanyi; 10 cikwône omu kubahana hitya hitya, wabahà amango g’okucîyunjuza. N’obwo orhali ohabire oku obûko bwâbo bubà bubî, n’oku obubî bwâbo kaburhano, n’oku nta mango enkengêro z’emirhima yâbo zankakubûka, 11 bulyala obûko bwâbo buli buhehêrere kurhenga emurhondêro; burhanali bwôba bwa muntu mulebe bwarhumaga obabalira ebyâha byâbo.

Igwarhiro ly’olwo lugero omu buhane

12 Ndi wankakudôsa mpu kurhi okwo wajizire obwo? Ndi wankatwa omu kanwa kâwe? Ndi wankakuyandika mpu wahungumwire amashanja walemaga? Ndi wankakuja omu irhwe we mwihôzi w’amabî g’abantu? 13 Nanga, aha nyuma zawe, nta wundi Nyakasane ôshibirira ebintu byoshi mpu wamuyereka oku omu kutwa emmanja orhalyalyanya. 14 Nta mwâmi na nta murhwâli wankakujisa kadali, mpu aderhera aba wene wàhâhaga. 15 Kulya kuba oli mushinganyanya, byoshi bushinganyanya obirhegekamwo. Onakaz’ibà obwine oku okuhana ôrhakwanini buhane kurhalinganini n’obuhashe bwâwe. 16 Obuzibu bwâwe ye nyamwegemerwa w’obushinganyanya bwâwe, na bulya we nnabyo byoshi co cirhuma obibêra lukogo byoshi. 17 Bo oyereka emisi yâwe balya barhayêmêra oku we nna-byo-byoshi; n’abayishi obwo buhashe-bwâwe-kuli-byoshi bakanaburhwâlihirakwo bo otulutumbya. 18 Onakaz’iheba olugero omu buhane bulyala wene we ciri-misi, oburhegesi orhurhegekamwo bubâmwo bulembêdu bunji, bulyala nk’olonzize, obuhashe we nnabwo.

Nyamuzinda ashurha ci arhavuna kavuha

19 Omu kujira ntyo, wayîgîriza olubaga lwawe, oku omushinganyanya akwanine abe muntu, n’abana bâwe, waba obalangalize oku ôwamajira okubî, ocimuhîre oku aciyunjuza. 20 Erhi abâga wahanyire abashombanyi ba abana bâwe n’olukogo lutyo na buzira cikalarhu, n’obwo ciru lufu bali bàkwanine, erhi abâga wabahîre amango n’amakengu g’okurhenga omu bubî, 21 abana bâwe bôhe murhima muci wabatwiriremwo olubanja we walagaga ba shakulûza bâbo endagâno nyinja kulya, onywâna mwe nabo obul’ihirakwo n’endahiro. 22 Kusiga oku odwirhe warhudunda kwône rhwehe, ônadwirhe wahana abashombanyi birhu bwenêne kulusha, mpu lyo rhukengêra obwinja bwâwe nka rhwe rhwatwira abandi obuhane, na nka rhwe babutwirire, rhukengêre olukogo lwâwe.

Obuhane bunayîgîrize

23 Kwo kwarhumire àbâlimwo isirhe ly’okukola amaligo, wabalirûsa na birya bingerungeru bakazâg’iharamya. 24 Neci bali bahisire kulî omu njira y’okuhabuka, balinda baharamya orhusimba rhurhagwerhi nda na mugongo mpu banyamuzinda, barhebwa nka bana barho. 25 Okwo kwarhuma wabarhumira obuhane bwabayandaza n’enshonyi nka bana ba birhaba. 26 Aba obuhane bunyi burhumvisagya, bayumva n’obuhane bwa Nyamuzinda. 27 Omu kubona orhusimba rhwabalibuzagya, rhulya bali badesire mpu bo banyamuzinda bâbo, omu kubona rhwo rhukola rhwabahana, baja bayumva banamanyirira oku neci ye Nyamuzinda w’okuli olya barhangag’ihaba^t. Na ntyo obuhane budârhi bwabarhibukira.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 12

1 τὸ γὰρ ἄφθαρτόν σου πνεῦμά ἐστιν ἐν πᾶσιν. 2 Διὸ τοὺς παραπίπτοντας κατ᾽ ὀλίγον ἐλέγχεις καὶ ἐν οἷς ἁμαρτάνουσιν ὑπομιμνῄσκων νουθετεῖς, ἵνα ἀπαλλαγέντες τῆς κακίας πιστεύσωσιν ἐπὶ σέ, κύριε.

3 καὶ γὰρ τοὺς πάλαι οἰκήτορας τῆς ἁγίας σου γῆς 4 μισήσας ἐπὶ τῷ ἔχθιστα πράσσειν, ἔργα φαρμακειῶν καὶ τελετὰς ἀνοσίους 5 τέκνων τε φονὰς ἀνελεήμονας καὶ σπλαγχνοφάγον ἀνθρωπίνων σαρκῶν θοῖναν καὶ αἵματος, ἐκ μέσου μύστας θιάσου 6 καὶ αὐθέντας γονεῖς ψυχῶν ἀβοηθήτων, ἐβουλήθης ἀπολέσαι διὰ χειρῶν πατέρων ἡμῶν, 7 ἵνα ἀξίαν ἀποικίαν δέξηται θεοῦ παίδων ἡ παρὰ σοὶ πασῶν τιμιωτάτη γῆ. 8 ἀλλὰ καὶ τούτων ὡς ἀνθρώπων ἐφείσω ἀπέστειλάς τε προδρόμους τοῦ στρατοπέδου σου σφῆκας, ἵνα αὐτοὺς κατὰ βραχὺ ἐξολεθρεύσωσιν. 9 οὐκ ἀδυνατῶν ἐν παρατάξει ἀσεβεῖς δικαίοις ὑποχειρίους δοῦναι ἢ θηρίοις δεινοῖς ἢ λόγῳ ἀποτόμῳ ὑφ᾽ ἓν ἐκτρῖψαι, 10 κρίνων δὲ κατὰ βραχὺ ἐδίδους τόπον μετανοίας οὐκ ἀγνοῶν ὅτι πονηρὰ ἡ γένεσις αὐτῶν καὶ ἔμφυτος ἡ κακία αὐτῶν καὶ ὅτι οὐ μὴ ἀλλαγῇ ὁ λογισμὸς αὐτῶν εἰς τὸν αἰῶνα. 11 σπέρμα γὰρ ἦν κατηραμένον ἀπ᾽ ἀρχῆς, οὐδὲ εὐλαβούμενός τινα ἐφ᾽ οἷς ἡμάρτανον ἄδειαν ἐδίδους.

12 τίς γὰρ ἐρεῖ Τί ἐποίησας; ἢ τίς ἀντιστήσεται τῷ κρίματί σου; τίς δὲ ἐγκαλέσει σοι κατὰ ἐθνῶν ἀπολωλότων ἃ σὺ ἐποίησας; ἢ τίς εἰς κατάστασίν σοι ἐλεύσεται ἔκδικος κατὰ ἀδίκων ἀνθρώπων; 13 οὔτε γὰρ θεός ἐστιν πλὴν σοῦ, ᾧ μέλει περὶ πάντων, ἵνα δείξῃς ὅτι οὐκ ἀδίκως ἔκρινας, 14 οὔτε βασιλεὺς ἢ τύραννος ἀντοφθαλμῆσαι δυνήσεταί σοι περὶ ὧν ἐκόλασας. 15 δίκαιος δὲ ὢν δικαίως τὰ πάντα διέπεις αὐτὸν τὸν μὴ ὀφείλοντα κολασθῆναι καταδικάσαι ἀλλότριον ἡγούμενος τῆς σῆς δυνάμεως. 16 ἡ γὰρ ἰσχύς σου δικαιοσύνης ἀρχή, καὶ τὸ πάντων σε δεσπόζειν πάντων φείδεσθαί σε ποιεῖ. 17 ἰσχὺν γὰρ ἐνδείκνυσαι ἀπιστούμενος ἐπὶ δυνάμεως τελειότητι καὶ ἐν τοῖς εἰδόσι τὸ θράσος ἐξελέγχεις· 18 σὺ δὲ δεσπόζων ἰσχύος ἐν ἐπιεικείᾳ κρίνεις καὶ μετὰ πολλῆς φειδοῦς διοικεῖς ἡμᾶς· πάρεστιν γάρ σοι, ὅταν θέλῃς, τὸ δύνασθαι.

19 ᾿Εδίδαξας δέ σου τὸν λαὸν διὰ τῶν τοιούτων ἔργων ὅτι δεῖ τὸν δίκαιον εἶναι φιλάνθρωπον, καὶ εὐέλπιδας ἐποίησας τοὺς υἱούς σου ὅτι διδοῖς ἐπὶ ἁμαρτήμασιν μετάνοιαν. 20 εἰ γὰρ ἐχθροὺς παίδων σου καὶ ὀφειλομένους θανάτῳ μετὰ τοσαύτης ἐτιμωρήσω προσοχῆς καὶ διέσεως δοὺς χρόνους καὶ τόπον, δι᾽ ὧν ἀπαλλαγῶσι τῆς κακίας, 21 μετὰ πόσης ἀκριβείας ἔκρινας τοὺς υἱούς σου, ὧν τοῖς πατράσιν ὅρκους καὶ συνθήκας ἔδωκας ἀγαθῶν ὑποσχέσεων; 22 ῾Ημᾶς οὖν παιδεύων τοὺς ἐχθροὺς ἡμῶν ἐν μυριότητι μαστιγοῖς, ἵνα σου τὴν ἀγαθότητα μεριμνῶμεν κρίνοντες, κρινόμενοι δὲ προσδοκῶμεν ἔλεος.

23 ὅθεν καὶ τοὺς ἐν ἀφροσύνῃ ζωῆς βιώσαντας ἀδίκως διὰ τῶν ἰδίων ἐβασάνισας βδελυγμάτων· 24 καὶ γὰρ τῶν πλάνης ὁδῶν μακρότερον ἐπλανήθησαν θεοὺς ὑπολαμβάνοντες τὰ καὶ ἐν ζῴοις τῶν αἰσχρῶν ἄτιμα νηπίων δίκην ἀφρόνων ψευσθέντες. 25 διὰ τοῦτο ὡς παισὶν ἀλογίστοις τὴν κρίσιν εἰς ἐμπαιγμὸν ἔπεμψας. 26 οἱ δὲ παιγνίοις ἐπιτιμήσεως μὴ νουθετηθέντες ἀξίαν θεοῦ κρίσιν πειράσουσιν. 27 ἐφ᾽ οἷς γὰρ αὐτοὶ πάσχοντες ἠγανάκτουν, ἐπὶ τούτοις, οὓς ἐδόκουν θεούς, ἐν αὐτοῖς κολαζόμενοι ἰδόντες, ὃν πάλαι ἠρνοῦντο εἰδέναι, θεὸν ἐπέγνωσαν ἀληθῆ· διὸ καὶ τὸ τέρμα τῆς καταδίκης ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐπῆλθεν.

Okuharamya ebiremwa

1 Neci, bali ba busha bwenêne balya boshi barhamanyaga Nnyamuzinda, n’omu kubona ebiboneka barhahashag’imanya Nyamubâho, n’omu kubona obushanja barhamanyaga omulenga wabukolaga^u. 2 Ci bôhe bamanya mpu omuliro, empûsi, emboho, nîsi erhi amalunga n’enyenyezi ziyiba, nîsi erhi omuhûsi gw’amîshi erhi ebimole by’oku nkuba, bamanya mpu bo banyamuzinda, mpu bo ba nna-amahanga-goshi. 3 Akabaga bânunîrwe n’obwinja bw’ebyo kwarhuma babijira banyamuzinda, bamanyage n’oku nnabyo abikulîre, bulya Namulemi w’obwinja yene wabiremaga. 4 N’akaba obuhashe n’emikolo yabyo yabarhangazize, bamanyirageho oku ôwabijiraga abilushire buhashe. 5 Bulyala obunene n’obwinja bw’ebiremwa ciba cêrekane c’owabilemaga. 6 Cikwône abôla barhali ba kugaywa bwenêne, bulyala nkaba ciru bahabusire erhi balonza Nyamuzinda mpu bamuhikekwo. 7 Okubà omu karhî k’obushanja akolaga kunarhume bacisêza okubusingiriza, ciru banalinde barhebwa n’iranga erhi bwinja bw’ebi babwine burhuma. 8 Bone erhi barhanali ba kubabalirwa: 9 Akaba babwine buhika oku bumanye, balinda basagarha igulu, kurhi Nnalyo yeki babulaga bwamuhikakwo duba?

Okuharamya enshusho

10 Cikwône bali bahanya abacikubagira emifiriri^v, abaderha emikolo y’enfune z’abantu mpu banyamuzinda, amasholo, amarhale matule n’obulenga, enshushano z’ensimba, ibuye lya busha-busha lyakolagwa n’okuboko kwa mîra. 11 Omuntu aj’emuzirhu, akube gulya murhi gwankanaziga gwabinjwa, agugongôlekwo ecula bwinja bwinja, agwire agubinja, akulemwo orhulugu akaz’ikolesa. 12 Obuvungunyukiza bwa gulya mukolo, abuguke nshali bakaz’imuyenderamwo ebi alya, kukolaga kulwisa ishali. 13 N’ehindi hihimbi hyasigalaga^w, hirya hirhali hinja, higolôlosire hinali hya mahaji-mahaji. ahiyanke ahibinje n’obushiru bw’omuntu wafuluka, ahirhendeze n’obulenga bw’omuntu wahumûka, ahikûlemwo obusu bw’omuntu, 14 nîsi erhi arhenzemwo ehisimba hya bushabusha, ahisinde olukuyu, ahihembe omugôla, ahire n’obulembo ngasi hali ecibande. 15 Abul’ija aho, obushanja bwâge abuyûbakire enyumpa ebukwanine, abugwase omu lukuta anabusegezemwo n’omusumari. 16 Kuderha mpu obushanja bwâge bwankanarhibuka, amanyire bwinja oku burhankacirhabâla bwône, eri nsanamu erhankacîrhabâla. 17 Kurhahangè arhanayisengera mpu eyimangire ebyage, amahya g’aha mwage n’abana bage; arhali na nshonyi za kushambâza omurhi mumu; amagala agalolere oku buzamba, 18 akalamo akalongeze oku lufu, oburhabâle abuhûne engonyi, akola abalama agend’ishenga ehirhahinya kugulu mpu hyalambagira! 19 Akaja burhunzi, mpu Iyo ayunguka anabêrwe omu mirimo y’okuboko kwâge, agend’isengera ehyo hirhagwerhi nsimiko omu maboko!

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 13

1 Μάταιοι μὲν γὰρ πάντες ἄνθρωποι φύσει, οἷς παρῆν θεοῦ ἀγνωσία καὶ ἐκ τῶν ὁρωμένων ἀγαθῶν οὐκ ἴσχυσαν εἰδέναι τὸν ὄντα οὔτε τοῖς ἔργοις προσέχοντες ἐπέγνωσαν τὸν τεχνίτην, 2 ἀλλ᾽ ἢ πῦρ ἢ πνεῦμα ἢ ταχινὸν ἀέρα ἢ κύκλον ἄστρων ἢ βίαιον ὕδωρ ἢ φωστῆρας οὐρανοῦ πρυτάνεις κόσμου θεοὺς ἐνόμισαν. 3 ὧν εἰ μὲν τῇ καλλονῇ τερπόμενοι ταῦτα θεοὺς ὑπελάμβανον, γνώτωσαν πόσῳ τούτων ὁ δεσπότης ἐστὶ βελτίων, ὁ γὰρ τοῦ κάλλους γενεσιάρχης ἔκτισεν αὐτά· 4 εἰ δὲ δύναμιν καὶ ἐνέργειαν ἐκπλαγέντες, νοησάτωσαν ἀπ᾽ αὐτῶν πόσῳ ὁ κατασκευάσας αὐτὰ δυνατώτερός ἐστιν· 5 ἐκ γὰρ μεγέθους καὶ καλλονῆς κτισμάτων ἀναλόγως ὁ γενεσιουργὸς αὐτῶν θεωρεῖται. 6 ἀλλ᾽ ὅμως ἐπὶ τούτοις μέμψις ἐστὶν ὀλίγη, καὶ γὰρ αὐτοὶ τάχα πλανῶνται θεὸν ζητοῦντες καὶ θέλοντες εὑρεῖν· 7 ἐν γὰρ τοῖς ἔργοις αὐτοῦ ἀναστρεφόμενοι διερευνῶσιν καὶ πείθονται τῇ ὄψει, ὅτι καλὰ τὰ βλεπόμενα. 8 πάλιν δ᾽ οὐδ᾽ αὐτοὶ συγγνωστοί· 9 εἰ γὰρ τοσοῦτον ἴσχυσαν εἰδέναι ἵνα δύνωνται στοχάσασθαι τὸν αἰῶνα, τὸν τούτων δεσπότην πῶς τάχιον οὐχ εὗρον;

10 Ταλαίπωροι δὲ καὶ ἐν νεκροῖς αἱ ἐλπίδες αὐτῶν, οἵτινες ἐκάλεσαν θεοὺς ἔργα χειρῶν ἀνθρώπων, χρυσὸν καὶ ἄργυρον τέχνης ἐμμελέτημα καὶ ἀπεικάσματα ζῴων ἢ λίθον ἄχρηστον χειρὸς ἔργον ἀρχαίας. 11 εἰ δὲ καί τις ὑλοτόμος τέκτων εὐκίνητον φυτὸν ἐκπρίσας περιέξυσεν εὐμαθῶς πάντα τὸν φλοιὸν αὐτοῦ καὶ τεχνησάμενος εὐπρεπῶς κατεσκεύασεν χρήσιμον σκεῦος εἰς ὑπηρεσίαν ζωῆς, 12 τὰ δὲ ἀποβλήματα τῆς ἐργασίας εἰς ἑτοιμασίαν τροφῆς ἀναλώσας ἐνεπλήσθη, 13 τὸ δὲ ἐξ αὐτῶν ἀπόβλημα εἰς οὐθὲν εὔχρηστον, ξύλον σκολιὸν καὶ ὄζοις συμπεφυκός, λαβὼν ἔγλυψεν ἐν ἐπιμελείᾳ ἀργίας αὐτοῦ καὶ ἐμπειρίᾳ συνέσεως ἐτύπωσεν αὐτό, ἀπείκασεν αὐτὸ εἰκόνι ἀνθρώπου 14 ἢ ζῴῳ τινὶ εὐτελεῖ ὡμοίωσεν αὐτὸ καταχρίσας μίλτῳ καὶ φύκει ἐρυθήνας χρόαν αὐτοῦ καὶ πᾶσαν κηλῖδα τὴν ἐν αὐτῷ καταχρίσας 15 καὶ ποιήσας αὐτῷ αὐτοῦ ἄξιον οἴκημα ἐν τοίχῳ ἔθηκεν αὐτὸ ἀσφαλισάμενος σιδήρῳ. 16 ἵνα μὲν οὖν μὴ καταπέσῃ, προενόησεν αὐτοῦ εἰδὼς ὅτι ἀδυνατεῖ ἑαυτῷ βοηθῆσαι· καὶ γάρ ἐστιν εἰκὼν καὶ χρείαν ἔχει βοηθείας. 17περὶ δὲ κτημάτων καὶ γάμων αὐτοῦ καὶ τέκνων προσευχόμενος οὐκ αἰσχύνεται τῷ ἀψύχῳ προσλαλῶν καὶ περὶ μὲν ὑγιείας τὸ ἀσθενὲς ἐπικαλεῖται, 18 περὶ δὲ ζωῆς τὸ νεκρὸν ἀξιοῖ, περὶ δὲ ἐπικουρίας τὸ ἀπειρότατον ἱκετεύει, περὶ δὲ ὁδοιπορίας τὸ μηδὲ βάσει χρῆσθαι δυνάμενον, 19 περὶ δὲ πορισμοῦ καὶ ἐργασίας καὶ χειρῶν ἐπιτυχίας τὸ ἀδρανέστατον ταῖς χερσὶν εὐδράνειαν αἰτεῖται.

1 N’owundi, akola aja omu nyanja mpu ayikire, akakengera obudârhi bw’omulaba, arhang’igwira agashâniza omurhi gwakenyuka duba kulusha omurhi gw’obwârho bumudwirhe. 2 Obwo bwârho, magene ga bunguke gabukengêraga, oburhimanya bw’omulenga bwabuyunjuza^x; 3 cikwône okubona-mbere^y kwawe, Larha, ye mwêrekeza obuheka, we watwaga enjira ciru n’omu nyanja, wageza n’omukâba gurhalimwo côba omu karî k’amîshi; 4 wayêrekana ntyo oku ntabyo orhankacingakwo omuntu, na ntyo, ciru n’omuntu orhakômiri anahash’igera omu nyanja. 5 Orhalonzizi emikolo y’oburhimanya bwâwe esigale bugumba, co cirhuma abantu baziga baja oku murhi mwangu, bayikire enyanja n’obwârho bwangu-bwangu, banabul’ihika aha bajaga. 6 Ciru n’emurhondêro, bulya bazigulula ba-ciri-misi mpu bacibona, obulangalire bw’igulu bwayakira omu bwârho^z bwangu, bulya wene wali mwêrekeza wabô, basigira igulu emburho y’iburha lihyahya. 7 Neci gulimwo omugisho, omurhi gukolera obushinganyanya^a. 8 Cikwône eri mpehêrere enshushano erhenga omu nfune z’abantu, ye, n’omubinji wayo, ye, bulya anayibinjire, nayo, bulya bàyidesire mpu nyamuzinda n’obwo eri ya kubola. 9 Neci, Nyamuzinda oku ashomba enkola-maligo, kwo ashomba n’ebirhenga omu maligo. 10 Omukolo n’omukozi, kuguma bàhànwa. 11 Kwo kuderha oku hayish’iba n’obushashe bw’enshushano z’amashanja, kulya kuba, omu karhî k’ebiremwa bya Nyamuzinda, ezo nshushano kabire kafinjo, zabire nsarhazo oku maroho g’abantu na mirhego ya kugwasa ebingolongolo.

Kurhi bârhangiraga okugashâniza enshushano?

12 Omurhondêro gw’obukuze bw’enshushano, gwo na murhondêro gw’obûmaguza; okuzilerha eka kwashereza n’obworhere bw’abantu^b. 13 Bulyala ezo nshushano zirhahali burhanzi, zirhanayôrhe zihabà. 14 Kulimbirira busha kwa bantu kwazidwirhe eno igulu; lâba n’oku olw’okuhwa kwazo mira lwatûbagwa. 15 Muzire muguma, erhi ali omu mishîbo n’omungo gw’omwana omufirire murho, abinjisa enshusho y’omwana-nyakufà; agwira ayigashâniza nka nyamuzinda, olyala acizind’ibona muntu-ôfire anahà abambali amarhegeko g’okugashâniza. 16 Okubundi, erhi ensiku zigera, yashuba nkomedu nzibu, yashimbillirwa nka lushika. 17 Abarhwâli nabo barhegeka mpu ensanamu zibinjwe abantu bakaz’izigashâniza. Abarhahashag’ikuzibwa bone erhi kubà kulî kurhuma, obusu buli kulî babuhira hôfi omu kubinja enshusho yaboneka y’omwâmi bakenzire; ntyo, obwo bushiru bwarhuma bakaz’iharamya omwâmi oli kulî nka kulya ankabire hôfi. 18 ciru, obushiru bw’omubinji bwarhuma abarhal’ibamuyishi nabo bahash’ikengesa omukulu. 19 Omu kulonza okurhona emunda mwâmi ali, omubinji akolesa obulenga bwage bwoshi oku kujira enshusho nyinja kulusha obusu bwonênè. 20 Olubaga nalwo, erhi lucirhonya obwinja bwa bulya bushanja, lwarhangira lwagashâniza oyu mîra bakazâg’ikenga nka muntu. 21 Lâba oku gwashuba murhego barhezire abantu: okuyôboha ecitumule n’obukali bw’abaluzi, kwarhuma bahogeka emirhi n’amabuye izîno lirhashangirwa.

Amabi galerhwa n’okugashâniza enshushano.

22 Bahabuka omu kumanya Nyamubâho barhanarhimukagwa^c; oku obuhwinja bubabezize omu ntambala erhali nyi, babul’iyirika amaligo mangana aho izîno ly’omurhûla. 23 Barhal’ibâga abana mpu nterekêro, barhal’irherekêra enterekêro z’obwifulikwe. barhal’iyîza omu isirhe ly’endalwe n’orhudali. 24 Kwo kuhaba obucese omu buzîne erhi omu buhya, ci omuntu ayirhire owaho omujina, erhi amujire burhe omu kumusheregeza obuyumpa. 25 Enshandalè yacibêra: okubulaga omuko n’okuyirha abantu, okuzimbana n’okurhebana, okuyîgîrizanya obubî n’okulenganya abandi; okutula entambala n’okulahirirana ebîrà; okubonesa abakengwa nshonyi n’okuyibagira ehinja omuntu ajirirwe, okushereza emirhima y’abandi n’okutungôlana, okuhira isharha omu by’ohuhya, obugonyi na ngasi bûmaguza. 27 Bulyâla okugashâniza enshusho za bushabusha, Iyo igwarhiro, gwo murhondêro na bushwinjiro bwa ngasi bubî. 28 Barhâsiraha amango badwirhe bàcîsimisa, balagule abantu eby’obunywesi, nîsi erhi babè n’obworhere bw’obulenzi, erhi bacîgashe ebîrà. 29 Kulya kuba mifiriri ya nsanamu bacîkubagira, barhanamanyiri oku hali oku bankababala bamacîgasha ebîrà. 30 Cikwône barhabule kuhanirwa aga mabî gombi: okugashâniza enshushano kwarhuma bakubya enkengêro ziyerekire Nyakasane obulyâlya bwâbo bwarhuma bakaz’icîgasha ebîrà, banagayaguza oburhimanya. 31 Obuhane abagoma bakwanine bwo burhibukira oku bulenzi bw’enkola-maligo, ci arhali obuhashe bw’akantu bàcîgashaga.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 14

1 Πλοῦν τις πάλιν στελλόμενος καὶ ἄγρια μέλλων διοδεύειν κύματα τοῦ φέροντος αὐτὸν πλοίου σαθρότερον ξύλον ἐπιβοᾶται. 2 ἐκεῖνο μὲν γὰρ ὄρεξις πορισμῶν ἐπενόησεν, τεχνῖτις δὲ σοφία κατεσκεύασεν· 3 ἡ δὲ σή, πάτερ, διακυβερνᾷ πρόνοια, ὅτι ἔδωκας καὶ ἐν θαλάσσῃ ὁδὸν καὶ ἐν κύμασι τρίβον ἀσφαλῆ 4 δεικνὺς ὅτι δύνασαι ἐκ παντὸς σῴζειν, ἵνα κἂν ἄνευ τέχνης τις ἐπιβῇ. 5 θέλεις δὲ μὴ ἀργὰ εἶναι τὰ τῆς σοφίας σου ἔργα· διὰ τοῦτο καὶ ἐλαχίστῳ ξύλῳ πιστεύουσιν ἄνθρωποι ψυχὰς καὶ διελθόντες κλύδωνα σχεδίᾳ διεσώθησαν. 6 καὶ ἀρχῆς γὰρ ἀπολλυμένων ὑπερηφάνων γιγάντων ἡ ἐλπὶς τοῦ κόσμου ἐπὶ σχεδίας καταφυγοῦσα ἀπέλιπεν αἰῶνι σπέρμα γενέσεως τῇ σῇ κυβερνηθεῖσα χειρί. 7 εὐλόγηται γὰρ ξύλον, δι᾽ οὗ γίνεται δικαιοσύνη· 8 τὸ χειροποίητον δέ, ἐπικατάρατον αὐτὸ καὶ ὁ ποιήσας αὐτό, ὅτι ὁ μὲν ἠργάζετο, τὸ δὲ φθαρτὸν θεὸς ὠνομάσθη. 9 ἐν ἴσῳ γὰρ μισητὰ θεῷ καὶ ὁ ἀσεβῶν καὶ ἡ ἀσέβεια αὐτοῦ· 10 καὶ γὰρ τὸ πραχθὲν σὺν τῷ δράσαντι κολασθήσεται. 11 διὰ τοῦτο καὶ ἐν εἰδώλοις ἐθνῶν ἐπισκοπὴ ἔσται, ὅτι ἐν κτίσματι θεοῦ εἰς βδέλυγμα ἐγενήθησαν καὶ εἰς σκάνδαλα ψυχαῖς ἀνθρώπων καὶ εἰς παγίδα ποσὶν ἀφρόνων. 12 ᾿Αρχὴ γὰρ πορνείας ἐπίνοια εἰδώλων, εὕρεσις δὲ αὐτῶν φθορὰ ζωῆς. 13 οὔτε γὰρ ἦν ἀπ᾽ ἀρχῆς οὔτε εἰς τὸν αἰῶνα ἔσται· 14 κενοδοξίᾳ γὰρ ἀνθρώπων εἰσῆλθεν εἰς τὸν κόσμον, καὶ διὰ τοῦτο σύντομον αὐτῶν τὸ τέλος ἐπενοήθη. 15 ἀώρῳ γὰρ πένθει τρυχόμενος πατὴρ τοῦ ταχέως ἀφαιρεθέντος τέκνου εἰκόνα ποιήσας τόν ποτε νεκρὸν ἄνθρωπον νῦν ὡς θεὸν ἐτίμησεν καὶ παρέδωκεν τοῖς ὑποχειρίοις μυστήρια καὶ τελετάς· 16 εἶτα ἐν χρόνῳ κρατυνθὲν τὸ ἀσεβὲς ἔθος ὡς νόμος ἐφυλάχθη. 17 καὶ τυράννων ἐπιταγαῖς ἐθρησκεύετο τὰ γλυπτά, οὓς ἐν ὄψει μὴ δυνάμενοι τιμᾶν ἄνθρωποι διὰ τὸ μακρὰν οἰκεῖν τὴν πόρρωθεν ὄψιν ἀνατυπωσάμενοι ἐμφανῆ εἰκόνα τοῦ τιμωμένου βασιλέως ἐποίησαν, ἵνα ὡς παρόντα τὸν ἀπόντα κολακεύωσιν διὰ τῆς σπουδῆς. 18 εἰς ἐπίτασιν δὲ θρησκείας καὶ τοὺς ἀγνοοῦντας ἡ τοῦ τεχνίτου προετρέψατο φιλοτιμία· 19 ὁ μὲν γὰρ τάχα κρατοῦντι βουλόμενος ἀρέσαι ἐξεβιάσατο τῇ τέχνῃ τὴν ὁμοιότητα ἐπὶ τὸ κάλλιον· 20 τὸ δὲ πλῆθος ἐφελκόμενον διὰ τὸ εὔχαρι τῆς ἐργασίας τὸν πρὸ ὀλίγου τιμηθέντα ἄνθρωπον νῦν σέβασμα ἐλογίσαντο. 21 καὶ τοῦτο ἐγένετο τῷ βίῳ εἰς ἔνεδρον, ὅτι ἢ συμφορᾷ ἢ τυραννίδι δουλεύσαντες ἄνθρωποι τὸ ἀκοινώνητον ὄνομα λίθοις καὶ ξύλοις περιέθεσαν. 22 Εἶτ᾽ οὐκ ἤρκεσεν τὸ πλανᾶσθαι περὶ τὴν τοῦ θεοῦ γνῶσιν, ἀλλὰ καὶ ἐν μεγάλῳ ζῶντες ἀγνοίας πολέμῳ τὰ τοσαῦτα κακὰ εἰρήνην προσαγορεύουσιν. 23 ἢ γὰρ τεκνοφόνους τελετὰς ἢ κρύφια μυστήρια ἢ ἐμμανεῖς ἐξάλλων θεσμῶν κώμους ἄγοντες 24 οὔτε βίους οὔτε γάμους καθαροὺς ἔτι φυλάσσουσιν, ἕτερος δ᾽ ἕτερον ἢ λοχῶν ἀναιρεῖ ἢ νοθεύων ὀδυνᾷ. 25 πάντα δ᾽ ἐπιμὶξ ἔχει αἷμα καὶ φόνος, κλοπὴ καὶ δόλος, φθορά, ἀπιστία, τάραχος, ἐπιορκία, 26 θόρυβος ἀγαθῶν, χάριτος ἀμνηστία, ψυχῶν μιασμός, γενέσεως ἐναλλαγή, γάμων ἀταξία, μοιχεία καὶ ἀσέλγεια. 27 ἡ γὰρ τῶν ἀνωνύμων εἰδώλων θρησκεία παντὸς ἀρχὴ κακοῦ καὶ αἰτία καὶ πέρας ἐστίν· 28 ἢ γὰρ εὐφραινόμενοι μεμήνασιν ἢ προφητεύουσιν ψευδῆ ἢ ζῶσιν ἀδίκως ἢ ἐπιορκοῦσιν ταχέως· 29 ἀψύχοις γὰρ πεποιθότες εἰδώλοις κακῶς ὀμόσαντες ἀδικηθῆναι οὐ προσδέχονται. 30 ἀμφότερα δὲ αὐτοὺς μετελεύσεται τὰ δίκαια, ὅτι κακῶς ἐφρόνησαν περὶ θεοῦ προσέχοντες εἰδώλοις καὶ ἀδίκως ὤμοσαν ἐν δόλῳ καταφρονήσαντες ὁσιότητος· 31 οὐ γὰρ ἡ τῶν ὀμνυμένων δύναμις, ἀλλ᾽ ἡ τῶν ἁμαρτανόντων δίκη ἐπεξέρχεται ἀεὶ τὴν τῶν ἀδίκων παράβασιν.

