Olubungo muli Bibliya yeshi mashi-mayahudi omu Ndagâno ya Mîra na mashi-magereki omu Ndagâno Mpyâhya

EXO – – DRC MASHI-HEBREW and MASHI GREEK

Lub

LUBUNGO

OLUBUNGO Shemot שמות

שמות

OLUBUNGO Shemot שמות

Yumva bwinja: rhudesire BIBLIYA YESHI bulya muli olukere lurhanzi lw’ebitabu bya Bibliya (proto-canonique 66 livres ) n’olukere lwa kabiri lw’ebitabu (deutero-canonique 7 livres)

Owalonza abone oku emilongo ekeresirwe bwinja, adahule eyi pdf eri aha idako; amashi goki emilongo ekerekine bwinja, ci amayahudi oku ngasi paragrafi enumero eyêrekana omulongo gushokwîre eri yacigunika e bulembe n’obu yalikwânîne ebe ebulyo bulya emyandiko y’amayahudi ebulyo erhondêrera

olubungo-muli-bibliya-yeshi-mashi-mayahudi-namagereki-1 Télécharger

OLUBUNGO

I. Bene Israheli bakulwa omu bujà bw’e Mîsiri

Okuyôloloka kwa bene Israheli e Mîsiri

1 Amazîno ga bene Israheli bajâga e Mîsiri bayijàga haguma na Yakôbo, ngasi muguma n’omulala gwâge: 2 Rubeni, Simoni, Levi na Yuda, 3 Isakari, Zabuloni na Benyamini, 4 Dani na Nefutali, Gadi na Aseri. 5 Abo bene Yakôbo bali bantu makumi gali nda, Yozefu yêhe erhi akola abà e Mîsiri. 6 Yozefu na bene wâbo bôshi kwo n’okwo, n’eryola iburha lyôshi. 7 Bene-Israheli banaciyôloloka, baluga, babà mwandu, bagala, bagandâza, babumba ecihugo.

Okurhîndibuka kwa bene-Israheli

8 Lero omwâmi muhyâhya, orhalimanyire Yozefu, anaciyîma omu Mîsiri. 9 Anacibwîra abantu bâge, erhi: «Ka murhabwini oku bene-Israheli bajà baluga banazibuha kurhulusha? 10 Rhubasingire obwenge bushinganîne, lyo baleka okuyôloloka. Erhi ebîrha byankabà, hali amango bakacihira olunda lw’ababisha, na hano babà bamarhulwîsa, bacirhengeremwo cino cihugo». 11 Okubundi banacibahirakwo abarhambo bakazibakolêsa obukukuru, mpu lyo babagombya n’emikolo mizibu. Ntyo kwo bayûbakire Faraoni ebishagala by’embîko, Pitomu na Ramusesi. 12 Ci oku babalibuza ntyo, erhi kwo nabo bayushûka banazibuha kulusha: abanya-Mîsiri bakazilama omu côba ca bene-Israheli. 13 Lero abanya-Mîsiri bakolêsa bene-Israheli okurhalusire, 14 babalibuza n’emikolo midârhi: okulabarha ebijondo, okujira amadofali, emikolo y’omu mashwa yôshi, na ngasi yindi mikolo y’okubalibuza. 15 Omwâmi w’e Mîsiri anacibwîra abakazi bâlikwa bakagibusa abakazi b’Abayahudi, muguma muli bo ye wali Shifra n’owundi ye Puwa, erhi: 16 «Nka mwabusa abakazi b’Abayahudi, mukâlola bwinjà mwâna muci obusirwe. Akaba mwâna-rhabâna, munamuyirhe; akaba mwâna-nyere, munamuleke alame.» 17 Ci abo bakazi b’okubusa barhînya Nyamuzinda, barhajiraga oku mwâmi ababwîraga, bakazileka abâna-rhabâna balame. 18 Lero mwâmi w’e Mîsiri anacibahamagala, ababwîra, erhi: «Càrhumire mujira ntyo munaleka abâna-rhabâna balama?» 19 Balya bakazi b’okubusa banacibwîra mwâmi Faraoni, mpu: «Abakazi b’Abayahudi barhali ak’abakazi banya-Mîsiri; babà bakazi bazibu; embere omukazi w’okubusa abahikeho, erhi mîra baburhaga.» 20 Nnâmahanga arhabala abo bakazi bâlikwa, nalo olubaga lwàjà lwayushûka lwanazibuha. 21 Kulya kubà abo bakazi bâlikwa bakagirhînya Nyakasane, Nyakasane naye abahà iburha. 22 Faraoni kwo kurhegeka abantu bâge bôshi, erhi: «Ngasi mwâna-rhabâna waburhwe, munamulohe erwîshi, ci ngasi mwâna-nyere munaleke alame».

Exodus BHS 1:

₁וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃ ₂רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃ ₃יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃ ₄דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ ₅וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃ ₆וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃ ₇וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ

₈וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ ₉וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ ₁₀הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ ₁₁וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃ ₁₂וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₃וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃ ₁₄וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֨מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃ ₁₅וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ ₁₆וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ ₁₇וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ ₁₈וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ ₁₉וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃ ₂₀וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ ₂₁וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃ ₂₂וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס

Okuburhwa kwa Mûsa

1 Muntu muguma w’omu bûko bwa Levi anacija aho, ayanka omunyere w’omu bûko bwa Levi. 2 Nyamukazi anacirhôla izîmi, aburha mugala. Erhi abona oku ali mwinjà, ajira myêzi isharhu erhi kufulika amufulika. 3 Lero erhi acibula oku ankacishub’ikamufulika, àrhôla ecirhimbiri c’enfinjo, acîshîga ebizibwe n’obulembo, acihiramwo olya mwâna, acidekereza omu masheke eburhambi bw’olwîshi. 4 Mwâli wâbo nyamwâna abêra kuli hitya mpu alole kurhi abà. 5 Lero mwâli wa Faraoni anaciyandagalira ebwa lwîshi mpu aj’icishuka, oku abajà-nyere bâge barhambika oku lwîshi. Anacilangîra ecirhimbiri omu masheke, àrhuma omujà-nyere wâge mpu ajicilêrha. 6 Anacicifunula, abona omwâna: ali mwâna-rhabâna odwîrhe alaka. Obwonjo bwamugwârha, anaciderha, erhi: «Mwâna wa Bayahudi oyu». 7 Okubundi mwaliwabo nyamwâna anacibwîra mwâli wa Faraoni, erhi: «Ka walonza njihamagala omulezi omu bakazi b’Abayahudi akazikuyonkekeza oyu mwâna?» 8 Mwâli wa Faraoni amubwîra, erhi: «Gendaga omulonze.» Olya munyere agendihamagala nnina wa nyamwâna. 9 Mwâli wa Faraoni amubwîra, erhi: «Mpêkera oyu mwâna, ojikamuyonsa, niene nayishikuhêmba.» Olya mukazi anacirhôla omwâna, akamuyonsa. 10 Erhi omwâna akula, amuhêkera mwâli wa Faraoni. Naye amuyankirira nka mugala; amuyîrika izîno lya «Mûsa», erhi: «Nàmurhôlaga omu mîshi.»

Mûsa ayàkira e Madiyani

11 Muli ezo nsiku, Mûsa erhi akolaga mukulu, àkanya mpu agendilamusa bene wâbo, àbona kurhi barhindibusire n’emikolo y’obuja. Abona oku Omunya-Mîsiri ashûrha mwene wâbo w’Omuyahudi. 12 Alolà eyi n’eyi, àbona ntâye omubwîne, àniga olya Munya-Mîsiri anamufulika omu mushenyi. 13 Erhi buca, kandi ashubigenda: ashimâna Bayahudi babirhi badwîrhe balwa. Anacibwîra owalihalalîre owâbo, erhi: «Cici oshurhire owinyu?» 14 Olya mulume amubwîra, erhi: «Ndi wakujiraga murhambo na mucirànuzi wîrhu? K’omanyire mpu nâni wanyîrha nka kulya wayirhaga olya Munya-Mîsiri?» Mûsa àyôboha, erhi: «Kuziga kulya kwamanyîkîne!» 15 Faraoni ayumva baderha ogwo mwanzi, ahiga okuyîrha Mûsa. Ci Mûsa abunga, ayàka Faraoni; acijîra omu cihugo c’e Madiyani, aburhamala hôfi n’iriba. 16 Omudâhwa w’e Madiyani ali agwêrhe banyere bâge nda. Banaciyisha balidôma n’okuyunjuza ebiranga mpu banywese amasò g’ebintu by’îshe. 17 Abangere banaciyisha, babalibirhakwo. Lero Mûsa anaciyimuka, abarhabàla ananywesa amasò gâbo. 18 Erhi bagaluka emw’îshe Reweli, abadôsa, erhi: «Lero càrhumire mubiduha ntya ene?» 19 Bamushuza, mpu: «Munya-Mîsiri muguma warhushugunwire omu maboko g’abangere, ciru ye wanarhudomire ananywesa amasò!» 20 Anacibwîra abâli, erhi: «Ngahi ali? Carhumaga musiga oyo muntu? Hamagali ye, ayishe alye!» 21 Mûsa ayemera okubêra aha mw’oyo mulume, naye anacimuha omwâli Sipora. 22 Nyamuhya anaciburha omwâna-rhabâna. Mûsa amuyirika izîno lya Gershoni, erhi: «Bulya ndi mubunga omu cihugo c’ihanga.»

Nyamuzinda ayumva izù lya Bene-Israheli

23 Erhi nsiku nyinji zigera, omwâmi w’e Mîsiri afa. Mwo bulya bujà bwâbo, bene-Israheli balakira Nyamuzinda, babanda endûlù, na kurhenga omu bujà bwâbo, endûlù yâbo yasôkera emwa Nyamuzinda. 24 Nyamuzinda ayumva endûlù yâbo; Nyamuzinda akengêra endagâno yâge bo n’Abrahamu, Izaki na Yakôbo. 25 Nyamuzinda abona bene-Israheli oku balagirire^s; Nyamuzinda abamanyirira.

EXODUS BHS 2:

Ishaka lyagulumira lirhanasingônoka

1 Mûsa ali ayabwîre obusò bw’ebibuzi by’ishazâla Yetro, mudâhwa w’e Mediyani. Alongôlana ebibuzi kulî-kulî omu irûngu, àlinda ahika oku ntondo ya Nyamuzinda e Horebu. 2 Malahika wa Nyakasane àmubonekera omu ngulumira y’omuliro yakagigulumira omu karhî k’ishaka. Mûsa alolêreza, abona ishaka lidwîrhe lyagulumira, ci lirhasingônoka. 3 Mûsa aciderheza emurhima, erhi: «Nazunguluka ndole kw’oyu kabazâne: cici cirhumire eri ishaka lirhadwirhi lyasingônoka?» 4 Nyakasane abona oku ayisha azunguluka mpu alole; lero Nyamuzinda anacimuhamagala omu kagarhî ka lirya ishaka, erhi: «Mûsa, Mûsa!» Naye, erhi «Karame!» 5 Aderha, erhi: «Omanye wankayegêra hano! Hogola enkwêrho zâwe emagulu, bulya hano oyimanzire hali hantu hatagatîfu.» 6 Ashubiderha, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho, Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda w’Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo.» Mûsa acihundikira obusù^t, bulya ali ayobohire okulolakwo Nyamuzinda.

Nyamuzinda àrhuma Mûsa emwa Faraoni

7 Nyakasane anaciderha, erhi: «Kwo binali, nabwîne amalibûko g’olubaga lwâni luli e Mîsiri, nayumvîrhe n’endûlù ludwîrhe lwabanda embere z’abadwîrhe balulibuza. Neci, manyire malibûko maci lulimwo. 8 Co cirhumire nayandagala nti mbalikûze omu maboko g’Abanya-Mîsiri, mbarhenzemwo eci cihugo, mbaheke omu cihugo cinjà na cigali, omu cihugo cihululamwo amarha n’obûci, omu cihugo cibâmwo Abakanani, Abahititi, Abamoriti, Abaperiziti, Abahiviti n’Abayebusi. 9 Na kulya kubà endûlu za bene-Israheli zampisirekwo, bulya nabwîne kurhi Abanya-Mîsiri badwîrhe babalibuza. 10 Yimukaga, ogende; nkurhumire emwa Faraoni nti ogendirhenza olubaga lwâni lwa bene-Israheli e Mîsiri.» 11 Mûsa anacibwîra Nyamuzinda, erhi: «Ndigi muntu muci nâni obwo w’okurhungâna Faraoni, n’okurhenza olubaga lwa bene-Israheli e Mîsiri?» 12 Amubwîra, erhi: «Ndi haguma nâwe. Alaga n’ecimanyîso oku nie nkurhumire: hano obà wamarhenza olubaga e Mîsiri, mwayishibâgira Nyamuzinda enterekêro kuli eyi ntondo».

Nyamuzinda àfulûlira Mûsa Izîno lyâge

13 Mûsa anacibwîra Nyamuzinda, erhi: «Nkolaga nacîbanda hali bene-Israheli, mbabwîre, nti: «Nyamuzinda wa basho ontumire emunda muli». Bakandosagya, mpu: «Izîno lyâge ye ndi?», kurhigi nababwîra obwo?» 14 Nyamuzinda anacibwîra Mûsa, erhi: «Nie Nyamubâho^u.» Amubwîra, erhi: «Oyishibwîra bene-Israheli, erhi: «Nyamubâho ontumire emunda muli.»^v 15 Nyamuzinda àshubibwîra Mûsa, erhi: «Oyishibwîra bene-Israheli ntyâla, erhi: Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo, antumire emunda muli. Eryo lyo izîno lyâni burhashuba, lyo izîno bakànkengêramwo kurhenga oku iburha kujà oku lindi.

Nyamuzinda arhumira bene-Israheli Mûsa

16 «Ogendishubûza abagula ba bene-Israheli bôshi, obabwîre, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo anambonekire, ambwîra, erhi: «Nahizire okummulikûza, bulya nabwîne amabî goshi badwîrhe bammujirira e Mîsiri. 17 Co cirhumire nderha, nti: Nammurhenza omu malibûko g’e Mîsiri, mmuyinamulire omu cihugo c’Abakanani, c’Abahititi, c’Abamoriti, c’Abaperiziti, c’Abahiviti, c’Abayebusi, omu cihugo cihululamwo amarha n’obûci.» 18 Bayishiyumva izù lyâwe, oyishigenda obwo, mwe n’abagula ba bene-Israheli, ojè emunda mwâmi w’e Mîsiri ali, mumubwîre, mpu: «Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi, anarhubonekire. Bunôla orhulekage, rhugende lugendo lwa nsiku isharhu omu irûngu, rhujihêra Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu.» 19 Ci manyire oku mwâmi w’e Mîsiri arhamuyemerere mwagenda, akaba arhasezîbwi n’okuboko kuzibuzibu. 20 Nkolaga nalambûla okuboko kwâni, nshurhe Mîsiri n’ebirhangâzo najira muli ye. Enyuma ly’okwo anamulika mugende.

Irhegeko ly’okunyaga ebirugu by’Abanya-Mîsiri

21 «Narhabâla olu lubaga lurhone emwa Abanya-Mîsiri, lyo hano mugenda, mulekigenda maboko mûmu. 22 Ngasi mbuguma ehûne omulungu wayo n’ecigolo ciri omu mwâge ebirugu by’amarhale, eby’amasholo n’emyambalo mubiyambike bagala binyu na bâli binyu. Mutungôle^w ntyo Abanya-Mîsiri.»

Exodus BHS 3:

₁וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃ ₂וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהוָֹ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ ₃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ ₄וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₅וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ ₆וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ ₇וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ ₈וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ ₉וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ ₁₀וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ ₁₂וַיֹּ֨אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃ ₁₃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃ ₁₄וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ ₁₅וַיֹּאמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃ ₁₆לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֨דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ ₁₇וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒ אֶל־אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ₁₈וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלֲכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ₁₉וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ ₂₀וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃ ₂₁וְנָתַתִּ֛י אֶת־חֵ֥ן הָֽעָם־הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃ ₂₂וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃

Mûsa ahâbwa obuhashe bw’okujira ebirhangazo

1 Mûsa ashuza, erhi: «Barhanyemêre, barhayumve izù lyâni, ci bayishiderha, mpu: «Nyakasane arhakubonekîre!» 2 Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Cici eco ofumbasire omu nfune?» Naye ashuza, erhi: «Karhi.» 3 Nyakasane amubwîra, erhi: «Kakwêbe oku idaho.» Akakwêba oku idaho: akarhi kahinduka njoka. Mûsa ayâka. 4 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûla okuboko, oyigwarhire oku mucira!» Alambûla okuboka, ayigwârha: erya njoka yashubihinduka karhi omu nfune zâge. 5 «Lyo bayemera oku Nyakasane anakubonekîre, Nyamuzinda wa bîshe, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo.» 6 Nyakasane ashubimubwîra, erhi: «Hira enfune oku nda yâwe» Ahira enfune oku nda anazigalula. Okuboko kwâge kwayunjula lushomyo, kwahinduka kwêru-kwêru nka lubula. 7 Nyakasane amubwîra, erhi: «Shubiza okuboko kwâwe oku nda.» Ashubiza okuboko oku nda anakugalula; kwàli kwamashubibà nk’ebindi birumbu by’omubiri gwâge. 8 Nyakasane, erhi: «Akaba barhakuyemiri n’akaba barhayumvirhîzi izù ly’ecimanyîso cirhanzi, bayemera izù ly’ecimanyîso ca kabirhi. 9 N’akaba barhayemiri ebyo bimanyîso bibirhi n’akaba barhayumvirhîzi izù lyâwe, onarhôle amîshi g’omu Lwîshi, ogashandâze oku idaho; ago mîshi warhôlaga omu Lwîshi gahinduka mukò oku idaho.»

Aròni ajirwa muhugûzi wa Mûsa

10 Mûsa abwîra Nyakasane, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, ntishishongêza binwa nka naderha, oli kurhenga injo, oli kurhenga lishinjo, ciru na kurhenga aga mango goshi odwîrhe washambâza mwambali wâwe, bulya akanwa kani kaba kazirho n’olulimi lwâni lurhahundûla.» 11 Nyakasane amubwîra, erhi: «Ndi wàhâga omuntu akanwa? Ndi odumya omuntu erhi okumujira cihuli, amujire wa kubona erhi muhûrha? K’arhali nie, Nyakasane? 12 Kanyagya, ogende, nabà haguma n’akanwa kâwe, nnankakubwiriza ebi okwânîne okuderha.» 13 Mûsa ashuza, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, orhume owundi onalonzize!» 14 Oburhè bwa Nyakasane bwanacibiruka kuli Mûsa, amubwîra, erhi: «Ka mukulu wâwe Aròni w’Omuleviti arhahali? Nyîshi oku yêhe ayishiderha. Ciru y’oyu oyishirikulamusa, na hano akubona, asîma omu murhima gwâge. 15 Oyishimushambâlira, onahire ebyo binwa omu kanwa kâge. Nâni nabà n’akanwa kâwe n’akâge nnammuyigîrize ebi mukwânîne okujira. 16 Ye wakazishambâza olubaga ahâli hawe, ye wabà kanwa kâwe, nâwe obè nka Nyamuzinda wâge. 17 N’aka karhi, okafumbarhe, ko wagendikajiramwo ebirhangâzo»

Mûsa ashubira omu cihugo c’e Mîsiri

18 Mûsa anacigenda, ashubira emw’ishazâla Yetro, amubwîra, erhi: «Nkwânîne nshubire emwa bene wîrhu, njilola erhi bacibâmwo omûka.» Yetro ashuza Mûsa, erhi: «Ogende n’omurhûla!» 19 Nyakasane abwîrira Mûsa e Madiyani, erhi: «Kanya, oshubire e Mîsiri, bulya balya bôshi bakagilonza okukuyîrha bafìre.» 20 Mûsa arhôla mukâge n’abagala, abashoneza oku cihêsi, ashubira omu cihugo c’e Mîsiri. Kalya karhi ka Nyamuzinda, Mûsa akafumbarha. 21 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Obu washubira e Mîsiri, obuhashe bwa birya bisômerîne byôshi nakuhâga, obujirire embere za Faraoni, nâni namudundaguza omurhima, arhalike olubaga mpu lugende. 22 Ojibwîra Faraoni, erhi: Kwo Nyakasane adesire ntya: Israheli yo nfula yâni; 23 Nkubwizire, nti: «Lîka mugala wâni ajinkolera, nâwe wamalahira bwamulika! Kwokwo, nâni nkolaga nayîrha enfula yâwe!»

Okukembûlwa kwa mugala wa Mûsa . Aròni abugana Mûsa

24 Erhi bahika omu njira aha bacumbika, Nyakasane amujàho analonza okumuyîrha. 25 Sipora anacirhôla enshangabuye, akembûlamwo omugala, ayanka ecishisha, acigeza oku magulu ga Mûsa, aderha, erhi: «Mukò muguma rhwembi!» 26 Nyakasane anacimuleka. Omu kuderha «mukò muguma rhwembi», bukembûle aderhaga. 27 Nyakasane anacibwîra Aròni, erhi: «Kanya, obugane Mûsa omu irûngu.» Agenda, amubugana oku ntondo ya Nyamuzinda, amuhôbera. 28 Mûsa ashambalira Aròni ebinwa byôshi Nyakasane amubwîraga mpu ajiderha n’ebirhangâzo byôshi amurhegekaga mpu ajijira. 29 Mûsa n’Aròni banacigendishubûza abagula ba bene-Israheli bôshi. 30 Aròni ashubiderha birya binwa byôshi Nyakasane abwîraga Mûsa, anajirira ebirhangâzo omu masù g’olubaga. 31 Olubaga lwayemera. Lwayumva oku Nyakasane anagashanîre bene-Israheli n’oku anabwîne amalibûko gâbo; bafukama, baharâmya.

Exodus BHS 4:

₁וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ ₂וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מַזֶּ֣ה בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃ ₃וַיֹּ֨אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃ ₄וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ׃ ₅לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ ₆וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃ ₇וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃ ₈וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשֹׁ֑ון וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן׃ ₉וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃ ₁₀וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשֹׁ֖ון אָנֹֽכִי׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃ ₁₂וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃ ₁₃וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃ ₁₄וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃ ₁₅וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֨יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ ₁₆וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃ ₁₇וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃ פ

₁₈וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֨וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃ ₁₉וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֨תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ ₂₀וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃ ₂₁וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ ₂₂וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₂₃וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃ ₂₄וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃ ₂₅וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃ ₂₆וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ

₂₇וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ ₂₈וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃ ₂₉וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־כָּל־זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₃₀וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ ₃₁וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃

Okubonana kurhanzi na Faraoni

1 Okubundi Mûsa na Aròni bayishibwîra Faraoni, mpu: «Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire ntya: «Leka olubaga lwâni lugende, lujinjirira olusiku lw’okunkuza omu irûngu.» 2 Faraoni ashuza, erhi: «Ye ndi oyo Nyakasane, lyo nyumva izù lyâge, kurhume naleka Israheli agenda? Ntishi oyo Nyakasane, ntanaleke bene-Israheli nti bagende!» 3 Baderha, mpu: «Nyamuzinda w’Abayahudi arhubonekire: kukwânîne rhugende lugendo lwa nsiku isharhu omu irûngu, rhujirherekêra Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, lyo alekicihonda kuli rhwe n’ecahira erhi n’engôrho.» 4 Omwâmi w’e Mîsiri ababwîra, erhi: «Wâni Mûsa mwe na Aròni, cirhumire mwalonza okushumika olubaga mpu luleke emikolo? Shubiri omu mikolo yinyu!» 5 Faraoni aderha, erhi: «Mwamabona oku olubaga lukola luluzire omu cihugo, b’obu mukolaga mwalonza mpu luleke emikolo!»

Faraoni ayûshûla emikolo ya bene-Israheli

6 Olwo lusiku lwonêne, Faraoni arhegeka abarhambo n’abimangizi b’emikolo b’olubaga, erhi: 7 «Murhacikagihà olubaga ebyâsi by’okujira amadofali nk’oku mwakagijira burhanzi. Bagendikalonza ebyâsi bône. 8 Mubaseze okujira amadofali gali nk’aga banayôrha bajira, murhanyihagya bici. Obwôlo bwabagazire, co cinarhumire badwîrhe bayâma, mpu: «Rhugendirherekêra Nyamuzinda wîrhu!» 9 Abo bantu basezibwe okukola, lyo balek’ikalakira ebinwa by’obunywesi!» 10 Abarhambo n’abimangizi b’olubaga bahuluka, bajibwîra olubaga, mpu: «Ntya kwo Faraoni adesire: Ntakacimmuhà ebyâsi! 11 Mujikalonza ebyâsi mwene aha mwankanabibona! Ci ntâco ciru n’ehitya canyihibwa oku mukolo gwinyu.» 12 Olubaga lwashandabâna omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi lwàjà lwalonza ebyâsi by’empimbi. 13 Abarhambo bakazibarhunika, mpu: «Mukaziyusa emikolo yinyu! Mukâyunjuza ngasi lusiku olugero luhûnyirwe! Nk’oku mwanakagijira amango mwagwêrhe ebyâsi!» 14 Abimangizi ba muli bene-Israheli, balya bâli barhumirwe n’abarhambo ba Faraoni, bakashurhwa, mpu: «Carhumaga murhayusa, injo n’ene, ennundo yinyu y’amadofali nk’oku mwakagijira burhanzi?»

Endûlu y’abimangizi ba muli bene-Israheli

15 Abimangizi ba muli bene-Israheli bagendilakira Faraoni, mpu: «Cirhumire wajirira bambali bâwe ntya? 16 Bambali bâwe barhacihâbwa ebyâsi, bagalikarhubwîra, mpu: «Mujire amadofali!» Bambali bâwe kukolaga kukashurhwa kwône. Olubaga lwâwe lwo lubi!» 17 Abashuza, erhi: «Muli bôlo, muli bôlo bwenêne! Co cirhumire mwakaziderha mpu: «Rhujirherekêra Nyakasane. 18 Gendagi bwo na buno mujikola. Ebyâsi murhabihâbwe, ci amadofali munayora mujira go n’ago.»

Emirenge y’olubaga. Omusengero gwa Mûsa

19 Abimangizi ba muli bene-Israheli bayumva bamagangânwa n’okwo babwiragwa, mpu: «Murhanyihyagya oku nnundo y’amadofali. Ngasi lusiku mukâjira erya nnundo enarhegesirwe.» 20 Oku banarhenga aha mwa Faraoni, bacibirindika kuli Mûsa na Aròni erhi badwîrhe babalinda, 21 bababwîra, mpu: «Lero Nyakasane yêne alolage analutwe: Faraoni na bambali bâge barhacikalonza barhulolekwo erhi mwe murhuma; yabîrage ngôrho mwabafumbisire mpu barhunige.» 22 Mûsa anacishubira emunda Nyakasane ali, aderha, erhi: «Mâshi, Yâgirwa, càrhumire warhindibuza olu lubaga? Bici wacintumiraga? 23 Kurhenga amango najàga emwa Faraoni nti njimushambâza oku izîno lyâwe, arhangira okurhindibuza olu lubaga, orhanadesire mpu walikûza olubaga lwâwe ciru n’ehitya!»

Exodus BHS 5:

₁וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃ ₂וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֨עְתִּי֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃ ₃וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃ ₄וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן־רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם׃ ₆וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃ ₇לֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃ ₈וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃ ₉תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־בָ֑הּ וְאַל־יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־שָֽׁקֶר׃ ₁₀וַיֵּ֨צְא֜וּ נֹגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן׃ ₁₁אַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃ ₁₂וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃ ₁₃וְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃ ₁₄וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃ ₁₅וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃ ₁₆תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃ ₁₇וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃ ₁₈וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא־יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ׃ ₁₉וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ ₂₀וַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה׃ ₂₁וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת־חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ׃ ₂₂וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃ ₂₃וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ׃

1 Nyakasane àbwîra Mûsa, erhi: «Lero okolaga wabona oku najira Faraoni: abalîka bagende hano azidoherwa n’okuboko kudârhi, ciru abalibirhakwo yêne erhi kuboko kudârhi kurhuma!»

Nyamuzinda alaganya Mûsa oku alikûza bene-Israheli

2 Nyamuzinda ashubiderheza Mûsa, amubwîra, erhi: «Nie Nyamubâho. 3 Nabonekîre Abrahamu, Izaki na Yakôbo nka Nyamuzinda Ogala-byôshi, ci Izîno lyâni lya Nyamubâho ntalimayisagyâbo. 4 Kandi najira endagâno yâni rhwe nabo, oku nabahà ecihugo ca Kanani, cihugo babungiragamwo banabêramwo nka babunga. 5 Lero nayumvirhage omulenge gwa bene-Israheli, oku badwîrhe balibuzibwa n’Abanya-Mîsiri, nanakengire endagâno yâni. 6 Co cirhumire, obwîre bene-Israheli oku nie Nyamubâho. Nammukûla omu mikolo midârhi y’e Mîsiri, nammulikûza omu bujà bwâbo, nammulikûza n’obuhashe bw’okuboko kwâni n’omu buhane bunene. 7 Nammuyankirira nka lubaga lwâni, nâni mbè Nyamuzinda winyu. Mwamanya oku nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu, ommukûzire omu mikolo midârhi y’e Mîsiri. 8 Nammuhisa omu cihugo nacigashaga nti nahà Abrahamu, Izaki na Yakôbo. Nammuhâco kashambala. Nie Nyamubâho!» 9 Mûsa abwîra bene-Israheli ebyo binwa, ci barhayumvagya Mûsa erhi kutwika omurhima n’obuja budârhi kurhuma. 10 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 11 «Genda Obwîre Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, aleke bene-Israheli barhenge omu cihugo câge!» 12 Ci Mûsa aderha ntya embere za Nyakasane, erhi: «Obûla bene-Israheli barhanyumvagya, kurhigi Faraoni akaba ye nyumva nie w’akanwa^x karhakembûlagwa?» 13 Nyakasane aganîza Mûsa na Aròni, abarhuma emwa bene-Israheli n’emwa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, mpu lyo alîka bene-Israheli barhenge omu cihugo c’e Mîsiri.

Bashakulûza ba Mûsa na Aròni

14 Alaga abakulu b’emilala ya bashakulûza bâbo: Bagala ba Rubeni, nfula ya Israheli: Henoki na Palu, Hezroni na Karmi: obwo bwo bûko bwa Rubeni. 15 Nabo bagala ba Simoni, bo: Yemuweli, Yamini, Obadi, Yakini, Sohari na Saulu, mugala w’omukazi munya-Kanani, bwo bûko bwa Simoni obwo. 16 Alaga amazîno ga bagala ba Levi, nk’oku amaburhwa gâbo ganali: Gershoni, Kehati na Merari. Levi alamire myâka igana na makumi asharhu na nda. 17 Bagala ba Gershoni bo: Livini na Shimeyi, nk’oku obûko bwâbo bunali. 18 Bagala ba Kehati bo: Amurami, Yisehari, Hebroni na Uziyeli. Kehati alamire myâka igana na makumi asharhu n’isharhu. 19 Na bagala ba Merari bo: Mahali na Mushi^y. Bwo bûko bwa Levi obwo omu kushimba amaburhwa gâbo. 20 Amurami àrhôla omukazi, ayanka nnashenge Okevedi; amuburhakwo Aròni na Mûsa. Amurami alama myâka igana na makumi asharhu na nda. 21 Bagala ba Yisehari bo: Kore, Nefegi na Zikri. 22 Bagala ba Uziyeli bo: Mishaheli, Elisafani na Sitiri. 23 Aròni ayanka omukazi, ye Luzabeti, mwâli wa Aminadabu, mwâli wâbo Nashoni; amuburhakwo Nadabu, Abihu, Eleyazari na Itamara. 24 Na bagala ba Kore bo: Asiri, Elikana na Abiyasafi. Obwo bwo bûko bwa bene-Kore. 25 Eleyazari, mugala wa Aròni, ayanka omukazi, mwâli wa Putiyeli: omuburhakwo Pinasi. Abo bo bagula b’emilala y’Abaleviti, nk’oku obûko bwâbo bunali. 26 Bo baligi Aròni na Mûsa abo, balya Nyakasane abwîraga, erhi: «Murhenze bene-Israheli omu cihugo c’e Mîsiri, bacigabe nka mirhwe ya balwî.» 27 Bo bajàgibwîra Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, mpu arhenze bene-Israheli e Mîsiri. Bo Mûsa na Aròni abo.

Nyakasane ashubishambâza Mûsa

28 Olusiku Nyakasane ashambâlaga na Mûsa omu cihugo c’e Mîsiri, 29 amubwîra, erhi: «Nie Nyakasane. Obwîre Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, ngasi byôshi nkubwizire.» 30 Mûsa ashuza Nyakasane, erhi: «Kurhi Faraoni akanyumva nie w’akanwa karhakembûlagwa?»

Exodus BHS 6:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃ ס

₂וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ₃וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃ ₄וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃ ₅וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ ₆לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֨חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ ₇וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃ ₈וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ₉וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ פ

₁₀וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₁₁בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ ₁₂וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ פ

₁₃וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס

₁₄אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְר֣וֹן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃ ₁₅וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֨הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃ ₁₆וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשֹׁ֕ון וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ ₁₇בְּנֵ֥י גֵרְשֹׁ֛ון לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ₁₈וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ ₁₉וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃ ₂₀וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ ₂₁וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃ ₂₂וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃ ₂₃וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשֹׁ֖ון ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃ ₂₄וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקָּרְחִֽי׃ ₂₅וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ₂₆ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ ₂₇הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃ ₂₈וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ

₂₉וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ₃₀וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃ פ

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Kâli nkujizire nka Nyamuzinda wa Faraoni na mwene winyu Aròni ye wabà mulêbi wâwe^z. 2 We wakaziderha ngasi byôshi nakurhegeka, na mwene winyu Aròni abwîre Faraoni aleke Bene-Israheli barhenge omu cihugo câge. 3 Ci kwône nadundaguza omurhima gwa Faraoni. Naluza ebimanyîso n’ebirhangâzo omu cihugo c’e Mîsiri. 4 Ci Faraoni arhammuyumve. Nalambûlira okuboko kwâni kuli Mîsiri, emirhwe yâni, lwo lubaga lwâni, bene-Israheli, nyirhenze n’obuhashe e Mîsiri. 5 Abanya-Mîsiri bamanye obwo oku nie Nyakasane, hano ndambûlira okuboko kwâni oku Mîsiri, nnantenzamwo bene-Israheli. 6 Mûsa na Aròni bajira ntyo; bajira oku Nyakasane anali abarhegesire. 7 Mûsa ali agwêrhe myâka makumi gali munâni, na Aròni makumi gali munâni n’isharhu, ago mango bajàgiganiza Faraoni.

Akarhi kahinduka njoka

8 Nyakasane anacibwîra Mûsa na Aròni, erhi: 9 «Faraoni akammubwîra, erhi: Jiragi ecirhangâzo, onabwîre Aròni, erhi: Rhôla akarhi kâwe, okakwebe embere za Faraoni, kahinduke njoka!» 10 Mûsa na Aròni bacibanda aha mwa Faraoni, bajira nk’oku Nyakasane ali abarhegesire. Aròni akwêba akarhi kâge embere za Faraoni n’embere z’abambali, na kalya karhi kahinduka njoka. 11 Ci oku bwâge, Faraoni naye ahamagala abagula n’abashonga bâge, abakurungu b’e Mîsiri bajira nabo okwo n’amakurungu gâbo. 12 Ngasi muguma akazikwêba akarhi kâge, kakazihinduka njoka. Ci akarhi ka Aròni kamirangusa rhulya rhurhi rhwabo. 13 Ci omurhima gwa Faraoni gwadundagula; arhayumvagya Mûsa na Aròni, nk’oku Nyakasane anaderhaga. Obuhanya burhanzi:

Amîshi gahinduka mukò

14 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Faraoni azinzibîre; alalire mpu arhalika olubaga lugende. 15 Kanya emwa Faraoni irhondo bunacànûla, hano ahuluka mpu aja ebwa lwîshi. Omulindire eburhambi bw’olwîshi. Na kalya karhi kahindukaga njoka, okafumbarhe omu nfune. 16 Obwîre Faraoni, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi, ambwiriga mpu nkubwîre, erhi: «Leka olubaga lwâni lugende, lujinterekêra omu irûngu». Ci kuhika ene orhayumvagya. 17 Ntya kwo Nyakasane adesire: Eci co wamanyirakwo oku nie Nyakasane: Nkolaga nashurha amîshi g’olwîshi n’aka karhi nfumbasire omu nfune, gahinduke mukò. 18 Enfî z’omu lwîshi zafa, olwîshi lwakazibaya n’Abanyamîsiri bayabirwa okunywa amîshi g’omu lwîshi.» 19 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Bwira Aròni, erhi: Rhôla akarhi kâwe, olambûlire okuboko oku mîshi g’omu Mîsiri, oku nyîshi zamwo, oku mibunda yamwo, oku biyanja byamwo, ngasi hôshi hanaba amîshi, gahinduke mukò! Omukò gubè omu cihugo côshi c’e Mîsiri, omu rhubehe rhw emirhi n’omu rhubehe rhw’amabuye!» 20 Mûsa na Aròni banacijira nk’oku Nyakasane anabarhegekaga. Aròni alengeza akarhi, akarhimba oku mîshi g’omu lwîshi embere z’amasù ga Faraoni n’embere z’amasù g’abambali. Amîshi g’omu lwîshi goshi gahinduka mukò. 21 Enfî z’omu lwîshi zôshi zafà, olwîshi lwakazibaya kuhika Abanya- Mîsiri bayabirwa n’okunywa amîshi ga mw’olwo lwîshi. Ecihugo c’e Mîsiri côshi cayunjula mukò. 22 Ci abakurungu b’e Mîsiri nabo bajira ntyo n’amakurungu gâbo. Omurhima gwa Faraoni gwadundagula, arhayumvagya Mûsa na Aròni, nka kulya Nyakasane anaderhaga. 23 Faraoni ahindamuka, acishubirira emwâge buzira kutwa ihuzihuzi kw’ebyo byôshi. 24 Abanya-Mîsiri bôshi bakazija bahumba eburhambi bw’olwîshi mpu babone amîshi banywe, bulya barhankacihashirinywa amîshi g’omu lwîshi. 25 Nsiku nda zôshi zagera kurhenga ago mango Nyakasane ahanaga olwîshi.

Obuhanya bwa kabirhi: Ebikere

26a Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojè aha mwa Faraoni, omubwîre, erhi: Ntya kwo Nyakasane adesire: «Leka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera.» 27a Okalahira mpu lurhagenda, nahana ecihugo câwe côshi n’obuhanya bw’ebikere. 28a Olwîshi lwayunjulira bikere, byarherema, bishesherere omu mwâwe, bije omu nyumpa olala, oku ncingo yâwe, omu nyumpa za bambali bâwe, omu mw’olubaga lwâwe, omu matanuru gâwe, omu nyîna zâwe. 29a Ebyo bikere byakàkucanukirakwo wêne, oku lubaga lwâwe na kuli bambali bâwe.»

Exodus BHS 7:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃ ₂אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ ₃וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ ₅וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃ ₆וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ₇וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־פַּרְעֹֽה׃ פ

₈וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ ₉כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃ ₁₀וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃ ₁₁וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃ ₁₂וַיַּשְׁלִ֨יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם׃ ₁₃וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ פ

₁₄וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃ ₁₅לֵ֣ךְ אֶל־פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃ ₁₆וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃ ₁₇כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֗י עַל־הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃ ₁₈וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹֽר׃ ס

₁₉וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃ ₂₀וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָֽפְכ֛וּ כָּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃ ₂₁וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֨תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₂₂וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ₂₃וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת׃ ₂₄וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃ ₂₅וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־יְהוָ֖ה אֶת־הַיְאֹֽר׃ פ

₂₆וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ ₂₇וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־כָּל־גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃ ₂₈וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֨יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃ ₂₉וּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖ וּבְכָל־עֲבָדֶ֑יךָ יַעֲל֖וּ הַֽצְפַרְדְּעִֽים׃

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Bwira Aròni, erhi: Lambûlira okuboko na kalya karhi kâwe oku nyîshi, oku mibunda n’oku biyanja, oyinamulire ebikere omu cihugo c’e Mîsiri.» 2 Aròni àlambûlira okuboko oku mîshi goshi g’e Mîsiri: ebikere byayulubuka, byarherema, byàfûnika ecihugo c’e Mîsiri. 3 Ci abakurungu nabo bajira ntyo n’amakurungu gâbo: bayûlubulira ebikere omu cihugo c’e Mîsiri. 4 Faraoni ànacihamagala Mûsa na Aròni, aderha, erhi: «Mushenge Nyakasane anyegûlekwo ebi bikere n’oku lubaga lwâni, lyo ndeka olubaga luj’ihêra Nyakasane.» 5 Mûsa abwîra Faraoni, erhi: «Ombwîre mangaci go na nêne nagend’ikusengerera, omu nyumpa zâwe, bisigale omu lwîshi mwone.» 6 Aderha, erhi: «Irhondo.» Mûsa àmushubiza, erhi: «Najira nk’okwo onadesire: Lyo omanya oku ntà wundi oli aka Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, 7 ebikere byaciyegûla kuli we, oku nyumpa yâwe, kuli bambali bâwe n’oku lubaga lwâwe, birhasigale omurhali omu lwîshi mwone.» 8 Mûsa na Aròni bànacirhenga ahamwa Faraoni. Mûsa àj’isengera Nyakasane kuli ebyo bikere àlibuzagyamwo Faraoni. 9 Nyakasane ayumvîrhiza omusengero gwa Mûsa. Ebikere byàli omu nyumpa, ebyàli omu ngo n’omu mashwa byàfà, byahirigirha. 10 Bàbilundika birundo-birundo, ecihugo côshi cayunjula kabayo. 11 Faraoni erhi àbona amàbà nk’aluhûka, àshub’izinzibala, àrhaciyumvagya Mûsa na Aròni, nk’oku Nyakasane anaderhaga.

Obuhanya bwa kasharhu: Emihusha

12 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Obwîre Aròni, erhi: «Lambûla akarhi kâwe, oshûrhe akatulo k’oku idaho, kahinduke mihusha omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi.» 13 Bàkujira, Aròni alambûla akarhi kâge, akarhimba omu katulo k’oku idaho. Emihusha yàlumîra oku bantu n’oku bîntu. Akatulo kôshi k’oku idaho kahinduka mihusha omu cihugo côshi c’e Mîsiri. 14 Abakurungu bànacirhangula nabo n’amakurungu gâbo mpu bahiva eyo mihusha, ci bayabirwa. Emihusha yayunjula oku bantu n’oku bîntu. 15 Balya bakurungu bàbwîra Faraoni, mpu: «Gwamabà munwe gwa Nyamuzinda ogu». Ci omurhima gwa Faraoni gwàdundaguza. Arhayumvagya Mûsa na Aròni nka kulya Nyakasane anaderhaga.

Obuhanya bwa kani: Ebibugu

16 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Ozûke sêzi sêzi, ocibande embere za Faraoni, hano akola mpu aja ebwa lwîshi. Omubwîre, erhi: «Ntya kwo Nyakasane adesire: «Leka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera.» 17 Akaba orhalesiri olubaga lwâni lugende, nàrhuma ebibungu kuli we, kuli bambali bâwe, oku lubaga lwâwe n’omu nyumpa zâwe. Enyumpa z’Abanya-Mîsiri zôshi zàyunjula bibugu, ciru n’obudaka bayubakakwo. 18 Olwo lusiku nàjirira ecihugo ca Gosheni kundi kundi, era munda olubaga lwâni luyûbaka; eyo munda yone erhâbe bibungu, lyo omanya oku nie Nyakasane, mbà omu karhî k’ecihugo. 19 Naberûla olubaga lwâni n’olwâwe. Eco cimanyîso irhondo càbà.» 20 Nyakasane ànacijira ntyo. Ehitù hy’ebibungu hyànacija omu nyumpa ya Faraoni, n’omu nyumpa z’abambali n’omu cihugo côshi; ecihugo côshi cayunjula bibungu. 21 Faraoni ahamagala Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: «Gendi, muhêrere Nyamuzinda winyu muno cihugo.» 22 Mûsa àmushuza, erhi: «Kurhakwânîni okujira ntyo, bulya ebi rhurherekêra Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, Abanya-Mîsiri barhabikwirirwa. Kurhigi rhwankabijirira omu masù gâbo babule kurhubanda amabuye?» 23 Ha lugendo lwa nsiku isharhu omu irûngu ho rhulonzize okuj’irherekêrera Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, nk’oku ankanarhubwîra.» 24 Faraoni ashuza, erhi: «Nammuleka, mugende munarherekêrere Nyakasane, Nyamuzinda winyu omu irûngu. Kwonene murhajaga kuli: Munsengerere nâni.» 25 Mûsa aderha, erhi: «Kwokwo, nkolaga narhenga hano mwâwe, nj’ishenga Nyakasane, n’irhondo lyonêne ebibugu byarhenga kuli Faraoni, kuli bambali bâge n’oku lubaga lwâge. Ci kwône lero Faraoni aleke okurhurheba mpu kandi arhâleka olubaga lugend’irherekêra Nyakasane.» 26 Mûsa àrhenga aha mwa Faraoni, àj’ishenga Nyakasane. 27 Nyakasane ayumvîrhiza omusengero gwa Mûsa. Ebibugu byàrhengakwo Faraoni, oku bambali n’oku lubaga lwâge. Harhasigalaga ciru n’eciguma. 28 Ci kwône kandi obwo, Faraoni azînzibala, àrhalekaga olubaga mpu lugende.

Exodus BHS 8:

₁וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת עַל־הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₂וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֨עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₃וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֨אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃ ₆וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ₇וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃ ₈וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃ ₉וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֨תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־הַבָּתִּ֥ים מִן־הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־הַשָּׂדֹֽת׃ ₁₀וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃ ₁₁וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס

₁₂וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₃וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֨הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₄וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ ₁₅וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּים֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס

₁₆וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֨קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ ₁₇כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃ ₁₈וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ ₁₉וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃ ₂₀וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃ ₂₁וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ ₂₂וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃ ₂₃דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֨חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ ₂₄וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃ ₂₅וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ ₂₆וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃ ₂₇וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֨סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃ ₂₈וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ פ

Obuhanya bwa karhanu: Mulyamo àja omu bîntu

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Genda, ojè emwa Faraoni, omubwîre, erhi: «Ntya kwo adesire Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi: Leka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera. 2 Okashub’ilahira mpu orhalulîka, okashub’iluhanza, 3 okuboko kwa Nyakasane kwarhinda oku masò gali omu mashwa gâwe, oku biterusi, oku bihêsi, oku ngamiya, oku nkafu n’ebibuzi: abà mulyamo mukali bwenêne. 4 Nyakasane àhira olubibi omu masò ga bene-Israheli n’ag’Abanya-Mîsiri. Ntà cintu càfà omu masò ga bene-Israheli.» 5 Nyakasane anacitwa amango, erhi: «Irhondo Nyakasane akola ebyo omu cihugo.» 6 N’erhi buca, Nyakasane, akola ako kanwa: amasò g’Abanya-Mîsiri goshi gafa, ci omu masò ga bene-Israheli, ntà cintu ciru n’eciguma càfire. 7 Faraoni arhuma abajidôsa: «Ntà cintu ciru n’eciguma cafire omu masò ga bene-Israheli.» Ci kurharhumaga omurhima gwa Faraoni gurhadundagula; àrhalekaga olubaga mpu lugende.

Obuhanya bwa kali ndarhu: Amahurhe

8 Nyakasane abwîra Mûsa na Aròni, erhi: «Murhôle bifune bibiri bya muyeye gw’omu itanuru. Mûsa ayîsh’iguyehûlira e malunga omu masù ga Faraoni. 9 Hano akatulo kagwo kashàndâla omu Mîsiri mwoshi, kanaja kameza emibuha eri nka mahurhe oku bantu n’oku bintu by’omu Mîsiri mwoshi.» 10 Bàrhôla omuyeye gw’omu itanuru, bàguyimangana embere za Faraoni. Mûsa àgukwêba e malunga, gwâja gwameza emibuha y’amahurhe oku bantu n’oku bintu. 11 Abakurungu bayabirwa okubêra embere za Mûsa erhi ago mahurhe garhuma, bulya abakurungu n’Abanya-Mîsiri bôshi bâli bayunjwire mahurhe. 12 Ci Nyakasane àdundaguza omurhima gwa Faraoni, arhayumvagya Mûsa na Aròni nk’oku Nyakasane ànali abwizire Mûsa.

Obuhanya bwa kali nda: Olubula

13 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ozûke mucêracêra, ocibande embere za Faraoni. Omubwîre, erhi: «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi adesire: «Lika olubaga lwâni lugende, luj’inkolera.» 14 Bulya lero nkola narhuma amahanya gâni goshi kuli we, kuli bambali bâwe n’oku lubaga lwâwe lyo omanya oku ntâye oli akâni omu igulu lyôshi. 15 Ncilekêrerage okuboko kwâni, singa nàkuyisire n’ecâhirà we n’olubaga lwâwe, wàli wahirigirha omu igulu. 16 Ci alaga ecàrhumire nakuleka: nti nkuyêreke obuhashe bwâni lyo bamanyîsa izîno lyâni omu igulu lyôshi. 17 Woyo ocidwîrhe wahanza olubaga lwâni mpu lurhagendaga. 18 Irhondo nka gano mango gonêne naniesa olubula, ludârhi bwenêne, lulya lurhasag’ibonekana omu Mîsiri kurhenga olusiku àyubakagwa kuhika buno. 19 Okanyagye, orhume abaj’iyegemya amasò gâwe na ngasi hyâwe byôshi hiri ebulambo. Ngasi muntu na ngasi cintu biri ebulambo barhayegamizi n’okubihira omu nyumpa, olubula lwabikomanga bife.» 20 Muli bambali ba Faraoni, ngasi wàrhinyire akanwa ka Nyakasane, àyegamya bambali bâge n’amasò; 21 ci orhàshibiriraga akanwa ka Nyakasane, àlekera abambali n’amasò gâge ebulambo. 22 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko kwâwe emalunga olubula lunie omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi, oku bantu n’oku bintu, na kuli ngasi hyâsi hyôshi hy’omu cihugo c’e Mîsiri.» 23 Mûsa àlambûlira akarhi kâge emalunga; Nyakasane alulumbikanyayo emikungulo n’olubula; emilazo yacibanda oku idaho, na Nyakasane aniesa olubula omu cihugo c’e Mîsiri. 24 Olubula, emilazo eyunjwîre lubula: byâbà bidârhi bwenêne kulya ecihugo c’e Mîsiri cirhâlisag’ibona bundi kurhenga ciri ishanja. 25 Omwo cihugo c’e Mîsiri mwoshi, olubula lwàjonjaga ngasi byânali embuga, abantu n’ebintu; olubula lwàjonjaga ngasi hyâsi hy’erubala, lwàvunanga n’emirhi y’erubala yôshi. 26 Cihugo ca Gosheni cône olubula lurhahumagakwo, emunda bene-Israheli bâyubakaga. 27 Faraoni ahamagala Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: «Lero, nabwinage oku nàbihire; Nyakasane ye mushinganyanya, nie mubî rhwe n’olubaga lwâni. 28 Mushenge Nyakasane ayimanze emilazo n’olubula: Nàmmulîka mugende, murhâcilegerere kasanzi kanene. 29 Mûsa àmushuza, erhi: «Hano nantenga muno lugo, nagend’iyinamulira amaboko gâni emunda Nyakasane ali: emilazo yahuba, n’olubula lurhâcinie, lyo omanya oku igulu lyôshi liri lya Nyakasane. 30 Ci wêhe mwe na bambah bâwe, mmumanyire oku murhacirhînya Nyakasane Nyamuzinda.» 31 Ecitâni n’engano byàtuntumalika, bulya engano yali ekola egwêrhe emihuli, n’ecitâni erhi cayâsa. 32 Engano ejira emigati n’amahemba, byohe birhatuntumalikaga, bulya birhamera duba. 33 Mûsa arhenga aha mwa Faraoni n’omu lugo, àyinamulira amaboko gâge emunda Nyakasane ali; emilazo n’olubula byahumba, enkuba erhàcidubukiraga oku idaho. 34 Erhi Faraoni àbona oku enkuba, olubula n’emilazo byahumbire, àshub’ibîha, ye bo n’abambali bàzinzibala. 35 Omurhima gwa Faraoni gwàzibuha nk’ibuye, arhàlikaga bene-Israheli, nk’oku Nyakasane anali abwizire Mûsa.

Exodus BHS 9:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ ₂כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃ ₃הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ ₄וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃ ₅וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ ₆וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃ ₇וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ פ

₈וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃ ₉וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₀וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ ₁₁וְלֹֽא־יָכְל֣וּ הַֽחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם׃ ₁₂וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ ס

₁₃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ ₁₄כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₅כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ ₁₆וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₇עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃ ₁₈הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֨הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה׃ ₁₉וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ ₂₀הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ ₂₁וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ פ

₂₂וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₂₃וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₂₄וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֨הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃ ₂₅וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר׃ ₂₆רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃ ₂₇וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃ ₂₈הַעְתִּ֨ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃ ₂₉וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ₃₀וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ ₃₁וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃ ₃₂וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃ ₃₃וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃ ₃₄וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃ ₃₅וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ

Obuhanya bwa kali munâni: enzige

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Genda, ojè emwa Faraoni, bulya nie nazînzibazize omurhima gwâge n’ogwa bambali bâge, lyo nyukîriza ebirhangâzo byâni ekarhî kâbo, 2 lyo oyîsh’ikuganîrira mugala wâwe na mwinjikulu wâwe na kurhi nalibuzagya Abanya-Mîsiri na kurhi nàjiraga ebirhangâzo byâni emwâbo. Ntyo mwanamanya oku niene nie Nyakasane.» 3 Mûsa na Aròni bànacija aha mwa Faraoni, bàmubwîra, mpu: «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi adesire: «Kuhika mangaci walahira okucirhohya embere zâni? Lîka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera. 4 Okalahira mpu orhalika olubaga lwâni lugende, irhondo lyonêne nàrhuma enzige omu cihugo câwe. 5 Zabwika ecihugo côshi ciru cirhâcibonekaga. Zâlya ngasi hyôshi hyàrhulubusire, ngasi ebi olubula lwàkulekire, zâlya emirhi emera omu mashwa gâwe yôshi. 6 Zabumba enyumpa zâwe, n’enyumpa za bambali bâwe bôshi, n’enyumpa z’Abanya-Mîsiri bôshi: okwo basho barhakubonaga ciru na bashakulûza binyu kurhenga bali hano igulu kuhika olw’ene.» Mûsa ahindamuka, arhenga aha mwa Faraoni. 7 Abarhumisi ba Faraoni bàmubwîra, mpu: «Kuhika mangaci oyu muntu ayôrha ali karhegè kuli rhwe? Lika aba bantu, bagende, baj’ikolera Nyakasane, Nyamuzinda wâbo. K’orhacimanya oku Mîsiri akola ahwîre?» 8 Bashub’igalula Mûsa na Aròni emwa Faraoni, ababwîra, erhi: «Gendagi. Muj’ikolera Nyakasane, Nyamuzinda winyu. Ci kwône, ndi wagenda?» 9 Mûsa ashuza, erhi: «Rhwagenda haguma n’abâna bîrhu n’abashosi bîrhu, rhwagenda haguma na bagala bîrhu na bali bîrhu, ebibuzi-bîrhu n’enkafu zirhu. Bulya kuli rhwe luli lusiku lukulu lw’okukuza Nyakasane.» 10 Ababwîra, erhi: «Nyakasane abè haguma ninyu mukabona namuleka mwagenda n’abâna binyu: mubwîne oku bubî obu mwalonza. 11 Arhali ntyo kwo byabà: gendi, mwe balume, muj’ikolera Nyakasane, bulya ntyo kwo mwalonza.» Banacibalibirhakwo mpu barhenge aha mwa Faraoni^a. 12 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko oku cihugo c’e Mîsiri, ohamagale enzige: ziyerêre enyanya ly’ecihugo ca Mîsiri: zirye ngasi hyâsi hy’omu cihugo, ngasi hyôshi olubula lwàsizire.» 13 Mûsa ashonga ecihugo c’e Mîsiri akarhi kâge. Nyamuzinda azûsa empûsi ebuzûka-zûba oku cihugo c’e Mîsiri yalegerera yanalala yahûsa. Erhi buca sêzi bashanga empûsi y’ebuzûka-zûba yagwisize enzige. 14 Enzige zalumîra omu cihugo c’e Mîsiri côshi, zagwa nyinjinyinji omu cihugo c’e Mîsiri côshi. Ntà mango enzige nyinganaho zalisagigwa bundi na ntà mango eziri nk’ezo zacigwîre. 15 Zashandâla ecihugo côshi, zayona ecihugo côshi. Zalya ngasi hyâsi hyali omu cihugo na ngasi ilehe olubula lwasigaga: ntà hyâsi hyasigîre oku mirhi erhi omu mashwa omu cihugo ca Mîsiri côshi. 16 Faraoni burharhindira, ahamagala Mûsa na Aròni ababwîra erhi: «Nabihire Nyakasane Nyamuzinda winyu na ninyu mwene. 17 Ombabalirage ecâha câni wekasinga buno lyône, munansengerere emwa Nyakasane Nyamuzinda winyu ankulekwo obula buhanya budârhi». 18 Mûsa arhenga emwa Faraoni anashenga Nyamuzinda. 19 Nyamuzinda ahindula erya mpûsi yabà y’ebuzika-zûba, mpûsi nyinji-nyinji, yazurundukana enzige yanazihêka ebwa nyanja ndukula. Harhasigalaga ciru n’oluzige luguma omu cihugo ca Mîsiri côshi. 20 Nyamuzinda àdundaguza omurhima gwa Faraoni, àrhalekaga bene-Israheli bagenda.

Obuhanya bwa kalimwenda: Endunduli

21 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko kwâwe omu malunga na ntyo omwizimya gw’okunali guhundikîre ecihugo ca Mîsiri». 22 Mûsa anacilambûlira okuboko kwâge enyanya, hanacizûka endunduli y’omwizimya, yahundikira ecihugo ca Mîsiri nsiku isharhu zôshi. 23 Ntà muntu wacikazâgibona owâbo na ntâye wacirhenzire ah’âli ezo nsiku isharhu zôshi. Cikwône Bene-Israheli bôhe erhi bagwêrhe obulangashane aha mwabâbwe. 24 Faraoni ahamagala Mûsa, amubwîra, erhi: «Mugendirherekêra Nyamubâho cikwône ebishwêkwa bisungunu n’ebinene byôshi birharhengaga hano. Cikwoki mwanagenda baguma na bakinywe n’abâna binyu.» 25 Mûsa ashuza, erhi: «Wêne orhubâge ebi rhwajijiriramwo Nyakasane Nyamuzinda wîrhu enterekêro nsingônola. 26 Ciru rhwakahêka n’amasò gîrhu, ntà cishwêkwa ciru n’eciguma casigala, bulya byo rhwajirhôlamwo ebi rhwarherekêra Nyakasane Nyamuzinda wîrhu; hano rhuhika eyo munda rhwêne buzira byo, rhurhankayîsh’ihash’irherekêra Nyakasane.» 27 Cikwône Nyamuzinda azinzibaza omurhima gwa Faraoni: arhabalîkuzagya mpu bagende. 28 Faraoni anacibwîra Mûsa, erhi: «Rhenga aho jonacilange! Ntacikubonaga omu masù gâni n’olusiku washub’icîshomya mpu wacîyerekana omu masù gâni, onafe.» 29 Mûsa aderha, erhi: «Wakudesire, ntakacicîshomya nti nacîyerekana omu masù gâwe.»

Exodus BHS 10:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּוֹ׃ ₂וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֨לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ₃וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ ₄כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃ ₅וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל ׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה׃ ₆וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֨יךָ֙ וַאֲבוֹ֣ת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃ ₇וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֨נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃ ₈וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃ ₉וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֨נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃ ₁₀וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃ ₁₁לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פ

₁₂וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד׃ ₁₃וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֨וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה׃ ₁₄וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃ ₁₅וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין כָּל־הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־נוֹתַ֨ר כָּל־יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₆וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃ ₁₇וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃ ₁₈וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃ ₁₉וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃ ₂₀וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

₂₁וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃ ₂₂וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָד֖וֹ עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ ₂₃לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃ ₂₄וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃ ₂₅וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ₂₆וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃ ₂₇וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃ ₂₈וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל־תֹּ֨סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃ ₂₉וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃ פ

Omulali gw’obuhanya bwa kali ikumi: Okunigwa kw’emurhwe-lubere

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Nkolaga narhumira Faraoni na Mîsiri obuhanya buzinda. Enyuma ly’aho, ammuleka mugende na ciru kwâbà kulibirha ammulibirhakwo. 2 Obwirage olubaga luje lwahûna: ngasi mulume ahûne omulungu wâge na ngasi mukazi ahûne omulungu-kazi wâge, ebirugu by’amarhale n’ebya amasholo.» 3 Nyakasane arhabâla olubaga okurhona emwa Abanya-Mîsiri. Na kulusha, Mûsa yêne ali muntu mukulu bwenêne omu cihugo c’e Mîsiri, omu masù ga bambali ba Faraoni n’omu masù g’olubaga. 4 Mûsa anaciderha, erhi: «Ntya kwo Nyakasane adesire: Aha karhî k’obudufu, natwikanya omu Mîsiri, 5 ngasi lubere lw’omu Mîsiri lwâfà, kurhangirira oku nfula ya Faraoni, olya wayîsh’iyîma oku ntebe yâge y’obwâmi, kuhika oku lubere lw’omujà-kazi obà enyuma z’olwanjikwa na kuhika oku lubere lwa ngasi cintu. 6 Endûlù zâbà omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi, zirya zirhasag’iyumvikanamwo ciru n’eliguma,zirhakanac’iyumvikanamwo bundi. 7 Ci emwa Bene-Israheli bôshi, ciru n’akabwa ntâko kamokera abantu erhi ebintu, lyo mumanya oku Nyakasane abà aberwîre Mîsiri na Israheli. 8 Okuhandi, aba bambali bâwe bôshi bâyandagalire emunda ndi, bananfukamire, mpu: «Gendaga mâshi, mwe n’olubaga lukukulikîre. Okuhandi nanagenda obwo:» 9 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Faraoni arhakuyumve mpu lyo ebirhangâzo byâni biluga omu Mîsiri.» 10 Ebyo birhangâzo byôshi Mûsa na Aròni bâli bajirîre embere za Faraoni, ci Nyakasane àdundaguza omurhima gwa Faraoni, àrhazigaga mpu bene-Israheli barhenge omu cihugo câge.

Exodus BHS 11:

₁וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃ ₂דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃ ₃וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ ס

₄וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃ ₅וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ ₆וְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֨הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃ ₇וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֨לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃ ₈וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף׃ ס

₉וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₀וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ פ

Olusiku lukulu lwa Basâka

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa na Aròni omu cihugo c’e Mîsiri, erhi: 2 «Kuli mwe, ogu mwêzi gwo gwabà murhanzi gw’emyêzi yôshi, gwo gwabà murhanzi gw’omwâka. 3 Muhamagale Bene-Israheli bôshi, mubabwîre, mpu: Omu nsiku ikumi za guno mwêzi, ngasi baguma omu nyumpa barhôle omwâna-buzi. 4 Abankabona bali banyi omu nyumpa b’okuyusa omwâna-buzi, bamulye haguma n’abalungu babali hôfi, nka kulya abantu banali. Mucîshoge oyo mwâna-buzi omu lugero lwa ngasi muguma lw’okulya. 5 Abè mwâna-buzi orhalikwo izâbyo, ciganda-buzi ca mwâka muguma. Murhôle omu bâna-buzi erhi omu bâna-hene. 6 Mumubike kuhika olusiku lwa kali ikumi na kani lwa guno mwêzi. Bene-Israheli bôshi bayishimubâga aha karhî k’ebijingo byombi. 7 Bayîsh’iyanka oku mukò gwâge: bahembe ebizimbêro byombi n’omulungulungu gw’enyumpa bâlîramwo. 8 Mw’obwo budufu balya enyama yâge. Bayirya nyôce, haguma n’emigati erhalimwo lwango n’enshogo ndulu. 9 Ntâco mumulyagekwo cibishi erhi ciyende, ci biyôce byône, haguma n’irhwe n’amagulu n’eby’omu nda. 10 Ntâco musizagyakwo kuhika sêzi; erhi hankabà ebisigîre sêzi munabidûlike muliro. 11 Mumulye ntya: mushwêkere omukaba omu cibunu, muhire enkwêrho emagulu, munafumbarhe akarhi omu nfune. Mumulye bulibirhà. Oyo ye Basâka wa Nyakasane: 12 Mw’obwo budufu nâgera omu cihugo c’e Mîsiri, njè nanigûza ngasi lubere lw’omu Mîsiri, lubè lwa muntu erhi lwa cintu. Nafendûla banyamuzinda b’obwîhambe b’omu Mîsiri bôshi. Nie Nyakasane. 13 Omukò gwabà cimanyîso c’enyumpa mulimwo: nayîsh’ibona omukò, mmurhalukire, n’obuhanya burhâmujekwo hano nkola nâshûrha ecihugo c’e Mîsiri. 14 Olwo lusiku mulujire lwa kukengêrwa, lubè lusiku lukulu lwa Nyakasane. Kurhenga oku iburha kuhika oku lindi, mulujire lubè luzira lw’ensiku n’amango.

Olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo olwango

15 Mushinge nsiku nda zôshi mwalya emigati erhalimwo lwango^b. Kurhangirira oku lusiku lurhanzi, murhenze ngasi lwango omu nyumpa zinyu. Ngasi yeshi wanalye omugati gulimwo olwango kurhenga oku lusiku lurhanzi kujika oku lwa kali nda, oyo akagwe muli Bene-Israheli. 16 Omu lusiku lurhanzi, mukâjira endêko ntagatîfu. Omu lusiku lwa kali nda, kwo na kuguma. Mw’ezo nsiku ntâye wahumaga akabishi, ci mukâkola ebi mwâlya byône. 17 Mukâjira bwinjà olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo olwango, bulya mw’olwo lusiku, lwo narhenzagyamwo emirhwe yinyu omu cihugo c’e Mîsiri. Mukâjira olwo lusiku kurhenga oku iburha kuhika oku lindi, liri irhegeko ly’ensiku n’amango. 18 Omu mwêzi murhanzi, bijingo, mukaz’irya emigati erhalimwo lwango kuhika bijingo by’olusiku lwa kali makumi abiri na luguma lw’omwêzi. 19 Nsiku nda zôshi olwango lurhabonekanaga omu nyumpa zinyu. Na ngasi yeshi wankalya omugati gulimwo olwango, abè cigolo erhi muburhwa w’omu cihugo, oyo anakagwe omu mulungano gwa Bene-Israheli. 20 Murhahîraga mukalya akantu kalimwo olwango.»

Amarhegeko g’Ishêga lya Basâka

21 Mûsa ànacihamagala abagula b’Israheli bôshi, ababwîra, erhi: «Mujè omu bintu binyu, murhôlere emilala yinyu omwâna-buzi, mubâgire Basâka. 22 Muyîsh’irhôla ebikângûlo^c by’ebyâsi, mubivûmvuze omu mukò guli omu mbêhe, mushahulize oku mulungulungu n’oku bizimbêro byombi, na ntâye watwaga olusò lw’enyumpa yâge kuhika sêzi. 23 Nyakasane àrhulukâna omu Mîsiri, àja anigûza, âyîsh’ibona omukò oku mulungulungu n’oku bizimbêro byombi. Obwo, Nyakasane âgera aha mwinyu arhanazige Kaheza aja omu nyumpa zinyu mpu ayîrhe. 24 Okwo kwôshi mukubîkirire: liri irhegeko kuli mwe n’oku bâna binyu ensiku zôshi. 25 Amango mwâhike omu cihugo Nyakasane âmmuhà nk’oku anaderhaga, munakengêre eco cijiro. 26 Amango abâna binyu bâmudôsa, mpu: «Co cijiro cici eci mukâjira?» 27 Munabashuze, erhi: «Eri nterekêro ya Basâka, ya Nyakasane, ye wàcizagya enyumpa za bene-Israheli e Mîsiri, amango àmalîraga Mîsiri anafungira enyumpa zirhu.» Olubaga lwàfukama, lwàharâmya. 28 Bene-Israheli bàgenda, bajira nk’oku Nyakasane àrhegekaga Mûsa na Aròni; ntyo kwo bajizire.

Obuhanya bwa kali ikumi: Okufà kwa ngasi lubere omu Mîsiri

29 Aha karhî k’obudufu, Nyakasane ànigûza ngasi lubere omu cihugo c’e Mîsiri, kurhangirira oku nfula ya Faraoni yànkayîmire oku ntebe yâge, kuhika oku nfula y’omujà oli omu mpamikwa, ngasi lubere lw’ebintu. 30 Faraoni àzûka mw’obwo budufu, n’abambali bâge n’Abanya-Mîsiri bôshi; omu Mîsiri mwazûka ecihôgêro cinene, bulya ntà nyumpa erhâliwo mufù. 31 Mw’obwo budufu, Faraoni ahamagala Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: «Zûki! Murhenge ekarhî k’olubaga lwâni, mwe na bene-Israheli. Mugende, muj’ikolera Nyakasane nk’oku mwànaderhaga. 32 N’ebibuzi binyu n’enkafu zinyu, mubihêke nka kulya mwànaderhaga. Mugende, munansengerere omugisho nâni!» 33 Abanya-Mîsiri bàrhunika olubaga mpu lurhenge duba omu cihugo, bulya bakàg’iderha mpu: «Rhwahwa rhweshi!» 34 Olubaga lwàja lwahêka emigati erhàlicibumbugurha, bàshana enyungu yàlimwo omu birondo byâbo, bàyibarhula oku birhugo.

Banyaga Abanya-Mîsiri

35 Bene-Israheli bajira nk’oku Mûsa ababwîraga: bâli bahûnyire Abanya-Mîsiri ebirugu by’amarhale, ebirugu by’amasholo n’emyambalo. 36 Nyakasane erhi abarhabîre okurhona emwa Abanya-Mîsiri, bayemera okubahà ngasi ebi bàbahûnaga. Ntyo banyaga Abanya-Mîsiri.

Okurhenga e Mîsiri

37 Bene-Israheli bàgenda kurhenga e Ramusesi kuhika e Sukoti, hôfi bihumbi magana gali ndarhu bya bagenzi b’amagulu, balume buzira kuganja abâna. 38 Engabo erhali nyi y’abantu ba ngasi lubero yàgenzikanwa nabo, n’amasò manji g’enkafu n’ebibuzi. 39 Erya migati erhàlicibumbugurha bàkûlaga e Mîsiri, bàyikalanga, yâbà bitumbura birhalimwo olwango bulya enshâno erhàlicibumbugurha. Barhalindaga babona amango g’okuhêka olwîko, bulya kulibirhwa bàlibisirwekwo e Mîsiri. 40 Emyâka yôshi Bene-Israheli bâgezize omu Mîsiri yàli magana ani na makumi asharhu. 41 N’erhi eyo myâka magana ani na makumi asharhu egera, olwo lusiku lwonêne, engabo za Nyakasane zôshi zàrhenga e Mîsiri. 42 Obwo budufu, Nyakasane àyiza mpu lyo abarhenza e Mîsiri.Obwo budufu bubà bwa Nyakasane, buli bwa kuyiza-kuli Bene-Israheli, kurhenga iburha kuhika oku lindi.

Amarhegeko g’okugashâniza Basâka

43 Nyakasane anacibwîra Mûsa na Aròni, erhi: «Alagi obulyo mwakâjiramwo Basâka: harhajiraga ecigolo camulyakwo. 44 Ngasi mujà wàgulagwa, onamukembûle abul’irya Basâka. 45 N’oli omubunga erhi mulimya, barhamulyagakwo. 46 Omu nyumpa nguma mwonene bakaz’imulira, na ntà kuhêka enyama embuga. Murhahîra mukavuna orhuvuha. 47 Olubaga lwa Bene-Israheli lwôshi lukâjira Basâka. 48 Akaba hali omubunga w’oku mwinyu walonza okugashâniza Basâka wa Nyakasane, ngasi mulume w’aha mwâge anakembûlwe, lyôki ankayegera, amugashânize, bulya akola nka muburhwa w’omu cihugo. Ci barhajiraga entakembûlwa ciru n’enguma yamulyâkwo. 49 Irhegeko libè lyo na lirya oku muburhwa w’omu cihugo n’oku mubunga obà muli mwe.» 50 Bene-Israheli bàjira ntyo. Bajira kulya kwo na nêne Nyakasane àrhegekaga Mûsa na Aròni. 51 Mw’olwo lusiku lwonêne, Nyakasane àrhenza Bene-Israheli omu cihugo c’e Mîsiri, nk’oku emirhwe yâbo yànali.

Exodus BHS 12:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ ₂הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשֹׁ֥ון הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ ₃דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃ ₄וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִהְיֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃ ₅שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃ ₆וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ ₇וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ ₈וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ ₉אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשֹׁ֥ו עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ׃ ₁₀וְלֹא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃ ₁₁וְכָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהוָֽה׃ ₁₂וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ₁₃וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֨גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₄וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ׃ ₁₅שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשֹׁ֔ון תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ ₁₆וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ ₁₇וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ ₁₈בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃ ₁₉שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ ₂₀כָּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃ פ

₂₁וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃ ₂₂וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּית֖וֹ עַד־בֹּֽקֶר׃ ₂₃וְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃ ₂₄וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָֽם׃ ₂₅וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ₂₆וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃ ₂₇וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ ₂₈וַיֵּלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס

₂₉וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ ₃₀וַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־עֲבָדָיו֙ וְכָל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת׃ ₃₁וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃ ₃₂גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃ ₃₃וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֨יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃ ₃₄וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃ ₃₅וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃ ₃₆וַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃ פ

₃₇וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ ₃₈וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ ₃₉וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ ₄₀וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ ₄₁וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָֽצְא֛וּ כָּל־צִבְא֥וֹת יְהוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₂לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ פ

₄₃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ ₄₄וְכָל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ ₄₅תּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ׃ ₄₆בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃ ₄₇כָּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃ ₄₈וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַיהוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ ₄₉תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ ₅₀וַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס

₅₁וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ פ

Irhegeko liyêrekîre enfula w’omu Israheli

1 Nyakasane àganîza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Onterekêre ngasi lubere lwa muli bene-Israheli, lulya luzibûla omulà gwa nnina walwo, olw’omu bantu n’olw’omu bintu: luli lwâni.»

Emigati erhalimwo olwango

3 Mûsa anacibwîra olubaga, erhi: «Mukakengêra lulya lusiku mwàrhengaga e Mîsiri, omu nyumpa y’obujà, bulya kuboko kuzibuzibu Nyakasane àmmukûlagamwo eyo munda. Murhakâg’irya omugati gulimwo olwango. 4 Ene lyo murhenzireyo, omu mwêzi gw’Emihuli. 5 Okuhandi, hano Nyakasane amâkuhisa omu cihugo c’Abakanani, c’Abahititi, c’Abamoriti, c’Abahiviti, n’ec’Abayebusi, cirya àcîgashiraga basho oku àkuhâco, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, okaz’ijira eci cijiro mwa guno mwêzi. 6 Nsiku nda zôshi okaz’irya omugati gurhalimwo olwango. Olusiku lwa kali nda lukaz’ibà lusiku lukulu lwa Nyakasane. 7 Bakâlya omugati gurhalimwo olwango mw’ezo nsiku nda. Omugati gubumbugusire gurhabonekanaga; olwango lurhabonekanaga omu cihugo câwe mwoshi. 8 Olwo lusiku onahugûlire mugala wâwe, erhi: «Cêrekanè eci c’ebi Nyakasane ànjirirîre amango nàrhenganga e Mîsiri.» 9 Ntyo cibà cimanyîso ekuboko kwâwe na mwîbûko ebusù bwâwe, lyo irhegeko lya Nyakasane libà omu kanwa kâwe, bulya kuboko kwâge kuzibu Nyakasane akurhenzagyamwo e Mîsiri. 10 Okazilanga eryo irhegeko omu lusiku lwalyo ngasi mwâka.

Olubere lulume

11 «Okuhandi, amango Nyakasane amâkuhisa omu cihugo c’e Kanani, nk’oku àcîkwigashiraga mweshi na basho, ânàba amàkuhâco, 12 okaz’iberûlira Nyakasane ngasi hyôshi hizibûla omulà gwa nnina wahyo, na ngasi côshi cizibûla omulà gwa ngasi cintu onashweka: ngasi lubere luli lwa Nyakasane. 13 Ngasi lubere lwa ndogomi, okazilulyûlira omwâna-buzi. Akaba orhalulyûliri, onaluniole igosi. Ngasi nfula ya muntu muli bagala bâwe, wakâyilyûlira. 14 N’irhondo mugala wâwe akakudôsa, erhi: «Kwo kurhi okwo?», onamubwîre, erhi: kuboko kuzibu Nyakasane àrhurhenzagyamwo e Mîsiri, omu nyumpa y’obujà. 15 Kulya kubà Faraoni àkâg’ilahira mpu arharhulîka rhugende, Nyakasane ànigûza ngasi lubere omu Mîsiri, kurhangirira oku lubere lw’omuntu kuhika oku lubere lw’ecintu. Co cirhuma nterekêra Nyakasane ngasi lubere lulume luzibûla omulà gwa nnina walwo, ci ngasi nfula ya muli bagala bani, nanyilyûlire. 16 Cayîsh’ibà kuli we cimanyîso oku kuboko kwâwe na cimanè oku busù bwâwe, bulya kuboko kuzibuzibu Nyakasane àrhurhenzagyamwo e Mîsiri.»

Nyakasane alongôlana olubaga lwâge

17 Erhi Faraoni àlika olubaga mpu lugende, Nyamuzinda àrhalugezagya omu njira y’ecihugo c’Abafilistini, n’obwo yo yàli njira ya hôfi. Nyamuzinda aderha, erhi: «Kurhakwânîni hano olubaga lubugana entambala, lurhînye, obone lwamâcîshubirira e Mîsiri:» 18 Nyamuzinda àyerekeza olubaga ebw’irûngu ly’Enyanja y’Amasheke. Bene-Israheli bàyinamuka, bàrhenga e Mîsiri nka mirhwe ya barhabâzi bajà oku bîrha. 19 Mûsa àhêka amavuba ga Yozefu, bulya ali erhi àlahirize bene-Israheli, erhi: «Nyamuzinda àrhakabula buyîsh’imurhandûla; ago mango mwânahêke amavuba gâni.» 20 Bàrhenga e Sukoti, bàj’itwa icumbi aha Etami, elubibi lw’irûngu. 21 Nyakasane yêne àjâga abashokolera: mûshi omu cilundo c’omugî, lyo abalangula enjira, na budufu omu cilundo c’omuliro, lyo abamolekera; bâkaz’ihasha ntyo okugenda mûshi na budufu. 22 Mûshi eco cilundo c’omugî cirhàbulaga bwashokolera olubaga, na budufu eco cilundo c’omuliro ntà mango càbulikîne.

Exodus BHS 13:

₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₂קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֨חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃ ₃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהוָֹ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃ ₄הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ ₅וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֨יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃ ₆שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃ ₇מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ₈וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ ₉וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהוָֹ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ ₁₀וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ ס

₁₁וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃ ₁₂וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהוָֹ֑ה וְכָל־פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה׃ ₁₃וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃ ₁₄וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ ₁₅וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהוָֹ֤ה כָּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֨חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ ₁₆וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ ס

₁₇וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃ ₁₈וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₉וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃ ₂₀וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃ ₂₁וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ ₂₂לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃ פ

Kurhenga e Etami kuhika oku Nyaja y’Amasheke

1 Nyakasane ànaciganiza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Obwîre Israheli bagaluke, bàj’itwa icumbi embere za Pi-Habiroti, ekarhî ka Migadoli n’enyanja, ishiriza lya Bal-Sefoni: ho mwâcûmbika oku burhambi bw’enyanja. 3 Hano Faraoni abona ntyo, àyîsh’iderha, erhi: «Bo bala bajà balungalunga omu cihugo n’obwôba: Irungu lyabazonzire.» 4 Nadundaguza omurhima gwa Faraoni, abashimbûlire. Ci nayêreka Faraoni n’emirhwe yâge, irenge lyâni, lyo Abanya-Mîsiri bamanya oku nie Nyakasane.» Banacijira ntyo.

Faraoni akulikira Bene-Israheli

5 Bagend’ibwîra mwâmi w’e Mîsiri oku olubaga lwayasire. Faraoni n’abambali bànacihindukirwa erhi olwo lubaga lurhuma, baderha, mpu: «Bici ebi rhwajizire bula ene rhulika Bene-Israheli barhiba emikolo yîrhu!» 6 Anacishumûla engâlè yâge, àgenzikanwa bo n’olubaga lwâge. 7 Arhôla ngâlè magana gali ndarhu ga ntwâli, na ngasi ngâlè z’omu Mîsiri zôshi, ngasi nguma n’abasirika bayo. 8 Nyakasane àdundaguza omurhima gwa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, àkulikira Bene-Israheli, abo Bene-Israheli bàgendaga babangalazize amaboko. 9 Abanya-Mîsiri bàbakulikira buhena, bashanga bacûmbisire eburhambi bw’enyanja: ebiterusi bya Faraoni byôshi n’abasirika babyo, engabo zâge zôshi, babahikakwo hôfi ha Pi-Habiroti, ishiriza lya Bal-Sefoni. 10 Faraoni àbayegêra. Bene-Israheli mpu bayinamule amasù, babona Abanya-Mîsiri bacîrhulîra omu njira enyuma zâbo. Bene-Israheli bàrhungwa n’obwôba bwenêne, bàyamira Nyakasane. 11 Banacibwîra Mûsa, mpu: «Ka nshinda zàlibuzire e Mîsiri obuwayishir’irhuyirhira omu mpinga? Bici ebi warhukolire erhi orhurhenza e Mîsiri? 12 Ka rhurhâli rhwàkubwirîre e Mîsiri, nti: Rhuleke rhukaz’ikolera Abanya-Mîsiri. Okurhumikira Abanya-Mîsiri kwo kukulu ahâli h’okufira omu irûngu.» 13 Mûsa abwîra olubaga, erhi: «Murhayobôhe! Zibuhi! Mwabona ebi Nyakasane ammujirira ene; bulya aba Banya-Mîsiri mudwîrhe mwabona, murhakacibabona bundi. 14 Nyakasane wammulwira; mw’oyo murhûlûle kwône!»

Nyakasane àtwa enjira omu nyanja

15 Nyakasane anacibwîra Mûsa erhi: «Cirhumire odwîrhe wanyamira? Obwîre Bene-Israheli bahire njira! 16 Nâwe, okubûle akarhi kâwe^d, olambûlire okuboko oku ngasi nyanja oyiberemwo mpande ibiri: Bene-Israheli bàcîrhulire omu karhî k’enyanja buzira kujoma amagulu. 17 Nâni nadundaguza omurhima gw’Abanya-Mîsiri, lyo nabo bacîrhuliramwo enyuma zâbo. Ntyo nayêreka Faraoni irenge lyâni, n’emirhwe yâge yôshi, engâlè zâge n’abasirika bâge bashona oku biterusi. 18 Abanya-Mîsiri bamanya oku nie Nyakasane, hano mbà namâyêreka Faraoni irenge lyâni kuli engâlè zâge n’abasirika bâge bashona oku biterusi.» 19 Malahika wa Nyamuzinda wàjâga ashokolera omurhwe gw’Israheli, agenda, àja enyuma zâbo. Cirya cilundo c’omugî càrhenga embere, càj’ija enyuma zâbo. 20 Càgend’icîhira ekarhî k’omurhwe gw’Abanya-Mîsiri n’omurhwe gw’Israheli. Càjira ecitû haguma n’omwizizi: lero cakàmoleka budufu. Ntabo babashire okuhika oku bâbo obudufu bwôshi. 21 Mûsa àlambûlira okuboko oku nyanja. Nyakasane àtunda enyanja obudufu bwôshi n’empûsi ndârhi y’ebuzûka-zûba yàyumya enyanja. Amîshi gàcîberamwo mpande ibiri. 22 Na Bene-Israheli bàcîrhulira omu nyanja burhajoma, amîshi gàbà cikunguzo ekulyo n’ekumosho kwâbo. 23 Abanya-Mîsiri bàbakulikira luminomino, bacîrhuliramwo enyuma zâbo, ebiterusi bya Faraoni byôshi, engâlè zâge zôshi n’abasirika bashona oku biterusi bôshi bacîrhuna omu karhî k’enyanja. 24 Lero sêzisêzi lukula arhanda, Nyakasane alolera engabo y’ab’e Mîsiri mulya cilundo c’omuliro n’ec’omugî àlimwo, àhira akavulindi omu murhwe gw’Abanya-Mîsiri. 25 Avamya emizizi y’engâlè zâbo, zàyabirwa okucishegûka. Abanya-Mîsiri bàcîjamwo, mpu: «Rhuyakire Israheli kuli bulya Nyakasane odwîrhe abalwikiza Mîsiri.» 26 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko oku nyanja: amîshi galûndukire Abanya-Mîsiri, n’engâlè zâbo, n’abasirika bâbo bashona oku biterusi.» 27 Mûsa ànacilambûlira okuboko oku nyanja. Erhi kubà mucêracêra, enyanja yàshubira aha enayôrha ebà. Erhi Abanya-Mîsiri baciderha mpu bayàka, bàj’iyibugâna. Nyakasane anacihenangulira Abanya-Mîsiri omu kagarhî k’enyanja. 28 Amîshi gashub’icîgusha gàbwikira engâlè n’abasirika b’ebiterusi: omu ngabo ya Faraoni yôshi yàcîrhuliraga omu nyanja enyuma za Bene-Israheli, harhasigalaga ciru n’omuguma. 29 Ci Bene-Israheli bone bacigerera omu kagarhî k’enyanja n’amagulu burhajoma, amîshi gàjira ecikunguzo ekulyo n’ekumosho kwâbo. 30 Olwo lusiku Nyakasane alikûza Israheli omu maboko g’Abanya-Mîsiri, na Israheli àbona emirhumba y’Abanya-Mîsiri oku cikwî c’enyanja. 31 Israheli àbona kuboko kudârhi kunganaci Nyakasane ajiragamwo Mîsiri ntyo. Olubaga lwarhînya Nyakasane, lwàyemera Nyakasane bo n’omwambali Mûsa.

Exodus BHS 14:

₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₂דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃ ₃וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃ ₄וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃ ₅וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ׃ ₆וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־רִכְבּ֑וֹ וְאֶת־עַמּ֖וֹ לָקַ֥ח עִמּֽוֹ׃ ₇וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת רֶ֨כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלּֽוֹ׃ ₈וַיְחַזֵּ֣ק יְהוָֹ֗ה אֶת־לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃ ₉וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם כָּל־סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃ ₁₀וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ ₁₁וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ ₁₂הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֨נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃ ₁₃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃ ₁₄יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן׃ פ

₁₅וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃ ₁₆וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃ ₁₇וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃ ₁₈וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃ ₁₉וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃ ₂₀וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ ₂₁וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃ ₂₂וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃ ₂₃וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־תּ֖וֹךְ הַיָּֽם׃ ₂₄וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הָם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃ ₂₅וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֨וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ פ

₂₆וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֨יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃ ₂₇וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֨קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ ₂₈וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֨כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃ ₂₉וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃ ₃₀וַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃ ₃₁וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֨ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ פ

Olwimbo lw’obuhimanyi

1 Okuhandi, Mûsa bona Bene-Israheli, bànaciyimbira Nyakasane olu lwimbo, mpu:

«Nacîtakîra Nyakasane, bulya àyêrekîne irenge lyâge: àloha ebiterusi n’abashona oku biterusi omu nyanja:

2 Nyakasane ye burhwâli, ye na lwimbo lwâni, ye muciza wâni, ye Nyamuzinda wâni: namuhà irenge; ye Nyamuzinda wa larha: namukuza.

3 Nyamuzinda abà mulwî: izîno lyâge ye Nyakasane.

4 Aloha engâlè za Faraoni n’engabo zâge, abarhambo b’entwâli zâge omu nyanja. Wanyanja Ndukula, abâmirangusa.

5 Bàbwikirwa n’obwinini, bàzika nk’ibàle.

6 Okulyo kwâwe, Nyakasane, kwàcikuza n’obuhashe bwakwo, okulyo kwâwe, Yâgirwa, kwàmalîra abashombanyi.

7 Omu bukulu bw’irenge lyâwe wàhenangula abashombanyi bâwe; wàyûsa oburhè bwâwe, bwàbagulumiza nka bijangala.

8 Okufûha kwâwe kwàcika amîshi, emihûsi yago yàshuba bikunguzo, empimbi zago zàgarhira omu bululi bw’enyanja.

9 Omushombanyi àli adesire, erhi: «Nammuminika, mmugwarhe, rhwagabâna eminyago, omumiro gwâni gwagogwa; nayômola engôrho yâni, okuboko kwâni kwabanigûza!»

10 Wànacihûsa empûsi yâwe, enyanja yabâmirangusa, bàrhogera emûbi nk’ibâle, muli nyanduma w’amîshi.

11 Wundi Nyamuzinda ohi oli nka We, Yâgirwa? Ndi oli akâwe, we cilangashane c’obwîmâna, murhinywa omu bijiro byâwe, mujizi w’ebirhangâzo?

12 Wàlambûla okulyo kwâwe, okuzimu kwabâmirangusa.

13 Omu lukogo lwâwe, walongôlana olubaga wàyôkolaga, wàlushokolera n’obuhashe bwâwe, kuhika aha mûbako gwâwe mutagatîfu.

14 Amashanja gàyumva, gàgeramwo ogwa nyegenye; omusisi gwàdirhimanya abayûbaka omu Filistiya.

15 Abarhambo b’omu Edomu bàjuguma; Abaluzi b’e Mowabu bàgeramwo ogwa nyegenye; abayûbaka omu Kanani bôshi bàdirhimana.

16 Ecôbà n’omisisi byàbarhogera; oku buhashe bw’okuboko kwâwe bàguguma, bàrhungwa, kuhika olubaga lwâwe lugere, Yâgirwa, kuhika lugere olubaga wêne wàyôkolaga.

17 Wàbahêka, oj’ibasimika oku ntondo y’obwâmi ebè ndâro yâwe, ndâro yagwikagwa n’okuboko kwâwe, Yâgirwa!

18 Nyakasane aganze anagandàze ensiku n’amango.

19 Ebiterusi bya Faraoni byâli byamàcîrhuna omu nyanja, haguma n’engâlè n’abasirika bâge b’oku biterusi, Nyakasane àbashunûlirakwo amîshi g’omu nyanja; ci Bene-Israheli, bôhe erhi bagezire omu nyanja n’amagulu burhajoma.»

20 Omulêbi-kazi Miriyamu, mwâli wâbo Aròni, anacirhôla engoma; abakazi bôshi banacirhôla ezindi ngoma, bàmuyisha omu nyuma, bàja bayimba banasâma.

21 Miriyamu àkàyimbiza, erhi: «Mucîtakirire Nyakasane, bulya àyêrekîne irenge lyâge: aloha omu nyanja ebiterusi n’abashona oku biterusi».

II. Olugendo lwa Bene-Israheli omu irûngu

Amîshi g’aha Mara

22 Mûsa ànacilongôlana Israheli kurhenga oku Nyanja Ndukula, bagendihulukira ebw’irûngu lya Shuru. Bàgenda nsiku isharhu zôshi buzira kubona amîshi. 23 Bàhika aha Mara, ci bàrhahashaga okunywa amîshi g’aha Mara, bulya gàli malulu, co cirhuma ganaderhwa izîno lya «Mara». 24 Olubaga lwàcîdudumira Mûsa, lwàderha, mpu: «Bicigi rhwanywa obu?» 25 Mûsa ànacilakira Nyakasane, naye Nyakasane àmuyêreka murhi muguma. Akwêba ecihimbi câgwo omu mîshi, n’amîshi gàshuba minjà. Aho ho àbahêraga amarhegeko n’engeso bakaz’isimba. Aho ho àbarhanguliraga. 26 Aderha, erhi: «Okàyumva bwinjà izù lya Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, okàjira ebishingânîne omu masù gâge, okàyumva amarhegeko gâge, okàshimba amahano gâge goshi, ntakuyôhekwo ndwâla ciru n’enguma eri nk’ezi nàyôhaga kuli Mîsiri, bulya nie Nyakasane wakufungira!» 27 Bànacihika aha Elimu, aho habà maliba ikumi n’abiri ga mîshi, na mirhi makumi gali nda ya mabò. Bàhânda aho, hôfi n’amîshi.

Exodus BHS 15:

₁אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ₂עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ ₃יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ ₄מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ ₅תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃ ₆יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ ₇וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ ₈וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֨יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ ₉אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ ₁₀נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ ₁₁מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ ₁₂נָטִ֨יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ ₁₃נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃ ₁₄שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ ₁₅אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ ₁₆תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֨תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ ₁₇תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֨מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ ₁₈יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ₁₉כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ פ

₂₀וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ ₂₁וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ס

₂₂וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ ₂₃וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ ₂₄וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ ₂₅וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ ₂₆וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ ס

₂₇וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃

Amâna n’enkwâle

1 Bànacirhenga aha Elimu, bene-Israheli bôshi, bàhika omu irûngu lya Sini, ekarhî ka Elimu na Sinayi, omu lusiku lwa kali ikumi na karhanu lw’omwêzi gwa kabiri kurhenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri. 2 Bene-Israheli bôshi bàcidudumira Mûsa na Aròni omu irûngu. 3 Bene-Israheli bàkâbabwîra, mpu: «Rhucifìraga omu Mîsiri n’okuboko kwa Nyakasane kwo kwâli kukulu, lyôki rhwàkâg’iburhamala aha burhambi bw’enyungu z’enyama, rhwâkaz’irya omugati, rhuyigurhe oku rhulonzize! Mwarhudwîrhe muno irûngu mpu olu lubaga luhungumukiremwo lwôshi n’ishali!» 4 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Nkola nammuniekeza omugati gw’oku nkuba. Olubaga lwâkazihuluka, ngasi lusiku lurhôlogole ebiryo by’omulegerege, lyo nlurhangula, ndole erhi lwashimba amarhegeko gâni eri nanga. 5 Olwa kali ndarhu, nka barheganya ebi bàrhôzire, banarheganya mirengo ibiri kulusha eyi barhôla omu zindi nsiku.» 6 Mûsa na Aròni bàbwîra bene-Israheli bôshi, mpu: «Hano bijingo mwamanya oku Nyakasane wànammukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri; 7 irhondo sêzi, mwâbona irenge lya Nyakasane, bulya anayumvîrhe kurhi mudwîrhe mwacidudumira Nyakasane. Rhwono, rhuligi bantu baci mpu mwacîrhwidudumira?» 8 Mûsa àlonzagya okubabwîra, erhi: «Mwâbona oku hano bijingo Nyakasane ammuhà enyama y’okulya, n’omugati sêzi nk’oku munalonzize, bulya Nyakasane anayumvîrhe kurhi mudwîrhe mwacimwidudumira. Rhwono rhuligi bantu baci? Arhali rhwe mwacidudumire, ci Nyakasane mwadudumire.» 9 Mûsa anacibwîra Aròni, erhi: «Obwîre bene-Israheli bôshi, erhi: Muyegere embere za Nyakasane, bulya anayumvîrhe emidudumo yinyu.» 10 Oku Aròni acidwîrhe aganîza Bene-Israheli bôshi, bànaciyerekera ebw’irûngu: ho n’aho irenge lya Nyakasane lyànacibonekana omu citù. 11 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 12 «Nayumvîrhe kurhi Bene-Israheli badwîrhe bacîduduma. Obabwîre ntya: Bijingo, mwàkâlya enyama na sêzi, mwakâyigurha omugati, mugambwe, mumanye obwo oku nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu.» 13 Ebyo bijingo byo na nêne, enkwâle zàyinamuka zàbwikira icumbi lyôshi; n’erhi kubà sêzi, ehitù hy’olumè hyazunguluka icumbi. 14 Hirya hitù hy’olumè hyàkala; lero oku idaho, omu irûngu, kwàsigala ebiri nka mogomogo, nsungunu, nyêru nka munyù. 15 Erhi Bene-Israheli bàbona ebyo, bàdôsanya, mpu: «Mane hu?» (Byo bici ebi?), bulya barhâli bamanyire biri bici. Mûsa ababwîra, erhi: «Gwo mugati gw’okulya Nyakasane ammuhîre ogwo. 16 Yumvagi oku Nyakasane arhegesire: Mukârhôlogola birya ngasi muguma ankanahash’irya. Mukaz’irhôla nnamàha muguma kuli ngasi muntu, nk’oku abantu banali. Ngasi mushamuka arhôle nk’oku abantu banali aha mwâge.» 17 Bene-Israheli bajira ntyo: bàgend’ikàrhôlogola, owa binji, owa bisungunu. 18 Bàj’ikâlengera muli nnamâha: owali orhôlôgwire binji, ntâco càmulugîre, n’owali orhôlogwire bisungunu, ntâco càmunyihire. Ngasi muguma àkaziguka birya ankanayigurha. 19 Mûsa ànacibabwîra, erhi: «Ntâye okâg’iderha mpu abibika kuhika bucè.» 20 Baguma barhayumvagya, bàbibika kuhika sêzi, ci byàjâmwo emivunyu, byàbola. Obwo Mûsa àbakunirira. 21 Bàkâg’irhôlogola sêzi ngasi muguma ebyankamuyigusa. Erhi izûba lyâbashaga, binajonge. 22 Olwa kali ndarhu, bàkaz’irhôlogola kabiri kulusha, bannamâha babiri kuli ngasi muguma. Abagula bôshi b’omu Israheli bàyîsh’ikubwîra Mûsa. 23 Ababwîra, erhi: «Kwo Nyakasane adesire ntya: Irhondo luli luzira lwa-Sabato, lusiku lwa kurhamûka, lurherêkirwe Nyakasane. Muyende ngasi biri bya kuyendwa, mudûrhubaze ngasi bya kudûrhubazibwa. Ebyankasigala, mubibike kuhika irhondo.» 24 Bànacikâbibika kuhika sêzi nka kulya Mûsa anali arhegesire. Hàrhajiraga byabaya erhi kujamwo emivunyu. 25 Mûsa ababwîra, erhi: Mubirye ene. Ene ali Sabato wa Nyakasane. Ene murhabibugâne embuga. 26 Mukaz’ibirhôlogola nsiku ndarhu, olwa kali nda, ali Sabato: birhâkâbonekana:». 27 Ci kwône, mw’olwo lusiku lwa kali nda, olubaga lwàrhengamwo bantu baguma, bàhuluka mpu baj’irhôlogola, ci bàrhashimanaga kantu. 28 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Kuhika mangaci mwayôrha mulahira okushimba amarhegeko n’amahano gâni? 29 Mumanye oku Nyakasane àmmuhire olwa Sabato, co cirhuma olwa kali ndarhu, ammuhà biryo bya nsiku ibiri. Kaz’imubêre ngasi muguma aha mwa bînywe. Ntâye orhengâge aha mwâge olwa kali nda.» 30 Obwo, olubaga lwàkaz’irhamûka olusiku lwa kali nda. 31 Ebyo biryo, enyumpa y’Israheli yàbiyirika izîno lya «Mâna.» Byàkâg’iyôrha nka mbeke, byâli byêru, byànagwêrhe obununu buli nka bwa bûci. 32 Mûsa anaciderha, erhi: «Yumvagi oku Nyakasane arhegesire: Babumbe nnamâha muguma, bamubikire abâna binyu, lyo bàyîsh’ibona kalyo kaci nàmmulisagyamwo omu irûngu, amango nàmmurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri» 33 Mûsa abwîra Aròni, erhi: «Orhôle akalugu, ohiremwo nnamâha wa mâna, odêkereze embere za Nyakasane, abîkirwe abâna binyu.» 34 Aròni akadêkereza ebè mbîko embere z’obuhamirizi nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 35 Bene-Israheli bàlya amâna myâka makumi ani kuhika olusiku bàhikaga omu cihugo cibâmwo abantu; bàlya amâna kuhika olusiku bàhikaga omu lubibi lw’ecihugo c’e Kanani. 36 Oyo nnamâha cibà cigabi ca kali ikumi ca Efa^e.

Exodus BHS 16:

₁וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־מִדְבַּר־סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין־אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₂וַיִּלֹּ֜ינוּ כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃ ₃וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֨נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כָּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ ס

₄וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃ ₅וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ ס

₆וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₇וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תַלִּ֖ונוּ עָלֵֽינוּ׃ ₈וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֨קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהוָֽה׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ ₁₀וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ פ

₁₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₁₂שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֨יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ₁₃וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃ ₁₄וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₅וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ ₁₆זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאָהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃ ₁₇וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃ ₁₈וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ׃ ₁₉וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ ₂₀וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ ₂₁וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃ ₂₂וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֨חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃ ₂₃וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר׃ ₂₄וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃ ₂₅וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ ₂₆שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ׃ ₂₇וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ ס

₂₈וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֨נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃ ₂₉רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ ₃₀וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ ₃₁וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃ ₃₂וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֨מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₃₃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ ₃₄כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃ ₃₅וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₃₆וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ פ

Amîshi gàhulula omu lwâla

1 Olubaga lwa bene-Israheli lwôshi lwànacirhenga ebw’irûngu lya Sini, lwàharhûla, lwàshimba enjira nk’oku Nyakasane anali arhegesire, lwaj’ihanda aha Refidimi; ci aho harhali mîshi ga kunywa. 2 Olubaga lwalongôza Mûsa, mpu: «Orhuhè amîshi rhunywe!» Mûsa ànacibabwîra, erhi: «Cirhumire mwannongôza? Cirhumire murhangula Nyakasane?» 3 Aho olubaga lwàlibûka n’enyôrha; olubaga lwàcîdudumira Mûsa, mpu: «Carhumaga orhurhenza e Mîsiri? Ka mpu orhuyirhe n’enyôrha, rhwe n’abâna n’ebintu bîrhu?» 4 Mûsa àyamira Nyakasane, erhi: «Kurhigi najira olu lubaga? Hacisigîre hitya hyône lummande amabuye.» 5 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Oshokole, ojè embere z’olubaga, ohêke na bagula^f baguma ba muli bene Israheli: kalya karhi wàshûrhagamwo olwîshi, okafumbarhe omu nfune, ogende. 6 Nàj’iyimanga oku ibuye liri aha Horebu, embere zâwe eyo munda. Oyîsh’ishûrha ibuye, amîshi garhengemwo, olubaga lunywe.» Mûsa ànacikujira, omu masù g’abagula b’Israheli. 7 Aho hantu àhayîrika izîno lya Masa na Meriba^g erhi erya nnongwe ya bene-Israheli, na kulya kubà barhangwire Nyakasane, baderha, mpu: «Ka Nyakasane anacibà ekagarhî kîrhu erhi nanga?»

Bene-Amaleki bàrhêra Bene-Israheli

8 Okuhandi Amaleki^h ànaciyîsh’ilwîsa Israheli aha Refidimi. 9 Mûsa abwîra Yozwè, erhi: «Ocîshoge abantu, ogend’ilwîsa Amaleki; irhondo nàj’iyimanga oku irhwèrhwè lya hira hirhondo n’akarhi ka Nyamuzinda omu nfune.» 10 Yozwè ànacikozakwo Ameleki entambala, nka kulya Mûsa anamubwîraga; naye Mûsa bo na Aròni na Huru bàsôkera oku irhwèrhwè ly’ehirhondo. 11 Erhi Mûsa ayinamuliraga amaboko emalunga, Israheli ànaje àhima, n’erhi aderhaga mpu arhamûsa amaboko, Ameleki ànaje àhima. 12 Erhi amaboko ga Mûsa gàrhama, bàrhôla ibuye, bàmutamazakwo. Aròni na Huru bànacimugwârha amaboko, muguma lunda luguma n’owundi olundi lunda. Ntyo amaboko gâge gàyôrha gazibuhire kuhika izûba lyàzika. 13 Yozwè àhima Ameleki, n’olubaga lwâge àlugeza oku bwôji bw’engôrho. 14 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Oyandike ebyo omu citabu c’okubiyibusa, onabwîre Yozwè oku nâzâza izîno ly’Ameleki lirhacifâga lyàkengîrwe n’igulu.» 15 Mûsa ànaciyûbaka oluhêrero, àluyirika izîno lya Nyakasane -Nîsiⁱ, 16 erhi: «Bulya okuboko kwalengezibwe mpu kwalwîsa Nyakasane, Nyakasane naye akolaga alwîsa Ameleki kurhenga oku iburha kuhika oku lindi.»

Exodus BHS 17:

₁וַ֠יִּסְעוּ כָּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃ ₂וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהוָֽה׃ ₃וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃ ₄וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃ ₅וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃ ₆הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₇וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃ פ

₈וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ ₉וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ ₁₀וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ ₁₁וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ ₁₂וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ₁₃וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ פ

₁₄וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ ₁₅וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃ ₁₆וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ פ

Mûsa bon’ishazâla Yetro

1 Yetro, mudâhwa w’e Madiyani, ishazâla wa Mûsa, ànaciyumva bàshambâla ngasi byôshi Nyamuzinda àjirîre Mûsa n’olubaga lw’Israheli, na kurhi Nyakasane arhenzagya Israheli e Mîsiri. 2 Yetro, ishazâla wa Mûsa, anacirhôla Sipora, mukà Mûsa, erhi àhulusîbwe, 3 na bagala bâge bombi: muguma izîno lyâge ye wàli Gershoni -Lubungo- bulya Mûsa àli adesire, erhi: «Ndi mubunga omu cihugo c’ihanga,» 4 n’owundi ye wàli Eliyezeri -Nyamuzinda ye burhabâle bwâni bulya «Nyamuzinda wa larha ye wàyishir’intabâla, ànfulumula oku ngôrho ya Faraoni.» 5 Yetro, ishazâla wa Mûsa, bo nabagala ba Mûsa na mukà-Mûsa bànacija emunda àli ahanzire omu irûngu oku ntondo ya Nyamuzinda. 6 Anacirhuma abaj’ibwîra Mûsa, erhi: «Nie Yetro ishazâla wâwe, nyîshire emund’oli rhwe na mukâwe na bagala bâwe bombi.» 7 Mûsa àhuluka, aj’ibugâna ishazâla, aharâmya anamuhôbera. Erhi babà bamadôsanya emyanzi, bàja omu cihando. 8 Mûsa àganîrira ishazâla ngasi byôshi Nyasakane àjirire Faraoni na Mîsiri erhi Israheli orhuma, ngasi mbaka zôshi babuganyire omu njira n’oku Nyakasane àbalikûzize muli zo. 9 Yetro àsîma ago minjà goshi Nyakasane àjirîre Israheli, omu kumulîkuza omu maboko g’Abanya-Mîsiri. 10 Yetro anaciderha, erhi: «Ayâgirwe Nyakasane wammulîkûzagya omu maboko g’Abanya-Mîsiri n’aga Faraoni, owalikûzagya olubaga lwâge omu maboko g’Abanya-Mîsiri! 11 Lero nkola mmanyire oku Nyakasane ye mukulu kulusha banyamuzinda b’obwîhambe bôshi.» 12 Yetro, ishazâla wa Mûsa, àrhûla Nyamuzinda embâgwa n’enterekêro. Aròni bo n’abagula b’Israheli bôshi bàyisha, balîra baguma n’ishazâla wa Mûsa embere za Nyamuzinda.

Mûsa àyimika abatwî b’emmanja

13 Erhi buca, Mûsa aja e kagombe mpu atwire olubaga emmanja. Lwalegerera luyimanzire embere zâge kurhenga sêzi kuhika bijingo. 14 Erhi ishazâla wa Mûsa àbona ebyo byôshi àkâg’ijirira olubaga, amubwîra, erhi: «Bici ebyo odwîrhe wajirira olubaga? Cirhuma ojà e kagombe wêne n’obwo olubaga lushigalîre embere zâwe kurhenga sêzi kuhika bijingo?» 15 Mûsa anacibwîra ishazâla, erhi: «Olubaga lunakâyisha emunda ndi Lul’idôsa Nyamuzinda. 16 Nka hali lubanja lugwêrhe, banalunderhere nambazâbûlirelwo, mbamanyise n’amarhegeko ga Nyamuzinda n’amahano gâge.» 17 Ishazâla wa Mûsa amubwîra, erhi: «Okwo ojira kurhali kwinjà. 18 Wafà n’omurhamo, we n’olu lubaga muli mweshi. Ogu mukolo guli muzirho bwenêne kuli we; orhankahasha okukâguyukiriza wêne. 19 Yumva, nkuhè ihano, na Nyamuzinda abè haguma nâwe! Oyimangire olubaga embere za Nyamuzinda, n’emmanja zâbo okazihêkera Nyamuzinda. 20 Okaz’ilangûla olubaga amahano n’amarhegeko, okaz’ibamanyisa enjira y’okushimba n’olugendo bakwânîne okubà nalwo. 21 Kandi, omu lubaga lwôshi, ocîshogemwo àbalume b’entwâli, abarhînya Nyamuzinda, ab’okucikubagirwa, bantahemuka; obajire barhambo b’olubaga: barhambo ba bihumbi, barhambo ba magana, barhambo ba makumi arhanu-arhanu na barhambo b’ikumi ikumi. 22 Babè bo bakaz’iyôrha batwa emmanja. Nka hali olubanja lunene, bakâkulerheralwo, ci emmanja nsungunu, bakàz’izizâbûla bone. Oyangujye ntyo omuzigo gwâwe, mugubarhule mwe nabo! 23 Okajira ntyo, Nyamuzinda anakulangula enjira, wanabona emisî, n’olu lubaga lwanakâshubira emwa bâbwe n’obuholo.» 24 Mûsa ayumvîrhiza izù ly’ishazâla, ànajira nk’oku amubwîraga kôshi. 25 Muli Bene-Israheli bôshi, Mûsa àcîshogamwo abalume b’entwâli, abajira barhambo b’olubaga: barhambo ba bihumbi, barhambo ba magana, barhambo ba makumi arhanu-arhanu na barhambo b’ikumi-ikumi. 26 Bakâz’iyôrha batwîra olubaga emmanja ngasi mango. Ngasi mmanja ndârhi, bakâz’ihêkera Mûsa, na ngasi binwa bisungunu, bakâb’izâbûla bonene. 27 Mûsa ànacisengaruka ishazâla, naye acishubirira omu cihugo câge.

Exodus BHS 18:

₁וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ ₂וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ ₃וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ ₄וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ ₅וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ ₆וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ ₇וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ ₈וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃ ₉וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ ₁₀וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ ₁₁עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃ ₁₂וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ ₁₃וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃ ₁₄וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃ ₁₅וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃ ₁₆כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃ ₁₇וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ ₁₈נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ ₁₉עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ ₂₀וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ ₂₁וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ ₂₂וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ ₂₃אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ ₂₄וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ ₂₅וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֨יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ ₂₆וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃ ₂₇וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ פ

III. Nyamuzinda ajira endagâno bon’Israheli

Bene-Israheli bahika oku ntondo ya Sinayi

1 Omu mwêzi gwa kasharhu kurhenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri, olwo lusiku lwonêne, bene-Israheli bàhika omu irûngu lya Sinayi. 2 Bàrhenga e Refidimi, bàhika omu irûngu lya Sinayi, bànacitwa icûmbi omu irûngu. Israheli àhanda eburhambi bw’entondo.

Nyamuzinda alaganya Bene-Israheli

3 Mûsa anacisôkera aha Nyamuzinda ali. Nyakasane àmuhamagala kurhenga kulya ntondo, amubwîra, erhi: «Ogend’ibwîra enyumpa ya Yakôbo, omanyise bene Israheli ebi binwa, erhi: 4 Mwàbwîne mwêne ebi nàjirire Mîsiri, kurhi nàyishaga mmudwîrhe oku byubi by’enyunda, nammuhisa emunda ndi. 5 Lero, mukayumva izù lyâni n’okushimba endagâno yâni, mwâbà mwimo gwâni omu mashanja goshi, bulya igulu lyôshi liri lyâni; 6 mwâbe bûko bw’abadâhwa b’obwâmi bwâni n’ishanja lyâni litagatîfu. Byo binwa wagend’ibwîra Bene-Israheli ebyo.» 7 Mûsa anacigend’ihamagala abagula, àbarhondêreza ebyo binwa byôshi Nyakasane amurhegekaga. 8 Olubaga lwôshi lwanacishuza càligumiza, mpu: «Ebi Nyakasane anadesire byôshi, rhwabijira.» Mûsa anacishub’igend’ibwîra Nyakasane ebinwa olubaga lwashuzize.

Okurheganya Endagâno

9 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Nkola nayisha emunda oli omu citù cizirho, lyo olubaga luyumva hano nkola nakushambaza lyo nâwe wêne lukaz’ikâkwikubagira ensiku zôshi.» Mûsa anacibwîra Nyakasane ebinwa by’olubaga. 10 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Genda emunda olubaga luli, oluyôbôle ene n’irhondo; luce, bashuke n’emyambalo yâbo, 11 bacîrheganye oku lusiku lwa kasharhu, bulya oku lusiku lwa kasharhu Nyakasane àyandagala oku ntondo ya Sinayi omu masù g’olubaga lwôshi. 12 Otwire olubaga olubibi eburhambi, obabwîre, erhi: «Mumanye murhasôkeraga oku ntondo erhi okuhuma omu marhambi gâyo. Ngasi yeshi wankahuma oku ntondo anayirhwe. 13 Arhâhumwakwo, ci abandwe amabuye erhi alashwe. Cibè cintu erhi muntu, birhalamaga. Hano empembe eshakànya, baguma banasokera oku ntondo.» 14 Mûsa ànaciyandagala oku ntondo, àja emunda olubaga luli. Aluyôbôla lwàcà, bàshuka emyambalo yâbo, 15 anacibwîra olubaga, erhi: «Mucirheganye mw’ezi nsiku isharhu, muleke okujà omu mwa bakînywe.»

Nyamuzinda aciyerekana

16 Lero, oku lusiku wa kasharhu, erhi kubà sêzi, habà emikungulo, emilazo, ecitû cizirho càbwikira entondo, n’izù ly’empembe lyàshakânya; omu icumbi olubaga lwôshi lwàdirhimana. 17 Mûsa ànacihulusa olubaga omu irûngu mpu luj’ibugânana na Nyamuzinda; bôshi bàyimanga omu kabanda k’entondo. 18 Entondo ya Sinayi yakaz’itumbûka mugî, bulya Nyakasane ali ayandagalirekwo omu ngulumira y’omuliro; omugî gw’ogwo muliro gwakâtumbûka nka mugî gw’itanuru, n’entondo yôshi yadirhimana bwenêne bwenêne. 19 Izù ly’omushekera lyàshakânya bwenêne: Mûsa àkaz’ishambâla, na Nyamuzinda àkaz’imushuza n’izù ly’emikungulo. 20 Nyakasane ayandagalira oku ntondo ya Sinayi, oku irhwèrhwè ly’entondo. Nyakasane ahamagala Mûsa kulya irhwèrhwè ly’entondo, naye Mûsa akusôkera. 21 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Yandagala, orhonde olubaga, lwankanacirhulira emunda Nyamuzinda ali mpu lwalola obone bamafâmwo banji: 22 Ciru n’abadâhwa bayegêra Nyakasane bacicêse, lyo Nyakasane arhag’ibamalîra!» 23 Mûsa anacibwîra Nyakasane, erhi: «Olubaga lurhàsôkere oku ntondo ya Sinayi bulya wêne wârhurhonzire, ene oderha, erhi: «Otwe olubibi w’entondo lubè luhangizè!» 24 Nyakasane amubwîra, erhi: «Genda, oshub’iyandagala; oyîsh’irherema mwe na Aròni. Ci abadâhwa n’olubaga, bamanye bankacirhulumbika mpu basôkera emunda Nyakasane ali, ankanabamalîra!» 25 Mûsa ayandagalira ebwa lubaga, alubwîra okwo.

Exodus BHS 19:

₁בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ ₂וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ ₃וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₄אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ ₅וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ₆וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₇וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₈וַיַּעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֽה׃ ₉וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֽה׃ ₁₀וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ ₁₁וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ ₁₂וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ₁₃לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃ ₁₄וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ ₁₅וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃ ₁₆וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ ₁₇וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ ₁₈וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ ₁₉וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃ ₂₀וַיֵּ֧רֶד יְהוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ ₂₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ ₂₂וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהוָֽה׃ ₂₃וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֨נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃ ₂₄וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהוָ֖ה פֶּן־יִפְרָץ־בָּֽם׃ ₂₅וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃ ס

Okufundika endagâno omu marhegeko ikumi

1 Nyamuzinda ànaciderha ebi binwa byôshi, erhi:

2 «Nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, owàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa y’obujà:

3 «Orhahîraga okabà n’abandi banyamuzinda kuleka nie.

4 «Orhahîraga okajira enshushano, erhi olwiganyo lw’ebiremwa bibà enyanya emalunga, n’oli olw’ebiremwa bya hano igulu, n’oli eby’omu mîshi ekuzimu kw’igulu.

5 «Orhahîraga okabaharâmya erhi kubakolera, bulya niene Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, ndi wa mutula otulutumbya abâna oku mabî ga b’îshe, kuhika oku iburha lya kasharhu, n’erya kani, balya banshomba; 6 «ci abanzigira, bakashimba n’amarhegeko gâni, nnambajirire aminja kuhika oku iburha lya kali cihumbi. 7 «Orhakâzâg’iderha busha izîno lya Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, bulya Nyakasane arhaleka kuhana omuntu oderha busha izîno lyâge.

8 «Okâkengêra olwa Sabato, onakâlujira lutagatîfu. 9 «Nsiku ndarhu wakaz’ijiramwo emikolo yâwe yôshi, 10 «ci olusiku lwa kali nda, luli Sabato wa Nyakasane, Nyamuzinda wâwe. 11 Bulya omu nsiku ndarhu Nyakasane àjira amalunga n’igulu, enyanja na ngasi bibâmwo, ci oku lusiku lwa kali nda àrhamûka. Co cârhumire Nyakasane agisha olwo Sabato, ànalujira lutagatîfu.

12 Okazikenga sho na nyoko, ly’olama myâka minji omu cihugo ohirwe na Nyakasane, Nyamuzinda wâwe. 13 Orhahîraga okaniga. 14 Orhahîraga okajira eby’enshonyi. 15 Orhahîraga okazimba. 16 Orhahîraga okahamiririza mulungu wâwe obunywesi. 17 Orhahîraga okacifìnja mukà mulungu wâwe, nîsi erhi mwambali wâge kandi erhi mwambalikazi wâge, erhi nkâfu yâge, erhi cihêsi câge, ngasi kalugu ka mulungu wâwe kôshi orhacifînjagako.» 18 Olubaga lwôshi lwâkâg’iyumva emilazo, emikungulo n’izù ly’omushekera, n’entondo yatumbûka mugî. Olubaga lwabona lwàdirhimana, lwanaciyêgûlira kûli. 19 Bàbwîra Mûsa, mpu: «Orhubwîre wêne rhwayumwa; ci Nyamuzinda arharhubwîraga, rhwankanafà!» 20 Mûsa abwîra olubaga, erhi: «Murhayôbohaga! Bulya Nyamuzinda ayishire mpu amurhangule, lyo ecôbà câge cimmubâmwo, mulek’ikâgoma.» 21 Olubaga lwacîyegulira kulî, ci Mûsa yêhe ayegêra cirya citù Nyamuzinda âlimwo.

Irhegeko liyêrekîre oluhêrero lw’enterekêro

22 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojibwîra Bene Israheli, ntya: mwàbwîne mwene oku kurhenga e malunga nakâg’imuganiza. 23 Murhahîraga mukampalikanya na banyamuzinda b’amarhale, mumanye irhondo mwankaderha mpu mwacîjirira banyamuzinda b’âmasholo. 24 Oyîsh’inyubakira oluhêrero lw’obudaka wakârherekêrakwo embâgwa n’enterekêro zâwe z’omurhûla, ebibuzi n’enkafu zâwe na ngasi bantu nânamanyise izîno lyâni, nâyisha ah’oli nkugishe. 25 Ci erhi wankanyubakira oluhêrero lw’amabuye, orhayubakaga n’amabuye mabinje, bulya hano ogagezakwo enkolôlo yâwe, wanagaziza. 26 Orhakâg’irheremera oku mashonezo nka wajà aha luhêrero lwâni, lyo olek’iyerekana obushugunu bwâwe.»

Exodus BHS 20:

₁וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ ס

₂אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃ ₃לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃ ₄לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֨סֶל֙ ׀ וְכָל־תְּמוּנָ֡֔ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֨יִם֙ ׀ מִמַּ֡֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥֣ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ ₅לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ ₆וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֨סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ ס

₇לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ פ

₈זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֹֽׁ֗ו׃ ₉שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ ₁₀וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃ ₁₁כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ ס

₁₂כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס

₁₃לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽ֖ח׃ ס

₁₄לֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס

₁₅לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס

₁₆לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ ס

₁₇לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ פ

₁₈וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ ₁₉וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃ ₂₀וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ ₂₁וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ פ

₂₂וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ ₂₃לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֨סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ ₂₄מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃ ₂₅וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ ₂₆וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃ פ

Irhegeko liyêrekîre abajà

1 «Alaga irhegeko wabahà: 2 Amango okagula omujà Muyahudi, anakukolera myâka ndarhu, ogwa kali nda, analîkwe, buzira kujuha cici. 3 Akaba àyishaga yenene, anagenda yenene. Akaba àgwêrhe omukazi, mukâge anagenda bo naye. 4 Akaba nnawâbo wàmuhaga omukazi, n’akaba nyamukazi àmuburhîre abâna-rhabâna erhi abâna-nyere, omukazi n’abâna banabe ba nnawâbo, naye anagenda yenene. 5 Ci erhi oyo mujà ankaderha, erhi: «Nsimire nnawîrhu, mukânie n’abâna bâni ntalonzizo kulîkwa», 6 nnawâbo anamuhêka embere za Nyamuzinda, amuhise aha lumvi erhi oku mulirango: nnawâbo anamurhuliraho okurhwîri n’omugera: anabà mujà wâge ensiku zôshi. 7 Erhi omuntu ankaguza omwâli burhumisi-kazi, yêhe arhankalîkwa kula abajà balîkwa. 8 Erhi ankaba arhasimisizi nnahamwabo wàlicimwishozire, nnahamwabo anayemera agombôlwe. Ci arhankamuguliza ishanja ly’ihanga, bulya okwo kwanabà nka kulenganya. 9 Erhi omugala ankabà y’amuhà, anamujirire nk’oku banakômerera okujirira abandi banyere. 10 Erhi ankamuhirakwo owundi, amanye arhamunyihizagya ebiryo, erhi emyambalo, erhi eby’obuyumpa. 11 Akaba arhamuhiri ebyo oku binali bisharhu, anacîgendera busha, buzira kujuha igerha.

Amabi galînganîne olufù

12 Owâshûrhe omuntu kuhika okufà, naye anayirhwe, afe. 13 Ci erhi akaba arhâli alâlîre okumuyîrha, bulya Nyamuzinda walilonzize okumuhira omu maboko gâge, nanamuyêreka aha akwânîne okuyâkira. 14 Ci omuntu walâlira okuyîrha owâbo n’obwenge, onamurhenze ciru n’aha luhêrero lwâni, agendinigwa, afe! 15 Owashûrhe îshe erhi nnina, ananigwe, afe. 16 Owâbakule omuntu, ajimuguza erhi amugwarhe omu mwâge, oyo naye ananigwe, afe. 17 Owàhehêrere îshe erhi nnina, ananigwe, afe.

Empîmbo n’ebibande

18 Abantu erhi bankalôngôla, muguma akashûrha owâbo, amuyagaze n’ibuye erhi n’ecifûndo, olya wâbo akaba arhafîri, ci agend’ijà aha ncingo, 19 akahash’ishubizûka n’okuhika embuga ajà agendera oku kakoma, nyakushûrha erhi amalufuma; ci analyûla erya miregerege agezize aha ncingo n’okumubukisa kuhika afume. 20 Erhi omuntu ankashûrha omujà erhi omujà-kazi wâge n’akarhi, bakanafira omu maboko gâge, nyakufà anacihôlerwa. 21 Ci erhi bankahembûka, enyuma lya lusiku luguma, erhi ibirhi, barhankacicîholerwa, bulya bali birugu byâge . 22 Erhi bantu babirhi bankagwarhana balwa, bakahukula omukazi oli izîmi, nyamukazi akamoma, ciru akaba arhafiri, barhegesirwe balyûle nk’olu îba wa nyamukazi anahûnyire, n’oku batwirîrwe n’abacîranuzi. 23 Ci erhi ankafà, bajuhe obuzîne oku buzîne^j, 24 isù oku isù, lino oku lino, kuboko oku kuboko, kugulu oku kugulu, 25 obuhye oku buhye, ecihulu oku cihulu. 26 Erhi omuntu ankashûrha isù ly’omujà erhi lya mujà-kazi wâge, akanalisherêza, anabalîke bacigendere, kubè kubajuha lirya isù lyâbo. 27 N’akaba lyàli lino lya mujà wâge erhi lya mujà-kazi wâge, akûzire, anabalike bacigendere, kubè kubajuha lirya lino lyâbo.

28 Erhi empânzi yankatumirha omuntu, abè mulume erhi mukazi, enamuyîrha, eyo mpânzi enabândwe amabuye, n’enyama yayo erhalîbagwa, ci nn’enkâfu yêhe arhalikwo lubanja. 29 Ci eyo mpânzi erhi yankabà yàkômereraga okutumirhana na nnayo bakazimurhonda, ci yêhe arhashibiriraga okuyilanga, n’erhi yankayîrha omuntu, abè mulume erhi mukazi, eyo mpânzi nayo enabandwe amabuye, na nnayo naye, anayirhwe. 30 Erhi bankamutwir’okujuha, anahana birya banamutwirire byôshi omu kugombôla obuzîne bwâge. 31 Erhi ankaba mwâna-rhabâna erhi mwâna-nyere, okwo eryo irhegeko lidesire ko yankanatwirwa. 32 Erhi empanzi yankatumirha omujà mulume erhi mukazi, nnawâbo empânzi analyule nnahamwabo balya bajà mafûndo asharhu ga magerha, n’erya mpânzi enabândwe amabuye. 33 Erhi omuntu ankaleka iriba buzira kulibwikira, nîsi erhi ahumbe iriba buzira kulibwikira, empânzi kandi erhi endogomi yankarhogeramwo, 34 nnalirya iriba ahônge, alyule nna-cirya cîntu ensaranga, n’ecintu cifìre aciyôrhane. 35 Eri empànzi y’omuntu yankatumirhana n’ey’omulungu, ekanafà, banaguze empânzi ecizîne, bagabâne ensaranga; n’erya efìre nayo banayigabâna. 36 Akaba kwàli kumanyikîne oku eyo mpânzi ekômerera okutumirhana, na nnayo arhashîbirira okuyilanga anahônge eyindi mpanzi ahâli h’empânzi, n’erya efìre yanabà yâge.

Obushambo bw’ebintu

37 Erhi omuntu ankazimba empânzi erhi cibuzi, abibâge erhi abiguze, anahônga nkafu irhanu ahâli h’erya nguma, na bibuzi binni ahâli ha cirya ciguma.

Exodus BHS 21:

₁וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ ₂כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ ₃אִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃ ₄אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃ ₅וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֨בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי׃ ₆וְהִגִּישֹׁ֤ו אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ ס

₇וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃ ₈אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־לֹ֥א יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמָכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ׃ ₉וְאִם־לִבְנ֖וֹ יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנ֖וֹת יַעֲשֶׂה־לָּֽהּ׃ ₁₀אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃ ₁₁וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ ס

₁₂מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ₁₃וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ ס

₁₄וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהָרְג֣וֹ בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ ס

₁₅וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ₁₆וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס

₁₇וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס

₁₈וְכִֽי־יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת־רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב׃ ₁₉אִם־יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל־מִשְׁעַנְתּ֖וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃ ס

₂₀וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם׃ ₂₁אַ֥ךְ אִם־י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃ ס

₂₂וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃ ₂₃וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃ ₂₄עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃ ₂₅כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃ ס

₂₆וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃ ס

₂₇וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃ פ

₂₈וְכִֽי־יִגַּ֨ח שֹׁ֥ור אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשֹּׁ֗ור וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשֹּׁ֖ור נָקִֽי׃ ₂₉וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃ ₃₀אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשֹׁ֔ו כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃ ₃₁אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃ ₃₂אִם־עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשֹּׁ֖ור א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשֹּׁ֖ור יִסָּקֵֽל׃ ס

₃₃וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שֹּׁ֖ור א֥וֹ חֲמֽוֹר׃ ₃₄בַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ ס

₃₅וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֹֽׁור־אִ֛ישׁ אֶת־שֹׁ֥ור רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשֹּׁ֤ור הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃ ₃₆א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שֹׁ֣ור נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ ס

₃₇כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שֹׁ֣ור אוֹ־שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃

1 Erhi ecishambo cankagwârhwa carhula enyumpa cikanigwa, ntà lwihôlo oku mukò gwâco. 2 Erhi ankaba gwâli mûshi, hanabe olwihôlo lw’omukò gwâco. Ecishambo cirhegesirwe cilyûle ebi cazimbaga. Akaba cirhagwêrhi ebi calyûla, canaguzibwa oku mpyûlo y’obushambo bwâco. 3 Ecintu cazimbagwa, empanzi, endogomi erhi cibuzi, cikashângwa cicizîne omu maboko gâge, cirya cintu anahyûle kabirhi.

Okusherêza ebya bene

4 Erhi omuntu ankayonya ishwa nîsi erhi mizâbîbu, akanaleka ebintu byâge byakera omu ishwa lya bene, analyule eyindi myâka eri minjà kulusha y’omu ishwa lyâge erhi y’omu mizâbîbu yâge. 5 Erhi omuliro gwankagulumira guyandukire oku byasi by’emishûgi gulinde guhama guyokêre engano eri oku bishinga erhi eri hôfi n’okusarûlwa, nîsi erhi ishwa lyâyo, nyakulika gulya muliro anahyûle bulya bokêre anayokêraga. 6 Erhi omuntu ankagwasa n’okubîsa owâbo ensaranga kandi erhi birugu, bikanazimbirwa emw’olya nyakubîsibwa, erhi ecishambo cankabonekana, cinabihyûle kabirhi. 7 Akaba ecishambo cirhabonekini, nnanyumpa anaje embere lya Nyamuzinda, lyo bamanya oku arhali ye wazimbire ebirugu by’owâbo. 8 Ehyanâjîrwe kadali, hyôshi, akaba nkafu, ndogomi, cibuzi, mwambalo erhi ngasi kantu kanahezire kôshi kalya bankanaderha mpu: «Neci kâka», olubanja lunahekwe embere za Nyamuzinda, n’oyu Nyamuzinda akayâgiriza oku ye mubî anahyûle owâbo kabirhi. 9 Erhi omuntu ankayegeka owâbo endogomi, enkafu, ecibuzi, nîsi erhi cindi cîntu cishwêkwa, na cirya cintu cife, civunike nîsi erhi cihêkwe n’abanyazi na ntâye obwîne, 10 omwîgasho embere za Nyamuzinda gwanatwa olubanja. Erhi nyakuyêgekwa ankacîgasha oku arhazimbaga ecirugu c’owâbo, nnacirya cîntu anayemera, naye owâbo arhankacilyûla bici. 11 Ci erhi akaba cirya cîntu aha mwâge cazimbirwe, anacihyûla naco. 12 Akaba ecintu cayisirwe n’eciryanyi, anagend’iciyerekana buhamîrizi; arhankahyûla bici kuli cirya cîntu ciyisirwe n’eciryanyi. 13 Erhi omuntu ankayegeka owâbo ecintu câge, cikayagalika erhi kufà na nnaco arhahali, akwânîne acilyûle. 14 Ci erhi nnaco ankaba ahali, arhankacilyûla bici. Akaba cali cihozanyo, analyûle engulo ya kulya kuhôza.

Okubakula omunyere mushugi

15 Erhi omulume ankashumika omwâna-nyere mushugi orhasag’ishebwa, akanagwîshira bombi naye, olya mulume anamugule abè mukâge. 16 Erhi îshe w’omunyere ankalahira bwâmuhâye, olya mulume analyule ensaranga bahâna ngulo y’abâna-nyere bashugi.

Amarhegeko gayêrekîre obwôrhere bwinjà n’idini

17 Omukazi w’omukurûngu, orhahîraga wamulekera akalamo mpu alame. 18 Ngasi yeshi wâhushe oku cîntu anayirhwe, afe. 19 Owarherekêre nyamuzinda w’obwihâmbe, kuleka Nyakasane yenene, anakagwe. 20 Orhahîra okarhindibuza erhi kugonya-gonya ecigolo, bulya ninyu mwâli bigolo omu cihugo c’e Mîsiri. 21 Orhahîra okalibuza omukana nîsi erhi enfûzi. 22 Erhi wankamulibuza, akandakira, namayumva omulenge gwâge. 23 Oburhè bwâni bwanayâka mmuyirhe n’engôrho, bakînywe bahinduke bakana n’abâna binyu babè nfûzi. 24 Okahôza ow’omu lubaga lwâni ensaranga, mukenyi oli akâwe, orhamujiriraga ihanzè, orhamulongezagyakwo bunguke. 25 Erhi wankarhôla ecirôndo c’owinyu cikînja, onamugalulireco càjingwè, izûba lirhacizonga, 26 bulya bwo bushiro bwâge obwo bonene, co cishûli cibwika omubiri gwâge. Bicigi yeki ankayîsh’ilalamwo? Erhi ankayîsh’indakira nanamuyumva, bulya niehe mba wa lukogo. 27 Orhahîra okalogorhera Nyamuzinda, orhanahîra okahehêrera omuluzi w’ishanja lyâwe.

Ebisarûlwa birhanzi-rhanzi n’emburhwa-lubere

28 Emyâka yâwe n’omurhobo gw’omu mukenzi gwâwe, orhahîraga okaleka abandi babintangakwo. Okaz’interekêra enfula y’omu bagala bâwe. 29 Okaz’injirira ntyo oku bishwêkwa byâwe binene n’ebisungunu, orhabirhenzagyakwo nnina wabyo embere lya nsiku nda, oku lusiku lwa kali munâni, omunterekêre. 30 Muyorhe bimâna embere zâni! Murhahîraga mukalya enyama yayirhagwa n’ec’erubala, munayikwebe akabwa.

Exodus BHS 22:

₁אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃ ₂אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃ ₃אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשֹּׁ֧ור עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃ ס

₄כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בְּעִירֹ֔ה וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם׃ ס

₅כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ ס

₆כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ־כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃ ₇אִם־לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּ֖יִת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃ ₈עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שֹׁ֡ור עַל־חֲ֠מוֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כָּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ ס

₉כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־שֹׁ֥ור אוֹ־שֶׂ֛ה וְכָל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃ ₁₀שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ ₁₁וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃ ₁₂אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ פ

₁₃וְכִֽי־יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ־מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ ₁₄אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃ ס

₁₅וְכִֽי־יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₁₆אִם־מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ ל֑וֹ כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃ ס

₁₇מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃ ס

₁₈כָּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס

₁₉זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יָֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ ₂₀וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₂₁כָּל־אַלְמָנָ֥ה וְיָת֖וֹם לֹ֥א תְעַנּֽוּן׃ ₂₂אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹת֑וֹ כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֽוֹ׃ ₂₃וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃ פ

₂₄אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃ ₂₅אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃ ₂₆כִּ֣י הִ֤וא כְסוּתֹה֙ לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ ס

₂₇אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃ ₂₈מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִּֽי׃ ₂₉כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי׃ ₃₀וְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ׃ ס

Obushinganyanya

1 Orhakag’ilumîza emyanzi y’obunywesi. Orhakâg’irhabâla omubî omu kuhamiriza obunywesi. 2 Orhakâg’ishimba omwandu gw’abantu balonza amabî, orhanahîra okafûngira olubanja lw’obubî mpu ly’ojà olunda banji bali. 3 Orhakâg’irhabala omuntu omu lubanja mpu okwenge ali mukenyi. 4 Erhi wankashimana enkafu y’omushombanyi wâwe, erhi ndogomi yâge ehabusire onamulerhereyo. 5 Erhi wankabona endogomi y’omushombanyi wâwe egogomîrwe n’omuzigo, ahâli h’okucigerera, onayirhabale mwene nnayo. 6 Orhahîraga okalenganya owinyu oli mukenyi omu lubanja lwâge. 7 Okaz’iyakira kuli olubanja lw’obunywesi. Orhahîra okayîrha omwêru kwêru erhi omushinganyanya, bulya ntayêza omuntu mubî. 8 Orhahîra, okayemera ebituliro, bulya ebituliro binahûse amasù g’ababona, bibindule n’ebinwa by’abashinganyanya. 9 Orhahîraga okarhindibuza ecigolo, orhahabiri wênene oku ecigolo cirhindibuka, bulya nâwe wêne wàli cigolo omu cihugo c’e Mîsiri.

Omwâka gwa Sabato n’olukulu lwa Sabato

10 Okaziyusa myâka ndarhu warhwera ishwa n’okusârûla emyâka yâwe. 11 Ci ogwa kali nda onalileke lilâle, abakenyi bw’omu ishwa lyâwe balye emburho zirimwo, n’ebyankasigala ensimba z’erubala zibirye. Ntyo kwo wakazijira olukoma lwâwe lw’emizêti yâwe. 12 Omu nsiku ndarhu wakazijira emikolo yâwe, ci olwa kali nda, wanarhamûka, ly’enkâfu yâwe n’endogomi yâwe birhamûka, lyo na mugala wa mwabali-kazi wâwe n’ecigolo bayîsa. 13 Obikirire ngasi byôshi nàkubwizire. Orhahîraga okashênga izîno ly’abandi ba-nyamuzinda, irhondo lirhayumvikanaga omu kanwa kâwe.

Ensiku nkulu z’omu Israheli

14 Okaz’inkuza omu kujira olugendo lutagatîfu kasharhu omu mwâka. 15 Okaz’ijira olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwango^k. Okâgeza nsiku nda erhi odwîrhe walya emigati erhalimwo lwango, nka kulya nàkurhegekaga, omu mwêzi gw’emihuli, bulya gwo mwêzi wàrhengagamwo e Mîsiri. Ntâye wanayîshe embere zâni maboko mûmu. 16 Okâjira olusiku lukulu lw’emyâka mirhanzi-rhanzi y’omu maboko gâwe, lw’ebi wàrhweraga omu mashwa. N’olusiku lukulu lw’okusârûla, aha buzinda bw’omwâka, amango wahûmbûle amalehe gw’omukolo gw’omu mashwa gâwe. 17 Kasharhu omu mwâka, ngasi mulume ayîsh’ikalola obusù bwa Nnâmahanga Nyakasane. 18 Orhahîraga okanterekêra emigati erimwo olwango n’embâgwa; n’amashushi g’embâgwa z’olusiku lukulu lwâni, garhagezagya obudufu kuhika sêzi. 19 Okaz’irhûla emyâka mirhanzi-rhanzi y’ishwa lwâwe omu ka-Nyamuzinda, Nnâmahanga wâwe. Orhahîraga okayendera omwâna-hene omu mahene-hene ga nnina.

Amalaganyo n’amahano embere z’okujà omu Kanani

20 Nârhuma malahika wâni embere zâwe aj’akulanga omu njira, anakuhise ahantu nàrheganyize. 21 Omukenge, onakaz’iyumvirhiza izù lyâge; orhamugayaguzagya, bulya arhankalembera obugâmba bwâwe, kulya kubà izîno lyâni liri muli ye. 22 Okâyumvirhiza izù lyâge onakâjira ebi ndesire byôshi, nâbà mwânzi w’abânzi bâwe na mushombanyi w’abashombanyi bâwe. 23 Hano malahika wâni abà amakushokolera, abà amâkuhisa emw’Abamoriti, Abahititi, Abapereziti, Abakanani, emw’Abahiviti n’Abayebusi, hano mba nàbahungumwire, 24 orhacikagihîra wafukamira ba nyamuzinda bâbo, ci oyishihenangula abo ba nyamuzinda bâbo n’okujonjaga empêro zâbo. 25 Okarhumikira Nyakasane Nyamuzinda wâwe, anagisha ebiryo byâwe n’amîshi gâwe, nnankucînge kuli ngasi ndwâla; 26 omu cihugo câwe murhakaboneka omukazi omomire erhi owabà ngumba: nayunjuza ensiku z’akalamo kâwe. 27 Narhuma ecôbà câni embere zâwe, nshandabanye ngasi mashanja wanageremwo, abashombanyi bâwe bôshi bakuyaka. 28 Nàrhuma olwisîmbo embere zâwe, lulibirhekwo Abahiviti, Abakanani n’Abahititi embere zâwe. 29 Ntabalibirhekwo embere zâwe oku câligumiza omu mwâka muguma, lyo ecihugo cirhagisigala bwamwa, lyo n’ebiryanyi bilekiluga, bikurhindibuze. 30 Bunyi-bunyi nakazibalibirhakwo embere zâwe, kuhika amango wâyololoka ohashe okulya ecihugo côshi. 31 Nâtwa olubibi lw’ecihugo câwe kurhenga oku Nyanja Ndukula kuhika oku Nyanja y’Abafilistini, na kurhenga oku irûngu kuhika oku lwîshi. Neci, nahira bene ecihugo omu maboko gâwe, nnambakungushe embere zâwe^l. 32 Orhahîraga okanywana mweshi nabo nîsi erhi mwe na banyamuzinda bâbo. 33 Barhàyûbake omu cihugo câwe, lyo barhagirhuma wangomera: wankanabona wamarhumikira banyamuzinda bâbo, n’okwo kukuhindukire murhego.»

Exodus BHS 23:

₁לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃ ס

₂לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃ ₃וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃ ס

₄כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שֹׁ֧ור אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃ ס

₅כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ ס

₆לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃ ₇מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃ ₈וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֨חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃ ₉וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₁₀וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ ₁₁וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃ ₁₂שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֹֽׁורְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃ ₁₃וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃ ₁₄שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃ ₁₅אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ ₁₆וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃ ₁₇שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃ ₁₈לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃ ₁₉רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ ס

₂₀הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃ ₂₁הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃ ₂₂כִּ֣י אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ׃ ₂₃כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃ ₂₄לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃ ₂₅וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ₂₆לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃ ₂₇אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃ ₂₈וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־הַחִוִּ֧י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃ ₂₉לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּהְיֶ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ ₃₀מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₃₁וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃ ₃₂לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ ₃₃לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ פ

Nyamuzinda àfundika endagâno n’Israheli

1 Anacibwîra Mûsa, erhi: «Sôkera emunda Nyakasane ali, nâwe Aròni mwene Nadabu n’owinyu Abihu, mweshi na bandi bagula makumi gali nda ga muli Bene Israheli, muyishifukama kûli. 2 Mûsa yenene wayegêra hali Nyakasane; bôhe barhayegêraga, n’olubaga lurharheremaga haguma naye.» 3 Mûsa anaciyisha, ashambâlira olubaga ebyo binwa bya Nyakasane byôshi^m n’amarhegeko gâge goshi. Olubaga lwôshi lwanacishuza n’izù liguma, mpu: «Ebinwa Nyakasane anadesire byôshi, rhwabishimba.» 4 Mûsa ànaciyandika ebinwa bya Nyakasane byôshi; àzûka sêzi mucêracêra, ayûbaka oluhêrero idako ly’entondo na mabuye ikumi n’abirhi g’erya milala ikumi n’ibirhi y’Israheli. 5 Okubundi, anacirhuma abâna b’emisole ba muli Bene Israheli baj’irhûla embâgwa banarherekêra emicûka y’empânzi nka nterekêro y’okushangîra. 6 Mûsa ayanka ecigabi c’omukò, aguhemba oku rhubehe n’ogwasigalaga agushahuliza oku luhêrero. 7 Arhôla ecitabu c’Endagâno acisomera olubaga. Nalwo lwashuza, mpu: «Ebyo Nyakasane adesire byôshi rhwabishimba, rhunabikenge». 8 Mûsa arhôla omukò agushahuliza olubaga, erhi: «Ogu mukò gwo mukò gw’Endagâno Nyakasane afundisire haguma n’ebyo binwa byôshi.» 9 Mûsa anacisôka bone Aròni, Nadabu na Abihu, bôshi na balya bashamuka makumi gali nda b’omu bagula b’Israheli. 10 Babona Nyamuzinda w’Israheli, n’aha magulu gâge erhi hali nka kuno harhîndwa ecirhindiro ciri nka njuma ya kâsi eshusha ecitû c’oku nkuba. 11 Ntà kubî àjizire abo bîshogwa b’omu Israheli, basinza Nyakasane, balya bànanywa.

Mûsa abugâna Nyamuzinda oku ntondo

12 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Osôkere e munda ndi kuno ntondo onabêrekwo, nkuhè embaho z’ibuye zirikwo amarhegeko n’amahano nyandisire, nti ogayigîrize.» 13 Mûsa anaciyimuka, bo n’omurhabâzi wâge Yozwè. Mûsa anacisôkera oku ntondo ya Nyamuzinda, 14 erhi amàsiga abwizire abagula erhi: «Murhulindire hano, kuhika rhugaluke. Ci Aròni na Huri aba basigîre ninyu; owâbe agwêrhe olubanja, anabadôse.» 15 Mûsa anacisôkera oku ntondo. Ecitû cabwika entondo. 16 Irenge lya Nyamubâho lyàbêra oku ntondo ya Sinayi, eco citù cayibwika nsiku ndarhu zôshi. Olusiku lwa kali nda, ànacihamagala Mûsa omu kâgarhî ka cirya citù. 17 Irenge lya Nyakasane lyàkâg’ibonekera bene Israheli nka ngulumira ya muliro ah’irhwèrhwè ly’enondo. 18 Mûsa ayongobera mulya citù, asôkera oku ntondo miregerege makumi anni na madufu makumi anni.

Exodus BHS 24 :

₁וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃ ₂וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃ ₃וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה׃ ₄וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₅וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים׃ ₆וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ₇וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃ ₈וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₉וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₀וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃ ₁₁וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַֽיֶּחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ ס

₁₂וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃ ₁₃וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ ₁₄וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃ ₁₅וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר׃ ₁₆וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְהוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן׃ ₁₇וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₈וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ פ

Ensholôlo za bene Israheli

1 Nyakasane anaciganiza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Obwîre bene Israheli basholôle entûlo, ngasi bantu b’omurhima mwinjà bôshi, ojè warhôla ezo nsholôlo zâbo. 3 Alaga ensholôlo wabahûna: amasholo, amarhale, emiringa, 4 emyenda y’akaduku, ey’omusengo, ecitàni calangashana, eswa, obwoya bw’empene, 5 empù z’ebigandabuzi z’akalinga, empù z’ebigoho n’emirhi y’akasiya, 6 amavurha gw’okuhira omu rhumole, omugavu gw’okuhira omu mavurha g’okucîshîga n’obukù bw’okuyôca. 7 Amabuye ga Onikisi n’amabuye g’okuj’omu efodi n’omu mwambalo g’oku cifuba. 8 Onjirire endâro lyo nkazibêra ekarhî kinyu. 9 Nienene nakuyêreka olugero lw’ecihando n’olugero lw’ebirugu byamwo byôshi: okwo kwonênè kwo wânajira.»