Israheli arhagashâniza nshushano

1 Wehe Nyamuzinda Wirhu, oba mwinja, orhabêsha orhanakunira duba, byoshi lukogo obirhegekamwo. 2 Ciru rhwankajira ebyâha erhi rhunali bâwe, bulya rhurhahabiri obuhashe bwâwe; cikwône rhurhâbijirè bulya rhuli bawe. 3 Bulyala okukumanya bwo bushinganyanya bwimîna, okumanya obuhashe bwawe Iyo igwarhiro ly’okurhafà 4 Nanga Yagirwa, okusinga abantu basingaga obulenga bubî, kurharhuhabulaga, n’omukolo gwa bushabusha gw’ababinji gurharhurhebaga, rhurharhebagwa ciru n’ensanamu z’amarangi marangi garhanaliînganîni. 5 Omuhwinja yehe akaz’ilolakwo anayumve amîru, anayumve amacifinja enshusho y’ensanamu zirhalimwo mûka. 6 Nkunda-maligo abacikubagira ebiri ntyo, ababikola, abacîfinja byo n’ababiharamya.

Nt’isirhe lilushire ery’okubumba n’okuharamya enshushano

7 Laba oku omubumbi amahinaga ibumba lyage; amabumbamwo ebirugu rhunakolesa. Eryôla ibumba lyonênè, !yo lyarhenziremwo ebikamirwa n’ebikabulirwa. Muli ebyo birugu, cihi cakolesibwa kulebe erhi kulebe, omubumhi yene wâlutwa^d. 8 Na kandi, -cikwône kucirhamiza busha-, ebyo byondo byonene abumbamwo irumbi mpu nyamuzinda, byo yene acizind’irhengamwo lishinjo, byo anashubiramwo, -ye muntu wabirhengagamwo-, hano bakola bamusambisa oku buzîne bwâge. 9 Ali aho, arhashibiriri olufù !wâge, arhanamanyiri oku ensiku zâge ziri nyofi; cikwône yehe oku batuzi b’amasholo n’amarhale acigerera, ayige abatuzi b’ecûma, alongeze n’irenge omu kubumba ebirhali byo. 10 Omurhima gwâge luvu, n’ebi ahirakwo omurhima byo bidaka kulusha ebidaka, n’obuzine bwâge bwo bugalugalu oku ibumba. 11 Kulya kuba arhishi omubumbi wamubumbaga olya wamuhiragamwo omurhima gukola emikolo, anamubûhiramwo omûka gw’obuzîne. 12 Kâli ciru obuzîne bwirhu kwo abulola nka masharha ga bana, n’okubâho kwirhu kwo akulola nka cambu bashimbamwo obunguke; gwarhi yene, mpu «ntaho omuntu arhayungukira, ciru n’omu bubî». 13 Kulusha abandi, oyôla arhahabiri oku câha aba ajizire, ye muntu oyanka idaho abumbamwo ebirugu bibereka, abulikûlamwo n’ensanamu za banyamuzinda!

lsirhe ly’Ab’e Misiri bagashâniza orhusimba

14 Abasirhe bali banji, cikwône abali basirhe kulusha, n’abali bazamba kulusha omurhima gw’ecirhaba, banali abashombanyi b’olubaga lwâwe, balya balulibuzagya^e. 15 Bôhe mpu banyamuzinda b’amashanja boshi banali banyamuzinda, n’obwo barhankahash’icîbonera n’agâbo masù, nîsi erhi bakolese amazulu gâbo mpu bayîsemwo omûka, erhi marhwiri gâbo mpu bayumvemo, erhi eminwe y’enfune zâbo mpu bagwarhemwo hirebe, nîsi erhi amagulu gâbo mpu balambagiremwo. 16 Bulyala muntu wàbajiraga, muntu oyîsa omûka muhôzanyo wababumbaga. Cikwône nta muntu wankahas’ibumba enshushano emushushire. 17 Nyakuhola-wahole, enkola-maligo zage mpu nfune, zirhakola ogurhali mifiriri. Yene ye mukulu hali ebyôla agashâniza, bulya yehe abwine cahiramwo omûka, ci byôhe nta mango! 18 Banagashânize ciru na rhunyamakobwa rhw’ensimba bulya rhwo rhulushire ebindi bingolongolo. 19 Orho rhusimba rhurhalimwo bwinja buci bwankarhuma rhwayagalana kula omuntu ankayâgalwa n’ecintu: rhwôhe kurhala rhwarhazire oku irenge n’omugisho gwa Nyamuzinda.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 15

1 Σὺ δέ, ὁ θεὸς ἡμῶν, χρηστὸς καὶ ἀληθής, μακρόθυμος καὶ ἐλέει διοικῶν τὰ πάντα. 2 καὶ γὰρ ἐὰν ἁμάρτωμεν, σοί ἐσμεν, εἰδότες σου τὸ κράτος· οὐχ ἁμαρτησόμεθα δέ, εἰδότες ὅτι σοὶ λελογίσμεθα. 3 τὸ γὰρ ἐπίστασθαί σε ὁλόκληρος δικαιοσύνη, καὶ εἰδέναι σου τὸ κράτος ῥίζα ἀθανασίας. 4 οὔτε γὰρ ἐπλάνησεν ἡμᾶς ἀνθρώπων κακότεχνος ἐπίνοια οὐδὲ σκιαγράφων πόνος ἄκαρπος, εἶδος σπιλωθὲν χρώμασιν διηλλαγμένοις, 5 ὧν ὄψις ἄφροσιν εἰς ὄρεξιν ἔρχεται, ποθεῖ τε νεκρᾶς εἰκόνος εἶδος ἄπνουν. 6 κακῶν ἐρασταὶ ἄξιοί τε τοιούτων ἐλπίδων καὶ οἱ δρῶντες καὶ οἱ ποθοῦντες καὶ οἱ σεβόμενοι.

7 Καὶ γὰρ κεραμεὺς ἁπαλὴν γῆν θλίβων ἐπίμοχθον πλάσσει πρὸς ὑπηρεσίαν ἡμῶν ἓν ἕκαστον· ἀλλ᾽ ἐκ τοῦ αὐτοῦ πηλοῦ ἀνεπλάσατο τά τε τῶν καθαρῶν ἔργων δοῦλα σκεύη τά τε ἐναντία, πάντα ὁμοίως· τούτων δὲ ἑτέρου τίς ἑκάστου ἐστὶν ἡ χρῆσις, κριτὴς ὁ πηλουργός. 8 καὶ κακόμοχθος θεὸν μάταιον ἐκ τοῦ αὐτοῦ πλάσσει πηλοῦ ὃς πρὸ μικροῦ ἐκ γῆς γενηθεὶς μετ᾽ ὀλίγον πορεύεται ἐξ ἧς ἐλήμφθη, τὸ τῆς ψυχῆς ἀπαιτηθεὶς χρέος. 9ἀλλ᾽ ἔστιν αὐτῷ φροντὶς οὐχ ὅτι μέλλει κάμνειν οὐδ᾽ ὅτι βραχυτελῆ βίον ἔχει, ἀλλ᾽ ἀντερείδεται μὲν χρυσουργοῖς καὶ ἀργυροχόοις χαλκοπλάστας τε μιμεῖται καὶ δόξαν ἡγεῖται ὅτι κίβδηλα πλάσσει. 10 σποδὸς ἡ καρδία αὐτοῦ, καὶ γῆς εὐτελεστέρα ἡ ἐλπὶς αὐτοῦ, πηλοῦ τε ἀτιμότερος ὁ βίος αὐτοῦ, 11 ὅτι ἠγνόησεν τὸν πλάσαντα αὐτὸν καὶ τὸν ἐμπνεύσαντα αὐτῷ ψυχὴν ἐνεργοῦσαν καὶ ἐμφυσήσαντα πνεῦμα ζωτικόν, 12 ἀλλ᾽ ἐλογίσαντο παίγνιον εἶναι τὴν ζωὴν ἡμῶν καὶ τὸν βίον πανηγυρισμὸν ἐπικερδῆ, δεῖν γάρ φησιν ὅθεν δή, κἂν ἐκ κακοῦ, πορίζειν. 13 οὗτος γὰρ παρὰ πάντας οἶδεν ὅτι ἁμαρτάνει ὕλης γεώδους εὔθραυστα σκεύη καὶ γλυπτὰ δημιουργῶν.

14 πάντες δὲ ἀφρονέστατοι καὶ τάλανες ὑπὲρ ψυχὴν νηπίου οἱ ἐχθροὶ τοῦ λαοῦ σου καταδυναστεύσαντες αὐτόν, 15 ὅτι καὶ πάντα τὰ εἴδωλα τῶν ἐθνῶν ἐλογίσαντο θεούς, οἷς οὔτε ὀμμάτων χρῆσις εἰς ὅρασιν οὔτε ῥῖνες εἰς συνολκὴν ἀέρος οὔτε ὦτα ἀκούειν οὔτε δάκτυλοι χειρῶν εἰς ψηλάφησιν καὶ οἱ πόδες αὐτῶν ἀργοὶ πρὸς ἐπίβασιν. 16 ἄνθρωπος γὰρ ἐποίησεν αὐτούς, καὶ τὸ πνεῦμα δεδανεισμένος ἔπλασεν αὐτούς· οὐδεὶς γὰρ αὐτῷ ὅμοιον ἄνθρωπος ἰσχύει πλάσαι θεόν· 17 θνητὸς δὲ ὢν νεκρὸν ἐργάζεται χερσὶν ἀνόμοις· κρείττων γάρ ἐστιν τῶν σεβασμάτων αὐτοῦ, ὧν αὐτὸς μὲν ἔζησεν, ἐκεῖνα δὲ οὐδέποτε.— 18 καὶ τὰ ζῷα δὲ τὰ ἔχθιστα σέβονται· ἀνοίᾳ γὰρ συγκρινόμενα τῶν ἄλλων ἐστὶ χείρονα· 19 οὐδ᾽ ὅσον ἐπιποθῆσαι ὡς ἐν ζῴων ὄψει καλὰ τυγχάνει, ἐκπέφευγεν δὲ καὶ τὸν τοῦ θεοῦ ἔπαινον καὶ τὴν εὐλογίαν αὐτοῦ.

Ab’e Misiri na Bene lsraheli: baguma ebikere n’abandi enkwale

1 Kwo kwarhumire bahâbwa obuhane bubakwanine, bahanwa n’ebya-bene-ebyo; balibuzibwa n’omwandu gw’orhusimba. 2 Oku wahana abandi, olubaga lwawe lwohe walukolera ebinja; amango lwâli lulwâzire amîru, walurheganyiza ebiryo binjinja mpu lulye: zirya nkwâle. 3 Ab’e Misiri nabo bali bagwerhwe n’iralà ly’okulya, cikwône erhi babona enshusho y’okushologosa y’orhusimba^f bali babarhumire, iralà bâli Iy’okulya lyahirigirha; olubaga Iwawe Iwohe, Iwâli lurhanzir’ibà Iwàshalika hisungunu Iw’abul’irhôla ebiryo binjinja. 4 Kwâli kukwanine abarhanzi, ba-nyakulibuza olubaga Iwawe, bajekwo ishali ly’akîrumè, bambali bâwe nabo, kwâli kukwanine bayerekwe ciru kwone oku abashombanyi bâbo bâlibuka.

Abantu banahanwe barhânahanwe kuguma

5 Galya mango ebiryanyi bidârhi bibarhûlakwo omujina, bulya bakaz’ifà n’amanjokà-njokà, oburhe wali obire burhàli bwa nsiku n’amango. 6 Kwàli kukalihira wabakalihiraga, wanabà nka wabakangaza hisanzi hisungunu, bulya bàli bagwerhe ecêrekane c’obucire c’okukengêza ebinwa by’irhegeko lyawe. 7 Na ngasi wayerekire eco cêrekane, arhafumiraga okuba acilozirekwo, ci wene we wanamufumize, Muciza w’abantu. 8 Wayereka abashombanyi birhu ntyo oku wene we Mulîkûza ôlikûza abantu oku ngasi mabi. 9 Abashombanyi bàkaz’ilumwa n’enzi n’enzige bànakaz’ifà, harhanabonekaga obufumu bwankabaciza, bulya banali bakwanine okuhanwa n’ebya bene ebyo. 10 Bagala bâwe bôhe ciru n’amajoka-njoka garhabahashaga, bulyala olukogo Iwawe Iwàli luyishir’ibarhabàla Iwanabaciza. 11 Ago mino g’enjoka kukengêza gàkazâg’ibakengêza ebinwa byawe, -byali bibande bya kufuma duba^g-, kuderha mpu bankanayibagira bwenêne obone barhacihisiri oku burhabâle bwâwe. 12 Arhanali badundu nisi erhi mashahi gàbafumize, ci luderho Iwawe, Yagirwa, Iwo lufumya ngasi kantu. 13 Neci, wene we rhegeka olufù n’akalamo, we yandagaliza omuntu ekuzimu onashub’imuyinamula. 14 Omu bubi bwâge, omuntu ànayirha owundi, ci arhankagalula omûka gwamagenda, nisi erhi alikûze oyu okuzimu kwamahisa omu nfune.

Misiri na Israheli: oku baguma bahanwa, abandi bayikuzibwa

15 Kurhankahashikana omuntu afume okuhoko kwâwe. 16 Ba-nyankola-maligo^h erhi bali mpu barhakuyishi, lero wabahana n’obuhashe bw’okuboko kwâwe; enkuba erhasag’iboneka bundi, enkuba y’olubula, erya ya dubu-dubu, yacihonda kulibo, n’enkuba-ebanda yabayoca yasirîza. 17 Ecikasômezagya kulusha, omu karhî k’amîshi, n’obwo go gazimya ebindi byoshi, omuliro gwakolêra bwinja bwinjaⁱ, bulyala igulu linakaz’ilwira ahashinganyanya. 18 Hali amango engulumira yakazâg’ibà nka yâhorha mpu yankanayôca ebiryanyi bàli barhumire enkola-maligo; kwali kuderha mpu babone banayumve oku buhane bwa Nyamuzinda bubashimbire. 19 Haligi n’amango engulumira yakaziâg’iyâka bwenêne omu karhi k’amîshi, kuderha mpu esirîze emyaka y’omu ishwa ly’enkola-maligo. 20 Olubaga lwawe lwôhe waluyikuza n’ebiryo bya bamalahika, buzira kurhama. walurhumira ebiryo birheganye kurhenga enyanya, biryo byankashagalusa ngasi muntu, na ntaye birhankasimisa^j. 21 N’ehyo biryo wakazâg’ihâna, byakaz’iyêrekana obwinja bwâwe oku bana bâwe; byakaz’isîmisa ngasi obirire byanakaz’ihinduka kulya owabirya alonzize. 22 Olubula n’olume byakaz’irinda omuliro buzira kujonga, kuderha mpu abantu bamanye oku omuliro gwakaz’iyâka buzira kuhorha omu lubula n’omu nkuba, mpu gusingônole emyaka y’abashombanyi, 23 banamanye oku gwàkazâg’iyibagira ohworhere bwâgwo Iyo gurhag’ishereza ebiryo bya abashinganyanya. 24 Byàbâga ntyo bulya ebiremwa biba bikushizire we mulemi wabyo; kal’ibala bikola nka birhumirwe mpu bihane endyâlya, kurhuza birhuza nka birhumirwe oku makwanane g’abakulangalira. 25 Ntyôla, ebiremwa byakaz »icijira barhumisi b’obuhanyi bwâwe bulisa ngasi kantu, kwo kwarhumire bikaz’ihinduka nk’oku ôbilagîrîrekwo alonzize; 26 ntyo, Yagirwa Nyakasane, abana bazigirwa bamanya oku arhali emilala y’emburho y’omu ishwa yo eyikuza omuntu, ci akanwa kawe ko kabika abakuyêmêra. 27 Bulyala ebi omuliro gurhahashag’ishereza, byakaz’ijonga biyumva idûrhu ly’omwonzi munyi gw’izûba, 28 kuderha mpu oyîgîrize boshi oku kukwanine bashokolere izûba bakola bavuga omunkwa, banakaz’ishenga embere izûba libashe. 29 Bulyala obulangalire bw’omugambanyi kwo bujonga nka lubula lwa mpondo. Kwo budwa nka mishi masigala.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 16

1 Διὰ τοῦτο δι᾽ ὁμοίων ἐκολάσθησαν ἀξίως καὶ διὰ πλήθους κνωδάλων ἐβασανίσθησαν. 2 ἀνθ᾽ ἧς κολάσεως εὐεργετήσας τὸν λαόν σου εἰς ἐπιθυμίαν ὀρέξεως ξένην γεῦσιν τροφὴν ἡτοίμασας ὀρτυγομήτραν, 3 ἵνα ἐκεῖνοι μὲν ἐπιθυμοῦντες τροφὴν διὰ τὴν εἰδέχθειαν τῶν ἐπαπεσταλμένων καὶ τὴν ἀναγκαίαν ὄρεξιν ἀποστρέφωνται, αὐτοὶ δὲ ἐπ᾽ ὀλίγον ἐνδεεῖς γενόμενοι καὶ ξένης μετάσχωσι γεύσεως. 4 ἔδει γὰρ ἐκείνοις μὲν ἀπαραίτητον ἔνδειαν ἐπελθεῖν τυραννοῦσιν, τούτοις δὲ μόνον δειχθῆναι πῶς οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν ἐβασανίζοντο.

5 Καὶ γὰρ ὅτε αὐτοῖς δεινὸς ἐπῆλθεν θηρίων θυμὸς δήγμασίν τε σκολιῶν διεφθείροντο ὄφεων, οὐ μέχρι τέλους ἔμεινεν ἡ ὀργή σου· 6 εἰς νουθεσίαν δὲ πρὸς ὀλίγον ἐταράχθησαν σύμβολον ἔχοντες σωτηρίας εἰς ἀνάμνησιν ἐντολῆς νόμου σου· 7 ὁ γὰρ ἐπιστραφεὶς οὐ διὰ τὸ θεωρούμενον ἐσῴζετο, ἀλλὰ διὰ σὲ τὸν πάντων σωτῆρα. 8 καὶ ἐν τούτῳ δὲ ἔπεισας τοὺς ἐχθροὺς ἡμῶν ὅτι σὺ εἶ ὁ ῥυόμενος ἐκ παντὸς κακοῦ· 9 οὓς μὲν γὰρ ἀκρίδων καὶ μυιῶν ἀπέκτεινεν δήγματα, καὶ οὐχ εὑρέθη ἴαμα τῇ ψυχῇ αὐτῶν, ὅτι ἄξιοι ἦσαν ὑπὸ τοιούτων κολασθῆναι· 10 τοὺς δὲ υἱούς σου οὐδὲ ἰοβόλων δρακόντων ἐνίκησαν ὀδόντες, τὸ ἔλεος γάρ σου ἀντιπαρῆλθεν καὶ ἰάσατο αὐτούς. 11 εἰς γὰρ ὑπόμνησιν τῶν λογίων σου ἐνεκεντρίζοντο καὶ ὀξέως διεσῴζοντο, ἵνα μὴ εἰς βαθεῖαν ἐμπεσόντες λήθην ἀπερίσπαστοι γένωνται τῆς σῆς εὐεργεσίας. 12 καὶ γὰρ οὔτε βοτάνη οὔτε μάλαγμα ἐθεράπευσεν αὐτούς, ἀλλὰ ὁ σός, κύριε, λόγος ὁ πάντας ἰώμενος. 13 σὺ γὰρ ζωῆς καὶ θανάτου ἐξουσίαν ἔχεις καὶ κατάγεις εἰς πύλας ᾅδου καὶ ἀνάγεις· 14 ἄνθρωπος δὲ ἀποκτέννει μὲν τῇ κακίᾳ αὐτοῦ, ἐξελθὸν δὲ πνεῦμα οὐκ ἀναστρέφει οὐδὲ ἀναλύει ψυχὴν παραλημφθεῖσαν.

15 Τὴν δὲ σὴν χεῖρα φυγεῖν ἀδύνατόν ἐστιν· 16 ἀρνούμενοι γάρ σε εἰδέναι ἀσεβεῖς ἐν ἰσχύι βραχίονός σου ἐμαστιγώθησαν ξένοις ὑετοῖς καὶ χαλάζαις καὶ ὄμβροις διωκόμενοι ἀπαραιτήτοις καὶ πυρὶ καταναλισκόμενοι. 17 τὸ γὰρ παραδοξότατον, ἐν τῷ πάντα σβεννύντι ὕδατι πλεῖον ἐνήργει τὸ πῦρ, ὑπέρμαχος γὰρ ὁ κόσμος ἐστὶν δικαίων· 18 ποτὲ μὲν γὰρ ἡμεροῦτο φλόξ, ἵνα μὴ καταφλέξῃ τὰ ἐπ᾽ ἀσεβεῖς ἀπεσταλμένα ζῷα, ἀλλ᾽ αὐτοὶ βλέποντες εἰδῶσιν ὅτι θεοῦ κρίσει ἐλαύνονται· 19 ποτὲ δὲ καὶ μεταξὺ ὕδατος ὑπὲρ τὴν πυρὸς δύναμιν φλέγει, ἵνα ἀδίκου γῆς γενήματα διαφθείρῃ. 20 ἀνθ᾽ ὧν ἀγγέλων τροφὴν ἐψώμισας τὸν λαόν σου καὶ ἕτοιμον ἄρτον ἀπ᾽ οὐρανοῦ παρέσχες αὐτοῖς ἀκοπιάτως πᾶσαν ἡδονὴν ἰσχύοντα καὶ πρὸς πᾶσαν ἁρμόνιον γεῦσιν· 21 ἡ μὲν γὰρ ὑπόστασίς σου τὴν σὴν πρὸς τέκνα ἐνεφάνιζεν γλυκύτητα, τῇ δὲ τοῦ προσφερομένου ἐπιθυμίᾳ ὑπηρετῶν πρὸς ὅ τις ἐβούλετο μετεκιρνᾶτο. 22 χιὼν δὲ καὶ κρύσταλλος ὑπέμεινε πῦρ καὶ οὐκ ἐτήκετο, ἵνα γνῶσιν ὅτι τοὺς τῶν ἐχθρῶν καρποὺς κατέφθειρε πῦρ φλεγόμενον ἐν τῇ χαλάζῃ καὶ ἐν τοῖς ὑετοῖς διαστράπτον· 23 τοῦτο πάλιν δ᾽, ἵνα τραφῶσιν δίκαιοι, καὶ τῆς ἰδίας ἐπιλέλησται δυνάμεως. 24 ῾Η γὰρ κτίσις σοὶ τῷ ποιήσαντι ὑπηρετοῦσα ἐπιτείνεται εἰς κόλασιν κατὰ τῶν ἀδίκων καὶ ἀνίεται εἰς εὐεργεσίαν ὑπὲρ τῶν ἐπὶ σοὶ πεποιθότων. 25 διὰ τοῦτο καὶ τότε εἰς πάντα μεταλλευομένη τῇ παντοτρόφῳ σου δωρεᾷ ὑπηρέτει πρὸς τὴν τῶν δεομένων θέλησιν, 26 ἵνα μάθωσιν οἱ υἱοί σου, οὓς ἠγάπησας, κύριε, ὅτι οὐχ αἱ γενέσεις τῶν καρπῶν τρέφουσιν ἄνθρωπον, ἀλλὰ τὸ ῥῆμά σου τοὺς σοὶ πιστεύοντας διατηρεῖ. 27 τὸ γὰρ ὑπὸ πυρὸς μὴ φθειρόμενον ἁπλῶς ὑπὸ βραχείας ἀκτῖνος ἡλίου θερμαινόμενον ἐτήκετο, 28 ὅπως γνωστὸν ᾖ ὅτι δεῖ φθάνειν τὸν ἥλιον ἐπ᾽ εὐχαριστίαν σου καὶ πρὸς ἀνατολὴν φωτὸς ἐντυγχάνειν σοι· 29 ἀχαρίστου γὰρ ἐλπὶς ὡς χειμέριος πάχνη τακήσεται καὶ ῥυήσεται ὡς ὕδωρ ἄχρηστον.

Misiri na Israheli: baguma omu mwizimya, abandi omu bumoleke

1 Neci Yagirwa, emihigo yâwe erhaba nshâhu, erhanayumvikana; emirhima y’ebingolongolo yohe mpu yamabona enjira, n’obwo kuhabuka. 2 Banyankola-maligo, oku bali mpu lero bamajaga bahinaga olubaga lutagatifu, babugâna bakola bali omu mugozi gw’omwizimya^k, omu migozi y’obudufu burhatwîkanuka, babugâna bali bashwekere omu mwababwe, banakola bakage barhaciri omu kubona-mbere kw’ensiku n’amango. 3 Oku bamanyire mpu bayorha bwifulikwe bo n’ebyâha byâbo by’obufundafunda, enyuma z’ecisîka cîru-cîru c’okubà bàyibagirwe, bàbona kukola kushandâzibwa bashandâzibwa, bànagwarhwa n’ebihamba binene, bànakangwa n’eri nka myomoka. 4 Bulyala n’enyumpa bàli mpu bacîfulisiremwo erhabacingaga oku bwôba, n’olubi lw’okuyôbohya lwàkazag’iyumvikana eburhambi bwâbo. n’abali nka bazimu bagwerhe obusu bwîrubwîru bàkaz’ibabonekera. 5 Na nta muliro gwabwine obuhashe bw’okubamolekera, ciru n’obumoleke bw’enyenyezi burhahashag’imolekera obwo budufu bw’ecôba. 6 Cikwône, eciriro cinene càkazag’icîyâsa ciciyerekane cinabasigire ecôba, n’erhi ebyo byabâga byamagera, omu bwôba bwâbo, bakaz’iderha mpu nta côba cicilushire eco bayumvirhe. 7 Mpu bakolesa amafumu, nago gayabirwa, mpu bayengeha lero bayengehulwa, enshonyi zahabumha, 8 bulyala ahakazâg’icikunga mpu bànakangûla omuntu olimwo ecikango, bone zaba nkumba erhi kukanguka kurhuma. 9 Ciru bankabire barhakangusiri n’akantu k’ecôbà, ebiryanyi byagera, n’olushungûrho lw’ensimha ziyandala binabakange: bakaz’ifà bàgeramwo omusisi erhi bwôba burhuma, balahire ciru okugalamula amasu mpu babone ecirêre n’obwo ntako omuntu abule bwacibona. ^lBaherêrekera bàkaz’igeramwo omusisi n’obwôba, balahira ciru okulola kuli ebyo, ciru na ntakwo bankacicîfumizemwo. 10 Omanye oku obubî ye mwôba murhanzi, bwone bunaciyâgiriza; erhi bulisa omuntu n’amagala, anamanye mpu ye kola mubî kulusha abandi. 11 Obwôba cirhali cindi aha nyuma ly’okuleka oburhabâle bw’entimanyo. 12 Bulyala amango omuntu omu murhima gwage, arhacilinda burhahâle buci, go mango acikebwa mpu ecirhumire c’amalibuko gâge cirhali cinyi, n’obwo arhacimanyiri. 13 Ega obwôla, mw’obwo budufu abalume bàhulabulaga, budufu ndundulya y’omurhindi Nnakuzimu^m, oku boshi iro liguma bàli, 14 barhal’ibona bashimbirwe n’emyômoka, barhal’iyumva omurhima guli budûrhuka erhi bwôba bwàli hubarhibukîre burhuma. 15 Na ntyo ngasi owali okulumbire,ciru ankabire ye ndi, anabe nka kulya bamuhiramwo emmamho banamwigalire omu mpamikwa nzira-kahamikizo. 16 Omuntu, abè murhunzi erhi abè lungere, ciru ankabire omuntu buhumba akola, erhi ankabire amagwarhwa, amango amanashangwa n’omwizimya, arhacigwerhi kundi-kundi ankajira. bulyala ogwo mugozi gw’omwizimya boshi gwàli gushwesire. 17 Empûsi yàhûsa, olwimbo lw’ebinyunyi byalyogôlera omu mashaka, olubi lw’amabuye gàhonongoka, 18 emirindi y’ebiryanyi byàgundumuka, okuyâma kw’eby’erubala bikali, omulenge gw’izu entondo zigalwire, ebyo byoshi byakaz’irhuma bàgurumanwa n’obwôba. 19 Ago mango obwo erhi igulu lyoshi limolekirwe n’omûshi gw’akalengerere, na ngasi muguma erhi ali omu mirimo yage buzira kurhangwa. 20 Cikwône bôhe bonebone, endundulya y’omwizimya yacibululira kulibo, ci erhi na bone bacizidohire, kulusha omwizimya.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 17

1 Μεγάλαι γάρ σου αἱ κρίσεις καὶ δυσδιήγητοι· διὰ τοῦτο ἀπαίδευτοι ψυχαὶ ἐπλανήθησαν. 2 ὑπειληφότες γὰρ καταδυναστεύειν ἔθνος ἅγιον ἄνομοι δέσμιοι σκότους καὶ μακρᾶς πεδῆται νυκτὸς κατακλεισθέντες ὀρόφοις φυγάδες τῆς αἰωνίου προνοίας ἔκειντο. 3 λανθάνειν γὰρ νομίζοντες ἐπὶ κρυφαίοις ἁμαρτήμασιν ἀφεγγεῖ λήθης παρακαλύμματι ἐσκορπίσθησαν θαμβούμενοι δεινῶς καὶ ἰνδάλμασιν ἐκταρασσόμενοι. 4 οὐδὲ γὰρ ὁ κατέχων αὐτοὺς μυχὸς ἀφόβους διεφύλαττεν, ἦχοι δ᾽ ἐκταράσσοντες αὐτοὺς περιεκόμπουν, καὶ φάσματα ἀμειδήτοις κατηφῆ προσώποις ἐνεφανίζετο. 5 καὶ πυρὸς μὲν οὐδεμία βία κατίσχυεν φωτίζειν, οὔτε ἄστρων ἔκλαμπροι φλόγες καταυγάζειν ὑπέμενον τὴν στυγνὴν ἐκείνην νύκτα. 6 διεφαίνετο δ᾽ αὐτοῖς μόνον αὐτομάτη πυρὰ φόβου πλήρης, ἐκδειματούμενοι δὲ τῆς μὴ θεωρουμένης ἐκείνης ὄψεως ἡγοῦντο χείρω τὰ βλεπόμενα. 7 μαγικῆς δὲ ἐμπαίγματα κατέκειτο τέχνης, καὶ τῆς ἐπὶ φρονήσει ἀλαζονείας ἔλεγχος ἐφύβριστος· 8 οἱ γὰρ ὑπισχνούμενοι δείματα καὶ ταραχὰς ἀπελαύνειν ψυχῆς νοσούσης, οὗτοι καταγέλαστον εὐλάβειαν ἐνόσουν. 9 καὶ γὰρ εἰ μηδὲν αὐτοὺς ταραχῶδες ἐφόβει, κνωδάλων παρόδοις καὶ ἑρπετῶν συριγμοῖς ἐκσεσοβημένοι διώλλυντο ἔντρομοι καὶ τὸν μηδαμόθεν φευκτὸν ἀέρα προσιδεῖν ἀρνούμενοι. 10 δειλὸν γὰρ ἰδίῳ πονηρία μάρτυρι καταδικαζομένη, ἀεὶ δὲ προσείληφεν τὰ χαλεπὰ συνεχομένη τῇ συνειδήσει· 11 οὐθὲν γάρ ἐστιν φόβος εἰ μὴ προδοσία τῶν ἀπὸ λογισμοῦ βοηθημάτων, 12 ἔνδοθεν δὲ οὖσα ἥττων ἡ προσδοκία πλείονα λογίζεται τὴν ἄγνοιαν τῆς παρεχούσης τὴν βάσανον αἰτίας. 13 οἱ δὲ τὴν ἀδύνατον ὄντως νύκτα καὶ ἐξ ἀδυνάτου ᾅδου μυχῶν ἐπελθοῦσαν τὸν αὐτὸν ὕπνον κοιμώμενοι 14 τὰ μὲν τέρασιν ἠλαύνοντο φαντασμάτων, τὰ δὲ τῆς ψυχῆς παρελύοντο προδοσίᾳ· αἰφνίδιος γὰρ αὐτοῖς καὶ ἀπροσδόκητος φόβος ἐπεχύθη. 15 εἶθ᾽ οὕτως, ὃς δή ποτ᾽ οὖν ἦν ἐκεῖ καταπίπτων, ἐφρουρεῖτο εἰς τὴν ἀσίδηρον εἱρκτὴν κατακλεισθείς· 16 εἴ τε γὰρ γεωργὸς ἦν τις ἢ ποιμὴν ἢ τῶν κατ᾽ ἐρημίαν ἐργάτης μόχθων, προλημφθεὶς τὴν δυσάλυκτον ἔμενεν ἀνάγκην, μιᾷ γὰρ ἁλύσει σκότους πάντες ἐδέθησαν· 17 εἴ τε πνεῦμα συρίζον ἢ περὶ ἀμφιλαφεῖς κλάδους ὀρνέων ἦχος εὐμελὴς ἢ ῥυθμὸς ὕδατος πορευομένου βίᾳ ἢ κτύπος ἀπηνὴς καταρριπτομένων πετρῶν 18 ἢ σκιρτώντων ζῴων δρόμος ἀθεώρητος ἢ ὠρυομένων ἀπηνεστάτων θηρίων φωνὴ ἢ ἀντανακλωμένη ἐκ κοιλότητος ὀρέων ἠχώ, παρέλυεν αὐτοὺς ἐκφοβοῦντα. 19 ὅλος γὰρ ὁ κόσμος λαμπρῷ κατελάμπετο φωτὶ καὶ ἀνεμποδίστοις συνείχετο ἔργοις· 20 μόνοις δὲ ἐκείνοις ἐπετέτατο βαρεῖα νὺξ εἰκὼν τοῦ μέλλοντος αὐτοὺς διαδέχεσθαι σκότους, ἑαυτοῖς δὲ ἦσαν βαρύτεροι σκότους.

1 Oku batagatifu bâwe bôhe, bwàli bumoleke bunji bwenêne. Ab’e Misiri, omu kuyumva ecihogêro c’izu lyâbo buzira kubabona, bàkaz’ibaderha bany’iragi bulya bôhe bàrhali bababire. 2 Babavuga omunkwa gw’okuba barhali bacihôlire amabi bàjirirwe, banabahûna obwonjo oku bijiro byâbo by’obushombanyi. 3 Oku Ab’e Misiri bali omu mwizimya, abatagatifu bâwe bôhe wàbahâ omunara gwàbamolekera, gubalangûle enjira y’ihanga gunababêre izûba lirhakoma ndi omu lubungo lwâbo lw’irenge. 4 Abo bandi bali bakwanine banyagwe akamole bashwekerwe n’omu mwizimya; abantu bagwarhaga abana bâwe mpira wani, n’obwo bâli barhumirwe mpu bahereze igulu akamole karhazima k’irhegeko lyawe!

Misiri na lsraheli – Okurhumwa kwa Kaheza

5 Bali bahizire okuyirhira abatagatifu abana hoshi, cikwône, muguma alobôka omu bana bàli bakabulirwe boshi, erhi okola wàbahana, wabanyaga omwandu gw’abana bàli hagwcerhe, boshi bahwera omu muhûsi gw’amîshi. 6 Obwo budufu, balarha bàli erhi babubwizirwe, na ntyola, okumanya endahiro bali bayemire kwabaha omurhima n’obusîme. 7 Olubaga lwâwe lwakaz’ilinga okucira kw’abashinganyanya n’okuhera kw’abashombanyi, 8 bulya neci abashombanyi birhu wali ôbahanyire, nirhu rhwene warhuhà irenge erhi orhuhamagala emunda oli. 9 Obwôla abana b’abashinganyanya barherekêrera omu mwa bâbwe, boshi haguma balahira ibango, mpu bashinganyanya bakaba barhagwasinyi oku binja n’oku ntambala; agôla mango obwo, bagwira bàyimba enyimbo za bishe. 10 Olubî lw’ecihogêro c’abashombanyi bâbo byayumvikana, haguma n’endûlù y’abadwirhe balakira abana bâbo. 11 Obuhane bwàgwarha omushizi bwànajakwo nnawabo, oku omugunda ababire kwo mwâmi naye anababala. 12 Boshi haguma obwo, na lufù luguma, boshi bafirwa nk’aha bwaceraga. Abazîne banyihira okubisha abafire erhi entwâli z’obûko bwâbo zamahungumukira oku liguma. 13 Ntyo, aba amafumu gâbo gàbuzagya buyêmêra, erhi babona bàfirwa n’enfula, baja bayêmêra oku olu lubaga ali mwene Nyamuzinda. 14 Oku byoshi biri bibohe omu kahwenyenye, n’oku obudufu bwahika omu karhî k’enjira yâbo, 15 kurhenga emalunga, Oluderho lwâweⁿ lugala-byoshi, lwacirhunika kurhenga oku ntebe y’obwâmi, lwayandagala nka mulwi wa ntwâli, lwacihià omu karhî k’ecihugo c’okuhezibwa. Lwayisha lufumbasire engôrho nyoji, gwo muhigo gwawe gurhashuba-nyuma. 16 Lwayimanga, lwabumba igulu lyoshi lufù, lwahuma oku nkuba lunayimanzire oku idaho. 17 Ho n’aho, ensanamu z’ebilôrho bibi zabagezamwo omusisi, ebihamba byàbagwarha barhamanyiri n’oku biyishire. 18 Oku zabahizire oku idaho eyi n’eyi, banali nk’abafire, boshi bakaz’imanyisa igwarhiro ly’olufù lwabo; 19 ebilôrho byàbagezagyamwo omusisi, byàli biyosire bibahànîrîze, kuderha mpu bankanahungumuka barhanamanyiri bici bafirekwo.

Bene Israheli babona omungo n’olukogo lwa Nyamubâho

20 Cikwône, obwo buhane bw’olufù bwàgwasire ciru n’abashinganyanya banji bwàbagwarhira omu irungu. Oku iragi lyabo, omungo gwa Nyamuzinda gurhashingaga kasanzi. 21 Mulume muguma ntagengwa abalwirakwo: ahuma amatumu g’omukolo gwâge, omusengero n’obubâni bw’okuhûna obwonjo, arhungâna omutula gwa Nyamuzinda, ahima olya kaheza, àyerekana ntyo oku anali mwambali wâwe. 22 Akuba akabisha obwo, cikwône arhali oku buzibu bw’omubiri gwâge; nisi erhi oku buhashe bw’amatumu gâge; buhashe bwa luderho àyazizemwo nyakuhana abantu, àkengeza endagâno n’endahiro balahiriraga bishe. 23 Oku emirhumha ekola elunzirwe oku nsinga, aj’eluhya, ayonôla omungo anagusîka mpu gwankanayêrekera omu njira y’abazîne. 24 Bulyala ecishûli câge calikwo igulu lyoshi, amazîno g’irenge lya bishe erhi gali mahumbe muli milongo ini y’amabuye g’ecitwiro cidârhi, n’ecimanè càli oku irhwe lyage erhi ciyandisirwekwo obwâmi bwâwe. 25 Omu kubona ebyo, Kaheza arhinya ashubira nyuma; wali obire nka wayerekana omungo gwawe kwone lwanahwa.

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 18

1 Τοῖς δὲ ὁσίοις σου μέγιστον ἦν φῶς· ὧν φωνὴν μὲν ἀκούοντες μορφὴν δὲ οὐχ ὁρῶντες, ὅτι μὲν οὐ κἀκεῖνοι ἐπεπόνθεισαν, ἐμακάριζον, 2 ὅτι δ᾽ οὐ βλάπτουσιν προηδικημένοι, ηὐχαρίστουν καὶ τοῦ διενεχθῆναι χάριν ἐδέοντο. 3 ἀνθ᾽ ὧν πυριφλεγῆ στῦλον ὁδηγὸν μὲν ἀγνώστου ὁδοιπορίας, ἥλιον δὲ ἀβλαβῆ φιλοτίμου ξενιτείας παρέσχες. 4 ἄξιοι μὲν γὰρ ἐκεῖνοι στερηθῆναι φωτὸς καὶ φυλακισθῆναι σκότει οἱ κατακλείστους φυλάξαντες τοὺς υἱούς σου, δι᾽ ὧν ἤμελλεν τὸ ἄφθαρτον νόμου φῶς τῷ αἰῶνι δίδοσθαι.

5 Βουλευσαμένους δ᾽ αὐτοὺς τὰ τῶν ὁσίων ἀποκτεῖναι νήπια καὶ ἑνὸς ἐκτεθέντος τέκνου καὶ σωθέντος εἰς ἔλεγχον τὸ αὐτῶν ἀφείλω πλῆθος τέκνων καὶ ὁμοθυμαδὸν ἀπώλεσας ἐν ὕδατι σφοδρῷ. 6 ἐκείνη ἡ νὺξ προεγνώσθη πατράσιν ἡμῶν, ἵνα ἀσφαλῶς εἰδότες οἷς ἐπίστευσαν ὅρκοις ἐπευθυμήσωσιν. 7 προσεδέχθη ὑπὸ λαοῦ σου σωτηρία μὲν δικαίων, ἐχθρῶν δὲ ἀπώλεια· 8 ᾧ γὰρ ἐτιμωρήσω τοὺς ὑπεναντίους, τούτῳ ἡμᾶς προσκαλεσάμενος ἐδόξασας. 9 κρυφῇ γὰρ ἐθυσίαζον ὅσιοι παῖδες ἀγαθῶν καὶ τὸν τῆς θειότητος νόμον ἐν ὁμονοίᾳ διέθεντο τῶν αὐτῶν ὁμοίως καὶ ἀγαθῶν καὶ κινδύνων μεταλήμψεσθαι τοὺς ἁγίους πατέρων ἤδη προαναμέλποντες αἴνους. 10 ἀντήχει δ᾽ ἀσύμφωνος ἐχθρῶν ἡ βοή, καὶ οἰκτρὰ διεφέρετο φωνὴ θρηνουμένων παίδων· 11 ὁμοίᾳ δὲ δίκῃ δοῦλος ἅμα δεσπότῃ κολασθεὶς καὶ δημότης βασιλεῖ τὰ αὐτὰ πάσχων, 12 ὁμοθυμαδὸν δὲ πάντες ἐν ἑνὶ ὀνόματι θανάτου νεκροὺς εἶχον ἀναριθμήτους· οὐδὲ γὰρ πρὸς τὸ θάψαι οἱ ζῶντες ἦσαν ἱκανοί, ἐπεὶ πρὸς μίαν ῥοπὴν ἡ ἐντιμοτέρα γένεσις αὐτῶν διέφθαρτο. 13 πάντα γὰρ ἀπιστοῦντες διὰ τὰς φαρμακείας ἐπὶ τῷ τῶν πρωτοτόκων ὀλέθρῳ ὡμολόγησαν θεοῦ υἱὸν λαὸν εἶναι. 14 ἡσύχου γὰρ σιγῆς περιεχούσης τὰ πάντα καὶ νυκτὸς ἐν ἰδίῳ τάχει μεσαζούσης 15 ὁ παντοδύναμός σου λόγος ἀπ᾽ οὐρανῶν ἐκ θρόνων βασιλείων ἀπότομος πολεμιστὴς εἰς μέσον τῆς ὀλεθρίας ἥλατο γῆς ξίφος ὀξὺ τὴν ἀνυπόκριτον ἐπιταγήν σου φέρων 16 καὶ στὰς ἐπλήρωσεν τὰ πάντα θανάτου καὶ οὐρανοῦ μὲν ἥπτετο, βεβήκει δ᾽ ἐπὶ γῆς. 17 τότε παραχρῆμα φαντασίαι μὲν ὀνείρων δεινῶν ἐξετάραξαν αὐτούς, φόβοι δὲ ἐπέστησαν ἀδόκητοι, 18 καὶ ἄλλος ἀλλαχῇ ῥιφεὶς ἡμίθνητος δι᾽ ἣν ἔθνῃσκον αἰτίαν ἐνεφάνιζεν· 19 οἱ γὰρ ὄνειροι θορυβήσαντες αὐτοὺς τοῦτο προεμήνυσαν, ἵνα μὴ ἀγνοοῦντες δι᾽ ὃ κακῶς πάσχουσιν ἀπόλωνται.

20 ῞Ηψατο δὲ καὶ δικαίων πεῖρα θανάτου, καὶ θραῦσις ἐν ἐρήμῳ ἐγένετο πλήθους. ἀλλ᾽ οὐκ ἐπὶ πολὺ ἔμεινεν ἡ ὀργή· 21 σπεύσας γὰρ ἀνὴρ ἄμεμπτος προεμάχησεν τὸ τῆς ἰδίας λειτουργίας ὅπλον προσευχὴν καὶ θυμιάματος ἐξιλασμὸν κομίσας· ἀντέστη τῷ θυμῷ καὶ πέρας ἐπέθηκε τῇ συμφορᾷ δεικνὺς ὅτι σός ἐστιν θεράπων· 22 ἐνίκησεν δὲ τὸν χόλον οὐκ ἰσχύι τοῦ σώματος, οὐχ ὅπλων ἐνεργείᾳ, ἀλλὰ λόγῳ τὸν κολάζοντα ὑπέταξεν ὅρκους πατέρων καὶ διαθήκας ὑπομνήσας. 23 σωρηδὸν γὰρ ἤδη πεπτωκότων ἐπ᾽ ἀλλήλων νεκρῶν μεταξὺ στὰς ἀνέκοψε τὴν ὀργὴν καὶ διέσχισεν τὴν πρὸς τοὺς ζῶντας ὁδόν. 24 ἐπὶ γὰρ ποδήρους ἐνδύματος ἦν ὅλος ὁ κόσμος, καὶ πατέρων δόξαι ἐπὶ τετραστίχου λίθων γλυφῆς, καὶ μεγαλωσύνη σου ἐπὶ διαδήματος κεφαλῆς αὐτοῦ. 25 τούτοις εἶξεν ὁ ὀλεθρεύων, ταῦτα δὲ ἐφοβήθη· ἦν γὰρ μόνη ἡ πεῖρα τῆς ὀργῆς ἱκανή.

Ab’e Misiri bayishakwo Bene Israheli luminomino

1 Enkola-maligo zôhe bazirhûlakwo dubu-dubu w’omutula, bulya Nyamuzinda ali ayôsire amanyire bici bàli balalire okukola; 2 ali ayôsire amanyire oku hano babà bamayêmêra olubaga !wâge lugende, na hano babà bamaluminika mpu lugendage, bayish’ihindula omulali banaluyishekwo luminomino. 3 Kwo byànayishir’ibà: oku baciri omu mishîbo, banacidwirhe bàlakira aha nshinda z’abana bâbo, bajamwo erindi isirhe mpu bwenge, bakanyakwo balya bayimbîriraga mpu bagende, babalibirhakwo nka kulya balibirha oku muntu wàyâka. 4 Buhanya bwàbalimwo, erhi banabukwanine, bwo bwàbakolesagya ebiri ntyo, bwànabayibagiza ebi bàbwine, bwarhuma bàyushûla oku malibuko gâbo, agandi mababale barhàli bacibona, 5 bayish’ifa okurhafûbwa, oku olubaga lwâwe lwayisha lwabona ebirhangâzo omu njira. 6 Bulyala erhi ôkola wàcinga abana bâwe oku ngasi bubî, ebiremwa byoshi wabirhegeka byàyumva, byàshubira omu bworhere bwâbyo. 7 Bàlangira ecitù càbululira ehibohôlolo oku icumbi, n’agàli mîshi gafununukamwo idaho lizibu; enyanja ndukula yashuba njira nkana, emilaba y’enyanja yahinduka cizenga. 8 n’olubaga lwâwe lwoshi lwayikira, erhi lulanzirwe n’okuboko kwâwe lunadwirhe lwàrhangâla n’ebisômerine. 9 Omu lwabuko bàli nka nfarasi; bàkaz’icanacana nka bana-buzi erhi bakola bacikwîtakira, we Nyakasane, Muciza wâbo.

Ebiremwa omu bworhere bwabyo

10 Erhi banacidwirhe bakengêra ehyabaga omu lubungo lwâbo obwola, oku emingwenyenye yarhengaga omu idaho ahâli h’okurhenga omubiremwa bizîne, oku olwîshi lwàrhengagamwo omwandu gw’emidoke ahâli h’okurhengamwo enfi. 11 Buzinda bwa nyuma, erhi bàgwarhwa m’amîru bànalakira ehya amîru, babona omuhindûlo omu kuburhwa kw’ebinyunyi; 12 neci, omu kulonza mpu barh’imûkwe, enkwâle^o zanyonyoka omu nyanja!

Misiri abiha kulusha Sodoma

13 Cikwône, abanya-byâha bôhe, obuhane bwabahonera, bulya buhane bwàli bushokolirwe n’emilazo, nka mushonza-ntambala; kwanali kushinganine bababale erhi maligo^p gâbo garhuma, kulya kuba bali babikire ecigolo omujina mubî bwenêne. 14 Abandi barhayankiriraga ebigolo erhi biyisha; bôhe kwaba kugwarha bagwarha mpira ebigolo byàli bijizire ebinja. 15 Kurhalusa aho,-n’okwo bakudôsibwa-, abarhanzi bàli bayirukire bàyerekana obushomhanyi emunda ebigolo biri. 16 Ab’e Misiri bôhe bazimâna olubaga lwâwe bwinja bwinja, erhi baba bamabayemêrera okuyûbaka n’okulya ebyâbo bwinja, bàbarhindibuza n’emikolo ya ngasi lusiku. 17 Bahûrhiraga aha lumvi lw’omushinganyanya, omwizimya^q gwàbagorha, ngasi muguma aja alonza oku akahika aha lumvi !wâge.

Obworhere buhyahya bw’ebiremwa

18 Ntyôla, ebiremwa byakaz’ihinganula obworhere, nka kulya omuzihi aheba omuhindûlo omu mulya gwâge, n’obwo acisezize izu ly’olwimbo; okwôla kubonekine omu kusingiriza bwinja ebyabire. 19 Ebiremwa by’oku idaho byahinduka bikola by’erwîshi, n’ebiyôga byaboneka oku idaho^r. 20 Omuliro gwabonera emisi omu mîshi, n’amîshi gayibagira obworhere bwâgo bw’okuzimya omuliro. 21 Olundi lunda, engulumira yaleka erhahumaga oku nyama y’ensimba zakag’ibâ ziri nsungunungunu zinabul’iyikira omuliro; ebiryo bya Nyamuzinda nabyo birhajongaga n’obwo byali bishushire olubula lwo lujonga duba.

Okushwinja

22 Neci Yagirwa, olubaga lwawe wali olukuzize muli ebyo wanaluhà irenge; orhalugayaga ci wakaz’ibâ oluyimangire ngasi mango na ngasi hantu!

ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣWIS 19

1 Τοῖς δὲ ἀσεβέσιν μέχρι τέλους ἀνελεήμων θυμὸς ἐπέστη· προῄδει γὰρ αὐτῶν καὶ τὰ μέλλοντα, 2 ὅτι αὐτοὶ ἐπιτρέψαντες τοῦ ἀπιέναι καὶ μετὰ σπουδῆς προπέμψαντες αὐτοὺς διώξουσιν μεταμεληθέντες. 3 ἔτι γὰρ ἐν χερσὶν ἔχοντες τὰ πένθη καὶ προσοδυρόμενοι τάφοις νεκρῶν ἕτερον ἐπεσπάσαντο λογισμὸν ἀνοίας καὶ οὓς ἱκετεύοντες ἐξέβαλον, τούτους ὡς φυγάδας ἐδίωκον. 4 εἷλκεν γὰρ αὐτοὺς ἡ ἀξία ἐπὶ τοῦτο τὸ πέρας ἀνάγκη καὶ τῶν συμβεβηκότων ἀμνηστίαν ἐνέβαλεν, ἵνα τὴν λείπουσαν ταῖς βασάνοις προσαναπληρώσωσιν κόλασιν, 5 καὶ ὁ μὲν λαός σου παράδοξον ὁδοιπορίαν πειράσῃ, ἐκεῖνοι δὲ ξένον εὕρωσι θάνατον. 6 ὅλη γὰρ ἡ κτίσις ἐν ἰδίῳ γένει πάλιν ἄνωθεν διετυποῦτο ὑπηρετοῦσα ταῖς σαῖς ἐπιταγαῖς, ἵνα οἱ σοὶ παῖδες φυλαχθῶσιν ἀβλαβεῖς. 7 ἡ τὴν παρεμβολὴν σκιάζουσα νεφέλη, ἐκ δὲ προϋφεστῶτος ὕδατος ξηρᾶς ἀνάδυσις γῆς ἐθεωρήθη, ἐξ ἐρυθρᾶς θαλάσσης ὁδὸς ἀνεμπόδιστος καὶ χλοηφόρον πεδίον ἐκ κλύδωνος βιαίου· 8 δι᾽ οὗ πανεθνεὶ διῆλθον οἱ τῇ σῇ σκεπαζόμενοι χειρὶ θεωρήσαντες θαυμαστὰ τέρατα. 9 ὡς γὰρ ἵπποι ἐνεμήθησαν καὶ ὡς ἀμνοὶ διεσκίρτησαν αἰνοῦντές σε, κύριε, τὸν ῥυσάμενον αὐτούς. 10 ἐμέμνηντο γὰρ ἔτι τῶν ἐν τῇ παροικίᾳ αὐτῶν, πῶς ἀντὶ μὲν γενέσεως ζῴων ἐξήγαγεν ἡ γῆ σκνῖπα, ἀντὶ δὲ ἐνύδρων ἐξηρεύξατο ὁ ποταμὸς πλῆθος βατράχων. 11 ἐφ᾽ ὑστέρῳ δὲ εἶδον καὶ γένεσιν νέαν ὀρνέων, ὅτε ἐπιθυμίᾳ προαχθέντες ᾐτήσαντο ἐδέσματα τρυφῆς· 12 εἰς γὰρ παραμυθίαν ἐκ θαλάσσης ἀνέβη αὐτοῖς ὀρτυγομήτρα. 13 Καὶ αἱ τιμωρίαι τοῖς ἁμαρτωλοῖς ἐπῆλθον οὐκ ἄνευ τῶν προγεγονότων τεκμηρίων τῇ βίᾳ τῶν κεραυνῶν· δικαίως γὰρ ἔπασχον ταῖς ἰδίαις αὐτῶν πονηρίαις, καὶ γὰρ χαλεπωτέραν μισοξενίαν ἐπετήδευσαν. 14 οἱ μὲν γὰρ τοὺς ἀγνοοῦντας οὐκ ἐδέχοντο παρόντας· οὗτοι δὲ εὐεργέτας ξένους ἐδουλοῦντο. 15 καὶ οὐ μόνον, ἀλλ᾽ ἤ τις ἐπισκοπὴ ἔσται αὐτῶν, ἐπεὶ ἀπεχθῶς προσεδέχοντο τοὺς ἀλλοτρίους· 16 οἱ δὲ μετὰ ἑορτασμάτων εἰσδεξάμενοι τοὺς ἤδη τῶν αὐτῶν μετεσχηκότας δικαίων δεινοῖς ἐκάκωσαν πόνοις. 17 ἐπλήγησαν δὲ καὶ ἀορασίᾳ ὥσπερ ἐκεῖνοι ἐπὶ ταῖς τοῦ δικαίου θύραις, ὅτε ἀχανεῖ περιβληθέντες σκότει ἕκαστος τῶν ἑαυτοῦ θυρῶν τὴν δίοδον ἐζήτει. 18 Δι᾽ ἑαυτῶν γὰρ τὰ στοιχεῖα μεθαρμοζόμενα, ὥσπερ ἐν ψαλτηρίῳ φθόγγοι τοῦ ῥυθμοῦ τὸ ὄνομα διαλλάσσουσιν, πάντοτε μένοντα ἤχῳ, ὅπερ ἐστὶν εἰκάσαι ἐκ τῆς τῶν γεγονότων ὄψεως ἀκριβῶς· 19 χερσαῖα γὰρ εἰς ἔνυδρα μετεβάλλετο, καὶ νηκτὰ μετέβαινεν ἐπὶ γῆς· 20 πῦρ ἴσχυεν ἐν ὕδατι τῆς ἰδίας δυνάμεως, καὶ ὕδωρ τῆς σβεστικῆς φύσεως ἐπελανθάνετο· 21 φλόγες ἀνάπαλιν εὐφθάρτων ζῴων οὐκ ἐμάραναν σάρκας ἐμπεριπατούντων, οὐδὲ τηκτὸν κρυσταλλοειδὲς εὔτηκτον γένος ἀμβροσίας τροφῆς. 22 Κατὰ πάντα γάρ, κύριε, ἐμεγάλυνας τὸν λαόν σου καὶ ἐδόξασας καὶ οὐχ ὑπερεῖδες ἐν παντὶ καιρῷ καὶ τόπῳ παριστάμενος.

^a1.1 – Obushinganyanya badesire aha, kwo kushimba amarhegeko ga Nyakasane, nk’oku gayandisirwe omu citabu c’rhegeko erhi omu murhima nkana. Kwo kunali nka kula omuntu ana shimba enjira buzira kuyahuka na buzira kuhabuka. – Omwandisi w’eci citabu acihizire ahali ha Salomoni (9, 7-8, 12); kwo kubwiraga abandi ba rhegesi ihano. Ci kwone arhali Salomoni ci ihugubà lya muyahudi walonza okuhanûla abâbo Bayahudi mpu bakanarhebwa n’abapagani. – Okulonza Nyamuzinda: kanji kanji abalêbi (Am 5, 4) n’abarhimanya b’omu Israheli (Mig 8, 17) balâlika abantu mpu balonze Nyamuzinda. Kwo kulwira obushinganyanya.

^b1.6 Emwa Abayahudi, ensiko kwo ziri aka omurhima: zo zisîma zo zinafa mungo (Mig 23, 13; Lul 16, 7; 73, 21; Ayu 19, 27). Omurhima nago, gunasîme, gugerêreze erhi gube n’amakengu. Ka nji kanji ensiko n’omurhima bija haguma (Lul 7, 10; 26, 2; Yer 11, 20; 17, 10; Maf2, 23) oku kude rha omuntu yeshi nka kula rhuderha omubi mpu abihire obula n’obudiku. Okumanya omuntu omurhima n’ensiko, kwo kumumanya yêshi.