Omucîmba gw’amalaganyo

10 «Onjirire omucîmba gw’embaho za akasiya, gwa buli bwa makoro abirhi n’ecihimbi, bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi, na burherema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 11 Ogushîge amasholo garhali mavange, ogushige omu ndalâlà n’emugongo, n’omuhiro gwâgwo oguzunguluse masholo. 12 Ogutulire mpogo inni za masholo, ozihire omu magulu gâgwo oku ganali anni, mpogo ibirhi lunda luguma n’ibirhi olundi lunda. 13 Ojire emirhamba y’emirhi ya akasiya, oyishige amasholo, 14 onayishesheze omu mpogo z’amarhambi g’omucîmba, gukazibarhulirwakwo. 15 Emirhamba ebêre omu mpogo z’omucîmba, erhakûlagwamwo. 16 Endagâno nakuhà oyibîke muli ogwo mucîmbaⁿ. 17 Okubundi ogujirire omufûniko gw’amasholo gone gone, buli bwa makoro abirhi n’ecihimbi na bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 18 Ojire bakerubi^o babirhi bamasholo; obatulire oku marhambi gombi gw’ogwo mufuniko. 19 Ohire kerubi muguma eburhambi buguma n’owundi aje ebundi burhambi. Obahire oku muhiro gw’omufûniko, omu marhambi gombi. 20 Ebyubi by’abola bakerubi bishanjûkire enyanya, bakaz’ibwikira omufûniko n’ebyubi byâbo bayerekerane bombi, bakazilola ebwa mufuniko. 21 Ohire omufûniko enyanya ly’omucîmba n’omwo mucîmba mwo wahira Endagâno nâkuhà. 22 Aho, ho nakâbuganana nâwe, ho nakâkuganîriza, enyanya ly’omufûniko, ekarhî k’abo bakerubi babirhi bali oku mucîmba gw’Endagâno, nkâkubwîra byôshi ntegesire Bene Israheli.

Amêza g’emigati y’enterekêro

23 Kandi ojire amêza gw’omurhi gwa akasiya, gwa buli bwa makoro abirhi, bugali bw’ikoro liguma, na burhererema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 24 Ogashîge amasholo garhalimwo nvange, ogutâke n’amasholo. 25 Okwo muhiro, obinjûlekwo emikororonzi ya bugali bwa cihimbi c’ikoro, onazunguluse emikororonzi y’amasholo. 26 Ogajirire mpogo inni za masholo, zije oku bikwi binni by’amagulu gâbo oku ganali anni. 27 Ezo mpogo zije omu marhambi g’amagulu gago oku ganali anni, zikazijageramwo emirhamba y’okubarhula amêza. 28 Eyo mirhamba oyijire n’omurhi gwa akasiya, oyishîge amasholo, ekazikolesibwa oku kubarhula amêza. 29 Amêza ogajirire embale, ennambi, orhubehe, enzînzî n’ebyânzi, byo bakaz’idubuliramwo enterekêro z’ebinyôbwa. Byôshi obijire bya masholo garhali mavange. 30 Okaziyôrha ohizire ensiku zôshi omugati gw’enterekêro okwo mêza, embere zâni.

Akamole ka mahaji nda

31 Kandi ojire akamole k’amasholo garhali mavange. Ako kamole, katulwe kalungire n’enteberhebe yako n’olusârhi lwako, haguma n’amashami, ebigonyero n’obwaso bwako. 32 Mahaji ndarhu garhenge omu marhambi gako: mahaji asharhu g’akamole eburhambi buguma na mahaji asharhu g’akamole ebundi burhambi. 33 Oku ngasi ihaji kuje mahaji asharhu galikwo amafufu n’obwaso. Ntyo kwo mahaji ndarhu garhenga omu kamole gajirwa gwoshi. 34 Nako akamole kône, kabe na mashami anni haguma n’amafufu n’obwaso bwâgo: 35 ifufu liguma omu mahaji abirhi marhanzi garhenga omu kamole, ifufu liguma omu gandi mahaji abirhi garhenga omu kamole, n’ifufu liguma omu mahaji abirhi mazinda garhenga omu kamole kwo n’okwo oku mahaji ndarhu goshi g’akamole. 36 Amafufu n’amahaji bilungine n’akamole, byôshi bibè bitule muli cûma ciguma ca masholo garhali mavange. 37 Ojire rhumole nda: bakaz’iyâsa orhwo rhumole, rhumolekere embere n’eburhambi. 38 Ennâmbi zako n’amaganyi gakwo, byôshi bibè bya masholo gonene. 39 Bagajire na talenta nguma ya masholo gone gone, haguma n’ebigabi byako byôshi. 40 Olole bwinjà onajire nk’oku oyeresirwe oku ntondo.

Exodus BHS 25:

₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₂דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃ ₃וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ ₄וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ ₅וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃ ₆שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ ₇אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃ ₈וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ ₉כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ ס

₁₀וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ ₁₁וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ ₁₂וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ ₁₃וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ ₁₄וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם׃ ₁₅בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃ ₁₆וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ ₁₇וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃ ₁₈וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃ ₁₉וַ֠עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו׃ ₂₀וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ ₂₁וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ ₂₂וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

₂₃וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ ₂₄וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ ₂₅וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃ ₂₆וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ ₂₇לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ ₂₈וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ ₂₉וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₃₀וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃ פ

₃₁וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ ₃₂וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ ₃₃שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ ₃₄וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁקָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ ₃₅וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ ₃₆כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ ₃₇וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃ ₃₈וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ ₃₉כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₄₀וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ ס

Endâro

1 «Endâro oyijire ya birhebo ikumi, obijire bya citâni ciniole n’emyenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akalinga kêru ohirekwo ba-kerubimi bakozirwe n’obulenga. 2 Obulî bwa ngasi cirhebo bubè bwa makoro makumi abirhi na munâni, n’obugali bubè bwa makoro anni. Olwo, lwo lugero lw’ebirhebo byôshi. 3 Birhebo birhanu bilungwe ngasi ciguma oku câbo. 4 Ohire emishumi oku muhiro gw’ecirhebo cirhanzi, oku kampwe-mpwe k’obulungîro, onajire ntyo oku muhiro gw’ecirhebo cizinda c’obulungîro bwa kabirhi. 5 Ohire mishumi makumi arhanu oku cirhebo cirhanzi, na mishumi makumi arhanu oku kampwe-mpwe k’ecirhebo c’obulungîro bwa kabirhi, eyo mishumi ekâyerekerana ngasi muguma n’ogwâbo. 6 Ojire mino makumi arhanu ga masholo, go galunga ngasi cirhebo oku câbo, na ntyo Endâro ebè ya bûbake buguma bwone. 7 Kandi ojire ebirhebo by’amôya g’empene, oyubakemwo ecihando enyanya z’Endâro. Ojire ikumi na ciguma. 8 Obulî bwa cirhebo ciguma: makoro makumi asharhu. Obugali bw’ecirhebo: makoro anni. Lwo na lugero lw’ebirhebo byôshi oku binali ikumi na ciguma. 9 Ohangire birebo birhanu haguma, na bindi ndarhu haguma. Ecirhebo ca kali ndarhu ocigonyere embere z’ecihando. 10 Ohire mishumi makumi arhanu oku muhiro gw’ecirhebo cibwisire birya birhangiriza bigwarhine na yindi mishumi makumi arhanu oku muhiro gw’ecirhebo cibwisire birya bindi bya kabirhi bigwarhine. 11 Ojire mino makumi arhanu ga mulinga, ogageze omu mishumi, na ntyo gashwêke ecihando côshi cibè bûbake buguma. 12 Ecihimbi c’ebirhebo by’ecihando cisigîre, cijêmbukire enyuma ly’endâro. 13 N’ebwa buli bw’ebyo birhebo by’ecihimbi cisigîre cije lunda luguma n’olundi oku buli bw’ebirhebo, kandi bijêmbukire oku ntambi zombi z’endâro, bibwikire olunda n’olundi lw’endâro. 14 Eco cihando ocijirire oburhungiri bw’empù z’enganda-buzi, zishîzirwe ibala lidukula, n’oburhungiri bw’empù mvunge zinozire buje oku nyanya.

Olukângà lw’Endâro

15 «Ojire omutûngo gw’Endâro gubè gwa murhi gwa akasiya, mugwike burherema. 16 Obuli bwa ngasi mutûngo bubè bwa makoro ikumi, n’obugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 17 Ngasi mutûngo gubè na mahango abiri galungîne ngasi ihango omu lyâbo. Kwo onajirage ntyo oku yindi mitûngo y’Endâro yôshi. 18 Ojire olukângà lw’okushweka n’okusêza Endâro, mirhi makumi abirhi ya lukângà olunda lw’emukôndwè. 19 Eyo mitûngo oku eri makumi abirhi, oyihirekwo marhwèrhwè anni ga marhale: marhwèrhwè abirhi oku ngasi murhi. 20 Olunda lwa kabirhi lw’Endâro, emwênè, ohire yo mitûngo makumi abirhi; 21 nayo ejekwo marhwèrhwè makumi anni ga marhale, marhwèrhwè abirhi oku ngasi mutûngo gw’olukângà. 22 Enyuma ly’Endâro, ebwa nyanja, ohireyo mitûngo ndarhu ya lukângà, 23 ojire mitûngo ibirhi ebuzinda bw’Endâro, oku kafende-fende. 24 Eyo mitûngo, eshwekane ibirhi-ibirhi kurhenga idako kuhika enyanya aha bushwinjiro omu mpaga ntanzi. Ntyo, kwo eyo mitûngo ibirhi y’oku kafende-fende yayôrha. 25 Ntyo, habà mitùngo munâni n’amarhwèrhwè gâyo g’amarhale: marhwèrhwè ikumi na ndarhu, abirhi oku muntûngo muguma n’abirhi kuli ngasi gundi mutûngo. 26 Kandi ojire n’emirhamba y’omurhi gwa akasiya: irhanu oku mitûngo y’olundi lunda lw’Endâro, 27 irhanu oku mitûngo eri oku kafende-fende k’Endâro, olunda lw’enyanja. 28 Omurhamba gw’engusu gushwekerwe aha kagarhî k’emitûngo, gurhulukâne kurhenga ebuzinda kuhika obundi buzinda. 29 Emitûngo y’olukângà oyishîge amasholo, empagà z’okuhiramwo emirhamba, ozijire za masholo, n’emirhamba nayo oyishîge masholo. 30 Oyûbake eyo Ndâro nka kulya wàyerekagwa oku ntondo.

Omwenda

31 Kandi ojire omwenda gw’akaduku k’omukara, n’akaduku k’akalinga, n’akalinga kêru, n’ecitâni ciniole; bahirekwo bakerubimi bakozirwe n’obulenga. 32 Ogumanike kuli mitûngo inni ya murhi gwa akasiya mishîge amasholo, egwêrhe ngondôzo z’amasholo zigwarhîne oku marhwèrhwè anni g’amarhale. 33 Ogwo mwenda gugwarhwe n’amino g’ebirhale, n’omu ndalâlà yago, mwo mwahira omucîmba gw’Endagâno. Ogwo mwenda lwo lwaba lubibi lw’Abatagatîfu n’Ahatagatîfu h’Ebitagatîfu. 34 Ohire omufûniko oku mucîmba gw’Endagâno omu Hatagatîfu h’Ebitagatîfu. 35 Amêza ogahire embere ly’ogo mwenda, n’akamole aha mbere lya mêza, olunda lw’emukôndwè lw’Endâro. Ohire amêza olunda lw’ebumosho. 36 Kandi ohire omwenda aha muhango gw’ecihando, mwenda gwa kaduku k’omukara, kaduku k’akalinga, kaduku-kêru n’ecitâni ciniole: mukolo gwa muntu mulenga. 37 Ogwo mwenda gugwarhire kuli mitûngo irhanu y’omurhi gwa akasiya, onayishîge amasholo. Engondôzo zâyo zibe za masholo, onazitulirekwo marhwèrhwè arhanu ga mulinga.

Exodus BHS 26

₁וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₂אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת׃ ₃חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֨יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃ ₄וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ ₅חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃ ₆וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ פ

₇וְעָשִׂ֨יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₈אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃ ₉וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל׃ ₁₀וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ ₁₁וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃ ₁₂וְסֶ֨רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₁₃וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ׃ ₁₄וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ פ

₁₅וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃ ₁₆עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ ₁₇שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₁₈וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃ ₁₉וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃ ₂₀וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ׃ ₂₁וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ ₂₂וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃ ₂₃וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃ ₂₄וְיִֽהְי֣וּ תֹֽאֲמִים֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשֹׁ֔ו אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃ ₂₅וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ ₂₆וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃ ₂₇וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃ ₂₈וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃ ₂₉וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃ ₃₀וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃ ס

₃₁וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃ ₃₂וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃ ₃₃וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֮ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֨מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֨כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ ₃₄וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ ₃₅וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן׃ ₃₆וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃ ₃₇וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ ס

Oluhêrero lw’enterekêro

1 Ojire oluhêrero^p lw’embaho za akasiya: buli bwa makoro arhanu na bugali bwa makoro arhanu; obuli n’obugali bw’oluhêrero binyumanane. Na makoro asharhu burherema. 2 Orhumpekwè-mpekwè rhwalwo oku rhunali rhunni, ohirekwo mahembe anni gashwekine narhwo, rhunabe rhwa mulinga. 3 Ojire embehe z’okugukiramwo oluvù lw’oku luhêrero, empaho z’okuguka oluvù, amabakuli, orhukanya n’ebitumbûkizo. Ebyo byôshi obitule n’omulinga. 4 Oyubakire olushângi luli nka lusirha lwa mulinga oku luhêrero; olujirire mpogo inni za mulinga oku bikwi byâlwo oku biri binni. 5 Ohire olwo lushângi omu ndalâlà y’oluhêrero idako, luhike omu karhî k’obuli bw’oluhêrero. 6 Ojire emirhamba y’oluhêrero, mirhamba ya murhi gwa akasiya, onayishige omulinga. 7 Eyo mirhamba bakâyishesheza omu mpogo, ekazigera enyunda zôshi oku zinali ibirhi z’oluhêrero nka balubarhula. 8 Olubinjûle nka mukenzi, onalujire nka lwa mbaho. Kukwânîne olujire nka kulya wànayerekagwa oku ntondo.

Obululi

9 Kandi ojire obululi bw’Endâro, olunda lw’ebulyo, emukôndwe, obululi bubwikwe n’emyanda y’ecitâni ciniole, ya buli bwa makoro igana ngasi lunda. 10 Emitungo yabwo oku enali makumi abirhi, n’amarhwèrhwè gâyo, bibè bya mulinga. Engondôzo z’eyo mitûngo n’amaganyi gâyo, bibè bya cirhale. 11 Kwo n’okwo olunda lw’enwenè, nayo eje emyenda ya makoro igana oku buli, emitûngo yayo oku enali makumi abirhi, n’amarhwèrhwè gâyo oku ganali makumi abirhi, bibè bya mulinga, engondôzo zâyo n’amaganyi gâyo, bibè bya cirhale. 12 Obugali bw’obululi, olunda lw’enyanja, bwaba bwa makoro makumi arhanu ga myenda, n’emitungo yayo oku eri ikumi n’amarhwèrhwè gâyo oku ganali ikumi. 13 Obugali bw’obululi, olunda lw’ebushoshokero bw’izûba (ebuzûka-zûba): makoro makumi arhanu; 14 myenda ya makoro ikumi n’arhanu, na mitûngo isharhu na marhwèrhwè gâyo asharhu oku kahembe kaguma; 15 oku kandi kahembe, myenda ya makoro ikumi n’arhanu, n’emitûngo yayo oku eri isharhu na marhwèrhwè gâyo asharhu. 16 Aha muhango gw’obululi, haje omwenda gwa makoro makumi abirhi, gwa kaduku k’omukara, kaduku k’akalinga, kalinga k’akêru, n’ecitâni ciniole; mukolo gwa bulenga, gugwarhire kuli mitûngo inni na marhwèrhwè anni. 17 Emitûngo eyubasire obululi yôshi, ebè elungîne omu mpagà z’amarhale; engondôzo zâyo zibe za marhale; n’amarhwèrhwè gâyo gabè ga mulinga. 18 Obuli bw’obululi: makoro igana, obugali: makumi arhanu kuli ngasi cikwî, oburherema: makoro makumi arhanu ga citâni ciniole; amarhwèrhwè gabè ga mulinga. 19 Ngasi bindi birugu by’omu Ndâro byôshi, birya byanakolesibwa oku mikolo yamwo yôshi, makondo gâyo n’amakondo g’obululi, bibè bya mulinga.

Amavurha g’akamole

20 Woyo orhegeke bene Israheli bakazikulerhera amavurha g’emizêti mishwe g’okutwana akamole, garhalimwo nvange, lyo akamole kakaziyôrha kayâsire ensiku n’amango. 21 Omu Cihando c’Ihano, embere ly’omwenda gubwisire Endagâno, Aròni n’abagala bakaziyôrha baliyasize embere za Nyakasane kurhenga bijingo kubika sêzi. Liri irhegeko ly’ensiku n’amango kuli bene Israheli kurhenga iburha kujà oku lindi.

Exodus 27:

₁וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃ ₂וְעָשִׂ֣יתָ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ תִּהְיֶ֣יןָ קַרְנֹתָ֑יו וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃ ₃וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכָל־כֵּלָ֖יו תַּעֲשֶׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ ₄וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו׃ ₅וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת כַּרְכֹּ֥ב הַמִּזְבֵּ֖חַ מִלְּמָ֑טָּה וְהָיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ₆וְעָשִׂ֤יתָ בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ ₇וְהוּבָ֥א אֶת־בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ׃ ₈נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃ ס

₉וְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָנָה קְלָעִ֨ים לֶחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָאֶחָֽת׃ ₁₀וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ ₁₁וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ וְעַמֻּדָ֣ו עֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ ₁₂וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ ₁₃וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ ₁₄וַחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ ₁₅וְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית חְמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ ₁₆וּלְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ ׀ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם עַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה׃ ₁₇כָּל־עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ ₁₈אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב ׀ חֲמִשִּׁ֣ים בַּחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ ₁₉לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת׃ ס

₂₀וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃ ₂₁בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Emyambalo y’abadâhwa

1 Ci w’oyo, muli bene Israheli, oyegeze aha burhambi bwâwe mwene winyu Aròni ye n’abagala, omujire mudâhwa wâni: Aròni, Nadabu, Eleyazari na Itamara, bagala ba Aròni. 2 Mwene winyu Aròni omujirire omwambalo mutagatîfu, cibè cimanyîso c’irenge na ca kukengwa. 3 Obwîre ngasi bantu balenga balya bayunjwire omûka gw’oburhimanya nàbahiziremwo, bajirire Aròni emyambalo yamujira mutagatîfu na mudâhwa wâni. 4 Alaga emyambalo bajira: omwambalo gw’oku cifuba, efodi, ecishûli citâke, akanzo, ecitambara n’omukaba. Bajirire Aròni, mwene winyu, n’abagala emyambalo mitagatîfu, lyo akaz’injirira emikolo y’obudâhwa. 5 Bakolese amasholo, akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akaduku kêru n’ecitâni ciniole.

Efodi

6 Bajire efodi y’amasholo, ya kaduku ka mukara, kaduku ka mulinga, kaduku kêru n’ey’ecitâni ciniole: mukolo gwa bulenga. 7 Kandi cibè na maganyi abirhi g’okugwasa oku mihiro yombi. 8 Omusibo gw’efodi gugezire enyanya, gukolwe kuguma nayo gunalungane nayo: gubè gwa masholo, gwa kaduku k’omukara, gwa kaduku k’akalinga, gwa kaduku kêru n’ecitâni ciniole. 9 Orhôle mabuye abirhi ga onikisi, oyandikekwo amazîno ga Bene Israheli: 10 amazîno ndarhu oku ibuye lirhanzi, n’agandi ndarhu oku ibuye lya kabirhi, nk’oku banakulikirana omu maburhwa gâbo. 11 Ago mabuye wahirakwo amazîno ga Bene Israheli, gakolwe n’omulenga oyishi okubinjûla amabuye, nka kula banabinjûla eciziriko, ogabohere omu mpogo z’amasholo. 12 Ago mabuye gombi, ogahire oku mishumi y’efodi, gabè mabuye ga kuyibusa amazîno ga Bene Israheli. Ntyo Aròni akaz’ihêka amazîno gâbo embere za Nyakasane oku birhugo byâge byombi, lyo akaz’ibayibuka. 13 Ojire mburungusè ibirhi za masholo, 14 na migufu ibirhi ya masholo gone gone, oyijire mihûnge nsobekanyè, egere mw’ezo mburungusè.

Enshoho y’oku cifuba

15 Ojire n’enshobo y’oku cifuba y’okutwa emmanja, mukolo gwa bulenga. Oyijire nka kulyâla wanajira efodi: ya masholo, ya kaduku ka mukara, ya kaduku ka kalinga, ya kaduku kêru n’ecitâni ciniole. 16 Nka yamâgonywa, eyumanane enyunda zôshi, ya buli bwa cihimbi c’ikoro na bugali bwa cihimbi c’ikoro. 17 Oyilukirekwo emilongo y’orhubuye, milongo inni ya rhubuye. Oku mulongo murhanzi kulukirwe esadoniki, etopazi n’esumarado; 18 oku mulongo gwa kabirhi, ohirekwo enofeki, esafira n’ealimasi; 19 oku mulongo gwa kasharhu ohirekwo, enjwîjwî, eagata n’eamatusta; 20 oku mulongo gwa kanni kulukirwe ekrizoliti, ehyasinti n’eyaspiri. Orhwo rhubuye rhuhangirwe omu mpogo z’amasholo. 21 Ago mabuye gayandikwekwo amazîno ga Bene Israheli ikumi na babirhi, gabè matâke nka biziriko, ngasi ibuye n’izîno, kulya emilala enali ikumi n’ibirhi. 22 Enshoho y’oku cifuba oyijirire emigufu y’amasholo garhalimwo mvange miluke nka migozi. 23 Enshoho y’oku cifuba oyijirire rhugondo rhubirhi rhwa masholo garhaliwo mavange, n’orhwo rhugondo oku rhunali rhubirhi orhushwekere oku mihiro yarho yombi. 24 Orhwo rhugozi rhw’amasholo rhwombi orhugeze mw’orhwo rhugondo rhubirhi rhushwekirwe oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba. 25 Nabyo ebikwi by’orhwo rhugufu rhwombi, bishwekerwe kuli zirya mburungusè zombi, oku mishumi y’efodi, embere zâyo. 26 Ojire mpogo ibirhi za masholo ozihire oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba, oku muhiro gw’endalâla, olunda lw’efodi. 27 Ojire zindi mpogo ibirhi za masholo, ozihire idako ly’ebirhugo-rhugo by’efodi, olunda lw’embere, hôfi n’obugonyero bwâyo, enyanya ly’omushumi gw’efodi. 28 Bashwêkere empogo z’enshoho oku mpogo z’efodi n’ehigozi hy’akaduku k’omukara, ebêre enyanya ly’omushumi gw’efodi n’enshoho y’oku cifuba esêre oku efodi. 29 Ntyo, amango Aròni akazija omu hatagatîfu, akazihêka amazîno ga Bene- Israheli aha murhima gwâge omu nshoho y’oku murhima y’okutwa emmanja, lyo bakayôrha bayibuka ensiku zôshi embere za Nyakasane. 30 Omu nshoho y’oku cifuba y’okutwa emmanja ohiremwo Urimi na Tumini, bikazibêra aha murhima gwa Aròni amango aja embere za Nyakasane. Aròni akazihêka ntyo ensiku n’amango olubanja lwa Bene Israheli aha murhima gwâge, embere za Nyakasane.

Ecishûli

31 Ojire ecishûli c’efodi ca mwenda gwa kaduku ka mukara côshi côshi. 32 Aha kagarhî k’eco cishûli, haje omurhule gw’okukazigezamwo irhwe, n’eburhambi bw’ogwo murhule ebè bushwinjiro buli nka bwa lûba, lyo cirhagibereka. 33 Oku muhiro gw’omu ndalâlà, kuje emishemberere y’emishâbîro y’akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga n’akaduku kêru, n’orhudende rhujè rhwahangirwa oku marhambi n’omu kagarhî k’eyo mishâbîro. 34 Hidende higuma hya masholo na mushâbîro muguma oku muhiro gw’ecishûli n’omu marhambi moshi. 35 Aròni akaciyambala amango ali omu mikolo yâge, na ntyo bakaziyumva ajegereza omudende amango akola aja omu hatagatîfu embere za Nyakasane, n’amango akola arhengamwo, lyo alek’ifà.

Ecimanyîso c’oburherekêre

36 Ojire ehy’olubambà hy’amasholo gone gone, onabinjekwo nka kula babinja akahamikizo, mpu: «Mutagatîfu wa Nyakasane». 37 Ohishwekere oku mugozi gw’akalinga k’omukara, hije oku nsirha: hikwânîne hibêre olunda lw’embere oku nsirha. 38 Hiyishija aha malanga ga Aròni, lyo akazihêka amabî Bene Israheli bajira omu bintu barherekêra Nyamubâho ngasi mango barherekire. Aròni akazihiyambala ngasi mango emalanga lyo Nyakasane asimisibwa n’ezo nterekêro. 39 Oluke akanzo k’ecitâni ciniole, ojire ensirha y’ecitâni ciniole, ojire n’omukaba gw’emikonzi: mukolo gwa bulenga.

Emyambalo y’abadâhwa

40 Bagala ba Aròni obajirire orhwanzo, obajirire emikaba, obajirire n’ensirha z’ebidesi, zirya zankabakengêsa. 41 Ebyo birugu obiyambike mwene winyu Aròni n’abagala, obashîge amavurha n’enfune zâbo ozibûmbe mavurha, obanterekêre lyo bakazijira omukolo gwâni gw’obudâhwa. 42 Obajirire orhubutura rhw’ecitâni, rhw’okubwikira obushugunu bwâbo, rhukazirhenga omu cibunu kuhika omu madwi. 43 Aròni n’abagala bakaz’irhuyambala nka bajà omu Cihando c’Ihano, erhi nka bayegêra oluhêrero mpu barherekêre omu hatagatîfu, lyo balek’ihemuka banalek’ifà. Liri irhegeko ly’ensiku n’amango kuli ye n’oku iburha lyâge.

Exodus BHS 28

₁וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶיךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ ₂וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ ₃וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשֹׁ֖ו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃ ₄וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃ ₅וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת־הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃ פ

₆וְעָשׂ֖וּ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב׃ ₇שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹֽבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ אֶל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר׃ ₈וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ ₉וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₀שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת־שְׁמ֞וֹת הַשִּׁשָּׁ֧ה הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם׃ ₁₁מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶבֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל־שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₁₂וְשַׂמְתָּ֞ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָֽאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה עַל־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן׃ ס

₁₃וְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב׃ ₁₄וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃ ס

₁₅וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ₁₆רָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אָרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּֽוֹ׃ ₁₇וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃ ₁₈וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃ ₁₉וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃ ₂₀וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם׃ ₂₁וְ֠הָאֲבָנִים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃ ₂₂וְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ ₂₃וְעָשִׂ֨יתָ֙ עַל־הַחֹ֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֗ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ ₂₄וְנָתַתָּ֗ה אֶת־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ ₂₅וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל־כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃ ₂₆וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃ ₂₇וְעָשִׂיתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֨טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃ ₂₈וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹשֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃ ₂₉וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ ₃₀וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ ס

₃₁וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ ₃₂וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשֹׁ֖ו בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃ ₃₃וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃ ₃₄פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃ ₃₅וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ ס

₃₆וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ ₃₇וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃ ₃₈וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֨ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₃₉וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃ ₄₀וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ ₄₁וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי׃ ₄₂וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃ ₄₃וְהָיוּ֩ עַל־אַהֲרֹ֨ן וְעַל־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם ׀ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃ ס

Okurherekêrwa kw’abadâhwa

1 Alaga oku wakazibajira ly’obarherekêra omu budâhwa bwâni: orhôle empanzi ntôrhò na nganda-buzi ibirhi zirhalikwo izâbyo 2 n’omugati gurhalimwo lwango, emigati y’olununirizi erhalimwo lwango yavungiragwa omu mavurha, n’orhugati rhw’olununirizi rhurhalimwo lwango, rhushîge amavurha, obijire n’enshâno y’omulà gw’engano. 3 Obihire byôshi omu cirhiri ciguma, onabirherekêre haguma n’erya mpanzi na zirya ngandabuzi oku zinali ibirhi.

Okushukululwa kw’emyambalo n’amavurha

4 Oshegeze Aròni n’abagala aha lusò lw’Ecihando c’Ihano, onabashuke n’amîshi. 5 Orhôle emyambalo, oyambike Aròni akanzo, ecirondo c’efodi, efodi, enshoho y’oku cifuba, omukobekebyo n’omukaba gw’efodi. 6 Okuhandi omuyambike ensirha omu irhwe, n’oku nsirha ohirekwo ecimanè c’obutagatîfu^q; 7 orhôle amavurha g’okushîga, omubulagirego oku irhwe, omushîgego. 8 Hano obà wamàshegeza abagala, obayambike orhwanzo, 9 obayambike omukaba, Aròni n’abagala, obayambike n’ensirha. Ntyo obudâhwa bubè bwâbo omu irhegeko ly’ensiku n’amango. Oyimike ntyo Aròni n’abagala.

Enterekêro

10 Okuhandi, olerhe empanzi ebwa Cihando c’Ihano, n’Aròni n’abagala, balambulire amaboko oku irhwe ly’eyo mpanzi. 11 Obâgire eyo mpanzi embere za Nyakasane, aha lusò lw’Ecihando c’Ihano. 12 Orhôle oku mukò gw’eyo mpanzi, ojè wagushîga n’omunwe oku rhufende-fende rhw’oluhêrero, n’ogundi ogubulagire gwoshi aha magulu g’oluhêrero. 13 Orhôle olujimbi lwôshi luzônga amala, n’agandi mashushi g’oku budiku, ensiko zombi n’amashushi gazizungulusire zombi, byôshi obiyokere aha luhêrero. 14 Ci eminyafu y’eyo mpanzi, oluhu lwâyo n’eciho câyo, obiyokere embuga ly’icûmbi, bulya eri nterekêro oku byâha. 15 Okuhandi, orhôle enganda-buzi ntanzi, Aròni n’abagala balambûlire amaboko oku irhwe ly’enganda-buzi. 16 Obâge eyo nganda-buzi, orhôle oku mukò gwâyo, ojè washahuliza omu marhambi goshi g’oluhêrero. 17 Eyo nganda-buzi ojè wayitwa bihimbi-bihimbi, oshuke amalà gâyo n’ensenyi zâyo, obihire kuli birya bihimbi n’irwe. 18 Engandabuzi yôshi oyiyokere oku luhêrero. Eri mbâgwa ya Nyakasane, nterekêro ya kisûnunu kinja ka kurhûliriza, yasingônolerwa Nyakasane. 19 Kandi orhôle erya ngandabuzi ya kabirhi, Aròni n’abagala balambulire amaboko oku irhwe ly’eyo ngandabuzi. 20 Obâge eyo ngandabuzi, orhôle oku mukò gwâyo, ogushahulize oku bushongoshongo bw’okurhwîri kulyo kwa Aròni n’oku bushongoshongo bw’okurhwîri kulyo kwa ngasi mugala, oku cunkumwe c’okuboko kwâbo kulyo, n’omu marhambi g’oluhêrero, ogashahulizekwo ogwo mukò. 21 Orhôle kuli ogwo mukò guli oku luhêrero, n’amavurha gw’okucîshiga, oshahulize kuli Aròni n’oku myambalo yâge, oku bagala n’oku myambalo yâbo. Ajirwa ntyo mutagatîfu yêne n’emyambalo yâge, n’abagala n’emyambalo yâbo.

Okuyîmika abadâhwa

22 Orhôle amashushi g’engandabuzi, omucira gwâyo, amashushi gali oku bula n’oku budiku, ensiko zombi n’amashushi gazirikwo n’okugulu kwâyo kulyo, bulya eri ngandabuzi ya kuyîmika. 23 Na muli cirya cirhimbiri cirimwo emigati erhalimwo lwango ciri embere za Nyakasane, orhôlemwo omugati muburunguse , omugati gw’olununîrizi gulimwo amavurha, n’ehigati by’olununîrizi. 24 Ebyo byôshi obihire omu maboko ga Aròni n’omu maboko g’abagala, obihâne nterekêro ya kulengezibwa n’okuzunguzibwa embere za Nyakasane. 25 Oshub’ibirhenza omu maboko gâbo, obiyôkere oku luhêrero enyanya ly’embâgwa, nka kisûnunu ka kusîmîsa Nyakasane: eri nterekêro ya kusingônolwa n’omuliro, ya kurherekêrwa Nyakasane. 26 Orhôle omushaya gw’erya nganda-buzi y’okuyimika Aròni, okâgulengeza n’okuguzunguza embere za Nyakasane: co câwe cigabi. 27 Kuli eyo ngandabuzi y’okuyimika Aròni n’abagala, orherekêre omushaya gw’okulengezibwa n’okuzunguzibwa, n’obuhira. 28 Liri irhegeko ly’ensiku n’amango, eyo yo myanya Aròni n’abagala bakàhâbwa na Bene Israheli. Eri myanya Bene Israheli bakaz’iyôrha bajira oku nterekêro zâbo z’omurhûla, myanya ya kurhûla Nyakasane. 29 Emyambalo mitagatîfu ya Aròni eyishihabwa abagala enyuma zâge, bakaziy’iyambala amango bakola bashîgwa amavurha n’okuyimikwa. 30 Oyu bâyimike mudâhwa ahâli hâge omu bagala, anayiyambale nsiku nda zôshi zôshi ye wakazija omu Cihando c’Ihano mpu agendijira emikolo omu hatagatîfu.

Ebiryo bitagatîfu

31 Engandabuzi y’okuyimika oyirhôle, n’enyama zâyo oziyendere omu hantu hatagatîfu. 32 Aròni n’abagala balire enyama z’eyo ngandabuzi aha lusò lw’Ecihando c’Ihano, bazilire omugati guli omu cirhimbiri. 33 Bo bakazilya ebyakolesibagwa oku nterekêro y’okubacesa olusiku lw’okuyimikwa n’okurherekêrwa kwâbo. Ntà w’embuga wankabiryako, bulya biri bitagatîfu. 34 Akaba hali ebyasigîre kuhika sêzi kw’eyo nyama y’okuyimika n’ogwo mugati, binayocibwe bisingônoke, barhacibiryaga, bulya biri bitagatîfu. 35 Ntyo kwo wajira kuli Aròni n’oku bagala, nk’oku nanakurhegekaga: okazijira nsiku nda wajira ebijiro by’okubayimika.

Ebiyêrekîre oluhêrero

36 Ngasi lusiku, okazirherekêra empanzi ntôrhò, ebè nterekêro y’okucîrhênza ebyâha. Oyihâne nterekêro y’okurhenza ebyâha oku luhêrero, omu kujira ebijiro by’okulushukûla, onalushîge amavurha gw’okulujira lutagatîfu. 37 Okazijira nsiku nda zôshi washukûla oluhêrero, wanalujira lutagtifu. Ntyo, oluhêrero lwabà lutagatîfu bwenêne, ngasi byôshi byànahike okwo luhêrero, binabe bitagatîfu.

Enterekêro ya ngasi lusiku

38 Alaga ebi wakazirhûla oku luhêrero: bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma ngasi lusiku lujà oku nkuba. 39 Omwâna-buzi wa burhanzi akazirherekerwa sêzi, n’omwâna-buzi wa kabirhi arherekêrwe câjîngwe. 40 Bakazirherekêra enshâno y’omulà haguma n’oyo mwâna-buzi murhanzi, ya cigabi ca kali ikumi ca nyamâha, mvanganye omu mavurha g’omuzêti lwa hini nguma, byôshi bibè bigushe omu idivayi lya cigabi ca kanni ca hini nguma. 41 Omwâna-buzi wa kabirhi, okazimurherekêra câjîngwè, onamuhirekwo enterekêro y’enshâno n’ey’ecinyôbwa eri nk’erya y’esêzi; èbe nterekêro ya kisûnunu kinja ka kurhûliriza, yasingônolerwa Nyakasane. 42 Eyo yo nterekêro bakazirherekêra ensiku zôshi embere za Nyakasane, aho ho nakazikubugâna, nkola nakugâniza. 43 Aho ho nakazishimânana na Bene Israheli, n’ahola hantu irenge lyâni lyahajira hatagatîfu. 44 Ecihando c’Ihano n’oluhêrero, nabijira bitagatîfu: Aròni n’abagala nabajira batagatîfu, lyo bakola bwinjà obudâhwa bwâni. 45 Nabêra ekarhî ka Bene-Israheli, na mbè Nyamuzinda wâbo. 46 Bamanya oku nie Nyakasane, Nyamuzinda wâbo, oku nie nàbarhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, nti lyo mbêra ekarhî kâbo, nie Nyakasane, Nyamuzinda wâbo.

Exodus BHS 29

₁וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃ ₂וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₃וְנָתַתָּ֤ אוֹתָם֙ עַל־סַ֣ל אֶחָ֔ד וְהִקְרַבְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּסָּ֑ל וְאֶ֨ת־הַפָּ֔ר וְאֵ֖ת שְׁנֵ֥י הָאֵילִֽם׃ ₄וְאֶת־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תַּקְרִ֔יב אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ ₅וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת־הָאֵפֹ֖ד וְאֶת־הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃ ₆וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשֹׁ֑ו וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃ ₇וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְיָצַקְתָּ֖ עַל־רֹאשֹׁ֑ו וּמָשַׁחְתָּ֖ אֹתֽוֹ׃ ₈וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃ ₉וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יַֽד־אַהֲרֹ֖ן וְיַד־בָּנָֽיו׃ ₁₀וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃ ₁₁וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ₁₂וְלָֽקַחְתָּ֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְנָתַתָּ֛ה עַל־קַרְנֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בְּאֶצְבָּעֶ֑ךָ וְאֶת־כָּל־הַדָּ֣ם תִּשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ₁₃וְלָֽקַחְתָּ֗ אֶֽת־כָּל־הַחֵלֶב֮ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּרֶב֒ וְאֵ֗ת הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֖לֶב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֑ן וְהִקְטַרְתָּ֖ הַמִּזְבֵּֽחָה׃ ₁₄וְאֶת־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־עֹר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשֹׁ֔ו תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃ ₁₅וְאֶת־הָאַ֥יִל הָאֶחָ֖ד תִּקָּ֑ח וְסָ֨מְכ֜וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ ₁₆וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת־הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ₁₇וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל תְּנַתֵּ֖חַ לִנְתָחָ֑יו וְרָחַצְתָּ֤ קִרְבּוֹ֙ וּכְרָעָ֔יו וְנָתַתָּ֥ עַל־נְתָחָ֖יו וְעַל־רֹאשֹֽׁו׃ ₁₈וְהִקְטַרְתָּ֤ אֶת־כָּל־הָאַ֨יִל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֥ה ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה רֵ֣יחַ נִיח֔וֹחַ אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה הֽוּא׃ ₁₉וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֑י וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ ₂₀וְשָׁחַטְתָּ֣ אֶת־הָאַ֗יִל וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה עַל־תְּנוּךְ֩ אֹ֨זֶן אַהֲרֹ֜ן וְעַל־תְּנ֨וּךְ אֹ֤זֶן בָּנָיו֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וְזָרַקְתָּ֧ אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ₂₁וְלָקַחְתָּ֞ מִן־הַדָּ֨ם אֲשֶׁ֥ר עַֽל־הַמִּזְבֵּחַ֮ וּמִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָה֒ וְהִזֵּיתָ֤ עַֽל־אַהֲרֹן֙ וְעַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וְקָדַ֥שׁ הוּא֙ וּבְגָדָ֔יו וּבָנָ֛יו וּבִגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ ₂₂וְלָקַחְתָּ֣ מִן־הָ֠אַיִל הַחֵ֨לֶב וְהָֽאַלְיָ֜ה וְאֶת־הַחֵ֣לֶב ׀ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֗רֶב וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן וְאֵ֖ת שֹׁ֣וק הַיָּמִ֑ין כִּ֛י אֵ֥יל מִלֻּאִ֖ים הֽוּא׃ ₂₃וְכִכַּ֨ר לֶ֜חֶם אַחַ֗ת וַֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד מִסַּל֙ הַמַּצּ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₂₄וְשַׂמְתָּ֣ הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₂₅וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ מִיָּדָ֔ם וְהִקְטַרְתָּ֥ הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה לְרֵ֤יחַ נִיח֨וֹחַ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהוָֽה׃ ₂₆וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה׃ ₂₇וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת ׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שֹׁ֣וק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו׃ ₂₈וְהָיָה֩ לְאַהֲרֹ֨ן וּלְבָנָ֜יו לְחָק־עוֹלָ֗ם מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא וּתְרוּמָ֞ה יִהְיֶ֨ה מֵאֵ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִזִּבְחֵ֣י שַׁלְמֵיהֶ֔ם תְּרוּמָתָ֖ם לַיהוָֽה׃ ₂₉וּבִגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָ֖יו אַחֲרָ֑יו לְמָשְׁחָ֣ה בָהֶ֔ם וּלְמַלֵּא־בָ֖ם אֶת־יָדָֽם׃ ₃₀שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תַּחְתָּ֖יו מִבָּנָ֑יו אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֛א אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לְשָׁרֵ֥ת בַּקֹּֽדֶשׁ׃ ₃₁וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ׃ ₃₂וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ₃₃וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃ ₃₄וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר מִבְּשַׂ֧ר הַמִּלֻּאִ֛ים וּמִן־הַלֶּ֖חֶם עַד־הַבֹּ֑קֶר וְשָׂרַפְתָּ֤ אֶת־הַנּוֹתָר֙ בָּאֵ֔שׁ לֹ֥א יֵאָכֵ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֽוּא׃ ₃₅וְעָשִׂ֜יתָ לְאַהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם׃ ₃₆וּפַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַיּוֹם֙ עַל־הַכִּפֻּרִ֔ים וְחִטֵּאתָ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּכַפֶּרְךָ֖ עָלָ֑יו וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֖וֹ לְקַדְּשֹֽׁו׃ ₃₇שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תְּכַפֵּר֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹת֑וֹ וְהָיָ֤ה הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֔ים כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בַּמִּזְבֵּ֖חַ יִקְדָּֽשׁ׃ ס

₃₈וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם תָּמִֽיד׃ ₃₉אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ ₄₀וְעִשָּׂרֹ֨ן סֹ֜לֶת בָּל֨וּל בְּשֶׁ֤מֶן כָּתִית֙ רֶ֣בַע הַהִ֔ין וְנֵ֕סֶךְ רְבִעִ֥ית הַהִ֖ין יָ֑יִן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ ₄₁וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכָּהּ֙ תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֔הּ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ₄₂עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר אִוָּעֵ֤ד לָכֶם֙ שָׁ֔מָּה לְדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ שָֽׁם׃ ₄₃וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃ ₄₄וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ ₄₅וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ₄₆וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ

Oluhêrero lw’enshângi

1 «Ojire oluhêrero wakazitumbukizakwo enshângi, olujire n’omurhi gwa akasiya. 2 Obuli waluyubakamwo bubè bw’ikoro liguma n’obugali nabo bubè bw’ikoro liguma: lubè lwa nyunda ziyumânîne, oburherema nabo bubè bwa makoro abirhi, lwôshi lulungane n’orhuhembe rhwakwo ko na kuguma. 3 Olushîge amasholo garhali mavange, oku nyanya, omu marhambi n’omu rhuhembe, omuhiro gwalwo gubè gwa butâke bwa masholo. 4 Olujirire mpogo ibirhi z’amasholo idako ly’omuhiro, enyanya ly’amarhambi gombi, ozihire omu marhambi, zikazigeramwo emirhamba y’okululengeza. 5 Eyo mirhamba oyijire n’omurhi gwa akasiya, onayishige amasholo. 6 Oluhire embere z’omwenda gubwikire omucîmba gw’Endagâno, embere z’omufûniko gubwikire Endagâno, halya nâkazikubugâna. 7 Aròni akazitumbûkizakwo enshângi, ngasi sêzi, amango akola ayumanyanya orhumole, analutumbûkizekwo enshângi. 8 N’amango Aròni akola ayâsa orhumole câjingwè, analutumbûkizakwo enshângi, eri nshangi ya nsiku n’amango embere za Nyakasane, kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 9 Kuli olwo luhêrero irhondo murhahîraga mukarherekêrakwo enshângi y’obushâla-shâla nîsi erhi mbâgwa n’enterekêro zindi zindi, murhakanahîra mukabulagirakwo enterekêro z’ebinyôbwa. 10 Liguma omu mwâka, Aròni akazijira nterekêro y’okushukûla ebyâha, oku rhuhembe rhw’oluhêrero. Liguma omu mwâka, kurhenga iburha kujà oku lindi, akâshukûla oluhêrero n’omukò gw’embâgwa y’okulyûla ebyâha. Olwo luhêrero luli lutagatîfu bwenêne embere za Nyakasane.»

Entûlo y’omu ka-Nyamuzinda

11 Nyakasane anacishambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 12 «Amango waganja^r bene Israheli mpu ly’omanya omubalè gwâbo, ngasi muguma anahane entûlo y’obuzîne bwâge emwa Nyamuzinda, lyo balekijakwo obuhanya bakola baganjwa. 13 Alaga ebi ngasi wanaganjwe akazihâna: cigabi ca kabirhi c’esikeli y’omu ka-Nyamuzinda, erya ya ngero makumi abirhi oku ngasi sikeli. Eco cigabi ca kabirhi c’esikeli ebè ntûlo ya Nyakasane. 14 Ngasi muntu yeshi wankanaganjwa, kurhangirira oku myâka makumi abirhi y’okuburhwa na kulusha, ahâne entûlo ya Nyakasane. 15 Mw’okwo kuhâna entûlo ya Nyakasane lyo muciza obuzîne bwinyu, omugale^s arhahânaga binji kulusha ecigabi c’esikeli, n’omukenyi arharhûlaga binyi kulusha ecigabi c’esikeli. 16 Okazirhôla eyo ntûlo ya Bene Israheli y’okuciza obuzîne bwâbo, oyikolese oku mikolo y’omu Cihando c’Ihano, ebè cikengêzo erhi nkûmbu kuli Bene Israheli embere za Nyakasane omu kuciza obuzîne bwâbo.

Omukenzi gw’okukalabîra

17 Nyamuzinda ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 18 «Ojire omukenzi gw’omulinga n’amakondo gago gabè ga mulinga, bakazicîkalabîramwo, oguhire ekarhî k’Ecihando c’Ihano n’oluhêrero, ohiremwo n’amîshi. 19 Aròni n’abagala bakazikalabîramwo amaboko n’amagulu. 20 Nka bajà omu Cihando c’Ihano, bakazikalaba n’amîshi, lyo balekifà. Kwo na kwo nka bayegêra oluhêrero bakola baliyokera Nyakasane enterekêro z’okusingônoka, 21 bakazicîkalaba amaboko n’amagulu, lyo balekifà. Kuli obwo lyabà irhegeko lirhahuligana, kuli Aròni yêne n’oku bûko bwâge, kurhenga oku iburha kujà oku lindi.

Amavurha matagatîfu

22 Nyakasane anacishambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 23 «Orhôle omu migavu minjinjà kulusha eyindi yôshi, obukù bwayaga bwa sikeli magana arhanu; ecigabi ca kabirhi, kwo kuderha sikeli magana abirhi na makumi arhanu y’omugavu gw’esinamoni, sikeli magana abirhi na makumi arhanu y’omugavu gw’olusheke lw’akîsûnunu; 24 sikeli magana arhanu g’omugavu gwa akasiya, lugero lw’esikeli y’omu ka-Nyamuzinda, na hini nguma y’amavurha g’omuzêti. 25 Ojiremwo amavurha matagatîfu^t g’okucîshîga, mvange yahûmula bwinjà, mukolo gwa muvanganya mulenga, go gâbà mavurha matagatîfu g’okucîshiga. 26 Oshîgemwo Ecihando c’Ihano, omucîmba gw’Endagâno, 27 amêza n’orhulugu rhwago rhwôshi, oluhêrero lw’enshângi, 28 oluhêrero lw’enterekêro n’orhulugu rhwalwo rhwôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo. 29 Obigishe bibè bitagatîfu lwôshi, na ngasi byânabihikekwo binabe bitagatîfu. 30 Aròni n’abagala obashîge onabarherekêrere, lyo bakàjira omukolo gw’obudâhwa bwâni. 31 Obwîre Bene Israheli, erhi: «Aga mavurha matagatîfu g’okucishînga, gali gâni, kurhenga oku iburha kuhika oku lindi. 32 Irhondo murhahîraga mukashîga wundi wundi muntu, murhaderhaga mpu mwayiga okugavanganya, bulya gali matagatîfu, ganayorhe gali matagatîfu kuli mwe n’oku iburha linyu. 33 Owanayige okuvanganya ago mavurha erhi kugashîga omuntu kwône, oyo anakagwa omu bûko bwâge.»

Okujira enshângi

34 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Olonze ebizibwe bihûmula bwinjinjà, akaradusi kahûmula bwinjinjà, ecizibwe ca torakasi, eca ambre, eca galabani, ebizibwe by’omugavu haguma n’obukù burhalimwo buvange, byôshi bya lugero luyumânîne. 35 Ojiremwo omugavu gw’enshângi, mukolo gwa muvânzi mulenga, ogwo mugavu gujemwo omûnyu, gurhajagamwo bindi bici, gubè mutagatîfu. 36 Oguvungunyule, orhôlekwo obuvungunyukiza ohire embere ly’omucîmba gw’Endagâno, omu Cihando c’Ihano, mulya nakâshimânana nâwe. Kuli mwe ogwo mugavu gwaba mutagatîfu bwenêne. 37 N’ogwo mugavu wajira, irhondo murhahîra mwaderha mpu ninyu mwacîjiriragwo, mukazigulola nka mugavu gurherekîrwe Nyakasane. 38 Owanaderhe mpu aguyiga lyo naye ankayûmva akîsûnunu kagwo, oyo muntu anakagwe omu bûko bwâge.»

Exodus BHS 30:

₁וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ₂אַמָּ֨ה אָרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רָחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃ ₃וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ ₄וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה־לּ֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃ ₅וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ ₆וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃ ₇וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃ ₈וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעֲרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ ₉לֹא־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃ ₁₀וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ פ

₁₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₁₂כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשֹׁ֛ו לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ ₁₃זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ ₁₄כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃ ₁₅הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ ₁₆וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ פ

₁₇וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₁₈וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃ ₁₉וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃ ₂₀בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ ₂₁וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ פ

₂₂וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₂₃וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃ ₂₄וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃ ₂₅וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃ ₂₆וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃ ₂₇וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ ₂₈וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ ₂₉וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֑ים כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ ₃₀וְאֶת־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ ₃₁וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ ₃₂עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ ₃₃אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס

₃₄וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃ ₃₅וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ ₃₆וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ ₃₇וְהַקְּטֹ֨רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהוָֽה׃ ₃₈אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס

Abarhumisi bw’omu ka-Nyamuzinda

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 «Ala! Niene nàhamagalaga Besaleli, mwene Uri, mwene Huru w’omu bûko bwa Yuda. 3 Nàmuyunjuzize Mûka gwa Nyamuzinda, lyo abà n’oburhimanya, obukêngere n’obwenge bw’okumanyijira ngasi mukolo: 4 obulenga omu mikolo y’amasholo, emiringa n’amarhale; 5 omu kubinja amabuye gw’okubambira, okubinjûla emirhi n’okujira emikolo ya ngasi lubero. 6 Nakulusha aho, nàmuhizirekwo Oholiyabu, mwene Ahisamaki, w’omu bûko bwa Dani, nahira oburhimanya omu murhima gwa ngasi mushinganyanya, nti bajire ngasi byôshi nanakurhegesire: 7 Ecihando c’Ihano, omucîmba gw’Endagâno, omufûniko guli enyanya zagwo na ngasi birugu by’omu cihando byôshi, 8 amêza n’ebirugu byago, akamole k’amasholo gonene n’ebirugu byako, 9 oluhêrero lw’enshângi, oluhêrero lw’enterekêro n’ebirugu byâlwo byôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo, 10 emyambalo y’obugashânize, myambalo mitagatîfu y’omudâhwa Aròni, emyambalo abâna bâge bakaziyambala nka bajira omukolo gw’obudâhwa, 11 amavurha g’okucishîga n’enshângi y’omu hatagatîfu. Babijire byôshi byôshi nk’oku nanakurhegekaga.»

Okukenga olwa Sabato

12 Nyamuzinda anacibwîra Mûsa erhi: 13 «Obwîre Bene Israheli, erhi: Mukâkenga bwenêne ensiku zâni za Sabato, bulya ciri cimanyîso ekarhî kinyu na nâni, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, lyo bakazimanyirira oku nie Nyakasane, nie mmucêsa. 14 Mukazikenga olwa Sabato, bulya luli lutagatîfu kuli mwe. Owâluzize ananigwe. Neci, ngasi yeshi wânakole muli lwo, oyo muntu anakagwe ekarhî k’ishanja lyâge. 15 Bakazijira emikolo nsiku ndarhu zôshi, ci olusiku lwa kali nda, luli lusiku lwa kurhamûka lurherekîrwe Nyakasane. Ngasi yeshi wâjire omukolo olusiku lwa Sabato, oyo anayirhwe, afe. 16 Bene Israheli balange olwa Sabato, bakazijira olwa Sabato, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, ebè ndagâno y’ensiku zôshi. 17 Sabato abè cimanyîso c’emyâka n’emyâka, ekarhî ka Bene Israheli na nâni, bulya nsiku ndarhu Nyakasane ajiragamwo amalunga n’igulu, ci olusiku lwa kali nda, arhahumaga kabishi, ahûmûka.»

Mûsa ahâbwa ennambi zirikwo amarhegeko

18 Cazinda, erhi àyusishambâza Mûsa oku ntondo y’e Sinayi, amuhà zirya mbale ibirhi z’Obuhamirizi, mbale ibirhi za mabuye, zàyandikagwa n’omunwe gwa Nyakasane.

Exodus BHS 31 :

₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₂רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ ₃וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃ ₄לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ות בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ ₅וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשֹׂ֖ות בְּכָל־מְלָאכָֽה׃ ₆וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה־דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כָּל־חֲכַם־לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ׃ ₇אֵ֣ת ׀ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וְאֶת־הָֽאָרֹן֙ לָֽעֵדֻ֔ת וְאֶת־הַכַּפֹּ֖רֶת אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הָאֹֽהֶל׃ ₈וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ ₉וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיּ֖וֹר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ ₁₀וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ ₁₁וְאֵ֨ת שֶׁ֧מֶן הַמִּשְׁחָ֛ה וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים לַקֹּ֑דֶשׁ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖ךָ יַעֲשֽׂוּ׃ פ

₁₂וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₁₃וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ ₁₄וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃ ₁₅שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ₁₆וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשֹׂ֧ות אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ ₁₇בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ ס

₁₈וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃

Ecâha c’olubaga

1 Olubaga erhi lubona Mûsa amalegama buyandagala oku ntondo, lwashubûzanya eburhambi bwa Aròni, lwanacimubwîra, erhi: «Yimuka! Orhujirire^u Nyamuzinda warhushokolera, bulya oyo Mûsa, muntu wàrhurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, rhurhacimanyiri oku àbîre.» 2 Aròni ababwîra, erhi: «Mukûlage orhugondo rhw’amasholo rhuli oku marhwîri ga bakinywe, aga bagala binyu, n’aga bâli binyu, murhunderhere.» 3 Olubaga lwôshi lwàjà lwakûla orhugondo lwàgwêrhe omu marhwîri, balerhera Aròni. 4 Erhi abà amayankirira galya masholo bâli mudwîrhîre, agatula n’ecuma, arhenzamwo enshusho y’akanina. Banaciderha, mpu: «Israheli, ala Nyamuzinda wâwe wàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri!» 5 Erhi Aròni abona kulya, ayûbaka oluhêrero embere ly’erya nshusho, ayaliza, erhi: «Irhondo luli lusiku lukulu lwa Nyakasane!» 6 Erhi buca, oku banazûka, barherekêra enterekêro z’embâgwa banalêrha enterekêro z’omurhûla, olubaga lwanaciburhamala, lwalya lwananywa, lwayimuka mpu lusâme.

Nyamuzinda arhônda Mûsa

7 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Yandagala, bulya lulya lubaga lwagomire, lulya lubaga wàrhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri. 8 Barhalegamire okurhenga omu njira nàbayerekaga, batuzire enshusho y’akanina bafukamire embere zâyo banaderha, mpu: «Israheli ala Nyamuzinda wâwe, owàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri.» 9 Nyakasane, anacibwîra Mûsa; erhi: «Aye! Nàsingirize olu lubaga, nabona oku luli lwa bacikanyi-cirhagômba» 10 Ci lero, ondekage, nkolaga najira oburhè bwâni bubayâkirekwo, bôshi mbahererekeze, wêne obè we njira ishanja linene.»

Omusengero gwa Mûsa

11 Mûsa arhûliriza Nyakasane, Nyamuzinda wâge, aderha, erhi: «Nyamwagirwa carhuma wakunirira olubaga lwâwe wêne wàshugulaga n’emisî y’okuboko kwâwe omu cihugo c’e Mîsiri? 12 Cankarhuma abanya-Mîsiri baderha, mpu: «Buminya bwàrbumaga abarhenza eno munda mpu ly’ajibayirhira omu mpinga, anabaherêrekeze hano igulu!» Rhuliriza obukunizi bwâwe, onaleke obubî olonzize okujirira olubaga lwâwe. 13 Kengêra bambali bâwe: Abrahamu, Izaki na Yakôbo walanganyagya n’omwîgasho, wababwîra, erhi: «Obûko bwinyu nabuluza bubè nka nyenyêzi z’oku nkuba na cirya cihugo nàderhaga, nacihà obûko bwinyu buciyimenwo ensiku n’amango!» 14 Nyakasane arhulirira obwo, arhacikolaga akal’ibala àli amalalira okukolera olubaga lwâge.

Mûsa abera ennâmbi zalikwo Endagâno

15 Mûsa anacishubûka àyandagala, abungulukira emwa bene Israheli, erhi afumbîrhe galya mabuye g’ennàmbi abirhi, gàli mayandike enyunda zombi, emugongo n’emalanga. 16 Ago mabuye-nnâmbi gwàli mukolo gwa Nyamuzinda yêne, emyandiko galikwo Nyamuzinda yêne wàyisiribaga. 17 Yozwè ayumva ecihôgêro c’olubaga cidwîrhe cabanda orhuhababo; abwîra Mûsa, erhi: «Nàmayumva akahababo kali nka ka ntambala omu cihando.» 18 Ci Mûsa àmushuza, erhi: «Karhali kahababo k’abahimine, karhanali kahababo k’abahimirwe, ci nyumvîrhe nka liri izù lya nyimbo za bantu badwîrhe badumizanya.» 19 Lero erhi àhika hôfi n’ecirâlo, àlangîra akanina n’ebigâmba by’amasâmo. Mûsa agwârhwa n’oburhè, arhôla zirya nnàmbi z’amabuye g’Endagâno, azidedeka oku idaho, azijonjagira mulya ntambi-rhambi ly’entondo. 20 Arhôla kalya kanina bàjiraga akadûlika muliro; akavungunyula kôshi, akalagaliza omu mîshi, aganywesa Bene Israheli. 21 Mûsa adôsa Aròni, erhi: «Bici olu lubaga lwakuhizirekwo ene olinda obayemerera ecâha cingan’aha?» 22 Aròni àmushuza erhi: «Yâgirwa, orhakalihaga, bulya nâwe wêne orhahabiri oku olu lubaga luyôrha luhârhira amabî! 23 Bonene bambwîraga, mpu : «Orhujirire nyamuzinda warhushokolera, bulya olya Mûsa, omulume wàrhurhenzagya e Mîsiri, rhurhamanyiri kurhi anabîre!» 24 Lero nababwîra, nti: «Ndi ogwêrhe amasholo!» Baja bagashugula oku marhwîri gâbo, bagampà. Nagahira ecìko, garhengamwo aka kanina.»

Obuhane

25 Mûsa abona oku olubaga lwahabusire, oku Aròni analuhabwîre, analubonêsa nshonyi omu masù g’abashombanyi bâge. 26 Okuhandi, Mûsa agend’iyimanga aha muhango gw’icûmbi, aderha, erhi: «Oli wa Nyakasane, anjeho!» Bene Levi bôshi bashubulizanya eburhambi bwâge. 27 Ànacibabwîra, erhi: «Ntya kwo Nyakasane w’Israheli adesire: «Ngasi muguma ahire engôrho yâge ebirhugo murhulukâne omu icûmbi mwoshi, kurhenga kuli ngasi muhango kuj’oku gundi, mujè mwanigûza akaba mwene winyu, akaba mwîra wâwe, akaba mulungu wâwe!» 28 Bene Levi banacijira nk’oku Mûsa anababwîraga, olwo lusiku olubaga lwafàmwo bihumbi bisharhu bya bantu. 29 Mûsa ababwîra, erhi: «Ene mwarherekîre Nyakasane amaboko ginyu, kulya kubà ngasi muguma anayomolire omugala erhi mwene wâbo engôrho, ly’amugisha!»

Mûsa ashubisengerera Bene Israheli

30 Lero erhi buca. Mûsa abwîra olubaga, erhi: «Mwajizire ecâha cinene, ci nkolaga narheremera emunda Nyakasane ali kwankanabà nashobôla obwonjo kw’eco câha cinyu!» 31 Mûsa ashubira emunda Nyakasane ali amubwîra, erhi: «Aye! Lulya lubaga lwàgomire bwenêne! Lwacîjirîre nyamuzinda w’amasholo. 32 Ci okalonza, olubabalire eco câha … N’akaba nanga, onzazagye omu citabu^v wànyandikaga!» 33 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Owàngomîre ye nanazaza omu citabu câni! 34 Ci buno okanyagye! Olôngolane olubaga emunda nakubwîraga, malahika wàni akushokolera. Ci olusiku nabarhangula niene, nabahana kw’eco câha câbo.» 35 Nyakasane anacihana olubaga bulya lwàli lujizire akanina, kalya Aròni àtulaga.

Exodus BHS 32:

₁וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֨נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃ ₂וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃ ₃וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן׃ ₄וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₅וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהוָ֖ה מָחָֽר׃ ₆וַיַּשְׁכִּ֨ימוּ֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ פ

₇וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₈סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₉וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ ₁₀וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃ ₁₁וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֨אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ ₁₂לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃ ₁₃זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃ ₁₄וַיִּנָּ֖חֶם יְהוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות לְעַמּֽוֹ׃ פ

₁₅וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃ ₁₆וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃ ₁₇וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶה׃ ₁₈וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ ₁₉וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃ ₂₀וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֨זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₂₁וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃ ₂₂וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃ ₂₃וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֨נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃ ₂₄וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה׃ ₂₅וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃ ₂₆וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ ₂₇וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֨עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ׃ ₂₈וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃ ₂₉וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃ ₃₀וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־יְהוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם׃ ₃₁וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ ₃₂וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃ ₃₃וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃ ₃₄וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֨רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃ ₃₅וַיִּגֹּ֥ף יְהוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ ס

Nyamubâho ahâna irhegeko ly’okuhandûla

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Orhenge hano, we n’olubaga wàrhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, orheremere ebwa cihugo nàlaganyagya Abrahamu, Izaki na Yakôbo erhi mbabwîra, nti: «Iburha lyâwe lyo ncihîre». 2 Narhuma malahika embere zâwe, nnandibirhekwo Abakanani, Abamoriti, Abahatiti, Abapereziti, Abahaviti n’Abayebusi. 3 Osôkere ebwa cihugo cihululamwo amarha n’obûci. Ci kwône omanye oku arhali rhweshi rhuli, bulya oli lubaga lwa bikanyi-birhagômba, nankanamuhungumulira omu njira!» 4 Olubaga erhi luyumva eco cinwa c’obuhane, lwàjà omu mishîbo na ntâye wàciyâmbirhe emyambalo yâge y’olukulu. 5 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Obwîre Bene Israheli, erhi: «Muli lubaga lwa bikanyi-birhagômba. Erhi nankaderha nti rhusôke haguma ninyu, erhi namanamurahiza. Na buno, ntâye wàrhenzagya emyambalo yâge y’olukulu, nienene ntahabe kurhi namujira». 6 Bene Israheli banacihogola emyambalo yâbo y’olukulu, kurhengerera oku ntondo ya Horebu.

Ecihando c’Ihano

7 Mûsa anacirhôla cirya Cihando, ajiciyubakira kuli, embuga ly’icûmbi, aciyirika Cihando c’Ihano. Na ngasi yeshi wàkâgilonza Nyakasane àkâgija ebwa Cihando c’Ihano càliyûbasirwe embuga ly’icùmbi. 8 N’erhi Mûsa àbâga akola aja ebwa Cihando c’Ihano, olubaga lwôshi lunayimange, ngasi muguma aha lusò lw’ecihando câge, ashimbulîze Mûsa amasù, kuhika alinde aja omu Cihando. 9 Erhi Mûsa àbâga amaja omu Cihando, ecilundo c’omugî cinayandagale, ciyimange aha lusò lw’Ecihando, Nyakasane arhondere ashambâla bo na Mûsa. 10 Olubaga lwôshi lwàkâgibona eco cilundo c’omugî oku ciyimanzire aha lusò lw’Ecihando na ngasi muguma àkâfukama aha lusò lw’ecâge cihando ahwere oku idaho. 11 Nyakasane àkâgishambâla bo na Mûsa busù oku busù nka kula omuntu anashambâza owâbo muntu. Okuhandi Mûsa akàgishubira ebw’icûmbi, ci omurhabâzi wâge Yozwè, mwâna wa busole mwene Nuni, yêhe arharhengaga omu Cihando.

Omusengero gwa Mûsa

12 Mûsa abwîra Nyakasane, erhi: «Alaga oku wamambwîra, erhi: Yinamulaga olubaga, ci orhammanyisizi ndi orhumire wagenda rhwe naye, n’obwo wênene wàderhaga, erhi: «Nkumanyîre oku izîno lyâwe», na kandi, erhi: «Obà murhonyi omu masù gâni». 13 Lero akaba ntonyire omu masù gâwe okunali, ommanyisagye nâni amajira gâwe, lyo nâni nkumanya, nanderhe lyôki oku mba murhonyi omu masù gâwe. Na kandi, omanye oku eri liri ishanja lwâwe!» 14 Nyakasane amubwîra, erhi: «Akaba orhayishiri wêne niene nayisha ngendikuha amarhamûko». 15 Mûsa àmushuza, erhi: «Akaba orhayishiri Wêne orharhurhenzagya hano. 16 Bicigi bankacimanyirakwo oku niono rhwe n’olubaga lwâwe, rhurhonyire omu masù gâwe? K’arhali kugenda haguma nîrhu oku kwarhuma, n’okubona niono n’olubagallwâwe rhurhashushini n’agandi mashanja gabà hano igulu?» 17 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Okwo odesire buno nakujira nako, bulya oli murhonyi omu masù gâni, nnambà nkumanyîre oku izîno lyâwe.»

Mûsa oku ntondo

18 Mûsa amubwîra, erhi: «Onyemererage nâni ndole oku irenge lawe!» 19 Nyakasane àmushuza, erhi: «Nageza aminja gâni goshi embere zâwe, nnanyakulize izîno lya Nyakasane embere zâwe. Mbabalira oyu nnonzize okubabalira, nnambêra lukogo oyu nnonzize okubêra lukogo!» 20 Ashubiza erhi: «Orhankahashibona obusù bwâni, bulya omuntu arhankabona obusù bwâni akacilama!» 21 Nyakasane ashubiderha, erhi: «Ala ahantu hôfi nâni! Oyimange oku lwâla! 22 Hano irenge likola lyagera, nakuhira omu mongobana gw’olwâla, nkubwikire n’obulà bw’enfune zâni, kuhika ngere. 23 Okubundi ntenze enfune zâni, ombone omugongo, ci amalanga gâni, ntâye wankahash’igalolakwo!»

Exodus BHS 33:

₁וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ ₂וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ ₃אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֨רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃ ₄וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָֽיו׃ ₅וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ ₆וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃ ₇וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ ₈וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־הָאֹ֔הֶל יָק֨וּמוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֨יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃ ₉וְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם־מֹשֶֽׁה׃ ₁₀וְרָאָ֤ה כָל־הָעָם֙ אֶת־עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כָּל־הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אָהֳלֽוֹ׃ ₁₁וְדִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ ס

₁₂וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃ ₁₃וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃ ₁₄וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃ ₁₅וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֨יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃ ₁₆וּבַמֶּ֣ה ׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלֵ֨ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ פ

₁₇וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃ ₁₈וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃ ₁₉וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃ ₂₀וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃ ₂₁וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר׃ ₂₂וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי׃ ₂₃וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃ ס

Agandi mabuye g’amarhegeko

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Obînje nnambi ibiri za mabuye nka zirya ntanzi, nayandika kuli ezo nnambi birya binwa byonêne byâli kuli zirya ntanzi wajonjagaga. 2 Obè ocîrheganyize irhondo sêzi oyishisôkera sêzi-sêzi oku ntondo ya Sinayi, oyimange embere zâni oku busoso bw’entondo. 3 Ntâye wasôkanaga mweshi ciru n’omuguma na ntâye wabonekaga oku ntondo kwôshi, ciru n’ebibuzi n’enkafu, birhakereraga ebwa eyôla ntondo. 4 Mûsa abinja ennâmbi nka zirya ntanzi, anacizûka sêzi-sêzi, asôkera oku ntondo ya Sinayi nka kulya Nyakasane ànamurhegekaga erhi adwîrhe zirya nnâmbi ibirhi z’amabuye. 5 Nyakasane anacibunguluka omu citù ayimanga halya bo naye.

Nyamubâho abonekera Mûsa

Mûsa erhi adwîrhe ayakûza izîno lya Nyakasane. 6 Nyakasane anacigera embere zâge, aja ayakûza, erhi: «Nyakasane, Nyamubâho, Nyamuzinda w’obwonjo, ntabâcihûngo, ntakunira-duba, oyunjula bwinjà n’obwikubagirwa, 7 oyôrha mwîkubagirwa w’iburha oku lindi, we lembera obubî, obuhalanjisi n’ecâha, ci orhaleka obubî bwagera kwônene, onashimbulule obubî bw’ababusi n’abâna oku binjikulu bâbo kuhika oku iburha lya kasharhu n’erya kanni. 8 Ho n’aho Mûsa anacifukama, ahwera oku idaho. 9 Aderha, erhi: «Akaba ko binali Yâgirwa ntonyire omu masù gâwe, Waliha oyêmêre okugenda nîrhu, bulya olu lubaga luli lwa ba cikanyi-cirhagômba, ci orhubêre obwonjo oku mabî gîrhu, onarhujire mwimo gwâwe!»

Okushubilumûla Endagâno

10 Nyakasane aderha; erhi: «Nkola nafundika endagâno, najira ebirhangâzo embere ly’olubaga, birya birhasagiboneka ciru n’eliguma omu mashanja, n’olu lubaga lwôshi olimwo lwabona ebijiro bya Nyakasane, bulya biri bya kujugumya ebi nakola n’okuboko kwâwe! 11 Obikirire bwinjà ebi nàkurhegekaga ene! Embere zâwe nkola nakûngusha Abamoriti, Abakanani, Abahititi, Abepereziti, Abahiviti n’Abayebusi. 12 Omanye irhondo orhahîraga mpu wanywana n’abantu babà omu cihugo wajamwo, balekibà murhego kuli we. 13 Ci amahêro^w gâbo oyishigakûndula, emitûngo yâbo oyijonjage n’emirhi yâbo y’amahêro, ojè wayitwa. 14 Wêhe orhahîra okaharâmya owundi nyamuzinda, bulya izîno lya Nyakasane ye «Lûji»^x, aba Nyamuzinda wa lûji. 15 Orhahîra okanywana mwene abantu ba muli eco cihugo: bulya amango bakola bacîhemula na banyamuzinda wâbo, bankanakuhamagala obone wamalya oku nterekêro zâbo; 16 erhi bagala bâwe bankabashebera bâli bâbo, bâli bâbo banayishicihemulira emwa banyamuzinda bâbo, obone bamakululirayo na bagala bâwe, mpu nabo bacihemulire emwa banyamuzinda bâbo. 17 Orhahîraga okatula banyamuzinda b’ecûma. 18 Okazilanga olusiku lw’emigati erhalimwo lwango. Okazijira nsiku nda zôshi walya emigati erhalimwo lwango, nka kulya nàkurhegekaga, omu mango garhegesirwe n’omwêzi gw’Emihuli, bulya omwêzi gw’Emihuli, go mwêzi wàrhengagamwo e Mîsiri. 19 Ngasi côshi cizibûla omulà gwa nnina, ciri câni: ngasi lubere lw’omu masò gâwe, akaba lwa nkafu, erhi lwa cibuzi. 20 Ci olubere lw’endogomi, okaziluhanira engombôlo y’omwâna-buzi, akaba orhaluhanîri engombôlo, onaluniole igosi. Ngasi lubere lwa muli bagala bâwe, okaziluhanira engombôlo. Ngasi murhabana wâwe w’olubere, okaz’imugombôla, murhanakâgiyisha maboko mûmu embere zâni. 21 Okazikola nsiku ndarhu, ci olusiku lwa kali nda wanarhamûka, ciru gankaba mango ga kubiba erhi kusârûla, onarhamûke. 22 Okazijira olusiku lukulu lw’Emigobe, lwo lw’emyâka mirhanzi-rhanzi y’engano, n’olusiku lukulu lw’okusârûla aha buzinda bw’omwâka. 23 Kasharhu omu mwâka, ngasi mulume ayishikazilola obusù bwa Nnahamwabo, Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. 24 Bulya hano mba namakûngusha amashanja goshi embere zâwe, mbà namayushûla ecihugo câwe, ntâye ciru n’omuguma waderhe mpu ayagalwa n’ecihugo câwe amango warherema, ogendilola obusù bwa Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, kasharhu omu mwâka. 25 Orhahîra okanterekêra emigati erimwo olwango, n’enterekêro y’olusiku lukulu lwa Basâka erhakâgigeza budufu kuhika sêzi. 26 Okazirhûla emyâka mirhanzi-rhanzi y’ishwa lyâwe omu ka-Nyamuzinda, Nyakasane wâwe. Orhahîraga okayendera omwânahene omu mahenehene ga nnina» 27 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Oyandike ebyo binwa, bulya ebyo binwa byo nfundisire mwo endagâno haguma nâwe na haguma n’Israheli.» 28 Mûsa abêra okwo ntondo bo na Nyakasane, miregerege makumi anni na madufu makumi anni. Arhalyaga mugati, arhananywaga mîshi. Ayandika ebinwa by’endagâno kuli zirya nnambi ibirhi z’amabuye, birya binwa ikumi.

Mûsa ashubira oku icûmbi

29 Erhi Mûsa àyandagala oku ntondo ya Sinayi, Mûsa ali adwîrhe zirya nnambi zombi z’Endagâno omu maboko, na Mûsa arhâli amanyire oku obusù bwâge bwàkazagilangashana kurhenga aho àshambazagya Nyakasane. 30 Aròni na Bene Israheli bôshi babona Mûsa, obusù bwâge bwâlibudwîrhe bwalangashana, bayôboha okumuyegêra. 31 Mûsa abahamagala, lero Aròni n’abagula b’olubaga bôshi bamujàyo, naye Mûsa abashambâza. 32 Cazinda Bene Israheli bôshi bamujàyo, naye Mûsa abaganîza, anakomêreza ngasi byôshi Nyakasane amubwîraga oku ntondo ya Sinayi. 33 Erhi Mûsa àyusa okubashambâza, anacibwikira obusù n’omwenda. 34 N’erhi Mûsa àbâga aja embere za Nyakasane mpu bashambâle bo naye, anakûle gulya mwenda, kuhika ahuluke. Erhi abâga amâhuluka, anabwîre Bene Israheli amarhegeko ahîrwe. 35 Bene Israheli bâkagibona oku obusù bwa Mûsa budwîrhe bwalangashana. Lero Mûsa ashubikaz’ibwikira obusù bwâge n’omwenda, kuhika ashubigend’ishambâla bone Nyamuzinda.

Exodus BHS 34:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃ ₂וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֨קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃ ₃וְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכָל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃ ₄וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי־לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ וַיַּ֨עַל֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים׃ ₅וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהוָֽה׃ ₆וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ ₇נֹצֵ֥ר חֶ֨סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד ׀ עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ ₈וַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ ₉וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֨רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃ ₁₀וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכָל־הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־הָ֠עָם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃ ₁₁שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ ₁₂הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ₁₃כִּ֤י אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃ ₁₄כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְהוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא׃ ₁₅פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃ ₁₆וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃ ₁₇אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ ₁₈אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃ ₁₉כָּל־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שֹׁ֥ור וָשֶֽׂה׃ ₂₀וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֨יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ ₂₁שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃ ₂₂וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃ ₂₃שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת־פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₂₄כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ ₂₅לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃ ₂₆רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ פ

₂₇וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ₂₈וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃ ₂₉וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃ ₃₀וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכָל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃ ₃₁וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכָל־הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃ ₃₂וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ ₃₃וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל־פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃ ₃₄וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת־הַמַּסְוֶ֖ה עַד־צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃ ₃₅וְרָא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַמַּסְוֶה֙ עַל־פָּנָ֔יו עַד־בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃ ס

Olwa sabato luli lukulu lwa kurhamûka

1 Mûsa ànacihamagala olubaga lwôshi lwa Bene Israheli, ababwîra, erhi: « Alagi ebinwa Nyakasane arhegesire okujira: 2 Mukazijira emikolo nsiku ndarhu, ci olusiku lwa kali nda, lubè kulimwe, lusiku lutagatîfu, luzira lwa Nyasakane lwa kurhamûka. Ngasi wàhume akabishi mw’olwo lusiku anayirhwe. 3 Ngasi hôshi mwânabè muli, murhayâsagya ciru n’omuliro olusiku lwa Sabato.»

Bene Israheli balêrha entûlo yâbo

4 Mûsa anacibwîra olubaga lwa Bene Israheli lwôshi, erhi: «Yumvagyi oku Nyakasane adesire: 5 oku birugu binyu, murhôlekwo ebi mwasholôlera Nyakasane. Ngasi muntu yeshi w’omurhima muhânyi asholôlere Nyakasane amasholo, amarhale, emiringa; 6 akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akalinga-kéru, ecitàni ciniole, amôya g’empene, 7 empù z’enganda-buzi zirimwo ebitàke by’akaduku, empù z’ebigoho, emirhi y’akasiya, 8 amavurha g’akamole, omugavu gw’amavurha g’okucîshîga, obukù bw’okuyôca, 9 amabuye ga onikisi n’amabuye g’okujà omu efodi n’omu mwambalo gw’oku cifuba. 10 Ngasi balenga ba muli mwe bayîshe barhangire ngasi byôshi Nyakasane arhegesire: 11 Endâro, ecihando câyo n’oburhungiri bwâyo, amino gâyo, empaho zâyo, emirhamba yayo, emitûngo y’amarhwèrhwè yayo, 12 omucîmba n’emirbamba yago, omufûniko n’omwenda gw’okugufûnika n’okugubwikira; 13 amêza n’emirbamba yagwo, orhulugu rhwago rhwôshi n’omugati gw’enterekêro; 14 ecinâra c’akamole n’orhulugu rhwaco rhwôshi, orhumole rhwaco n’amavurha g’okumoleka, 15 oluhêrero lw’enshângi n’emirhamba yalwo, amavurha gw’okucîshîga n’omugavu gw’enshângi, emyenda y’ebirhebo by’aha muhango gw’endâro, 16 oluhêrero lw’embâgwa n’olugurhu lwalwo w’omulinga, emirhamba yalwo n’orhulugu rhwôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo, 17 emyenda y’emihango y’omu côgo n’emitûngo yayo, amarhwèrhwè gâyo n’omwenda gw’olumvi lw’oku côgo, 18 enkîngi z’Endâro n’ecôgo câyo n’emigozi yayo; 19 emyenda y’obugashanîze y’okuyambala omu hatagatîfu, emyenda mitagatîfu y’omudâhwa Aròni n’emyenda abagala bakaziyambala omu mukolo gw’obudâhwa. 20 Erhi olubaga lwôshi lwa Bene Israheli lurhenga hali Mûsa, 21 ngasi bôshi b’omurhima mwinjà bàyisha na ngasi bàgwêrhe obulonza bw’okuhâna bakazilêrha entûlo ya Nyakasane y’okuyûbaka Ecihando c’Ihano, okujira ngasi mikolo yamwo n’emyambalo mitagatîfu. 22 Abalume n’abakazi bavangula. Ngasi ba murhima muhânyi balêrha orhugondo rhwabo rhw’omu marhwîri, engondo, emiringa, orhulugu rhunji rhw’amasholo, rhulya bànalilonzize okurhûla Nyakasane. 23 Ngasi bàli bagwêrhe akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akalinga kêru, ecitâni ciniole, amôya g’empene, empù z’enganda-buzi zirimwo ebitâke by’akaduku n’empù z’ebigoho, bakazibilêrha. 24 Abakâgisholola entûlo z’amarhale, n’ez’emiringa, bakàbilerhera Nyakasane ntûlo. Ngasi bâgwêrhe emirhi y’akasiya yankakwanana kw’eyo mikolo, bakâyilêrha. 25 Ngasi bakazi balenga, bakazihûnga emigozi, ey’akaduku k’omukara k’akalinga, n’ey’akalinga kêru n’ey’ecitâni ciniole, bàkazibijira n’amaboko gâbo bonene banabilêrha. 26 Abakazi balenga bàkâluka amôya g’empene. 27 Abagula b’olubaga bakazilêrha amabuye ga onikisi n’amabuye gw’okutâka efodi n’enshoho y’oku cifuba, 28 migavu n’amavurha g’akamole gw’okushiga n’enshângi. 29 Bene-Israheli bôshi, abalume n’abakazi, ngasi ba murhima muhânyi, bàkazilêrha buzira kusêzibwa ebyâli bikwânîne oku mikolo yôshi Nyakasane ali rhegesire Mûsa okujira.

Abakozi b’omu ka-Nyamuzinda

30 Mûsa anacibwîra Bene Israheli, erhi: «Loli! Besaleli mwene Uri, mwene Huru w’omu bûko bwa Yuda, Nyakasane amuhamagîre omu izîno lyâge. 31 Amuyunjuzize omûka gwa Nyakasane, omûka gw’oburhimanya, obumanye n’obulenga omu mikolo ya ngasi lubero, 32 mpu akageranya ngasi mukolo, ahashe okukazikola amasholo, amarhale n’emiringa; 33 ahashe okukâgôya amabuye g’okubambira, okubinjûla emirhi n’okujira ngasi mikolo yôshi y’obulenga. 34 Anàhizire omu murhima gwâge n’omu gwa Oholiyabu mwene Ahisamaki, w’omu bûko bwa Dani, engalo y’okuyigîriza. 35 Abayunjuzize oburhimanya bw’okujira ngasi mikolo y’okugôya, okutâka n’okuluka emyênda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru n’ecitâni ciniole, n’oburhimanya bw’okuhunga: abahîre obulenga bw’okujira emikolo ya ngasi lubero n’obukengere bw’okuyigeranya.

Exodus BHS 35:

₁וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ ₂שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ ₃לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ פ

₄וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ₅קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ ₆וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ ₇וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׂטִּֽים׃ ₈וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ ₉וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ ₁₀וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃ ₁₁אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אָהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃ ₁₂אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ ₁₃אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ ₁₄וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ ₁₅וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֨רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₁₆אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ ₁₇אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃ ₁₈אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃ ₁₉אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ ₂₀וַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃ ₂₁וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃ ₂₂וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה׃ ₂₃וְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ׃ ₂₄כָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֨סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ׃ ₂₅וְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֨לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃ ₂₆וְכָל־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃ ₂₇וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ ₂₈וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֨מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ ₂₉כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשֹׂ֖ות בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה׃ פ

₃₀וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ ₃₁וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃ ₃₂וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחַשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ ₃₃וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשֹׂ֖ות בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃ ₃₄וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן׃ ₃₅מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַעֲשׂוֹת֮ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ ׀ וְחֹשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֹשְׁבֵ֖י מַחֲשָׁבֹֽת׃

1 Besaleli, Oholiyabu na ngasi mushinganyanya Nyakasane àhiziremwo oburhimanya n’obukengere bw’okumanyijira emikolo yôshi y’omu ka-Nyamuzinda, abo bayishijira ngasi byôshi Nyakasane arhegesrire.

Entûlo zalumîra

2 Mûsa anacihamagala Besaleli na Oholiyabu na ngasi bandi balenga Nyakasane ali ahizire omu murhima gwâbo oburhimanya, balya bôshi omurhima gwâbo gwanali gusunisire omu kujira omukolo buzira kusêzibwa. 3 Banacigendirhôla emunda Mûsa ali, zirya ntûlo zôshi Bene Israheli bâkâgilêrha oku bajira omukolo gw’aka-Nyamuzinda mpu bagurhangire. Ci kwône kulya kubà ngasi sêzi, bâcikâg’ilêrha ezindi ntûlo, 4 balya bashinganyanya bakâg’ijira emikolo ya ngasi lubero y’aka- Nyamuzinda, barhenga muguma muguma omu mukolo bâkâgijira, 5 bajibwîra Mûsa, mpu: «Olubaga ludwîrhe ebirhalusire, ebikwânîne emikolo Nyakasane arhegesire.» 6 Mûsa anacihâna irhegeko mpu bajè baderha omu icûmbi lyôshi, mpu: «Abè mulume abè mukazi, ntâye wacijiraga ensholôlo y’aka-Nyamuzinda!» Ntyo banacihanza okukâlêrha ezindi ntûlo, 7 bulya ebi lwâli lwa masholôla byali bikwânîne oku mikolo yôshi yankanajirwa, ciru byankanarhaluka.

Endâro

8 Abalenga kulusha omu bakozi bajira Endâro: birhebo ikumi bya citâni ciniole, bya kaduku k’omukara, bya kaduku k’akalinga n’akaduku kêru, bajira na ba-kerubimi bàkolagwa n’obulenga. 9 Obuli bwa ngasi cirhebo makoro makumi abirhi na munâni, obugali bwa ngasi cirhebo: makoro anni, lugero luguma oku birhebo byôshi. 10 Bâkaz’ilungira birhebo birhanu haguma, na bindi birhanu haguma. 1 11 Bahira emishumi y’akaduku k’omukara oku cirhebo cizinda mwo birya bishwekirwe haguma, bajira ntyo n’oku cindi cirhebo cishwinjire ebyâbo. 12 Bahira mishumi makumi arhanu oku cirhebo cirhanzi na yindi mishumi makumi arhanu omu muhiro gw’ecirhebo cishwinjire ebya kabirhi, eyo mishumi yàkaziyerekerana ngasi muguma olunda ogwâbo gunalozire. 13 Bajira mino makumi arhanu ga masholo g’okuhanga ebirhebo bihashikîne, ngasi ciguma oku cindi, na ntyo Endâro yôshi yabà nyumpa nguma. 14 Cazindà bàluka ebirhebo by’amôya g’empene, ga kujira ecihando oku irhwèrhwè ly’Endâro. Babijira ikumi na ciguma. 15 Obuli bwa ngasi cirhebo, makoro asharhu, obugali bwa ngasi cirhebo, makoro anni, lugero luguma kw’ebyo birhebo ikumi na ciguma byôshi. 16 Bashwekera birhebo birhanu haguma, na bindi ndarhu haguma. 17 Bahira mishumi makumi arhanu oku muhiro gw’ecirhebo cizinda cishwesire ebyâbo, na yindi makumi arhanu oku muhiro gwa birya bya kabirhi bishwekirwe haguma. 18 Bajira mino makumi arhanu ga mulinga gw’okuhangira ecihando haguma côshi cibè nnambulè nguma. 19 Ecihando bacijirira oburhungiri bw’empù z’enganda-buzi z’akaduku, oku nyanya bahirakwo oburhungiri bw’empù z’ebigoho.

Olukânga

20 Babînja empaho z’Endâro, mpaho za murhi gw’akasiya, baziyimanza burherema. 21 Obulî bwa ngasi lupaho makoro ikumi, n’obugali bwa ngasi lupaho, ikoro liguma n’ecihimbi. 22 Oku ngasi lupaho kwâli migukuma ibirhi milûnge ngasi muguma oku gwâbo. Bajira ntyo oku mpaho zôshi z’Endâro. 23 Neci, banacijira empaho z’Endâro: makumi abirhi olunda lw’emukôndwè, ebulyo. 24 Ezo mpaho makumi abirhi, bahirakwo marhwèrhwè makumi abirhi ga marhale, marhwèrhwè abirhi kuli migukuma ibirhi ya lupaho luguma na marhwèrhwè abirhi oku migukuma ibirhi ya ngasi lundi lupaho. 25 Olundi lunda lw’Endâro lwo lunda lw’emwênè, bahirayo mpaho makumi abirhi, 26 haguma n’amarhwèrhwè gâzo g’amarhale oku gali makumi anni: marhwèrhwè abirhi oku lupaho luguma, na marhwèrhwè abirhi oku ngasi lundi lupaho. 27 Babinja mpaho ndarhu z’omu bululi bw’Endâro, olunda lw’ebuzika-zûba. 28 Bajira na mpaho ibirhi z’omu mahembe g’endâro, omu ndalâlà. 29 Zàli mpangire ibirhi-ibirhi idako na zindi ibirhi ibirhi enyanya, kuhika oku mpogo ya burhanzi. Bajira ntyo oku mpaho zombi z’omu mahembe oku gali abirhi. 30 Zàbà mpaho munâni n’amarhwèrhwè gâzo g’amarhale: marhwèrhwè ikumi na ndarhu, marhwèrhwè abiri oku ngasi lupaho. 31 Kandi bajira emirhamba y’omurhi gw’akasiya, mirhamba irhanu oku mpaho z’olunda lurhanzi lw’Endâro, 32 yindi mirhamba irhanu oku mpaho z’olunda lwa kabirhi lw’Endâro, na yindi irhanu oku mpaho z’omu bululi bw’Endâro, lwo lunda lw’ebuzika-zûba. 33 Bajira omurhamba gw’aha karhî olunda n’olundi. 34 Empaho bazishîga amasholo, banazijirira empogo z’amasholo z’okugezamwo emirhamba, n’eyo mirhamba bàyishiga amasholo.

Omwenda

35 Kandi banaciluka omwenda gw’akaduku k’omukara, ogw’akalinga kêru n’ecitâni ciniole, bahirakwo ba-kerubimi bàjiragwa n’obulenga. 36 Bagujirira mitûngo inni ya murhi gw’akasiya, bàyishîga amasholo, n’empogo zâyo z’amasholo. Bayitulirakwo marhwèrhwè anni ga marhale. 37 Bajira omwenda gw’omu lusò lw’ecihando, gwa kaduku ka mukara, kaduku ka kalinga, kaduku kêru n’ecitâni ciniole, mukolo gwa muntu mulenga, 38 bajirirakwo mitûngo irhanu n’empogo zâyo, amafufu gâyo n’empogo zâyo babishîga amasholo, amarhwèrhwè gâyo arhanu gali ga mulinga.

Exodus 36 :

₁וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃ ₂וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֮ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃ ₃וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃ ₄וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־הַ֣חֲכָמִ֔ים הָעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃ ₅וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃ ₆וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃ ₇וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֣ות אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ ס

₈וַיַּעֲשׂ֨וּ כָל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₉אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת׃ ₁₀וַיְחַבֵּר֙ אֶת־חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חִבַּ֔ר אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃ ₁₁וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ ₁₂חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃ ₁₃וַיַּ֕עַשׂ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וַיְחַבֵּ֨ר אֶת־הַיְרִעֹ֜ת אַחַ֤ת אֶל־אַחַת֙ בַּקְּרָסִ֔ים וַֽיְהִ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ ס

₁₄וַיַּ֨עַשׂ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃ ₁₅אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְאַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת רֹ֖חַב הַיְרִיעָ֣ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃ ₁₆וַיְחַבֵּ֛ר אֶת־חֲמֵ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָֽד׃ ₁₇וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלָאֹ֣ת חֲמִשִּׁ֗ים עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּיצֹנָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ ₁₈וַיַּ֛עַשׂ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים לְחַבֵּ֥ר אֶת־הָאֹ֖הֶל לִֽהְיֹ֥ת אֶחָֽד׃ ₁₉וַיַּ֤עַשׂ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵלִ֖ים מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ ס

₂₀וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃ ₂₁עֶ֥שֶׂר אַמֹּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ ₂₂שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת כֵּ֣ן עָשָׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₂₃וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קְרָשִׁ֔ים לִפְאַ֖ת נֶ֥גֶב תֵּימָֽנָה׃ ₂₄וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף עָשָׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקְּרָשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃ ₂₅וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עָשָׂ֖ה עֶשְׂרִ֥ים קְרָשִֽׁים׃ ₂₆וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ ₂₇וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה עָשָׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃ ₂₈וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ עָשָׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃ ₂₉וְהָי֣וּ תוֹאֲמִם֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ אֶל־רֹאשֹׁ֔ו אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֖י הַמִּקְצֹעֹֽת׃ ₃₀וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֤י אֲדָנִים֙ שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ ₃₁וַיַּ֥עַשׂ בְּרִיחֵ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽת׃ ₃₂וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֤ה בְרִיחִם֙ לְקַרְשֵׁ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃ ₃₃וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הַבְּרִ֣יחַ הַתִּיכֹ֑ן לִבְרֹ֨חַ֙ בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֔ים מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃ ₃₄וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים צִפָּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹתָם֙ עָשָׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וַיְצַ֥ף אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃ ₃₅וַיַּ֨עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב עָשָׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃ ₃₆וַיַּ֣עַשׂ לָ֗הּ אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַפֵּ֣ם זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וַיִּצֹ֣ק לָהֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃ ₃₇וַיַּ֤עַשׂ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃ ₃₈וְאֶת־עַמּוּדָ֤יו חֲמִשָּׁה֙ וְאֶת־וָ֣וֵיהֶ֔ם וְצִפָּ֧ה רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְאַדְנֵיהֶ֥ם חֲמִשָּׁ֖ה נְחֹֽשֶׁת׃ פ

Omucîmba gw’Endagâno

1 Basaleli ànacijira omucîmba n’omurhi gw’akasiya, gwa buli bwa makoro abirhi n’ecihimbi, bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi, na burherema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 2 Agushîsha n’okugushîga amasholo garhalimwo mvange omu ndalâlà n’emugongo, ànazungulusa amarhambi goshi n’omuhiro gw’amasholo. 3 Agutulira mpogo inni za masholo oku magulu anni, mpogo ibirhi lunda luguma na zindi ibirhi olundi lunda. 4 Ajira emirhamba y’omurhi gw’akasiya ànaciyishîga amasholo, 5 ànashesherêza eyo mirhamba mwa zirya mpogo ziri omu marhambi gw’omucîmba. 6 Ajira omufûniko gw’amasholo gone gone, bulî bwa makoro abirhi n’ecihimbi na bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 7 Ajira ba-kerubi babirhi ba masholo, abatulira oku marhambi gombi g’omufûniko. 8 Kerubi muguma burhambi buguma n’owundi obundi burhambi. 9 Ba-kerubi bâli balambwîre ebyubi byâbo enyanya n’okubwikira omufûniko, bâli bayerekerine, banakazâg’ilola ebwa mufûniko.

Amêza g’omugati gw’enterekêro

10 Kandi ànacijira amêza g’omurhi gw’akasiya, ga bulî bwa makoro abirhi, bugali bw’ikoro liguma na burherema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 11 Agashîga amasholo garhali mavange, anagazungulusakwo omuhiro gw’amasholo. 12 Agubinjûlakwo emikônzi y’amasholo anashîga emihiro yayo amasholo. 13 Agajirira mpogo inni za masholo, azihira oku bikwi binni by’amagulu gago oku ganali anni. 14 Ezo mpogo zàshwekerwa hôfi hôfi n’omuhiro, mpu lyo zikaz’igeramwo emirhamba y’okubarhula amêza. 15 Ajira emirhamba n’omurhi gw’akasiya, anayishîga amasholo, mpu ekaz’ikolesibwa oku kubarhula amêza. 16 Ajira n’ebirugu by’okukâja oku mêza, bya masholo garhalimwo mvange: embale, ennambi, orhuzinzi n’orhubehe, bya kukadubuliramwo enterekêro z’ebinyôbwa.

Akamole ka mahaji nda

17 Ajira akamole k’amasbolo garhalimwo mvange, akamole, enteberhebe yako, olusàrhi lwako, haguma n’amashami, ebigonyero n’obwaso bwako, abitula n’amasholo gone gone, byânali bilungine. 18 Mahaji ndarhu garhenga omu marhambi gako; mahaji asharhu g’akamole garhenga eburhambi buguma na gandi mahaji asharhu g’akamole ebundi burhambi. 19 Oku ngasi ihaji kwàja mashami asharhu galikwo amafufu n’obwaso, n’oku lindi ihaji kwàja mashami asharhu galikwo amafufu n’obwaso. Amashami goshi oku ganali ndarhu kwo n’okwo. 20 N’ako akamole kône kâli kagwêrhe mashami anni, haguma n’amafufu n’obwaso bwâgo: oku cinâra conêne, rhubêhe rhuni rhushusha obwaso bw’omuluhusi, 21 ifufu liguma omu mahaji abirhi marhanzi garhenzire omu kamole, ifufu liguma omu gandi mahaji abirhi mazinda garhenzire omu kamole. Kwo n’okwo omu mahaji ndarhu goshi g’akamole. 22 Amafufu n’amahaji byàli bilungine n’akamole, byànali bitule byôshi muli cûma ciguma ca masholo garhali mavange. 23 Okuhandi ànacijira matara nda g’akamole, n’ebitwanizo n’orhujo rhw’oluvù byago, byôshi byamasholo garhali mvange. 24 Akolêsa talenta nguma y’amasholo garhalimwo mvange omu kujira akamole n’orhulugu rhwako rhwôshi.

Oluhêrero lw’enshângi

Amavurha matagatîfu n’omugavu gulimwo enshângi. 25 Enyuma z’aho, àjira oluhêrero lw’okutumbûkizakwo enshângi, àjira olw’omurhi gw’akasiya. Obuli bw’oluhêrero ikoro liguma, obugali nabwo ikoro liguma, luyumânîne enyunda zombi na zôshi, oburherema bubè bwa makoro abirhi, lwàli lulungine n’orhuhembe rhwalwo. 26 Alushîga amasholo garhali mavange oku nyanya, omu marhambi n’omu rhuhembe, n’omuhiro gwalwo agutâka n’amasholo. 27 Alujirira mpogo ibirhi za masholo idako ly’omuhiro, oku nyanya ly’amarhambi gombi, lyo zikâgeramwo emirhamba y’okulengeza. 28 Ajira eyo mirhamba n’omurhi gw’akasiya anayishîga amasholo. 29 Ajira amavurha matagatîfu gw’okushîga abadâhwa, n’omugavu gulimwo enshângi gwahûmula bwinjà, mukolo gwa muvanganya mulenga.

Exodus BHS 37:

₁וַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת־הָאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ ₂וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ ₃וַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּע֔וֹת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ ₄וַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ ₅וַיָּבֵ֤א אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֖את אֶת־הָאָרֹֽן׃ ₆וַיַּ֥עַשׂ כַּפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃ ₇וַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃ ₈כְּרוּב־אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י קְצווֹתָֽו׃ ₉וַיִּהְי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת הָי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ פ

₁₀וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ ₁₁וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ ₁₂וַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃ ₁₃וַיִּצֹ֣ק ל֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ ₁₄לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ ₁₅וַיַּ֤עַשׂ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ ₁₆וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־הַכֵּלִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת־קְעָרֹתָ֤יו וְאֶת־כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ פ

₁₇וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃ ₁₈וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ ₁₉שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ ₂₀וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ ₂₁וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִמֶּֽנָּה׃ ₂₂כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה הָי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ ₂₃וַיַּ֥עַשׂ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ ₂₄כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר עָשָׂ֣ה אֹתָ֑הּ וְאֵ֖ת כָּל־כֵּלֶֽיהָ׃ פ

₂₅וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹ֖רֶת עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּ֣ה אָרְכּוֹ֩ וְאַמָּ֨ה רָחְבּ֜וֹ רָב֗וּעַ וְאַמָּתַ֨יִם֙ קֹֽמָת֔וֹ מִמֶּ֖נּוּ הָי֥וּ קַרְנֹתָֽיו׃ ₂₆וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ ₂₇וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה־ל֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ ₂₈וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ ₂₉וַיַּ֜עַשׂ אֶת־שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ קֹ֔דֶשׁ וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים טָה֑וֹר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽחַ׃ פ

Oluhêrero lw’enterekêro

1 Ànacijira oluhêrero lw’embâgwa lw’omurhi gw’akasiya, lwa buli bwa makoro arhanu, bugali bwa makoro arhanu, wàliluyumânîne empande zôshi oku zinali inni, n’oburherema bwàli bwa makoro asharhu. 2 Orhumpekwè-mpekwè rhwalwo oku rhuli rhunni, àhirakwo amahembe galungine nalo; alushîga omulinga. 3 Ajira na ngasi rhulugu rhwôshi rhw’oku luhêrero: orhubêhe rhw’okubikiramwo oluvù n’orhupaho rhw’okukaz’iluyankamwo, amabakuli g’okubikiramwo amîshi g’okukangûla, amakanya n’ebitumbûkizo. Orhwo rhulugu rhwôshi arhujira n’omulinga. 4 Oluhêrero alulukira olusirha lw’omulinga, aluhira kurhonderera oku nteberhebe y’oluhêrero, kuhika ekàgarhî k’oburherema. 5 Atulira mpogo inni za mulinga oku marhambi anni g’olusirha, za kukâgeramwo emirhamba. 6 Ànacijira emirhamba y’omurhi gw’akasiya, àyishîga omulinga. 7 Ashesheza emirhamba mulya mpogo z’omu marhambi g’oluhêrero, mpu ekazikolesibwa nka balubarhula; analubinjûla nka mukenzi.

Omukenzi

8 Ànacijira omukenzi gw’omulinga n’amakondo gago gajirwa n’omulinga, haguma n’ebilolero by’abakazi bàkâgikola aha muhango gw’Ecihando c’Ihano.

Obululi bw’aka-Nyamuzinda

9 Okuhandi ajira obululi. Olunda lw’emukôndwè, ebulyo, emyenda y’obululi yàli ya citâni ciniole, ya makoro igana. 10 Emitûngo yayo makumi abirhi n’amarhwèrhwè gâyo makumi abirhi byàli bya mulinga, engondôzo n’empogo zâyo byàli bya marhale. 11 Olunda lw’emwênè: makoro igana, n’emitûngo yayo n’amarhwèrhwè gâyo byàli bya marhale. 12 Olunda lw’ebuzika-zûba, yàli emyenda ya makoro makumi arhanu, emitûngo yayo ikumi n’amarhwèrhwè gâyo ikumi, engondôzo z’emitûngo n’amaganyi gâyo byàli bya marhale. 13 Olunda lw’ebuzûka-zûba, ebushoshokero, makoro makumi arhanu, 14 myenda ya makoro ikumi n’arhanu, n’emitûngo yayo isharhu, n’amarhwèrhwè gâyo asharhu oku kahembe kaguma. 15 Oku kandi kahembe ebwa muhango gw’obululi, olunda n’olundi, myenda ya makoro ikumi n’arhanu, n’emitûngo yayo oku eri isharhu n’amarhwèrhwè gâyo oku gali asharhu. 16 Emyenda yôshi y’obululi yàli ya citâni ciniole. 17 Amarhwèrhwè g’emitûngo gali ga mulinga, engondôzo z’emitûngo n’empogo zâyo byàli bya marhale, amafufu gali gashîzirwe amarhale, emitûngo y’obululi yàli egwêrhe empogo z’amarhale. 18 Omwenda gw’okubwikira omuhango gw’obululi, mukolo gwa bulenga, gwàli gwa kaduku k’omukara, kaduku k’akalinga, kaduku kêru n’ecitâni ciniole, gwa buli bwa makoro makumi abirhi, burherema bwa makoro arhanu oku bugali, gwàli gujizirwe kuguma n’emyenda y’omu bululi yôshi. 19 Emitûngo oku enali inni n’amarhwèrhwè gâyo oku ganali anni, byàli bya mulinga, engondôzo zâyo zàli za mulinga, amafufu gâyo n’empogo zâyo byàli bishîzirwe amarhale. 20 Enkwîra zôshi z’Endâro n’ez’obululi zàli za mulinga.

Omubalè gw’ebyuma byakolesibwe

21 Alaga olukalaba lw’ebyakolesibwe omu Ndâro, Ndâro y’Endagâno, banacijira omubalè oku irhegeko lya Mûsa, guli mukolo gwâjirwa n’Abaleviti oku buhanùzi bwa Itamara, mugala w’omudâhwa Aròni. 22 Besaleli mwene Uri wa Huri, w’omu bûko bwa Yuda, ànacijira ngasi ebi Nyakasane ali arhegesire Mûsa byôshi. 23 Omurhabâzi wâge àli Oholiyabu, mwene Ahisamaki w’omu bûko bwa Dani, mubînji, mulenga omu kuluka emyenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru n’ecitâni ciniole. 24 Omubalè gw’amasholo gakolesibwe oku mukolo, oku mikolo y’omu ka-Nyamuzinda yôshi, gali masholo gakàgilerhwa ntûlo, goshi haguma zàli talenta makumi abirhi na mwenda na sikeli magana gali nda na makumi asharhu, omu kugerera oku sikeli y’omu ka-Nyamuzinda. 25 Amarhale gàdwirhwe n’abantu bàganjagwa omu lubaga: talenta igana na sikeli cihumbi na magana gali nda na makumi gali nda n’irhanu, omu kugerera oku sikeli y’omu ka-Nyamuzinda, 26 yo beka nguma erhi cihimbi c’esikeli kuli ngasi muntu, omu kugerera oku sikeli y’omu ka-Nyamuzinda oku ngasi muntu wàganjirwe kurhangirira oku myâka makumi abirhi na kulusha: bo bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. 27 Zirya talenta igana zàkolesibwa oku kujonza amarhwèrhwè g’aka-Nyamuzinda n’amarhwèrhwè g’omwenda: marhwèrhwè igana na talenta igana, ngasi irhwèrhwè talenta nguma. 28 Na zirya sikeli cihumbi na magana nda na makumi gali nda n’irhanu, àjiramwo engondôzo z’emitûngo, ànashîgamwo empogo zâyo n’okubilungamwo byôshi haguma. 29 Omulinga gwarhengaga oku ntûlo: talenta makumi gali nda na sikeli bihumbi bibirhi na magana anni. 30 Gwo àtuziremwo amarhwèrhwè g’omuhango gw’Ecihando c’Ihano, oluhêrero lw’Ihano lw’omulinga n’akasirha kalwo k’omulinga, orhulugu rhwôshi rhw’omu luhêrero, 31 amarhwèrhwè g’omu ndalâlà y’obululi, amarhwèrhwè g’omuhango, enkwîra z’Endâro zôshi n’enkwira z’omu ndalâlà y’obululi.

EXO BHS 38

₁וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃ ₂וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃ ₃וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ ₄וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ׃ ₅וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃ ₆וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ ₇וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ס

₈וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ס

₉וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת ׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃ ₁₀עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ ₁₁וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ ₁₂וְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֥ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ ₁₃וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ ₁₄קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ ₁₅וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ ₁₆כָּל־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ ₁₇וְהָאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֮ נְחֹשֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר׃ ₁₈וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֨חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃ ₁₉וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ ₂₀וְֽכָל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ ס

₂₁אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ ₂₂וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ₂₃וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֨לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ ס

₂₄כָּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ ₂₅וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ ₂₆בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ ₂₇וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃ ₂₈וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃ ₂₉וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃ ₃₀וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ₃₁וְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃

Emyambalo y’abadâhwa bakulu

1 Banacirhôla emyenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru, bàjiramwo emyambalo y’obugashânize y’okurhumikira omu ka-Nyamuzinda, bànacijiramwo emyambalo mitagatîfu ya Aròni, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa.

Efodi

2 Banacijira efodi y’amasholo, akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akaduku kêru n’ecitâni ciniole. 3 Batula amasholo gàbà nka hyâsi bya lubambà, balukiramwo orhukwegè, barhulukira omu myenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru n’ecitâni ciniole, mukolo gwa muntu mulenga. 4 Omu kuyigwasa, àyijirira mishumi ibirhi oku bikwi byâyo byombi. 5 Omusiho gw’efodi gwàli gugezire enyanya gunalungine nayo, nagwo gwàli gukozirwe kuguma nayo: gwàli gwa masholo, gwa kaduku kêru n’ecitâni ciniole, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 6 Barhendêza amabuye ga onikisi, bàgahira omu lûbarhi lw’amasholo bayandikakwo amazîno ga Bene Israheli nka kula babînja eciziriko. 7 Banacigahira oku mishumi y’eyo efodi, mpu gabè mabuye ga kukâyibusa Bene Israheli.

Ensh oho y’oku cifuba

8 Bajira enshoho y’oku cifuba, mukolo gwa bulenga, yàli ekozirwe kuguma n’efodi, yàli ya masholo, ya kaduku k’omukara, ya kaduku ka kalinga, ya kaduku kêru n’ecitâni ciniole. 9 Yàli eyumânîne enyunda zôshi, yànali ngoye, yàli ya buli bwa cihimbi c’ikoro na bugali bwa cihimbi c’ikoro. 10 Bayilukirakwo milongo inni ya rhubuye: oku omulongo murhanzi, kwalukirwa esadoki, etopazi n’esumarado, 11 oku mulongo gwa kabirhi kwàja enofeki, esafiri n’ealimasi. 12 Oku mulongo gwa kasharhu bahirakwo enjwijwi, eagata n’eamatusta; 13 oku mulongo gwa kanni kwalukirwa ekrizoliti, ehyansinti n’eyaspiri. Orhwo rhubuye rhwàli rhuhangirwe omu mpogo z’amasholo. 14 Orhwo rhubuye rhwàli rhuyandikekwo amazîno ga Bene Israheli: ikumi n’abirhi gali matâke nka biziriko, ngasi ibuye n’izîno, nk’oku emilala yâbo ikumi n’ibiri yanali. 15 Enshoho y’oku cifuba bàyijirira emigufu y’amasholo gonene, miluke nka migozi. 16 Bajira mburungusè ibirhi za masholo na rhugondo rhwa masholo oku bikwi byôshi oku binali bibirhi; 17 bàgeza erya migufu ibirhi y’amasholo muli rhulya rhogondo rhubirhi, oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba. 18 Nabyo ebikwi by’orhwo rhwombi, babishwekera kuli zirya mburungusè zombi, oku mishumi y’efodi, embere zâyo. 19 Bajira rhugondo rhubirhi rhwa masholo, barhuhira omu bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba oku muhiro gw’endalâla, olunda lw’efodi. 20 Bajira rhugondo rhubirhi rhwa masholo, baruhira oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba, oku muhiro gw’endalâla, olunda lw’efodi, olunda lw’embere, hôfi n’obugonyero bwâyo, enyanya ly’omushumi gw’efodi! 21 Bashwêkera empogo z’enshoho y’oku cifuba oku mpogo z’efodi, n’ehigozi hy’akaduku k’omukara, lyo ebêra enyanya ly’omushumi gw’efodi, lyo n’enshoho y’oku cifuba esêra oku efodi, kwo Nyakasane anali arhegesire Mûsa.

Ecishûli

22 Okuhandi banacijira ecishûli c’omwenda gw’akaduku k’omukara côshi côshi, bushanja bwa mulenga w’okuluka. 23 Aha kagarhî k’eco cishûli, hàli omurhule gushwinjirwe nka murhule gwa lûba, lyo cirhagibereka. 24 Oku muhiro gw’omu ndalâlà kwàja emishemberere y’akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akaduku kêru n’ecitâni ciniole. 25 Bajira orhudende rhw’amasholo garhalimwo mvange, barhuhangira muli erya mishemberere, oku muhiro gw’ecishûli, omu marhambi mwoshi, omu kagarhî k’emishemberere: hidende higuma na mushemberere muguma, 26 hidende higuma na mushemberere muguma oku muhiro gw’ecishûli n’omu marhambi mwoshi, lyo bikwanana obugashanîze, nk’oku Nyakasane ànali arhegesire Mûsa.

Emyambalo y’obudâhwa

27 Balukira Aròni n’abagala orhwanzo rhw’ecitâni, mukolo gwa mulenga wa kuluka. 28 Bajira n’ensirha z’ecitâni, ensirha z’ecidesi, n’orhubutura rhw’ecitâni ciniole. 29 Bajira emikaba y’ecitâni ciniole, ya kaduku ka mukara, ya kaduku ka kalinga n’ey’akaduku kêru, mukolo gwa muntu mulenga, nk’oku Nyakasane àrhegekaga Mûsa. 30 Bàtula ehy’olubambà hy’amasholo gone gone, lyo ishûngwe litagatîfu, banabînjakwo nka kula babinja akahamikizo, mpu:«Mutagatîfu wa Nyakasane!» 31 Bahishwekera emalanga g’ensirha n’ehigozi hy’akaduku k’omukara, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 32 Yànacihwa ntyo emikolo y’Endâro, y’Ecihando c’Ihano. Bene Israheli banacijira byôshi nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa. Ntyo ko bajizire!

Mûsa arhonya emikolo yàjizirwe

33 Bayêreka Mûsa Endâro n’Ecihando c’Ihano n’orhulugu rhwamwo rhwôshi, bàmuyêreka engondòzo z’okuyigwasa, empaho, emirhamba, emitungo n’amarhwèrhwè gâyo; 34 bàmuyêreka omufûniko gw’empù z’enganda-buzi z’akaduku, omufûniko gw’empù z’ebigoho n’omwenda gw’omu ndalâlà, 35 bàmuyêreka omucîmba gw’Endagâno, emirhamba yagwo n’omufûniko, 36 bàmuyêreka amêza n’orhulugu rhwagwo rhwôshi n’emigati y’oburherekêre. 37 Bàmuyêreka akamole k’amasholo garhalimwo mvange n’orhumole, n’orhulugu rhwako rhwôshi haguma n’amavurha g’okutwana orhumole. 38 Bàmuyêreka oluhêrero lw’amasholo, amavurha gw’okucîshîga, enshângi y’omugavu n’omwenda gw’aha muhango gw’Ecihando. 39 Oluhêrero lw’omulinga n’akasirha kalwo k’omulinga, emirhamba yakwo n’orhulugu rhwalwo rhwôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo; emyenda y’omu bululi, emitûngo yamwo n’emifûnikiro zâyo, 40 emyenda y’aha muhango gw’obululi, emigozi yayo, ekwîra zamwo n’ebirugu byôshi by’omukolo gw’omu Cihando c’Ihano. 41 Bàmuyêreka emyambalo y’obugashanîze y’okukolera omu ka-Nyamuzinda, emyambalo mitagatîfu y’omudâhwa Aròni n’emyambalo abagala bakaziyambala nka bajira omukolo gw’obudâhwa. 42 Ogwo mukolo gwoshi Bene Israheli bagujira nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 43 Mûsa asîngiriza ogwo mukolo gwoshi, àbona oku bajizire kulya Nyakasane anarhegekaga kwo na nêne. Okuhandi Mûsa anacibagisha!

Exodus BHS 39:

₁וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ

₂וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ ₃וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשֹׂ֗ות בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֨לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃ ₄כְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֺותָ֖ו חֻבָּֽר׃ ₅וְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂהוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ₆וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₇וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ

₈וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ ₉רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל׃ ₁₀וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃ ₁₁וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃ ₁₂וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃ ₁₃וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃ ₁₄וְ֠הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃ ₁₅וַיַּעֲשׂ֧וּ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ ₁₆וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַֽיִּתְּנ֗וּ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ ₁₇וַֽיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ ₁₈וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃ ₁₉וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃ ₂₀וַֽיַּעֲשׂוּ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַֽיִּתְּנֻ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָאֵפֹ֤ד מִלְמַ֨טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃ ₂₁וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־טַבְּעֹ֨ת הָאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ₂₂וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת׃ ₂₃וּפִֽי־הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃ ₂₄וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר׃ ₂₅וַיַּעֲשׂ֥וּ פַעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־הַפַּֽעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָרִמֹּנִ֗ים עַל־שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָרִמֹּנִֽים׃ ₂₆פַּעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₂₇וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ ₂₈וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ ₂₉וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₃₀וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־צִ֥יץ נֵֽזֶר־הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃ ₃₁וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לָתֵ֥ת עַל־הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₃₂וַתֵּ֕כֶל כָּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ

₃₃וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖ו וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ ₃₄וְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַמְאָדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ ₃₅אֶת־אֲרֹ֥ן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת׃ ₃₆אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ ₃₇אֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ ₃₈וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ ₃₉אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ ₄₀אֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵיתָרָ֖יו וִיתֵדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כָּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ₄₁אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ ₄₂כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־הָעֲבֹדָֽה׃ ₄₃וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ פ

Okugishwa kw’endâro

1 Nyakasane anacibwîra Mûsa; erhi: 2 «Omu mwêzi murhanzi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi, oyimanze Endâro y’Ecihando c’Ihano. 3 Ohiremwo omucîmba gw’Endagâno, n’ogwo mucîmba, ogubwikire n’omwenda. 4 Olerhe amêza, obambekwo ngasi binakwânîne; olerhe akamole, ohirekwo orhumole rhwako. 5 Oluhêrero lw’amasholo lw’omugavu olugwîke embere ly’omucîmba gw’Endagâno, onamanike omwenda aha muhango gw’Endâro. 6 Oluhêrero lw’embâgwa oluhire embere ly’omuhango gw’Endâro, embere ly’Ecihando c’Ihano. 7 Aha kagarhî k’Ecibando c’Ihano, ohireho omukenzi, onaguhiremwo amîshi. 8 Ohire obululi eyi n’eyi, onahire omwenda aha muhango gw’obululi. 9 Orhôle amavurha gw’okucîshîga, oshîgemwo Endâro na ngasi birimwo byôshi, oyishîge, n’ebirugu byamwo byôshi, ebè ntagatîfu. 10 Oshîge oluherero lw’embâgwa n’orhulugu rhwôshi, ogishe oluhêrero, onaluhêrere lubè lutagatîfu bwenêne. 11 Oshîge omukenzi n’amakondo gâgwo, onagugishe. 12 Olerhe Aròni n’abagala aha muhango gw’Ecihando c’Ihano, obashuke n’amîshi. 13 Oyambike Aròni emyambalo mitagatîfu, omushîge onamugishe, lyo akazikola obudâhwa bwâni. 14 Abagala nabo obalerhe, obayambike orhwanzo, 15 obashîge amavurha ak’îshe wâbo, lyo bakazikola obudâhwa bwâni. Obwo bushîge bwabaha obudâhwa bw’ensiku n’amango, kurhenga oku iburha kujà oku lindi.»

Mûsa ayîmanika aka-Nyamuzinda

16 Mûsa anacicîbanda omu mikolo, ànacijira kulya Nyakasane amurhegekaga kwôshi. 17 Omu mwêzi murhanzi gw’omwâka gwa kabirhi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi, aka-Nyamuzinda kayîmânikwa. 18 Mûsa ànaciyîmanza Endâro ashigika ensimikiro, àhirakwo empaho n’emirhamba, agwikakwo emitûngo. 19 Alambika ihema oku nyanya ly’Endâro, alilâmbûlirakwo, anahira omufûniko oku nyanya ly’ihema, nk’oku Nyakasane ànamurhegekaga. 20 Arhôla Endagâno, ayihira omu mucîmba, ahira emirhamba oku mucîmba anadekereza omufûniko oku nyanya. 21 Alêrha omucîmba omu Ndâro, àhirakwo omwenda, abwikira omucîmba gw’Endagâno, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 22 Ahira amêza omu Cihando c’Ihano, olunda lw’emwênè lw’Endâro emuhanda ya gulya mwenda; 23 àdekerezakwo omulongo gw’emigati, embere za Nyakasane, nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 24 Ahira akamole omu Cihando c’Ihano, embere z’amêza, olunda luyêrekîre Endâro, emukôndwe; 25 àyâsa orhumole embere za Nyakasane, nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 26 Ahira oluhêrero lw’amasholo omu Cihando c’Ihano, embere za gulya mwenda, 27 anatumbûkizakwo enshângi y’omugavu, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 28 Ahira omwenda gw’ecisîka aha muhango gw’Endâro. 29 Erhi àba amahira oluhêrero lw’embâgwa aha muhango gw’Endâro y’Ecihando c’Ihano, àrhûlakwo embâgwa n’enterekêro, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 30 Adêkereza omukenzi ekarhî k’Ecihando c’Ihano n’oluhêrero, ànahiramwo amîshi gw’okukalaba. 31 Mûsa, Aròni n’abagala bàkâgikalabîramwo amaboko n’amagulu. 32 Erhi bàbâga bajà omu Cihando c’Ihano n’erhi bayegêraga oluhêrero, banakalabe nk’oku Nyakasane ànali arhegesire Mûsa. 33 Ànacijira obululi, entambirhambi z’Endâro, n’oluhêrero, àhirakwo omwenda aha muhango gw’obululi. Mûsa ayûkiriza ntyo emikolo.

Irenge lya Nyamuzinda lyabûmba Endâro

34 Ecitû canacibwikira Ecihando c’Ihano, bulya irenge lya Nyakasane lyamàbûmba Endâro. 35 Mûsa àrhacihashaga okujà omu Cihando c’Ihano, bulya ecitû cali cibêziremwo n’irenge lya Nyakasane lyàli libumbire Endâro.

Ecitû càlusa Bene Israheli

36 Omu lugendo lwâbo, Bene Israheli bàkâgihandûla erhi ecitû càbâga camârhenga oku nyanya ly’Endâro. 37 Ci erhi ankabire ecitû cirharhenzirikwo, barhakâg’ihandûla, kuhika olusiku cashubirhenga oku Ndâro. 38 Bulya ecitû ca Nyakasane cakâgigwà oku Ndâro mûshi na budufu, càlimwo omuliro, omu masù g’iburha lya Bene Israheli lyôshi, omu lugendo lwâbo lwôshi.

Exodus BHS 40:

₁וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ₂בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹׁ֖ון בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ₃וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת׃ ₄וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ׃ ₅וְנָתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃ ₆וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃ ₇וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃ ₈וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃ ₉וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃ ₁₀וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃ ₁₁וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃ ₁₂וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ ₁₃וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃ ₁₄וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃ ₁₅וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֨חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ ₁₆וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

₁₇וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשֹׁ֛ון בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₁₈וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃ ₁₉וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֨הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₂₀וַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הָעֵדֻת֙ אֶל־הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַבַּדִּ֖ים עַל־הָאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה׃ ₂₁וַיָּבֵ֣א אֶת־הָאָרֹן֮ אֶל־הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₂₂וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת׃ ₂₃וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₂₄וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃ ₂₅וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₂₆וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃ ₂₇וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ

₂₈וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃ ₂₉וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₃₀וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃ ₃₁וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃ ₃₂בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

₃₃וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ פ₃₄וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₃₅וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ ₃₆וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃ ₃₇וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃ ₃₈כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃

^s2.25 : Olole Lub 3, 7; 3, 16; 4, 31.

^t3.6 Abantu ba mîra b’e Israheli bakagiderha oku ntâko omuntu ankalolakwo Nyamuzinda masù oku masù anagalilama. Co carhumaga Mûsa acibwika obusu. Omuntu ali munyabyâha na muzamba embere za Nyamuzinda, co cirhumire arhankamulolakwo. Ci kandi, okushimana Nyakasane eri nshôkano, buli bucire bw’akalamo kahyâhya (Rhulol » omu Murh 28, 17; 32, 31; Luh 19, 21; 33, 20; Lev 16. 2; Mib 4. 20; Lush 5, 24-25; Bac 6, 22-23; 13, 22; Ezr 6, 5)

^u3.14 Nie Nyamubâho; ehye asher ehye, nie nayishibaoyu nayishiba. Nyamuzinda arhalonza kucîmanyisa (Murh 32,30). Ciru n’amango Nyamuzinda acîfululiraga Mûsa, arhahumanulaga izîno «Nienayishibàoyunayishiba», ehye asher ehye, YHWH; ngasi lusiku kukwânîne okumanya n’okuyiga Nyamuzinda ye ndi; bulya ntâye wakamushwêkera omu ntanya zimuli omu irhwe zone

^v3.14 אהיה אשר אהיה‎ (Hebrew): meaning, translation – WordSense: An epithet of God, usually translated as « I Am That I Am » or « I Am Who I Am », literally meaning « I Will Be What I Will Be »The Book of Exodus, chapter 3 verse 14; translation from JPS Tanakh 1917: וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ God said to Moses, « i am that i am » and He said, « So shall you say to the children of Israel, i am sent me to you. » vayomer ’elohim ’el-mosheh, ’ehyeh ’asher ’ehyeh; vayomer, koh tomar livnei yisra’él, ’ehyeh shelachani ’aleikhem

^w3.22 Nyamuzinda aliyemêrire bene-Israheli okutungôla Abanya-Mîsiri, lyo babona oluhemho lw’emikolo bakozire myâka minji buzira kuhembwa ciru n’ehitya.

^x6.12 Akanwa karhakembûlagwa: Kwo kuderha: Niono ntaba mpalûsire okuderha, ntishishongêza ebinwa nka naderha, nankazigagamiza.

^y6.19 Abo bâna ba Merari balimwo Mushi. Co cirhuma rhucikebwa oku Abashi bali nkomôkà ya bene Levi. Obwôrhere bw’Abashi oku buhya n’oku nterekêro binji bikashushana. amahêro kwa lwiganyo bishusha bwenêne: Amahêro: mizbeah , Gali mabuye magwike, gali ga kukengêza abantu ebi bànywanaga: Murh 31, 51-52; Lub 24, 4; Yoz 24, 26-27. Gàli ga kukengêza abantu nyakwigèndera: Murh 35, 20; 2 Sam 18. 18. Càlì cimanyîso c’okuyêrekana aka-Nyamuzinda: Murh 28, 18. Lub 34:13; Iz 1:28.29.30;17:8; 27:9 ; Yer32:35; rhulole Les origines bibliques des Bashi kuli nyabangere.com

^z7.1 : Rhulole omu Lub 4, 16.

^a10.11 Mwâmi Faraoni àl’ilonzize alike abalume bone baj’irherekêra Nyakasane. Ci arhalonzagya bagende na bakâbo n’abâna bâbo, mpu lyo abo halume bashub’iyish’ìgaluka. Alilonzize bacîbêre bajà bâge lwôshi.

^b12.15 Ngasi mwâka hali olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo olwango. Olwo lusiku lwàrhondêraga oku lusiku lukulu lw’omu Cihugo. Lwakazâg’ibà ngasi mango gw’okurhondêra okusârûla engano (Lush 16, 9). Ago mango, banalya omugati gw’engano yacisârûlwa, mpyâhya, erhalimwo olwango, kwo kuderha oku ogwo mugati gurhankagushwamwo emburho yàsârûlagwa mîra, buzinda ogwo mugati gwahinduka kakengêzo ka Basâka balyaga e Mîsiri bwake bwake, barhalindaga omugati gwabumbugurha

^c12.22 Ogwo murhi gw’ebikangûlo guderhwa Hisopo: guli murhi guhumula gusogorosire, gujira obwaso bw’akaniki erhi budukula. -Aha guli, gurhajira cishakashaka côfofi, ci guna hash’imera oku lukûta lwa mîra (1 BÂM 5. 13). -Bakàg’igukolêsa omu mango g’okukangûla (Mib 19, 6; Lul 51, 9; Hbr 9, 19).

^d14.16 Mûsa akola ashub’ikolêsa kalya karhi kâge k’ebirhangâzo: Lub 4, 2-4.20.

^e16.36 Efa: Lubà lugero nka-lwa litri 45.

^f17.5 : Bagula baguma ba muli bene-Israheli: Lub 3, 16. Kalya karhi Mûsa ashûrhagamwo olwîshi luderhwa Nili: Lub 7, 14-18. Akarhi ka Mûsa càli cimanyîso c’obuhashe bwa Nyakasane (Lub 4, 17). Ako karhi ko Mûsa akolêsa lyo ayôkola Israheli (kengêra amahanya g’e Mîsiri: Lub 7. 17; 9, 23; 10, 13; Nyamuzinda àtwa enjira omu nyanja: 14, 16). Obwo buhashe bwa Nyamuzinda bwo burhumire Israheli ahima Amaleki (17, 9).

^g17.7 Masa na Meriha kwo kuderha marhangulo na nnongwe.

^h17.8 «Amaleki» liri ishanja liyûbaka oku Nêgebu (Mib 13. 29; Bac 1, 16). Abantu b’eri ishanja barhondêraga okushoshôba Bene-Israheli, erhi banacijà omu cihugo. Barhàbonagakwo Saulu (l Sam 15) na Daudi (1 Sam 30). Erhi wankasoma Murh 36. 12-16, wanayumva oku Amaleki ali w’oku nkomôka ya Ezau.

ⁱ17.15 «Nyakasane-Nîsi»: kwo kuderha oku Nyakasane lyo ibendera lyâni.

^j21.23 Eyi milongo 23-25: Omu bihugo by’ehuzûka-û, omu mango ga mîra irhegeko lya Mûsa lyàli liyemire olwihôlo. Kuli kuderha oku obuhane bwakazàg’igererwa oku citumule ca ngasi muguma: isù oku isù, elino oku lino: Lev 24, 17-20. Mwâmi Yezu ahanzize eryo irhegeko ly’okugalula amabî oku mabî; arhuhire irhegeko lihyâhya: Mt 5, 38-42; Luk 6, 29-30.

^k23.15 Olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwango (Rhulole omu Lul 12. 15)

^l23.31 : Enyanja Ndukula yo na Nyanja y’Amasheke.

^m24.3 : Ebinwa byôshi Nyakasane adesire, go marhegeko ikumi ga Nnâmahanga (Rhulole omu Lub 20, 1; 24, 7). Agandi marhegeko, buzinda gàyushwîrwe (Rhulole omu Lub 21, 1).

ⁿ25.16 : Eyo ndagâno gàli mandiko gamanyisize amarhegeko g’okuhabûla akalamo ka Bene Israheli omu kushimba obwôrhere hw’Amalaganyo kwo kuderha oku zàli mpaho ibirhi ziyandisirwekwo galya marhegeko ikumi (Lub 31, 18; 32, 15). Buli buhamîrizi.

^o25.18 : Ba-kerubi (Murh 3, 24): bingiri-ngiri biri nka mpanzi. Omukolo gwa ba-kerubi kuli kulanga Omucîmba gw’amalaganyo, kulanga omuhanda gw’oku bwâmi, kulanga oluhêrero erhi ntebe y’ohukulu: 1Sam 4, 4.

^p27.1 : Olu luhêrero lurhashushiri oludesirwe omu Lub 20, 24.

^q29.6 Ecimanè c’obutagatîfu: Rhulole omu Lub 28, 36.

^r30.12 Ago mango baganjaga Bene Israheli, baganja ahalume bonene balya bankanaja oku matabâro (Rhulole Lub 30. 14; Mib 1, 2).

^s30.15 Omugale n’omukcnyi bôshi bayumânane embere za Nyakasane nka bahana entûlo.

^t30.25 30, 25: Amavurha matagatîfu gw’okucîshîga: Lub 25, 6; 9, 7, 21. Ago mavurha yo enali krisma ntagatîfu; okushiga abantu kunabayunjuze misî n’enshagali, erhi kandi ebiberûlîrwe Nnâmahanga nabyo byanashîgwa (Lub 30, 32).

^u32.1 : Erhi olubaga luhûna mpu balujirire ba-nyamuzinda balushokolera, lwahemukira irhegeko lya Nnâmahanga: Lub 20, 4. Olwo lubaga lwalonza owâbo Nyamuzinda olya bankanahashihêka nk’oku banalonzìze.

^v32.32 Ecitabu ca Nyakasane cidesirwe muli: Lul 69,29; 139,16. Nkaba eci citabu, ganahashiba galya mazîno bayandikaga amango g’Omubalè gw’abantu. Okuzazibwa mw’eco citabu Nyakasane àyandikaga kwo kushandûlwa omu lubaga, kurhâciba wa mulilwo. Erhi Mûsa aderha, erhi: onzazagye omu citabu câwe, kwali kuderha, erhi ocinyirhirage erhi ko obu orhacilonzize okuyumva omusengero gwâni.

^w34.13 : Amahêro: mizbeah , Gali mabuye magwike, gali ga kukengêza abantu ebi bànywanaga: Murh 31, 51-52; Lub 24, 4; Yoz 24, 26-27. Gàli ga kukengêza abantu nyakwigèndera: Murh 35, 20; 2 Sam 18. 18. Càlì cimanyîso c’okuyêrekana aka-Nyamuzinda: Murh 28, 18.

^x34.14 Okuderha oku Nyamuzinda aba wa lûji, kuli kuhamiriza bwinjinjà oku obuzigire bwâge burhaja lushangi, oku arhahimwa luhali. Nyamuzinda arhaba lûji lwa bantu, ci lûji lwa banyamuzinda, balya abantu bakazilonza okumushushanya: Lub 20, 5.

BIBLIYA MASHI N’AMAYAHUDI KANDI MASHI N’AMAGEREKI. OMURHONDÊRO. Ekwanine abagera e Murhesa

Laisser une réponse

GEN – – DRC MASHI-HEBREW BIBLE AND MASHI GREEK

bibliya-ndimi-isharhu-mashi-mayahudi-magereki-omurhondero Télécharger

Murh

MURHONDÊRO

OMURHONDÊRO Bereshit

בראשית

OMURHONDÊRO Bereshit

Enshokolezi ndîrî

EBITABU BY’ENDAGÂNO YA MÎRA

Ebitabu birhanzi by’ Amarhegeko

1. Omurhondêro (Murh)

2. Olubungo (Lub)

3. Bene Levi (Lev)

4. Emibalè (Mib)

5. Olushika (Lush)

EBITABU BY’ENGANÎRO

6. Yozwè (Yoz)

7. Abacîranuzi ( Bac)

8. Ruti (Rut)

9. 1 Samwel (1 Sam)

10. 2 Samwel (2 Sam)

11. 1 Abâmi (1 Bâm)

12. 2 Abâmi (2 Bâm)

13. 1 Enganîro (1 Nga)

14. 2 Enganîro (2 Nga)

15. Ezra (Ezr)

16. Nehemiya (Neh)

17. Tobiti (Tob)

18. Yuditi (Ydt)

19. Esteri (EstG)

20. 1 Makabeyo (1 Mak)

21. 2 Makabeyo (2 Mak)

EBITABU BY’OBUMANYE

22. Ayubu (Ayu)

22. Ennanga ( Lul)

24. Emigani (Mig)

25. Omuhanûzi ( Muh)

26. Olwimbo lw’Enyimbo (Lwi)

27. Obushinganyanya (Bush)

28. Oburhimanya bwa Mwene-Sira (Burh)

EBITABU BY’ABALÊBI

29. Izaya (Izay)

30. Yeremiya (Yer)

31. Endûlù ( End)

32. Baruki ((Bar)

33. Ezekiyeli (Eze)

34. Daniyeli (Dan)

35. Hozeya (Hoz)

36. Yoweli (Yow)

37. Amos (Amo)

38. Abudiya (Abu)

39. Yôna (Yôn)

40. Mikeyo (Mik)

41. Nahumu (Nah)

42. Habakuki (Hab)

43. Sofoniya (Sof)

44. Hageyo (Hag)

45. Zakariya (Zak)

46. Malakiya (Mal)

EBITABU BY’ENDAGÂNO MPYÂHYA

Emyanzi y’Akalembe yayandikagwa na:

1. Mutagatîfu Mateyo (Mat)

2. Mutagatîfu Marko (Mrk)

3. Mutagatîfu Luka (Luk)

4. Mutagatîfu Yowane (Ywn)

Ebijiro by’Entumwa (Ebj)

Amaruba ga Mutagatîfu Paolo

6. Emwa Abaroma (Rom)

7. Amarhanzi emwa Abakorinti (1 Kor)

8. Aga kabirhi emwa Abakorinti (2 Kor)

9. Emwa Abagalasiya (Gal)

10. Emwa Abefezi (Efz)

11. Emwa Abafilipi (Flp)

12. Emwa Abakolosi (Kol)

13. Amarhanzi emwa Abatesalonika (1 Tes)

14. Aga kabirhi emwa Abatesalonika (2 Tes)

15. Amarhanzi emwa Timoteyo (1 Tim)

16. Aga kabirhi emwa Timoteyo (2 Tim)

17. Emwa Tito (Tit)

18. Emwa Filemoni (Flm)

19. Amaruba gayandikiragwa Abahabraniya (Hbr)

Amaruba gayandikiragwa Abemêzi bôshi

20. Aga Yakôbo (Yk)

21. Amarhanzi ga Petro (1 Pt)

22. Aga kabirhi ga Petro (2 Pt)

23. Amarhanzi ga Yowane (1 Ywn)

24. Aga kabirhi ga Yowane ( 2 Ywn)

25. Aga kasharhu ga Yowane (3 Ywn)

26. Aga Yuda (Yd)

27. Amafululo (Maf)

IHANO OKU BASOMA ECI CITABU

Oluderho «Bibliya» lurhenga omu luderho lw’ecigereki « Biblos », kwo kuderha omu mashi «Citabu». Eci citabu ciderhwa ntyo bulya co citabu cilushire ebindi bitabu byôshi bya hano igulu; bulya muli eci citabu Nyamuzinda arhushambâlira rhweshi, ashabâza abantu ba mîra n’aba ngasi mango. Nyamuzinda yêne wàciyandikaga n’okuboko kw’omuntu. Neci, Ebibliya Iuli LUDERHO LWA NYAMUZINDA na kandi Iuli luderho lw’abantu. Eci citabu ciderhwa kandi citabu c’AMANDIKO MATAGATÎFU bulya càyandikagwa na Nyamuzinda .

Ebibliya ciri citabu c’okuli bulya cayandikagwa na Nyamuzinda; ebiyandisirwemwo biluslrire ebyamajirwa omu igulu lyôshi lyôshi. Muli eci citabu muyandisirwe kurhi Nyamuzinda àcungulaga abanya-byâha. Nyamuzinda àbacungulaga erhi àrhuma Omugala eno igulu mpu acîjire muntu. Oyo Mwâna wa Nyamuzinda wacîjiraga muntu ye Yezu Kristu. Ye warhukûlaga omu bujà bw’ecâha anarhucungula. Ye wàrhumire endagâno y’omurhûla ekarhî ka Nyamuzinda n’abantu yajirikana. Kwo kurhuma eco cigabi c’Ebibliya cishambâla kuli Yezu Kristu ciderhwa Ndagâno Mpyâhya .

Nyamuzinda alozagya okurheganya abantu kuli eyo Ndagâno Mpyâhya y’omurhûla. Co càrhumaga ago mango ga mîra alaganana n’olubaga Yezu Kristu aburhagwamwo, olubaga lwa Israheli.

Ecigabi c’Ebibliya cishambâla oku lubaga lwa Israheli ciderhrwa Ndagâno ya Mîra. Erhi omuntu ankalonza okuyumva bwinjinjà emyanzi n’ebijiro bya Yezu Kristu n’eyindi myanzi yôshi y’Endagâno Mpyâhya, arhegesirwe okumanya enyigîrizo z’ebitabu by’Endagâno ya Mîra .

Nyamuzinda acîshozire bantu banji mpu bayandike ebi alonzagya okuderha omu Mandiko Matagatîfu. Abo bantu bàlamaga kurhenga mîra omu Palestina-Israheli n’omu bihugo by’eburhambi bwâyo. Baguma bàyandika omu cihebraniya n’abandi omu cigereki. Baguma bàyandika binji, abandi bisungunu. Baguma bàyandika burhangiriza, abandi buzinda bwa nyuma.Kurhenga oku lwandiko lurhanzi kuhika oku luzinda, hàgezire hôfi myâka cihumbi ciguma. Buzinda Amandiko gàhirwa muli citabu ciguma. Eco citabu càderhwa Bibliya

Erhi rhwakacîdôsa kurhi Bibliya yàhikaga e Bushi, rhurhegesirwe rhukengêre oku Amandko Matagatîfu gàsomirwe burhanzi omu cihugo c’abagayandikaga. Ci kwône Nyamuzinda arhalonzagya okujirira olubaga luguma lwône aminja arheganyizagya igulu (Ywn 3, 16), alonzagya abantu b’eno igulu bôshi bagamanye n’okucîyigirizago. Co carhumire arhuma Nyâma Ekleziya mpu alole kurhi ankahugûla Ebibliya omu ndimi zôshi z’eno igulu (Fl 2, 10-11). Ntyo nîrhu rhwanahashisoma Ebibliya omu mashi. Cici cirhumire rhurhegesirwe okusoma Ebibliya? Ebibliya ederha emyanzi y’obucunguzi bw’abantu. Osoma erhi oyumva eyo myanzi ayish’imanya byôshi ebi Nyamuzinda àjirîre abantu n’obuzigire bwâge. Ntyo abantu bâyish’ibà n’obuhashe bw’okumanya Nyamuzinda n’enjira y’okucunguka. Na kulusha ebyo, Nyamuzinda ayandisize eyindi myanzi, nk’enyimbo z’obugashânize, amasâla, enyiganyo z’obwîrhonzi n’amaruba.

Ebibliya ebamwo bitabu 73 oku Bakatolika, 66 oku Baprostanti baguma baguma, 41 oku Bayahudi bulya banji muli bo baciba oku Ndagâno ya Mîra kwône.

RURHI RHWANKALONZA ERHI OKUBONA BINWA BILEBE OMU BIBLIYA

Kulya kubà Ebibliya egabirwemwo bitabu binji na ngasi citabu cirimwo ebigabi n’emilongo, kuli kwa bulagirire okumanya ecitabu, ecigahi n’omulongo, lyo rhubona ebinwa byalonzibwa. Ecitabu cìmanywe omu izîno lyâco erhi obwôfi bw’izîno lyâco ; omubalè gumanyîse ecigabi n’omulongo. Rhulole bwinjà: omu citabu c’Ennanga, ntà bigabi, ci ziri nnanga zone, amazîno g’ebitabu n’ag’abantu galimwo okuhubula kw’enfarasè n’ecigereki, ci okubà amashi gayegîre ecihebraniya kulusha enfarasè na kulusha ecigereki, hali mazîno maguma ga bitabu n’ag’abantu rhwakahubula kundi omu mashi kushimbana n’oku bagahubula omu cihebraniya . Enyiganyo ziri nyinji:

Yozafati rhwanamuderha YEHOSHAFAT, kwo kuderha Nyakasane otwa emmanja

Yokoziyasi rhwanamuderha AHAZIYAHU

Yowasi rhwanamuderha YOWASH

Amaziyasi rhwanamuderha AMAZIYAHU

Azariyasi rhwanamuderha AZARIYAHU

Akaz rhwanamuderha AKHAZ erhi AHAZ

Yezekiyahu rhwanamuderha HIZEKIYAHU

Manasè rhwanamuderha MENASHE

Yoziasi rhwanamuderha Yosiyahu

Sedekiyasi rhwanamuderha SEDEKIYAHU

Yoyakimu rhwanamuderha YEHOYAKIMU

Yekoniyasi rhwanamuderha YEKONYAHU

Ezekiyasi rhwanamuderha YEHIZEKIYAHU

Oziyasi rhwanamuderha Ûziyahu

Yozwè rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA

Yezu rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA

Mûsa rhwanamuderha MOSHE

Rebeka rhwanamuderha RIVKA

Yeremiya rhwanamuderha YEREMIYA erhi YERMIYAHU erhi YEREMIYAHU

Ezekiyeli rhwanamuderha Yehezkiyeli, kuderha « Nyamuzinda ohâna emisî »

Rhukasoma n’ okuyandika ntya:

Enkômedu y’e Bulaya

Mateyo 1, 21 : kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma

Mateyo 1, 1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda

Mateyo 1, 1.17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17

Marko 15, 42-16, 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15.42-16.8).

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

Enkômedu ya Amerika na internet bôhe balugiyandika ntya

Mateyo 1: 21 kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma: Mt 1: 21

Mateyo 1: 1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda: Mt 1: 1-17

Mateyo 1:1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17 : Mt 1: 1,17

Marko 15: 42-16: 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15:42-16:8.

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

Hali abagusha ezo nkômedu zombi oku internet

Mateyo 1. 21 : kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma

Mateyo 1.1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda

Mateyo 1.1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17

Marko 15. 42-16.8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15.42-16.8.

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

EBINWA BIZIRIKE N’AMAFUNDO

( ) : binwa birhali by’omwandisi mutagatîfu hano ci binwa by’àyûshûlagwa n’owundi muntu walonzagya okuzâbûla erhi kuhugûla bwinjinjà kurhi ayumvîrhe Arnandiko rnatagatîfu aha honènè;

[ ] : binwa birhali by’omu nzîmbo erhi nzingè zôshi za mîra zayandikagwa n’okuboko, ci biri binwa biri omu nzîmbo erhi nzingè nguma nguma zone;

– – : binwa byayûshûlagwa n’Omwandisi mutagatîfu yênênè.

ENYÛSHÛLO

Olufabè lw’amashi lulusîbwe na sillabi zisharhu za mayahudi

a; b; c; d; e; f; g; h; i; j; k; l; m; n; o; p; r; rh; s; sh; t; u; w; y; y; z; mayahudi (ts tsade; q; ch = h = kh oderherwa ebiraka bo na y = ain w’ebiraka). Mazîno maguma maguma ga mayahudi, cihabraniya, cihebraniya, garhusunika oku hamîsa ago mazù ts; q; h; y.

Muli eyi Bibliya ntagatîfu rhwajabonamwo binwa bigumabiguma biyûshûle birhanali by’àmu Mandiko matagatîfu.

Abahinduzi balesire ebyo binwa aho bulya babwîne oku byanarhabâla omusomi okuzâbûla, okurhimanya bwinjà Amandiko matagatîfu, binamurhabâle okushimba n’okulama akanwa ka nnâmahanga nk’oku nyâma Ekleziya akayumva, akayigîriza anakashimba omu kalamo kâge.

Binwa bya mwene ebyo biri biyandike kundi kundi, ah’idako oku makaratasi maguma maguma, erhi aha buzinda bw’ecitabu cizinda c’Ebibliya ntagatîfu.

EBITABU BIRHANU BY’AMARHEGEKO

Enshokolezi

Ebitabu birhanu birhanzi by’Ebibliya biderhwa: Omurhondêro, Olubungo Bene-Levi, Emibalè n’Olushika. Ebi bitabu birhanu byôshi haguma byaderhagwa n’Abayahudi «Torati» kwo kuderha Amarhegeko. Bishambâla:

1 oku ba mîra bwenêne,

2 oku by’amango ga Mûsa,

3 oku mahano g’okutwa emmanja.

Owayandikaga buzinda ebyo bitabu akolêsize amahano ga mîra, agahira haguma, na ntyo ajira entondekanye eri nk’ ey’ Ebibliya yîrhu y’ene. Eyo mikolohi yajiragwa oku burhegesi bwa Nyamuzinda yêne. Ebyo bitabu birhanu bishambâla kurhi Nnâmahanga acîmanyisagya Adamu na Eva, Nûhu, Abrahamu, Izaki na Yakôbo. Nnâmahanga àlaganana nabo n’ago malaganyo gajiriragwa bwenêne kulusha ecihugo bashakulûza bâbo bàlamagamwo co cihugo bâlaganyibagwa.