^c1.7 Okayumva mpu ebirumbu by’omuntu byagwarha haguma erhi mûka! Eby’eno igulu nabyo, byoshi biba bigwarhine, ci mûka gwa Nyamuzinda gurhuma hyagwarha haguma. Kwo kuderha oku akanlu Nyamuzinda amalika ntako kabeho. Nyamuzinda orhubîka (Kl 1, 17; Hb 1, 3).

^d1.13 Hali olufù lw’omubiri, n’olufù lw’iroho lulerhwa n’ecâha lunahêka ehwa lufù l’ensiku n’amango. Igulu lyàlemagwa na Nyamuzinda, lyâli lishinganine: harhâli lufù, harhâli bulyâlya, ha rhâli ciryanyi. Gwali gulya murhûla Izaya adesire gwâba amango ga Masiha (11, 6). Omuntu yene ye wàdwirhe obubi ci arhali wundi wundi, arhanali Nyamuzinda. Nta lufù na nta buhanya bulushire okugomera Nyamuzinda: obwo bugoma, lwo lufù lw’enkola-maligo. Omushi nganyanya yehe, âyôrha ashizirc Nyakasane-Mukunda-Kalamo, okufa kwâge, kurhaba kufaci kurhabaluka. Akalamo k’ensiku n’amango ko bamulemire, yo na ntanda bamubikire.

^e1.14 Nyamuzinda ye Nyamubâho; ye nn’okubâho kwoshi: erhi âlema, alonza habe ebi âha ngira oku kubâho kwâge. Alonza bihabè!

^f1.15 Omuntu ôkulikira amarhegeko ga Nyakasane, ye mushinganyanya; njira yahêka ebwa kalamo aba akulikire.

^g1.16 -Enkola-maligo zidesirwe ahâla, bali Bayahudi ba mihabà: balya bâlesire okwâbo bashimba okwa abapagani. Nkaba ciru n’abapagani bakola ebigalugalu nabo baganjirwe muli ezo nkola-maligo. Enkola-maligo ziri mwanya gwa Walufù, nka kulya Jsraheli gwo mwanya Nyamuzinda acîshozire (Lush 32, 9; Zak 2, 16), na Nyamuzinda gwo mwanya gw’omushinganyanya (Lul 16, 5; 73, 26; 142, 6).

^h2.8 Vulgata ayushwire aha, erhi «nta bulambo rhurhayâbukiremwo».

ⁱ2.10 Omushinganyanya ali muntu orhagenda nabo, kushekera hamushekire, mpu « mushahu ôrhajira cici », bulyala yehe arhazimba, mpu bici akakengêrwa!

^j2.16 Mpu abashinganyanya bâzinda erhi bo bayâzize «kulya Ayubu abâga amakena anashub’i shumbûka, agala arhalusa aharhanzi.

^k2.20 Ebi binwa, burhanzi bo babibwiragwa Abayahudi b’e Aleksandriya, balya balahiraga bwashimba enkômedu z’e mahanga. Ababo Bayahudi, irumbi mpu basirimu, bàkaz’ibashekera. Buzinda, omu Ndagâno Mpyahya, abakristu bayumva oku biyerekire binaganire okubabala kwa Kristu, mushinganyanya ôrhajibwa omu irhwe, ye washekeragwa n’enkola-maligo (Hh 12, 3; Mt 27. 43).

^l2.24 Lola muli Maf 12. 9: 20, 2; Yn 8, 44: 1 Yn 3, 8. Olufù shetani adwirhe omu igulu, lunali lufu lw’iroho n’ebilukulikira: lufu lw’omubiri (Bush 1, 13; Rm 5, 12. Olole n’amahugûlo g’ecigabi ca burhanzi 1, 13).

^m3.3 Omurhûla, cirhali cibula ca ntamhala cône, ci kunali kulugirwa n’ebinja omu bwâmi bwa Nyamuzinda (3, 7-8).

ⁿ3.9 Oluhemho lwa abarhonyi ba Nyamuzinda, kwayish’iba kukula omu burhonyi bwâge n’okumulirâna: kwo kumumanya bwinja. Ntyo, oluhembo buli bumanye n’ohurhonyi (Rhulole muli Yn 15, 9; 17, 3.26).

^o3.11 «Omwana Orhumva ishe na nina ayumwa muguma wa ngunga». Oburhimanya badesire aha burhali bw’emurhima, ci hurhimanya omu bworhere n’omu lugendo: lugendo lukulikire enjira eyerekinwe n’oburhimanya bw’emurhima. Kuyumva ihano n’okulikulikira.

^p3.13 Oku Muyahudi obugumba bwali buhanya, ciru zàli nshonyi oku muntu. Iburha cali cêrekanè c’omugisho gwa Nyamuzinda. Omukazi w’engumha nk’ali mudahemuka, obwirhonzi bwâge bwayêreka bunayemêze abandi oku ali muzire.

^q4.1 Okukengêrwa kuli kurhafà. Oyu bakengire erhi azîne omu bukengere. Ntyo, ôwafa nka akozire ecijiro cinja, abandi bâkaz’imudulirakwo, kwo ali nk’ôrhafiri.

^r4.3 Okumera emizi kuli kusêra, kwo kumina kw’emburho okwo, kwo kunarhuma yajinîrira.

^s4.7 4. 7: Okwo kuluhûka kwo kuja omu murhûla (rhulole 3. 3).

^t5.6 Kuhabuka bulya balesire: «Njira y’Obushinganyanya» (Mig 16, 31; 21. 16).

^u5.13 Ahâla, Vulgata ayushwire erhi: « Binwa ba nyankola-maligo bàderhaga omu kuzimu ebyo ».

^v5.15 5, 15: Nisi erhi «Oluhemho lwabo muli Nyakasane luli», yene ye « mwanya » gwâbo (rhulole muli Lul 16, 5-6; 73. 26)

^w6.5 6, 5: Nka kulya bahaga Musa mpu arhahike omu cihugo c’amalaganyo (rhulole muli : Mib 20, 12) nisi erhi kulya kwa Daudi (rhulole muli 2 Sam 24, 10-17).

^x6.16 6, 16: Ahâla burhimanya ali nka muntu: oku bamulonza naye «âja alonza balya bamukwanine».

^y6.23 Hali obwâgalwa burhuma omuntu abula iro. Ayâgalwe n’obwigusi bwa bene. zishube ntanya, aje ahorha. Omu bwâgalwa buli ntyo, omuntu arhankaderha mpu amanyisa owundi oku akengire, k’erhi arhamanyire mpu amuciza!

^z7.22 7, – Ho omurhima gw’emyanzi y’obushinganyanya guli aha: 7, 25- 8, 1.. – Obushinganyanya burhenzirekwo Nyamubâho bwanashangira obworhere bwage. Aka Nyamuzinda yene, obushinganyanya bugwerhe okuhasha byoshi (7, 27); bubamwo omûka mwimâna (7, 22); mûka gugala byoshi (7, 23); mûka gw’obuhashe bwa Nyamuzinda (7, 25); cerekanè c’obwinja bwage (7, 26); buha nshubizo y’obumoleke bw’ensiku n’amango. Buba burhumirwe emwa abantu (7, 27; 9, 10). Bushangire oku burhegesi bw’igulu (8, 1) n’oku bulyo bwaliremaga (7, 12.21; R, 6). Buba burhonyire emwa Nyamuzinda. – Okula oburhimanya budesirwe, kurheganyize obufulûle bw’endagâno Mpyahya. Mutagatifu Paolo na Yowane, bâyish’iyumva banamanyisc oku Kristu ye Luderho ye na Burhimanya wacijiraga muntu. (Lola Mig 8. 22 n’amahugulo gahali). – Ebi binwa baderhire ohurhimanya burheganyize n’okumanyisa Endagâno Mpyahya yâyi sh’imanyisa Mûka Mwimâna. Eci citabu c’oburhimanya cirinzir’iderha nka kulya oburhimanya ye Mûka Mwimâna (lola l, 6; 9, 17; 7. 22; 7, 24).

^a7.25 Enshongôlè: nka kula bashongôla obûci; omukè eba nshongôlè ya bûci: omurhobo ebà nshongôlè ya cirhende: Owayumva ayuvagye «enshongôlè y’obumoleke bw’irenge ly’Ogala-byoshi kwo kuderha kurhi! Vulgata ahindwire mpu “lubwiko!”

^b10.1 Adamu oyo badesire aha, mpu, ishe w’igulu». Kunali kuderha mpu abana bâge, omu buzamba bwâbo, barharhibaga omurhima ci bacîkubagire (rhulole 11, 23).

^c10.3 Kayini oyu wàyirhaga omulumuna.

^d10.4 Bene Adamu bâdwirhe obubî bwa amango ga Nuhu. Nuhu oyo badesire mpu «mushinganyanya» (Murh 6, 9). Obwarho bwage nabo bo badesire «murhi gwa busha», erhi «murhi kwone».

^e10.5 Bulya baja haguma mpu bayûbake omunâra (inkingi) gwa Babeli (Murh 11, 1-9). Kuhamagalwa kwa Abrahamu (Murh 12, 1-3).

^f10.6 Loti oyo «mushinganyanya» badesire (rholole 2 Pt 2, 7-8). N’ebishagala birhanu, ali Sodomo, Gomora, Adama, Seboyimi na Segoti (Murh 19, 18-22).

^g10.7 Nkabaga muka Loti oyo (Murh 19, 26).

^h10.8 Ngasi kakengêzo k’obubî n’obuhane bwabô: 19, 1: okushâbwa kwa Sodomo. Lola muli Lush 29, 21-23. Ciru obuhane bwa Sodomo gwàshubire mugani (Amo 4, 11; Iz 13, 19; Yer 50, 40).

ⁱ10.10 Galya mango Yakobo ayakiraga mukulu wage Ezau e Mezopotamiya (27, 41-45). Galya mango Yakobo bamuyerekaga bamalahika (Murh 28, 10-22) n’obûko bwâge (28, 13-15).

^j10.13 Oyo « mushinganyanya » ye Yozefu, mwene Yakobo.

^k11.1 Musa oyo badesire (rhulole Mib 12. 7; Lush 18, 15).

^l11.4 Nyamubâho oyo bàyâkûzagya. Omu myanzi ekulikire aha, kuleka 14, 2. 5. barhâciderha bushinganya nya ci Nyamubâho, omûka gwâge (11. 20; 12. 1); Oluderho lwâge (12. 9; 16, 12; 18, 15); enfune zâge (11, 17; 14, 6; 16, 15; 19, 8) nisi erhi kuboko kwâge (11, 21; 16. 16).

^m11.6 Bulya amîshi ga Nili gahinduka muko, obwo badesire (Lub 7, 14-25),

ⁿ11.8 Amarhangulo g’enyôrha, nkabaga n’agandi mababale Bene lsraheli bâbwine omu irungu, gâli ga kubayumvisa oku Bene Misiri bâbabire n’obuhane bâhirwe.

^o11.11 Bene Misiri abo: erhi Bene lsraheli bàrhacigenda, Bene Misiri bababazibwa n’orhunji rhunji (emihusha, ebikere, amîshi gahindusire muko n’ebindi). Ben’lsraheli bâbire bamagenda, Bene Misiri babul’ikababala bâkengêra Israheli; alikûzibagwa n’obwo bôhe bàhanwa; n’omu kuyumva ebinja akolire Bene lsraheli omu irungu, mungo gwabagwarha.

^p11.14 Musa: rhulole Lub 1, 22; 2, 3.

^q11.15 Buhane bwa Bene Misiri: kulya barhumiragwa ebikere (Lub 8, 1-2), emihusha (Lub 8, 13-14); enzige (Lub 10, 12•15).

^r11.16 Rholole 12, 23; 16, I; 18, 4; Lul 7. 15-17; 57, 7; Mig 1, 31; 5, 22.

^s12.5 Abantu b’e Kanani bàkazâg’irherekêra abana bâbo, bababâge nka kula bakanarherekêra engumha y’ecibuzi (Lush 12, 31;18, 10).

^t12.27 Faraoni, amango bàhanaga ecihugo ca Misiri, ali arhanzir’ihakana mpu arhâlika Bene Israheli (Lub 12,-31-32), erhi âbona abana b’enfula bàmufîra, lyo àyishir’ijà ayemêra. Kuyemêza bamuyemêzize.

^u13.1 Endagâno ntanzi eyôrha ekengêza obuhashe bwa Nyamuzinda omu biremwa byage (rhu ole omu Burh 43, 9-12; Lul 19, 2; Ayu 26, 22-26; lz40, 12-14). Cikwône bwo burhanzi obu Endagâno ntanzi eyêrekana ebiremwa nka «bushanja bwa mulenga».

^v13.10 Izûba n’omwezi, era nkuba ebanda…. ebyo byoshi oku binali, bibà bidârhi, bibà nka hizîne; cikwône ensanamu baharamya, kwo ziyôrha nka birunda, eba mifiriri.

^w13.13 Oyumve oku abalume bashekera ababo! Omurhi mwinja……….. bagukulemwo orhulugu bakaz’ikolesa; ehihimbi hyasigalaga, hirya hya amahajimahaji, hirhankarhengamwo bwârho, hirhankarhengamwo kabehe, bahibinje n’obushiru bw’omuntu wafuluka -olya ôrhamire- olya wali ôhêsire omulegerege gwage handi.. Obushanja bwâge abuyûbakire, bulyala burhankahash’icîyûbakira? Abul’ibushenga mpu bumuyûbakire! Ye nyamuzinda abapagani bâharamya oyo!

^x14.2 Oburhimanya bunayîgîrize obulenga (Bush 8, 6).

^y14.3 Endagâno ntanzi eyôrha eyîgîriza «Okubona-mbere kwa Nyamubâho, n’okushîbirira ayôrha ashîbirira ebiremwa byâge (rhulole muli Lul 145, 8.9.15.16; 147, 9).

^z14.6 Bulya bwârho bwa Nuhu obwo.

^a14.7 Balya bîgîriza ba mîra, rhuderha « B’ishe wa Ekleziya » hanji bàbwine omusalaba gwa Kristu mw’ogo murhi.

^b14.12 Okuhabuka omu nkengêro, kwarhuma ahantu bâhabuka n’omu bworhere.

^c14.22 Vulgata, abalenga b’e Bukafu bayankirekwo oku kuhindula aha.

^d15.7 Ebinwa bishokwire, byali bya kushekera ebibinjwa n’abantu bigashânizibwe mpu ba,yamuzinda. Ebinwa bikulikire aha, bishekire ababinja n’abatula ebya bene ebyo. Burhanzi: irumbi mpu bushanja; kabirhi: irumbi mpu balenga.

^e15.14 15, 14: Kukola kushubira omu myanzi y’olubaga lwa Nyamuzinda n’Ab’e Misiri amango g’olubungo. Omwandisi anali arhanzir’iyireka, ayanka akanwa k’embalalizi kayerekire banyamuzinda b’obwihambi (13, 1-15, 13).

^f16.3 Birya bikere by’omu citabu c’Olubungo (7, 27-29; 8, 2).

^g16.11 Rhulole muli Vulgata. 16, 13: Obuhashe bwa Nyamuzinda burhagwerhi lubibi. Amango amalonza ntaco arhakalikûzakwo omuntu, anamulikûza oku lufù (rhulole muli Iz 38, 10-17; Lul 9, 14; 107,18-19); agwerhe ciru n’okurhenza omuntu omu balindamboho (rhulole muli 1 Bam 17, 17-23; 2 Bam 4, 33-35; 13, 21).

^h16.16 Lub 9, 23-24.

ⁱ16.17 Lub 9, 24-25. Hali amango enkuha ebanda, engulumira ezûke halya yabamlaga.

^j16.20 Mâna ago (rhulole muli Lub 16. 31: Lul 78, 25).

^k17.2 Buhane bwa kali mwenda: omwizmlya (olole muli Lub 10, 21-23).

^l17.9 Omu Bibliya Ntagatifu ya Verbum Bible, Kinshasa, 1992, ogu mulongo gwa 9, gurhenziremwo ibirhi: 9 na 10, LXX yehe guli mulongo muguma, Bible de Jérusalem kwo na kuguma. Ntyo eci cigabi Obushinganyanya 17, ahali ha milongo 20 caligwerhe milongo 21. Okushimba LXX na BJ, rhushubire oku milongo 20, bulya 9 na 10 gukola mulongo gwa 9 gwone yombi ejiremwo » 9 Ciru bankabire barhakangusiri n’akantu k’ecôbà, ebiryanyi byagera, n’olushungûrho lw’ensimha ziyandala binabakange: bakaz’ifà bugeramwo omusisi erhi bwôba burhuma, balahire ciru okugalamula amasu mpu babone ecirêre n’obwo ntako omuntu abule bwacibona. 10 Baherêrkera. bakaz’igeramwo omusisi n’obwôba, balahira ciru okulola kuli ebyo, Ciru na ntakwo bankacicifumizemwo.

^m17.13 Budufu burhenzire ornu kuzimu. Yo rhuderha « ndundulya ya Nnakuzimu ».

ⁿ18.15 Oluderho lwa Nyamuzinda ludesirwe aha nka muganda warhabâla (rhulole muli Hoz 6, 5; Iz 55,11; Yer 23, 29; Hb 2, 2; Maf 19, 15).

^o19.12 Ezo nkwâle yo zarhengaga ebwa nyanja (rhulole muli Mib 11, 31). Ahâla omwandisi aziyerekine nka kulya omu nyanja zayômokaga.

^p19.13 Abantu b’e Sodomo, Lola muli Murh 19.

^q19.17 Bulya buhane bw’omwizimya ab’e Misiri bàhâbagwa. Omushinganyanya: Loti oyo. Rhulole muli 10, 6; Murh 19; 2 Pt 2, 6-8.

^r19.19 Bene Israheli n’ebintu byâbo, bàgera omu nyanja nka kulya bakagera oku idaho. Birya bikere byajaga eka omu cihugo ca Mislri.

Bibliya omu mashi n’omu lulimi Yezu akazagiderha co cihebraniya. Rhwamahika oku citabu OLWIMBO LW’ENYIMBO Mashi hebreu

Laisser une réponse

olwimbo-lwenyimbo-kushwinja-omu-rtf-mashi-hebreu-lulimi-lwa-yezu Télécharger

OLWIMBO LW’ENYIMBO

Citabu cikwanine abalume n’abakazi, abashebine n’abayankine, ihano na lwiganyo lwa Nnâmahanga

Eci citabu cirimwo ihano likulu bwenêne na linja na lwiganyo lwa Nyamuzinda oku bashebine n’abayankine, owalonza agashongwire adôma ah’iriba. Ndigi olushire Nnâmahanga okurhuhâ ihano? Rhuyumvirhe oku nka mushebine erhi muyankine:

1. Mulolere Nnâmahanga kw’olwiganyo. Erhi acishoga Israheli ayerekine oku obuzigire burhagulwa. Ye Muzigirwa na Musîmwa ali akunga Cirangashana wage, Muzira izâbyio wage. Ciru abakoyakoya bakakoyakoya, Engûkù yage eri nguma yône. Nnâmahanga acêsize enderho, enkengero n’ebijiro abayankine bajirirana omu buzigire.

2. Orharhinyaga oku bwira owinyu oku enderho, enkengero, n’ebirumbu byage byoshi bikusîmîsa. Omubwire lyo aba cinogerwa cawe anarhimûkwe. Ciru wakabona abakukeyakeyakwo, banakuba engohe, oderhe , erhi : « Egûkù yani eri nguma yone, ye mukanie, ye ibanie! »

Abana birhu babe ba Burhashengwa na Ba Murhonyi arhaniampa gubaya. Ababona oku muzigirana bakayagalwa kulya amashanja gakagiyagalwa na Israheli.

EBIRlMWO

1. Olwimbo lurhanzi: cigabi l, 1-2, 7

2. Olwimbo lwa kabirhi: c. 2, 8-3, 5

3. Olwimbo lwa kasharhu: c. 3, 6-5, 1

4. Olwimbo lwa kani: c. 5, 2-6, 3

5. Olwimbo lwa karhanu: c. 6, 4-8, 4

6. Olwimbo lwa kali ndarhu: c. 8, 5-14

OLWIMBO LW’ENYIMBO

Enshokolezi

Olwimbo lw’ Enyimbo, kwo kuderha lwimbo lwinjinja lulushire ezindi nyimbo zoshi. Omu mpindulo ya ngasi lubero, eci citabu ciyimbire olwimbo lw’obuzigire bw’abasîmîne babirhi: omuhya-mulume n’omuhya. Obwo buzigire bugera omu marhangulo manji: hali amango busera, buzibuhe; hali n’amango buba nk’obufire, buhune okulumulwa.

Muli eci citabu omuhya-mulume ali aderhwa «mwami» (1, 4-12), erhi «Salomoni» (3, 7-9) n’omuhya naye mpu ye «Sulamita» (7, 1-6). Okushimba ebinwa n’olulimi lw’eci citabu, rhwanaderha oku cayandikagwa omu mango gali kurhenga mwaka gwa 450 kuhika mwaka gwa 400 embere Yezu Kristu aburhwe.

Abalenga b’Abayahudi badesire oku enyigirizo z’ecitabu c’Olwimbo lw’Enyimbo luli lwiganyo lw’obuzigire bwa Nyamuzinda n’lsraheli, lubaga lwage lwishogwa. Amandiko Matagatifu kwo gayerekana Obuzigire bwa Nyamuzinda nka buzigire bwa Lungere oku bintu byage, nka buzigire bwa muhya-mulume oku muhya. Ecitabu c’Olwimbo lw’Enyimbo ciyimbire okwo kusîmana kw’omu hya-mulume n’omuhya, mpu luyumvise omurhimanya wasoma, oku obuzigire bwa Nyamuzinda burhajira lugero.

Bashakulûza b’e Ekleziya bagerire olwo lwiganyo lw’obuzigire bw’abahya oku ihwe ly’obuhya bwa Yezu Kristu n’e Ekleziya yage. Abandi bagerera ebinwa by’eci citabu oku buzigire bw’okunali bulunga omulume n’omukazi omu buhya nkana. Rhumanye buzinda oku ezi nyigirizo ziyerekire obuzigire bwa ngasi muntu kuli Nyamuzinda.

1. Mulolere Nnâmahanga kw’olwiganyo. Erhi acishoga Israheli ayerekine oku obuzigire burhagulwa. Ye Muzigirwa na Musîmwa ali akunga Cirangashana wage, Muzira izâbyi wage. Ciru abakoyakoya bakakoyakoya, Engûkù yage eri nguma yône. Nnâmahanga acêsize enderho, enkengero n’ebijiro abayankine bajirirana omu buzigire.

Abana birhu babe ba Burhashengwa na Ba Murhonyi arhaniampa gubaya. Ababona oku muzigirana bakayagalwa kulya amashanja gakagiyagalwa na Israheli.

Izîno ly’ecitabu n’enshula-mwanzi

1 Olwimbo lw’Enyimbo. Lwa Salomoni.

Omuhya

2 Ayishe anûnugurhe n’ehinûnugurho hy’akanwa kâge.

Okusîmwa nawe kwo kununu ah’idivayi.

3 Amavurha ocîshizire ala nka gahumula bwinja!

izîno lyawe ciru lyone, mavurha gadubuka,

co cirhuma abanyere bakusîma^a.

4 Onkeme nkushimbe, rhukanye!

Mwami ampesire omu mwâge;

We waba busîme na bushagaluke bwirhu.

Okusîmwa nawe kwarhulalusa kulusha idivayi^b;

Bayazize abakusîma.

Ecitak’iro cirhanzi

Omuhya

5 Ndi mwiru ci ndi mwinja^c, wani mwe banyere b’e Yeruzalemu,

kwo ndi aka amahema g’e Kedari, aka ebihando by’e Shalma.

6 Murhalolaga omubiri gwani mwiru, izûba eryo lyambabaga?

Bagala ba nyâma^d abâla bandubiraga, banjira mulanzi wa mizabizu.

Elyani ishwa ly’emizabibu ntalilangaga!

7 Mbwiraga mâshi Muzigirwa w’omurhima gwani:

ngahi wayabulira obuso?

ngahi waziyahula hano zirhenga omu iziko?

Lyo ntagija nageragera nka cirala

emunda amaso^e g’abinyu gayabukire.

Abîmbiza

8 Akaba orhamanyiri wâni namwinja w’abakazi boshi^f,

okulikire enshando z’obuso

onayabulire abana-hene bawe

entambi z’ebwa bigala by’abangere.

Omuhya-mulume

9 Wani Musimwa wani,

namakushushanya na kahesi wani

bashwekire oku ngale ya Faraoni!^g

10 Amarhama gawe nka gayinjiha

aha karhi k’ebisikiyo,

ala ehigosi ogwerhe omu karhî k’amagerha.

11 Bisikiyo bya masholo^h rhwakulongeza

n’olugole lw’amarhale.

Bône na nnene: omuhya n’omuhya-mulume

12 Oku nnakuno ali omu côgo câge,

n’obuku bwani bwayuduka.

13 Omuzigirwa wâni hiri hirhu hya buku,

hidekerire aha karhî k’amabere gombi.

14 Omuzigirwa ali cihadu ca mukû

omu ishwa ly’emizabibu y’e En-Gadiⁱ.

15 -Ala nka wayinjiha, Muzigirwa wâni, ala nka wayinjiha!

Amasu gâwe ziri nguku

16 -Nka wayinjiha Muzigirwa wani,

nka wanuna wani! Encingo^j yirhu ishamba.

17 -Emitungo y’enyumpa yirhu eri ya nduluma

n’oburhungiri buli bwa nsindani.

Hoheslied/Canticles 1

שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃ 1

יִשָּׁקֵ֨נִי֙ מִנְּשִׁיקֹ֣ות פִּ֔יהוּ כִּֽי־טֹובִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ 2

לְרֵ֨יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טֹובִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמֹ֥ות אֲהֵבֽוּךָ׃ 3

מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה 4

וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֨יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ ס

שְׁחֹורָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנֹ֖ות יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיעֹ֖ות שְׁלֹמֹֽה׃ 5

אַל־תִּרְא֨וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ 6

בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֨נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃

הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם 7

שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃

אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים 8

צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנֹ֥ות הָרֹעִֽים׃ ס

לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃ 9

נָאו֤וּ לְחָיַ֨יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃ 10

תֹּורֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדֹּ֥ות הַכָּֽסֶף׃ 11

עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֨לֶךְ֙ בִּמְסִבֹּ֔ו נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֹֽו׃ 12

צְרֹ֨ור הַמֹּ֤ר׀ דֹּודִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃ 13

אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר׀ דֹּודִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ ס 14

הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יֹונִֽים׃ 15

הִנְּךָ֙ יָפֶ֤ה דֹודִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃ 16

קֹרֹ֤ות בָּתֵּ֨ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים רַחִיטֵנוּ בְּרֹותִֽים׃ 17

1 -Nciberire nshungululu y’e Saroni, Lisi y’e rubanda^k. 2 Kwo ali nka lisi omu marhadu omusîmwa wani omu karhi k’abana-hya.

3 -Kwo ali nka mulehe ekarhi k’emirhi y’omu busâne, omuzigirwa^l wani omu karhi k’abana-rhabana. Ntamîre omu cizunguzungu cage nacifinjaga, n’irehe lyage liri linunu omu kanwa kani.

4 Andengerize aha cengero, n’ecerekane anongerîzekwo, ye buzigire.

5 Citûntume ca muzabibu mwandengezamwo hano, mumpembule n’irehe linja, bulya ndi bufa n’obuzigire.

6 Okuboko kwage kulembe kwo nshegemire, n’okulyo kwo kunzonzire.

7 -Banyere b’e Yeruzalcmu mwe mukasinga, mwe mukalya empene mulye n’orhushafu rhw’emuzirhu, murhatule, murhazûse Musîmwa n’amango gage g’okusîma garhacihika.

Ecîtakîro ca kabirhi

Omuhya

8 Namayumva Muzigirwa wâni; Neci ye yishire; ayisha ahama oku ntondo, ayisha ashembuka orhurhondo.

9 Muzigirwa wani kwo ali nka kashafu, nka mutwira gwa kashafu. Laba oku ayimanzire enyuma ly’ecôgo cirhu Adwirhe alolera omu kabonezo, adwirhe alolera omu murhule.

10 Muzigirwa wani amalengeza izu amanyakûza^m, erhi: «J’eno, Musîmwa wâni. Namwinja wani, yisha.

11 Laba oku empondoⁿ yagezire, ensiku z’emidumbi zahwire, zagenzire.

12 Omu ishwa lirhu emyaka ekola yayâsa. Amango g’enyimbo^o z’obusîme gahisire, enyimbo z’enguku zidwirhe zashakanya omu ishwa lirhu.

13 Omutini gwamayâna amalehe marhanzi n’emizabibu eyâsize amauwa g’ehibayo hinja. Yimanga, Musîmwa wâni, Namwinja wani, yishaga.

14 Nguku yani nfulike omu migâku y’olukunda, omu ngobe y’amabâle, nyereka obusu bwawe, nyumvisa izu lyawe, bulyala omulenge ojira gurhajira wundi, n’iranga lyawe kwo na kwo.

15 Mâshi murhugwarhire bala banyambwe^p mâshi, obwola bunyambwe budwirhe bwarhuyonera emizabibu n’obwo emizabibu ekola yayâsa!

16 Muzigirwa wâni ali wâni, nani ndi wâge. Mwo ayâbulire obuso bwâge omu karhî k’obwaso bwa lisi.

17 Oku emboho y’obuce erhacishungûrha, n’oku omwizimya gurhacihirigirha, ogaluke… Muzigirwa wâni obe nka kashafu nka mutwîra gwa kashafu omu ntondo z’Ecihango^q.