Eyo myanzi eri y’ensiku n’amango, yayish’ iyôrha ciru n’enyuma lya Kristu. Eyo myanzi y’obucunguzi eyêrekîre Kristu. Kristu ayunjuzize Amalaganyo Mahyâhya gàderhagwa omu Malaganyo ga Mîra: arhujira bakristu. Abakristu bali bâna bw’okuli ba Abrahamu omu buyêmêre (Ga 3). Abrahamu ali îshe mulezi , z’okuhabûla olubaga lwa Nnâmahanga muli Kristu. Co cirhumire Amalaganyo Mahyâhya garhali go magumà n’aga Mîra; gagayûshûla n’okugayunjuliza .

Ebyabâga amango ga bashakulûza n’amango ga Mûsa (entûlo ya Izaki, kuyikira Enyanja y’Amasheke, Basâka) lubà lwiganyo lw’Amarhegeko mahyâhya (entûlo ya Kristu, obubatizo, Basâka wa Bakristu). Na kandi omu njira okugaluka emwa Nyamuzinda Iuli lwiganyo lwa ngasi muntu ogerera muli eyo njira y’okulibula aka Israheli, lubaga lwîshogwa lwa Nnâmahanga.

OMURHONDÊRO Enshokolezi

Ecitabu c’Omurhondêro ciderhwa ntya bulya cishambâla kurhi igulu n’omuntu byàlemagwa. Amaganîro g’ebya mîra gabà nka nshokolezi y’omwanzi gw’okucunguka Ebibliya erhumanyîsa.

Ebibliya erhumanyîsa kurhi igulu n’abantu b’amashanja goshi bàlemagwa na Nyamuzinda.

Ecitabu c’Omurhondêro cirhushambâlira kandi kurhi abantu barhanzi bàgomeraga Nyamuzinda na kurhi Nyamuzinda àbahanaga. Cirhumanyisa kurhi Nûhu n’abantu b’amashanja goshi bàlamaga. Cihugûla ecisiki c’ishanja lya Israheli, akalamo ka bashakulûza b’olubaga lwîshogwa: Abrahamu, Izaki, Ya kobo na Yozefu. Abrahamu ali muntu wa buyêmêre. Nnâmahanga àmulaganya iburha linene. Yakôbo ali muntu wa bwenge bunene bwenêne.

Owayandikaga eci citabu c’Omurhondêro akolêsize engerêrezo z’abantu b’ago mango ga mîra lyo amanyisa oku Nyamuzinda ye cisiki c’ebintu by’en’igulu byôshi. Nyamuzinda alema Adamu, amuhà mukâge lyo baburha n’okubumba igulu; amuhà mukazi muguma yêne, ababwîra mpu bamanye bankayîrha obuhya bwâbo.

EBIRIMWO

1. Omurhondêro gw’igulu: cigabi 1 -11

2. Akalamo ka Abrahamu: cigabi 12 -25, 18 .

3. Akalamo ka Izaki na Yakôbo: cigabi 25, 19-36

4. Akalamo ka Yozefu: cigabi 37-50

OMURHONDÊRO

I Ecisiki c’igulu n’ec’abantu

Emyanzi mirhanzi y’obulemi

1 Aha murhondêro^a Nnâmahanga alema amalunga n’igulu. 2 Igulu lyali cingiringiriri, civange, cimpinage lirhaligwêrhe oku liyôsire lirhanalimwo bici ci Mûka^b gwa Nnâmahanga akagiyerêra oku mîshi.

3 Nnâmahanga aderha, erhi: «Obulangashane^c bubè». Obulangashane bwanaciba. 4 Nnâmahanga abona oku obulangashane buli bwinjà. Anaberûla obulangashane n’omwizimya. 5 Ayirika obulangashane mûshi n’omwizimya aguyirika budufu. Bwayira^d bwanaca, lwo lusiku lurhanzi.

6 Nnâmahanga aderha, erhi: «Ecirêre^e cibè aha karhî k’amîshi ciberûle amîshi n’amashi». 7 Nnâmahanga ajira ecirêre caba lubibi lw’amîshi gali idako n’agali enyanya ly’ecirêre. Byanacibà ntyo 8 Nnâmahanga ayîrika ecirêre malunga. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kabiri.

9 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gali idako ly’ecirêre gacîgushe haguma n’ahakazire habonekane ». Byanacibà ntyo. 10 Nnâmahanga ayîrika ahakazire budaka n’ecirundo c’amîshi aciyirika nyanja. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà.

11 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka bumerekwo olubala lulimwo emburho, ngasi lubero n’emirhi y’amalehe, era emera oku idaho enaleheke n’obujuru bwâyo, ngasi lubero». Byanacibà ntyo. 12 Idaho lyamerakwo olubala lubamwo olujuru, ngasi lubero n’emirhi eleheka n’olugemu ngasi lubero. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 13 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kasharhu.

14 Nnâmahanga aderha, erhi: « Ebimole bibè omu cirêre c’emalunga lyo biberûla omûshi n’obudufu; byabà bimanyîso by’empondo n’ecanda, ensiku n’emyâka, 15 binabe bimole bimanike emalunga bya kumolekera igulu ». Byanacibà ntyo 16 Nnâmahanga ajira bimole^f bibiri binene, ecimole cinênênè mpu cikamoleka mûshi, n’ecimole cinyinyi mpu cikamoleka budufu, bôshi n’enyenyêzi. 17 Nnâmahanga abimanika omu cirêre c’emalunga mpu bikamolekera igulu, 18 mpu binamanyise omûshi n’obudufu n’okuberûla obulangashane n’omwizimya. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 19 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kani.

20 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gadûdûsemwo ebizîne n’ebinyunyi bibalale enyanya ly’igulu, embere z’ecirêre c’amalunga ». 21 Nnâmahanga alema abasimba banênênè b’omu nyanja na ngasi bizîne biyandala n’ebidûdûsa omu mîshi, bya ngasi lubero na ngasi rhunyunyi rhujira ebyûbi kushimbana n’olubero lwarhwo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 22 Nnâmahanga abigisha erhi: « Muyôloloke^g, muluge, mubumbe enyîshi n’enyanja; n’ebiyunyi bilunge okw’igulu ». 23 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa karhanu.

24 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka buvûlule ebizîne bya ngasi lubero: ensimba, ebinyâgârha n’ensimba z’erubala za ngasi lubero ». Byanacibà ntyo. 25 Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà.

26 Nnâmahanga aderha, erhi: « Rhujire omuntu orhushusha, orhugwêrhekwo ecikebo, ye wârhambula enfî z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, ebishwêkwa n’eby’erubala byôshi, n’ebinyâgârha byôshi binadûdûsa oku igulu 27 Nnâmahanga alema omuntu omushusha: oku nshusho ya Nnâmahanga àmulemire, àmulema mulume n’omukazi. 28 Nnâmahanga àbagisha anababwîra, erhi: « Muburhe muluge, mubumbe igulu, mulirhambule munarhegeke^h enfî z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, na ngasi cizîne cigera oku idaho.

29 Nnâmahanga ashub’iderha, erhi: « Loli oku mmuhîre ngasi lubala lujira olujuru lunali oku idaho na ngasi murhi guleheka gunajira olujuru byo byâbà biryo binyu. 30 Olubala nkana byo biryo mpîre ngasi c’erubala, ngasi kanyunyi k’emalunga, ngasi cigera oku idaho cinayîsa omûka». Byanacibà ntyo. 31 Nnâmahanga abona oku ebi anajiraga biri binjà bwenêne. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kalindarhu.

₁בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ₂וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ ₃וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ ₄וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ ₅וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ פ

₆וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ ₇וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₈וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ פ

₉וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₁₀וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₁₁וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₁₂וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₁₃וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ פ

₁₄וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ ₁₅וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₁₆וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃ ₁₇וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₈וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₁₉וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ פ

₂₀וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ ₂₁וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₂₂וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ ₂₃וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ פ

₂₄וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₂₅וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₂₇וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ ₂₈וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₂₉וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ ₃₀וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₃₁וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ

1 Ntyo kwo amalunga n’igulu bya shwinjagwa; haguma n’ebimubaⁱ byôshi. 2 Erhi aba amayûsa omukolo akazâgikola, Nyamuzinda arhamûka oku lusiku lwa kalinda^j, ahûmûka omu mukolo akâgijira 3 Nyamuzinda ahûmûka oku lusiku lwa kalinda, alujira lwîmâna. 4 a. Yo nkomokà y’amalunga n’igulu eyo erhi bilemwa.

Emyanzi ya kabiri y’okulemwa kw’igulu. Ishhwa ly’amasîma

b. Erhi Nyakasane Nyamuzinda ajira igulu n’amalunga^k, 5 ntà ishaka lyalicibà en’igulu, ntà lubala lwàlilucimera – bulya Nyakasane Nyamuzinda arhaliciniêsa enkuba en’igulu na ntâye walicihinga obudaka 6 erhi okuhuluza amîshi omu mibunda y’okudômerera obudaka-; 7 Nyakasane Nyamuzinda abumba omuntu n’akatulo k’oku idaho , amubûhira^l omûka gw’obuzîne omu mazûlu, ntyo nyamuntu ahinduka ciremwa cizîne. 8 Obwo Nyakasane Nyamuzinda arhwêra ishwa ly’amalehe e Edeni^m, ebushoshokero, ahiramwo omuntu àbumbaga 9 Nyakasane Nyamuzinda amêza oku budaka emirhi ya ngasi bûko, yakusîmîsa isù na minjà okulîbwa, yalimwo omurhi gw’obuzîne aha karhî k’ishwa n’omurhi gw’okumanyaⁿ aminja n’amabî. 10 Kurhenga omu Edeni (ishwa ly’amasîma) olwîshi lwakag’ihulula lwaj’idômerera ishwa, lwakacîgabamwo kani lushube nyîshi ini. 11 Olwîshi lurhanzi ye Pishone, luhulula luzunguluke ecihugo ca Avila, era munda eba amasholo, 12 n’amasholo g’eyo garhahimwa kuyinjiha, eyo eba n’obukù bubaya bwinjà n’ibuye ly’onice. 13 Olwîshi lwa kabiri luderhwa Gihone: luhulula luzunguluke ecihugo ca Etiopiya. 14 Olwîshi lwa kasharhu luderhwa Tigri: luhulula ebushoshokero bwa Asuru. Olwîshi lwa kani luderhwa Eufrate. 15 Nyakasane Nyamuzinda àrhola olya muntu amuhira omu ishwa lya Edeni, mpu akalihinga analilange. 16 Nyakasane Nyamuzinda aha omuntu eri irhegeko: « Wanalya oku ngasi murhi guli omu ishwa, 17 ci omurhi gw’okumanya aminja n’amabî orhahîraga okagulyakwo, bulya amango wacîshomya wagulyakwo erhi onafire^o ». 18 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Kurhali kwinjà omuntu ayôrhe yêne, rhumujirire omurhabâzi omushushire ». 19 Nyakasane Nyamuzinda arhôla obudaka abumbamwo ngasi nsimba y’erubala n’ebinyunyi by’emalunga byôshi, abihêkera omuntu mpu alole kurhi abiyîrika: ngasi oku omuntu abiyîrikaga kwo byanayîrisirwe. 20 Ntyo omuntu ayîrika ebishwêkwa byôshi, orhunyunyi rhw’emalunga rhwôshi n’ensimba z’erubala, ci omuntu arhabonagamwo murhabâzi omushushire. 21 Nyakasane Nyamuzinda arhogezakwo omuntu iro ly’enkwîra, nyamuntu ahunira; amushugula omurhibadu ashosha eminyafu aha omurhibadu gwarhengaga. 22 Ogwo murhibadu, Nyakasane Nyamuzinda àshugulaga oku mulume, atulamwo omukazi anamulerhera omulume. 23 Nnamulume, erhi: « Lero oyu ye munyafu gw’omunyafu gwâni na kavuha k’orhuvuha rhwâni. Ayîsh’ikaderhwa mukazi (isha) bulya omu mulume (ish) arhenzire » (Ayîsh’ikaderhwa mukà-mulume bulya omu mulume arhenzire). 24 Co cirhuma omulume akwânîne aleke îshe na nnina acîshwekerekwo mukâge n’oku bali babiri bahinduke mubiri muguma^p (bayîsh’ihinduka muguma) 25 N’obwo bombi bàli bushugunu; omulume n’omukazi, ci barhakâg’iyumvanya nshonyi.

₁וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ ₂וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ₃וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹֽׂות׃ פ

₄אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשֹׂ֛ות יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ ₅וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₆וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₇וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃ ₈וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃ ₉וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃ ₁₀וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃ ₁₁שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישֹׁ֑ון ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃ ₁₂וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃ ₁₃וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃ ₁₄וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃ ₁₅וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ ₁₆וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃ ₁₇וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ ₁₈וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ ₁₉וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃ ₂₀וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ ₂₁וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ ₂₂וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ ₂₃וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ ₂₄עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃ ₂₅וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃

Ecâha cirhanzi

1 Enjoka yo yali nsimba nyengûza omu nsimba z’erubala zôshi Nyakasane Nyamuzinda ajiraga. Wanjoka^q abwîra omukazi, erhi: «Ka kwo kunali Nnâmahanga adesire: Murhahîraga mukalya oku murhi ciru n’omuguma gw’omu ishwa?» 2 Nyamukazi ashuza wanjoka, erhi: « Rhwanalya amalehe g’emirhi eri omu ishwa, 3 ci amalehe g’omurhi guli aha kâgarhî k’ishwa gwoki, Nnâmahanga adesire: murhagalyakakwo, ciru murhaguhumagakwo bulya erhi kufà munafire » 4 Ci wanjoka abwîra nnamukazi, erhi: « Nanga murhakafà mâshi! 5 Kali ciru Nnâmahanga amanyire oku amango mwânagulyekwo amasù ginyu gânayiguke munahinduke nka Nnâmahanga mukâmanya aminja n’amabî ». 6 Lero nyamukazi abona nk’omurhi guli mwinjà okulîbwa, gunali gwakusîmîsa amasù gunali gwa kucîfinjwa n’okudômwamwo obwenge; arhôla irehe alyâko, anahà îba wali bonaye, naye alyâkwo. 7 Erhi amasù gabo bombi gayiguka, bàbona oku bali bashugunu^r; bazingazinga ebyâsi by’omulehe babiyambalira omu cibunu. 8 Banaciyumva Nyakasane Nyamuzinda aja acîgezageza omu ishwa oku hihûsi hy’olusiku, omulume na mukâge bacîfulika Nyakasane Nyamuzinda, omu karhî k’emirhi y’omu ishwa. 9 Ci Nyakasane Nyamuzinda ayakûza^s omulume amubwîra, erhi: « Ngahi oli? » 10 Ashuza, erhi: « Nayumvîrhe wadunda amashando omu ishwa, namayôboha, bulya ndi mushugunu co carhumire nacîfulika ». 11 Ashub’idôsa, erhi: «Ndi wakumanyîsize oku oli mushugunu? Ci akaba walîre kwa gulya murhi nakuhanzagya nti irhondo orhahîraga okalya? » 12 Nyamulume ashuza, erhi: « Omukazi wampebaga aha burhambi anampire kwa gulya murhi nâni namanalyâkwo ». 13 Nyakasane Nyamuzinda abwîra omukazi, erhi : « Bici ebyo wamajira wâni? ». Nnamukazi ashuza, erhi: « Kali enjoka yamanteba lero namalya ». 14 Go mango Nyakasane Nyamuzinda abwîzirage enjoka, erhi: » Obwo wanajizire ntyo, ohehêrîrwe kulusha ngasi cishwêkwa na kulusha ensimba z’erubala zôshi; oku nda okola wâkagendera na katulo okola wâkalya ensiku zôshi z’akalamo kâwe. 15 Nkola naheba enshombo ekarhî kâwe n’omukazi, ekarhî k’iburha lyâwe n’iburha lyâge: oyu âkusinaga irhwe^t nâwe omukomolere oku kansisira ». 16 Abwîra nyamukazi, erhi: «Nkola nayûshûla amalumwa gâwe, n’amazîmi gâwe omu malumwa okola wakaburha abâna. Kulalikira okolaga wakalalikira balo, ci naye akola ayîsh’ikâkuzidohera^u. 17 Abwîra nyamulume, erhi: « Obwo wayumvîrhe mukâwe, wanalya kuli gulya murhi, n’obwo nàkurhegekaga, nti irhondo orhahîraga okagulyakwo, idaho lihehêrîrwe erhi werhuma. Omu malibûko okola wakâkulamwo eci walya, ensiku zôshi z’akalamo kâwe. 18 Mahwa n’emishûgi likola lyakâkufulukiza, okâlya n’enshogo lubala. 19 Kurhûbanukirwa emalanga okola wakâbonamwo omugati (biryo): kuhika oshubire omu budaka bulya mwo warhengaga. Oli katulo n’omu katulo wânashubire! ». 20 Omuntu ayîrika mukâge erya Eva, «Hawa» bulya ye nnina wa abazîne bôshi. 21 Nyakasane Nyamuzinda àjirira omulume n’omukazi ebishûli by’empù^v àbayambika. 22 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Alagi oku omuntu akola ali ak’îrhu erhi kumanya aminja n’amabî kurhuma. Mumanyage, arhag’ilambûla okuboko arhanacirhole oku murhi gw’obuzîne, agulye alame ensiku zôshi! ». 23 Nyakasane Nyamuzinda amuhimva omu ishwa lya Edeni (masîma), mpu ly’agend’ihinga obudaka arhengagamwo. 24 Ahimva omuntu anahira bakerubini n’engulumira y’engôrho yalaza ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma, lyo balanga enjira ejà ebwa murhi gw’obuzîne (lyo bahagalika omuntu arhahume oku murhi gw’obuzîne).

₁וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ ₂וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃ ₃וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃ ₄וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃ ₅כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃ ₆וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃ ₇וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃ ₈וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ ₉וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃ ₁₀וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃ ₁₁וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ ₁₂וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃ ₁₃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃ ₁₄וַיֹּאמֶר֩ יְהוָֹ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ ₁₅וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס

₁₆אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס

₁₇וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּ֥י־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ ₁₈וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃ ₁₉בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃ ₂₀וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃ ₂₁וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ

₂₂וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃ ₂₃וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃ ₂₄וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס

Olwa Kayini na Abeli

1 Adamu ashamuka kuli mukâge Eva. Eva ayâlala anaburha Kayini. Aderha, erhi: «Namashobôla omuntu emwa Nyakasane ». 2 Ashub’iburha omulumuna Abeli. Abeli ali mushwesi wa bishwêkwa ci Kayini ali muhinzi wa budaka. 3 Erhi kugera mango, Kayini arhûla nterekêro emwa Nyakasane ebi akûlaga omu budaka, 4 Abeli naye arhûla ebiburhwa birhanzi by’ebibuzi byâge n’amashushi gâbyo. Nyakasane ayankirira Abeli n’entûlo yâge^w, 5 ci arhayankiriraga Kayini n’eyâge ntûlo. Kayini akunirira okwo n’obusù bwâge bwazinzibala. 6 Nyakasane abwîra Kayini, erhi: « Cirhumire wakunira, cirhumire obusù bwâwe bwazinzibala? 7 Nkawal’ijizire bwinjà, karhinga orhayinamwîri amalanga? Ci akaba orhajiziri bwinjà, ecâha cishurhamire aha lusò lwâwe, ciri cakulalîra, ci ocîhangâne ocihime ». 8 Kayini abwîra omulumuna Abeli, erhi: « Rhujè ebulambo! ». Oku bali omu bulambo, Kayini ayinamula okuboko acîrhulirakwo Abeli anamuniga. 9 Go mango Nyakasane abwîzire Kayini, erhi: « Ngahi mulumuna wâwe Abeli ali? ». Ashuza, erhi: »Ntamanyiri. Ka nie mmulanga mulumuna wâni? ». 10 Amushuza, erhi: « Bici ebi wamajira? Izù ly’omukò gwa mulumuna wâwe lyamanyâkûza kurhenga okw’idaho. 11 Buyôrhe buhehêrirwe obudaka bwàmiraga omukò gwa mulumuna wâwe erhi werhuma. 12 Erhi okacihinga obudaka burhakacikuyerera bici, wâbà kahûkà na karhebera omu igulu ». 13 Kayini abwîra Nyakasane, erhi: « K’ecâha câni ciri cinene bwenêne cirhakababalirwa? ». 14 Lolà oku wamampiva muli lino ishwa nnangwâsirwe ncîfulike hali na nâwe; nkolaga nabà karharhinda na karhebera muno igulu, owanambugâne hali amango akanyîrha ». 15 Ci Nyakasane amubwîra, erhi: « Ci kwoki ngasi wâyîrhe Kayini acîhôlwa kali nda! ». Nyakasane ahirakwo Kayini ecimanyîso, mpu lyo ngasi wamurhimâne arhamushûrhaga. 16 Kayini acîyegûla kuli Nyakasane anayûbaka omu cihugo ca Nodu, ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma. 17 Kayini ashamuka bona mukâge, mukâge ayâlala anaburha Enoku; ayûbaka ecishagala aciyirika erya Enoku, cirhenzire oku izîno ly’omugala Enoku. 18 Enoku aburhirwa Iradi, Iradi aburha Mehuyael na Mekuyael aburha Metushael. Metushael aburha Lâmek, Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 19 Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 20 Ada aburha Yabal: y’îshe w’abahanda omu bifumba bajabalusa ebishwêkwa. 21 Omulumuna ye wali Yubal: ye wali îshe w’abaziha olulanga n’akarhêra. 22 Zila naye aburha Tubalkayini, mutuzi, y’îshe w’abakola amarhale n’ebyûma. Mwâli wâbo Tubalkayini ye wali Nahama. 23 Lâmek abwîra bakage, erhi: » Ada na Zila, yumvirhizi izù lyâni; bakà Lâmek, rhegi amarhwiri oku bino namubwîra: nayîsire omuntu okwenge amanyâgaza nayîrha n’omushikira okwenge amampukula. 24 Kayini anacîholerwe kalinda ci Lâmek yêhe kali makumi gali nda na nda. 25 Adamu ashub’ishamuka bona mukâge, nyamukazi aburha Set, » bulya aderha, erhi: Nyamuzinda amanshobôza owundi mwanali ahâli ha Abeli, bulya Kayini amuyisire ». 26 Set naye aburhirwa omugala, amuyîrika erya Enosh. Go mango barhangiraga okucîkumba YHWH, Nyakasane.

Genesis BHS 4

₁וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃ ₂וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֨בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ ₃וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ ₄וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃ ₅וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֨יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ ₆וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ ₇הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃ ₈וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ ₁₀וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₁₁וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ ₁₂כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃ ₁₃וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃ ₁₄הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃ ₁₅וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹצְאֽוֹ׃ ₁₆וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃ ₁₇וַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃ ₁₈וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃ ₁₉וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ ₂₀וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ ₂₁וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ ₂₂וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ ₂₃וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֨גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ ₂₄כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ ₂₅וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃ ₂₆וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ

Bashakulûza b’embere z’ecihonzi cinene

1 Alaga ecitabu c’emîmo y’Adamu. Erhi Nnâmahanga alema omuntu, amujira oku nshusho ya Nnâmahanga; 2 mulume n’omukazi abalemire, abagisha anabayîrika bantu erhi abalema. 3 Adamu al’igwêrhe myâka igana na makumi asharhu, erhi aburha omugala oku nshusho yâge n’oku cikebo câge, anamuha izîno lya Set. 4 Erhi ayûs’iburha Seti, Adamu ashub’ilama myâka magana munâni anaburha abagala n’abâli. 5 Akalamo k’Adamu kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi asharhu^x, agal’ifà. 6 Set al’igwêrhe myâka igana n’irhanu erhi aburha Enosh. 7 Erhi aba amaburha Enoshi, Set ashub’ilama myâka magana munâni na nda anaburha abagala n’abâli. 8 Akalamo ka Set kôshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi n’ibiri: agal’ifà. 9 Enoshi al’igwêrhe myâka makumi gali mwenda erhi aburha Kenan; 10 erhi aba amaburha Kenan, Enosh ashub’ilama myâka magana munâni n’ikumi n’irhanu, anashub’iburha abagala n’abâli. 11 Akalamo ka Enosh kôshi kali ka myâka magana mwenda n’irhanu; agal’ifà. 12 Kenan al’igwêrhe myâka makumi gali nda erhi aburha Mahalaleel. 13 Erhi aba amaburha Mahalaleel. Kenan ashu’ilama myâka magana munâni na makumi ani, anakaburha abagala n’abâli 14 Akalamo ka Kenan kôshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi, agal’ifà. 15 Mahalaleel al’igwêrhe myâka makumi gali ndarhu n’irhanu erhi aburha Yared: 16 Erhi aba amaburha Yared, Mahalaleel ashub’ilama myâka magana munâni na makumi asharhu, anakaburha abagala n’abâli. 17 Akalamo ka Mahalaleel kôshi kali ka myâka magana munâni na makumi galimwenda n’irhanu, agal’ifà. 18 Yared aligwêrhe myâka makumi galindarhu n’ibiri erhi aburha Enokh; 19 Erhi aba amaburha Enokh, Yared ashub’ilama myâka magana munâni anakaburha abagala n’abali. 20 Akalamo ka Yared kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galindarhu n’ibiri: agali’ifà 21 Enokh aligwêrhe myâka makumi galindarhu n’irhanu erhi aburha Matushaleme. 22 Enokh alusibwa na Nnâmahanga. Erhi aba amaburha Matushaleme, Enokh ashub’ilama myâka magana asharhu anakaburha abagala n’abali. 23 Akalamo ka Enokh kôshi kali ka myâka magana asharhu na makumi galindarhu n’irhanu. 24 Bulya Enokh alilusîbwe na Nyamuzinda, arhaciberaga eno igulu. Nyamuzinda amuhêka. 25 Metushaleme aligwêrhe myâka igana na makumi galimunani na nda erhi aburha Lâmek. 26 Erhi aba amaburha Lâmek, Metushaleme ashub’ilama myâka magana nda na makumi galimunani n’ibiri, anakaburha abagala n’abâli. 27 Akalamo ka Metushaleme kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galimwenda na mwenda, agal’ifà. 28 Lâmek aligwêrhe myâka igana na makumi galimunani n’ibiri erhi aburha omugala. 29 Amuyîrika erya Nûhu, omu kuderha, erhi: » Oyu ayishirhurhûliliza oku mukolo n’omurhamo gw’amaboko gîrhu, bulya Nyakasane ahehêrire obudaka ». 30 Erhi aba amaburha Nûhu, Lâmek ashub’ilama myâka magana mwenda na makumi galimwenda n’irhanu, anakâburha abagala n’abâli. 31 Akalamo ka Lâmek kôshi kali ka myâka magana nda na makumi galinda na nda, anagal’ifà. 32 Nûhu aligwêrhe myâka magana arhanu erhi aburha Sem, Ham na Yafet.

Genesis 5:

₁זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ₂זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ ס

₃וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃ ₄וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₅וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₆וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אֱנֽוֹשׁ׃ ₇וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₈וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₉וַֽיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־קֵינָֽן׃ ₁₀וַֽיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₁₁וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₁₂וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ ₁₃וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₁₄וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₁₅וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־יָֽרֶד׃ ₁₆וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₁₇וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₁₈וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃ ₁₉וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₂₀וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

₂₁וַֽיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ ₂₂וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₂₃וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ ₂₄וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ פ

₂₅וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ ₂₆וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₂₇וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

₂₈וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃ ₂₉וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ ₃₀וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₃₁וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₃₂וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne aha omu 23/04/2024).

Obumînya bwaluga omu igulu

1 Erhi abantu barhangira baluga en’igulu, bàburha abanyere, 2 bene Nyamuzinda^y bàbona oku abanyere b’abantu bali binjà. Babayankamwo aba banalilonzize. 3 Lero Nyakasane aderha, erhi: «Omûka gwâni gurhacibêre ensiku zôshi omu muntu, bulya ali mubiri^z n’akalamo kâge kakola kaba ka myâka igana na makumi abiri». 4 Ago mango, en’igulu yali abanênênè-mikalarhu- ciru n’enyuma zâho, amango bene Nyamuzinda bakâg’iyanka abanyere b’abantu, abo banyere bakâburha abâna: zo zirya ntwâli za mîra, bantu b’irenge. 5 Nyakasane abona oku amabî g’abantu gàluzire en’igulu na ngasi muhigo gwabali emurhima gwàli gwa mabî gwône. 6 Nyamuzinda acîganya mpu eci alemeraga omuntu hano igulu, alumwa bwenêne omu murhima gwâge. 7 Nyakasane aderha, erhi: «Omu igulu nkola naholola abantu nalemaga; bone ensimba n’ebinyâgârha n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namacîganya^a ecarhumaga nabijira». 8 Ci Nûhu yêhe arhona emwa Nyakasane. 9 Olwa Nûhu luno. Nûhu ali muntu mushinganyanya na mwirhonzi omu bantu b’amango gâge analikulikîre Nyakasane. 10 Nûhu aburha abagala: Set, Ham na Yafet 11 Obwo igulu lyalilihîmbwîre embere za Nyakasane linayunjwîre bumînya. 12 Nyakasane alola igulu, abona oku lisherîre, bulya ngasi muntu alihemusire omu lugendo lwâge en’igulu.

Okucîrheganya oku lw’ecihonzi

13 Go mango Nyakasane abwîzirage Nûhu, erhi: «Kuli nie, amango g’obuzinda bw’omuntu gahisire, bulya igulu lyasherîre erhi bo barhuma, liyunjwîre bumînya. Niene nkolaga nabashâba haguma n’igulu. 14 Ocîtulire obwârho bw’omurhi gw’enshebeyi gwadwa amagoba; ogabe obwârho mwo rhuyumpa rhuyumpa, onabushîge enungulu omu ndalâlà n’emugongo. 15 Alaga oku wâjira: obwârho bubè na makano makumi asharhu ga bulî, makumi arhanu ga bugali, makumi asharhu ga kadubwî. 16 Omu bwârho ohiremw’oburhungiri n’ah’ikano liguma enyanya oshwinje. Lunda luguma ohireyo omuhango gw’obwârho. Olujire mishonezo: ah’idako, aha karhî n’aha nyanya. 17 Nkolaga narhuma ecihonzi, kwo kuderha mîshi, en’igulu, ah’idako ly’amalunga, gashâbe ngasi ciremwa ciyîsa omûka; ebiri en’igulu biherêrekere. 18 Cikwône wêhe nâkuhà endagâno. Wayîsh’ija omu bwârho mwen’abâna bâwe, mukâwe, na bali-kazi bâwe. 19 Omu bizîne byôshi, na ngasi mubiri, orhôle bibiri bibiri bya ngasi lubero, obihugire omu bwârho, lyo bibêrana obuzîne haguma nâwe: hakâba akalume n’akakazi. 20 Ebinyunyi kushimbana n’obûko bwâbyo, ebishwêkwa kushimbana n’obûko bwâbyo, n’ebiyandala kushimbana n’obûko bwâbyo, bibiri bya ngasi bûko bibêre nâwe, lyo bibêrana akalamo. 21 Wêhe orhôle ngasi bûko kalyo, olunde hôfi hâwe: byayishibà biryo byâwe na biryo by’ebyo bintu ». 22 Nûhu ashimba byôshi, nk’oku Nyakasane alimurhegesire, kwo anajizire.

Genesis BHS 6:

₁וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ ₂וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ ₃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ ₄הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ

₅וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ ₆וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ ₇וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֨אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ ₈וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

₉אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ ₁₀וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ ₁₁וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ ₁₂וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס

₁₃וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₁₄עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃ ₁₅וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ ₁₆צֹ֣הַר ׀ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃ ₁₇וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃ ₁₈וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ ₁₉וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ ₂₀מֵהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹת׃ ₂₁וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ ₂₂וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

Nûhu aja omu nkuge

1 Nyakasane ashub’ibwîra Nûhu, erhi: «Jaga omu bwârho mwene omulala gwâwe gwoshi, bulya nabwîne oku oli mushinganyanya embere zâni muli elira iburha. 2 Oku ngasi bûko bwa nsimba ecîre, orhôlemwo mahali nda, akalume n’akakazi kâko; omu bûko bw’ensimba zihumânya orhôle ihasha liguma, akalume n’akakazi kâko. 3 N’omu ngasi bûko bwa binyunyi bicîre, orhôle mahasha nda, akalume n’akakazi kâko, lyo obûko burhag’ihera en’igulu. 4 Bulya enyuma lya nsiku nda, naniêsa enkuba en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani; en’igulu naholola ngasi cizîne najiraga ». 5 Nûhu ajira ebi Nyakasane ali amurhegesire byôshi. 6 Nûhu aligwêrhe myâka magana ndarhu erhi ecihonzi ciyisha, go mîshi okw’igulu. 7 Nûhu aja omu bwârho haguma n’abagala na mukâge n’abali-kazi, lyo bayâka amîshi g’ecihonzi. 8 Ensimba zicîre n’ezihumânya, ebinyunyi na ngasi binyafûka oku idaho byadâha omu bwârho bibiri bibiri, 9 akalume n’akakazi byôshi na Nûhu, nk’oku Nyakasane analirhegesire Nûhu. 10 Erhi ensiku nda zihika, amîshi g’ecihonzi gacîhira oku idaho; 11 omu mwâka gwa magana ndarhu g’akalamo ka Nûhu, omu omwêzi gwa kabiri, omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, lwo n’olwo lusiku, amaliba g’ekuzimu gafunûnuka n’enshalalo z’emalunga zahulula. 12 Enkuba yania en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani. 13 Lwo n’olwo lusiku lyo Nûhu, bôshi n’abagala Sem, Ham na Yafet, mukà Nûhu, abali-kazi basharhu, baka abagala: 14 bôshi n’ebizîne byôshi kushimbana n’obûko bwâbyo, ensimba kushimbana n’obûko bwâzo, ebiyandala oku idaho kushimbana n’obûko bwâbyo, ebibalala kushimbana n’obûko bwâbyo, ebinyunyi byôshi na ngasi hibalala, bàjaga omu bwârho. 15 Baja emunda Nûhu ali omu bwârho, babiri babiri ba ngasi ciyîsa omûka. 16 Abo bayishaga ndume n’ekazi ba ngasi bûko, bo badahîre nk’oku Nyamuzinda anabarhegekaga. Nyakasane abayîgalira omu bwârho.

Namugege

17 Ecihonzi càbà nsiku makumi ani, oku amîshi gayûshûka n’obwârho bwasôkera enyanya z’igulu. 18 Oku amîshi galuga ganayûshûka okw’igulu n’obwârho bwayerêra oku mîshi. 19 Amîshi gajà gayûshûka kulusha oku nyanya z’igulu ganabwîka ngasi ntondo ndîrî zinaba ah’idako ly’amalunga. 20 Amîshi gabwîkaga entondo, garhaluka makoro ikumi n’arhanu. 21 Ngasi kazîne kaherêrekera: ebigera okw’idaho, ebinyunyi, ebishwêkwa, ensimba z’erubala, na ngasi bidûdûsa en’igulu na abantu bôshi. 22 Kwo kuderha oku ngasi hyàli en’igulu hyàfa: ngasi biyîsa omûka emazûlu. 23 Ntyo kwo ebyàli en’igulu byôshi byàholokaga: haguma n’abantu, ebishwêkwa, ebinyâfûka n’ebinyunyi by’emalunga; byôshi byahirigirha en’igulu ci hasigala Nûhu yêne na ngasi kali omu bwârho bonaye. 24 Amîshi gayôrha gabwîkîre igulu nsiku igana na makumi arhanu.

Genesis BHS 7:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃ ₂מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ׃ ₃גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ ₄כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ ₅וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₆וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₇וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃ ₈מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₉שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃ ₁₀וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₁בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃ ₁₂וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ ₁₃בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃ ₁₄הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־כָּנָֽף׃ ₁₅וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃ ₁₆וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃ ₁₇וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים י֖וֹם עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ ₁₈וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ ₁₉וְהַמַּ֗יִם גָּֽבְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₂₀חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃ ₂₁וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃ ₂₂כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃ ₂₃וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃ ₂₄וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃

Okuyûrha kw’ecihonzi

1 Nyamuzinda akengêra Nûhu, ensimba n’ebishwêkwa byali bo naye omu bwârho. Nyamuzinda ageza empûsi oku igulu, ntyo amîshi gajà gayonda. 2 Amaliba g’ekuzimu n’enshalalo z’emalunga byayigalwa; n’enkuba yayimanzibwa emalunga; 3 amîshi gajà gayonda bunyi bunyi, gagana erhi kugera nsiku igana na makumi arhanu. 4 Omu mwêzi gwa kalinda omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, obwârho bwadêkerera oku ntondo Ararat^b. 5 Amîshi gajà gayonda gajà gayonda bunyi bunyi kuhika mwêzi gw’ikumi. Omu mwêzi gw’ikumi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi orhurhwerhwe rhw’entondo rhwaboneka. 6 Erhi hagera nsiku makumi ani, Nûhu ayigula ilolero ly’obwârho alijizire omu bwârho anahulusa hungwe mpu aj’ilola erhi amîshi gakazire. 7 Hungwe^c ahuluka ci akajà eyi n’eyi alinda oku amîshi gakala okw’igulu. 8 Lero Nûhu ahulusa engûkù mpu alole erhi amîshi gakazire okw’idaho; 9 ci wangûkù erhi abona arhabwini aha ahira obulà bw’olushando, ashubira omu bwârho, bulya amîshi gaciri okw’igulu. Nûhu alambûla okuboko, ayigwârha anashub’iyidahya omu bwârho hôfi naye. 10 Alinda zindi nsiku nda, ashub’ihulusa egûkù omu bwârho, 11 engûkù yamushubirakwo bijingo, abona ekola edwîrhe ehishami hy’omuzetuni omu mulomo. Nûhu ayumva oku amîshi gaganyire okw’igulu. 12 Ashub’ilinda zindi nsiku nda, ashub’ilika engûkù egende: erhacigalukaga aha ali. 13 Omu mwâka gwa magana ndarhu na muguma y’akalamo ka Nûhu, omu mwêzi gwa burhanzi, omu lusiku lurhanzi ly’omwêzi, amîshi gali gamagana okw’igulu; Nûhu akula omufûniko gw’obwârho, abona oku obululi b’igulu bwakazirekwo amîshi. 14 Omu mwêzi gwa kabiri, omu nsiku makumi abiri na nda igulu lyôshi lyakala.

Okurhenga omu nkuge

15 Nyamuzinda arhegeka Nûhu, erhi: 16 « Huluka omu bwârho mwena mukâwe, bagala bâwe na bali-kazi bâwe haguma nâwe. 17 Ensimba za ngasi lubero muli mweshi, orhunyunyi, ebishwêkwa na ngasi biyandala binadûdûsa okw’igulu, obihuluse haguma nâwe, lyo bihasha okulumîra igulu, biyôloloke biluge hôshi.» 18 Nûhu ahuluka n’abagala, na mukâge, n’abali-kazi. 19 Ebizîne byôshi na ngasi bishwêkwa n’orhunyunyi rhwôshi n’ebiyandala binadûdûsa oku igulu kushimbana n’obûko bwâbyo, byahuluka omu bwârho. 20 Go mango Nûhu ayûbasirage oluhêrero lwa Nyakasane; arhola ngasi bûko bwa nsimba ecire na ngasi rhunyunyi rhucire, arhûla embâgwa z’okusingônola oku luhêrero. 21 Nyakasane abayiza hirya hibayo hinjà anacigerereza, erhi: «Ntakacihehêrera igulu bundi erhi muntu orhuma, bulya irala^d lyage libà liyêrekîre amabî kurhenga emuhimbo, ntakacishangula bundi ebizîne nk’oku nzind’ijira. 22 Oku igulu licihaba, okumîra/kurhwera n’okusârûla, emboho n’idûrhu, ecanda n’empondo, obudufu n’omûshi, birhakacihusa kubâho».

Genesis BHS 8:

₁וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ ₂וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₃וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשֹׁ֑וב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ ₄וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ ₅וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ ₆וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ₇וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשֹׁ֔וב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ ₈וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ ₉וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ ₁₀וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ ₁₁וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ ₁₂וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃ ₁₃וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ ₁₄וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס

₁₅וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ ₁₆צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ ₁₇כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הַוְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₈וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ ₁₉כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ ₂₀וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ ₂₁וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ ₂₂עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

Bwôrhere buhyâhya bw’igulu. Endagâno ya Nnâmahanga n’ebiremwa byâge

1 Nyamuzinda anacigisha Nûhu bôshi n’abagala anacibabwîra, erhi: «Muburhe, muyôloloke, munabumbe igulu bantu. 2 Mubè côbà na bacôbohwa b’ensimba zôshi z’oku igulu n’enyunyi zôshi z’emalunga, n’ebinyâgârha oku igulu lyôshi, n’enfî zôshi z’omu nyanja: byôshi mbihizire omu nfune zinyu. 3 Ngasi bibà bizîne binafukunya byôshi byâbà biryo binyu, mmuhîre byo byôshi kuguma n’ebyâsi by’emburho. 4 Cikwône murhalyaga enyama mukanalya n’obuzîne bwâyo, kwo kuderha omukò^e. 5 Ci kwônene namudôsa oku mukò gwa ngasi muguma muli mwe. Nanâdôse ebiryânyi byôshi ndôse n’omuntu, abantu bone na bone nanâdôse ogw’omukò gw’omuntu. 6 Owabulage omukò gw’omuntu, naye omukò gwâge gunabulagwe n’omuntu. Bulya oku nshusho ya Nyamuzinda omuntu alemagwa. 7 Mwêhe muburhe, muyôloloke, mubumbe igulu bantu munalirhegeke.» 8 Nyamuzinda anacibwîra Nûhu n’abagala, erhi: «Loli oku nahira endagâno yâni ekarhî kinyu n’ekarhî k’iburha linyu enyuma zinyu. 9 Nanjizire eyi ndagâno haguma n’ebizîne biri haguma ninyu: enyunyi, ebintu bishwêkwa, ensimba muli mweshi, 10 rhuderhe omu kutwa bwofi, birya byanarhengaga omu nkuge, ensimba z’igulu. 11 Nfundisire endagâno yâni haguma ninyu: ntà mubiri gwacisherêre n’amîshi g’ecihonzi, harhakacibà cihonzi casherêza igulu.» 12 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Lolagi ecimanyîso c’endagâno nfundisire ekarhî kinyu na nâni, ekarhî k’ebindi biremwa munali mweshi nabyo, oku maburhwa gayisha. 13 Niono mpizire omuherho gwâni omu bitù, co cabà cimanyîso c’endagâno yâni n’igulu. 14 Mango nkashûbûliza ebitù oku nyanya z’igulu n’omuherho gukaboneka omu citù, 15 aho nanakengêra endagâno nafundikaga ninyu, amîshi garhacihinduke cihonzi c’okusherêza ngasi mubiri. 16 Mango omuherho gukabà guli omu citù, nanagubona, nankengêre erya ndagâno y’ensiku n’amango eri ekarhî ka Nyamuzinda n’ebiyîsa omûka byôshi, rhuderhe ngasi mubiri gubà oku igulu.» 17 Nyamuzinda anacibwîra Nûhu, erhi: «Eco co cimanyîso c’endagâno mpizire ekarhî kâni na ngasi mubiri guli oku igulu».

Iburha lya Nûhu

18 Bagala ba Nûhu barhengaga omu nkuge bâli: Semu, Hamu na Yafeti. Hamu ye îshe wa Kanani. 19 Abo oku banali basharhu bâli bene Nûhu bo banarhenzirekwo abantu, bàlumîra igulu lyôshi. 20 Nûhu ebwa kubà àbâga muhinzi, arhondêra okukâhinga emizâbîbu. 21 Erhi acibà amanywa idivayi^f, àlaluka, àyôrha bushugunu omu ihêma lyage. 22 Ham îshe wa Kanan abona îshe ali bushugunu, ajibwîra bene wâbo oku bali babirhi embuga. 23 Ci Sem na Yafet banacirhôla ecirondo, bacihira bombi oku birhugo bayîsha bagenda cinyumanyumà, babwîka îshe, barhahindulaga obusù, barhabonaga obushugunu bw’îshe. 24 Erhi Nûhu arhengamwo erya ndalwè, amanya kurhi omugala murhò anamujirîre. 25 Anacimubwîra, erhi: «Kanani ahehêrirwe mâshi! Kuli bene wâbo abè ye wa buzinda omu bajà!». 26 Anaciderha kandi, erhi: «Ayâgirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Semu, ci Kanani abè mujà wâge». 27 Nyamuzinda agalihye Yafet, ahande omu mahêma ga Sem; ci Kanani abè mujà wâge». 28 Enyuma ly’ecihonzi, Nûhu acilamire yindi myâka magana asharhu na makumi arhanu. 29 Akalamo ka Nûhu kôshi kahisire omu myâka magana gali mwenda na makumi arhanu, buzinda bw’aho àfà.

Genesis BHS 9:

₁וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₂וּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃ ₃כָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃ ₄אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשֹׁ֥ו דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ ₅וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ ₆שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃ ₇וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ ס

₈וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ ₉וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃ ₁₀וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ₁₁וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כָּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ₁₂וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עוֹלָֽם׃ ₁₃אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃ ₁₄וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃ ₁₅וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֨יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר׃ ₁₆וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₇וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ

₁₈וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃ ₁₉שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃ ₂₀וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃ ₂₁וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃ ₂₂וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃ ₂₃וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃ ₂₄וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃ ₂₅וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃ ₂₆וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהוָֹ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ ₂₇יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ ₂₈וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃ ₂₉וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

Okushandabana kw’amashanja

1 Alaga iburha lya bene Nûhu, Sem, Khamu na Yafeti, n’abâna babusire enyuma ly’ecihonzi cinene. 2 Yafeti àburha Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tubali, Mesheki na Tirasi. 3 Bene Gomeri: Askenazi, Rifati, Togarma. 4 Bene Yavani: Elisha, Tarsisi, Aba Kitimi n’Aba Dodani. 5 Kuli barhengaga abashandabanaga omu birhwa bibà omu nyanja emwa amashanja. Bene Yafeti bagendibà ntyo ngasi baguma n’ecihugo câbo, n’olulimi lwâbo, n’emilala yâbo, n’amashanja gâbo. 6 Bene Khamu^g bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani. 7 Bene Kushi bo: Seba, Havila, Sabata, Rama na Sabuteka. Bene Rama bo: Sheba na Dedani. 8 Kushi àburha Nemrodi, ye warhangiraga oburhambo hano igulu. 9 Ali muhivi mukulu embere za Nyamubâho, co cinarhuma baderha mpu: «Kwo oli aka Nemrodi muhivi mukulu embere za Nyamubâho». 10 Ecihugo c’aga mashanja canacirhondêrera e Babeli, Ereki n’Akadi, bishagala biri byôshi omu cihugo ca Shineari. 11 Arhulukâna mw’eco cihugo aja e Asuru, ayûbaka Ninive, Rehoboti-Iri, Kalaha, na 12 Reseni ekarhî ka Ninive na Kalaha, lugo lunene là. 13 Misarayim àburha bene Ludimu, bene Anemu, Lehabimu na Nafutuhimu. 14 Aburha Patrosimu, ba Kasiluhimu, bo barhengakwo Abafilistini na ba Kafutorimu. 15 Kanani aburha Sidoni yo nfula yâge, kandi Heti. 16 Ahirakwo aba Yebuseni, aba Amoriti, aba Girgasi, 17 ahirakwo aba Hiviti, aba Arkeni, aba Siniti, 18 ahirakwo aba Abaarvadi, aba Semariti, aba-Hamatiti; enyuma z’aho emilala ya bene Kanani yashadabana yôshi. 19 Ecihugo ca bene Kanani cali kurhenga e Sidoni, kugera e Gerari kujà e Gaza, kandi kugera olunda lw’e Sodomo, Gomora, Adma na Seboyimi caj’ihwera e Lesha. 20 Byanacibà ntyo kuli bene Khamu, ngasi baguma n’emilala yâbo n’ebihugo byâbo, haguma n’amashanja gâbo. 21 Semu naye agwêrhe eryâge iburha, ye îshe wa bene Eberi bôshi ye na mukulu wa Yafeti. 22 Semu ye burha Elami, Asuri, Aripakisadi, Ludi na Arami. 23 Bene Arami: Usi, Huli, Geteri na Mash. 24 Aripakisadi àburha Selahi, na Selahi àburha Eberi. 25 Eberi àburha bâna babirhi: owa burhanzi aderhwa Pelegi, bulya omu mango gâge mwo igulu lyagabanyikanaga, omulumuna naye aderhwa Yokotani. 26 Yokotani aburha Almodadi, Selefi, Hasarmaveti na Yera , 27 Hadorami, Uzali, Dikala, 28 Obali, Abimayeli na Sheba. 29 Ofiri, Havila, Yobabu, abôla bôshi bali bâna ba Yokotani. 30 Ecihugo câbo cali kurhenga e Mesha kujà e Sefari, ntondo eri ebushoshokero bw’izûba. 31 Kwo bali ntyo bene Semu, omu kushimba emilala yâbo, olulimi lwâbo na kandi omu kushimba ecihugo câbo n’amashanja gâbo. 32 Kwo bene Nûhu bayôlolosire ntyo omu milala, omu bûko n’omu mashanja gâbo. Baligi cisiki c’agandi mashanja goshi gabumbire igulu kurhenga amango g’ecihonzi.

Genesis BHS 10:

₁וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ ₂בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ ₃וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃ ₄וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃ ₅מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ₆וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ ₇וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ ₈וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ ₉הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₁₀וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃ ₁₁מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ ₁₂וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃ ₁₃וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ ₁₄וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס

₁₅וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃ ₁₆וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ ₁₇וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ ₁₈וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃ ₁₉וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃ ₂₀אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ס

₂₁וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃ ₂₂בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃ ₂₃וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃ ₂₄וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ ₂₅וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ ₂₆וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ ₂₇וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ ₂₈וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ ₂₉וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ ₃₀וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃ ₃₁אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃ ₃₂אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ פ

Enkingi ya Babeli

1 Igulu lyôshi lyagwêrhe iderha liguma na binwa biguma. 2 Ebwa kubà abantu bajâga bagendagenda olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, lero banacirhinda omu kabanda k’omu cihugo ca Shineyari: banaciyûbaka ahôla. 3 Banacibwîrana mpu: «Ewa yagi, rhujire amatofali, rhugayôce n’omuliro». Amatofali gaba go mabuye g’okuyûbaka n’obulembo yabà yo nsîma yagagwârha. 4 Banacibwîrana mpu: «Ewa yagi: Rhuyûbake olugo, kandi rhuhirekwo enkingi yahika oku nkuba malunga. Ntyo nîrhu rhwanakâderha oku nîrhu rhuli balume là, na kandi okwôla kwanarhuma rhurhacishandabâna omu igulu». 5 Nyamuzinda anacihona oku nkuba mpu naye ayîsh’ilola olugo n’enkingi abantu bayûbasire. 6 Nyamuzinda anaciderha erhi: «Ala oku bôshi bali lubaga luguma banagwêrhe iderha liguma, ogwôla gwo murhondêro gw’eyi mikolo yâbo. Na bunôla ntà muhigo gwâbo gwakabula buyunjula kuli bo. 7 Kanya rhubunguluke, rhubashandire iderha, bahuzagure ntà baguma baciyumva abâbo. 8 Nyamubâho abashandabanya omu igulu lyôshi, kurhenga aho, baleka okuyûbaka olwo lugo. 9 Aho bahayîrika Babeli^h, bulya ho Nyamubâho ashandiraga iderha ly’abantu oku igulu, ahôla ho anabashandabanyizagya, bashandâla omu igulu lyôshi.

Bashakulûza ba Abrahamu.

10 Alaga iburha lya Semu: Erhi ajira myâka igana, àburha Aripakisadi, myâka ibirhi enyuma ly’ecihonzi. 11 Enyuma ly’okuburhwa kwa Aripakisadi, Semu ashub’ilama myâka magana arhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 12 Erhi Aripakisadi àjira myâka makumi asharhu n’irhanu, àburha Selahi. 13 Aripakisadi abire amaburha Selahi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’isharhu, àburha abarhabana n’abanyere. 14 Erhi Selahi àjira myâka makumi asharhu, àburha Eberi. 15 Selahi abîre amaburha Eberi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’irhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 16 Erhi Eberi àjira myâka makumi asharhu n’ini, àburha Pelegi. 17 Eberi abîre amaburha Pelegi, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 18 Erhi Pelegi àjira myâka makumi asharhu, àburha Rewu, 19 Pelegi abîre amaburha Rewu, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 20 Erhi Rewu àjira myâka makumi asharhu n’ibirhi, àburha Serugi. 21 Rewu abîre amaburha Serugi, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi na nda, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 22 Erhi Serugi àjira myâka makumi asharhu, àburha Nahori. 23 Serugi abîre amaburha Nahori, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 24 Erhi Nahori àjira myâka makumi abirhi na mwenda, àburha Terahi. 25 Nahori abîre amaburha Terahi, ashub’ilama yindi myâka igana n’ikumi na mwenda, àburha abarhabana, àburha n’abanyere. 26 Erhi Terahi ajira myâka makumi galinda, àburha Abramu, Nahori na Harani.

Iburha lya Terahi

27 Alaga iburha lya Terahi: Terahi àburha Abramu, Nahori na Harani. Harani àburha Loti. 28 Harani afire embere z’îshe Terahi omu cihugo baburhiragwamwo, e Uru omu Kaldeya. 29 Abramu na Nahori banacijà omu buhya: mukà Abramu izîno lyâge erhi ye Sarayi; mukà Nahori izîno lyâge erhi ye Milka, mwâli wa Harani, àligi îshe wa Milka na Yisika . 30 Sarayi anacigumba: arhabonaga mwâna. 31 Terahi anacirhôla omugala Abramu, n’omwinjikulu Loti mwene Harani, n’omwâlikazi Sarayi mukà omugala Abramu, bôshi barhenga e Uru omu Kaldeya bajà omu cihugo c’e Kanani, ci erhi bahika e Harani bayûbaka yo. 32 Ensiku z’akalamo ka Terahi: myâka magana abirhi n’irhanu, buzinda afìra aha Harani.

Genesis BHS 11:

₁וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃ ₂וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ ₃וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃ ₄וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ ₅וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ ₆וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֹֽׂות׃ ₇הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ ₈וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃ ₉עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ

₁₀אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ ₁₁וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₂וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃ ₁₃וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₄וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃ ₁₅וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₆וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃ ₁₇וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₈וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃ ₁₉וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₀וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃ ₂₁וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₂וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃ ₂₃וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₄וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃ ₂₅וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₆וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֨וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃ ₂₇וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃ ₂₈וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃ ₂₉וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃ ₃₀וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃ ₃₁וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ ₃₂וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס

II . Olw’Abrahamu

Okuhamagalwa kw’Abrahamu

1 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu, omulala gwâwe n’enyumpa ya sho, ojè omu cihugo nakuyêreka. 2 Nakujira ishanja linene, nakugisha n’izîno lyâwe lijè irenge, lyabà mugisho! 3 Nagisha abakugisha, nahana n’abakakuhehêrera. N’amashanja g’igulu goshi gagishwaⁱ muli we.» 4 Abramu anacilikùla nk’oku Nyamubâho anamubwiraga, bagenda bôshi na Loti. Abramu ali agwêrhe myâka makumi gali nda n’irhanu erhi arhenga e Harani. 5 Abramu anacirhôla mukâge Sarayi na Loti, mugala w’omulumuna, ashana ebirugu byâge byôshi n’abambali ali akola agwêrhe aha Harani; balîkûla, bàja omu cihugo c’e Kanani. Banacihika obwo omu cihugo c’e Kanani. 6 Abramu anacirhulukàna mw’ecôla cihugo, ahika ahantu hatagatîfu e Sikemi, aha murhi gwa More. Ago mango erhi Banyakanani bayûbasire ecihugo. 7 Nyamubâho abonekera Abramu anacimubwîra, erhi: «Iburha lyâwe lyo nâhà eci cihugo». Oku bundi Abramu ayûbakira Nyamubâho, wamubonekeraga, oluhêrero ahôla. 8 Kurhenga aho anacisôkera oku ntondo olunda lw’e bushoshokero bwa Beteli, agwîkayo ecirâlo. Akâsinza Beteli e buzikiro na Ai e bushoshokero. Ayûbakaho oluhêrero lwa Nyamubâho, anaciyakûza izîno lyâge. 9 Ntyo Abramu aja abanda anahandùla, alinda ahika e Nêgebu.

Abramu aj’e Mîsiri

10 Ecizombo canacizùka omu cihugo, naye Abramu abungulukira e Mîsiri mpu aj’ibêrayo bulya ecizombo cali cidârhi bwenêne mw’eco cihugo. 11 Erhi bakola baling’ihika e Mîsiri, Abramu anacibwîra mukâge Sarayi, erhi: «Lolà, nyîshi oku obà mukazi w’iranga linjà. 12 Abanya-Mîsiri hano banarhubona ntya banaderha mpu mukâge oyu, n’abo bananyîrha, bakuleke. 13 Kuziga okâderha oku oli mwâli wîrhu lyo nâni bandola bwinjà, bandeke nkulamirekwo^j». 14 Byanabà kulya, Abramu erhi ahika e Mîsiri, Abanyamisiri babona oku nyamukazi anali mwinjà bwenêne. 15 Abarhambo ba Faraoni^k bamubona bakàmukunga bwenêne embere za Faraoni. Barhôla nyamukazi, Sara, bamuhêka omu bwâmi bwa Faraoni. 16 Faraoni arhonya Abramu erhi nyamukazi orhuma: ashobôla enkafu n’ebibuzi, endogomi ndume, abajà, abajàkazi, endogomi nkazi n’engamiya. 17 Ci kwône Nyamubâho arhogezakwo Faraoni obuhanya bunene ye n’omulala gwâge erhi Sarayi mukà Abramu orhuma. 18 Faraoni anacihamagala Abramu amubwîra, erhi: «Kwo kurhi oku wanjizire? Carhumaga orhambwîra oku ali mukâwe? 19 Carhumaga oderha, erhi: «Ali mwâli wîrhu?» n’aho nalinda mmuyanka? Buno buno alaga mukâwe, rhôla ye wenaye ontengere kuno». 20 Faraoni amuhà abantu bamulusa bamukûla omu cihugo ye na mukâge n’ebintu byâge byôshi.

Genesis BHS 12:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃ ₂וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ ₃וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ ₄וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃ ₅וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ ₆וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ ₇וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ ₈וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ ₉וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ

₁₀וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ ₁₁וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ ₁₂וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ ₁₃אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֨עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ ₁₄וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ ₁₅וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ ₁₆וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ ₁₇וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ ₁₈וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ ₁₉לָמָ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ ₂₀וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

Abrahamu alekana bôshi na Loti

1 Abramu arhenga e Mîsiri, ye, mukâge n’ebintu byâge byôshi, kuguma na Loti ashubisôkera e Nêgebu^l. 2 Abramu ali muhirhi bwenêne oku masò g’ebintu bishwêkwa, oku nsaranga n’oku masholo. 3 Kandi ashub’ijà ahanda anahandûla kurhenga e Nêgebu kuhika e Beteli, alinda ashubihika halya agwîkaga ecirâlo burhanzi ekarhî ka Beteli na Ai , 4 halya ayûbakiraga Nyamubâho oluhêrero burhangiriza, kandi ahôla Abramu ashubiyâkuza izîno lya Nyamubâho. 5 Loti wajâga agenda bôshi na Abramu ali agwêrhe naye amasò g’enkafu n’ag’ebibuzi, haguma n’amahêma. 6 Ecihugo cafundêra, okubà n’ebintu binji kurhacizigaga babêra haguma. 7 Abangere ba Abramu n’abangere ba Loti barhondêra emirongwe. Mw’ago mango Abanya-Kanani ri’aba Periziti bo balibayûbasire omu cihugo. 8 Abramu abwîra Loti, erhi: «Yaga ntalonza hazûke emirongwe ekarhî kâni nâwe nîsi erhi ekarhî k’abangere bâni n’abangere bâwe bulya rhwamabà baguma. 9 K’ecihugo cirhali cigali embere zâwe. Ontengekwo. Okajà e kulembe najà ekulyo, okajà ekulyo, najà ekulembe.» 10 Loti ayinamula amasù, abona olubanda lwa Yordani lwali ludômerîrwe bwinjà hôshi. Okwo kwabâga embere Nyamubâho ashâbe Sodomo na Gomora^m, olwo lubanda kwo lwali nka busâni bwa Nyamubâho, nk’ecihugo c’e Mîsiri kujà elunda lw’e Sowari. 11 Loti acîshoga olwo lubanda lwa Yordani lwôshi, agandûla agend’iyûbaka olunda lw’e bushoshokero, ntyo kwo barhenginekwo. 12 Abramu ayûbaka omu cihugo ca bene Kanani, naye Loti ayûbaka omu bishagala by’elubanda, agwîka ebirâlo byâge kuhika e Sodomo. 13 Abantu b’e Sodomo bali bantu babî bwenêne, na banyabyâha embere za Nyamubâho. 14 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi Loti aba amamurhengakwo, erhi:«Yinamula amasù obone, kurhenga aho oli kujà e mwenè n’emukondwè, kujà e bushoshokero n’ebuzikiro. 15 Eco cihugo côshi wabona nakuhà co we n’iburha lyâwe, cibè cinyu ensiku zôshi. 16 Iburha lyâwe najira hyôloloke liluge nka katulo k’okw’idaho: owakahash’iganja emogomogo z’akatulo k’okw’idaho ye wanahash’iganja iburha lyâwe. 17 Yimuka! Orhandagire eci cihugo omu buli n’omu bugali, bulya co nakuhà.» 18 Abramu yoyo n’amahêma gâge, akanya agend’igwika ecirâlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahôla ayûbakiraho Nyamubâho oluhêrero.

Genesis BHS 13:

₁וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ ₂וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ ₃וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ ₄אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ ₅וְגַם־לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃ ₆וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ ₇וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ ₈וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃ ₉הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃ ₁₀וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃ ₁₁וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃ ₁₂אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃ ₁₃וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃ ₁₄וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ ₁₅כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ ₁₆וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ ₁₇ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ ₁₈וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

Entambala y’abâmi bani

1 Omu mango ga Amrafeli mwâmi w’e Shineyari, Ariyoko mwâmi w’e Elasari na Kedori-Laomeri mwâmi w’e Elami na Tideali mwâmi w’e Goyimi, 2 abôla bâmi banacitula entambala oku bâbo bâmi bo baligi: Bera mwâmi w’e Sodomo, Birsha mwâmi w’e Gomora, Shineabi mwâmi w’e Adma, Shemeberi mwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyâge ye Sowari. 3 Abâla bazinda bayankira omuhigo omu kabanda ka Sidimi yo enaligi nyanja y’omunyu. 4 Bagezize myâka ikumi n’ibirhi erhi badwîrhe barhegekwa na Kedori-Laomeri, lero omu mwâka gw’ikumi na kasharhu, bàgoma. 5 Ci omu mwâka gw’ikumi na karhanu Kedori -Laomeri àyisha haguma n’omurhwe gw’abandi bâmi, balya bali bayumvinye bôshi naye. Ahimira bene Refayimi aha Ashtaroti-Karnayimi, Abazuzimi abahimira aha Hama, Aba-Emimi omu kabanda ka Kiriyatayimi, 6 Aba Horiti abahimira oku ntondo za Seyiri kuhika aha Eli-Parani lugo luli elubibi n’irûngu. 7 Bagonjolokera e Ayini Mishipati omu Kadesi. Bahima ab’omu cihugo c’aba-Amaleki, kuguma n’aba Amoreni, bo babàga e Hasasoni-Tamari. 8 Naye omwâmi w’e Sodomo, omwâmi w’e Gomora, omwâmi w’e Adma, omwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyâge ye Sowari nabo bàhiga okulwa; babalwikiza omu kabanda ka Sidimi. 9 Bakoza Kedori-Laomeri, mwâmi w’e Elami, Tideali mwâmi w’e Goyimi, Amrafeli mwâmi w’e Shineyari na Ariyoko mwâmi w’e Elasari, bâmi bani oku barhanu! 10 Omu kabanda ka Sidimi mwâli muyunjwîre bidêka bya bulembo; omu kuyâka omwâmi w’e Sodomo n’omwâmi w’e Gomora bahirimamwo, abasigalaga bayâkira omu ntondo. 11 Abahimaga basàbunga ebyali omu Sodomo n’omu Gomora byôshi, n’ebiryo byamuli byôshi banacigendera. 12 Loti naye, mugala wa mulumuna wa Abramu, bamugwârha, banyaga n’ebirugu byâge byôshi banacigendera. Yo ali ayûbasire e Sodomo. 13 Muguma omu bashugunukaga, akanya aj’ibwîra Abramu muhabraniya wali yubasire aha murhi gwa Mambri Amoriti, mwene wâbo Esikoli na Aneri, bàli bîra b’Abramu. 14 Abramu erhi ayumva oku kwo mwene wâbo anahèsirwe mpira ntyo, asinga omurhwe gwa balume magana asharhu na bantu ikumi na munâni, balwî bakulu baburhagwa omu mwâge, abalibirhakwo kuhika aha Dani. 15 Erhi babà bamacìgabamwo bikembe bibirhi, Abramu ye n’engabo yâge, bàbarhêra budufu, anabahima abâminika kuhika aha Hoba olunda lw’ebwa murhi gwa Damasko. 16 Alîkûza ebirugu byôshi, haguma na mwene wâbo Loti n’ebirugu byâge , kuguma n’abakazi n’abalume.

Oburherekêre bwa Melkisedeki

17 Abramu erhi akola arhabâluka emunda anahimiraga Kederi-Lomeri, ye n’abâmi bali bôshi naye, omwâmi w’e Sodomo ayîsh’imuyankirira omu njira omu kabanda ka Sawe (lwo lubanda lwa mwâmi). 18 Melkisedekiⁿ mwâmi w’e Salemu ayisha adwîrhe omugati n’irivayi; ali mudâhwa wa Nyamuzinda w’enyanya bwenêne. 19 Anacigisha Abramu aderha, erhi: «Abramu agishwe na Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owalemaga amalunga n’igulu, 20 Ayâgirwe Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owahiraga abashombanyi bâwe omu nfune zâwe». Abramu anacimurhûla oku ngasi ebi anali adwîrhe byôshi. 21 Oyu mwâmi w’e Sodomo anacibwîra Abramu, erhi: «Ompè abantu oyôrhane ebirugu». 22 Ci kwône Abramu ahûna oyo mwâmi w’e Sodomo, erhi: «Ndengezize okuboko kwâni emunda Nyamuzinda w’enyanya bwenêne ali ye walemaga amalunga n’igulu. 23 Ciru n’ehigozi ciru n’ehishumi hy’enkwêrho zâwe ntâhyo narhôla omu birugu byâwe: orhag’iderha erhi: «Nie nagazize Abramu». 24 Ntâhyo ntôzire ciru n’ehitya. Byo ntaderha ebi abarhumisi bâni balyaga n’ecigabi nahàga abîra bantabâlaga bo Aneri, Esikoli na Mambri; abola barhôla ngasi muguma ecâge cigabi».

Genesis BHS 14:

₁וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ ₂עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃ ₃כָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ ₄שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ ₅וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃ ₆וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃ ₇וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ ₈וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ ₉אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃ ₁₀וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃ ₁₁וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ ₁₂וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ ₁₃וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃ ₁₄וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ ₁₅וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ ₁₆וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃ ₁₇וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ ₁₈וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ ₁₉וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ ₂₀וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ ₂₁וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ ₂₂וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ ₂₃אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃ ₂₄בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס

Endagâno ya Nyamubâho bôshi na Abrahamu

1 Enyuma ly’ebyo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Abramu omu cilôrho, kaderha ntya, erhi: «Orhayôbohaga Abramu, nie mpenzi yâwe, oluhembo lwâwe lwabà lunene». 2 Abramu ashuza, erhi: «Waliha Nyamubâho bicigi wanshobôza? Niono nafà buzira mwâna, niono omu njira rhwêne Eliezeri w’e Damasko, ye wayîma omu byâni….» 3 Abramu aderha, erhi: «Lolà oku orhampâga iburha na muguma omu bene wîrhu ye wayîsh’iyîma omu byâni». 4 Kandi aho, akanwa ka Nyamubâho kanacimurhindakwo, erhi: «Arhali wabene oyo wanayîme omu byâwe ci muguma warhenga omu mukò gwâwe». 5 Oku bundi amujâna embuga amubwîra, erhi: «Galamira emalunga, oganje enyenyêzi z’emalunga nk’oku onahashire», anacimubwîra, erhi: «Kwo iburha lyâwe lyabà ntyo». 6 Abramu ayemêra Nyamubâho, naye Nyamubâho erhi abà amamuganjira birya^o, amuyêreka oku kwôshi kunali k’okuli. 7 Ashub’ibwîra Abramu, erhi: «Nie Nyamubâho wakurhenzagya e Uru omu Kaldeya nti nkuhè eci cihugo cibè câwe». 8 Abramu ashuza, erhi: «Yâgirwa Nyamubâho, bici namanyirakwo oku neci canabà câni?» 9 Anacimushuza, erhi: «Kanyagya ondêrhere endaku ya myâka isharhu, empene ya myâka isharhu, engandabuzi ya myâka isharhu, orhôle n’empingà n’ecananyunyi c’engûkù». 10 Ayisha amudwîrhîre ebyo bintu, abiberanga analambika ngasi luhande omu masù g’olwâbo, ebinyunyi byoki arhaberangaga. 11 Bacigukuma mpu bacîrhunike kuli erya mirhumba, Abramu akazibahâhanya. 12 Erhi izûba libà likola lyazika, enjôli nnene yarhogerakwo Abramu, ecôbà cinene camugwârha. 13 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Omanye bwinjà oku abâna bâwe bâba nka bigolo omu cihugo cirhali câbo. Babà bajà eyo munda banabalibuze myâka magana ani. 14 Ci olubaga lwabarhindibuza ntyo niene nalutwira olubanja na buzinda bayagaluke erhi banadwîrhe birugu mwandu. 15 Wêhe wakulikira basho n’omurhûla, wagishwa omu bushanja bwinjà. 16 Oku iburha lya kani go mango banashubire eno, bulya obubî bw’abanya-Amoriti burhacihika oku muhiro». 17 Izûba lyabîrage lyamazika n’obudufu erhi bwamarumbâna, lolà oku ecibêye c’omugî n’ecimole n’omuliro byàgera ekarhî ka zirya nyama mberange. 18 Olwo lusiku Nyamubâho àfundika endagâno bôshi n’Abramu aderha, erhi: «Iburha lyâwe ndihîre eci cihugo, kurhenga oku lwîshi lw’e Mîsiri kuhika oku lwîshi lunene, lwo lwîshi lwa Efrata. 19 Cihugo c’aba Keniti, aba Keniziti, aba Kadimoniti, 20 aba Hititi, aba Periziti, aba Refayimi, 21 aba Hamoriti, abanya-Kanani, aba Girigashiti n’aba Yebuseni».

Genesis BHS 15:

₁אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ ₂וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃ ₃וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ ₄וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ ₅וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ ₆וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃ ₇וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ₈וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃ ₉וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ ₁₀וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃ ₁₁וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ ₁₂וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ ₁₃וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ ₁₄וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ ₁₅וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ ₁₆וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ ₁₇וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ₁₈בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ ₁₉אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ ₂₀וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃ ₂₁וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ ס

Okuburhwa kwa Ismaeli

1 Sarayi mukà Abramu arhâlisag’imuhâ mwâna. Cikwônene Sarayi ali agwêrhe omujà-kazi wâge w’e Mîsiri izîno lyâge ye Hagari. 2 Sarayi, anacibwîra Abramu, erhi: «Lolà, wekasinga obu Nyamubâho arhanyemereraga okuburha, j’emunda omujà-kazi wâni^p ali, nkaba hali amango ankacimbonera abâna». Abramu ayumva izù lya Sarayi. 3 Ntyo, Abramu erhi ajira myâka ikumi ali omu cihugo c’e Kanani, mukâge Sarayi amuhà Hagari, mujà-kazi wâge munyamîsiri, amuhà îba Abramu mpu amuyanke. 4 Naye, anacija emunda Hagari ali, arhôla izîmi. Nyamukazi kurhenga amango abonaga akola ali izîmi arhacilolaga nn’omu mwâbo nka muntu. 5 Sarayi anacibwîra Abramu, erhi: «We orhumire njakwo aka kagayo! Nayansire omujà-kazi wâni nakufumbikaye, na kurhenga amango abonaga akola ali izîmi, niono ntacibonwa nka muntu omu masù gâge. Nyamuzinda yêne arhufunge rhwembi!». 6 Abramu abwîra Sarayi, erhi: «Omujà-kazi wâwe omu maboko gâwe anali, wêne omujirire oku onasîmire». Abwo Sarayi akaz’ilibuza owâbo kuhika owâbo amuyaka. 7 Malahika wa Nyamubâho anacishimana Hagari hôfi n’iriba liguma omu irûngu, lyo iriba libà oku burhambi bw’enjira y’e Shuru. 8 Amudôsa , erhi: «Hagari, mujà-kazi wa Sarayi, ngahi warhenga na ngahi wajà?». Hagari anacimushuza, erhi: «Najà nayâka nn’omu mwîrhu Sarayi». 9 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Galuka , oshubire emwa nn’omu mwinyu onakazimuyumva». 10 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Naluza bwenêne iburha lyâwe, lyaluga liyabirane okuganjwa». 11 Malahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «W’oyo oli izîmi, waburha omwânarhabana, wayîsh’imuyirika izîno lya Ismaeli^q, bulya Nyamuzinda anayumvîrhe omulenge gwâwe. 12 Oyo mwâna abà ndogomi nkali ya muntu, okuboko kwâge kwakâlikirwa abandi bôshi n’okuboko kw’abandi bôshi ye kwalîkirwa. Ayimanga yêne omu masù ga bene wâbo bôshi.» 13 Hagari ayîrika Nyamubâho wamubonekeraga eri izîno: erhi: «we El Royi», kwo kuderha «We Nyamuzinda Obona», bulya gwârhi yêne, «Ka ye nshubir’ibona aha olya odwîrhe ambona?» 14 Co cirhuma eryo iriba liderhwa mpu iriba lya Lahayi-Royi, libà ekarhî ka Kadesi na Beredi. 15 Hagari anaciburhira Abramu omwânarhabana, naye Abramu àyirika mugala wa Hagari izîno lya Ismaeli. 16 Abramu ali akola agwêrhe myâka makumi gali munâni na ndarhu erhi Hagari amujira Îshe wa Ismaeli.

Genesis BHS 16.

₁וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃ ₂וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֵּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃ ₃וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₄וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃ ₅וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃ ₆וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃ ₇וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃ ₈וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃ ₁₀וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ׃ ₁₂וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃ ₁₃וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃ ₁₄עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃ ₁₅וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃ ₁₆וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס

Endagâno n’okukembûlwa kwa Abrahamu

1 Abramu erhi ajira myâka makumi gali mwenda, Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: «Nie El-Shadayi, Nyamuzinda Ogala-byôshi, olambagire embere zâni onayôrhe mwimâna. 2 Nafundika endagâno yâni na nâwe, nakuluza bwenêne». 3 Abramu anacikumba bûbi, na Nyamuzinda amubwîra, erhi: 4 «Niono, endagâno yâni nâwe yeyi: Wabà îshe w’amashanja manji manji. 5 Barhakanacikuderha Abramu, ci we kola Abrahamu, bulya nakujira îshe wa mashanja manji manji. 6 Nakuhà iburha lirhali linyi, wabà îshe wa mashanja manji na bâmi banji bakurhengamwo. 7 Nafundika endagâno yâni rhwembi, ekarhî kani n’iburha lyâwe enyuma zâwe, n’obûko bwâwe enyuma zâwe, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, yabà ndagâno y’ensiku zôshi, kuderha nti mbè Nyamuzinda wâwe na Nyamuzinda w’iburha lyâwe enyuma zâwe. 8 Nakuhà w’oyo n’iburha lyâwe ecîra cihugo oyûbasiremwo, ecihugo ca Kanani côshi, caba câwe ensiku zôshi, nâni nabà nie Nyamuzinda wâwe». 9 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Woyo olange bwinjà endagâno yâni, woyo n’iburha lyâwe enyuma kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 10 Alaga endagâno yâni mukwânîne mulange, ndagâno ekarhî kani na nâwe, kwo kuderha we n’iburha lyâwe enyuma zâwe: Ngasi mwanarhabana w’omu nyumpa yâwe yeshi akwânîne akembûlwe. 11 Mujire bammukembûle, kwo kuderha batwe ehishisha hy’obulume bwinyu, co cabà cimanyîso c’endagâno yâni ekarhî kani na ninyu. 12 Ngasi mwanarhabana winyu, erhi akajira nsiku munâni abusirwe, anakembûlwe, kurhenga oku iburha kujà oku lindi. Oyo anabà mwanarhabana waburhwa omu nyumpa yâwe nîsi erhi omwânarhabana waguliragwa ecigolo cirhali c’omu bûko bwâwe. 13 Oyo obusirwe omu nyumpa yâwe, n’oyo wagulagwa nsaranga, kukwânîne bakembûlwe. Endagâno yâni yashâkwa omu mubiri gwinyu nka ndagâno y’ensiku zôshi. 14 Orhali mukembûle, omulume barhatwiri ehishisha hy’oku bulume bwâge, oyôla kukwânîne akagwe omu bûko bwinyu, bulya arhakenziri endagâno yâni». 15 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Mukâwe Sarayi irhondo orhacihîraga okamuderha mpu ye Sarayi, ci izîno lyâge ye kola wâbà Sara^r. 16 Namugisha nankuhè omwânarhabana wa kuli ye, namugisha abè nnina w’amashanja, anaburhe amashanja aburhe n’abâmi b’amashanja». 17 Abrahamu akumba bûbi, arhondêra asheka, erhi amacidesa yêne, erhi: «K’omwâna akaciburhwa n’omushosi wa myâka igana, na Sara ogwêrhe myâka makumi gali mwenda, ka anaciburha? 18 Abrahamu, erhi: «Ciru Ismael arhanarhang’ilama embere zâwe!» 19 Nyamuzinda ashuza, erhi: «Kwo binali, mukâwe Sara akuburhira omwânarhabana, wanamuyirika izîno lya Izaki, nafundika endagâno yâni haguma naye, yabà ndagâno y’ensiku n’amango, kuderha nti mbè Nyamuzinda wâge n’ow’obûko bwâge bwayisha enyuma zâge. 20 Oku biyêrekîre Ismaeli neci nkuyumvîrhe; naye mmugishire, namuhà iburha, namujire aluge bwenêne, aburha baluzi ikumi na babirhi, namujira ishanja linene. 21 Ci kwônene endagâno yâni, Izaki ye rhwayifundika rhweshi, mugala wâwe waburhwa na Sara mwâka irhondo nka gano mango». 22 Erhi ayûsa ashambâla, Nyamuzinda asêzera Abrahamu. 23 Oku bundi Abrahamu anarhôla omugala Ismaeli, ngasi bandi banali ba maburhwa omu mwâge, n’abandi bambali agulaga n’enfaranga, rhuderhe ngasi banali balume b’aha mwa Abrahamu bôshi abakembûla ehishisha hy’obulume bwâbo olwo lusiku lwonêne na kuhika ene nk’oku Nyamuzinda anamubwîraga. 24 Erhi Abrahamu akembûlwa erhi agwêrhe myâka makumi gali mwenda na mwenda, anacikembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 25 Omugala Ismaeli naye ali agwêrhe myâka ikumi n’isharhu erhi akembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 26 Olwo lusiku lwonênè, Abrahamu n’omugala Ismael, bakembûlwa. 27 Abalume b’aha mwâge bôshi, abâna b’omu mulala gwâge, na ngasi bandi agulaga nfaranga embuga, bôshi bakembûlwa kuguma naye.

Genesis BHS 17:

₁וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ ₂וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ ₃וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ ₄אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃ ₅וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ ₆וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃ ₇וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃ ₈וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ ₁₀זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ ₁₁וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃ ₁₂וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ ₁₃הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃ ₁₄וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס

₁₅וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃ ₁₆וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ ₁₇וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃ ₁₈וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃ ₁₉וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃ ₂₀וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃ ₂₁וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃ ₂₂וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃ ₂₃וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ₂₄וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ ₂₅וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ ₂₆בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃ ₂₇וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ פ

Nnâmahanga ashub’ibonekera Abrahamu aha Mambri

1 Nyamubâho amubonekera aha murhi gwa Mambri erhi atamire aha lusò lw’ecirâlo câge, amango g’idûrhu likali ly’omûshi. 2 Erhi alambûla amasù abona bantu basharhu bamuyimanzire aha burhambi. Erhi ababona arhenga aha lusò lw’ecirâlo aja emunda bali, ahwera oku idaho. 3 Ababwîra, erhi: «Yâgirwa Nnahamwîrhu nkusengire, akaba ntonyire omu masù gâwe, orhageraga aha burhambi bwa mwambali wâwe buzira kuyimanga. 4 Baj’ilêrha mîshi masungunu mukalabe amagulu, munarhamûkire hali ogu murhi. 5 Naj’ilonza ecihimbi c’omugati murhûzemwo omurhima mubul’igenda, e kuli mwajà co canarhumaga mugera aha mwa mwambali winyu eco!». Banacishuza mpu: «Ojirage nk’okwo odesire». 6 Abrahamu anacibadukira omu cirâlo emunda Sara ali ambwîra, erhi: «Orhôle mirengo ishanrhu ya nshâno, obumbe onabajiriremwo orhugati. 7 Abrahamu akanya aja omu busò bwâge, arhôlamwo akanina k’omutwirà kashushagire bwinjà akahà omwambali, naye akanya aj’ikarheganya. 8 Ayisha adwîrhe amashanza, empyûhyù na kalya kanina anabâgaga, adekereza embere zabo; naye ayimanga hôfi nabo aha idako ly’omurhi oku bakâlya. 9 Banacimudôsa, mpu: «Ngahi mukâwe Sara ali?» Abashuza, erhi: «Yoyo otamîre omu cirâlo». 10 Olya w’ecigolo aderha, erhi: «Mwâka irhondo nashub’igera hano mwâwe kandi, n’ago mango, erhi mukâwe Sara agwêrhe mugala». Sara akazâg’iyumviza aha lusò lw’ecirâlo câli enyuma zâge. 11 Ci Abrahamu na Sara bali bakola bashosi ba myâka minji, na Sara ali amahwerwa arhacijâga omu mugongo. 12 Lero Sara acîshesa, erhi: «K’aga mango nahwire nakaciyumva amasîma! N’ibanie oyûla okola luvandagwa!». 13 Ci kwône Nyamubâho abwîra Abrahamu, erhi: «Cirhumire Sara asheka anaderha erhi: Ka kuburha nâni nakaciburha nankola ncîbêrîre ntâye? 14 Ka hali ebirhangâzo byankayabîra Nyakasane okujira? Mwâka irhondo nka gano mango, nashubira eno mwâwe na Sara aburha mugala.» 15 Sara acîhakanula, erhi: «Mâshi ntashesire», ali amayôboha, ci kwône amubwîra, erhi: «Neci washesire».

Abrahamu asengerera ab’e Sodomo

16 Balya balume banaciyimuka, bagenda, bàhika aha bàkalangìra Sodomo. Abrahamu àja alambagira bôshi nabo mpu abaluse. 17 Nyamubâho àcîdôsa erhi: «Kurhi nafulikaga Abrahamu akantu ndâlîre okujira, 18 n’obwo Abrahamu aba ishanja linene na lizibu n’agandi mashanja g’igulu goshi gagishwa muli ye? 19 Bulya nacimwîshozire nti arhegeke abâna bâge n’enyumpa yâge enyuma zâge mpu balange enjira ya Nyamubâho omu kujira ebishingânîne^s n’ebilongîre»; na ntyo, Nyamubâho anajirira Abrahamu ebi amulaganyagya. 20 Ntyo, Nyamubâho anaciderha, erhi: «Omulenge gushobesire Sodoma na Gomora gurhali munyi! Ecâha câbo carhalusire. 21 Nkolaga nabunguluka ndole erhi nanga erhi neci bajizire ebira omulenge gubashobesire emunda ndi gumanyîsize: nâni ntacihabè». 22 Balya bantu barhenga halya bàja olunda lw’e Sodomo. Abrahamu erhi aciyimanzire embere za Nyamubâho. 23 Abrahamu ayegêra, aderha, erhi: «Kâli onakolaga waherêrekeza omushinganyanya^t haguma n’enkola-maligo?». 24 Kwankabà habonekana bantu bashinganyanya makumi arhanu mw’olwo lugo. Kâli onakolaga wabaherêrekeza? K’orhankababalira olwo lugo erhi abo bashinganyanya makumi arhanu galulimwo garhuma? 25 Nanga orhankajira ntyo! Okuherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo, okugeza omushinganyanya cikembe ciguma n’omunyabyâha. Nanga ntà mango. K’omutwî w’emmanja w’igulu lyôshi arhakacitwa mmanja?» 26 Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nkashigâna e Sodomo bantu makumi arhanu bashinganyanya omu lugo, nanababalira ecishagala côshi bo barhuma» 27 Abrahamu ashub’iderha, erhi: «Ciru nkabâ katulo na luvû, nashub’icîshomya okushambâza Nnahamwîrhu. 28 Hali amango omu bashinganya makumi arhanu hankabula barhanu: Ka wanahana ecishagala côshi erhi abo barhanu bo barhumire?» Nyamubâho amushuza, erhi: «Nanga, erhi hankabâ bashinganyanya makumi ani na barhanu, ntankaciluhana». 29 Abrahamu ashubirira, erhi: «Nkaba hanayîsh’ibonekana makumi ani gone». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntakujire erhi ago makumi ani garhuma». 30 Abrahamu, erhi: «Nnawîrhu arhabâga burhe, nshub’iderha; nkaba hanaciboneka makumi asharhu». Naye, erhi ntaluhane hakabonekana ago asharhu. 31 Ayûshûla, erhi; «Nashub’icîshomya okushambâza Nnawîrhu: Nkaba hanaciboneka makumi abirhi». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntacishâbe erhi ago makumi abirhi go garhuma». 32 Abrahamu, erhi: «Nnawîrhu arhabâga burhe, nderhe ecinwa cizinda: Nkaba hankaciboneka ikumi lyône»; Nyamubâho amushuza, erhi: «Ntacihane erhi eryo ikumi lyo lirhumire» 33 Nyamubâho erhi ays’ishambâza Abrahamu, agenda, naye Abrahamu ashubira emwâge.

Genesis BHS 18:

₁וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃ ₂וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ ₃וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ ₄יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ ₅וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ ₆וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃ ₇וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֽוֹ׃ ₈וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃ ₉וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ ₁₀וַיֹּ֗אמֶר שֹׁ֣וב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃ ₁₁וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ ₁₂וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ ₁₃וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃ ₁₄הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃ ₁₅וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃ ₁₆וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃ ₁₇וַֽיהוָֹ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃ ₁₈וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ₁₉כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃ ₂₀וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃ ₂₁אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃ ₂₂וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₂₃וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃ ₂₄אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃ ₂₅חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃ ₂₇וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ ₂₈א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ₂₉וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃ ₃₀וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ ₃₁וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃ ₃₂וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃ ₃₃וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃

Okushâbwa kwa Sodomo

1 Erhi balya bamalahika babirhi bahika aha Sodomo càjingwè, Loti ali abwârhîre aha muhango gw’olugo. Erhi Loti ababona ayimuka, akanya aj’ibayankirira, ahwera oku idaho. 2 Aderha, erhi: «Mmuhûnyire mâshi banawirhu muyîshe muyandagalire emwa mwambali winyu muj’ihandayo, mugeze amîshi oku magulu, n’irhondo sêzi mwanahira njira», ci bôhe bashuza, mpu: «Nanga, rhwalâla muno ngo». 3 Ci kwône abayinginga bwenêne kuhika bayêmêra okujà emwâge n’okujà omu nyumpa. Abarheganyiza ebiryo, abayôkera omugati gurhalimwo lwango^u, banacilya. 4 Oku barhacigwîshira, enyumpa yôshi yagorhwa n’abalume b’omu lugo, bantu b’e Sodomo, kurhenga oku misole kuhika oku bashosi, olubaga lwôshi buzira kusiga ndi nyuma. 5 Bayâkûza Loti banacimudôsa, mpu: «Ngahi bali balya bantu bajîre hanola mwâwe buno budufu? Orhuhè bo rhubalâlane». 6 Loti ahuluka aja emunda bali emuhanda, anayigala olumvi enyuma zâge. 7 Anacibabwîra, erhi: «Bene wîrhu, mwe mukasinga, mumanye mwankakola amabî! 8 Yumvi mmubwîre, ngwêrhe banyere babirhi barhasag’imanya balume, nnammulerherabo: mubajire oku mubwîne kwinjà, ci abola bantu mumanye mwankaderha mpu mwabahumakwo, bulya mwo bajire omu cîhôho c’enyumpa yâni». 9 Ci bahuza, mpu: «Orhenge aho! Azind’iyisha ali mubunga, yoyo wamacîjiraga mutwî wamanja! Wâbà we rhujira kubî kubalusha». Bacîrhunika kuli Loti bwenêne; bamuyishakwo bakola bapamula olumvi. 10 Ci balya balume bombi, banacirîka okuboko, bakululira Loti aha burhambi bwâbo, omu nyumpa, banahamika olumvi. 11 Bahunika balya bantu kw’olumbwibwi aha lusò, kurhenga oku murhò kuhika oku mukulu, bayabirwa ciru n’okubona omuhango. 12 Balya bantu babirhi banacibwîra Loti, mpu: «Ka hali bandi bene winyu ojira enôla munda? Bagala bâwe, ngasi bene winyu bali munôla lugo bôshi obarhenze hanola. 13 Rhukola rhwashâba luno lugo, bulya omulenge kuli abâla bantu emwa Nyamubâho gwarhalusire, na Nyamubâho anarhurhumire mpu rhubamalire». 14 Loti akanya aj’ibwîra abakwi bakazâgisheba abâli, erhi: «Yimuki murhenge muli cino cihugo bulya Nyamuzinda alâlire okucishâba; ci abakwi bamaya mpu kuhalîza. 15 Erhi kubà mucêracêra, bamalahika banacisêza Loti, mpu: «Yimuka orhôle mukâwe n’aba bâli bâwe bali ahâla bombi, ogende lyo orhag’igwa omu buhane Nyamubâho ahanamwo bino bishagala. 16 Mpu acizindoloka, balya balume babirhi bamugwârhira oku kuboko ye na mukâge n’abâli oku banali babirhi, bulya Nyamuzinda ali alonzize okubacinga. Bamuhulusa banamulekera emuhanda gw’olugo. 17 Oku bamuhêka e muhanda, muguma muli balya bamalahika amubwîra, erhi: «Kanya oyâke duba duba, ocize omûka gwâwe, orhakabaganaga enyuma orhanayimangaga ngahi omu kabanda ci oyâkire oku ntondo lyo olek’ihêkwa omu nsanyâ». 18 Loti abashuza, erhi: «Nanga, Nnahamwîrhu. 19 Mwambali wâwe arhonyire omu masù gâwe, wananyêresire olukogo lwâwe ene ofungira omûka gwâni. Ci kwône, ntankayâkira oku ntondo, mpike n’obwo buhanya burhantindakwo, obone namafâ».

Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni

20 Lolà lula lugo luli hôfi; omuntu anayakiramwo, lurhali lunganaci. Oleke nyâkiremwo; luligi lunganaci? Lyôki nankalobôka». 21 Naye amushuza, erhi: «Nkubêrire kandi olwo lukogo, ntacishâbe olwo lugo odesire». 22 Kanyagya oyâkiremwo bulya ntâco najira orhanacihikamwo.» Co carhumire bayîrika olwo lugo izîno lya Sowari. 23 Erhi izûba likola lyashoshoka, Loti ahika omu Sowari. 24 Oku bundi Nyamubâho anacirhogeza enshâno y’ecibiriti n’omuliro kuli Sodomo na kuli Gomora. 25 Anacishâba ebyo bishagala n’olubanda lwôshi, haguma n’abantu balimwo na ngasi hyâsi hy’oku idaho. 26 Mukà Loti mpu akabagana enyuma, ashuba cirundo ca munyu. 27 Abrahamu azûka sêzisêzi aja halya ayimangaga embere za Nyamuzinda. 28 Alâba Sodomo na Gomora n’akabanda kôshi, alangîra omugî gwatumbûka omu cihugo nka mugî gw’omu cibêye. 29 Ntyo ago mango, Nyamuzinda ashâbaga ebishagala by’omu kabanda, akengêra Abrahamu, akûla Loti muli obwo buhanya, erhi akola ashanda ebishagala Loti ayûbakagamwo. Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni. 30 Loti arhenga e Sowari, agend’iyûbaka oku ntondo bone abâli bombi^v, bulya ali ayobohire okubêra e Sowari. Banacigend’ibêra omu lukunda bon’abâli bombi. 31 Omwâli mukulu anacibwîra omurho, erhi: «Larha oyûla okola mushosi anta mulume wankaja emunda rhuli nk’oku banajira omu igulu lyôshi. 32 Oyîshe rhunywêse Larha idivayi rhunalâle rhwe naye; ntyo larha rhwanamukûlakwo iburha.» 33 Banacinywesa îshe idivayi mw’obwo budufu, omunyere mukulu aj’igwîshira aha burhambi bw’îshe, arhamanyaga ciru amango azûkaga. 34 Erhi buca, omunyere mukulu abwîra omulumuna, erhi: «Injo budufu nalâzire rhwe na larha; rhushub’imunywesa idivayi muli obu budufu, nâwe ogend’ilâla mwe naye, ntyo larha rhwamukulakwo iburha». 35 Banacinywesa îshe idivayi kandi obwo budufu, n’omunyere murhò agend’igwîshira aha burhambi bwâge. Arhamanyaga amango agwishiraga ciru n’amango azûkaga. 36 Bâli ba Loti bombi banaciba izîmi, erhi n’izîmi liri ly’îshe. 37 Omukulu aburha murhabana, anacimuyirika erya Mowabu^w, ye shakulûza wa bene Mowabu. 38 Omurho naye aburha murhabana, amuyirika erya Beni-Ami^x, ye shakulûza wa bene Amoni.

Genesis BHS 19:

₁וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֨מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ ₂וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֨ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהְלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃ ₃וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ ₄טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ ₅וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ ₆וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ ₇וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ ₈הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ ₉וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ ₁₀וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ ₁₁וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ ₁₂וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃ ₁₃כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ ₁₄וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ ₁₅וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֨יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃ ₁₆וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ ₁₇וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃ ₁₈וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ ₁₉הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ ₂₀הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ ₂₁וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ ₂₂מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃ ₂₃הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃ ₂₄וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₂₅וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ ₂₆וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ ₂₇וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₂₈וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ ₂₉וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃ ₃₀וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ ₃₁וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ₃₂לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ ₃₃וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ ₃₄וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ ₃₅וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ ₃₆וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃ ₃₇וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ ₃₈וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ ס

Abrahamu aha Gerari

1 Abrahamu arhenga eyo munda aja omu cihugo ca Nêgebu, ayûbaka ekarhî ka Kadesi na Shuru. Abêra aha Gerari. 2 Abrahamu, omu kuderha mukâge Sara, ayisha, erhi: «Mwâli wîrhu oyo», lero Abimeleki mwâmi w’e Gerari arhumiza mpu bamugwârhire Sara. 3 Ci kwône Nyamuzinda abonekera Abimelekî omu bilôrho budufu amubwîra, erhi: «Wafà kuli oyu mukazi oyansire, bulya ali mukazi ogwêrhe îba». 4 Abimelekî, arhâli acimuyegêra, kwo kuderhaga, erhi: «Muhânyi, ka wayîrha n’abêru kwêru?. 5 Kàli Abrahamu yêne wambwîraga, erhi mwâli wîrhu oyu, na nyamukazi naye yêne aderha erhi mushinja wîrhu oyu? Nakujizire n’obushinganyanya bw’omurhima n’obw’ amaboko garhalikwo izâbyo». 6 Nyamuzinda anacimubwîra kandi omu bilôrho, erhi: «Nâni mmanyire bwinjà oku wajiraga okwôla n’omurhima gw’obushinganyanya na kandi niene nakucîkaga nti olek’ingayisa n’ecâha; co carhumire ntaziga wamuhumakwo. 7 Na bunôla, ogalulage mukà oyu mulume: aba mulêbi akânakusengerera mpu lyo olama. Ci akaba orhamugalwiri, onamanye oku kufà wanafà, we n’aba aha mwâwe bôshi.» 8 Abimelekî azûkiriza sêzisêzi ahamagala abambali bôshi, abarhondêreza ebyôla byôshi anabwiragwa, nabo barhungwa n’obwôba bunene. 9 Oku bundi Abimelekî ahamagala Abrahamu amudôsa, erhi: «Kurhi oku warhujizire? Kubî kuci nakujirire obûla walonza okumbarhuza ecâha cingan’aha nie n’ab’oku bwâmi bwâni? Wankolîre ebirhakolwa.» 10 Abimelekî ashub’idôsa Abrahamu, erhi: «Bici wali ogerêrîze ene ojira ntyôla?» 11 Abrahamu ashuza, erhi: «Nakazâg’iderha omu murhima gwâni nti okurharhindira okurhînya Nyamuzinda kurhankaboneka mw’eci cihugo: banyîrha kw’oyu mukazi. 12 Ci kwône kandi anali mwâli wîrhu, aburhwa na larha ci arhaburhwa na nyâma, ahindusirage mukânie. 13 Na kandi, amango Nyamuzinda antegekaga mpu njè nazungula kuli n’enyumpa ya larha, nabwîra nyamukazi, nti: «Alaga oku wantabâlamwo: ngasi aha rhwakahika hôshi oderhe oku ndi mushinja winyu.» 14 Abimelekî arhôla oku bintu bishwêkwa, ebinyînyî n’ebinênêne, oku bajà n’oku bajâkazi bâge aha Abrahamu anamugalulira mukâge Sara. 15 Abimelekî anamubwîra, erhi: «Lolà ecihugo câni, eci cilambûle embere zâwe, oyûbake aha onalonzize!» 16 Abwîra Sara, erhi: «Obwîne oku mpire mushinja winyu bikoroti cihumbi bya nfaranga, okwôla kwakukûla enshonyi embere z’aba muli mweshi, na ntyo, ntà mwenda gwinyu nsigiremwo. 17 Abrahamu asengerera Abimelekî emunda Nyamuzinda ali, naye Nyamuzinda afumya Abimelekî, mpu mukà Abimelekî n’abajà-kazi bâge lyo babona abâna^y. 18 Nyamuzinda aliamazanganya abakazi b’aha mwa Abimelekî bôshi n’owal’irhumire, ali Sara, mukà Abrahamu.

Genesis BHS 20:

₁וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃ ₂וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃ ₃וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃ ₄וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃ ₅הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃ ₆וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ ₇וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₈וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃ ₉וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃ ₁₀וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃ ₁₂וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ ₁₃וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ ₁₄וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₁₅וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃ ₁₆וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃ ₁₇וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃ ₁₈כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

Okuburhwa kwa Izaki

1 Nnâmahanga ayîsh’irhangula Sara, nk’oku anaderhaga; anamujirira nk’oku amulaganyagya. 2 Sara arhôla izîmi, aburhira Abrahamu omwânarhabana omu bushosi bwâge, omu mango Nyamuzinda anali atwire. 3 Abrahamu ayîrika omwâna Sara amuburhiraga izîno lya Izaki (Cishesa) nka kulya Nyamuzinda anarhegekaga. 4 Abrahamu akembûla omugala Izaki enyuma lya nsiku munâni abusirwe, nk’oku Nyamuzinda anamurhegekaga. 5 Abrahamu ali akola agwêrhe myâka igana erhi omugala Izaki aburhwa. 6 Sara anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amanpa cishesa, ngasi bôshi abayumva ogu mwanzi kushesa nabashesa». 7 Ashub’iderha, erhi: «Ndi wankabwizire Abrahamu oku Sara ankaciyonsize abâna! Bulya niono namahà obushosi bwâge omwâna».

Hagari na Ismaeli bàkagwa

8 Omwâna akula ananena amonka, Abrahamu ajirîsa olusiku lukulu, olusiku banenesagya Izaki amonka. 9 Lero Sara alangira olya mwanarhabana omunya-Mîsiri Hagari aburhiraga Abrahamu adwîrhe ashârha bôshi n’omugala Izaki. 10 Abwîra Abrahamu, erhi: «Ohuluse oyu mukazi bôshi n’omugala, kurhakwânîni omwâna w’omujà-kazi ayime bo na mugala wâni Izaki.» 11 Ako kanwa kababaza bwenêne Abrahamu kuli oyo mugala, 12 ci kwône Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Omanye orhabâga burhe erhi oyo mwâna w’omujà-kazi wâwe orhuma, ngasi oku Sara akanakuhûna onakuyêmêre bulyala Izaki lyo iburha lyahêka izîno lyâwe ensiku zôshi. 13 Ci oyu mwâna w’omujà-kazi naye namujiramwo ishanja, bulya naye ali mugala wâwe. 14 Abrahamu azûka sêzisêzi, arhôla omugati n’ehibindi hy’amîshi ashanira Hagari, ahira omugala aha lurhugo, abahulusa. Nyamukazi aja ahabuka omu irûngu lya Bersheba. 15 Erhi amîshi gali omu hibindi gamuhwera akwêba omwâna wâge omu hishaka 16 aj’ibwârhala aha akalangira ishaka, nka aha omuntu ankalasha omwampi. Bulya kwo akazâg’iderha emurhima, erhi: «Ntalonza mbone oku oyu mwâna afâ.» Atamala erya burhambi, arhondêra ayâma analaka. 17 Nyamuzinda ayumva omulenge gw’omwâna erhi anali empingu, malahika wa Nyamuzinda ahamagala Hagari amubwîra, erhi: «Kurhi wabîre Hagari? Orhôbohaga bulya Nyamuzinda ayumvîrhe olujamu lw’omwâna aho ali. 18 Yimuka, ogwârhe omwâna bwinjà bulya namujira lubaga lunene. 19 Nyamuzinda arhenza olubwibwi omu masù ga Hagari, alangira iriba. Akanya aj’idôma abumba ehibindi, anaciywesa omugala. 20 Nyamuzinda ayôrha ali bôshi n’olya mwâna, akula, anabèra omu irûngu, àbâ nfôla miherho. 21 Ayûbaka omu irûngu lya Parani, na nnina aj’imushebera omukazi Munya-Mîsiri.

Abrahamu bo na Abimeleki aha Bersheba

22 Muli ago mango, Abimeleki ayisha bôshi na Pikoli, murhambo w’abalwi bâge, abwîra Abrahamu, erhi: «Nyamuzinda ali haguma nâwe muli ebi odwîrhe wajira byôshi. 23 Ocîgashage buno oku izîno lya Nyamuzinda, oku orhakandenganya nie n’abâna bâni n’abinjikulu bâni; n’oku emunda ndi n’emunda ciri eci cihugo wayishagamwo nka cigolo, walanga obwîra buli nk’obûla nkujirakwo.» 24 Abrahamu ashuza, erhi: «Neci ncîgashire kwo». 25 Naye Abrahamu atumuza Abimeleki iriba lyâge ly’amîshi bambali ba Abimeleki bamunyagaga. 26 Abimeleki ashuza, erhi: «Ntamanyiri ndi wankajizire ntyo: nâwe wêne orhasag’imbwîra akantu kuli ebyo, nâni niene ene bwo burhanzi nkumanya.» 27 Abrahamu arhôla omu bintu byâge , ebinyînyî n’ebinene abiha Abimeleki na bombi oku bali babirhi bajira endagâno. 28 Abrahamu arhôla bibuzi nda by’omu busò bwâge abihira hâgo hâgo. 29 Abimeleki amudôsa, erhi: «Ebyo bibuzi nda ohizire hâgo hâgo, bici byajira aho?» 30 Amushuza, erhi: «Kuderha nti oyêmêre okurhôla ebira bibuzi nda by’omu maboko gâni, bibè buhamîrizi oku nie nanahûmbaga eryo iriba. 31 Co cirhuma ahôla haderhwa Bersheba, kulya kubà ahôla ho bombi bacîgashiraga. 32 Erhi babà bamafundika endagâno aha Bersheba, Abimeleki ayimuka bôshi na Pikoli, murhambo w’engabo n’abalwi bâge, ashubira omu cihugo c’Abafilistini. 33 Abrahamu agwîka omurhi gw’etamarisi ahôla Bersheba anashengeraho izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’ensiku n’amango. 34 Abrahamu ashinga myâka erhali minyi omu cihugo c’Abafilistini.

Genesis BHS 21:

₁וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ₂וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ₃וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃ ₄וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ₅וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃ ₆וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃ ₇וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃ ₈וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃ ₉וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃ ₁₀וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ ₁₁וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃ ₁₂וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ ₁₃וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ ₁₄וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ ₁₅וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ ₁₆וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃ ₁₇וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ ₁₈ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ ₁₉וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֨מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃ ₂₀וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ ₂₁וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ

₂₂וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ ₂₃וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃ ₂₄וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃ ₂₅וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃ ₂₇וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ ₂₈וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃ ₂₉וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃ ₃₀וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃ ₃₁עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ ₃₂וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ ₃₃וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ ₃₄וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ

Abrahamu alikola ahâna ommwâna enterekêro byayêrekana oku arhînya Nyamuzinda. Yêne ashubimuhanza

1 Enyuma z’aho, Nyamuzinda arhangula^z Abrahamu, amubwîra, erhi: «Abrahamu ! Abrahamu! » Naye ashuza, erhi: «Ho ndi hano. » 2 Nyamuzinda anacimubwîra, erhi: «Oyanke mugala wâwe cûsha, oyôla orhonya, Izaki, omujâne omu cihugo c’e Moriya, n’eyo munda, omuhâne nterekêro ya okusingônoka. 3 Abrahamu azûka sêzisêzi arheganya endogomi yâge na bambali babirhi n’omugala Izaki. Abeza enshâli z’enterekêro, bàhira njira bàja erya munda Nyamuzinda amubwîraga. 4 Oku lusiku lwa kasharhu, Abrahamu agalamira, alangîra erya ntondo ci erhi enaciri kuli. 5 Abrahamu anacibwîra abambali erhi mubêrage aha mweshi n’eyi ndogomi, nâni rhwe n’oyu mwâna, rhwahika hala, rhwaharâmya rhunashub’iyandagalira emunda muli. 6 Abrahamu ayanka enshâli z’enterekêro azibarhuza omugala Izaki, naye yêne afumbarha omuliro n’akêre, banagenda bombi. 7 Izaki anacidôsa îshe Abrahamu, erhi: «Larha!» Naye ashuza erhi: «Kurhi mwâna wâni?» Izaki, erhi: «Omuliro ogu rhudwîrhe, n’enshâli z’enterekêro , ci ngahi omwâna-buzi rhwagend’irherekêra ali?» 8 Abrahamu ashuza, erhi: «Nyamuzinda yêne abona aha arhenza omwâna-buzi w’enterekêro, mwâna wâni». Banacigenda bombi oku bali babirhi. 9 Erhi bahika aho Nyamuzinda amulangûlaga, Abrahamu ayûbaka oluhêrero, arherekeza enshâli, aziriringa omugala Izaki, amulambika oku luhêrero oku nyanya ly’enshâli. 10 Abrahamu alambûla okuboko arhôla akêre mpu akolaga abâga omugala. 11 Ci kwône Malahika wa Nyakasane anacimuyakûza kurhenga empingu, erhi: «Abrahamu! Abrahamu!» Abrahamu, erhi: «Ho ndi hano!» 12 Malahika amubwîra, erhi: «Leka, orhalambûlire omwâna kwo okuboko! Orhanamujiraga kubî kuci! Namamanyaga oku kurhînya orhînya Nyamuzinda: orhandahirire mugala wâwe, mugala wâwe cûsha». 13 Abrahamu, alangira engandabuzi ehangarhîne amahembe omu ishaka; Abrahamu aj’irhôla erya ngandabuzi ayirherekêra nterekêro ya okusingônoka ahâli h’omugala. 14 Abrahamu ayîrika aho hantu izîno lya «Nyamuzinda yêne abona ebyo», ciru na kuhika ene kwo bacihaderha mpu «Oku ntondo Nyamuzinda yêne abona ebyo». 15 Malahika wa Nyamubâho ashub’ihamagala Abrahamu obwa kabirhi kurhenga empingu, 16 anaciderha, erhi: « Lyo ndahîre izîno lyâni, kanwa ka Nyamubâho nkudesire, kulya kubà orharhindirîre mugala wâwe, omuguma ojira, 17 nkolaga nakuyunjuza migisho, iburha lyâwe naliluza nka nyenyêzi z’oku nkuba na nka mushenyi gw’omu nyanja n’eryo iburha lyâwe lyakâhima omuhango gw’abashombanyi bâlyo. 18 Amashanja goshi g’igulu gagishwa erhi iburha lyâwe lirhuma bulya wanyumvîrhîze ». 19 Abrahamu ashubira emunda abambali bali. Bayimuka , bashubira bôshi emwâbo e Bersheba. Abrahamu agend’iyûbaka e Bersheba.

Iburha lya Nahori

20 Enyuma z’aho, babwîra Abrahamu oku Milka naye aburhîre omulumuna Nahori abarhabana. 21 Olubere ye Uzi, na Buzi amulonda, ahebakwo na Kemweli, îshe wa Aramu. 22 Kandi Kesedi, Hazo, Pilidashi, Yidilafu na Betweli. 23 Betweli aburha Rebeka; bo bâna munâni Milka aburhîre Nahori, mulumuna wa Abrahamu. 24 Ali agwêrhe omukazi w’omuherula, izîno lyâge ye Reuma, naye amuburhira abâna: Tebahi, Gahama, Tahasha na Mahaka.

Genesis BHS 22:

₁וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₂וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ₃וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃ ₄בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃ ₅וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃ ₆וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־הָאֵ֖שׁ וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ ₇וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃ ₈וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ ₉וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃ ₁₀וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃ ₁₁וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₁₂וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ ₁₃וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃ ₁₄וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃ ₁₅וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₁₆וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ׃ ₁₇כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃ ₁₈וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃ ₁₉וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ פ

₂₀וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃ ₂₁אֶת־ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃ ₂₂וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲז֔וֹ וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃ ₂₃וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֨לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃ ₂₄וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃ ס

Oluvumbu lwa bashakulûza

1 Emyâka Sara alamire liri igana na makumi abirhi na nda, 2 afìra aha Kiriyati-Arba , ho haligi aha Hebroni, omu cihugo c’e Kanani. Abrahamu ayisha ali oku bufire bwa Sara. 3 Abrahamu ayimanga embere z’omugogo gwâge, abwîra bene Heti, erhi: 4 «Eno mwinyu, ndi yo mubunga nanciri cigolo. Mumpè nâni oluvumbu ntenze oyu muntu wâni mmubishemwo. » 5 Bene Heti bashuza Abrahamu, mpu: 6 «Yâgirwa orhuyumve nîrhu! Woyo ekarhî kîrhu, oliyo muluzi wa Nyamuzinda, ocîshoge nguma omu nshinda zirhu, obishemwo omuntu wâwe, ntâye wankakulahirira enshinda wabishamwo mukâwe.» 7 Abrahamu ayimanga ayunama embere z’olubaga lw’ecihugo ca bene Heti, 8 abashambàlira ntya, erhi: «Akaba muyêmîre ogu mugogo gwâni guntengekwo ngubishe, munyumve munansengerere emwa Efroni, mugala wa Sohari, 9 andekere olukunda lwa Makipela lubà lwâge lunali oku irhwerhwe ly’ishwa lyâge, alumpe namuguliralwo lwôshi embere zinyu,lubè luvumbu lwâni.» 10 Ago mango Efroni ali abwârhîre ekarhî ka bene Heti; Efroni, Muhititi ashuza Abrahamu embere za bene Héti «bôshi n’embere z’abakazâg’itwa ec’olusoso n’okujà omu lugo, 11 erhi: «Nanga, nnahamwîrhu onyumve erhi kwo. Nkuhîre eryo ishwa, nkuhîre n’olwo lukunda lilimwo, nkugabirelyo omu masù g’abâna b’ekà. Obishemwo omuntu wâwe.» 12 Abrahamu ayunama embere z’olubaga lw’eco cihugo. 13 Abwîra Efroni embere z’olubaga lw’eco cihugo, erhi: «Orhang’iyumva erhi kwo! Mpânyire engulo y’eryo ishwa, oyiyêmêre nâni, na ntyo nanabishamwo omuntu wâni.» 14 Efroni ashuza Abrahamu, erhi: 15 Nnahamwîrhu, onyumve erhi kwo: ishwa lya magana ani ga sikeli za nsaranga cirigi cici eco kuli rhwe rhwembi? Obishe omuntu wâwe. 16 Abrahamu ayemera Efroni, Abrahamu agerera Efroni zirya nfaranga anaderhaga embere za bene Heti, galya magana ani g’esikeli z’enfaranga; go magerha gali garhonyire emwa abarhunzi. 17 Ntyo ishwa lya Efroni libà aha Makipela, ishiriza lya Mambri, ishwa n’olukunda lulirimwo, haguma n’emirhi yalirimwo kuhebakwo n’olubibi lwalyo, 18 byôshi byashuba bya Abrahamu omu masù ga bene Heti bôshi n’embere za ngasi bôshi banakazâg’itwa ec’olusò n’okujà omu lugo. 19 Oku bundi, Abrahamu abisha mukâge Sara omu lwâla lwa Makipela ishiriza lya Mambri omu Hebroni, cihugo ca Kanani. 20 Ntyo kwo Abrahamu abonaga ishwa n’olukunda lwalibagamwo emwa bene Heti; lwashuba luvumbu lwâge.

Genesis BHS 23:

₁וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃ ₂וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ ₃וַיָּ֨קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃ ₄גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֨בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃ ₅וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ ₆שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ ₇וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃ ₈וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃ ₉וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ ₁₀וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃ ₁₁לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ ₁₂וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ ₁₃וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֨רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃ ₁₄וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ ₁₅אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃ ₁₆וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃ ₁₇וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃ ₁₈לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃ ₁₉וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₂₀וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ס

Obuhya bwa Izaki

1 Abrahamu ali akola mushosi wa myâka minji, Nyamubâho ali erhi amuhîre omugisho muli ngasi kantu. 2 Abrahamu abwîra omwambali, mugula wâge omu bambali, ye wanakazâg’ilanga ebyâge byôshi, erhi: «Ohebe okuboko kwâwe idako ly’olurhungu^a lwâni, 3 nakulahiriza oku izîno lya Nyamubâho Nyamuzinda w’empingu n’igulu, oku orhalongeze mugala wâni omukazi omu banyere Banya-Kanani nyûbasire ekarhî kâbo. 4 Ci kwônene, yo wajà emwîrhu, omu mulala gwirhu, mwo wacîshoga omukazi washebera mugala wâni Izaki.» 5 Omwambali anacimubwîra, erhi: «Haligi amango nyamukazi ankalahira mpu arhankulikire mwo cino cihugo, k’ago mango nanagalula mugala wâwe emunda warhengaga?» 6 Abrahamu amushuza, erhi: «Nanga, orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda. 7 Nyamubâho, Nyamuzinda w’empingu, Nyamuzinda w’igulu yenene wantenzagya omu nyumpa ya larha, n’omu cihugo ca bene wîrhu, yêne ye wanshambâzagya anandaganya n’endahiro oku eci cihugo aciha iburha lyâni. Yêne arhuma malahika wâge embere zâwe, lyo abonera mugala wâni omukazi eyo munda. 8 Akaba oyo mukazi arhalonzizi okukushimba, orhacifè n’ecihango, ci orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda». 9 Oku bundi omwambali ahira okuboko oku cibero ca nnawâbo Abrahamu, anacigashira olwo lubanja.

10 Nyamushizi anacirhôla ngamiya ikumi omu ngamiya za nnawâbo, anagendana n’oku ngasi hinjà nnawâbo ali agwêrhe, anacirikûla aja entambi z’e Aram-Naharayimu omu lugo lwa Nahoro. 11 Engamiya zâge azifukamya emuhanda gw’olugo, hôfi n’iriba, càjingwè, gala mango abakazi banahuluka mpu bagend’idôma amîshi. 12 Anaciderha, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ongashânire ene, onayêrekane oku kurhonya orhonya mwambali wâwe Abrahamu. 13 Niono nyimanzire hano iriba, na bali b’abantu ba mw’olu lugo, bakola bayîsh’idôma amîshi. 14 Omwânanyere nâkabwîra, nti: «Hengeka akabindi kâwe ompè nâni nywe, akananshuza, erhi: Neci, nywaga onaleke nywêse n’engamiya zâwe, erhi ye mukazi wali obikîre mwambali wâwe Izaki, co cimanyîso namanyirakwo oku orhonyize nnawîrhu.»

15 Oku arhaciyusa aderha, Rebeka, mwâli wa Betweli, mwene Milka, mukà Nahoro, mulumuna wa Abrahamu ayisha n’akabindi oku cirhugo. 16 Oyo munyere ali mwinjinja, mwananyere mushûgi, ntà mulume walisag’imuyegêra, abungulukira aha iriba abumba akabindi kâge anarherema. 17 Olya mushizi akanya aj’imurhangîra, amubwîra, erhi: «Mâshi, oleke nywe rhwîshi rhutya kw’ago gali omu kabindi kâwe.» 18 Olya munyere anacishuza, erhi: «Nywaga, Yâgirwa». Anaciyandagaliza dubaduba akabindi omu nfune mpu amunywese. 19 Erhi ayûs’imunywesa, anaciderha, erhi: «Nkola naj’idômera n’engamiya zâwe, kuhika zihâge». 20 Anacidubulira galya mîshi duba duba omu ciranga ashubirira aha iriba mpu adôme , anadômera engamiya zôshi. 21 Olya mulume oku ahuluka, akaz’imusinza, erhi anadwîrhe acîdôsa erhi nanga erhi neci Nyamubâho amuhisize.

22 Erhi engamiya ziyûs’inywa, olya mulume arhôla ehigondo hy’amasholo hya buzirho bwa luhande luguma lw’esikeli, amuyambisahyo, anacirhôla na rhulinga rhubirhi rhwa masholo rhwa buzirho bwa sikeli ikumi amuyambisa rhwo ekuboko. 23 Anacimubwîra, erhi: «Oli mwâli wa ndi? K’aha mwinyu, sho ankabona aha abantu bahanda?» 24 Ashuza, erhi: «Ndi mwâli wa Betweli, mugala wa Milka mwene Nahoro.» 25 Ashub’iderha, erhi: «Neci aha mwîrhu hali ebyâsi birhali binyi, hanaboneka n’ecirâlo.» 26 Oku bundi olya mulume afukama aharâmya Nyamubâho , 27 aderha, erhi: «Oyâgirwe Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ôrharhinyirîre okurhonya n’okulumehera nnahamwîrhu. Nyamubâho yêne oyûla onnongolîne kuhika aha mwa mwene wâbo nnahamwîrhu.» 28 Olya mwananyere alibirha aj’ibwîra nnina ebyabîre. 29 Rebeka âli agwêrhe mushinja wâbo, izîno lyâge ye Labani, Labani anacilibirhira embuga emunda olya mulume ali, ebw’iriba. 30 Erhi aba amabona ehigondo n’orhulinga mwâli wâbo ali ayambîrhe, n’erhi aba amayumva mwâli wâbo Rebeka aderha, erhi: «Kw’oyo mulume ambwizire ntyo», ago mango alibirhira emunda nyamulume ali, amushimâna aciyimanzire aha burhambi bw’engamiya ah’iriba. 31 Anacimubwîra, erhi: «Yisha mugishwa wa Nyamubâho! Cici cirhumire obêra embuga n’obwo narheganyize enyumpa n’ahantu engamiya zâwe zabêra?». 32 Olya mulume akanya aj’ekà, Labani ashwekûla emizigo y’engamiya, anaziha ebyâsi, analêrha amîshi mpu oyo mulume bôshi h’abâbo bashukemwo amagulu.

33 Bamulerhera ebiryo mpu alye. Ci kwône ashuza, erhi: «Ntalya ntanaciderha akanwa kandwîrhe.» Labani ashuza, erhi; «Derhaga!» 34 Naye, erhi: «Niono ndi mwambali wa Abrahamu. 35 Nyamuzinda agishire nnawîrhu; akola abà mugale, àmuhîre ebintu bishwêkwa, ebinyînyî n’ebinênêne, enfaranga n’amasholo, abambali n’abambalikazi, engamiya n’endogomi. 36 Sara, mukà nnawîrhu, Abrahamu, omu bugikulu bwâge, amuburhira omwânarhabana, n’oyo mwanarhabana ye afumbisire ebyâge byôshi. 37 Nnawîrhu andahirize, erhi: «Irhondo orhahîraga okarhôlera mugala wâni omukazi omu banyere ba-nya-Kanani, muli cino cihugo rhuyûbasiremwo. 38 Akaba orhajiri omu nyumpa ya larha, omu bûko bwîrhu okugend’ilogezamwo omukazi wahà mugala wâni, erhi wamanahera!» 39 Nabwîzire nnawîrhu, nti: «Hall amango oyo mukazi ankalahira bwankulikira». 40 Naye anshuza, erhi: «Nyamuzinda nyôrha ngenda embere zâge, akurhumira malahika wâge akuluse akuhisakwo ehi walonza, ly’obonera mugala wâni omukazi w’omu bûko bwîrhu n’omu nyumpa ya larha. 41 Wafuma ecihango erhi wankahika omu bûko bwîrhu, bakanakuyima omukazi, ecihango cirhacikuyirhe. 42 Ene mpika aha iriba naderha, nti: Nyamubâho Nyamuzinda wa nnawîrhu, wekasinga, oyêrekane, akaba olonzize okuhisa eyi njira ndimo kw’ehi nshimbire. 43 Niono ndi hano iriba, omunyere wayîsh’al’idôma, nâni nkamubwîra, nti: Nkuhûnyire ompè nâni rhwîshi rhusungunu rhw’omu kabindi kâwe, 44 akanashuza, erhi: wêne onywâge, nagend’idômera n’engamiya zâwe, erhi ye mukazi Nyamubâho abîkire mwene nnawîrhu. 45 Ntali nciyûsa naderha ebyo binwa omu murhima gwâni, ene Rebeka ayisha n’akabindi kâge oku cirhugo. Abungulukira ebw’iriba, anadôma. Namubwîra nti mpa nâni nywe, wekasinga. 46 Ho na halya, akûla akabindi kâge oku cirhugo, aderha, erhi: «Nywaga nagend’idômera n’engamiya zâwe.» Nanywîre, agal’inywêsa n’engamiya zâni. 47 Namudôsize, nti: Oli mwâli wa ndi? Naye anshuza, erhi: «Ndi mwâli wa Betweli, mulume Milka aburhiraga Nahori.» Oku bundi namuyambisa ehi higondo oku izûlu n’orhu rhulinga aha maboko. 48 Aho, nafukamiriza naharâmya Nyamubâho, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ye wali annongolîne omu njira nyinjà mpu ntôlere omugala mwâli wa muci wa nnahamwîrhu. 49 Bunôla akaba mulonzize okuyêreka nnahamwîrhu oku mumusîmire munamurhonyize, mumbwîre n’akaba nanga kandi mumbwîre, lyo nyêrekera ebwa kulyo erhi ebwa kumosho».

50 Labani bo na Betweli bashuza baderha, mpu: «Okûla emwa Nyamuzinda kurhenzire, rhurhankahash’ikushuza nti neci erhi nanga. 51 Rebeka oyo embere zâwe: rhôla ye omuhêke , aj’ibà mukà mwene nnawinyu nk’oku Nyamubâho anadesire.» 52 Erhi mwambali w’Abrahamu ayumva ebyo binwa, aharâmya embere za Nyamubâho. 53 Ayômola ebisikiyo by’ecûma n’eby’amasholo, ayomola n’emishangi, aha Rebeka. Aha na mushinja wâbo bôshi na nnina ebindi bikulo.

54 Oku bundi bàlya bànanywa bo n’abâbo bàli bôshi, banalâla halya. Sêzi erhi babà bamazûka, aderha, erhi: «Mundîke nshubire emwa nnawîrhu.» 55 Mushinja wa Rebeka na nnina baderha, mpu: «Oyu munyere arhang’ibêra hano zindi nsiku nk’ibirhi erhi ikumi n’enyuma z’aho anagenda.» 56 Abashuza, erhi: «Murhacindegerezagya n’obwo Nyamubâho ampisizekwo ehi nalonzagya. Muleke ngende, nshubire emwa nnawîrhu.» 57 Banaciderha, mpu: «Rhuhamagalage namunyere rhumudòse naye kurhi adesire». 58 Banacihamagala Rebeka bamudôsa, mpu: «K’olonzize okugenda mweshi n’oyu mulume?» Naye anacishuza, erhi: «Neci, nnonzize ngende.» 59 Okubundi, bahêka omunyere wâbo Rebeka mpu agende bo n’omulezi wâge n’oyo mwambali w’Abrahamu na balya balume âli bôshi. 60 Banacihà Rebeka obwangà, mpu: «Woyo mwâli wîrhu oyôloloke ohinduke bihumbi n’ebihumbi n’iburha lyâwe lihime enyumpa z’abashombanyi bâlyo. 61 Rebeka ayimuka bôshi n’abambali-kazi, bashonera oku ngamiya, bakulikira olya mulume. Mwambali w’Abrahamu arhôla Rebeka, bahira njira.

62 Ago mango Izaki âli ayishire omu irûngu ly’iriba lya Lahayi-Royi, bulya mwo ali ayûbasire omu cihugo ca Nêgebu. 63 Izaki ahuluka mpu aje acîgezageza ebwa mashwa càjingwè, erhi ayinamula amasù alangîra engamiya zayisha. 64 Rebeka naye mpu ayinamula amasù, alangîra Izaki, ashonôka oku ngamiya. 65 Adôsa olya murhumisi, erhi: «Ye ndi ola mulume wayisha alambagira omu ishwa anayerekîre eno munda rhuli? 66 Olya mushizi ashuza, erhi: «Ye nnahamwîrhu oyo.» Namunyere arhôla ecitambara acîhundikira co. Olya mushizi ashambâlira Izaki oku agendaga kwôshi. 67 Izaki ahêka Rebeka omu cirâlo cali ca nnina Sara, ayanka Rebeka, amujira mukâge, anamurhonya. Na ntyo Izaki arhûlûla, arhacilakaga olufù lwa nnina.

Genesis BHS 24:

₁וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃ ₂וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃ ₃וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃ ₄כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃ ₅וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃ ₆וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃ ₇יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃ ₈וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃ ₉וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ₁₀וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃ ₁₁וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃ ₁₂וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃ ₁₃הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ ₁₄וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃ ₁₅וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃ ₁₆וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃ ₁₇וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ ₁₈וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃ ₁₉וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃ ₂₀וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו׃ ₂₁וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃ ₂₂וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃ ₂₃וַיֹּ֨אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃ ₂₄וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃ ₂₅וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃ ₂₆וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהוָֽה׃ ₂₇וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֨רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₂₈וַתָּ֨רָץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₂₉וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃ ₃₀וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשָׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃ ₃₁וַיֹּ֕אמֶר בּ֖וֹא בְּר֣וּךְ יְהוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָק֖וֹם לַגְּמַלִּֽים׃ ₃₂וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֨יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ ₃₃וַיֻּישַׂ֤ם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ ₃₄וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃ ₃₅וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ ₃₆וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ ₃₇וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־תִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃ ₃₈אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃ ₃₉וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃ ₄₀וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהוָ֞ה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכ֤וֹ אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤ אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ ₄₁אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃ ₄₂וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃ ₄₃הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָ הַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ ₄₄וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖ה לְבֶן־אֲדֹנִֽי׃ ₄₅אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָה וַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃ ₄₆וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖ים הִשְׁקָֽתָה׃ ₄₇וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֨זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃ ₄₈וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ׃ ₄₉וְ֠עַתָּה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־שְׂמֹֽאל׃ ₅₀וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב׃ ₅₁הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ₅₂וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהוָֽה׃ ₅₃וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃ ₅₄וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃ ₅₅וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשֹׂ֑ור אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃ ₅₆וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃ ₅₇וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃ ₅₈וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃ ₅₉וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃ ₆₀וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃ ₆₁וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֨בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃ ₆₂וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃ ₆₃וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃ ₆₄וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃ ₆₅וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּא אֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃ ₆₆וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ₆₇וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ פ

Abrahamu ayanka Ketura: iburha lya Ketura

1 Abrahamu ayanka owundi mukazi izîno lyâge ye Ketura. 2 Nyamukazi anacimuburhira Zimurani, Yokisani, Medani, Madiyani, Yisibaki na Shuwahi. 3 Yokisani aburha Sheba, na Dedani. Nabo bene Dedani: Basurimi na Baletusimi na Baleumini. 4 Bene Madiyani bali: Eferi, Efa, Hanoki, Abida na Elda. Abo bôshi bàli bagala ba Ketura.

Okufà kwa Abrahamu

5 Abrahamu àhà Izaki ebyâge byôshi. 6 Abandi bagala akazâg’iburha oku baherula bâge, abaha eby’okucîrhabâla, na kandi, oku acizîne yêne, abarhuma kuli n’omugala Izaki, omu cihugo c’ebushoshokero. 7 Alaga emyâka y’akalamo k’Abrahamu: Alamire myâka igana na makumi gali nda n’irhanu. 8 Buzinda bw’aho, Abrahamu arhengamwo omûka, afa akola ali omu bushosi bwinjà, afa akola mukulu, erhi amanayigurha ensiku, aja kuli bene wâbo. 9 Abagala, Izaki na Ismaeli bamubisha omu lukunda lwa Makipela, omu ishwa lya Efroni, mwene Sohari, muhititi aha ishiriza ly’e Mambri. 10 Lyo ishwa Abrahamu aguliraga bene Heti. Mwo Abrahamu abishirwe bo na mukâge Sara. 11 Erhi Abrahamu abà amafà, Nyamuzinda agisha omugala Izaki ayûbaka hôfi n’iriba lya Lahayi-Royi. 12 Alaga iburha lya Ismaeli, mugala wa Abrahamu, ye waburhagwa n’omunya-mîsiri, Hagari, mujà-kazi wa Sara. 13 Alaga amazìno ga bene Ismaeli omu kushimba amazîno n’okuburhwa kwâbo: Enfula y’Ismaeli ye Nebayoti, alondwa na Kedari, Abudeli^b, Mibsamu, 14 Mishma, Duma, Masa, 15 Hadadi, Tema, Yeturi, Nafisheti na Kedma. 16 Bo bene Ismaeli abo, n’amazîno gâbo nk’oku ebishagala n’ebihando byâbo binali, bo barhambo ikumi na babirhi b’emilala yâbo oku enali. 17 Alaga n’emyâka y’akalamo ka Ismaeli: igana na makumi asharhu na nda. Oku bundi arhengamwo omûka, afa, aja kuli bene wâbo. 18 Ayûbaka kurhenga e Hawila kujà e Shuru, olunda lw’ebushoshokero bwa Mîsiri omu kujà e Asîriya. Ali ayûbasire ishiriza lya bene wâbo bôshi.

III. Olwa Izaki n’olwa Yakôbo

Okuburhwa kwa Ezau na Yakôbo

19 Alaga emyanzi ya Izaki mwene Abrahamu. Abrahamu aburha Izaki. 20 Izaki ali akola agwêrhe myâka makumi ani erhi ayanka Rebeka mwâli wa Betweli, Munyarameyo w’e Padani-Arami, mwâli wâbo Labani naye Muharameyo. 21 Izaki asengerera mukâge emwa Nyamubâho, erhi amaba ngumba, Nyamubâho amuyumva, mukâge Rebeka arhôla izîmi. 22 Abâna bakazihukulana omu nda, lero aderha, erhi: «Akaba kwo biri ntya, bici omuntu alamakwo?» Akanya aj’idôsa Nyamubâho, 23 naye amushuza, erhi: «Mashanja abirhi gali omu nda yâwe, mashanja abirhi g’omu nda yâwe gagabanyika; mulala muguma gwahima ogwâbo, omukulu ashiga omurho.» 24 Erhi amango gâge g’okuburha gahika, lâba oku lyâli izîmi lya mahasha. 25 Owaburhagwa wa burhanzi, ali mudukula wa bishamvu ayunjwîre byoyabyoya. Bamuyirika izîno lya Ezau. 26 Oku bandi omulumuna ahuluka, erhi okuboko kwâge kugwârhire Ezau oku kansisira. Bamuyirika izîno lya Yakôbo. Izaki ali akola agwêrhe myâka makumi gali ndarhu erhi baburhwa. 27 Abanarhabâna bombi bakula; Ezau àba muhivi mukulu, wa kutwikanya omu malungu. Yakôbo ali muntu mutûdu, akâbêra omu cirâlo. 28 Izaki arhonya Ezau bulya asimaga ensimba, Rebeka yêhe Yakôbo ye arhonyagya.

Ezau aguza ecikono c’okubà nfula

29 Mango maguma, Yakôbo ayenda ibinda ly’enkôle, naye Ezau ashubûka ebwa kuhiva erhi anarhamire. 30 Lero Ezau anacibwîra Yakôbo, erhi: «Leka nâni mpuhekwo eryol’ibanda lidukula lidukula, bulya namahwa. -Co carhumire bamuderha mpu Edomi. 31 Yakôbo amubwîra, erhi: Orhang’inguliza ecikono câwe c’okubà nfula. 32 Ezau ashuza, erhi: «Lolà oku kufà kuno, ecikono c’okubà nfula, bici cacinkwânana?» 33 Yakôbo ashubiza aderha, erhi: «Orhang’icîgasha embere zâni»; acîgasha, anaguliza Yakôbo ecikono câge c’okubà nfula. 34 Oku bundi, Yakôbo amuhà oku mugati n’oku ibinda ly’enkôle, alya ananywa, ayimuka agenda. Ntyo kwo Ezau agayaguzagya ecikono c’okubà nfula.

Genesis BHS 25:

₁וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ ₂וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ ₃וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃ ₄וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ ₅וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃ ₆וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃ ₇וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ ₈וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ ₉וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֨חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ ₁₀הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₁₁וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ ס

₁₂וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃ ₁₃וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ ₁₄וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ ₁₅חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ ₁₆אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃ ₁₇וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ ₁₈וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃ פ

₁₉וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃ ₂₀וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₂₁וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₂₂וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃ ₂₃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גֹייִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃ ₂₄וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תוֹמִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃ ₂₅וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃ ₂₆וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃ ₂₇וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ ₂₈וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ ₂₉וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ ₃₀וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃ ₃₁וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃ ₃₂וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃ ₃₃וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃ ₃₄וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ ס

Izaki e Gerari

1 Ecizombo canacizûka omu cihugo, kuleka cirya cizombo cirhanzi cabâga amango ga Abrahamu. Izaki aja e Gerari, emwa Abimeleki mwâmi w’Abafilistini. 2 Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: Orhajâga e Mîsiri ci ogend’ibêra omu cihugo nakubwîra. 3 Obêre muli eco cihugo, nakugisha nanyôrhe ndi haguma nâwe. Bulya we n’iburha lyâwe mwe nâhà ebi bihugo byôshi, nasêza n’erya ndagâno nafundikaga rhwe na sho Abrahamu. 4 Naluza iburha lyâwe nka nyenyêzi z’oku nkuba, nalihà ebi bihugo byôshi n’amashanja goshi g’igulu gagishwa n’iburha lyâwe. 5 Kulya kubà Abrahamu ayumvîrhe izù lyâni, akulikira ebi nalimurhegesire okukulikira, amarhegeko gâni, ebinwa byâni, obulonza bwâni. 6 Ntyo kwo Izaki abêziremwo aha Gerari. 7 Abantu b’eyo munda bakamudôsa olwa mukâge, ashuza, erhi: «Mwâli wîrhu oyo.» Ayôboha okuderha, erhi: «Mukânie oyo», bâli bamuyîrha erhi Rebeka orhuma bulya ali mwinjà. 8 Erhi kugera mango garhali manyi, kwanacibà lusiku luguma, Abimeleki mwâmi w’Abafilistini erhi adwîrhe alolera omu kabonezo, alangira Izaki adwîrhe ashâsa mukâge Rebeka. 9 Abimeleki anacihamagala Izaki amubwîra, erhi: «Mâshi mukâwe oyu! Kurhi waciderhaga mpu mwâli winyu?» Izaki ashuza, erhi: «Nakâcîdôsa nti nankanafakwo oyu mukazi». 10 Abimeleki ashubiza amudôsa, erhi: «Kurhi okwo warhujizirage obwo? Hindi hitya hajire omuntu w’omu lubaga lwîrhu walâla na mukâwe obone wamarhubarhuza obwo bubî!» 11 Lero Abimeleki ahâna eri irhegeko oku lubaga lwâge lwôshi, erhi: «Owahume kuli oyu mulume kandi erhi kuli mukâge, anafè.» 12 Izaki ahinga anarhwera muli ecôla cihugo n’ogwo mwâka ayeza kali igana, bulya Nyamubâho amamugisha. 13 Oyu muntu agala, agal’ahirhira okurhalusire. 14 Ali agwêrhe masò manji n’ebintu bishwêkwa binyinyi n’ebinênêne, na bashizi banji. Abafilistini bayâgalwa.

Amaliba g’aha karhi k’e Gerari n’e Bersheba

15 Amaliba goshi bambali b’îshe bâli bamahumba amango îshe Abrahamu acihali, Abafilistini bagafuka bagabumba budaka. 16 Abimeleki abwîra Izaki, erhi: «Orhenge eno mwîrhu, bulya wekola mugale kurhulusha.» 17 Izaki arhenga aho aj’ihanda omu kabanda ka Gerari, anabà ho acibêrera. 18 Izaki ashub’ija ahumba galya mahba bambali b’îshe Abrahamu bâli bahumbire, galya Abafilistini bafukaga erhi Abrahamu aba afire; agayîrika galya mazîno gonêne îshe ali agayirisire. 19 Bambali ba Izaki bahumba omu kabanda, bashangamwo iriba ly’amîshi gahulula. 20 Lero abangere b’e Gerari, barhondêra okulongôla n’abangere ba Izaki, ngasi baguma mpu: «Amîshi gali gîrhu!» Izaki ayîrika iriba izîno lya Sitina. 21 Bahumba erindi iriba, ci kandi hashub’ibà akadali kuli lyo. 22 Lero arhenga aho, agend’ihumba erindi iriba, lero harhacibâga kadali kuliryo. Aliyirika izîno lya Reboboti, anaderha, erhi: «Nyamubâho amaja arbuha oluhya, rhukolaga rhwayôlolokeramwo eci cihugo». 23 Kurhenga aho asôkera e Bersheba. 24 Nyamubâho amubonekera mw’obwo budufu amubwîra, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho Abrahamu, orhayôbohaga cici bulya ndi haguma nâwe. Nakugisha,nnanduze iburha lyâwe erhi mwambali wâni Abrahamu orhuma». 25 Ayûbaka oluhêrero aho, anayakuza izîno lya Nyamubâho. Ayûbaka ho enyumpa yâge. Bambali ba Izaki bahumba ho iriba.

Okunywâna na Abimeleki

26 Abimeleki arhenga e Gerari, ayîsh’imulamusa, ali bôshi n’omwîra wâge Ahuzati na Pikoli, ye murhambo w’omurhwe gwâge. 27 Izaki abadôsa, erhi: «Lero cici cimudwîrhe eno munda, mwe bantu munshomba, mwe mwanampulusagya emwinyu». 28 Banacishuza, mpu: «Rhwajirage rhwabona oku neci Nyamubâho ali haguma nâwe, rhwanaderha obwo nti habe omwîgasho aha karhî kâwe nîrhu, rhunafundike endagâno haguma nâwe.» 29 Ocîgashe oku orharhujire kubî kuci, bulya rhurhakujiraga kubî, minjà gone rhwakujirîre rhwanakuleka wagenda n’omurhûla. Woyu okola oli mugishwa wa Nyamubâho.» 30 Abajirira olusiku lukulu, bâlya bànanywa. 31 Erhi bazûka sêzi sêzi, ngasi muguma acîgasha embere z’owâbo. Oku bundi, Izaki abasêzera, bagenda n’omurhûla. 32 Olwo lusiku lwonênè, bambali b’Izaki bayisha, bamubwîra omwanzi gw’iriba bakazâgihûmba, baderha, mpu: «Rhwabwîne amîshi.» 33 Eryo iriba aliyirika izîno lya Sabe, co cinarhuma olwo lugo luderhwa Bersheba kuhika na buno.

Abakazi ba Ezau banya-Hititi

34 Erhi Ezau ahika myâka makumi ani, ayanka omukazi izîno lyâge ye Yehudita, mwâli wa Behori, muhititi, arhôla na Basimata, mwâli wa Eloni naye muhititi. 35 Abo bakazi bajira Izaki bo na Rebeka mungo munji.

Genesis BHS 26:

₁וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ ₂וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ₃גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ ₄וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ₅עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃ ₆וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃ ₇וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ ₈וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₉וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃ ₁₀וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃ ₁₁וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ₁₂וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₁₃וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ ₁₄וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃ ₁₅וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ ₁₆וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ ₁₇וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ ₁₈וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמ֔וֹת כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ ₁₉וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ ₂₀וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃ ₂₁וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ ₂₂וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ ₂₃וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ ₂₄וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֨יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃ ₂₅וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳל֑וֹ וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃ ₂₆וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃ ₂₇וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃ ₂₈וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃ ₂₉אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃ ₃₀וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ ₃₁וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ ₃₂וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ עַל־אֹד֥וֹת הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃ ₃₃וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס

₃₄וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ ₃₅וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס

Yakôbo ashamula omugisho gwa Ezau

1 Izaki ali amashosihala, n’amasù gâge gali gakola mazamba, azinda erhi arhacibona. Lero ahamagala enfula yâge Ezau, erhi: «Mwâna wâni!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 2 Ashubiza, aderha, erhi: «Lolà oku niono nkola mushosi n’amango g’okufà kwâni ntagamanyiri. 3 Okanyagye orhôle emirasano yâwe, emyampi yâwe n’omuherho gwâwe, okanye oj’ihiva, onyîrhire ensimba. 4 Onteganyizemwo birya biryo nsîma, oyîshe ondêrhere ndye, lyo omurhima gwâni gukugisha embere nfè.» 5 Kuziga erhi Rebeka adwîrhe ayumva oku Izaki ashambâla bo n’omugala Ezau. Ezau acîtuma omu lubala mpu agend’ihiva ensimba ayilerhere îshe. 6 Rebeka abwîra omugala Yakôbo, erhi: «Namayumva sho abwîra mukulu wâwe Ezau, erhi: 7 «Ondêrhere ensimba, onteganyizemwo ebiryo binjà, mbirye nnankugishe omu masù ga Nyamubâho embere nfè.» 8 Yumvagya mwâna wâni, oyumve onajire nk’oku nakurhegeka. 9 Okanye ojè omu busò, ondêrheremwo banahene babirhi binjinja, narheganyizamwo sho ebiryo binjà, nk’oku anasîma. 10 Wayîsh’ibihêkera sho abirye, lyo akugisha embere afè.» 11 Yakôbo abwîra nnina Rebeka, erhi: «Lolà, mukulu wâni Ezau amaba wa bishamvu niehe ntagwêrhi bôya. 12 Hali amango Larha akampumakwo, mbè nka kushekera namushekeraga, obone bukola buhanya namacîlerhera ahâli h’omugisho.» 13 Nnina ashuza, erhi: «Obuhanya bubè nie bujâkwo mwâna wâni! Oyumve kwônene,onagend’innongeza abo banahene.» 14 Akanya aj’ibalonza ayisha abadwîrhîre nnina, naye nnina arheganyamwo ebiryo nk’oku îshe anasîma. 15 Rebeka ayanka emyambalo minjinjà ya Ezau, ye mugala mukulu, erya akazâg’ibîkira omu nyumpa, ayiyambisa Yakôbo ye mugala murhò. 16 Ayanka oluhù lw’abanahene amubwikiramwo amaboko n’igosi. 17 Oku bundi zirya nyama ali amarheganya n’omugati, abiheba omu nfune z’omugala Yakôbo. 18 Aja aha burhambi bw’îshe, aderha, erhi: «Larha!» Naye ashuza, erhi:«Niono. We ndi mwâna wâni?» 19 Yakôbo ashuza îshe, erhi: «Nie Ezau, nfula yâwe, najizirage nk’oku wanantegekaga. Zûka otamale olyekwo bino nal’ihiva lyo omurhima gwâwe gungisha.» 20 Izaki abwîra Yakôbo, erhi: «Mwâna wâni wamarhôla duba wâni!» Naye ashuza, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wangashanîre.» 21 Izaki abwîra Yakôbo, erhi: «Yegera hano nkuhumekwo mwâna wâni, nyumve erhi neci erhi nanga we mugala wâni Ezau.» 22 Yakôbo ayegêra îshe Izaki, naye amumamarhakwo aderha, erhi: «Izù liri lya Yakôbo, ci amaboko gali ga Ezau!» 23 Arhamumanyîriraga bulya amaboko gali ga bishamvu aka mukulu wâge Ezau, anacimugisha. 24 Aderha, erhi: «Ka kwo binali we mugala wâni Ezau?» Naye ashuza, erhi: «Neci.» 25 Izaki aderha, erhi: «Mpâga ndye oku nsimba mugala wâni ahivaga lyo omurhima gwâni gumugisha.» Amuhêreza alya, amuhêreza n’idivayi anywa. 26 Îshe Izaki amubwîra, erhi: «Nyegêraga, onampôbere mwâna wâni!» 27 Ayegera, ahôbera îshe, îshe ayisa obwehe bw’emyambalo yâge. Amugisha ntyâla: «Neci obwehe bwa mugala wâni, kwo buli nk’obwehe bw’ishwa liyêra, ishwa eri Nyamubâho agishire. 28 Nyamuzinda akushobôze olumè lw’oku nkuba, n’amashwa gashushagîre, engano nyinji n’idivayi linji. 29 Amashanja gakushige n’abantu b’emahanga bafukame embere zâwe. Obè murhambo wa bene winyu na bagala ba nyoko bafukame embere zâwe. Owakuhehêrere ahehêrewe, n’owakugishe anagishwe.» 30 Erhi Izaki ayûsa okugisha Yakôbo, naye Yakôbo erhi amanahuluka omu mw’îshe Izaki, mukulu wâge Ezau naye arhenga ebwa kuhiva. 31 Naye arheganya ebiryo binjà abihêkera îshe. Amubwîra, erhi: «Larha, zûkaga olye kw’ebi mugala wâwe anal’ihiva, lyo omûka gwâwe gungisha». 32 Îshe Izaki amudôsa, erhi: «We ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie nfula yâwe Ezau.» 33 Oku bundi Izaki arhemuka, aderha, erhi: «Aligi ndi olya wal’ihiva ensimba anayindêrhera? Nacimwîkubagira nanalya, embere oyîshe; namugishire, anakolaga ayôrha âli mugishe.» 34 Erhi Ezau ayumva ebinwa by’îshe, ayâma bwenêne n’omungo munji, anacibwîra îshe, erhi: «Ongishe nâni mâshi, larha!» 35 Izaki ashuza, erhi: «Mulumuna wâwe anayishir’inteba, arhôla omugisho gwâwe». 36 Ezau ashubiriza, erhi: «Ka kwenge bamuderha Yakôbo, co cirhumire andenganya nieki kabirhi kabirhi? Arhanzir’inyanka ecikono c’okubà nfula, kandi yoyu wamantôla omugisho gwâni!» Ci ashubiza aderha, erhi: «Ci kwône mâshi ka nieki ntà mugisho wansigîze?» 37 Izaki aja omu kanwa ashuza, erhi: «Namujizire murhambo wâwe, namuhîre bene wâbo nti babè bambali, namuhîre engano n’amamvu mwandu. Bicigi nankacikujirira mwâna wâni?» 38 Ezau anacidôsa îshe, erhi: «Ka mugisho muguma gwône ojira, mâshi larha? Mâshi ngisha nâni, larha!» Izaki ahwekêra na Ezau arhondêra alaka. 39 Oku bundi, îshe Izaki ashuza aderha, erhi: «Woyo ekuli n’ebihugo biyera yo wayûbaka, kuli n’olumè lurhoga oku nkuba. 40 Engôrho yâwe yo yakubîke, wakakolera mwene winyu. Ci kwône amango wacîrûkûza, kurhibula warhibula omuzigo gwâwe gukuli aha lurhugo.» 41 Ezau ashombera Yakôbo ogwo mugisho ahâbagwa n’îshe, acîdôsa emurhima, erhi: «Amango g’emishîbo ya larha gali hôfi, go mango nayîrha mulumuna wâni Yakôbo.» 42 Erhi bamanyîsa Rebeka ebyo binwa bya Ezau ye mugala mukulu, arhumiza Yakôbo ye mugala murhò, amubwîra, erhi: «Mukulu wâwe Ezau ahizire okucîhôla kuli we mpu akuyirhe. 43 Yumvagya mwâna wâni, nkubwîre: Okanye, oyâkire emwa mwene wîrhu Labani e Harani. 44 Obêre eyo haguma naye nsiku inga, kuhika mukulu wâwe atwike oburhè. 45 Kuhika oburhè bwa mukulu wâwe bukurhengekwo, kuhika ayibagire oku wamujirîre; ago mango nanarhuma bagend’ikulonza eyo munda. Cici cankarhuma namuheza mwembi omu lusiku luguma?».