Hoheslied/Canticles 2

אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁרֹ֔ון שֹֽׁושַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ 1

כְּשֹֽׁושַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחֹוחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֹֽות׃ 2

כְּתַפּ֨וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דֹּודִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלֹּו֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְיֹ֖ו מָתֹ֥וק לְחִכִּֽי׃ 3

הֱבִיאַ֨נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְלֹ֥ו עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃ 4

סַמְּכ֨וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישֹׁ֔ות רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חֹולַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ 5

שְׂמֹאלֹו֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינֹ֖ו תְּחַבְּקֵֽנִי׃ 6

הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנֹ֤ות יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ בִּצְבָאֹ֔ות אֹ֖ו בְּאַיְלֹ֣ות הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֹֽורְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ 7

קֹ֣ול דֹּודִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֹֽות׃ 8

דֹּומֶ֤ה דֹודִי֙ לִצְבִ֔י אֹ֖ו לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עֹומֵד֙ אַחַ֣ר כָּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֨יחַ֙ מִן־הַֽחֲלֹּנֹ֔ות מֵצִ֖יץ מִן־הַֽחֲרַכִּֽים׃ 9

עָנָ֥ה דֹודִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ 10

כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתֹו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֹֽו׃ 11

הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְקֹ֥ול הַתֹּ֖ור נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃ 12

הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לְכִי רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ 13

יֹונָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֨תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֨ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־קֹולֵ֑ךְ כִּי־קֹולֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ ס 14

אֶֽחֱזוּ־לָ֨נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֽׁוּעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃ 15

דֹּודִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י לֹ֔ו הָרֹעֶ֖ה בַּשֹּׁושַׁנִּֽים׃ 16

עַ֤ד שֶׁיָּפ֨וּחַ֙ הַיֹּ֔ום וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֙ דֹודִ֜י לִצְבִ֗י אֹ֛ו לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ ס 17

1 Aha ngwishire, budufu, namàlonzagya omuzigirwa w’omurhima gwani, namalonzagya ci lerhaga!

2 Nkolaga nayimuka ngeragere omu lugo^r! Omu njira n’omu ngo, nalongezamwo olya omurhima gwani guzigira. Namulonzize ci ntamubwine!

3 Abalâlizi bambuganyire, balya bagera-gera omu lugo: «Nti ka murhabwine olyala omurhima gwani guzigira?».

4 Ene mba namabarhaluka, namabugâna olyala omurhima gwani guzigira. Namamugwarha ntanacimulîke, kuhika nmuhise omu nyumpa ya nyâma^s, omu mw’olya muzire wamburhaga.

Omuhya-mulume:

5 Banyere b’e Yeruzalemu mwe mukasinga, mwe mukalya empene n’orhushafu rhw’emuzirhu, murhatule, murhatule Musimwa wâni n’ensa y’okushâsha kwage erhacihika.

Ecîtakîro ca kasharhu

Kabala-myanzi

6 Lero cici cira casôka omu irungu nka mugi mulî-mulî^t, nka mûka mudûrhu gwa buku, obubâni n’amalashi g’ekuli goshi!

7 Lâba ecipoyi ca Salomoni^u, bambali makumi gali ndarhu bamugosire, ntwâli za muli bene-Israheli.

8 Boshi, balenga ba kuhuma engôrho, balwi ba kurhenga mîra. Ngasi muguma ahizire engôrho oku cikanyi mpu bakanarherwa budufu.

9 Mwâmi Salomoni abinjisize entebe^v y’obwâmi n’omurhi gw’e Libano.

10 Emitungo y’eyo ntebe eri ya marhale n’olulenga lwayo lwa masholo, ecibwarhalo ciri ca kaduku na nyamwegemerwa wayo wa kaduku.

11 Mwe banyere b’e Siyoni mukanye mubone: Mwâmi Salomoni ayambirhe ishungwe^w nnina amuyambikaga olusiku lw’obuhya bwage, olusiku lw’obusime bw’omurhima gwage.

Hoheslied/Canticles 3

עַל־מִשְׁכָּבִי֙ בַּלֵּילֹ֔ות בִּקַּ֕שְׁתִּי אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י בִּקַּשְׁתִּ֖יו וְלֹ֥א מְצָאתִֽיו׃ 1

אָק֨וּמָה נָּ֜א וַאֲסֹובְבָ֣ה בָעִ֗יר בַּשְּׁוָקִים֙ וּבָ֣רְחֹבֹ֔ות אֲבַקְשָׁ֕ה אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י בִּקַּשְׁתִּ֖יו וְלֹ֥א מְצָאתִֽיו׃ 2

מְצָא֨וּנִי֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים הַסֹּבְבִ֖ים בָּעִ֑יר אֵ֛ת שֶׁאָהֲבָ֥ה נַפְשִׁ֖י רְאִיתֶֽם׃ 3

כִּמְעַט֙ שֶׁעָבַ֣רְתִּי מֵהֶ֔ם עַ֣ד שֶֽׁמָּצָ֔אתִי אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י 4

אֲחַזְתִּיו֙ וְלֹ֣א אַרְפֶּ֔נּוּ עַד־שֶׁ֤הֲבֵיאתִיו֙ אֶל־בֵּ֣ית אִמִּ֔י וְאֶל־חֶ֖דֶר הֹורָתִֽי׃

הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנֹ֤ות יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ בִּצְבָאֹ֔ות אֹ֖ו בְּאַיְלֹ֣ות הַשָּׂדֶ֑ה 5

אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֹֽורְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃

מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר כְּתִֽימֲרֹ֖ות עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מֹור֙ וּלְבֹונָ֔ה מִכֹּ֖ל אַבְקַ֥ת רֹוכֵֽל׃ 6

הִנֵּ֗ה מִטָּתֹו֙ שֶׁלִּשְׁלֹמֹ֔ה שִׁשִּׁ֥ים גִּבֹּרִ֖ים סָבִ֣יב לָ֑הּ מִגִּבֹּרֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7

כֻּלָּם֙ אֲחֻ֣זֵי חֶ֔רֶב מְלֻמְּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אִ֤ישׁ חַרְבֹּו֙ עַל־יְרֵכֹ֔ו מִפַּ֖חַד בַּלֵּילֹֽות׃ 8

אַפִּרְיֹ֗ון עָ֤שָׂה לֹו֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֵעֲצֵ֖י הַלְּבָנֹֽון׃ 9

עַמּוּדָיו֙ עָ֣שָׂה כֶ֔סֶף רְפִידָתֹ֣ו זָהָ֔ב מֶרְכָּבֹ֖ו אַרְגָּמָ֑ן תֹּוכֹו֙ רָצ֣וּף אַהֲבָ֔ה מִבְּנֹ֖ות יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10

צְאֶ֧ינָה׀ וּֽרְאֶ֛ינָה בְּנֹ֥ות צִיֹּ֖ון בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה בָּעֲטָרָ֗ה שֶׁעִטְּרָה־לֹּ֤ו אִמֹּו֙ בְּיֹ֣ום חֲתֻנָּתֹ֔ו וּבְיֹ֖ום שִׂמְחַ֥ת לִבֹּֽו׃ ס 11

Omuhya-mulume

1 Ala nka wayinjiha, Musîmwa wâni, ala nka wayinjiha! Amasù gâwe ngûkù mw’ogu mushangi^x gukubwisire emviri zawe buso bwa mpene za bishamvu buyabukire omu lurhambi-rhambi lwa Galaadi.

2 Amîno gâwe^y gali nka buso bwa bibuzi bimome byayinamuka kurhenga aha mugomero. Ngasi rîno ly’enyanya ligwerhe eryabo ly’idako. ngasi ciguma n’ecabo c’omu mahasha, na nta mwihala gubirimwo.

3 Akanwa kâwe nka higozi hya kaduku, n’emyanzi yawe minunu-minunu! Amarhama gâwe nka mpande za grenadi^z omu mushangi gukuli ebusu.

4 Igosi^a lyâwe kwo liri aka enkingi ya Daudi, eri ngwike buzibu-zibu; emanisirwekwo ecihumbi c’empenzi; emyampi y’abarhabâzi yoshi kwo emanikwa.

5 Amabêre gakuli oku cifuba gombi, bana-hene babirhi, mahasha ga kashafu, gayabukîre omu karhî k’obwaso bwa lisi.

6 Oku emboho y’obuce erhacishungûrha, n’oku omwizimya gurhacihirigirha, naba naja oku ntondo y’obuku n’oku ntondo y’obubâni.

7 Wamâyinjiha, mushâna, Musîmwa wâni, we «Nt’izabyo»^b.

8 Nj’eno orhenge e Libano, mukazi wâni^c, nj’eno orhenge e Libano, ja omu nyumpa. Oyimange oku ntondo ya Amana olole bwandagala, n’oku ntondo ya Samiri na Hermoni, lukunda lwa ngoromora ntondo za bakapiri.

9 Ci wamampêka omurhima mâshi mwâli wirhu, mukazi wâni, wamampêka omurhima n’amasù ogwêrhe, n’igerha likuli omu igosi ciru lyone!

10 Ala nka kwasimîsa okusîmwa nawe, wâni mwâli wirhu, mukazi wâni! Ala nka kwanuna okusîmwa nawe… agandi mavurha gacihambage!

11 Akanwa kawe mukazi wâni, lero muke gwa bûci kali kashongôla bûci kali kashongôla la! Aha idako ly’olulimi lwâwe, bûci buhali n’amarha^d; obwehe bw’emishangi yawe, kwo buli nka malashi g’e Libano.

12 Ali busâne^e bulikwo olugurhu, mwâli wirhu, omukazi wâni, busâni bulikwo olugurhu iriba liyûbakirwe.

13 Emirhi ekumezirekwo ejizire obusâne bw’engrenadi, olikwo emirhi erhabonekerera: 14 Aha mirhi y’esindani yahûmula bwinja, aha y’obukû n’eya amashahi, ebisheke n’e kinamomi^f, emirhi y’e Libano yoshi emirhi y’amane-mane n’eya olowesi, na ngasi hyasi hihûmula bwinja.

15 Oli nshôko edômera obusane, iriba ly’amîshi gahulula, lwîshi lwâhona e Libano.

Omuhya

16 Yimuka, kaboho-boho k’ekuli. Yimuka, kaboho-boho k’emahanga, shungurhira omu busâne bwani, buyenge amavurha minja! Omuzigirwa wâni aje omu busâne bwâge, ayumve obununu bw’amalehe gamuli.

Hoheslied/Canticles 4

הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יֹונִ֔ים מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃ 1

שִׁנַּ֨יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הַקְּצוּבֹ֔ות שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימֹ֔ות וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ 2

כְּח֤וּט הַשָּׁנִי֙ שִׂפְתֹתַ֔יִךְ וּמִדְבָּרֵ֖יךְ נָאוֶ֑ה כְּפֶ֤לַח הָֽרִמֹּון֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ 3

כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיֹּ֑ות אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבֹּורִֽים׃ 4

שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאֹומֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרֹועִ֖ים בַּשֹּׁושַׁנִּֽים׃ 5

עַ֤ד שֶׁיָּפ֨וּחַ֙ הַיֹּ֔ום וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים אֵ֤לֶךְ לִי֙ אֶל־הַ֣ר הַמֹּ֔ור וְאֶל־גִּבְעַ֖ת הַלְּבֹונָֽה׃ 6

כֻּלָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י וּמ֖וּם אֵ֥ין בָּֽךְ׃ ס 7

אִתִּ֤י מִלְּבָנֹון֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנֹ֣ון תָּבֹ֑ואִי תָּשׁ֣וּרִי׀ מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָ֗ה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ 8

וְחֶרְמֹ֔ון מִמְּעֹנֹ֣ות אֲרָיֹ֔ות מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים׃

לִבַּבְתִּ֖נִי אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה לִבַּבְתִּ֨ינִי֙ בְּאַחַד מֵעֵינַ֔יִךְ בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ׃ 9

מַה־יָּפ֥וּ דֹדַ֖יִךְ אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה מַה־טֹּ֤בוּ דֹדַ֨יִךְ֙ מִיַּ֔יִן וְרֵ֥יחַ שְׁמָנַ֖יִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִֽים׃ 10

נֹ֛פֶת תִּטֹּ֥פְנָה שִׂפְתֹותַ֖יִךְ כַּלָּ֑ה דְּבַ֤שׁ וְחָלָב֙ תַּ֣חַת לְשֹׁונֵ֔ךְ וְרֵ֥יחַ שַׂלְמֹתַ֖יִךְ כְּרֵ֥יחַ לְבָנֹֽון׃ ס 11

גַּ֥ן׀ נָע֖וּל אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם׃ 12

שְׁלָחַ֨יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמֹּונִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם־נְרָדִֽים׃ 13

נֵ֣רְדְּ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמֹ֔ון עִ֖ם כָּל־עֲצֵ֣י לְבֹונָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָלֹ֔ות עִ֖ם כָּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃ 14

מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֹֽון׃ 15

ע֤וּרִי צָפֹון֙ וּבֹ֣ואִי תֵימָ֔ן הָפִ֥יחִי גַנִּ֖י יִזְּל֣וּ בְשָׂמָ֑יו יָבֹ֤א דֹודִי֙ לְגַנֹּ֔ו וְיֹאכַ֖ל פְּרִ֥י מְגָדָֽיו׃ 16

Omuhya-rnulume

1 Namaja omu busâne bwâni, wâni mwâli wirhu, mukazi wâni; nkola ndwirhe nahûmbûla obukû bwâni n’amashahi gâni, ndwirhe nalya omuke gwâni n’obuci bwâni, ndwirhe nanywa idivayi lyâni n’amarha gâni. Cinyweri bîra bani, munywe mulaluke, barhonyi bâni.

Ecîtakîro ca kani

Omuhya

2 Ngwishîre ci omurhima gwâni guzîne. Namâyumva Muzigirwa wâni akomomba oku lumwi^g: Nyigulira mâshi mwâli wirhu, mukazi wâni, mâshi ngûkù yâni, mâshi Mwinja-Muzira-ishembo. Kali irhwe linyunjwire lume, emviri zinyunjwire mirhonyi ya budufu.

3 Nahogwire iropo lyâni, kurhi nashubigi riyambala? Nashusire amagulu, Kurhi nashibigigazinza?

4 Musimwa wâni agezize okuboko omu murhule gw’olumvi; namayumva omurhima gwadûrha.

5 Nti nazûka, nti nyigulire Muzigirwa wâni, enfune zâni zamayunjula mavurha, eminwe yâni namàrhônya mavurha mangu! oku kahamikizo k’olumvi^h.

6 Nti nàyigulira Muzigirwa wâni, kusiga agalusire arhaciboneka! Okugenda kwâge kwarhuma narhibuka omurhima. Namulonzize ci ntacimubwîne, namuhamagire ci arhacishuzize.

7 Abalalizi bambuganyire, bala bagera-gera omu ngo budufu. Banshûsireⁱ bànyagaza, banyaga ecirondo câni, balya balanga ebyôgo by’olugo.

8 Banyere b’e Yeruzalemu, mwe mukasinga, bici mwabwira Muzigirwa wâni mukamubona? Nalwâzire endwâla y’obuzigire

Abimbiza

9 Omuzigirwa wâwe bici alushire abandi, wâni Mwinja-Olushire abandi bakazi. Omuzigirwa wâwe bici alushire abandi obwo warhuyimbirira ntyo?

Omuhya

10 Omuzigirwa wâni aciri musole gukanyire, arhankahabwa omu cihumbi.

11 Irhwe lyage lya masholo gacire bwenêne, emviri zâge, mashami ga mirhanda, nyîru-nyîru aka hungwe^j.

12 Amasu gâge nka ngûkù, oku mîshi omu lwôgero, nka kulyala ziyôga omu marha, nka kulya zigwa omu nyanja.

13 Amarhama gâge nka malingo ga mubono-bono, nka ntondo za bukù. Akanwa kâge nka bwaso bwa lisi, amavurha gayenga garhabamwo izabyo.

14 Enfune zâge nshangabuye za masholo, ziyunjwire mabuye g’e Tarsis, enda yâge eri nka muntinda gw’ihembe, guli nka kulya baguyambika enjuma z’e Safiri.

15 Amagulu gâge nka nkingi za mabuye mêru, nkingi ziyimangire oku masholo gacire bwenêne. Enshusho yâge, kwo ashushire aka Libano^k, ntwâli nka nduluma.

16 Emyanzi yâge minunu-minunu, naye yene mushagalusa; kwo ali ntyo Omuzigirwa wâni, kwo ali ntyo omulume wâni, wâni mwe banyere b’e Yeruzalemi.

Hoheslied/Canticles 5

בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מֹורִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י 1

אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דֹּודִֽים׃ ס

אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר קֹ֣ול׀ דֹּודִ֣י דֹופֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יֹונָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻּצֹּותַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃ 2

פָּשַׁ֨טְתִּי֙ אֶת־כֻּתָּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃ 3

דֹּודִ֗י שָׁלַ֤ח יָדֹו֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃ 4

קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדֹודִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מֹ֗ור וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מֹ֣ור עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפֹּ֥ות הַמַּנְעֽוּל׃ 5

פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדֹודִ֔י וְדֹודִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּרֹ֔ו בִּקַּשְׁתִּ֨יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃ 6

מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֹֽות׃ 7

הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנֹ֣ות יְרוּשָׁלִָ֑ם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דֹּודִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ לֹ֔ו שֶׁחֹולַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ 8

מַה־דֹּודֵ֣ךְ מִדֹּ֔וד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דֹּודֵ֣ךְ מִדֹּ֔וד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ 9

דֹּודִ֥י צַח֙ וְאָדֹ֔ום דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃ 10

רֹאשֹׁ֖ו כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוּצֹּותָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹרֹ֖ות כָּעֹורֵֽב׃ 11

עֵינָ֕יו כְּיֹונִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצֹות֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁבֹ֖ות עַל־מִלֵּֽאת׃ 12

לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּלֹ֖ות מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתֹותָיו֙ שֹֽׁושַׁנִּ֔ים נֹטְפֹ֖ות מֹ֥ור עֹבֵֽר׃ 13

יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃ 14

שֹׁוקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֨הוּ֙ כַּלְּבָנֹ֔ון בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃ 15

חִכֹּו֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלֹּ֖ו מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דֹודִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנֹ֖ות יְרוּשָׁלִָֽם׃ 16

Abîmbiza

1 Ngahi Omuzigirwa wâwe ajirage, wâni Mwinja-Olushire abandi bakazi? Ngahi ayerekirage, Omuzigirwa wâwe, rhumulonze haguma nâwe?

Omuhya

2 Omuzigirwa wâni ayandagalire omu busâne^l bwage, omu mivungiro yahumula bwinja, kulonza mpu ayâbulire obuso bwâge omu busâne, anahumbule obwaso bwa Iisi.

3 Niono ndi wa Muzigirwa wâni, naye Muzigirwa wâni ali wâni. Ayâbulire obuso bwage omu mauwa ga lisi.

Ecîtakîro ca karhanu

Omuhya-mulume

4 Mwîra-kazi wâni, kwo oyinjiha aka Tirsa, kwo osoleha aka Yeruzalemu. We côbohwa nk’engabo z’amatabâro.

5 Orhandole ntya, amasu ogwerhe gamambuza omurhima. Emviri zikuli oku irhwe buso bwa mpene, kula bunahona oku mwandagalo gwa Galadi.

6 Amino ogwerhe, buso bwa bibuzi, kula bisôka byarhenga omu izîko. Ngasi ciguma n’ecabo c’omu mahasha, na nta mwîhala gubirimwo.

7 Amarhama gawe nka mpande za gerenadi, omu mushangi gukuli ebusu.

8 Abagoli bali makumi-gali ndarhu, abakazi baherula bali makumi gali munani, n’abana-nyere (barhaganjwa) mwandu.

9 Engûkù yani eri nguma^m. Muguma-obula-ishembo ali muguma nie nnaye. Ali wago-wago omu mwâbo, murhonyi w’omuzîre wamuburhaga Abahya bamubwine bàmusîma. Abagoli n’abakazi baherula bamuyûnamira

10 “mpu ye ndi oyo oyishire nka mucera-cera, mwinja nka mwezi. Ayisha amoleka nk’izuba, mudârhi nka ngabo za balwiⁿ”.

11 Nayandagalira omu busâni bw’amalehe nti ndole oku emburho yamera omu lubanda, nti ndole oku emizabibu yashabuka nti ndole erhi emirehe ekola yâyâsa.

12 Ntamanyiri kurhi, … Ci omurhima gwankweba omu ngâle z’olubaga lwâni, nka murhambo.

Hoheslied/Canticles 6

אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דֹּודֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דֹודֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ 1

דֹּודִי֙ יָרַ֣ד לְגַנֹּ֔ו לַעֲרוּגֹ֖ות הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעֹות֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֹֽׁושַׁנִּֽים׃ 2

אֲנִ֤י לְדֹודִי֙ וְדֹודִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשֹּׁושַׁנִּֽים׃ ס 3

יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֹֽות׃ 4

הָסֵ֤בִּי עֵינַ֨יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃ 5

שִׁנַּ֨יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימֹ֔ות וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ 6

כְּפֶ֤לַח הָרִמֹּון֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ 7

שִׁשִּׁ֥ים הֵ֨מָּה֙ מְּלָכֹ֔ות וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמֹ֖ות אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 8

אַחַ֥ת הִיא֙ יֹונָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֹֽולַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנֹות֙ 9

וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכֹ֥ות וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ ס

מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמֹו־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֹֽות׃ ס 10

אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגֹוז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְאֹ֖ות בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאֹות֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ 11

לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּבֹ֖ות עַמִּי־נָדִֽיב׃ 12

Abimbiza

1 Galuka galuka Sulamita^o, galuka galuka rhukulole ebusu. Cici mwâlolakwo Sulamita mwanasamira okwo bigamba byombi?

Omuhya-mulume

2 Ala amagulu gawe nka gayinjiha omu mikarabanda yawe, wâni mwâli wa Nnahano!

3 Omunyunyu^p ogwerhe ! kwo guli nka ntabunganwa erhalimwo idivayi. Enda yawe cirundo ca ngano cizonzirwe n’obwaso bwa lisi.

4 Amabêre^q gawe gombi, bana-hene babirhi, mahasha ga kashafu.

5 Igosi lyawe kwo liri nka nkingi y’ihembe. Amasu gawe kwo gali ak’enyôgero za Hesboni, aha muhango gwa Bati-Rabimi. Izulu lyawe nka munara gw’e Libano muzamu oyerekire e Damasi.

6 Irhwe lyawe kwo liyimanzire ak’entondo ya Karmeli; ensirha balilukire kwo ziri nka kaduku. Mwâmi arhonyize emihunga yawe.

7 Nka wayinjiha wâni; nka wasoleha wâni!

8 Kwo osogorosire nka murhanda, n’amabêre gawe nsisi za murhanda.

9 Nanaciderha nti narhangishonera oku murhanda, nyankekwo bihadu nka binga. Amabêre gâwe gabe nka nsisi za muzabibu, n’obwehe bw’omûka gwâwe buhumule nk’irehe linja;

10 ebinwa byawe bibe nk’irivayi linunu!

Omuhya

Liryâla Omuzigirwa wâni akananywa, liryâla akanabêza omu kanwa aha karhî k’amino.

11 Niono ndi wa Muzigirwa wâni, n’omurhima gwâge emunda ndi guyêrekire.

12 Yisha Muzigirwa wâni, yisha rhuje omu mashwa! Mwo rhwajilâla omu bishagala,

13 buca sezi^r rhuje omu ishwa ly’emizabibu. Rhwalola erhi omuzabibu gukola gushabusire, erhi kuyasa gukola gwayasa, erhi emirhi y’engerenadi ekola yayâsa. Lyo nakuha obuzigire bwâni ago mango.

14 Amandragori^s gohe gakola gadwirhe gabaya, n’amalehe minja goshi aha luso garhuli. Amahyahya n’amarhanzi, nkubikirego wâshi Muzigirwa wâni.

Hoheslied/Canticles 7

שׁ֤וּבִי שׁ֨וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם׃ 1

מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמֹ֣ו חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃ 2

שָׁרְרֵךְ֙ אַגַּ֣ן הַסַּ֔הַר אַל־יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג בִּטְנֵךְ֙ עֲרֵמַ֣ת חִטִּ֔ים סוּגָ֖ה בַּשֹּׁושַׁנִּֽים׃ 3

שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תָּאֳמֵ֥י צְבִיָּֽה׃ 4

צַוָּארֵ֖ךְ כְּמִגְדַּ֣ל הַשֵּׁ֑ן עֵינַ֜יִךְ בְּרֵכֹ֣ות בְּחֶשְׁבֹּ֗ון עַל־שַׁ֨עַר֙ בַּת־רַבִּ֔ים אַפֵּךְ֙ כְּמִגְדַּ֣ל הַלְּבָנֹ֔ון צֹופֶ֖ה פְּנֵ֥י דַמָּֽשֶׂק׃ 5

רֹאשֵׁ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ כַּכַּרְמֶ֔ל וְדַלַּ֥ת רֹאשֵׁ֖ךְ כָּאַרְגָּמָ֑ן מֶ֖לֶךְ אָס֥וּר בָּרְהָטִֽים׃ 6

מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים׃ 7

זֹ֤את קֹֽומָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֹֽות׃ 8

אָמַ֨רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֨יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּלֹ֣ות הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃ 9

וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטֹּ֛וב הֹולֵ֥ךְ לְדֹודִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דֹּובֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃ 10

אֲנִ֣י לְדֹודִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֹֽו׃ ס 11

לְכָ֤ה דֹודִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃ 12

נַשְׁכִּ֨ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם פָּֽרְחָ֤ה הַגֶּ֨פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּונִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ׃ 13

הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֨ינוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דֹּודִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ׃ 14

1 Ocibaga mushinja wirhu, olya wayonkaga ibêre lya nyâma^t! Singa amango nkubuganyire embuga nanakuhôbera abandi barhanangaye.

2 Nanakuheka nkuhise omu mwa nyâma^u nawe onyigîrize. Nankakulabuzize oku irivayi lyani linjinja n’oku murhobo gwâni gw’engerenadi;

3 Okuboko kwâge kulembe kwo nshegemire, n’okulyo kwage kwo kunzonzire.

Omuhya-mulume

4 Banyere b’e Yeruzalemu, mwe mukasinga, murhatule, murhatule Musîmwa wâni n’ensa y’okushâsha kwâge erhacihika.

Okushwinja

5 Mwa ndi ôla wayinamuka arhenga omu irungu ayegemîre Omuzigirwa wâge? Ho nakutuliraga aha murhi gw’epomi, halya nyoko ayankiraga izimi lyawe honene, halyala ayankiraga izimi omuzire wakuburhaga^v.

Omuhya

6 Ompire nka ciziriko oku murhima gwâwe, nka ciziriko oku kuboko kwâwe. Bulyala obuzigire kwo buzibuha nka lufù^w, emitula yo miguma n’okuzimu, naye ye karhagomba. Emyampi y’emitula guba muliro, ngulumira ya Nyamuzinda.

7 Amîshi galuge kurhi, garhazimiza buzigire, nanga obuzigire burhahêkwa na lwîshi. Owahâna ebiri omu mwage byoshi mpu agule enzigi, kagayo kwône akayungukamwo.

Enyushûlo

Bashinja haho omuhya

8 Mwâli wirhu^x ali murho: ibêre lyage lirhacihona; Lero kurhi rhwajira mwâli wirhu olusiku bâmuganîza?

Omuhya-mulume

9 Akaba ali lukûta, rhwalushwinja n’amarhale, gukaba muhango, rhunâgusêze n’embaho z’enduluma.

Omuhya

10 Nciberire lukûta, n’amabêre gani go galigi minara. Omu masu gâge, ndi nka mbwine omurhûla obu!

11 Salomoni âjiraga ishwa ly’emizabibu aha Baali-Hamoni. Alilangisa abalanzi, mpu ngasi muguma ayishimugalulira ebyafa by’amalehe: cihumbi ca magerha.

12 Eryani ishwa ly’emizabibu ndwirhe nalilangîra: Wâni Salomoni ebihumbi by’amagerha byo byâwe, n’amagana abirhi g’abalanzi b’amalehe.

Omuhya-mulume

13 Nawe wabêra omu masâne, abirhu badwirhe bakuyumva. Nani, obe nka walinyumvisa! izu lyawe^y!

Omuhya

14 Yâka, Muzigirwa wâni obe nka kashafu, nka mutwîra gwa kashafu kalume, oyâkire oku ntondo z’amalashi!

Hoheslied/Canticles 8

1 מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יֹונֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָב֥וּזוּ לִֽי׃

אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִֽיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי׃ 2

שְׂמֹאלֹו֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִֽימִינֹ֖ו תְּחַבְּקֵֽנִי׃ 3

הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנֹ֣ות יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ ס 4

מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דֹּודָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֨וּחַ֙ עֹֽורַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ׃ 5

שִׂימֵ֨נִי כַֽחֹותָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחֹותָם֙ עַל־זְרֹועֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֨וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁאֹ֖ול קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃ 6

מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבֹּ֣ות אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָרֹ֖ות לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ 7

אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־הֹ֤ון בֵּיתֹו֙ בָּאַהֲבָ֔ה בֹּ֖וז יָב֥וּזוּ לֹֽו׃ ס

אָחֹ֥ות לָ֨נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיֹּ֖ום שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃ 8

אִם־חֹומָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃ 9

אֲנִ֣י חֹומָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּלֹ֑ות אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמֹוצְאֵ֥ת שָׁלֹֽום׃ פ 10

כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמֹ֔ון נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְיֹ֖ו אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃ 11

כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֹֽו׃ 12

הַיֹּושֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקֹולֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽינִי׃ 13 בְּרַ֣ח׀ דֹּודִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ אֹ֚ו לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃ 14

^a1.3 Omuhya: lsraheli yeri muhya wa Nyamuzinda: naye Nyamuzinda yene ye Muhya-Mulume.

^b1.4 Abanyere go mashanja. Arhali Israheli yene walolakwo Nyamuzinda obucire. Agandi mashanja goshi nago ye Muciza wago. -Nyamuzinda ye Mwami w’olubaga lwage. -Omu ka-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu. -Banaderha mpu omuntu anayigurhe obusîme. Omu Mwandiko Mutagatifu namwo banaderhe mpu obusîme bunalaluse nka mamvu.

^c1.5 Ndi mwîru ci ndi mwinja: -lsraheli arhahezagya obwinja bwage ciru akaba ali omu buja e Babiloni. -Kedari na Shalma, bishagala by’e Buharabu. Amahêma g’abagendagenda omu irungu (babedwini), gaba gajizirwe n’empu z’empene ganaba mîru.

^d1.6 Bagala ba nyâma: Ngabo ya Bakaldeyi ba Nabukondonozori: bo bàshâbaga Yeruzalemu. Abakaldeyi bali bene wabo Israheli bulya Abrahamu âli w’e Huri emwa Abakaldeyi (Murh 11, 28.31). -Buja bw’e Babiloni. -Israheli oyo obuja bwàkulaga aha mwage, bwamuheka emwa bene.