Izaki àrhuma Yakôbo emwa Labani

46 Rebeka anacibwîra Izaki, erhi: «Namayihikwa n’akalamo erhi bâli ba Heti barhuma. Erhi Yakôbo ankayanka munyere muguma muli bâli ba Heti, muguma nk’abo, muguma omu banyere b’eci cihugo, k’okulama kwankacinkwânana?»

Gnenesis BHS 27:

₁וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃ ₂וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃ ₃וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צָֽיִדה׃ ₄וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃ ₅וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃ ₆וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃ ₇הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃ ₈וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃ ₉לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃ ₁₀וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃ ₁₁וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃ ₁₂אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ ₁₃וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃ ₁₄וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃ ₁₅וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃ ₁₆וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃ ₁₇וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃ ₁₈וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃ ₁₉וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ ₂₀וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃ ₂₁וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃ ₂₂וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ ₂₃וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃ ₂₄וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃ ₂₅וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃ ₂₆וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃ ₂₇וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְהוָֽה׃ ₂₈וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ ₂₉יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִֽשְׁתַּחֲוֻ֤ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ ₃₀וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃ ₃₁וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ ₃₂וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃ ₃₃וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃ ₃₄כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃ ₃₅וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃ ₃₆וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃ ₃₇וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃ ₃₈וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ ₃₉וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃ ₄₀וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃ ₄₁וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃ ₄₂וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃ ₄₃וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ ₄₄וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ ₄₅עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃ ₄₆וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃

1 Izaki ahamagala Yakôbo amugisha anamuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani. 2 Yimuka ojè e Padani Aramu emwa Betweli, îshe wa nyoko, ocîshoge omukazi eyo munda omu banyere ba Labani, mushinja wâbo nyoko. 3 Nyamuzinda akugishe, akuyololole, anakuluze obè ndêko y’amashanja. 4 Akuhè we n’iburha lyâwe, omugisho gwa Abrahamu lyo obona eci cihugo oyûbasiremwo, cihugo Nyamuzinda ahâga Abrahamu.» 5 Izaki asêzera Yakôbo. Yakôbo alikûla, aja e Padani Aramu, emwa Labani, mwene Betweli wa Muharamiya, mushinja wâbo Rebeka, nnina wa Yakôbo na Ezau.

Ezau ayanka owundi mukazi

6 Ezau abona oku Izaki agishire Yakôbo n’oku amurhumire e Padani Aramu mpu agend’iyankira yo omukazi, n’oku erhi akola amugisha, amuhà eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani.» 7 Na Yakôbo âli ayumvîrhe îshe na nnina, aja e Padani Aramu. 8 Ezau ayumva oku abanyere b’e Kanani barharhonyiri omu masù g’îshe Izaki, 9 aja emwa Ismaeli, ayanka yo omukazi, wa kuhalika aba ali agwêrhe erhi anagwêrhe abandi: Mahalata, mwâli wa Ismaeli, mugala w’Abrahamu, na mwâli wâbo Nebayoti.

Ecilôrho ca Yakôbo

10 Yakôbo arhenga e Bersheba, aja e Harani. 11 Ahika bantu haguma, alala ho bulya izûba lyali lyamazika. Arhôla ibuye liguma aho, alishegema, analâla aho. 12 Alôrha, abona omushonezo mugwike oku idaho n’irhwerhwe lyago lihisire oku nkuba; bamalahika ba Nyamuzinda erhi badwîrhe basôka banayandagala! 13 Lâba oku Nyamubâho ayimanga embere zâge amubwîra, erhi: «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wa shakulu wâwe Abrahamu na Nyamuzinda wa Izaki. Eryola ishwa ogwishìremwo, nakuhàlyo we n’iburha lyâwe. 14 Iburha lyâwe lyaluga nka katulo k’oku idaho, lyaluga lihike ebushoshokero n’ebuzikiro, e mwenè n’e mukondwè, n’amashanja goshi g’igulu gagishwa^c muli eryo iburha lyâwe. 15 Ndi haguma na nâwe, nakulusa ngasi hôshi wankanaja, nanashub’ikugalula muli eci cihugo, bulya ntakuleke kuhika nyunjuze ebi nakulaganyagya.» 16 Yakôbo atulûka omu iro lyâge, aderha, erhi: «Okuli Nyamuzinda ali hano ntânali mmanyire». 17 Ayôboha, aderha, erhi: Hano hamabà hantu ha kurhînywa! Yamabà nyumpa ya Nyamuzinda na muhango gw’empingu. 18 Azûka sêzi, ayanka liryala ibuye âli ajizire mushego aligwika luhêrero abulagira amavurha oku nyanya zâlyo. 19 Aho ahayîrika izîno lya Beteli^d, ci mîra olwo lugo lwakazâg’iderhwa Luz. 20 Yakôbo arhôla omuhigo aderha, erhi: «Akaba Nyamuzinda ali haguma nâni, akanananga muli eyi njira najà, akakaz’impa omugati nalya n’emishangi nakayambala, 21 erhi nankashubûka nshubire emunda larha ali ndi mugumagumà, ago mango Nyamubâho anabà ye Nyamuzinda wâni, 22 n’eri ibuye namagwika luhêrero, lyabà ka-Nyamuzinda nakaz’imurhûla ecihimbi c’omu ikumi c’ebi ampà byôshi».

Genesis BHS 28:

₁וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ ₂ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ׃ ₃וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ ₄וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃ ₅וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃ ₆וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרֲכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ ₇וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃ ₈וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ ₉וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ס

₁₀וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃ ₁₁וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃ ₁₂וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשֹׁ֖ו מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃ ₁₃וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃ ₁₄וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃ ₁₅וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃ ₁₆וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃ ₁₇וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃ ₁₈וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ ₁₉וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ ₂₀וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ ₂₁וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃ ₂₂וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

Yakôbo ahika emwa Labani

1 Yakôbo arhôla enjira yâge, aja omu cihugo c’abâna b’e bushoshokero. 2 Lolà oku abona iriba omu bulambo, hôfi n’eryo iriba, masò asharhu g’ebintu bishwêkwa binyinyi gali gagwîshîre aho iriba, ho bakazâg’inywekeza amasò, ci kwônene ibuye lyakazâg’ibwikira omunwa gwali munene. 3 Erhi amasò goshi gabâga gamashirama aho, banarhenza lirya ibuye oku munwa gw’iriba, bananywesa ebintu, kandi banalishubiza oku munwa gw’iriba. 4 Yakôbo anacidôsa abangere, erhi: «Bene wîrhu, muli ba ngahi?», Bashuza, mpu: «Rhuli b’e Harani.» 5 Ababwîra, erhi: «Ka muyishi Labani, mwene Nahori?» Bashuza, mpu: «Rhumuyishi.» 6 Abadôsa , erhi: «K’azibuhire?» Bashuza, mpu: «Azibuhire. N’omwâli Rasheli ola wayisha hala n’obusò.» 7 Yakôbo aderha, erhi: «Loli oku guciri mûshi bwenêne guno, arhali go mango g’okudâhya ebintu gano. Mubinywese munabishubize ebulambo.» 8 Bashuza, mpu: «Rhurhankahasha okujira ntyo n’amasò garhacishubukîra haguma, barhanacirhenza ibuye oku munwa gw’iriba; go mango rhwakanywêsa ebintu.» 9 Oku acidwîrhe ashambâla bôshi nabo, Rasheli ayisha n’obusò bw’îshe bulya ali mungere. 10 Erhi Yakôbo abona Rasheli, mwâli wa nalume Labani, n’erhi abona obusò bwa nalume Labani, ayegêra, arhenza lirya ibuye oku munwa gwa liryala iriba, anywesa ebintu bya nalume Labani. 11 Yakôbo anunugurha Rasheli, alengeza izù, adubula omulenge. 12 Yakôbo amanyisa Rasheli oku ali mwene wâbo îshe, anali mwene Rebeka; olya munyere akanya aj’ikumanyisa îshe. 13 Labani erhi ayumva oku ogwo mwanzi gwa Yakôbo, mugala wa mwâli wâbo, gumuyêrekîre, akanya, alibirhira emunda ali, amuhôbera, anamununugurha, amuhêka omu nyumpa yâge. Yakôbo arhondêra amuganîrira ogwo mwanzi gwoshi. 14 Oku bundi Labani amubwîra, erhi: «Neci, oli w’omu mavuha gâni, onali w’omu mubiri gwâni.» Yakôbo abêra aho mwa Labani mwêzi mugumagumà.

Yakôbo aja omu buhya kabirhi . Ishazâla amuyeshera omukanga. Lero ayanka babirhi balondana

15 Labani àbwîra Yakôbo, erhi: «Ka kwenge oli mwene wîrhu, waderha mpu busha wakaz’inkolera? Mbwîra bici nakaz’ikuha?» 16 Erhi na Labani agwêrhe banyere babirhi: omukulu izîno lyâge ye Lea n’omurho ye wali Rasheli. 17 Lea âli agwêrhe amasù matûdu, ci Rasheli âli agwêrhe omubiri gucîgemire bwinjà n’iranga linjà. 18 Na Yakôbo ali arhonyize Rasheli. Anacishuza, erhi: «Nakukolera myâka nda lyo oyîsh’impa mwâli wâwe Rasheli, mwâli wâwe murhò». 19 Labani ashuza, erhi: «Kwo kukulu okukuhaye ahâli h’okumuhà ow’embuga; obêrage hanola mwâni.» 20 Yakôbo akaz’ikola mpu lyo bamuhà Rasheli; akola ntyo myâka nda, ci eyo myâka ayibona nka nsiku nsungunu bulya ali arhonyize Rasheli. 21 Buzinda bw’aho, Yakôbo anacibwîra Labani, erhi: «Amango gahisire, ompâge omukazi wâni njè emunda ali». 22 Labani ashûbûza abantu b’eyo bôshi ajirîsa olusiku lukulu. 23 Ci kwône, lâba oku bijingo, Labani arhôla omwâli Lea , aba ye ahêkera Yakôbo; Yakôbo àmuyanka. 24 Labani àhà omwâli Lea , mujà-kazi wâge muguma, izîno lyâge ye wali Zilifa, mpu aj’ikâmukolera. 25 Erhi buca sêzi, Yakôbo abona oku Lea ye bamudwîrhîre. Yakôbo abwîra Labani, erhi: «Bici wajizire? K’arhali Rasheli ye nakazâg’ikolera aha mwâwe nti omumpè ? Carhumirage onteba?» 26 Labani ashuza, erhi: «Erhali nkômedu y’eno mwîrhu okuhâna omurho na mukulu wâge arhaciheruka, 27 ci orhang’ileka guno mugobe eby’obuhya bitwikanuke, n’enyuma z’aho, kandi nashub’ikuha owâbo n’engulo yâge yabà yindi myâka nda washub’imukolera hano mwâni.» 28 Yakôbo ajira kulya, ayûsa gulya mugobe gw’obuhya na Labani amuhà omwâli Rasheli mpu amuyanke. 29 Labani aha omwâli Rasheli omujà-kazi wâge Bilaha. 30 Yakôbo ayanka Rasheli, anamurhonya kulusha Lea ; ashub’ikolera nalume yindi myâka nda.

Abâna ba Yakôbo

31 Nyamubâho abona oku Lea arhasimirwi, amuhà iburha, Rasheli ayôrha ali ngumba. 32 Lea arhôla izîmi, aburha murhabana, amuyirika izîno lya Rubeni, bulya, gwârhi yêne: «Nyamubâho anabwîne amalibûko gâni, lero ibanie ansîma.» 33 Ashub’irhôla izîmi, aburha kandi murhabana, aderha, erhi: «Nyamubâho ayumvîrhe oku ntabà nsîmirwe, lero amashub’impa oyu wundi.» Amuyirika izîno lya Simoni. 34 Ashubirhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Lero nâni ibanie akola antonya bulya barhabana basharhu aba namamuburhira», izîno lyâge ye Levi; 35 Ashub’irhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Lero nakuza Nyamubâho». Co cirhumire amuyirika izîno lya Yuda. Oku bundi, aheka arhaciburhaga.

Genesis BHS 29

₁וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃ ₂וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃ ₃וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃ ₄וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃ ₆וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃ ₇וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃ ₈וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃ ₉עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃ ₁₀וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃ ₁₁וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ ₁₂וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֨יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃ ₁₃וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₁₄וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ ₁₅וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ ₁₆וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ ₁₇וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ ₁₈וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ ₁₉וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ ₂₀וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ ₂₁וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃ ₂₂וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ ₂₃וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ ₂₄וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃ ₂₅וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃ ₂₇מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ ₂₈וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₂₉וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ ₃₀וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ ₃₁וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃ ₃₂וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃ ₃₃וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃ ₃₄וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃ ₃₅וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).

1 Rasheli erhi abona oku ntà bâna adwîrhe aburhira Yakôbo, ayagalwa na mukulu wâge, kwo kubwîra Yakôbo, erhi: «Ojire nâni mbone abâna, akaba nanga, erhi nnanfire.» 2 Yakôbo akalihira Rasheli bwenêne, amubwîra, erhi: «Ka nie ndigi ahâli ha Nyamuzinda wakuyimaga iburha?» 3 Naye nyamukazi, erhi: «Lolà mwambalikazi wâni Bilaha. Ojè emunda ali, aburhire oku madwi gâni; ampisekwo abâna nâni.» 4 Anaciha Yakôbo omujà-kazi wâge Bilaha mpu abè mukâge, naye Yakôbo àmuyanka. 5 Bilaha arhôla izîmi, aburhira Yakôbo omwânarhabana. 6 Rasheli aderha, erhi: «Nyamuzinda amampà olubanja, ciru anyumvirhiza anampâ omwânarhabana». Co carhumaga amuyirika izîno lya Dani. 7 Bilaha, mujà-kazi wa Rasheli ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakôbo owundi murhabana. 8 Rasheli aderha, erhi: «Nazûsizekwo mukulu wâni entambala za Nyamuzinda, namanahimana.» Ayirika olya mwâna izîno lya Nefutali. 9 Naye Lea erhi arhaciburha, arhôla omujà-kazi wâge Zilifa amuhà Yakôbo mpu amujire mukâge. 10 Zilifa, mujà-kazi wa Lea aburhira Yakôbo omwânarhabana. 11 Lea aderha, erhi: «Iragi linjà eri!» Aha olya mwâna izîno lya Gadi. 12 Zilifa, mujà-kazi wa Lea , aburhira Yakôbo owundi mwanarhabana. 13 Lea aderha, erhi: «Oku irenge lyâni, bulya abîrhu bakazi bankuza»; ayîrika olya mwâna izîno lya Asheri. 14 Rubeni, erhi aja acîgezageza, gala mango g’okusârûla engano, ashimâna amalehe g’oluzigirwa, ayisha agadwîrhîre nnina Lea . Rasheli abwîra Lea , erhi: «Mpâ nâni kuli ago malehe g’oluzigirwa mugala wâwe akudwîrhîre». 15 Lea amushuza, erhi: «K’okûla wantôzire omulume kunyihira kwakunyihîre, obu okola mpu wantôla n’amalehe g’oluzigirwa mugala wâni ampîre?» Rasheli ashuza, erhi: «Lero agend’ilâla omu mwâwe hano budufu, rhuhingane ompè amalehe ga mugala wâwe g’oluzigirwa.» 16 Yakôbo erhi akola arhenga ebwa mashwa bijingo, Lea aja emunda ali, amubwîra, erhi: «Kukwânîne oyîshe emunda ndi, bulya rhwakuhingîne amalehe g’oluzigirwa g’emwa mugala wâni»; alala omu mwâge obwo budufu. 17 Nyamuzinda ayumvîrhiza Lea , arhôla izîmi, ashub’iburhira Yakôbo omwânarhabana ye mwanarhabana wa karhanu. 18 Lea anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amampa oluhembo, kulya kubà nahîre ibanie omujà-kazi wâni.» Olya mwâna amuyirika izîno lya Isakari. 19 Lea ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakôbo omwânarhabana wa kali ndarhu. 20 Lea aderha, erhi: «Nyamuzinda ampîre oluhembo lwinjinjà, lero ibanie ankuza bulya y’oyu namaburhira barhabana ndarhu.» Amuyirika erya Zabuloni. 21 Oku bundi aburha omwânanyere, amuyirika izîno lya Dina. 22 Ago mango Nyamuzinda ayibuka Rasheli, ayumvîrhiza omusengero gwâge, amuhà iburha. 23 Arhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Nyamuzinda amankûla enshonyi.» 24 Ayirika olya mwâna izîno lya Yozefu, aderha, erhi: «Mâshi Nyamubâho ashub’impa nâni owundi mwanarhabana!»

Okugala kwa Yakôbo

25 Erhi Rasheli aba amaburha Yozefu, Yakôbo abwîra Labani, erhi: «Oleke ngende nshubire emwîrhu, omu cihugo cîrhu. 26 Ompè abakazi bâni, abârhumaga nkukolera, ompè n’abâna bâni ngende. 27 Wêne orhababiri omukolo nakukolîre.» Labani amushuza, erhi: «Akaba ntonyire omu masù gâwe! Nadôsize nayumva oku Nyamubâho angishire erhi we rhuma.» 28 Ashub’imubwîra , erhi: «Ombwîre kurhi walonza nkaz’ikujuha, nakujirirakwo». 29 Anacimushuza, erhi: «Omanyire bwinjà kurhi nakukolîre na kurhi ebintu byâwe byahindusire n’omukolo gwâni. 30 Ehisungunu wali ogwêrhe embere nyîshe, hyayûshûsire bwenêne na Nyamubâho akugishire oku nshando zâni. Mbwîraga nâni, mango gahi nakolerage omulala gwâni.» 31 Labani, erhi: «Bici nakujuha?» Yakôbo ashuza, erhi: «Orhagwêrhi ebi wanjuha: erhi wakanjirira nk’oku nakubwîra, nanashubikaz’iyabula obusò bwâwe. 32 Ene ogere omu busò bwâwe bwôshi, ojè wayungula ngasi cibuzi cîru omu bibuzi byâwe, na ngasi mpene za musengo n’ez’obutonè butonè. Lwo lwabà luhembo lwâni. 33 Obudahemuka bwâni bwone bwampamiriza agandi mango: amango wayîsh’ilola kurhi rhuhembirwe, ngasi birhali bya musengo erhi bya butonè-butonè omu mpene erhi nîsi ngasi birhali bîru omu bibuzi, emwâni erhi buli bushambo. 34 Labani aderha, erhi: «Kwinjà okwo; binabâge nk’okwo odesire.» 35 Olwo lusiku, ayungula ebihebe by’omusengo n’eby’obutonè-butonè, empene zôshi z’omusengo n’ez’obutonè-butonè, 36 ngasi hyanalikwo akêru na ngasi hyalikwo ecîru omu bibuzi, ahihereza abagala. Anacijira nsiku isharhu za lugendo ekarhî kâge na Yakôbo. Yakôbo akaziyabula ebindi bintu bya Labani. 37 Yakôbo anacirhôla ebirhi bibishi by’emirhi ederhwa mipepuli n’eya amandi n’eya patatani, ayihala kuhika oku mulà mwêru gw’ebyo birhi. 38 Ebyo birhi ahalaga akaz’ibiyêrekeza ebintu omu biranga n’omu mikenzi y’okunywêkeza ebintu, amango birinywa, oku biri byanywa binadwîrhe byayima. 39 Byakâyima erhi binayêrekîre birya birhi, n’omu kuburha, byakaburha ebyana bitâke, eby’omusengo n’eby’obutonè-butonè. 40 Ebyana, Yakôbo abihira hâgo hâgo, abiyêrekeza olunda lwa birya bitâke na ngasi byanali bya mwîru, abihira omu busò bwa Labani. Anacijira ntyo agâge masò arhanagahiraga haguma n’amasò ga Labani. 41 Na kandi, erhi ankabwîne ebintu binjà byayima, Yakôbo anabiyerekeze birya birhi omu biranga mpu biyime binayêrekîre birya birhi. 42 Ci amango ebintu bihosire byàbâga bikola byayima arhajiraga ntyo. Na ntyo ebyali bya mihorhâ byasigala bya Labani na ebyali binjà byâbà bya Yakôbo. 43 Oyo muntu anacigala ntyo bwenêne, àbâ n’ebintu mwandu, alugirwa n’abajà n’abajà-kazi n’engamiya n’endogomi mwandu.

Genesis BHS 30:

₁וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃ ₂וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃ ₃וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃ ₄וַתִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃ ₅וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃ ₆וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃ ₇וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ ₈וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃ ₉וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃ ₁₀וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃ ₁₁וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בָּ֣גָ֑ד וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃ ₁₂וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ ₁₃וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃ ₁₄וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃ ₁₅וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃ ₁₆וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ ₁₇וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃ ₁₈וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃ ₁₉וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃ ₂₀וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃ ₂₁וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃ ₂₂וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ ₂₃וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ ₂₄וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ ₂₅וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃ ₂₆תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃ ₂₇וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃ ₂₈וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃ ₂₉וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃ ₃₀כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃ ₃₁וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃ ₃₂אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃ ₃₃וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃ ₃₄וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃ ₃₅וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃ ₃₆וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃ ₃₇וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃ ₃₈וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃ ₃₉וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃ ₄₀וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃ ₄₁וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃ ₄₂וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃ ₄₃וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃

Yakôbo ayaka ishazâla Labani

1 Yakôbo ayumva oku bene Labani bakazâg’iderha, mpu: «Yakôbo ayansire ebintu byali bya larha byôshi, bya larha ebi ajiziremwo obwâge bugale.» 2 Yakôbo abonera ebusù bwa Labani oku arhacidwirhi amulola nk’oku amulolaga burhanzi. 3 Nyamubâho abwîra Yakôbo, erhi: «Shubira omu cihugo ca basho, omu cihugo waburhiragwa, nâni nayôrha ndi haguma nâwe.» 4 Lero obwo, Yakôbo arhumiza Rasheli na Lea mpu bamushange ebulambo amasò gâge gali. 5 Anacibabwîra, erhi: «Ndwîrhe nabonera ebusù bwa sho, arhacidwirhi andola nk’oku andolaga burhanzi. Ci kwône Nyamuzinda wa larha anali haguma nâni. 6 Mwêne mumanyire oku nakolîre sho n’emisî yâni yôshi. 7 Ci kwône, anînaguza omu kuhindula kali ikumi oluhembo lwâni, ci kwône Nyamuzinda arhamuzigiraga. 8 Ngasi mango erhi ankadesire, erhi: «Ngasi biri bya butonè-butonè byo byabâ luhembo lwâwe«, ebintu byôshi binaburhe eby’obutonè; na kandi erhi ankadesire erhi: «Ngasi bya musengo byo byabà luhembo lwâwe, ebintu byôshi binaburhe ebyana by’omusengo. 9 Nyamuzinda arhôzire ebintu bya sho abimpa. 10 Omu mango ebibuzi biyima, nayinamula amasù, nabona omu bilôrho oku engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo erhi za butonè-butonè. 11 Malahika wa Nyamuzinda ambwîra omu bilôrho, erhi: «Yakôbo», nâni nashuza nti: «Ho ndi hano!» 12 Anaciderha, erhi: «Yinamula amasù obone engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo na za butonè-butonè, bulya nabwîne oku Labani akujizire kwôshi. 13 Nie Nyamuzinda w’aha Beteli, halya washîgaga ibuye amavurha, wampêraho omulagi. Bunôla oyimukâge orhenge mwa cino cihugo oshubire omu cihugo oburhwa.» 14 Rasheli bo na Lea bashuza, mpu: «Ka hali mwanya gwîrhu, ka hali kashambala kîrhu omu nyumpa ya larha?» 15 Mpu ka arhakola arhulola nka b’emwabêne, ebwa kubà arhuguzize analya n’enfaranga zirhu? 16 Neci, ngasi bugale Nyamuzinda ayansire larha buli bwîrhu rhwe n’abâna bîrhu. Ojirage oku Nyakasane akurhegesire.» 17 Yakôbo ayimuka, abâna bâge na bakâge abashonesa oku ngamiya, 18 ahuga obusò bwâge, ashana na ngasi bindi birugu ali agwêrhe, obusò ali agwêrhe, bulya abonaga aha Padani Aramu, alikûlira emw’îshe Izaki, omu cihugo ca Kanani. 19 Labani ali ajir’imôma ebibuzi byâge , Rasheli agend’izimba enshanga z’ahakà, zâli z’îshe. 20 Yakôbo arheba Labani, Muharameya, amuyongoloka, arhamumanyisagya oku akola ayaka. 21 Ayanka n’ebi ali agwêrhe byôshi, agenda, ayikira olwîshi, ayêrekera ebwa ntondo ya Galadi.

Labani akulikira omukwi Yakôbo

22 Erhi kugera nsiku isharhu, bamanyîsa Labani oku Yakôbo acîyakîre. 23 Arhôla bene wâbo^e, agenda bôshi nabo amuyishakwo; erhi ashinga nsiku nda agenda, amurhindakwo, omu ntondo ya Galadi. 24 Nyamuzinda ayâganira Labani, Muharameya, omu bilôrho budufu, amubwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakôbo akantu.» 25 Labani, ashenga. Yakôbo erhi agwisire ihêma lyâge omu ntondo, naye Labani agwîka eryâge oku ntondo ya Galadi. 26 Labani anacibwîra Yakôbo, erhi: «Byo bici ebi wajizire? 27 Carhumaga ogenda bwifulikwe, wanteba, wanyôgoloka ahâli h’okundâliza, nkugalule omu busìme, rhuyimbe, rhurhimbe engoma rhuzihe n’ennanga? 28 Orhazizire nahôbera bagala bâni na bâli bâni. Kwo wakozire nka musirhe. 29 Nanahasha okukubabaza, ci kwône Nyamuzinda wa sho anandesize ene budufu ambwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakôbo akantu.» 30 Nyumvîrhage oku wagenzire erhi kudula enyumpa ya sho kurhuma! Ci kwône cici carhumire wazimba enshanga zâni?». 31 Yakôbo ashuza Labani, erhi: «Nali nyôbohire, namanya nti wanyaga bâli bâwe. 32 Ci oyu wankashimanakwo ezo nshanga zâwe arhalame: omu masù ga bene wîrhu, lonza ngasi biri hyâwe omu byâni, wanahirhôla.» Yakôbo arhâli amanyire oku Rasheli ye wazizimbire. 33 Labani aj’ifûkula omu cirâlo ca Yakôbo, afûkula omu cirâlo ca Lea , afûkula n’omu cirâlo ca balya bajà-kazi oku banali babirhi, arhabonaga cici. Arhenga omu cirâlo ca Lea aja omu ca Rasheli. 34 Rasheli ali arhôzire enshanga z’ahakà, azifulika omu ngurha batamalakwo oku ngamiya, anazitamalakwo. Labani afûkula ecirâlo côshi arhabonaga cici. 35 Rasheli abwîra Îshe, erhi: «Waliha, nnawîrhu amanye akanganya mpu ntahashir’iyimanga embere zâge, ndi omu mugongo.» Labani afûkula, ci arhabonaga enshanga zâge. 36 Lero Yakôbo anacibâ burhe, akalihira Labani. Yakôbo abwîra Labani ntya: «Bici ntumwîre, kubî kuci najizire obu wanshimbulula ntya? 37 Wamafûkula omu bikunga byâni byôshi, ka hali kantu obwîne k’omu birugu by’omu nyumpa yâwe? Kayêrekanage embere z’aba bene wîrhu n’aba bene winyu, babè bo bahamirizi ekarhî kîrhu oku rhuli babirhi! 38 Lolà , nashinzire myâka makumi abirhi emwâwe, ebibuzi byâwe n’empene zâwe birhalimwo ecamomire, ntanalyaga ciru n’engandabuzi nguma y’omu busò bwâwe. 39 Ebintu byakazâg’ilibwa n’ensimba ntakulerheraga byo, nakàbà nie mpeza omu byâni. Wakazâg’indyuza eci bazimbire mûshi erhi eci nazimbirwe budufu. 40 Izûba lyakaz’inkomanga mûshi, n’emboho enywengerere budufu n’irô libalale oku masù gâni. 41 Lolà, myâka makumi abirhi eno, ndi aha mwâwe: nakukolîre myâka ikumi n’ini, yo yali ngulo ya bâli bâwe bombi na myâka ndarhu oku bintu byâwe, wanahindula kali ikumi oluhembo lwâni. 42 Nka Nyamuzinda wa larha, Nyamuzinda w’Abrahamu, Îshe wa Izaki, arhali haguma nâni, wali wandeka maboko mûmu. Ci kwône Nyamuzinda abwîne amalibûko gâni n’omukolo gwâni, n’ene budufu, yêne atwa olubanja.»

Labani ayumvanya bôshi n’omukwi Yakôbo

43 Labani ashuza Yakôbo, amubwîra, erhi: «Aba banyere bali bâli bâni, aba bâna, bali bâna bâni, ebi bintu, biri bintu byâni, ngasi ebi obwîne byôshi biri byâni. Bici obwîne nankajirira aba, bâli bâni n’aba bâna bàburhaga? 44 Rhujè aho,rhunywâne rhwembi, mw’okwo, bubè buhamîrizi ekarhî kâwe nâni.» 45 Yakôbo arhôla ibuye aligwika bunya luhêrero. 46 Yakôbo abwîra bene wâbo, erhi: «Mulunde amabuye.» Balonza amabuye bagalundika, bajira ensinga n’eyo nsinga balîrakwo. 47 Labani ayîrika erya nsinga izîno lya Yegari Shaduta, naye Yakôbo ayiyirika erya Galedi. 48 Labani aderha, erhi: «Eyi nsinga ye muhamîrizi ekarhî kîrhu rhwembi.» Co carhumire ayiyirika izîno lya Galedi, 49 n’erya Misipa kulya kubà amaderha, erhi: «Nyamuzinda arhulange rhwembi, amango rhwanabè rhurhacibonana. 50 Erhi wankalibuza bâli bâni, nîsi erhi wankayanka abandi bakazi, ohalika bâli bâni, omanye oku ntà muntu warhuj’ekagarhî: Nyamuzinda ye wabâ câliho wîrhu rhwembi.» 51 Labani ashub’ibwîra Yakôbo, erhi: «Lolà eyi nsinga n’eri ibuye nagwikaga ekarhî kîrhu rhwembi. 52 Eyi nsinga ali câliho n’olu luhêrero nalwo câliho oku niono ncigashire okutwa eyira nsinga, mpu ntà mango wanâtwe eyira nsinga n’olu luhêrero mpu ojè emunda ndi n’emihigo migalugalu. 53 Nyamuzinda wa Abrahamu na Nyamuzinda wa Nahori bo barhutwira olubanja^f.» Yakôbo acîgasha oku izîno lya côbohwa w’îshe Izaki. 54 Yakôbo arherekêra kuli eyo ntondo, analâlika bene wâbo mpu bayîshe balye. Balya banalâla kw’eyo ntondo.

Genesis BHS 31:

₁וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃ ₂וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ ₃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃ ₄וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֽוֹ׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃ ₆וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן׃ ₇וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶֽחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃ ₈אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃ ₉וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃ ₁₀וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ ₁₂וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃ ₁₃אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃ ₁₄וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃ ₁₅הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃ ₁₆כִּ֣י כָל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ ₁₇וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃ ₁₈וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ ₁₉וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃ ₂₀וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃ ₂₁וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ ₂₂וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃ ₂₃וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ ₂₄וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃ ₂₅וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אָהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ ₂₆וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃ ₂₇לָ֤מָּה נַחְבֵּ֨אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃ ₂₈וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֹֽׂו׃ ₂₉יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשֹׂ֥ות עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃ ₃₀וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃ ₃₁וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃ ₃₂עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃ ₃₃וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב ׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃ ₃₄וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃ ₃₅וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃ ₃₆וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃ ₃₇כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֨אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃ ₃₈זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃ ₃₉טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃ ₄₀הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃ ₄₁זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃ ₄₂לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃ ₄₃וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֨לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃ ₄₄וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ ₄₅וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ ₄₆וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃ ₄₇וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ ₄₈וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ ₄₉וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃ ₅₀אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ ₅₁וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה ׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ ₅₂עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃ ₅₃אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ ₅₄וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֨בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃

Yakôbo omu njira y’okushubira emw’îshe

1 Labani azûka sêzi sêzi, ahôbera abâna bâge n’abâli anabagisha. Okubundi Labani agenda ashubira emwâge. 2 Yakôbo naye arhôla enjira yâge, lero anacirhinda kuli bamalahika ba Nyamuzinda. 3 Erhi ababona, aderha, erhi: «Lwanabâ lugamba lwa Nyamuzinda luno»; n’aho ahayîrika izîno lya Mahanayini.

Yakôbo acîrheganya okubugânana bona mukulu wâge Ezau

4 Yakôbo arhuma obusò emwa mukulu wâge Ezau omu cihugo ca Seyiri omu lugo lwa Edomu. 5 Abaha aka kanwa mpu bamubwîre, erhi: «Nal’injir’ibêra emwa Labani, yo nanacibâga kuhika buno. 6 Ebi nakoleraga nabibwîne! Enkafu, endogomi, ebintu binyinyi, abâna n’abajà-kazi; ntanzir’irhuma entumwa emunda nnawîrhu ali nti lyo nâni andola bwinjà.» 7 Entumwa zagaluka zashubira emunda Yakôbo ali zanacimubwîra, mpu: «Rhwahisire emwa mukulu wâwe Ezau. Yêne ayishire emunda oli n’abantu bâge magana ani.» 8 Yakôbo ayôboha bwenêne, ayumva ebihamba oku murhima. Engabo yali bo naye ayigabamwo bigamba bibirhi, ebibuzi, enkafu n’engamiya, nabyo akaz’ibigabamwo kabirhi. 9 Kwâli kuderha, erhi: «Ezau akajà ebwa cigamba ciguma akanacirhêra, ecindi canalobôka.» 10 Yakôbo ashenga aderha, erhi: «Yâgirwa Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda wa larha Izaki; Nyamubâho, wêne wambwîraga, erhi: Shubira omu cihugo cinyu; emunda oburhwa, nakujirira ebinjà. 11 Ndi munyi bwenêne w’okukwânana oburhonyi n’obwinjà wayêrekîne emunda mwambali wâwe ali. Karhi kâni kone nal’infumbasire erhi nyikira oyu Yordani wabona, lero niono namakerêsa bigamba bibirhi. 12 Ondîkûze oku kuboko kwa mukulu wâni Ezau, bulya nyumvîrhe mmuyobohire bwenêne nti ankanayishi’irhutumirha rhweshi, omukazi n’abâna haguma. 13 N’obwo wêne wandaganyagya, erhi: Nakuyunjuza ngalo; n’iburha lyâwe nalîkûza nka mushenyi gw’omu nyanja gwo gurhankaganjwa.» 14 Yakôbo alâla aho obwo budufu. Anacirhôlamwo ebi agend’ihongera mukulu wâge Ezau oku bintu âl’idwîrhe. 15 Mpene magana abirhi na bihebe makumi abirhi, bibuzi magana abirhi na ngandabuzi makumi abirhi. 16 Ngamiya nkazi makumi asharhu kuguma n’amanina gâzo, nkafu makumi ani na mpanzi ikumi, ndogomi nkazi makumi abirhi n’amanina gâzo ikumi. 17 Azihêreza abambali, ngasi busò kwâgo kwâgo, anabwîra abambali, erhi: Shokoli, amasò garhahîraga gakahikanakwo. 18 Ahà owa burhanzi eri irhegeko, erhi: Mukulu wâni Ezau akakushimâna akanakudôsa, erhi: Oli mwambali wa ndi? Ngahi wajà? Bya ndi ebi bintu bikushokolìre? 19 Wanashuza, erhi: «Biri bya mwambali wâwe Yakôbo, eri ntûlo arhumire nnawîrhu Ezau, naye yêne ayishire, ali nyuma zirhu.» 20 Lyo n’irhegeko ahîre owa kabirhi n’owa kasharhu, nabâli oku nyuma z’amasò bôshi, erhi: «Erhi kwo mwakâbwîra Ezau ntyo amango mwamushanga.» 21 Kandi mwanaderha, mpu: Kali ciru mwambali wâwe Yakôbo yo ali enyuma zirhu. Akazâg’iderha emurhima, erhi: «Namurhûliriza n’ezi ntûlo zinshokolîre, buzinda lyo nacîyêrekaye, nkaba ambabalira.» 22 Entûlo yabà yagenda, naye yêne obwo budufu bôshi abêra omu cihando.

Burhamanya, Yakôbo àlwa bôshi na Nyamuzinda

23 Muli obwo budufu, anacizûka, arhôla bakâge bombi, n’abambalikazi bombi, n’abâna bâge oku banali ikumi na muguma, ayikira aha izìko lya Yakôbo. 24 Abarhôla abayikiza omugezi, ayikiza n’ebindi ali agwêrhe byôshi. 25 Yakôbo asigala yêne. Hajira owamulwîsa kuhika mucêracêra. 26 Erhi abona oku arhahashiri amugombya, amugwarhira omu cibunu n’olurhungu lwa Yakôbo lwarhanûka ago mango akazâg’ilwa bo naye. 27 Anacimubwîra, erhi: «Ndîkaga ngende bulya gukola mucêracêra.» Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Nâni ntakuleke orhanarhanzir’ingisha.» 28 Amudôsa, erhi: «Izîno lyâwe we ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie Yakôbo.» 29 Ashubiza, erhi: «Barhakacikuderha Yakôbo ci Israheli, bulya wamabà muzibu omu kulwîsa Nyamuzinda, wahimana n’omu kulwîsa abantu.» 30 Yakôbo amuyinginga, erhi: «Ombwîre nâni izîno lyâwe.» Ci yêhe amushuza, erhi: «Cici ondôkîze izîno^g lyâni?» Ho na halya amugisha. 31 Yakôbo ayîrika aho izîno lya Penuweli bulya gwârhi yêne: «Nabwîne obusù bwa Nyamuzinda nanagal’ilama.» 32 Erhi izûba lishoshoka erhi amarhaluka Penuweli ci kwônene erhi akola anayisha akwêrera omu lurhungu. 33 Co cirhuma ciru kuhika na buno, bene Israeli barhalya cikanyi c’oku lurhungu bulyala ashurhîre Yakôbo oku lurhungu, oku musî gw’olurhungu.

Genesis BHS 32:

₁וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃ ₂וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ ₃וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ

₄וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ ₅וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃ ₆וַֽיְהִי־לִי֙ שֹׁ֣ור וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ ₇וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֨יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃ ₈וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ ₉וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ ₁₀וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ ₁₁קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ ₁₂הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃ ₁₃וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ ₁₄וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ ₁₅עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ ₁₆גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ ₁₇וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ ₁₈וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֨תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ ₁₉וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ ₂₀וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃ ₂₁וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ ₂₂וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ ₂₃וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ ₂₄וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ׃ ₂₅וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ ₂₆וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֨קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃ ₂₇וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ ₂₈וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ ₂₉וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ ₃₀וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃ ₃₁וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ ₃₂וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃ ₃₃עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃

Yakôbo abugânana bona mukulu wâge Ezau

1 Yakôbo mpu alika amasù, abona Ezau ayishire n’omurhwe gwa bantu magana ani. Agaba abâna bâge; agabîra Lea na Rasheli n’abajà-kazi bombi. 2 Ashokoza abajàkazi n’abâna bâbo, akulikiza Lea n’abâna bâge, n’enyuma za bôshi, Rasheli na Yozefu. 3 Yêhe aja oku mbere afukamiriza kali nda embere ahikeho mukulu wâge. 4 Ezau naye amushâmambira, amugwârha omu maboko gâge, acîkweba omu igosi lyâge, amuhôbera anavugumula emirenge. 5 Erhi analika amasù n’erhi abona abakazi n’abâna, adôsa, erhi: «Bantu baci ogwêrhe hala?» Yakôbo ashuza, erhi: «Bo bâna Nyamuzinda ashobozize mwambali wâwe abo». 6 Abajà-kazi nabo bayegêra n’abâna bâbo, nabo bafukamiriza. 7 Lea naye ayegêra n’abâna bâge bafukamiriza; cazinda Rasheli na Yozefu nabo bayegêra bafukamiriza. 8 Ezau adôsa, erhi: «Bici wajira na cira cigabi côshi nshimanyire?» Naye, erhi: «Kwali kuderha nti ntone omu masù ga nnawîrhu.» 9 Ezau anacishuza, erhi: «Nâni bindi mwandu ngwêrhe, mwene wîrhu, yôrhana ebyo byâwe.» 10 Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Nanga. Akaba nantonyìre emunda oli, oyankirire nâni kano kantu k’omu maboko gâni. Bulya kwo nyîshire omu masù gâwe kulya omuntu anajà omu masù ga Nyamuzinda. Woy u wamananyankirira bwinjà. 11 Onyankire mâshi eno ntûlo nkudwirhîre, bulya Nyamuzinda anshobozize binji, ntabuziri cici.» Okwo kuyingingwa kwàrhuma Ezau ayemera.

Yakôbo na mukulu wâge Ezau barhenganakwo

12 Ezau anaciderha, erhi: «Hiraga njira rhugende, nakushokolera». 13 Yakôbo amushuza, erhi: «Nnawîrhu arhahabiri oku abâna barhahasha njira nandwîrhe ebibuzi n’enkafu zagoza, owabikanyisa olu lusiku luguma, obusò bôshi bwanabwa. 14 Nnawîrhu ashokolerage mwambali wâge: nâni nayisha bunyibunyi nacîtunda omu kushimba olugendo lw’obusò bunshokolîre n’olugendo lw’abâna kuhika mpike emwa nnawîrhu aha Seyiri.» 15 Oku bundi Ezau aderha, erhi: «Ciru olekage nsige bambali bâni baguma muli aba bandusize muyîshe mweshi.» Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Carhuma?» Caziga waliha nyôrhe ndi murhonyi omu masù ga nnawîrhu!» 16 Olwo lusiku Ezau arhôla enjira yâge ashubira e Seyiri. 17 Yakôbo yêhe arhôla enjira y’e Sukoti ayûbaka yo enyumpa yâge. Ayûbakira n’amasò gâge. Co cirhuma aho bantu haderhwa Sukoti.

Yakôbo ahika ahika aha Sikemi

18 Yakôbo ahika mugumagumà aha lugo lwa Sikemi omu cihugo ca Kanani, erhi arhenga e Padani-Aramu, anacihanda embere z’olwo lugo. 19 Agula lirya ishwa ali agwisiremwo ecirâlo; aligulira abâna ba Hamori, îshe wa Sikemi, oku bihûmbi igana bya nsaranga. 20 Agwikaho oluhêrero anahayîrika izîno lya «El ye Nyamuzinda w’Israeli».

Genesis BHS 33:

₁וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃ ₂וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃ ₃וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו׃ ₄וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃ ₅וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃ ₆וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃ ₇וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ ₈וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₉וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₁₀וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃ ₁₁קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ ₁₂וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃ ₁₃וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֨עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃ ₁₄יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃ ₁₅וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₁₆וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃ ₁₇וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ ס

₁₈וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃ ₁₉וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃ ₂₀וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Okubakulwa kwa Dina

1 Dina, munyere Lea aburhiraga Yakôbo, anacihuluka mpu aje alamusa abanyere b’oku lugo. 2 Sikemi, mwene Hamori, Muhiviti, muluzi w’eco cihugo erhi amubona amubakula, amuhima misî, alala bôshi naye. 3 Omurhima gwâge gwarhonya Dina mwâli wa Yakôbo, asîma oyo munyere bwenêne kuhika amurhûliriza. 4 Sikemi abwîra îshe Hamori, erhi: «Onshebere ola munyere mmuyanke.» 5 Yakôbo ali amamanya oku kwo anasherezize omwâli Dina ntyo; ci ebwa kubà abagala bâli ebulambo oku busò bwâbo, alanga eryo ihwe kuhika abagala bagaluka.

Bene Yakôbo bayumvanya omu biyêrekîre okuyankirana n’Abasishimiti

6 Hamori îshe wa Sikemi aja emwa Yakôbo mpu bashambâle. 7 Bene Yakôbo erhi bamafuluka ebwa mashwa, bamanya ako kanwa; balya balume baluba, babâ burhe bwenêne, okuyumva Sikemi ahemwire bene Israeli, omu kubakula mwâli wa Yakôbo: nanga arhali ntyo kwo abandi bajira. 8 Hamori ababwîra, erhi: «Omurhima gwa mugala wâni Sikemi gurhonyize mwâli winyu bwenêne, mmuhûnyire, mumuhè ye amuyanke. 9 Mujire rhuyumvanye ntyo, mukaz’irhuha bâli binyu na nîrhu rhwakaz’imuha bâli bîrhu. 10 Muyûbake haguma nîrhu, n’ecihugo ecîra cimuyigulirwe: mwanahashiciyûbakamwo, mucigeregeremwo, munacidekereremwo.» 11 Sikemi anacibwîra îshe na bashinja ba namunyere, erhi: «Mâshi, ntone nâni omu masù ginyu, namuhà ngasi ebi mwakampûna! 12 Ciru mwankaluza engulo na ngasi birugu by’ishigi mwankanahûna nabijira, namuhà nk’oku munahûnyire casinga mumpè oyo munyere mmuyanke.» 13 Bene Yakôbo omu bwenge, bashuza Sikemi n’îshe Hamori, bamubwîra n’obwengehusi kulya kubà ye wabakulaga mwâli wâbo Dina. 14 Banacibashuza, mpu: «Rhurhankajira akantu ka bene ako, rhurhankaha mwâli wîrhu omulume orhali mukembûle , bulya kuli rhwe ciri cihemu. 15 Ci kwône muli okwo rhwanayumvanya ninyu: erhi mwankayôrha akîrhu, mukanajira abarhabana binyu babè bakembûle. 16 Ago mango mwanahash’ikârhuha bâli binyu na nîrhu rhwanahash’ikâmuha bâli bîrhu, na ntyo rhwanaba lubaga luguma. 17 Ci kwône akaba murharhuyumvîrhi mw’aka kanwa k’okukembûlwa, rhwanarhôla mwâli wîrhu rhunajè handi.» 18 Ebinwa byâbo byasîmîsa Hamori na Sikemi mwene Hamori. 19 Nyamwâna arhacirhindiraga okujira ntyo bulya ali asîmire mwâli wa Yakôbo bwenêne, ye wanali muntu wa lukengwa lunene aha mw’îshe. 20 Hamori n’omugala Sikemi banacijà ebwa muhango gw’olugo, banacibwîra abantu ba mwo olwo lugo lwâbo, mpu: 21 «Bala bantu bali bantu ba bulonza bwinjà: babêre haguma nîrhu muno cihugo, banaje aha balonzize; sinza oku ecihugo côshi ciri cilambûle embere zâbo. Rhwakaz’ibayanka bâli bâbo babè bakîrhwe, nabo rhwanabahà bâli bîrhu. 22 Ci abo bantu barhankayêmêra okuyûbaka haguma na nîrhu n’okujira lubaga luguma nka abanarhabâna barhabiri bakembûle nk’oku nabo bonene bayôsire. 23 Amaso gâbo, ebintu byâbo, ebirugu byâbo, ka byôshi birhabe bîrhu? Rhubayêmêrere okwo badesire, banayûbake eno mwîrhu.» 24 Ngasi bôshi banakazâg’ihuluka, kugera muli ogwo muhango gw’olugo, bayêmêra Hamori n’omugala Sikemi. Ngasi bûko mulume yeshi akembûlwa.

Simoni na Levi bacîhôlera mwâli wâbo

25 Olusiku lwa kasharhu, oku ebibande birhacifuma, bene Yakôbo babirhi: Simoni na Levi, bashinja bâbo Dina, barhôla ngasi muguma engôrho yâge. Buzira kuyôboha cici banacirhogera mulya lugo, bayîrha ngasi bûko mulume wanali mwo yeshi. 26 Hamori n’omugala Sikemi, nabo babashâyîsamwo engôrho, n’erhi bàba bamarhenza Dina omu mwa Sikemi bahuluka. 27 Bene Yakôbo barhêra abayagalisire banahagula olwo lugo kulya kubà mwâli wâbo bamubonesize nshonyi. 28 Barhôla ebintu byâbo binyinyi n’ebinênêne, n’endogomi zâbo; ebyâli omu lugo kuguma na ngasi bindi byâli ebulambo byôshi basâbunga. 29 Banyaga ebirugu byôshi, abâna bâbo barhò bôshi na bakâbo, basâbunga na ngasi byôshi byanali omu nyumpa. 30 Oku bundi Yakôbo anacibwîra Simoni na Levi, erhi: «Mwamampiraga omu maganya garhali go wâni! Mwamanshombanya n’abantu bayûbaka muli cino cihugo. Abanya Kanani n’Abaperiziti: oku abantu ngwêrhe niono barhali banganaci, bakolaga bacihira haguma bantabâlire, banyirhe, bamperêrekeze ntyo nie n’omulala gwâni.» 31 Bamushuza, mpu: «Ka kwaligi kukwânîne mwâli wîrhu bamurhabirekwo nka mukazi wa cishungu?»

Genesis BHS 34:

₁וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ ₂וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃ ₃וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשֹׁ֔ו בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃ ₄וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃ ₅וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃ ₆וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃ ₇וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃ ₈וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₉וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃ ₁₀וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃ ₁₂הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ ₁₃וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃ ₁₄וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃ ₁₅אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ ₁₆וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃ ₁₇וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃ ₁₈וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֽוֹר׃ ₁₉וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֨עַר֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ ₂₀וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ₂₁הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃ ₂₂אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֨נוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃ ₂₃מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃ ₂₄וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֨לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃ ₂₅וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ ₂₆וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃ ₂₇בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃ ₂₈אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃ ₂₉וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃ ₃₀וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃ ₃₁וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ פ

Yakôbo n’abagala aha Beteli

1 Nyamuzinda abwîra Yakôbo, erhi: «Yimuka! Osôkere e Beteli onabêreyo, oj’iyubakayo oluhêrero; waluyûbakira olya Nyamuzinda wakubonekeraga galya mango wajâga wayâka mukulu wâwe Ezau.» 2 Yakôbo abwîra ab’aha mwâge bôshi na ngasi bandi banali bo naye, erhi: «Murhenze banyamuzinda b’obwîhambi bali ekarhî kinyu, mucîcêse munayambale yindi yindi myambalo. 3 Muyimuke rhujè e Beteli, naj’iyubakira yo Nyamuzinda oluhêrero, ye wanyumvîrhizagya amango nal’impanyagîre, ye wanal’indusize omu njira nalimwo.» 4 Banacihà Yakôbo banyamuzinda b’ihanga bâli bagwêrhe bôshi, n’orhugondo rhw’amarhwiri bâli bagwêrhe rhwôshi, naye Yakôbo abikalira aha murhi gubà hôfi n’e Sikemi. 5 Banacigandûla, n’ecôbà ca Nyamuzinda càgwa oku bishagala by’e marhambi byôshi: barhaderhaga mpu bayishakwo bene Yakôbo. 6 Yakôbo ahika aha Luzu, omu cihugo c’e Kanani, ho Beteli, ye n’abantu bâli bôshi. 7 Ayûbaka oluhêrero n’aho ahayîrika izîno lya El Beteli, bulya aho ho Nyamuzinda amubonekeraga amango ajâga ayaka mukulu wâge. 8 Oku bundi, Debora, mulezi wa Rebeka, anacifà, abishwa idako lya Beteli aha murhi; n’aho kwo bahaderha mpu Murhi gw’Emirenge. 9 Nyamuzinda abonekera kandi Yakôbo erhi arhenga e Padani Aramu, anamugisha. 10 Amubwîra, erhi: «Izîno lyâwe we Yakôbo, ci barhakacikuderha Yakôbo, izîno lyâwe wekola Israheli.» Lyo banakola bamuderha eryo lya Israheli. 11 Nyamuzinda amubwîra, erhi: «Nie El Shadayi. Oburhè onahâbwe, ishanja lyaburhwa nâwe, omwandu gw’amashanja gwaburhwa nâwe, n’abâmi barhenga omu nda yâwe. 12 Ecihugo nahàga Abrahamu na Izaki nkuhîre co; n’obûko bwâwe enyuma zâwe nabo mbuhîre eci cihugo.» 13 Nyamuzinda asôka , amuleka aho amuganîrizagya. 14 Yakôbo agwîka oluhêrero aho amuganirizagya, lwali luhêrero lw’ibuye, abulagirakwo idivayi n’amavurha^h. 15 Yakôbo ahayîrika izîno lya Beteli aho Nyamuzinda amuganîrizagya. Okuburhwa kwa Benyamini n’okufà kwa Rasheli 16 Banacirhenga e Beteli. Hali hacisigîre lugendo lwa kasanzi karhali kanyi bahike aha Efrata, lero Rasheli anaciburha. Okuburha kwâge yâbà ntambala bwenêne. 17 Oku izîmi lidwîrhe lyamubiribinga, omugikulu amubwîra, erhi: «Orhayôbohaga kandi murhabana waburha » 18 Amango g’okurhengamwo omûka, bulya kwâli kukola kufà, ayîrika olya mwâna izîno lya Benoni; ci îshe amuyirika izîno lya Benyamini. 19 Rasheli anacifà, abishwa oku njira y’e Efrata, ahaderhwa mpu ho Betelehemu. 20 Yakôbo agwîka ibuye ly’oluhêrero oku cûsho ca Rasheli, lwo luhêrero lw’oku cûsho ca Rasheli, ho linacibà kuhika ene. Omuziro gwa Rubeni 21 Israheli agenda aj’igwika ecirâlo câge aha ishiriza lya Midal-Ederi. 22 Ago mango Israheli ali ayûbasire eyo munda, Rubeni akanya aj’ilâla bôshi na Bilaha ciherula c’îshe, na Israheli akumanya. Bene Yakôbo ikumi na babirhi Bene Yakôbo bâli ikumi na babirhi. 23 Bene Lea : Rubeni yo nfula ya Yakôbo, Simoni, Levi, Yuda, Isakari na Zabuloni. 24 Abâna ba Rasheli: Yozefu na Benyamini. 25 Bene Bilaha, mujà-kazi wa Rasheli bâli: Dani na Nefutali. 26 Bene Zilafa, mujà-kazi wa Lea bâli: Gadi na Asheri. Bo bâna baburhiragwa Yakôbo omu Padani Aramu abo.

Okufà kwa Izaki . Abagala bombi Yakôbo na Ezau bamubisha aha Hebroni

27 Yakôbo anacihika aha mw’îshe Izaki aha Mambri, aha Kiriyati-Arba, ho haderhwa Hebroni. 28 Emyâka y’akalamo ka Izaki yali myâka igana na makumi gali munâni. 29 Izaki arhengamwo omûka. Afa, bamuhira kuli bene wâbo, erhi anakola mushosi, ali akola mukulu anali amayigurha ensiku. Abagala Ezau na Yakôbo bamubisha.

Genesis BHS 35₁וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃ ₂וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃ ₃וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃ ₄וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃ ₅וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ ₆וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃ ₇וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃ ₈וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ פ

₉וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ ₁₀וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₁וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ ₁₂וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₁₃וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃ ₁₄וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃ ₁₅וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃ ₁₆וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃ ₁₇וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃ ₁₈וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃ ₁₉וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ ₂₀וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃ ₂₁וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃ ₂₂וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑ל פ

וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ₂₃בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃ ₂₄בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ ₂₅וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃ ₂₆וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃ ₂₇וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃ ₂₈וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃ ₂₉וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ

Abakazi n’abâna ba Ezau îshe wa Edomu e Kanani n’e Seyiri

1 Alaga iburha lya Ezau oderhwa Edomu. 2 Ezau ayanka abakazi omu banyere b’e Kanani: Ada mwâli wa Eloni, Muhititi, Oholibama, mwâli wa Ana, mwene Sibeoni, Muhoriri. 3 Basmati mwâli wa Ismaeh na mwâli wâbo Nabayoti. 4 Ada aburhira Ezau Elifazi; Basmati, aburha Reweli, 5 Oholibama aburha Yewushi, Yalami na Korahi. Bo bâna ba Ezau abo, baburhiragwa omu cihugo c’e Kanani. Ezau aja e Seyiri 6 Ezau arhôla bakâge, abagala n’abâli, na ngasi bôshi b’aho mwâge, arhôla ebintu byâge n’ebihêsi byâge , rhuderhe ngasi kantu ah akola agwêrhe omu cihugo c’e Kanani, akanya aja e Seyiri, kuli m’omulumuna Yakôbo. 7 N’ecarhumaga, kwâli kubà ebirugu byâbo byal’ikola byamaluga, barhankacihashire okubêra haguma, n’ecihugo balimwo cali camafundêra oku masò gâbo. 8 Ntyo Ezau aj’iyûbaka omu ntondo ya Seyiri. Ezau yenaligi Edomu. Iburha lya Ezau e Seyiri 9 Alaga iburha lya Ezau îshe wa Edomu omu ntondo ya Seyiri. 10 Alaga amazîno ga bene Ezau: Elifazi, mugala wa Ada, mukà Ezau, na Reweli mugala wa Basmati, mukà Ezau. 11 Bene Elifazi babà: Temani, Omari, Sefo, Gayetamo, Kenazi. 12 Elifazi, mugala wa Ezau ali agwêrhe eciherula mpu ye Timuna, anacimuburhira Ameleki. Bo bâna ba Ada, mukà Ezau abo. 13 Alaga bagala ba Reweli: Nahati, Zerahi, Shama, Miza, bo bâna ba Basmati mukà Ezau abo. 14 Alaga abagala ba Oholibama, mwâli wa Ana, mugala wa Sibeoni, mukà Ezau: amuburhira Yeushi, Yalamu na Koraha. Abarhambo ba Edomu 15 Alaga abarhambo ba bene Ezau: Bene Elifazi, nfula ya Ezau: Omurhambo Temani, omurhambo Omari, omurhambo Sefo, omurhambo Kenazi, 16 omurhambo Gayetama, omurhambo Amaleki. Bo barhambo ba Elifazi abo, omu cihugo ca Edomu, bo bâna ba Ada abo. 17 Alaga na bene Reweli mugala wa Ezau: omurhambo Nahata, omurhambo Zeraha, omurhambo Shama, omurhambo Miza. Bo barhambo ba Reweli abo omu cihugo ca Edomu; bo bâna ba Basmati mukà Ezau abo. 18 Alaga n’abâna ba Oholibama mukà Ezau: omurhambo Yeushi, omurhambo Yalama, omurhambo Koraha. Bo barhambo ba Oholibama mwâli wa Ana mukà Ezau abo. 19 Bo bene Ezau abo n’abarhambo bâbo abo. Yêne ye Edomu.

Iburha lya Seyiri, muhoriti n’abâmi b’e Edomu embere Israheli ayishe

20 Alaga bene Seyiri muhoriti, bo bene ecihugo: Lotani, Shobali, Sibeoni, Ana. 21 Dishoni, Eseri, Dishani, abo bo barhambo ba Abahoriti, bene Seyiri omu cihugo ca Edomu. 22 Bene Lotani bo: Hori, na Hemami, na mwâli wâbo Lotani ye Timuna. 23 Alaga abâna ba Shobali: Aluvani, Manahati, Ebali, Shefo, Onami. 24 Alaga bene Sibeoni: Aya , Ana , oyu Ana y’olya wabandanaga amishig’amahyuza omu irûngu erhi ayabwîre endogomi z’îshe Sibeoni. 25 Alaga abâna ba Ana : Dishoni, Oholibama, mwâli wa Ana . 26 Alaga bene Dishani: Hemudani, Eshibani, Yitrani, Kerani. 27 Alaga bene Eseri: Bilahani, Zavani, Akani. 28 Alaga bene Dishani: Usi na Arani. 29 Alaga abarhambo b’Abahoriti: omurhambo Lotani, omurhambo Shobali, omurhambo Sibeoni, omurhambo Ana , omurhambo Dishoni, omurhambo Eseri, 30 omurhambo Dishoni. Bo barhambo ba Abahoriti abo, nk’oku emilala yâbo enali omu cihugo ca Seyiri. Abâmi b’e Edomu 31 Alaga abâmi bâli bayimire omu cihugo ca Edomu embere z’okuyîma kw’omwâmi Muisraheli. 32 Bela mwene Beyori, ayima omu Edomu n’olugo lwâge izîno lyalo ye wali Dianahaba. 33 Bela àfà, na Yobabi, mwene Zeraha w’e Bosara àyima omu byâge . 34 Yobabi àfà na Hushami w’omu cihugo ca Abatemaniti àyima omu byâge . 35 Hushami àfà, Hadadi àyima omu byâge , ali mwene ola Bedadi wahimaga bene Madiani omu ntambala y’e Mowabu n’olugo lwâge lwaderhagwa Avita. 36 Hadadi àfà, na Samula w’e Masreka àyima omu byâge . 37 Samula àfà, na Shaulu w’e Rehoboti- ha-Nahari àyima omu byâge . 38 Shaulu àfà, na Baal Hanan mwene Akibori àyima omu byâge . 39 Baal Hanan mwene Akibori àfà, na Hadari àyima omu byâge , olugo lwâge ye wali Pawu, engoli yâge ye wali Mehatabeli, mwâli wa Matredi w’e Me-Zahabu. Abandi barhambo b’e Edomu 40 Alaga abarhambo b’Ezau omu kushimba emilala yâbo, aha bayûbakaga, n’amazîno gâbo: omurhambo Timuna, omurhambo Aluva , omurhambo Yeteti, 41 omurhambo Oholibama , omurhambo Êla , omurhambo Pinoni, 42 omuhambo Kenazi, omurhambo Temani, omurhambo Mibsari, 43 omurhambo Magadiyeli, omurhambo Irami. Bo barhambo b’e Edomu abo omu kushimba aha bayûbakaga mwa cirya cihugo bâgwêrhe. Ezau ye Îshe w’e Edomu.

Genesis BHS 36

₁וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ₂עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃ ₃וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃ ₄וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃ ₅וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₆וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשֹׁ֣ות בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ ₇כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ ₈וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ₉וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃ ₁₀אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₁וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ ₁₂וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₃וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₄וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃ ₁₅אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃ ₁₆אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃ ₁₇וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֨חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₈וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₉אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ס

₂₀אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃ ₂₁וְדִשֹׁ֥ון וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ ₂₂וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ ₂₃וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃ ₂₄וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃ ₂₅וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃ ₂₆וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ ₂₇אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃ ₂₈אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ ₂₉אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃ ₃₀אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ פ

₃₁וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₃₂וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ ₃₃וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ ₃₄וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ ₃₅וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃ ₃₆וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ ₃₇וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ ₃₈וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ ₃₉וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ ₄₀וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ ₄₁אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ ₄₂אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃ ₄₃אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ פ

1 Cikwône Yakôbo abêra omu cihugo îshe abâga, omu cihugo ca Kanani. Emyanzi ya Yozefu na bene wâbo

IV . Ogwa Yozefu

Emyanzi ya Yozefu na bene wâbo

2 Alaga emyanzi ya Yakôbo: Yozefu ali akola agwêrhe myâka ikumi na nda. Akazâg’iyabula ebibuzi bo na bakulu bâge b’omu mwa bak’îshe. Aciri murhò, akàyabula bôshi na bagala ba Bilaha, na bagala ba Zilafa. Yozefu abwîra îshe emyanzi migalugalu bakazâg’ibaderhera. 3 Israheli arhonyagya Yozefu kulusha abandi bâna bâge, bulya àli mwâna aburhiraga omu bushosi, amuhangîkiza akanzo k’amaboko malîrî. 4 Bakulu bâge erhi babona oku îshe amamurhonya kulusha abandi bagala bôshi, bamushomba, barhacimuderhezagya bwinjà. 5 Lero Yozefu alôrha ecilôrho, aciganîrira bakulu bâge, nabo bamushomba lero kulusha. 6 Ababwîra obwo erhi: «Yumvagyi ecilôrho nalôrhaga: 7 Nalôsire rhudwîrhe rhwashana emîha y’engano omu mashwa, omwiha gwâni gwanacizûka gwayimanga n’emîha yinyu yagorha ogwâni yaguyunamira.» 8 Bakulu bâge bamushuza, mpu: «Kwo kuderha oku olonzize oyîme ekarhî kîrhu, obè mwâmi nîrhu rhukushige, nîsi erhi obè nnawîrhu orhurhegeke!» Lero bamushomba okurhalusize erhi ebyo bilôrho n’eyo nshambâlo yâge birhuma. 9 Ashub’ilôrha ecindi cilôrho, naco aciganîrira bakulu bâge. Ababwîra, erhi: «Kandi nalôsire ntya: Izûba, omwêzi na nyenyêzi ikumi na nguma byakazâg’ifukama embere zâni.» 10 Eco cilôrho aciganîrira îshe na bakulu bâge. Cikwône îshe amukalihira amubwîra, erhi: «Bici ebyo walôsire? Ka rhwanaciyîshe niono na nyoko na bakulu bâwe mpu rhwakufukamira?» 11 Bakulu bâge bamubà mitula, cikwône îshe yêhe abikirira ako kanwa omu murhima gwâge.

Yozefu àguzibwa na bene wâbo

12 Bakulu bâge banaciyabulira amasò g’ebintu b’îshe e Sikemi. 13 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ka bakulu bâwe arhaliyo bayabulire e Sikemi? Yisha nkurhume emunda bali» Naye ashuza, erhi: «Ntumaga niono». 14 Ashub’imubwîra, erhi: «Kanyagya olole kurhi bene winyu bayôsire, n’ebintu, obul’igaluka ombwîre emyanzi.» Anacimurhuma ntyo kurhenga omu kabanda ka Hebroni, naye ahika e Sikemi. 15 Muntu muguma amushanga aja ahabuka, omu bulambo, oyo amudôsa, erhi: «Cici wajà walonza?». 16 Naye ashuza, erhi: «Najanalonza bakulu bâni, ombwîre nâni ngahi bayabulîre obusò bwâbo.» 17 Olya mulume ashuza, erhi: «Barhaciri kuno, nayumvîrhe bacîderheza, mpu: «Rhujè e Dotani.» 18 Balangîra aciri kuli, n’embere abahikeho, barhôla omuhigo gw’okumuyîrha. 19 Babwirana bone na nene, mpu: «Lâba kalôsi ola wayisha! 20 Buno, muyishage rhumuyirhe rhunamukwêbe omu iriba rhwankanabona, rhuyîsh’iderha mpu ensimba nkali yamulîre. Rhwalolaga kurhi ebilôrho byâge byayîsh’ibà.» 21 Rubeni ayumva ogwo mulâli, amuyôkola omu maboko gâbo. Aderha erhi: «Nanga rhurhayirhaga omuntu». 22 Rubeni ashubiza, erhi: «Murhahîraga mukabulaga omukò! Mumukwêbe erhi kwo mwalira iriba lirîrî liri omu irûngu, ci kwône mumanye mwankamuhirakwo olûnu!» Kwâli kuderha mpu amulikûze omu maboko gâbo abul’imugalula emw’îshe. 23 Erhi Yozefu acihika hali bakulu bâge, bamuhogola akanzo kâge; kalya kanzo akazâg’iyambala k’amaboko malîrî. 24 N’erhi babà bamamugwârha, bamukwêba omu iriba. Eryola iriba lirhâlimwo cici, murhâli na mîshi. 25 Oku bundi babwârhala mpu bayikule; oku bayinamula amasù, balangîra omuzinzi gw’Abaismaeliti barhengaga e Galadi. Engamiya zâbo zâli zidwîrhe ecizibwe, obukù n’amanukato, babihêkaga e Mîsiri. 26 Lero Yuda anacibwîra bene wâbo, erhi: «Bunguke buci rhwakûla omu kuyîrha mwene wîrhu n’okufulika omukò gwâge. 27 Kanyi rhumugulize Abaismaeliti, rhurhamuhiragakwo olûnu, bulya amabà mwene wîrhu wa mukò muguma na nîrhu.» Bene wâbo banacimuyumva. 28 Hanacigera abantu barhunzi b’e Madiani, barhenza Yozefu mulya iriba; bamuguza bihumbi makumi abirhi bya nfaranga, bamuguliza abo barhunzi Baismaeliti, nabo bamuhêka e Mîsiri. 29 Rubeni, erhi ashubira ebwa iriba, abona oku Yozefu arhacirimwo. Abera emyambalo yâge, 30 n’erhi ashubira aha balumuna ababwîra, erhi: «Olya mwâna arhaciri mulya! Nâni ngahi nshubûkirage obu?» 31 Banacirhôla kalya kanzo ka Yozefu n’erhi babà bamaniga ecihebe, bavunvuza kalya kanzo omu mukò. 32 Barhuma kalya kanzo k’amaboko malîrî emw’îshe, bankahirakwo ebi binwa, mpu; «Lolà ebi rhwarhôzire. Lolà erhi karhankanaba kalya kanzo ka mugala wâwe aka.» 33 Yakôbo alola aderha, erhi: «Kanzo ka mugala wâni kano, eciryanyi camulîre. Yozefu kulîbwa anallîbirwe.» 34 Yakôbo anacibera omwambalo gwâge, akenyera sunzu aja omu mishîbo y’omugala nsiku zirhali nyi. 35 Bagala bâge na bâli bâge bôshi bakaz’iyisha bal’imurhûliriza, ci kwône arhalonzagya okurhûlirizibwa, aderha, erhi: «Nayôrha ndi omu mishîbo kuhika nyandagalire ekuzimu, emunda mugala wâni ali.» 36 Balya ba Madiyaniti bamuhêka e Mîsiri, bamuguliza Potifari, nkonè ya Faraoni na murhambo w’abaganda bâge.

Genesis BHS 37

₁וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₂אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ ₃וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ ₄וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃ ₅וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃ ₆וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ ₇וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ ₈וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשֹׁ֥ול תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃ ₉וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ ₁₀וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ ₁₁וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ ₁₂וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ ₁₃וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃ ₁₄וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ ₁₅וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ ₁₆וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃ ₁₇וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃ ₁₈וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃ ₁₉וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃ ₂₀וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ ₂₁וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ ₂₂וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃ ₂₃וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ ₂₄וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃ ₂₅וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ ₂₆וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃ ₂₇לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֨נוּ֙ אַל־תְּהִי־ב֔וֹ כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ ₂₈וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ ₂₉וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ ₃₀וַיָּ֥שָׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃ ₃₁וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃ ₃₂וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃ ₃₃וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃ ₃₄וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ₃₅וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃ ₃₆וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ

Emyanzi ya Yuda bôshi na Tamara

1 Mwago mango, Yuda arhenga oku bâbo, aj’ishiga mulume muguma w’e Adulami, izîno lyâge ye Hira. 2 Eyo munda, Yuda àbugâna mwâli wa mukanani muguma, mpu ye Shuwa, àsheba olya munyere. 3 Nyamukazi àrhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Eri . 4 Ashub’irhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Onani. 5 Ashubiriza àburha murhabana amuyirika izîno lya Shela; ho âli aha Akizibu erhi àburha. 6 Yuda aj’ishebera enfula yâge Eri : Omukazi ye wali Tamara. 7 Ci kwône Eri , yo nfula ya Yuda, agayisa Nyamubâho, lero amuyîrha. 8 Yuda abwîra Onani, erhi: «J’omu mwa mukà mukulu wâweⁱ, omujirire nk’oku irhegeko ly’obulamu linadesire, oburhire mukulu wâwe.» 9 Ci kwône Onani ali amanyire oku iburha lirhabè lyâge, na ntyo erhi abâga ali nyumpa bo na mukà mukulu wâge, anakaz’ibulagira oku idaho lyo arhag’ihà mwene wâbo iburha. 10 Ikola liri ntyo lyagayisa Nyamubâho, amulambika naye. 11 Lero Yuda anacibwîra omwâli-kazi Tamara, erhi: «Oj’ibêra aha mwinyu nka mukana, kuhika mugala wâni Shela akule.» Bulya akazâg’iderha emurhima, erhi: «Kurhakwânîni oyu naye afe aka bakulu bâge.» Tamara ashubira aha mw’îshe. 12 Ensiku zàgera zirhali nyi, mwâli wa Shuwa, yerigi mukà Yuda , àfà. Erhi Yuda arhenga omu mishîbo, asôkera e Timuna mpu aj’imôma ebibuzi byâge , agenda bo n’omwîra wâge Hira w’e Adulami. 13 Banacibwîra Tamara, mpu: «Lolà oku shazala oyo wamasôkera e Timuna, aj’imôma ebibuzi byâge .» 14 Ahogola emyambalo yâge y’obukana, ayambala ecitambara, yeshi acihundikira bwinjà, aj’itamala aha muhango gw’Enayimi, oku njira ye Timuna. Ali amazânwa n’okubona Shela akola mukulu barhanamuhîri ye mpu amuyanke. 15 Yuda erhi amubona, amanya mpu mukazi wa cirala, bulya ali acîhundikîre n’obusù n’obusù. 16 Amujàho kulya burhambi bw’enjira, amubwîra, erhi: «Oleke nkuyanke.» Arhâli amanyire oku mwalikazi oyo. Nyamukazi anacidôsa, erhi: «Bici wampà lyo nyêmêra wanyanka?» 17 Naye ashuza, erhi: «Nakuhà omwânahene w’omu busò bwâni.» Nyamukazi, erhi: «Nyêmîre, ci kwône orhang’impa ecikinja oku walinda omuntumira.» 18 Naye adôsa, erhi: «Bici nakuhà cikinja»? Nyamukazi, erhi: «Ompè akashè kâwe, omugozi gwâwe n’ako karhî ofumbasire.» Amuhà byo, amujà yo, lyanabà izîmi lyâge. 19 Nyamukazi kuyimuka, arhôla enjira yâge ahogola ecitambara câge, ashub’iyambala enyambalo yâge y’obukana. 20 Yuda anacirhuma omwânahene, amufumbika olya mwîra wâge w’e Adulami, mpu agend’imurhôlera ebirugu byâge àhânaga cikinja, emwa olya mukazi. Ci kwône arhamushangaga. 21 Adôsa abantu bayûbaka halya, erhi: «Ngahi akola abà olya mukazi wàli oku njira e Enayimi?» Bàmushuza, mpu: «Ntà mango eyo munda ekola ebîre omukazi w’ecishungu». 22 Agaluka emunda Yuda ali, amubwîra, erhi; «Ntamushimanyire, ciru n’abantu b’eyo munda bamambwîra oku aho harhasag’ibà mukazi muherulwa. Mpu ntà mango eyo ekola ebîre omukazi w’ecishungu.» 23 Yuda aderha, erhi: «Abiyôrhanage, kurhakwânîni bajè barhushekera. Ci kwône nioyo nalintumire oyo mwanahene, woyo orhacishimanyire oyu nakurhumagakwo.» 24 Erhi hagera nka myêzi isharhu, bàbwîra Yuda , mpu: «Mwalikazi wâwe Tamara ahemusire. Ciru anarhôla izîmi ly’omu bulala.» Yuda aderha, erhi: «Mumulêrhe embuga bamuyôce.» 25 Erhi bakola bamudwîrhe embuga, arhumiza emw’ishazala, erhi: «Omulume nn’ebi birugu ye wanjiraga eri izîmi.» Erhi: «Olole bwinjà ka ndi aka kashè, ogu mugozi n’aka karhi.» 26 Yuda abilolêreza, aderha erhi: «Ali mushinganyanya kundusha, kulya kubà ntacimuhâga mugala wâni Shela.» Arhanaciderhaga mpu amushâsa. 27 Erhi ensiku zâge z’okuburha zihika, babona oku mahasha gamuli omu nda. 28 Omu kuburha, muguma muli balya bâna alambûla okuboko; omugikulu akugwârha akuyambisa ehigozi hidukula, anaderha, erhi: «Oyu ye yishire wa burhanzi.» 29 Ci olya mwâna ashub’igalula okuboko, n’owâbo aba ye yisha wa burhanzi. Olya mugikulu aderha, erhi: «Oku wamacîhâga enjira wâni! Geraga!» Banacimuyirika izîno lya Peresi. 30 Owundi naye anacihuluka, ye wal’iyambirhe ehigozi hidukula ekuboko; banacimuyirika izîno lya Zerah.

Genesis BHS 38:

₁וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃ ₂וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃ ₃וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃ ₄וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃ ₅וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃ ₆וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ ₇וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₈וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ ₉וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ ₁₀וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃ ₁₁וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ ₁₂וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃ ₁₃וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃ ₁₄וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₁₅וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃ ₁₆וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃ ₁₇וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃ ₁₈וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃ ₁₉וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃ ₂₀וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃ ₂₁וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ ₂₂וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ ₂₃וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃ ₂₄וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ ₂₅הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ ₂₆וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃ ₂₇וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ ₂₈וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃ ₂₉וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃ ₃₀וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ ס

Yozefu e Mîsiri

1 Yozefu âli erhi ahêsirwe e Mîsiri, Potifari murhonyi wa Faraoni na murhambo mukulu w’abaganda, Mumîsiri, amuguliraga Aba-Ismaeli bàlibamudwîrheyo. 2 Nyamubâho erhi anali bôshi na Yozefu, akâbêrwa na byôshi, anacibêra omu nyumpa y’olya nnawâbo Mumîsiri. 3 Nnawâbo abona oku ayimangîrwe na Nyamubâho, n’oku ngasi ebi adwîrhe ajira byôshi biri byamubêra. 4 Yozefu arhona ntyo emwa nnawâbo, amuhira omu mikolo yâge, anamuha oburhegesi bw’eby’omu nyumpa yâge byôshi. 5 Kurhengera ago mango amujiraga murhambo w’enyumpa yâge na mulanzi w’ebyâge byôshi, Nyamubâho agisha enyumpa y’olya Mumîsiri, erhi Yozefu orhuma: omugisho gwa Nyamubâho gwagwârha ngasi ebi anajiraga byôshi, omu nyumpa n’omu mashwa. 6 Lero ahira ngasi ebi anagwêrhe byôshi omu nfune za Yozefu, arhacishibiriraga mpu ankadôsa kantu kalebe, aha nyuma z’ebi alya.

Ogwa Yozefu bona nn’omu mwâbo gwamuhisa omu mpamikwa

7 Lusiku luguma enyuma ly’aho, mukà nnawâbo alîkira Yozefu kw’isù, anacimubwîra, erhi: «Yisha nkubambire.» 8 Cikwône yêhe alahira, abwîra mukà nnawâbo, erhi: «Lolà oku aga mango ndi hano nnawîrhu arhabà ayobohire ebiri muno nyumpa yâge, ebyâge byôshi abinangisize. 9 Yenene arhagwêrhi buhashe kundusha mw’eno nyumpa. Ntâco ampanzize kwo aha nyuma zâwe bulya oli mukâge. Kurhi nankajiraga obubî bungana aho n’okuhemukira Nyamuzinda?» 10 Akazâg’ishambâza Yozefu ngasi lusiku, ci kwône Yozefu arhayemeraga okugwîshira aha burhambi bwâge n’okumuyanka. 11 Lero lusiku luguma Yozefu ayisha omu nyumpa mpu ajire emikolo yâge, n’omu bantu bakola muli eyo nyumpa, ntâye wahali. 12 Olya mukazi amugwarhira oku mushangi amubwîra, erhi: «Yisha nkubambire!» Ci yêhe amulekera cirya cishûli acilibirhira embuga. 13 Erhi abona oku amamulekera ecishûli omu nfune n’oku amalibirhira embuga, 14 ahamagala abakozi b’omu mwâge anacibabwîra, erhi: «Loli oku! Arhudwirhirage Omuhebraniya mpu ayîsh’irhusharhirakwo! Oyu mulume amanyishakwo mpu mmubambire, lero namahamagaza n’izù linene. 15 Ene aciyumva nayâma nnampamagaza, àjandika omushangi gwâge aha burhambi bwâni alibirhira emuhanda.» 16 Okuhandi anacibîka gulya mushangi aha burhambi bwâge kuhika nnanyumpa alinda afulukira omu nyumpa. 17 Anamubwîra birya binwa, erhi: «Olya murhumisi w’Omuhebraniya wàli orhudwîrhîre, anal’ijîre emunda ndi mpu ali nshârhirakwo. 18 Ci ene nciyâma nnampamagaza, àjahika omushangi gwâge aha burhambi bwâni analibirhira emuhanda.» 19 Erhi nnanyumpa ayumva ebinwa bya mukâge, wamubwîraga, mpu: «Ala kwo mwambali wâwe anyishagawo ntyo», oburhè bwamugwârha. 20 Nnawâbo Yozefu arhegeka mpu bamugwârhe banamuhebe omu mpamikwa; mulya bakazâg’ihira abashwekwa ba mwâmi. Yozefu omu mpamikwa Anacibêra omwo mpamikwa. 21 Nyamubâho erhi anali haguma na Yozefu, amuyerekeza oburhonyi bwâge anarhuma arhona omu masù g’omurhambo w’abashwêke. 22 Olya murhambo w’empamikwa amulangîsa abandi bashwêke bâli omu mpamikwa bôshi na ngasi byakazâg’ijamwo, byakazâg’ijirwa naye. 23 Oyo murhambo w’empamikwa arhankadesire mpu ayobohera ebiri omu maboko ga Yozefu, bulya Nyamubâho âli haguma naye, anakazâg’irhuma abêrwa n’emikolo yâge yôshi.

Genesis BHS 39:

₁וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ ₂וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃ ₃וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ ₄וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּית֔וֹ וְכָל־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ ₅וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ ₆וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ ₇וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ ₈וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ ₉אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֨נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ ₁₀וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ ₁₁וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשֹׂ֣ות מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ ₁₂וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ ₁₃וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃ ₁₄וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ ₁₅וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ ₁₆וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ ₁₇וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ ₁₈וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃ ₁₉וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּ לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ ₂₀וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר־אֲסִורֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ ₂₁וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ ₂₂וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ ₂₃אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס

Yozefu ahugûla ebilôrho by’abashwekwa

1 Enyuma z’aho omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo bya mwâmi w’e Mîsiri banacigayisa nnawâbo, mwâmi w’e Mîsiri. 2 Faraoni agwârhwa n’oburhè bw’abo barhonyi bâge bombi: omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo. 3 Abashwêkêsa emw’omurhambo w’abalanzi, mw’erya mpamikwa Yozefu âli ashwekìrwemwo. 4 Naye omurhambo w’abalanzi abarhumira Yozefu mpu akaz’ibakolera, bageza nsiku zirhali nyi mw’eyo mpamikwa. 5 Omurhambo w’amamvu n’olya w’ebiryo, kulya banali omu mpamikwa bombi, banacilôrha budufu buguma, ngasi muguma ecilôrho câge cinamuyêrekîre. 6 Sêzi erhi Yozefu aja omu bali, ashanga bombi bali burhe. 7 Adôsa balya barhambo ba Faraoni bâli bashwêkere haguma naye omu mpamikwa ya nnawâbo, erhi: «Kurhi oku mugwêrhe obusù buzinzibîre ene wâni?» 8 Bamubwîra, mpu: «Rhwakazir’ilôrha na ntâye wankarhuhugûlira eco cilôrho.» Yozefu ababwîra, erhi: «Nyamuzinda ye hugûla ebilôrho; ci nshambâliragi nâni okwo.» 9 Omurhambo w’abarhânza aganîrira Yozefu ecilôrho câge, erhi: «Omu cilôrho câni, nanacibona emburho y’omuzâbîbu embere zâni, 10 ogwo muzâbîbu gwali gugwêrhe mashami asharhu, gwashabuka, gwanayasa n’ebihadu by’ogwo muzâbîbu byakaz’ijakwo amalehe gayezire. 11 Akabêhè ka Faraoni kali omu nfune zâni, narhôla galya malehe, nagakandira omu kabebe ka Faraoni, nadêkereza akabêhè omu maboko ga Faraoni.» 12 Yozefu amubwîra, erhi: «Yumvagya okwo kwo kuderha kurhi: Ago mashami asharhu g’omuzâbîbu gayêrekîne nsiku isharhu. 13 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakushubize omu mukolo gwâwe: washub’ikàdêkereza akabêhè ka Faraoni omu maboko gâge, nk’oku wanakazâg’ijira amango waciri murhambo w’amamvu. 14 Okaz’inkengêra amango wabona eryo iragi, onansengerere emwa Faraoni, antenze nâni muli eyi nyumpa. 15 Bulya kushamula banshamulaga omu cihugo c’Abayahudi, ciru n’eno munda nayo, ntâco najizire cankarhuma nashwêkwa.» 16 Omurhambo w’ebiryo àbona oku Yozefu anahûgwire bwinjà eco cilôrho, naye anacimubwîra, erhi: «Nâni kwo nalilôsire ntya: nal’imbarhwire birhiri bisharhu bya migati oku irhwe. 17 Omu cirhiri c’enyanya mwâli erya migati Faraoni analya, cikwône ebinyunyi byakaz’ilya erya migati yali omu cirhiri oku irhwe lyâni.» 18 Yozefu anacimushuza, erhi: «Yumvagya nâwe, okwo kuderha oku ebirhiri bisharhu zo nsiku isharhu. 19 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakumanike oku murhi n’enyunyi zanalya enyama za kuli we.» 20 Oku lusiku lwa kasharhu lwo lwali lusiku lw’okukengêza okuburhwa kwa Faraoni, ajirira abambali bôshi olusiku lukulu. Alîka omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo omu karhî k’abarhambo b’abalwi. 21 Omurhambo w’amamvu amushubiza omu cikono câge, akaz’ikâfumbika Faraoni akabêhè kâge. 22 Omurhambo mukulu w’ebiryo anacimanikwa nka kulya Yozefu anabahugûliraga. 23 Ci olya murhambo w’amamvu arhacikengêraga Yozefu, amuyibagira.

Genesis BHS 40:

₁וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ ₂וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃ ₃וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ ₄וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ ₅וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ ₆וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ ₇וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃ ₈וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ ₉וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ ₁₀וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֨חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ ₁₁וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ ₁₂וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ ₁₃בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ ₁₄כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֨נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ ₁₅כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃ ₁₆וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ ₁₇וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיוֹ֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ ₁₈וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ ₁₉בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ ₂₀וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃ ₂₁וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ ₂₂וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃ ₂₃וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

Ebilôrho bya Faraoni

1 Enyuma lya myâka ibirhi. Faraoni alôrha ayimanzire hôfi n’olwîshi lwa Nili. 2 Abona mulya lwîshi mwanyonyôka nkafu nda nyinjinjà na ntwêdu, zarhondêra zakerera omu cibingu. 3 Lâba oku zindi nkafu nda zamarhenga omu Nili, zikulikîre entanzi, zirhali nyinjà z’okulolwakwo kabirhi, zinali mporhomporho, zàgend’ija aha burhambi bw’ezâbo, aha lwîshi lwa Nili. 4 Zirya nkafu mbîmbî zirhankalolwakwo na mporho-mporho zanacirya zirya nkafu ntwêdu na nyinjinjà oku kubona. Aho Faraoni àsinsimuka, 5 ashub’ihunga, alôrha ecilôrho ca kabirhi: Ala oku mihuli nda eyimanzire oku karhi kaguma, mihuli minjinjà na minenenè. 6 Yindi mihuli nda mityangulinguli enababusire n’empûsi y’emwênè nayo yayisha. 7 Erya mihuli egokombire, yamirangusa erya yal’irhunzire enayunjulirîne. Kandi Faraoni àsinsimuka. Ala oku cali cilôrho eco. 8 Erhi buca sêzi. Faraoni ayumva omurhima gurhadêkeriri. Ahamagala abashonga n’abagula bâge b’omu Mîsiri bôshi. Abaganîrira ebyo bilôrho ci ntâye ciru n’omuguma wahashire okumuhugulira byo. 9 Oku bundi, omurhambo w’amamvu aja aho, abwîra Faraoni, erhi: «Nkola nashub’ikengêza ene amabî gâni. 10 Faraoni ali akunirîre bambali bâge, anabahira, omu mpamikwa emwa omurhambo w’abaganda, niono n’omurhambo w’ebiryo 11 Rhwanacilôrhera budufu buguma, nie n’owîrhu. Ci ebyo bilôrho birhâli byo biguma. 12 Omwo rhwali mwâli mwâna muguma muhebraniya, ali mwambali w’omurhambo w’abalâlizi. Rhwàmushambâlira ebilôrho bîrhu, arhuhugûlirabyo. 13 Byanacibà nk’oku anarhubwîraga: niono Faraoni anshubiza omu mukolo gwâni, naye owîrhu amanikwa.» 14 Faraoni arhumiza mpu balêrhe Yozefu. Banacimurhenza duba duba omu mpamikwa. Amômwa , arhôla yindi yindi myambalo, aja emwa Faraoni. 15 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nalôsire ecilôrho ci ntâye ohashir’icimpugûlira, ci nayumvîrhe bakuderha mpu erhi wankayumva ecilôrho erhi wanacihugwîre.» 16 Yozefu ashuza Faraoni amubwîra, erhi: «Ntali cici, cikwône Nyamuzinda yêne ye washuza Faraoni.» 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Omu cilôrho câni, nali nka nyimanzire oku burhambi bwa Nili. 18 Omu lwîshi mwanacinyonyôka nkafu nda nyinjinjà na ntwêdu, zarhondêra zakera omu cibingu. 19 Enyuma ly’aho, ala oku zindi nda zanyonyôka za mihorhà, mbî-mbî zirhankalolwakwo kabirhi, zanali mporho-mporho; ntasag’ibona enkafu mbî nka zirya omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 20 Zirya nkafu mporho-mporho zamirangusa zirya nda ntanzi, zirya ntwêdu. 21 Zablre zamazimirangusa na ntâye wankamanyire oku zazimizire, bulyala obubî bwâzo burhanzi bwo zanayorhîne. Aho nasinsimuka. 22 Nashub’ibona ecindi cilôrho: Mihuli nda yanaciyâna oku karhi kaguma, yali minjinjà enashomekîre. 23 Kandi kwayâna yindi nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwênè. 24 Erya mihuli egokombire yamirangusa erya yâbo mihuli nda yali minjà. Nashambâlira abashonga okwo ci ntâye wakumpugûlîre.» 25 Yozefu abwîra Faraoni, erhi: «Ecilòrho ca Faraoni cinali ciguma. Nyamuzinda anamanyisize Faraoni omuhigo alâlire okujira. 26 Ezo nkafu nda nyinjà ziyerekîne myâka nda; n’emihuli nda minjinjà nayo eyêrekîne myâka nda. Ciri cilôrho ciguma. 27 Enkafu nda mporho-mporho na mbî-mbî, zanyonyôkaga enyuma ly’ezâbo, ziyerekîne myâka nda kuguma n’eyo mihuli nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwênè, kwo kuderha oku habâ myâka nda ya cizombo. 28 Kwo nshuba nabwîra Faraoni; Nyamuzinda anamanyisize Faraoni bici alâlire okujira: 29 Ala oku hâyisha myâka nda y’okubêrwa n’okuluza ebiryo omu cihugo côshi c’e Mîsiri. 30 Kandi hanakulikira myâka nda ya cizombo, banayibagira obwo buhirhi bwôshi omu Mîsiri, ishali lyanamalîra ecihugo. 31 Barhacimanye ciru erhi obuhirhi bwali omu cihugo; eco cizombo cinene cayisha omu cihugo cayiyibagiza, bulya cabâ cidârhi. 32 N’akaba eco cilôrho cayishîre Faraoni kabirhi kuli kuderha oku Nyamuzinda bwenêne anàhizire ntyo, n’oku arharham’ikujire. 33 Kukwânîne Faraoni alonze omuntu ogwêrhe oburhimanya n’amakengu, amujire murhambo omu cihugo c’e Mîsiri. 34 Faraoni ajire anayimanze abarhindisi omu cihugo, arhegeke entûlo y’ecihimbi ca kasharhu c’emburho zamasarûlwa omu cihugo ngasi mwâka muli eyo myâka y’obuhirhi. 35 Babîke ebirîbwa muli eyi myâka minjà y’obuhirhi yayisha. Faraoni arhegeke balundike engano, n’omu ngasi lugo kwo nakwo, balundike ebirîbwa banabilange bwinjà. 36 Ebyo biryo guligi muhako gw’ecihugo oku kulinga eyo myâka nda y’ecizombo yayisha omu cihugo c’e Mîsiri, na ntyo ecihugo cirhacife n’ecizombo.»

Yozefu ahâbwa oburhegesi

37 Ako kanwa kàsîmîsa Faraoni bwenêne bôshi n’abarhambo bâge. 38 Faraoni abwîra abambali, erhi: «Ka rhwankacibona owundi muntu olimwo omûka gwa Nyamuzinda aka oyu?» 39 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nk’oku Nyamuzinda anakumanyisize ebi byôshi, ntà wundi muntu ogwêrhe oburhimanya n’amakengu oli akâwe. 40 Wekola warhegeka akarhwabwâmi n’olubaga lwâni lwôshi lwayumva irhegeko lyâwe, entebe y’obwâmi yone nkulushire.» 41 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwinage obwo oku namakuyimika murhambo omu cihugo ca Mîsiri côshi.» 42 Faraoni anacihogola olugondo lwali e kuboko kwâge aluhira ekuboko kwa Yozefu. Amuyambisa emishangi y’ecitâni, anamuyambisa omugufu gw’amasholo omu igosi. 43 Anacimushonesa oku ngâlè yâge yali ya kabirhi omu ngâlè zâge banajà bayâma embere zâge, mpu: «Mucîlange». Ntyo kwo Yozefu ayimisirwe omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 44 Obwo Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Niono nie Faraoni, orhali we ntà wundi waderhaga mpu afunyûla okuboko erhi okugulu omu cihugo côshi c’e Mîsiri.» 45 Faraoni ayîrika Yozefu izîno lya Safunati-Panea, amuhà n’omukazi izîno lyâge ye Asinati mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. Yozefu akanya aja arhangula ecihugo c’e Mîsiri. 46 Yozefu ali agwêrhe myâka makumi asharhu ago mango ajâga embere za Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri. Anacirhenga omu masù ga Faraoni aja agera omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 47 Ecihugo càyêra bwinjà bwenêne erya myâka nda y’obuhirhi. 48 Yozefu akaz’ilunda ebiryo muli eyo myâka nda y’obuhirhi omu cihugo c’e Mîsiri. Aja alunda omu ngasi lugo lwanakâbîka ebiryo by’omu mashwa galuli eburhambi. 49 Yozefu alunda engano, yaluga nka mushenyi gw’omu nyaja, ciru baleka okuganja erhi yamarhaluka ngasi lugero. 50 Embere omwâka murhanzi gw’ecizombo guyîshe erhi Yozefu akola agwêrhe bagala babirhi baburhagwa na Asinati mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 51 Enfula Yozefu ayiyirika izîno lya Menashè, bulya, gwârhi yêne: «Nyamuzinda ampîre okuyibagira amalibûko gâni goshi n’omulala gwa larha gwoshi.» 52 Owa kabirhi amuyirika izîno lya Efrayimu, erhi: «Bulya Nyamuzinda ampêrîre iburha omu cihugo nali narhindìbukira.» 53 Erhi erya myâka nda y’obuhirhi bwali e Mîsiri egera, 54 nayo erya myâka nda y’ecizombo yarhangira okuyisha nk’oku Yozefu anababwîraga. Ecizombo càzûka omu bihugo byôshi, ci kwône omu cihugo ca Mîsiri mwoshi, ebiryo mwo byàli. 55 Càzinda ecihugo c’e Mîsiri naco càrhangira okuyumva ishali n’olubaga lwalakira emunda Faraoni ali mpu aluhe eci lwalya. Obwo Faraoni anacibabwîra, erhi: «Mujè emunda Yozefu ali, mujire nk’oku akanababwîra.» 56 Ishali lyâli lidârhabîre omu igulu lyôshi. Yozefu ahamûla enguli zalimwo engano zôshi aguliza Abanyamisiri engano; ci ishali nalyo lyanahangaza omu cihugo c’e Mîsiri. 57 Abantu bàkaz’irhenga omu bindi bihugo byôshi by’igulu bakâyisha e Mîsiri bal’igulira Yozefu engano bulya ishali lyali likalihire bwenêne omu igulu lyôshi.

Genesis BHS 41:

₁וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃ ₂וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ ₃וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ ₄וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ ₅וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃ ₆וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃ ₇וַתִּבְלַ֨עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃ ₈וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ ₉וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃ ₁₀פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ ₁₁וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃ ₁₂וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃ ₁₃וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃ ₁₄וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ ₁₅וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ ₁₆וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ ₁₇וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ ₁₈וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ ₁₉וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ ₂₀וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ ₂₁וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ ₂₂וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ ₂₃וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃ ₂₄וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הָשִׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ ₂₅וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ ₂₆שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ ₂₇וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ ₂₈ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃ ₂₉הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₃₀וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₃₁וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ ₃₂וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ ₃₃וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₃₄יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ ₃₅וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֨כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ ₃₆וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֨בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ ₃₇וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו׃ ₃₈וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃ ₃₉וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ ₄₀אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ ₄₁וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₂וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ׃ ₄₃וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₄וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₅וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₆וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₇וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ ₄₈וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ ₄₉וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ ₅₀וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ ₅₁וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ ₅₂וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃ ₅₃וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₅₄וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ ₅₅וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֨יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ ₅₆וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₅₇וְכָל־הָאָ֨רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

Bene wâbo Yozefu bamubugana e Mîsiri obwa burhanzi

1 Yakôbo erhi àbona oku e Mîsiri eri engano y’okugula, abwîra abâna bâge, erhi: «Cirhumire muli aho mwakâlolanakwo kwônene?» 2 Nayumvîrhe bambwîra oku e Mîsiri eri engano y’okukaguza. Bungulukiragi yo ninyu mujigula kuli eyo ngano y’eyo munda lyo rhulama rhulek’ifà. 3 Bakulu ba Yozefu ikumi banacibunguluka bakola baj’igula engano e Mîsiri. 4 Ci kwônene Binyamini, mulumuna wa Yozefu, Yakôbo arhamurhumaga haguma n’abandi bulya akazâg’iderha, erhi: «Kurhakwânîni ajekwo obuhanya». 5 Bene Israheli banaciyisha omu kalundo k’abandi bakola bajàg’igula nabo engano bulya ecizombo câli cidârhi bwenêne omu cihugo c’e Kanani. 6 Yozefu erhi agwêrhe buhashe bunji omu cihugo, ye wakazâg’iguliza olubaga lwôshi engano. Bene wâbo Yozefu bayisha, bafukamiriza embere zâge, obusù bwahwêra oku idaho. 7 Yozefu erhi abona bakulu bâge, ayirukira abarhimanya, ci acîjira nka muntu orhayimbanwa nabo, abadôsa n’obukali. Abadôsa, erhi: «Ngahi mwarhenga?» Nabo banacishuza mpu: «Rhwarhenga omu cihugo c’e Kanani rhul’igula ebiryo». 8 Ntyo, Yozefu amanyirira bakulu bâge ci bôhe barhamumanyiriraga. 9 Yozefu akengêra birya bilôrho alôrhaga^j kuli bo anacibabwîra, erhi: «Mw’oyu muli ndolêrezi, muyishir’ihengûza ngahi ecihugo cîrhu cankarhungânirwa.» 10 Banacilahira, mpu: «Nanga, nnahamwîrhu. Bambali bâwe bayishaga mpu bagule ebiryo. 11 Rhweshi rhuli bagala ba mushamuka muguma, rhurhabêsha, bambali bâwe zirhali ndolêrezi.» 12 Naye abashuza, erhi: «Nanga mul’ilola ngahi mwankarhungânira ecihugo.» 13 Bamushuza, mpu: «Bambali bâwe bali ikumi na babirhi, bôshi balondana, bôshi baburhwa n’îshe muguma, ayûbaka omu cihugo c’e Kanani: Omuziba gwirhu gwo gwasigire bo na larha, hali na muguma orhacihabà.» 14 Yozefu ashubiza ababwîra, erhi: «Nk’oku nanamubwîraga, muli ndolêrezi.» 15 Alagi eci mwanyêrekamwo oku murhali zo: Ye ndahîre Faraoni^k, mukarhenga hano n’oyo mulumuna winyu arhaciyisha! 16 Murhume muguma muli mwe agend’ilonza oyo mulumuna winyu; n’abandi basigala bashwêkwa. Rhwayeshûla ebinwa binyu n’okwo kwammanyisa erhi okwo mudesire kwo kunali. N’akaba arhali ntyo, ye ndahîre Faraoni, ntâbè munali ndolêrezi»! 17 Abahugira bôshi omu mpamikwa nsiku isharhu. 18 Erhi kugera nsiku isharhu, Yozefu ababwîra, erhi: «Alagi oku mwajira lyo mulama, bulya niono ndi muntu orhînya Nyamuzinda: 19 Akaba murhabêsha, mwene winyu muguma asigale hano omu mpamikwa; n’abandi bagende, bahêkere emilala yinyu engano elagirîrekwo. 20 Mugend’indêrhera oyo mulumuna winyu: na ntyo nanamanya erhi ebinwa binyu birhali bya bunywesi, na ntyo murhacifè.» Bajira kulya. 21 Bàbwirana bone na bone, mpu: «Amabi rhwajiriraga mulumuna wîrhu go garhudwîrhîre obu buhane, akazâg’ilaka erhi arhuhûna obwonjo, rhurhanamuyumvagya. Co cirhumire buno buhanya burhujakwo.» 22 Rubeni ababwîra, erhi: «Yagi, ka ntamubwîraga nti murhahîraga mukajirira omwâna okubî? Murhananyumvagya, rhwono rhwadôsibwa omukò gwâge.» 23 Barhamanyaga oku Yozefu adwîrhe abayumva, bulya aha karhî kâge nabo hâli omubwîriza. 24 Acîyegûla kulibo, aj’ilaka. Oku bundi ashubira emunda bali, abaderhêza; abarhôlamwo Simoni, amushwekesa erhi banabona.

Bene Yakôbo bàshubira e Kanani

25 Yozefu arhegeka mpu babumbe enshoho zâbo ngano, mpu banahire enfaranga za ngasi muguma,omu nshoho yâge, banabashanire olwîko lw’enjira. Babajirira ntyo. 26 Baheba erya ngano oku ndogomi zâbo bagenda. 27 Ci , erhi bahika aha bahandaga bwamayiraho, muguma muli bo ashanûla enshoho yâge mpu ahè endogomi yâge ebi yâlya, abona enfaranga zâge ziri omu munwa gw’enshoho yâge y’engano. 28 Anacibwîra bene wâbo, erhi: «Bàngalulîre enfaranga, z’ezi omu nshoho y’engano!» Bôshi barhemuka omurhima. Balolanakwo banageramwo omusisi, mpu: «Kwo kurhi oku Nyamuzinda arhujizire?» 29 Erhi bahika aha mw’îshe Yakôbo omu cihugo c’e Kanani, bamuganîrira oku byabîre kwôshi; baderha mpu: 30 «Omulume oli murhegesi w’ecihugo arhushambâzize n’obukali anarhulola nka ndolêrezi omu cihugo câbo». 31 Nîrhu rhwamushuza, nti: «Rhurhabêsha, arhali kwo rhuyishire nka ndolêrezi. 32 Rhuli ikumi na babirhi rhulondana, larha ali muguma, muguma muli rhwe arhacihabà, n’omurho yesigire bo na larha, omu cihugo ca e Kanani.» 33 Oyo mulume orhegesire ecihugo arhubwizire, erhi: «Eci namanyirakwo oku murhabêsha, ceci: Muleke mwene winyu muguma eno mwâni, murhôle engano emilala yinyu elagirîrekwo munagende. 34 Muj’indêrhera oyo mulumuna winyu murhò, n’aho nanamanya oku murhabêsha. Obwo nanamugalulira mwene winyu na ntyo mwanahash’ikashundira mw’ecino cihugo.» 35 Erhi bashanûla enshoho zâbo, ala oku omu nshoho ya ngasi muguma mwâli ehifuku byâge hy’enfaranga. 36 Îshe Yakôbo abashuza, erhi: «Mwamanyûsagya abâna mushâna! Yozefu arhacihaba, Simoni arhàcihali, na Binyamini oyûla mukolaga mpu murhôle! N’okwo kwôshi nie kurhindibuzize.» 37 Rubeni anacibwîra îshe, erhi: «Onayîrhe bagala bâni bombi akaba ntakugaluliriye. Omuhire omu maboko gâni, nakugalulira ye.» 38 Yakôbo ashuza, erhi: «Nanga, omwâna wâni arhayandagale haguma ninyu, mukulu wâge afire, akola asigire yêne. Erhi ankajira oku abâ omwo njira yinyu, mwanarhuma emvi zâni zayandagalira ekuzimu n’omungo.»

Genesis BHS 42:

₁וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ ₂וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ ₃וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ ₄וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃ ₅וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₆וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ ₇וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשֹׁ֗ות וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ ₈וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃ ₉וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ ₁₀וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ ₁₁כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ ₁₂וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֽוֹת׃ ₁₃וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֨ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃ ₁₄וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃ ₁₅בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּב֛וֹא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃ ₁₆שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃ ₁₇וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ ₁₈וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יוֹסֵף֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃ ₁₉אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃ ₂₀וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃ ₂₁וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשֹׁ֛ו בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ ₂₂וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃ ₂₃וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יוֹסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃ ₂₄וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְע֔וֹן וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃ ₂₅וַיְצַ֣ו יוֹסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־שַׂקּ֔וֹ וְלָתֵ֥ת לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ ₂₆וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃ ₂₇וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־שַׂקּ֗וֹ לָתֵ֥ת מִסְפּ֛וֹא לַחֲמֹר֖וֹ בַּמָּל֑וֹן וַיַּרְא֙ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְהִנֵּה־ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ ₂₈וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃ ₂₉וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ₃₀דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשֹׁ֑ות וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₃₁וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃ ₃₂שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיּ֛וֹם אֶת־אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₃₃וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃ ₃₄וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃ ₃₅וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרוֹר־כַּסְפּ֖וֹ בְּשַׂקּ֑וֹ וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹר֧וֹת כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃ ₃₆וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֨נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃ ₃₇וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ ₃₈וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדּ֣וֹ נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָג֖וֹן שְׁאֽוֹלָה׃

Bene Yakôbo bàgenda na Benyamini e Mîsiri

1 Ishali lyaciri likali bwenêne omu cihugo, 2 n’erhi bayûsa bâlya erya ngano barhenzagya e Mîsiri, îshe ababwîra, erhi: «Shubiragi yo mugend’irhugulira biryo bisungunu.» 3 Yuda amushuza, erhi: «Olya mulume ayôsire arhuhanirîze, erhi: «Murhahike omu masù gâni, akabà mulumuna winyu arhali na ninyu.» 4 Kuziga erhi wankayêmêra mpu rhugende rhweshi na mulumuna wîrhu lyône rhwankayandagala rhuj’ikugulira ebiryo. 5 Ci akaba orhayêmîri mpu ajeyo, nîrhu rhurhankayija; bulya oyo mulume arhurhonzire, erhi: «Murhahike omu masù gâni akaba mulumuna winyu arhayishiri haguma ninyu.» 6 Israheli aderha, erhi: «Kurhi oku mwandibuzize nieki, carhumaga mubwîra oyo mulume oku mucigwêrhe mulumuna winyu?». 7 Banacishuza, mpu: «Oyo muntu akazâg’irhudôsa binji binji kuli rhwe n’oku mulala gwirhu, nk’omu kurhudôsa, erhi: «Ka ho sho acibà? Erhi ka mucigwêrhe mulumuna winyu?» Rhwanakazimushuza kuli ago madôso goshi. Ka rhwankamanyire oku kwo arhubwîra, erhi: «Mulêrhe mulumuna winyu?». 8 Oku bundi Yuda abwîra îshe Israheli, erhi: «Leka omwâna ayishe rhugende rhweshi. Leka rhugende, rhurhôle enjira yîrhu lyo rhucira rhulek’ifà, rhwe na nâwe n’engabo zirhu. 9 Niono ncîbarhuzize ye, akajira oku abà nie wadôsa. Akaba ntakugaluliri ye, akaba ntamushubizizi omu malanga gâwe, onanjire mwîsi embere zâwe ensiku zôshi. 10 Bulya nka rhurhalegereraga ntya rhinga rhwamagaluka kabirhi!» 11 Oku bundi îshe Israheli ababwîra, erhi: «Akaba ntyo, alagi oku mwajira: Mushane ecishêgo ca ngasi binjà binabà muno cihugo, muhêkere oyôla mulume lubè lwo luhembo mumudwîrhîre. Mugavu musungunu, bûci busungunu, nshangi nsungunu, nshîsho nsungunu n’obukù. 12 Mushub’irhôla ezindi nfaranga, muhêke n’enfaranga mwashangaga bahizire omu kanwa k’enshoho zinyu z’engano: nkaba kwâli kuyibagira. 13 Rhôlagi mulumuna winyu mugende, mushubire emunda oyo mulume ali. 14 Nnâmahanga amujire murhone emw’oyo mulume, anamuleke mugalukane owinyu haguma na Benyamini. Niono, akaba kuherwa naherwa n’abâna, mulekage nnamperwe!»

Okubugânana aha mwa Yozefu

15 Abalume banacirhôla lulya luhembo, n’ensaranga marhù abirhi abirhi haguma na Benyamini, balîkûla, bayandagalira e Mîsiri, bajà embere za Yozefu. 16 Erhi Yozefu ababona bali bôshi na Binyamini, abwîra ecibwindi câge, erhi: «Ohêke abo bantu omu nyumpa, obâge cintu ciguma onacirheganye bulya aba bantu balya haguma nâni hano mûshi aha izûba-karhî.» 17 Nyamulume ajira nk’oku Yozefu anamurhegekaga, anacihêka balya bantu omu nyumpa ya Yozefu. 18 Bayumva obwôba bw’okubona babahêka emwa Yozefu, baderha, mpu: «Zirya nfaranga zâli zigalusire olundi lusiku omu nshoho zirhu zo zamarhuma barhuhêka eyi. Balonza okuyish’irhugorha, barhugwârhe, banarhuhêke bujà rhwe na endogomi zirhu.» 19 Bayegêra cirya cibwindi ca Yozefu, bamubwirira aha lusò lw’enyumpa, mpu: 20 «Orhubabalire waliha, rhukola rhurhanzir’ija eno bundi, erhi rhul’igula ebiryo, 21 omu njira y’okushubira emwîrhu erhi rhuhika aha rhwâli rhwalâla, rhwashanûla enshoho zirhu rhwabugana enfaranga za ngasi muguma ziri aha munwa gw’enshoho yâge, zâli zirya nfaranga zirhu zonene omubalè n’obuzirhu bwâzo, zo zino rhukola rhugalukîne. 22 Rhudwîrhe n’ezindi nfaranga z’okugula ebiryo. Rhurhamanyiri ndi wajâga ayômeka enfaranga zirhu omu mizigo yîrhu.» 23 Abashuza erhi: «Murhûle murhayôbohaga! Nyamuzinda winyu, Nyamuzinda wa sho ye wamuhiriraga obuhirhi omu nshoho z’engano. Ensaranga zinyu bazimpîre». Anaciyisha abadwîrhîre Simoni. 24 Olya murhumisi erhi aba amabahisa omu nyumpa ya Yozefu, abahêreza amîshi, nabo banacîkalaba amagulu; n’endogomi zâbo azihêreza obwâsi. 25 Barheganya entûlo yâbo y’omunkwa erhi banadwîrhe balinga oku Yozefu ayisha muli ogwo mûshi. Bâli bamamanyisibwa oku ho bayikulira aho. 26 Erhi Yozefu ahika aha mwâge, bamuhêkera entûlo bâli badwîrhe. Bafukamiriza bahwera oku idaho embere zâge. 27 Abalamusa bwinjà, anabadosa, erhi: «Olya sho w’omushosi mwambwîraga ka naye azibuhire? Ka ho acibà?» 28 Bamushuza mpu: «Mwambali wâwe Larha azibuhire; ho acibà». Bayunama bafukamiriza. 29 Yozefu ayinamula amasù, abona Binyamini, ye mulumuna oburhwa na nnina; aderha, erhi: «Ka ye mulumuna winyu mwambwîraga oyu?» Ashubiza aderha erhi: «Nyamuzinda akugishe mwâna wâni!». 30 Oku bundi Yozefu ahuluka duba-duba omu kubona omulumuna, ecifufu camugwârha, ayumva emirenge yamuyisha omu masù: aja omu mwâge, aj’ilakiramwo. 31 Erhi aba amageza amîshi ebusù, ahuluka, acîhangâna, ayôrha nka ntâko abîre, arhegeka, erhi: «Lerhagi ebiryo.» 32 Bamuhirira ebiryo hâgo hâgo, na bene wâbo nabo babahirira ebiryo hâgo hâgo n’Abanyamisiri balîra haguma naye, nabo babahirira hâgo hâgo; bulya Abanyamisiri barhankalira haguma n’Abayahudi: kwanabà kuhemuka emw’Abanyamisiri. 33 Batamala embere zâge, kurhondêrera oku nfula nk’oku ecikono câge c’obunya-nfula cinahûnyire; n’omurho kulusha abandi kulya amaburhwa gâbo ganali; bôshi bakâlolanakwo banazânwa. 34 Aderha obwo mpu babahêkerekwo birya biryo byali omu cisha câge, mpu banababegere olukengwa, Benyamini yêhe mpu bamubegere karhanu kalushire aka abâbo. Banywêra haguma banasîma bwenêne.

Genesis BHS 43:

₁וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃ ₂וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ ₃וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ ₄אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃ ₅וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ ₆וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃ ₇וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃ ₈וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃ ₉אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ ₁₀כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ ₁₂וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃ ₁₃וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃ ₁₄וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃ ₁₅וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֨מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ ₁₆וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ ₁₇וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃ ₁₈וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֨סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֨ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֨ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃ ₁₉וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ ₂₀וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ ₂₁וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃ ₂₂וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ ₂₃וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃ ₂₄וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ ₂₅וַיָּכִ֨ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ ₂₆וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ ₂₇וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃ ₂₈וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ׃ ₂₉וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃ ₃₀וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ ₃₁וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ ₃₂וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃ ₃₃וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃ ₃₄וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃

Akabêhè ka Yozefu omu nshoho ya Benyamini

1 Yozefu ahà ecibwindi câge eri irhegeko, erhi: «Enshoho z’aba bantu ogend’izibumba biryo nk’oku bankanahash’ibarhula, ogal’ihira enfaranga za ngasi muguma omu kanwa k’enshoho yâge. 2 Oyîsh’ihira kalya kabêhe kâni k’amarhale omu munwa gw’enshoho y’omurho obalimwo, ohiremwo enfaranga z’engano yâge.» Omurhindisi anacijira nk’oku Yozefu anamubwirga. 3 Sêzi erhi bucânûla balîka balya bantu haguma n’endogomi zâbo. 4 Bâli bamarhenga omu lugo ci kwônene barhali bacihika kulî; Yozefu àrhuma omurhindisi wâge, erhi: «Yimuka oshimbûlire balya bantu, na hano obahikakwo, obabwîre, erhi: «Kurhi mwagalulaga amabî oku minjà mwajirîrwe? 5 K’arhali ko kabêhe nnawîrhu anyweramwo, ko analagulirakwo? Kubî okwo mwajizire.» 6 Abahikakwo, ababwîra birya binwa. 7 Bamushuza, mpu: «Cirhumire nnahamwîrhu aderha ntyo? Ntanzi là erhi bambali bâwe bankajira ecijiro ca bene eco! 8 Sinza enfaranga rhwashimânana omu minwa y’enshoho zirhu, rhwakugalulîrezo kurhenga emwîrhu Kanani, kurhi rhwankazimbirage omu nyumpa ya nnahamwinyu abè nfaranga erhi gabè masholo? 9 Ekarhî ka bambali bâwe, oyu wankanasîmana kwo ako kabêhe anafè, na nîrhu rhwenene rhunabe bajâ ba nnawinyu.» 10 Anacibashuza, erhi: «Neci, binabâge nk’okwo mudesire! Oyu bankanashimâna adwîrhe ako kabêhe, anabè mujà wâni; ci abandi bôhe banacigendera.» 11 Ngasi muguma ahonyeza enshoho yâge y’engano oku idaho, ngasi muguma anacishanûla enshoho yâge. 12 Afûkula kugwârhira oku nfula kuhika oku muziba gwâbo, n’akabêhè kayishibonekana omu nshoho ya Benyamini. 13 Banacisharhula enyambalo yâbo ngasi muguma ashub’ibarhuza endogomi yâge, bashubira omu lugo. 14 Yuda na bene wâbo bajà aha mwa Yozefu, babandana acihali, bafukamiriza embere zâge bahwera oku idaho. 15 Yozefu ababwîra, erhi: «Byo bici ebi mwankolîre? Ka murhamanyiri oku omuntu oli akâni ayishi oku balêba?» 16 Yuda ashuza, erhi: «Bici rhwacibwîra nnawîrhu? Kurhi rhwaciderhaga? Kurhi rhwankaciyêra? Nyamuzinda ayêrekîne obubî bwa bambali bâwe. Lolà, rhukola bajâ ba nnawîrhu rhweshi oku rhunali n’oyu bashangaga akabêhè omu nfune.» 17 Abashuza, erhi: «Ntanzi erhi nankajira ntyo! Olya muntu banashimanagakwo akabêhè, ye wanabà mujà wâni, mwêhe mushubire n’omurhûla emunda sho ali.»

Amasambo ga Yuda

18 Oku bundi Yuda amuyegêra, erhi: «Yâgirwa mâshi, oleke omurhumisi wâwe aderhere akanwa omu marhwîri ga nnawîrhu, orhanabêraga omurhumisi wâwe burhe bulya kwo onali nka Faraoni. 19 Nnawîrhu adôsize bambali bâge bulya, erhi: «Ka mucijira sho. Ka mucigwêrhe ommulonzire?» 20 Nîrhu rhwashuza nnawîrhu, nti: «Rhucigwêrhe larha w’omushosi n’omuziba gwirhu gwaburhiragwa e bushosi; oyu gwalondaga afire, ye baburhagwa na nnina muguma, n’îshe arhahimwa kumurhonya. 21 Wabwîra bambali bâwe obwo, erhi: «Mumundêrhere, amasù gâni gamulole kwo». 22 Rhwashuza nnawîrhu, nti: «Omwâna ntâko arhenge kuli îshe, erhi ankamurhenga kwo, îshe anafà.» 23 Wanacibwîra bambali bâwe, erhi: «Akaba mulumuna winyu arhabungulusiri haguma ninyu, murhayimange omu masù gâni. 24 Erhi rhuyinamukira emwa mwambali wâwe yeligi larha, rhwamuganîrira ebinwa bya nnawîrhu. 25 Kandi erhi larha arhubwîra, erhi: «Kanyi mushub’igend’igula biryo bisungunu;» 26 rhwashuza, nti: «Rhurhankahash’iyandagala. Ci kwône akaba rhwagenda rhweshi na mulumuna wîrhu, lyôki rhwankabunguluka, bulya ntâko rhubone obusù bw’olya mulume rhurhanali rhweshi na mulumuna wîrhu.» 27 Mwambali wâwe, yerigi larha arhushuza, erhi: «Mumanyire oku mukânie amburhire bâna babirhi bone: 28 Muguma acîgendîre, naderha nti kulîbwa alîbirwe n’eciryanyi; kuhika buno ntasag’îmushisha omu isù. 29 Erhi mwankashub’intôla oyu wundi, naye erhi ankajira oku abà,mwanarhuma ezi mvi zâni zajà ekuzimu n’omungo munji.» 30 Bunôla nkashubiraga emwa mwambali wâwe, yerigi larha, ntanadwîrhi omwâna, oyu omurhima gwâge gwacîshwêkîrekwo, 31 hano abona omwâna arhali haguma nîrhu, kufà anafà, n’ago mango erhi bambali bâwe bamarhuma emvi za mwambali wâwe, yerigi larha, zajà ekuzimu n’oburhè bunji. 32 Na kandi, mwambali wâwe acîbarhuzize olw’oyu mwâna, omu masù ga larha, amango naderhaga nti akaba ntamugalwiri emunda oli onanjire mwîsi ensiku zôshi.» 33 Olekage yâgirwa mwambali wâwe ayôrhe mujà wa nnawîrhu, oyu mwâna omuleke arhereme haguma na bakulu bâge. 34 Kurhi nankasôkera emunda larha ali wâni n’omwâna arhayishiri haguma nâni? Nanga ntalonza mbone obuhanya bwarhogera larha!»

Genesis BHS 44:

₁וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ ₂וְאֶת־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ₃הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃ ₄הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃ ₅הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃ ₆וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₇וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֨ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשֹׂ֖ות כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ₈הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֨אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃ ₉אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃ ₁₀וַיֹּ֕אמֶר גַּם־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃ ₁₁וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ ₁₂וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃ ₁₃וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃ ₁₄וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃ ₁₅וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃ ₁₆וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃ ₁₇וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשֹׂ֖ות זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ פ

₁₈וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃ ₁₉אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃ ₂₀וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃ ₂₁וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃ ₂₂וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃ ₂₃וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי׃ ₂₄וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₂₅וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ ₂₆וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃ ₂₇וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃ ₂₈וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃ ₂₉וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃ ₃₀וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשֹׁ֖ו קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֹֽׁו׃ ₃₁וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה׃ ₃₂כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ ₃₃וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃ ₃₄כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃

Yozefu acimanyisa kuli bene wâbo

1 Lero Yozefu ayabirwa n’okurhenza emirenge embere z’aba bâli halya bôshi; anaciyâma, erhi: «Muhuluse abandiho bôshi.» Na ntyo ntâye wacimuliho erhi Yozefu acimanyisa emunda bakulu bâge bali. 2 Ayâma n’izù linene erhi alaka, Abanyamisiri balinda bayumva, n’iburha lya Faraoni lyakuyumva. 3 Yozefu abwîra bakulu bâge, erhi: «Nie Yozefu! Ka ho larha acibà?» Bene wâbo bayabirwa n’okumushuza bulya bamarhemuka embere zâge. 4 Obwo, Yozefu abwîra bene wâbo, erhi: «Nyegêri.» Bamuyegêra. Ababwîra, erhi: «Nie Yozefu olya mulumuna winyu mwaguzagya mpu bamuhêke e Mîsiri. 5 Ci kwônene mumanyage murhacibâga burhe murhanacikalihiranaga mpu okwenge mwangulizagya ab’eno munda. Kulonza okufumya obuzîne bwinyu kwarhumaga Nyamuzinda antuma mpu mmushokolere. 6 Bulya, sinzi oku ekola myâka ibirhi eno kurhenga ishali lijîre omu cihugo, hacisigîre na yindi irhanu abantu barhahinga barhanasârûla . 7 Nyamuzinda antumire mmunshokolere lyo obûko bwinyu bulemera muno cihugo n’okuyishiciza akalamo kinyu kulya kwankanaderhwa. 8 Ntyo arhacirigi mwe mwantumaga eno munda ci Nyamuzinda; anyimisire mpu mbè îshe wa Faraoni, mwimangizi w’enyumpa yâge yôshi na murhambo w’ecihugo c’e Mîsiri côshi. 9 Mukanyagye musôkere emunda larha ali, mumubwîre, mpu: «Mugala wâwe Yosefu adesire, erhi: «Nyamuzinda anyimisire murhambo w’e Mîsiri yôshi; obungulukire eno munda ndi buzira kulegerera. 10 Wayûbaka omu cihugo ca Gosheni, wabêra aha burhambi bwâni mwe na bagala bâwe, na binjikulu bâwe, ebibuzi byâwe n’enkafu zâwe na ngasi ebi ogwêrhe byôshi. 11 Eyo munda nakaz’ikushundira, bulya hacisigîre yindi myâka irhanu ya cizombo, na ntyo orhacilake buligo, oli we, oli enyumpa yâwe, na ngasi hyâwe hyôshi.» 12 Mucîbwinîre n’amasù ginyu, mulumuna wâni Benyamini naye abwîne oku kanwa kani kadwîrhe kamuderheza. 13 Muganîrire larha irenge ngwêrhe omu Mîsiri lyôshi, n’ebi mwabwîne byôshi munatwe duba, muyandagalane larha eno munda.» 14 Oku bundi acîkwêba omu igosi lya mulumuna wâge Benyamini, alaka, naye Benyamini alakira oku igosi lyâge. 15 Anunugurha bene wâbo bôshi, alaka anadwîrhe abahôbera; bene wâbo barhondêra bamushambâza.

Faraoni ahamagala omulala gwa Yakôbo

16 Omwanzi gwahika omu bwâmi bwa Faraoni, mpu bene wâbo Yozefu bayishire: Faraoni n’abarhambo bâge basîma bwenêne. 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwîre bene winyu, erhi: Oku mwajira kw’oku: Mushanire ebihêsi binyu, mukanye mujè e Kanani. 18 Murhôle sho n’emilala yinyu, muyîshe eno munda ndi. Nammuyûbasa ahinja ha cino cihugo ca Mîsiri munalye oku mashushi g’ecihugo. 19 Woyo obahè eri irhegeko, erhi kwo mwajira ntya: Muyanke engâlè muno cihugo c’e Mîsiri, mulerhemwo abâna binyu na bakinywe, murhôle na sho, muyîshe^l. 20 Murhabâga burhe bw’ebi mwasiga, bulya ngasi hinjà hinali omu cihugo c’e Mîsiri, byabà hinyu.»

Bene Yakôbo baj’ilêrha îshe e Kanani

21 Bene Israheli banajira kulya; Yozefu abahà engâlè nk’oku Faraoni anarhegekaga, abaha n’olwîko lw’enjira. 22 Aja abaha ngasi muguma omushangi gw’olusiku lukulu, Benyamini yêhe amuhà magana asharhu ga sikeli^m za nfaranga, bamuhà na mishangi irhanu ya lusiku lukulu. 23 Kwo n’okwo, arhumira ise ndogomi ikumi, bazihêsa oku ngasi hinjà hinabà e Mîsiri, na ndogomi nkazi ikumi zihesîbwe engano, omugati n’olwîko omushosi acîyikira omu njira. 24 Oku bundi asêzera bene wâbo, nabo balîkûla, erhi amanarhang’ibabwîra, erhi: «Murhalongôleraga omu njira.» 25 Banacirhenga e Mîsiri obwo, bayinamukira omu cihugo c’e Kanani emw’îshe Yakôbo. 26 Bamubwîra, mpu: «Yozefu ho acibà, ciru ye warhambula ecihugo c’e Mîsiri côshi.» Omurhima gwâge gwayôrha guhangalîre, bulya arhabayemeraga. 27 Ci kwoki erhi bayûs’imubwîra ebinwa Yozefu aderhaga byôshi, n’erhi abona zirya ngâlè Yozefu arhumaga mpu zij’imulêrha, omurhima gw’îshe wâbo Yakôbo gwarhwangûkwa. 28 Israheli aderha, erhi: «Ntà kundi! Kwisi mugala wâni Yozefu ho acibà! Naj’imulolakwo embere nfè».

Genesis BHS 45:

₁וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃ ₂וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ ₃וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃ ₄וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ ₅וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ ₆כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃ ₇וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ ₈וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₉מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ ₁₀וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₁₁וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₁₂וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ ₁₃וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃ ₁₄וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃ ₁₅וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃ ₁₆וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃ ₁₇וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ ₁₈וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃ ₁₉וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃ ₂₀וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃ ₂₁וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃ ₂₂לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃ ₂₃וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃ ₂₄וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃ ₂₅וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ ₂₆וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ ₂₇וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃ ₂₈וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

Yakôbo n’omulala gwâge gwoshi bàja e Mîsiri

1 Israheli agendana ngasi ebi anali agwêrhe byôshi. Erhi ahika e Bersheba arherekêra Nyamuzinda w’îshe Izaki. 2 Nyamuzinda abwîra Israheli omu bilôrho by’obudufu, erhi: «Yakôbo! Yakôbo!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 3 Nyamuzinda ashubiriza, erhi: «Nie Nyamuzinda, nie Nyamuzinda wa sho. Orhayôbohaga okuyandagalira e Mîsiri, bulya nakujira ishanja linene eyo munda. 4 Niehe nayandagalira e Mîsiri haguma nâwe. Na kandi, nie nanakurhenzayo nkuyinamukane, na Yozefu ye wakubisha.» 5 Yakôbo arhenga e Bersheba obwo, bene Israheli bashonêsa îshe Yakôbo, bakâbo n’abâna bâbo muli zirya ngâlè Faraoni ali arhumire mpu zibarhôle. 6 Bahêka n’amasò gâbo na ngasi byâbo bàli bakola bagwêrhe omu cihugo c’e Kanani, bayisha e Mîsiri. Yakôbo haguma n’omulala gwâge gwoshi, 7 abagala na bagala b’abagala, abâli na bâli b’abagala, iburha lyâge lyôshi aligendana e Mîsiri.

Omulala gwa Yakôbo gwajàga e Mîsiri

8 Alaga amazîno g’abo bene Israheli bajàga e Mîsiri: Yakôbo bôshi n’abagala: Enfula ya Yakôbo, Rubeni. 9 Bagala ba Rubeni: Henoki, Palu, Hezroni na Karmi. 10 Bene Simoni: Yemweli, Yamini, Ohadi, Yakini na Sohari, na Saulu waburhagwa n’omukazi mukanani. 11 Bene Levi: Gershoni, Kehati na Merari. 12 Bene Yuda: Eri, Onani, Sela, Feresi na Zera; ci kwônene Heri na Onani bali erhi bàfirire e Kanani. Bene Peresi: bàli Hesroni na Hamuli. 13 Bene Isakari: Tola, Puwa, Yashubu na Shimuroni. 14 Bene Zabuloni: Sêredi, Eloni na Yahaleli. 15 Bo bene Yakôbo abo, bo Lea amuburhiraga aha Padani Aramu kuhirakwo n’omwâli Dina. Bôshi haguma, bagala n’abâli, bâli bantu makumi asharhu na basharhu. 16 Bene Gadi: Sefoni, Hagi, Shuni, Esiboni, Eri, Arodi na Areli. 17 Bene Aseri: Yimuna, Yishwa, Yishwi, Beria na mwâli wâbo Serah. Bene Beria bali: Heberi na Malkieli. 18 Bo bene Zilfa abo; olya Labani ahâga omwâli Leya ; aburhira Yakôbo abo bâna: bantu ikumi na ndarhu lyôshi. 19 Bene Rasheli mukà Yakôbo: Yozefu na Benyamini. 20 E Mîsiri, Yozefu aburhirayo Menashè na Efrayimu kuli Asinati, mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 21 Bene Benyamini: Bela, Bekeri, Asibeli, Gera, Naamani, Ekî, Roshi, Mupimi, Hupimu na Aredi. 22 Bo bâna Rasheli aburhîre Yakôbo abo; bôshi haguma bali bantu ikumi na bani. 23 Bene Dani: Hushimi. 24 Bene Nefutali: Yasieli, Guni, Yeseri, na Shilemi. 25 Bo bene Bilaha abo, olya Labani ahâga omwâli Rasheli; bo bâna aburhîre Yakôbo, bôshi haguma bali bantu nda. 26 Abantu bàjire e Mîsiri haguma na Yakôbo, balya barhenga omu nda yâge yêne, buzira kuganja baka abagala, bôshi haguma bali bantu makumi gali ndarhu na ndarhu. 27 Abâna ba Yozefu baburhiragwa e Mîsiri bàli babirhi. Abantu b’omulala gwa Yakôbo bayishire e Mîsiri bôshi haguma bali bantu makumi gali nda.

Yozefu ayankirira omulala gwâge

28 Israheli arhuma Yuda mpu abè ashokola aje emwa Yozefu, amubwîre amushange e Gosheni. Bahika omu cihugo c’e Gosheni. 29 Yozefu ashwekera ebihêsi oku ngâlè yâge, ayishoneramwo, mpu aje e Gosheni aj’iyankirira îshe Israheli. Erhi anajà omu masù gâge ntya, acîkwêba omu igosi lyâge, alaka kasanzi karhali kanyi erhi anamuhôbîre. 30 Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lero nankajâga nafà obu namabona obusù bwâwe, namanashanga ocibamwo omûka.» 31 Yozefu anacibwîra bakulu bâge n’omulala gw’îshe, erhi: «Nkola nasôka mmanyîse Faraoni oku nnamubwîre, nti: «Balya bakulu bâni n’omulala gwa larha bàbâga omu cihugo c’e Kanani bamantindakwo.» 32 Abo bantu babà bakafè, barhahimwa kushîbirira ebintu byâbo. Bayishire badwîrhe enkafu n’ebibuzi byâbo; na ngasi hyâbo hyôshi.» 33 Na ninyu, hano Faraoni amuhamagala n’okumudôsa, erhi: «Mukolo muci mukola? 34 Mwanamushuza mpu: «Waliha, bambali bâwe barharhenga oku bintu byâbo, kurhenga eburho bwâbo kuhika buno, rhwono kwo rhuyôrhera ntyo kurhengera kuli balarha.» Ntyo, mwanahash’iyûbaka omu cihugo ca Gosheni, bulya Abanyamisiri barhabona oku bangere.

Genesis BHS 46:

₁וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ ₂וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב ׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₃וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ ₄אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃ ₅וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָל֕וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֽוֹ׃ ₆וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃ ₇בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ ס

₈וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃ ₉וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ ₁₀וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ ₁₁וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ון קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ ₁₂וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃ ₁₃וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֽוֹן׃ ₁₄וּבְנֵ֖י זְבוּלֻ֑ן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל׃ ₁₅אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃ ₁₆וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃ ₁₇וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃ ₁₈אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃ ₁₉בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ ₂₀וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ ₂₁וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃ ₂₂אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃ ₂₃וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃ ₂₄וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃ ₂₅אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃ ₂₆כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃ ₂₇וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים׃ פ

₂₈וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃ ₂₉וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃ ₃₀וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃ ₃₁וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃ ₃₂וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָ֑יוּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃ ₃₃וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃ ₃₄וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

Yozefu agend’ilamukiza bene wâbo emwa Faraoni

1 Yozefu akanyagya obwo aj’ilamukiza bene wâbo emwa Faraoni, erhi: «Larha na bene wîrhu bamayisha, barhenga omu cihugo c’e Kanani, badwîrhe enkafu n’ebibuzi byâbo, na ngasi byâbo bajira, bâbo bahanzire omucihugo ca Gosheni.» 2 Ali amarhôla bantu barhanu ba muli bene wâbo, agend’ibalangûla Faraoni; 3 Faraoni abadôsa, erhi: «Mukolo muci mukola?» Bashuza Faraoni, mpu: «Yâgirwa, rhwono bambali bâwe, rhuyôrha rhubà bakafè, rhwono, n’ababusi bîrhu ko bâli.» 4 Babwîra Faraoni obwo, mpu: «Rhuyishir’ibêra mwo cino cihugo bulya e Kanani rhwâli, ebibuzi bya bambali bâwe birhacigwêrhe lwabûko: ecizombo cikalihireyo bwenêne.» 5 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Sho na bene winyu bayishirage emunda oli. 6 Ecihugo ca Mîsiri eci embere zâwe: oyûbase sho na bene winyu halya onabwîne hali hinjà omu cihugo. Bayûbake e Gosheni n’okabona balimwo abantu bankahasha, onabajire babè bangere b’amasò gâni nago.» 7 Yozefu ageza îshe Yakôbo, amulamukiza emwa Faraoni. Yakôbo ahâna omusingo emunda Faraoni ali. 8 Faraoni adôsa Yakôbo, erhi: «Emyâka y’amaburhwa gâwe yankabâga nk’inga obu?» 9 Yakôbo ashuza Faraoni, erhi: «Emyâka nashinzire ndwîrhe nagendagenda, eri igana na makumi asharhu. Eri myofi eri na buhanya. Erhacihika oku ya balarha amango bakazâg’igendagenda.» 10 Yakôbo ashub’ilamusa Faraoni, anamusengeruka. 11 Yozefu ayûbasa îshe na bene wâbo, abayêreka ishwa omu cihugo c’e Mîsiri, lwo lwali luhande lununu omu cihugo côshi, omu ca Ramusesi, kwo Faraoni anali arhegesire. 12 Yozefu akaz’ihà îshe omugati, akaz’iguhà na bakulu bâge n’ab’omu nyumpa y’îshe, bôshi nk’oku banali n’abâna bâbo.

Oburhegesi bwa Yozefu amango g’ecizombo

13 Omugati gwali gubulikîne omu cihugo côshi, erhi kudârhabala kw’ecizombo kurhuma. Ecihugo ca Mîsiri n’eca Kanani, byàshalika byàrhalusa. 14 Yozefu àyomeka ngasi lufaranga lwânali omucihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, akaz’iguza engano, nabo banayîsh’imugulira. Ezo nsaranga akaziz’ilunda omu bwâmi bwa Faraoni. 15 Erhi enfaranga zihwa omu cihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, Abanya mîsiri bôshi bajà emunda Yozefu ali mpu: «Orhuhè omugati, kurhi rhwankafîraga omu masù gâwe? Enfaranga zarhuhwerîre.» 16 Yozefu ababwîra, erhi: «Mulêrhe amasò ginyu, namuhînganira, mmuhè omugati ninyu mumpè amasò ginyu obwo murhacigwêrhi nsaranga.» 17 Bakaz’ilêrha amasò gâbo emunda Yozefu ali, naye akaz’ibahà omugati, kukolaga kubahînganira amasò g’ebiterusi, ag’ebibuzi, ag’enkafu n’ag’endogomi. Mw’ogo mwâka abalîsa omugati akaz’iguhîngana amasò gâbo. 18 Omwâka gwacîkonya, ogwakulikiraga, bakanya bajà emunda Yozefu ali, mpu: Rhurhankakufulika nnahamwîrhu oku enfaranga zarhuhwerire, n’amasò gakola gali ga nnawîrhu. Harhacisigiri ecindi rhwankahà nnawîrhu aha nyuma z’eno mibiri yîrhu n’amashwa gîrhu. 19 Cankarhuma rhufîra omu masù gâwe rhwono n’amashwa gîrhu? Orhugule mugati rhwe n’amashwa gîrhu; rhucîbêre bajà ba Faraoni rhwe n’amashwa gîrhu. Orhuhè n’emburho rhwarhwêra lyo rhulama rhulek’ifà, lyo n’amashwa gîrhu garhag’ibà bwerûle.» 20 Ntyo kwo Yozefu afulukizagya Faraoni amashwa g’Abanyamisiri goshi, kulya kubà ngasi Munyamîsiri âli amamuguliza ishwa lyâge erhi eco cizombo cirhuma, na ntyo ecihugo côshi càshuba ishwa lya Faraoni. 21 Abantu nabo, abahindula bajà kurhenga oku cikwî ca Mîsiri kuhika oku cindi. 22 Mashwa g’abadâhwa gone arhagulaga bulya abadâhwa bakazâg’ihâbwa na Faraoni omwanya gwâbo, banakaz’ilamira oku mwanya Faraoni akazâg’ibahà; co carhumire bôhe barhaguza amashwa gâbo. 23 Yozefu abwîra olubaga, erhi: «Namuguzirage bulya mwoyo n’amashwa ginyu, mukola muli bantu ba Faraoni.» Erhi: «Alagi, emburho eyi mujàg’irhwêra ago mashwa. 24 Hano muyêza mwanakaz’ihà Faraoni cigabi ciguma ca karhanu na ninyu muyôrhane ebindi bigabi bini, byo byarhengakwo emburho yajà omu ishwa, kurhenge n’ebiryo mwalya na bene winyu n’abâna binyu.» 25 Baderha, mpu: «Warhucizize, kufà rhwali rhwafà: owabona rhubona obwonjo omu masù ga nnawîrhu, rhwanayêmêra rhubè bajà ba Faraoni.» 26 Okwo, Yozefu akujira irhegeko n’eryo irhegeko liciba omu cihugo ca Mîsiri kuhika ene: ecigabi ca karhanu Faraoni cirhûlwaⁿ.

Yakôbo asiga emilagi

27 Bene Israheli bàbêra e Mîsiri omu ishwa ly’e Gosheni, barhôlamwo agâbo mashwa, baburhana bayololoka bwenêne. 28 Yakôbo ashinga myâka ikumi na nda omu cihugo c’e Mîsiri, n’emyâka y’akalamo ka Yakôbo, liri igana na makumi ani na nda. 29 Erhi ensiku z’okufà kwa Israheli zibà zikola ziri hôfi, ahamagala omugala Yozefu, amubwîra erhi: «Akaba ntonyire emunda oli, nkuhûnyire ohire okuboko kwâwe oku cibunu câni, okândola bwinjà onakaz’inyumva: orhambishaga eno Mîsiri. 30 Amango nabà nkola ngwîshîre na balarha, onantenze e Mîsiri oj’imbisha omu nshinda yâbo^o.» Yozefu anacishuza, erhi: «Najira okwo onahûnyire.» 31 Yakôbo aderha erhi: «Ocîgashe là». Acîgasha omu masù gâge. Oku bundi Israheli ayunamira oku mushego gw’encingo yâge.

Genesis BHS 47 :

₁וַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ ₂וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ ₃וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ׃ ₄וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃ ₆אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ ₇וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ ₈וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃ ₁₀וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ ₁₁וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃ ₁₂וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃ ₁₃וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃ ₁₄וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃ ₁₅וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ ₁₆וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ ₁₇וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃ ₁₈וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃ ₁₉לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃ ₂₀וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ ₂₁וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ ₂₂רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ ₂₃וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃ ₂₄וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃ ₂₅וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃ ₂₆וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃ ₂₇וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃ ₂₈וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ ₂₉וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃ ₃₀וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֨נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃ ₃₁וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ פ

Yakôbo ayankirira bene Yozefu bombi omu mulala gwâge anabagisha

1 Enyuma z’aho, bàbwîra Yozefu mpu: «Lolà oku sho alwazire!» Yozefu arhôla abagala bombi, Menashè na Efrayimu, bagenda bôshi. 2 Banacimanyîsa Yakôbo, mpu: «Lolà, mugala wâwe Yozefu oyo ayishire emunda oli.» Israheli acîhangâna, abwârhala oku ncingo. 3 Yakôbo abwîra Yozefu, erhi: «Nyamuzinda-Ogala-Byôshi ambonekîre aha Luzu omu cihugo ca Kanani angisha. 4 Anambwîra, erhi: Najira oyôloloke, nakuluza, nakujira ohinduke mwandu gwa mashanja, eci cihugo nacihà iburha lyâwe enyuma zâwe cibè câbo ensiku zôshi.» 5 Aba bâna bâwe baburhiragwa e Mîsiri embere nyîshe aha burhambi bwâwe, bakola bâna bâni: Efrayimu na Menashè bakola b’omu bâna bâni aka Rubeni na Simoni. 6 Ci abâna wàburhaga enyuma z’abo, babà bâwe; bakaz’iderhwa amazîno ga bakulu bâbo bunya-kashambala. 7 Amango narhengaga e Padani, nalengana, nyoko Rasheli afìra omu cihugo c’e Kanani, erhi rhunaciri omu njira, rhucisigazize lugendo lusungunu rhuhike aha Efrata; ho nanamubishire aho oku njira, yo erigi e Betelehemu eyo. 8 Israheli abona abâna ba Yozefu bombi adôsa, erhi: «Bahi aba?» 9 Naye omugala, erhi: «Bo bâna Nyamuzinda ampîre eno munda abo.» Îshe ashuza erhi: «Obanderhere mbagishe.» 10 Amasu ga Israheli gàli gakola garhamire n’obushosi, arhacibonaga. Yozefu anacibashegeza hali ye, naye abanûnugurha anabahôbera . 11 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ntàli mmanyire oku nacibona obusù bwâwe, ci lolaga oku Nyamuzinda amanyêreka ciru n’iburha lyâwe.» 12 Yozefu abayegûla abarhenza aha madwi g’îshe, anafukama ayunama, amalanga gahuma oku idaho. 13 Yozefu abagwârha bombi: Efrayimu omu kulyo kwâge, mpu lyo aja ebwa kumosho kwa Israheli na Menashè omu kumosho kwâge, mpu lyo aja ebwa kulyo kwa Israheli, anabashegeza hali ye. 14 Israheli alambûla okuboko kwâge kulyo, akuhira oku irhwe lya Efrayimu ye wali murhò n’okuboko kwâge kumosho oku irhwe lya Menashè, omu kurhahêkanya amaboko, ebwa kubà Menashè ye wali nfula. 15 Erhi àkola àgisha Yozefu amubwîra, erhi: «Nyamuzinda, ababusi bâni Abrahamu na Izaki bakazâg’ilambagira embere zâge, ye Nyamuzinda onyabula kurhenga mbà ho kuhika ene, 16 Malahika wandikùzagya muli ngasi mabî, agishe aba bâna. Izîno lyâni n’izîno lya balarha Abrahamu na Izaki libalamiremwo, baluge banayôloloke hano igulu.» 17 Yozefu abona oku îshe ahebire okuboko kwâge kulyo oku irhwe lya Efrayimu, agaya, agwârha okuboko kw’îshe akurhenza kuli Efrayimu akudekereza oku irhwe lya Menashè. 18 Yozefu abwîra îshe, erhi: «Arhali ntyo, larha, bulya oyu ye mukulu, ohebe okuboko kwâwe kulyo oku irhwe lyâge.» 19 Cikwône îshe alahira aderha, erhi: «Mmanyire mwâna wâni, mmanyire, naye abà ishanja, naye aluga, cikwône mulumuna wâge ye wabà n’obuhashe bunene kumulusha, n’iburha lyâge lyabà mwandu gwa mashanja.» 20 Olwo lusiku abagisha ntya: «Mwoyo mwe Bene Israheli bakaz’igisha omu kuderha izîno linyu, mpu: «Nyamuzinda akujire aka Efrayimu na Menashè.» Abà Efrayimu ye aheba embere za Menashè. 21 Oku bundi Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lolà oku nkola waling’icîfîra. Cikwône Nyamuzinda âyôrha ali haguma ninyu, anamushubize omu cihugo ca bashakulûza binyu. 22 Niono, nkuhîre Sikemi mwanya gurhalusire ebya bakulu bâwe, gwo nanyagaga Abaamoriti n’engôrho zâbo haguma n’omuherho gwâni. »

Genesis BHS 48:

₁וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ ₂וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ ₃וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ ₄וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ ₅וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃ ₆וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃ ₇וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֨עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ ₈וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃ ₁₀וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃ ₁₂וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ ₁₃וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ ₁₄וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ ₁₅וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ₁₆הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ ₁₇וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ ₁₈וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֹֽׁו׃ ₁₉וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃ ₂₀וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ₂₁וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ ₂₂וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֨חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ

Yakôbo agisha abagala oku banali ikumi na babirhi

1 Yakôbo ahamagala abagala ababwîra, erhi: «Mujè haguma mmubwîre ebyamuyishira omu nsiku zàyisha. 2 Bene Yakôbo, mujè haguma, muyumvîrhize. 3 Rubeni w’e nfula yâni, we misî yâni we mburho ntanzi y’obugâbo bwâni, we lunjwîre-ifêka, we lunjwîre-buhashe; 4 lunjwîre-Luka w’amîshi, orharhîmukwe, bulya washonîre oku ncingo ya sho, wahemwîre encingo yâni erhi oyishonera kwo! 5 Simoni na Levi bali baguma balondana, emîshîgi yâbo bayihisize oku bushwinjiro. 6 Omurhima gwâni gurhahîraga gukajà omu ihano lyâbo, bulya bàyisire abantu omu burhò bwâbo n’omu bukunizi bwâbo, barhungula empanzi. 7 Bukahera obukunizi bwâbo, bulya bwarhalusire olugero, bukahera obudârhi bwâbo, bulya bwabîre bwa bumînya. Nabagabanya muli Yakôbo, nabashandabanya muli Israheli. 8 Nâwe Yuda, bene winyu banakukuze; okuboko kwâwe kugwarhîre abanzi bâwe aha igosi, bagala ba sho banayuname embere zâwe. 9 Yuda^p ali ntale nto, wamayinamuka warhenga oku nsimba, mwâna wâni! Ashurhamire, agwîshira nka ntale, nka ntale nkazi: ndi wankaciyizûsa? 10 Ishungwe lirhakarhenga omu mwa Yuda , n’akarhi k’oburhegesi karhakarhenga omu magulu gâge, kuhika nnako ayishe; ye amashanja goshi ganayumve. 11 Ashwekîre endogomi yâge oku muzâbîbu, n’akanina k’endogomi yâge oku ishami ly’omuzâbîbu. 12 Amasu gâge gadukwîre n’idivayi^q, n’amino gâge gayêruhire n’amarhà. 13 Zabuloni ayûbasire oku burhambi bw’enyanja, hala amârho gasîka; lubibi na Sidomu. 14 Isakari, ye ndogomi ndârhi, egwîshîre omu karhî k’ecôgo. 15 Abwîne oku okuluhûka kubà kwinjà, n’oku ecihugo cibà cinunu; omugongo gwâge agurhezire omuzigo, ahindusire mujà wa kubarhula emicîmba. 16 Dani ye katwa-manja k’olubaga lwâge, nka ngasi ishanja ly’Israheli. 17 Dani abè njoka elingira oku njira, abè mpiri eri omu njira, ekâlumira ebiterusi oku cisenyi, omulwî oyitamîrekwo anakumbe lugali. 18 Bucire bwâwe ncîkubagire yâgirwa Nyamubâho. 19 Gadi, ba-rhûla-rhugabe bamushokôla naye abashokôla anabarhulubire oku kansisira. 20 Asheri, omugati gwâge kushushagira gushushagira, yeyikuza mwâmi. 21 Nefutali, ye kashafu kabidu, ko kaburha banji na binjà. 22 Yozefu, ye mulandirà gwa muzâbîbu guyâna bwenêne, mulandirà murhwere aha iriba, amashami gâgwo garhalusire olukûta. 23 Emandabisonga zamulibuzize, zamulasha zanamuyishakwo. 24 Ci omuherho gwâge, gurhahuligana, amaboko gâge, gabangaduke, oku buhashe bw’Ogala-byôshi wa Yakôbo, oku burhabâle bwa lungere, Kabuye k’Israheli. 25 Oku buhashe bwa Nyamuzinda wa sho, yêne akurhabâle, oku buhashe bw’Ogala byôshi, yêne akugishire. Emigisho y’emalunga enyanya, omugisho gw’omu nyenga y’ekuzimu, emigisho y’enda n’ey’ibêre, 26 migisho ya sho elushire emigisho y’omu ntondo za mîra, kuhika aha bwinjà bw’entondo z’ensiku n’amango, esimikire oku irhwe lya Yozefu, oku malanga g’omuluzi wa bene wâbo. 27 Benyamini ali cihazi oshamula, sêzi ashanshanyule omunyama gwâge, bijingo agabe omunyago.» 28 Yo milala ikumi n’ibirhi eyo; kwo îshe ababwîzire ntyôla erhi akola abagisha. Aha ngasi muguma omugisho gumukwânîne.

Okufà kwa Yakôbo

29 Oku bundi àbahà eri irhegeko, erhi: «Nkola naj’ishanga bene wîrhu; mumbîshe aha burhambi bwa balarha omu lukunda luli omu ishwa lya Efroni-Muhititi, 30 omu lukunda lw’ishwa lya Makipela aba ishiriza lya Mambri, omu cihugo ca Kanani: liryala Abrahamu aguliraga Efroni Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge. 31 Mwo babishire Abrahamu bo na mukâge Sara; aho ho babishire Izaki bo na mukâge Rebeka, nâni mwo nabishire Leya. 32 Ishwa haguma n’olukunda luli muli ryo, babiguliraga bene Heti.» 33 Erhi Yakôbo ayûs’ihà abagala ago mahano, ashubiza amagulu gâge oku ncingo, arhenga mwo omûka , bamuhira kuli b’îshe.

Genesis BHS 49:

₁וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ ₂הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ ₃רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ ₄פַּ֤חַז כַּמַּ֨יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ

₅שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ ₆בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֹֽׁור׃ ₇אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס

₈יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ ₉גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ ₁₀לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ ₁₁אֹסְרִ֤י לַגֶּ֨פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֨יִן֙ לְבֻשֹׁ֔ו וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ ₁₂חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ

₁₃זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ ס

₁₄יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ ₁₅וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ ס

₁₆דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₇יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ ₁₈לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃ ₁₉גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס

₂₀מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ ס

₂₁נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ ס

₂₂בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ ₂₃וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ ₂₄וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ ₂₅מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ ₂₆בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֨ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ

₂₇בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ ₂₈כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ ₂₉וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ ₃₀בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ ₃₁שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ ₃₂מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ₃₃וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

Okubishwa kwa Yakôbo

1 Yozefu acîkwêba oku mugogo gw’îshe, akaz’ilaka anamunûnugurha. 2 Oku bundi arhegeka abafumu bakazâg’imukolera mpu bashîge îshe omugavu. Abafumu bagwira bashîga Israheli. 3 Bajira ogwo mukolo nsiku makumi ani, bulya zo nsiku banakolêsa ezo nka bashîga omugavu^r. Abanyamisiri bàmulakira nsiku makumi gali nda. 4 Erhi ezo nsiku z’emishîbo zihwa, Yozefu àganîrira ntya omu bwâmi bwa Faraoni, erhi: «Akaba muli bîra bâni, mumpikize ebi binwa omu marhwîri ga Faraoni: 5 Larha andahirize ambwîra, erhi: Lolà oku nkola nafà; wambisha omu nshinda nahumbîsagya omu cihugo ca Kanani. Nalonza okujà eyo munda; ngend’ibisha yo larha nangaluke.» 6 Faraoni ashuza, erhi: «Osôke ogend’ibisha sho nk’oku anakulahirizagya. 7 Yozefu asôka agend’ibisha îshe. Bagenda haguma naye: abarhambo ba Faraoni bôshi, abarhonyi b’omu bwâmi, n’abagula b’omu cihugo ca Mîsiri bôshi 8 n’ab’omu mulala gwa Yozefu bôshi, bakulu bâge n’ab’omu mulala gw’îshe; barhasigaga e Gosheni abarhali abâna barhò, ebintu binyinyi n’ebinênêne. 9 Basôka haguma naye, engâlè n’abêrekeza bazihêka, gwâli muzinzi gurhali munyi. 10 Erhi bahika aha Goren-Ha-Atadi, ishiriza lya Yordani, babanda endûlù yashakanyà, Yozefu ashub’ishîba îshe nsiku nda. 11 Abanyakanani erhi babona eyo mishîbo aha Goren-Ha-Atadi baderha, mpu: «Loli okushîba kunene kw’Abanyamisiri». Co cirhuma baderha aho mpu bo Abeli-Misirayimu, aho bantu babà aha ishiriza lya Yordani. 12 Abagala bamujirira nk’oku anali abarhegesire. 13 Bamuhêka omu cihugo ca Kanani, bagend’imubisha omu lukunda lw’ishwa lya Makipela, Abrahamu aguliraga Efroni-Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge, aha ishiriza lya Mambri. 14 Erhi bayûsa okubisha îshe, Yozefu anacishubira e Mîsiri, bôshi na bakulu bâge, na ngasi bandi banalibabalusize ebwa kuj’ibisha îshe.

Ensiku nzinda za Yozefu

15 Bene wâbo Yozefu, erhi babona îshe amafà, baderha, mpu: «Erhi Yozefu akarhukolera nka bashombanyi bâge, akanarhugalulira amabî nk’oku rhwanmujiriraga kubî?» 16 Banacirhuma abagend’ibwîra Yozefu, erhi: «Sho asizire akanwa embere afe, aderha, erhi: 17 Kwo mwabwîra Yozefu ntya, erhi: Mâshi, obabalire bene winyu obubî bwâbo, n’ecâha câbo, bulya kuligo bakukolîre. Bunôla nkolaga nkuhûnyire, obabalire obubî bwa bambali ba Nyamuzinda wa sho». Yozefu avugumula emirenge erhi ayumva ebinwa bamubwîraga. 18 Bene wâbo bone bayisha, bacîrhimba aha magulu gâge, erhi: «Rhwono! Rhuli bajà bâwe.» 19 Yozefu abashuza, erhi: «Mâshi, murhayôbohaga, ka niono nankacibira ahâli ha Nyamuzinda? 20 Mwàli mulonzize okunjirira amabî, Nyamuzinda yêhe alonza okurhenzamwo aminja, mpu lyo oku kwamayisha ene kubà mpu anafungire omûka gw’olubaga lurhali lunyi. 21 Kuziga murhaciyôbohaga cici, nàmulera bwinjà mweshi n’abâna binyu.» Abarhûliriza anababwîra akanwa kabagwa oku murhima. 22 Ntyo Yozefu abêra e Mîsiri obwo, ye n’omulala gw’îshe. Alama myâka igana n’ikumi. 23 Yozefu abwîne abinjikulûza b’emwa Efrayimu n’abâna ba Makiri, mwene Menashè; oku madwi ga Yozefu bàburhirwe! 24 Yozefu abwîra bene wâbo, erhi: «Niono nkola nafà, ci kwône Nyamuzinda amurhandûla, amusôsa murhenge muli cino cihugo, mujè muli cirya cihugo alaganyagya oku aha Abrahamu, Izaki na Yakôbo». 25 Yozefu alahiriza bene Israheli, erhi: «Amango Nyamuzinda amurhandûla, munasôkane amavuha gâni kurhenga eno.» 26 Yozefu afà erhi akola agwêrhe myâka igana n’ikumi. Bamushîga omugavu banamuhira omu isanduku e Mîsiri.

Genesis BHS 50 :

₁וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ ₂וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ₃וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃ ₄וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ ₅אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ ₆וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃ ₇וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ ₈וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ ₉וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ ₁₀וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ ₁₁וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ ₁₂וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃ ₁₃וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ ₁₄וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ ₁₅וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃ ₁₆וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃ ₁₇כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ ₁₈וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃ ₁₉וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ ₂₀וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ ₂₁וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃ ₂₂וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ ₂₃וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃ ₂₄וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ ₂₅וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃ ₂₆וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne omu 23/04/2024).

^a1.1 : Banahindule: «Aha murhondêro erhi Nyamuzinda alema amalunga n’igulu. Igulu lyahali… » Ci omu cihebraniya badesire oku «Mango maguma aha murhondêro… » Co cirhumire rhwabula obulangâlire kw’eyi mpîndulo. Empîndulo nkubagirwa eri eyi ehindwîre akanwa oku kandi: «Mango maguma aha murhondêro erhi Nyamuzinda alema amalunga n’igulu… » Omwandisi alonzize okurhuhugûlira obuhashe bwa Nyamuzinda bw’okulema igulu … » Ci kwône ecinwa ashambiremwo, cimanyîsize omurhondêro gw’amalunga n’igulu buzira igwârhiro (Rhulole muli 2 Mak 7, 28; Hbr 11,3), bulya omu cihabraniya olwo luderho luli «omurhondêro». Luli lwa kurheganya obufulûle bw’obushinganyanya erhi Nnaluderho (Rhulole omu Lul 8, 22-31; Ywn 1, 1-3). – Igulu erhi liri lya cimpinangè cirhagwêrhi nda na mugongo, linali hûmu: Omwandisi alonzize okurhuhugûlira obwôrhere bw’igulu embere lilemwe: harhàli kalamo (Rhulole Yer 4, 23; Eze 34, 11), omwizimya erhi guhundikîre emanga.

^b1.2 Omûka gwa Nyakasane gwo gulamya (Rhulole Murh 6.3) n’ebiremwa byôshi (Lul 104,30). – Omwandisi w’eci citabu c’omurhondêro ayumvîrhe obuhashe bw’oluderho lwa Nyamuzinda omu kulema igulu. Nyamuzinda alema igulu omu luderho. E Mîsiri n’e Babiloni kurhenga mîra oluderho lwakâg’ihugûla obulonza bwa birya biremwa bakâg’iharâmya. Omu Bibliya, oluderho lwarhanzir’imanyîkana nka Kanwa k’Ow’enyanya, Kanwa karhalusire ebyahira n’ehyahirûka (Lul 29). Kandi, oluderho lwabà go galya marhegeko ikumi: Irhegeko lifulûle erhi «Tora» (Lush 30, 11-14). Olwo Luderho lwayishimanyisa obuhashe bwa Nyamuzinda omu igulu (Eze 40-55 ci bwenêne 40, 8; 55,11), lwamanyisa oku obushinganyanya bw’Ow’enyanya buli omu mashanja goshi (Mig 1-9) na buzinda bwaho, omu Myanzi y’Akalembe yayandikagwa na Mutagatîfu Yowane, Nnaluderho acîjira muntu lyo ayêrekana kurhi Nyamuzinda acihânyire kuli rhwe.

^c1.3 Obulangashane bwo Nyamuzinda arhanzir’ilema (Rhulole Lul 104,2). Omu Bibliya (obwo burhali bulangashane bwa kunyenyûza kwône, ci bulangashane bwa kalamo; bulangashane bwa bushagaluke… (Eze 9, 1; 60, 11-20; Ywn 8, 12).

^d1.5 Amango aga mandiko gayandikagwa erhi ensiku ziciganjwa kurhondêrera bijingo.

^e1.6 Abantu ba mîra bakag’imanya mpu Ecirêre càli nka nsahâni ngali eberûla igulu n’amîshi. Ntyo bakàmanya oku igulu lyo libà eno idako n’ebitù n’amîshi bibà emalunga.

^f1.16 Abapangani bakàg’iharâmya ebimole by’emalunga n’obwo binali biremwa nk’ebindi.

^g1.22 Omu mandiko mimâna (Bibliya), omugisho gwa Nyamuzinda gurhabà gwa makwânane ga kalamo k’iroho lyône; gunayôlolole omuntu, gumushobôze akalamo n’iburha nkana.

^h1.28 Nyamuzinda ahebire omuntu hano igulu, amuhà oburhegesi bw’ebiremwa byôshi, lyo omuntu abikolêsa oku makwânane gâge. Na ntyo, akolere Nyamuzinda omu akalamo kâge kôshi.

ⁱ2.1 Izûba, omwêzi, enyenyêzi na ngasi byoshì bibà emalunga.

^j2.2 Olusiku lwa kalinda: haligi ahandi bahindula mpu lwali lwa kalindarhu lyo balek’ìcikêbwa mpu nkaba hali omukolo gwabîre olwa Sabato. Olwa Sabato lwàli luzira, ntà kuhuma kabishi (Rhulole 1°) Omu Lub 23,12; Lush 5, 12-15: lwo lusiku lw’omugobe omuntu agwâsirwe okuhûmûkamwo; 2°) Omu Lub 20, 8-11: olusiku lwa kalinda, olwa Sabato, lwo lwashwinjaga okulema; 3°) Omu Lub 31, 12-17: Nyakasane alagâna n’olubaga lwâge; Hbr 4, 1-11: Omuntu agwâsirwe okuhûmûka olusiku lwa kalinda nk’oku Nyakasane ahûmûkaga olwo lusiku erhi ayûs’okulema).

^k2.4 Omwandisi mwimâna arhushambâlire kurhi omuntu murhanzi aburhagwa. Lyo arhuhugulira eyo myanzi, akolêsa engani z’abantu ba mîra. Enyigîrizo barhuhîre ziri z’ezi: Nyamuzinda erhi alema omuntu amuhà omûka n’omubiri. Abaheba omu ishwa ly’amasîma. Abahà oburhegesi oku nsimba zôshi. Abajira babirhi, omukazi n’omulume lyo basîmana n’okurhabâlana omu cinyabuguma amango g’akalamo kâbo.

^l2.7 : Amufûhira omûka: kwo kuderha oku omûka gw’omuntu gurhenga emwa Nyamuzinda yenene.

^m2.8 Kurhali kwa bulagirire okulongereza ecihugo eryo ishwa ly’Edeni lyabàgamwo. Kwo kuderha oku eryo ishwa ly’amasîma, limanyîsize obwôrhere nkana Adamu na Eva bàlimwo embere bagomere Nnâmahanga n’ecâha c’ecisiki.

ⁿ2.9 Omurhi gw’okumanya aminja n’amabi, luli lwiganyo lw’ecâha. Kwo kuderha oku ojira ecâha, abà ayôsire amanyire aminja n’amabi. Anabè arhacilonzizi okushimba enjira za Nnâmahanga. Ecâha bubà bucîbone. Ojira ecâha agomera Nnâmahanga n’okulonza okubà nka Ye. Analahire okuyumva Nnâmahanga wamulemaga.

^o2.17 Olusiku wagulyakwo, ho na halya wanafà. Omuntu omu bidaka arhengaga mwo anagaluke nka kula ngasi ciremwa côshi ca hano igulu cagaluke omu idaho. Ci kwône omuntu ankafulumusire olwo lufù nk’arhagomeraga Nnâmahanga. Omuntu yêne anacirhege olufù omu kurhayumva kwâge (Rhulole omu Murh 3, 19).

^p2.24 Olya muntu ayâkuzagya n’omwîshingo, erhi: «Oyu ye kavuha karhengaga omu mavuha gâni, ye munyafu gw’oku minyafu yâni» bulya amabona mukâge. Omwandisi amanyisize kurhi omulume ashwira mukâge, na kurhi omukazi ashwira îba; balame haguma omu cinyabugumà. Embere za Nyamuzinda, omulume n’omukazi bayumânana bulya bali ba nkomokà nguma. Nyamuzinda amujirira omurhabâzi omushushire.

^q3.1 Eyo njoka luli lwiganyo lw’olya mushombanyi Shetani, olya warhebaga ababusi bîrhu barhanzi erhi bajira ecâha. Shetani ashomba Nnâmahanga, nîrhu rhwêne kushomba arhushomba. Alonza rhweshi arhuheze mpu ly’irhondo rhurhatamalaga oku ntebe y’obwâmi bwa Nyamuzinda, erya ntebe ahezagya erhi agomera Nnâmahanga.

^r3.7 Babona oku bali bashugunu; ecâha c’ecisiki cirhàli câha ca bugonyi. Càli câha ca bucîbone bw’omuntu embere za Nnâmahanga; okucîbona bushugunu kuli kumanya oku barhaligzerhe ntêra yakuhima amashumi g’owabarhebaga.

^s3.9 Ayakuza omulume; Nyakasane anayishe nka mucîranuzi amango g’olubanja. Anadôse oyâzire, anamuyereke oku ahabire na buzinda bw’aho anamuhe oluhembo akwânîne. Ntyo rhuyumvîrhe oku Nyamuzinda kushîbirira ashîbirira eciremwa câge, arhanalikirira wâge.

^t3.15 Nyakasane alaganyize abantu oku abayôkola, abakûle omu njira y’ecâha. Ciru akaba Shetani ahimaga omulume n’omukazi, arhahime iburha lyâbo. Nyakasane Nyamuzinda abwîra wanjoka, erhi: «Nahira enshombo akarhi k’iburha lyâwe n’ely’omukazi». Omuguma wayish’ihima shetani, ye Mucunguzi. Ayish’ikûla abambali omu bujà bw’ecâha.

^u3.16 Eco câha ababusi bîrhu barhanzi bàjiraga, càrhulerhire nyamanjà w’obuhane: rhwàheza enshôkano z’omu Paradizo; abantu bàrhondêra okufà (Murh 3,3), barhondêra okuyumva amagene mabî g’omubiri (Murh 3,7), barhondêra okubona amalumwa amango g’okuburha n’omu mikolo.

^v3.21 Eci cijiro ciyêrekîne kurhi Nyakasane abêra abàmugomîre olukogo. Omuntu wal’ìkola ayambala ebyâsi, Nyakasane amuyambika oluhù lw’ensimba.

^w4.4 Entûlo ya Abeli; olole Hbr 11,4.

^x5.5 Rhurhamanyiri bwinjinjà omubalè gw’emyâka y’amaburhwa ga bashakulûza bîrhu barhanzi. Rhurhankamay’itwikanula erhi eyo myâka badesire balamire yo n’eyo. Hali amango erhi eri myâka ya kalamo ka ngasi mulala; kwo kuderha myâka y’abo bantu kuhebakwo n’eya binjikulu bâbo. Eyo myâka yâbo erhuyêresire oku gwanali mugisho gwa Nyamuzinda, yajà yanyiha erhi byâha byâbo birhumire.

^y6.2 «Bene Nyamuzinda» (omu kushimba Lul 29, 1; 89, 7; Ayu 1, 6; 2,1; 38,7) banahash’ibà birya biremwa abapagani bakag’iharâmya. Hali n’amango Abâmi nabo, bakàg’iderhwa «bene Nyamuzinda» (Rhulole muli 2 Sam 7, 14; Lul 2,7; 89, 27). Na binjikulu ba Seti nabo bacidesirwe «bene Nyamuzinda» na bene Kayini bakaz’iderhwa «bene abantu». Abatwi b’emmanja ba ngasi ishanja badesirwe bene Nyamuzinda bulya balibajira omukolo gwa Nyamuzinda: okutwa emmanja, co cirhumire bahunyirwe okubà bashinganyanya, lolà Olulanga lwa 81(82).

^z6.3 Ogu mulongo gurhulângwire oku omuntu gubà mubiri, n’omubiri gubà muzamba. Obuzibu n’akalamo k’omubiri birhengerera emwa Mûka gwa Nyakasane (Rhulole omu Murh 2,7). Abâmi bakag’ihâbwa Mûka, kwâgo kwâgo amango bashîgwa amavurha (1 Sam 10,6.10; 11,6; 16,13). Ago mango, «Mûka» anabashobôze emisî y’okurhegeka n’ey’okucîranula (Rhulole muli Lul 72, 1; End 4,2; Iz 11, 4-5).

^a6.7 Nyakasane acîganya, kwo na kuguma omu 1 Sam 15, 11. Obubî bw’omuntu bwarhuma abihira Nyakasane. Obwo bubî bwarhengera omu kubona omuntu alemirwe ntagengwa. Kandi oku kuyêrekîne oku Nyamuzinda analolereze obwôrhere bwa bene omuntu, ci okwo kurhankarhuma abalikirira. Arhankarhuhemukira, arhanatwa omu kanwa kâge. Ci omanyage oku olu luli luderho lwa bantu olu bahugwire mw’ebi binwa. Omu kuderha n’obwâlagale bwôshi, Nyakasane arhankaciganya erhi ayumve omungo. Kwàli kulonza okumanyîsa oku ebijiro by’abantu byali bigalugalu omu masù ga Nyakasane.

^b8.4 Ararati eri ntondo y’omu Aziya, omu cihugo ca Mezopotamiya (Mwa zino nsiku cikola cihugo ca Iraki).

^c8.7 Omu kushimba engani z’abantu b’e Babiloni, binyunyi bisharhu birhàshwêkagwa: hungwe (ecihungu), engûkù n’ehiremberembe.

^d8.21 Omurhima ye muntu. Irala lyage liyêrekana ecimuli e murhima. Omu murhima mwo murhenga engerêrezo nyinjà n’embî. Enderho, emihigo n’ebijiro, byôshi birhengerera omu murhima. Nyamubâho ayishi ngasi murhima bwinjinjà (1 Sam 16,7; Lul17,3; 44, 22; Yer 11, 20). Obwôrhere bwinjà n’obushîbirizi bw’Akanwa ka Nnâmahanga burhengerera omu murhima (Lul 51,12,19; Yer 4,4+; 31,31-33+; Eze 36,26). Omuntu alongeza Nyamuzinda omu murhima gwâge (Lush 4,29; Lul 105,3; 119,2.10), amurhege okurhwîri (1Bâm 3,9; Burh 3,29; Hoz 2,16; Lush 30,14), amukolere (1Sam 12,20.24), amukuze (Lul 111,1), amuzigire (Lush 6,5); omurhima mwîrhohye, nkana na mucêse gwo murhima gurhajira bulyâlya embere za Nyamuzinda n’embere z’abantu (Ef 1,18). 9,4: Rhulole omu Lev 17,11-14; Lush 12,23.

^e9.4 Rhulole omu Lev 17,11-14; Lush 12,23. Omu ngesò z’Abayahudi, omwamba bakagigubulaga, bulya owagulya gwo cimanyîso c’obuzîne, erhi amajisa Nnâmahanga ohâna obuzîne mashigwè

^f9.21 Nûhu arhalonzagya n’obwâlagale mpu alaluke. Kuhika aho, arhal’icimanya oku idivayi lyanalalusa. Endalwe y’eryo idivayi yarhuma ayôrha bushugunu amango goshi ali iro omu ihêma lyâge.

^g10.6 Khamu, kandi erhi HAM ye enfarasè yahindwîre CHAM , kwo kurhenga Chamites.

^h11.9 Babeli luli luderho lurhenzire omu lulimi lw’ecihabraniya. Kwo kuderha: ishâbâbè, kavango. Abantu barhaciyumvanyagya, bucîbone bwâbo burhumire. Ciru na kuhika ene abantu barhayumva n’obwo rhwabwîne obucunguzi muli Yezu Kristu.

ⁱ12.3 Muli Abramu, abantu b’amashanja goshi bâgishwa na Nnâmahanga, bulya Omucunguzi àbusirwe omu ishanja lyâge (Murh 3,15). Obuyêmêre bwa Abramu: rhulole muli Rom 4; Gal 3,8.

^j12.13 Abramu anywerha lyo balek’imuyîrha. Sara àli mwâli wâbo, bali b’îshe muguma ci nnina arhali muguma (Murh 20, 12). Bwo bwa kabiri obu Abrahamu abona oku ab’emahanga nabo banarhinye Nnâmahanga , lolà Murh 20 na 21; arhangirheba Abimeleki, kandi Faraoni oyu; bôhe bulya barhînyire Nyamuzinda banywerhûla Abrahamu oku burhabâle erhi obuhane, Nyamuzinda abahâga

^k12.15 Faraoni: izîno ly’omwâmi w’e Mîsiri, kandi erhi cikono câge.

^l13.1 Nêgebu ciri cihugo ciri olunda lw’idako, emukondwè lya Kanani; abandi banaderhe « mukondwè » mpu « ifo ».

^m13.10 Sodomo na Gomora: Rhulole omu Murh 10, 19; 18, 16.

ⁿ14.18 kuli Melkisedeki: rhulole muli Hbr 7; Lul 110.

^o15.6 : Abramu abà n’obulangâlire kuli Nyakasane. Obuyêmêre bwa Abramu bubonekîre omu kuyumva Nyakasane (Murh 22; Hbr 11, 8-10; 17-19; Gal 3, 6-9; Rom 4, 18-21). Ciru ayemêra oku ahâna omwâna wâge Izaki nterekêro. Nnâmahanga alonzagya oku murhangula na hano aba amabona okurhumika kwa Abrahamu, amukule omu ngesò z’abapagani barherekêra abâna oku bazimu bâbo; Nnâmahanga ye mwîkubagirwa ye wanayishirhucungula omu kuhâna omugala Yezu (Murh 22 na Ywn 3, 16). Obuyêmêre buzira bijiro kugumba bugumba. Abemêzi bayish’ibà bimâna erhi bwôrhere n’ebijiro byâbo birhumire (Yk 2, 14-26). Omu Ndagâno ya mîra omulêbi Izaya arhubwîzire oku bwenêne Nyakasane alâba obuyêmêre bw’olubaga lwâge (Iz 7, 9; 28, 16; 30, 15).

^p16.2 J’emunda omujà-kazi zâni ali: irhegeko ly’abantu balamaga e Mezopotamiya lyàlilidesire oku amango mukà omuntu ali ngumba, anahash’imuhà omujà-kazi wâge baburhe bo naye. Akaba bashakulûza bîrhu barhanzi bal’iyemêrirwe na Nyamuzinda okurhôla omukazi wa kabirhi erhi wa kasharhu, Mwâmi Yezu erhi ayisha en’igulu, ashwinja ebyo binwa: Arhuhanza. Aderha oku Nyamuzinda arhalemaga okwo. Ci alemire mulume muguma, anamuhà mukazi muguma (Lolà Mt 19, 3-9).

^q16.11 Yishma’ El, : Ismaheli: Kwo kuderha «Nyamuzinda kuyumva ayumva». Shâma’ omu cihebraniya kuli kuderha «kuyumva», El kuli kuderha, «Nyamuzinda ».

^r17.15 Sara: kwo kuderha «Mugoli, Muluzinyere».

^s18.19 «Obushinganyanya» buli bwôrhere bwinjà, oburhegesi bwa mwâmi Daudi bwali buyimangirekwo (2 Sam 8, 15; Iz 9, 6… )

^t18.23 Aga madôso (18, 23-32) ga Abrahamu gàli ga kulonza okuciza Sodoma. Erhi bankashâbire olugo lwa Sodomo, bàli baherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo.

^u19.3 Ogu mugati gurhalimwo lwango gudesirwe obwa burhanzirhanzi, gwacish’iderhwa amango g’olubungo na Basâka (Lub 12) n’ag’ishêga lizinda.

^v19.30 Muli eyi milongo 19, 30-36, omu kulonza okufungira omulala gwâbo mpu gulek’iherêrekera, bâli ba Loti bayumaguza bwenêne: balonza okukûla îshe kw’ihurha.

^w19.37 Izîno Mowabu kwo kuderha: «Mîshi g’îshe», mîshi omu kulonza okuderha emburho y’omulume.

^x19.38 : Ben-Ami kwo kuderha «Mwene Olubaga lwâni» nkaba kuli kuderha «mwene omubusi wâni» bulya omubusi amuburhaga oku mwâli.

^y20.17 Eyi milongo 17-18: rhwanayumva oku omu bihugo by’ebushoshokero bw’izûba bya mîra, abantu bayishigi oku Nyamuzinda yêne yerhuhà akalamo, yerhuhà n’iburha; anahasha n’okuzanganya (Rhulole omu Murh 30, 2).

^z22.1 Nyamuzinda arhangula Abrahamu: Obuyêmêre bwa Abramu bubonekîre omu kuyumva Nyakasane (Murh 22; Hbr 11, 8-10; 17-19; GI 3, 6-9; Rom 4, 18-21). Ciru ayemêra oku ahâna omwâna wâge Izaki nterekêro. Nnâmahanga alonzagya oku murhangula na hano aba amabona okurhumika kwa Abrahamu, amukule omu ngesò z’abapagani barherekêra abâna oku bazimu bâbo; Nnâmahanga ye mwîkubagirwa ye wanayishirhucungula omu kuhâna omugala Yezu (Murh 22 na Ywn 3, 16). Obuyêmêre buzira bijiro kugumba bugumba. Abemêzi bayish’ibà bimâna erhi bwôrhere n’ebijiro byâbo birhumire (Yk 2, 14-26). Omu Ndagâno ya mîra omulêbi Izaya arhubwîzire oku bwenêne Nyakasane alâba obuyêmêre bw’olubaga lwâge (Iz 7, 9; 28, 16; 30, 15). 22, 1: Eyi nshambâlo ehanzize okuhâna abâna nka nterekêro (okwo kwakâg’ijirwa omu Israheli), ci erhuyêresire obuyêmêre bw’Abrahamu kuli Nnâmahanga. Nyamuzinda amurhangula, amuhûma mpu amuhe ngasi ebi arhonya kulusha. Abrahamu arharhindiraga, ayumva Nnâmahanga embere amanye kurhi arheganyize. Abrahamu ali lwiganyo lw’omushinganyanya oyumva Nyamuzinda, buyêmêre bwâge burhumire (Burh 44, 19-21; Burh 10, 5; Hbr 11, 17; Yk 2, 21). Enterekêro ya Izaki luli lwiganyo lw’enterekêro ya Mwâmi Yezu oku musalaba.

^a24.2 : Okuheba okuboko idako ly’ecibero c’omuntu, yali ndahiro nkulu ya Abahabraniya.

^b25.13 Adubeli: bitabu biguma mpu: Adubeli, ebindi mpu: Abudeli

^c28.14 Ogu mugisho Yakôbo ashobwìre, gurhukengêzize gulya mugisho Nyakasane ashobôzagya Abrahamu (Murh 13. 14-17). Omugisho: Rhulole omu Murh 12,3; 18, 18; 22, 18; 26,4.

^d28.19 Beteli: kuli kuderha «Ka-Nyamuzinda»-(Murh 28,22). Luli lunda lw’e mwenè,enyanya ly’e Yeruzalemu.

^e31.23 Mwene wâbo arhali ngasi oburhwa na nnina erhi n’îshe yêne; ci ngasi yeshi w’omu mulala gwâge: bazala bâge, abîhwa… (Rhulole omu Murh 14, 14; 31. 32).

^f31.53 Ciru Yakôbo ankacigasha izîno lya Nyamuzinda wa Abrahamu na Labani acîgashe izîno lya Nyamuzinda wa Nahori, acirì olya Nyamuzinda muguma dolo-dolo; ye Nyamuzinda wa b’îshe.

^g32.30 Nyamuzinda arhalonzagya kucîmanyisa kuli Yakôbo. Arhamubwiraga izîno lyâge lyo ihwe lyâge liyôrha liri omu bwifulikwe. Bulya okumanya izîno erhi wamanyire n’omuntu. Nyamuzinda ahà Yakôbo omugisho bulya gwo akâg’ilongereza omu kalamo kâge kôshi. Ciru n’amango Nyamuzinda acîfululiraga Mûsa, arhahumanulaga izîno «Nienayishibàoyunayishiba», ehye asher ehye, YHWH; ngasi lusiku kukwânîne okumanya n’okuyiga Nyamuzinda ye ndi; bulya ntâye wakamushwêkera omu ntanya zimuli omu irhwe zone.

^h35.14 Omu bihugo by’ebushoshokero bw’izûba bya mîra, okushîgwa amavurha kwa bintu bìguma-biguma, kwali kulonza okuderha oku ebyo bintu erhi birugu biberûlîrwe Nnâmahanga (ibuye, luhêrero). Ciru hali n’abantu bakag’ishîgwa amavurha ci bwenêne mwâmi (Rhulole muli 1 Sam 10,1…).

ⁱ38.8 : Yuda alonza Onani alame irhegeko ly’obulamu (Rhulole omu Lush 25, 5-10).

^j42.9 Yozefu akengêra birya bilôrho byaderhaga oku anacibè mwâmi, bakulu bâge bamushige, abarhegeke (Rhulole omu Murh 37, 5-9).

^k42.15 : «Ye ndahîre Faraoni»: eri ndahiro y’omu Mîsiri; nka kula omushi akaderha, erhi: Mafundwe ndahîre, Cimanye , Muganga ndahîre, Rutaganda ndahîre, Nnakalonge ndahîre, Nnaninja ndahîre, Mukuba ndahîre»

^l45.19 Kukola kurhenga e Kanani lwôshi, baj’iyûbaka e Mîsiri.

^m45.22 Magana asharhu ga shekeli za nfaranga: byanahash’ibà kg 3,4.

ⁿ47.26 Amango Yozefu ali murhambo mukulu e Mîsiri, erhi idaho libà lya mwâmi. Mashwa g’abadâhwa gone arhahumagakwo, bulya bàgwêrhe omulagi gw’okurhanyagwa (Murh 47, 22).

^o47.30 Israheli àbwîne nka buli buhanya omuntu okurhabishwa emwâbo, omu nshinda ya b’îshe (1 BÂM 13, 22; 14, 13; Eze 6, 5).

^p49.9 Yuda: liri ishanja lya bantu banji, ci ab’e Kanani bo banji kulusha (Rhulole omu Murh 38).

^q49.12 ishanja lya Yuda lyàligazire oku mizâbîbu, obusò n’idivayi kurhaluka Efrayimu na Manasè.

^r50.3 Ogwo mugavu bàshîgaga omubiri gwa Israheli, kwàli kulonza mpu lyo gurhag’ibola duba.

Ecitabu c’Olushika omu BIBLIYA NDIMI ISHARHU go masha mayahudi n’amagereki

Laisser une réponse

\id DEU – DRC MASHI-HEBREW

\toc3 Lush

\toc2 LUSHIKA

\toc1 OLUSHIKA : Devarim דברים

\mt1 OLUSHIKA : Devarim דברים

\c 1

\ms OLUSHIKA

\ms I. Ebinwa by’omurhondêro

\s1 Amango n’ahantu

\p\v 1 Alaga ebinwa Mûsa abwîraga Bene Israheli bôshi, amango bàli ishiriza lya Yordani. Omu irûngu, omu Araba, kulola Sufu ntya, aha karhi ka Paranina Tofeli, Labani, Haseroti na Di-Zahabu. \v 2 Hali lugendo lwa nsiku ikumi na luguma, kurhenga e Horebu, kugera oku ntondo ya Seyiri kuhika e Kadesi-Barnea. \v 3 Omu mwâka gwa makumi ani, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kali ikumi na muguma, Mûsa arhondêra ashambalira Bene Israheli ngasi ebi Nyamuzinda anali amurhegesire mpu ababwîre, \v 4 n’ago mango erhi anaciyu sihima Sihoni, mwâmi w’Abamoriti, àyubakaga aha Hesiboni, na Og mwâmi w’e Bashani, àyubakaga e Ashtaroti n’e Edereyi. \v 5 ishiriza lya Yordani, omu cihugo ca Mowabu: Mûsa arhondêra amanyisa olu lushika. Aderha erhi:

\s1 Enyigîrizo nzinda oku Horebu

\p\v 6Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àrhushambalize muli Horebu, arhubwîra erhi: «Akasanzi mwamashinga mw’eno ntondo karhali kanyi. \v 7 Rhengi aha, mugende mujè ebwa ntondo y’Abamoriti n’emwa abalungu bâbo: omu Araba, oku Ntondo, omu Shefela, omu Nêgebu, n’oku burhambi bw’enyanja, omu cihugo ca Abekanani na kurhenga e Libano kuhika oku lwîshi lunénéné, lwo lwîshi lwa Efrata. \v 8 Loli ecihugo mpizire omu nfune zinyu; kanyagi muyanke ecihugo Nyamubâho alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki, na Yakôbo, oku abahaco cibè câbo bona obûko bwâbo enyuma zâbo.»

\p\v 9 Namubwîra ntyâla obwo: «Nti niene ntakamugala mweshi. \v 10Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuluzize, mulolage oku mukola banji nka nyenyêzi z’e malunga. \v 11Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, àmuluza muyushuke mubè bangana aha kali cihumbi, anamugishe nka kulya amubwîraga. \v 12 Kurhi nakabarhula niene obuzirho bwinyu n’omuzigo gwinyu n’emmanja zinyu? \v 13 Mucishoge omu ngasi ishanja linyu abashamuka barhimanya, balya ba makengu banamanyîkîne, abola bo najira barhambo binyu». \v 14 Mwanshuza obwo mwaderha, mpu: «Neci kwinjà okwo odesire, rhwakujira.» \v 15 Oku bundi narhôla abo barhambo n’emilala yinyu, bashamuka barhimanya banamanyîkîne nabayimanza nti bamukulire: abarhambula ebihumbi, abandi amagana, n’aba arnakumi arhanu, n’ab’ikumi-ikumi, nayimanza n’ababa bandisi b’amashanja ginyu. \v 16 Mw’ago mango gonêne, narhegeka abatwî b’emmanja zinyu, nti: Mukaziyumva bene winyu, munatwe bwinjà olubanja lw’omuntu na mwene wâbo, erhi olw’omuntu n’ecigolo câge. \v 17 Murhakazâg’ibà n’akabôlo omu kutwa olubanja: mukaziyumvirhiza abarho muyumvirhizc n’abakulu; murharhînyaga omuntu, bulyala okutwa olubanja kuli kwa Nyamuzinda; n’erhi hankajira olubanja lumuyabire, munalumpisekwo nâni nduyumve.» \v 18 Mw’ago mango, namumanyisa ebi mukwânîne okujira byôshi.

\s1 Ebyabîre e Kadesi

\p\v 19 Rhwaleka Horebu obwo, rhwayikira olya nakagali, olya nyanduma w’iru ngu mwabonaga. Mwo rhwali omu njira y’okujà ebwa ntondo z’Abamoriti nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu anali arhurhegesire, rhwalinda rhuhika aha Kadesi-Barnea. \v 20 Oku bundi namubwîra obwo, nti: «Mwoyu mwmwamahika oku ntondo y’Abamoriti; Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhìreyo. \v 21 Nti, k’orhabwini oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okuhire ecîra cihu go? Kanyà ociyanke nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho arhegesire, orharhînyaga, orhageragamwo musisi».

\p\v 22 Lero obwo, mweshi mwayisha emunda ndi, mwambwîra, mpu: «Rhurhume endolèrezi zirhushokolere, zije zalolêreza kwinjà ecihugo, na hanozigaluka zirhubwîre ogw’enjira rhwageramwo n’ogw’emirhundu rhwajamwo». \v 23 Erhi mbona oku kuli kwinjà okwo, narhòla balume ikumi na babirhi ekarhî kinyu, muguma muguma omu ngasi bûko. \v 24 Nabo banacirhôla enjira esokire oku ntonto: basôka bahika omu cidekêra ca Esikoli banatwikanya. \v 25 Bayanka amalehe g’eco cihugo, barhulerhera banarhubwîra, mpu: «Cihugo cinjà NyamubâhoNyamuzinda wîrhu arhuhire».

\p\v 26 Mwêhe mwalahira mpu murhasôkerayo, mwashuba bagoma, mpu mu rhayumva izù Jya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 27 Mwakazicidudumira omu bihando binyu mpu: «Nyamubâho kushomba ali arhushombire erhi arhu rhenza omu cihugo c’e Mîsiri; kwàli kuderha mpu arhubcbe omu nfunc z’ Aba moriti lyo rhugukumuka. \v 28 Mpu yo ngabi eyo rhwasòkera? Bene wîrhu barhutwire omurhima ene baderha, erhi: luli lubaga luzibu na lunji kurhulusha, erhi emirhundu yâbo eri miyubakire buzibu-zibu n’ebyogo byâyo bisokìre omu nkuba karhî, erhi ciru rhwanabwineyo Anakirmu».

\p\v 29 Namubwîra obwo, nti: “Murhageragamwo musisi, murhabayobohaga. \v 30Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ye kazimushokolera ye wanamulwira kandi nka kulya mwàbonaga amulwira e Mîsiri. \v 31 Omu irûngu wêne wacibwinìre kurhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àjaga akuhêka nka kula omulume anahêka omugala, akulanga ngasi aha wanageraga hôshi, mwalinda muhika hanôla». \v 32 Cikwône muli okwo, ntà muntu wa muli mwe wàyemireNyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 33 N’obwo ye wali omushokolire omu njira, kuderha mpu amulongeze aha mwàhanda, budufu akazimushokolera nka muliro lyo mubona aha mwagera, na mùshi akazimushokolera nka citù. \v 34Nyamubâho ayumva olubi lw’enderho zinyu, oburhè bwamugwârha acîgasha, erhi: \v 35 «Ntà muntu ciru n’omuguma w’eri iburha libi walabarhe mwa cirya cihugo cinjà. nacìgashaga nti nahà basho. \v 36 Aha nyurna lya Kalebu, mugala wa Yefune: yeki wacibona nànayishimuhà bon’abâna bâge ecihugo alabasiremwo, kulya kubà àshimbulìre enjira za Nyamubâho buzira bulenzi». \v 37 Ciru mwanarhuma nâni Nyamubâho ambèra burhe, ambwîra, erhi: «Ciru nâwe orhacihikemwo. \v 38 Erhi mwambali wâwe, Yozwè mwene Nuni, yeki wahika mulico. Omuhe omurhima bulya ye wahisa Bene Israheli kuli eco cihugo. \v 39 Cikwône abâna binyu barhò, balya mwaderhaga mpu bakolaga bajibà mpira, na bagala binyu, abâla barhacimanya ene ebinjà n’ebibi, abola bo bacijamwo, bo nacibà bo nanaciyankira cibè câbo. \v 40 Mwêhe muhindamuke mushubire omu irûngu ebwa nyanja Ndukula».

\p\v 41 Mwanshuza obwo mwanbwîra, mpu: «Rhwagayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, mpu rhukolaga rhwasôka rhugendilwa nk’okwo Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu anarhurhegesire». Mwanacihagarhira ngasi muguma emirasano yâge, mwasôkera oku ntondo. \v 42 Cikwône Nyamubâho ambwîra, erhi: «Obabwîre murhasôkeraga eyo munda murhanajagikoza entambala, bulya ntali haguma ninyu, murhajagicìhimisa n’abashombanyi binyu». \v 43 Namubwîra ntyo ci murhayumvagya. mwagomera irhegeko lya Nyamubâho, mwanacihàrha mwasôkera oku ntondo. \v 44Omuamoriti oyûbaka kw’eyo ntondo amurhabalira, amufugumukirako nka njuci, amuhimira aha Seyiri amutundulika kuhika aha Horma. \v 45 Mwayisha mwajongunja, mwalakira embere za Nyamubâho, cikwône arhashìbiriraga omulenge gwinyu, arhamurhegaga okurhwîri. \v 46 Mwabêra nsiku nyinji aho Kadesi, nsiku ziri nk’ezi mwanashingireho.

\pr Deuteronomy WLC 1:1אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מֹ֨ול ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃ 2אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יֹום֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 3וַיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתֹ֖ו אֲלֵהֶֽם׃ 4אַחֲרֵ֣י הַכֹּתֹ֗ו אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּ֑ון וְאֵ֗ת עֹ֚וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יֹושֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃ 5בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב הֹואִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃ 6יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃7פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְחֹ֣וף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנֹ֔ון עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ 8רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 9וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃10יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיֹּ֔ום כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃11יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽותֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ 12אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃13הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃ 14וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֹֽוב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֹֽׂות׃15וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵאֹ֗ות וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃ 16וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֹֽו׃ 17לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃ 18וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ 19וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדֹול֩ וְהַנֹּורָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 20וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 21רְ֠אֵה נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃ 22וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃ 23וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ 24וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃ 25וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֹּורִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טֹובָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 26וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 27וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהוָה֙ אֹתָ֔נוּ הֹוצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃ 28אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּדֹ֤ול וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ 29וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן מֵהֶֽם׃ 30יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 31וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנֹ֑ו בְּכָל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 32וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 33הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָקֹ֖ום לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם בָּאֵ֣שׁ ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יֹומָֽם׃ 34וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶת־קֹ֣ול דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃ 35אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדֹּ֥ור הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 36זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֹֽו־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 37גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃38יְהֹושֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹתֹ֣ו חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 39וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיֹּום֙ טֹ֣וב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָ׃40וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ 41וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתֹּ֔ו וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃ 42וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּֽגְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ 43וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃ 44וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חָרְמָֽה׃ 45וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃ 46וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃

\c 2

\s1 Israheli, Edomu na Mowabu

\p\v 1 Rhwanacigolonjoka obwôla, rhwaja omu irûngu olunda lw’Enyanja Ndukula nk’oku Nyamubâho anali ambwizire; rhwashinga nsiku zirhali nyi erhi rhwazunguluka cntôndo ya Seyiri. \v 2 Lero Nyamubâho ambwîra, erhi: \v 3 «Mwamarhama erhi muzunguluka eyi ntondo, murhôlage enjira y’olunda lw’emwênè, \v 4 onahe olubaga eri irhegeko, erhi: Mwoyo mukola mwajitwikanya omu cihugo ca bene winyu, bene Ezau, bayûbaka e Seyiri. Barhahimwa kumurhînya ci mumanye: \v 5 murhahîraga mukabakoza bulya ntamuhe cici oku cihugo câbo, ciru na hirya hy’olushando luguma, kulya kubà nahîre Ezau eyi ntondo ya Seyiri nti ebè yâge. \v 6 Muyomole enfarangamubagulire ebiryo mwalya mubagulire n’amîshi mwanywa. \v 7 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, akugishire omu mikolo yâwe yôshi; ashimbulira olugendo lwâwe muli olya nnakagali w’irûngu. Laba oku ekola myâka makumi ani enôla erhi na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anali haguma nâwe: ntà kantu wabuzire». \v 8 Rhwatwikanya omu cihugo ca bene wîrhu bene Ezau obwo, mwo bayûbaka omu ntondo ya Seyiri, kugera aha Araba n’aha Elati n’aha Esiyoni-Geberi, omu kushibigolonjoka rhwarhôla enjira ejire ebw’irûngu lya Mowabu. \v 9Nyamubâho ambwîra obwo, erhi: «Omanye wankarhêra ab’e Mowabu, orhanaderhaga mpu washonza Mowabu bulya ntakuhe kantu k’oku cihugo câge: bene Loti bo nàbire Ara nti lyo lyâbo ishwa. \v 10 Bayemimi bàyubakaga muli eco cihugo amango ga mîra, lwali lubaga luzibu; lunji na lwa bantu balîri aka Ba-Anakîmi. \v 11 Kwo bàkagilolwa nka Ba-Refayimi na Ba-Akîmi. ci ab’e Mowabu kwo babaderha mpu ba-Emimi. \v 12 Omwôla Seyiri, omu mango ga mîra, mwabàga ahantu hakagiderhwa Bahoriti, cikwône bene Ezau babalibirhako, n’erhi babà bamabaherêrhera, bayûbakamwo ahâli habo, nka kulya Israheli anajiraga ecihugo Nyamubâho amuhâga mpu cibè câge. \v 13 Hiragi eyo ! munayikire omugezi gwa Zaredi!».

\s1 Okuhika ishiriza lya Yordani

\p Rhwayikira ogwo mugezi gwa Zaredi. \v 14 Akasanzi rhwajire rhwagenda, ku rhenga e Kadesi Barnea, kuhika amango rhwayikiraga omugezi gwa Zaredi kali ka myâka makumi asharhu na munâni; ntyo, omurhwe gwa balya bôshi bàli bakola balume b’okujà oku matabâro gwali gwamahwa omu cihando, nka kulya Nyamubâho àli acîgashire. \v 15 N’okuboko kwa Nyamubâho nako kwakazibashanga omu cihando, balinda bahungumuka bôshi. \v 16 Erhi olufu lubà lwamarhenga omu lubaga balya bôshi banali bakola balume b’okujà oku matabâro, \v 17Nyamubâho ambwîra, erhi: \v 18 «Woyo okola wayikirà olubibi lwa Mowabu luderhwa Ara, \v 19 n’okujà emunda bene Amoni bali. Orhaderhaga mpu wabarhêra erhi okubashonza bulya ntakuhe oku ishwa lya bene Amoni, bulya bene Loti nahìre eco cihugo, kwo kâbo kashambala. \v 20 Eco cihugo càkazagilolwa nka cihugo ca Ba-Refayimi, bulya Ba-Refayimi bàyubakaga mwo mîra, na Bene-Amoni bàkazagibaderha mpu bo Ba-Zamuzumi\v 21 lubaga lunene, lunji na lwa bantu baliri aka Ba-Anakimi. Nyamubâho abahùngumula omu masù ga Bene-Amoni, abo Bene-Amoni babahiva banayûbaka ecihugo câbo. \v 22 Kwo Nyamubâho àjiriraga Bene-Ezau ntyo, abâla bayûbaka omu Seyiri, yêne arhangigukumula Abahoriti omu masù gâbo, BeneEzau babanyaga ecihugo banaciyûbaka kuhika ene. \v 23Abahiviti bàyubakaga emirhundu ehisire e Gaza nayo ntyo: Ba-Kafutorimi barhengaga e Kafutori babamalîra banabà bo bayûbaka cihugo câbo. \v 24 Hirî eyo. Mugandûle muyikire omugezi gwa Amoni. Laba oku nkufumbisire Sihoni mwâmi w’e Heshiboni, mwâmi w’Abomoriti, nkufumbisire n’ecihugo câge. Cinyagâge, onabe wamushonzako entambala. \v 25 Kurhenga ene nkola nàrhangiyobohya amashanja gali hano nshi goshi gakurhinye: na ntyo, ngasi wakayumva oku oli omu njira, abè ayôboha ageremo omusisi».

\s1 Okuhimwa kwa Sihoui na Ogu

\p\v 26 Kurhenga omu irûngu lya Kedemoti, narhumaentumwa emwa Sihoni, mwâmi w’e Hesboni, nazirhuma n’ebinwa by’obuholo nti bagendimubwîra \v 27 nti: Mwo nagera omu cihugo câwe; nàkulikira enjira yâni yone buzira kude rha mpu nyahuke ekulyo erhi ekumosho. \v 28 Ebiryo nalya kugulanakugulirabyo n’enfaranga, amîshi nanywa nago ogangulize; kugera kwône nagera nancigendere. \v 29 Kwo bajizire ntyo bene Ezau bayûbaka e Seyiri na bene Mowabu bayûbaka e Ara; we oleke nyikire Yordani, mpike mulya cihugo NyamubâhoNyamuzinda wîrhu arhuhà». \v 30 Ci kwône mwâmi w’e Hesboni alahira mpu arhakarhuleka rhugere enwâge. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali amamuhûsa obukengêre anammudundaguza amurhima mpu lyamuhaye bunya-mpira nk’okula biri ene. \v 31Nyamubâho ambwîra obwo, erhi: «Làba oku mìra nakuhâga Sihoni n’ecihugo câgea. Orhondêrage okucirhôla omunyageco». \v 32Sihoni ayisha arhurhêra n’engabo yâbo yôshi, ayisha alirhulwikiza aha Yahasi. \v 33Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhaye, rhwamuhima, ye n’abagala, n’olubaga lwâge lwôshi. \v 34 Obwo rhwanacinyaga emirhundu yâge yôshi, rhwageza engôrho omu ngasi lugo. rhwanigûza abalume, abakazi n’abâna, harhafulumukaga ciru n’omuguma. \v 35 Bintu byâbo byône byàfulumusire. gwashuba munyago gwirhu haguma n’ebi rhwàhagulaga omu ngasi murhundu. \v 36 Kurhenga kuli Aroeri oli oku burhambi hw’omugezi gwa Arnoni, n’omurhundu guli omu kabanda kâge, kuhika aha Galadi, ntà murhundu rhurhahikagamwo, Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhàyo yôshi. \v 37Ecihugo ca bene Amoni coki arhahikagakwo, kwo kuderha. amarhambirhambi g’omugezi gwa Yaboki n’emirhundu y’oku ntondo, na ngasi hindi Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àli àhanzize.

\pr Deuteronomy WLC 2 :1וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 2וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 3רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃ 4וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃ 5אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ 6אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃ 7כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃ 8וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מֹואָֽב׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מֹואָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצֹו֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־לֹ֔וט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּׁה ׃ 10הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּדֹ֥ול וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃ 11רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃ 12וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁתֹ֔ו אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 13עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃ 14וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַדֹּ֜ור אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃15וְגַ֤ם יַד־יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 16וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיֹּ֛ום אֶת־גְּב֥וּל מֹואָ֖ב אֶת־עָֽר׃ 19וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֤ון לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־לֹ֖וט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃20אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃ 21עַ֣ם גָּדֹ֥ול וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 22כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 23וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ור הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 24ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבֹּ֧ון הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצֹ֖ו הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בֹּ֖ו מִלְחָמָֽה׃ 25הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ ׃ 26וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמֹ֔ות אֶל־סִיחֹ֖ון מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון דִּבְרֵ֥י שָׁלֹ֖ום לֵאמֹֽר׃ 27אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 28אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃ 29כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמֹּ֣ואָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 30וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֔ון הַעֲבִרֵ֖נוּ בֹּ֑ו כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּחֹ֗ו וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָבֹ֔ו לְמַ֛עַן תִּתֹּ֥ו בְיָדְךָ֖ כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 31וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצֹ֑ו הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֹֽו׃ 32וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃ 33וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹתֹ֛ו וְאֶת־ [בְּנֹו כ] (בָּנָ֖יו ק) וְאֶת־כָּל־עַמֹּֽו׃34וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃ 35רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃ 36מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃ 37רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֖ון לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

\c 3

\s1 Okuhimwa kwa Ogu n’abâbo

\p\v 1 Rhwahinduka obwo, rhwarhôla enjira y’e Bashani rhwasôkerayo. Og mwâmi w’e Bashani ayisha n’engabo yâge mpu akola alirhulwikiza aha Edreyi. \v 2Nyamubâho ambwîra, erhi: «Orhamuyobohaga bulya nakuhireye, ye n’olubaga lwôshi n’ecihugo câge, omukolere birya wakoleraga Sihoni, mwâmi w’Abamoriti, ola oyûbaka aha Heshiboni». \v 3Nyamubâho, Nyamuzinda wirhuarhuhà Og, mwâmi w’e Bashani ntyôla, arhuhà ye n’olubaga lwâge; rhwabahima barharhengagamwo owalobôka. \v 4 Rhwanyaga emirhundu yâge yôshi, ntà murhundu rhurhabanyagaga: mirhundu makumi gali ndarhu yôshi: ecihugo ca Argobu côshi, akarhwa-bwâmi ka Oge Bashani. \v 5 Eyo mirhundu yôshi yali eyûbasirwe buzibu-zibu. yôshi yali ezongolosirwe n’ebyogo biriri n’emihango yalikwo enyumvi nkomokomo, rhurhaganjiri emirhundu erhati miyubakire, nayo yali mwandu. \v 6 Eyôla mirhundu yôshi rhwayikolera akalibala nka kulya rhwanakoleraga Sihoni, mwâmi w’e Heshiboni, rhwaherêrheraolugo lwôshi, abalume, abakazi n’abâna. \v 7 Ci ebintu byâbo byôshi rhwabihagula, rhwaheka n’eminyago ya muli eyo mirhundu. \v 8 Ago mango, rhwarhôla ecihugo c’abola bâmi bamoriti bombi, cihugo ciri ishiriza lya Yordani, kurhenga oku mugezi gwa Arnoni, kuhika oku ntondo ya Hermoni. \v 9 (Ab’e Sidoni kwo baderha oyo Hermoni mpu Siryoni, Abamoriti bôhe kwo bamuderha mpu Sheniri.) \v 10 Rhwanyaga emirhundu yali omu irango yôshi, rhwarhôla Galadi yeshi na Bashani yeshi, kuhika e Salka n’e Edreyi, karhwa bwâmi ka Ogu omu Bashani. \v 11 (Mwâmi Ogu yêne wali ocisigire omu bûko bwa BaRefayimi. Encingo yâge yo era ncingo y’ecuma eba aha Rabati emwa Abamoniti. Obuli bwâyo buba bwa makorob mwenda, n’obugali bwâyo buli bwa makoro ani, makoro ga mulume).

\s1 Okugaba ecihugo c’ishiriza lya Yordani

\p\v 12Rhwarhôla eco cihugo obwo kugwârhira oku Aroweri aha mugezi gw’Arnoni. Nahà Rubeni na Gadi oluhande lw’entondo ya Galadi n’ebishagala bimuli. \v 13BeneMenashè baguma n’abahà olundi luhande lwa Galadi na Bashani yeshi, bwo bwali bwâmi bwa Ogu. (Argobu yeshi haguma na Bashani yeshi, kwo bamuderha mpu cihugo ca BaRefayimi. \v 14Yayiri mwene Menashè, erhi àmayanka omurhundu gw’Argobu gwoshi kuhika oku lubibi lw’Aba-Geshuri n’Aba-Makà, ebyo bishagala babiyirika izîno lyâge, byakaziderhwa mpu «bishagala bya Yayiri» kwo binaciderhwa kuhika ene.) \v 15Galadi namugabîra Makiri. \v 16Bene Rubeni na Bene-Gadi, nabahà olundi luhande lw’ecihugo ca Galadi, kuhika oku mugezi gwa Arnoni, nahebakwo n’ecihimbi c’ekarhî k’omugezi gujijire olubibi lwa Bene-Amoni. \v 17Araba na Yordani lwaba lubibic lwâbo, kurhenga e Kinereti kuhika oku nyanja ya Araba, oku nyanja y’omunyu omu marhambi ga Pisiga e bushoshokero bw’izûba.

\p\v 18 Namuhà eri irhegeko ago mango, nti: «Nyamubâho. Nyamuzinda winyu amuhire eci cihugo mpu cibè cinyu; mwe balwî mweshi, murhôle emirasano yinyu. mushokolere bene winyu Bene Israheli; \v 19 nti bakinywe bone, n’abâna binyu n’ebintu binyu, (mmanyire oku amasò mugwêrhe garhali manyi), bone basigala muli eyi mirhundu mmuhîre, \v 20 kuhika Nyamubâho ashobôze bene winyu nabo nk’oku amujirìre mwoyo, kuhika nabo harhinde muli birya bihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhire erindi ishiriza lya Yordani. Enyuma z’aho, mwanashubira omu mashwa ginyu nàmuhâga».

\p\v 21 Nahà Yozwè erira irhegeko obwo, nti: «Obwîne n’amasù gâwe wêne, ebi Nyamubâho, Nyamuzinda winyu akolire abâla bâmi bombi, ntyo kwo Nyamubâho akazikolera n’abandi bâmi mwashanga bôshi. \v 22 Nti orhayôbohaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yêne wamulwira». \v 23 Ago mango nashenga Nyamubâho engalo: \v 24 «Nti Yâgirwa Nyamubâho, warhôndire okuyêreka mwambali wâwe obukulu bwâwe n’obuhashe bw’okuboko kwâwe; woyo, ntà w’emalunga erhi w’enigulu wakakuhikakwo oku ikola n’oku bijiro bilushine, \v 25 oleke nyikire nâni nsinzekwo eco cihugo cinjaciri ishiriza lya Yordani, nâni ndolekwo eyi ntondo nyinjà ndolekwo na Libano!» \v 26 Ci mwoyo mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe. arhanyumvirhizagya. Ambwîra, erhi: «Lekeraga aho! Orhacimbwîraga olwo! \v 27 Sôkera oku busongerwe bwa Pisiga, olikire amasù olunda lw’e emwênè, n’olw’emukondwè n’ebushoshokero bw’izûba, ocibonere n’agâwe masù, bulya orhayikire oyu Yordani. \v 28 Orhegeke Yozwè, omuhe omurhima n’oburhwâli, bulya ye walongôlana olula lubaga ye wanabahisa mwa cira cihugo wàlangira». \v 29 Oku handi rhwàbêra muli akôla kabanda, aha ishiriza lya Beti-Peori.

\pr Deuteronomy WLC 3: 1וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עֹוג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹתֹ֔ו כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹתֹ֛ו וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֖ו וְאֶת־אַרְצֹ֑ו וְעָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּֽון׃ 3וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־עֹ֥וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֑ו וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו שָׂרִֽיד׃ 4וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת עֹ֖וג בַּבָּשָֽׁן׃5כָּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻרֹ֛ות חֹומָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 6וַנַּחֲרֵ֣ם אֹותָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון הַחֲרֵם֙ כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃ 7וְכָל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזֹּ֥ונוּ לָֽנוּ׃ 8וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֹֽון׃ 9צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמֹ֖ון שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־לֹ֖ו שְׂנִֽיר׃ 10כֹּ֣ל ׀ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל־הַגִּלְעָד֙ וְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת עֹ֖וג בַּבָּשָֽׁן׃ 11כִּ֣י רַק־עֹ֞וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשֹׂו֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמֹּ֑ון תֵּ֧שַׁע אַמֹּ֣ות אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמֹּ֛ות רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃ 12וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֻֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃ 13וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכָל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת עֹ֔וג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכָל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃ 14יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמֹ֤ו אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֹּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 15וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ 16וְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תֹּ֥וךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ 17וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃ 18וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃ 19רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃ 20עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁתֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃21וְאֶת־יְהֹושׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־הַמַּמְלָכֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃ 22לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ ס 23וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ 24אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלֹּ֙ותָ֙ לְהַרְאֹ֣ות אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ 25אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטֹּ֛וב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽון׃ 26וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תֹּ֗וסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י עֹ֖וד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 28וְצַ֥ו אֶת־יְהֹושֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אֹותָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃29וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֹֽור׃ פ

\c 4

\s1 Okuhemuka kwa Peori n’oburhimanya nkana

\p\v 1 Wâni Israheli, yumvagya amarhegeko n’engeso nakuyigîriza ene: kuderha nti mugashimbe lyo mulama munahike muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho amuhà mpu muciyanke cibè cinyu. \v 2 Ebìra mmu rhegesire murhabiyushûlekwo akantu, murhanabinyihyakwo akantu ci mulange olushika lwa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu nk’oku nnamurhegesire. \v 3 Mwacibwinire mwene n’amasù ginyu ehi Nyamubâho akolire Balu-Peori: ngasi yeshi wakulikire Balu-Peori, Nyamubâho amuherêrekeza ekarhî kâwe; \v 4 cikwône mwe mwayosire mucishwekìre kuli Nyamubâho. Nyamuzinda winyu, mwoyu mucirimwo omûka mweshi. \v 5 Ka murhabwini nioyu ndwîrhe namuyigîriza amarhegeko n’cngcso nk’oku Nyamubâho, Nyamuzindaanarhegekaga, kuderha mpu mugashimbe hano muhika omu cihugo mwajiyanka. \v 6 Mugalange munagashimbe: bwo burhimanya bwinyu go na makengu ginyu omu masù g’amashanja. Amango bayumvaagamarhegeko goshi kwo banaderha, mpu: «Olubaga lw’oburhimanya n’amakengu lunali luguma lwone: lwolu lubaga lunji-lunji». \v 7 Anagwarhi, lubaga lunji-lunji luhi lulya banyamuzinda babà baliranyire nk’okûla Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu aba arhuliranyiree ngasi mango nka rhwamushenga? \v 8 Na kandi, lundi lubaga lunenene luhi lulya lujira amarhegeko n’engeso zishingânîne nk’oku olu lushika nyerekìne embere zinyu olw’ene luli?

\s1 Obufulule bwa Nyamubâho oku ntondo ya Horebu

\p\v 9 Ci kwône omanyâge wakayibagira ebi binjà amasù gâwe gabwîne omanyâge harhajiraga ciru n’olusiku luguma lw’akalamo kâwe waleka ebyo binjà byakurhenga oku murhima, ci kwône obiyigîrize hagala bâwe n’abinjikulu bâwe erhikwo. \v 10 Olusiku wali oyimanzire aha ntondo ya Horebu, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, Nyamubâho ambwîra: «Onshubûlize olubaga nabayumvisa ebinwa byâni, kuderha nti baciyigîrize okuntînya, ensiku zôshi z’akalamo kâbo hano igulu banakuyigîrize bagalababo». \v 11 Mwanacishegera obwo, mpu muyimange oku burhambi bw’entondo, ago mango erhi ntondo edwîrhe yagulumira kuhika omu nkuba karhî, omu mwizimya gw’ebitù n’omu milazo. \v 12Nyamubâho amushambaza obwo, kurhengera omu karhî k’omuliro; mwakazâgiyumva izù ly’ebinwa, cikwône murhabonaga busù buhi. Mwakazâgiyumva izù lyône. \v 13 Nyamubâho amumanyisa endagâno yâge, amurhegeka mpu muyishimbe: biryala binwa ayandikaga oku nnambi z’amabuye oku binali ikumi. \v 14 Niehe, antegeka obwo mpu mmuyigîrize amarhegeko n’engeso mwakazishimba omu cihugo mwajàmwo mpu muciyanke cibè cinyu. \v 15 Munacilangâge bwinjà: kulya kubà orhabonaga busù buhi, olusiku Nyamubâho akushambâliza omu karhî k’omuliro aha Horebu, \v 16 murhahîraga mukakola amaligo, mùderha mpu mukola mwajira enshusho mbinje y’okuyerekana kantu kalebe: ebè nshusho ya mulume ebè ya mukazi, \v 17 ebè nshusho ya nsimba ndebe mw’ezi zigera oku idaho, ebè nshusho ya kanyunyi kalebe mw’orhu rhubalala emalunga, 18 ebè nshusho yansimba ndebe mw’ezi ziba omu mîshi ekuzimu. \v 19 Irhondo okalengeza amasù ogalamira emalunga, okabona izûba, omwêzi, enyenyêzi n’engabo z’emalunga yôshi, orhazigaga bakukulukuza mpu obiharamye erhi kubikolera. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe abigabire amashanja goshi gali idako ly’amalunga. \v 20 Cikwône mwêhe, Nyamubâho àmuyansire amukûla omu luganda batulira ebyuma, e Mîsiri, mpu muhinduke lubaga mwanya gwâge nk’oku munali ene.

\s1 Obuhane

\p\v 21 Mwoyo, mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe, acîgasha mpu nkayikira Yordani, na mpu nkahika omu cihugo cinjà àkushoboza cibc câwe. \v 22 Neci, mwo nafira mwa cino cihugo rhulimwo, ntanayikira oyu Yordani. Mwêhe mwamuyikira mujiyanka cirya cihugo cinjacinja. \v 23 Mucîlange mwakanayibagira endagânoNyamubâho, Nyamuzinda winyu àfundikaga ninyu, murhahîraga mukajira enshusho mbinje ya kantu kalebe n’obwo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhanzizekwo; \v 24 hulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba muliro ntakanjirwa, anabà Nyamuzindawa luhali. \v 25 Amango mwabà mwamaburha abâna munakola mugwêrhe abinjikulu, amango mwabà mukola muli nsiku mw’eco cihugo, erhi mwakakola amaligo mukajira enshusho mbinje, kwo kukola ebigayisizc Nyamubâho n’okumujira burhe, \v 26 lero igulu n’amalunga go gàmpumira omu kasheba gamuyâgirize olwo lusiku: murharhamihungumuke muli eco cihugo mwàjiyanka mpu cibè cinyu obu mwayikira Yordani. Murha shingemo nsiku inga, kuhungumuka mwanahungumuka. \v 27Nyamubâho àmushandabanya omu mashanja n’abasigala muli mwe barhabè banga. Omu karhî k’amashanja emunda Nyamubâho amulukiriza. \v 28Mukolagamugendikolerayobanyamuzindabàjiragwa n’enfune z’omuntu, àbabinjagwa omu murhi erhi omu ihuye, oku barhabona barhanayumva kwo barhalya barhanabayirwa. \v 29 Wabà oli eyo munda onalongereze Nyamubâho Nyamuzinùa wâwe, wanamubona erhi wakamulonza n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûkâ gwâwe gwoshi. \v 30 Omu maganya gâwe, ebî binwa byakuhikakwo, cikwône omu nsiku nzinda washubirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onayumvirhizc izù lyâge \v 31 bulya NyamubâhoNyamuzinda wâwe abâ Nyamuzindawa lukogo,arhakulekêrere arhanakushabe; arhayibagire omulagi alaganyagya basho anaguhirakwo endahiro.

\p\v 32 Orhangidôsa ensiku za mîra, ezakushokoleraga kurhenga olusiku Nyamuzinda alemaga omuntu hano igulu: kurhengera kuli cikwî ciguma emalunga kuhika oku cindi, ka hakola habire akanwa kali nk’aka? \v 33 Ka hali olubaga lukola luyumvîrhe izù lya Nyamuzinda ozine lyaderhera omu karhî k’omuliro nk’oku wàyumvagya lwanabulilama? \v 34 Ka hali owundi nyamuzinda okola òyishire alilonza ishanja omu karhî k’erindi ajira ebyokurhangula, ebimanyîso, ebisômerîne anatula entambala n’enfune nzihun’okuboko kulambûle ajira eby’okuyobohya nka kulya NyamubâhoNyamuzinda winyu àmujiriraga e Mîsiri, erhi mwanasinza? \v 35 We wahîrwe okubona ebyo byôshi kuderha mpu omanye oku Nyamubâho ye Nyamuzinda w’okuli na ntà wundi aha nyuma zagc. \v 36 Kurhengera emalunga, akuyumvîsa izù lyâge mpu akuyigîrize, na kunola igulu akuyêreka omuliro gwâge munene wanayumva ebinwa byâge kurhengera omu kagarhî k’omuliro. \v 37 Kubà ali azîgîre basho, n’okubà acîshozire iburha lyâbo enyuma zâbo, kwarhumire akurhenza e Mîsiri anakuyerekana okubâho kwâge n’obuhashe bwâge. \v 38Amashanja manene na mazibu kukulusha, agalibirhakwo omu masù gâwe, mpu 1yo akuhisa omu cihugo câbo, anakuhe co mpu ociyimemwo nk’oku binaciyosire kuhika ene.

\p\v 39 Okwaninage omanye ene onakazikurhimanya omu murhima gwâwe: Nyamubâho, ye Nyamuzinda oku nkuba enyanya na hano nshi oku igulu, yêne ntà wundi. \v 40 Olange amarhegeko gâge n’engeso zâge nkurhegesire ene, nti lyo obêrwa woyo na bagala bâwe, lyo munalamira omu cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhîre mpu cibè câwe ensiku zôshi.

\s1 Ngahi omuntu akayakira

\p\v 41 Oku bundi Mûsa acîshoga mirhundu isharhu ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba. \v 42 Eyo mirhundu yo omwisiwamayîrha akayakiremwo, òwamayîrha mwene wâbo buzira bulonza bubî, amuyirhe arhanali mugwerhekwo nshombo ndebe: ago mango, erhi akayakira muli murhundu muguma mw’eyo, anaciza ogwâge mûka. \v 43 Eyo mirhundu yeyi: kuli Bene-Rubeni, Beseri, omu irûngu, omu irango kuli Bene-Menashè, Galani, omu Bashani.

\s1 Enshambâlo ya kabirhi ya Mûsa

\p\v 44 Lwo lushika Mûsa ahâga bene Israheli olu, \v 45 Gagâla amahugulo, amangorhegeko n’engeso Mûsa ahâga Bene Israheli erhi barhenga e Mîsiri, \v 46 ishiriza lya Yordani, omu lubanda luli hôfi na Beti-Peori; omu cihugo ca Sihoni, mwâmi muamoriti, akarhwabwâmi kâge erhi kali e Heshiboni: Mûsa na Bene Israheli bàli bamuhimire erhi barhenga e Mîsiri. \v 47 Banali bayansire ecihugo câge, n’ecihugo ca Ogu, mwâmi w’e Bashani, bombi bali bâmi bamoriti babaga ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba, \v 48 kurhengera kuli Aruweri oli oku lubibi luli enyanya z’omugezi gwa Amoni, kuhika oku ntondo ya Sioni yerigi Herimoni oyo, \v 49 na kuli Araba yôshi, ishiriza lya Yordani ebushoshokero.

\pr Deuteronomy WLC 4: \sup 1\sup*וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ \sup 2\sup*לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ \sup 3\sup*עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּעֹ֑ור כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּעֹ֔ור הִשְׁמִידֹ֛ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃ \sup 4\sup*וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 5רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 6וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָבֹ֔ון הַגֹּ֥וי הַגָּדֹ֖ול הַזֶּֽה׃ 7כִּ֚י מִי־גֹ֣וי גָּדֹ֔ול אֲשֶׁר־לֹ֥ו אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃ 8וּמִי֙ גֹּ֣וי גָּדֹ֔ול אֲשֶׁר־לֹ֛ו חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 9רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהֹודַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃ 10יֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃ 11וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃ 12וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ קֹ֤ול דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֹֽול׃ 13וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִיתֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ות אֲבָנִֽים׃ 14וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 15וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה בְּיֹ֗ום דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃ 16פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר אֹ֥ו נְקֵבָֽה׃ 17תַּבְנִ֕ית כָּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל־צִפֹּ֣ור כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃ 18תַּבְנִ֕ית כָּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ 19וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכֹּֽוכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיֹּוצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְיֹ֥ות לֹ֛ו לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 21וַֽיהוָ֥ה הִתְאַנֶּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃22כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטֹּובָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 23הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 24כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃ פ 25כִּֽי־תֹולִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנֹושַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֹֽו׃ 26הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיֹּ֜ום אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃ 27וְהֵפִ֧יץ יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגֹּויִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃28וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃ 29וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 30בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֹֽו׃ 31כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃ 32כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיֹּום֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדֹול֙ הַזֶּ֔ה אֹ֖ו הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃ 33הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ קֹ֨ול אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתֹּוךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃ 34אֹ֣ו ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בֹוא לָקַ֨חַת לֹ֣ו גֹוי֮ מִקֶּ֣רֶב גֹּוי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמֹופְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹורָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃ 35אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין עֹ֖וד מִלְבַדֹּֽו׃ 36מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹלֹ֖ו לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשֹּׁ֣ו הַגְּדֹולָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃37וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְעֹ֖ו אַחֲרָ֑יו וַיֹּוצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹחֹ֥ו הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 38לְהֹורִ֗ישׁ גֹּויִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 39וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֹֽוד׃ 40וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיֹּ֔ום אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ 41אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃ 42לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רֹוצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֣ול שִׁלְשֹׁ֑ום וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃ 43אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גֹּולָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃ 44וְזֹ֖את הַתֹּורָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 45אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 46בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּעֹ֔ור בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּ֑ון אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 47וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצֹ֜ו וְאֶת־אֶ֣רֶץ ׀ עֹ֣וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃ 48מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֹֽון׃ 49וְכָל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃ פ

\c 5

\s1 Amarhegeko ikumi ga Nyamuzinda

\p\v 1 Mûsa ahamagala Israheli yeshi, ababwîra erhi: Yumva Israheliamarhegeko n’engeso nakubwirira omu kurhwîri; mugayige mugalange lyo mugashimba.

\iex A. Irhegeko lirhanzi (2-10)

\p\v 2Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àfundisire endagâno yâge haguma nîrhu oku Horebu. \v 3 Arhali bo na balarha Nyamubâho afûndikaga eyo ndagâno, ci haguma nîrhu rhwe rhucizine, oku rhunali aha olw’ene rhweshi \v . 4 Nyamubâho amushambaza masù omu masù oku ntondo omu karhî k’omuliro. \v 5 Nâni ago mango erhi nyimanzire aha karhi ka Nyamubâho na ninyu, nti mmumanyise ebinwa byâge , mwâli muyobohire omuliro kwarhuma murhasôkera oku ntondo. Aderha obwo, erhi: \v 6 «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, nie nàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa wali mujà. \v 7 Orhâbe n’abandi ba nyamuzinda aha nyuma zâni. \v 8 Orhahîraga okajira ehy’obûko nshusho mbinje, nshusho y’ebiri emalunga enyanya, ey’ebiri idako bano nshi, erhi ebiri omu mîshi idako ly’igulu. \v 9 Orhahîraga okaharâmya ezo nshusho erhi okuzikolera. Bulya niono NyamubâhoNyamuzinda wâwe mba Nyamuzinda wa mitula. Obubî bw’ababusi nnambuhanire abâna bâbo, n’abinjikulu n’abinjikuluza bâbo, nka bali bantu banshomba. \v 10 Cikwône nnambabalire bantu bihumbi n’ebihumbi nka bali bantu bansîma banashimba amarhegeko gâni.

\iex B. Irhegeko lya kabirhi n’elya kasharhu (11-15)

\p\v 11 Orhalahire izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ebirà, bulya Nyamubâhoarhakaleka buhana owalahira izîno lyâge ebirà. \v 12 Olusiku lwa sabato okazilukuza nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhegekaga. \v 13Wakazikola miregerege ndarhu onajire obushanja bwâwe bwôshi. \v 14 Ci olusiku lwa kali nda, luli lusiku lwa sabato, lusiku lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ntà mukolo wajira olwo lusiku, ôli we, ôli mugala wâwe, ôli mwâli wâwe, ôli mwambali wâwe, ôli mwambali-kazi wâwe, ôli enkafu yâwe, ôli cndogomi yâwe, erhi cintu câwe cirebe, ciru n’ecigolo cihànzire aha mwâwe, na ntyo mwambali na mwambali kazi wâwe nabo hanarhamûka akâwe wêne. \v 15 Okazikengera oku wali mujà omu cihugo c’e Mîsiri, na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhenzayo n’okuboko kuzibuzibu, kuboko kulambûle, kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhegeka mpu okazikenga olwa Sabato.

\iex C. Irhegeko lya kani, elya karhanu na kuhika elya kali ikumu (16-21)

\p\v 16Okazikenga sho na nyoko nka kulya NyamubâhoNyamuzinda wâwe akurhegekaga, ly’olama nsiku nyinji onabone omugisho mwa cirya cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhà.

\p\v 17 Orhahîra okaniga.

\p\v 18 Orhahîra okahusha.

\p\v 19 Orhahîra okazimba.

\p\v 20 Orhahîra okabêshera omulungu wâwe.

\p\v 21 Orhahîra okacifinja mukà mulungu wâwe. Orhahîra okacîfinja enyumpa ya mulungu wâwe, nîsi erhi ishwa lyâge, erhi mwambali wâge erhi omwambalikazi, nîsi erhi nkafu yâge, erhi ndogomi yâge erhi kandi kantu ka mulungu wâwe».

\p\v 22 Byo binwa Nyamubâho abwîraga endêko yinyu yôshi oku ntondo ebyo, abiderha n’izù linene, omu karhî k’omuliro, omu citu n’omwizimya: orhanayushulagakwo bici; abiyandika kuli nnambi ibirhi za mabuye anazimpêreza.

\s1 Obulagizi bwa Mûsa

\p\v 23 Erhi nyumva izù lyarhenga omwôla karhî k’omwizimya, oku n’entondo yôshi yagulumira muliro, mwoyo mweshi oku munali barhambo b’emilala, haguma n’abagula binyu, mwanaciyisha emunda nàli, \v 24 mwambwìra, mpu: Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu amarhuyêreka irenge n’obukulu bwâge, rhwamayumva izù lyâge omu karhi k’omuliro; mpu neci ene rhwamaja rhwabona oku Nyamubâho anaderhêza omuntu n’omuntu agalilama. \v 25 Cikwône lero, cici cankarhumaga rhwafa? Caba neci oyu nyanduma w’omuliro anarhusingônola, n’erhi rhwankashubikayumva izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, rhwanahera. \v 26 Ka hali ojira omubiri okola oyumvîrhe akirhu izù lya Nyamuzinda ôzine lyaderhera omu karhî k’omuliro akanabulilama?

\p\v 27 Woyo, ojeyo oyumve ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu akaderha, obuliyisha orhubwîre ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu akubwîzire; rhwayumvirhizakwo rhunakujire. \v 28Nyamubâho ayumva oku mudesire anambwîra, erhi: «Nayumvîrhe ebinwa by’olu lubaga». Oku bakubwizire kwôshi kunali kwinjà. \v 29 Omurhima gwâbo gurhankarhangiyôrha guli ntyôla: gukazinkega gunashimbe amarhegeko gâni lyo babona amasîma garhahwa, bone haguma n’ahana baho. \v 30 Ogende obabwîre, erhi: «Mushubire omu bihando binyu» . \v 31 Cikwône wêhe, obere ahàla hôfi nâni, nakubwîra amarhegeko goshi, olushika n’engesowàbayigîriza nabo bazikole. Okuzigira Nyamuziuda: lyo irhegeko

\p\v 32 Mulangâge munakulikire nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ànamurhegekaga. Murhahabukire ekulyo erhi ekulembe. \v 33 Mushongêze enjiraNyamubâho, Nyamuzinda winyu anamuyerekaga lyo mubona akalamo; mwabona omugisho n’akalamo mw’eci cihugo mwâjirhôla.

\pr Deuteronomy WLC 5: 1וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיֹּ֑ום וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃ 2יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃ 3לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֗נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיֹּ֖ום כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃ 4פָּנִ֣ים ׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃5אָ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ ס 6אָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הֹוצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִֽ֑ים׃ 7לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃ 8לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֥ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כָּל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ 9לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ות עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ 10וְעֹ֤֥שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָֽי׃ ק) ס 11לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו לַשָּֽׁוְא׃ ס 12שָׁמֹ֣֛ור אֶת־יֹ֥ום֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשֹׁ֑֜ו כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ ׃ 13שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ 14וְיֹ֙ום֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ וְשֹׁורְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֹֽ֑וךָ׃ 15וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשֹׂ֖ות אֶת־יֹ֥ום הַשַּׁבָּֽת׃ ס 16כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס 17לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽח׃ ס 18וְלֹ֖֣א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס 19וְלֹ֖֣א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס 20וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ ס 21וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדֹּ֤ו וַאֲמָתֹו֙ שֹׁורֹ֣ו וַחֲמֹרֹ֔ו וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ ס 22אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתֹּ֤וךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל קֹ֥ול גָּדֹ֖ול וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃ 23וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקֹּול֙ מִתֹּ֣וךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃ 24וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת־כְּבֹדֹ֣ו וְאֶת־גָּדְלֹ֔ו וְאֶת־קֹלֹ֥ו שָׁמַ֖עְנוּ מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃ 25וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת־קֹ֨ול יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ עֹ֖וד וָמָֽתְנוּ׃ 26כִּ֣י מִ֣י כָל־בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע קֹול֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתֹּוךְ־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי׃ 27קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ 28וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹ֣ול דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מַעְתִּי אֶת־קֹ֨ול דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 29מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃ 30לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאָהֳלֵיכֶֽם׃ 31וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כָּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 33בְּכָל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְטֹ֣וב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃

\c 6

\p\v 1 Eyôla yo mihigo n’amarhegeko n’engesoNyamubâhoNyamuzinda winyu antegekaga mpu mmumanyise, mpu mukazigashimba hano mubà mwahisire omu cihugo mwajiyanka. \v 2 Ntyôla, erhi wakakazirhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ensiku z’akalamo kâwe zôshi, erhi wakanashimba amango rhegeko gâge goshi, n’ebinwa byâge nk’oku nkurhcgesire ene, wanalama akalamo kalîrî, w’oyo na mugala wâwe n’omwâna wâwe n’omwinjikulu wâwe. \v 3Israheli, orhakarhangiyumva, okulanga n’okushimba ago marhegeko ly’obona omugisho onayololoke nka kulya anaderhaga Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, hano ojà muli cirya cihugo cihululamwo amarha n’obûci.

\p\v 4 Yumva wâni Israheli: NyamubâhoNyamuzinda wîrhu yêne Nyamubâho. \v 5OzigireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi, n’omûka gwâwe gwoshi, n’emisî yâwe yôshi. \v 6 Ebyola binwa nkurhegesire ene bisere omu murhima gwâwe. \v 7 Obibwirize bagala bâwe, obaganìrirebyo nk’otamîre omu mwâwe erhi amango odwîrhe walambagira omu njira, amango ogwîshîre erhi amango oyimanzire; \v 8 obishwekere oku nfune zâwe nka kakengézo n’oku malanga gâwe nk’ishembwa. \v 9 Obiyandike oku mitungo y’enyumpa n’oku lumvi.

\p\v 10 Amango NyamubâhoNyamuzinda aba amakuhisa muli cirya cihugo alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo mpu abahà, mw’erya mirhundu minene eyera bwenêne arhanali aha yayubakagwa, \v 11 omu nyumpa ziyunjwire binjà bya ngasi lubero, arhanali we waziyunjuzagyabyo, hôfi n’amaliba orhali aha gahumbagwa, hôfi n’emizâbîbu n’emizêti orhali aha yarhweragwa, amango wabà wamalya wamanayigurha, \v 12 orhahîra okayibagira Nyamubâho wakukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa walimwo mujà. \v 13 Orhînye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okazimukolera onakazicigasha izîno lyâge.

\p\v 14 Orhahîra okashimba abandi banyamuzinda, omu banyamuzinda b’amashanja gakugosire, \v 15 bulyala aba Nyamuzindawa luhaliNyamubâhoNyamuzinda wâwe obà omu karhî kâwe. Omanye oburhè bwâge bwakanakuzukira atulumukirwe obone bwamakuherêrekeza hano igulu. \v 16 Orhahîra okarhangula Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, nka kulya wajiraga e Masa. \v 17 Oshimbe amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, na birya binwa na galya mahano àkuhàga. \v 18 Okazijira ebishingânîne n’ebiyinjihire omu masù ga Nyamubâho, lyo oyumva obusîme onayanke cirya cihugo cinjà-cinjà Nyamubâho alahiriraga basho \v 19 mpu akaba arhahulusizi abashombanyi bâwe wanasinza! Ye wàkuderhaga Nyamubâho.

\p\v 20 Amango mugala wâwe akakudôsa erhi: «Ebira binwa, aga marhegeko n’ezira ngesò Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àmurhegekaga kwo kuderha kurhi»? \v 21 Wanamubwîra erhi: «Rhwali bajà ba Faraoni e Mîsiri, lero Nyamubâho arhukula eyo munda e Mîsiri n’obuhashe bw’okuboko kwâge. \v 22Nyamubâho ajirira omu masù gîrhu ebimanyîso n’ebirhangazo binene by’okuyobohya, akolera Mîsiri, Faraoni n’enyumpa yâge yôshi! \v 23 Rhwehe arhurhenza cyo munda mpu arhuheke mwa cirya cihugo alaganyagya balarhà mpu àrhushobôzaco. \v 24Nyamubâhoarhurhegesire mpu rhushimbe ago marhegeko goshi, lyo rhurhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, rhukaziyôrha rhuli n’obusîme rhunabone akalamo nk’oku binayosire kuhik’ene. \v 25 «Obushinganyanya bwîrhu bw’obu: okulanga bwinjà n’okushimba aga marhegeko goshi, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, nk’oku yêne arhurhegesire.»

\pr Deuteronomy WLC 6: 1וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֣ות בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 2לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֹתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃ 3וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ פ 4שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד ׃ 5וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ 6וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום עַל־לְבָבֶֽךָ׃ 7וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 8וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְאֹ֖ות עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ 9וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ ס 10וְהָיָ֞ה כִּ֥י יְבִיאֲךָ֣ ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹא־בָנִֽיתָ׃ 11וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃12הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הֹוצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 13אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹתֹ֣ו תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמֹ֖ו תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 14לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹותֵיכֶֽם׃ 15כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּן־יֶ֠חֱרֶה אַף־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 16לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה׃ 17שָׁמֹ֣ור תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְעֵדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 18וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטֹּ֖וב בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19לַהֲדֹ֥ף אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס 20כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃ 21וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּוצִיאֵ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 22וַיִּתֵּ֣ן יְהוָ֡ה אֹותֹ֣ת וּ֠מֹפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּיתֹ֖ו לְעֵינֵֽינוּ׃23וְאֹותָ֖נוּ הֹוצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 24וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְטֹ֥וב לָ֙נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 25וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשֹׂ֜ות אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ ס

\c 7

\s1 Israheli lubaga luyegûle

\p\v 1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhisa muli eci cihugo wagendiyanka, n’amango wâbà wamakungush amashanja manji: Abahititi, Abagirgashi, Abahamoriti, Abanyakanani, Abaperizi, Abahiviti, n’Abayebuseni, mashanja nda na mazibu kululusha, \v 2Nyamubâho, Nyamuzinda akufumbikabo obahime onabakolere akalibala. Orhaderhaga mpu wanywanamwe nabo, nîsi erhi mpu wababera obwonjo! \v 3 Orhahîraga okakoma obumanina mweshi nabo: mwâli wâwe orhamugabîraga mugala w’ab’eyo; na mugala wâwe orhamusheberaga mwâli w’ab’eyôla. \v 4 Bulya mugala wâwe banamurheba mpuarhanshimbaga; anakolera abandi banyamuzinda n’oburhè bwa Nyamubâho wânabona bwamakuzûkira atulumukirwe amuherêrekeze mwo kano kanya. \v 5 Cikwône, alaga oku mwabajirira: mujè mwashâba empêrero zâbo, mujè mwavunyungula amabuye g’okuhêrera bàgwikaga, mujè mwakundula emirhi bàgwikaga mpu bakarherekêreraho na zirya nshusho zâbof bàbinjaga onazidûlike muliro. \v 6 Bulyala woyo, oli lubaga lwarherekirweNyamubâhoNyamuzinda wâwe. We NyamubâhoNyamuzinda wâwe àcishozire mpu obè we lwâge lubaga omu mashanja goshi ganabà hano igulu.

\p\v 7Nyamubâho àcishwèkire kuli mwe anacimwîshoga: arhali mpu kulya kubà mwaluzire mwarhalûka agandi mashanja goshi, ciru mwe banyi omu mashanja goshi, \v 8 ci kurhonya Nyamubâho amurhonya, n’okulonza okusêza omulagi alaganyagya basho. Kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulîkûza n’okuboko kwâge kuzibu, akurhenza omu nyumpa y’obuja n’omu nfune za Faraoni mwâmi w’e Mîsiri. \v 9 Okolaga wamanya oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzindamutabêsha ye bîkirira endagâno yâge n’obuzigire bwâge kuhika oku iburha lya kali cihumbi abìkira abantu bamuzigira banashimba amarhegeko gâge. \v 10 Cikwône abamushomba,anabahane omu magala gâbo. Arhimang’iherêrekeza ngasi omushomba, bunali buhane bwâgo bwâgo amuhà. \v 11 Olangâge ebinwa n’amarhcgeko n’enecso zâni nkurhegesire ene, onazishimbâge.

\p\v 12 Mango wâbà wayumvîrhe aga marhegeko, okagalanga n’okugashimba, naye NyamubâhoNyamuzinda wâwe àkubikira endagâno n’oburhonyialaganyagya basho. \v 13Akusîmaanakugishe oyôloloke; agisha emburho y’omu nda yâwe n’emburho y’omu ishwa lyâwe, engano yâwe, idivayi lihyâhya lyâwe, amavurha gâwe, emyêzi enkafu zâwe zirimwo, n’abanahuzi b’ebibuzi byâwe, muli cirya cihugo alaganyagya basho mpu abahà. \v 14 Wabà mugishe kulusha agandi mashanja goshi, emwâwe erhakabà ngumba ya mulumeerhi ya mukazi erhi omu bintu byâwe. \v 15Nyamubâho akucinga oku ngasi bulwala, arhakurhumire ciru n’obuguma muli galya mahanya wàbwîne arhumira ab’e Mîsiri, ci abakushomba bôshi, bo anagahengulirakwo.

\p\v 16Okolaga wamalîra ago mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhebire omu nfune goshi. Isu lyâwe lirhabàga lya bwonjo kulibo, orhanakoleranyamuzinda bâbo: ogwo gwakanaba murhego bakurhezire.

\s1 Emisî ya Nyamuzinda

\p\v 17 Okolaga waderha emurhima gwâwe erhi aga mashanja gamabà manji kundusha, kurhi nakahasha nagahulusa wâni? \v 18Orhabarhînyaga: okengere kulya Nyamubâho, Nyamuzinùa wâwe akoleraga Faraoni n’ecihugo ca Mîsiri côshi: \v 19 galya marhangulo manene amasù gâwe gaciboneraga, birya bimanyîso n’ebirhangazo, kulya kuboko kulambûle NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhulusagyamwo; ntyo kwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akolera ago mashanja oyobohire. \v 20 Kali ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhuma enyisîmbu zimalìre abakaderha mpu bacinaniriza erhi mpu bacifulika balekibonwa.

\p\v 21 Orhadirhimanaga embere zâbo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali ekarhî kâwe. Ye Nyamuzinda mukulu n’owokuyobohwa. \v 22 Hinyi-hinyi NyamubâhoNyamuzinda wâwe aja ahungumula ago mashanja embere zâwe. Nâwe wêne orhakabagukumulira oku liguma, kuderha mpu eby’erubala byankanaluga bikulibuze. \v 23Nyamubâho, Nyamuzindawâwe akufumbikabo bôshi, abashakanya kuhika bôshi bahungumuke. \v 24 Akufumbika n’abâmi bâbo, oherêrekcze amazîno gâbo hanola idako ly’amalunga harhajire owaderha mpu ahagaza embere zâwe, kuhika bôshi obamalire.

\p\v 25 Enshusho bàbinjaga mpu banyamuzinda bâbo, mukazizikweba ecîko; orhayagalagwa n’amasholo nîsi erhi n’amarhale baziyambisire; erhi wakaderha mpu waciyankirago, wanagwa omu murhego; bulyala ebyo byôshi, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhabikwirirwa. \v 26 Orhahîraga okahêka ebyo byakobwa omu mwâwe, byakanarhuma wabà nyamakobwa akabyo. Okwânîne obilole nka by’eciguzi birya by’okushologosa bulya biri bihehêrere.

\pr Deuteronomy WLC 7: 1כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גֹּֽויִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גֹויִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃ 2וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃ 3וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנֹ֔ו וּבִתֹּ֖ו לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃4כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃ 5כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃ 6כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 7לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃ 8כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְרֹ֤ו אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הֹוצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃ 9וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) לְאֶ֥לֶף דֹּֽור׃ 10וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִידֹ֑ו לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְאֹ֔ו אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֹֽו׃ 11וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לַעֲשֹׂותָֽם׃ פ 12וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 13וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 14בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃ 15וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃16וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מֹוקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ ס 17כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהֹורִישָֽׁם׃18לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃ 19הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֹוצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃ 20וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃ 21לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּדֹ֖ול וְנֹורָֽא׃ 22וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 23וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃ 24וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃ 25פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בֹּ֔ו כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃26וְלֹא־תָבִ֤יא תֹֽועֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃ פ 25 .

\c 8

\s1 Amarhegeko gw’omw’irûngu

\p\v 1 Aga marhegeko mmuhîre ene, mugalange bwinjà goshi, mugashimbe lyo mulama, muyololoke munaje muli cirya cihugoNyamubâho alaganyagya basho, muciyanke cibè cinyu \v . 2 Okazikengera zirya njira zôshi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugezagyamwo omu irûngu myâka makumi ani, mpu lyo akujira mwîrhohye, akurhangule anamanye eciri omu ndubi y’omurhimagwâwe: mpu alole erhi walanga erhi orhalange amarhegeko gâge. \v 3Akujizire mwîrhohye, akuyumvîsa ishali akuhà amanna walya n’obwo orhagayishi na basho barhagayishi; kulonza okukumanyisa oku omuntu arhalama na mugati gwône, ci alama na ngasi hirhenga omu kanwa ka Nyamuzinda. \v 4 Omwambalo wali oyambirhe gurhakoyaga mw’eyo myâka makumi ani, n’okugulu kwâwe kurharhundaga. \v 5 Oyumvagye obwo oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe kwo akuhanûla kula omushamuka anahanûla omwâna wâge. \v 6 Onalangâge amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kushimba enjira zâge n’okumurhînya.

\s1 Enyifinjo z’Ecihugo c’Amalaganyo

\p\v 7 Bulya Nyamubâho akola akuhêka omu cihugo cinjà bwenêne, cihugo cilugamwo enshalalo n’enshôko, amîshi ganakazifuguka kurhenga ekuzimu omu rhubanda n’omu birhondo. \v 8 Cihugo ciyeramwo engano; engano y’obwânwa n’ey’omushûshu, omuzâbîbu n’omuzêti n’amakomamanga, cihugo ca mirhi ya mizêti, ca mavurha n’obûci, \v 9 Mw’eco cihugo orhalye mugati mushundano, orhabulemwo kantu. Cihugo cirimwo amarhale cinali cihugo wahumbamwo amarhale oku ntondo. \v 10 Walya oyigurhe onavuge Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omunkwa muli ecôla cihugo cinjà akuhîre.

\p\v 11 Orhahîraga okayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu kubula bwashimba ebinwa byâge , amarhegeko gâge n’engeso zâge nkurhegesire ene. \v 12 Amango wâbà wamalya wanayigurha, wamayûbaka onakola odekerìre omu nyumpa nyinjà, \v 13 n’amango wabona ebintu byâwe binyinyi n’ebinênene byamayololoka, onakola ogwêrhe nfaranga nyinji, masholo garhali manyi, n’ebirugu byâwe hyôshi byamaluga, \v 14 omanye omuhimbo gwakanakuja emurhima. Ago mango omanye wakayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wakurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa y’obuja. \v 15 Ye wakugezagyamwo oyûla cobohwa na nakagali w’irûngu, hantu ha nyôrha harhanabà mîshi, ha njoka n’amahiri, yêne ye wakurhengezagya amîshi omu ibuye lizibu-lizibu. \v 16 Ye wakuyikulizagya omu irûngu n’amana, biryo basho barhayishi, kuderha mpu akujire mwîrhohye, mpu arhangikurhangula abulikujirira ebinjà wâsima.

\p\v 17 Omanyâge wakaderha omu murhima gwâwe erhi: misî yâni na buzibu bwa maboko gâni byampisagya kuli obu bugale. \v 18 Okazikengêra Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ye wakuhâga emisî erhuma wabona obwo bugale bwôshi; kwo àkenzire ntyo erya ndagânoàlaganyagya basho, kw’okûla biri ene. \v 19 Amango wanayibagire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okashimba abandi banyamuzinda b’obwuhambi, okabarhumikira erhi okabaharâmya, nkukomêrîze oku wanaherêrekera. \v 20 Ak’agôla mashanjaNyamubâho âherêrekeza omu masù ginyu, ninyu kwo mwanahêrerekera, ebwa kubula bwayumvirhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.

\pr Deuteronomy WLC 8: 1כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃2וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הֹלִֽיכֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) אִם־לֹֽא׃ 3וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הֹודִֽעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדֹּו֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מֹוצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃ 4שִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 5וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנֹ֔ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃6וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֹֽו׃ 7כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טֹובָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃ 8אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמֹּ֑ון אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ 9אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ 10וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ 11הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 12פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹובִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ 13וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ 14וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמֹּוצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 15הַמֹּולִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנֹּורָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּאֹ֖ון אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמֹּוצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ 16הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ 17וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ 18וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשֹׂ֣ות חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִיתֹ֛ו אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ פ 19וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃ 20כַּגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

\c 9

\s1 Nyakasane ye hima, c’arhali oburhwâli bw’Israheli

\p\v 1 Yumva Israheli. Woyo okolaga wayikira Yordani ene, okola wagendiyimûla amashanja manene na mazibu kukulusha, okolawayanka emirhundu minene, miyubakire n’ebyogo byâyo bihisire omu nkuba-karhi. \v 2 Libà ishanja linene, banaba bali-bali ba-Anakimu. Obayishi, wayumvîrhe bàbaderha, mpu: «Ndi wakahagalika ba-Anakimu?» \v 3 Omanyâge ene oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye wakushokolera nka muliro-ntakanjirwa, yêne ye wabamalîra, yêne ye wakuhimirabo; wabanyaga onabaherêrekeze oku irindo nka kulya Nyamubâho àkubwîraga. \v 4 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe abahiva wanasinza, orhaderhaga omu murhima, erhi: «Bushinganyanyu bwâni bwarhumire Nyamubâho ampisa eci cihugo omu ikumi ly’eminwe», n’obwo Nyamubâho ahivire ago mashanja wanasinza erhi bubî bwaho burhuma. \v 5 Arhali bugula bwâwe, arhali bushinganyanya bw’omurhima gwâwe burhumire washobòla ecihugo câbo, ci bubî bwâbo bwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anyaga aga mashanja n’okukushobôza; haligi n’okulonza okukenga akanwa alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo. \v 6 Omanyâge ene oku arhali bugula bwâwe burhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhà ecîra cihugo cinjà ntya mpu cibè câwe: bulyâlya obà lubaga lwa cikanyi cirhagomba.

\s1 Ecâha ca Israheli oku Horebu n’obulagizi bwa Mûsa

\p\v 7 Okengere, orhayibagiraga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’oku wamujirisize burhe omu irûngu. Kurhenga amango mwarhengaga omu cihugo c’e Mîsiri, kuhika ahâla mwahika, murhahwa murhagomeraNyamuzinda. \v 8 Aha Horebu mwagayisa Nyamubâho, amulubira bwenêne kulinzimumalìra. \v 9 Nali nsokîre oku ntondo nti ngendihâbwa enambi z’amabuye, zo nambi z’endagânoNyamubâho àfundikaga ninyu. Nayôrha oku ntondo miregerege makumi ani na madufu makumi ani, buzira kukoza omugati erhi amîshi ekanwa. \v 10Nyamubâho ampa zirya nambi z’amabuye, oku zinali ibirhi; zàli nyandike n’omunwe gwa Nyamuzinda, zànalikwo ebinwa Nyamubâho ambwiriraga omu karhî k’omuliro, kw’erya ntondo, olusiku lw’embuganâno. \v 11 Enyuma za miregerege makumi ani na madufu makumi ani, Nyamubâho ampa ezo nambi z’amabuye zombi, zo zirya nambi z’endagâno. \v 12Nyamubâho ambwîra erhi: «Yimuka oyandagale duba orhenge hano, bulyâlya olubaga warhenzagya e Mîsiri, lwakozire amaligo. Barharhamirirhenga omu njira nàbayerekaga, bacitulîre enshusho y’ecuma carhenga ecîko». \v 13 Oku bundi Nyamubâho ambwîra erhi: Nabwîne lula lubaga, luli lubaga lwa cikanyi cirhagomba\v . 14 Oleke nduhererhe, nzaze izîno lyâbo idako ly’amalunga, nàbà we njira ishanja lizibu na linenekulusha elira».

\p\v 15 Oku bundi obwôla nabunguluka, narhenga kuli erya ntondo nasiga edwîrhe yahya; nàli nfumbasire zirya nambi ibirhi z’endagâno. \v 16 Nalola nabona oku mwàli erhi mwamagayisa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu; mwàli mwamatula akanina k’ecuma carhenga ecîko: murharhamagirhenga omu njiraNyamubâho ali amurhegesire. \v 17 Zirya nambi oku ziri ihirhi, nazigwârha n’amaboko gombi, nazirhimba oku idaho erhi mwànabona. \v 18 Oku bundi nacìha oku idaho, embere za Nyamubâho, nk’oku nanajiraga burhanzi, nashinga miregeregce makumi anî na madufu makumi ani ntakoza omugati erhi mîshi ekanwa, najira ntyo erhi amaligo mwàkolaga garhuma, aga mwàgayisagyamwo Nyamubâho n’okumujira burhe. \v 19 Neci bwo nali nyôbohire hulya burhe na gulya mungo àli àmugwerhekwo, kubika alinda ahiga mpu akola amuherêrekeza. Ago mango kandi Nyamubâho anyumva. \v 20 Aròni naye Nyamubâho àli amukalihire bwenêne alonzimuheza; kandi ago mango nasengerera Aròni naye. \v 21 Nayanka cirya câha cinyu mwàli mutuzire, kalya kanina, nakayanka nakayoca, nakavungunyula kôshi nakajira muyonga nagukweba omu mugezi gwahona oku ntondo. \v 22 Aha Tabera, n’aha Masa n’aha Kibroti-Hatawa, mwajira Nnâmahanga burhe. \v 23 Na galya mango Nyamubâho alonzagya okumurhenza e Kadesi-Barnea, bulyala amubwîra, erhi: «Musoke mugendirhòla cirya cihugo mmuhìre», mwacinungushulira eryola irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu murhamuyemeraga murhanayumvagya izù lyâge. \v 24 Muyôrha mugomeraNyamubâho kurhenga olusiku amumanyaga.

\p\v 25 Nàcirhimba oku idaho obwo embere za Nyamubâho, nanayôrha mparamize ezo nsiku makumi ani n’ago madufu makumi ani, bulya Nyamubâho àli àdesire mpu amuherêrekeza. \v 26 Nashenga Nyamubâho namubwîra nti: «Yâgirwa Nyamubâho, omanye wankasherêza olubaga lwâwe n’omwimo gwâwe wêne walikûzagya n’obuhashe bwâwe, ogu wanarhenzagya wêne e Mîsiri n’okuboko kuzibu. \v 27 Nti kengera abarhumisi bâwe, Abrahamu, Izaki na Yakôbo, orhalolaga obugamba bw’olubaga, obulala n’amabî gâbo, \v 28 aba muli cirya cihugo warhurhenzagya bakanaderha, erhi: Nyamubâho kuyabirwa ayabirwe n’okubahisa omu cihugo abalaganyagya, erhi na nshombo kulibo, yarhumaga abahulusa mpu lyo bagendifira omu irûngu. \v 29 N’obwo lubaga lwâwe olwo, mwimo gwâwe ogwo. wêne wagurhenzagya e Mîsiri n’obuhashe bwaee bunji n’okuboko kwâwe kulambûle».

\pr Deuteronomy WLC 9: 1שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיֹּום֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃ 2עַֽם־גָּדֹ֥ול וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃ 3וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֹֽורַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאַבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לָֽךְ׃ 4אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מֹורִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 5לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֹורִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 6וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטֹּובָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃ 7זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָֽה׃ 8וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 9בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃ 10וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֥ום הַקָּהָֽל׃ 11וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻחֹ֥ות הַבְּרִֽית׃ 12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֹוצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ 14הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽותְךָ֔ לְגֹוי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃ 15וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃ 16וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתְכֶֽם׃ 17וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 18וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֹֽו׃ 19כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃ 20וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִידֹ֑ו וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃21וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹתֹ֣ו ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹתֹ֤ו טָחֹון֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָרֹ֔ו אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃ 22וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהוָֽה׃23וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ לֹ֔ו וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֹֽו׃ 24מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָ֑ה מִיֹּ֖ום דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃ 25וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיֹּ֛ום וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 26וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהוָה֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 27זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁעֹ֖ו וְאֶל־חַטָּאתֹֽו׃ 28פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הֹוצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָתֹ֣ו אֹותָ֔ם הֹוצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 29וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ פ

\c 10

\s1 Omucîmba gw’Amalaganyo n’okucîshogwa kwa Bene Levi

\p\v 1Nyamubâho anacimbwîra obwo, erhi: «Obinje zindi nambi ibirhi za mabuye nka zirya ntanzi, onasôkere emunda ndi oku ntondo, obinje n’omucîmba gw’omurhi. \v 2 Nâyandika kuli ezôla nambi zombi ebinwa byali kuli zirya nambi ntanzi waberaga, oyishizihira omwôla mucimba.» \v 3 Nanacibinja omucimba omu murhi gw’omuvûla, n’erhi mba namabinja zirya nambi z’amabuye zombi, zinayosire nk’eza burhanzi, nasôkera kulya ntondo n’enambi zâni omu nfune. \v 4 Ayandika kuli ezôla nambi zombi nk’oku anajiraga burhanzi ebinwa ikumi Nyamubâho amubwiriraga oku ntondo, omu karhi k’omuliro, olusiku lw’embugânano. Nyamubâho àganfumbasa. \v 5 Nashubirhenga okwôla ntondo, nahira zirya nambi muli gulya mucimba najiraga zanakaziyôrha zibêra omwôla nk’oku Nyamubâho anantegekaga. \v 6 Bene Israheli banacirhenga aha maliba ga Bene-Yakana, bajà e Mosera; yo Aròni afirire, yo anabishirwe, omugala Eleazari ayîma omu cikono câge c’obudâbwa. \v 7 Kurhenga ahôla bajà e Gudigoda, barhenga e Gudigoda bajà e Yotibata, cihugo ciluziremwo enyîshi. \v 8 Ago mango, Nyamubâho ayegûla ab’obûko bwa Levi, mpu bakazibarhula omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho, mpu bakaziyimanga embere za Nyamubâho, bakazimukolera banakazihâna omugisho oku izîno lyâge nk’oku binali ene. \v 9 Co carhumire Levi arhabona mwanya arhanabona ishwa aka bene wâbo: Nyamubâho yêne ye kashambala kâge nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anamubwîraga.

\p\v 10 Niehe nàbêra oku ntondo nk’oku nanajiraga obw’oburhangiriza, nabêrakwo miregerege makumi ani na madufu makumi ani; ago mango, Nyamubâho anyumvirhiza kandi; Nyamubâho aleka omulâli gw’okukuherêrekeza. \v 11 Ci kwône Nyamubâho kandi ambwîra, erhi: « Yimuka oshokolere olubaga bagendiyanka cirya cihugo nalaganyagya bîshe nti nabahaco baciyimemwo».

\s1 Okukembûlwa kw’omurhima

\p\v 12 Na bunôla, wâni Israheli, bici Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhûnyire aha nyuma ly’okurhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okushimba enjira zâge zôshi, okuzigira n’okukolcraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi, n’omûka gwâwe gwoshi, \v 13 okushimba ebinwa n’aga marhegcko ga Nyamubâho nkurhegesire ene mpu lyo oyishibêrwa. \v 14Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nnankubà ye na Nnâmahanga goshi, ye Nn’erigulu na ngasi binalibamwo byôshi. \v 15Nyamubâho ànabulibà basho bone àcîshwekerakwo erhi kubarhonya kurhuma, na kandi enyuma zâbo, linali iburha lyâbo, aligi mwoyo, lyône àcîshozire omu mashanja goshi. \v 16Mukembûle omurhima gwinyu munaleke okubà bacikanyi cirhagomha. \v 17 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda wa banyamuzinda, ye Nyakasane wa banyakasane, ye Nyamuzinda olushire, Nyamuzinda muhimanyi na wa kurhinywa, arhajira kabôlo kuli ndi arhanalonza luhembo luci.

\p\v 18 Yetwira enfunzi n’omukana olubanja, yerhonyaebigolo, yebiha omugati n’omzambalo. \v 19Mukazigiraababunga bulya ninyu mwâli babunga omu cihugo c’e Mîsiri. \v 20 Okazizigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onakazimukolera, ocîshwckere kuliye onakazicigasha izîno lyâge. \v 21 Ye irenge lyâwe, ye Nyamuzinda wâwe, ye wakujiriraga birya binene na bidârhi amasù gâwe gàbonaga. \v 22 Basho erhi bayandagalira e Mîsiri, bàli bantu makumi gali nda na bunôla Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkuluzize nka nyenyêzi z’e malunga.

\pr Deuteronomy WLC 10: 1בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲרֹ֥ון עֵֽץ׃ 2וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֹֽון׃ 3וָאַ֤עַשׂ אֲרֹון֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃ 4וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשֹׁ֗ון אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֣ום הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה אֵלָֽי׃ 5וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָרֹ֖ון אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָֽה׃ 6וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מֹוסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנֹ֖ו תַּחְתָּֽיו׃ 7מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יָטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַֽחֲלֵי מָֽיִם׃ 8בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲרֹ֣ון בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתֹו֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמֹ֔ו עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 9עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֹֽו׃ 10וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֔י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ 12וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹתֹ֔ו וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 13לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֹ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לְטֹ֖וב לָֽךְ׃ 14הֵ֚ן לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 15רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אֹותָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָעַמִּ֖ים כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃16וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֹֽוד׃ 17כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנֹּורָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ 18עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת לֹ֖ו לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ 19וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 20אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹתֹ֣ו תַעֲבֹ֑ד וּבֹ֣ו תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמֹ֖ו תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 21ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנֹּֽורָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃ 22בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

\c 11

\s1 Ebi Israheli abonaga

\p\v 1OzigireNyamubâhoNyamuzinda wâwe onashimbe ngasi lusiku ebi akurhegesire byôshi, amarhegeko gâge, engeso zâge n’ebinwa byâge . 2 Mwacibwinire mwene, mwoyo ci arhali abâna binyu. Bôhe barhabonaga barhanamanyaga amahano ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, obukulu bwâge, emisî y’olubi lwâge n’ey’okuboko kwâge kulambûle, \v 3 ebimanyîso n’ebindi akozire omu Mîsiri, ebi akolire Faraoni w’e Mîsiri n’ecihugo câge côshi, \v 4 ebi akolire emirhwe y’abalwi b’e Mîsiri, enfarasi zâbo n’engàle zâbo, galya mango abalikiragakwo amîshi g’Enyanja Ndukula banamulibisirekwo luminomino, kulya abagukumulaga baherêrekera kuhika ene. \v 5 Abâna binyu barhabonaga ebi àmujirire omu irûngu kuhika aga mango mwahika aha; \v 6 ebi akolire Datani, Abironi na bene Eliabu wa kuli bene Rubeni, galya mango idaho liyashama linabàmirangukiza omu karhi ka Israheli yeshi, lyamirangusabo n’emilala yâbo n’amahêma gâbo n’ebirugu byâbo byôshi. \v 7 Amasu ginyu gabwîne ebyo bidârhi Nyamubâho akozire byôshi.

\s1 Amalaganyo n’oburhonde

\p\v 8 Mulange amarhegeko mmurhegesire ene goshi, lyo mubà bazibu munahashigwârha eci cihugo mwajamwo mpu muciyanke cibè cinyu. \v 9 Ntyôla mwalamira nsiku nyinji muli eco cihugo Nyamubâho alaganyagya basho n’obûko bwâbo, cihugo cihululamwo amarhà n’obûci. \v 10 Kulya kubà eco cihugo wajamwo cirhali nk’ccihugo c’e Mîsiri mwarhengamwo, eyo munda mwakazâgiba mwamarhwera emburho munagaliyidômera n’okugulu nka kula badômera obusane. \v 11 Ecihugo wajamwo mpu ogendiyanka cohe ciri cihugo ca rhubanda n’ebirhondo bidômerwa n’enkuba y’oku nkuba. \v 12 Ciri cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba alanzire n’amasù ga NyamubâhoNyamuzinda wâwe garhacirengakwo, kurhenga aha murhondêro gw’omwâka kuhika aha buzinda bwâgo. \v 13 Kwo birintyo. Erhi mwakanayumva amarhegeko gâni mmuhîre ene, okuzigiraNyamubâhoNyamuzinda winyu, n’okumukolera n’omurhima gwinyu gwoshi n’omûka gwinyu gwoshi; \v 14 ecihugo cinyu nacihà enkuba amango gakwânîne, enkuba mpangûka n’enkuba y’oku lugaze, na ntyo wanahaka engano yâwe, erivayi lyâwe n’amavurha gâwe. \v 15 Ebintu byâwe nabihà obwâsi e bulambo, walya onayigurhe. \v 16 Mumanyage omurhima gwinyu gwakanashumikwa, obone mwamahabuka mukazikolera abandi banyamuzinda n’okubaharâmya; \v 17 mucîzukize engulumira y’oburhè bwa Nyamubâho, mubone amayigala amalunga, enkuba ebulikane, ishwa lirhaciyeramwo bici, kano kanya mwamaherêrekera muli eci cihugo cinjà Nyamubâbo amuhà.

\s1 Okushwinja

\p\v 18 Ebi binwa mmubwizire, mubihirage oku murhima n’omu mûka gwinyu. Mubishwekere oku kuboko nka cerekane n’oku malanga nka isembwa. \v 19 Mubiyigîrize bagala binyu, munakazibakengezabyo, obè otamîre omu mwâwe erhi odwîrhe walambagira omu njira, obè ogwîshîre erhi obè oyimanzire. \v 20 Obiyandike oku mikango y’enyumpa yâwe n’okunyumvi zâwe, \v 21 na ntyo, ensiku zâwe n’eza bagala bâwe, mw’eci cihugo Nyamubâho alanyagya basho mpu abahà, zanaluga aka ez’oku nkuba enyanya z’igulu. \v 22 Bulyalya erhi mwakanalanga mukanashimba aga marhegeko mmurhegesire goshi mukazigiraNyamubâho, Nyamuzinda winyu, mukanashimba enjira zâge zôshi, n’okucishwekera kuliye, \v 23Nyamubâho anamunyâgira eby’aga mashanja goshi, ninyu mwene mwananyaga ebya mashanja manene na mazibu kumulusha.

\p\v 24 Ngasi aba mwakanahira olushando erhi hanakola aha kwinyu, olubibi lwinyu lunali kurhenga oku irûngu kubika e Libano, kurhenga oku lwîshi, olwîshi lwa Efurata, kuhika oku nyanja y’e Buzikiro bw’izûba, lyo ishwa linyu eryo. \v 25 Ntâye wahagaza embere zinyu, NyamubâhoNyamuzinda winyu amukengesabakazimurhînya omu ngasi ishwa mwakanahiramwo olushando, nka kulya yêne amulaganyagya.

\p\v 26 Ka murhabwini? Nioyo namadêkereza embere zinyu ene okugishwa n’okuhehêrerwa. \v 27Kugisha erhi mwakanashimba amarhegeko murhegesire ene gali ga NyamubâhoNyamuzinda winyu. \v 28Kuhehêrerwa, akaba murhashimbiri amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, n’erhi mwakarhenga omu njira mmurhegesire ene, mukaderha mpu mwashimba abandi banyamuzinda murhamanyaga. \v 29 N’amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhisa mw’eci cihugo wajamwo mpu ociyanke cibè câwe, onahire omugisho oku ntondo ya Ebali. \v 30 Ezo ntondo ntâye ohabire oku ziba ishiriza lya Yordani, omu njira y’e Bushoshokero bw’izûba omu cihugo c’Abekanani bayûbaka omu Araba aha ishiriza lya Giligala hôfi n’omurhi gw’e More. \v 31 Neci, mukola mwayikira Yordani, mpu mugendiyanka ecihugo Nyamu baho Nyamuzinda winyu amuhà. Mwaciyanka cibè cinyu munaciyubakemwo. \v 32 Mulange munashimbe amarhegeko goshi n’engeso muhugûlîre ene.

\pr Deuteronomy WLC 11: 1וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתֹּ֗ו וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ 2וִֽידַעְתֶּם֮ הַיֹּום֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְלֹ֕ו אֶת־יָדֹו֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹעֹ֖ו הַנְּטוּיָֽה׃ 3וְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶֽת־מַעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּתֹ֣וךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 4וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 5וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 6וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 7כִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֥ה יְהוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה׃ 8וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 9וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס 10כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃ 11וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃ 12אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ ס 13וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּ֑ום לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְדֹ֔ו בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃14וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתֹּ֖ו יֹורֶ֣ה וּמַלְקֹ֑ושׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ 15וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ 16הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ 17וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 18וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאֹות֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֹוטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ 19וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 20וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ות בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ 21לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס 22כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֹֽו׃ 23וְהֹורִ֧ישׁ יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃ 24כָּל־הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בֹּ֖ו לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנֹ֜ון מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲרֹ֔ון יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃ 25לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֹֽורַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ ס 26רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּ֑ום בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃ 27אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃28וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּ֑ום לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ ס 29וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃ 30הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְבֹ֣וא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלֹונֵ֥י מֹרֶֽה׃ 31כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 2

\c 12

\ms II. Okushubûlulwa kw’amarhegeko

\p\v 1 Alagi amarhegeko n’engeso mwalanga n’okushimba muli eco cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho akuhîre mpu cibè câwe ensiku zôshi z’akalamo kinyu bano igulu.

\s1 Okushâba engombe za banyamuzinda bw’obwîhambi

\p\v 2 Muhongole munashande ngasi bantu amashanja mwajihulusa gàli gayubasire mpu gakazigashanirizamwo ba nyamuzinda wâbo, abè oku ntondo, abè omu birhondo, abè aha murhi gujinîrîre. \v 3 Mushâbe empêro zâbo, mujonjage amabuye gâbo g’aha luhêro, n’emirinzi yâbo muyiyoce. Mushangule enshusho babinjiraga banyamuzinda bâbo, munazaze amazîno gâbo ahôla.

\s1 Okurherekêra Nyamubâho

\p\v 4Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yêhe, arhalikwo mwamujirira ntyo. \v 5 Ci halya Nyamuzinda winyu acisboga omu mashanja ginyu mpu ahireho izîno lyâge n’okulibezaho ho mwakaziyisha n’okumulongezaho. \v 6 Ahôla ho mwakazilêrha enterekêro zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyun’ensholôlo z’omu nfune zinyu, enterekêro zinyu z’okuyukîriza omuhigo n’ezindi nterekêro munalonzize, enterekêro z’olubere lw’ebintu binyu binênene n’ebinyînyî. \v 7 Ahôla ho mwanakazirîra, omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, kulya kubà Nyamubâho, Nyamuzinda winyu àkugishire.

\p\v 8 Arhali kwo mwajira nk’oku rhudwîrhe rhwajira ahâla ene: ngasi muguma adwîrhe ajira oku anabwîne, \v 9 kulya kubà murhacihika aha baluhukiro n’oku kashambalaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre. 10 Mukolaga mwayikira Yordani, mwagendibêramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhà mpu muciyimemwo. Amucinga oku babisha bamulieburhambi muyûbake n’omurhûla. \v 11 Ago mango, n’aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda winyu acîshoga mpu ho abêza izîno lyâge ho mwakazilêrha ngasi ebi namurhegesire byôshi: enterêkero zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyu, ensholôlo z’omu nfune zinyuna ngasi binjà wâbà walaganyizeNyamubâho omu ciragâne; \v 12 agamango, musîme omu masù ga NyamubâhoNyamuzinda winyu, mwe nabagala binyu na bali binyu, na bambali na bambalikazi binyu, n’omuleviti oyubasire emwinyu, kulya kubà arhagwêrhi mwanya arhanashangìri akashambala kinyu.

\s1 Enterekêro zarherekêrwa

\p\v 13 Orhahîraga okarherekêra aha ngasi luhêro onabwîne; \v 14 ci halya hantu Nyamubâho acîshoga omu ishanja linyu liguma, hone wakazirherekêreraenterekêro zâwe z’embâgwa n’okukola ngasi ebi nakurhegesire.

\p\v 15 Ci kwône, ngasi mango wakanayumva omurhima gucifinjirekwo, omu ngasi murhundu gwinyu, wanabaga onalye enyama nk’oku omugisho gwa Nyamubâho gunakuhire. Omuntu. abè mwêru kwêru erhi nanga, anayiryakwo, ciru yankabà ya kashafu erhi ya nshagarhi. \v 16 Murhalye omukò, ci munagubulagire oku idaho nka mîshi.

\p\v 17 Omu mirhundu yâwe, orhaliremwo ecihimbi ca kali ikumi c’engano yâwe, ec’idivayi lyâwe erhi ec’amavurha gâwe, olubere lw’ebintu byâwe binênene erhi bisungunu nîsi erhi ciru ehiguma hy’oku nterekêro zâwe z’okuyûkiriza omuhigo nîsi erhi enterekêro z’obulonza erhi enterekêro enfune zâwe zihânyire. \v 18 Ci kwône wanabirîra omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshogaga honene, woyo, mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali wâwe na mwambalikazi wâwe n’omuleviti oli aha mwâwe, wanalya osîme, omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ocîshingire ebinjà byarhenga omu maboko gâwe. \v 19 Amango goshi wâbà olimwo eco cihugo câwe, orhahîraga okuhaba omuleviti. \v 20 Hano Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amagalihya ecihugo câwe nka kulyâla anakubwîraga, n’amango wayumva irala ly’enyama okanaderha, erhi: «Nakasimire okulya enyama», onayirye nk’oku onalonzize. \v 21 Erhi akaba aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire mpu ho ahira izîno lyâge hali kuli nâwe, wanakazibâga omu bintu binyinyi n’ebinênene Nyamuzinda akuhîre, nka kulya nàkurhegekaga. \v 22 Ci kwône kwo wanabirya kula banalya akashafu erhienshagarhi: omuntu mucêse n’orhali mucêse haguma balîra. \v 23 Ci kwo omanyewakalya omukò, bulya omukò gwo mûka, orhakanalya omûka okalya n’enyama. \v 24 Orhalyaga omukò: ogubulagire oku idaho nka mîshi. \v 25 Orhahîraga okagukoza ekanwa lyo obêrwa woyo na mugala wâwe enyuma zâwe ebwa kubà okozire ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho. \v 26 Ci kwône ebirugu bitagatîfu, birya binali byâwe, haguma n’entûlo z’okuyûkiriza omuhigo, okazibiyanka obihêke halya hantu Nyamubâho àcîshozire. \v 27Enterekêro y’entumwa n’omukò oyisingônolere oku luhêrero lwa NyamubâhoNyamuzinda wâwe, n’enyama ozirye, \v 28 Olange onashimbe bwinjà ebira nkurhegesire, na ntyo wanakazibêrwa ensiku zôshi woyo na mugala wâwe enyuma zâwe, ebwa kubà wajizire ebiri binjà binashingânîne embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\p\v 29 Eyo munda wajà, amango NyamubâhoNyamuzinda wâwe aba amahererêkeza amashanja gâyo goshi, amanakushokolera ayisha abanyaga n’amango wâbà wamabanyaga onakola odekerire omucihugo câbo, \v 30 ago mango onamanyâge wakagwârhwa omu murhego,onamanyâge wakaderha mpu wabashimba wamanarhangibaherêrekeza embere zâwe.

Omanyâge wakadôkerezaebya banyamuzinda bâbo omu kuderha erhi: «Aga mashanja kurhigakazâg’ikolerabanyamuzinda bâbo? Erhi kwo nâni najira ntyo!» \v 31 Arhali kwo wakola ntyo embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.Bulyala ebyo byôshi Nyamubâhoarhabibonakwoarhanakwirirwa ebi ago mashanja gajirira banyamuzinda bâbo: kali ciru banayokere bagala bâbo na bâli bâbo omu ciko mpu lyo basîmîsa banyamuzinda bâbo.

\pr Deuteronomy WLC 12: 1אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂות֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 2אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמֹ֞ות אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָעֹ֔ות וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן ׃ 3וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּקֹ֖ום הַהֽוּא׃ 4לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 5כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם לְשִׁכְנֹ֥ו תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה׃6וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃ 7וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיֹּ֑ום אִ֖ישׁ כָּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃9כִּ֥י לֹא־בָּאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 10וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃11וְהָיָ֣ה הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בֹּו֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמֹו֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עֹולֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַֽיהוָֽה׃12וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃ 13הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָקֹ֖ום אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 14כִּ֣י אִם־בַּמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃ 15רַק֩ בְּכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃16רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 17לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכָל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃ 18כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בֹּו֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 19הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כָּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ ס 20כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃21כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃ 22אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּהֹ֔ור יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃ 23רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃ 24לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 25לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 26רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 27וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃ 28שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עֹולָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטֹּ֣וב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 29כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אֹותָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃ 30הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֨ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגֹּויִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃ 31לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָּל־תֹּועֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃ פ

\c 13

\p\v 1 Ebyo mmurhegesire byôshi, mubilange munabishimbe, buzira kuyushûla erhi kubinyihyakwo akantu. \v 2 Erhi emwinyu yakazûka omulêbi erhi mulôsi wa bilôrho, akakuyêreka ecimanyîso erhi cisômerine cirebe \v 3 cirya cimanyîso, erhi cirya cisômerîne cikaba nk’oku ànaderhaga, n’enyuma z’ahôla, akakubwîra erhi: «Rhucishimbire abandi banyamuzinda, aba orhayishi, akanakubwîra mpu mubagashânize», \v 4 orhayumvagya ebinwa by’oyo mulêbi nîsi erhi eby’oyo mulôsi w’ebilôrho, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhangula kwa bene okwo, mpu amanye erhi onazigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi. \v 5Nyamubâho. Nyamuzinda wâwe yêne ye mwakulikira ye mwanakenga; amarhegeko gâge go mwashimba, izù lyâge lyo mwakaziyumva, ye mwakolera, ye mwacîshwekerakwo. \v 6 Oyo mulêbi erhi oyo mulôsi ali wa kufà, bulyala amayigîriza abantu okugomera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wakukulaga omu cihugo ca Mîsiri, akucungula omu nyumpa y’obuja, na kandi amàkuhabula àkurhenza omu njiraNyamubâho, Nyamuzinda akurhegekaga mpu okazishimba.

\p\v 7 Erhi mwene winyu, mwene sho erhi mwene nyoko, mugala wâwe erhi mwâli wâwe, nîsi erhi omukazi òyegemera ecifuba câwe, erhi omwîra orhonya nka mûka gwâwe wêne, erhi akakushumika mahwe-mahwe, erhi: «Rhugende rhujikolera abandi ba nyamuzinda, balya wêne orhayishi na basho barhabayishi \v 8 ba muli balya banyamuzinda b’amashanja gali eburhambi bwinyu, gabè ga kuli erhi ga hôfi, kurhenga oku cikwî kuhika oku cindi cikwî c’igulu, \v 9 orhayêmêraga ebinwa byâge orhabirhegaga okurhwîri, isù lyâge lirhabàga lya lukogo, orhamubabaliraga orhanafulikaga obubî bwâge. \v 10 Neci, okwânîne omuyirhe, we wamulîkira okuboko kurhanzi kw’okumuyîrha, na kandi okuboko kw’olubaga lwôshi kuholêreze. \v 11 Mabuye wamuhanda kuhika afe; bulyala ali alonzize okukucika kuli Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, wakurhenzagya eMîsiri, omu nyumpa y’obuja. \v 12 Israheli yeshi akumanya anageremwo omusisi, analeke okukola ago maligo ekarhî kâwe. \v 13 Erhi wakayumva baderha mpu murhundu muguma mw’erya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkuhâga mpu obêremo, \v 14 gulimwo abantu ba busha b’omu bûko bwâwe, bahabwîre abâbo bashizi bababwîra mpu: «Rhugende rhukolere abandi banyamuzinda, balyala ôrhali oyishi, \v 15 ago mango onalole ehyo hibanja bwinjà odôse ciru onadokereze. Kukaboneka oku neci kwo binali ntyôla, na ntâco cirhindizize obwo bubî bwanajizirwe emwâwe, \v 16 ababà hw’ogwo murhundu bôshi, onabayôhemwo engôrho, ogwo murhundu onagushandaze gwo n’ebigubamwo byôshi, \v 17 ebyakanyagwa byôshi, onabilunde omu ngo y’emuhanda, omurhundu oguyokere kuguma n’eminyago yago yôshi, gwoshi ogurhûle Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Gushube bigûka by’ensiku zôshi birhaciyûbakwe. \v 18 Orhayôrhanaga akantu ka muli olwo lugo luheherere, kuderha mpu Nyamuzinda arhûlirire, aleke oburhè ànali, obwonjo bwâwe bumugwarhe akubabalire anakuluze, nka kulya àlaganyagya basho, \v 19 casinga oyu mvirhize izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, oshimbe amarhegeko gâge goshi, agala nkurhegesire ene, onakole ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 13: 1אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹתֹ֥ו תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשֹׂ֑ות לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖עמִמֶּֽנּוּ׃ פ 2כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא אֹ֖ו חֹלֵ֣ם חֲלֹ֑ום וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ אֹ֖ות אֹ֥ו מֹופֵֽת׃ 3וּבָ֤א הָאֹות֙ וְהַמֹּופֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖םוְנָֽעָבְדֵֽם׃ 4לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא אֹ֛ו אֶל־חֹולֵ֥ם הַחֲלֹ֖ום הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ 5אַחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹתֹ֣ו תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֹתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹלֹ֣ו תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹתֹ֥ו תַעֲבֹ֖דוּוּבֹ֥ו תִדְבָּקֽוּן׃ 6וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא אֹ֣ו חֹלֵם֩ הַחֲלֹ֨ום הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמֹּוצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם׀מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּוּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 7כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּךָ אֹֽו־בִנְךָ֨ אֹֽו־בִתְּךָ֜ אֹ֣ו׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ אֹ֧ו רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶרלֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 8מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ אֹ֖ו הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ההָאָֽרֶץ׃ 9לֹא־תֹאבֶ֣ה לֹ֔ו וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָחֹ֤וס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃ 10כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָֽדְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בֹּ֥ו בָרִֽאשֹׁונָ֖ה לַהֲמִיתֹ֑ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃ 11וּסְקַלְתֹּ֥ו בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמֹּוצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥יתעֲבָדִֽים׃ 12וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יֹוסִ֣פוּ לַעֲשֹׂ֗ות כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס 13כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃ 14יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֨עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥יםאֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃ 15וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 16הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהוּא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּלְפִי־חָֽרֶב׃ 17וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תֹּ֣וךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יללַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עֹולָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֹֽוד׃ 18וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲרֹ֣ון אַפֹּ֗ו וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לַעֲשֹׂות֙ הַיָּשָׁ֔רבְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

\c 14

\s1 Lubaga lurhuwirwe Nyakasane: oleke ebiryo bihumânya olye ebicîre

\p\v 1 Mwoyo muli bâna na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Murhahîra mukashâkwa nîsi erhi okumômwa ebisike nka hali ofire. \v 2 Bulya woyo oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, na Nyamubâho àcikwishozire omu gandi mashanja goshi gaba hanola igulu, mpu obè ishanja lyâge. \v 3 Orhahîraga okulya akantu k’okushologosa. \v 4 Alaga ebintu n’ensimba ndibwa: enkafu, ecibuzi n’empene, \v 5 enshagarhi, akashafu, empongo, akasa n’ensunu, empovu n’empene y’emuzirhu. \v 6 Wanalya ngasi cintu erhi nsimba ejira ensenyi mberemwo ebè erhi kuvûgusa evûgusa. \v 7 Ci kwône, omu bintu bivûgusa n’omubintu bijira ensenyi mberemwo, murhahîra mukalya ngasi bûko bwa ngamiya n’obw’omurhonè. Ezo ozilole nka nsimba zihumânya. \v 8Engulube nayo ejira ensenyi mberemwo ci kwône erhavûgusa: oyilole nka ya kuhumânya. Orhakalya enyama zâzo orhakanahuma oku mirhumba yazo. \v 9 Omu nsimba z’omu mîshi, zo mwakalya ezi: ngasi ezijira emishûgi y’emugongo n’enjula, ezo mwanazirya. \v 10 Ci ezirhajira mishûgi y’emugongo zirhanajira njula murhakazirya; ezo mukazizilola nka za kuhumànya. \v 11 Mwanalya ngasi kanyunyikacire. \v 12 Alagi ebinyunyi murhakalya: ikozi, cigukuma, cunjunja, \v 13akadurha, ecihimbi na ngasi bûko nyûnda bwôshi, \v 14obûkocihungu bwôshi, \v 15 kanga, kahene, nyamulobo, na ngasi bûkolubakà\v 16cirifufu, hunira na kaduba mahiri, \v 17hajawa, enkongoro n’emînâna, \v 18 lubondo n’obûko bwâge, hangâli n’omutulama. \v 19 Ngasi rhusimba rhwa mashala mukazilolarho nka rhwakuhumânya, murhankalyarho. \v 20 Mwanahashirya ngasi kanyunyi kacire. \v 21 Murhankalya enyama z’omufîra. Wanayiha ecigolo ciri aha mwâwe ciyirye nîsi erhi oyigulize ow’embuga, bulya wêhe oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Orhahîraga okayendera omwânahene omu mahenehene ga nina.

\s1 Entûlo ya ngasi mwâka

\p\v 22 Ngasi mwâkag, kwanakwanana orhôle ecihimbi ca kali ikumi c’oku myâka yâwe, eryala eyezire enarhenzire omu mashwa gâwe. \v 23 n’omu masù ga Nyamubâbo, Nyamuzinda wâwe, halya hantu ânabe acîshozire mpu abêzeho izîno lyâge, wanaliraho ecihimbi ca kali ikumi c’engano yâwe, ec’erivayi lyâwe n’eca amavurha gâwe, olubere lw’ebintu byâwe binênene n’ebiyinyi ntyo, wanayiga okukaziyôrha orhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 24 Erhi enjira yakakukulihira bwenêne, erhi wakaba orhahashirihisa entûlo ebwa kubà ahantu Nyamubâho àcishozire mpu abêzaho izîno lyâge hali kuli n’emwâwe, amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakugisha, \v 25 erya rnyaka wanaîhingana nsaranga, zirya nsaranga onazisegeze omu nfune zâwe, onaje halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire; \v 26 ohikaho wanakaba zirya nsaranga, ozihîngane ngasi kantu onalonzize, bintu binênene erhi binyinyi, divayi erhi ngasi mamvu gahire, ngasi ehi onayumvîrhe omurhima gusimire. Wanalira mulya masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, osime woyo n’enyumpa yâwe. \v 27 Orhayibagiraga omuleviti òli omu mirhundu yâwe, bulyâlya arhagwêrhi mwanya arhanagwêrhi kashambala haguma nâwe.

\s1 Entûlo ya ngasi myâka isharhu

\p\v 28 Enyuma lya myâka isharhu, wanarhôla ebihimbi bya kali ikumi by’e myâka wamasârûla muli ogu mwâka gwa kasharhu byôshi, wanage ndibidekereza ebwa mihango yâwe. \v 29 Okubundi obwo, hanajira abayîsh’irya: Omuleviti (bulya arhajira mwanya arhanajira kashambala haguma. nâwe), ecigolo, enfunzi n’omukana w’oku mwinyu, balya banayigurhe. Na ntyo, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkugishaagishe na ngasi mukolo enfune zâwe zakanarhangira.

\pr Deuteronomy WLC 14: 1בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃ 2כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לִֽהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 3לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל־תֹּועֵבָֽה׃ 4זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שֹׁ֕ור שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃ 5אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקֹּ֥ו וְדִישֹׁ֖ן וּתְאֹ֥ו וָזָֽמֶר׃ 6וְכָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָסֹ֔ות מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ 7אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ 8וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃ ס 9אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃ 10וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס 11כָּל־צִפֹּ֥ור טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃ 12וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃ 13וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ 14וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֹֽו׃ 15וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃16אֶת־הַכֹּ֥וס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ 17וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃ 18וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃ 19וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָעֹ֔וף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃ 20כָּל־עֹ֥וף טָהֹ֖ור תֹּאכֵֽלוּ׃ 21לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ אֹ֤ו מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמֹּֽו׃ פ 22עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ 23וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקֹ֣ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 24וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתֹו֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 25וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ 26וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 27וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃ ס 28מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תֹּוצִיא֙ אֶת־כָּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 29וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לֹו֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּתֹ֤ום וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ ס

\c 15

\s1 Okubabalira emyenda ngasi myâka nda

\p\v 1 Aha kuhwa kwa ngasi myâka nda, wanajira obukuze bw’okubabalira emyenda. \v 2 Alaga kurhi okwo kubabalira emyendakwakazijirwa: omuntu balire omwenda banamusigira ecikinja, akwânîne ababalire ogwo mwenda gwarhumaga bamusigira ecikinja; arhakacilyuza olya mulungu erhi olya mwene wâbo amango oyûla amayakûza Nyamuzinda mpu mashi obubabalire bw’emyenda! \v 3 Omuntu w’ecigolo wanamulyuza, mwene winyu yêhe wanamulekera ngasi hyâwe agwêrhe. \v 4 Na kandi, aha mwâwe harhabe mukenyi, kulya kubà Nyamuzinda akushobôza omugisho mwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhà mpu ociyimemwo, \v 5 casiga onayumve izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kubikirira n’okukulikira aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali.

\p\v 6 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakugisha nka kulya anakulaganyagya, mashanja manji gakulya omwenda gasige ecikinja, ci wêhe orhabalye mwenda, warhegeka mashanja manji, ci wêhe orharhegekwe nago.

\s1 Okurhabàla ab’obuligo.

\p\v 7 Erhi emwâwe yakaba eri omukcnyi, muguma w’omu bene winyu, aha muhango gwâwe muguma, muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà, orhazidohagya omurhima gwâwe, orhanabumbaga enfune zâwe wamanabona mwene winyuw’obuligo, \v 8 ci onamubumbulire enfune zâwe, n’okumuhoza kalya kantu alagirirekwo. \v 9 Omanyâge wakanabêza omu murhima gwâwe ezi nkengêro mbî, mpu: «Omwâka gwa kalinda ogùla guyiruka, gwo mwâka gw’okubabalira!» okazinga amalanga embere za mwene winyu mukenyi, n’okabula bwamuha akantu, akanakuyamira emwa Nyamuzinda obone wamahemuka n’ecâha\v 10 Nka wamuhà, omuhe n’omurhima nkana, bulyâlya okwôla kwarhuma Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha omu mirimo yâwe yôshi n’omu ngasi mukolo gw’amaboko gâwe. \v 11 Ntà mango abakenyi bâbule mw’ecicihugo, bw’obùlankuhire eri irhegeko: enfune zâwe ozibumbulire mwene winyu ozibumbulire oli buligo n’omukenyi oli omu cihugo câwe.

\p\v 12 Erhi mwene winyu muhebraniya, mulume erhi mukazi akacîguza emunda oli, neci anakukolera myâka nda, n’oku mwakagwa kali nda, wanamuleka agende nk’oku omurhima gunamuhîre. \v 13 Neci onamuleke agende ci orhamulikaga maboko mûmu. \v 14 Onamubarhuze, ashobole oku bintu byâwe binyinyi, oku by’omu cibuga câwe n’oku by’omu mukenzi gwâwe; omuhe nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okugishire. \v 15 Okaz’ikengêra oku wali mujà e Misirina Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akucungula. Co cirhumire nkuha eryola irhegeko ene.

\p\v 16 Ci kwône erhi oyo muntu ankakubwîra erhi: Ntalonzizi nkurhengekwo, akaba akusimire woyo n’enyumpa yâwe, akaba asîmire okubêra aha mwâwe, \v 17 ago mango, wanarhôla omugera, omurhulire okurhwîri aha muhango gw’emuhanda, na ntyo anabà mwanbali wâwe ensiku zôshi. Omujà-kazi wâwe naye kwo wamujirira ntyo. \v 18 Orhayagalagwa n’okumuleka agenda, bulyala omu myâka ndarhu akukolire, akufulukize kabirhi kalushire eby’omulimya akolera omu lusiku. Naye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkugisha omu mirimo yâwe yôshi.

\s1 Emburhwa-lubere z’ebintu

\p\v 19OkazirherekêraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ngasi mburhwa-lubere ndume y’omu bintu byâwe, ebè mpanzi erhi ngandabuzi. Orhahîraga okahingisa erhi kubarhuza olubere lw’enkafu yâwe nîsi erhi okumôma olubere lw’ecibuzi câwe. \v 20 Ngasi mwâka onayanke olubere lw’ecintu câwe, olulire mweshi n’enyumpa yâwe omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu Nyamuzinda anacîshozire. \v 21 Eco cintu erhi cakaba cirikwo ishembo, erhi cakajà cakunagira nîsi erhi ca muhûrha, erhi lindi ishembo linene, orhankacibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 22 Onacirire omu mwâwe, omwinja n’omugalugalu haguma, nk’oku bakanalya empongo erhi akashafu, \v 23 ci kwône orhalye omwamba gw’eco cintu, ogubulagire oku idaho nka mîshi.