^e1.7 -Muzigirwa w’omurhima gwâni, nk’omuhya ye waderha -Nyamubâho ye Lungere wa Israheli. -Agandi maso, go gandi mashanja.

^f1.8 Israheli, ishanja lishogwa. Namwinja w’abakazi boshi ye Israheli, ishanja lishogwa.

^g1.9 Obuja bw’e Babiloni bushushine na bulya bw’e Misiri.

^h1.11 Okuyambikwa ebisikiyo bihyahya kuli kuyerekwa oburhonyi: akolaga aleka ebi ali agwerhe amango ali muja, ayambale ebihyahya. Rhulole muli Lk 15, 22.

ⁱ1.14 1, 14: Olwo lugo kwo luderhwa buno mpu ye « Ain Djidi », omu iderha ly’Abaharabu), ebwa Nyanja y’Omunyu. -Obuso n’abana-hene, gwo muzinzi gw’abaja erhi aharhenga buja. -Ntondo ya Siyoni yo abâmi b’Israheli bayûbakagakwo.

^j1.16 1, 16: Encingo, co cihugo ca Paalestina-Israheli, cihugo cigishe, cirya ciyêramwo ngasi hyasi na ngasi lushogo.

^k2.1 Cibandâna c’ebwa nyanja nnene (Mediteraneya, kwo kuderha Nyanja y’e karhî ka Bulaya na Afrika), aha karhi ka Karmeli na Jafa.

^l2.3 Busîme bw’okuba n’Omusîmwa.

^m2.10 Omuhya n’omuhya-mulume bayisha balonzanya.

ⁿ2.11 Empondo erhi mango ga mboho: kurhengera mwezi gwa kali ikumi na liguma kuhika o gwa kabirhi erhi gwa kasharhu,

^o2.12 Erhi amango g’emboho gahwa, banarhangira amango minja, mpu yo «printemps»: emirhi eyase, ebinyunyi biryogôle.

^p2.15 Abo «banyambwe», bo balungu babi badwirhe bayônera Israheli. (Rhulole rnuli Ezr 4, 2; 9, 2; 10, 18; Neh 2, 19; 3, 34). 2, 16: Israheli, lubaga lwa Nyamubâho; na Nyamubâho yene Israheli ayishi. Kwo kuderha oku Nyamubâho ashubûzize olubaga lwage. Alugalula omu Paalestina-Israheli-Israheli (Lola 2,1).

^q2.17 Erhi «entondo z’ebintu biberange». Ako kanwa kakengezize ecihango ca Nyamuzinda bo na Abrahamu (Murh 15, 9-10). Go mango Nyamuzinda ahâga Abrahamu omulagi.

^r3.2 Lugo lwa Yeruzalemu olwôla; kulya kuba banyere b’e Yeruzalemu bayakûzibwe, na Ka-Nyamuzinda k’e Yeruzalemi badwirhe haderha (1, 4, 17; 3, 4; 5, 10-16).

^s3.4 «Omu mwa nnina», kwo kuderha omu «ka-Nyamuzinda», k’e Yeruzalemu; Bene-Israheli barhanzi, balya bàyûbakaga aka-Nyamuzinda abôla adesire mpu nnina! Omu «hatagatifu-hatagatifu».

^t3.6 Omugi mulî-mulî ciba cimanyiso ciyerekire aha Nyamuzinda ali. (Lub 13,22). Omu lubungo lwa kabirhi, Nyamuzinda yene ogalwire abali bahêsirwe buja (Iz 40,3). Abarhunzi b’omu Israheli bàkagijà malashi cingana e Buharabu n’emwa Abahindi (Ezr 17, 4; 27, 13-25).

^u3.7 Eri izino «Shalomô, (Salama), kwo liri nka kula rhwakaderha «Murhûla» omu mashi. Abâli omu buja bakazagiringa oku «omurhûla» gwâyisha obuja buhwa (lz 11, 6; 9, 5-6; Ezr 34, 23-25). Salomoni badesire aha, arhali olya murhanzi, ci omwami wayisha n’omurhûla: Masiha.

^v3.9 Bakengezize enyumpa Salomoni akazagitwiramwo emmanja n’entebe 3 kazagitamalakwo ago mango.

^w3.11 Mpu balole oku bayimika omwami w’omurhûla: Masiha. Oyo nnina wa mwâmi, lwo lubaga lwa Nyamubâho (1, 5; 3, 4). Omu Israheli, mwâmi arharhangira omukolo n’olubaga lu rhacimuyankirira, ciru akaha Nyamuzinda yene wacimwishogaga (1 Sam 11,5; 1 Nga 11, 10, 29, 22). Olwo lusiku lw’obuhya, lwo lusiku lw’okugaluka kw’omukazi wali ogenzire; lwa kushubirhona kw’owali wamashombehala: okwo kwaba omu mango ga Masiha (lz 61, 10; 62, 3-5).

^x4.1 Olushungi lw’omuhya, lwakazâgihona ehusu, lubwikire (Murh 24, 65; 29, 23-25). Empene z’e Palestina-Israheli ziba za bishamvu na nyiru.

^y4.2 Amîno mêru: Amango omushaku guciri murho, go mango biyeruha bwenêne.

^z4.3 «Grenade», liba irehe lirhenga oku murhi mpu ye «grenadier»; murhi gumera omu bihugo biri eburhambi bw’enyanja y’e «Mediteraneyo».

^a4.4 Magerha gali omu igosi ago (Iz 27, 10-11). 4, 6: Ntondo barherekêrerakwo eyo. Yo enabâkwo aka-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu.

^b4.7 lsraheli acêsibwe n’amalibuko abwine e Babiloni (lz 40,2); akola acibêrire «muzirizabyo». Oburhe bw’owamuhanaga bwahwire.

^c4.8 Mukazi wâni: Israheli kwo abire nka mukazi iba ahulusize erhi bulala bwage burhuma (Hoz 2, 4; Yer 3, 1-8; Iz 54, 6-7); amango g’okugendimugalula, galigi nka ga kusheba (Hoz 2, 21-22; Iz 49. 18). Oyimanzire oku ntondo ya Hermoni, anabone Palestina-Israheli bwinja. Israheli nk’aderha ahabisha bamuhekaga buja, kwo abaderha mpu biryanyi: ngoromora erhi kapiri (Yer 4, 7; 5, 6; Nah 2, 12-14).

^d4.11 Ecihugo ciyêzire, kudûdusa cidûdusa, cibaye bwinja (Hoz 14. 17). Omukazi wâbwine nyumpa naye, anabaye enyumpa! Okurhwinja kwage kunayumvise oku abwinc e nyumpa!

^e4.12 busâne: Abalêbi bayôrha baderha oku Israhcli muhyahya âbâ busâni bwa Nyamuzinda, busâni bulimwo emirhi yahûmula bwinja: Hoz 14, 6-7; Eze 3, 35; Iz 51, 3.

^f4.14 «Kinamomi» guli murhi gurhaba eno Bushi; rhugudesire nk’oku gunadesirwe omu Cihabraniya n’omu Cigereki; nk’oku rhunaderha omurhi gwa «karadusi» nk’oku gunaderhwa omu cilatini.

^g5.2 Olume ciri cimanyiso c’omugisho gwa Nyamubâho, bwenêne omugisho gw’amango gâyi sha (Lola Hoz 14.6).

^h5.5 Emunda omuhya-mulume aderheraga mpu ayigule olumvi lumuyabira, àsiga amavurha g’amalashi gàmuli omu nfune gahûmula oku lumvi. Asiga olumvi lwabaya!!

ⁱ5.7 Abôla balâlizi burhanzi barhakafukunyize (3, 3); lero kukola kuhiva bahiva n’okushurha nyamukazi.

^j5.11 Omuhya acirhonyize! Kwo abwine omulume wâge nka bûbake buzibu-zibu, bwenêne obûbake bw’aka-Nyamuzinda.

^k5.15 Aka.-Nyamuzinda ka Salomoni, kàli kayûbasirwe n’emirhi y’e Libano.

^l6.2 Obwo busâne, kuli kuderha ecihugo ca Paalestina-Israheli, kunali kuderha omuhya.

^m6.9 Ogwo mwandu gw’abakazi gukengêzize balya baka Salomoni (mulongo. 8 na 9). Omurhonyi anali muguma: Israheli, ci erhi n’abandi ho banali: go gandi mashanja.

ⁿ6.10 Ebi binwa bikengêzize okurhenga omu buja bw’e Babiloni; bikengezize n’amango g’aba lwi ha Daudi.

^o7.1 «Sulamita», kwo kuderha: olyala okola ogwerhe omurhûla; shalom: orhûzize, salama, Omurhûla gwâyisha gwo badesire. Israheli muhyahya âguhâbwa na Salomoni muhyahya. -Kani kwoshi mpu «galuka, galuka»: kuderha mpu ayishe, arhenge emwa bene. Boshi badwirhe balinga olusiku lw’okushubira eka n’okurhenga omu buja bw’e Babiloni. Hali n’okugalula omurhima gwâ1i guhabusire mpu gugaluke: Hoz 3, 5; 5, 15; Yer 3, 14.

^p7.3 Ogwo munyunyu, Yeruzalemu oyo, «muyûbake omu karhi k’amashanja» (Eze 5, 5; 38, 12), oku ntondo ezonzirwe n’orhubanda ci kwone arhali enyunda zoshi. -Eryo idivayi, buzigire obwo. -Entondo ziri emarhambi g’entondo ya Yuda, kwo zishusha nka mihuli myûmu ya ngano, (nka ntondo erikwo omushûshu). N’engano ekengeza okuyêra ecihugo câyishiyêra amango ga Masiha. Hoz 14, 6-9; Lul 72. 1. -Obwaso bwa lisi omu rhubanda bulugibà.

^q7.4 Ago mabêre, zo ntondo ibirhi: Ebali na Garizimi.

^r7.13 Obudufu n’esêzi, mango ga marhangulo; gayishihwa amango ga Masiha (1, 7; 3, 1; 5, 2).

^s7.14 Mandragori: mirhi ya malehe eyo nayo; n’obwaso bwayo burhahimwa. kubaya bwinja.

^t8.1 Kucifinja okwo Sulamita acîfinjire, erhi: nka wali mwene nyâma! Ci kwone Nyamuzinda, iba w’Israheli, arhali muntu. Ensiku aciderha «Mwene muntu», «Nyamuzinda haguma nirhu, , », «Emanuweli» zo zicifinjirwe.

^u8.2 Omu mwa nyâma muli omu ka-Nyamuzinda (3, 4).

^v8.5 8, 5: Omuzire wàburhaga Israheli (Eze 16, 3, 44-45). Bene-Israheli emwabo e Kanâni, ishe wabo Muamoriti; nnina Muhititi.

^w8.6 Obuzjgire amango bwamarhabâla, kwo kuli nka olufù, burhajibwa omu irhwe. -Emitula kwo eri nka luhali; aha eri, kwo hali nk’aha omuliro guli: kuyokêra eyokêra. -Anagaya birya birugu, bulya birhalêrha buzigire. Byanagendera busha.

^x8.8 Mwâli wirhu ye Yeruzalemu oyo badesire: ishwa lirhali linganaci, arhanagwerhi côgo cizibu cakamufungire oku babisha.

^y8.13 Omuhya oyo bâbirwe; bamujizire «burhimanya» balonzize okuyumva n’okumanya (Bush 8, 2). Abalenga b’omwandiko kwo bacikebwa mpu ogu musemwa gwayushûlagwa buzinda, erhi n’ecitabu cikola ciyunjwire, kuderha mpu bahugûle ebinwa bimuli. Mpu omuhya wa muli eci citabu: Burhimanya, bwo budesirwe muli co. Nka kulya omu Bush 8, 2-3, burhimanya oli nka mu hya wakanasîmwa, n’omu Mig 31, 10-31, oburhimanya buli nka mukazi mwikubagirwa.

Bibliya omu mashi n’omululimi Yezu akagiderha co cihebraniya. rhwahika oku citabu c’OMUHANÛZI Qohelet in mashi and hebrew

Laisser une réponse

omuhanuzi-mashi-hebreu-kushwinja-ecitabu-omu-rtf-ahala Télécharger

ECC – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

OMUHANÛZI

Enshokolezi

Ecigabi cirhanzi c’eci citabu ciderhwa: «Ebinwa by’Omuhanûzi». Omu ci hebraniya Omuhanuzi aderhwa Koheleti. Koheleti kwo kuderha: omuntu ohanûla omu ndêko. Omuhanûzi anaciderhe «Mwana wa Daudi Mwami w’e Yeruzalemu,. Kwo binali, owayandikaga eci citabu arhali Salomoni, ci wundi muntu waderhaga mpu Salomoni ye waciyandikaga. Owayandikaga eci citabu alonzagya engerêrezo zâge zifungirwe n’omuntu mukengwa bwenêne.

Eci citabu cirharhondekanya bwinja ebinwa. Cinakavanga engerêrezo n’okugalukagaluka omu binwa byashambirwe mîra. «Busha buno, ngasi kantu koshi kabâ ka busha» (1,2; 12,8). Akalamo k’omuntu ebâ ntondekanye y’ebijiro bya ngasi lubero birhagwerhi nda na mugongo (3,1-11). Akalamo kahwêra omu malibuko g’omu bushosi (12,1-7). Obuzinda bw’omuntu kuli kufa. Boshi kufa bânafe (3,14-20).

Idôso ly’ecitabu c’Omuhanûzi lyo na liguma n’idôso lya Ayubu. Ishuzo ly’Omuhanûzi lidesire mpu: «Okuli kurhahemberwa hano igulu». Ayubu n’omuhanûzi bo baguma bulya omuhanûzi ali muntu ôrhàgwerhe malibuko. Arhalonza okushambâla ebiyêrekire amalibuko aka Ayubu walibuzibagwa bwenêne. Omuhanûzi abona kwone oku amasima ga hano igulu gaba ga busha. Acirhuliriza n’obushagaluke busungunu bw’akalamo ka hano igulu (3,12-13; 8-15; 9,7-9).

Omuhanûzi ali muntu wa buyemêre, cikwone ôrhadekereza murhima kulya kuba akalamo k’abantu karhegekwa na Nyamuzinda. Omuhanûzi ayemêra okurhahêka Nyamuzinda lubanja (3,11-14; 7,13). Okushimba amarhegeko ga Nnâmahanga n’okumukenga kuli kwa bulagirire bulya Ye yishi byoshi. Ecitabu c’Omuhanûzi ciyêrekana okuja enyanya kw’enyigirizo z’idini, ci rhuyigîriza oku kurhegesirwe okuyâka akalamo kinja ka hano igulu kône omuntu amanye mpu amahika. Obugale burhankalerha akalamo kinja kw’okuli.

EBIRIMWO

1. Ecigabi cirhanzi: Akalamo ka Salomoni: cigabi 1-2 2.

2. Ecigabi ca kabirhi: Okufa n’omulala: c. 3,1-16 3.

3. Ecigabi ca kasharhu: Amahano ga ngasi lubero: c. 7-12 .

1 Emyanzi y’Omuhanûzi Koheleti, mwene Daudi, mwami w’e Yeruzalemu.

Ecigabi cirhanzi Enshula-mwanzi

2 Busha-busha, gwarhi omuhanûzi Koheleti, busha bwenêne. Byoshi bunabà busha. 3 Bunguke buci omuntu akûla omu kurhama arhama hano îdako ly’izûba? 4 Abarhanzi banagende, abandi bayishe, erhi n’igulu ho linayôsire liri. 5 Onabone izûba linyonyôke, izûba lizike, obone ligende lihike, lijinyonyôkera emunda lyajâga. 6 Empûsi onabone erhenge njir’îdako eyêrekere njira-nyanya, obone erhangibinduluka, kandi ehârhûle. 7 Enyîshi zoshi ebwa nyanja zija n’enyanja erhanayunjule, n’enyîshi zirhahwa zirhabululira emunda zâhwêra. 8 Ntaco cirharhamya. Ntaye wakaderha mpu aga masù garhabonaga obu, nisi erhi mpu aga marhwiri garhasag’iyumva gasîme!

9 Okwali kwo kwanabâ, n’okwabire kwacibâ; na nta kantu kahyahya hanola îdako ly’izûba. 10 Nka kula akantu baderhire, mpu: «lâba! mpu kahyahya aka!» Okwola kukola kubîre omu gandi mango. 11 Ci bulya kwone ntaye ocikengire ebya mîra; ciru n’enyuma, ntaye wakengêra omu nsiku zâyisha.

Akalamo ka Salomoni

12 Niono Koheleti^a, nàli mwami w’Israheli, aha Yeruzalemu. 13 Najîre aho nalongereza n’oburhimanya ebijirwa banola îdako ly’izûba byoshi. Wani sho, bushanja bubi Nyamuzinda ahîre abantu. 14 Nasingirîze ebijirwa hanola îdako ly’izûba: kâli byoshi kubâ kurhebwa kunabâ kubiva empûsi! 15 Ehiri hiniole hirhankaba hilongêdu, ehirhahali hirhankaganjirwa omu bindi.

16 Nacîderhêza niene obwo: nti oburhimanya ngwerhe burhali bunyi, nti burhalusire abantangaga aha Yeruzalemu boshi. Nalolêrize oburhimanya bwoshi n’obumanye bwoshi. 17 Naciyigirize oburhimanya nayiga n’ebiyigwa, nashanga oku isirhe na buhwinja. Nayumwa oku ciru n’okwo, gali mango gafire busha. 18 Burhimanya bunji, mutula munji, obumanye oku buli bunji kwo bunarhamya.

Kohelet/Ecclesiastes 1

דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 1

הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃ 2

מַה־יִּתְרֹ֖ון לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־עֲמָלֹ֔ו שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 3

דֹּ֤ור הֹלֵךְ֙ וְדֹ֣ור בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעֹולָ֥ם עֹמָֽדֶת׃ 4

וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקֹומֹ֔ו שֹׁואֵ֛ף זֹורֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃ 5

הֹולֵךְ֙ אֶל־דָּרֹ֔ום וְסֹובֵ֖ב אֶל־צָפֹ֑ון סֹובֵ֤ב׀ סֹבֵב֙ הֹולֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃ 6

כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְקֹ֗ום שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃ 7

כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֨יִן֙ לִרְאֹ֔ות וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃ 8

מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 9

יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃ 10

אֵ֥ין זִכְרֹ֖ון לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּרֹ֔ון עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃ פ 11

אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 12

וְנָתַ֣תִּי אֶת־לִבִּ֗י לִדְרֹ֤ושׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם 13

ה֣וּא׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנֹ֥ות בֹּֽו׃

רָאִ֨יתִי֙ אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 14

מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְרֹ֖ון לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֹֽות׃ 15

דִּבַּ֨רְתִּי אֲנִ֤י עִם־לִבִּי֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֗י הִנֵּ֨ה הִגְדַּ֤לְתִּי וְהֹוסַ֨פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לְפָנַ֖י עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם 16

וְלִבִּ֛י רָאָ֥ה הַרְבֵּ֖ה חָכְמָ֥ה וָדָֽעַת׃

וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הֹולֵלֹ֖ות וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֥ה ה֖וּא רַעְיֹ֥ון רֽוּחַ׃ 17

כִּ֛י בְּרֹ֥ב חָכְמָ֖ה רָב־כָּ֑עַס וְיֹוסִ֥יף דַּ֖עַת יֹוסִ֥יף מַכְאֹֽוב׃ 18

1 Naderha obwo: nti nkola narhangirêreza n’ebinuna: lâba iragi! nakwo kurhebwa. 2 Amasheka, nti: isirhe! Ebinuna nti cirigi cici? 3 Nalonza okugereka omubiri gwani omu ndalwe, n’omurhima nagubêza omu burhimanya; nalonza okucishwekera oku isirhe, nti nyumwe obununu abantu bayumva, n’ebi bajira omu buzine bwabo banôla îdako ly’izûba. 4 Naja omu by’obukulu, nayûbaka enyumpa nènênè, nahinga ishwa ly’emizabibu. 5 Njira amasâne n’emirhi y’amalehe, nta mulehe ntahiragamwo. 6 Nasîka ebiyanja by’amîshi nti nkazidômereramwo amasâne. 7 Nabona nashigwa n’abashizi, nashigwa n’abajanyere. Naluza abantu, naluza n’ebîntu, enkafu n’ebibuzi, kulya ku rhasagiboneka bundi aha Yeruzalemu. 8 Nalundula ensaranga n’amasholo, nayûbaka ecibîkiro c’abâmi naluza n’ebihugo; najaho nalâlika abimbiza b’abalume n’ababakazi, ebi abantu balimbamwo byoshî, nabumba amasanduku n’amasanduku. 9 Nagala narhaluka abantangaga aha Yerusalemu, erhi nangwerhage n’obushinganyanya obwo^b. 10 Eb’ îsù lisîma byoshi nalihabyo, ngasi hinunu omurhima gusîma hyoshi, ntahyo naguyîmire, omukolo gwâni gwoshi nayumva gunansimîsize, kwabâ kwo na kwâni omu mirimo yoshi. 11 Nagerêreza ebiyêrekire emikolo amaboko gâni gakola, n’ebiyêrekire okurhama nàrhamire, nti kwoshi kwamabâ kurhebwa, nti na nta bunguke bubâ hanôla igulu.

12 Nadòsa emirhima oku biyêrekire oburhimanya, obuhwinja n’isirhe. Ka ndolage! owayîma omu bya mwami bici ajira? Bici byajizirwe!. 13 Mbwinage neci oku oburhimanya bwo bukulu oku isirhe, n’omûshi gwo mukulu aha budufu: 14 Omurhimanya anabone aha agera, oku omusirhe aja atunduza. Kubàge! Ci kwone mmanyire oku bombi obuzinda bwabo buli buguma.

15 Naderha obwo, nti oku omusirhe ayishibâ kwo n’omurhimanya ayishibâ, akabâ ntyo, oburhimanya buligi bwa cici? Naderha obwo nti nakwo kunali ku rhebwa. 16 Bulyala ntaye okengerwa kasanzi, ôli omurhimanya, ôli omusirhe; erhi ensiku zinalondana nka kanga, erhi bamanayibagira bombi na bombi; omurhimanya kufa anafa aka omusirhe. 17 Akalamo ntakakwirirwa, bulyala okuba hanôla igulu ntakusîma; byoshi kuli kurhebwa, ganali mango gafire busha.

18 Ntasîma bankwirize omukolo nakozire hanôla igulu, omukolo ndekire omwana wayishiyîma omu byâni. 19 Câba mushâna, ndi omanyire erhi ayishibâ murhimanya erhi musirhe? Ye wanayishiyîma omu mirimo yâni yoshi, muli ebira byajàgamwo entûbano n’oburhimanya bw’obuzîne bwâni bwoshi. Nanga kuli kurhebwa kunali kuhaba lwoshi. 20 Mpakanyirage okurhama narhamire hano igulu.

21 Omuntu wakozire n’oburhimanya, n’obulenga, anayêrekana oku aha shire, ebyâge abisigire omwôlo! 22 Bunguke buci akûzirage omu kurhama a rhamire, omu misi yoshi ajizire, amango acihali? 23 N’ensiku zâge z’amalibuko, n’okugenderera akazagigenderera ebyage, n’okurhanya akazagilâla arhanya? Kurhebwa okwo hacu.

24 Okusîma kw’omuntu, kunali okulya n’okunywa, n’amango minja omu mukolo^c. Kwo nambona nk’ebyo byoshi omu nfune za Nyamuzinda birhenga, 25 bulyala obugale n’obukenyi Nyamuzinda birhengakwo: 26 oyu alonzize anamuhe okurhimanya, okumanya n’okusîma, anarhume n’omunya-byâha mpu alongeze analundikire oyu Nyamuzinda arhonyize, nanga, okwo kuli kurhebwa ganali mango gafire busha.

Kohelet/Ecclesiastes 2

אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה בְשִׂמְחָ֖ה וּרְאֵ֣ה בְטֹ֑וב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל׃ 1

לִשְׂחֹ֖וק אָמַ֣רְתִּי מְהֹולָ֑ל וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה׃ 2

תַּ֣רְתִּי בְלִבִּ֔י לִמְשֹׁ֥וךְ בַּיַּ֖יִן אֶת־בְּשָׂרִ֑י 3

וְלִבִּ֞י נֹהֵ֤ג בַּֽחָכְמָה֙ וְלֶאֱחֹ֣ז בְּסִכְל֔וּת עַ֣ד אֲשֶׁר־אֶרְאֶ֗ה אֵי־זֶ֨ה טֹ֜וב לִבְנֵ֤י הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשׂוּ֙ תַּ֣חַת הַשָּׁמַ֔יִם מִסְפַּ֖ר יְמֵ֥י חַיֵּיהֶֽם׃

הִגְדַּ֖לְתִּי מַעֲשָׂ֑י בָּנִ֤יתִי לִי֙ בָּתִּ֔ים נָטַ֥עְתִּי לִ֖י כְּרָמִֽים׃ 4

עָשִׂ֣יתִי לִ֔י גַּנֹּ֖ות וּפַרְדֵּסִ֑ים וְנָטַ֥עְתִּי בָהֶ֖ם עֵ֥ץ כָּל־פֶּֽרִי׃ 5

עָשִׂ֥יתִי לִ֖י בְּרֵכֹ֣ות מָ֑יִם לְהַשְׁקֹ֣ות מֵהֶ֔ם יַ֖עַר צֹומֵ֥חַ עֵצִֽים׃ 6

קָנִ֨יתִי֙ עֲבָדִ֣ים וּשְׁפָחֹ֔ות וּבְנֵי־בַ֖יִת הָ֣יָה לִ֑י גַּ֣ם מִקְנֶה֩ בָקָ֨ר וָצֹ֤אן הַרְבֵּה֙ הָ֣יָה לִ֔י מִכֹּ֛ל שֶֽׁהָי֥וּ לְפָנַ֖י בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 7

כָּנַ֤סְתִּי לִי֙ גַּם־כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וּסְגֻלַּ֥ת מְלָכִ֖ים וְהַמְּדִינֹ֑ות עָשִׂ֨יתִי לִ֜י שָׁרִ֣ים וְשָׁרֹ֗ות וְתַעֲנוּגֹ֛ת בְּנֵ֥י הָאָדָ֖ם שִׁדָּ֥ה וְשִׁדֹּֽות׃ 8

וְגָדַ֣לְתִּי וְהֹוסַ֔פְתִּי מִכֹּ֛ל שֶׁהָיָ֥ה לְפָנַ֖י בִּירוּשָׁלִָ֑ם אַ֥ף חָכְמָתִ֖י עָ֥מְדָה לִּֽי׃ 9

וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁאֲל֣וּ עֵינַ֔י לֹ֥א אָצַ֖לְתִּי מֵהֶ֑ם 10

לֹֽא־מָנַ֨עְתִּי אֶת־לִבִּ֜י מִכָּל־שִׂמְחָ֗ה כִּֽי־לִבִּ֤י שָׂמֵ֨חַ֙ מִכָּל־עֲמָלִ֔י וְזֶֽה־הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י מִכָּל־עֲמָלִֽי׃

וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י בְּכָל־מַעֲשַׂי֙ שֶֽׁעָשׂ֣וּ יָדַ֔י וּבֶֽעָמָ֖ל שֶׁעָמַ֣לְתִּי לַעֲשֹׂ֑ות וְהִנֵּ֨ה הַכֹּ֥ל הֶ֨בֶל֙ וּרְע֣וּת ר֔וּחַ וְאֵ֥ין יִתְרֹ֖ון תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 11

וּפָנִ֤יתִֽי אֲנִי֙ לִרְאֹ֣ות חָכְמָ֔ה וְהֹולֵלֹ֖ות וְסִכְל֑וּת כִּ֣י׀ מֶ֣ה הָאָדָ֗ם שֶׁיָּבֹוא֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת אֲשֶׁר־כְּבָ֖ר עָשֽׂוּהוּ׃ 12

וְרָאִ֣יתִי אָ֔נִי שֶׁיֵּ֥שׁ יִתְרֹ֛ון לַֽחָכְמָ֖ה מִן־הַסִּכְל֑וּת כִּֽיתְרֹ֥ון הָאֹ֖ור מִן־הַחֹֽשֶׁךְ׃ 13

הֶֽחָכָם֙ עֵינָ֣יו בְּרֹאשֹׁ֔ו וְהַכְּסִ֖יל בַּחֹ֣שֶׁךְ הֹולֵ֑ךְ וְיָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֔נִי שֶׁמִּקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃ 14

וְאָמַ֨רְתִּֽי אֲנִ֜י בְּלִבִּ֗י כְּמִקְרֵ֤ה הַכְּסִיל֙ גַּם־אֲנִ֣י יִקְרֵ֔נִי וְלָ֧מָּה חָכַ֛מְתִּי אֲנִ֖י אָ֣ז יֹותֵ֑ר וְדִבַּ֣רְתִּי בְלִבִּ֔י שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 15

כִּי֩ אֵ֨ין זִכְרֹ֧ון לֶחָכָ֛ם עִֽם־הַכְּסִ֖יל לְעֹולָ֑ם בְּשֶׁכְּבָ֞ר הַיָּמִ֤ים הַבָּאִים֙ הַכֹּ֣ל נִשְׁכָּ֔ח וְאֵ֛יךְ יָמ֥וּת הֶחָכָ֖ם עִֽם־הַכְּסִֽיל׃ 16

וְשָׂנֵ֨אתִי֙ אֶת־הַ֣חַיִּ֔ים כִּ֣י רַ֤ע עָלַי֙ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה שֶׁנַּעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּֽי־הַכֹּ֥ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 17

וְשָׂנֵ֤אתִֽי אֲנִי֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י שֶׁאֲנִ֥י עָמֵ֖ל תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ שֶׁ֣אַנִּיחֶ֔נּוּ לָאָדָ֖ם שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽי׃ 18

וּמִ֣י יֹודֵ֗עַ הֶֽחָכָ֤ם יִהְיֶה֙ אֹ֣ו סָכָ֔ל וְיִשְׁלַט֙ בְּכָל־עֲמָלִ֔י שֶֽׁעָמַ֥לְתִּי וְשֶׁחָכַ֖מְתִּי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 19

וְסַבֹּ֥ותִֽי אֲנִ֖י לְיַאֵ֣שׁ אֶת־לִבִּ֑י עַ֚ל כָּל־הֶ֣עָמָ֔ל שֶׁעָמַ֖לְתִּי תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 20

כִּי־יֵ֣שׁ אָדָ֗ם שֶׁעֲמָלֹ֛ו בְּחָכְמָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכִשְׁרֹ֑ון וּלְאָדָ֞ם שֶׁלֹּ֤א עָֽמַל־בֹּו֙ יִתְּנֶ֣נּוּ חֶלְקֹ֔ו גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרָעָ֥ה רַבָּֽה׃ 21

כִּ֠י מֶֽה־הֹוֶ֤ה לָֽאָדָם֙ בְּכָל־עֲמָלֹ֔ו וּבְרַעְיֹ֖ון לִבֹּ֑ו שֶׁה֥וּא עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 22

כִּ֧י כָל־יָמָ֣יו מַכְאֹבִ֗ים וָכַ֨עַס֙ עִנְיָנֹ֔ו גַּם־בַּלַּ֖יְלָה לֹא־שָׁכַ֣ב לִבֹּ֑ו גַּם־זֶ֖ה הֶ֥בֶל הֽוּא׃ 23

אֵֽין־טֹ֤וב בָּאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְהֶרְאָ֧ה אֶת־נַפְשֹׁ֛ו טֹ֖וב בַּעֲמָלֹ֑ו גַּם־זֹה֙ רָאִ֣יתִי אָ֔נִי כִּ֛י מִיַּ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 24

כִּ֣י מִ֥י יֹאכַ֛ל וּמִ֥י יָח֖וּשׁ ח֥וּץ מִמֶּֽנִּי׃ 25

כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטֹּ֣וב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה 26

וְלַחֹוטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱסֹ֣וף וְלִכְנֹ֗וס לָתֵת֙ לְטֹוב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

Olufù

1 Ngasi kantu kajira amango gako,

habà n’amango g’okukola ngasi kantu kanali îdako ly’izûba.