\pr Deuteronomy WLC 15: 1מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ 2וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמֹ֗וט כָּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָדֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 3אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ 4אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְיֹ֑ון כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 5רַ֚ק אִם־שָׁמֹ֣ועַ תִּשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 6כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גֹּויִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגֹויִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ ס 7כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְיֹ֜ון מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֹֽון׃ 8כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ לֹ֑ו וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹרֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֹֽו׃ 9הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְיֹ֔ון וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן לֹ֑ו וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 10נָתֹ֤ון תִּתֵּן֙ לֹ֔ו וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ לֹ֑ו כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 11כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְיֹ֖ון מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ ס 12כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י אֹ֚ו הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ 13וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ 14הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ לֹ֔ו מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֹֽו׃ 15וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיֹּֽום׃ 16וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־טֹ֥וב לֹ֖ו עִמָּֽךְ׃ 17וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאָזְנֹו֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עֹולָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃ 18לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹתֹ֤ו חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ פ 19כָּֽל־הַבְּכֹ֡ור אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שֹׁורֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכֹ֥ור צֹאנֶֽךָ׃ 20לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃21וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה בֹ֜ו מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ אֹ֣ו עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 22בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכֲלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ 23רַ֥ק אֶת־דָּמֹ֖ו לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ פ

\c 16

\s1 Basâka n’emigati erhalimwo ngezo

\p\v 1 Okazikenga omwêzi gwa Aviv (Emihuli) onajiremwo olukulu lwa Basâka oku irenge lya NyamubâhoNyamuzinda wâwe, kulya kubà gwali mwêzi gwa Mihuli erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhenza e Mîsiri budufu, \v 2 Okazibâga Basâka, omu bintu byâwe binênene n’ebinyînyi. Omubâgire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu acîshozire mpu yo ndâro y’izîno lyâge. \v 3 Eyo mbâgwa orhayirire mugati gulimwo engezo. Nsiku nda zôshi erhi eyo mbâgwa wayirira omugati gurhalimwo ngezo, mugati gwa buligo, bulyâlya bwake-bwake warhengaga e Mîsiri. \v 4 Engezo erhabonekaga omu mwâwe n’omu cihugo olimwo côshi, muli ezo nsiku nda harhanasigalaga ciru n’ehityakuli erya mbâgwa warherekêraga bijingo by’olusiku lurhanzi, na ntâhyo obikage bijingo mpu hihike sêzi. \v 5 Orhaderhaga mpu wabâgira Basâka muli lugo luguma mwo zirya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âkuha \v 6 ci hanali halya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozire mpu habe ndâro y’izîno lyâge, ho wabâgira Basâka, bijingo izûba libà lyamazika, go mango warhengaga e Mîsiri. \v 7 Wanayiyendera onayirîre halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire na buca sêzi wanagaluka oshubire omu bihando byâwe. \v 8 Washinga nsiku ndarhu walya emigati erhalimwo ngezo, n’oku lusiku lwa kali nda hanabà embugânano nkulu bwenêne y’okukuza Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ago mango orhahîra okajira mukolo mulebe.

\s1 Olusiku lukulu lw’Emigobe

\p\v 9 Okaziganja migobe nda. Olusiku omugushu gwarhangiraga okurhema emyâka, wanarhangira okuganja migobe nda. \v 10 Oku bundi, wanajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe Olukulu lw’Emigobe: ntûlo y’obulonza wajira n’okuboko kwâwe, nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakugishire. \v 11 Ocisîmîse omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àcîshozire mpu yo ndâro y’izîno lyâge, ho wâcîsimikiza mwe na mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali wâwe na mwambalikazi wâwe, omuleviti ôli omu lugo lwâwe, kuguma n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali ekarhî kâwe. \v 12 Okazikengera oku wali mujà e Mîsiri: olange onakulikire aga marhegeko.

\s1 Olukulu lw’Ebihando

\p\v 13 Okazijira olukulu lw’ebihando miregerege nda, òba wamahaka emyâka y’oku cibuga câwe n’ey’omu mukenzi gwâwe. \v 14 Ago mango wanacisîmîsa, mwena mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali na mwambalikazi wâwe, omuleviti n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali omu lugo lwâwe. \v 15 Washinga miregerege nda wajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe olukulu, mwo cirya ciriba Nyakasane àcîshozire, kulya kubà Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha obêrwe omu mirimo yâwe yôshi omu mikolo yâwe yôshi ly’oyunjula busîme.

\p\v 16 Kasharhu omu mwâka, ngasi bûko mulume onali emwâwe, ayishicîyêrekana omu masù ga Nyamubâho, Nyamozinda wâwe, halya hantu Nyakasane anacîsbozire: oku lukulu lw’Emigati erhalimwo ngezo, oku lukululw’Emigobe n’oku lukulu lw’Ebihando. Ntâye oyishaga maboko mûmu embere za Nyakasane, \v 17 ci ngasi muguma akazihâna nka kulya omugishoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe àmuhire gunali.

\s1 Abatwî b’emmanja

\p\v 18 Ohire abatwî b’emmanja n’abandisi omu ngasi lugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âkuha, nk’oku emilala yâwe enali; bakazitwira olubaga olubanja kulya kushingânîne. \v 19 Orhahîraga okalenganya omuntu, orhahîraga okaderha mpu ola ye lebe, orhazigiraga abagula olubanja, bulyala engulo y’olubanja enahûse abagula enyagîse n’omuntu olubanja lwâge. \v 20Bushinganyanya wakazikulikira, na ntyo walama onayanke cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ayishikushobôza.

\s1 Okuhabigashaniza

\p\v 21 Orhahîraga okagwîka omulinzih, murhi mulebe erhi mulebe aba burhambi bw’oluhêro wayishiba oyûbakire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, \v 22 orhanagwîkaga ibuye ly’abazimu bulya Nyamubâho, Nyamuzinda arhalikwîrirwa.

\pr Deuteronomy WLC 16: 1שָׁמֹור֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הֹוצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ 2וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃3לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצֹּ֖ות לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּזֹ֗ון יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־יֹ֤ום צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 4וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון לַבֹּֽקֶר׃ 5לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃6כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמֹ֔ו שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּבֹ֣וא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מֹועֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ 7וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃ 8שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ות וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ ס 9שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֹֽות׃ 10וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעֹות֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּתֹ֥ום וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃ 12וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ פ 13חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃14וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּתֹ֥ום וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃ 16שָׁלֹ֣ושׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצֹּ֛ות וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻעֹ֖ות וּבְחַ֣ג הַסֻּכֹּ֑ות וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָ֖ה רֵיקָֽם׃ 17אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָדֹ֑ו כְּבִרְכַּ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ ס 18שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃ 19לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃ 20צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס 21לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ ס 22וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

\c 17

\p\v 1 Orhahîraga okabâgira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ecintu c’omu binênene erhi ec’omu binyinyi, eciremîre erhi ecirikwo ishembo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhakwirirwa okwo. \v 2 Erhi omu karhî kâwe, muli cishagala ciguma mw’ebi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha, erhi bakajira omulume nîsi erhi mukazi wakola ebigayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu kuvuna endagâno yâge, \v 3 oyo muntu erhi akagendikolera abandi banyamuzinda, akanayunama embere zâbo, n’embere z’izûba, omwêzi nîsi erhi embere sa gundi murhwe gw’emalunga, n’obwo okwôla ntakukurhegesiri, \v 4 n’erhi bakamushobeka embere zâwe; erhi wakaba wamayumvirhiza n’okudôkereza bwinjà, okabona oku neci kwo binali, galya maligo gakozirwe omu Israheli, \v 5 ago mango wanahulusa olya mulume erhi olya mukazi wajiraga ebyo bigalugalu aje enyuma z’omuhango gw’olugo, oyo mulume erhi mukazi wanamuhanda amabuye arhengemwo omûka. \v 6 Oku buhamîrizi bwa babirhi erhi bwa basharhu omuntu anatwirwa okufà, omuntu arhankayîrhwa oku bubâmirizi bw’omuntu muguma. \v 7 Abo babâmirizi bo barhangirika okuboko oku kuyîrha oyo muntu, na kandi olubaga lwôshi lwana mulikira okuboko. Kwo kurhenza obubî omu côgo okwo.

\s1 Okudôsa omudâhwa muleviti

\p\v 8 Erhi hankabà olubanja lukurhalusire, lwa kuyirhana, lwa kadali erhi lwa kuyagazanya, lubanja lulebe omu lugo lwâwe, ago mango wanakanya osôkere halya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire, \v 9 ogendilonza abadâhwabaleviti n’omutwî w’emmanja oli omu mukolo ago mango. Wanadôkereza banakumanyise kurhi batwire olubanja. \v 10 Okwânîne okulikire ako kanwa bakumanyikize aho hantu Nyakasane acîshozire, onamanye orhabulagabukola nk’oku banakuyeresire. \v 11 Kwo wanakola nk’oku bakuyêreka na nk’oku banatwire olubanja, buzira kuhabukira ekulyo erhi ekulembe kw’akanwa bâkubwîra. \v 12 Erhi hankajira owahanjalika, arhayumva omudâhwa oyimanzire oku kukolera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, arhayumva n’omutwî w’emmanja, oyo muntu ali wa kufà kwo kurhenza obubî omu Israheli okwo. \v 13 Olubaga lwoshi lwamanya okwo, luyobôhe lunalekeokuhanjalika.

\s1 Abâmi

\p\v 14 Amango wâbà wamahika muli cirya cihugoNyamubâhoNyamuzinda wâwe ayishikuhà, na hano obà wamaciyanka onakolaociyubasire, ago mango wanaderha, erhi: «Nnonzize okuyimika omwâmi wantegeka nk’oku agandi mashanja ganzungulusire ganajira». \v 15 Omwâmi Nyamubâho, Nyamuzinda acîshozire ye okwânîne oyîmike akurhegeke, muguma omu bene winyu yewâyîmika abè mwâmi wakurhegeka, orhankayîmika ow’embuga mpu akurhegeke olyala ôrhali mwene winyu. \v 16 Ci kwône oyomwâmi arhahîraga akashweka omwandu gw’enfarasi nîsi erhi okugalula olubaga e Mîsiri mpu aluza omurhwe gw’abalwira oku nfarasi, bulyala Nyakasane àkubwîzire, erhi: «Murhakacishubiramwo eyi njira». \v 17 Arhaluze abakazi, omurhima gwâge gwakanahabuka. Arhanaluzagya enfaranga n’amasholo gâge okubozire. \v 18 Amango atamala oku ntebe y’obwâmi, akwânîne ayandike omu citabu, yêne wanakazicisoma, ikopye ly’olu lushika, lihamisa lulya lushika luli omu nfune z’abadâhwabaleviti: ikopye ly’oku lushika, abadâhwabaleviti bamuyandikise. \v 19 Eco citabu cikaziyôrha ciri aha burhambi bwâge, akacîsoma ensikuz’akalamo kâge zôshi, na ntyo anamanyirhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâge, anamanyilanga ebinwa by’olulushika byôshi, n’aga marhegeko anamanyigashimba. \v 20 Kuderha mpu alekicibona enyanya za bene wâbo, aleke n’okucîyeguyla kuli ago marhegeko mpu agagera eburhambi, ekulyo erhi ekumosho. Na ntyo, ye n’abâna bâge, analama nsiku nyinji oku ntebe y’obwâmi omu karhâ k’Israheli.

\pr Deuteronomy WLC 17: 1לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שֹׁ֣ור וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בֹו֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ ס 2כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֹֽו׃3וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ אֹ֣ו לַיָּרֵ֗חַ אֹ֛ו לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃ 4וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְהֹֽוצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אֹו֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ אֹ֖ו אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃ 6עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים אֹ֛ו שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃7יַ֣ד הָעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בֹּ֤ו בָרִאשֹׁנָה֙ לַהֲמִיתֹ֔ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ פ 8כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ 9וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃ 10וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יֹורֽוּךָ׃ 11עַל־פִּ֨י הַתֹּורָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יֹור֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 12וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָדֹ֗ון לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֹ֖ו אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 13וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֹֽוד׃ ס 14כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃ 15שֹׂ֣ום תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃ 16רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לֹּ֣ו סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבֹּ֣ות ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֹֽוד׃ 17וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לֹּו֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָבֹ֑ו וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לֹּ֖ו מְאֹֽד׃ 18וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתֹּ֔ו עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתֹּ֑ו וְכָ֨תַב לֹ֜ו אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתֹּורָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם ׃ 19וְהָיְתָ֣ה עִמֹּ֔ו וְקָ֥רָא בֹ֖ו כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃ 20לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבֹו֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתֹּ֛ו ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

\c 18

\s1 Abadâhwa Bene Levi

\p\v 1Abadâhwabaleviti, omulala gwa Levi gwoshi gurhahâbwe mwanya erhî kashambala haguma na Israheli, bakazirya ebiryo birherekirwe Nyakasane, n’oku mwanya gwâge. \v 2 Ogo mulala gurhabe na kashambala omu karhî ka bene wâbo, Nyakasane yêne wâbà kashambala kâbo nk’oku abalaganyagya.

\p\v 3 Alaga omwanya gw’abadâhwa, ogu bakalinga oku lubaga, kuli balya barherekêraebintu binènene erhi binyinyi: banahà omudâhwa okuboko, omushaya n’olurhôlero. \v 4 Wanamuha omwâka muhyâhya gw’engano yâwe, ogw’elivayi lyâwe n’ogw’amavurha gâwe, n’obwoya burhangiriza wakemba oku bibuli byâwe. \v 5 Bulyala ye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire omu milala yôshi mpu akaziyimanga embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe mpu akolere Nyamuzinda.

\p\v 6 Erhi omuleviti oyubasire muli murhundu muguma omu mirhundu yâwe, halebe erhi halebe omu Israheli, erhi akayumva acîfinjire okuyisha halya hantu Nyakasane acîshozire, \v 7 anakolaho omukolo gwâge oku izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâge kuguma na bene wâbo baleviti bayimanzire halya omu masù ga Nyakasane; \v 8 analya ecihimbi ciri nk’ec’abâbo, buzira kuderha obunguke ngasi muguma akayunguka omu kuguza eby’îshe.

\s1 Abalêbi

\p\v 9 Amango wâbà wamahika muli cirya cihugoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha, omanye wakanayiga amaligo g’ago mashanja. \v 10 Emwâwe erhabonekaga omuntu wageza omugala nîsi erhi omwâli omu muliro, owacihira omu by’okulaguza, okurhulakwo abazimu, okunywesa emizimu n’okuloga; \v 11 erhabonekaga owagulika abandi, owadôsa emyômoka erhi abazimu, owagashâniza àbafire. \v 12 Bulyalà owakola ebyo, acîshombanyize na Nyamubâho, Nyamuzinda n’ebyo byakobwa byo byarhumaga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ahiva aga mashanja embere zâwe.

\p\v 13 Okwânîne obè mudahemukira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 14 Bulyala aga mashanja wagendinyaga gakazâgiyumva abashonga n’abalozi ci wêhe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhakuhâga kantu ka bene ako. \v 15 Nyamuhâbo, Nyamuzinda wâwe akuzûkiza, omu karhî kawe muli bene winyu, omulêbi oli akani: okazimuyumva. \v 16 Kulyala washengaga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okwo, oku ntondo ya Horebu, olusiku lw’embugânano, erhi: «Ntacilonza ndolemwo ogu muliro munji munji, nankanafa». \v 17 Naye Nyakasane ambwîra erhi: «Kwinjà badesire. \v 18 Nabazûkiza omu karhî ka bene wâbo, omulêbi okusbushire, nahira ebinwa omu kanwa kâge, ayishibwirabo ngasi ebi nârhegekaye. \v 19 N’erhi hankajira omuntu orhayumvirhizi ebinwa byâni, oyomulêbi aderha omu izîno lyâni, nicne nienc nasambisa oyo muntu. \v 20 Ci omulêbi wakacîshomya mpu aderha omu izîno lyâni ebi ntamurhegesire nti aderhe, n’erhi akaderha omu izîno banyamuzinda-banyabwihamba, oyo mulêbi kufà anafa».

\p\v 21 Wamaderhaga omu murhima gwâwe, erhi: «Kurhi rhwakamanya oku aka kanwa Nyamuzinda arhakadesire?» \v 22Omulêbi erhi akaba amaderha omu izîno lya Nyakasane, na kulya aderhaga kurhaciyishire, kulya kurhacibìre, kwo kuderha oku Nyakasane arhadesire kalya kanwa. Kwali kuhalanjika omulêbi ahalanjikaga: orhayôbohaga oyo.

\pr Deuteronomy WLC 18: 1לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְנַחֲלָתֹ֖ו יֹאכֵלֽוּן׃ 2וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לֹּ֖ו בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֹֽו׃ ס 3וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שֹׁ֣ור אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃ 4רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֹּֽו ׃ 5כִּ֣י בֹ֗ו בָּחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 6וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשֹׁ֔ו אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 7וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 8חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֹֽות׃ ס 9כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשֹׂ֔ות כְּתֹועֲבֹ֖ת הַגֹּויִ֥ם הָהֵֽם׃ 10לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֹֽו־וּבִתֹּ֖ו בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעֹונֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ 11וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אֹוב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 12כִּֽי־תֹועֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתֹּועֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מֹורִ֥ישׁ אֹותָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 13תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 14כִּ֣י ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יֹורֵ֣שׁ אֹותָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 15נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃16כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּיֹ֥ום הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה עֹ֖וד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ 17וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 18נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמֹ֑וךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃ 19וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמֹּֽו׃ 20אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃ 21וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּרֹ֖ו יְהוָֽה׃ 22אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔וא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּרֹ֖ו יְהוָ֑ה בְּזָדֹון֙ דִּבְּרֹ֣ו הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ ס

\c 19

\s1 Olugo omuntu akayankiramwo

\p\v 1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amahungumula galya mashanjaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe ânyaga ecihugo, amango wâbà wamabanyaga onakola oyubasire omu mirhundu yâbo n’omu nyumpa zâbo, \v 2 onaberûle mirhundu isharhu omu karhî k’ecihugoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu cibè câwe. \v 3 Wanajira n’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuha mpu cibè câwe ocigabemwo kasharhu, kuderha mpu owayisire omuntu ahashiyakira muli eyo mirhundu.

\p\v 4 Alaga oku omuntu wayisire owundi akalobôka amayakiramwo: omuntu ashurhe owâbo ci arhali n’oluhinzo lwôshi, arhànamugwerhekwonshombo burhanzi. \v 5 Nka gala mango omuntu aja emuzirhu bôshi n’owâbo mpu bajà nshâli, lero alengeze embasha mpu akuba omurhi, erya mbasha eshugunuke omu muhini, ecibande omu wâbo enamuyirhe: owa bene oyo anayakira muli murhundu muguma analobôke. \v 6 Kurhakakwanana omwihôzi wa nyakufa omu burhe bwâge bunji akulikire omwisi, kurhakanakwanana obwôfi bw’enjira burhume amugwârha n’okumushurha empimbo zamuyîrha, n’obwo oyo muntu arhali wa kuyîrhwa ebwa kubà ntà nshombo ali agwêrhe oku wâbo embere z’aho.

\p\v 7 Co cirhumire nkurhegeka, nti: «Oberûle mirhundu isharhu». \v 8 N’erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akakuyushûlira ecihugo nka kulya alaganyagya basho, n’erhi akakuha cirya cihugo côshi alaganyagya basho, \v 9 casinga olange onashimbe aga marhegeko nkurhegesire ene goshi, ozigireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onashimbe enjira zâge ensiku zôshi, ago mango wanayushûla yindi mirhundu isharhu kuli eryala isharhu mirhanzi. \v 10 Na ntyo, omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, gurhabulagagwa omu karhi k’ecihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe ayishikushobôza mpu cibè câwe: nâwe wêne omukò gw’omuntu gurhakujekwo.

\p\v 11 Ci kwône erhi akaba nk’omuntu àli agwêrhe owâbo kwo enshombo, amukulukuze amuhise omu murhego, amuhamirekwo amushurhe empimbo zamuyîrha, abulinayakira muli murhundu muguma mw’eyôla, \v 12abagula b’emwâbo bakwânîne barhume abajimugwârha, bamuhire omu nfune z’omwihôzi, afe erhikwo. \v 13 Isu lyâwe lirhamufâga bwonjo. Okubulaga omukò gw’omuntu mwêru-kwêru okurhenze omu Israheli, wabona omurhûla.

\s1 Olubibi

\p\v 14 Amango wâbà wamayimamwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akushobôza mpu cibè câwe, orhahîraga okahindula olubibi lw’omulungu wâwe: bashakulûza bâge balutwaga.

\s1 Obuhamirizi

\p\v 15Obubâmirizi bw’omuguma burhankabashiyemeza abandi oku lebe anajijire kubî kulebe erhi câha cirebe. Oku cibî omuntu akajira,bulya bubî bwanabonekera omu kanwa ka babâmirizi babirhi erhi basharhu. \v 16 Erhi omuhamirizi-mulenzi akayimuka akanashobeka omuntu obugoma, \v 17 abo bantu babirhi bali lubanja embere za Nyamuzinda, bakwânîne baluheke embere z’abadâhwa, n’abazuzi bali ekagombe ago mango. \v 18 Abôla banadôkereza bwinjà, n’erhi kwakaboneka oku oshobesire owâbo ali muhamîrizi munywesi, \v 19 mumukolere ebi ali alonzize okukolera mwene wâbo. Na ntyo wanakûla obubî omu karhî kâwe. \v 20 N’abandi bayumva ntyo, banayôboha baleke okujira obubî buli ntyo omu karhî kâwe.

\s1 Olwihôlo

\p\v 21 Isu lyâwe lirhafaga bwonjoi. Omûka guhôlwe omûka, isù lihôlwe isù, erino lihôlwe erino, okuboko kuhôlwe okuboko, n’okugulu kuhôlwe okugulu.

\pr Deuteronomy WLC 19: 1כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃ 2שָׁלֹ֥ושׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּתֹ֣וךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 3תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּרֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ׃ 4וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃ 5וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָדֹ֤ו בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃6פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבֹו֒ וְהִשִּׂיגֹ֛ו כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלֹו֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום׃ 7עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃ ס 8וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 9כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֙ לְךָ֥ עֹוד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃ 10וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ ס 11וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לֹו֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃ 12וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִירֹ֔ו וְלָקְח֥וּ אֹתֹ֖ו מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹתֹ֗ו בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃ 13לֹא־תָחֹ֥וס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְטֹ֥וב לָֽךְ׃ ס 14לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס 15לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֹן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים אֹ֛ו עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃16כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנֹ֥ות בֹּ֖ו סָרָֽה׃ 17וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ 18וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃ 19וַעֲשִׂ֣יתֶם לֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשֹׂ֣ות לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 20וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשֹׂ֜ות עֹ֗וד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 21וְלֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃ ס

\c 20

\s1 Amatabâro

\p\v 1 Amango warhabàla mpu okola wajilwîsa abashombanyi bâwe, erhi wakabona enfarasi na ngàle mwandu, na bantu banji kukulusha, orhayobobaga bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali haguma nâwe, Ye wakuyinamulaga, akurhenza omu cihugo c’e Mîsiri. \v 2 Amango mwaba mukola mwalingirhangira entambala, omudâhwa anayi sha ashambâze olubaga, \v 3 anababwîra erhi: «Yumva wâni Israheli, mwoyu mukola mwalwîsa abashombanyi binyu, murharhâga omurhima, murhayôbohaga, murharhînyaga murhanarhemukaga embere zâbo. \v 4 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu njira ali haguma ninyu, ye wamulwikiza abashombanyi binyu, ye wamufungira ye wanamugalukira». \v 5 Oku bundi abandisi nabo banabwîra olubaga erhi: «Ndi olya oyubasire enyumpa mpyâhya arhaciyihandamwo! \v 6 Ndi olya wali amagwika emizâbîbu yâge, arhanali acihumba amalehe marhanzi? Oyôla agende ashubire emwâge, akanasigala omu matabâro obone akola wundi wahumba amalehe marhanzi! \v 7 Ndi olya wakazâgisheba omukazi arhanali acimuyanka? Agende ashubire emwâge, akanasigala omu matabâro, abone akola wundi wayanka olya mukazi! \v 8 Abandisi banashubibwîra olubaga okûla nako, erhi: «Ndi olyala oyobohire n’omurhima gurhacimuli omu nda Agende ashubire emwâge akanarhuma omurhima gwa mwene wâbo gwajonga ak’ogwâge.» \v 9 Oku bundi, abandisi bayûsa bashambâza olubaga, banaluhà ngasi omurhambo waheka ngasi murhwe.

\s1 Okulya ecihugo

\p\v 10 Amango wamayegera olugo mpu olurhêre, onarhangilurhega omurhûla. \v 11 Erhi lwakaguyemera lukanayigula enyumvi, abantu bw’olwo lugo bôshi basezibwe okukukolera n’okukushiga. \v 12 Ci kwône erhi lwakalahira omurhûla lukanakoza entambala, ago mango onalugorhe. \v 13Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhiralo omu ikumi ly’eminwe, ngasi wa bûko mulume onamuyozemwo engôrho. \v 14 Ci kwône abakazi, abâna, ebintu, ngasi hyôshi hiri omu lugo, ngasi ehi banyazire byôshi, onabiyanke, gwo gwâwe munyago. Olye n’omunyago gw’ababisha bâwe, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okufumbisirebo. \v 15 Byo wakazikolera emirhundu eri kuli nâwe ebyo, emirhundu erhali y’aga mashanja. \v 16 Ci kwône emirhundu y’aga mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre mpu kwo kashambala kâwe, orhasigagamwo ehiyisa omûka. \v 17 Neci okwânîne oherêrekeze aba Bahititi, Abaamoriti, Abanyakanani, Abaperiziti, Abahiviti, Abayebusi nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhegekaga, \v 18 kuderha mpu baleki muyigîriza okujira birya byakumbwa bajirira banyamuzinda wâbo mwakanabibira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 19 Erhi akaba, omu kurhêra olugo, kukwânîne olugorhe nsiku nyinji ly’oluyanka, orhahîraga okashôshola emirhi n’embasha; bulya wayishikazirya amalebe gâyo erhi orhanayikubiri. K’omurhi guli omu ishwa naye akolaga muntu mpu wagukolera nka lugo lugorhe? \v 20 Ci kwône emirhi obwîne oku erhali mirehe wanayishôshola oyikube, onajiremwo obushanja walwisamwo olu lugo ludwîrhe lwakulwîsa kuhika olulambike oku idaho.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 20: 1כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤האֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ 3וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיֹּ֛ום לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗םאַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהֹושִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ 5וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכֹ֔ו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ופֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃ 6וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֨רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּלֹ֔ו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ריְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 7וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ריִקָּחֶֽנָּה׃ 8וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו וְלֹ֥איִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֹֽו׃ 9וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָאֹ֖ות בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ ס 10כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֹֽום׃ 11וְהָיָה֙ אִם־שָׁלֹ֣ום תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃ 12וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ׃ 13וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ 14רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣לאֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 15כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגֹּֽויִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃ 16רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה׃ 17כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 18לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹל֙ תֹּֽועֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס 19כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ןכִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹתֹ֖ו לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֹֽור׃ 20רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹתֹ֥ו תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצֹ֗ור עַל־הָעִיר֙אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ פ

\c 21

\s1 Erhi omuntu akayirhirwa omu ishwa

\p\v 1 Mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu oge ndiciyûbaka, erhi bakashanga omuntu onizirwe atulamire omu ishwa, barhanamanyiri ndi wamuyirhaga, \v 2abagula bâwe n’abandisi bâwe, banagenda kurhenga halya omuntu ayirhirwe, balole luli lugendo lunganaci kuhika oku mirhundu eri emarhambi ga halya. \v 3 Na kandi, banalola lugo lubi luli hôfi n’onizirwe. Abagula ba muli olo lugo banarhôla enkafu y’endaku erya erhasagihirwa omu mikolo bundi, erhanasagijakwo omurhamba gw’okubulula engâlè. \v 4Abagula ba lulya lugo, banayandagalana erya nkafu y’endaku emunda olwîshi lwahulula lurhagana luli, banajà ahantu harhahinzirwi harhanarhwezirwi cici, bahika oku lwîshi banavuna erya nkafu y’endaku igosi. \v 5Abadâhwa bene Levi banayisha; bulya bo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acisbozire mpu bamukolcre banahâne omugisho oku izîno lya Nyamuzinda, n’akanwa kâbo kakazifunga akadali n’okutwa emmanja. \v 6Abagula ba lulya lugo luli hôfi n’olya muntu wayirhagwa, banakalabîra enfune zâbo omu lwîshi, kuli erya nkafu y’endaku bavunaga igosi. \v 7 Banaderha aka kanwa, erhi: «Arhali maboko gîrhu gabulagaga ogu mukò, n’amasù gîrhu garhabwîne cici. \v 8 Ocikirize olubaga lwâwe lw’Israheli, we Nyamuzinda walulikûzagya, orhanalekaga omukò mwêru-kwêru gwabulagwa omu karhî k’olubaga lwâwe lwa Israheli. Banacingwa oku lwihôlo lw’omukò. \v 9 Woyo, orhenze omu karhî kâwe okubulaga omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, akaba walonza okujira sbishingânîne omu masù ga Nyamuzinda.

\s1 Omukazi bagwasire mpira

\p\v 10 Amango warhabalira abanzi bâwe, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe erhi akaba amakuhisabo omu ikumi ly’eminwe, n’erhi okaba wamabagwârha mpira, \v 11 erhi wakabona, muli ezo mpira, omukazi w’iranga linjà, okanamurhonya, wanamuyanka abè mukâwe, \v 12 onamuhêke omu mwâwe. Akwânîne amômwe emvîri zimuli oku irhwe, anatwe enyunu, \v 13 ahogole n’emishangi yâge y’empira, abêre omu mwâwe, mwêzi gwoshi erhi alakira ab’emwâbo, îshe na nnina. Enyuma ly’aho, wanamuyegêra, okole mwe naye nk’îba, naye abè mukâwe. \v 14 Erhi akaba arhacikusimisizi, wanamuleka acîjire aha alonzize, buzira kuderha mpu wamuguza nfaranga: orhakamuyungukirakwo, bulya warhanzirimuyanka.

\s1 Omwâna w’olubere

\p\v 15 Amango omulume agwêrhe bakazi babirhi, omurhonyi n’omusho mbekazi, bombi, omurhonyi n’omushombekazi banaburhe akarhabâna, erhi olubere lwakanaburhwa n’omushombekazi, \v 16 olusiku agabîra abagala ebirugu byâge , kukolaga kuyimika, oyo mulume arhayemerirwi okuyimika omwâna w’omukazi murhonyi, ahâli h’olya mugala w’omushombekazi bulya yo na nfula. \v 17 Cikwône akwânîne amanye oku olya mugala w’omushombekazi yo na nfula, amuhe bigabi bibirhi by’ebirugu byâge : oyomwâna yenakwânîne okubà nfula, bulya yo mburho ntanzi y’omu magala gâge.

\s1 Entumva

\p\v 18 Erhi omushamuka akaba agwêrhe omwâna w’entumva, cigamba cagambire îshe na nnina, bàmuhânwire arhanayumva, \v 19 îshe na nina w’oyo mwâna banamugwârha bamujàne emunda abagula b’olugo bali, aha muhango gwa lulya lugo. \v 20 Banabwîra abagula ba lulya lugo, erhi: «Oyu mwâna wîrhu mwabona aha cikola cibà cabi, arhayumva arhanabwirwa, àlalahire ciru anabà mulalwe». \v 21 Ago mango, ab’oku lugo bôshi banamuhanda amabuye kuhika afe arhengemwo omûka. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe. Israheli yeshi àyumva oku bàguderha anayobôhe.

\s1 Omurhumba gw’owatwiragwa okufà

\p\v 22 Erhi omuntu akaba anajizire ecâha cirya cakarhuma bamutwira okufà, erhi akanabà neci bamuyisire bamumanika oku murhi, \v 23 orhahîraga okaleka omurhumba gwâge gwalala oku murhi, ci onamubîshe olwo lusiku Lonêne, bulyala owamanisirwe bukola buhanya bw’emwa Nyamuzinda, orhakanacîshomya mpu wahemula ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda akushobôza mpu oliyimemwo.

\pr Deuteronomy WLC 21: 1כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נֹודַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃ 2וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ 3וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃4וְהֹורִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בֹּ֖ו וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ 5וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְתֹ֔ו וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃ 6וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃ 7וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א [שָׁפְכָה כ] (שָֽׁפְכוּ֙ ק) אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃ 8כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ 9וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ ס 10כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנֹ֞ו יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֹֽו׃ 11וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 12וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ׃ 13וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּבֹ֤וא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 14וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ ס 15כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־לֹ֣ו בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ור לַשְּׂנִיאָֽה׃ 16וְהָיָ֗ה בְּיֹום֙ הַנְחִילֹ֣ו אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה לֹ֑ו לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ 17כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לֹו֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א לֹ֑ו כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנֹ֔ו לֹ֖ו מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ ס 18כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סֹורֵ֣ר וּמֹורֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּקֹ֥ול אָבִ֖יו וּבְקֹ֣ול אִמֹּ֑ו וְיִסְּר֣וּ אֹתֹ֔ו וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 19וְתָ֥פְשׂוּ בֹ֖ו אָבִ֣יו וְאִמֹּ֑ו וְהֹוצִ֧יאוּ אֹתֹ֛ו אֶל־זִקְנֵ֥י עִירֹ֖ו וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֹֽו׃ 20וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִירֹ֗ו בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סֹורֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זֹולֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃ 21וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִירֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ ס 22וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹתֹ֖ו עַל־עֵֽץ׃23לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָתֹ֜ו עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָבֹ֤ור תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס

\c 22

\s1 Oburhôla

\p\v 1 Erhi wankabona enkafu ya mwene winyu yayisha yababuka, nîsi erhi ecibuzi câge cayisha cahabuka, orhakaba nk’orhabwîne ci kwône onacidâhize mwene winyu. \v 2 Erhi akaba nk’oyo mwene winyu ohezirwe arhayûbaka hôfi nâwe, nîsi erhi obè orhamuyishi, wanadâhya birya bintu aha mwâwe onabibeze ho kuhika oyo mwene winyu ayishibilonza, ago mango wanamugalulirabyo. \v 3 Kwo wakanajira ntyo nka ndogomi yâge ehezire, nîsi erhi cishulu câge; kwo wakanazijira ntyo oku ngasi kalugu kahezire mwene winyu amango wamakashanga. Orhankaba nk’orhakabwîne. \v 4 Erhi wankabona endogomi ya mwene winyu, nîsi erhi enkafu yâge yahirima omu njira, orhankaba nk’orhabwîne, onamurhabâle muyizuse naye.

\s1 Hali okurhôrhwa

\p\v 5 Omukazi arhankayambala omwambalo gw’omulume, omulume naye kwo na kwo, arhakayambala omwambalo gw’omukazi; omuntu wajira ntyo erhi ahemukireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\p\v 6 Erhi wakashimana omu njira, olwogo lw’akanyunyi, lulimwo ebyananyunyi erhi lulimwo amaji, oku murhi erhi oku idaho, lolà n’oku omuzire w’akanyunyi ayubarhire galya maji erhi birya byananyunyi, orhahîra okasigisa omu zire abâna. \v 7 Wanaleka olya muzire acîgendere, wanaba erhi ebyananyunyi by’orhôla. Ntyo wanabêrwa onabone akalamo kali.

\p\v 8 Mango okaba wayûbaka enyumpa mpyâhya, oku burhungiri bwâyo, wanahirako ebi abantu bakagwarhirizakwo, lyo enyumpa yâwe elekitumula omukò gw’omuntu erhi hankajira owayihonakwo.

\p\v 9 Orhahîra okarhwera yindi mburho ndebe omu lukoma lwâwe lw’emizâbîbu, erya myâka yombi yanahinduka n’amalehe g’oku mizâbîbu yâwe. \v 10Orhahîra okahinga n’enkafu n’endogomi kuguma. \v 11 Orhahîra okayambala omwambalo gulusirwe n’obudodo bw’ecitani haguma n’obw’obwoya bw’ecibuzi. \v 12 Ecishuli wakazicibwikira, ohangire obushengerêre oku bikwi byâco oku bi nali bini.

\s1 Omunyere mushûgi

\p\v 11 Omulume erhi akayanka omukazi; akajà omu buhya na buzinda ashombe olya mukazi, \v 14 anamutumuze mabî malebe ciru n’okumubonêsa nshonyi omu bantu, erhi: «Oyo mukazi nabwîne namuyanka nanamuhira oku ncingo yâni, ci kwône ntamubonagakwo cerekane ca bushugi»; \v 15 ago mango, îshe na nina w’olya mwanahya, banarhôla ebimanyîso by’obushugi bw’olya muhya, babiyerekane embere z’abagula ba lulya lugo, aba mubango gw’olugo. \v 16 Îshe wa nyamukazi anabwîra abagula, erhi: «Oyu mulume nabwîne namuhà mwâli wâni, yoyula okolaga omushombire, \v 17 ciru yoyula omushobesire amabî,erhi: «Mwâli wâwe ntamubonagakwo cerekane ca bushugi». Ci kwône ninyu mwene mucibwinire ecêrekanè c’obushugi bwa mwâli wâni. Ago mango, banalambûla omushangi embere z’abagula ba lulya lugo. \v 18Abagula ba lulya lugo bânagwârha olya muntu bamuhane, \v 19 banamutwa ecîru ca sikeli igana lya nfaranga, bazihe îshe wa nyamuhya, kulya kubà olya mulume anaherize omunyere mushûgi wa Israheli irenge embere z’abantu. Omukazi ali wâge na ntà mango ciru n’eriguma aderhe mpu amuhulusa. \v 20 Ci kwône erhi akaba kwo binali kulya bashobesire nyamuhya mpu barhamubonagakwo cerekane ca bushugi, \v 21 oyo mwanahya banamuhêke aha muhango gw’enyumpa y’îshe, n’abantu b’oku mwâbo bamubandirekwo arnabuye kuhika afe, kulya kubà neci ahemusire omu Israheli erhi ajirira eby’enshonyi omu nyumpa y’îshe. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe.

\s1 Okuhemuka n’okuhusha

\p\v 22 Erhi bankashimana omulurne agwîshîre n’omukazi ogwêrhe îba, bombi balî ba kufà: olya mulume wali ogwîshîre na rnuka bene n’olya rnukazi naye yêne. Kwo kutwa ishârha omu Israheli. \v 23 Erhi omunyere mushûgi akaba adwîrhe ashebwa n’omulume, lero owundi rnulume arnushirnane omu lugo amujire mukâge, \v 24 abo bombi munabaheke aha muhango gw’olwo lugo, mubabande amabuye kuhika bafe: nyamunyere kulya kubà arhayamire ene barnugwârha anali omu lugo, na nyamulume naye kulya kubà anayansire mukà owâbo. Kwo kutwa ishârha aha rnwâwe. \v 25 Ci kwône erhi omulume akashanga omunyere adwîrhe ashebwa, omu mashwa, akamugwârha n’okugwîshira bo naye, olya mulume wagwishiraga bo naye yêne wafa, \v 26 olya mwananyere orhamujiraga kurhi, ntà cibî ajijire cakarhuma afa. Kwo anali nka kulyaomuntu akahamira oku wâbo n’okumuyîrha: \v 27 na kandi, oyo munyere adwîrhe ashebwa, n’omu mashwa bamushangaga, kwakanaba anayamire ci ntâye wamuyumvîrhe akayishimulikûza.

\p\v 28 Erhi omulume akashimâna omunyere mushûgi orhadwirhi ashebwa, erhi akagwârha olya munyere n’okugwîshira bo naye, erhi bakabagwârha masimasi, \v 29 olya mulume wagwishiraga bo naye anahongera îshe wa nyamunyere sikeli makumi arhanu ga nfaranga, anagaliyanka olya munyere abè mukâge, kulya kubà anamuhemwire; arhakanayemererwa okumuhulusa ciru n’eriguma.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 22:1לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שֹׁ֨ור אָחִ֜יךָ אֹ֤ו אֶת־שֵׂיֹו֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ 2וְאִם־לֹ֨א קָרֹ֥וב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתֹּ֑ו וַאֲסַפְתֹּו֙ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֨יךָ֙אֹתֹ֔ו וַהֲשֵׁבֹתֹ֖ו לֹֽו׃ 3וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹרֹ֗ו וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתֹו֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּוּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ ס 4לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמֹ֨ור אָחִ֜יךָ אֹ֤ו שֹׁורֹו֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמֹּֽו׃ ס 5לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂהאֵֽלֶּה׃ פ 6כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפֹּ֣ור׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ׀ אֹ֣ו עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ אֹ֣ו בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים אֹ֖ו עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃ 7שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ ס 8כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ ס 9לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ ס 10לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשֹׁור־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃ ס 11לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ ס 12גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפֹ֥ות כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃ ס 13כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃ 14וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהֹוצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣באֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃ 15וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַנַּעַר וְאִמָּ֑הּ וְהֹוצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַנַּעַר אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃ 16וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַנַּעַר אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃ 17וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃ 18וְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֹֽו׃ 19וְעָנְשׁ֨וּ אֹתֹ֜ו מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הֹוצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽו־תִהְיֶ֣הלְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס 20וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַנַּעַר 21וְהֹוצִ֨יאוּ אֶת־הַנַּעַר אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤הנְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנֹ֖ות בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס 22כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֨תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖הוְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ ס 23כִּ֤י יִהְיֶה֙ נַעַר בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃ 24וְהֹוצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־הַנַּעַרעַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖עמִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס 25וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַנַּעַר הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁאֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדֹּֽו׃ 26וְלַנַּעַר לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַנַּעַר חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָחֹ֣ו נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ןהַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַנַּעַר הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מֹושִׁ֖יעַ לָֽהּ׃ ס 28כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַעַר בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃ 29וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הַנַּעַר חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֹֽו־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּלֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס

\c 23

\p\v 1 Omuntu arhakayanka omukazi w’îshe, arhakanalengeza ecikwi c’eciro ndo c’îshe (hali abajira ogu mulongo 22, 30 omu cihebraniya).

\s1 Hali abarhayemerirwi okujà omu ndêko y’olubaga lwa Nyamuzinda

\p\v 2 Omuntu w’amaza mahinage (amasayi) erhi oyu batwire obulume, arhakayemererwa mpu aje omu ndêko ya Nyamuzinda. \v 3 Omwâna w’oku lugurhu, arhakayemerewa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda. Ciru n’abinjikuluza bâge b’iburha lya kali ikumi barhayemerwe omu ndêko ya Nyamuzinda. \v 4 Omuamoriti n’Omwabiti barhayemererwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru kuhika oku iburha lyâbo lya kali ikumi, ntâye wayemererwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru n’eriguma. \v 5 Kulya kubà barhayishagimuyankirira, barhaderhaga mpu bakamulerhera omugati amango mwâli omu njira y’okurhenga e Mîsiri, na kandi kulya kubà bahongeraga Balâmu, mwene Beori, w’e Petori omu Aramu-Naharayimu. \v 6 Ci kwône Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhalonzagya okuyumva Balâmu, ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ahindula byôshi, ahâli h’okumuhehêrera kwashuba kugisha akola amugisha, bulyala Nyamubâho, Nyamuzinda ali akusîmire. \v 7 Ensiku z’akalamo kâwe kôshi, ciru ntà mango oderhage mpu wabalongeza omurhûl an’omugisho. \v 8 Orhahîraga okashomba Omu-Edomiti bulyala ali mwene winyu. Orhahîraga okashomba omunyamisiri, bulyala wali cigolo omu cihugo câbo: \v 9 Oku iburha lya kasharhu, abâna bâbo banayemererwa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda.

\s1 Ecihando cikâba cicire. Kucîshuka. Kubwikira obugege

\p\v 10 Irhondo okaba wajihandira abashombanyi bâwe, wacinga obalwise, onacilange oku ngasi kabi. \v 11 Erhi engabo yâwe yakaba erimwo omuntu orhacîri erhi bilôrho bya budufu birhuma, akwânîne arhenge omu cihando, arhanacishubiremwo. \v 12 Hano ashinga gakola mafuluko, anacishuka, anashubire omu bihando izûba lizika.

\p\v 13 Okaziyôrha ogwêrhe ahantu, emuhanda gw’ebihando, halya wakanaja muhanda. \v 14 Omu birugu byâwe, okaziyôrha ogwêrhe olupaho, n’okola wajà muhanda, onarhangihûmba n’olupabo na buzinda ogabwikire wenago. \v 15 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakazigeragera omu bihando byâwe mpu lyo akulanga anakufumbike abashombanyi bâwe. Kukwaninage ecihando câwe ciyorhe cicire, akanabugâna muli ehibi obone amacihindula kuli we.

\s1 Agandi marhegeko

\p\v 16 Omujà wamayaka nnawâbo, ayisha ayâkira aha mwâwe, orhahîraga okacìmuha olya nnawâbo. \v 17 Onaleke abere haguma nâwe, omu ngabo yâwe, halya hantu akanacîshoga yêne muli murhundu muguma omu mirhundu yâwe, halyâla ayumvîrhe ayôsire bwinjà, orhahîraga okamuhuguga.

\p\v 18 Bâli ba Israheli barhâbemwo ow’ecìshungu c’emulìnzi, bene Israheli nabo kwo na kwo barhabemwo ow’entazi y’emulinzi. \v 19 Ciru wakahâna muhigo muci, irhondo orhahîra okahêka omu nyumpa ya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ehirugu by’omu bushungu bw’omukazi nîsi erhi ebi akabwa kayungukaga, bulyala omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ebyo byombi biri byakumbwa bishweka.

\p\v 20 Orhahîra okahôza mwene winyu akantu mpu ayishikugalulira obunguke, bubè bunguke oku nfaranga, bubè bunguke oku biryo nîsi erhi kandi kantu kakarhengakwo obunguke. \v 21 Omuntu w’embuga wanamuha oluhozo agalulakwo obunguke, ci mwene winyu yêhe omuhe oluhozo buzira kulinga bunguke, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugishira entûlo zâwe mw’eci cihugo wagendiyanka.

\p\v 22 Erhi wankaha Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omulagi, orhalegereraga bwaguyukiriza, bulyala oburhabesha Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulyuzabwo, obone wamacibarhuza ecâha. \v 23 Ci kwône erhi wankabula buhâna omulagi, ntà câha wankacibarhuza. \v 24 Akanwa wamalìka, okwaninage okaseze onayukirize omuhigo wahâga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wêne n’obulonza n’akanwa kâwe.

\p\v 25 Erhi wakagera omu lukoma lw’emizâbîbu ya mulungu wâwe, wamalya oku malehe gamuli oyigurhe, ci kwône orhahîra okahira omu lurhanda lwâwe. \v 26 Erhi wakagera omu myâka ya mulungu wâwe, wanakonola emihuli n’okuboko, ci kwône orhakahêka omugushu gw’okurhema omu myâka y’omulungu.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 23: 1לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ ס 2לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 3לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דֹּ֣ור עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא לֹ֖ו בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 4לֹֽא־יָבֹ֧א עַמֹּונִ֛י וּמֹואָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דֹּ֣ור עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עֹולָֽם׃ 5עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָאֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ור מִפְּתֹ֛ור אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃ 6וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥יאֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעֹולָֽם׃ ס 8לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא סלֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֹֽו׃ 9בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דֹּ֣ור שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 10כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃ 11כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָהֹ֖ור מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖אאֶל־תֹּ֥וךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 12וְהָיָ֥ה לִפְנֹֽות־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תֹּ֥וךְ הַֽמַּחֲנֶה׃ 13וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃ 14וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃ 15כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָדֹ֑ושׁוְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ ס 16לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ 17עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּקֹ֧ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטֹּ֣וב לֹ֑ו לֹ֖א תֹּונֶֽנּוּ׃ ס 18לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנֹ֣ות יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל׃ 19לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זֹונָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָגַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 20לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ 21לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץאֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס 22כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֨דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמֹ֑ו כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥הבְךָ֖ חֵֽטְא׃ 23וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 24מֹוצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ ס 25כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ ס 26כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ ס

\c 24

\s1 Okuzimûla

\p\v 1 Omulume ashebe omukazi anaje omu buhya ci kwône olya mukazi ashombekane omu masù ga nyamulume, bulyala amatumula bubî bulebe, olya mulume anamuyandikira ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co anamuhuluse arhenge ahamwâge. \v 2 Olya mukazi erhi akaba amarhengamwo erya nyumpa, anagenda ayankwe n’owundi mulume. \v 3 Ci kwône, erhi oyu îba muzinda akamushomba, ayandike ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co amuhuluse arhenge aha mwâge, (nîsi erhi oyu mulume warhôlaga nyamukazi afe), \v 4 ago mango îba murhanzi wamuhulusagya arhakacimushubirira mpu amuyanke amanarhangihemuka. Bulyala ciri cihemu eco omu masù ga Nyamuzinda. Cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà mpu cibè câwe orhahîra okaciheba omu câha.

\s1 Amarhegeko g’okucîlanga n’okulanga abandi

\p\v 5 Omuntu erhi akaba acishuba aja omu buhya, arhakaja oku matabâro, ba rhakanamubarhuza mikolo mizirho: akwânîne ayuse mwâka gwoshi erhi akola emikolo y’aha mwâge, n’okukômeza olya muhya acishuba ayanka.

\p\v 6 Olwanjikwa n’enkagasi birhankayankwa cikinja: okabihêka kuli kuhêka abantu omûka.

\p\v 7 Erhi omuntu akazimba omuntu wa muli bene wâbo, bene Israheli, erhi akamurhindibuza yêne nîsi erhi amuguze, oyumushambo ali wa kufà. Kwo kutwa ishârha omu côgo câwe.

\p\v 8 Oku by’olushomyo, ocihangane oshimbe bwinjà onakulikire enyigîrizo z’abadâhwaBene Levi, buzira kuzigera eburhambi. Oshimbe onakulikire ebi nabarhegesire. \v 9 Okengere birya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akoleraga Miriamu bulya muli omu njira y’okurhenga e Mîsiri.

\p\v 10 Erhi wakahôza mulungu wâwe akantu, orhajaga omu mwâwe mpu waji rholamwo akalugu kalebe k’ecikinja. \v 11 Onabêre e muhanda, n’omuntu wahô zagya ebyâwe, yêne akubuganye ecikinja erya muhanda oli. \v 12 N’erhi akaba mugunda wahozagya birya, orhajagigwîshira onacigwêrhe cirya cikinja câge; \v 13 onamugalulireco izûba lizika lyo naye agwîshira omu cirondo câge anakugishe; bwanaba bushinganyanya kuli we omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\p\v 14 Omuntu mugunda w’obuligo, abè wa muli bene winyu abè wa cigolo òhanzire aha mwâwe, orhahîra okamulenganya oku luhembo lwâge. \v 15 Okwânîne omuhe ngasi lusiku oluhembo lwâge, orhanazigaga izûba lyazika arhalubona; bulyala ali mugalugalu n’omurhima kwo gumuli kw’olwo luhembo. Na ntyo arhakuhamagaliri Nyamuzinda, obone camaba câha.

\p\v 16 Ababusi barhayirhwe erhi bâna bâbo barhuma, n’abâna barhayirhwe erhi bîshe barhuma. Ngasi muguma ayirhirwa obubî bwâge yêne.

\p\v 17 Orhahîraga okalenganya ow’ecigolo oku hyâge, nîsi erhi okuyanka omwambalo gw’omukana nka cikinja. \v 18 Kengera oku wali bujà omu cihugo c’e Mîsiri n’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akucungulaga: co cirhumire nkurhegeka nti eryol’irhegeko olishimbe.

\p\v 19 Irhondo okaba wasârûla emyâka y’omu ishwa lyâwe, erhi wakayibagira ehirhuluba omu ishwa, orhagalukaga enyuma mpu wajihilonza. Ehyola hikola hya mugera-wagera, hya nfûzi n’omukana, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wa we akugisha omu mirimo yâwe yôshi. \v 20 Irhondo okaba wahumbûla emizêti orhashubiriraga mpu walongereza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfùnzi n’omukana. \v 21 Irhondo okaba wahûmba amalehe g’oku mizâbîbu yâwe, orhashubiriraga mpu wahu mbùza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfûnzi n’omukana. \v 22 Onakengere oku wali mujà omu cihugo c’e Mîsiri, bw’obu nkurhegesire eri irhegeko nti olishimbe.

\pr Deuteronomy WLC 24: 1כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֹֽו׃2וְיָצְאָ֖ה מִבֵּיתֹ֑ו וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃ 3וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרֹון֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֹ֑ו אֹ֣ו כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרֹ֔ון אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ 4לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשֹׁ֣ון אֲשֶֽׁרשִׁ֠־לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְיֹ֧ות לֹ֣ו לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תֹועֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס 5כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכָל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתֹו֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתֹּ֥ו אֲשֶׁר־לָקָֽח׃ ס 6לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃ ס 7כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בֹּ֖ו וּמְכָרֹ֑ו וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 8הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשֹׂ֑ות כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יֹור֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֹֽׂות׃ ס 9זָכֹ֕ור אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ ס 10כִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּיתֹ֖ו לַעֲבֹ֥ט עֲבֹטֹֽו׃11בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה בֹ֔ו יֹוצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲבֹ֖וט הַחֽוּצָה׃ 12וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֹֽו׃ 13הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב לֹ֤ו אֶֽת־הַעֲבֹוט֙ כְּבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָתֹ֖ו וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 14לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְיֹ֑ון מֵאַחֶ֕יךָ אֹ֧ו מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15בְּיֹומֹו֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָרֹ֜ו וְֽלֹא־תָבֹ֧וא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשֹׁ֑ו וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ ס 16לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבֹות֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָבֹ֑ות אִ֥ישׁ בְּחֶטְאֹ֖ו יוּמָֽתוּ׃ ס 17לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָתֹ֑ום וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃ 18וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס 19כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתֹּ֔ו לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 20כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפָאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃ ס 21כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעֹולֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃22וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס

\c 25

\s1 Empimbo n’obumînya

\p\v 1 Abantu erhi bakaba bagwêrhe olubanja, banaluhêka aha ngombe babatwirelo: olubanja banaluha nnalo, n’ohalire banamubwîra oku ahalîre. \v 2 Olyala oyazire akaba ali wa kushurhwa, omutwî w’emmanja anamugwishize omu masù gâge anamushûrhise empimbo nk’oku obubî bwâge bunali. \v 3 Anamushurhisa mpimbo makumi ani, ci arhakarhalusa aho, amababale gaka naluga obone mwene winyu amacihemula embere zâwe. \v 4Orhashwekaga omunwa gw’empanzi amango edwîrhe yahûla engano.

\s1 Okuyinjira omukazi

\p\v 5 Erhi abalondana bakabà bayûbaka haguma, lero muguma mulibwo afage arhasiziri mwâna, olya mukà nyakufa arhakagendiyankwa embuga n’omulume w’ogundi mulala. Mulamu wâge anamujàho amuyinjire amuyanke abè mukâge. \v 6 Omwâna murhanzi oyo mukazi aburha anarhôla izîno lya nyakufa, na ntyo izîno lyâge lirhazazibwe omu Israheli. \v 7 Ci kwône erhi olya mulume akalahira mulamu, nyamukazi kwamuyinjira, anagendishanga abagula aha muhango n’okubabwîra, erhi: «Mulamu wâni alahire bwazûsaizîno lya mwene wâbo omu Israheli. Arhayemiri okunkolera omukolo gw’obulamu». \v 8 Ago mango, abagula ba lulya lugo banahamagala nyamulume bamushambaze; anayisha aderhe, erhi: «Ntalonzizi mmuyanke». \v 9 Olya mukazi w’okuyinjirwa anayegêra olya mulumewâge omu masù g’abagula, anamuhogola ecirato ekugulu, anamutwire ebusù, erhi: «Ntyo kwo bajira omulume obulabuzûsa enyumpa ya mwene wâbo». \v 10 N’izîno ly’oyo mulume kwo lyakaziderhwa ntya omu Isaraeli, mpu nyumpa y’oyu bahogologa ecirato».

\s1 Okukengana ciru n’omu malwa

\p\v 11 Erhi abalume bakaba badwîrhe balwa, mulume muguma bo na mwene wâbo, lero mukà muguma mulibo ayishe mpu alirikûza îba oku mpimbo z’owâbo, alikire oyûla okuboko anamurhulubire omu birumbu by’enshonyi, \v 12 oyo mukazi anamutwe okuhoka buzira lukogo.

\p\v 13 Omu nshoho yâwe, orhakazâgihiramwo minzani ibirhi, omunene n’omu sungunnu. \v 14 Orhahebaga mirengo ibirhi omu mwâwe: omunene n’omusungunu. \v 15 Okaziyôrha ogwêrhe omunzani guyumânîne gunashingânîne, okaziyôrha ogwêrhe omulengo mugumagumà gunashingânîne, ly’olamiramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha. \v 16 Bulyala omuntu ojira ebiri ntyo, omuntu okangana omu burhunzi, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhamubakwo.

\p\v 17 Okazikengera kulya Amaleki akujiraga omu njira bulyal’orhenga e Mîsiri. \v 18Akushanga omu njira akuyisha ebirhugo, n’oku wamarhaluka, arhêra balya bayishaga barhondêra, erhi wanarhanangusire weshi, ciru arhayobohagaNyamuzinda. \v 19 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakurhamûla oku babisha bakugosire bôshi, mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu ociyimemwo izîno lya Amaleki onaliherêrekeze hano igulu. Orhibagiraga.

\pr Deuteronomy WLC 25: 1כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֙יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע׃ 2וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכֹּ֖ות הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּילֹ֤ו הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָתֹ֖ו בְּמִסְפָּֽר׃ 3אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּתֹ֤ו עַל־אֵ֙לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ׃ ס 4לֹא־תַחְסֹ֥ם שֹׁ֖ור בְּדִישֹֽׁו׃ ס 5כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־לֹ֔ו לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ לֹ֛ו לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃ 6וְהָיָ֗ה הַבְּכֹור֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמֹ֖ו מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתֹּ֑ו וְעָלְתָה֩ יְבִמְתֹּ֨ו הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ין יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃ 8וְקָֽרְאוּ־לֹ֥ו זִקְנֵי־עִירֹ֖ו וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃ 9וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתֹּ֣ו אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלֹו֙ מֵעַ֣ל רַגְלֹ֔ו וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃ 10וְנִקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ ס 11כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָּׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃ 12וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶֽךָ׃ ס 13לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדֹולָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ ס 14לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדֹולָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ 15אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֙דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 16כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃ פ 17זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 18אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ 19וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ פ

\c 26

\s1 Entûlo y’omwâka muhyâhya

\p\v 1 Amango wâbà wahisire muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu ociyîmemwo, amango wabawamaciyanka onakola oyubasire, \v 2 ago mango wanayanka oku mwâka muhyâhya gwa ngasi mburho oyezize mw’eco cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akushobôza, onahire omu cirhirhi ojè halya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire mpu ho aheba izîno lyâge. \v 3 Wânajà emunda omudâhwa ôli omu mukolo mw’ezo nsiku ali, omubwîre, erhi: «Ye mbwizire ene, Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, oku nahisiremwo cirya cihugo Nyamuzinda alaganyagya balarha mpu arhuha», \v 4 Ago mango omudâhwa anayanka cirya cirhiri omu maboko gwâwe, kandi anacidêkereza aha luhêro lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 5 Nâwe wanaderha ebi binwa embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, erhi: «Larha ali Muharameya, ayishaga abunga, abungulukira e Mîsiri, abêrayo nka cigolo ye na bantu basungunu, lwahindukirayo lubaga lunene, luzibu na lunji. \v 6 Ab’e Mîsiri barhukolera amaligo banarhurhindibuza, barhubarhuza obuja budârhi. \v 7 Ci kwône rhwayakûza Nyamubâho, Nyamuzinda wa balarha. Nyakasane ayumva omulenge gwirhu, abona oku rhwarhindibuka n’oku rhubabire; \v 8 oku bundi Nyakasane arhukûla e Mîsiri n’okuboko kuzibu, n’okuboko kulambûle abagezamwo omusisi n’ebimanyîso n’ebisômerîne ajiraga. \v 9 Yêne warhuhisagya eno munda, arhuha cino cihugo, cihugo cihululamwo amarha n’obûci. \v 10 Niono nkolaga ndwîrhe omwâka muhyâhya gw’emburho nahingagamwo liryal’ishwa wampâga, Yâgirwa Nyamubâho». Wanabidêkereza embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onahwere oku idaho embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 11 Kandi obwo, wanaleka osimisibwe n’ebinjà Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre we n’enyumpa yâwe, wanasîmîsibwa nabyo, we n’omuleviti n’omubunga ôli aha mwâwe.

\s1 Entûlo ya ngasi myâka isharhu

\p\v 12 Omu mwâka gwa kasharhu, omwâka gw’ecihimbi ca kali ikumi, amango wâbà wamarhôla ecihimbi c’omu ikumi, kuli ngasi mburhooyezize wamanacishumbîriza omuleviti, ow’ecigolo, ow’enfûnzi n’omukana, nabo bamabilîra omu mirhundu yâwe, \v 13 ago mango wanaderha omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, erhi: «Ngasi kantu kagishe nakarhenzize omu mwâni lwôshi. Nakaherezizeomuleviti, n’ow’ecigolo, n’ow’enfûnzi n’omukana, nka kulya wanantegekaga kwôshi: nt’irhegeko ciru n’eriguma navunyire erhi naliyibagira. \v 14 Ntabiryagakwo nandi omu mishîbo, ntabiryagakwo nnanyosire okugalugalu, ntanaderhaga nti mbishumbîrize owafîre. lzu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni naliyumvirhize, kwo najijire nk’oku wanali ontegesire. \v 15 Kurhenga omu ndâro yâwe ntagatîfu, kurhenga e malunga alole onagishe olubaga lwâwe lw’Israheli, ogishe n’eri ìshwa warhushobozagya, nka kulya walaganyagya ba larha, ecîra cihugo cihululamwo amarha n’obûci.»

\ms III. Okufundika ebinwa

\s1 Israheli lubaga lwa Nyamuzinda

\p\v 16Nyamubâho, Nyamuzindaakurhegesire ene mpu oshimbe aga marhegeko n’czi ngesò; ogalange onagashimbe n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûka gwâwe gwoshi. \v 17 Warhenzize Nyamubâho mw’akanwa ene: mpu aba Nyamuzinda wâwe, casinga ogere omu njira zâge, olange amarhegeko gâge, amahano gâge n’engeso zâge, onayumvirhize izù lyâge, \v 18 Naye Nyamubâho akukuziremwo aka kanwa, oku wâbà lubaga lwâge-lwâge, nka kulya anakubwîraga, casinga olange amarhegeko gâge goshi; \v 19 naye anakulengeza olengerere enyanya ly’amashanja ajijire goshi, ogalushe lukengwa, izîno n’irenge onabe lubaga lwîshogwa lwa Nyamuzinda nka kulya yêne anakubwîraga.

\pr Deuteronomy WLC 26: 1וְהָיָה֙ כִּֽי־תָבֹ֣וא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃ 2וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃ 3וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיֹּום֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃ 4וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיחֹ֔ו לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 5וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול עָצ֥וּם וָרָֽב׃ 6וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ 7וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ׃ 8וַיֹּוצִאֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹתֹ֖ות וּבְמֹפְתִֽים׃ 9וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃10וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהוָ֑ה וְהִנַּחְתֹּ֗ו לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטֹּ֗וב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס 12כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּתֹ֣ום וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃13וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּתֹ֣ום וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃ 14לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ 15הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּעֹ֨ון קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס 16הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשֹׂ֛ות אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֹותָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃17אֶת־יְהוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיֹּ֑ום לִהְיֹות֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹֽו׃ 18וַֽיהוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיֹּ֗ום לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו׃ 19וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְיֹ֗ון עַ֤ל כָּל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ס

\c 27

\s1 Okuyandika olu lushika

\p\v 1 Mûsa, haguma n’abagula b’Israheli, barhegeka olubaga mpu: «Mulà nge olu lushika mmuhîre ene oku lunali», \v 2 Amangowayikira Yordani, okolaga oyêrekîre mw’eci cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akushobôza, onagwike amabuye manênene ogashîge engwa, \v 3 onayandikekwo ebinwa by’omu lushika byôshi, òkola wayikirira omu cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuba, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho anakubwîraga, \v 4 N’amango mwaba mwamayikira Yordani, munagwike ago mabuye oku ntondo ya Ebala, nk’oku mmurhegesire ene munagashîge engwa. \v 5 Onayubakireho Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe oluêro, onayûbake n’amabuye ecuma cirhabinjaga. \v 6 Mabâle bubale wayubakiramwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe oluêro, n’olwo luhêro lwo wakazirherekêrakwoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe enterekêro, \v 7 lwo wakazibâgirakwo onashagaluke omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 8 Oyandike kuli ago mabuye ebinwa by’olu lushika byôshi: obiyandike bwinjà.

\p\v 9 Oku bundi Mûsa n’abadâhwabaleviti babwîra Israheli yeshi, erhi: «Hulika oyumve, wâni Israheli. Ene wahindukaga lubaga lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 10 Okolaga wayumvirhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onakazishimba ebinwa n’amarhegekonkurhegesire ene».

\s1 Okuyishigisha olubaga oku ntondo Garizîmi

\p\v 11 Olwo lusiku Mûsa atwa olu lushika luyêrekîre olubaga: \v 12 «Amango mwaba mwamayikira Yordani, eyi milala eri aha yanayimanga oku ntondo ya Garizîmi egishe olubaga. Omulala gwa Simoni n’ogwa Levi, ogwa Yuda n’o gwa Isakari, ogwa Yozefu n’ogwa Benyamini. \v 13 N’eyi yindi milala mwabona, oku yanagendiyimanga oku ntondo ya Ebali, etulagule: omulala gwa Rubeni, ogwa Gadi n’ogwa Azeri, ogwa Zabuloni, ogwa Dani n’ogwa Nefutali.

\s1 Abayishihehêrerwa

\p\v 14 Aba leviti banajà eluhya babwîre bene Israheli bôshi, erhi: \v 15Aherêrekere mâshi, omuntu wabinja erhi okutula enshusho, bikabulirwa omu masù ga Nyamuzinda, mukolo gwa nfune za muntu mulenga, akanabifulika ahantu hafulike. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». \v 16Aherêrekere mâshi, omuntu wakolera îshe na nina amaligo. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». \v 17Aherêrekere mâshi, owahindula olubibi lw’omulungu. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 18Aherêrekere mâshi, òwahabula omuhûrha. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 19Aherêrekere mâshi, owahaba ecigolo, enfûnzi n’omukana. N’olubaga lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 20Aherêrekere mâshi, owalàla bona muk’îshe, bulyala abwikwire ecikwi c’ecirondo c’îshe. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 21Aherêrekere mâshi, owalàla na cintu cirebe. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 22Aherêrekere mâshi, owalâla bona mwâli wâbo oburhwa n’îshe erhi oburhwa na nina. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 23Aherêrekere mâshi, owaliila bona nnazala. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 24Aherêrekere mâshi, owashurha omulungu bwifulikwe. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». \v 25Aherêrekere mâshi, owayemèra empongano mpu bayirhe omwêru kwêru. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 26Aherêrekere mâshi, orhalanziri arhanakulikiri ebinwa by’olu Lushika byôshi. N’olugaba lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen».

\pr Deuteronomy WLC 27: 1וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 2וְהָיָ֗ה בַּיֹּום֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹלֹ֔ות וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 3וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲ‍ֽשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 4וְהָיָה֮ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אֹותָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 5וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃ 6אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמֹות֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עֹולֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ ס 9וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 10וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ ס 11וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ 12אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעֹון֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיֹוסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃ 13וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃ 14וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל קֹ֥ול רָֽם׃ ס 15אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תֹּועֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ ס 16אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 17אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 18אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 19אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 20אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 21אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 22אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹתֹ֔ו בַּת־אָבִ֖יו אֹ֣ו בַת־אִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 23אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 24אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 25אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכֹּ֥ות נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 26אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשֹׂ֣ות אֹותָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ פ

\c 28

\s1 Omugisho gw’omuntu mumva

\p\v 1 Oyumvirhage obwo, erhi wakanayumva akanwa ka Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okanalanga n’okushimba aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulengeza akuhebe enyanya z’amashanja g’igulu goshi. \v 2 Eyi migisho yôshi yakurhindakwo enakuhe omusingo ebwa kubà wayumvîrhe izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 3 Wâbà oli mugishe eka, wâbà oli mugishe omu ishwa. \v 4 Yabà eri ngishe emburho y’omu nda yâwe, emburho y’ebintu byâwe, n’emyêzi enkafu yâwe erimwo n’eyi cbibuzi byâwe birimwo kwo na kwo. \v 5 Lwaba lugishe olurhanda lwâwe n’endugiro yâwe. \v 6 Wâbà mugishe okola washubuka, wâbà mugishe okola warhabâla. \v 7 Abashombanyi bakurhêre, Nyamuzinda akuhabo abakwâme: bàkurhêra bali njira nguma, bakuyake bali mihanda nda erhashinganana. 8 Nyamuzinda arhegeke omugisho gukazikulusa, gubè omu nguli zâwe n’omu mirimo yâwe, akugisha omu ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ajikushobôza. \v 9 Nka kulyâla anacigashaga yêne, Nyamuzinda akujira obè lubaga, nterekwa yâge, casinga olange amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onashimbe enjira zâge. \v 10 Amashanja g’igulu goshi gabona oku izîno lya Nyamuzinda ly’odesirwe ganakazikurhînya.

\p\v 11 Muli eci cihugo Nyamuzinda acîgashiraga embere za basho mpu akuhaco, Nyamuzinda akugaza ojagalire birugu: emburho y’omu nda yâwe, emburho y’omu bintu byâwe, n’emburho y’omu kwâwe. \v 12 Nyamuzinda akuhakulira omuhako gwâge ahakamwo ebinjà, amalungu mpu garhengemwo enkuba yabombêza idaho lyâwe amango gakwaninc, anagishc emirimo yâwe yôshi. Mashanja manji gayishikazikuhuna mpu ogahoze ci wêhe orhakaja emwâbo mpu olihoza. \v 13Nyamuzinda akujira obè irhwe ci orhabaga ihunga, wakaziyôrha oli enyanya ci arhali idako, casinga oyumve amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, agâla nkurhegesire ene nti ogalange onagashimbe, \v 14 orhanahabukiraga ekulyo erhi ekumosho kw’ebi binwa nkurhegesire byôshi, okaderha mpu okala washimba abandi banyamuzinda n’okubagashâniza.

\s1 Amahanya

\p\v 15 Ci kwône erhi wakaba orhayumvirizi izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, akaba orhalanziri ebinwa byâge n’amarhegeko gâge nkurhgezire ene, agala mahanya goshi gakurhindakwo ganakuhe omusingo. \v 16 Wabà oli muhehêrere eka, wâbà oli muhehêrere n’omu ishwa. \v 17 Lwaba luhehêrirwe olurhanda lwâwe n’endugiro yâwe. \v 18 Yabà eheherirwe emburho y’omu nda yâwe, emburho y’omu kwâwe, iburha ly’enkafu zâwe n’ery’ebibuzi byâwe. \v 19 Wâbà oli muhehêrere omu kushubûka n’omu kurhabâla kwâwe. \v 20Nyamubâho akurhumira obuhanya, ibala n’amashunga omu mirimo yâwe yôshi, mpu lyo oshandâla onaherêrekere duba, erhi bubî bwa bijiro byâwe burhuma, haguma n’okundeka kwâwe. \v 21Nyamubâho akushwêkerako ecihusi cikuherêrekeze muli eci cihugo okola wajà mpu ociyanke cibè câwe. \v 22Nyamubâho akujira ofe wayuma, ofe n’amashushira, n’emibuha n’akalurha k’omu nda, ecumwe n’enzirondo n’oluhiga, ebyo byôshi bikushimbulule bikulagirize. \v 23 Enyanya zâwe, amalunga gashube marhale, n’idako lyâwe lishube ibuye lya cûma. \v 24 Enkuba yania omu cihugo câwe, Nyamubâho ayijire kabe katulo gunabè mushenyi, bikazirhenga e malunga byanakuhonerakwo, bikushabûle. \v 25Nyamubâho akazikujira okwamwe n’abashombanyi bâwe: òkola warhabâla ogende mulongojira, ogaluke wayisha wabayaka mihanda erhabuganana, wâbà namakobwa oku mami g’igulu goshi.

\p\v 26 Omurhumba gwâwe gwalibwa n’enyunyi z’emalunga, gulibwe n’e by’erubala biri oku idaho na ntâye wabihanza. \v 27Nyamubâho akulikirakwo amahurhe g’e Mîsiri, emibuha-mibuha, amaherhe n’ebizimba orhafume. \v 28Nyamubâho akulikirakwo isirhe, obuhurha, anakudundaguze omurhima, \v 29 obone okola wajà watunduguza mûshi-kasirahinga, nka kula omuhurha gutunduza omu mwizimya, orhanahike ngahi. Amajira gâwe goshi gaba ga bihekà. Ci kwône walibuzibwa onanyagwe ebyâwe obule n’owakufungira. \v 30 Washeba omukazi n’owundi mulume amutwe ecishakè, wayûbaka enyumpa orhanayilalemwo, wahinga ishwa ly’emizâbîbu orhanalye oku mwâka muhyâhya. \v 31Empanzi yâwe yabâgirwa emalanga gâwe orhanayiryekwo, endogomi yâwe bayihêka, obone oku bayihêka, erhanacigaluke, ebibuzi byâwe babigabîra abashombanyi bâwe na ntâye wakulwira. \v 32 Bagala bâwe na bali bâwe bahêkwa ihanga lya bene, ngasi lusiku amasù gâwe garhama mpu galola emunda bajire, n’okuboko kwâwe kurhabagalukire. \v 33 Olubaga orhishi lwakulya emburho y’omu kwâwe, n’emyâka warhamiraga. Okuhinagwa n’okunyagwa kwo kwayôrha kubà kwâwe. \v 34 Kusiraha wasiraha hano amasù gâwe gabona ebi wabona. \v 35Nyamubâho akulikira ecizimba cihâsa oku madwi n’oku nfundo, orhanacifume: câkulumira weshi, kurhenga oku lushando kuhika aha ntondo z’irhwe.

\p\v 36 W’oyo n’omwâmi wayimika, Nyamubâho akuhêka omu ishanja orhayishi, ôli we, ôli basho, eyo munda wagashanizayo banyamuzinda bandibandi, ab’omurhi n’ab’ibâle. \v 37 Wâbà birhangâlo; lwinbo na masheka omu mashanja Nyamubâho akuhêka. \v 38 Warhwera mburho nyinji omu ishwa, ci kwône binyi wasârûla, bulya enzige zakulyabyo. \v 39 Wagwika olukoma lwâwe lw’emizâbîbu onalugenderere, ci kwône orhanywemwo divayi, bulyala kashôlero akurhangakoyo. \v 40 Wahinga emirhi y’emizêti omu cihugo câwe mwoshi, ci kwône orhacìshige mavurha, bulya emisî yâwe oku idaho yahwera. \v 41 Waburha abarhabana n’abanyere ci barhabè bâwe, bulya bagenda mpira. \v 42 Ngasi murhi na ngasi irehe ly’omu kwâwe lwaba lwiko lwa kashôlero. \v 43Ecigolo cihanzire aha mwâwe casôkera enyanya bwenêne oku wahona bwandagala. \v 44 Wabona wekola wamusengera ci arhaciri ye wakusengcra, obone yekola ôli oku mbere nâwe oku nyuma.

\p\v 45 Aga mahanya goshi gakuyishakwo, gakushimbulula gakugwarhe, galinde gakushandâza, bulya wamabula buyumvirhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe orhanashimbire ebinwa n’amarhegeko akuhàga. \v 46 Ago mahanya ensiku zôshi gayôrha gali cimanyîso na cisômerine kuli we n’oku bûko bwâwe.

\s1 Okuhêkwa mpira

\p\v 47 Na kulya kubà okugala oku birugu bya ngasi lubero kurhakuzigiraga wakoleraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’enshagadu n’obusîme bw’omurhima, \v 48 abashombanyi Nyamubâho akurhumakwo bo okolagawakolera omu ishali, omu nyôrha, omu bwambale bubî n’omu kubula byôshi. Akuhira omurhamba gw’ecuma omu igosi kuhika oshandâle weshi.

\p\v 49Nyamubâho akutulira ishanja ly’ekuli, lyayisha libalire nk’ikozi, kurhenga aha kafende k’igulu. Lyabà ishanja orhamanyiri olulimi lyaderha, \v 50ishanja lya busù bw’ifeka, lirhakenga mushosi, lirhafa bwonjo bwa musole. \v 51 Lyakulya ebyarhenga oku bintu byâwe, n’eby’omu ishwa lyâwe, kuhika bakushâbe weshi, barhakusigire oli engano, oli idivayi, oli amavurha, oli omwâna w’enkafu, ôli omwâna w’ecibuzi, kuhika bakuninibuze. \v 52 Lyakugorha omu mirhundu yâwe yôshi, kuhika ebyogo byâwe, ebizibuzibu n’ebirîrî bihongoke, birya byôshi wakanayakiramwo omu cihugo câwe. Lyakugorha omu mirhundu Nyamuzinda akuha yôshi. \v 53 Muli okwôla kugorhabakugorha, na muli okwôla kulibuza omubisha akulibuza, wacirya emburho y’omu nda, washêga enyama y’abanarhabâna n’ey’abananyere Nyamubâho,Nyamuzinda wâwe aba amakuha. \v 54 Muli mwe, omuntu w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu yêhe akolâja alola mwene wâbo kubî ciru n’omukazi babà bôshi, n’abâna bacimusigalire. \v 55 Kuderha mpu akanajira muguma mulibwo ahakwo erya nyama y’abâna bâge adwîrhe alya: bulyala arhasigalane akantu mw’okwôla kugorhabakugorha na muli okwôla kulibuza omubisha akulibuza omu mirhundu yâwe yôshi. \v 56 Emwâwe, omu bakazi b’omu lubaga lwâwe, olya w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu, olya wakagirimbira obone arhakoza olushando oku idaho, oyôla akolaga alola kubî omulume bababoshi ciru n’omwâli n’omugala, \v 57 akolaga acîfulikabo, akola alya ecigozi carhengaga omu magala gâge n’omwâna waburhagwa, erhi kwo kurhuma okwo kugorhwa n’ago malibûko omushombanyi ayishikuhirakwo omu mirhundu yaweyoshi.

\p\v 58 Okaba orhalanziri n’okukulikira ebinwa by’olu lushika byôshi nk’oku binayandisirwe mw’eci citabu, erhi orhakenziri eri izîno: «Nyakasane, Nyamuzinda wâwe» izîno ly’irenge n’okurhinywa. \v 59Nyamubâho akulikirakwo aga mahanya garhankaderhwa, woyo n’iburha lyâwe; mahanya manenene garhanayurha, ndwâla ndârhi, zirya zirhafuma duba. \v 60 Akushubizakwo galya mahanya g’e Mîsiri, galya gakugezagyamwo omusisi, obone garhacikunanûkakwo.

\p\v 61 Na kulusha aho, Nyamubâho akuzûkiza amalwala goshi n’amahanya garhadesirwi mw’eci citabu c’olushika, kuhika oshandâle weshi. \v 62 Mwazinda muli mahungà n’obwo mwâli banji nka nyenyêzi z’oku nkuba ebwa kubà mu rhayumvirhizagya izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 63 Kulya Nyamu bâho ali asîmire okukuha obusîme n’obwololoke, kwo na kandi ayumwa asìmire okukuheza n’okukushandâza. Bamushugulamwo eci cihugo mwajiyimamwo. \v 64Nyamubâho akushandabanya omu karhî k’amashanja goshi, kurhenga oku cikwî c’igulu kuhika oku cindi, n’eyo munda wajigashâniza bandi bandi banyamuzinda, balya murhayishi, ôli we ôli basho, banyamuzinda ba mirhi na ba mabuye. \v 65 Omu karhî k’ago mashanja orhabonemwo murhûla n’olushando lw’okugulu kwâwe lurhaluhûkireyo, ci kwône, Nyamubâho akuha omurhima gurharhûla, amasù gahunyire n’omûka mwofi. \v 66 Akalamo kâwe neci kaba nyantamya, wakaziyumva ebihamba budufu na mûshi, orhayumve ocikubagìre akalamo kâwe. \v 67 Obwôba bwakujà emurhima, n’ebi amasù gâwe gàbona byarhuma wakaziderha, sêzi, mpu: «Ndi wampisa bijingo mpali». \v 68 Nyamuzinda akushubiza e Mîsiri omu njira y’ebulambo erhi omu njira y’enyanja, n’obwo nali nkubwizire nti: «Okacilolakwo eco cihugo», na hano ohikayo, mwagendiciguza emunda abashombanyi bâwe bali, mpu mubè bajà erhi bajà-kazi, murhanabone câgula.

\s1 Okufundika ebinwa

\p\v 69 Ebyola, byo binwa by’endagâno Nyamubâho arhcgekaga Mûsa mpu afundike bona Bene-Isaraeli, omu cihugo ca Mowabu, kuleka erya ndagâno arhangigifundika bo nabo e Horebu.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 28; 1וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤ועַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖הַיֹּ֑ום וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְיֹ֔ון עַ֖ל כָּל־גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 2וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 3בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ 4בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃ 5בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ 6בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ 7יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֨יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖יםיָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃ 8יְצַ֨ו יְהוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ןלָֽךְ׃ 9יְקִֽימְךָ֙ יְהוָ֥ה לֹו֙ לְעַ֣ם קָדֹ֔ושׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖בִּדְרָכָֽיו׃ 10וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ 11וְהֹותִרְךָ֤ יְהוָה֙ לְטֹובָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהַמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧עיְהוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 12יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה׀ לְ֠ךָ אֶת־אֹוצָרֹ֨ו הַטֹּ֜וב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתֹּ֔ו וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖תכָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃ 13וּנְתָֽנְךָ֙ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת׀יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֹֽׂות׃ 14וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥יםאֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם׃ ס 15וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥ימְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃ 16אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ 17אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ 18אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃ 19אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ 20יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑העַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃ 21יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּתֹ֣ו אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 22יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפֹ֖ון וּבַיֵּרָקֹ֑ון וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥דאָבְדֶֽךָ׃ 23וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃ 24יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 25יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָלְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 26וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכָל־עֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ 27יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ וּבָעֳפָלִים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃ 28יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּעֹ֖ון וּבְעִוָּרֹ֑ון וּבְתִמְהֹ֖ון לֵבָֽב׃ 29וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְעָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מֹושִֽׁיעַ׃ 30אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁגָּלֶנָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בֹּ֑ו כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 31שֹׁורְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּנּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנֹ֣ותלְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מֹושִֽׁיעַ׃ 32בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹאֹ֔ות וְכָלֹ֥ות אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיֹּ֑ום וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃ 33פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 34וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 35יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥דקָדְקֳדֶֽךָ׃ 36יֹולֵ֨ךְ יְהוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָוְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 37וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהוָ֖ה שָֽׁמָּה׃ 38זֶ֥רַע רַ֖ב תֹּוצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃ 39כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃ 40זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃ 41בָּנִ֥ים וּבָנֹ֖ות תֹּולִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃ 42כָּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃ 43הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃ 44ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ 45וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֣ות הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקֹול֙ יְהוָ֣האֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 46וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְאֹ֖ות וּלְמֹופֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃ 47תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ 48וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃ 49יִשָּׂ֣א יְהוָה֩ עָלֶ֨יךָ גֹּ֤וי מֵרָחֹוק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֹֽו׃ 50גֹּ֖וי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃ 51וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּירֹ֣ושׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ראֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃ 52וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ות וְהַבְּצֻרֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ןבְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 53וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וקאֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃ 54הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינֹ֤ו בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיקֹ֔ו וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יֹותִֽיר׃ 55מִתֵּ֣ת׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו כֹּ֑ל בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ריָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ׃ 56הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃ 57וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיֹּוצֵ֣ת׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצֹור֙וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 58אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשֹׂ֗ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָהאֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנֹּורָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 59וְהִפְלָ֤א יְהוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכֹּ֣ות זַרְעֶ֑ךָ מַכֹּ֤ות גְּדֹלֹות֙ וְנֶ֣אֱמָנֹ֔ות וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃ 60וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃ 61גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 62וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֥האֱלֹהֶֽיךָ׃ 63וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבֹּ֣ות אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔םלְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 64וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗יםאֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 65וּבַגֹּויִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנֹ֖וחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְיֹ֥ון עֵינַ֖יִםוְדַֽאֲבֹ֥ון נָֽפֶשׁ׃ 66וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיֹומָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ 67בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥העֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 68וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהוָ֥ה׀ מִצְרַיִם֮ בָּאֳנִיֹּות֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף עֹ֖וד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨םשָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָחֹ֖ות וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ ס 69אֵלֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב מִלְּבַ֣דהַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃ פ

\c 29

\s1 Okukengêza eby’olubungo

\p\v 1 Mûsa ahamagala Israheli yeshi amubwîra, erhi: Mwabwîne ebi Nyamuzinda akolîre ecihugo c’e Mîsiri omu masù ginyu, ebi akolîre Faraoni, abambali n’ecihugo câge côshi: \v 2 Galya marhangulo waciboneraga wêne, biryabimanyîso na balya banyanduma w’ebirhangazo. \v 3 Ci kwône kuhika ene Nyamuzinda arhali acikuha omurhima gw’okumanya amasù g’okubona n’amarhwiri g’okuyumva. \v 4 Namugezize myâka makumi ani omu irûngu emishangi yinyu erhamukoyeragakwo, n’emikarabanda yâwe erhakoyeraga oku magulu ginyu. \v 5 Murhalyaga mugati, murhanywaga divayi erhi cindi cinyobwa cakalalusa, kuderha nti mubone oku niene nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 6 N’erhi muhika ahâla, Sihoni, mwâmi w’e Heshiboni, bona Ogu, mwâni w’e Bashani, barhurhèra bali rhulwîsa, cikwône rhwabahima.

\p\v 7 Rhwayanka ecihugo câbo, rhwacigabîra Rubeni ko kâge kashambala bo na Gadi n’oluhande lw’obûko bwa Menashè. \v 8 Mulange ebinwa by’eyi ndagâno munabikulikire lyo muyololoka omu mirimo yinyu yôshi. \v 9 Mwoyu muyimanzire mweshi embere za Nyamubâho, Nyamuzinda winyu: abakulu b’emilala yinyu, abagula binyu, abandisi binyu, abalume b’omu Israheli bôshi, \v 10 mwoyo n’abâna binyu, na bakinywe, ciru n’ecigolo cihanzire omu cirâlo câwe n’omuntu okushenyera enshâli n’okudômera amîshi, \v 11 mukologa mwagendijà omu ndagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ndagâno afundika anayihirakwo endahiro, eyi ndagâno afundika ene haguma nâwe. \v 12 Kuderha mpu ene akujire lubaga lwâge, naye yêne abè Nyamuzinda wâwe, nk’oku anakubwîraga na nka kulya analahiriraga basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo.

\p\v 13 Njizire eyi ndagâno ene, n’eyi ndahiro arhali haguma ninyu mwene, \v 14 ci na haguma na ngasi oli hanola haguma nîrhu omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, haguma n’orhali haguma nîrhu ahâla olw’ene.

\p\v 15 Neci, murhahabiri bahi rhwali haguma nabo omu cihugo c’e Mîsiri, na bahi rhwageziremwo aga mashanja murhalusire. \v 16 Mwabwîne ebyakumbwa byâbo, enshusho za banyamuzinda wâbo, ez’emirhi, ez’amabuye, ez’amasholo n’ez’amarhale bajira emwâbo. \v 17 Ekarhi kinyu. harhajiraga omulume erhi mukazi, omulala erhi ishanja omurhima gwâbo gwacikûlako Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu ene, mpu gugendigashâniza banyamuzinda b’ago mashanja! Omu karhî kinyu harhabonekaga omuzi gwarhengakwo obwoge n’obuhereko. \v 18 Erhi hakajira omuntu wâbà amayumva ebinwa by’eyi ndagâno haguma n’endahiro ekuli, akacîtakîra yêne omu murhima gwâge, erhi: «Ntabule cici nkakulikira oku omurhima gwâni gunambwizire, okulùza amîshi kwarhuma enyôrha yahirigirha», \v 19 Nyamuzìnda arhankaziga amubabalira. Ciru oburhè n’emitula ya Nyamuzinda yanahikira oyo muntu; amahanya gayandisìrwe mw’eci citabu goshi ganamurhibukira, na Nyamuzinda anaherêrekeza izîno lyâge hano idako ly’amalunga. \v 20 Nyamuzinda anamuhanza omu milala ya Israheli yôshi, ahanyagale, abone galya mahanya g’endagâno erìkwo omwîgasho nk’oku biyandisìrwe omu citabu c’olu Lushika. \v 21Iburha lyaburhwa, erya abâna binyu bayìsha enyuma zinyu, ciru n’ecigolo carhenga omu cihugo c’ihanga amango babona amahanya gahonera eci cihugo n’endwâla Nyamuzinda alîkire kuli eci cihugo, kwo banaderha mpu:

\p\v 22 “Ecihugo côshi cashubire cibiriti, munyu, cahire mabîra; ntà mburho bacirhweremwo, na ntà mburho yacicimeramwo, cirhakacimeramwo ehyâsi hibishi. Ecihugo camahîndama kulya kwa Sodomo na Gomara, Adama na Seboyimu, bishagala Nyamuzinda asirîzagya omu burhe n’omutula gwâge!« \v 23 N’amashanja goshi kwo gaderha mpu cici cirhumire Nyamuzinda akolera eci cihugo ebiri ntya? Cici camujiraga oburhè bungana aho? \v 24 Ago mango banaderha mpu: “Kunali kulya kubà balekerire endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda wa bìshe, eryala afundikaga bo nabo erhi abarhenza omu cihugo c’e Mîsiri; \v 25 kunali kulya kubà bajirigashâniza abandi banyamuzinda banaba harâmya n’obwo barhayishi abo banyamuzinda naye yêne arhabahagâbo mpu gubè mwanya gwâbo; \v 26Nyamuzinda burhe abire erhi eci cihugo cirhuma, kwo kucirhumira obuhanya buyandisirwe mw’eci citabu oku bunali. \v 27 Nyamuzinda kushugula abashugwire omu cihugo câbo n’oburhè, n’omungo, n’omutula, abazungûsa omu cindi cihugo, nk’okula biyôsire buno» .

\p\v 28 Ebifulike biri bya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu ci kwône ebifulûle biri bîrhu rhwe n’abâna bîrhu, byanayôrha birî bîrhu, lyo rhushimba ebinwa by’olu Lushika byôshi.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy 29: 1וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 2הַמַּסֹּות֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃ 3וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְאֹ֖ות וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 4וָאֹולֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥לרַגְלֶֽךָ׃ 5לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 6וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבֹּון וְעֹ֨וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃ 7וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃ 8וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ 9אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיֹּום֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁיִשְׂרָאֵֽל׃ 10טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃ 11לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָתֹ֑ו אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 12לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיֹּ֨ום׀ לֹ֜ו לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 13וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 14כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנֹ֜ו פֹּ֗ה עִמָּ֨נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיֹּ֔ום לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיֹּֽום׃ 15כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥רעֲבַרְתֶּֽם׃ 16וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃ 17פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֞ה אֹ֧ו מִשְׁפָּחָ֣ה אֹו־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָבֹ֨ו פֹנֶ֤ה הַיֹּום֙ מֵעִם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּלָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגֹּויִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃ 18וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעֹו֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָבֹ֤ו לֵאמֹר֙ שָׁלֹ֣ום יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּתלִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפֹ֥ות הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה׃ 19לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לֹו֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהוָ֤ה וְקִנְאָתֹו֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בֹּו֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ההַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־שְׁמֹ֔ו מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְהִבְדִּילֹ֤ו יְהוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָלֹ֣ות הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּֽה׃ 21וְאָמַ֞ר הַדֹּ֣ור הָֽאַחֲרֹ֗ון בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֨וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחֹוקָ֑ה וְ֠רָאוּאֶת־מַכֹּ֞ות הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהוָ֖ה בָּֽהּ׃ 22גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞תסְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבֹיִּים אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּאַפֹּ֖ו וּבַחֲמָתֹֽו׃ 23וְאָֽמְרוּ֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּדֹ֖ול הַזֶּֽה׃ 24וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהֹוצִיאֹ֥ו אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץמִצְרָֽיִם׃ 25וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם׃ 26וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֨יהָ֙ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃ 27וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּדֹ֑ול וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 28הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֨ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַד־עֹולָ֔ם לַעֲשֹׂ֕ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ההַזֹּֽאת׃ ס

\c 30

\s1 Okurhenga omu bujà

\p\v 1 Amango ebinwa byôshi byayunjula emund’oli, omugisho n’obuhanya nkuyeresire, erhi wakanakazibirhimanya omu murhima gwâwe, omu karhî k’amashanja goshi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhabulira, \v 2 erhi wakanagaluka oshubìrira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okanayumvi rhiza izù lyâge, mw’ebi nkurhegesire ene byôshi, we n’abâna bâwe erhi wakayumvirhiza n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûka gwâwe gwoshi, \v 3Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anagalula empira zâwe, anakubabalira, anashubikushubûza orhenge omu karhî k’amashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âli erhi akushandabanyìze. \v 4 Ciru akaba yo wahabukîre ekafende k’amalunga, Nyamubâho, Nyamuzinda ayisha akurhenzayo akushubûze, \v 5 lyo akugalula mwa cirya cihugo basho bàli bagwêrhe, lyo nâwe ociyanka cibecâwe, osîme onayololoke kulusha kulya kwa basho. \v 6Nyamubâho, Nyamuzinda akembûla omurhima gwâwe n’ogw’iburhalyâwe, ozigireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi, n’omûka gwâwe gwoshi, lyo obona akalamo. \v 7Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhogeza aga mahanya goshi oku banzi bâwe na kuli balya bakushomba na kuli balya bakurhindibuzagya. \v 8 Wêhe washubiyumva izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onakulikire aga marhegcko gâge nkurhegesire ene goshi. \v 9Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akukômeza, emirimo yâwe yôshi eyololoke: emburho y’omu oda yâwe, emburho y’omu bintu byâwe, n’ey’omu ishwa lyâwe. Bulya neci, Nyamuzinda asbubiyumva asìmire okukubona omu busîmc, nka kulya ali asîmire okubona basho omu busîme, \v 10 casiga oyumve izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kulanga amarhegeko n’ebinwa byâge , ebi biyandisirwe omu citabu c’olu Lushika, casinga oshubirire Nyamubâho, Nyamuzindawâwe n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûka gwâwe gwoshi.

\p\v 11 Olu Lushika ntwire ene lurhakulenziri misî lurhanahumiri halya orhankahika. \v 12 Arhali oku nkuba luli okaderhaga erhi: «Ndi washona arhujîre oku nkuba arhuyankirelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» \v 13 Arhali yo luli ishiriza ly’enyanja okaderhaga erhi: «Ndi warhujira ishiriza ly’enyanja arhulongezelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» \v 14 Bulyala oluderhoj lukuli hôfi, omu kanwa lukuli, n’omu murhima kuderha mpu olushimbe.

\s1 Enjira ibirhi wacishogamwo

\p\v 15 Lolà oku nkuyeresire ene akalamo n’omugisho, olufu n’obubanya. \v 16 Erhi wakayumva amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, agala nkurhegesire ene, erhi wakazigiraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe okanalambagira omu njirazâge, okalanga amarhegeko gâge n’ebinwa byâge n’engeso zâge, walama onayôloloke. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha mw’eci cihugo wajà mpu ociyanke cibè câwe. \v 17 Ci kwône erhi omurhima gwâwe gwakalalaha, akaba orhayumva n’erhi wakarhebwa mpu muharamye abandi banyamuzinda n’okubagashâniza, \v 18 nie mmubwizircko ene, kuhera mwanahera murhanalame ensiku ndî mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani. \v 19 Arnalunga n’igulu bo bacaliho ntôzire ene nti bakuyagîrize: nkuyeresire akalamo n’olufu, omugisho n’obuhanya. Cìshoge akalamo ly’olama mwe n’iburha lyâwe, \v 20 oyorhe ozigiraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okaziyumvirhiza izù lyâge onacishwekere kuli ye; bulya ho akalamo kali aho, bulya ho hali obuzîne aho, kwo na kuhashilamira omu cihugo Nyamuzinda acîgashiraga basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo mpu abahaco.

\pr Deuteronomy WLC 30: 1וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכָל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 2וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹלֹ֔ו כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 3וְשָׁ֨ב יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 4אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ 5וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃ 6וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃ 7וְנָתַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כָּל־הָאָלֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃ 8וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 9וְהֹותִֽירְךָ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹובָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְהוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְטֹ֔וב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃ 10כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פ 11כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ 12לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ 13וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃14כִּֽי־קָרֹ֥וב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֹֽו׃ ס 15רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיֹּ֔ום אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטֹּ֑וב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ 16אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 17וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃18הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹ֥א שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 19הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיֹּום֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ 20לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹ֖ו וּלְדָבְקָה־בֹ֑ו כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ

\c 31

\ms IV. Ebijiro bizinda n’okufà kwa Mûsa

\s1 Ensiku nzinda za Mûsa

\p\v 1 Mûsa ayisha, abwîra Israheli yeshi ebi binwa, erhi: \v 2 Ene nahumanyagya myâka igana na makumi abirhi. Ntakacikagenda n’okugaluka , na Nyamuzinda ambwizire, erhi: orhayikire oyu Yordani. \v 3Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye wakushokolera, yewaherêrekeza aga mashanja gali embere zâwe ye wanaganyaga. Yozwè ye wakushokolera , nka kulya Nyamuzinda aderhaga. \v 4 Nyamuzinda abakolera nka kulya akoleraga Sihoni na Ogu, bâmi baamoriti: abaherêrekeza n’ecihugo câbo. \v 5 Nyamuzinda amufumbikabo mubakolere birya byôshi binadesirwe omu marhegeko namuhîre. \v 6 Muzibuhe munasêre, murhayôbohaga murhanabarhînyaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe yêne okushokolire: arhakulikirire arhanakulekêrere.

\p\v 7 Oku bundi Mûsa ahamagala Yozwè anamubwirira omu masù ga Israheli yeshi , erhi: «Ozibuhe onasère, we wajana olu lubaga mwo cirya cihugo Nyamuzinda acîgashaga mpu aciha b’îshe, woyo we wanabafumbikeco. \v 8 Nyamuzinda yêne ye kushokolire , ye wâbà ali nâwe,arhakulikirire arhanakulekêrere. Orhayôbohaga, orhageramwo omusisi.»

\s1 Ebi binwa bikazisomwa

\p\v 9 Mûsa ayandika olu Lushika analufumbika abadâhwa, bene Levi, bo bakazâgibarhula omucîmba gw’endagâno yaNyamuzinda . Afumbikalo n’abagula ba Israheli bôshi. \v 10 Mûsa abaha er’irhegeko, erhi: «Ngasi myâka nda, galya mango gadesirwe g’okubabalirana emyenda, amango g’olukulu lw’ebihando, \v 11 amango Israheli yeshi ayishirilola obusù bwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu acîshozire yêne, onaderhere olu Lushika omu marhwîri ga Israheli yeshi: \v 12 0shubûze olubaga, abalume, abaka.zi, abâna n’ecigolo ciri emwâwe, bayumve banalange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byôshi. \v 13 Abâna bâbo, balya barhacilumanya, nabo bayumviza aho banayige okurhînya Nya mubâho, Nyamuzinda wâwe, ensiku zôshi wâbà olimwo eci cihugo wajiyanka obu wayikira Yordani.

\s1 Amahabwe g’ensiku zayisha.

\p\v 14Nyamubâho abwîra Mûsa: «Laba oku ensiku z’okufà kwâwe ezi ziyishire. Hamagala Yozwè. Oyimange aha cihando c’embugânano, nâmubwîra oku ajira.» Mûsa na Yozwè bayisha, bayimanga aha cihando c’embugânano. \v 15 Nyamuzinda abonekera aha cirâlo, omu munara gw’ecitu gwali guyima Nzire aha lusò lw’ecihando. \v 16Nyamuzinda abwîra Mûsa, erhi: «Lolà oku okola wajigwîshira mwe na basho. Olu lubaga lukola lwajihinduka mbaraga omu kushimha hanyamuzinda b’embuga, b’eci cihugo mwajijamwo. Lukolaga lwandekêrera luvune eciragâne nàlaganaga rhwe nabo. \v 17 Olwo lusiku lwonêne omungo gwâni gwabadubukirakwo, nâbalekêrera nambafulike obusù bwâni. Bâlìbwa n’amagala: malibûko manji na maganya manji gâbarhindakwo; kwo aderha olwo lusiku, erhi: «K’arhakanaba obûla Nyamuzinda wâni arhali omu karhî kani kwo kurhumire agala mahanya gantindakwo?» \v 18 Nâni, olwo lusiku nânafulika obusù bwâni, erhi bwo burhuma bulya bubî bwôshi ajizire omu kuyerekera abandi banyamuzinda. Olwimbo lw’obuhamirizi \v 19 Muyandikage olu lwimbo mukazilukolêsa; oluyigîrize Bene Israheli, obahirelo omu kanwa, lyo luyishimpamiriza lunayâgirize Bene Israheli. \v 20 Niono nkola namuhisa mwa cirya cihugo nalaganyagya b’îshe, cirya cihululamwo amarha n’obûci; yêhe hano aba amalya, amayigurha amanatwera, akolaga âyerekera abandi banyamuzinda, âbaharâmya oku niehe angayaga n’okuvuna eciragâne câni. \v 21 Ci kwône amango amahanya n’amaligo garhakaganjwa gâba gamamurhindakwo, olu lwimbo lwamuyâgiriza nka caliho bulyala lurhâyibagirwe omu kanwa k’iburha lyâge. Neci, mmanyire emihigo agwêrhe ene n’obwo ntacimuhisa omu cihugo nàlaganyagya b’îshe nti nabahâco». \v 22 Olwo lusiku Mûsa ayandika olu lwimbo analuyigîriza Bene Israheli. \v 23 Oku bundi anaciha Yozwè mwene Nuni eri irhegeko, erhi: «Ozibuhe onasêre, bulya we wahisa Bene Israheli omu cihugo nabalaganyagya, nâyôrha ndi haguma nâwe.»

\s1 Olushika aha burhambi bw’omucîmba

\p\v 24 Mûsa erhi aba amayusa ayandika omu citabu ebinwa by’olu Lushika byôshi kuhika oku kazinda, \v 25 arhegeka abaleviti bakagibarhula omucîmba gw’endagâno ya Nyamuzinda, erhi: \v 26 «Muyanke ecitabu c’olu Lushika. Mucigwase aha burhamhi bw’omucîmba gw’endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Cibêreho cinabe caliho w’okukuyâgiriza. \v 27 Bulya ntahabiri isîna lyâwe n’oku obà cikanyi cirhagomba, erhi mugomera Nyamuzinda ene nancizine ndi haguma ninyu, kurhi rnwayishijira amango nabà nafire.

\s1 Mûsa, erhi: «Israheli yeshi ayishe ayumve«

\p\v 28 Mundalikire abagula b’emilala yinyu bôshi n’abandisi rhubugânane, mbayumvise ebi binwa, amalunga n’igulu bo nâjira bacaliho wabayâgirize. \v 29 Bulyala mmanyire oku amango nâba nàfire murhabule bwahemuka; mwarhenga omu njira namurhegekaga; obuhanya bwâmurhindakwo omu nsiku zayisha, ebwa kubà mwakozire amaligo omu masù ga Nyamuzinda, mwamugayisa n’emikolo y’amaboko ginyu.» \v 30 Oku bundi, Mûsa aderha ebinwa by’olu lwimbo byôshi kuhika oku kazinda, abibwîra endêko ya Bene Israheli yôshi.

\pr Deuteronomy WLC 31: 1וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיֹּ֔ום לֹא־אוּכַ֥ל עֹ֖וד לָצֵ֣את וְלָבֹ֑וא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 3יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑ם יְהֹושֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 4וְעָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיחֹ֥ון וּלְעֹ֛וג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃5וּנְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכָל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ 6חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ פ 7וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהֹושֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבֹוא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אֹותָֽם׃ 8וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃ 9וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתֹּורָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲרֹ֖ון בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אֹותָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכֹּֽות׃ 11בְּבֹ֣וא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאֹות֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 12הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 13וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ 14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהֹושֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהֹושֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 15וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ ס 16וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתֹּֽו׃ 17וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י בֹ֣ו בַיֹּום־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָעֹ֥ות רַבֹּ֖ות וְצָרֹ֑ות וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָעֹ֥ות הָאֵֽלֶּה׃ 18וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃ 19וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃20כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ 21וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹתֹ֜ו רָעֹ֣ות רַבֹּות֮ וְצָרֹות֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְעֹ֑ו כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְרֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיֹּ֔ום בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃ 22וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וַיְצַ֞ו אֶת־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ 24וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּ֣ות מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 25וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹֽשְׂאֵ֛י אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 26לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתֹּורָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹתֹ֔ו מִצַּ֛ד אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָֽיָה־שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃ 27כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעֹודֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיֹּ֗ום מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מֹותִֽי׃ 28הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃29כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מֹותִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיסֹ֖ו בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃ 30וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ פ

\c 32 Olwimbo lwa Mûsa

\q1\v 1 Mwe malunga murhege okurhwîri, nkola nashambâla,

\q1 w’igulu, yumva okûla naderha.

\q1\v 2 Ihano lyâni lihone nka nkuba, akanwa naderha karhoge nka lumè,

\q1 nka hishîshîrha oku hyâsi, nka cihonzi oku musihe.

\q1\v 3 Kulya kubà lyo nacitakìra izîno lya Nyamubâho;

\q1 mwoyo mukuze Nyamuzinda wîrhu.

\q1\v 4 Yêne y’ibuye: obushanja bwâge buli bwimana,

\q1 bulyala enjira zâge zôshi ziri bushinganyanya.

\q1 Ye Nyamuzindamutabesha na mudahemuka.

\q1 Ye Mushinganyanya ye na Mushongêza.

\q1 5 Bakozire amaligo n’obwo ababurhaga barhalikwo ishembo,

\q1 iburha lya ndyâlya na ncuku.

\q1\v 6 Ka gwo munkwa gwâwe emwa Nyamuzinda ogwo?

\q1 Lubaga lwa bingolo-ngolo n’orhutumbaguzi.

\q1 Kali ye sho ye wakuburhaga,

\q1 ye wakulemaga ye nakubika?

\q1\v 7 Kengêra ensiku zàli burhanzi,

\q1 singiriza emyâka, amaburhwa n’amaburhwa,

\q1 odôse sho akubwîriza; abakulûkulu bâwe bakuganìrira.

\q1\v 8 Amango ow’Enyanya agabîraga amashanja akashambala,

\q1 amango aberûlaga bene omuntu akûbûlira amashanja olubibi

\q1 nk’oku omubalè gwa Bene Israheli gunali.

\q1\v 9Nyamubâho yêhe, ogwâge mwanya, lunali olubaga lwâge,

\q1 na Yakôbo co câge cigabi.

\q1\v 10Amushanga omu mpinga, omu nyama-wandya w’irûngu

\q1 amuyababîra amulengeza, amulanga nka mbonyi y’amasù gâge.

\q1\v 11 Nka kula ikozi linashîbirira olwogo lwalyo,

\q1 kula lirembêra enyanya z’ebyana byalyo,

\q1 naye ashanjûla ebyubi byâge , amurhôla amuhêka omu mashala gâge. \v 12Nyamubâho yêne wamuherhe,

\q1 ntà nyamuzinda w’emwa bene bàli bo naye.

\q1\v 13 Amugerana omu birhondo by’ecihugo,

\q1 amulisa oku myâka y’omu ishwa,

\q1 amulumìsa oku bûci bw’omu ibuye,

\q1 oku rhuvurha rhw’omu ibâle lizibuzibu.

\q1\v 14 Oku mashanza g’omu nkafu n’oku marha g’ebibuzi,

\q1 bashushagiza ebyanabuzi n’engandabuzi za bene Bashani

\q1 n’empene, bahirakwo n’amashushi g’omulà gw’engano

\q1 basûza n’omukò gw’ecihadu c’omuzâbîbu gwabirira.

\q1\v 15 Yakôbo alya ayigurha. Yeshurunik atwera ahimba.

\q1 (Watwezire, warhuma wacilugira!)

\q1 Aleka Nyamubâho wamujiraga,

\q1ibuyelyamucizagya alibonêsa nshonyi.

\q1\v 16 Barhuma aba mitula, erhi banyamuzinda b’embuga barhuma;

\q1 bamujira burhe n’ebyakobwa.

\q1\v 17 Bakazâgirherekêra bashetani n’obwo barhali Nyamuzinda,

\q1 bakazirherekêra banyamuzinda barhayishi,

\q1 bahyâhya mâshi, balishinjo-lishinjo, balya basho barhagashanizagya.

\q1\v 18 (Wayibagîre ibuye lyakuburhaga, orhacikengîri Nyamuzinda wakuhiragaho.)

\q1\v 19Nyamubâho abona okwo, n’omu burhe bwâge, ajandika bagala na bâli bâwe.

\q1\v 20 Aderha erhi: Nabafulika obusù bwâni, ndolage kurhi byababêra.

\q1 Bulya lyabire iburha ligalugalu, bâna barhagwêrhi oku bakacikubagirwa.

\q1\v 21 Barhumire nabà mitula y’irumbi lyâbo mpu banyamuzinda,

\q1 banjijire burhe n’amarumbi gâbo;

\q1 nâni nkolaga najira babè mitula y’irumbi mpu lubaga.

\q1\v 22 Neci, oburhè bwâni bwayasire muliro,

\q1 gwâyoca ciru n’ebiri idako ly’okuzimu, gâyoca idaho guyoce n’emyâka,

\q1 gurhasige olubando lw’entondo.

\q1\v 23 Nabalashirakwo amahanya, nabayukizakwo emyampi yâni.

\q1\v 24 Bahungumuka n’ecizombo, bâlibwa n’ishûshira banayumîrire n’obwoge.

\q1 Nabarhumira erino ly’ebiryanyi, baguma n’amanjoka-njoka.

\q1\v 25 E muhanda, engôrho yamalîra abanarhabâna, omu nyumpa ebihamba.

\q1 Ebyo byaheza omwânarhabana n’omwânanyere,

\q1 omwâna ociri oku ibere n’omushosi w’emvi.

\q1\v 26 Nakadesire nti: «Nabashemba-shemba,

\q1 nti nazaza izîno lyâbo omu karhî k’abantu»,

\q1\v 27 nka ntarhînyaga ifêka ly’omubisha,

\q1 kuderha nti abashombanyi bâbo bakanahaba baderhe erhi:

\q1 «Okuboko kwirhu kwo kwahimîne,

\q1 ci arhali Nyamubâho wakozire ebyo byôshi.»

\q1\v 28 Neci, bulya luli lubaga lurhabona,

\q1 lurhanagwêrhi makengu.

\q1\v 29 Nka bali bantu barhimanyabakanayumvîrhe,

\q1 bakanabwîne bwinjà kurhi bazinda bali.

\q1\v 30 Kurhi omuntu muguma akakwânana ecihumbi,

\q1 n’ababirhi kurhi bakatundulika ebihumbi ikumi,

\q1 kuleka kulya kubà ibale lyâbo lyabaguzize,

\q1 na kulya kubà Nyamubâho abarhibiremwo?

\q1\v 31 Cikwône ibuye lyâbo lirhali nk’ibâle lirhu;

\q1 arhanali abashombanyi bîrhu bo bakarhulagira.

\q1\v 32 Bulyala ihaji lyâbo lyali ly’oku muzâbîbu gw’e Sodomo,

\q1 ly’omu lukoma lw’e Gomora:

\q1 amalehe g’eyo mizâbîbu galimwo obwoge,

\q1ebihadu by’amalehe gâbo biri bilulu-bilulu,

\q1\v 33 idivayi lyâbo gali manjoka-njoka,

\q1 gali mino makali ga mpiri.

\q1\v 34 Ci kwône yêhe, k’arhali ho andi aha buhambi nka ntûlo,

\q1 erya mbôhe omu irhu ly’ebinjà?

\q1\v 35 Olwihôlo n’oluhembo biri byâni,

\q1 amango okugulu kwâbo kwarhereza.

\q1 Bulyal’olusiku lwâbo lw’okuhanyagala luli hôfi;

\q1 nechi babìkìrwe hiyishire buhena.

\q1\v 36 (Bulya Nyamubâho ayishihôla olubaga lwâge.

\q1 Ci kwône abambali bôhe lukogo ababêra),

\q1 hano abona barha enjingo hano abona

\q1 harhaciri ntagengwa harhanaciri mujà.

\q1\v 37 Ago mango anaderha, erhi: banyamuzinda bâbo ngahi baligi,

\q1 liryal’ibuye bakazâgiyakiraho?

\q1\v 38 Balya bakazâgirya amashushi g’enterekêro zâbo banakazinywa idivayi

\q1 ly’okugashâniza kwâbo, bayimangâge bamurhabâle,

\q1 bahindukage lwakiro lwinyu.

\q1\v 39 Mulolage oku niono, niono ndi ye,

\q1 n’oku ntà wundi oli Nyamuzinda haguma nâni.

\q1 Niene nie nyîrha nie nanciza, amango namashurha,

\q1 niene nanfumya, (na ntâye wakakûla owundi omu nfune zâni).

\q1\v 40 Neci, nnengerize enfune zâni emalunga,

\q1 nandesire, nti: «Nie nkudesire, nie mbâho ensiku n’amango,

\q1\v 41 amango nâba namarhyaza engôrho yâni erhangirayalabuka,

\q1 n’okuboko kwâni kurhangira okutwa emmanja,

\q1 ago mango nânacihôlera emunda abashombanyi bâni bali,

\q1 balya banshomba nânabaha oluhembo lwâbo.

\q1\v 42Emyampi yâni nayilalusa n’omukò,

\q1 n’engôrho yâni yavugusa enyama:

\q1 mukò gwababanzirwe n’abagwerhwe mpira,

\q1 mpanga z’abarhambo b’omushombanyi!

\q1\v 43 Mwe malunga, muciyigîrize haguma naye,

\q1 na bene Nyamuzinda bamuharamye!

\q1 Mwe mashanja, mucìyigîrize haguma n’olubaga lwâge,

\q1 n’entumwa za Nyamuzinda ziderhe obuzibu bwâge.

\q1 Bulyala ayishihôla omukò gw’abambali,

\q1 anagalulire abashombanyi bâge amakwanane gâbo.

\q1 Abamushomba abagalulira ebyâbo,

\q1anakangûle ecihugo c’olubaga lwâge.

\p\v 44 Mûsa ayisha ali bona Yozwè mwene Nuni, ebinwa by’olu lwimbo byôshi abiderhera omu kurhwîri kw’olubaga. Okushimba irhegeko kwo kulama \v 45 Erhi Mûsa ayûsa abwîra Israheli yeshi ebi binwa, \v 46 ashubibabwîra, erhi: «Muyumvîrhize ebi binwa byôshi; byo njijire ene caliho w’okumuyâgiriza. Mu rhegeke bagala binyu balange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byôshi. \v 47 Kuli mwe, olwo Lushika lurhali lwa kuhaliza, bulya luli kalamo kinyu, lwo lwanamuha okulama nsiku nyinji mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani». Bamanyîsa Mûsa oku akola afà \v 48 Olwo Iusiku lwonene, Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra erhi: \v 49 «Sôkera oku ntondo ya Nebo, ntondo eri omu birhondo bya Abarimu, omu cihugo ca Mowabu, ah’ishiriza lya Yeriko, onalole bwinjà ecihugo ca Kanani nâhà Bene Israheli nti cibè câbo. \v 50 Onafire oku ntondo wasôkera, wabugana ab’emwinyu aka mulumuna wâwe Aròni, wafiraga oku ntondo ya Hori, ajibugâna abafire. \v 51 Kulya kubà arhambêraga mwîkubagirwa omu karhî ka Bene Israheli, oku lw’e Meriba-Kadeshi. omu irûngu lya Sini, kulya kubà wabuzire buyerekana obwimana bwâni omu karhî ka Bene Israheli. \v 52 Walangirira emuhanda ci kwône ecihugo nâha Bene Israheli orhacikozemwo okugulu.»

\pr Deuteronomy WLC 32: 1הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃ 2יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃ 3כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃ 4הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳלֹ֔ו כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃ 5שִׁחֵ֥ת לֹ֛ו לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דֹּ֥ור עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃ 6הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלֹוא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃ 7זְכֹר֙ יְמֹ֣ות עֹולָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנֹ֣ות דֹּור־וָדֹ֑ור שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃ 8בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיֹון֙ גֹּויִ֔ם בְּהַפְרִידֹ֖ו בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 9כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמֹּ֑ו יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֹֽו׃ 10יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְבֹ֣ונְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישֹׁ֥ון עֵינֹֽו׃ 11כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנֹּ֔ו עַל־גֹּוזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֹֽו׃ 12יְהוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמֹּ֖ו אֵ֥ל נֵכָֽר׃ 13יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּ֣מֳתֵי ק) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃ 14חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְיֹ֣ות חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃ 15וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱלֹ֣והַ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֹֽו׃ 16יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֹועֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃ 17יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃ 18צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃ 19וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃ 20וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י דֹ֤ור תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃ 21הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּגֹ֥וי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃ 22כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁאֹ֣ול תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מֹוסְדֵ֥י הָרִֽים׃ 23אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימֹו רָעֹ֑ות חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃ 24מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹות֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃ 25מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יֹונֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃ 26אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנֹ֖ושׁ זִכְרָֽם׃ 27לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אֹויֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימֹו פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃ 28כִּי־גֹ֛וי אֹבַ֥ד עֵצֹ֖ות הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃ 29ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃ 30אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃ 31כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃ 32כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מֹו֙ עִנְּבֵי־רֹ֔ושׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמֹו׃ 33חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃ 34הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאֹוצְרֹתָֽי׃ 35לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרֹוב֙ יֹ֣ום אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמֹו׃ 36כִּֽי־יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמֹּ֔ו וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃ 37וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימֹו צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֹֽו׃ 38אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימֹו֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃ 39רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃ 40כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃ 41אִם־שַׁנֹּותִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃ 42אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְעֹ֥ות אֹויֵֽב׃ 43הַרְנִ֤ינוּ גֹויִם֙ עַמֹּ֔ו כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקֹּ֑ום וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָתֹ֖ו עַמֹּֽו׃ פ 44וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהֹושֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ 45וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 46וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיֹּ֑ום אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 47כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ 48וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 49עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְבֹ֗ו אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵחֹ֑ו וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃ 50וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 51עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אֹותִ֔י בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 52כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָבֹ֔וא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

\c 33

\s1 Mûsa agisha olubaga embere afe

\p\v 1 Alaga omugisho Mûsa, muntu wa Nyamuzinda, ahîre Bene Israheli embere afe. \v 2 Aderha, erhi: Nyamubâho arhengaga e Sinayi, abamolekera kurhenga e Seyiri, alangaza anali oku ntondo ya Parani. Ho ali ayishire kurhenga oku mbuganano kurhenga e mukondwè gwa Kadeshi kuhika oku Mirhezi.

\q1\v 3 Wezigira bashakulûza, abatagatîfu bôshi omu maboko gâwe banali,

\q1 bali bafukamire aha magulu gâwe. Erhi bakûla omulindi erhi we badwîrhe

\q1\v 4 (Mûsa arhuhìre irhegeko); Endêko ya bene Yakôbo yajà omu mwîmo gwâyo.

\q1\v 5 Hali omwâmi omu Yeshuruni, erhi abarhambo b’olubaga babugânana,

\q1 erhi amashanja ga BeneIsraheli galungana goshi.

\q1\v 6Rubeni alame arhafaga. Ciru akaba abalwi bâge barhali banji.

\q1\v 7 Alaga ebi adesire kuli Yuda: Nyamubâho, oyumvirhize izù lya Yuda,

\q1 onamushubize aha lubaga lwâge.

\q1 Amaboko gâge gafungire ehyâge,

\q1 oyîshe omurhabâle oku bashombanyi bâge;

\q1\v 8 Kuli Levi, aderha, erhi: Ohè Levi e «Urimu» zâwe,

\q1 n’e «Tumimu» zâwe, ozihe olya muntu wababaliraga,

\q1 wamanamurhangula aha Masa,

\q1 erhi wamarhangimujîsa kadali

\q1 aha burhambi bw’amîshi ga Meriba.

\q1\v 9 Aderha kuli nina nakuli îshe, erhi: «Ntamubonaga».

\q1 Bene wâbo, arhabamanyiri.

\q1 Neci akanwa kâwe bakalonzize,

\q1 n’endagâno yâwe babà bayibîkirîre.

\q1\v 10 Banayigîrize Yakôbo engeso zâwe,

\q1 na Israheli Olushika lwâwe.

\q1 Banasôkeze omugî emund’oli,

\q1 badekereze n’enterekêro oku luhêrero lwâwe.

\q1\v 11 Nyamuzinda, ogishe emisî yâge,

\q1 onayemêre omukolo gw’amaboko gâge.

\q1 Oshangule ensiko z’abashombanyi bâge,

\q1 n’ez’abanzi bâge kuhika barhibuke.

\q1\v 12 Kuli Benyamini, aderha, erhi: Benyamini ali murhonyi wa Nyamubâbo,

\q1 Ye anayegemire burhahuligana.

\q1 Ow’enyanya ye mulanga ensiku zôshi,

\q1 ho anabêra aha karhî k’amalango gâge.

\q1\v 13 Kuli Yozefu aderha, erhi: Ecihugo câge Nyamubâhoacigishire.

\q1 Co cirimwo ebinjà by’emalunga enyanya.

\q1 Co cigwêrhe n’ebindi binjà by’ekuzimu.

\q1\v 14 Cirimwo ebinjà izûba liyêza hano igulu n’ebinjà omwêzi gumeza,

\q1\v 15 enfula y’entondo za mîra, olubere lw’orhurhondo rhwa mango-mîra,

\q1\v 16 ehinja hy’omu budaka n’ebinjà by’omu myâka y’amashwa,

\q1oburhonyi bw’olyala oyûbaka omu ishaka:

\q1 budêke oku irhwe lya Yozefu,

\q1 oku irhwe lya nyakwîshogwa omu karhî ka bene wâbo.

\q1\v 17 Acûke nka nfizi ya lubere. Amahembe gâge nka mahemhe ga mbogo,

\q1 go gatumirha amashanja gagakwame gagahise aha kafende k’igulu.

\q1 Gwo mwandu gw’engabo ya Efrayimu, byo bihumbi by’engabo ya Menashè.

\q1\v 18 Kuli Zabuloni, aderha, erhi: Obàbwe, Zabuloni, omu majira gâwe,

\q1 na nâwe Isakari, omu bihando byâwe.

\q1\v 19 Amashanja gakaziyishigashaniriza oku ntondo,

\q1ganarherekêreenterekêro y’obushinganyanya,

\q1 bulya gâyunjula obugale bw’omu nyanja n’ebinjà bifulisirwe omu mushenyi.

\q1\v 20 Kuli Gadi, aderha, erhi: Ayâgirwe Mugalihya ogalihya Gadi!

\q1 Agwîshîre nka ntale-nkazi; amashanshanyula okuboko, obusù n’irhwe.

\q1\v 21 Omu kucîshoga, acîshoga ebirhangiriza,

\q1 gwo gwali mwanya babikiraga omurhambo.

\q1 Oku bundi ayisha ali murhambo wa ngabo

\q1 erhi amanayumanyanya obushinganyanya bwa Nyamubâho,

\q1 amanayunjuza ebinwa byâge kuli Israheli.

\q1\v 22 Kuli Dani, aderha, erhi: Dani eri ntale nto,

\q1 ecirhunisire kurhenga e Basbani.

\q1\v 23 Kuli Nefutali, aderha, erhi: Nefutali ayunjwîre ngalo z’oburhonyi,

\q1 ayunjwîre migisbo ya Nyamubâho:

\q1 enyanja n’emukondwè liri ishwa lyâge.

\q1\v 24 Kuli Azeri aderha erhi: Azeri agwêrhe omugisho omu karhî ka bene îshe.

\q1 Ayôrhe arhonyire ekarhî ka bene wâbo, okugulu kwâge kuyorhe kuli omu mavurha! \v 25 Orhuhamiko rhwâwe rhukaziyôrha rhuli rhwa cûma n’omulinga,

\q1 n’amagala gâwe mazibu gayunjule nsiku z’akalamo kâwe zôshi!

\q1\v 26 Ntâye oli aka Nyamuzinda wa Yeshuruni,

\q1 ye olya ojà wagera e malunga mpu akurhabâle ntyo,

\q1 n’obuhashe bwâge alambagire oku bitu.

\q1\v 27 Ayôrha aba lwakiro, Nyamuzinda, omu nsiku za mîra, na hano shishi,

\q1 anacikazikushumbiriza amaboko gâge g’ensiku n’amango;

\q1 akugishe embere zâwe omushombanyi amubwîre erhi: «Okayurha»!

\q1\v 28Israheli ayûbaka ahantu h’omurhûla.

\q1 Liri hâgo hâgo iriba lya Yakôbo,

\q1 linadomêrere ecihugo c’engano n’idivayi,

\q1 n’amalunga gâge ganakazirhoza olumè.

\q1\v 29 Wamajira iragi wâni Israheli!

\q1 Ndi oli akâwe, we lubaga lwayokolagwa na Nyamubâho

\q1 ye mpenzi y’oburhabâle bwâwe, ye na ngôrho y’irenge lyâwe

\q1 Abashombanyi bâwe bakushishashisha

\q1 na nâwe wêne okazigera enyanya zâbo.

\pr Deuteronomy 33 WLC 1וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מֹותֹֽו׃ 2וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מֹו הֹופִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינֹ֕ו [אֵשְׁדָּת כ] (אֵ֥שׁ ק) (דָּ֖ת ק) לָֽמֹו׃ 3אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃ 4תֹּורָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מֹורָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ 5וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ ס 7וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ קֹ֣ול יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמֹּ֖ו תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב לֹ֔ו וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ ס 8וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתֹו֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃ 9הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמֹּו֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־ [בָּנֹו כ] (בָּנָ֖יו ק) לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃ 10יֹור֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לְיַעֲקֹ֔ב וְתֹורָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטֹורָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃ 11בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵילֹ֔ו וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ ס 12לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיֹּ֔ום וּבֵ֥ין כְּתֵיפָ֖יו שָׁכֵֽן׃ ס 13וּלְיֹוסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצֹ֑ו מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּהֹ֖ום רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃ 14וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃ 15וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְעֹ֥ות עֹולָֽם׃ 16וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצֹ֥ון שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּבֹ֙ואתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יֹוסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ 17בְּכֹ֨ור שֹׁורֹ֜ו הָדָ֣ר לֹ֗ו וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְבֹ֣ות אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ס 18וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃ 19עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפוּנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֹֽול׃ ס 20וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְרֹ֖ועַ אַף־קָדְקֹֽד׃ 21וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ לֹ֔ו כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 22וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃ 23וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצֹ֔ון וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהוָ֑ה יָ֥ם וְדָרֹ֖ום יְרָֽשָׁה׃ ס 24וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֹֽו׃ 25בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑יךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ׃ 26אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָתֹ֖ו שְׁחָקִֽים׃ 27מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עֹולָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אֹויֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃ 28וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִירֹ֑ושׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃ 29אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמֹ֗וךָ עַ֚ם נֹושַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמֹותֵ֥ימֹו תִדְרֹֽךְ׃ ס

\c 34

\s1 Okufà kwa Mûsa

\p\v 1 Mûsa anacisôka kurhenga omu rhubanda rhwa Mowabu asôkera oku ntondo Nebo, oku irhwerhwe lya Pisga aba ishiriza lya Yeriko. Nyamubâho anacimulangula ecihugo coshî: Gilgadi kuhika aha Dani. \v 2 Amulangûla Nefutali yeshi n’ecihugo ca Efrayimu na Menashè, ecihugo ca Yuda côshi kuhika oku nyanya y’c buzika-zuba, \v 3 amulangûla Nêgebu n’akabanda ka Yeriko kôshi, amulangula olugo lwa emibo kuhika aha Sowari. \v 4Nyamubâho anacimubwîra erhi: «Olâbâge ecihugo nalaganyagya Abrahamu, Izaki na Yakôbo nababwîra nti: «Nayishiciha iburha linyu. Nkuyeresire co nti ocibone n’amasù gâwe ci konene orhacihikemwo».

\p\v 5 Mûsa, omurhumisi wa Nyamubâho anacifira ahola omu cihugo ca Mowa bu nk’oku Nyamubâho anarhegekaga. \v 6 Amubisha omu kabanda, omu cihugo ca Mowabu, aha ishiriza lya Beti-Peori. Ntâye oyishi aha ecûsho câge cibà kuhika ene. \v 7 Mûsa ali akola agwêrhe myâka igana na makumi abirhi erhi afa: amasù gâge gacikazigibona bwinjà bwenêne n’emisî yâge erhalisaginyiha. \v 8 Bene Israheli balaka, bashîba Mûsa omu Kabanda ka Mowabu, nsiku makumi asharhu, n’ensiku z’okulaka omu kushîba Mûsa zanacihika \v . 9 Yozwè, mugala wa Nuni ali ayunjwir murhima gwa bugula, Mûsa ali erhi amuhizirckwo amaboko. Bene Israheli bakazimuyumva, banakazijìra nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\p\v 10 Omu Israheli murhacibonekaga owundi mulêbi wali aka Mûsa, oyu Nyamubâho ayishigi, balolane naye omu masù. \v 11 Ciru na kandi omu Israheli murhacibonekaga omulêbi wankajira ebimanyîso n’ebirhangazo biri nka birya Nyamuzinda amurhumaga mpu ajire omu cihugo c’e Mîsiri, kuli Faraoni, oku barhumisi bâge bôshi n’oku cihugo câge côshi. \v 12 Ntà wundi mulêbi wacibire n’obuhashe huli nk’obuhashe bw’okuboko kwâge omu kujira ebintu binji na bya kujugumya ebiri nk’ebi Mûsa akazâgijira embere za Bene Israheli bôshi.

\pr Deuteronomy WLC 34: 1וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מֹואָב֙ אֶל־הַ֣ר נְבֹ֔ו רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵחֹ֑ו וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ 2וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֹֽון׃ 3וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵחֹ֛ו עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ 5וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מֹואָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃6וַיִּקְבֹּ֨ר אֹתֹ֤ו בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּעֹ֑ור וְלֹֽא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָתֹ֔ו עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 7וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹתֹ֑ו לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינֹ֖ו וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃ 8וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מֹואָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים יֹ֑ום וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ 9וִֽיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃10וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא עֹ֛וד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָעֹ֣ו יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 11לְכָל־הָ֨אֹתֹ֜ות וְהַמֹּופְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחֹו֙ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֖ות בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 12וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמֹּורָ֣א הַגָּדֹ֑ול אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

Ecitabu c’emibalè omu Bibliya ndimi isharhu go mashi mayahudi n’amagereki

Laisser une réponse

\id NUM – DRC MASHI-HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

\toc3 Mib

\toc2 MIBALÈ

\toc1 EMIBALÈ : Bamidbar במדבר

\h Emibalè

\mt1 EMIBALE : Bamidbar במדבר

\c 1

\ms EMIBALE

\ms1 I. Omubalè gw’abantu b’amatabâro

\p\v 1Nyakasane ashambâla na Mûsa omw’irûngu lya Sinayi, omw’Ihêma ly’embuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kabirhi, omu mwakagwa kabirhi kurhenga barhenzire e Mîsiri. Anacimubwîra, erhi: \v 2 «Ojire omubalèa gwa bene Israheli bôshi, omu kukulikira emilala yâbo nk’oku bashakulûza bâbo banagenda; ojè waganja ngasi mulume, \v 3 kurhenga oku ogwêrhe myâka makumi abirhi ali muburhe, kuheka enyanya, balya balume bôshi bankajâga oku matabâro omu bene Israheli; obaganje omu kukulikira emirhwe yâbo we na Aròni, \v 4 Warhabûlwa na mushamuka muguma w’omu ngasi mulala, Olya onali mukulu na cisiki ca bashakulûza wâbo.

\s1 Abarhabâzi ba Mûsa omu kuganja

\p\v 5 Alaga amazîno g’abakurhabâla: kuli bene Rubeni, ali Elisuri mwene Sedeuri, \v 6 Kuli bene Simoni, ali Shelumieli, mwene Surishadayi, \v 7 Kuli bene Yuda, ali Nashoni, mwene Aminadabu, \v 8 Kuli bene lsakari, ali Natanaeli, mwene Suari, \v 9 Kuli bene Zabuloni, ali Eliabu, mwene Heloni. \v 10 Kuli bene Yozefu: kuli Efrayimu, ali Elishama, mwene Amihudi; kuli Menashè, ali Gamalieli, mwene Pedasuri. \v 11 Kuli bene Benyamini, ali Abidani, mwene Gedeoni. \v 12 Kuli bene Dani, ali Ahiyezeri, mwene Amishadayi. \v 13 Kuli bene Aseri, ali Pagieli, mwene Okrani. \v 14 Kuli bene Gadi, ali Eliasafu mwene Dueli. \v 15 Kuli bene Nefutali, ali Ahira, mwene Enani. \v 16 Bo bacîshozirwe omu ndêko abola, balî barhambo b’emilala ya b’îshe wâbo; bali barhambo b’ebihumbi omu beneIsraheli. \v 17 Mûsa na Aròni erhi babà bamarhôla abola balume, bamanyîsibagwa ngasi muguma oku izîno lyâge, \v 18 banacilâlika endêko yôshi omu mbuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kabirhi, banaciyandikwa ngasi baguma omu kushimba emilala yâbo, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo, ajabaganja amazîno, lyo n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga myâka makumi abirhi, kuheka enyanya. \v 19 Nk’oku Nyakasane amurhegekega, Mûsa ajira omubalè gwâbo ntyo, oku ntondo ya Sinayi.

\s1 Omubalè murhanzi gwa Bene Israheli

\p\v 20 Bene Rubeni, kulya banalondana, n’oku emilala yâbo enakulikirine, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo, kandi omu kuganja ngasi irhwe na ngasi izîno omu balume ba myâka makumi abirhi kuheka enyanya, na ngasi bôshi bankahêkaga emirasano. \v 21 Abaganjirwe omu bûko bwa Rubeni, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na ndarhu na magana arhanu.

\p\v 22 Bene Simoni kulya banalondana, na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo; abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwêrhe myâka makumi abirhi na kuheka e nyanya, ngasi bôshi bankanahêkaga emirasano. \v 23 Abaganjirwe omu bûko bwa Simoni, bayimanga bantu bihumbi makumi arhanu na mwenda na magana asharhu.

\p\v 24 Bene Gadi, kulya banalondana na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwêrhe myâka makumi abirhi na kuhêka enyanya ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 25 Abaganjirwe omu bûko bwa Gadi, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na birhanu na magana gali ndarhu na makumi arhanu.

\p\v 26 Bene Yuda, kulya banalondana na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahekaga emirasano. \v 27 Abaganjirwe omu bûko bwa Yuda bahika omu bantu bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu.

\p\v 28 Bene Isakari. oku balondana n’oku emilala yâbo enakulikirana, omu ku shimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankahêkaga emirasano. \v 29 Abaganjirwe omu bûko bwa Isakari bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na hini na magana ani.

\p\v 30 Bene Zabuloni, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 31 Abaganjirwe omu bûko bwa Zabuloni, bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na nda na magana ani.

\p\v 32 Bene Yozefu, Bene Efrayimu, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 33 Abaganjirwe omu bûko bwa Efrayimu, bahika omu bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. \v 34 Bene Menashè, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 35 Abaganjirwe omu bûko bwa Menashè, bahika omu hantu bihumbi makumi asharhu na bibirhi na magana abirhi.

\p\v 36 Bene Benyamini oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi rnuguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyany, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 37 Ahaganjirwe omu bûko hwa Benyamini, bahika omu bantu bihumbi makumi asharhu na birhanu na magana ani.

\p\v 38 Bene Dani, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi ahirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 39 Abaganjirwe omu bûko bwa Dani, bahika omu bantu bihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana nda.

\p\v 40 Bene Aseri, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana. omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 41 Abaganjirwe omu bûko bwa Aseri. bahika omu bantu hihumbi makurni ani na ciguma na magana arhanu.

\p\v 42 Bene Nefutali, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 43 Abaganjirwe omu bûko bwa Nefutali, bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na bisharhu na magana ani.

\p\v 44 Bo baganjirwe abôla, bo Mûsa n’Aròni baganjaga abôla, bôshi na balya ikumi na babirhi ba bene Israheli: muntu muguma muguma oku emilala yâbo enali. \v 45 Bene Israheli bàganjirwe bôshi, omu kukulikira emilala ya bashakulûza bâbo na kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume ba bene Israheli bankanahekaga emirasano. \v 46 Abaganjirwe rwe bôshi, omubalè gwâbo gwahika omu bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. \v 47Bene Levi, oku milala yâbo ekulikirana, abôla barhaganjiragwa haguma n’abâbob.

\s1 Irhegeko lya Bene Levi

\p\v 48Nyakasane anacishambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 49 «Orhajiraga omubalè gwa beneLevi, orhanabaganjiraga haguma n’abandi beneIsraheli. \v 50 Ohè bene Leviecikono c’okukazilanga omucimba gw’amalaganyo, ebirugu byâgwo na ngasi bindi binabamwo byôshi. Bo bakazihêka ogwôla Mucimha n’ebirugu byamwo byôshi; bo bakazikola muligwo, banakazihanda eburhambi bw’ogwôla Mucimba. \v 51 Amango omucimba gukola gwagenda, bene Levi bo bakazigugwîkûla, n’amango gwamahanda, kandi bene Levi bo bakazigugwîka, na owundi muntu orhali mwene Levi erhi ankaderha mpu agulirâna, anafè. \v 52 Bene Israheli bakazihanda ngasi baguma omu cihando câbo, hôfi n’ibendêra lyâbo, na nk’oku emirhwe yâbo y’abalwi enali. \v 53 Ci bene Levi bakazihanda hôfi n’omucîmba gw’Amalaganyo, lyo oburhè bulekija oku lubaga lwa bene Israheli, bene Levi bo bakazilanga omucimbagw’Amalaganyo. \v 54 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane âli arhegesire Mûsa kôshi. Bajira ntyo.

\cp 1

\pr וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛םמֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ \va 1 \va*

\pr שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֔ות כָּל־זָכָ֖רלְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ \va 2 \va*

\pr מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ \va 3 \va*

\pr וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃ \va 4 \va*

\pr וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 5 \va*

\pr לְשִׁמְעֹ֕ון שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ \va 6 \va*

\pr לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ \va 7 \va*

\pr לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ \va 8 \va*

\pr לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ \va 9 \va*

\pr לִבְנֵ֣י יֹוסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ \va 10 \va*

\pr לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ \va 11 \va*

\pr לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃ \va 12 \va*

\pr לְאָaשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 13 \va*

\pr לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ \va 14 \va*

\pr לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 15 \va*

\pr אֵ֚לֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטֹּ֣ות אֲבֹותָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ \va 16 \va*

\pr וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֹֽות׃ \va 17 \va*

\pr וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣רשֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ \va 18 \va*

\pr כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ פ \va 19 \va*

\pr וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמֹות֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔םכָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן \va 20 \va*

\pr עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 21 \va*

\pr לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמֹות֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗רמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 22 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֑ון תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 23 \va*

\pr לִבְנֵ֣י גָ֔ד תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 24 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ פ \va 25 \va*

\pr לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 26 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 27 \va*

\pr לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 28 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 29 \va*

\pr לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 30 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 31 \va*

\pr לִבְנֵ֤י יֹוסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤יםשָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 32 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 33 \va*

\pr לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 34 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ פ \va 35 \va*

\pr לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 36 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 37 \va*

\pr לִבְנֵ֣י דָ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 38 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 39 \va*

\pr לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 40 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 41 \va*

\pr בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 42 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 43 \va*

\pr אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥דלְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃ \va 44 \va*

\pr וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖אבְּיִשְׂרָאֵֽל׃ \va 45 \va*

\pr וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 46 \va*

\pr 47וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתֹוכָֽם׃ פ \va 47 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 48 \va*

\pr אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 49 \va*

\pr וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לֹו֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּאֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ \va 50 \va*

\pr וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יֹורִ֤ידוּ אֹתֹו֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹתֹ֖ו הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ \va 51 \va*

\pr וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְלֹ֖ו לְצִבְאֹתָֽם׃ \va 52 \va*

\pr וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔םאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃ \va 53 \va*

\pr וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ \va 54 \va*

\c 2

\s1 Oku emilala yakulikirana oku cihando

\p\v 1Nyakasane anacishambâla na Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: \v 2 «Bene Israheli ngasi baguma oku cihando banakazijà ah’ibendêra lyâbo liri, ngasi mulalagwanakaziba n’ecimanyîso câgwo n’aba gulya mulalabanacikulikira. Omu kuhanda bakazilola ngasi baguma ebw’ihêma ly’embugânano,bakaziliyûbaka eburhambi, balizongoloke.

\p\v 3 Bene Yuda bahanda ebuzûka-zûba bôshi n’engabo yâbo y’abalwi. Omu rhambo wa bene Yuda ye Nashoni, mwene Aminadabu. \v 4 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu. \v 5Omulala gwa Isakari gumukulikire, omurhambo wa bene Isakariye Natanaeli mwene Suari. \v 6 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu nabini na magana ani. \v 7 Bakuhîre beneZabuloni. Omurhambo wa beneZabuloni ye Eliyabu mwene Heloni. \v 8 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu na nda na bantu magana gali nda. \v 9 Bôshi abali oku cihando ca Yuda, omuhalè gwâbo bihumbi igana na makumi gali munâni na ndarhu na bantu magana ani. Abola bakazigenda embere.

\p\v 10 Bene Rubeni banahanda emukondwè, n’engabo yâbo y’abalwi; Omurhambo wa bene Rubeni ye Elisuri mwene Sedeuri. \v 11 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani na ndarhu na bantu magana arhanu. \v 12BeneSimoni bahanda eburhambi bwâge. Omurhambo wa beneSimoni ye Shelumiyeli, mwene Surishadayi. \v 13 Engabo y’abalwi bâge, omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu na mwe nda na bantu magana asharhu. \v 14BeneGadi bakulikire. Omurhambo wa beneGadi ye Eliasafi mwene Reweli. \v 15 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani na birhanu na bantu magana gali ndarhu na makumi arhanu. \v 16 Bôshi abali oku cihando ca Rubeni, omubalè gwâbo: bihumbi igana na makumi arhanu na ciguma na bantu magana ani namakumi arhanu. Abola bakazigenda bwa kabirhi. \v 17 Kandi ihêma ly’e mbuganano lyanakulikira, na bene Levi banajà ekarhl k’ebindi bihando. Okwôla bahanda kwo banakazikulikirana bakola bagenda, ngasi baguma oku mulongo gwâbo n’ibendera lyâbo.

\p\v 18 Ebuzika-zûba eje ibendera ly’Efrayimu n’engabo yâge. Omurhambo wa bo ye Elishama mwene Amiyudi. \v 19 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. \v 20Omulala gwa Menashè gubaje eburhambi. Omurhambo wâbo ye Gamalieli mwene Pedasuri. \v 21 Omu rhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na bihirhi na magana abirhi. \v 22BeneBenyamini bakuhebe. Omurhambo wa beneBenyamini ye Abidani mugala wa Gedeoni. \v 23 Omurhwe gwâge nk’oku omuba lè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na birhanu na magana ani. \v 24 Bôshi abali oku cihando ca Efrayimu, omubalè gwâbo bihumbi igana na munâni na bantu igana, nk’oku emirhwe yâbo enali. Abola bakazigenda ba ka sharhu.

\p\v 25 Emwênè eje ibcndera lya Dani n’engabo yâge. Omurhambo wâbo ye Ahiyezeri mugala wa Amishadayi. \v 26 N’omurhwe gwâge nk’oku omubalè gunali: bantu hihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana gali nda. \v 27Omulala gw’Aseri gumuje eburhambi, omurhambo wa beneAseri ye Pagieli, mwene Okrani. \v 28 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gunali: hantu bihumbi makumi ani na ciguma na magana arhanu. \v 29 Kandi bene Ncfutali bakulikire. Omurhambo wa hene Nefutali ye Ahira mwene Enani. \v 30 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi arhanu na bisharhu na magana ani. \v 31 Bôshi abaganjirwe omu cihando ca Dani, omubalè gwâbo bali bihumbi igana na makumi arhanu na nda na magana gali ndarhu. Bakazigenda ba buzinda, banakulikire ibendera lyâbo.

\p\v 32 Gwo mubalè gwa bene Israheli ogwôla, omu kukulikira emilala ya ba shakulûza bâbo. Omubalè gw’abaganjirwe bôshi nk’oku emirhwe yâbo enali, bali bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. \v 33Bene Levi barhaganjiragwa muli eyôla mirhwe ya bene Israheli, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. \v 34 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa kôshi. Kwo bakazâgihanda ntyo ngasi baguma n’ibendera lyâbo, kwo banakazâgigenda ntyôla, ngasi baguma omu mulala gwâbo omu kukulikira emilala ya ba shakulûza bâbo.

\cp 2

\pr Numbers BHS 2:

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr אִ֣ישׁ עַל־דִּגְלֹ֤ו בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מֹועֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃ \va 2

\pr וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ \va 3

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 4

\pr וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ \va 5

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס \va 6

\pr מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ \va 7

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 8

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵאֹ֖ות לְצִבְאֹתָ֑םרִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ ס \va 9

\pr דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 10

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 11

\pr וְהַחֹונִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֑ון וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃ \va 12

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 13

\pr וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃ \va 14

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 15

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵאֹ֥ות וַחֲמִשִּׁ֖יםלְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ ס \va 16

\pr וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מֹועֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּתֹ֣וךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָדֹ֖ו לְדִגְלֵיהֶֽם׃ס \va 17

\pr דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ \va 18

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 19

\pr וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ \va 20

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ \va 21

\pr וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ \va 22

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 23

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ ס \va 24

\pr דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃ \va 25

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 26

\pr וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 27

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 28

\pr וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 29

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 30

\pr כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵאֹ֑ות לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּלְדִגְלֵיהֶֽם׃ פ \va 31

\pr אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 32

\pr וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ \va 33

\pr וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁלְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃ \va 34

\c 3

\s1 Omubalè gwa Bene Levi n’omukolo gwâbo

\iex A. Abadâhwa

\p\v 1 Alaga obûko bw’Aròni n’obwa Mûsa amango Nyakasane ashambâzagya Mûsa oku ntondo ya Sinayi. \v 2 Alaga amazîno ga bene Aròni: Nadabu lwo lubere lwâge, Abihu, Eleazari na Itamara. \v 3 Go mazîno ga bene Aròni agôla, bo babumbagwa amaboko mavurha lyo bahâbwa ecikono c’obudâhwa. \v 4Nadabu n’Abihu bo bafiraga embere za Nyakasane, amango bacîshomagya mpu barherekêra Nyakasane enshangi erhakwânîni oku ntondo ya Sinayi; barhâli baciburha bâna. Eleazari na Itamara bahâbwa obudâhwa embere z’Aròni, îshe wâbo.

\iex B. Bene Levi n’omukolo gwâbo

\p\v 5Nyakasane ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 6 Yegeza beneLevi ahâla, obahire embere z’omudâhwa Aròni, bakazimukolera. \v 7 Bo bakazijiraemikolo Aròni n’olubaga bagwâsirwe okujira ah’ihêma ly’embugânano na ntyo banakazijiraemikolo y’omu Mucîmba. \v 8 Bakazikômbêra ebirugu byôshi by’omu ihêrna ly’embugânano na ngasi hindi hyôshi bene Israheli bagwâsirwe okujira omu Mucîmba. \v 9Abaleviti obahè Aròni n’abagala. Babè bâge loshi omu bene Israheli bôshi. \v 10 Wayimika Aròni n’abagala omu mikolo y’obudâhwa; owundi w’embuga wankacishomya mpu ayegera ahantu hîmâna anahâbwe obuhane bw’okufà.

\iex C. Okucîshogwa kwâbo

\p\v 11Nyakasane anacishambâla bona Mûsa, amubwîra, erhi: \v 12 Lolà oku bene Levi mbayansire omu karhî ka bene Israheli, ahâli h’abâna b’enfula, balya bâna b’olubere ba bene Israheli; abôla Baleviti babà ntyo bâni. \v 13 Bulya ngasi wa lubere yeshi erhi anali wâni: lulya lusiku nahungumulagamwo ngasi wa bûko lubere omu Mîsiri go mango nacîhaga ngasi wa bûko lubere omu Israheli: abè wa muntu, abè wa cintu, byôshi bikola bibà byâni. Nie Nyakasane.

\iex D. Omubalè

\p\v 14Nyakasane ashambâla na Mûsa omu irûngu ly’entondo ya Sinayi amubwîra, erhi: \v 15 «Ojire omubalè gwa bene Levi nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenzire na nk’oku emilala yâbo bone enali. Ojire omubalè gwa ngasi wa bûko mulume yeshi kurhenga oku mwâna wa mwêzi muguma kuhêka enyanya. \v 16 Mûsa ajira omubalè gwâbo oku irhegeko lya Nyakasane, nk’oku anamurhegekaga. \v 17 Alaga bene Levi nk’oku amazîno gâbo ganali: Gershoni, Kehati na Merari. \v 18 Alaga amazîno ga bene Gershoni nk’oku emilala yâbo enali: Libni na Shimeyi. \v 19 Bene Kehati nk’oku emilala yâbo enali: Amrami, Yisari, Hebroni na Uzieli. \v 20Bene Merari, nk’oku emilala yâbo enali: Mahali na Mushi. Bwo bûko bwa Levi obwôla nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenzire.

\p\v 21Gershoni ye shakulu w’omulala gwa LibniShimeyi. Baderha mpu milala ya Banya-Gershoni. \v 22 Omubalè gwâbo omu kuganja abalume bôshi kurhenga owamwêzi muguma kuhêka enyanya, bahika omu bantu bihumbi nda na magana arhanu. \v 23Emilala y’Abanya-Gershoni yakazâgihanda enyuma ly’Omucîmba olunda lw’ebuzika-zûba. \v 24Omurhambo w’omulala gw’Abanya-Gershoni ye wali Eliyasafu, mwene Layeli. \v 25 Oku biyêrekîre ihêma ly’embugânano, bene Gershoni bâli bagwêrhe omukolo gw’Omucîmba n’ogw’ihêma, ogw’enshoho yalyo, akacikirizo kâli aha muhango gw’ihêma ly’embugânano. \v 26 Bâlibagwêrhe omukolo gw’oku birhebo by’omubululi, oku mushangi gw’aha muhango gw’obululi, oku burhambi bw’Omucîmba kôshi n’oku luhêrero n’oku migozi yalo yôshi.

\p\v 27Bene Kehati bâli: omulala gw’Abanyamrami, omulala gw’Abayesehari, omulala gw’Ahahebroni n’omulala gw’Abaaziyeli. Yo milala ya bene Kehati eyôla. \v 28 Omu kuganja abalume bôshi kurhenga owa mwêzi muguma kujà e nyanya, bahika omu bantu bihumbi munâni na magana gali ndarhu; omukolo gwâbo kulanga Ahatagatîfu. \v 29Emilala ya bene Kehati yakazâgihanda olunda lw’emukondwè gw’Omucîmba. \v 30Omurhambo w’emilala ya bene Kehati ye wali Elisafani, mwene Uzieli. \v 31 Bo bâlibagwâsirwe okukazikola oku Mucîmba gw’amalaganyo, oku luhêrero lw’enterekêro, okw’itara n’oku zindi mpêrero zôshi, oku rhundi rhulugu rhw’ahatagatîfu rhulya rhunakolamwo rhwôshi, omwenda na ngasi binaguyêrekera byôshi. \v 32 Omurhamho w’abarhambo b’abaleviti ye wali Eleazari mwene omudâhwa Aròni, ye wakazâgiyimangira abàli bagwêrhe emikolo y’Ahimâma.

\p\v 33Bene Merari bâli: emilala y’abanya-Mahali, n’emilalabene Mushi: yo milala ya bene Merari eyôla. \v 34 Omubalè gwâbo kurhenga oku mwâna-rhabâna wa mwêzi muguma kuheka enyanya bali bihumbi ndarhu na magana abirhi. \v 35Omurhambo w’emilala ya bene Merari ye wali Surieli, mwene Abihayili. Bakazâgihanda olunda lw’emwênè y’Omucimba. \v 36Abanyamerari bo bakazikola oku lukanga lw’Endâro, emirhamba n’emitungo yayo, kuguma n’emifûniko y’amarhwêrhwè na ngasi rhulugu rhwa kuli eyôla ndâro, \v 37 emitungo y’omu marhambi goshi goshi g’obululi, amarhwêrhwè gâyo n’emigozi yago. \v 38 Aha mbere z’Endâro, olunda lw’ebuzûka-zûba, embere z’ihêma ly’e mbuganâno, yo Mûsa n’Aròni n’abagala hahandaga; bali bagwêrhe omukolo gw’okulanga ahimâna, oku mikolo yanalieyêrekîre bene Israheli. Owundi w’embuga wankadesire mpu ayegere ahôla aliagwâsirwe ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 39Bene Levi baganjagwa na Mûsa haguma n’Aròni oku irhegeko lya Nyakasane, omu kukulikira emilala yâbo, n’omu kuganja abalume kurhenga oku mwanarhabana wa mwêzi muguma kuheka enyanya, bali bihumbi makumi abi rhi na bibirhi.

\iex E. Bene Levi n’okugombôlwa kw’ebiburhwa mbere

\p\v 40Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojire omubalè gwa ngasi lubere lwamwanarhabâna omu Israheli, kurhenga oku wa mwêzi muguma kuhêka enyanya, obaganje ngasi muntu n’izîno lyâge. \v 41 Orhôle Abaleviti babè bîmi, nie Nyakasane, ahâli h’abâna baburhwambere bôshi ba bene Israheli; ebishwêkwa by’Abaleviti ahâli h’ebishwêkwa biburhwa-mbere bya bene Israheli.» \v 42 Mûsa ajira omubalè gw’abâna b’olubere bôshi b’omu Israheli, nk’oku Nyakasane anamurhegekaga. \v 43 Abanarhabâna b’olubere baganjirwe ngasi muguma n’izîno lyâge kurhenga oku mwâna wa mwêzi muguma kuhêka enyanya, bahika omu bihumbi makumi abirhi na bibirhi na magana abirhi na makumi gali nda na basharhu.

\p\v 44Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 45 Orhôle bene Levi ahâli h’abâna b’olubere ba bene Israheli, n’ebisbwekwa bya bene Levi abali n’ebi shwekwa byâbo. Bene Levi babà bâni niene. Nie Nyakasane. \v 46 Omu kugombôlabalya magana abirhi na makumi gali ndana basharhu balushire omubalè gwa bene Levi. \v 47 Orhôle sikeli irhanu oku ngasiirhwe lya muntu, wakaziyigerera oku sikeli omu ka-Nyamuzinda, eri ya gera makumi abirhi. \v 48 Ezôla nfaranga ozihe Aròni n’abagala, ziri za kugombôla balya barhalusire omubalè gwa bene Levi. \v 49 Mûsa arhôla zirya nfaranga zagombôlaga balya b’olubere bagombôlagwa na bene Levi. \v 50 Arhôla enfaranga z’oku bâna b’olubere ba bene Israheli, zali cihumbi namagana asharhu na sikeli makumi galindarhu n’irhanu, omu kukulikira erya sikeli y’omu ka-Nyamuzinda. \v 51 Mûsa anaciha Aròni n’abagala zirya nfaranga z’okugombôla, okw’irhegeko lya Nyakasane nk ‘oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa.

\cp 3

\pr Numbers BHS 3

\pr וְאֵ֛לֶּה תֹּולְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּיֹ֗ום דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ \va 1 \va*

\pr וְאֵ֛לֶּה שְׁמֹ֥ות בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכֹ֣ור׀ נָדָ֑ב וַאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ \va 2 \va*

\pr אֵ֗לֶּה שְׁמֹות֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַכֹּהֲנִ֖ים הַמְּשֻׁחִ֑ים אֲשֶׁר־מִלֵּ֥א יָדָ֖ם לְכַהֵֽן׃ \va 3 \va*

\pr וַיָּ֣מָת נָדָ֣ב וַאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּלָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־פְּנֵ֖י אַהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ פ \va 4 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 5 \va*

\pr הַקְרֵב֙ אֶת־מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְֽהַעֲמַדְתָּ֣ אֹתֹ֔ו לִפְנֵ֖י אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵׁרְת֖וּ אֹתֹֽו׃ \va 6 \va*

\pr וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתֹּ֗ו וְאֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃ \va 7 \va*

\pr וְשָׁמְר֗וּ אֶֽת־כָּל־כְּלֵי֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃ \va 8 \va*

\pr וְנָתַתָּה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו נְתוּנִ֨ם נְתוּנִ֥ם הֵ֨מָּה֙ לֹ֔ו מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 9 \va*

\pr וְאֶת־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תִּפְקֹ֔ד וְשָׁמְר֖וּ אֶת־כְּהֻנָּתָ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ פ \va 10 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 11 \va*

\pr וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִתֹּוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל־בְּכֹ֛ור פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑לוְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ \va 12 \va*

\pr כִּ֣י לִי֮ כָּל־בְּכֹור֒ בְּיֹום֩ הַכֹּתִ֨י כָל־בְּכֹ֜ור בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵאָדָ֖םעַד־בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס \va 13 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ \va 14 \va*

\pr פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃ \va 15 \va*

\pr וַיִּפְקֹ֥ד אֹתָ֛ם מֹשֶׁ֖ה עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צֻוָּֽה׃ \va 16 \va*

\pr וַיִּֽהְיוּ־אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־לֵוִ֖י בִּשְׁמֹתָ֑ם גֵּרְשֹׁ֕ון וּקְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ \va 17 \va*

\pr וְאֵ֛לֶּה שְׁמֹ֥ות בְּֽנֵי־גֵרְשֹׁ֖ון לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם לִבְנִ֖י וְשִׁמְעִֽי׃ \va 18 \va*

\pr וּבְנֵ֥י קְהָ֖ת לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר חֶבְרֹ֖ון וְעֻזִּיאֵֽל׃ \va 19 \va*

\pr וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֛ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 20 \va*

\pr לְגֵ֣רְשֹׁ֔ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַלִּבְנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְעִ֑י אֵ֣לֶּה הֵ֔ם מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּֽי׃ \va 21 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 22 \va*

\pr מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אַחֲרֵ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ יָֽמָּה׃ \va 23 \va*

\pr וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־לָאֵֽל׃ \va 24 \va*

\pr וּמִשְׁמֶ֤רֶת בְּנֵֽי־גֵרְשֹׁון֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד הַמִּשְׁכָּ֖ן וְהָאֹ֑הֶל מִכְסֵ֕הוּ וּמָסַ֕ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 25 \va*

\pr וְקַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֗ר וְאֶת־מָסַךְ֙ פֶּ֣תַח הֶֽחָצֵ֔ר אֲשֶׁ֧ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֛ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִ֑יב וְאֵת֙ מֵֽיתָרָ֔יולְכֹ֖ל עֲבֹדָתֹֽו׃ \va 26 \va*

\pr וְלִקְהָ֗ת מִשְׁפַּ֤חַת הַֽעַמְרָמִי֙ וּמִשְׁפַּ֣חַת הַיִּצְהָרִ֔י וּמִשְׁפַּ֨חַת֙ הַֽחֶבְרֹנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הָֽעָזִּיאֵלִ֑י אֵ֥לֶּההֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקְּהָתִֽי׃ \va 27 \va*

\pr בְּמִסְפַּר֙ כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שְׁמֹנַ֤ת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵאֹ֔ות שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 28 \va*

\pr מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת יַחֲנ֑וּ עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָֽנָה׃ \va 29 \va*

\pr וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י אֶלִיצָפָ֖ן בֶּן־עֻזִּיאֵֽל׃ \va 30 \va*

\pr וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖לעֲבֹדָתֹֽו׃ \va 31 \va*

\pr וּנְשִׂיא֙ נְשִׂיאֵ֣י הַלֵּוִ֔י אֶלְעָזָ֖ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן פְּקֻדַּ֕ת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 32 \va*

\pr לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַמַּחְלִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַמּוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת מְרָרִֽי׃ \va 33 \va*

\pr וּפְקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שֵׁ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ \va 34 \va*

\pr וּנְשִׂ֤יא בֵֽית־אָב֙ לְמִשְׁפְּחֹ֣ת מְרָרִ֔י צוּרִיאֵ֖ל בֶּן־אֲבִיחָ֑יִל עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ צָפֹֽנָה׃ \va 35 \va*

\pr וּפְקֻדַּ֣ת מִשְׁמֶרֶת֮ בְּנֵ֣י מְרָרִי֒ קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמֻּדָ֣יו וַאֲדָנָ֑יו וְכָל־כֵּלָ֔יו וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֹֽו׃ \va 36 \va*

\pr וְעַמֻּדֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב וְאַדְנֵיהֶ֑ם וִיתֵדֹתָ֖ם וּמֵֽיתְרֵיהֶֽם׃ \va 37 \va*

\pr וְהַחֹנִ֣ים לִפְנֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֡ן קֵ֣דְמָה לִפְנֵי֩ אֹֽהֶל־מֹועֵ֨ד׀ מִזְרָ֜חָה מֹשֶׁ֣ה׀ וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו שֹֽׁמְרִים֙מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּקְדָּ֔שׁ \va 38 \va*

\pr לְמִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃

\pr כָּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁוָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ ס \va 39 \va*

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה פְּקֹ֨ד כָּל־בְּכֹ֤ר זָכָר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה וְשָׂ֕א אֵ֖ת מִסְפַּ֥רשְׁמֹתָֽם׃ \va 40 \va *

\pr וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַתכָּל־בְּכֹ֔ור בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 41 \va*

\pr וַיִּפְקֹ֣ד מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹתֹ֑ו אֶֽת־כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 42 \va*

\pr וַיְהִי֩ כָל־בְּכֹ֨ור זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֹ֛ות מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶףשְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ פ \va 43 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 44 \va*

\pr קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כָּל־בְּכֹור֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥יהַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 45 \va*

\pr וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכֹ֖ור בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 46 \va*

\pr וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֨דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃ \va 47 \va*

\pr וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃ \va 48 \va*

\pr וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְיֹ֑ום מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם׃ \va 49 \va*

\pr מֵאֵ֗ת בְּכֹ֛ור בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָקַ֣ח אֶת־הַכָּ֑סֶף חֲמִשָּׁ֨ה וְשִׁשִּׁ֜ים וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֛ות וָאֶ֖לֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 50 \va*

\pr וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ \va 51 \va*

\c 4

\s1 Bene Levi n’emikolo yâbo

\iex A. Bene Kehati

\p\v 1Nyakasane anacisbambâza Mûsa n’Aròni aderha, erhi: \v 2 Oganje bene Kehati omu bene Levi, obaganje nk’oku emilala yâbo n’obûko bwâbo bikulikirîne, oku bashakulûza bâbo banali, \v 3 kurhenga owa myâka makumi a sharhu kuêka enyanya oku myâka makumi arhanu, ngasi bôshi banajira omukolo omw’ihêma ly’embugânano omu kujiramwo bushanja bulebe, omwôla ihêma ly’embugânano. \v 4 Alaga omukolo gwa bene Kehati omw’ihêma ly’embugânano: kwâbà ku kola oku bintu bimâna bwenêne. \v 5 Nka bakola barhenga oku cihando, Aròni haguma n’abagala banayisha bayandagaze omwenda, banafunikamwo omucimba gw’amalaganyoc. \v 6 Oku nyanya, banabwîkira kwo n’omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, kandi banalambûlirakwo omushangi mugumagumà gwa kadutu ka mukara, kandi banashesheza emirhamba y’Omucimba. \v 7 Banalambûlira omushangi gw’akaduku oku mêza g’emigati y’enterekêro. Oku nyanya banahirakwo enambi, orhubêhe, engombo, ebikombe by’okukalabîra; n’omugati gwa ngasi mango gwanaja oku nyanya lyago. \v 8 Oku nyanya banalambûlirakwo omushangi gw’akalinga konene, kandi banafunikira n’ecifuniko c’oluhù lw’ecigoho, na buzinda bw’ahôla banashesheza emirhamba y’amêza. \v 9 Banarhôla omushangi gw’akaduku k’omukara banabwîkiramwo ecinara, kuguma n’amatara gâco, orhusahani rhwaco, orhulugu rhw’okugukira oluvù, enjebe zâco, birya by’obulagirire oku mukolo gwâco, \v 10 Hano babà bamaboha ecôla cinâra, kuguma n’orhumole rhwaco, banacihira oku luhù luvunge lulukire oku mirhamba y’okubarhulira. \v 11 Banalambûlira omushangi gw’akaduku k’omukara oku luhêrero lw’amango sholo, kandi banabwîkira n’ecifûniko c’oluhù lw’ecigoho, banashesheza n’emi rhamba. \v 12 Banarhôla ebirugu byôshi bikolêsibwa oku mikolo y’ahantu hîmâna, hano babà bamabiboha omu mushangi gw’akaduku k’omukara, banabibwikira n’omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, kandi banabihira oku cibarhuliro. \v 13 Banarhenza oluvu oku luhêrero, kandi banalambûlirakwo omushangi gw’akalinga. \v 14 Banahira oku nyanya birya birugu binakola kuli lwo byôshi, ebitumbûkizo amakala, amakanya, empaho, enyogero, ebirugu byôshi by’oku luhêrero na hano babà bamalambûlira kuli byo byôshi omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, banahirakwo emirhamba. \v 15 Hano Aròni n’abagala bayûsa okubwikira ahimâna n’ebirugu byamwo byôshi, na hano babà bamayimuka bakola bagenda, bene Kehati banayisha okubibarhula, ci barhahumaga oku bintu bimâna lyo balekifà. Byo bene Kehati bakazihêka ebyo omw’Ihêma ly’embugânano. \v 16Eleazari, mwene Aròni, omudâhwa, âba n’omukolo gw’okukazilanga amavurha g’ecinara, obukù bw’akîsûnunu kinja, eby’enterekêro ya ngasi mango, n’amavurha g’okushîga. Aba n’omukolo gw’okukazilanga Endâro yôshi, n’ebibamwo byôshi, omu bimâna n’ebirugu byamwo. \v 17Nyakasane ashambâla na Mûsa n’Aròni, aderha, erhi: \v 18 Oshibirire okuhira ishanja ly’emilala ya bene Kehati hagohago omu bandi bene Levi. \v 19 Mubajirire ntyo lyo balama balekifà amango bankayegêra ebirugu bimâna bwenêne. \v 20 Aròni n’abagala banakaziyisha, banayêreka ngasi muguma mulibo omukolo gwâge n’ebi agwâsirwe okubarhula.»

\iex B. Bene Gershoni

\p\v 21Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: \v 22 «Oganje na bene Gershoni omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, oku emilala yâbo egenda. \v 23 “Ojire omubalè gwâbo, kurhenga oku muntu wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya, muli balya banagwâsirwe okujiramukolo mulebe omw’ihêma ly’embugânano”. \v 24 “Alaga emikolo y’emilala ya bene Gershoni, ebi bakazijira n’ebi bakaziba rhula. \v 25 Bakazihêka emikango y’Endâro n’ey’ihêma ly’embugânano”. \v 26 “Bakazihêka emikango y’obululi n’omushangi gubwikira omuhango gw’obululi omu marhambi g’Endâro mwoshi, ey’oluhêrero n’emigozi yayo, kuguma n’ebirugu bikola eyôla, na kandi bo bakazijiraemikolo enayêrekîre ebyôla byôshi”. \v 27 “Emikolo bene Gershoni bakajira yôshi Aròni n’abagala bo bakaziyilola, ebi bagwâsirwe okubarhula n’ebi bagwâsirwe okujira. Mukabalangisa ngasi birugu banagwâsirwe okubarhula”. \v 28 “Gwo mukolo gwa bene Gershoni ogwôla omu ihêma ly’embugânano muli ogôla mukolo. Itamara mwene omudâhwa Aròni ye wakazibalola.”»

\iex C. Bene Merari

\p\v 29 Oganje bene Merari, oku obûko bwâbo n’emilala ya bashakulûza bâbo enali. \v 30 Obaganje kurhenga oku mulume wa myâka makumi asharhu, kuhêka enyanya, oku myâka makumi arhanu, abankahashiyukiriza omukolo bahîrwe omw’ihêma ly’embugânano. \v 31 Yumvagya emikolo wakazibahà: ebi bakazibarhula banakazibikolakwo omw’ihêma ly’embugânano: Oburhungiri bw’Endâro, emirhamba, emitungo n’amarhwêrhwè gâyo. \v 32 Bakazihêka n’emitungo ezungulusire obululi, amarhwêrhwè gâyo, emigozi, ebirugu byamwo n’emikolo ebiyêrekîre. Mukaziganja bwinjà ebyôla birugu bagwâsirwe okubarhula ngasi ciguma cimanyirîrwe n’izîno lyaco muli ebyôla birugu babahîre okubarhula. \v 33 Go mukolo gwa bene Merari ogwôla, go mukolo gwâbo omu ihêma ly’embugânanod, omurhambo wakazibalola ye Itamara mwene Aròni, omudâhwa.

\p\v 34 Mûsa, Aròni n’abarhambo baganjaebeneKehati nk’oku obûko n’emilala ya bashakulûza bâbo enali. \v 35 Muganje kurhenga owa makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhanu, balya bankahashiyûkiriza omukolo bahirwe omu Ihêrna ly’embugânano. \v 36 Abaganjirwe omu milala yâbo bahika oku balume bihumbi bibirhi na magana gali nda na makumi arhanu. \v 37 Bo baganjirwe b’omu bûko bwa Kehati abôla, bo bakazikola omu Ihêma ly’embugânano, Mûsa n’Aròni babajirira omubalè nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.

\p\v 38 Abaganjirwe, b’omu bûko bwa Gershoni, nk’oku emilala yâbo n’enyumpa za bashakulûza bâbo zinali; \v 39 kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhanu, balya bôshi bankanahashiyûkiriza omukolo bahirwe omw’Ihêma ly’embugânano. \v 40 Abaganjirwe bôshi omu kukulikira obûko na nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenda bahika omu balume bihumbi bibirhi na magana gali ndarhu na makumi asharhu. \v 41 Bo bajirirwe omubalè abôla omu milala ya bene Gershoni, balya bôshi banakazâgijiramukolo mulebe omw’Ihêma ly’embugânano. Mûsa na Aròni babajirira omubalè oku irhegeko lya Nyakasane.

\p\v 42 Abaganjirwe b’omu milala ya bene Merari, omu kushimba obûko na nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo ekulikirine. \v 43 Kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhanu, balya ba nkanahashiyukiriza omukolo bahîrwe omw’Ihêma ly’embugânano. \v 44 Abaganjirwe bôshi omu kukulikira emilala yâbo, bahika oku balume bihumbi bisharhu na bantu magana abirhi. \v 45 Bo baganjirwe abôla omu milala ya bene Merari bo Mûsa n’Aròni baganjaga abôla oku irhegeko Nyakasane ahâga Mûsa.

\p\v 46Bene Levi, abaganjirwe na Mûsa bo n’Aròni haguma n’abarhambo ba bene Israheli; oku obûko n’emilala ya bashakulûza bâbo ekulikirine, \v 47 kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka oku myâka makumi arhanu, bôshi abakazâgikola n’okubarhula omw’lhêma ly’embugânano. \v 48 Abaganjirwe bôshi bahika omu bihumbi munâni na magana arhanu na makumi gali munâni. \v 49 Babajirira omubalè nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa, omu kukazihâ ngasi muguma omukolo ali agwâsirwe ajire n’ebi ali agwâsirwe okubarhula. Kwo bajirirwe omubalè ntyo nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.

\pr Numbers BHS 4:

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 2

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשֹׂ֥ות מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶלמֹועֵֽד׃ \va 3

\pr זֹ֛את עֲבֹדַ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד קֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ \va 4

\pr וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהֹורִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ־בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃ \va 5

\pr וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ עֹ֣ור תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃ \va 6

\pr וְעַ֣ל׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵלֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶת־הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔תוְאֵ֖ת קְשֹׂ֣ות הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃ \va 7

\pr וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תֹּולַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹתֹ֔ו בְּמִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃ \va 8

\pr וְלָקְח֣וּ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־מְנֹרַ֤ת הַמָּאֹור֙ וְאֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙כָּל־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃ \va 9

\pr וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֔יהָ אֶל־מִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמֹּֽוט׃ \va 10

\pr וְעַ֣ל׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹתֹ֔ו בְּמִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃ \va 11

\pr וְלָקְחוּ֩ אֶת־כָּל־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹותָ֔םבְּמִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמֹּֽוט׃ \va 12

\pr וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃ \va 13

\pr וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶֽת־כָּל־כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת־הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת־הַמִּזְלָגֹת֙ \va 14

\pr וְאֶת־הַיָּעִ֣יםוְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי עֹ֥ור תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃

\pr וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן־וּ֠בָנָיו לְכַסֹּ֨ת אֶת־הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַקֹּדֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן יָבֹ֤אוּבְנֵי־קְהָת֙ לָשֵׂ֔את \va 15

\pr וְלֹֽא־יִגְּע֥וּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי־קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃

\pr וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר׀ בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאֹור֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶןהַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כָּל־הַמִּשְׁכָּן֙ וְכָל־אֲשֶׁר־בֹּ֔ו בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ ס \va 16

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 17

\pr אַל־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתֹּ֖וךְ הַלְוִיִּֽם׃ \va 18

\pr וְזֹ֣את׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אֹותָ֗םאִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָתֹ֖ו וְאֶל־מַשָּׂאֹֽו׃ \va 19

\pr וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְאֹ֛ות כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃ פ \va 20

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 21

\pr נָשֹׂ֗א אֶת־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשֹׁ֖ון גַּם־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ \va 22

\pr מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אֹותָ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥דעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 23

\pr זֹ֣את עֲבֹדַ֔ת מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י לַעֲבֹ֖ד וּלְמַשָּֽׂא׃ \va 24

\pr וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָהוְאֶ֨ת־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 25

\pr וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־מָסַ֣ךְ׀ פֶּ֣תַח׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם \va 26

\pr וְאֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃

\pr עַל־פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כָּל־עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כָּל־מַשָּׂאָֽם׃ \va 27

\pr זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וּמִ֨שְׁמַרְתָּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ פ \va 28

\pr בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית־אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ \va 29

\pr מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖תאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 30

\pr וְזֹאת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת מַשָּׂאָ֔ם לְכָל־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמּוּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ \va 31

\pr וְעַמּוּדֵי֩ הֶחָצֵ֨ר סָבִ֜יב וְאַדְנֵיהֶ֗ם וִֽיתֵדֹתָם֙ וּמֵ֣יתְרֵיהֶ֔ם לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּבְשֵׁמֹ֣תתִּפְקְד֔וּ אֶת־כְּלֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת מַשָּׂאָֽם׃ \va 32

\pr זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י לְכָל־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ \va 33

\pr וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 34

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 35

\pr וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 36

\pr אֵ֤לֶּה פְקוּדֵי֙ מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֔י כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהוָ֖הבְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ ס \va 37

\pr וּפְקוּדֵ֖י בְּנֵ֣י גֵרְשֹׁ֑ון לְמִשְׁפְּחֹותָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 38

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 39

\pr וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וּשְׁלֹשִֽׁים׃ \va 40

\pr אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשֹׁ֔ון כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פִּ֥ייְהוָֽה׃ \va 41

\pr וּפְקוּדֵ֕י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 42

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 43

\pr וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ \va 44

\pr אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ \va 45

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 46

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥תמַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 47

\pr וַיִּהְי֖וּ פְּקֻדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וּשְׁמֹנִֽים׃ \va 48

\pr עַל־פִּ֨י יְהוָ֜ה פָּקַ֤ד אֹותָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָתֹ֖ו וְעַל־מַשָּׂאֹ֑ו וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ \va 49

\c 5

\ms1 II. Amarhegeko ga ngasi lubero

\s1 Abantu bagalugalu bagwâsirwe okurhenga oku cihando

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 Orhegeke bene Israheli omu cihando câbo bakazihulusa ngasi wa lushomyo, ngasi wa bibenzi na ngasi yeshi oli mugalugalu erhi mufù gurhuma. \v 3 Abè mulume abè mukazi, bôshi kukwânîne obalibirhekwo omu cihando, balekihemula ecihando câbo, ecôla cihando ndimo ekarhî kâbo. \v 4 Bene Israheli banacijira kulya bakazihulusa omu cihando balya Nyakasane anarhegekaga Mûsa bôshi, banacijira ntyo bene Israheli.

\s1 Okubabalirana

\p\v 5Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 6 Obwîre bene Israheli. Erhi hankajira muguma, abè mulume abè mukazî wajira câha cirebe muli biryabibabaza omulunguf, omu kugomeraNyakasane, na ntyo yêne acîjire mubî. \v 7 Oyo muntu anahungame ecâha câge, abulinagalulira mwene wâbo hirya anamubabazagyakwo, anayushulekwo ecigabi ca karhanu, anaciha olya anajiriraga kubî. \v 8 Akaba olya nyakunyagwa arhagwêrhi owayimire omu byâge , olya bankahashigalulira kalya kantu kanyagagwa, kalya kantu banakagalulira Nyakasane, bakahè omudâhwa, ci kwônene buzira kuleka cirya cibuzi c’engandabuzi c’okuhyûla cirya bahyûlira olya nna obubî.

\s1 Ecigabi c’omudâhwa

\p\v 9 Bulya kuli ngasi kantu kôshi k’enterekêro Bene Israheli balerheraga omudâhwa, oyo mudâhwa ayêmêrîrwe okurhôlakwo ecâge cigabi. \v 10 Ebi omuntu ankanarhûla byôshi erhi n’omu maboko g’omudâhwa binali, na ngasi ebi muntu lebè ankaha omudâhwa erhi binali by’olya mudâhwa.»

\s1 Omujina

\p\v 11Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: \v 12 «Omukazi ogwêrhe îba erhi ankaba mubamba na ntyo amuhemukire, \v 13 bulya amagenda bôshi n’owundi mulume, n’okwôla kurhamanyikini emunda îba ali, oyo mukazi ocihemwîre ntyôla bufundafunda, buzira kubà na owa nkahashimushobeka na erhi akaba ntâye wamugwasire masi masi. \v 14 Erhi nyamulume akaba n’omujina kuli mukâge, nka na nyamukazi amuhemukire, kandi erhi ankabona omujina kuli mukâge ci kwônene nyamukazi arhamuhemukiraga, \v 15 oyo anahêka mukâge emw’omudâhwa, ayishe adwîrhe enterekêro kuli ye, cigabi ca kali ikumi c’omulengog gw’enshâno y’engano. Arhabulagiragakwo mavurha nîsi erhi nshangi, bulya eri nterekêro nkalange y’omujina, nterekêro ya bwikêbwe eyakengêze obubî.

\p\v 16Omudâhwa anabwîra olya mukazi ayegere oluhêrero, ayimange embere za Nyakasane. \v 17Omudâhwa anayanka amîshi omu kabindi, na hano aba amayanka ehy’akatulo oku budaka bw’Endâro, anahihira mulya mîshi, \v 18Omudâhwa, anayimanza nyamukazi embere za Nyakasane, analukûla emvîri z’okw’irhwe lya nyamukazi; kandi anamufumbasa enterekêro y’obwikebwe, nterekêro ya mujina. Omudâhwa anafumbarha omu maboko gâge amîshi malulu, go galêrha okuhehêrerwa.

\p\v 19Omudâhwa analahiriza nyamukazi amubwîre, erhi: «Akaba ntà mulume walâzire mweshi naye, n’akaba orhahindamukaga okola wacîhemula, n’obwôla ociri omu mwa balo, onayere muli agala mîshi g’okuhehêrerwah. \v 20 Ci erhi akaba wabîre mubamba, n’obwôla ogwêrhe balo, wagenda n’owundi mulume. \v 21Omudâhwaanamugasha n’ebinwa by’ecihango, anamubwîra, erhi: «Nyamubâho akujire buhanya na wa busha omu karhi k’olubaga lwâge, oyume emirhibadu, orhunde n’enda, \v 22 n’agâla mîshi galêrha obuhanya gakuje omu nda gayirhunze ganakuyumye emirhibadu» . Nyamukazi anashuzai, erhi: Amen! Amen!

\p\v 23Omudâhwaanayandika birya binwaj by’okucigasha oku muzingè, kandi anabizagiza muli galya mîshi malulu. \v 24 Ananywesa nyamukazi galya mîshi malulu na ga kuhehêrerwa, n’agôla mîshi g’okuhehêrerwa ganashandabâna muli ye n’obululu bwâgo. \v 25Omudâhwa erhi aba amayankirira omu maboko ga nyamukazi erya nterekêro y’omujina, anayimogamoga embere za Nyakasane, anayiyegeza oku luhêrero. \v 26 Anashamarha nshâno ya luhi luguma lw’eyôla nterekêro y’okuyibusak, anayisingônokesa oku luhêrero, enyuma ly’ahôla anaywêsa nyamukazi galya mîshi. \v 27 Hano aba amamunywêsa galya mîshi oku bikolaga byayishibà: akaba nyamukazi ahemukire îba, galya mîshi ganalêrha okuhehêrerwa hano ganamujàmwo, ganamululire: enda yâge yanarhunda, emirhibadu yâge yanayuma na oyôla mukazi anabà muhanya omu bene wâbo. \v 28 Ci erhi ankaba nyamukazi ali mwêru kwêru, arhahemukaga, arhankajà kwo iga, anacira, akazinaburha.

\p\v 29 Lyo irhegeko ly’omujina eryo, amango omukazi ankahemukira îba omu kuhusha, \v 30 nîsi erhi akaba omulume amajamwo omujina kuli mukâge: oyôla mulume anagendiyimanza mukâge embere za Nyakasane n’omudâhwa anamujirirakwo eryo irhegeko nk’oku linali lyôshi. \v 31 Omulume arhajiziri câha, nyamukazi anabarhula obubî bwâge yêne.

\pr Numbers BHS 5:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־צָר֖וּעַ וְכָל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃ \va 2

\pr מִזָּכָ֤ר עַד־נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖ישֹׁכֵ֥ן בְּתֹוכָֽם׃ \va 3

\pr וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אֹותָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ \va 4

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 5

\pr דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ההַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃ \va 6

\pr וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת־חַטָּאתָם֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת־אֲשָׁמֹו֙ בְּרֹאשֹׁ֔ו וַחֲמִישִׁתֹ֖ו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו וְנָתַ֕ן לַאֲשֶׁ֖ראָשַׁ֥ם לֹֽו׃ \va 7

\pr וְאִם־אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָאָשָׁ֛ם הַמּוּשָׁ֥ב לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔יםאֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בֹּ֖ו עָלָֽיו׃ \va 8

\pr וְכָל־תְּרוּמָ֞ה לְכָל־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה׃ \va 9

\pr וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו לֹ֣ו יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה׃ פ \va 10

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 11

\pr דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתֹּ֔ו וּמָעֲלָ֥ה בֹ֖ו מָֽעַל׃ \va 12

\pr וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖ואלֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃ \va 13

\pr וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתֹּ֖ו וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אֹו־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣אאֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה׃ \va 14

\pr וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתֹּו֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑יםלֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן \va 15

\pr וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּרֹ֖ון מַזְכֶּ֥רֶת עָוֹֽן׃

\pr וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 16

\pr וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ וּמִן־הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ןוְנָתַ֥ן אֶל־הַמָּֽיִם׃ \va 17

\pr וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּרֹ֔ון מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא \va 18

\pr וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִֽים׃

\pr וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖התַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ \va 19

\pr וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־שְׁכָבְתֹּ֔ו מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ׃ \va 20

\pr וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ לָֽאִשָּׁ֔ה יִתֵּ֨ן יְהוָ֥ה אֹותָ֛ךְ לְאָלָ֥הוְלִשְׁבֻעָ֖ה בְּתֹ֣וךְ עַמֵּ֑ךְ \va 21

\pr בְּתֵ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה׃

\pr וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבֹּ֥ות בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן׀ אָמֵֽן׃ \va 22

\pr וְ֠כָתַב אֶת־הָאָלֹ֥ת הָאֵ֛לֶּה הַכֹּהֵ֖ן בַּסֵּ֑פֶר וּמָחָ֖ה אֶל־מֵ֥י הַמָּרִֽים׃ \va 23

\pr וְהִשְׁקָה֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת־מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרֲרִ֖ים לְמָרִֽים׃ \va 24

\pr וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּאֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ \va 25

\pr וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖האֶת־הַמָּֽיִם׃ \va 26

\pr וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֮ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים \va 27

\pr וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ׃

\pr וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃ \va 28

\pr זֹ֥את תֹּורַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה׃ \va 29

\pr אֹ֣ו אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתֹּ֑ו \va 30

\pr וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַתֹּורָ֖ה הַזֹּֽאת׃

\pr וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֹ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽהּ׃ פ \va 31

\c 6

\s1 Omuntu orherekirwe Nyakasane

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ogendibwîra bene Israheli ntya: \v 2 Mango hanabe omulume erhi mukazi wajira eciragâne c’okucihâna emwa Nyamubâho, \v 3 oyôla muntu analekage okunywa idivayi na ngasi gandi mamvu galalusa goshi; arhanywaga ciru n’enkalishi erhenga omu idivayi erhi omu gandi mamvu galalusa. Arhanywaga ciru n’omurhobo gw’omu mizâbîbu, arhanalyaga ciru emizâbîbu mibishi nîsi eyumire. \v 4 Amango gâge gôshi g’okucîhâna oyôla muntu munyaciragâne arhalyaga ciru n’ehitya birhenga oku mizâbîbul, kurhenga oku mogomogo z’emizâbîbu kuhika oku byûla byâyo. \v 5 Amangongo g’okucîhâna kwâge oyôla munyaciragâne, olugembe lurhankamugera okw’irhwe, kuhika ensiku zâge z’eciragâne c’okucihâna emwa Nyamubâho zihwe, ayôrha mwimîna, aleke emvîri zâge zikule ntyo oku zinalonzize. \v 6 Muli agôla mango g’okucihâna kwâge, arhankayegêramomuntu ofire ciru n’omuguma, \v 7arhankacihemula ciru n’oli îshe, ciru n’oli nnina, ciru n’oli mwene wâbo, erhi mwâli wâbo ofire, bulya okw’irhwe lyâge kwayandagalire omugisho gw’okumurherekêraNyamuzinda. \v 8 Agola mango g’eciragâne câge goshi ali muntu orherekirweNyakasane.

\p\v 9 Erhi omuntu ankafira buno buno aba burhambi bwâge, n’okwôla kubè muli lirya irhwe lyarherekirwe Nyamubâbo, anamôme irhwe lyâge oku lusiku lw’okucicêsa; analimôma oku lusiku lwa kali nda. \v 10 Oku lusiku lwa munâni anayisha adwîrhe emunda omudâhwa ali, mahali abirhi ga mpingà erhi bânagoko babirhi ba ngûkù, aha muhango gw’lhêma ly’embugânano. \v 11Omudâhwaanarherekêra ngûkù nguma oku nterekêro y’oku byabà, n’eyindi oku nterekêro y’ensirîra, kandi anamujirira empyûlo kuli ecôla câha câge c’agôla mango g’omuntu ofire. Olwôla lusiku olya muntu wajiraga eciragâne anashubi rherekêra irhwe lyâge. \v 12 Kandi anashubirherekêraNyamubâho ensiku z’ecîragane câge, anarherekêra omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’obubî. Ensiku zagezirezirhankaciganjwa bulya eciragâne câge cahemwîrwe.

\p\v 13 Alaga irhegeko ly’omuntu wacihânyire; oku lusiku luzinda lw’eciragâne câge banayisha bamudwîrhe ah’ihêma ly’embugânano. \v 14 Anahà Nyamubâhoentûlo yâge ntyâla: mwâna-buzi wa mwâka muguma orhalikwo ishembo, oku nterekêro y’ensirîra, omushîbuzi gwa mwâka muguma oku nterekêro y’oku byâha, nayo erhabâga n’ishembo, engandabuzierhalikwo ishembo, oku nterekêro y’omurhûla. \v 15 Ahirekwo ecirhiri c’emigati erhalimwo lwango, migati ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha n’orhundi rhugati rhutya rhutya rhurhali mwo lwango, rhushîge amavurha, kandi banajira mwo enterekêro y’enkalange, n’eya okushesha ecinyôbwa, erya banakômerera okujira. \v 16 Ebyola omudâhwaanabirherekêraNyamubâho, anabulihâna enterekêro yâge oku byâha kuguma n’enterekêro yâge y’ensirîra. \v 17 Kandi anarherekêra erya ngandabuzi oku nterekêro y’omurhûla emwa Nyamubâho, kuguma na cirya cirhiri c’emigati erhalimwo lwango. Kandi omudâhwa anajira enterekêro yâge y’enkalange n’ey’okushêsha ecinyôbwa. \v 18 Olya wajiraga eciragâne anamômera irhwe lyâge ah’Ihêma ly’embugânano, hano aba amarhôla zirya mvîri z’okw’irhwe lyâge lyarherekêragwa, anazihira omu muliro gw’enterekêro y’omurhûla. \v 19Omudâhwa anayanka ecirhugo c’erya ngandabuzi nka camahyan, anayanka na mugati muguma gurhalimwo lwango muli erya eri omu cirhiri, kuguma na higati higuma nahyo hirhalimwo lwango; na hanola aba amabihira omu maboko g’olya nyakujira eciragâne, nka naye amanamômaga lirya irhwe lyâge lyarherekêragwa. \v 20Omudâhwa anabimogamoga embere za Nyamubâho: kali kantu kîmâna k’omudâhwa kuguma na omushaya gubà gwamamogamogwa, na okugulu kubà kwamakobôlwa. Enyuma z’ahôla, olya wajiraga eciragâne anahashiginywa idivayi.

\p\v 21 Lyo irhegeko ly’owahânaga eciragâne elyo, lyo n’irhegeko lyâge oku nterekêro ankahà Nyamubâho nk’oku ankanahashibona. Eryo irhegeko aliyûkiriza nka kulya anahânaga eciragâne câge.

\s1 Isala ly’omugisho

\p\v 22Nyakasane anacishambâza Mûsa amubwîra, erhi:

\p\v 23 «Odese Aròni n’abagala, erhi: Mukola mwagisha bene Israheli mwanababwîra, erhi: \v 24 «Nyakasaneakugishe anakulange! \v 25Nyamubâho akumolekere n’obusù bwâge, anakushobôze engalo zâge! \v 26Nyamubâho akuyinamulire amalanga, anakuhe omurhûla!» \v 27 Ntyo kwo bâkazihira izîno lyâni kuli bene Israheli, nâni nanabagisha.»

\pr Numbers BHS 6 :

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהוָֽה׃ \va 2

\pr מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥יםוִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ \va 3

\pr כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְרֹ֑ו מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵחַרְצַנִּ֛ים וְעַד־זָ֖ג לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ \va 4

\pr כָּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְרֹ֔ו תַּ֖עַר לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל־רֹאשֹׁ֑ו עַד־מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר־יַזִּ֤יר לַיהוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִהְיֶ֔הגַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע שְׂעַ֥ר רֹאשֹֽׁו׃ \va 5

\pr כָּל־יְמֵ֥י הַזִּירֹ֖ו לַיהוָ֑ה עַל־נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא׃ \va 6

\pr לְאָבִ֣יו וּלְאִמֹּ֗ו לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹתֹ֔ו לֹא־יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־רֹאשֹֽׁו׃ \va 7

\pr כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְרֹ֑ו קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהוָֽה׃ \va 8

\pr וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְרֹ֑ו וְגִלַּ֤ח רֹאשֹׁו֙ בְּיֹ֣ום טָהֳרָתֹ֔ו בַּיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖ייְגַלְּחֶֽנּוּ׃ \va 9

\pr וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים אֹ֥ו שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יֹונָ֑ה אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 10

\pr וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁאֶת־רֹאשֹׁ֖ו בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ \va 11

\pr וְהִזִּ֤יר לַֽיהוָה֙ אֶת־יְמֵ֣י נִזְרֹ֔ו וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖אנִזְרֹֽו׃ \va 12

\pr וְזֹ֥את תֹּורַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּיֹ֗ום מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְרֹ֔ו יָבִ֣יא אֹתֹ֔ו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 13

\pr וְהִקְרִ֣יב אֶת־קָרְבָּנֹ֣ו לַיהוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן־שְׁנָתֹ֨ו תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־שְׁנָתָ֛הּתְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃ \va 14

\pr וְסַ֣ל מַצֹּ֗ות סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצֹּ֖ות מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ \va 15

\pr וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־חַטָּאתֹ֖ו וְאֶת־עֹלָתֹֽו׃ \va 16

\pr וְאֶת־הָאַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצֹּ֑ות וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־מִנְחָתֹ֖ו וְאֶת־נִסְכֹּֽו׃ \va 17

\pr וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד אֶת־רֹ֣אשׁ נִזְרֹ֑ו וְלָקַ֗ח אֶת־שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְרֹ֔ו וְנָתַן֙ עַל־הָאֵ֔שׁאֲשֶׁר־תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ \va 18

\pr וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן־הָאַיִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּחֹ֥ו אֶת־נִזְרֹֽו׃ \va 19

\pr וְהֵנִיף֩ אֹותָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שֹׁ֣וקהַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃ \va 20

\pr זֹ֣את תֹּורַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנֹ֤ו לַֽיהוָה֙ עַל־נִזְרֹ֔ו מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָדֹ֑ו כְּפִ֤י נִדְרֹו֙ אֲשֶׁ֣ריִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תֹּורַ֥ת נִזְרֹֽו׃ פ \va 21

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 22

\pr דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמֹ֖ור לָהֶֽם׃ ס \va 23

\pr יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ס \va 24

\pr יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ס \va 25

\pr יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֹֽום׃ ס \va 26

\pr וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃ פ \va 27

\c 7

\ms1 III. Enterekêro z’abarhambo b’Israheli oku lusiku lw’okugishwa kw’Endâro

\s1 Okuhâna engâlè nterekêro

\p\v 1 Olusiku Mûsa ayûsagyamwo okuyûbaka Endâro, okugisha, okuyishîga amavurha n’okugisha ebirugu byamwo byôshi, kuguma n’oluhêrero n’ebirugu byâlwo byôshi, erhi aba amanashîga olwo luhêrero amanalugisha, \v 2abaluzi b’Israheli bo baligi barhambo b’emilala ya bashakulûza bâbo, bayisha badwîrhe enterekêro zâbo: bo bàli barhambo b’emilala, balya bàli bayimangire olubaga olusiku lw’omubalè. \v 3 Bayisha badwîrhe enterekêro zâbo embere za Nyamubâho: Ngâlè ndarhu nfûnikire na mpanzi ikumi n’ibirhi, kwo kuderha: ngâlè nguma oku barhambo babirhi na mpanzi nguma oku ngasi mulala, banaciyisha babidwîrhe ntyôla embere z’Endâro. \v 4Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 5 Oyankirire ebyôla bintu by’enterekêro, bikazikolêsibwa oku mikolo omw’Ihêma ly’embugânano; obihe bene Levi, ngasi muguma nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâge ganali». \v 6 Mûsa erhi aba amarhôla zirya ngâlè na zirya mpanzi, abigabîra bene Levi. \v 7 Ahâna ngâlè ibirhi na mpanzi ini kuli bene Gershoni, nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâbo ganali. \v 8 Ahâna ngâlè ini na mpanzi munâni kuli bene Merari nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâbo ganali oku bulanzi bw’Itamara mwene omudâhwa Aròni. \v 9 Ci bene Kehati barhahâbagwa cici, bulya bo bàli bagwêrhe omukolo gw’ebintu bigishe, bàli bagwêrhe okujà kwabihêka aha birhugo byâbo.

\s1 Enterekêro y’okugisha oluhêrero

\p\v 10 Enyuma abarhambo bahâna enterekêro yâbo oku lusiku lw’okugishwa kw’oluhêrero, lwo lusiku balushîgaga amavurha. \v 11 Banacihêka enterekêro yâbo embere z’oluhêrero. Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Ngasi lusiku murhambo muguma akaziyisha adwîrhe enterekêro yâge y’olusiku lukulu lw’okugishwa kw’oluhêrero.»

\p\v 12 Omurhangiriza wahânaga enterekêro yâge àli Nashoni, mwene Aminadabu w’oku bûko bwa Yuda. \v 13 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’e cûma c’olunyerere ca sikeli makumi galinda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 14 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 15 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 16 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 17 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandahuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi ndarhu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Nashoni mwene Aminadabu.

\p\v 18 Oku lusiku lwa kabirhi, Natanaeli mwene Suari, murhambo w’obûko bwa bene lsakari naye ahâna enterekêro yâge. \v 19 Arherekêra enambi y’ecuma c’olu nyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 20 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 21 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 22 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 23 n’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Natanaeli mwene Suari.

\p\v 24 Oku lusiku lwa kasharhu ayisha omurhambo wa bene Zabuloni, Eliabu mwene Heloni. \v 25 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu cali ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 26 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 27 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 28 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 29 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu, na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Eliabu mwene Heloni.

\p\v 30 Oku lusiku lwa kani, ayisha omurhambo wa bene Rubeni, Elisuri mwene Sedeuri. \v 31 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna; ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 32 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 33 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 34 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 35 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi ibirhi, bihebe birhanu na bânabuzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Elisuri mwene Sedeuri.

\p\v 36 Oku lusiku lwa karhanu ayisha omurhambo wa bene Simoni, Shelumieli mwene Surishadayi. \v 37 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olu nyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshàno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekèêro y’enkalange. \v 38 Ahirekwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 39 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 40 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 41 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Shelumieli mwene Surishadayi.

\p\v 42 Oku lusiku lwa kali ndarhu, ayisha omurhambo wa bene Gadi, Eliasafu mwene Dueli. \v 43 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwali bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere, ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’e nkalange. \v 44 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 45 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 46 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 47 n’oku nterekêro y’omurhûla, ahana mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Eliasafu mwene Dueli.

\p\v 48 Oku lusiku lwa kali nda ayisha omurhambo wa bene Efrayimu, Elishama mwene Amihudi, \v 49 arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 50 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 51 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. \v 52 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 53 n’okunterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Elishama mwene Amihudi.

\p\v 54 Oku lusiku lwa kali munâni ayisha omurhambo wa bene Menashè, Gamalieli mwene Pedasuri. \v 55 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olu nyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 56 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikêli ikumi, eyunjwire bukù. \v 57 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. \v 58 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 59 n’oku nterekêro y’omurhûla ahâna, mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Gamalieli mwene Pedasuri.

\p\v 60 Oku lusiku lwa kali mwenda ayisha omurhambo wa bene Benyamini, Abidani mwene Gedeoni. \v 61 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna. Ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 62 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 63 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. \v 64 Ahirakwo ecihebe c’e nterekêro oku byâha. \v 65 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, nga ndabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro y’Abidani mwene Gedeoni.

\p\v 66 Oku lusiku lwa kali ikumi, ayisha omurhambo wa bene Dani, Ahiyezeri mwene Amishadayi. \v 67 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 68 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 69 Ahirakwo empanzi y’omucûkà, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 70 Ahirakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 71 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo, yo nterekêro y’Ahiyezeri mwene Amishadayi.

\p\v 72 Oku lusiku lwa kali ikumi na luguma, ayisha omurhambo wa bene Aseri, Pagieli mwene Okrani. \v 73 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwâli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 74 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 75 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra, \v 76 oku nterekêro y’okuhyûla oku byâha, ahâna cihebe ciguma. \v 77 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Pagieli mwene Okrani.

\p\v 78 Oku lusiku lwa kali ikumi na kabirhi, ayisha omurhambo wa bene Nefutali, Ahira mwene Enani. \v 79 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere, ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 80 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 81 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi, n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekèêro y’ensirîra. \v 82 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 83 n’oku nterekêro y’omurhiìûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo, yo nterekêro ya Ahira mwene Enani.

\p\v 84 Ezôla, zo ntûlo z’abarhambo ba bene Israheli oku lusiku lukulu lw’okugishwa kwa oluhêrero, lwo lusiku balushîgaga amavurha. Ezôla ntûlo zàli: nambi ikumi n’ibirhi z’ecuma c’olunyerere, rhubehe ikumi na rhubirhi rhw’ecuma c’olunyerere na ngombo ikumi n’ibirhi za masholo. \v 85 Ngasi nambi ya cûma ca lunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, na ngasi kabehe, ka sikeli makumi gali nda. Obuzirho hw’ebyôla birugu by’olunyerere byôshi, zâli sikeli bihumbi bibirhi na magana ani, omu kugerera oku sikeli y’ahantu himàna. \v 86 Engombo z’amasholo zàli ziyunjwire bukù, ngasi nguma yali ya sikeli ikumi omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna. Obuzirho bw’amasholo g’ezôla ngombo bwàli bw’igana na makumi abirhi ga sikeli.

\p\v 87 Enyama z’enterekêro y’ensirîra: Mpanzi za mucûka ikumi n’ibirhi, ngandabuzi ikumi n’ibirhi na bâna-buzi ikumi na babirhi ba mwâka muguma, haguma n’enterekêro zâbo z’enkalange. Hâli bihebe ikumi na bibirhi by’e nterekêro oku byâha. \v 88 Enyama zahànyirwe nterekêro y’omurhûla: Mpanzi makumi abirhi n’ini, ngandabuzi makumi gali ndarhu, bihebe makumi gali ndarhu na bâna-buzi makumi gali ndarhu ba mwâka muguma. Byo byahânyirwe nterekêro ebyôla oku lusiku lw’okugisha oluhêrero, erhi babà bamalushîga amavurha. Oku Nyamuzinda akagishambâla na Mûsa

\p\v 89 Erhi Mûsa ajàga omw’lhêma ly’embugânano mpu ashambâle na Nyamubâho, akazâgiyumva izù lidwîrhe lyamudesa kurhenga oku nyanya ly’idubiro, elyali lihizirwe oku mucîmba gw’amalaganyo, ekarhî ka balya ba-kerubi babirhi. Anarhondêra okumushabâza.

\pr Numbers BHS 7:

\pr וַיְהִ֡י בְּיֹום֩ כַּלֹּ֨ות מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹתֹ֜ו וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתֹו֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יווְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ \va 1

\pr וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃

\pr וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃ \va 2

\pr וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים \va 3

\pr וְשֹׁ֣ורלְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אֹותָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

\pr וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 4

\pr קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אֹותָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֹֽו׃ \va 5

\pr וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אֹותָ֖ם אֶל־הַלְוִיִּֽם׃ \va 6

\pr אֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשֹׁ֑ון כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃ \va 7

\pr וְאֵ֣ת׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ןהַכֹּהֵֽן׃ \va 8

\pr וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃ \va 9

\pr וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּיֹ֖ום הִמָּשַׁ֣ח אֹתֹ֑ו וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥יהַמִּזְבֵּֽחַ׃ \va 10

\pr וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיֹּ֗ום נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיֹּ֔ום יַקְרִ֨יבוּ֙ אֶת־קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖תהַמִּזְבֵּֽחַ׃ ס \va 11

\pr וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון אֶת־קָרְבָּנֹ֑ו נַחְשֹׁ֥ון בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ \va 12

\pr וְקָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף \va 13

\pr שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 14

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 15

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 16

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ פ \va 17

\pr בַּיֹּום֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃ \va 18

\pr הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנֹ֜ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף \va 19

\pr שִׁבְעִ֥יםשֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 20

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 21

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 22

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ פ \va 23

\pr בַּיֹּום֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ \va 24

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 25

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 26

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 27

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 28

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ פ \va 29

\pr בַּיֹּום֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 30

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 31

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 32

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 33

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 34

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ פ \va 35

\pr בַּיֹּום֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֑ון שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ \va 36

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 37

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 38

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 39

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 40

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ פ \va 41

\pr בַּיֹּום֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ \va 42

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 43

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 44

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 45

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 46

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ פ \va 47

\pr בַּיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ \va 48

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 49

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 50

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 51

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 52

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ פ \va 53

\pr בַּיֹּום֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃ \va 54

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 55

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 56

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃\va 57

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 58

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ פ \va 59

\pr בַּיֹּום֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ \va 60

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 61

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 62

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 63

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 64

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ פ \va 65

\pr בַּיֹּום֙ הָעֲשִׂירִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י דָ֑ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ \va 66

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 67

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 68

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 69

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 70

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ פ \va 71

\pr בְּיֹום֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר יֹ֔ום נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 72

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 73

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 74

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 75

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 76

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ פ \va 77

\pr בְּיֹום֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר יֹ֔ום נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 78

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 79

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 80

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 81

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 82

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ פ \va 83

\pr זֹ֣את׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיֹום֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹתֹ֔ו מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ \va 84

\pr המִֽזְרְקֵי־כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפֹּ֥ות זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃

\pr שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִםוְאַרְבַּע־מֵאֹ֖ות בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 85

\pr כַּפֹּ֨ות זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־זְהַ֥ב הַכַּפֹּ֖ותעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃ \va 86

\pr כָּל־הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר \va 87

\pr וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃

\pr וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים \va 88

\pr בְּנֵי־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֹֽו׃

\pr וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתֹּו֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקֹּ֜ול מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ \va 89

\pr עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ פ

\c 8

\s1 Olw’amatara g’oku ndâro

\p\v 1Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 «Oshambâle n’Aròni omubwîre, erhi: «Amango wahira amatara oku cinâra, embere ly’ecôla cinâra yo agôla matara nda gagwâsirwe gakazimolekera.» \v 3 Aròni anacijira kulya; ahira amatara embere z’ecinara, nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa. \v 4 Ecola cinâra càli cijizirwe n’amasholo gône kuhika oku magulu, kuhika oku bwâso bwâco, càlicituzirwe n’amasholo gônene, Mûsa acijirisagya omu kushimba ec’olwiganyo Nyamubâho amuyêrekaga.

\s1 Okuyîmikwa kwa Bene Levi

\p\v 5Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra; erhi: « \v 6 Orhôle bene Levi ekarhî ka bene Israheli, onabacêse. \v 7 Alaga oku wabacêsa: Obakangûle n’amîshi g’olukangûlo; bageze olugembe oku mubiri gwâbo goshi, bashuke n’emyambalo yâbo bacîcese ntyôla. \v 8 Enyuma z’ahola, banarhôla empanzi y’omucûka oku nterekêro y’ensirîra, kuguma n’enterekêro yâge y’enkalange yajirwa n’e nshâno y’omulà mvange n’amavurha. Wanarhôla n’eyindi mpanzi y’omucûka, ebè nterekêro oku câha. \v 9 Wanashegeza bene Levi embere za ihêma ly’embugânano, kandi wanashubûza enêeko ya bene Israheli bôshi. \v 10 Wanashegeza bene Levi embere za Nyamubâho, na bene Israheli banahira amaboko gâboo kuli bene Levi. \v 11 Aròni anarherekêrabene Levi nka nterekêro ya kumogamogwa embere za Nyamubâho, nterekêro ehûnyirwe na bene Israheli, mpu babè bantu bakukazijiraomukolo gwa Nyamubâho.

\p\v 12Bene Levi, banahira amaboko oku irhwe ly’empanzi ibirhi, nguma wa nayihâna nka nterekêro oku byâha, n’eyindi nka nterekêro ya nsirîra ya Nyamubâho, lyo bahashijira empyûlo kuli bene Levi. \v 13 Wanayimanza bene Levi embere z’Aròni n’embere z’abagala, wanabarherekêra nka nterekêro ya kumogamogwa embere za Nyamubâho. \v 14 Wanayêgûla bene Levi ekarhî k’abandi bene Israheli, na bene Levi banabà bantu bâni niene. \v 15 Enyuma z’ahola bene Levi banayisha balijiraomukolo omu Ihêma ly’embugânano. Ntyo kwo wabacêsa onabarherekêre nka nterekêro ya kumogamogwa. \v 16 Bulya bakola bîmi loshi omu bene Israheli; nabarhôzire nti babè bâni niene ahâli h’omwâna wa olubere, olya wayigula burhangiriza enda ya nina, nacishozire bo kuli ngasi mwâna wa lubere wa bene Israheli. \v 17 Bulya ngasi mwâna wa lubere wa bene Israheli ali wâni, abè mwâna wa lubere wa muntu, abè wa cintu. Lulya lusiku nayirhagamwo ngasi lubere omu Mîsiri go mango nacirherekêraga bo. \v 18 Narhôzire Abaleviti ahâli h’abâna b’olubere ba bene Israheli. \v 19 Nahânyire loshi bene Levi emwa Aròni n’abagala, nka ‘mpâno’, omu karhî ka bene Israheli; bakazijiraomukolo gwa bene Israheli omu Ihêma ly’embugânano, bakazijiraempyûlo. ya bene Israheli, lyo bene Israheli balekijakwo cibande cici, amango bayegêra ahantu hîmâna.

\p\v 20 Mûsa, Aròni na bene Israheli bôshi bajirira bene Levi nk’okwôla Nyamubâho anarhegekaga Mûsa, oku hiyêrekîre bene Levi. Kwo bajizire ntyo bene Israheli kuli bo. \v 21Abalevitibacìcêsa, bashuka emyambalo yâbo. Naye Aròni abarherekêra nka nterekêroyakumogamoga embere za Nyamubâho, abajirira n’empyûlo lyo babà bwinjà. \v 22 Enyuma z’ahola, bene Levi bakaziyisha balijiraomukolo gwâbo omu Ihêma embere z’Aròni n’abagala. Bajira nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa oku biyêrekîre bene Levi, okwôla kwo banabajirire.

\s1 Amango Bene-Levi barhegesirwe okuhâna enterekêro

\p\v 23Nyakasane ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 24 «Genda obwîre Bene Levi, erhi: Kurhenga oku myâka makumi abirhi n’irhanu, ngasi Mwene-Levi arhegesirwe okuhâna enterekêro, ajire mukolo muguma omu Ihêma ly’Embuganano.

\p\v 25 Kurhenga oku myâka makumi arhanu, arhacisezibwi okuhâna enterekêro; ntà mukolo acisêzibwe okujira; \v 26 cikwône anarhabâla bene wâbo okushimba ebirhegesirwe omu Ihêma ly’Embugânano, erhi na ntà mukolo asêzibwe. Ntyo kwo wakazijira omu kushimba ebirhegesirwe Bene-Levi.»

\pr Numbers BHS 8:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנֹורָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֹֽות׃ \va 2

\pr וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנֹורָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ \va 3

\pr וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤היְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃ פ \va 4

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 5

\pr קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃ \va 6

\pr וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙ לְטַֽהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֨עַר֙ עַל־כָּל־בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּבִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ׃ \va 7

\pr וְלָֽקְחוּ֙ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֔ר וּמִנְחָתֹ֔ו סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן וּפַר־שֵׁנִ֥י בֶן־בָּקָ֖ר תִּקַּ֥ח לְחַטָּֽאת׃ \va 8

\pr וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 9

\pr וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם׃ \va 10

\pr 1וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת יְהוָֽה׃ \va 11

\pr וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙לַֽיהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם׃ \va 12

\pr וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ \va 13

\pr וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ \va 14

\pr וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה׃ \va 15

\pr כִּי֩ נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לִ֔י מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּחַת֩ פִּטְרַ֨ת כָּל־רֶ֜חֶם בְּכֹ֥ור כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ללָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃ \va 16

\pr כִּ֣י לִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּיֹ֗ום הַכֹּתִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּיאֹתָ֖ם לִֽי׃ \va 17

\pr וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ור בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 18

\pr וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתֹּוךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ \va 19

\pr בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃

\pr וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכָל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔םכֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 20

\pr וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ןלְטַהֲרָֽם׃ \va 21

\pr וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨היְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ ס \va 22

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 23

\pr זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבֹוא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 24

\pr 25וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֹֽוד׃ \va 25

\pr וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־אֶחָ֜יו בְּאֹ֤הֶל מֹועֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖םבְּמִשְׁמְרֹתָֽם׃ פ \va 25

\c 9

\ms1 IV. Basâka n’okurhenga e Sinayi

\s1 Olusiku lukulu lwa Basâka

\p\v 1Nyakasane ashambâla na Mûsa oku ntondo ya Sinayi omu mwêzi murhanzi gw’omwâka gwa kabirhi kurjenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri. \v 2 Aderha, erhi: «Bene Israheli bôshi bakazijira okusiku lukulu lwa Basâka amango ganakwânîne. \v 3 Mukazilujira amango ganakwânîne, oku lusiku lw’iku mi na kani lw’ogu mwenzi, ekarjî ka bijingo bibirhi: go mango gakwânîne agôla, mwakazilukuza omukushimba amarhegeko na ngasi bijiro biluyêrekîre byôshi. \v 4 Mûsa agendishambâla na bene Israheli mpu bajire olusiku lukulu lwa Basâka. \v 5 Banacijira olusiku lukulu lwa Basâka, omu nsiku ikumi n’ini z’o mwêzi gwa burhanzi ekarhî ka bijingo bibiri, omu ntondo ya Sinayi. Nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa kôshi, kwo bene Israheli banajizire. \v 6 Omu bantu mwabonekana abarhahashigijira Basâka, bàli bagalugalu erhi cirunda ca muntu cirhuma, ntyo okwôla kwarhuma barhacijira Basâka olwôla lusiku. Erhi babà bamajà emunda Mûsa n’Aròni bali, \v 7 babwîra Mûsa, mpu: «Rhwono rhuli bagalugalu erhi cirunda cirhuma, cirhumirage rhweki rhuhanzi bwa okurherekêra Nyamubâho amango gakwânîne, omu karhiî ka bene Israheli» \v 8 Mûsa abashuza, erhi: «Murhangilinda ngendidôsa bici Nyamubâho amurhegesire.» \v 9Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 10 «Ojishambâla mwe na bene Israheli, obabwîre, erhi: Nka muntu muguma muli mwe nîsi erhi muntumuguma w’omu baburhwa binyu, akabamugalugalu erhi cirunda cirhumire nîsi erhi abè abalamîre kuli, agwâsirwe naye ajire Basâkap w’okukuza Nyamubâho. \v 11 Omu mwêzi gwa kabirhi mwo bankamujira, omu nsiku ikumi n’ini, ekarhî ka bijingo bibirhi. Banamulye n’emigati erhalimwo lwango, n’enshogo ndulu. \v 12 Barhasizagya cici kuhika oku sêzi, barhanamuvunaga kavuha. \v 13 Erhikwankaba hali omuntu oyosire bwinjà, arhanali omu mabalamo, oyo muntu erhi ankabula kwajira olusiku lukulu lwa Basâka, oyo muntu banamukage omu lubaga lwâge; bulya arhahâga Nyamubâhoenterekêro amango gakwânîne, yêne anabarhule ecâha câge. \v 14 Erhi omuntu w’ecigolo ohanzire emwinyu ankajira naye Basâka, kukwânîne ashimbe amarhegeko n’ebijiro binayêrekîre Basâka byôshi. Hâba irhegeko liguma kuli mwe n’oku cigolo n’oku wundi muntu obashizire.

\s1 Ecitû c’omuliro

\p\v 15 Olusiku bayimazagya Endâro, ecitû cabwîkira eyôla Ndâro: lyo Ihêrna ly’amalaganyo. Kurhenga bijingo kujika sêzi, oku Ndâro kwajà oguli nka muliro. \v 16 Byanakaziyôrha byabà ntyôla: ecitû canabwîkira Endàro, na budufu canayôrha nka muliro. \v 17 Erhi ecôla citù carhengaga oku Ihêrna, nabo bene Israheli banahandûla, n’aha ecitû cayimangaga ho nabo banakazigwîka ecihando. \v 18 Bene Israheli bakazihandûla oku irjegeko lya Nyamubâho, kandi oku irhegeko lyâge banashubigwîka ecibando. Bakaziyôrha bali oku cihando, amango ngo goshi naco ecôla citù canakazâgiyôrha ciri oku Ndàro. \v 19 Erhi ecôla citù cankalegamire nsiku nyinji oku Ndâro, bene Israheli banashimbe lirya irhegeko lya Nyamubâho, barhankaciderha mpu babandûla. \v 20 Kwo na kuguma, erhi ecôla citù cankagezize nsiku nsungunu zone oku Ndâro: oku irhegeko lya Nyamubâbo banagwîka ecibando, kandi oku irhegeko lya Nyamubâjo bahandûle. \v 21 Erhi ecitû cankayimanzire kurjenga bijingo byône kuhika sêzi, cikanashubiyimuka sêzi, nabo banahandûle, Kandi erhi ecitû cankayimusire kugere lusiku luguma na budufu buguma nabo banahandûle. \v 22 Erhi ecôla citù cankayôsire oku Ndàro nsiku nyinji, mwêzi erhi mwâka, bene Israheli banayôrha bali oku cihando, arhankadesire mpu bakola bahandûla: erhi canayimukaga ntyâla nabo banajandûle. \v 23 Oku irhegeko lya Nyamubâho banagwîka ecihando, n’oku irhegeko lya Nyamubâho banahandûla. Bakazâgishimba irhegeko lya Nyamubâho nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\pr NUMBERS BHS 9 :

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַי בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹׁ֖וןלֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הַפָּ֖סַח בְּמֹועֲדֹֽו׃ \va 2

\pr בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־יֹ֠ום בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֹ֖ו בְּמֹועֲדֹ֑ו כְּכָל־חֻקֹּתָ֥יווּכְכָל־מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֹֽו׃ \va 3

\pr וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח׃ \va 4

\pr וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בָּרִאשֹׁ֡ון בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר יֹ֥ום לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨רצִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 5

\pr וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥ימֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ \va 6

\pr וַ֠יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜ב אֶת־קָרְבַּ֤ןיְהוָה֙ בְּמֹ֣עֲדֹ֔ו בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 7

\pr וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃ פ \va 8

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 9

\pr דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א׀ לָנֶ֡פֶשׁ אֹו֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם אֹ֚ולְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהוָֽה׃ \va 10

\pr בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר יֹ֛ום בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַעֲשׂ֣וּ אֹתֹ֑ו עַל־מַצֹּ֥ות וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ \va 11

\pr לֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ־בֹ֑ו כְּכָל־חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֹֽו׃ \va 12

\pr וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ה֨וּא טָהֹ֜ור וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא־הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ \va 13

\pr כִּ֣י׀ קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲדֹ֔ו חֶטְאֹ֥ו יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא׃

\pr וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֨סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּטֹ֖ו כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣הלָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ פ \va 14

\pr וּבְיֹום֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ןכְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃ \va 15

\pr כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃ \va 16

\pr וּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי־כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ןשָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 17

\pr עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כָּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ \va 18

\pr וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃ \va 19

\pr וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ \va 20

\pr וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ אֹ֚ו יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ההֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃ \va 21

\pr אֹֽו־יֹמַ֜יִם אֹו־חֹ֣דֶשׁ אֹו־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣איִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹתֹ֖ו יִסָּֽעוּ׃ \va 22

\pr עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְהוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ \va 23

\c 10

\s1 Emishekera

\p\v 1Nyakasane ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 «Otule mishekera ibirhi ya cûma ca lunyerereq; ebè cûma ca lunyerere conène. Wakaziyikolesa amango g’okushubûza olubaga n’amango g’okuhandûla bakola barhenga omu cihando. \v 3 Nka gwamabuhwa olubaga lwôshi lwanalundumukira emunda oli, aha Ihêma ly’embugânano. \v 4 Erhi bankabûha mushekera muguma gone, abaluzi, bo baligi barhambo b’ebihumbi bya bene Israheli, banayisha badêke eburhambi bwâwe. \v 5 Erhi bankabûha eyôla mishekera eshakanya omu cihando, balya bahanda olunda lwa ebuzûka-zûba banarhangira okugenda. \v 6 Erhi bankashubibûha eyôla mishekera eshakanya obwa kabirhi, balya bahanda olunda lw’emukondwè, banalîkûla nabo. Kandi banashubiyibûha eshakanye amango g’okugenda loshi. \v 7 Wanakaziyibûha amango okola wahamagala olubaga omu ndêko, ci agôla mango erhashakanyagya. \v 8Abadâhwa bene Aròni bo bakazibûha eyôla mishekera, okwo kwâba irhegeko ly’ensiku zôshi, omu ngasi bûko bwinyu. \v 9 Amango mukaba mwajà oku matabâro omu cihugo cinyu, mukola mwajilwîsa omushombanyi olibatulakwo entambala, mwanabûha emishekera eshakanye, na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, anamuyumvîrhiza, na ntyo anabayokola kuli abola bashombanyi binyu. \v 10 Omu nsiku z’obusîme, omu nsiku nkulu zinyu, n’amango mukuzamwo omwêzi nka gwamabaluka, mwâna kazibûha emishekera, nka mukola mwarherekêraenterekêro y’ensirîra n’e nterekêro y’omurhûla, mwanabûha eyôla mishekera ebè kakengêzo embere za Nyamuzinda winyu. Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.

\s1 Okurhenga oku Sinayi

\p\v 11 Oku mwâka gwa kabirhir, omu nsiku makumi abirhi z’omwêzi gwa kabirhi ecitû carhenga oku Ndâro y’obuhamirizi. \v 12 Bene Israheli bashubihira njira, barhenga omw’irûngu lya Sinayi, cirya citù cagendiyimanga omw’irûngu lya Parani. \v 13 Erhi bakola bagenda obwôla bwa burhanzi, bashimba kulya Nyamubâho arhegekaga Mûsa. \v 14 Ibendêra ly’ecihando ca bene Yuda lyagenda lya burhanzi, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Yuda gwâli gurhegesirwe n’omurhambo Nashoni, mwene Aminadabu; \v 15 Omurhwe g’obûko bwa bene lsakari gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Natanaeli, mwene Suari; \v 16 Omurhwe g’obûko bwa beneZabuloni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Eliabu, mwene Heloni. \v 17 Endâro yanacigwikûlwa, bene Gershoni na bene Merari bagendana eyôla Ndâro. \v 18 Ibendêra ly’ecihando ca bene Rubeni nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Rubeni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Elisuri, mwene Sedeuri. \v 19 Omurhwe gw’obûko bwa beneSimoni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Shelumieli, mwene Surishadayi; \v 20 n’omurhwe gw’obûko bwa beneGadi gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Eliasafu, mwene Dueli. \v 21Bene Kehati nabo bagenda erhi babarhwîre ebirugu bimâna, abandi bakazigwîka Endâro oku balinda bayisha. \v 22 Ibendêra ly’ecihando ca bene Efrayimu nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Efrayimu gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Elishama, mwene Amiyudi. \v 23 Omurhwe gw’obûko bwa beneMenashè, gwàli gurhegesirwe n’omurhamho Gamalieli, mwene Pedasuri, \v 24 n’omurhwe·gw’obûko bwa beneBenyamini, gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Abidani, mwene Gedeoni. \v 25 Ibendêra ly’ecihando ca bene Dani nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yanali: gwo gwàli murhwe muzinda omu bihando byôshi. Omurhwe gwa Dani gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Ahiyezeri, mwene Amishadayi; \v 26 omurhwe gw’obûko bwa beneAseri gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Pagieli, mwene Okrani, \v 27 n’omurhwe gwa beneNefutali gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Ahira, mwene Enani. \v 28 Kwo bakazâgikulikirana ntyo bene Israheli, nk’oku emirhwe yâbo yanali. Banacihira njira.

\s1 Mûsa n’ishazâla

\p\v 29 Mûsa anacibwîra ishazâla Hobabu, mwene Reweli, w’e Madiani erhi: «Rhukolaga rhwaja erya munda Nyamubâho aderhaga, erhi: Namuhà eyôla. Kanya rhugende rhweshi, rhwakujirira aminja, bulya Nyamubâho alaganine oku ajirira bene Israheli aminja.» \v 30 Hobabu amushuza, erhi:«Ntayîshe, ci nacishubirira omu cihugo câni n’omu mulala gwâni.» \v 31 Mûsa aderha, erhi: Nkuhimyire, orharhurhengagakwo, bulya we omanyire ahantu rhwaja·mwahanda omw’irûngu, wajâ wâbà nk’izù lirhu. \v 32 Okayisha haguna nîrhu, rhwanayishigabâna birya binjà Nyamubâho ânarhuhe.

\s1 Okugenda

\p\v 33 Amango barhengaga oku ntondo ya Nyamubâhos, bajira nsiku isharhu, bagenda, na muli olwôla lugendo lw’ensiku isharhu, omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho gwajà gwabashokolera, gwajà gwabalongeza aha barhamukira. \v 34 Ecitù ca Nyamubâho cakagija cayêrêra enyanya zâbo mâshi, nka bamarhenga omu cihando. \v 35 Erhi omucimba gw’amalaganyo gwagendaga, Mûsa anaderha, erhi: «Yimuka, Nyamubâho, abanzi bâwe bashandabane! Abakushomba bahirigirhe embere zawel» \v 36 Na erhi gwayimanga, Mûsa anaderhe, erhi: «Hi ndamuka, Yâgirwa Nyamubâho, oyerekere ogûla mwandu gw’ebihumbi bya bene Israheli.»

\pr Numbers BHS 10:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֹֽוצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖עאֶת־הַֽמַּחֲנֹֽות׃ \va 2

\pr וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֹֽועֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 3

\pr וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנֹועֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 4

\pr וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנֹ֔ות הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃ \va 5

\pr וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנֹ֔ות הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃ \va 6

\pr וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃ \va 7

\pr וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְרֹ֑ות וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עֹולָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ \va 8

\pr וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ות וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם \va 9

\pr לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנֹושַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃

\pr וּבְיֹ֨ום שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמֹועֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣ישַׁלְמֵיכֶ֑ם \va 10

\pr וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרֹון֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

\pr וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃ \va 11

\pr וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ \va 12

\pr וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ \va 13

\pr וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ \va 14

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ \va 15

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽון׃ \va 16

\pr וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשֹׁון֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ס \va 17

\pr וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 18

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְעֹ֑ון שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃ \va 19

\pr וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ \va 20

\pr וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם׃ ס \va 21

\pr וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ \va 22

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃ \va 23

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹונִֽי׃ ס \va 24

\pr וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ \va 25

\pr וְעַל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 26

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 27

\pr אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃ ס \va 28

\pr וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ריְהוָ֔ה אֹתֹ֖ו אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם \va 29

\pr לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהוָ֥ה דִּבֶּר־טֹ֖וב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃

\pr וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֹולַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃ \va 30

\pr וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֨נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃ \va 31

\pr וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה׀ הַטֹּ֣וב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃ \va 32

\pr וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲרֹ֨ון בְּרִית־יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔יםלָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃ \va 33

\pr וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יֹומָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ ׆ ס \va 34

\pr וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֨צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃ \va 35

\pr וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְבֹ֖ות אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ׆ פ \va 36

\c 11

\ms1 V. Olugendo omu irûngu

\s1 Okuciduduma kw’olubaga

\p\v 1 Olubaga lwarhôndêra okucîdudumira kubî omu kurhwîri kwa Nyamubâho. Nyamubâho ayumva okwôla, n’oburhè bwâge bwayâka bwenêne, omuliro gwa Nyamubâho gwayâka kuli bo, gwarhôndêra okuyoca eburhambi bw’ecihando. \v 2 Olubaga lwalakira emunda Mûsa ali, naye Mûsa ajishenga Nyamubâho, gulya muliro gwanacizima. \v 3 Abôla hantu bahayîrika izîno lya Taherat, bulya omuliro gwa Nyamubâbo gwayasire kuli bo. \v 4 Cirundo ca bantu baguma muli bene Israheli carhondêra okuyumva akagegene, ciru na bene Israheli banji bashubirhondêra okucilasa, mpu: «Ndi wankarhuja enyama rhwalya? \v 5 Rhwamadula zirya nfi rhwakagilya busha busha konene e Mîsiri, rhwamadula gulya mundagwe, galya malehe, birya bitumbura na balya bapwâro bîrhu. \v 6 Rbwono rhukola rhwayumira enôla munda oku busha! Amasu gîrhu garjabona agarhali agala mâna». \v 7 Agola mâna gàli nka mogomogo za mahemba, n’oku nshusho gàli gashushire obulo. \v 8 Olubaga lwakazishandabâna lukola lwajigarhôla; kandi lwanagashwera oku lwanjikwa nîsi erhi okugashakulira omu cishakulo; lwakazigayendera aha nyungu nîsi erhi okujiramwo emigati. Gali gagwêrhe obununu bw’omugati gwajiragwa n’amavurha. \v 9 Erhi olumè lwarhogeraga omu maswa budufu, lyo n’agôla mâna gakazâgiyandagala nago.

\s1 Obulagizi bwa Mûsa

\p\v 10 Mûsa ayumva oku olubaga ludwîrhe lwaciduduma omu ngasi mulala, ngasi muguma aha c’olusò lw’enyumpa yâge. Oburhè bwa Nyamubâho bwayâka bwenêne. Mûsa akunira, \v 11 anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Carhumaga ojirira mwambali wâwe mabî ga bene agala, carhumaga nka nalintonyire omu masù gâwe, ombarhuza omuzigo gw’olubaga lwa bene olu? \v 12 Ka nie nàsingaga olula lubaga? Ka nie naluburhaga, okwôla nkaba kwanarhuma wambwîra, erhi: «Ohugirage oku nda yâwe, nka kula omuzire aheka omwâna akola amuyonsa, kuhika muli cirya cihugo wahigaga mpu wahà ababusi bâbo». \v 13 Ngahigi nakûla enyama nahà olulubaga loshi? Bulya lwandibuzize n’okulaka omu kuderha, erhi: «Rhubè nîrhu enyama rhwalya.» \v 14 Ntankahasha niene niene okuhêka olula lubaga; luli luzirho bwenêne kuli nie. \v 15 Abàli n’okunjira ntyâla, nkusengire onyirhe erhi kwo, akaba obwîne ntonyire omu masù gâwe, n’akaba orhalonza mbone obuhanya!

\s1 Nyamubâho ashuza Mûsa

\p\v 16Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Nshubulizagya balume makumi gali nda omu bashamuka bene Israheli, balya bakola bantu bakulu banagwêrhe obuhashe oku bandi: obalêrhe aha Ihêma ly’embugânano, babere ahôla mweshi nabo. \v 17 Nayishibunguluka nshambâle nâwe ahôla; narhôla kuli gulya mûka gukulikwo, nguhire kuli bo, lyo babarhula mweshi nabo ogwôla muzigo g’olubaga, na ntyôla orhacikazigubarhule wenewene. \v 18 Ojibwîra olubaga, erhi: «Mucîcêse oku lusiku lw’irhondo, lyo mwahâbwa enyama mwalya kulya mwakazâgilakira omu marhwîri ga Nyamubâho muderha mpu: «Ndi wankacirhulisa nîrhu oku nyama? Bulya rhwàli rhucibîrire bwinjà e Mîsiri»! Na Nyamubâho âmuhà e nyama mwanalya. \v 19 Arhali lusiku luguma lonene mwayirya, arhali nsiku ibirhi zonene, arhali nsiku irhanu zonene, arhali nsiku ikumi zonene nîsi erhi makumi abirhi gonene. \v 20 Ci mwêzi mugumagumà goshi kuhika zimuyîshe emazûlu, zimuyihike ebwa kubà mwahakanyire Nyamubâho oli ekarhî kinyu, mwanalakire embere zâge ene mukaziderha, mpu: «Carhumaga rhurhenga e Mîsiri». \v 21 Mûsa aderha, erhi: «Olula lubaga ndi ekarhî kalwo, Iuli lwa bantu bihumbi magana gali ndarhu bagenda n’amagulu, wanabuliderha, erhi: Nabaha e nyama balya omwêzi goshi! \v 22 Ka rhukolaga rhwababâgira ebibuzi n’enkafu lyo babona ngasi muguma hirya hinakwânîne? \v 23Nyamubâho ashuza Mûsa, erhi: «K’okuboko kwa Nyamubâho kwayofiha bwenêne nici? Okolaga wabona erhi okwôla nakubwîraga kwâbà erhi nanga».

\p\v 24 Mûsa ahuluka ajibwîra olubaga ebyôla binwa bya Nyamubâho, anacishûbûza bagula makumi gali nda omu bashamukabakulu b’olubaga, abahira eburhambi bw’Ihêma. \v 25 Nyamubabo ayandagala omu citù, anacishambâla na Mûsa, ayanka kuli gulya mûka gwamulikwo, aguhirakwo balya bagula makumi gali nda; n’oku ogwôla mûka gwanabajàkwo ntya, barhondêra okulêba; ci barhaciyûshûlaga. \v 26 Bantu babirhi, muguma izîno lyâge ye wali Eldadi, n’owundi Medadi, bâli basigîre oku cihando, nabo mûka abajàkwo; bàli omu bayandisirwe, ci ba rhahashagija ebw’Ihêma; nabo barhondêra okulêbera omu cihando. \v 27 Mwâna muguma wa musole akanya agendibwîra Mûsa, erhi: «Eldadi na Medadi badwîrhe balêbera omu cihando.» \v 28 Ho na halya, Yozwè, mwene Nuni, abàga murhumisi wa Mûsa kurhenga eburho bwâge, aja omu kanwa aderha, erhi: «Mâshi yâgirwaNnawîrhu Mûsa, obahanze.» \v 29 Mûsa amushuza, erhi: «Ka wamambonera obumvu? Owabona Nyamuzinda ahindula olubaga lwa Nyamubâho lwôshi lukola lwakazilêba, na Nyamubâho ahire omûka gwâge kulibo!» \v 30 Musa acishubirira omu cihando n’abagula b’Israheli.

\s1 Empirahira

\p\v 31 Oku irhegeko lya Nyamubâho, empûsi yanacihûsa; eyo mpûsi yarhenga e bwa nyanja, yayisha edwîrhe empirahira, yazibunika oku cihando, n’ahola zàgwâga, obulî bwaho bwâli bwa igenda lya mulegerege muguma lunda luguma n’olundi lunda lindi igenda lya mulegerege muguma, eburhambi bw’ecihando n’oku zàli zilundumine kwo kuhêka enyanya, bwàli burherema bwa makoro abirhi kurhenga okw’idaho. \v 32 Olwôla lusiku loshi, n’obudufu bwôshi, n’erhi buca, olubaga lwarhôndêra lwagwârha ezôla mpirahira; owali gwasire nsungunu àli ahisire omu homoriu ikumi; bayanika ebyôla byâbo eburhambi bw’ecihando côshi. \v 33 Ci oku enyama zicibali ekanwa omu mino barhacimira, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâkira oku lubaga; Nyamubâho abalambika mwo banji bwenêne là. \v 34 Ahola hantu bahayîrika izîno lya Kibroti-Hatava, ebwa kubà ahola ho babishaga lulya lubaga lwagomaga erhi kagegene karhuma. \v 35 Kurhenga aha Kibroti-Hatava, olubaga lwàjà e Heseroti, lwanahanda ahôla Haseroti.

\pr NUMBERS BHS 11

\pr וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפֹּ֔ו וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וַתֹּ֖אכַלבִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 1

\pr וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ \va 2

\pr וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהוָֽה׃ \va 3

\pr וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֹּ֔ו הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ \va 4

\pr זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥ירוְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ \va 5

\pr וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ \va 6

\pr וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינֹ֖ו כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ \va 7

\pr שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם אֹ֤ו דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹתֹ֖ו עֻגֹ֑ות וְהָיָ֣ה טַעְמֹ֔וכְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ \va 8

\pr וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃ \va 9

\pr וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳלֹ֑ו וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥ימֹשֶׁ֖ה רָֽע: \va 10

\pr וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛אכָּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃ \va 11

\pr הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ריִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃ \va 12

\pr מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃ \va 13

\pr לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ \va 14

\pr וְאִם־כָּ֣כָה׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ פ \va 15

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ \va 16

\pr כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖םוְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃

\pr וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣אהָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ \va 17

\pr וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאָזְנֵ֨י יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֨נוּ֙בָּשָׂ֔ר כִּי־טֹ֥וב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃ \va 18

\pr לֹ֣א יֹ֥ום אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יֹומָ֑יִם וְלֹ֣א׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֹֽום׃ \va 19

\pr עַ֣ד׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣רבְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ \va 20

\pr וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבֹּ֑ו וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔םוְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ \va 21

\pr הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כָּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ פ \va 22

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ \va 23

\pr וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖םסְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃ \va 24

\pr וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֨וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗יכְּנֹ֤וחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃ \va 25

\pr וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַוְהֵ֨מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 26

\pr וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 27

\pr וַיַּ֜עַן יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ \va 28

\pr וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְהוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־רוּחֹ֖ועֲלֵיהֶֽם׃ \va 29

\pr וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 30

\pr 31וְר֜וּחַ נָסַ֣ע׀ מֵאֵ֣ת יְהוָ֗ה וַיָּ֣גָז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ יֹ֣ום כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יֹום֙ כֹּ֔הסְבִיבֹ֖ות הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ \va 31

\pr וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיֹּום֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ יֹ֣ום הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ףעֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁטֹ֔וחַ סְבִיבֹ֖ות הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 32

\pr הַבָּשָׂ֗ר עֹודֶ֨נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃ \va 33

\pr וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא קִבְרֹ֣ות הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃ \va 34

\pr מִקִּבְרֹ֧ות הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵרֹ֑ות וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֹֽות׃ פ \va 35

\c 12

\s1 Miriamu na Aròni bashomba Mûsa

\p\v 1Miriamu n’Aròni, barhondêra okuderhaderha kubî Mûsa erhi omukazi w’omukûshi ayankaga orhuma. Ebwa kubà amayanka omukazi w’omukushi. \v 2 Banacirhondêra okuderha, mpu: «Ka Nyamubâho kuli Mûsa yenene aderhera? K’arhaderheraga kuli rhwe rhweki?» Nyamubâho anaciyumva okwôla. \v 3 Ci Mûsa acibêraga muntumutûdu bwenêne, kulusha abandi bantu bôshi ba hanola igulu. \v 4 Mw’akola kanya konêne, Nyamubâho abwîra Mûsa, Aròni na Miriamu, erhi: «Muhuluke oku muli basharhu, mujè e bw’Ihêma ly’embugânano.» Banacihuluka oku bali basharhu.

\s1 Nyamubâho atumuza Miriamu na Aròni obubî bwâbo

\p\v 5Nyamubâho ayandagala omu nkingi y’ecitû, agendibêra aha lusò lw’Ihêma. Ahamagala Aròni na Miriamu, nabo oku bali babirhi bayegêra. \v 6 Anacibabwîra, erhi: Yumvi bwinjà ebinwa byâni: «Akaba hali mulêbi wa Nyamubâho mugwêrhe, omu bilôrho mwo ncîmanyisa emwâge, omu bilôrho mmuderhegeza. \v 7 Ci mwambali wâni Mûsa arhali ntyôla; amanyîkîne bwinjà oku ali muntu nkana munôla nyumpa yâni yôshi. \v 8Nankazimushambaza rhuyerekezanye akanwa, nciyêreke ye ci ntamushambaliza omu migani, yêne anahashilolêreza obusù bwa Nyamubâho. Carhumirage murharhînya okujà kwaderhaderha kubî mwambali wâni Mûsa? \v 9 Oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka bwenêne kuli bo; anacicigendera; ecitû canacicîyêgûla kulya nyanya ly’Ihêma. \v 10 Na, k’orhabona! Miriamu amahinduka walushomyo, akola mwèru nkalubula. Aròni ayêrekera emunda Miriamu ali, alola oku akola mushomyo.

\s1 Obulagizi bwa Aròni na Mûsa

\p\v 11 Aròni anacibwîra Mûsa, erhi: «Mâshi Yâgirwa, nnawîrhu, omanye wankarhubarhuza ecîra câha rhwajiraga omu kuhalanjika, rhunakwânîne n’obuhane bwâco. \v 12 Mâshi arhabâga nka mwâna wa cifù, ye rhenga omu nda ya nina erhi n’omubiri gumonyosire!» \v 13 Mûsa anacishenga Nyamubâho aderha, erhi: «Mâshi, Nyamuzinda nkusengire, omufumye!« \v 14Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: Îshe acimukayiraga ebusù arhankageza nsiku nda erhi ayunjwîre nshonyi? Ayôrhe nsiku nda muyungule embuga ly’ecihando; enyuma z’ahola banashubimuyankirira omwôla cihando.« \v 15Miriamu ageza nsiku nda ali muyungule embuga ly’ecihando, n’olubaga lurhahashigigenda, kuhika Miriamu ashubiyankirirwa. \v 16 Enyuma z’aho, olubaga lwarhenga ahôla Haseroti, bâgendihânda omu irûngu lya Parani.

\pr NUMBERS BHS 12:

\pr וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹדֹ֛ות הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ \va 1

\pr וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃ \va 2

\pr וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנֹו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס \va 3

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּשְׁלָשְׁתָּֽם׃ \va 4

\pr וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ \va 5

\pr וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲלֹ֖ום אֲדַבֶּר־בֹּֽו׃ \va 6

\pr לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ \va 7

\pr פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בֹּ֗ו וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖רבְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃ \va 8

\pr וַיִּֽחַר אַ֧ף יְהוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃ \va 9

\pr וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃ \va 10

\pr וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֨ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נֹואַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃ \va 11

\pr אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתֹו֙ מֵרֶ֣חֶם אִמֹּ֔ו וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֹֽו׃ \va 12

\pr וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פp \va 13

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֨יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃ \va 14

\pr וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃ \va 15

\pr וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵרֹ֑ות וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ פ \va 16

\c 13

\s1 Enyenzi zàrhumwa e Kanani

\p\v 1Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 «Orhume abantu bagendiyênja ecihugo ca Kanani, co cihugo nâhà beneIsraheli. Ojè warhuma muguma muguma omu ngasi bûko; n’abôla warhuma kukwânîne babè b’omu barhambo bâbo.» \v 3 Mûsa abarhuma kurhenga omwôla irûngu lya Parani nk’okwôla Nyamubâho anarhegekaga; abôla barhambo barhumagwa bàli barhambo ba muli bene Israheli. \v 4 Alaga amazîno gâbo: omu bûko bwa Rubeni, Shamuwa, mwene Zakuri. \v 5 Omu bûko bwa Simoni, Shafati, mwene Hori, \v 6 omu bûko bwa Yuda, Kalebu mwene Yefune, \v 7 omu bûko bwa lsakari, lgali, mwene Yozefu. \v 8 Omu bûko bwa Efrayimu, Oseyi, mwene Nuni, \v 9 omu bûko bwa Benyamini, Palti, mwene Rafu, \v 10 omu bûko bwa Zabuloni, Gedieli, mwene Sodi, \v 11 Omu bûko bwa Yozefu, bwa Menashè, Gadi, mwene Susi, \v 12 omu bûko bwa Dani, Amieli, mwene Gemali, \v 13 omu bûko bwa Aseri, Seturi, mwene Mikaeli. \v 14 Omu bûko bwa Nefutali, Nahabi, mwene Vafusi, \v 15 omu bûko bwa Gadi, Geweli, mwene Maki. \v 16 Agôla go mazîno g’abantu barhumagwa mpu bâgendiyênja ecihugo. Mûsa ayîrika Oseyi mwene Nuni izîno lya Yozwè.

\p\v 17 Mûsa abarhuma mpu hagendiyênja ecihugo ca Kanani; ababwîra, erhi: «Musôkere eyôla munda omu kugerera e Nêgebu; musôke oku ntondo. \v 18 Mulolêreze bwinjà kurhi ecihugo ciyôsire, abantu bayûbakamwo, akaba bali bazibu erhi nanga, akaba bali banyi erhi mwandu. \v 19 Mulolêreze ecôla cihugo, bantu bayûbakamwo, kurhi ciri, akaba ciri cinjà erhi cibî; mulole ebishagala bayûbakamwo kurhi biri, akaba biri bizibuzibu nîsi erhi biri biyîgule hôshi. \v 20 Mulole kurhi obudaka buyôsire, erhi buli bwinjà erhi nanga burhali bo, mulole erhi ciri mwo n’emirhi nîsi erhi nanga. Mubè n’oburhwâli, murhôle oku malehe g’ecôla cihugo». Gàli mangog’okutwa emizâbîbu mirhanzi.

\p\v 21 Basôka, bajà bayênjayênja ecihugo, kurhenga okw’irûngu lya Sini kuhika e Rehobu, oku njira yajà e Hamati. \v 22 Basôka omu Nêgebu, bahika cingana e Hebroni, emunda Akimani, Sheshayi na Talmayi, bene Anaki bayûbakaga. Hebroni ayûbakagwa myâka nda embere lya Sowani w’e Mîsiri. \v 23 Erhi bahika omu kabanda ka Eskoli batwa ishami ly’omuzâbîbu n’olusisi lw’ogôla muzâbîbu, bayisha balibarhwîre bantu babirhi oku murhamba, barhôla n’agandi malehe g’amakomamanga n’emitini. \v 24 Ahôla bahayîrika izîno ly’akabanda ka Eskoli, erhi olwôla lusisi lw’omuzâbîbu bene Israheli batwâga lwolurhuma. \v 25 Enyuma lya nsiku makumi ani kurhenga eyôla munda balijiriyênja ecihugo, \v 26 bayisha bayishire bajà emunda Mûsa ali n’Aròni, n’endêko ya bene Israheli bôshi aha Kadesi, omw’irûngu lya Parani. Bababwîra emyanzi nka kulya banarhumagwa; bashambâlira n’olubagaloshi, banabayêreka amelehe ga ecôla cihugo.

\p\v 27 Yumvagya oku bashambâliraga Mûsa: «Neci rhwanajîrage mwa cirya cihugo wanarhurhumagamwo. Okunali ciri cihugo cihululamwo amarha n’obûci, agala malehe gône gakumanyise. \v 28 Ci olubaga luyûbaka ecôla cihugo Iuli ludârhi, n’ebishagala byâbo biri bizibuzibu na binene bwenêne; ciru rhwanashimanyiremwo bene Anaki. \v 29Amaleki ayûbaka ecihugo ca Nêgebu, omunya-Hiti, omunya-Yebusi n’omunya-Mori bayûbaka omu ntondo, n’omunya-Kanani ayûbaka oku burhambi bw’enyanja n’oku burhambi bwa Yordani. \v 30Kalebu ayimuka abwîra olubaga lwali luzonzire Mûsa, erhi: «Yumvi mmubwîre. Kanyi rhusôkere eyôla munda rhurhôle ecôla cihugo bulya rhwanakuhasha.» \v 31 Ci abandi bantu bàli barheremire naye baderha, mpu: «Rhurhankahasha okusôka mpu rhujilwîsa olwôla lubaga, Iuli ludârhi kurhulusha. \v 32 Barhondêra okushambâla kubî kubî oku biyêrekîre ecôla cihugo balijiriyênja bakaziderha, mpu: «Ecihugo rhwalijiriyênja, ciri cihugo cirya benecov, abantu rhwabwîne muli ecôla cihugo bali bantu balî balî. \v 33 Ciru rhwabwinemwo balya bantu banene-banene, bene Anaki, bulya bûko bw’abantu bahamu bwenêne: rhwàli embere zâbo n’omu masù gâbo, nka mahanzi.»

\pr Numbers BHS 13:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֨רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל \va 2

\pr אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜דלְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃

\pr וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃ \va 3

\pr וְאֵ֖לֶּה שְׁמֹותָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃ \va 4

\pr לְמַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֔ון שָׁפָ֖ט בֶּן־חֹורִֽי׃ \va 5

\pr לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ \va 6

\pr לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יֹוסֵֽף׃ \va 7

\pr לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הֹושֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ \va 8

\pr לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃ \va 9

\pr לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סֹודִֽי׃ \va 10

\pr לְמַטֵּ֥ה יֹוסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃ \va 11

\pr לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃ \va 12

\pr לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃ \va 13

\pr לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃ \va 14

\pr לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃ \va 15

\pr אֵ֚לֶּה שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהֹושֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּןיְהֹושֻֽׁעַ׃ \va 16

\pr וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃ \va 17

\pr וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּאאִם־רָֽב׃ \va 18

\pr וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטֹובָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹושֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּההַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃ \va 19

\pr וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץוְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃ \va 20

\pr וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃ \va 21

\pr וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרֹון֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְרֹ֗ון שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃ \va 22

\pr וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמֹורָה֙ וְאֶשְׁכֹּ֤ול עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמֹּ֖וט בִּשְׁנָ֑יִםוּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃ \va 23

\pr לַמָּקֹ֣ום הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ול עַ֚ל אֹדֹ֣ות הָֽאֶשְׁכֹּ֔ול אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 24

\pr וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֹֽום׃ \va 25

\pr וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּאֹותָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃ \va 26

\pr וַיְסַפְּרוּ־לֹו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃ \va 27

\pr אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻרֹ֤ות גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ \va 28

\pr עֲמָלֵ֥ק יֹושֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יֹושֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥דהַיַּרְדֵּֽן׃ \va 29

\pr וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכֹ֥ול נוּכַ֖ל לָֽהּ׃ \va 30

\pr וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמֹּו֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲלֹ֣ות אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃ \va 31

\pr וַיֹּוצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּראֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יֹושְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔וא \va 32

\pr וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתֹוכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדֹּֽות׃

\pr וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃ \va 33

\c 14

\s1 Akavango n’obuhane

\p\v 1Olubaga lwôshi lwalogôshera, lwabanda orhuhababo, lwalakûla obwôla budufu bôshi. \v 2Bene Israheli bôshi bakazicîdudumira Mûsa n’Aròni, n’endêko yôshi yababwîra, erhi: «Ka rhurhankafirire omu cihugo c’e Mîsiri nîsi erhi munôla irûngu erhimwo.» \v 3 Carhuma Nyamubâho arhuhêka muli ecôla cihugo, omu engôrho yagendirhumalirira? Bakîrhwe n’abâna bîrhu bakolaga bagendibà mpira zâbo. Ka kurhali kwinjà kuli rhwe rhucishubirire e Mîsiri erhi kwo? \v 4 Banacibwîrana bone nannene, mpu: «Rhucishoge owîrhu murhambo, rhucishubirire e Mîsiri»

\p\v 5 Mûsa n’Aròni banacikûmba bûbi embere za bene Israheli bôshi. \v 6Yozwè, mwene Nuni na Kalebu, mwene Yefune, bantu babirhi omu bagendigiyênja ecihugo, basharhula emyambalo yâbo. \v 7 Banacibwîra endêko ya bene Israheli yôshi, mpu: «Ecihugo rhwageziremwo côshi nti rhucilorereze, ciri cihugo cinjà bwenêne. \v 8 Nka Nyamuzinda arhurhonyize yêne anarhuhêka muli ecôla cihugo, anarhuheco, ciri cihugo cadubukamwo amarha n’obûci. \v 9 Ci kwônene murhahîra mukagomeraNyamubâho, murhanayôbohaga abantu abantu bali muli ecôla cihugo, bulya rhwabahungumula, owakazâgibalanga acîyegwire kuli bo, na Nyamubâho ali haguma nîrhu, murhabayobôhe.»

\s1 Oburhè bwa Nyamubâho n’obulagizi bwa Mûsa

\p\v 10Olubaga lwôshi lwahiga mpu lukola lwababanda amabuye, ci agôla mango irenge lya Nyamubâho lyanacîyerekana oku Ihêma ly’embugânano embere za Bene Israheli bôshi. \v 11Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Kuhika mangaci erhi lwanabula okunyemera on’obwôla ludwîrhe lwabona ebisômerîne ndwîrhe najira ekarhî kâbo. \v 12 Nkolaga naluhunikakwo ecihûsi , mmbamalîre, wêne mbè we njira ishanja linene kulusha na lizibu kulusha eri.» \v 13 Mûsa anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Abantu b’e Mîsiri bayishi oku okuboko kwâwe kudârhi warheremagyamwo abâla bantu kurhenga emwâbo, n’okwôla bakumanyisize abantu b’ecôla cihugo. \v 14 Bôshi bayishi oku w’oyu Nyamubâho, obà ekarhî k’olu lubaga ; oku onakazicîyerekana emwâbo busù oku busù, w’oyu Nyamubâho; bayishi oku ecitû câwe cibà enyanya zâbo, bayishi oku onakazigenda embere zâbo mûshi omu nkingi y’omuliro. \v 15 Erhi wankayîrha ou lubaga luhungumuka nka muntu muguma, amashanja gayumvagya ebyadesirwe kuli we gakolaga gayishiderha erhi: \v 16 Nyamuwinda arhali agwêrhe obuhashe b’okuhêka olubaga muli cirya cihugo alagananaga mpu abahà co; banaderha mpu co cirhumire abayirhira muno irûngu.»

\p\v 17Obuhashe bwa Nyakasane buyêrekanage bunôla oku bunaba bunene, nka kulya wanamanyisagya erhi oderha, erhi: \v 18 «Nyamubâho akêreza omu kukunira, aba na mugale omu bwinjà, anababalire amabî n’ecâha; ci arhankalola omuntu oli n’ecâha nka muntu mwêru kwêru, anahanire obubî bw’ababusi oku bâna bâbo, ciru n’oku bâna b’iburha lya kasharhu n’iburha lya kani. \v 19 Yâgirwa, obabalire olula lubaga kuli obûla bubî lujizire erhi bwonjo bwâwe bunji hurhuma, obabalire nk’oku onayôrha obabalira olula lubaga kurhenga e Mîsiri kuhika hanola.

\s1 Okubabalirwa n’obuhane

\p\v 20Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nababaliraga nk’okwôla onasengire; \v 21 Ci, mba nzine! N’irenge lya Nyamubâho lyabumba igulu lyôshi! \v 22 Abantu bôshi babwîne irenge lyâni n’ebisômerîne najiraga e Mîsiri na omw’irûngu, abantu bamantangula kali ikumiw, barhanyumva izù lyâni, \v 23 abôla bôshi barhabone kwo cirya cihugo nalaganyagya n’endahiro ababusi bâbo. Ntâye ciru n’omuguma muli balya bangayaguzagya wacilolakwo. \v 24 Ci mwambali wâni Kalebu yeki, waligwêrhe gundi gundi mûka, anayôsire acîshwekire kuli nie, namuhisa muli ecôla cihugo alijîre, n’iburha lyâge lyaciyimamwo. \v 25Omunya-Maleki, n’omunya-Kanani bayûbasire omu kabanda: irhondo, moyo muhindamuke, mujè omw’irûngu, omu njira y’ebwa nyanja ndukula.

\p\v 26Nyamubâho ashambâza Mûsa n’Aròni, ababwîra, erhi: \v 27 «Kuhika mangaci erhi nanayôrha nalembera olula lubaga luli ntyâla, olwakaziyôrha lwaci duduma kuli nie. Nayumvîrhe eyôla midudumo ya bene Israheli kuli nie. \v 28 Ogendibabwîra oku mba nzîne! Nyamubâho okudesire: namujirira nk’okwôla mwanaderheraga omu marhwîri gânix. \v 29 Ebirunda binyu munôla irûngu byahungumukira. Mweshi mwe mwajiriragwa omubalè erhi muganjwa kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, mwe mwanacîdudumiraga kuli nie. \v 30 Murhahike muli cirya cihugo nalagananaga nti najimuhiramwo, okuleka Kalebu mwene Yefune na Yozwè, mwene Nuni. \v 31 N’abâna binyu barhôrho balya mwaderhaga mpu bakola bajibà nsimha za kuyîrhwa! Niehe nabahêka muli ecôla cihugo, bamanya ecôla cihugo mwagayaguzagya. \v 32 Ebirunda binyu mw’oyo, munôla irûngu byahungumukira; \v 33 n’ahana binyu bayâbukana amasò gâbo munôla irûngu, myâka makumi ani, bo bahêka ntyo obuhane bw’okubula obuyêmêre kwinyu, kuhika ebirunda binyu bihwêre munôla irungu. \v 34 Kulya mwagezagya nsiku makumi ani mwajà mwalolêreza ecihugo, ntyo kwo ensiku zàli, kwo n’emyâka yabà: mwabarhula amabî ginyu myâka makumi aniy, mwanayumviza ahôla okuciberûla kuli nie bunguke buci kulêrha. \v 35 Niono nie Nyamubâho, nkudesire! Alaga oku najirira eyi ndêko mbî yacihindulaga kuli nie: bôshi hahwêra munôla irûngu, mwo bafira.»

\p\v 36 Balya bantu Mûsa arhumaga mpu bajè balolêreza ecihugo na erhi bagaluka barhuma olubagaloshi lucidudumira Nyamubâho, \v 37 abôla bantu bàjaga baderha kubî kuli ecôla cihugo, abôla bantu bàbandwa n’olufu ho na halya, e mbere za Nyamubâho. \v 38Yozwè, mwene Nuni na Kalebu mwene Yefune bone bafumire olufu muli balya bajàgiyênja ecihugo.

\s1 Okuhimirwa aha Horma

\p\v 39 Mûsa anacihêkera bene Israheli bôshi ebyôla binwa; olubaga lwôshi lwanaciluha bwenêne. \v 40 Erhi babà bamazûkiriza sêzi sêzi, bakanya, basôkera ebw’irhwerhwe ly’entondo, banaciderha, mpu: «Rhônôla, rhukolaga rhwasôkera eyôla munda Nyamubâho anaderhaga ebwa kubà rhwajizire ecâha.» \v 41 Mûsa ababwîra, erhi: «Carhuma mugendivuna irhegeko lya Nyamubâho? Okwôla kurhamubcre. \v 42 Murhasôkeraga eyôla bulya Nyamubâho arhali ekarhî kinyu! Mumanye mwene mwarhuma mugendihimwa n’abashombanyi binyu. \v 43 Bulya omunya-Maleki na omunya-Kanani bali embere zinyu, mwahungumukira eyôla n’engôrho ebwa kubà mwaciberwire kuli Nyamubâho; Nyamubàho arhâbè haguma ninyu.» \v 44 Bahârha mpu bonene n’emisî yâbo basôkera oku ntondo; ci omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho na Mûsa, gurhafukunyagya omu karhî k’ecihando. \v 45 Oku bundi, balya banya-Maleki n’Abanya-Kanani bayûbakaga omwôla ntondo babunguluka, babahima, babàrhema bihimbi bihimbi kuhika aha Horma.

\pr Numbers BHS 14:

\pr וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קֹולָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ \va 1

\pr וַיִּלֹּ֨נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֨תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִםאֹ֛ו בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃ \va 2

\pr וְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲלֹ֧וא טֹ֦וב לָ֖נוּשׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃ \va 3

\pr וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃ \va 4

\pr וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 5

\pr וִיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃ \va 6

\pr וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טֹובָ֥ה הָאָ֖רֶץמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ \va 7

\pr אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֨נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖בוּדְבָֽשׁ׃ \va 8

\pr אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל־תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛םוַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃ \va 9

\pr וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגֹּ֥ום אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְבֹ֣וד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖ייִשְׂרָאֵֽל׃ פ \va 10

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֨נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹתֹ֔ותאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבֹּֽו׃ \va 11

\pr אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאֹורִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגֹוי־גָּדֹ֥ול וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ \va 12

\pr וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־יְהוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבֹּֽו׃ \va 13

\pr וְאָמְר֗וּ אֶל־יֹושֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה׀ \va 14

\pr אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יֹומָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃

\pr וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃ \va 15

\pr מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ \va 16

\pr וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃ \va 17

\pr יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבֹות֙ עַל־בָּנִ֔יםעַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ \va 18

\pr סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה׃ \va 19

\pr וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃ \va 20

\pr וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבֹוד־יְהוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ \va 21

\pr כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚העֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקֹולִֽי׃ \va 22

\pr אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ \va 23

\pr וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֨רֶת֙ עִמֹּ֔ו וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּהוְזַרְעֹ֖ו יֹורִשֶֽׁנָּה׃ \va 24

\pr וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹושֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ פ \va 25

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 26

\pr עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנֹּ֞ות בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּהמַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ \va 27

\pr אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ \va 28

\pr בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥רהֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃ \va 29

\pr אִם־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔הוִיהֹושֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ \va 30

\pr וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃ \va 31

\pr וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃ \va 32

\pr וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ \va 33

\pr בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יֹום֒ יֹ֣ום לַשָּׁנָ֞ה יֹ֣ום לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙אֶת־עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה \va 34

\pr וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי׃

\pr אֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנֹּועָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥רהַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃ \va 35

\pr וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיִּלֹּונוּ עָלָיו֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהֹוצִ֥יאדִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃ \va 36

\pr וַיָּמֻ֨תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מֹוצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 37

\pr וִיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃ \va 38

\pr וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ \va 39

\pr וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּקֹ֛ום אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥יחָטָֽאנוּ׃ \va 40

\pr וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃ \va 41

\pr אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ \va 42

\pr כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥היְהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃ \va 43

\pr וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲלֹ֖ות אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲרֹ֤ון בְּרִית־יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 44

\pr וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה׃ פ \va 45

\c 15

\ms1 VI. Obuhashe bw’abadâhwa na bene Levi

\s1 Olubero luhyâhya lw’amarhegeko

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 « Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: Amango mwahika muli cirya cihugo mwagendibêra, ciryâla cihugo namuhà, \v 3 na nkamukola mwarherekêraNyamubâhoenterekêro yajirwa n’omuliro, ebè ya nsirîra, ebè yindi nterekêro y’okuyunjuliza muhigo mulebe, nîsi erhi nterekêro y’obulonza bw’omuntu konene, kandi erhi ebè nterekêro y’amango g’ensiku nkulu zinyu, mpu lyo, omu kurherekêra enkafu zinyu kandi erhi bibuzi binyu, muhasha okuhêra Nyamubâhoenterekêro y’akisununu kinja. \v 4 Omuntu oyishire okuhâna enterekêro yâge emunda Nyamubâho ali, anahira enterekêro y’enkalange, cihimbi ciguma ca kalikumi c’enshâno y’omulà n’ecigabi ca kani ca ehiniz y’amavurha. \v 5 Wanajira enterekêro y’embulaga na cigabi ciguma ca kani c’ehini ya idivayi, haguma n’enterekêro y’e nsirîra n’enterekêro y’omurhûla oku ngasi mwâna-buzi. \v 6 Okunterekêro y’engandabuzi, wanahâna bihimbi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà oku nterekêro y’enkalange, ci eyôla nshâno ebè mvange n’amavurha. \v 7 Oku nterekêro y’e mbulaga, wanahâna cihimbi ciguma ca kasharhu c’ehini y’idivayi, ebè nterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho. \v 8 Erhi wankarherekêra empanzi, akaba eri ya nterekêro y’ensirîra, kandi erhi ya kuyûkiriza muhigo mulebe, nîsi erhi ebè nterekêro yâwe ya murhûla wahà Nyamubâho, \v 9 haguma n’eyôla mpanzi wanarherekêra, nka nterekêro ya nkalange, bihimbi bibirhi bya kalikumi by’enshâno y’omulà mvange n’ecihimbi ca kabirhi c’ehini y’amavurha. \v 10 Wanahâna n’ecihimbi cakabirhi c’ehini y’idivayi, nka nterekêro y’embulaga: erhi nterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja emwa Nyamubâho. \v 11 Kwo bakazijira ntyôla oku ngasi mpanzi, oku ngasi ngandabuzi, n’oku ngasi mwâna-buzi erhi mwanahene. \v 12 Oku mubalè gw’ebintu warherekêra gunali kwo nâwe wankanajira ngasi ciguma omu kushimba kulya omubalè gwâbo gunali.

\p\v 13 Ngasi mwambali winyu naye kwo akazijira ntyôla, amango ahâna enterekêro yasirizibwa, nka nterekêro ya kisûnunu kinja emwa Nyamubâho. \v 14 Erhi akaba hali ecigolo mwayemerire okuyûbaka haguma ninyu, kandi erhi abè mubûnga mukola mubà naye hamagera emyâka n’emyâka, erhi oyôla akalonza okuhâna enterekêro, kulya mujira kwo naye agwâsirwe okujira. \v 15 Irhegeko lyabà liguma oku lubaga loshi, kuli mwe mweshi, kuguma n’ecigolo ciyûbasire emwinyu, lyabà irhegeko, oku ngasi iburha linyu lyôshi: oku cigolo na kuli mwe mwene, mweshi mwanakazijirirwa kuguma embere za Nyamubâho. \v 16 Irhegeko lyabà liguma lyonene, n’engeso yabà nguma yonene, oli kuli mwe, oli oku cigolo ciyûbasire emwinyu.»

\s1 Emigati ya burhanzi

\p\v 17Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: \v 18 «Ogendidesa bene Israheli obabwîre, erhi: \v 19 Amango mwahika muli cirya cihugo nagendimuhira, na nka mukola mwakazilya omugati gw’ecôla cihugo, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho\v 20 Nka nterekêro ntangiriza, mwanaberûla oku buntu bw’omugati gwinyu, buntu bwa mugati muguma, mwanagurherekêra nka nterekêro ntàngiriza y’oku câno cinyu. \v 21 Kwo mwanakaziyôrha mwajira ntyôla oku buntu burhangiriza bw’omugati gwinyu, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho, mukaziyôrha mwajira ntyôla mwoyo na iburha linyu.

\s1 Okuhyûla oku byâha by’obuhwinja

\p\v 22 Erhi mwankajira ecâha omu kuhabuka bulya murhashimbaga galya marhegeko gâni namuhâga kuli Mûsa, \v 23 ngasi oku Nyamubâho anamurhegesire kôshi erhi arhuma Mûsa kurhenga kwa lulya lusiku Nyamubâho amuhâga amangorhegeko gâge na ngasi ganakulikire omu maburhwa ginyu goshi, \v 24 ntya kwo byabà: akaba mwajizire ecâha buzira kumanya, olubagaloshilwanarherekêraempanzi ntôrhò nka nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, kuguma n’enkalange yâge, na embulagwa yâge, mwanajira nka kulya muyôrha murhegesirwe okujira, kandi mwanayushûlakwo enterekêro y’ecihebe oku câha. \v 25Omudâhwa anajira enterekêro y’okuhyûla oku lubagaloshi lwa bene Israheli, na ntyôla ecôla câha canababalirwa kuli bo, bulya ciri câha cajiragwa omu kuhabuka. Kandi nka bamahâna enterekêro yâbo, enterekêro yajiragwa n’omuliro embere za Nyamubâho, barherekire Nyamubâho oku byâha, erhi ecôla câha câbo cirhuma, eci bajiraga omu kuhabuka, \v 26 ecôla câha canababalirwa kuli bene Israheli bôshi, n’oku cigolo cibayûbasire ekarhî, bulya kwali kubabuka. \v 27 Erhi akaba muguma yenene wajizire ecôla câha c’okuhabuka, oyôla muntu anarherekêreempene ya mwâka muguma oku nterekêro y’ecâha. \v 28Omudâhwa anajira enterekêro y’okuhyûla embere za Nyamubâho, kuli olya muntu wababukaga erhi ajira ecâha; nka bamamujirira eyôla nterekêro y’oku hyûla, ecôla câhacanamubabalirwa, \v 29 abè mwene Israheli erhi cigolo. Mwaba n’irhegeko liguma erhi hankajira owajira ecâha omu kuhabuka. \v 30 Cikwônene erhi hankabà owundi, mwene Israheli nîsi erhi cigolo, oyôla akagayisa Nyamubâho n’oluhinzo, akagwe omu lubaga lwâge. \v 31 Bulya anagayagusize akanwa ka Nyamubâho, anabula bwashimba irhegeko lyâge: oyôla muntu akagwea, obubî bwâge kuli ye yêne.»

\s1 Obuhane bw’okurbakenga olwa Sabato

\p\v 32 Mw’agôla mango bene Israheli banali omw’irûngu, bashimâna muntu muguma adwîrhe arhôla enshâli olwa Sabato. \v 33 Abola bashimânaga adwîrhe arhôla ensâli, bamuhêka emunda Mûsa ali, emunda Aròni ali n’olubaga. \v 34 Banacijira abamulanga, bulya oku ankajirwa ntâye ocikumanya. \v 35Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Oyôla muntu afe! Olubaga lwa bene Israheli loshii lumubande amabuye embuga ly’ecibando. \v 36 Erhi olubagaloshi lubà lwamamurhenza omu cihando, lwamuhanda amabuye, anacifa nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\s1 Obushemberere oku myambalo

\p\v 37Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: \v 38 «Ogendidesa bene Israheli, obabwîre bakazihira obushemberêre oku mihiro y’ebishûli byâbo, kurhenga okw’iburha kujà oku lindi, n’oku bushemberêre bwa ngasi muhiro bahirekwo ehigozi y’akaduku k’omukara. \v 39 Mwabà ntyo n’obushemberêre; omu kubulolakwo, mwanakengêra galya marhegeko ga Nyamubâho goshi lyo mugashimba; mumanye mwankakulikira enyifinjo z’emirhima yinyu erhi ez’amasù ginyu gakazimukululira ebwa kujira kubî. \v 40 Ntyôla mwakazikengêra amarhegeko gâni goshi, munagashimbe, na ntyo mwanabà bimâna emwa Nyamuzinda winyu. \v 41 Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, owamakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, lyo nyorha niene Nyamuzinda winyu. Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.»

\pr Numbers BHS 15:1

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֨רֶץ֙ מֹושְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 3וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אֹו־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ אֹ֣ו בִנְדָבָ֔ה אֹ֖ו בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֞ות רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙לַֽיהוָ֔ה מִן־הַבָּקָ֖ר אֹ֥ו מִן־הַצֹּֽאן׃ 4וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנֹ֖ו לַֽיהוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂרֹ֔ון בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃ 5וְיַ֤יִן לַנֶּ֨סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־הָעֹלָ֖ה אֹ֣ו לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ 6אֹ֤ו לָאַ֨יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃ 7וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 8וְכִֽי־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אֹו־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אֹֽו־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֽה׃ 9וְהִקְרִ֤יב עַל־בֶּן־הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃ 10וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 11כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשֹּׁור֙ הָֽאֶחָ֔ד אֹ֖ו לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֹֽו־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים אֹ֥ו בָעִזִּֽים׃ 12כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃ 13כָּל־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 14וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר אֹ֤ו אֲשֶֽׁר־בְּתֹֽוכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥רתַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃ 15הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 16תֹּורָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ פ 17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 18דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 19וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃ 20רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ 21מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ ס 22וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ 23אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 24וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַנִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתֹ֥ו וְנִסְכֹּ֖ו כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃ 25וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜םאִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם׃ 26וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ ס 27וְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃ 28וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֹֽו׃ 29הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֑ם תֹּורָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃ 30וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁהַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ 31כִּ֤י דְבַר־יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָתֹ֖ו הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֹנָ֥ה בָֽהּ׃ פ 32וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּיֹ֥ום הַשַּׁבָּֽת׃ 33וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹתֹ֔ו הַמֹּצְאִ֥ים אֹתֹ֖ו מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־הָעֵדָֽה׃ 34וַיַּנִּ֥יחוּ אֹתֹ֖ו בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֹֽו׃ ס 35וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָגֹ֨ום אֹתֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 36וַיֹּצִ֨יאוּ אֹתֹ֜ו כָּל־הָעֵדָ֗ה אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹתֹ֛ו בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖האֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ 37וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 38דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּעַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ 39וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹתֹ֗ו וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּאַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ 40לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם׃ 41אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הֹוצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ות לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

\c 16

\s1 Okugoma kwa Korè, Datami na Abirami

\p\v 1Korè, mwene Yishari, ya Kehati, ka Levi bona Datani n’Abirami bene Eliyabu, na Honi mwene Peleti, Eliyabu na Peleti bâli bene Rubeni, bajàmo obucîbone; \v 2 bacîhindulira Mûsa; bashimânwa na bandi bantu magana abirhi na makumi arhanu b’omu bene Israheli, barhambo b’olubaga, bantu b’irenge na bakengwa. \v 3 Bashûbûzanya oku kulongôza Mûsa n’Aròni, banacibabwîra, mpu: «Rhwamarhama ninyu, bulya olubaga lwôshi, abantu boshi bali bimâna, na Nyamubâho ali ekarhî kâbo. Cankarhuma mweki mucikuza enyanya ly’olubaga lwa Nyamubâho?» \v 4 Erhi Mûsa ayumva okwôla, akumba bûbi. \v 5 Abwîra Korè n’omurhwe gwâge, erhi: Ihondo, Nyamubâho amanyisa oli wâge n’oli mwimâna, yêne anamuyegeza hôfi naye, oyu acîshozire yêne anamushegeza hôfi naye. \v 6 Mujirage ntyâla: Murhôle ebitumbûkizo, Korè n’omurhwe gwâwe goshi. \v 7 Irhondo, muhiremwo omuliro, munahire ensangi oku nyanya embere za Nyamubâho, oyu Nyamubâho akanacîshoga, oyôla yenali mwimâna. Namarhama ninyu bene Levi. \v 8 Mûsa anacibwîra Korè, erhi: «Yumvagi bene Levi. \v 9 Ka emwinyu, kuli kunyi okula Nyamubâho amwishogaga omu karhî ka bene Israheli bôshi, amuhira hâgo hâgo mpu mukazimuyegêramunakazikola omu ndâro ya Nyamubâho, n’okuyimangira olubaga omu mukolo gwalo? \v 10 Akushegezize hôfi naye, woyo na bene winyu bôshi, bene Levi, haguma nâwe, lero bukolaga budâhwa mwalonza. \v 11 okwôla kwo kurhumire we n’omurhwe gwâwe muyishijira ihano ly’okucihindula kuli Nyamubâho! Aròni aligi muntu muci obula mwaciduduma kuli ye?» \v 12 Mûsa arhuma mpu bahamagale Datani n’Abirani mwene Eliabu; banacishuza mpu: «Rhurhasôkera eyo». \v 13 Ka kuli kunyi erhi orhurhenza omu cihugo cahululaga amarha n’obûci n’okuyishirhuyirhira munôla irûngub; kandi wacikûnga mpu we nnawîrhu? \v 14 Mâshi arhali omu cihugo cihulula amarha n’obûci wa rhuhesire, arhali mashwa ga mizâbîbu warhuhire mpu rhugayimemwo! Ka omanyire mpu olula lubaga walujira mihurha? Rhurhasôkere eyôla munda!» \v 15 Omu bukunizi bunene, Mûsa anacibwîra Nyamubâho, erhi: Orhalolaga enterekêro yâbo y’enkalange. Ntasagibanyaga ciru na oli endogomic yâbo, ciru na ntâye nkola njirire amabî muli bo.»

\s1 Obuhane

\p\v 16 Mûsa anacibwîra Korè, erhi: «We n’omurhwe gwâwe, irhondo mubone kane embere za Nyamubabo, we nabo na Aròni. Murhôle ngasi muguma ecitumbûkizo cinyu \v 17 Muhiremwo enshangi, munagendihêka ngasi muguma ecitumbûkizo câge emunda Nyamubâho ali: biri bitumbûkizo magana abirhi na makumi arhanu; nâwe wêne kuguma n’Aròni, murhôle ngasi muguma ecitumbûkizo câge.» \v 18 Banacirhôla ngasi rnuguma ecitumbûkizo câge, banacihira mwo omuliro, banahira ensbangi oku nyanya, bagendiyimanga aha muhango gw’ihêma ly’embugânano, bôshi na Mûsa n’Aròni. \v 19Korè ali erhi anahamagîre olubagaloshi oku kucihindulira Mûsa n’Aròni aha Ihêma ly’embugânano. Okubundi irenge lya Nyamubâho lyabonekera olubagaloshi.

\p\v 20 «Nyamubâho adesa Mûsa n’Aròni, ababwîra erhi: \v 21 Muciyegûle kuli olu lubaga, nkola naluherêrekeza buno bunod.» \v 22 Banacikumbira akamalanga, baderha mpu: «Mâshi yâgirwa Nyamuzinda, we Nyamuzinda wa ngasi mûka gwa muntu, muntu muguma oyûla wadwîrhe oku kubî, na bunôla mpu okolaga wakunirira olubagaloshi» \v 23Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 24 «Ogendibwîra olubaga, erhi: «Murhenge eburhambi bw’aha mwa Korè.»

\p\v 25 Mûsa ayimuka anacija emunda Datani n«Abirami bali; n’abagula b’l sraheli bayisha bamukulikire. \v 26 Adesa olubagaloshi aderha, erhi: «Mujè kuli n’enyumpa zabala bantu babî, mumanye murhanahumaga oku ngasi kalugu kâbo, lyo ninyu mulekihererekera nka mwamazingazingwa n’ebyâha byâbo». \v 27 Barhenga eburhambi bw’aha mwa Korè. Datani n’Abirami erhi bali embuga, bayimanzire aha muhango gw’amahêma gâbo, na bakâbo, n’abâna bâbo bakulu n’abarho bôshi. \v 28 Mûsa anaciderha, erhi: «Mukolaga mwamanya oku Nyamubâho wanantumaga okukazijira eyira mikolo yôshi n’oku ntayijira oku irhwe lyâni niene. \v 29 Abâla bantu bakafà nk’oku abandi bantu banayôrha bafà, n’akalamo kâbo kakayurha nk’oku akalamo k’abandi bantu kanayurha, erhi arhanali Nyamubâhowantumaga. \v 30 Ci erhi Nyamubâho akajira akantu karhuma abandi bantu bazânwa, erhi idaho lyankayashamya akanwa kalyo, likanabâmirangusa bôshi kuguma n’ebintu byâbo byôshi, erhi bankayandagalira ekuzimu banazîne, aho neci mwanamayira ho oku abâla bantu banajâcire Nyamubâho.

\p\v 31 Oku anayûsiderha ebyôla binwa byôshi, obudaka bàli bayimanzirekwo bwanacihahanyuka, \v 32 idaho lyayashamya akanwa kalyo, lyanacibâmirangusa n’emilala yâbo, kuguma na bene Korè bôshi n’ebintu byâbo byôshi. \v 33 Bayandagalira ekuzimu banacizîne, bo na ngasi hyanali hyâbo hyôshi: idaho lyanacibafûnika, bahirigirha embere z’olubaga \v 34 Bene Israheli bàli eburhambi bôshi, bakumbiranya, bakola bayâka, banajà bayâma, banaderha mpu: «Rhuyàke, lyo nîrhu idaho lilekirhumirangusa!» \v 35 Omuliro gwanacimanuka emwa Nyamubâho. gwamirangusa balya bantu magana abirhi na makumi arhanu bajàgitumula enshangi.

\pr Numbers BHS 16: 1 וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְאֹ֥ון בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃ 2וַיָּקֻ֨מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מֹועֵ֖דאַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃ 3וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתֹוכָ֖םיְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהוָֽה׃ 4וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃ 5וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתֹו֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־לֹ֛ו וְאֶת־הַקָּדֹ֖ושׁ וְהִקְרִ֣יבאֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בֹּ֖ו יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃ 6זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתֹּ֔ות קֹ֖רַח וְכָל־עֲדָתֹֽו׃ 7וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן׀ אֵ֡שׁ וְשִׂימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָ֖ה ה֣וּאהַקָּדֹ֑ושׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 8וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 9הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗דאֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃ 10וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כָּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃ 11לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י תִלֹּונוּ עָלָֽיו׃ 12וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ 13הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֨נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּגַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃ 14אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥יםהָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ 15וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמֹ֨ור אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥אהֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ 16וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃ 17וּקְח֣וּ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּתֹ֗ו וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּתֹ֔ו חֲמִשִּׁ֥יםוּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֹֽו׃ 18וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּתֹ֗ו וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מֹועֵ֖דוּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ 19וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֨רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבֹוד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעֵדָֽה׃פ 20וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 21הִבָּ֣דְל֔וּ מִתֹּ֖וךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאַכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃ 22וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖התִּקְצֹֽף׃ פ 23וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 24דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃ 25וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 26וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אָהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּבְּכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכָל־חַטֹּאתָֽם׃ 27וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אָֽהֳלֵיהֶ֔םוּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃ 28וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשֹׂ֕ות אֵ֥ת כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃ 29אִם־כְּמֹ֤ות כָּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃ 30וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֨יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּחַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהוָֽה׃ 31וַיְהִי֙ כְּכַלֹּתֹ֔ו לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃ 32וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖תכָּל־הָרֲכֽוּשׁ׃ 33וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתֹּ֥וךְ הַקָּהָֽל׃ 34וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃ 35וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ פ

\c 17

\s1 Olw’ebitumbûkizo n’olw’akarhi ka Aròni

\p\v 1Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 2 Obwîre omudâhwa Eleazari, mwene Aròni, arhenze ebitumbûkizo omu bwihîrà, onakabulire kuli omuliro gulimwo, \v 3 bulya ebi bitumbûkizo oku byâha biri bigishe. Ebitumbûkizo by’abola bantu, abahemukiraga obuzîne bwâbo bonene, bajiremwo enambûle ndîri, zikazibwikira·oluhêrero lw’enterekêro y’ensirîra; bulya byarherekîrwe Nyamubâho, binakolabigishe, byayôrha ntyôla cimanyîso kuli bene Israheli.» \v 4 Omudâhwa Eleazari arhôla birya bitumbûkizo by’omulinga byakolêsibagwa na balya bantu bâmirangusibagwa n’omuliro, ajiramwo enambule z’okukazibwikira oluhêrero. \v 5 Bene Israheli bayôrha bamanyire oku ntà muntu w’embuga orhali w’omu bûko bwa Aròni, wakacishomya mpu ayegêra arherekêre Nyamubâho enshangi, anabule okubà aka Korè n’omurhwe gwâge nk’oku Nyamubâho anamumanyisagya omu kanwa ka Mûsa.

\s1 Okucîduduma kwa bene Israheli

\p\v 6 Erhi buca, olubaga loshi lwa bene Israheli lwarhôndêra lwacîdudumira Mûsa na Aròni, lwakaziderha mpu: «Mwayisize olubaga lwa Nyamubâho.» \v 7 Ebwa kubà olubaga lwàli lwamagorha Mûsa n’Aròni, bombi bayerekera e bw’Ihêma ly’embugânano, ecitû calibwîka n’irenge lya Nyamubâho lyaboneka. \v 8 Mûsa na Aròni bakanya bajà ebw’Ihêma ly’embugânano. \v 9Nyamubâho anacishambâza Mûsa aderha erhi: \v 10 «Orhenge muli olu lubàga, nkola naluhirigisa buno buno.» Bombi banacikumba bûbi. \v 11 Mûsa anacibwîra Aròni, erhi: Rhòla ecitumbûkizo, ohiremwo omuliro gw’oku luhêrero, ohire kwo n’enshangi, okanye duba emunda olubaga luli, ogendilujirira empyûlo; bulya oburhè bwa Nyamubâho bwamayâka. Ecibande camarhangira.» \v 12 Aròni arhôla ecitumbûkizo, nk’oku Mûsa anaderhaga, alibirhira omu karhî k’olubaga. Ecibande cali camarhôndera ekarhî k’olubaga. Ahira enshangi omu citumbûkizo, ajira enterekêro y’empyûlo oku lubaga. \v 13 Ajiyimanga ekarhî k’abamafà n’abazîne; aho Ecibande cacîkwa. \v 14 Bantu bihumbi ikumi na bini na magana gali nda bafà n’ecôla cibande, buzira kuganja abafàga erhi Korè orhuma. \v 15 Aròni ashubira emunda Mûsa ali ah’Ihêma ly’embugânano, n’Ecibande erhi camacîkwa.

\s1 Olw’akarhi k’Aròni

\p\v 16 Nyamubâho ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 17 «Ogendibwîra bene Israheli bakuhè orhurhi, ngasi bûko karhikaguma, rhwo rhuligi rhurhi ikumi na rhubirhi rhwalerhwa n’abarhambo bâbo bôshi kulya emilala yâbo enali ikumi n’ibirhi. Oyandike izîno lya ngasi muguma oku karhi kâge. \v 18 Oyandike izîno ly’Aròni oku karhi ka Levi, bulya ngasi murhambo akaziba na karhi kaguma kulya emilala yâbo enali. \v 19 Oyishidekereza orhôla rhurhi omw’Ihêma ly’embugânano embere z’omucîmba gw’amalaganyo, halya nkazishimânana nâwe. \v 20 Omuntu ncîshozire, ayishibâ olya akarhi kâge kajirekw’obwaso, na ntyo, nanayusa embere zâni erya mîdudumo bene Israheli bakazimujirakwo. \v 21 Mûsa agendishambâla na bene Israheli, n’abarhambo bâbo bôshi bakazimulêrhera karhi kaguma, nk’oku emilala yâbo enali, kwo kuderha rhurhi ikumi na rhubirhi, n’akarhi ka Aròni karhulimwo.

\p\v 22 Mûsa adekereza orhola rhurhi embere za Nyamubâho, omw’lhêma ly’obubâmirizi. \v 23 Erhi buca Mûsa ashubira ebw’Ihêma ly’obubâmirizi, akarii k’Aròni kajirekwo obwaso, kaligi k’obûko bwa Levi: ako karhi kàli kamajakwo amafufu, kàli kamayâsa, erhi kamanajakwo amalehe. \v 24 Mûsa ayisha ahulukîne rhulya rhurhi rhwôshi rhwali embere za Nyamubâho, arhuhira embere za bene Israheli bôshi, babona na ngasi muguma arhôla akarhi kâge.

\p\v 25 Nyamubâho abwîra Mûsa erhi: «Oshubize akarhi ka Aròni aha Muciîmba gw’amalaganyo, kakazilangwa nka buhamîrizi emwa ngasi bôshi bankalonza okucîhindula, na ntyôla okucîduduma kwâbo kwanahwa emunda ndi, banalekifà. \v 26 Mûsa anacijira kulya, anacijira nk’oku Nyamubâho àlimurhegesire. \v 27 Bene Israheli banacibwîra Mûsa mpu: «Lolà oku rhwamafa, rhwamahwa rhweshi. \v 28 Ngasi yeshi wakaziyegêra Endâro, adwîrhe afa. Ka kukwaninage rhweshi rhufe obwo?»

\pr Numbers BHS 17: 1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖יקָדֵֽשׁוּ׃ 3אֵ֡ת מַחְתֹּות֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥םלִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְאֹ֖ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתֹּ֣ות הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ׃ 5זִכָּרֹ֞ון לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַעַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥ירקְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֨רַח֙ וְכַ֣עֲדָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה לֹֽו׃ 6וַיִּלֹּ֜נוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהוָֽה׃ 7וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּבֹ֥ודיְהוָֽה׃ 8וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ פ 9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10הֵרֹ֗מּוּ מִתֹּוךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 11וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהֹולֵ֧ךְמְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃ 12וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֨רָץ֙ אֶל־תֹּ֣וך הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃ 13וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃ 14וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵאֹ֑ות מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח׃ 15וַיָּ֤שָׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ פ 16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔םשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטֹּ֑ות אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמֹ֔ו תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ׃ 18וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבֹותָֽם׃ 19וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 20וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בֹּ֖ו מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנֹּות֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥םמַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃ 21וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו׀ כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יאאֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטֹּ֑ות וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּתֹ֥וךְ מַטֹּותָֽם׃ 22וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת׃ 23וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֨רַח֙וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃ 24וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ ס 25וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְאֹ֖ות לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧לתְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃ 26וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתֹ֖ו כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס 27וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבַֽדְנוּ׃ 28כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֹֽעַ׃ ס

\c 18

\s1 Emikolo y’abadâhwa n’oluhembo lwâbo

\p\v 1Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: «W’oyu na bagala bâwe, haguma n’enyumpa ya sho, mwe mwatumula obubî bwankajirwa ahantu hîmâna; we na bagala bâwe, mwakazidosibwa oku bubî bwankajirwa omu mukolo gwinyu gw’obudâhwa. \v 2 Ci na bene winyu kuguma, ab’omu bûko bwa Levi, ab’omu mulala gwa sho, obayegeze hôfi nâwe bakazikukolera banakazikurhabâla amango we na bagala bâwe muli omu mirimo yinyu y’omw’Ihêma ly’obuhamirizi. \v 3 Bakazikurhabàla oku mikolo yâwe yôshi nk’oku mikolo y’Ihêma ly’embugânano. Ci bamanye bankanayegêra ebintu bimâna, erhi oluhêrero, mulekifa oli we oli bo. \v 4 Bakazikugwâsa, bakazikola omu mikolo y’Ihêma ly’embugânano, oku ngasi mikolo enayêrekîre Ihêma. Ci ntà w’embuga wankayegêra \v 5 Mukazikola omu hantu hîmâna n’oku luhêrero, lyo oburhè bw’okushimbulira bene Israheli buhwa. \v 6 Nie nàrhôzire bene winyu Baleviti ekarhî ka bene Israheli; abahâbagwa Nyamubâho we okola obahâbirwe mpu bakazijiraomukolo gw’omw’lhêma Iy’embugânano. \v 7 We na bagala bâwe, omukolo gwinyu gw’obudâhwa gwabà oku ngasi biyêrekîre oluhêrero n’ebiri enyuma ly’ecisikae, mwakazijira ogwôla mukolo. Mwakazijiraomukolo gw’oburherekêre, bulya muli badâhwa. Ow’embuga wankacishomya mpu ayegêra, anafè.

\s1 Omwanya gw’abadâhwa

\p\v 8Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: nàkuhire omukolo gw’oku ngasi binamberûlirwe. Ebintu birherekêre bya bene Israheli, nkuhîre byo we n’abana bâwe nka ngalo ya ngasi mango. \v 9 Alaga ebyakaziba byâwe omu bintu bimâna bwenêne, omu biryo birherekêre: entûlo zôshi za bene Israheli bakazizingalulira, enterekêro z’enkalange zôshi, enterekêro zâbo zôshi oku byâha n’enterekêro zâbo zôshi z’empongano bâkanayîshikampa zôshi: ebyôla byôshi nka bintu bimâna bwenêne, byabà byâwe kuli we n’oku bagala bâwe. \v 10 Wakalya ebîmâna bwenêne; ngasi mulume akazibiryako. Obikenge bwenêne. \v 11 N’ebira nabyo byakazibà byâwe: ngasi ebi banaberwire oku ntûlo zâbo, oku ngasi nterekêro z’okumogamoga za bene Israheli; nkuhîre byo we na bagala bâwe na bâli bâwe, n’eryola liri irhegeko ly’ensiku n’amango; ngasi ocire w’omu mwâwe, anahasha okubiryako. \v 12 Ngasi mavurha minjà bwenêne bahâna, ngasi idivayi linjà bwenêne bahâna, lihyâhya, erhi ngano, ebirhangiriza by’emyâka yâbo balibirherekêra Nyamubâho, ebyôla nkuhîre byo. \v 13 Ngasi bya mburho yâbo mpyâhya bankanahumbûla omu cihugo câbo mpu babirherekêre Nyamubâho, ebyôla byôshi nabyo nkuhìre byo. Ngasi yeshi onali acire omu mwâwe anabiryakwo. \v 14 Ngasi byôshi birikwo obuhane omu Israheli, ebyôla biri byâwe nabyo. \v 15 Ngasi wa bûko lubere abè wa bantu, abè wa cintu, birya banaha Nyamubâho, ebyôla byabà byâwe. Ci kwônene wanakazigombôla olubere lw’omuntu, n’olubere lw’ecintucigalugalu. \v 16Wanabigombôlera oku mwêzi muguma biri biburhe, wêne wankaderha ecitwiro, sikeli irhanu z’ecuma c’olunyerere omu kuzigerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, erya ya jêra makumi abirhi. \v 17Ebirhagombôlwa by’ebi: olubere lw’e nkafu, olubere lw’ebibuzi, olubere lw’empene ebyôla biri bimâna. Okazibulagira omukò gwâbyo oku luhêrero n’amashushi gabyo wanagayoca gatumbûke mugi: eri nterekêro yajirwa n’omuliro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho. \v 18 N’enyama zabyo ziri zâwe, gulya mushaya bamogamoga n’okugulu kulyo. \v 19 Ebi bene Israheli baberûlira Nyamubâho oku bintu bimâna nkuhirebyo we na bagala bâwe na bâli bâwe. N’eryo liri irhegeko ly’ensiku n’amango, eri ndagâno nnûngef y’ensiku zôshi, embere za Nyamubâho kuli we n’okw’iburha lyâwe mweshi. »

\s1 Ecigabi ca Bene-Levi

\p\v 20Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: orhâbe n’akashambala omu cihugo câbo, na ntacigabi ciru n’eciguma cankaderhwa mpu câwe ekarhî kâbog. Niehe nie cigabi câwe nie na kashambala kâwe ekarhî ka bene Israheli. \v 21 Ala oku bene Levi mbahire nka kashambala entûlo yôshi y’omu Israheli, kuli erya mikolo yâbo banajira omw’lhêma ly’embugânano. \v 22 Bene Israheli barhankaciyegêra Ihêma ly’embugânano, kwanaba kucibarhuzaecâha cankarhuma bafà. \v 23Bene Levi bo bakazijiraemikolo y’omw’Ihêma ly’embugânano na bône bankabarhula obubî bwâbo. Irhegeko ly’ensiku n’amango libahanzize okubà (libasezize okurhâba) n’akashambala ekarhî ka bene Israheli\v 24 Bulya bene Levi, aka shambâla kâbo, mbahire era ntûlo bene Israheli baberûlira Nyamubâho. Co carhurnaga nababwîra nti barhabè n’akashambala ekarhî ka bene Israheli.

\s1 Entûlo

\p\v 25Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 26 «Ogendishambâza bene Levi obabwîre, erhi: Amango mwahâbwa na bene Israhelientûlo mmuhîre nka kashambala kinyu, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho, eri ntûlo oku ntûlo. \v 27 «N’ebyôla mwaberûla, olugero lwabyo lubè nk’olugero lw’engano baberûla oku câno, erhi nk’olugero lw’idivayi lihyâhya baberûla oku mukenzi. \v 28 Kwo mwakaziberûla ntyôla ninyu enterekêro ya Nyamubâho kuli zirya ntûlo zôshi mwakazihâbwa na bene Israheli. Eyôla nterekêro mwaberûlira Nyamubâho, mwanayiha omudâhwa Aròni. \v 29 Kuli ebi mwankanahàbwa byôshi, mwanakazirhôlakwo erya nterekêro ya Nyamubâho. Ebiri binjà bwenêne byo mwakazikûlakwo ecigabi cimâna. \v 30 Obabwîre erhi: nka mwamaberûla birya biri binjà bwenêne, entûlo oku bene Levi yanagererwa oku mburho y’oku câno n’oku mburho y’omu mukenzi. \v 31 Mwanabirîra ngasi hantu munalonzize hôshi mwe n’omulala gwinyu bulya lwo luhembo lwinyu olwo oku mukolo goshi mujira omw’Ihêma ly’embugânano. \v 32 Ntà câha mwankajira muli okwôla nka mwamaberûla cirya cigabi cinjà bwenêne, murhankahemula enterekêro nyinjà za bene Israheli, murhankanacifa.»