2 Habà amango g’okuburha n’amango g’okufà;

amango g’okurhwera, n’amango g’okurhwerûla.

3 Habà amango g’okuyirha, n’amango g’okufumya; amango g’okushâba, n’amango g’okuyûbaka.

4 Habà amango g’okulaka, n’amango g’okusheka;

n’amango g’endûlu n’aga okusâma.

5 Habà amango g’okubanda amabâle, n’amango g’okugarhôlogola;

amango g’okubagalira, n’ag’okuleka okubagalira.

6 Habà amango g’okulongereza, n’amango g’okuheza;

amango g’okubîka, n’ag’okukabulira.

7 Habà amango g’okubera, n’amango g’okuhanga; amango g’okuganîra n’aga okuhulika. 8 Haba amango g’okurhonya, n’amango g’okushômba;

amango g’entambala n’aga omurhûla.

9 Bici omuntu akolera ebi akola? 10 Ndwirhe nalolêreza obulenga Nyamuzinda aha abantu. 11 Ngasi ehi ajira, hikwânana amango gahyo, ci kwone omu kulola amango goshi, ebi Nyamuzinda ajira kurhenga emurhondêro kuhika ebuzinda, birhumvikana. 12 Nyumvirhage oku obusîme bw’omuntu mwone bubà omu kununirwa n’omu kushagaluka amango acihali. 13 Okulya n’okunywa, okucihà ehisanzi omu mirimo, eri ngalo ya Nyamuzinda. 14 Manyire oku oburhegesi bwa Nyamuzinda burhajira mihindûlo. Kala kantu karhajakwo kandi, n’akalâla karhashôsholwakwo: Nyamuzinda alonzize abantu bakazimurhînya. 15 Ehiri ene, arhali ene erhi hibà; okwayishibà, mîra kwabaga; Nyamuzinda asîma oyu bashimbulwire.

16 Kwone ncidwirhe nasinza hanôla igulu: aha batwira olubanja, bushungu buhali oku ntebe y’omushinganyanya, cishungu cikuli. 17 Kwo kuderhaga: nti Nyamuzinda atwa olubanja lw’omushinganyanya, atwe n’olw’ecishungu, bu lyala hali amango g’okujirira byoshi hanôla. 18 Nashubiderha kandi obwo, nti kwo abantu banali ntyo: kuderha mpu Nyamuzinda yene abayêrekane oku 3, 9: Omwigiriza acidosize bulya gurhi omuntu arhacihangana okukola na bici birhuma arhindibuka hano igulu? Omwigîriza ashuzize kuli elyo idôso omu mulongo gwa 10 n’ogukulikire oku Nyamuzinda yerhegeka byoshi; rhurhakamanya ebiba Nyamuzinda emurhima, bulya rhuli barhôrho bwenêne embere zâge, co cirhumire erhi Nyamuzinda akashobôza omuntu iragi, kukwanine ashagaluke anakome akagasha. banali, anamanyise oku: omuntu oku wabo muntu ciba ciryanyi kula eciryanyi cinabà. 19 Neci obuzinda bw’omuntu n’obw’ecintu bwo na buguma, omuntu anafe n’ecintu cifè bombi buzîne buguma babà bagwerhe; eci omuntu alushire ecintu ciri ntaco. 20 Bombi haguma banaja; bombi omu budaka barhenga, n’omu budaka bashubira bombi. 21 Ndi omanyire erhi omûka gw’abantu guna sôkere enyanya, erhi omûka gw’ebintu gunayandagalire ekuzimu.

22 Niehe mbwine oku okusîma omuntu akasîma, kunali kusîmîsibwa n’emikolo yâge kwone, bulya kwo analemirwe ntyo. Ndi wayishigimuyêreka ebyayishibà enyuma zage?

Kohelet/Ecclesiastes 3

לַכֹּ֖ל זְמָ֑ן וְעֵ֥ת לְכָל־חֵ֖פֶץ תַּ֥חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ ס 1

עֵ֥ת לָלֶ֖דֶת וְעֵ֣ת לָמ֑וּת עֵ֣ת לָטַ֔עַת וְעֵ֖ת לַעֲקֹ֥ור נָטֽוּעַ׃ 2

עֵ֤ת לַהֲרֹוג֙ וְעֵ֣ת לִרְפֹּ֔וא עֵ֥ת לִפְרֹ֖וץ וְעֵ֥ת לִבְנֹֽות׃ 3

עֵ֤ת לִבְכֹּות֙ וְעֵ֣ת לִשְׂחֹ֔וק עֵ֥ת סְפֹ֖וד וְעֵ֥ת רְקֹֽוד׃ 4

עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים וְעֵ֖ת כְּנֹ֣וס אֲבָנִ֑ים עֵ֣ת לַחֲבֹ֔וק וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק׃ 5

: עֵ֤ת לְבַקֵּשׁ֙ וְעֵ֣ת לְאַבֵּ֔ד עֵ֥ת לִשְׁמֹ֖ור וְעֵ֥ת לְהַשְׁלִֽיךְ 6

עֵ֤ת לִקְרֹ֨ועַ֙ וְעֵ֣ת לִתְפֹּ֔ור עֵ֥ת לַחֲשֹׁ֖ות וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר׃ 7

עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֹֽום׃ ס 8

מַה־יִּתְרֹון֙ הָֽעֹושֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל׃ 9

רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנֹ֥ות בֹּֽו׃ 10

אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתֹּ֑ו 11

גַּ֤ם אֶת־הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֹֽוף׃

יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין טֹ֖וב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמֹ֔וחַ וְלַעֲשֹׂ֥ות טֹ֖וב בְּחַיָּֽיו׃ 12 12

וְגַ֤ם כָּל־הָאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְרָאָ֥ה טֹ֖וב בְּכָל־עֲמָלֹ֑ו מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 13

14 יָדַ֗עְתִּי כִּ֠י כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֤ה הָאֱלֹהִים֙ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְעֹולָ֔ם עָלָיו֙ אֵ֣ין לְהֹוסִ֔יף וּמִמֶּ֖נּוּ אֵ֣ין לִגְרֹ֑עַ

וְהָאֱלֹהִ֣ים עָשָׂ֔ה שֶׁיִּֽרְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃

15 מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְיֹ֖ות כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף׃

16 וְעֹ֥וד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְקֹ֤ום הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְקֹ֥ום הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃

17 אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכָל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כָּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם׃

18 אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְאֹ֕ות שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃

19 כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמֹ֥ות זֶה֙ כֵּ֣ן מֹ֣ות זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמֹותַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן־הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל׃

20 הַכֹּ֥ל הֹולֵ֖ךְ אֶל־מָקֹ֣ום אֶחָ֑ד הַכֹּל֙ הָיָ֣ה מִן־הֶֽעָפָ֔ר וְהַכֹּ֖ל שָׁ֥ב אֶל־הֶעָפָֽר׃

21 מִ֣י יֹודֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֨וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃

22 וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טֹוב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְקֹ֑ו כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֨נּוּ֙ לִרְאֹ֔ות בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו׃

Rhugende banga…

1 Ncidwirhe nàsinza oku abantu barhindibuka hano igulu: lâba emirenge y’abalibuzibwa, barhanagwerhi carhûliriza; lâba n’olunda lw’abalibuza abandi, emisì! barhagwerhi cârhuliriza. 2 Co cirhumire ncîsîmira banyakwigendera bacifirîre kulusha abazîne bacirimwo omûka. 3 Na kulusha abo bombi, ye nsîmire olya orhaciburhwa, arhanacibona amaligo gakolwa hanôla igulu. 4 Mbwine oku ngasi kucihangâna na ngasi lubanja omuntu ayazize, bunali bwagalwa bw’omuntu oku wabo. Kuli kurhebwa ganali mango gafire busha. 5 Omusirhe nderaminwc, anacîrye, gwarhi abaderha, ci kwone, 6 aha omuntu akaluha kabirhi n’okuheza amango, akaluhùka liguma lya bulume.

Okubà kahûmba

7 Ncidwirhe nabona okundi kurhebwa kubà hanôla igulu: 8 Rhuderhe omuntu òli kahûmba: orhajira mwana arhajira na wabo: omukolo gwage gurhaheka, n’amasù gage garhajira oku gankagala. Obwola kwo biri ntyo, ndi ndwirhage nâkolera nieki mbule bwanacîsimîsa? Nanga birhali byo; kunali kurhebwa.

9 Aba omuntu akaba kahumba, bakabà babirhi, kulya kubà go mango omukolo gugwerhe obunguke. 10 Erhi hankajira owakulûmba, owabo anamuzûsa: Ci kwone owakulumba nka ali yene, arhanagwerhi càzûsa, yene oku lwage: 11 N’abantu bakagwishira babirhi banayumve idûrhu; ci oli yene kurhi akabona idûrhu?

12 Akahumba kanakubwe, ababirhi basêre, n’olukoba lwa migozi isharhu lurhatwika duba. 13 Omurhumba mukenyi na murhimanya ye mukulu aha mwâmi mushosi na muhwinja, orhayishidôsa ihano. 14 Omurhumba anarhenga omu mugozi ajiyanka oburhegesi, nisi erhi aburhwe mukenyi omu bwâmi. 15 Mbwine oku abali buno ye barhonyize omurhumba, owa kabirhi, owa shamula oburhegesi. 16 Ayimangîre olubaga lunji-lunji; nta burhe akabà baciyunjuza buzinda! neci kuli kurhebwa ganali mango gafire busha.

17 Omanye igenda lyâwe nka waja omu ka-Nyamuzinda. Oje hofi lyo oyumvirhiza: enterekêro yo nkulu aha ntûlo y’abasirhe, ciru akaba barhamanyiri oku kubi bajizire.

KOHELETI 4

1 וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָאֶרְאֶה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם׃

2 וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה׃

3 וְטֹוב֙ מִשְּׁנֵיהֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עֲדֶ֖ן לֹ֣א הָיָ֑ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־רָאָה֙ אֶת־הַמַּעֲשֶׂ֣ה הָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

4 וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כָּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כָּל־כִּשְׁרֹ֣ון הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

5 הַכְּסִיל֙ חֹבֵ֣ק אֶת־יָדָ֔יו וְאֹכֵ֖ל אֶת־בְּשָׂרֹֽו׃

6 טֹ֕וב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חָפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

7 וְשַׁ֧בְתִּי אֲנִ֛י וָאֶרְאֶ֥ה הֶ֖בֶל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

8 יֵ֣שׁ אֶחָד֩ וְאֵ֨ין שֵׁנִ֜י גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־לֹ֗ו וְאֵ֥ין קֵץ֙ לְכָל־עֲמָלֹ֔ו גַּם־עֵינָיו לֹא־תִשְׂבַּ֣ע עֹ֑שֶׁר וּלְמִ֣י׀ אֲנִ֣י עָמֵ֗ל וּמְחַסֵּ֤ר אֶת־נַפְשִׁי֙ מִטֹּובָ֔ה גַּם־זֶ֥ה הֶ֛בֶל וְעִנְיַ֥ן רָ֖ע הֽוּא׃

9 טֹובִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר טֹ֖וב בַּעֲמָלָֽם׃

10 כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵרֹ֑ו וְאִ֣ילֹ֗ו הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפֹּ֔ול וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֹֽו׃

11 גַּ֛ם אִם־יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם׃

12 וְאִֽם־יִתְקְפֹו֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדֹּ֑ו וְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק׃

13 טֹ֛וב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹא־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֹֽוד׃

14 כִּֽי־מִבֵּ֥ית הָסוּרִ֖ים יָצָ֣א לִמְלֹ֑ךְ כִּ֛י גַּ֥ם בְּמַלְכוּתֹ֖ו נֹולַ֥ד רָֽשׁ׃

15 רָאִ֨יתִי֙ אֶת־כָּל־הַ֣חַיִּ֔ים הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עִ֚ם הַיֶּ֣לֶד הַשֵּׁנִ֔י אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד תַּחְתָּֽיו׃

16 אֵֽין־קֵ֣ץ לְכָל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרֹונִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־בֹ֑ו כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְיֹ֥ון רֽוּחַ׃

17 שְׁמֹ֣ר רַגְלֶיךָ כַּאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וְקָרֹ֣וב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי־אֵינָ֥ם יֹודְעִ֖ים לַעֲשֹׂ֥ות רָֽע׃

1 Orhakazagiderha duba-duba, orhanahîraga okahà Nyamuzinda omuhigo duba-duba; bulya Nyamuzinda yo abà emalunga nawe hano igulu. Kwo kuderha oku orhaluzagya ebinwa: 2 Emanja nyinji zo zilêrha ebilôrho n’ebinwa binji bilerhe okuderha nka musirhe.

3 Erhi wankahà Nyamuzinda omuhigo, onacisêzagye n’okugujira, bulya Nyamuzinda arhasima abalimwo isirhe: omuhigo wamuhire onagusêzagye. 4 Ciru, ah’omuntu ankahâna omuhigo arhakole, ankaleka bwaguhâna kwo kukulu. 5 Orhazigaga akanwa kawe kakujira mulenzi, orhanajagibwira malahika wawe mpu orhakujizire n’oluhinzo. Cankarhuma wahà Nyamuzinda igwarhiro ly’okukalihira ebinwa byawe n’ery’okushâba obûbake bw’amaboko gâwe? 6 Ebilôrho binji byo bilêrha okurhebwa, n’ebinwa binji bilêrhe okufumwa n’amango. Obwo kwo biri ntyo okazirhinya Nyamuzinda.

Obulemenzi

7 Irhondo okabona banyaga omukenyi muli cihugo cirebe, obone balyâlyâ nye banalenganye, orhasômeragwa. Bakubwira mpu mukulu mulebe, akulirwe n’owundi mukulu, na ntyo na ntyo. 8 Bakubwire mpu binja bya lubaga bi rhumire, na mpu mwami balwira.

Amagerha

9 Osima ensaranga, arhabona ezamuyigusa, n’osîma obugale arhajira aha burhenga; kunali kurhebwa okwo nakwo. 10 Aha ebirugu biluga ho haluga n’abasengezi; na nnabyo cici agwerhage? Kusîma kwa masù. 11 Iro ly’omukozi lirhahimwa kununa, ciru akalya hinyi erhi hinji; ci omugale yehe obwigusi bwage burhamuzigira ahunga.

12 Hali obulênzi mbona buluga hano igulu: obugale nnabwo abîka bumule rhere omuhona. 13 Oburhunzi bwahona, bunarhume aherwa n’ebyâge, aburhe omwana amango arhacigwerhi bici. 14 Aburhagwa bushugunu, ashubibà mu shugunu; omukolo gwage gurhamurhengeragamwo ehyasigala omu nfune. 15 Kuli kulenga bwenêne okubà yeshubiribà mushugunu: bunguke buci akuzirage omu kubà busha akolîre? 16 N’ensiku zâge zoshi mwo zihwera omu burhe, omu mutula, omu ntanya, endwâla n’omungo.

17 Alaga oku mbwine: okasîma omuntu, akasîma kuli kulya n’okunywa, n’okubona obuluhûkiro omu mukolo akola hano igulu, erhi n’ensiku Nyamuzi nda ahâga omuntu zanayisha zâgera, bulyalya kwo omuntu analemirwe ntyo. 18 N’amango Nyamuzinda ahîre omuntu obugale mpu ahirhire, bulya bugale omuntu anabuyumanyanyagye, abulye, asîme anacîsime omu mukolo gwage, bulyalya eri ngalo ya Nyamuzinda. 19 Lyoki ciru omuntu ankarhangibà nk’ayibagira ensiku z’obuzîne bwage, amango Nyamuzinda aciyîbagizize omuntu n’ago masîma.

Kohelet/Ecclesiastes 5.

1 אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהֹוצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י הָאֱלֹהִ֤ים בַּשָּׁמַ֨יִם֙ וְאַתָּ֣ה עַל־הָאָ֔רֶץ עַֽל־כֵּ֛ן יִהְי֥וּ דְבָרֶ֖יךָ מְעַטִּֽים׃

2 כִּ֛י בָּ֥א הַחֲלֹ֖ום בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן וְקֹ֥ול כְּסִ֖יל בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים׃

3 כַּאֲשֶׁר֩ תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לֵֽאלֹהִ֗ים אַל־תְּאַחֵר֙ לְשַׁלְּמֹ֔ו כִּ֛י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בַּכְּסִילִ֑ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר שַׁלֵּֽם׃

4 טֹ֖וב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר מִשֶּׁתִּדֹּ֖ור וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃

5 אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֨יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ וְאַל־תֹּאמַר֙ לִפְנֵ֣י הַמַּלְאָ֔ךְ כִּ֥י שְׁגָגָ֖ה הִ֑יא לָ֣מָּה יִקְצֹ֤ף הָֽאֱלֹהִים֙ עַל־קֹולֶ֔ךָ וְחִבֵּ֖ל אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃

6 כִּ֣י בְרֹ֤ב חֲלֹמֹות֙ וַהֲבָלִ֔ים וּדְבָרִ֖ים הַרְבֵּ֑ה כִּ֥י אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים יְרָֽא׃

7 אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ וְגֵ֨זֶל מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֨דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל גָּבֹ֨הַּ֙ שֹׁמֵ֔ר וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃

8 וְיִתְרֹ֥ון אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל הִיא מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד׃

9 אֹהֵ֥ב כֶּ֨סֶף֙ לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף וּמִֽי־אֹהֵ֥ב בֶּהָמֹ֖ון לֹ֣א תְבוּאָ֑ה גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃

10 בִּרְבֹות֙ הַטֹּובָ֔ה רַבּ֖וּ אֹוכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרֹון֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־רְאִיַּת עֵינָֽיו׃

11 מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ לֹ֖ו לִישֹֽׁון׃

12 יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חֹולָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֹֽו׃

13 וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהֹולִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָדֹ֖ו מְאֽוּמָה׃

14 כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמֹּ֔ו עָרֹ֛ום יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א וּמְא֨וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָלֹ֔ו שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֹֽו׃

15 וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חֹולָ֔ה כָּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְרֹ֣ון לֹ֔ו שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ׃

16 גַּ֥ם כָּל־יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחָלְיֹ֥ו וָקָֽצֶף׃

17 הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי טֹ֣וב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה לֶֽאֶכֹול־וְ֠לִשְׁתֹּות וְלִרְאֹ֨ות טֹובָ֜ה בְּכָל־עֲמָלֹ֣ו׀ שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־חַיָּ֛ו אֲשֶׁר־נָֽתַן־לֹ֥ו הָאֱלֹהִ֖ים כִּי־ה֥וּא חֶלְקֹֽו׃

18 גַּ֣ם כָּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לֹ֣ו הָאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיטֹ֨ו לֶאֱכֹ֤ל מִמֶּ֨נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְקֹ֔ו וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּעֲמָלֹ֑ו זֹ֕ה מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃

19 כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבֹּֽו׃

1 Hali obundi buhanya ncibwine hano igulu, oku irhwe ly’abantu. 2 Omuntu Nyamuzinda ahîre okugala, okubîka n’okukengwa: olya orhaganya buligo arhanabulanga. Nyamuzinda amuyêreke arhanamuzigire alya, ci kwone aleke ow’embuga abe yebirya. Kuli kurhebwa okwo, kunali kulibuka bwenêne! 3 Nisi erhi omuntu waligwerhe bana bage igana n’okulama myaka minji, owanaga likola àli mulamu. Bayumve mpu bamusigîsize ebyâge abule ciru n’enshinda abishwamwo! Lyo nkaderhaga nti «ecimomano co cikulu».

4 Arhenge omu mwizimya, anaje omu mwizimya; ci kwone naye izîno lyâge lijirekwo omwizimya. 5 Arhabonaga izûba, arhanabwini buluhûkiro; omurhanzi arhalushiri owabo. 6 Ciru ankalamire kabirhi kabirhi myaka cihumbi, buzira kulya oku byâge, kâli bombi haguma bahwerire?

7 Okulya kw’omuntu arhamira, n’enda erhi erhanasîma; 8 Bici omurhimanya alushire omusirhe? Kurhi rhwankaderha oku omukenyi ayishi oku omuntu ayôrha omu bandi? 9 K’ehyaboneka hyo hikulu oku hiri omu nda? Kuli kurhebwa ganali mango gafire busha.

10 Okwarhanziribà bamanyire izîno lyakwo, banamanyire omuntu ali cici: arhankalwisa omulushire misi^d. 11 Omuntu akaluza ebinwa, analuze n’ebi aciyunjuliza, kucirigi kwa bici okuluza ebinwa? 12 Ndi omanyire ebyankakwânana omuntu.ocizîne, ngasi lusiku luja oku nkuba lunakwirhe obulenzi, naye anayisha ayonda nka cizunguzungu! Ndi wakamubwira ebyayishibà bano igulu enyuma zâge?

Kohelet/Ecclesiastes 6

יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃ 1

אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־לֹ֣ו הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָבֹ֜וד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשֹׁ֣ו׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה 2

וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא׃

אִם־יֹולִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבֹּ֨ות יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשֹׁו֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטֹּובָ֔ה 3

וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לֹּ֑ו אָמַ֕רְתִּי טֹ֥וב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃

כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמֹ֥ו יְכֻסֶּֽה׃ 4

גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה׃ 5

וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטֹובָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָקֹ֥ום אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הֹולֵֽךְ׃ 6

כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃ 7

כִּ֛י מַה־יֹּותֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יֹודֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים׃ 8

טֹ֛וב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 9

מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמֹ֔ו וְנֹודָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם שֶׁהַתַּקִּיף מִמֶּֽנּוּ׃ 10

כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃ 11

כִּ֣י מִֽי־יֹודֵעַ֩ מַה־טֹּ֨וב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְלֹ֖ו וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12

Ecigabi ca kabiri

Enshokolezi

1 Izîno lyo likulu oku mavurha g’engulo ndârhi; n’olusiku lw’okufà lwo lukulu aha lusiku lw’okuburhwa. 2 Aha omuntu ankaja aha balya, ankaja aha balaka, bulya bwo buzinda bwa ngasi muntu, n’omuntu naye anakengêre okwo. 3 Aha omuntu ankasheka ankabà burhe, n’obukali bw’ebusu buyinjiha. 4 Omurhimanya anakazigerêreza oguli ebufire n’omusirhe yehe akengêrage ahali amasîma. 5 Aha omuntu ankayumvirhiza olwimbo lw’omusirhe, ankayumvirhiza ihano ly’omurhimanya. 6 Bulyala olwimbo lw’omusirhe kwo lujira olubi nka nshâli za mishûgi îdako ly’enyungu; kuli kurhebwa. 7 N’amasheka ganahwìnjagaze omurhìmanya, n’amasìma ganahûse omu rhima.

Obuhane

8 Aha wankabà aha barhondêra akantu wankabà aha kâshwìnjwa, omurhima gw’okulinda, gwo mukulu aha bwihâmbi. 9 Orhahîra okacîdîrhibula duba-duba, bulyala murhima gwa musirhe guba mwo entanya. 10 Orhaderhaga erhi: cìcì cirhumire ensiku zàli burhanzi zilusha eziri buno? Kulya kuba eryôla idôso lirhali lya burhimanya. 11 Oburhimanya kwo buyinjiha nka kashambala, abali hanôla ìgulu bwo bukwânana. 12 Bulyala olwakiro lw’oburhimanya lwo na lwakiro lw’ensaranga, n’obu nguke bw’obumanye kunali kulya oburhimanya buciza nnabo. 13 Orhangilola omukolo gwa Nyamuzìnda: ndì wankagondôla ehi agô ndesire? 14 Olusiku lw’obusîme, onashagaluke; n’olusìku lw’obuhanya, olole kwone: Nyamuzinda wabijiraga byombi, mpu ly’omuntu alekîbona akantu enyuma zage yene^e. 15 Omu buzîne bwâni bw’omurhebwa, bàbwine omushìnganyanya afa omu bushinganyanya bwâge, n’enkola-maligo yasigala omu maligo gayo. 16 Orhabàga mushinganyanya okurhalusire olugero, orhacijiraga murhima nya omu masù g’abandi; cici carhuma wacilibuza? 17 Orhahîraga okabîha okurhalusire olugero, omanye wankanasirhaha; ca rhuma wafa embere amango gawe gahike. 18 Kukwanine omuntu asêze ehi buzira kuleka hira, bulyala okenga Nyamuzinda, anabihikekwo byombi. 19 Oburhimanya bunahè omurhimanya emisi elushire eya barhambo ìkumì omu lugo luguma. 20 Hanôla igulu harhali omuntu mushinganyanya olya wankakola amìnja buzira kulogorha cìru n’eriguma. 21 Obwo kwo birî ntyo, orhahîraga okayumvirhiza emyanzi minji-minji, wa nkanayumva baderha oku mwambali wawe akuderhaga buligo. 22 Nawe wene omurhima gwawe gurhahabiri kanga wamaderha abandi ku bî! 23 Ebyo byoshi nabigeziremwo n’oburhimanya, namanya nti nnandi mu rhimanya, ci kwone bindushire bulî. 24 Akantu kali kandushire bulî, kali emwina kuli kuli, ndi wankakahika-kwo? 25 Nashubijà aho nacihangâna nti nongereze oburhimanya haguma n’oluhe mbo; nti manye oku obubi linali isirhe, n’oku okuhwinjagala kunali kuhaba. 26 Ka ntabugâna ebirhalusire olufu bululu: omukazi wa! bulyala omukazi gubà murhego, n’omurhima gwage kabà keshe, n’amaboko gage bubà budagule: orhinya Nyamuzinda yefuma abakazi, ci enkola-maligo erhafuma. 27 Alaga ebi, mbwine, Koheleti okudesire, erhi nankabihira haguma byoshi. 28 Ishiriza, nalonzize nalonza, ci ntarhôlaga. Mulume muguma omu cihu mbi, neci mmubwine, mukazi muguma muli boshi ntamubwini. 29 Alaga kwone ebi mbwine obwo: Nyamuzinda ajizire omuntu mwirhohye, naye yene yedwirhage alonza okuhalûla ebihazire!

Kohelet/Ecclesiastes 7

טֹ֥וב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן טֹ֑וב וְיֹ֣ום הַמָּ֔וֶת מִיֹּ֖ום הִוָּלְדֹֽו׃ 1

טֹ֞וב לָלֶ֣כֶת אֶל־בֵּֽית־אֵ֗בֶל מִלֶּ֨כֶת֙ אֶל־בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה בַּאֲשֶׁ֕ר ה֖וּא סֹ֣וף כָּל־הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־לִבֹּֽו׃ 2

טֹ֥וב כַּ֖עַס מִשְּׂחֹ֑ק כִּֽי־בְרֹ֥עַ פָּנִ֖ים יִ֥יטַב לֵֽב׃ 3

לֵ֤ב חֲכָמִים֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔בֶל וְלֵ֥ב כְּסִילִ֖ים בְּבֵ֥ית שִׂמְחָֽה׃ 4

טֹ֕וב לִשְׁמֹ֖עַ גַּעֲרַ֣ת חָכָ֑ם מֵאִ֕ישׁ שֹׁמֵ֖עַ שִׁ֥יר כְּסִילִֽים׃ 5

כִּ֣י כְקֹ֤ול הַסִּירִים֙ תַּ֣חַת הַסִּ֔יר כֵּ֖ן שְׂחֹ֣ק הַכְּסִ֑יל וְגַם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 6

כִּ֥י הָעֹ֖שֶׁק יְהֹולֵ֣ל חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־לֵ֖ב מַתָּנָֽה׃ 7

טֹ֛וב אַחֲרִ֥ית דָּבָ֖ר מֵֽרֵאשִׁיתֹ֑ו טֹ֥וב אֶֽרֶךְ־ר֖וּחַ מִגְּבַהּ־רֽוּחַ׃ 8

אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְעֹ֑וס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃ 9

אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טֹובִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ 10

עַל־זֶֽה׃

טֹובָ֥ה חָכְמָ֖ה עִֽם־נַחֲלָ֑ה וְיֹתֵ֖ר לְרֹאֵ֥י הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 11

כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחָכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְרֹ֣ון דַּ֔עַת הַֽחָכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ׃ 12

רְאֵ֖ה אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֹֽו׃ 13

בְּיֹ֤ום טֹובָה֙ הֱיֵ֣ה בְטֹ֔וב וּבְיֹ֥ום רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים 14

עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃

אֶת־הַכֹּ֥ל רָאִ֖יתִי בִּימֵ֣י הֶבְלִ֑י יֵ֤שׁ צַדִּיק֙ אֹבֵ֣ד בְּצִדְקֹ֔ו וְיֵ֣שׁ רָשָׁ֔ע מַאֲרִ֖יךְ בְּרָעָתֹֽו׃ 15

אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יֹותֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשֹּׁומֵֽם׃ 16

אַל־תִּרְשַׁ֥ע הַרְבֵּ֖ה וְאַל־תְּהִ֣י סָכָ֑ל לָ֥מָּה תָמ֖וּת בְּלֹ֥א עִתֶּֽךָ׃ 17

טֹ֚וב אֲשֶׁ֣ר תֶּאֱחֹ֣ז בָּזֶ֔ה וְגַם־מִזֶּ֖ה אַל־תַּנַּ֣ח אֶת־יָדֶ֑ךָ כִּֽי־יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים יֵצֵ֥א 18

אֶת־כֻּלָּֽם׃ הַֽחָכְמָ֖ה תָּעֹ֣ז לֶחָכָ֑ם מֵֽעֲשָׂרָה֙ שַׁלִּיטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בָּעִֽיר׃ 19

כִּ֣י אָדָ֔ם אֵ֥ין צַדִּ֖יק בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂה־טֹּ֖וב וְלֹ֥א יֶחֱטָֽא׃ 20

גַּ֤ם לְכָל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔רוּ אַל־תִּתֵּ֖ן לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תִשְׁמַ֥ע אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ מְקַלְלֶֽךָ׃ 21

כִּ֛י גַּם־פְּעָמִ֥ים רַבֹּ֖ות יָדַ֣ע לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר גַּם־אַתְּ קִלַּ֥לְתָּ אֲחֵרִֽים׃ 22

כָּל־זֹ֖ה נִסִּ֣יתִי בַֽחָכְמָ֑ה אָמַ֣רְתִּי אֶחְכָּ֔מָה וְהִ֖יא רְחֹוקָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃ 23

רָחֹ֖וק מַה־שֶּׁהָיָ֑ה וְעָמֹ֥ק׀ עָמֹ֖ק מִ֥י יִמְצָאֶֽנּוּ׃ 24

סַבֹּ֨ותִֽי אֲנִ֤י וְלִבִּי֙ לָדַ֣עַת וְלָת֔וּר וּבַקֵּ֥שׁ חָכְמָ֖ה וְחֶשְׁבֹּ֑ון וְלָדַ֨עַת֙ רֶ֣שַׁע כֶּ֔סֶל וְהַסִּכְל֖וּת הֹולֵלֹֽות׃ 25

וּמֹוצֶ֨א אֲנִ֜י מַ֣ר מִמָּ֗וֶת אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁר־הִ֨יא מְצֹודִ֧ים וַחֲרָמִ֛ים לִבָּ֖הּ אֲסוּרִ֣ים יָדֶ֑יהָ 26

טֹ֞וב לִפְנֵ֤י הָאֱלֹהִים֙ יִמָּלֵ֣ט מִמֶּ֔נָּה וְחֹוטֵ֖א יִלָּ֥כֶד בָּֽהּ׃

רְאֵה֙ זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אָמְרָ֖ה קֹהֶ֑לֶת אַחַ֥ת לְאַחַ֖ת לִמְצֹ֥א חֶשְׁבֹּֽון׃ 27

אֲשֶׁ֛ר עֹוד־בִּקְשָׁ֥ה נַפְשִׁ֖י וְלֹ֣א מָצָ֑אתִי אָדָ֞ם אֶחָ֤ד מֵאֶ֨לֶף֙ מָצָ֔אתִי וְאִשָּׁ֥ה בְכָל־אֵ֖לֶּה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃ 28

לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנֹ֥ות רַבִּֽים׃ 29

1 Ndi oli ak’omurhimanya, na ndi bad[osa anamanyishuza? Oburhimanya bunarhume omuntu ashagaluka, n’obusu bwage, bunahinduke n’obwo bwali bukali. 2 Naderha obwo: nti oshimbe irhegeko lya mwâmi erhi ndahiro ya Nyamuzinda erhuma. 3 Orhalirhibaga duba-duba: orhacinanîrizagya omu bworhere bubi, bulyala okwalonzize kwoshi ajira.

4 Akanwa ka mwâmi kali kaguma, na ndi wankamubwira, erhi: «Bici ebyo wajira?» 5 Omuntu ojira oku arhegesirwe arhabanyagala; n’omurhimanya ayôsire amanyire oku hali amango hali n’okutwa olubanja. 6 Bulya neci hali amango hali n’okutûbirwa ngasi kantu katûbirwa olubanja, na nta muntu oyôrha ama nyire kurhi lwatûbwa. 7 Bulya kandi nta muntu oyishi ebyâbà na ndi wabwira omuntu hano bibà. Empûsi crhabà ya ndi akaderhaga mpu arhayilika, olusiku n’olufu nabyo birhali bya ndi. 8 Amatabaro nago garhalindisibwa, n’obuminya burhaciza nnabwo.

9 Ebyo byoshi, mbimanyire, omu kulolêreza ebibà bano igulu, amango omuntu arhegesire owabo muntu, buhanya bwâge. 10 Ci kandi mbwinage abaminya bahekwa ebwa kubishwa, n’abantu banarhenge omu ka Nyamuzinda bajibahera obukenge ekà, kulya kubà bajizire ntyo, kuli kurhebwa! 11 Kulya kubà olusiku batwiraga omuntu olubanja arhali lyo anajuha, abantu nabo banakazibà bayunjwire irala ly’okujira okubi.

12 Enkola-maligo enagakole kal’igana enabuli lama. Mmanyire neci oku banaderhe mpu abarhinya Nyamuzinda banabone iragi kulya kurhinya Nyamuzinda kurhumire. 13 Mmanyire n’oku nta kusîma kw’omumînya n’okula ma kwâge kunali kulibuka kwa cizunguzungu, kulya kuba arharhinya Nyamuzinda. 14 Ci kwone binji birhebana hanôla igulu, bulyala hali abashinga nyanya barhogerwa n’ebyali bikwanine ebijiro by’enkola-maligo; hali n’enkola-maligo zibona okwali kukwanine ebijiro by’abashinganyanya. Ndesire nti kurhebwa okwo!

Ndà bakolera

15 Niehe okusîma kwo ndesire kukulu, bulya iragi ly’omuntu mwone libà omu kulya, omu kunywa n’omu kucisîmîsa. Ebyo byo bilusa omukolo gwâge e nsiku z’obuzîne Nyamuzinda amuhire hanôla igulu. Obuzigire 16 Erhi mba namacihangâna okumanya oburhimanya, nalonza okulola bu shanja buci omuntu ajira hano igulu. Omanye oku omuntu arhabona lya mûshi arhabona lya budufu. 17 Mbwinage n’omukolo gwa Nyamuzinda gwoshi: omu ntu arhankavulûla omukolo gujirwa hano igulu, gulya gwakubwiriza ecirhuma omuntu arhama alonza buzira kuhikakwo ehi alonza, n’omurhimanya ciru akacihamba mpu ayishi ecirhuma, arhankacihikakwo.

Kohelet/Ecclesiastes 8

מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יֹודֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃ 1

אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמֹ֔ור וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ 2

אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה׃ 3

בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְטֹ֑ון וּמִ֥י יֹֽאמַר־לֹ֖ו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃ 4

שֹׁומֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃ 5

כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃ 6

כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֹֽו׃ 7

אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֨וּחַ֙ לִכְלֹ֣וא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטֹון֙ בְּיֹ֣ום הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו׃ 8

אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֨יתִי֙ וְנָתֹ֣ון אֶת־לִבִּ֔י לְכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֹֽו׃ 9

וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּקֹ֤ום קָדֹושׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 10

אֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשֹׂ֥ות רָֽע׃ 11

אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ לֹ֑ו כִּ֚י גַּם־יֹודֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה־טֹּוב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃ 12

וְטֹוב֙ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹֽא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 13

יֶשׁ־הֶבֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים 14

וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃

וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־טֹ֤וב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכֹ֥ול וְלִשְׁתֹּ֖ות וְלִשְׂמֹ֑וחַ 15

וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָלֹ֗ו יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־לֹ֥ו הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאֹות֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ 16

כִּ֣י גַ֤ם בַּיֹּום֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה׃

וְרָאִיתִי֮ אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ 17

כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצֹוא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א

וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא׃

Ebiyêrekire obuzîne bw’omuntu: Ntakwinja

1 Bulya neci narhimanyize kuli ebyo byoshi, nayumva oku abashinganyanya n’abarhimanya n’emikolo yabo omu nfune za Nyamuzinda babâ. Oli obuzigire, oli enshômbo, nta ciguma omuntu ayishi n’omu masù gage, byombi biri birhebanyi. 2 Buzinda buguma bagwerhe boshi: omushinganyanya n’omuminya ocigwerhe bwinja n’orhacigwerhi bwinja, owarherekêra n’orharherekêra; kwo nakuguma. Naye kwo na kwo, omuntu mwinja n’omunya-byâha, owacîgasha n’owarhinya kwacîgasha. 3 Kubi okwôla, okubona obuzinda bw’ebijirwa hano igulu byoshi buli buguma kuli boshi n’okubona omurhima gw’omuntu guyunjwire mababale, n’okubona isirhe libîkîrwe abantu amango bacizîne n’e nyumpa amango bamafâ wani! 4 Bulya neci ôciri omu buzîne erhi analangalire, n’akabwa kazine ko kakulu oku ntale efire. 5 Abazîne bamanyire ciru oku kufâ bafâ, abafire bôhe barhamanyiri cici; barhacigwerhi luhembo, bulyala ntaye ocibakengire. 6 Obuzigire bwabo, enshombo zabo n’obwagalwa bwabo, byoshi byahezire; barhâcishangire ciru n’eriguma oku bikolwa hanôla igulu.

7 Kanya, olye ehigati hyawe n’obusime onanywe orhwamvu rhwawe n’omu rhima gushongwire; bulyala Nyamuzinda mîra ageraga ebijiro byawe. 8 Okaziyôrha oyambirhe ebyêru-byêru, n’amavurha garhakalaga oku irhwe lyawe! 9 Oyanke akalamo n’omukazi ozigire, ensiku z’obuzîne bw’akalengane Nyamuzinda akuhìre hanôla igulu, bulyala kwo walemirwe ensiku onalibukira hanôla igulu. 10 Ngasi bushanja onabwine wankarhangira, onabukole amango onacizîne, bulyala ekuzimu wayishija, erhabà kukola, nisi erhi kuganja, erhi kumanya erhi kurhimanya.

Obuhanya burhalaliza

11 Nshubirisinza hanôla nshi: abalibisi bakulu, arhali bo baja mashigwe g’okulibirha, n’abazibu-zibu arhali bo balwa. Nta mugati abarhimanya bajira, na nta bugale ab’obukengere bajira n’abanya-bumanye nta burhonyi bajira, bulyala boshi banarhibukirwe n’obuhanya. 12 Omuntu arhabà ayishi ensa yage: kulyala enfi zigwarhwa omu keshe kafulike, nisi erhi ebinyunyi oku murhego, kwo n’omuntu naye agwarhwa n’obuhanya, amango bumurhibukîre buzira kulâliza.

Oburhimanya bw’omukenyi burhakengwa

13 Mbwine okundi kubi hanôla igulu, nabwine nka kurhalusire olugero. 9, 10: Kuli kwinja ensiku z’akalamo kâwe hano igulu ozigeze omu kukazijira aminja. Bulya amango waba wafire ntaco ciru n’eciguma wakacijira. 14 Hali lugo luguma lusungunu, lurhalimwo bantu banji, Mwâmi muguma muzibu ayisha alurhêra, alugorha analuyûbakira ebinene n’ebinja. 15 Ci kwone abuganamwo omukenyi murhimanya, yewafungiraga olwo lugo n’oburhimanya bwage. Oyo mukenyi barharhamagimuyibagira! 16 Kwo kuderhaga nti oburhimanya bwo bukulu aha misi, ci kwone oburhimanya bw’omukenyi barhalonza okubumanya, n’ebinwa byage barhabiyumvirhiza. 17 Ebinwa binja by’omurhimanya banabiyumvirhize kulusha okuyâma kw’omwâmi w’abasirhe. 18 Oburhimanya bwo bukulu aha matumu, ci kwone ishembo liguma linashereze binja binji.

Kohelet/Ecclesiastes 9

כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים 1

גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יֹודֵ֨עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם׃

הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטֹּוב֙ וְלַטָּהֹ֣ור וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ 2

כַּטֹּוב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃

זֶ֣ה׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל 3

וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם מָלֵא־רָ֨ע וְהֹולֵלֹ֤ות בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃

כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ר יִבָּחֵר אֶ֥ל כָּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּחֹ֑ון כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא טֹ֔וב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃ 4

כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יֹודְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יֹודְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־עֹ֤וד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃ 5

גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עֹוד֙ לְעֹולָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 6

לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־טֹ֖וב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃ 7

בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃ 8

רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ 9

כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשֹׂ֥ות בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבֹּון֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁאֹ֕ול אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ ס 10

שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּרֹ֜וץ וְלֹ֧א לַגִּבֹּורִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֨חֶם֙ 11

וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃

כִּ֡י גַּם֩ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתֹּ֗ו כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצֹודָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻזֹ֖ות בַּפָּ֑ח 12

כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפֹּ֥ול עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃

גַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדֹולָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃ 13

עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדֹול֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצֹודִ֥ים 14

גְּדֹלִֽים׃

וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָתֹ֑ו וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא׃ 15

וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טֹובָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃ 16

דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מֹושֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃ 17

טֹובָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחֹוטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טֹובָ֥ה הַרְבֵּֽה׃ 17

1 Enzi zifire zinashereze enjebe y’amavurha g’amalashi, isirhe lisungunu linakole kulusha oburhimanya n’olukengwa. 2 Omurhimanya bwinja ahêka, n’omusirhe agende oluhengu. 3 Omusirhe aje omu mulimbwa kwone: abule irhwe anayêreke abandi oku ali musirhe. 4 E rhi mwâmi akakuhêkakwo oburhe, orhahinyagya, bulyala okurhûza kunarhume omuntu arhalogorha. 5 Hali obubi mbwine hano nshi kulinziribà nka kuhaba kw’omukulu: 6 isirhe libè lyo bayîmika, n’abagale bakeresibwe halya hababonesa nshonyi. 7 Ndwirhe nabona abaja bagenda oku nfarasi n’abarhwâli bagende n’amagulu nka baja.

8 Ohumba omwina anagugwemwo, n’ohumba olukuta, enjoka enamulume. 9 Olengeza amabuye, ganamuyagaze, obeza enshali naye hali amango aciyaga za. 10 Embasha ekatûha, kubula carhyaza kurhuma, omuntu anayibande n’emisi; ci kwone obunguke bw’oburhimanya, kuli kuhasha. 11 Enjoka erhi yankaluma omuntu, kubula cashungurhira kurhuma, burhali bunguke bwa mushâke. 12 Akanwa k’abarhimanya binja kaderha, akanwa k’omusirhe yehe ko kanamuheza.

Obugula n’isirhe

13 Emyanzi yâge ayirhangira ya bihalarhi, ayishwinje likola isirhe. 14 Omusirhe yeluza emyanzi: omuntu arhishi ebyabà; mbwiraga ndi wankamubwiriza ebyayishibà enyuma zâge? 15 Omukolo gw’abasirhe gunabashologorhe, orhamanyiri njira arhankaja omu lugo.

16 Wamahera we cihugo mwâmi ali murhumba, n’abarhambo balegerere ha lya kurhenga sêzi. 17 Iragi ly’ecihugo omwâmi aburhwa muluzi, n’abarhambo balye amango gakwanine, kuderha mpu babone emisi, ci arhali mpu banywe. 18 Okuba ntabiruba kunarhume omutungo gwahonongoka n’okubula cakombêra kunarhume enyumpa yaloba. 19 Ci kwone mpu ntaye bahanzize okusheka nk’ali oku cibo! mpu amamvu ye mushagalusa! mpu n’ogwerhe igerha erhi ntaco arhagwerhi! 20 Orhahira okasigira mwâmi enfûlago, ciru akaba omu nkengêro orhahîra, orhahehêreraga omugale, ciru akaba omu lwawe oli, bulyala akanyunyi kanahêke emyanzi, n’okubà omwanzi gujira ebyubi.

Kohelet/Ecclesiastes 10

זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רֹוקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּבֹ֖וד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃ 1

לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינֹ֔ו וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֹֽו׃ 2

וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵ֖ךְ לִבֹּ֣ו חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃ 3

אִם־ר֤וּחַ הַמֹּושֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקֹומְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדֹולִֽים׃ 4

5 יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט׃ 5

נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרֹומִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃ 6

רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃ 7

חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בֹּ֣ו יִפֹּ֑ול וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃ 8

מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בֹּוקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃ 9

10 אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְרֹ֥ון הַכְשֵׁ֖יר חָכְמָֽה׃ 10

11 אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלֹוא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְרֹ֔ון לְבַ֖עַל הַלָּשֹֽׁון׃ 11

דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְתֹ֥ות כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ׃ 12

תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הֹולֵל֖וּת רָעָֽה׃ 13

וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֹֽו׃ 14

עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר׃ 15

אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ׃ 16

אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חֹורִ֑ים וְשָׂרַ֨יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃ 17

בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת׃ 18

לִשְׂחֹוק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל׃ 19

גַּ֣ם בְּמַדָּֽעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר 20

כִּ֣י עֹ֤וף הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֹולִ֣יךְ אֶת־הַקֹּ֔ול וּבַ֥עַל הַכְּנָפַיִם יַגֵּ֥יד דָּבָֽר׃

1 Kweba omugati gwawe oku mîshi, wazinda erhi washubigurhôla. 2 Obegere bantu nda erhi munani bulyala orhamanyiri buhanya buci bwakayisha hano igulu. 3 Ebitù bikayunjula nkuba, binayidubulire oku idaho. N’omurhi gukakulumba, njira nyanya erhi njira îdako gulya murhi ho gunahwêra halya gwahongokeraga. 4 Osingiriza empûsi arhamìra, ololêreza ebitù a rhasarûla. 5 Nka kula orhishi enjira y’empûsi, orhishi n’amahwe g’omukazi ôli izimi, kwo orhakanamanya n’omukolo gwa Nyamuzinda orhegeka byoshi. 6 Sêzi oyanke emburho yâwe oyimîre na bijingo orhayôrhaga kwone. Bulyala muli ebyo byombi, orhamanyiri ciguma cakubêra; akanaba byombi-byombi bihisize haguma omu bwinja.

Obukulu n’oburho

7 Omûshi guyinjiha, n’amasù gasîma gabone izûba. 8 Omuntu akalama myaka minji, akwanine ayikolêse yoshi, akengêre n’oku ensiku z’omudumbi zabà nyinji; ngasi hyayishe erhi na kalengane. 9 We mwana osîme obu ociri musole, onacîshinge ensiku ociri murho oshimbe enjira omurhima gukuhire, n’enyifinjo amasù gakuyeresire. Ci kwone omanye oku muli ebyo byoshi, Nyamuzinda akuhamagala omu lubanja. 10 Okûle oburhè omu murhima ohêke kuli n’omubiri gwawe ogurhenzekwo ngasi mababale. Ci kwone abusole n’ensiku z’emviri nyêru, byoshi kunali kurhebwa.

Kohelet/Ecclesiastes 11

שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ׃ 1

תֶּן־חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמֹונָ֑ה כִּ֚י לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃ 2

אִם־יִמָּלְא֨וּ הֶעָבִ֥ים גֶּ֨שֶׁם֙ עַל־הָאָ֣רֶץ יָרִ֔יקוּ וְאִם־יִפֹּ֥ול עֵ֛ץ בַּדָּרֹ֖ום וְאִ֣ם בַּצָּפֹ֑ון מְקֹ֛ום שֶׁיִּפֹּ֥ול הָעֵ֖ץ שָׁ֥ם יְהֽוּא׃ 3

שֹׁמֵ֥ר ר֖וּחַ לֹ֣א יִזְרָ֑ע וְרֹאֶ֥ה בֶעָבִ֖ים לֹ֥א יִקְצֹֽור׃ 4

כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יֹודֵ֨עַ֙ מַה־דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ כַּעֲצָמִ֖ים בְּבֶ֣טֶן הַמְּלֵאָ֑ה כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־הַכֹּֽל׃ 5

בַּבֹּ֨קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יֹודֵ֜ע אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אֹו־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טֹובִֽים׃ 6

וּמָתֹ֖וק הָאֹ֑ור וְטֹ֥וב לַֽעֵינַ֖יִם לִרְאֹ֥ות אֶת־הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 7

כִּ֣י אִם־שָׁנִ֥ים הַרְבֵּ֛ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָ֖ם בְּכֻלָּ֣ם יִשְׂמָ֑ח וְיִזְכֹּר֙ אֶת־יְמֵ֣י הַחֹ֔שֶׁךְ כִּֽי־הַרְבֵּ֥ה יִהְי֖וּ כָּל־שֶׁבָּ֥א הָֽבֶל׃ 8

שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרֹותֶ֔ךָ וְהַלֵּךְ֙ בְּדַרְכֵ֣י לִבְּךָ֔ וּבְמַרְאֵ֖י עֵינֶ֑יךָ 9

וְדָ֕ע כִּ֧י עַל־כָּל־אֵ֛לֶּה יְבִֽיאֲךָ֥ הָאֱלֹהִ֖ים בַּמִּשְׁפָּֽט׃

וְהָסֵ֥ר כַּ֨עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל׃ 10

1 Onakazikengêra omulemi wawe ensiku ociri murho, oku ensiku mbi zi rhaciyisha, n’oku erhaciyisha erya myaka wayishiderha erhi «ntayirikwo eyo». 2 Onakazimukengêra oku izûba n’omûshi, omwezi n’enyenyezi birhacija mwo omwizimya; n’oku ebitù birhacigaluka n’enkuba yahumbûka. 3 Okazimukengêra olusiku abalanzi b’enyumpa bageramwo omusisi, olusiku abalume bazibu-zibu bagombamwo lulya abakazi balekamwo okushwa, bulyala omûshi gwamahorha aha kabonezo, 4 n’olumvi lukola luyigale emuhanda; amango olwanjikwa lurhacivuga, amango akanyunyi karhacilyogôla, n’amango abimbiza bahulika, 5 galya mango abantu barhinya okusôka, banagaliyahagira omu njira. Amango omulehe guyasa, n’oluzige luyigurhe n’amango omurhi gw’entoborhobo gujakwo ecirhumbwe, galya mango omuntu aja ebwa nyumpa yâge y’ensiku n’amango. N’abalasi bajinduluke omu muhanda; 6 embere ehigozi hy’amarhale hitwike, embere itara ly’izahabu libereke, embere akabindi kaberekere aha iriba, embere omugozi gw’adôma gutwikire omu iriba; 7 n’e mbere akatulo kashubire omu idaho nk’oku kanarhengagamwo, n’obuzîne emwa Nyamuzinda wabuhânaga^f. 8 Busha-busha mâshi, gwarhi Koheleti, byoshi busha!

Okushwinja

9 Kurhaderhwa kwôhe oku Koheleti àli murhimanya, ci kandi ayigîrize obumanye; ayanka ahira oku munzani, agerekanya anakubûla migani minji. 10 Koheleti àli alonzize okuyandika emyanzi minunu n’okusiriba bwinja enkengêro z’okunali. 11 Ebinwa by’abarhimanya kwo biri nka kababo, kwo biyôrha nka birhi bigwike, kulonza obwôloloke bw’obuso bwâge kurhuma lungere abikolêsa. 12 Kulusha aho, mwana wâni, oyôrhe omanyire oku okujira ebitabu bubà bushanja burhayunjula, n’oku amasomo manji ganarhamye omubiri. 13 Okushwinja emyanzi: byoshi biyumvikine. Orhinye Nyamuzinda onashimbe amarhegeko gâge, bulya gwo mukolo gwa ngasi muntu. 14 Kulya kuba ebijiro byoshi, Nyamuzinda anabihêke omu lubanja, na kandi anabone na ngasi hifulike, hibè hinja hibè hibi.

Kohelet/Ecclesiastes 12

1 וּזְכֹר֙ אֶת־בֹּ֣ורְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֨אוּ֙ יְמֵ֣י הָֽרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ׃

עַ֠ד אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ וְהָאֹ֔ור וְהַיָּרֵ֖חַ וְהַכֹּוכָבִ֑ים וְשָׁ֥בוּ הֶעָבִ֖ים אַחַ֥ר הַגָּֽשֶׁם׃ 2

בַּיֹּ֗ום שֶׁיָּזֻ֨עוּ֙ שֹׁמְרֵ֣י הַבַּ֔יִת וְהִֽתְעַוְּת֖וּ אַנְשֵׁ֣י הֶחָ֑יִל וּבָטְל֤וּ הַטֹּֽחֲנֹות֙ כִּ֣י מִעֵ֔טוּ וְחָשְׁכ֥וּ הָרֹאֹ֖ות בָּאֲרֻבֹּֽות׃ 3

וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֨יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל קֹ֣ול הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְקֹ֣ול הַצִּפֹּ֔ור וְיִשַּׁ֖חוּ כָּל־בְּנֹ֥ות הַשִּֽׁיר׃ 4

גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֨אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיֹּונָ֑ה 5

כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עֹולָמֹ֔ו וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים׃

עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרחַק חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָרֻ֖ץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבֹּֽור׃ 6

וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃ 7

הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקֹּוהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃ 8

וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם עֹ֗וד לִמַּד־דַּ֨עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃ 9

בִּקֵּ֣שׁ קֹהֶ֔לֶת לִמְצֹ֖א דִּבְרֵי־חֵ֑פֶץ וְכָת֥וּב יֹ֖שֶׁר דִּבְרֵ֥י אֱמֶֽת׃ 10

דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנֹ֔ות וּֽכְמַשְׂמְרֹ֥ות נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפֹּ֑ות נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד׃ 11

וְיֹתֵ֥ר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר עֲשֹׂ֨ות סְפָרִ֤ים הַרְבֵּה֙ אֵ֣ין קֵ֔ץ וְלַ֥הַג הַרְבֵּ֖ה יְגִעַ֥ת בָּשָֽׂר׃ 12

סֹ֥וף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמֹ֔ור כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם׃ 13 כִּ֤י אֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ה הָאֱלֹהִ֛ים יָבִ֥א בְמִשְׁפָּ֖ט עַ֣ל כָּל־נֶעְלָ֑ם אִם־טֹ֖וב וְאִם־רָֽע׃ 14

^a1.12 Niono « Muhanûzi », kuli kuderha olya mwandisi wayandikaga ecigabi cinene c’ecira citabu, cidesirwe oku mpu ye mwami Salomoni, mwami w’Israheli, kulya kuba ye wali muntu w’obukengere bunji.

^b2.9 2, 9: Oku biyêrekire obugale bwa mwami Salomini, lola muli 1 Bam 10, 14-25; 2 Nga 9, 13-28; oku biyêrekire obushinganyanya bwâge, olole muli 1 Bam 3-4. 2, 12: Akaba kwo binali oburhimanya n’obwenge bijira amakwanane manji, ago makwanane galì ga busha bulya abandi bantu banagashereze, bulya oburhimanya n’obwenge byoshi kuhwa byanacihwe.

^c2.24 Omwandisi arhamanyiri bwinjinja kurhi akalamo k’omuntu kayishiyôrha enyuma ly’okufà kwâge, na ntyo, arhankahashîshuza bwinja.

^d6.10 Mwene omuntu yene arhankahashirhegeka akalamo kâge, nta mango amanye ebyabà irhondo, ebyarhamanyaga embere z’amango. Co cirhumire kuli kwinja mwene omuntu amanye akacibera irhwe. Ci kwonene aleke Nyamuzinda yene ajire eby’alonzize. Rhurhegesirwe rhumuyemêre.

^e7.14 Nk’oku biyôsire oku buzindazinda bw’ebindi bigabi (3, 11.22; 6, 12; 8, 7;9, 12; 10, 14; 11, 5), omuhanûzi akengezize kulusha oku omuntu arhankamanya ebyayisha, arhankanahashicibwira yene ehi Nyamuzinda alongize igulu. Ntyo oku omuntu akajira, kuli kuyemêra ebi Nyainuzinda alemire nka kulya yene alonzagya mpu biyôrhe.

^f12.7 Ngasi kantu koshi ojira karhenga omu idaho, mwo kananashubire. ci kwone omuntu ajira akantu karharhenga omu idaho. Ako kantu karhengaga emwa Nyamuzinda, yo kananashubire (Lola 3, 20-21).

Nyabangere's Blog pour le développement

This WordPress.com contributes to share development action

Enshokolezi n’ecitabu cirhanzi ca Bibliya. L’introduction générale et le premier livre de la Bible

Baruki omu mashi , cigereki na cilatini. Livre de Baruc en mashi, grec et latin

Ecitabu c’Endûlù omu mashi na cihebraniya lulya lulimi lwa Mwami Yezu. Livre des Lamentations mashi-hébreu la langue de Jésus. Le peuple crie désolation et se répent.

Citabu c’Omulêbi Yeremiyahu omu mashi n’ecihebraniya lulimi lwa mwami Yezu

Les noms de Dieu en langues sémitiques à comparer avec l’Âme Zaïroise Mushi de Karhalya Makiro Aloys pour comprende la similitude avec les langues bantu

Dénomination de Dieu dans l’islam

Sommaire

Origines et sources de cette compilation de 99 noms[modifier | modifier le code]

Présentation des noms de Dieu[modifier | modifier le code]

Les 99 noms rapportés par Al-Waleed ibn Muslim dans Jami` At-Tirmidhi[modifier | modifier le code]

Bibliya omu mashi n’omu cihebraniya Omulêbi Yeshayahu rhuderha Izaya omu kushimba ecigreki n’enfarasè

Bibliya omu mashi n’ecigereki lulimi lwa kabiri omu bibliya lwo lwarhuhisagyakwo Endagâno Mpyahya. Oburhimanya bwa Mwene Sira

Bibliya omu mashi n’ecigereki lulya lulimi lwa kabiri omu Bibliya lwanali oku musalaba aha nyanya z’irhwe lya Yezu lulimi lw’Endagano Mpyahya. Livre de la Sagesse Mashi -Grec

Bibliya omu mashi n’omu lulimi Yezu akazagiderha co cihebraniya. Rhwamahika oku citabu OLWIMBO LW’ENYIMBO Mashi hebreu

Bibliya omu mashi n’omululimi Yezu akagiderha co cihebraniya. rhwahika oku citabu c’OMUHANÛZI Qohelet in mashi and hebrew