\pr Numbers BHS 18: 1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֨יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָאִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃ 2וְגַ֣ם אֶת־אַחֶיךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֨יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִֽישָׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְלִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָעֵדֻֽת׃ 3וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּגַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃ 4וְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד לְכֹ֖ל עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹא־יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם׃ 5וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה עֹ֛וד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֨חְתִּי֙ אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהוָ֔ה לַעֲבֹ֕דאֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 7וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣תמַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ ס 8וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֙נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עֹולָֽם׃ 9זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־אֲשָׁמָם֙אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃ 10בְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּאכֲלֶ֑נּוּ כָּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹתֹ֔ו קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ׃ 11וְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכָל־תְּנוּפֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖לְחָק־עֹולָ֑ם כָּל־טָהֹ֥ור בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֹֽו׃ 12כֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל־חֵ֖לֶב תִּירֹ֣ושׁ וְדָגָ֑ן רֵאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־יִתְּנ֥וּ לַֽיהוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים׃ 13בִּכּוּרֵ֞י כָּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַיהוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה כָּל־טָהֹ֥ור בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכֲלֶֽנּוּ׃ 14כָּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃ 15כָּל־פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְֽכָל־בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהוָ֛ה בָּאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ אַ֣ךְ׀ פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗האֵ֚ת בְּכֹ֣ור הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֹֽור־הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה׃ 16וּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא׃ 17אַ֣ךְ בְּֽכֹור־שֹׁ֡ור אֹֽו־בְכֹ֨ור כֶּ֜שֶׂב אֹֽו־בְכֹ֥ור עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤קעַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 18וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשֹׁ֥וק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃ 19כֹּ֣ל׀ תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לַֽיהוָה֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖לְחָק־עֹולָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עֹולָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ׃ 20וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתֹוכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 21וְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔יםאֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 22וְלֹא־יִקְרְב֥וּ עֹ֛וד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת׃ 23וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֹנָ֑ם חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתֹוךְ֙ בְּנֵ֣ייִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ 24כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּילָהֶ֔ם בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ פ 25וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 26וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְחוּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּילָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃ 27וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב׃ 28כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤םמִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ 29מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה מִכָּל־חֶלְבֹּ֔ו אֶֽת־מִקְדְּשֹׁ֖ו מִמֶּֽנּוּ׃ 30וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבֹּו֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב׃ 31וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתֹו֙ בְּכָל־מָקֹ֔ום אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 32וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבֹּ֖ו מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥אתָמֽוּתוּ׃ פ

\c 19

\s1 Enkafu y’omukara

\p\v 1Nyamubâho ashambâla na Mûsa n’Aròni, aderha, erhi: \v 2 Alaga ebinwa b’irhegeko Nyamubâho arhegesire, ene aderha erhi: Ojibwîra bene Israheli bayîshe bandwîrhîre enkafu y’omukara, erya erhagwêrhi ishembo lici oku mubiri, erhanasagihêka omuzigo. \v 3 Muyihekere omudâhwaEleazari, naye anayirhenza omu cihando bagendiyibâgira embere zâge. \v 4OmudâhwaEleazari anarhôla oku mukò gw’eyôla nkafu n’omunwe gwâge, anajira nago olukangûlo kali nda olunda lw’omuhango gw’Ihêma ly’embugânano. \v 5 Banayôca eyôla nkafu erhi anadwîrhe abona, banayôca oluhu lwâyo, enyamazayo n’omukò gwâyo kuguma n’ecihò câyo. \v 6Omudâhwa anarhôla enshâli z’omurhi gw’o mwerezi, ez’olwifuyè n’ebindi by’akaduku; anabikweba mulyamuliro gudwirhe gwasingônola erya nkafu. \v 7 Kandi anashuka emyambalo yâge, ashukire n’omubiri gwâge omu mîshi, anashubira omu cihando, ayôrhe mugalugaluh kuhika bijingo. \v 8 Naye olya wayocagya erya nkafu, anashuka emyambalo yâge, ashukire n’omubiri gwâge omu mîshi, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. \v 9 Omuntu oli bwinjà anaguka lulya luvu lw’erya nkafu, anagendilubulagira emuhanda gw’ecihando, omu hantu hinjà; bakazilubikira endêko ya bene Israheli, bakaziluhira omu mîshi g’okubayobôla; eri nterekêro oku byâha. \v 10 Oyu wagukaga oluvu lw’erya nkafu anashuka emyambalo yâge, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. okwôla, lyâba irhegeko ly’ensiku zôshi oku bene Israheli n’oku muntu w’ecigolo onayubasire ekarhî kâbo.

\s1 Ebiyêrekîre okuzinga

\p\v 11 Owankahuma oku mufu mulebe erhi mulebe, oyôla anabè mugalugalu nsiku nda. \v 12Anayishicîcêsa n’agôla mîshi olusiku lwa kasharhu n’olwa kalinda, anabà bwinjà. Ci erhi akaba arhacîcêsizi oku lusiku lwa kasharhu n’olwa kalinda, arhankabà bwinjà. \v 13 Owankahuma oku mufu, oku mubiri gw’omuntu wamafa, akaba arhacîcêsizi, oyôla anahemula endâro ya Nyamubâho; kukwânîne akagwe omu bene Israheli. Bulya galya mîshi gakûla ebizinzire garhabulajikire kuli ye; ali mugalugalu, n’agôla mazinga gâge anagayôrhana. \v 14 Alaga irhegeko erhi omuntu ankafira omw’lhêma. Ngasi yeshi wankaja muli eryo ihêma, na ngasi kalugu kali muli ryo, ebyôla byôshi byanabà bigalugalu kuhika nsiku nda. \v 15 Ngasi kalugu kafûnule, kalya karhagwêrhi cifûniko cisheke n’ehigozi, kânaba kagalugalu. \v 16Ngasi yeshi wankahuma oku muntu wanigiragwa omu mashwa, erhi wundi ofire kwônene erhi mavuha ga muntu, erhi oku cûsho, oyôla ânabà mugalugalu kuhika nsiku nda.

\s1 Amîshi g’okukangûla

\p\v 17 Kuli oyu muntu mugalugalu, banarhôla oku luvu lw’embâgwa yasingônolagwa nka nterekêro ya mpyûlo oku byâha, banabulagirakwo n’amîshi minjà gali omu kalugu. \v 18 Omuntu oyosire bwinjà anayanka ebyâsi by’o lwifuyè, na hano aba amabidobeza omu mîshi, anajiramwo olukangûlo oku nyumpa, oku ngasi kalugu n’oku bantu bôshi banali halya, kuli omuntu wahumaga oku mavuha, erhi olya muntu bayîrhaga, erhi wundi ofire kwônene erhi ohumire oku cûsho, \v 19 omuntu oli bwinjà anajira olukangûlo kuli olya oli mugalugalu, oku lusiku lwa kasharhu na olwa kali nda; anamukûlira ecâha câge oku lusiku lwa kalinda. Oyôla muntu mugalugaluanashuka emyambalo yâge, naye yêne anacîshuka omu mîshi, na bijingo ânabà bwinjà. \v 20 Omuntu wankabà mugalugalunka arhanacîcêsizi, anakagwe omu lubaga, bulya adwîrhe ahemula ahantu hîmâna ha Nyamubâho; bulya galya mîshi gakula ebizinzire garhâbulajikire kuli ye: alimugalugalu. \v 21 Kuli bo lyabà irhegeko ly’ensiku zôshi. Olya muntu wajiraga olukangûlo lwa galya mîshi gakula ebizinzire anashuka emyambalo yâge, owankahuma oku mîshi gakûla ebizinzire, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. \v 22 Ehi akahumwakwo oli mugalugalu, nahyo hinabe higalugalu, n’omuntu wankahihumakwo naye anabè mugalugalu kuhika bijingo»

\pr NUMBERS BHS 19: 1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתֹּורָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜התְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃ 3וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהֹוצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃ 4וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּעֹ֑ו וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מֹועֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ 5וְשָׂרַ֥ף אֶת־הַפָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת־עֹרָ֤הּ וְאֶת־בְּשָׂרָהּ֙ וְאֶת־דָּמָ֔הּ עַל־פִּרְשָׁ֖הּ יִשְׂרֹֽף׃ 6וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵזֹ֖וב וּשְׁנִ֣י תֹולָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־תֹּ֖וךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃ 7וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרֹו֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָבֹ֣וא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־הָעָֽרֶב׃ 8וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂרֹ֖ו בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 9וְאָסַ֣ף׀ אִ֣ישׁ טָהֹ֗ור אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָקֹ֣ום טָהֹ֑ור וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨תבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא׃ 10וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥רבְּתֹוכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עֹולָֽם׃ 11הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכָל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 12ה֣וּא יִתְחַטָּא־בֹ֞ו בַּיֹּ֧ום הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיֹּ֧ום הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיֹּ֥וםהַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃ 13כָּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ההַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה עֹ֖וד טֻמְאָתֹ֥ו בֹֽו׃ 14זֹ֚את הַתֹּורָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כָּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֨הֶל֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥תיָמִֽים׃ 15וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃ 16וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־יִגַּ֜ע עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בַּֽחֲלַל־חֶ֨רֶב֙ אֹ֣ו בְמֵ֔ת אֹֽו־בְעֶ֥צֶם אָדָ֖ם אֹ֣ו בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥תיָמִֽים׃ 17וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־כֶּֽלִי׃ 18וְלָקַ֨ח אֵזֹ֜וב וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮ אִ֣ישׁ טָהֹור֒ וְהִזָּ֤ה עַל־הָאֹ֨הֶל֙ וְעַל־כָּל־הַכֵּלִ֔ים וְעַל־הַנְּפָשֹׁ֖ות אֲשֶׁ֣רהָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל־הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֨צֶם֙ אֹ֣ו בֶֽחָלָ֔ל אֹ֥ו בַמֵּ֖ת אֹ֥ו בַקָּֽבֶר׃ 19וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א בַּיֹּ֥ום הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאֹו֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יווְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃ 20וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתֹּ֣וךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־מִקְדַּ֨שׁ יְהוָ֜הטִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃ 21וְהָיְתָ֥ה לָּהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עֹולָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי־הַנִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֨עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 22וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּע־בֹּ֥ו הַטָּמֵ֖א יִטְמָ֑א וְהַנֶּ֥פֶשׁ הַנֹּגַ֖עַת תִּטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ פ

\c 20

\ms1 VII. Okurhenga e Kadesi n’okuhika e Mowabu

\s1 Amîshi ga Meriba

\p\v 1Bene Israheli, olubagaloshi bahika omw’irûngu lya Sini, omu mwêzi murhanzi. Olubaga lwanacihanda aha Kadesi. Ho Miriyamu afiraga ahola, hobanamubishire.

\s1 Okuciduduma kw’olubaga

\p\v 2 Bulyala ahola harhàli mîshi oku lubaga, bôshi banacilundûkira emunda Mûsa na Aròni bali. \v 3 Olubaga lwalongôla na Mûsa, baderha mpu: «Nîrhu rhucifaga galya mango bene wîrhu bafiraga embere za Nyamubâho ka kukurhàli kwâbà kwo kukulu? \v 4 Carhumaga olêrha olubaga lwa Nyamubâho munôla irungu, ka mpu lyo rhugûkumukiramwo rhwe n’ebintu bîrhu? \v 5 Carhumaga orhukula e Mîsiri, oyisha orhudwîrhe hanola hantu habî ntyâla? Harhali hantu hankahingwa cici, harhali mutini, harhali muzâbîbu, harhali makomamanga, ciru harhali na mîshi gakunywa? \v 6 Mûsa na Aròni barhenga aha ndêko, bakanya baj’ebw’lhêma ly’e mbuganano. Bakumba bûbi, n’irenge lya Nyamubâho lyanacibabonekera. \v 7Nyamubâho ashambâza Mûsa aderha, erhi: \v 8 Oyanke kalya karhi, onakanye ogendishubûza olubaga we na mwene winyu Aròni; muderheze ibuye e mbere zâbo, libahe amîshi galyo. Wanabarhengeza amîshi omwôla ibuye; wanaha olubaga lunywe n’ebintu byâbo. \v 9 Mûsa arhôla kalya karhi kali embere za Nyamubâho, nka kulya Nyamubâho anamurhegekaga. \v 10 Mûsa na Aròni bashûbûza olubaga halyâla ibuyei; Mûsa anacibabwîra erhi: «Yumvagi wâni bagoma! Ka rhwamurhengeza amîshi omula ibuye? \v 11 Mûsa anacilambûla okuboko, ashûrha kabirhi kulya ibuye n’akarhi kâge: mwanacivongoboka mîshi manji, olubaga lwanywa kuguma n’ebintu byâlo.

\s1 Okuhanwa kwa Mûsa na Aròni

\p\v 12Nyamubâho anacibwîra Mûsa na Aròni erhi: «Bulya murhanyemire n’okunkuza embere za bene Israheli, murhahisej olu lubaga mwa cirya cihugo na luha.» \v 13 Co cirhuma agôla mîshi gaderhwa mîshi ga Meriba, halya bene Israheli balongôlezagya Nyamubâho, naye anaciyerekana obuhashe bwâge kuli bo.

\s1 Edomu abalahirira okuyikira

\p\v 14 Kurhenga e Kadesi, Mûsa anacirhumaentumwa emw’omwâmi w’e Edomu mpu bagendimubwîra erhi: «Kwo adesire ntyâla mwene winyu Israheli: Omanyire amalibûko goshi rhwamashimana.» \v 15 Balarha banacibungulukira e Mîsiri; rhwanacibêra yo nsiku mwandu. Ci bene e Mîsiri harhulibuza oli rhwe oli balarha. \v 16 Rhwanacilakira Nyamubâho. Naye anaciyumva omulenge gwirhu; arhuma malahika mpu arhukûle eyo Mîsiri. Lolà oku rhuli buno aha Kadesi, Lugo elubibi lw’ecihugo câwe. \v 17 Oyêmêre rhutwikanye omu cihugo câwe; rhurhagere oli omw’ishwa, oli omu mizâbîbu; rhurhanywe ciru n’amîshi g’omu maliba gâwe; ci rhwashimbulira omulimbwa gw’ebwâmi, buzira kudu ngukira oli ebwa kulyo, oli ebwa kumosho, kuhika rhurhenge omu cihugo câwe côshi.» \v 18Edomu anacimushuza, erhi: «Orhâgere emwâni, akaba onakuhizire. rhwagenzikanwa n’amatumu omu nfune.» \v 19 Bene Israheli banacimubwîra, mpu: «Mâshi, omu milimbwa rhwacisôkera, erhi rhwankanywa amîshi gâwe, nie n’amasò gâni nanakujuha. Ntà cindi nkuhunyire, okurhali kugera n’amagulu kwônene.» \v 20Edomu anacishuza, erhi: «Orhâgere.» Edomu anaciyisha arhabire n’engabo yâge, ecibambizize bwenêne. \v 21 Ntyo kwo Edomu alahiriraga Israheli okugera omu cihugo câge, naye Israheli agendicizongolokera eburhambî bwâge.

\s1 Okufà kwa Aròni

\p\v 22Bene Israheli, olubagaloshi, barhenga e Kadesi, bahika oku ntondo ya Hori. \v 23Nyamubâho anacibwirira Mûsa na Aròni okwo ntondo ya Hori, e lubibi lw’ecihugo ca Edomu, erhi: \v 24 «Aròni akola ajiluhûkira emw’olubaga lwâge; arhaje muli cirya cihugo nâhà bene Israheli, bulya murhayumvagya oku namurhegekaga aha mîshi ga Meriba. \v 25 Orhôle Aròni n’omugala Eleazari, obasôkane oku ntondo ya Hori. \v 26 Wahogola Aròni emyambalok yâge, oyiyambike omugala Eleazari. Naye Aròni ashubire omu mulala gwâge, mwo agendifira. \v 27 Mûsa anacijira nk’okwôla Nyamubâho anamurhegekaga. Banacisôkera oku ntondo ya Hori, erhi n’olubagaloshi ludwîrhe lwasinza. \v 28 Mûsa ahogola Aròni emyambalo yâge, ayiyambika omugala Eleazari. Aròni afira ntyo oku irhwerhwe ly’entondo. Mûsa na Eleazari banaciyandagala kulya ntondo. \v 29Olubagaloshi lwabona oku Aròni anafire, n’enyumpa y’Israheli yôshi yanacishiba Aròni nsiku makumi asharhu.

\pr NUMBERS BHS 20: 1וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔םוַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃ 2וְלֹא־הָ֥יָה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ עַל־מֹשֶׁ֖ה וְעַֽל־אַהֲרֹֽן׃ 3וַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 4וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃ 5וְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּקֹ֥ום הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א׀ מְקֹ֣ום זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֨פֶן֙וְרִמֹּ֔ון וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתֹּֽות׃ 6וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל־פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבֹוד־יְהוָ֖האֲלֵיהֶֽם׃ פ 7וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 8קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ןמֵימָ֑יו וְהֹוצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֨יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃ 9וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃ 10וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן אֶת־הַקָּהָ֖ל אֶל־פְּנֵ֣י הַסָּ֑לַע וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְעוּ־נָא֙ הַמֹּרִ֔ים הֲמִן־הַסֶּ֣לַעהַזֶּ֔ה נֹוצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם׃ 11וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָדֹ֗ו וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם׃ס 12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ןלֹ֤א תָבִ֨יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃ 13הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ ס 14וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱדֹ֑ום כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥תכָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃ 15וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 16וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥הגְבוּלֶֽךָ׃ 17נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ׃ 18וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱדֹ֔ום לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃ 19וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥קאֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃ 20וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדֹום֙ לִקְרָאתֹ֔ו בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 21וַיְמָאֵ֣ן׀ אֱדֹ֗ום נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻלֹ֑ו וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ פ 22וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל כָּל־הָעֵדָ֖ה הֹ֥ר הָהָֽר׃ 23וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱדֹ֖ום לֵאמֹֽר׃ 24יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥םאֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃ 25קַ֚ח אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־אֶלְעָזָ֖ר בְּנֹ֑ו וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃ 26וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנֹ֑ו וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃ 27וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶל־הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל־הָעֵדָֽה׃ 28וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנֹ֔ו וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁהָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־הָהָֽר׃ 29וַיִּרְאוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים יֹ֔ום כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

\c 21

\s1 Okuhimwa kwa mwâmi w’e Aradi

\p\v 1 Omwâmi w’omunya-Kanani, ye mwâmi w’e Aradi, ayûbakaga omu Nêgebu, ayumva oku Israheli ayiruka, anali omu njira y’e Atarimi. Oyo mwâmi atula bene Israheli kwo entambala, anacibagwarhamwo mpira nyinji. \v 2 Lero Israheliarhôla omuhigo embere za Nyamubâbo, aderha, erhi: «Yagirwa, erhi wakampa olu lubaga, nanaluherêrhera n’ebishagala byâlo byôshi.» \v 3 Nyamubiâho ayumva izù ly’Israheli, amuhà abo banya-Kanani. Babageza oku boji bw’engôrho, babaherêrekeza n’ebishagala byâbo hyôshi. Aho bahayîrika izîno lya Horma.

\s1 Enjoka y’omulinga

\p\v 4 Banacirhenga oku ntondo ya Hori, bakulikira enjira ejire ebwa nyanja ya Sufu, lyo bahashizunguluka ecihugo c’Edomu. Olubaga lwabula oburhwâli muli eyôla njira. \v 5 Lwanacirhôndêra okucîdudumira Nyamuzinda na Mûsa, lwakaziderha, erhi: «Carhumaga warhukûla e Mîsiri mpu rhuyishifira muno irûngu? Ntà mugati, ntà mîshi, rhwanayihisirwe n’ebi biryo b’ishali. \v 6 Oku bundi Nyamubâho anabarhumira enjoka nkali, zaluma olubaga, na bantu banji bafà muli bene Israheli. \v 7 Olubaga lwàjà emunda Mûsa ali, lwaderha, erhi: «Rhwajizire ecâha, bulya rhwacidudumire Nyamubâho nâwe. Oshenge Nyamubâho arhukûle kw’ezi njoka». Mûsa agendisengerera olubaga. \v 8 Na Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Otule enjoka y’omulinga, oyimanike oku murhi wagwika; ngasi yeshi wankabà analumirwe, erhi ankayilolakwo, anabà na akalamo. \v 9 Mûsa anacitula enjoka y’omulinga, anaciyimânika oku murhi, n’erhi hankabîre olumirwe n’enjoka, akalola kuli erya njoka y’omulinga, analame.

\s1 Okujà ishiriza lya Yordani

\p\v 10 Bene Israheli bagenda, bajihanda aha Oboti. \v 11 Barhenga aha Oboti bagendihanda aha Yabarimi, omw’irûngu aha ishiriza lya bene Mowabu, olunda lw’ebuzûka-zûba. \v 12 Barhenga ahola, bagendihanda omu kabanda ka Zaredi. \v 13 Barhenga aho, bagendihanda ah’ishiriza ly’Arnoni, lwîshi lurhenga omu bihugo by’Abanyamoreni, lukazihulula omw’irûngu. Olwo lwîshi Arnoni, lwo lunaligi lubibi lw’ecihugo ca Mowabu n’eca Abanyamoreni. \v 14 Co carhumaga baderha ntyâla omu citabu c’amatabâro ga Nyamubâho, erhi: «Nyamubâho arhozire Vahebi, n’obwo arhahimwa muhûsi, ahirakwo emigezi ya Arnoni, \v 15 kuguma n’amarhambi g’emigezi eri kurhenga oku karhondo ka Ari kuhika oku lubibi lwa Mowabu.» \v 16 Erhi barhenga aho bajà e Beri. Lyo lirya iribaNyamubâho abwîriragaho Mûsa, erhi: «Oshûbûze olubaga, nkola naluhà amîshi.» \v 17 Lero obwo, Israheli anacirhôla olwimbo aderha, erhi:»

\p «Cûka wâni maliba!

\p Mumukomere akagasha!

\p\v 18 Mwe maliba gàhumbagwa n’abaluzi,

\p n’abagula b’olubaga bagayigula

\p n’akarhi k’obukulu, n’ebikoma byâbo omu irûngu kujà e Matana!»

\p\v 19 Kurhenga omw’irûngu bajà e Matana; kurhenga e Matana bajà e Nahalieli; kurhenga e Nahalieli bajà e Bamoti. \v 20 Kurhenga e Bamoti bajà ebw’akabanda kali omw’ishwa lya bene Mowabu, okw’irhwerhwe lya Pisga, ntondo ndîrî ebonekana omw’irûngu lyôshi.

\s1 Okuhimwa kw’Abanyamoriti na Bashani

\p\v 21Israheli anacilika entumwa emwa Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti mpu bagendimubwîra, erhi: \v 22 «Ondeke nâni ngere omu cihugo câwe; rhurhadungukire oli omu mashwa, oli ebwa mizâbîbu; rhurhanywe n’amîshi g’amaliba; rhwakulikira omulimbwa gw’ebwâmi kuhika rhurhenge omu cihugo câwe.» \v 23 Ci Sihoni arhazigaga mpu Israheli atwikanye omu cihugo câge. Sihoni anacishûbûza olubaga lwâge loshi; anacikanya akola agendilwîsa bene Israheli omw’irûngu; anacihika aha Yahasi, anacikoza entambala kuli bene Israheli. \v 24Israheli amugeza oku bwôji bw’engôrho; amuhima, ananyaga ecihugo câge kurhenga kuli Arnoni kujà e Yaboki, kandi kuhika kuli bene Amoni, bulya Yazeri àli lubibi naye. \v 25Israheli anacinyaga ezo ngo zôshi. Ayûbaka omu ngo zôshi za bene Amoriti, Heseboni n’ez’abashizi bâge. \v 26Heseboni lwo lwali lugo lunenene lwa Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti. Sihoni ye wajagilwîsa omwâmi w’embere wa bene Mowabu, anamunyaga ecihugo câge côshi kuhika kuli Arnoni. \v 27 Co cirhuma abazihi baderha ntya: «Mukanye e Heseboni we! Olugo lwa Sihoni lushubiyubakwa, banaluzibuhye! \v 28 Omuliro gwazusire e Heseboni, engulumira omu lugo lwa Sihoni yamalire Ari-Mowabu, yamirangusa entondo z’Arnoni! \v 29Buhanya bwâwe, wâni Mowabu! Wamahera weki lubaga lwa Kemoshi! Bagala bâge bayishaga bayâka, na bâli bâge bagwârhagwa; bajà ba Sihoni, mwâmi w’Abamoriti. \v 30 lburha lyâbo lyashandala kurhenga Heseboni kuhika aha Diboni. Rhwadulika omuliro kurhenga Nofahi kuhika Mediba.» \v 31Israheli ayûbaka omw’ishwa ly’Abanyamoriti. \v 32 Mûsa arhuma abâgendilolêreza Yaseri, banacinyaga engo zâge zôshi; bashandabanya Abanyamoriti bazibâgamwo. \v 33 Banacigolonjoka, basôka omu njira y’e Bashani. Naye Og, mwâmi w’e Bashani, arhabâla n’engabo yâge yôshi mpu akola ajibalwikiza aha Edreyi. \v 34Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Orhamurhînyaga, bulya mmuhizire omu maboko gâwe, ye olubaga lwâwe lwôshi, n’ecihugo câge côshi. Omukole re amabî nka kulya wagakoleraga Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti, wayûbakaga aha Heseboni. \v 35 Banacimuhima, n’abagala n’olubaga lwâge lwôshi. Harhasigalaga ciru n’omuguma ozine n’ecihugo câge bacirhôla.

\pr NUMBERS BHS 21: 1וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֨חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ׀מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃ 2וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־עָרֵיהֶֽם׃ 3וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה בְּקֹ֣ול יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־הַמָּקֹ֖וםחָרְמָֽה׃ פ 4וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱדֹ֑ום וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃ 5וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֨חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִםוְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃ 6וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּאֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃ 8וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹתֹ֖ו עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כָּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹתֹ֖ו וָחָֽי׃ 9וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁהַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃ 10וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃ 11וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מֹואָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃ 13מִשָּׁם֮ נָסָעוּ֒ וַֽיַּחֲנ֗וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנֹון֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּב֣וּל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנֹון֙ גְּב֣וּל מֹואָ֔בבֵּ֥ין מֹואָ֖ב וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃ 14עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֹֽון׃ 15וְאֶ֨שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מֹואָֽב׃ 16וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם׃ ס 17אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃ 18בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֨וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃ 19וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֹֽות׃ 20וּמִבָּמֹ֗ות הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מֹואָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ פ 21וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר׃ 22אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֨לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥דאֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃ 23וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלֹו֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כָּל־עַמֹּ֗ו וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־אַרְצֹ֜ו מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־יַבֹּק֙ עַד־בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥יעַמֹּֽון׃ 25וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבֹּ֖ון וּבְכָל־בְּנֹתֶֽיהָ׃ 26כִּ֣י חֶשְׁבֹּ֔ון עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מֹואָב֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיִּקַּ֧חאֶת־כָּל־אַרְצֹ֛ו מִיָּדֹ֖ו עַד־אַרְנֹֽן׃ 27עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבֹּ֑ון תִּבָּנֶ֥ה וְתִכֹּונֵ֖ן עִ֥יר סִיחֹֽון׃ 28כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבֹּ֔ון לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מֹואָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמֹ֥ות אַרְנֹֽן׃ 29אֹוי־לְךָ֣ מֹואָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־כְּמֹ֑ושׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֹֽון׃ 30וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבֹּ֖ון עַד־דִּיבֹ֑ון וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃ 31וַיֵּ֨שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃ 32וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת־יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּירֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־שָֽׁם׃ 33וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עֹוג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 34וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ אַל־תִּירָ֣א אֹתֹ֔ו כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹתֹ֛ו וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֖ו וְאֶת־אַרְצֹ֑ו וְעָשִׂ֣יתָלֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּֽון׃ 35וַיַּכּ֨וּ אֹתֹ֤ו וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֔ו עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֹֽו׃

\c 22

\s1 Bene Israheli balîkûla omu rhubanda rhwa Mowabu

\p\v 1 Bene Israheli banacilikûla bagendihanda omu rhubanda rhwa Mowabu, ab’ishiriza lya Yordani, hôfi na Yeriko\v 2Balaka, mwene Sipori, abona ebi bene Israheli bajirire Abanyamoriti byôshi. \v 3Mowabu arhemuka embere z’olwo lubaga erhi bunji bwalo burhuma; yeshi ageramwo omusisi erhi bene Israheli barhuma. \v 4 Anacibwîra abashamuka ba Madiani, erhi: «Ka murhabwini oku eyi nkûmo y’abantu yayisha yafôrha ngasi binarhuli eburhambi byôshi, nka kula enkafu enafôrha obuhasi omu mashwa. Balaka mwene Sipori ye wali mwâmi wa bene Mowabu muli ago mango. \v 5Anacirhumaentumwa emwa Balâmu, mwene Beyori, aha Petori, oku burhambi bw’Olwîshi, omu cihugo ca bene Amafu. Amubwîra, erhi: «Lolà oku engabo erhenzire e Mîsiri ebumbire ecihugo, enayubasire aha ishiriza ly’aha mwâni. \v 6 Nkusengire mâshi obiduhe ohehêrere olu lubaga, bulya lwamandusha misî. Lyôki nankaciluhima nandulibirhekwo lurhenge muno cihugo câni: bulya mmanyire oku oyu ogishire, anagishwe, n’oyu ohehêrerireanahehêrerwe.

\p\v 7Abashamuka ba Mowabu n’abashamuka ba Madiani banacihira njira, banadwîrhe oluhembo omushonga. Oku barhinda aha mwa Balâmu, banacimurhondêreza ebinwa bya Balaka. \v 8 Anacibashuza, erhi: «Mulale hano, nyishibaha ishuzo nk’oku Nyamubâho akanambwîra.» Abo baluzi b’e Mowabu banacihanda aha mwa Balâmu. \v 9Nyamubâho anaciyagâna Balâmu, amubwîra, erhi: «Bantu baci bala bali aha mwâwe»? \v 10Balâmu ashuza Nyamuzinda, erhi: «Balaka mwene Sipori, mwâmi w’e Mowabu ye wabarhumaga mpu bayishi mbwîra erhi: \v 11 Lolà olubaga lwarhenga e Mîsiri, lubumbire ecihugo côshi. Oyishe, mâshi obahehêrere, lyôki nankahashilulwîsa, nandulibirhekwo.» \v 12 Nyamuzinda anacibwîra Balâmu, erhi: «Orhagendaga nabo, orhanahehêreraga olwo lubaga, bulya Iuli lugishe.» \v 13 Sêzi, Balâmu erhi azûka abwîra balya baluzi ba Balaka, erhi: «Shubiri emwinyu, bulya Nyamubâho andahirire okugenda haguma ninyu.» \v 14 Balya baluzi b’e Mowabu bahuma enjira yâbo, bashubira emwa Balaka, bamubwîra mpu: Balâmu alahire mpu arhankarhukulikira. \v 15Balaka ashubirhuma yo abandi baluzi, banji na ba cikono kulusha abarhanzi. \v 16 Erhi bahika aha mwa Balâmu banacimubwîra mpu: «Kwo adesire ntya Balaka mwene Sipori: «Mâshi, nkuhûnyire, ntâco cakuhanzagya okuyisha eno mwâni; \v 17 Bulya nakuhemba kulya kunakukwânîne, nankuhè ngasi ebi wankanampûna byôshi. Ci oyîshe, nkusengire, ohehêrere olu lubaga. \v 18Balâmu anacishuza balya bambali ba Balaka erhi: «Ciru Balaka akampà enyumpa yâge eyunjwire nfaranga na masholo, ntà mango nvune irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, omu cijiro cisungunu erhi cinene. \v 19 Bunôla mbahunyirage, ninyu mubêrage hano buno budufu, nâni mpashimanya oku Nyamubâho ashubimbwîra.» \v 20Nyamubâho anacija emunda Balâmu ali muli obwôla budufu, anacimubwîra, erhi: «K’aba bantu barhajikuhamagala? Genda mwe nabo, ci orhajiraga oku ntakubwiziri.» \v 21Balâmu anacizûka sêzi, n’erhi aba amashanira ecihêsi câge, bagenzikanwa na balya baluzi b’e Mowabu.

\s1 Endogomi ya Balâmu.

\p\v 22 Oburhè bwa Nyamuzinda bwanaciyâka bulya Balâmu akola aja eyo munda; na Malahika wa Nyamubâho acîhira muli erya njira mpu amucîke. Balamu àli àshonîre oku ndogomi yâge analusîbwe na abambali bahirhi. \v 23 Erya ndogomi yanacibona Malahika wa Nyamubâho waliyimanzire omu njira anafumbasire engôrho nyômole; endogomi yaleka erya njira yacijìra omu mashwa. Balâmu arhondêra ashûrha erya ndogomi yâge mpu ayishubiza omu njira. \v 24 Okubundi, Malahika wa Nyamubâho agendiyimanga omu njira ahali omongobana, ekarhî k’emizâbîbu eyubakirwe olugurhu olunda n’olundi lw’enjira. \v 25Endogomi yabona malahika wa Nyamubâho; yacisinda oku lugurhu, yahirizakwo okugulu kwa Balâmu. Balâmu ashubiyisûrha. \v 26Malahika wa Nyamubâho aja embere kulusha, ayimanga ahafunda kulusha halya harhankahindamukwa ekulyo erhi ekumosho. \v 27 Erhi endogomi ebona Malahika wa Nyamubâho, yagwîshira idako lya Balâmu. Lero Balâmu aba burhe, arhondêra ayishûrha akarhi kâge. \v 28Nyamubâho ayigula akanwa k’erya ndogomi, yanacibwîra Balâmu, erhi: «Kurhi nieki nakujirire obu wanshurha kasharhu?» \v 29Balâmu ashuza endogomi, erhi: «Bulya wamancinirakwo; nka nali nfumbasire engôrho, nali nakuyîrha hon’aha.» \v 30 Erya ndogomi yashuza Balâmu,erhi: «Ka ntali ndogomi yâwe, eyi okaziyôrha wagendakwo kuhika ene? Ka okola obwîne nakujirira ntya bundi?» Anacishuza, erhi: «Nanga.»

\p\v 31Nyamubâho anacibwikula amasù ga Balâmu. Abona olya Malahika wa Nyamubâho, ali afumbasire engôrho nyômole. Afukamiriza akumba bûbi. \v 32 Malahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «Carhumaga oshurha endogomi yâwe kasharhu kôshi? Nie nyîshire nti nkucîke, bulya orhankagera nka ndi mw’eyi njira. \v 33Endogomi yambwîne, yanakacîhindamukira ngasi kumbona, kasharhu kakulikirine. N’erhahindamukaga ecîyegûla embere zâni, nali nakuyîrha, nayo nyireke egende ezine.» \v 34Balâmu anacibwîra olya Malahika wa Nyamubâho, erhi: «Najizire ecâha. Ntalimanyire oku oli omu njira embere zâni. Na bunôla akaba kugaya ogayire, niono nagaluka.» \v 35Malahika wa Nyamubâho anacishuza Balamu, erhi: «Ogende n’aba balume. Ci orhayishiderhe akandi kanwa okuleka aka nayishikubwîra. Balâmu anacigenzikanwa na balya baluzi ba Balaka.

\s1 Balâmu na Balaka

\p\v 36Balaka erhi ayumva oku Balâmu ayishire, ajimuyankirira olunda lw’e Mowabu elubibi lw’Arnoni, aha buzinda bw’ecihugo. \v 37Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Ka ntalinkurhumire abajà bugo ntibajikuhamagala? Carhumaga orhayisha emunda ndi? Ka ntankahasha okukujirira kulya kunakukwaninc?» \v 38Balâmu anacishuza Balaka, erhi: «Sinza, niono nyîshire emunda oli, ka nankaderhaga akanwa? Oluderho Nyamubâho ahira omu kanwa kani lwo nanaderha.» \v 39Balâmu analîkûla na Balaka, banacihika aha Kiriyati-Huzoti. \v 40Balaka aniga enkafu n’ebibuzi; abihekerakwo Balâmu na balya baluzi banali naye. \v 41 Erhi buca, Balaka ajirhôla Balâmu, basôkera bombi e Bamoti-Baala, ho akahashire okuhonera emirongo mizinda y’olubaga.

\pr Numbers BHS 22: 1וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ות מֹואָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ ס 2וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפֹּ֑ור אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ 3וַיָּ֨גָר מֹואָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מֹואָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיֹּ֨אמֶר מֹואָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשֹּׁ֔ור אֵ֖ת יֶ֣רֶקהַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ור מֶ֥לֶךְ לְמֹואָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ 5וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ור פְּ֠תֹורָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֖ו לִקְרֹא־לֹ֑ו לֵאמֹ֗רהִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ 6וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בֹּ֔ו וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּמִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃ 7וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מֹואָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּשָׂרֵֽי־מֹואָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃ 9וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃ 10וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מֹואָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃ 11הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹתֹ֔ו אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶםבֹּ֖ו וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃ 12וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃ 13וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְעִמָּכֶֽם׃ 14וַיָּק֨וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מֹואָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃ 15וַיֹּ֥סֶף עֹ֖וד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃ 16וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֗ו כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפֹּ֔ור אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃ 17כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 18וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵיתֹ֖ו כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙אֶת־פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשֹׂ֥ות קְטַנָּ֖ה אֹ֥ו גְדֹולָֽה׃ 19וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ 20וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְאֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹתֹ֥ו תַעֲשֶֽׂה׃ 21וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנֹ֑ו וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מֹואָֽב׃ 22וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הֹולֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן לֹ֑ו וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנֹ֔ווּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמֹּֽו׃ 23וַתֵּ֣רֶא הָאָתֹון֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבֹּ֤ו שְׁלוּפָה֙ בְּיָדֹ֔ו וַתֵּ֤ט הָֽאָתֹון֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְבַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָתֹ֔ון לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃ 24וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁעֹ֖ול הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃ 25וַתֵּ֨רֶא הָאָתֹ֜ון אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶףלְהַכֹּתָֽהּ׃ 26וַיֹּ֥וסֶף מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה עֲבֹ֑ור וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָקֹ֣ום צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְטֹ֖ות יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 27וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתֹון֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָתֹ֖ון בַּמַּקֵּֽל׃ 28וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָתֹ֑ון וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃ 29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָתֹ֔ון כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֨רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃ 30וַתֹּ֨אמֶר הָאָתֹ֜ון אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹוא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֹֽודְךָ֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ההַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃ 31וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבֹּ֥ו שְׁלֻפָ֖ה בְּיָדֹ֑ו וַיִּקֹּ֥דוַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃ 32וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֨יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁלֹ֣ושׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ןכִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ 33וַתִּרְאַ֨נִי֙ הָֽאָתֹ֔ון וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּיוְאֹותָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃ 34וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛האִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃ 35וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹתֹ֣ותְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃ 36וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאתֹ֜ו אֶל־עִ֣יר מֹואָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ההַגְּבֽוּל׃ 37וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔םלֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃ 38וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֨אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכֹ֥ול אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧יםאֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹתֹ֥ו אֲדַבֵּֽר׃ 39וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֹֽות׃ 40וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּֽו׃ 41וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמֹ֣ות בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃

\c 23

\s1 Balâmu àgisha bene Israheli

\p\v 1Balâmu abwîra Balaka, erhi: «Onyubakirage hano mpêrero nda, onanteganyize mpanzi nda hano na ngandahuzi nda.» \v 2Balaka anacijira nk’o kwo Balâmu anamuhunaga. Anacirherekêra empanzi n’engandabuzi oku ngasi luhêrero. \v 3Balâmu anacibwîra Balaka, erhi: «Yimanga hôfi n’eyi nterekêro yâwe okunaciyegûla hitya; hali amango Nyamubâho akambugàna. Ebi akanyêreka byo nâni nakanakumanyisa.» Anacikanya aja oku hirhondo hirhalikwo cici.

\s1 Obulêbi bwa Balâmu

\p\v 4Nyamuzinda anacishimânana na Balâmu; naye anacimubwîra, erhi: «Nayubasirage mpêrero nda, na kuli ngasi luhêrero najirirekwo enterekêro y’empanzi n’engandabuzi. \v 5Nyamubâho anacimuhira ecinwa omu kanwa, anacimubwîra, erhi: «Oshubirage emunda Balaka ali, ntyo kwo waderha.» \v 6 Balâmu anacishubira emunda ali ashimâna anaciyimanzire aha nterekêro yâge, yo n’abaluzi ba Mowabu bôshi. \v 7 Anaciderha binôla binwa, erhi:

\p «Balaka anacintenza e Arami,

\p Omwâmi w’e Mowabu anantenzize

\p omu birhondo by’e Buzûka-zûba,

\p ampûna erhi: Oyîshe ompehêrerere Yakôbo!

\p Oyîshe ofûhire Israheli!»

\p\v 8 «Kurhigi nankahehêrera, amango Nyamubâhoarhahehêriri?

\p Kurhigi nankafûha, amango Nyamubàûho arhafûha?

\p\v 9 Bulya, kurhenga okw’irhwerhwe ly’aga mabuye namamubona.

\p Kurhenga okw’irhwerhwe ly’orhurhondo, namamulolêreza.

\p Luli lubaga luyubasire hâgo hâgo, lurhankanaja oku mubalè gw’agandi mashanja.

\p\v 10 Ndi wankaganja entuliri ya Yakôbo,

\p ndi wankaberûla enkûmo y’Israheli?

\p Mbofa nk’abashinganyanya,

\p n’akalamo kani kaboyurha aka akâbo!»

\p\v 11Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Kwo kurhi oku wamanjirira? Nakurhôlaga nti ohehêrere abashombanyi bâni, lero wêhe kwamaba kubagisha. \v 12 Balâmu ashuza, erhi: «Ka ntagwasirwi nderhe kulya Nyamubâho anàhizire omu kanwa kàni?» \v 13Balaka anacimubwîra, erhi: «Nkulikiraga ahandi hantu. Olu lubaga wabona ntya, olubwîne lunda luguma, ci orhalubwini lwôshi. Olumpehehêrere lero aho. \v 14 Amujâna ebw’Ihamba ly’Abalâlîzi, okw’irhwerhwe ly’entondo ya Pisga; ayûbakakwo mpêrero nda, kuli ngasi luguma arherekerêrakwo mpanzi nguma na ngandabuzi nguma. \v 15 Balâmu anacibwîra Balaka, erhi: «:Obêre hôfi n’eyira nterekêro yâwe nâni nkola nagendirinda.» \v 16Nyamubâho anacishimana Balâmu, anacimuhira ecinwa omu kanwa kâge, anacimubwîra. erhi: «Oshubire emunda Balaka ·ali, ogendimubwîra ebi binwa.» \v 17 Anacishubira emunda Balaka ali ayimanzire hôfi n’enterekêro yâge n’abaluzi b’e Moabu banali bôshi naye. Balaka anacimudosa erhi: «Kurhi Nyamubâho anadesirage?» \v 18 Kandi Balâmu anaciderha ebi binwa, erhi:

\p «Yimuka Balaka, onayumve,

\p ntega okurhwîri, mwene Sipori.

\p\v 19Nyamuzinda arhaba muntu okazinywerha

\p arhali mwene Adamu okazicîyûnjuza.

\p Ka ye oderha kone arhanajire cici?

\p Ka ye oderha akanwa karhanabe kulya anaderhaga?

\p\v 20 Nahâbirwe irhegeko ly’okugisha;

\pnagisha, ntanaciyunjuze.

\p\v 21 Ntabwini bubî buci muli Yakôbo.

\p Ntabwini ntânya nci muli Israheli.

\pNyamubâhoNyamuzinda wâge ali naye,

\p aha mwâge wanayumva ecihôgêro c’aha bwâmi.

\p\v 22Nyamuzinda wamukulaga e Mîsiri,

\p emisî yâge eri ya mbogo.

\p\v 23 Bulya ntà bulozi bwankadunda Yakôbo

\p na ntà bulaguzi bwankahasha Israheli.

\p Ciru akaba Yakôbo na Israheli banabwîrwe mpu:

\p «Kurhi oku Nyamuzinda ajira?»

\p\v 24 Lolà olubaga lwacinânûla nka ntale nkazi,

\p lwamacûka nka ntale ndume;

\p erhahunga erhanacishanshanyula nsimba yayo,

\p n’okunywa omukò gw’ebi yanigaga. »

\p\v 25Balaka abwîra Balâmu, erhi: Olekage okubahehêrera, ci kwône orhabagishaga. \v 26Balâmu ashuza Balaka, erhi: «Ka ntakubwizire oku najira oku Nyamuzinda anadesire kwôshi?» \v 27Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Kanyagya nkuheke ahandi hantu. Nkaba aho hanasîmisa Nyamuzinda, akuyemerere obampehêrerere. \v 28Balaka anacijâna Balâmu oku ntondo ya Peyori, ebonekine omw’irûngu lyôshi. \v 29 Balamu anacibwîra Balaka, erhi: «Onyubakire aha mpêrero nda, onanteganyize aha mpanzi nda na ngandabuzi nda.» \v 30Balaka anacijira nk’oku Balâmu anamubwîraga, arherekêra empanzi n’engandabuzi oku ngasi luhêrero.

\pr Numbers BHS 23: 1וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥האֵילִֽים׃ 2וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִיוְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃ 4וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 5וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ 6וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹלָתֹ֑ו ה֖וּא וְכָל־שָׂרֵ֥י מֹואָֽב׃ 7וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מֹואָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖הזֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ 8מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָעֹ֖ות אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגֹּויִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ 10מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מֹ֣ות יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃ 12וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹתֹ֥ו אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לְךָ נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָקֹ֤ום אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלֹּ֖ולֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנֹו־לִ֖י מִשָּֽׁם׃ 14וַיִּקָּחֵ֨הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֨בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃ 16וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ 17וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנֹּ֤ו נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָתֹ֔ו וְשָׂרֵ֥י מֹואָ֖ב אִתֹּ֑ו וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 18וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנֹ֥ו צִפֹּֽר׃ 19לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃ 20הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃ 21לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֨וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמֹּ֔ו וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בֹּֽו׃ 22אֵ֖ל מֹוצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתֹועֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֹֽו׃ 23כִּ֤י לֹא־נַ֨חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃ 24הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ 25וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃ 26וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹתֹ֥ו אֶֽעֱשֶֽׂה׃ 27וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָקֹ֖ום אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תֹולִ֖י מִשָּֽׁם׃ 28וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּעֹ֔ור הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ 29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥האֵילִֽים׃ 30וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

\c 24

\s1 Balâmu ashubigisha Israheli

\p\v 1Balâmu abona oku Nyamubâho arhonyize okugishaIsraheli, lero a rhacijaga nk’agandi mango ebwa kugendidôsa embûko, ci ayêrekeza obusù bwâge ebwa irûngu. \v 2 Erhi aba amayinamula amasù, abona oku beneIsraheli bahanzire ishanja oku lindi, anaciyagânwa na Mûka gwa Nyamuzinda, \v 3 aderha ecinwa câge, erhi:

\p «Obugeremwa bwa Balâmu mwene Beori,

\p Obugeremwa bwa omuntu onizire isù,

\p\v 4 Obugeramwa bwa olya muntu oyumva ebinwa bya Nyamuzinda,

\pKubona abona ebi Ogala-byôshi ayêrekana,

\p anahâbwe n’ishuzo lîmâna n’amasù gâge gabungûke.

\p\v 5 Ala oku gayinjiha amahêma gâwe Yakôbo!

\p n’enyumpa zâwe, Israheli!

\p\v 6 Nka kula orhubanda rhulanduka,

\p nka kula amashwa mahinge oku lwîshi,

\p nka binûsi Nyamubâho arhwêraga,

\p nka kula emiyerezi elandira oku burhambi bw’amîshi.

\p\v 7 Amîshi ganasheshe ebibindi byâge ,

\p n’emburho yâge egundumuke enyanya ly’ago mîshi manji,

\p omwâmi wâge ayisha ayêrêra enyanya ly’Agagi,

\p n’obwâmi bwâge bwajire irenge!

\p\v 8Nyamuzinda amurhenza e Mîsiri:

\p amuhà emisî eri nka ya mbogo.

\p Yamalîra amashanjagashingalala embere zâge.

\p Yabavunangula orhuvuha, anabatyabule n’emyampi yâge.

\p\v 9 Anagonye amadwi, acibundike nka ntale ndume,

\p nk’amacibundika nka nsimba, ndi wankacimuzûsa?

\pAgishwe, owâkugishe n’owakuhinde, akahindwa!»

\p\v 10 Oburhè bwa Balaka bwayâka bwenêne kuli Balâmu, ashûrha omu nfune, amubwîra erhi: «Nalikuhamagala nti ohehêrere abashombanyi bâni, wêhe kwamabà kubagisha kasharhu. \v 11 Na buno yimukaga duba olibirhire emwâwe! Nàli ndesire nti nakujira oj’irenge; lero lolà oku Nyamubâho amakuyegûla kuli lyo.» \v 12Balâmu anacishuza Balaka erhi: «Ka ntali erhi nabwîzire entumwa wali orhumire, oku: \v 13 Ciru Balaka akampà enyumpa yâge eyunjwire nfaranga na masholo, ntakavuna irhegeko lya Nyamubâho, omu kujira niene nk’oku nno nzize okujira ehinja erhie ehibi; n’oku ngasi oku Nyamubâho anadesire kwonaderha? \v 14 Alaga oku bunôla nkola nacishubirira emw’olubaga lwâni; yishaga nkubwîre ehi olu lubaga lwanajìrire olubaga lwâwe omu nsiku zàyisha». \v 15 Okuhandi anaciderha ebi binwa, erhi:

\p «Bugeramwa bwa Balâmu mwene Beori,

\p bugeramwa bw’omuntu wanizire isù,

\p\v 16 bugeramwa bw’olya muntu oyumva ebinwa bya Nyamuzinda

\p ye oyishi eby’ow’Enyanya

\p ye olya obonaebyanacibonwe by’Ogala-byôshi

\p olya okûmba bûbi anagalirhondêra abona.

\p\v 17 Namamubona,ci kwône arhacibà wa buno;

\p namamulâba ci kwône arhacibà nk’oli hôfi.

\p Enyenyêzi yamarhenga muli Yakôbo,

\p akarhi k’obwâmi kamayimanga omu Israheli;

\p kamavunanga emyanganga ya Mowabu,

\p Kamamalîra bene Seti.

\p\v 18 Ecihugo c’Edomu camagwârhwa busâsa,

\p na Seyiri kwo n’okwo; Israheli amalambûla obuhashe bwâge.

\p\v 19 Emwa Yakôbo yamarhenga omurhegesi

\p ye wamalîra ngasi bicisigîre omu ngo na Edomu.»

\p\v 20 Balâmu abona Amaleki, anacimubwîra ebi binwa, erhi: «Amaleki lyo ishanja likulu omu mashanja, n’obuzinda bwâge kwabà kushâbûka. \v 21 Balâmu anacibona bene Keneti, anaciderha, erhi: Aha mwinyu bahazibuhize, ewe Kayini, n’enyumpa zinyu ziri nyûbake oku ibuye. \v 22 Ci kwônene olugo lwinyu lubà lwa Beori; amango gahi mwanarhenge omu bujà bwa Asuru? \v 23 Balâmu ashubirira aderha ebi binwa, erhi: Amashanja g’emashinji gabuganana emwênè, \v 24 n’enkugè olunda lw’e Kitimi. Gamalibûsa Asuru, gamabengeza Eberi; naye obuzinda bwâge kuli kuherêrekera lwôshi. \v 25Balâmu erhi aba amayimuka, ahuma njira, acîshubirira emwâge; naye Balaka aja lwâge lunda.

\pr Numbers BHS 24: 1וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י טֹ֞וב בְּעֵינֵ֤י יְהוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑יםוַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃ 2וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃ 3וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנֹ֣ו בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ 4נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃ 5מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃ 7יִֽזַּל־מַ֨יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְעֹ֖ו בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכֹּ֔ו וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֹֽו׃ 8אֵ֚ל מֹוצִיאֹ֣ו מִמִּצְרַ֔יִם כְּתֹועֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֹ֑ו יֹאכַ֞ל גֹּויִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃ 9כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ 11וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקֹומֶ֑ךָ אָמַ֨רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִכָּבֹֽוד׃ 12וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃ 13אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתֹו֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות טֹובָ֛ה אֹ֥ו רָעָ֖המִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹתֹ֥ו אֲדַבֵּֽר׃ 14וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הֹולֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ 15וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנֹ֣ו בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ 16נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֨עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְיֹ֑ון מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃ 17אֶרְאֶ֨נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָרֹ֑וב דָּרַ֨ךְ כֹּוכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֨בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣ימֹואָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃ 18וְהָיָ֨ה אֱדֹ֜ום יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃ 19וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃ 20וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גֹּויִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִיתֹ֖ו עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃ 21וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֹֽושָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃ 22כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃ 23וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר אֹ֕וי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמֹ֥ו אֵֽל׃ 24וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃ 25וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמֹ֑ו וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכֹּֽו׃ פ

\c 25

\s1 Obubî bwa bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu

\p\v 1Israheli anacija e Shitimu. Olubaga lwarhondêra olugendo lubi n’abanyere b’e Mowabu. \v 2 Balinda baluhengulira ebwa kuharâmya abazimu bâbo. Olubaga lwalya lwanafukamira abo bazimu. \v 3 Erhi Israheli acìshwekera oku muzimu Bal-Peori, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka kuli Israheli. \v 4Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Oshubûze abarhambo b’olubaga bôshi. Obamanikire Nyamubâho embere ly’izûba, lyo oburhè bunji bwa Nyamuzinda buzima kuli bene Israheli.» \v 5 Mûsa anacibwîra abatwî b’emmanja omu Israheli, erhi: «Ngasi muguma muli mwe ayîrhe balya ba muli bene wâbo bàjire emwa Bal-Peori». \v 6 Lolà oku ago mango, muntu muguma wa muli bene Israhelianaciyisha adwîrhe embere za bene wâbo omukazi w’omunya-Madiani, erhi na Mûsa adwîrhe asinza, n’omu masù g’olubaga lwa bene Israheli bôshi, ludwîrhe lwalakira aha Muhango gw’Ihêma ly’embugânano. \v 7 Erhi abona kulya, Pinehasi mwene Eleazari, mugala w’omudâhwa Aròni, anacibaduka omu karhî k’olubaga, ayanka itumu, \v 8 akulikira olya mulume munya-Israheli enyuma l’Ihêma ly’embugânano, abatumirha bombi: olya mulume munya-Israheli n’olya mukazi abafubula enda. Obuhanya bwàli budwîrhe bwayîrha bene Israheli bwayimanga. \v 9 Bantu bihumbi makumi abirhi na bani bàfire n’obwo buhanya.

\p\v 10Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 11Pinehasi, mwene Eleazari, mugala w’omudâhwa Aròni ye orhumire oburhè bwâni burhûlirira kuli bene Israheli, bulya analigwêrhwe n’omutula gwâni ekarhî ka bene Israheli; ye warhumire muli ogwo mutula gwâni ntamalìra bene Israheli. \v 12 Co cirhumire ndesire oku: mbahire endagâno yâni y’omurhûla. \v 13 Yabà kuli ye n’oku iburha lyâge enyuma zâge; yabà ndagâno y’obudâhwa bw’ensiku zôshi. Na bulya anabwîne omutula erhi Nyamuzinda wâge orhuma, anahasha okujira enterekêro y’empyûlo kuli bene Israheli.

\p\v 14 Olya mulume w’omunya Israheli wayirhagwa bone olya mukazi w’omu nya-Madiani, izîno lyâge ye Zimri, mwene Salu, àli murhambo w’omulala gwa bene Simoni. \v 15 Naye olya mukazi w’omunya-Madiani wàyirhagwa, izîno lyâge ye Kozbi, mwâli wa Suru, murhambo muguma w’omu milala y’e Madiani. \v 16Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: \v 17 Abanya-Madiani, obafarhirize onabayabûse, \v 18 bulya bo bàli barhangiriza okummuyabûsa, omu bwengehusi bwâbo mwa birya bya Peori na mwa birya bya Kozbi, mwâli w’omurhambo w’e Madiani, olya wayirhagwa olusiku lw’obuhanyaPeori alêrhaga.

\pr Numbers BHS 25: 1וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנֹ֖ות אֶל־בְּנֹ֥ות מֹואָֽב׃ 2וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶֽן׃ 3וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּעֹ֑ור וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהֹוקַ֥ע אֹותָ֛ם לַיהוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲרֹ֥וןאַף־יְהוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֹֽור׃ 6וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כָּל־עֲדַ֣תבְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 7וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֨קָם֙ מִתֹּ֣וךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֹֽו׃ 8וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖האֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 9וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ פ 10וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 11פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְאֹ֥ו אֶת־קִנְאָתִ֖יבְּתֹוכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ 12לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן לֹ֛ו אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֹֽום׃ 13וְהָ֤יְתָה לֹּו֙ וּלְזַרְעֹ֣ו אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עֹולָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 14וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃ 15וְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כָּזְבִּ֣י בַת־צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמֹּ֥ות בֵּֽית־אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא׃ פ 16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17צָרֹ֖ור אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אֹותָֽם׃ 18כִּ֣י צֹרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־דְּבַר־פְּעֹ֑ור וְעַל־דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת־נְשִׂ֤יאמִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיֹום־הַמַּגֵּפָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּעֹֽור׃ 19וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה׃ פ

\c 26

\ms1 VIII. Amarheganyo mahyâhya

\s1 Omubalè gwa kabirhi

\p\v 1 Erhi bayûsihanwa ntyol , Nyamubâho anacibwîra Mûsa n’Eleazari, mwene omudâhwa Aròni, erhi: \v 2 Ojire omubalè gwa bene Israheli bôshim, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enakulikirine muli bene Israheli bôshi ojire omubalè gwa balya bôshi bakanahashaga okuhêka emirasano. \v 3 Mûsa n’omudâhwaEleazari banacibwîra bene Israheli ntyo omu kabanda ka Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko. \v 4 Mujire omubalè gwa bene Israheli, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kujà enyanya (nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa na bene Israheli, galya mango barhengaga omu cihugo c’e Mîsiri). \v 5Rubeni yo nfula y’Israheli, Bene Rubeni bali: Kuli Henoki, omulala gwa Abahenoki; kuli Palu, omulala gwa Abapalu. \v 6 Kuli Hezroni, omulala gwa Abahezroni; kuli Karmi, omulala gwa Abakarmi. \v 7 Yo milala ya bene Rubeni eyo, Abaganjirwe muli bo bôshi bali balume bihumbi makumi ani na bisharhu na bantu magana galinda na makumiasharhu. \v 8 Bene Palu ali Eliabu, \v 9BeneEliabu bàli: Namueli, Datani n’oyôla wâbo Abirami, balya bàli bashamuka bw’omw’ihano, balya bacihîndulaga kuli Mûsa n’Aròni, omu murhwe gwa Korè, galya mango acîhinduliraga Nyamubâho. \v 10 Obudaka bwanaciyashama bwabâmirangusa (na Korè, galya mango omurhwe gwâge gwafaga, go mango omuliro gwamiragusagya bantu magana abirhi na makumi arhanu. Babà lwiganyo oku bandi. \v 11 Ci kwône bene Korè barhafaga). \v 12 Bene Simoni, kulya emilala yâbo enagenzire: Kuli Namueliomulala gw’Abayanamueli; kuli Yakini, omulala gw’Abayakini; kuli Yakini, omulala gw’Abayamini; \v 13 Kuli Zera, omulala gw’Abazera; kuli Shauli, Abashauli. \v 14 Yo milala ya bene Simoni eyo: bôshi haguma bihumbi makumi abirhi na bibirhi na bantu magana abirhi. \v 15 Bene Gadi, kulya emilala yâbo enagenzire: Kuli Sefoni, omulala gw’Abasefoni; Kuli Hagi, omulala gw’Abahagi; kuli Suni, omulala gw’ Abashuni; \v 16 Kuli Ozni, omulala gwa Abanya-Ozni, kuli Eri, omulala gw’Abaeri; \v 17 Kuli Arodi, omulala gw’Abarodi; kuli Areli, omulala gw’Abareli. \v 18 Yo milala ya bene Gadi eyo. Abajirirwe omubalè bali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. \v 19 Bene Yuda: Eri na Onani; Ci Eri na Onani bafirire omu cihugo c’e Kanani. \v 20 Alaga bene Yuda, kulya emilala yâbo enali: kuli Zera, omulala gw’Abazera. \v 21 Bene Peresi bàli: Kuli Hesroni, omulala gw’Abahesroni; kuli Hamuli, omulala gw’Abahamuli. \v 22 Yo milala ya bene Yuda eyo nk’oku bajiri rwe omubalè: bantu bihumbi makumi gali nda na ndarhu na magana arhanu. \v 23 Bene Isakari nk’oku emilala yâbo enali: kuli Tola, omulala gw’Abatolati; kuli Puva, omulala gw’Abapuva. \v 24 Kuli Yashubi, omulala gw’Abanyashubi; kuli Shimroniomulala gw’Abashimroni. \v 25 Yo milala ya bene Isakari, nk’oku banajirirwe omubalè: bihumbi magana gali ndarhu na bini namagana asharhu. \v 26 Bene Zabuloni, kulya emilala yâbo enali: kuli Sêredi, omulala gw’Abasêredi, kuli Eloni, omulala gw’Abaloni; kuli Yaleli, omulala gw’Abayaleli. \v 27 Eyo yo milala erhenga kuli Zabuloni, nka kulya banajirirwe omubalè: bantu bihumbi magana gali ndarhu na magana arhanu. \v 28 Bene Yozefu, kulya emilala yâbo enali: Menashè na Efrayim\v 29 Bene Menashè: Kuli Makiri, omulala gw’Abamakiri. Makiri aburha Galadi; kuli Galadi, omulala gw’Abagaladi. \v 30 Alaga bene Galadi: Yezeri kwo ku rhenga omulala gw’Abayezeri, kuli Heleki, omulala gw’Abaheleki; \v 31Asrieli, ye warhengagakwo omulala gw’Abasrieli, Shikemi, ye warhengagakwo omulala gw’Abashikemi; \v 32Shemida, ye warhengagakwo omulala gw’Abashemida; Heferi, ye orhengagakwo omulala gw’Abaheferi. \v 33.Selofehadi, mwene Heferi, arhaburhaga barhabana, ci banyere bone. Alaga amazîno ga bâli ba Selofehadi: Mahla, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. \v 34 Yo milala ya Menashè eyo; abajirirwe omubalè bali bihumbi magana arhanu na bibirhi na magana gali nda. \v 35 Alaga bene Efrayimu nk’oku emiIala yâbo enali: kuli Sutela, omulala gwa Abasutela; kuli Bekeri, omulala gw’Ababekeri: kuli Tahani, omulala gw’Abatahani. \v 36 Alaga bene Sutela: kuli Erani, omulala gw’Abaherani; \v 37 Yo milala ya bene Efrayimu eyo, nk’oku banajirirwe omubalè: bàli bihumbi makumi asharhu na bibirhi namagana arhanu. Abo bo bene Yozefu, nk’okuemilala yâbo enali. \v 38 Bene Benyamini, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Bela, omulala gw’Ababela; kuli Ashbeli, omulala gw’Abashibeli; kuli Ahirami, omulala gw’Abahirami: \v 39 Kuli Shefufami, omulala gw’Abashefufami; kuli Hufami, omulala gw’Abahufami. \v 40 Alaga bagala ba Bela: Aredi na Naamani. Kuli Aredi, omulala gw’Abaaredi; kuli Naamani, omulala gw’Abanaamani. \v 41 Abo bo bene Benyamini nk’oku emilala yâbo enali, n’abajirirwe omubalè muli bo bali bihumbi makumi ani na birhanu na magana galindarhu. \v 42 Alaga bene Dani, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Shuhami kwarhenga omulala gw’Abasuhami. Eyo yo milala ya Dani, okuemilala yâbo enagenzire. Emilala y’Abasuhami yôshi nk’oku abajirirwe omubalè banali: bihumbi ma kumi gali ndarhu na bini na magana ani. \v 44 Bene Aseri nk’oku emilala yâbo enali: kuli Yimna, omulala gw’Abayimna; kuli Yishwi, omulala gw’Abayishwi; kuli Beria, omulala gw’Ababeria. \v 45 Kuli bene Beria: kuli Heberi,omulala gw’Abaheberi; kuli Malkieli,omulala gw’Abamalkieli. \v 46 Izîno lya mwaliwa Aseri ye wali Serah. \v 47 Yo milala ya bene Aseri eyo. Abajirirwe omubalè bali: bihumbi makumi arhanu na bisharhu namagana ani. \v 48 Bene Nefutali, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Yasieli, omulala gw’Abayezieli; kuli Guni, omulala gw’Abaguni; \v 49 Kuli Yeseri, omulala gw’Abayeseri; kuli Shilemi, omulala gw’Abashilemi. \v 50 Eyo yo milala ya Nefutali, nk’oku emila la yâbo enali, abajirirwe omubalè muli bo bali bihumbi makumi ani na birhanu na magana ani. \v 51 Abo bo bene Israheli bajirirwe omubalè: bôshi bahika oku bantu bihumbi magana gali ndarhu na magana gali nda na makumi asharhu. \v 52Nyamubâho anacishambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 53 Aba bo ecihugo câgabirwa, cibè kashambala kâbo, nk’oku amazîno gâbo ganali. \v 54 Abali banji. bo wanaha akashambala kanji, n’abali banyi, wanabaha akashambala kasu ngunu; bakazihà ngasi muguma akashambala kâge, kulya omubalè gwâbo gunali. \v 55 Ci kwône okwo kugabâna ecihugo kuyesherwe ecigole. Bacigabâna nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enali. \v 56 Ako kashambala kagabwa omu kuyesha ecigole oku bali banji nk’oku abali basungunu.

\s1 Bene Levi bo babamwo Abashi bene Mushi gwa Merari

\p\v 57 Alaga nk’oku emilala ekulikirine, bene Levi bajirirwe omubalè: Kuli Gershoni, omulala gwa Abagersoni, kuli Kehati, omulala gw’Abakehati; kuli Merari, omulala gw’Abamerari. \v 58 Alaga emilala ya bene Levi: omulala gw’Abalobuni, omulala gw’Abahebroni, omulala gwa bene Mahali, omulala gwa Bene Mushi (Abashi) n’omulala gw’Abanyakore. Kehatî aburha Amrami. \v 59 Izîno ly’omugoli wa Amrami ye wali Yokabeda, mwâli wa Levi, oyu nina aburhiraga Levi erhi baciri e Mîsiri; aburhira Amrami : Aròni, Mûsa na Miriyamu, mwâli wâbo. \v 60 Aròni aburha Nadabu na Abiu, Eleazari na Itamara. \v 61Nadabu na Abiu bo balya bafàga amango bajàgidudumulira Nyamubâho omuliro gurhali gwo. \v 62 Abajirirwe omubalè bôshi, kurhenga balume ba mwêzi muguma kujà enyanya, bali bihumbi makumi abirhi na bisharhu. Bulya barhajiriragwa omubalè haguma n’abandi bene Israheli, barhagwêrhi kashambala kaguma nabo. \v 63 Abo bo bantu baganjirwe na Mûsa n’omudâhwaEleazari, bo bajiraga omubalè gwa bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani aha ishiriza lya Yeriko. \v 64 Muli bo murhaciri ciru n’omuguma mwa balya bene Israheli Mûsa na Aròni bajiriraga omubalè omu ntondo ya Sinayi. 65 Bulya Nyamubâho àli erhi adesire kuli bo, erhi: «Bafira omw’irûngu; harhasigalaga ciru n’omuguma aha nyuma lya Kalebu mwene Yefune na Yozwé mwene Nuni.

\pr NUMBERS BHS 26: 1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ׀ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖אבְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 4מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 5רְאוּבֵ֖ן בְּכֹ֣ור יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנֹוךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃ 6לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹונִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי׃ 7אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָרֻֽאוּבֵנִ֑י וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות וּשְׁלֹשִֽׁים׃ 8וּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב׃ 9וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קְרוּאֵי הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤הוְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהוָֽה׃ 10וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמֹ֣ות הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤יםוּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃ 11וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃ ס 12בְּנֵ֣י שִׁמְעֹון֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַתהַיָּכִינִֽי׃ 13לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃ 14אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ ס 15בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפֹ֗ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַצְּפֹונִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃ 16לְאָזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָאָזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרִֽי׃ 17לַאֲרֹ֕וד מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲרֹודִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָאַרְאֵלִֽי׃ 18אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי־גָ֖ד לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 19בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאֹונָ֑ן וַיָּ֥מָת עֵ֛ר וְאֹונָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 20וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־יְהוּדָה֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַחמִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי׃ 21וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃ 22אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 23בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תֹּולָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתֹּולָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃ 24לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשׁוּבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃ 25אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 26בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵלֹ֕ון מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַתהַיַּחְלְאֵלִֽי׃ 27אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 28בְּנֵ֥י יֹוסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם׃ 29בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הֹולִ֣יד אֶת־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי׃ 30אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי׃ 31וְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי׃ 32וּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי׃ 33וּצְלָפְחָ֣ד בֶּן־חֵ֗פֶר לֹא־הָ֥יוּ לֹ֛ו בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנֹ֑ות וְשֵׁם֙ בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥המִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 34אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ ס 35אֵ֣לֶּה בְנֵי־אֶפְרַיִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַןמִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃ 36וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרָנִֽי׃ 37אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵי־אֶפְרַ֨יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֑ות אֵ֥לֶּה בְנֵי־יֹוסֵ֖ףלְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ס 38בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕םמִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃ 39לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃ 40וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַֽעֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽנַּעֲמִֽי׃ 41אֵ֥לֶּה בְנֵי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 42אֵ֤לֶּה בְנֵי־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 43כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס 44בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַתהַבְּרִיעִֽי׃ 45לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ 46וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ 47אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס 48בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃ 49לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃ 50אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ 51אֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות וּשְׁלֹשִֽׁים׃ פ 52וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 53לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֹֽות׃ 54לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָתֹ֔ו וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָתֹ֑ו אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֹֽו׃ 55אַךְ־בְּגֹורָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמֹ֥ות מַטֹּות־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃ 56עַל־פִּי֙ הַגֹּורָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָתֹ֑ו בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ ס 57וְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵרְשֹׁ֗ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕ימִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי׃ 58אֵ֣לֶּה׀ מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔ימִשְׁפַּ֖חַת הַקָּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הֹולִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם׃ 59וְשֵׁ֣ם׀ אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יֹוכֶ֨בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת־אַהֲרֹן֙וְאֶת־מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם׃ 60וַיִּוָּלֵ֣ד לְאַהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִיתָמָֽר׃ 61וַיָּ֥מָת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 62וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י׀ לֹ֣א הָתְפָּקְד֗וּ בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣ייִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 63אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ 64וּבְאֵ֨לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 65כִּֽי־אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם מֹ֥ות יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹא־נֹותַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהֹושֻׁ֖עַבִּן־נֽוּן׃ ס

\c 27

\s1 Olwa nyakufa buzira mwâna wayîma

\p\v 1 Oku bundi bâli ba Selofehadi banaciyegera. Selofehadi àli mwene Heferi, ya Galadi, ga Makiri, ga Menashè; w’omu bûko bwa bene Menashè ga Yozefu. Amazîno gâbo banyere: Mahla, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. \v 2 Banacijà emunda Mûsa ali, embere z’omudâhwaEleazari, embere z’abarhambo b’olubagaloshi aha ihêma ly’embugânano; banaciderha, mpu: \v 3 Larha àfirire omw’irûngu; arhâli wa muli balya bacihinduliraga Nyamubâho, b’omu murhwe gwa Korè; ci muntu wafàga n’ecâge câha, arhanasigaga mwanarhabana. \v 4 Cici cankarhumaga izîno lya larha lihirigirha omu mulala gwâge? Obu arhasigaga mwanarhabana nîrhu murhuhe ecirhu cigabi omu karhî ka bene wâbo larha.» \v 5 Mûsa anacihêka olwo lubanja lwâbo embere za Nyamubâho. \v 6 Nyamubâbo anacibwîra Mûsa, erhi: \v 7 «Abo bâli ha Selofehadi badesire akantu kashingânîne. Obabe nabo, oku kashambala kâbo, cigabi ciguma ekarhî ka bene waho îshe; obabe n’akashambala k’îshe wâbo. \v 8 Ogendishambâla na bene Israheli, obabwîre ntya: \v 9 Omulume erhi ankafà arhasiziri mugala, akashambala kâge wanakaha omwâli, na erhi akaba arhagwêrhi munyere, akashambala kâge wanakaha bene wâbo. \v 10 Erhi akaba arhagwêrhi bene wâbo; kalya kashambala kâge wanakahà bene wâbo îshe. \v 11 Na erhi akaba bene wâbo îshe barhahabà, kalya kashambala wanakahà mwene wâbo muguma oyegerine naye omu mulala gwâge, oyo ye wakayôrhana. Kuli bene Israheli okwo kwabà ngesò ya bushinganyanya, nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\s1 Yozwè, mukûla wa Mûsa

\p\v 12Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Osôkere kuli eyi ntondo y’Abari onalâbe ecihugo nahà bene Israheli. \v 13 Wacibona, obuligendiluhûkira emunda bene winyu bajire, nka kulya mwene winyu Aròni àjagayo. \v 14 Bulya, muli galya mango g’ishababè ly’olubaga omw’irûngu lya Sini, mwembi murhashimbaga irhegeko nàli mbahire ly’okumpeka irenge emunda bali, oku lwa galya mîshi. (Go mîshi g’aha Meriba, e Kadesi, omw’irûngu lya Sini.) \v 15 Mûsa ashambâla na Nyamubâho amubwîra erhi: \v 16Nyamubâho, Nyamuzinda wa ngasi myûka ya bantu, ahirage kuli olula lubaga omuntu \v 17wakazigenda anagaluke nalo, omuntu wakaziluhulukana analugalule, na ntyo olubaga lwa Nyamubâho lurhaciyorhe nka bibuzi birhagwêrhi mungere.» \v 18Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Rhôla Yozwè, mwene Nuni, ali muntu oyunjwire Mûka. Ogendihira okuboko kwâwe kuli yen. \v 19 Omuhêke embere z’omudâhwaEleazari. n’embere z’olubagaloshi, kandi wanamuyîmika erhi na bôshi badwîrhe babona. \v 20 Omuhirekwo ecigabi c’ohubashe bwâwe. lyo olubaga lwa bene Israheliloshi lukazimuyumva. \v 21 Anajà embere z’omudâwa Eleazari, naye anagendidôsa ihano ebwa Urimi embere za Nyamubâho. Oku buhashe bwâge, oyu Yozwè, kwo bakazigendera, n’oku buhashe bwâge bakazifulukira bene Israheli bôshi, kandi kuguma naye olubaga lwôshi.» \v 22 Mûsa anacijira nk’okwo Nyamubâho anamurhegekaga. Arhôla Yozwè, amuhêka embere z’omudâhwaEleazari n’embere z’olubagaloshi. \v 23 Mûsa, erhi ayûsimulambûlirakwo amaboko, amuyîmika nk’oku Nyamubâho anarhegekaga.

\pr NUMBERS BHS 27: 1וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֗ד בֶּן־חֵ֤פֶר בֶּן־גִּלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יֹוסֵ֑ףוְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמֹ֣ות בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 2וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מֹועֵ֖דלֵאמֹֽר׃ 3אָבִינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־הָיָ֜ה בְּתֹ֣וךְ הָעֵדָ֗ה הַנֹּועָדִ֛ים עַל־יְהוָ֖ה בַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְאֹ֣ומֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֹֽו׃ 4לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־אָבִ֨ינוּ֙ מִתֹּ֣וךְ מִשְׁפַּחְתֹּ֔ו כִּ֛י אֵ֥ין לֹ֖ו בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּתֹ֖וךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ׃ 5וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס 6וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 7כֵּ֗ן בְּנֹ֣ות צְלָפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּתֹ֖וךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־נַחֲלַ֥תאֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃ 8וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין לֹ֔ו וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָתֹ֖ו לְבִתֹּֽו׃ 9וְאִם־אֵ֥ין לֹ֖ו בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָתֹ֖ו לְאֶחָיו׃ 10וְאִם־אֵ֥ין לֹ֖ו אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָתֹ֖ו לַאֲחֵ֥י אָבִֽיו׃ 11וְאִם־אֵ֣ין אַחִים֮ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַחֲלָתֹ֗ו לִשְׁאֵרֹ֞ו הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתֹּ֖ו וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּוְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס 12וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־הַ֥ר הָעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 13וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃ 14כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥תקָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃ פ 15וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16יִפְקֹ֣ד יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃ 17אֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יֹוצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהוָ֔הכַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃ 18וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בֹּ֑ו וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃ 19וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹתֹ֗ו לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹתֹ֖ו לְעֵינֵיהֶֽם׃ 20וְנָתַתָּ֥ה מֵהֹֽודְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל לֹ֛ו בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּה֛וּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתֹּ֖ו וְכָל־הָעֵדָֽה׃ 22וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹתֹ֑ו וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהֹושֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֨הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖יכָּל־הָעֵדָֽה׃ 23וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ

\c 28

\s1 Amarhegeko gayêrekîre enterekêro

\p\v 1Nyamubâho anacishambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 Ohè bene Israheli eri irhegeko, obabwîre, erhi: Mukazikombêra okumpa, omu mango gakwânîne enterekêro yâni n’ebiryo byâni, zo nterekêro zijizirwe n’omuliro, ziri za kisûnunu kinja embere zâni. \v 3 Ojibabwîra, erhi: Alagi enterekêro mwakazihà Nyamubâho:

\iex A. Enterekêro ya ngasi lusiku

\p Ngasi lusiku: bâna-buzi babirhi ba mwakamuguma; babè barhagwêrhi ishembo, bakazihânwa ngasi mango. \v 4 Wanarherekêra muguma sêzi, n’owa kabirhi bijingo izûba lihorha. \v 5 N’ecihimbi ciguma ca kali ikumi c’efa y’enshâno y’omulà mvange n’amavurha g’ecigabi ca kani c’ehini y’amavurha g’omuzêti magishe. \v 6 Eyo yo nterekêro y’ensiku n’amango, eyahûnagwa oku ntondo ya Sinayi, ya kisûnunu kinja, nterekêro ejizirwe n’omuliro embere za Nyamubâho. \v 7Enterekêro y’embulagwa yabà ya mulengo gwa cigabi ca kani c’ehini n’amavurha g’omuzêti magishe oku ngasi mwâna-buzi; omu hantu hatagatîfu mwo wakazihânira eyo nterekâro y’embulagwa y’idivayi embere za Nyamubâho. \v 8Wanarherekêra omwâna-buzi wa kabirhi bijingo izûba lihorha; wanajira nk’oku wajiraga oku nterekêro y’esêzi, eri nterekêro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho.

\iex B. Enterekêro y’olwa Sabato

\p\v 9 Oku lwa Sabato, mwanarherekêra bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma, barhabâgakwo ishembo lici; mwanahâna bigabi bibirhi bya enshâno y’omulà, mvange n’amavurha, kuguma n’embulagwa y’okunywa. \v 10Enterekêro y’olwa ngasi Sabato, yakazihirwa oku nterekêro ya ngasi mango n’embulagwa y’okunywa.

\iex C. Enterekêro z’omwêzi gwabaluka

\p\v 11 Oku nsiku ntangiriza n’emyêzi yinyu, mwanakazihâna nka nterekêro ya nsirîra mwahà Nyamubâho, mpanzi ibirhi ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo; \v 12 n’enterekêro y’enkalange yajà oku ngasi mpanzi, ebè ya bigabi bisharhu bya kali ikumi by’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. Enterekêro y’enkalange yajà oku ngandabuzi, ebè ya bigabi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. \v 13Enterekêro y’enkalange yajà oku ngasi mwâna-buzi, ebè ya cigabi ciguma ca kalîkumi c’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. Eri nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja, nterekêro yajirwa n’omuliro embere za Nyamubâho. \v 14Enterekêro z’embulagwa zajà kuli ezo nterekêro, cibè cigabi ca kabirhi c’ehini y’idivayi oku ngasi mpanzi, cigabi ciguma ca kasharhu c’ehini oku ngandabuzi na cigabi ciguma ca kani c’ehini oku mwâna-buzi. Yo nterekêro y’ensirîra yakâjirwa eyo ngasi kuhalûka kw’omwêzi, oku ngasi mwêzi, oku myêzi ya ngasi mwâka. \v 15Banarherekêra na Nyamubâhoecihebe nka nterekêro oku byâha, erhî hanaciri enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’embulagwa y’okunywa.

\iex D. Enterekêro z’ulusiku lukulu lwa Basâka

\p\v 16 Oku mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi, lwabà lusiku lukulu lwa Basâka wa Nyamubâho; \v 17 n’olusiku lwa kali ikumi na karhanu lw’ogwo mwêzi, lwabà nalo lukulu. Bâgeza nsiku nda erhi balya emigati erhalimwo lwango. \v 18 Omu lusiku lurhanzi, hanaba embugânano nyimâna: Murhahîra mukajira emikolo midârhi. \v 19 Mwanahâna enterekêro yajirwa n’omuliro, nterekêro ya nsirîra ya Nyamubâho: mpanzi ibirhi ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo lici. \v 20 N’oku nterekêro y’enkalange yâbo, banajira enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi nguma, bigabi bibirhi bya kali ikumi, \v 21 oku ngandabuzi nguma na cihimbi ca kali ikumi oku ngasi mwâna-buzi wa mwa balya bâna-buzi nda. \v 22Mwanarherekêra n’ecihebe nka nterekêro oku byâha, lyo muhashijira empyûlo kuli mwe. \v 23 Mwajira ntyo buzira kuleka erya nterekêro y’ensirîra y’esêzi, bulya eri nterekêro y’ensiku zôshi. \v 24 Mwâkazijira ntyo ngasi lusiku kuhika oku nsiku nda; byabà biryo by’enterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho. Eyo nterekêro kwo yakazijirwa ntyo, buzira kuleka erya y’ensiku zôshi, n’enterekêro y’embulagwa yakuja. \v 25 Oku lusiku lwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna: murhahîra mukajira omukolo mudârhi.

\iex E Enterekêro z’ensiku nkulu z’emigobe

\p\v 26 Oku lusiku lw’emburho mpyâhya, eyezire burhangiriza, amango mukola mwarherekêra Nyamubâho enkalange y’ebisarûlwa binyu birhangiriza oku lusiku lukulu lwinyu lw’emigobe, mwanabà n’embugânano nyimâna: murhahîra mukajira omukolo mudârhi. \v 27Mwanarherekêra, nka nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, mpanzi ibirhi ntôrhò, engandabuzi na bâna-buzi nda ba mwâka muguma; \v 28 n’oku nterekêro y’enkalange, enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku ngasi mpanzi, bigabi bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi, \v 29 n’ecigabi ca kalîkumi oku ngasi mwâna-buzi wa muli balya bâna-buzi nda. \v 30Mwanarherekêra n’ecihebe oku nterekêro n’okuhyûla kuli mwe. \v 31 Mujire ntyo buzira kuleka erya nterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, kuguma n’enkalange yayo. Ezo nyama, zirhabâgakwo ishembo; kandi mwanakazihirakwo enterekêro z’embulagwa.

\pr NUMBERS BHS 28: 1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖יבְּמֹועֲדֹֽו׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַיהוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיֹּ֖ום עֹלָ֥התָמִֽיד׃ 4אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ 5וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ 6עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 7וְנִסְכֹּו֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהוָֽה׃ 8וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכֹּו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַלַיהוָֽה׃ פ 9וּבְיֹום֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכֹּֽו׃ 10עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתֹּ֑ו עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 11וּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֨יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛השִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃ 12וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣הבַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד׃ 13וְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂרֹ֗ון סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 14וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥תחֹ֨דֶשׁ֙ בְּחָדְשֹׁ֔ו לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ 15וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַיהוָ֑ה עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכֹּֽו׃ ס 16וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃ 17וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יֹ֛ום לַחֹ֥דֶשׁ הַזֶּ֖ה חָ֑ג שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים מַצֹּ֖ות יֵאָכֵֽל׃ 18בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 19וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔התְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 20וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּעֲשֽׂוּ׃ 21עִשָּׂרֹ֤ון עִשָּׂרֹון֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 22וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 23מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־אֵֽלֶּה׃ 24כָּאֵ֜לֶּה תַּעֲשׂ֤וּ לַיֹּום֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה עַל־עֹולַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖הוְנִסְכֹּֽו׃ 25וּבַיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ ס 26וּבְיֹ֣ום הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔םכָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 27וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹולָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥ישָׁנָֽה׃ 28וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ 29עִשָּׂרֹון֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 30שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 31מִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָתֹ֖ו תַּעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִהְיוּ־לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ

\c 29

\iex F. Enterekêro oku lusiku lw’emishekêra

\p\v 1 Omu mwêzi gwa kali nda, oku lusiku lurhanzi lw’omwêzi, mwanaba n’embugânano nyimâna; murhahîra mukajira emikolo midârhi. Lwabà kuli mwe lusiku lukulu lw’okubûha emishekerao. \v 2Mwarherekêra, nka nterekêro ya nsirîra, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, mpanzi nguma ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanalikwo ishembo. \v 3 N’enterekêro y’enkalange yajakwo, yabà ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi, bigabi bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi, \v 4 na cigabi ciguma ca kali ikumi oku mwâna-buzi wa muli balya bâna-buzi nda \v .5 Mwanayushûlakwo n’ecihehe c’enterekêro oku byâha, ebè ya kujira empyûlo kuli mwe. \v 6 Mwajira ntyo buzira kuyibagira enterekêro y’ensirîra ya ngasi mwêzi, kuguma n’enkalange yakuja; na buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’enterekêro y’enkalange yakuja, kuguma n’enterekêro z’embulagwa zigwâsirwe okuyushûkakwo nka kulya binarhegesirwe. Ziri nterekêrozakazisingônolwa n’omuliro za kisûnunu kinja embere za Nyamubâho.

\iex G. Enterekêro oku lusiku lukulu lw’okuhyûla

\p\v 7 Omu nsiku ikumi za ogwo mwêzi gwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna na kandi lwabà lusiku lwa kucibabazap: murhahîra mukajira omukolo mudârhi. \v 8Mwarherekêraenterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho: mpanzi nguma, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo. \v 9Enterekêro y’enkalange yajakwo, ebè ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi, bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi. \v 10 Ciguma ca kali ikumi oku ngasi muguma mwa balya bâna-buzi nda. \v 11 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro y’e nsirîra ya ngasi mango, n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’enterekêro z’embulagwa zigwâsirwe okuyushûkakwo.

\iex H. Enterekêro oku lusiku lw’Amahêma

\p\v 12 Omu nsiku îkumi n’irhanu z’omwêzi gwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna: Murhahîra mukajira omukolo mudârhi. Olukulu lw’okukuza Nyamubâho lwajirwa nsiku nda. \v 13 Olwo lusiku mwanakazihâna enterekêro y’ensirîra, nterekêro yajirwa n’omuliro, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho: mpanzi ntôrhò ikumi n’isharhu, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo. \v 14 N’enterekêro y’enkalange zayushûkakwo, zajirwa n’enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi kuli ngasi mpanzi ya mwa zirya ikumi n’isharhu, bigabi bya kali ikumi kuli ngasi ngandabuzi nguma ya mwa zirya ibirhi \v 15 na cigabi ciguma ca kali ikumi oku ngasi mwâna-buzi muguma wa mwa balya ikumi na bani. \v 16 Mwanayushâlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha; buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’enterekêro y’enkalange yakuja kuguma n’enterekêro z’embulagwa zakuja.

\p\v 17 Oku lusiku lwa kabirhi, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi n’ibirhi, ngandabuzi ibirhi, na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo. \v 18Enterekêro y’enkalange n’ezindi nterekêro z’embulagwa zayushûka kuli zirya mpanzi, kuli zirya ngandabuzi na kuli balya bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku binarhegesirwe. \v 19 Mwanayushûlakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, n’enterekêro y’enkalange yakuja, kuguma n’enterekêro z’embulagwa zakuja.

\p\v 20 Oku lusiku lwa kasharhu, mwarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi na nguma, ngandabuzi ibirhi, na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma, barhangwêrhi ishembo. \v 21 Kuguma n’enterekêro y’enkalange yajakwo, n’ezindi nterekêro z’embulagwa oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 22 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, enkalange ekuja na ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 23 Oku lusiku lwa kani, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi, bihebe bibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo, \v 24 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindi nterekêro z’embulagwa oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 25 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byabà, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango,ey’enkalange ekuja na eya embulagwa nayo ekuja.

\p\v 26 Oku lusiku lwa karhanu, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò mwenda, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; \v 27 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 28 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c·enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 29 Oku lusiku lwa kali ndarhu, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò munâni, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; \v 30 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 31 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 32 Oku lusiku lwa kali nda, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò nda, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma, barhagwêrhi ishembo, \v 33 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindinterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 34 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 35 Oku lusiku lwa kali munâni, mwanaba n’embugânano nkulu: murhahîra mukajira omukolo mudârhi. \v 36Mwanarherekêraenterekêro y’ensirîra, nterekêro yajirwa n’omuliro, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho: mwanarherekêrampanzi nguma, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; \v 37 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 38 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 39 Zo nterekêromwakazirherekêraNyamubâho ezo oku nsiku nkulu zinyu, buzira kuleka enterekêro z’okuyûkiriza emihigu yinyu n’enterekêro zinyu z’obulonza bwinjà: zo nterekêro z’ensirîra zinyu, enterekêro z’enkalange zinyu, embulagwa zinyu n’enterekêro z’omurhûla.

\pr Numbers BHS 29: 1וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ יֹ֥וםתְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 2וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖התְּמִימִֽם׃ 3וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃ 4וְעִשָּׂרֹ֣ון אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 5וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 6מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖הלַיהוָֽה׃ ס 7וּבֶעָשֹׂור֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥אתַעֲשֽׂוּ׃ 8וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔התְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 9וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ 10עִשָּׂרֹון֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 11שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ 12וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר יֹ֜ום לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּוְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 13וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧יםבְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃ 14וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤יעֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃ 15וְעִשָּׂרֹוׄן֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃ 16וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 17וּבַיֹּ֣ום הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖רתְּמִימִֽם׃ 18וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 19וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ ס 20וּבַיֹּ֧ום הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 21וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 22וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 23וּבַיֹּ֧ום הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 24מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 25וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 26וּבַיֹּ֧ום הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 27וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 28וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 29וּבַיֹּ֧ום הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 30וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 31וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ פ 32וּבַיֹּ֧ום הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 33וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃ 34וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ פ 35בַּיֹּום֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 36וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖התְּמִימִֽם׃ 37מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 38וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ 39אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמֹועֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖םוּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃

\c 30

\p\v 1 Mûsa anacibwîra beneIsraheli nk’oku Nyamubâho anali amurhegesire kôshi (cfr 29, 40).

\s1 Amarhegeko g’okuyûkiriza emihigo

\p\v 2 Mûsa ashambâla n’abarhambo b’emilala ya bene Israheli aderha, erhi: «Alagi oku Nyamubâhoarhegesire:

\p\v 3 Erhi omulume ankarhôla omuhigo embere za Nyamubâho, nîsi erhi ankajira endahiro y’okuyûkiriza mulali mulebe, oyo mulume arhacishubaga omu kanwa kâge; ngasi ebi adesire omu kanwa kâge byôshi,anabiyukirizagye.

\p\v 4 Erhi omukazi, amango aciri munyere omu nyumpa y’îshe, akaba ahânyire omuhigo embere za Nyamuzinda, na ntyo acishweke na mulâli mulebe, \v 5 erhi îshe ankamanya ogwôla muhigo gwâge n’eco ciragâne câge acîshwekagamwo yêne, erhi îshe ankahulika kwônene, arhamubwîre akantu, emihigo olya munyere ankarhôla, na ngasi milâli anajizire yôshi enali y’okuli. \v 6 Ci erhi îshe ankamanya okw’erya mihigo, akanalahira mpu okwo kurhabe, emihigo y’emilâli nyamunyere acîshwekagamwo erhacigwêrhi buhashe buci; na Nyamubâho anamubabalira, ebwa kubà anamulahirire. \v 7 Erhi ankaha aherusire, n’emihigo yâge ecimubako, nîsi erhi akaba acibà ashwêsirwe n’emilâli yarhengaga omu kanwa kâge omu kuhalabuka, \v 8 îba erhi ankamanya kulya akanahulika ago mango amamanya, olya mukazi anayôrha ashwêsirwe n’erya mihigo yâge, kuguma n’erya milâli yâge acîshwekagamwo. \v 9 Ci erhi îba, olusiku amanya kulya akalahirira nyamukazi, omuhigo olya mukazi ajizire, n’omulâli arhôlaga omu kuhalabuka birhacimushwêsiri, na Nyamubâho anamubabalira.

\p\v 10Omuhigo gw’omukazi, omukana, erhi ogw’omukazi wahulusîbwe n’îba, ngasi muhigo na ngasi mulâli mukazi wa bêne oyo ankanajira gunali gw’okuli kuli ye. \v 11 Erhi akaba omu mw’îba mw’omukazi arhôleraga omuhigo, erhi abè omwôla mwo ahâniraga ogwo muhigo gw’okucîshweka, \v 12 erhi îba ankamanya akanacîhulikira, arhamuhakanire, emihigo yâge yôshi enali y’okunali, kuguma n’emilâli anacishwekagamwo yôshi yêne. \v 13 Ci erhi îba ankamanya, n’erya mihigo ayilahire, ebyarhenzire ekanwa kâge byôshi birhaciri by’okuli: îba anabirhenzize, na Nyamubâho anamubabalira kuli byo. \v 14 Ngasi muhigo nangasi ndahiro omukazi ankahigamwo okucîbabaza, îba anahasha okuyemera erhi okuhakana eyo mihigo. \v 15 Erhi îba ankahulika kwônene mango malebe, erhi amayêmêra erya mihigo ya mukâge, ekola y’okunali. Ekola y’okuli ebwa kubà îba anahulisire, arhamubwizire cici n’obwo ali amanyire. \v 16 Erhi ankayirhenza buzinda, n’obwo ali amanyire agalinahulika, yêne anabarhule obubî bwanagwârhe mukâge.

\p\v 17 Ago go marhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa oku biyêrekîre omukazi n’îba, oku biyêrekîre îshe w’omunyere n’omunyere yêne, akaba aciri murhò, aciri omu nyumpa y’îshe.

\pr NUMBERS BHS 30: 1וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ 2וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטֹּ֔ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 3אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֹֽו־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשֹׁ֔ו לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָרֹ֑ו כְּכָל־הַיֹּצֵ֥אמִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ 4וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃ 5וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָוְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 6וְאִם־הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּיֹ֣ום שָׁמְעֹו֒ כָּל־נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּםוַֽיהוָה֙ יִֽסְלַח־לָ֔הּ כִּי־הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃ 7וְאִם־הָיֹ֤ו תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ אֹ֚ו מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָֽׁהּ׃ 8וְשָׁמַ֥ע אִישָׁ֛הּ בְּיֹ֥ום שָׁמְעֹ֖ו וְהֶחֱרִ֣ישׁ לָ֑הּ וְקָ֣מוּ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛הָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֻֽמוּ׃ 9וְ֠אִם בְּיֹ֨ום שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֮ יָנִ֣יא אֹותָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־נִדְרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יהָ וְאֵת֙ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ראָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָׁ֑הּ וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 10וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃ 11וְאִם־בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֹֽו־אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃ 12וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥העַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 13וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם׀ אִישָׁהּ֮ בְּיֹ֣ום שָׁמְעֹו֒ כָּל־מֹוצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣איָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 14כָּל־נֵ֛דֶר וְכָל־שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃ 15וְאִם־הַחֲרֵשׁ֩ יַחֲרִ֨ישׁ לָ֥הּ אִישָׁהּ֮ מִיֹּ֣ום אֶל־יֹום֒ וְהֵקִים֙ אֶת־כָּל־נְדָרֶ֔יהָ אֹ֥ו אֶת־כָּל־אֱסָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣רעָלֶ֑יהָ הֵקִ֣ים אֹתָ֔ם כִּי־הֶחֱרִ֥שׁ לָ֖הּ בְּיֹ֥ום שָׁמְעֹֽו׃ 16וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שָׁמְעֹ֑ו וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽהּ׃ 17אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתֹּ֑ו בֵּֽין־אָ֣ב לְבִתֹּ֔ו בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥יתאָבִֽיהָ׃ פ

\c 31

\ms1 IX. Muhagulo n’okugabâna

\s1 Amarhegeko gayêrekîre eminyago

\p\v 1 Nyamubâbo ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 «Ogendicîhôlera bene Israheli kuli bene Madiani; n’enyuma z’aho wanahêkwa emunda olubaga lwâwe lwajire.» \v 3 Mûsa akanya agendishambâla n’olubaga, alubwîra, erhi: Mujire abalume ba muli mwe barhôle emirasano, bagende matabâro, bagendilwîsa Madiani, lyo bajira olwihôlo lwa Nyamubâho kuli Madiani. \v 4 okwôla matabâro, murhumekwo balume cihumbi b’omu ngasi mulala ba muli erya milala ya bene-Israheli. \v 5 Omu bihumbi bya beneIsraheli, bajà bacîshogamwo balume cihumbi oku ngasi mulala, kwo kuderha oku baligi balume bihumbi ikumi na bibirhi bàjire oku matabâro. \v 6 Mûsa abarhuma ebwa kulwa, balume cihumbi oku mulala, bagenda na Pinasi, mwene omudâhwaEleazari, ye wali odwîrhe ebirugu bimâna n’erya mishekera y’okushekereza. \v 7 Barhabâlira Madiani nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa, banaciyîrha abalume bôshi. \v 8 Bayîrha n’abâmi b’e Madiani; bo: Evi, Rekemi, Suri, Huru na Reba, bâmi barhanu b’e Madiani. Balâmu mwene Beori naye bamufunda engôrho. \v 9 Bene Israheli bayisha badwîrhe mpira abakazi b’e Madiani n’abâna bâbo barhò; bahagula, banyaga na ngasi bishwêkwa byâbo bya okukazikola na ngasi gandi masò gâbo n’ebindi birugu byâbo byôshi. \v 10 Ngasi lugo bàbagamwo lwôshi baludûlika muliro na ngasi aha banahandaga hôshi. 11 Erhi babà bamashana eminyago yâbo na ngasi bindi banahagwire byôshi, abantu n’ebintu, \v 12 bahêka balya bagwârhagwa mpira n’erya minyago emunda Mûsa ali na Eleazari, ye mudâhwa, n’olubagaloshi lwa bene Israheli oku cihando, omu rhubanda rhwa beneMowabu, hôfi na Yordani aha ishiriza lya Yeriko.

\s1 Okunigwa kw’abakazi n’okucêsa omunyago

\p\v 13 Mûsa, omudâhwaEleazari, n’abarhambo bôshi b’olubaga bayisha balî bayankirira emuhanda gw’ecihando. \v 14 Mûsa akunirira abarhambo b’eyo ngabo yali oku matabâro, bo balya barhambo b’ebihumbi n’ab’amagana, barhengaga ebwa matabâro. \v 15 Abadôsa, erhi: «Carhumaga murhayîrha abakazi boki? \v 16 Bo balya, oku kanwa ka Balâmu, bakululiraga bene Israheli ebwa kugomeraNyamubâho, mwa kulya kwabaga e Peori; na okwo kwarhuma obubanya bujà omu lubaga lwa Nyamubâho. \v 17 Buno muyîrhage ngasi wa bûko mulume, omu bâna bâbo, na ngasi mukazi okola olâzire n’omulume. \v 18 Ci abananyere bôshi barhacimanya mulume murhabayirhaga; bâli binyu abo. \v 19 Ninyu mwene mugendihanda e mbuga ly’ecibando nsiku nda; ngasi yeshi wàyisire omuntu na ngasi yeshi wahumire oku mufu, anagendicîcêsa oku lusiku lwa kasharhu n’olusiku lwa kali nda, mwe n’abashwekwa binyu. \v 20Mucêse na ngasi mwambalo, ngasi kalugu kajiragwa n’oluhu, ngasi kalugu kajiragwa n’amôya g’empene na ngasi kalugu kajiragwa n’omurhi. \v 21 Omudâthwa Eleazari abwîra balya bantu bàli oku matabâro, erhi: «Alagi ebirhegesirwe na lirya irhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa: \v 22Amasholo, ebyuma by’olunyerere, eby’omulinga, ebyuma by’akasiteriti na ebya amasasi, ngasi cirugu cankanahashihirwa ecîko, rnunacihire omu rnuliro; canabà cinjà. Cikwônene cicigwâsirwe naco okucêsibwa n’amîshi g’okucêsa. Ngasi hyôshi hirhankaja ecîko, munahicêse n’amîshi. \v 23 Ngasi cirugu cankahashihirwa ecîko, munacihire omu muliro; canabà cinjà. Ci kwônene cicigwâsirwe naco okucêsibwa n’amîshi g’okucêsa. Ngasi hyôshi hirhankaja ecîko, rmunahicêse n’amîshi. \v 24Mwanashuka emyarmbalo yinyu oku lusiku lwa kali nda; rnwanacêsibwa n’enyuma z’aho mwanahashijà omu cihando.

\s1 Okugaba omunyago

\p\v 25Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra; erhi: \v 26 Woyo n’ornudâhwaEleazari n’abarharnbo b’emilala y’olubaga, mujire omubalè gw’ebi banyagaga byôshi bibè bya bantu, bibè bya bintu. \v 27 Kandi wanagaba eyo minyago, cihimbi ciguma kuli balya bàli oku matabâro n’ecindi oku lubaga lwôshi. \v 28 Oku cigabi c’abalwi bàli oku rnatabâro wanayankakwo ecigabi ca Nyamubâho, kwo kuderha cigabi ciguma oku magana arhanu ga bantu, ga nkafu, ga ndogomi, erhi ga bibuzi. \v 29 Wanarhôla kuli cirya cigabi câbo, wanaha ornudâhwaEleazari nka rnpongano ya Nyarnubâho. \v 30 Kuli cirya cindi cigabi cahâbwa bene Israheli, wanaberûla cigurna oku bishwêkwa; wanaha bene Levi, balya bajira omukolo gw’okulanga Endâro ya Nyarnubâho. \v 31 Mûsa n’omudâhwaEleazari banacijira nka kulyâla Nyamubâho anarhegekaga Mûsa. \v 32 Ebyanyagagwa na balya bàli bajire oku matabâro, bibuzi bihumbi magana gali ndarhu na rnakumi gali nda na birhanu. \v 33 Nkafu bihumbi makurni gali nda n’ibirhi, \v 34 ndogorni bihumbi makurni gali ndarhu na cigurna. \v 35 Oku biyêrekîre abantu, owa bûko mukazi olya orhalisagiyankwa na rnulurne bâli bantu bihumbi makumi asharhu na bibirhi bôshi haguma. \v 36 Cigabi cigurna cahâbwa balya bàli oku rnatabâro; bibuzi bihumbi magana asharhu na makurni asharhu na nda, na rnagana arhanu. \v 37 Muli byo, rnagana gali ndarhu na rnakurni gali nda na birhanu byaberûlirwa Nyamubâho; \v 38 nkafu bihumbi makumi asharhu na ndarhu, na muli zo mwarhenga nkafu makumi gali nda n’ibirhi ziberûlirwe Nyarnubâho. \v 39 Ndogorni bihumbi rnakurni asharhu na magana arhanu na muli zo mwarhenga ndogorni makumi gali ndarhu na nguma ziberûlirwe Nyamubâho. \v 40 Na bantu bihumbi ikurni na ndarhu, na rnakumi asharhu na babirhi baberûlirwa Nyamubâho. \v 41 Mûsa aha omudâhwaEleazari eyo mpongano yaberûliragwa Nyarnubâho nka kulya Nyarnubâho anali arhegesire Mûsa. \v 42 Ebiyêrekîre cirya cigabi cahâbagwa bene Israheli, co cirya Mûsa aberûlaga kuli cirya càhâbagwa abalwi. \v 43 Eco cigabi cahâbagwa olubaga cali ntya: Bibuzi bihumbi magana asharhu na makurni asharhu na nda na rnagana arhanu, \v 44 nkafu bihumbi rnakurni asharhu na ndarhu, \v 45 ndogorni bihumbi makumi asharhu na magana arhanu, \v 46 na bantu bihumbi ikumi na ndarhu. \v 47 Kuli eco cigabi cahâbagwa bene Israheli, Mûsa oku ngasi makurni arhanu arhôlakwo cintu ciguma, n’ebyo abiha bene Levi, bo bajira omukolo gw’okulanga Endâro ya Nyarnubâho, nka kulya Nyarnubâho anarhegekaga Mûsa.

\s1 Okuhâna enterekêro

\p\v 48 Abarhambo b’ebihurnbi n’abarharnbo b’amagana, banayisha bajà emunda Mûsa ali, \v 49 banacimubwîra, mpu: «Abarhumisi bâwe baganjire abasirika rhwali rhulongolîne, harhabulisiri ciru n’omuguma. \v 50 Co cirhumire rhulihâna enterekêro emwa Nyamubâho: amasholo ngasi muguma arhôzire, engolo, emigufu, orhugondo, ebisikiyo n’amagerha; rhulijiramwo enterekêro y’okuhyûla embere za Nyamubâho». \v 51 Mûsa n’omudâhwaEleazari banacirhôla ebyo birugu, ago masholo n’ebyôla bindi birugu byàli erhi byakozirwekwo. \v 52 Amasholo baberûlaga bagahà Nyamubâbo, balya barhambo b’ebihumbi n’ab’amagana gahika omu buzirho bwa sikeli bihumbi ikumi na ndarhu na magana gali nda na makumi arhanuq. \v 53 Balya bantu bàlilwa bakazihêka ngasi muguma ecâge cihimbi c’omunyago. \v 54 Mûsa n’omudâhwaEleazari erhi babà bamarhôla ngasi masholo bahâbagwa n’abarhambo b’ecihumbi n’ab’amagana, bagahêka omw’Ihêma ly’Embugânano, nka kakengezo ka bene Israheli embere za Nyamubâho.

\pr NUMBERS BHS 31: 1

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃ 3וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהוָ֖הבְּמִדְיָֽן׃ 4אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטֹּ֣ות יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא׃ 5וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ 6וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁוַחֲצֹצְרֹ֥ות הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֹֽו׃ 7וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ 8וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֨קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁתמַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֔ור הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ 9וַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת־טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת־כָּל־מִקְנֵהֶ֛םוְאֶת־כָּל־חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ׃ 10וְאֵ֤ת כָּל־עָרֵיהֶם֙ בְּמֹ֣ושְׁבֹתָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־טִֽירֹתָ֑ם שָׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ 11וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַמַּלְקֹ֑וחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ 12וַיָּבִ֡אוּ אֶל־מֹשֶׁה֩ וְאֶל־אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְאֶל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַשְּׁבִ֧י וְאֶת־הַמַּלְקֹ֛וחַוְאֶת־הַשָּׁלָ֖ל אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה אֶל־עַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ ס 13וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 14וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּאֹ֔ות הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃ 15וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה׃ 16הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּעֹ֑ור וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖הבַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃ 17וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃ 18וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃ 19וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיֹּ֤וםהַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃ 20וְכָל־בֶּ֧גֶד וְכָל־כְּלִי־עֹ֛ור וְכָל־מַעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־כְּלִי־עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ ס 21וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתֹּורָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥היְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 22אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָעֹפָֽרֶת׃ 23כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛אבָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃ 24וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ 25וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 26שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְקֹ֨וחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲבֹ֥ות הָעֵדָֽה׃ 27וְחָצִ֨יתָ֙ אֶת־הַמַּלְקֹ֔וחַ בֵּ֚ין תֹּפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כָּל־הָעֵדָֽה׃ 28וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּאֹ֑ותמִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן׃ 29מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְנָתַתָּ֛ה לְאֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃ 30וּמִמַּחֲצִ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל תִּקַּ֣ח׀ אֶחָ֣ד׀ אָחֻ֣ז מִן־הַחֲמִשִּׁ֗ים מִן־הָאָדָ֧ם מִן־הַבָּקָ֛ר מִן־הַחֲמֹרִ֥יםוּמִן־הַצֹּ֖אן מִכָּל־הַבְּהֵמָ֑ה וְנָתַתָּ֤ה אֹתָם֙ לַלְוִיִּ֔ם שֹׁמְרֵ֕י מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן יְהוָֽה׃ 31וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 32וַיְהִי֙ הַמַּלְקֹ֔וחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶףוַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים׃ 33וּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף׃ 34וַחֲמֹרִ֕ים אֶחָ֥ד וְשִׁשִּׁ֖ים אָֽלֶף׃ 35וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר כָּל־נֶ֕פֶשׁ שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃ 36וַתְּהִי֙ הַֽמֶּחֱצָ֔ה חֵ֕לֶק הַיֹּצְאִ֖ים בַּצָּבָ֑א מִסְפַּ֣ר הַצֹּ֗אן שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְשִׁבְעַ֥תאֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ 37וַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהוָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים׃ 38וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃ 39וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֑ות וּמִכְסָ֥ם לַֽיהוָ֖ה אֶחָ֥ד וְשִׁשִּֽׁים׃ 40וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וּמִכְסָם֙ לַֽיהוָ֔ה שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים נָֽפֶשׁ׃ 41וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֨כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 42וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן־הָאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּבְאִֽים׃ 43וַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁמֵאֹֽות׃ 44וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃ 45וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ 46וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃ 47וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּחֲצִ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן־הַחֲמִשִּׁ֔ים מִן־הָאָדָ֖ם וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ןאֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֨רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 48וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֹֽות׃ 49וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּאִֽישׁ׃ 50וַנַּקְרֵ֞ב אֶת־קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי־זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥רעַל־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 51וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה׃ 52וַיְהִ֣י׀ כָּל־זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֨ימוּ֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע־מֵאֹ֥ות וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶלמֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֹֽות׃ 53אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֹֽו׃ 54וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּאֹ֑ות וַיָּבִ֤אוּ אֹתֹו֙ אֶל־אֹ֣הֶלמֹועֵ֔ד זִכָּרֹ֥ון לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

\c 32

\s1 Bene Rubeni bahâbwa ishwa

\p\v 1 Bene Rubeni na bene Gadi bali bagwêrhe masò manji bwenêne ga bishwêkwa. Erhi babona oku ecihugo ca Yaseri n’ecihugo ca Galadi biri bihugo binjà kuli ago masò gâbo, \v 2beneRubeni na beneGadi bakanya bajà emunda Mûsa àli n’omudâhwaEleazari n’abarhambo b’olubaga, banacibabwîra, mpu: \v 3 «Ataroti, Diboni, Nimra, Hesboni, Elealè, Sebani, Nebo na Meoni, eci \v 4 cihugo Nyamubâho anyagaga embere z’olubaga lwa bene Israheli, ciri cihugo cikwânîne olwabûko, na bambali bâwe bagwêrhe amasò.» \v 5 Bayûshûla, mpu: «Akaba nîrhu rhurhonyire emunda oli, eci cihugo cihâbwe bambali bâwe, kabe ko kashambala kâbo, orhanacirhuyikizagya Yordani.

\p\v 6 Mûsa ashuza bene Gadi na bene Rubeni, erhi:«Kâli bene winyu bakolaga oku matabâro ninyu moyo musigale ahâla? \v 7 Carhuma mubulisa bene Israheli oburhwâli bw’okujà muli cirya cihugo Nyamubâho ajibahà? \v 8 Kwa bene oko basho bajiraga erhi mbarhuma nti bagendiyênja ecihugo kurhenga e Kadesi-Barnea. \v 9 Basôka kuhika ebwa kabanda ka Eskoli, banacibona ecihugo, banaciyisha balibulîsa bene Israheli oburhwâli bw’okujà muli cirya cihugo Nyamubâho àli abahire. \v 10 N’oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka bwenêne olwo lusiku; anacihiga erhi: \v 11 Abâla bantu barhengaga e Mîsiri banakola bagwêrhe myâka makumi abirhi babusirwe na kujà enyanya, barhabone kuli cirya cihugo nalaganyagya n’endahiro nti naciha Abrahamu, Izaki na Yakôbo, ebwa kubà barhankulikiraga n’obwemêre. \v 12 Aha nyuma lya Kalebu mwene Yefune w’omunya-Kenezeni na Yozwè mwene Nuni, abo bashimbulire Nyamubâho n’obwemêre. \v 13 Lero oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka kuli bene Israheli, kwarhuma abahêka omw’irûngu myâka makumi ani, kuhika lirya iburha lyajiriraga Nyamubâho amabî lihugukumuke. \v 14 Loli oku mwamaja ahàli habasho, nka milandûkiza y’ababusi banyabyâha, mukola mwayushûla oburhè bwa Nyamubâho kuli bene Israheli. \v 15 Mukalahira bwamushimba, ashubiyûshûla okuleka bene Israheli muno irûngu, munarhume olu lubaga loshi luhwa.»

\p\v 16 Bayegera emunda Mûsa ali, banacimubwîra, mpu: «Rhwayûbaka aha engurhu oku masò gîrhu, rhuyûbake n’ebishagala oku bâna bîrhu barhò. \v 17 Kuli rhwe, buzira kulegama, rhwarhôla emirasano yîrhu, rhugenzikanwe na bene Israheli, kuhika rhubahise muli cirya cihugo bagwâsirwe okuyubakamwo, n’abâna bîrhu banayôrha muli ebyo bishagala rhwayûbaka buzibuzibu, omu kuyoboha abantu ba muli eco cihugo. \v 18 Rhurhagaluke emwa bîrhwe kuhika bene Israheli bajè bayûbaka ngasi muguma muli cirya cihugo c’akashambala kâge. \v 19 Bulya rhurhacibe na kashambala kaci haguma nabo olwo lundi lunda lwa Yordani, ciru na oli kuli kulusha, ebwa kubà akashambala kîrhu rhwakahirwe ebwa lino ishiriza lya Yordani e Buzûka-zûba.

\p\v 20 Mûsa abashuza, erhi: Akaba yo na njira mwakulikira eyo, mukanarhôla emirasano yinyu mugenzikanwa mweshi na Nyamubâho, \v 21 akaba abalume badwîrhe emirasano yâbo bayikira Yordani embere za Nyamubâho bagenzikanwe n’abâbo kuhika Nyamubâho abè amarhenza abanzi bâge embere zâge, \v 22 n’akaba murhagaluke nk’ecihugo cirhacijà côshi omu maboko ga Nyamubâho, aho mwanaba buzira bubî embere za Nyamubâho n’embere za bene Israheli, n’ecihugo canabà ko kashambala kinyu embere za Nyamubâho. Ci akaba murhajiziri ntyo, loli oku mwamajira ecâha emunda Nyamubâho ali; munamanye oku ecâha cinyu camukulikira. \v 24 Muyûbakage ebishagala oku bâna binyu, muyûbakage n’engurhu oku masò ginyu, munayukirize ebyo binwa birhenzire ekanwa kinyu.

\p\v 25 Bene Gadi na bene Rubeni banashambâza Mûsa, bamubwîra, mpu: Aba rhumisi bâwe bajira nk’okwo nnawîrhu adesire. \v 26 Abâna bîrhu, bakîrhwe, amasò gîrhu n’ebishwêkwa bîrhu byôshi byasigala aha omu bishagala bya Galadi. \v 27 Nabo abarhumisi bâwe, ngasi yeshi onahêka emirasano y’okulwa, bayikira bagere embere za Nyamubâho bajilwa nk’okwo nnawîrhu adesire.

\p\v 28 Lero aho, kuli bo, Mûsa ahâna aga marhegeko emunda omudâhwaEleazari ali, na Yozwè, mwene Nuni, n’abarhambo b’emilala yôshi ya beneIsraheli. \v 29 Mûsa ababwîra, erhi: «nka bene Gadi na bene Rubeni bamayikira Yordani, bo balya balume bôshi banagwâsirwe okuyanka emirasano yâbo bajilwa embere za Nyamubâho, na nka ecihugo côshi cikola cinyu, mwanayishibaha, nka kashambala kâbo, ecihugo ca Galadi. \v 30 Ci erhi akaba barhayikirini emirasano yaho bagenzikanwa mweshi nabo, mwanayîshibayubasa ekarhî kinyu omu cihugo ca Kanani.»

\p\v 31 Bene Gadi na bene Rubeni bashuza, baderha, mpu: «Oku Nyamubâho abwizire bambali bâwe rhwakujira. \v 32 Rhwayikira n’emirasano yîrhu, rhugenzikanwe na Nyamubâho e Kanani; n’akashambala k’omwimo gwirhu kanayôrha luno lundi lunda lwa Yordani.» \v 33 Mûsa aha beneGadi na beneRubeni na cihimbi ciguma ca beneMenashè ga Yozefu obwâmi bwa Sehoni, mwâmi w’Abanyamoreni, abaha n’obwâmi bwa Og mwâmi w’e Bashani, abaha ecihugo côshi, n’ebishagala bya muli co byôshi, emirhundu ya muli co yôshi n’ebindi bishagala biri elubibi lw’ecocihugo.

\p\v 34 Bene Gadi banaciyûbaka Diboni, Ataroti, na Aroweri, \v 35Ataroti-Sofani, Yazeri, Yagoboha, \v 36Beti-Nimra, Beti-Harani, byôshi byâli bishagalabizibuzibu; banaciyûbaka n’engurhu oku masò gâbo.

\p\v 37 Bene Rubeni bayûbaka Heseboni, Eleale, Kiriyatayimi. \v 38Nebo na Balmeoni; ci amazîno gâbo gayîsh’ihinduka buzinda; bayûbaka na Sibma, banajà bayîrika ebyo bishagala bajàga banyaga amazîno.

\p\v 39 Bene Makiri, mwene Menashè, barhabâlira Galadi, n’erhi babà bamamunyaga, bakungushaAbanyamoreni bayûbakagamwo. \v 40 Mûsa, ecihugo ca Galadi aciha Makiri, mwene Menashè; naye anaciyûbaka mulico. \v 41Yakiri, mwene Menashè, arhabâla, arhôla ebishagala byâbo, abiyirika izîno mpu byo: Bishagala bya Yakiri. \v 42Nobahu, arhabâla, arhôla ecihugo ca Kenati n’ebishagala byâco; aciha izîno lyâge.

\pr NUMBERS BHS 32 1וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔דוְהִנֵּ֥ה הַמָּקֹ֖ום מְקֹ֥ום מִקְנֶֽה׃ 2וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 3עֲטָרֹ֤ות וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבֹּ֖ון וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְבֹ֖ו וּבְעֹֽן׃ 4הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃ ס 5וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 6וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֨אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃ 7וְלָ֣מָּה תְנוּאוּן אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 8כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשָׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְאֹ֥ות אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 9וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ול וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץאֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃ 11אִם־יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּילְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃ 12בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהֹושֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־תֹּם֙ כָּל־הַדֹּ֔ור הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥ייְהוָֽה׃ 14וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפֹּ֣ות עֹ֗וד עַ֛ל חֲרֹ֥ון אַף־יְהוָ֖האֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 15כִּ֤י תְשׁוּבֻן֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָסַ֣ף עֹ֔וד לְהַנִּיחֹ֖ו בַּמִּדְבָּ֑ר וְשִֽׁחַתֶּ֖ם לְכָל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ ס 16וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃ 17וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקֹומָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֨נוּ֙ בְּעָרֵ֣יהַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 18לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֹֽו׃ 19כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ פ 20וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃ 21וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַ֧ד הֹורִישֹׁ֛ו אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃ 22וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ים מֵיְהוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָה הָאָ֨רֶץהַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 23וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃ 24בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ 25וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃ 26טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד׃ 27וַעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר׃ 28וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲבֹ֥ות הַמַּטֹּ֖ות לִבְנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 29וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן׀ אִ֠תְּכֶם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃ 30וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 31וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 32נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃ 33וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם׀ מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַחֲצִ֣י׀ שֵׁ֣בֶט׀ מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יֹוסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת עֹ֖וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב׃ 34וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃ 35וְאֶת־עַטְרֹ֥ת שֹׁופָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיָגְבֳּהָֽה׃ 36וְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן׃ 37וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבֹּ֖ון וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃ 38וְאֶת־נְבֹ֞ו וְאֶת־בַּ֧עַל מְעֹ֛ון מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמֹ֥ות הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥רבָּנֽוּ׃ 39וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיֹּ֖ורֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 40וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃ 41וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר׃ 42וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֹֽו׃ פ

\c 33

\s1 Ebihando bya bene Israheli erhi bàli omu irûngu

\p\v 1 Alaga ebihando bya bene Israheli erhi barhenga omu cihugo c’e Mîsiri, omu kushimba oku emirhwe yâbo yàli, oku burhegesi bwa Mûsa na Aròni. \v 2 Mûsa akazâg’iyandika ahantu bahanzire, n’aha barhenga nk’oku ebihando byâbo byanali; akazishimba irhegeko ahirwe na Nyamubâho. Alaga ebihando byâbo omu kushimba aha banarhengaga hôshi.

\p\v 3 Barhenga e Ramsesi omu mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumin’irhanu za ogwôla mwêzi gwa burhanzi. Mwâli omu lusiku lurhanzi lukulikira Basâka erhi bene Israheli barhenga e Mîsiri bagenda bacîshinga, bagera embere z’Abanya-Mîsiri bôshi. \v 4 Ago mango erhi Abanya-Mîsiri badwîrhe babisha bene wâbo balya bayirhagwa na Nyamubâho, balya bàli b’enfula bôshi; Nyamubâho ayêrekana obushinganyanya bwâge oku bandi banyamuzinda.

\p\v 5 Erhi barhenga e Ramsesi, bene Israheli bagendihanda e Sukoti. \v 6 Barhenga e Sukoti, bagendihanda aha Etami, cihugo ciri oku burhambi bw’irûngu. \v 7 Barhenga aha Etami, na erhi babà bamagolonjokera ebwa Pihahiroti, obà ah’ishiriza lya Balsefoni, bagend’ihanda embere za Migdolumu. \v 8 Barhenga aho mbere za Pihahiroti, bayikira omu karhî k’enyanja, bajà ebw’irûngu. Erhi bayûsa nsiku isharhu, bagenda omw’irûngu ly’Etami, bagendihanda aha Mara. \v 9 Barhenga aha Mara, bagend’ihanda aha Elimi, abo hàli maliba ikumi n’abirhi na mirhanda makumi gali nda; banacihanda aho. \v 10 Barhenga aha Elimi bagendihanda hôfi n’enyanja Ndukula. \v 11 Barhenga ebwa nyanja Ndukula, bagendihanda omw’irûngu lya Sini. \v 12 Barhenga omw’irûngu lya Sini, bagendihanda aha Dofka. \v 13 Barhenga aha Dofka, bagendihanda aha Alusi. \v 14 Barhenga aha Alusi, bagendihanda aha Refidimi n’aho harhàli mîshi ga kunywa oku lubaga. \v 15 Barhenga e Refidimi, bagendihanda omw’irûngu lya Sinayi. \v 16 Barhenga omw’irûngu lya Sinayi, bagendihanda aha Kabroti Hatava. \v 17 Barhenga aha Kabroti-Hatava, bagendihanda aba Haseroti. \v 18 Barhenga aha Haseroti, bagend’ihanda aha Ritima. \v 19 Barhenga aha Ritima, bagendihanda aha Rimôni-Pêres. \v 20 Barhenga aha Rimôni-Pêres bagendibanda aha Libna. \v 21 Barhenga aha Libna, bagendihanda aha Risa. \v 22 Barhenga aha Risa, bagendihanda aha Kehelata. \v 23 Barhenga aha Kehelata, bagendihanda oku ntondo ya Seferi. \v 24 Barhenga oku ntondo ya Seferi, bagendibanda aha Harada. \v 25 Barhenga aha Harada, bagendihanda aha Makeloti. \v 26 Barhenga aha Makeloti, bagendihanda aha Tahata. \v 27 Barhenga aha Tahata, bagendihanda aha Terahi. \v 28 Barhenga aha Terahi, bagendihanda aha Mitika. \v 29 Barhenga aha Mitika, bagendihanda aha Hasmona. \v 30 Barhenga aha Hasmona, bagendihanda aha Moseroti. \v 31 Barhenga aha Moseroti, bagendihanda aha Bene-Yakani. \v 32 Barhenga aha Bene-Yakani, bagendihanda aha Hori-Gidgadi. \v 33 Barhenga aha Hori-Gidgadi, bagendihanda aha Yotebata. \v 34 Barhenga aha Yotebata, bagendihanda aha Abrona. \v 35 Barhenga aha Abrona, bagendihanda aha Esiongeberi. \v 36 Barhenga aha Esiongeberi, bagndihanda omw’irûngu lya Sini, kwo kuderha aha Kadesi. \v 37 Barhenga aha Kadesi, bagendihanda oku ntondo ya Hori, aha buzinda bw’ecihugo c’Edomu. \v 38Omudâhwa Aròni, asôkera oku ntondo ya Hori, oku irhegeko lya Nyamubâho ajifîrakwo; mwâli omu mwâka gwa makumi ani kurhenga bene Israheli barhenzire e Mîsiri, omu mwêzi gwakarhanu, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi. \v 39 Aròni àli akola mukulu wa myâka iganana makumi abirhi n’isharhu, erhi afira oku ntondo ya Hori. \v 40 Omunya-Kanani, mwâmi Aradi, owayubakaga e Nêgebu omu cihugo ca Kanani, amanya oku bene Israheli bayishire. \v 41 Barhenga oku ntondo ya Hori, bagendihanda aha Salmona. \v 42 Barhenga aha Salmona, bagendihanda aha Punoni. \v 43 Barhenga aha Punoni, bagendihanda aha Oboli. \v 44 Barhenga aha Oboli, bagendihanda aha Iye-Abarimi, oku lubibi lwa Mowabu. \v 45 Barhenga aha Iyim-Abarimi, bagendihanda aha Diboni-Gadi. \v 46 Barhenga aha Diboni-Gadi, bagendihanda aha Almoni-Diblatayimi. \v 47 Barhenga aha Almoni-Diblatayimi, bagendihanda omu birhondo bya Abarimu, ishiriza lya Nebo. \v 48 Barhenga omu birhondo bya Abarimu, bagendihanda omu rhubanda rhwaMowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko. \v 49 Bahanda hôfi na Yordani, kurhenga kuli Beti-ha-Yesimoti kuhika aha Abeli-ha-Shitimi, omu rhubanda rhwa Mowabu.

\s1 Irhegeko ly’okugabâna ecihugo ca Kanani

\p\v 50Nyamubâho ashambâla na Mûsa omu rhubanda rhwa Mowabu; anacimubwîra, erhi: \v 51 Ogendibwîra bene Israheli ntya, erhi: Amango mwanayikire Yordani, na nka mwamaja omu cihugo ca Kanani, \v 52 munakungushe embere zinyu, abayûbaka muli eco cihugo bôshi. Muhongole amabuye gâbo matâke goshi, muvungunyule n’ensanamu zâbo z’omulinga bàtulaga, munagendihagula ebwa mpêro zâbo omu birhwa. \v 53Mwayima muli eco cihugo, munaciyûbake; bulya nammuhire eco cihugo nti muciyimemwo. \v 54 Mugabane eco cihugo omu kuciyeshera ecigole, oku emilala yinyu enali. Aba mwahà akashambala kanene babè erhi bo banali banji, n’aba mwahà akashambala kasungunu babè erhi bo banali basungunu. Ecihimbi ecigole cankanahà omuntu erhi co na câge. Mwanacirhôla cibè cinyu nk’oku emilala ya bashakulûza binyu enali. \v 55 Ci erhi akaba murhakungushire embere zinyu abo bayûbaka omu cihugo, aba mwakanaleka muli bo ekarhî kinyu bakaziyôrha nka mishûgi emuli omu masù, na nka marhadu omu nkanga. Banakaziyôrha bamulola nka bashombanyi bâbo muli eco cihugo mwajiyubakamwo. \v 56 Ninyu mwene, nanamulibûsa nk’oku nàli ndâlîre okubalibûsa.

\pr Numbers BHS 33: 1אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃ 2וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מֹוצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמֹוצָאֵיהֶֽם׃ 3וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֔ון בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר יֹ֖ום לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֑ון מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃ 4וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכֹ֑ור וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃ 5וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃ 6וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃ 7וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפֹ֑ון וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃ 8וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתֹוךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔םוַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃ 9וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם׃ 10וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃ 11וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃ 12וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃ 13וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃ 14וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתֹּֽות׃ 15וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 16וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃ 17וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃ 18וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃ 19וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃ 20וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃ 21וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃ 22וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃ 23וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃ 24וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃ 25וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃ 26וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃ 27וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃ 28וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃ 29וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃ 30וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֹֽות׃ 31וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵרֹ֑ות וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃ 32וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃ 33וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃ 34וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃ 35וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְיֹ֥ון גָּֽבֶר׃ 36וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְיֹ֣ון גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃ 37וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֹֽום׃ 38וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃ 39וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹתֹ֖ו בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ ס 40וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 41וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃ 42וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃ 43וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃ 44וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מֹואָֽב׃ 45וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃ 46וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃ 47וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֹֽו׃ 48וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ 49וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מֹואָֽב׃ ס 50וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 51דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 52וְהֹ֨ורַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃ 53וְהֹורַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃ 54וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגֹורָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתֹו֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יטאֶת־נַחֲלָתֹ֔ו אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא לֹ֥ו שָׁ֛מָּה הַגֹּורָ֖ל לֹ֣ו יִהְיֶ֑ה לְמַטֹּ֥ות אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃ 55וְאִם־לֹ֨א תֹורִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּותִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔םוְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ 56וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשֹׂ֥ות לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ פ

\c 34

\s1 Embibi za Kanani

\p\v 1Nyamubâho anacishambâla na Mûsa, amubwîra, erhi: \v 2 «Ojirhegeka bene Israheli obabwîre ntya: Amango mwajà omu cihugo c’e Kanani, alagi ecihugo mwagendigabânana: Co cihugo ca Kanani, nk’oku embibi zâge zinali.

\p\v 3 Olunda lw’emukondwè, kuli mwe lwabà irûngu lya Sini, kuhika aha Edomu, n’olubibi lwinyu lw’ebuzûka-zûba lwarhenga oku cikwî c’eyo buzûka-zûba bw’enyanja y’omunyu, \v 4 n’olwo lubibi lwinyu lwanayandagalira emukondwè, lugere oku murhezi gw’Akrabimi, lugere e Sini, lugendihika emukondwè aha Kadesi-Barnea. Lwanashubigenda, lugere e Hasari-Adari, kandi lugere olunda lw’e Asemoni. \v 5 Kurhenga e Asemoni, olwo lubibi lwahika oku mugezi gw’e Mîsiri, lugendihwera oku Nyanja.

\p\v 6 Nalo olubibi lw’e Mashinji lwaba Enyanja Nene: lwo lubibi lwinyu olunda lw’e buzika-zûba.

\p\v 7 Lolagi olwaba lubibi lwinyu olunda lw’emwênè: kurhenga oku Nyanja nnene, \v 8 mwanatwa olubibi lwinyu kuhika oku ntondo ya Hori: kurhenga oku ntondo ya Hori, mwalukanyanya aha Muhango gwa Hamati, olubibi lwanahika aha Sedadi. \v 9 Lwagenda kuhika aha Zifroni, lugendihwera aha Hasari-Enani: lwo lwaba lubibi lwinyu olwo lw’emwênè.

\p\v 10 Mwanatwa olubibi lwinyu lw’ebuzûka-zuba bwa Hasari-Enani aha Sefami. \v 11 Olwo lubibi lwanabunguluka kurhenga e Sefami kujà e Harbela ebuzûka-zûba bwa Ayini, lwanayandagala lugere burhambirhambi omu rhurhondo rhuli eburhamhi hw’enyanja ya Kinereti olunda lw’ebuzûka-zûba. \v 12 Lwanayandagala kuli Yordani, lugendihwera oku nyanja y’omunyu. Co cihugo cinyu ecôla n’oku embibi zâco zinacizungolosire.»

\p\v 13 Mûsa aha beneIsraheli eri irhegeko aderha,erhi: «Eco co cihugo Nyamubâho arhegesire mpu cihâbwe erya milala mwenda haguma na cirya cihimbi c’omulala.

\p\v 14 Bulya omulalagwabene Rubeni nka kulya enyumpa zabashakulûza bâbo zinakulikirana, n’omulala gwa beneGadi, nabo nk’oku enyumpa za hashakulûza wâbo zinakulikirana, bôhe mîra bahâbagwa akabo kashamhala: n’ecihimbi c’omulala gwa Menashè naco cahâbirwe akaco kashambala. \v 15 Eyo milala ibirhi n’eco cihimbi c’omulala, bahabirwe akashambala kâbo ebwa lindi ishiriza lya Yordani, aha ishiriza lya Yeriko, olunda lw’ebuzûka-zûba».

\s1 Abarhambo bagabîragwa ecihugo ca Kanani

\p\v 16Nyamubâho anacishambâla na Mûsa amubwîra. erhi: \v 17 «Alaga amazîno g’abantu bagendimugabîra eryo ishwa: omudâhwaEleazari na Yozwè, mwene Nuni. \v 18 Kandi wânajà warhôla murhambo muguma muguma omu ngasi mulala, omu kugaba eryo ishwa. \v 19 Alaga amazîno g’abo bantu:

\p Oku mulala gwa Yuda, Kalebu, mwene Yefune;

\p\v 20 Oku mulala gwa beneSimoni, Shemweli mwene Amihudi;

\p\v 21 Oku mulala gwa Benyamini, Elidadi, mwene Kisloni;

\p\v 22 Oku mulala gwa beneDani, omurhamboBuki, mwene Yogli;

\p\v 23 Kuli beneYozefu: oku mulala gwa beneMenashè,

\pomurhamboHanieli mwene Efodi;

\p\v 24 Kuli beneEfrayimu, omurhamboKemueli, mwene Shiftani;

\p\v 25 Oku mulala gwa beneZabuloni, omurhamboElisafani,

\p mwene Parnaki;

\p\v 26 Oku mulala gwa beneIsakari, omurhamboPaltieli, mwene Azani;

\p\v 27 Oku mulala gw’Aseri; omurhamboAhihudi, mwene Shelomi;

\p\v 28 Oku mulala gwa Neftali, omurhamboPedaheli, mwene Amihudi.» \v 29 Abo bo Nyamubâho arhegekaga mpu ecihugo ca Kanani bacigabire bene Israheli.

\pr NUMBERS BHS 34: 1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ללָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃ 3וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱדֹ֑ום וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃ 4וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיָה תֹּֽוצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥אחֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה׃ 5וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמֹ֖ון נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תֹוצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃ 6וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּדֹ֖ול וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃ 7וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפֹ֑ון מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃ 8מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תֹּוצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה׃ 9וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תֹוצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֹֽון׃ 10וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃ 11וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּב֔וּל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃ 12וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תֹוצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃ 13וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגֹורָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔הלָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטֹּ֖ות וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃ 14כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔הלָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃ 15שְׁנֵ֥י הַמַּטֹּ֖ות וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃ פ 16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17אֵ֚לֶּה שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִיהֹושֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ 18וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 19וְאֵ֖לֶּה שְׁמֹ֣ות הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ 20וּלְמַטֵּה֙ בְּנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 21לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־כִּסְלֹֽון׃ 22וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־יָגְלִֽי׃ 23לִבְנֵ֣י יֹוסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־אֵפֹֽד׃ 24וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־שִׁפְטָֽן׃ 25וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִיצָפָ֖ן בֶּן־פַּרְנָֽךְ׃ 26וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן׃ 27וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־שְׁלֹמִֽי׃ 28וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 29אֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ פ

\c 35

\s1 Ecigabi ca bene Levi

\p\v 1Nyamubâho ashambâla na Mûsa omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko aderha, erhi: \v 2 Orhegeke bene Israheli, oku kashambala bayishihâbwa, bajè bahâkwo bene Leviebishagala bâyûbakamwo. Mubahe n’amalambo bakaziyabuliramwo eburhambi bwa ebyo bishagala. \v 3 Obahè aha bayûbaka, n’amalambo bankahasha okukaziyabuliramwo ebishwêkwa byâbo, ebinene n’ebisungunu nangasi bindi bishwêkwa byôshi. \v 4 Amalambo g’ebyo bishagalabene Levi bâyûbakamwo bakazirhangirira oku lukûta lw’olugo, omuhanda, makoro cihumbi, omu marhambi mwoshi.

\p\v 5 Mwanagera embuga ya ngasi lugo, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’ebuzûka-zûba, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’emukondwè, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’ebuzika-zûba na makoro bihumbi bibirhi olunda lw’emwênè. Olugo lwanaja ekagarhî. Go malambo g’ebyo bishagala\v 6Ebishagala mwaha bene Levi biri birya ndarhu mwaleka bakaziyâkiramwo, mwanakazileka ngasi wayisire omuntu akaziyakiramwo; kandi mwanabayushulira bindi bishagala makumi ani na bibirhi. \v 7Ebishagala mwaha bene Levi byôshi haguma byabà makumi ani na munâni, kuguma n’amalambo g’okuyabulira. \v 8 Ebyo bishagala mwajà mwarhôla bihimbi by’ecihugo muhire bene Israheli, mukajira ntya: abagwêrhe oluhande lunene bo mwanakazirhôlakwo ebinene, n’abagwêrhe ebisungunu, mwanarhôla na bisungunu. Ngasi baguma bakazihà bene Leviebishagala bayûbakamwo, omu kulola luhande lunganaci bahâbirwe.

\s1 Irhegeko ly’ebishagala by’okuyakirwamwo

\p\v 9Nyamubâho ashambâla na Mûsa, amubwîra, erhi: «Ogendidesa bene Israheli obabwîre ntya: \v 10 Amango mwaba mwamayikira e Yordani, munakola mudekerire, omu cihugo ca Kanani, 11 mwanacîshoga ebishagala byabà kuli mwe, bishagala by’okuyakiramwo, mulya ankahashiyakira omuntu wayisire owâbo buzira luhinzo. \v 12 Ebyo bishagala byo mwakaziyakiramwoomwihôzi w’omukò, ly’omwîsi alekiyîrhwa arhanacigendisamba embere z’olubaga. \v 13Ebishagala mwahâna byabà ndarhu by’okukaziyakiramwo. \v 14 Muhâne ngo isharhu ishiriza lya Yordani na zindi isharhu omu cihugo ca Kanani, zibe ngo za kuyakirwamwo. \v 15 Ezo ngo ndarhu zaba hantu ha kuyakirwamwo kuli bene Israheli, oku muntu w’ecigolo n’oku ngasi wundi oyubasire ekarhî kinyu, lyo ngasi muntu wanayisire owundi muntu buzira luhinzo ahashibona aha ayâkira.

\p\v 16 Erhi akaba ashûsire owundi muntu n’ecirugu c’ecuma, n’olya nyakushurhwa erhi ankafà, owashurhaga ali mwîsi, na ngasi mwîsi agwâsirwe ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 17 Erhi ankabanda ibuye, lirya lyankahashiyîrha, na olya wabandagwa afe, nyakubanda ali mwîsi: n’omwisi kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 18 Erhi ankashurha n’akarhi kankahashiyîrha, n’erhi olya washurhagwa ankafà, nyakushurha ali mwîsi; n’omwisi kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 19Omwihôzi w’omukò yêne wankayîrha oyo mwîsi; erhi ankajira ah’amushimâna, anamuyîrha.

\p\v 20 Erhi omuntu ankahirimya owâbo n’omujina erhi amubande kantu kalebe kalya kankamuhirimya, na ntyo olya muntu afe, \v 21 nîsi erhi akamushurha n’okuboko kwâge ebwa kumushomba, n’erhi olya muntu ankafà, olya washurhaga kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà, bulya ali mwîsi: omwihôzi w’omukò anayîrha olya mwîsi erhi ankajira aha amushimâna. \v 22 Ci, erhi ankahirimya owundi muntu buzira luhinzo, erhi amubande akantu buzira bulonza bubî, \v 23 nîsi erhi ankarhogezakwo owâbo ibuye lyankayîrha, na olya muntu afe, buzira kuderha mpu anali mushombanyi wamulongezagya olufu, \v 24olubaga lwanatwa olubanja ekarhî ka nyakuyîrha na olya mwihôzi w’omukò, nk’oku amarhegeko gadesire, \v 25 lwanafumya olya mwîsi kuli olya mwihôzi w’omukò, lwanamushubiza muli lulya lugo ashuba ayâkîre; anabêra eyo kuhika aha kufà kw’omudâhwa mukulu, olya washîgagwa amavurha mîmâna. \v 26 Erhi oyo mwîsi akarhenga, embere z’amango, muli lulya lugo ali ayâkîre, \v 27 n’erhi olya mwihôzi w’omukò akamushimâna omu lundi lugo, kuleka lulya lw’okuyakirwamwo, erhi olya mwihôzi w’omukò akayîrha olya wayirhaga owâbo, arhajiziri câha ca kuyîrha omuntu, \v 28 bulya omwisi kukwânîne abêre omu lugolw’okuyakirwamwo, kuhik’aha kufà kw’omudâhwa mukulu. N’enyuma ly’okufà kw’omudâhwa mukulu, anahasha okushubira erya munda akashambala kâge kali. \v 29 Aga marhegeko gamanyisa obuhashe bwinyu n’obuhashe bw’amaburhwa ginyu, ngasi hantu mwankanayûbaka hôshi.

\p\v 30 Aha ngasi kuyîrha omuntu, kukwânîne habe abahamirizi, lyône oyo mwîsi ankafà; ci kwône omuhamirizi muguma arhankarhuma baderha mpu oku buhamîrizi bwâge bakolaga batwîra omuntu okufà. \v 31 Murhahîra mukayemera empongano y’omuntu wayirhaga owâbo, mpu lyo acira, n’obo akwânîne okufà, bulya agwâsirwe afe. \v 32 Murhahîra mukayemera empongano yarhuma olya muntu wayakiraga omu cihugo ca okuyakirwamwo, ahashigaluka embere z’okufà kw’omudâhwa mukulu. \v 33 Murhahîra mukahemula ecihugo mulimwo, bulya omukòr gwo guhemula ecihugo, na ntà mpyûlo oku cihugo, oku mukò gwabulagagwa, okurhali kubulaga omukò gw’olya wagubulagaga. \v 34 Orhahîra okahemula ecihugo muyûbasiremwo, n’ecihugo niono na mba nyûbasire ekarhî, bulya nie Nyamubâho mbêra ekarhî ka bene Israheli.»

\pr Numbers BHS 35: 1וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 2צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔םתִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃ 3וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃ 4וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃ 5וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת־פְּאַת־נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜הוְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם׀ אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפֹ֛ון אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖יהֶעָרִֽים׃ 6וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣םתִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃ 7כָּל־הֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ 8וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤ינַחֲלָתֹו֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם׃ פ 9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 11וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ 12וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְדֹ֛ו לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃ 13וְהֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם׃ 14אֵ֣ת׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖טתִּהְיֶֽינָה׃ 15לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתֹּושָׁב֙ בְּתֹוכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּהכָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ 16וְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל׀ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 17וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 18אֹ֡ו בִּכְלִ֣י עֵֽץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בֹּ֥ו הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 19גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעֹו־בֹ֖ו ה֥וּא יְמִיתֶֽנּוּ׃ 20וְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדָּפֶ֑נּוּ אֹֽו־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת׃ 21אֹ֣ו בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדֹו֙ וַיָּמֹ֔ת מֹֽות־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָרֹצֵ֖חַבְּפִגְעֹו־בֹֽו׃ 22וְאִם־בְּפֶ֥תַע בְּלֹא־אֵיבָ֖ה הֲדָפֹ֑ו אֹו־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה׃ 23אֹ֣ו בְכָל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְאֹ֔ות וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־אֹויֵ֣ב לֹ֔ו וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁרָעָתֹֽו׃ 24וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 25וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתֹו֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָטֹ֖ו אֲשֶׁר־נָ֣סשָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מֹות֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹתֹ֖ו בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ׃ 26וְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָטֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ 27וּמָצָ֤א אֹתֹו֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָטֹ֑ו וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין לֹ֖ו דָּֽם׃ 28כִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטֹו֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מֹ֖ות הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מֹות֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץאֲחֻזָּתֹֽו׃ 29וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֹושְׁבֹתֵיכֶֽם׃ 30כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃ 31וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מֹ֖ות יוּמָֽת׃ 32וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָטֹ֑ו לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מֹ֖ות הַכֹּהֵֽן׃ 33וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗רלַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֹֽו׃ 34וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתֹוכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ןבְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

\c 36

\s1 Akashambala k’abakazi

\p\v 1Abarhambo b’e milala ya bene Galadi, mwene Makiri, mwene Menashè, w’omu bûko bwa Yozefu, bayisha bajà embere za Mûsa n’embere z’abandi barhambo b’emilala ya bene Israheli. \v 2 Banaciderha, mpu: «Nyamubâho arhegesire Nnawîrhu ahè bene Israheli ecihugo, omu kubayeshera ecigole; kandi nnawîrhu ahabirwe na Nyamubâho irhegeko ly’okuhà bâli ba mwene wîrhu Selofehadi ecâbo cigabi c’akashambala. \v 3 Erhi bakajaga bayankwa n’omulume w’omu bundi bûko bwa beneIsraheli, akashambala kâbo kanaba kashambala ka cihimbi citwîsire oku kashambala ka balarha, cigendiyûshûla akashambala k’aba erya munda bajiheruka, ntyo kubè kutwa oku kîrhu kashambala. \v 4 N’amango gayisha, galya mango g’okucishinga kwa beneIsraheli, ako kashambala kâbo kanagendiyushuka oku kashambala k’ab’erya munda baherusire; ntyo akashambala kâbo cibè cihimbi citwîsire oku kashambala ka balarha.»

\p\v 5 Mûsa, oku irhegeko lya Nyamubâho, aha beneIsraheli irhegeko, aderha, erhi: «Omulala gwa beneYozefu gudesire okushingânîne. \v 6 Lolagi eci Nyamubâho arhegesire oku biyêrekîre bâli ba Selofehadi: banayankwa n’omulume basîmire, casinga abè w’omu bûko bwa b’îshe. \v 7 Ntyo akashambala ka beneIsraheli karhacikazirhenge oku mulala mulebe kaje oku gundi mulala; okwo kwarhuma bene Jsraheli bakaziyôrhana ngasi baguma akashambala k’omulala gwa b’îshe wâbo. \v 8 Ngasi mwananyere yeshi wankabà n’akashambala omu bûko bulebe bwa beneIsraheli, kukwânîne ayankwe n’omulume w’omu mulala gw’îshe. Ntyo beneIsraheli banakazilanga ngasi baguma akashambala ka b’îshe wâbo.

\p\v 9 Ntà kashambala karhenga oku mulala kaje oku gundi mulala, ci emilala ya beneIsraheli yayôrhana ngasi baguma akashambala kâbo.» \v 10 Okwo Nyamubâho arhegekaga Mûsa, kwo na bâli ba Selofehadi bajizire. \v 11Mahla, Tirsa, Hogla, Milka na Noa, bâli ba Selofehadi, bayankwa na bene ba mwishè. \v 12 Bayankwa omu milala ya beneMenashè, mwene Yozefu, na ntyo akashambala kayôrha omu mulala gwa bene îshe wâbo.

\s1 Okushwinja

\p\v 13 Ezo zu ngesò n’amarhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa kuli bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko.

\pr NUMBERS BHS 36: 1וַֽיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָבֹ֗ות לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּלִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָבֹ֖ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגֹורָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔הלָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃ 3וְ֠הָיוּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנֹוסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣תהַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃ 4וְאִם־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֹֽוסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃ 5וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יֹוסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃ 6זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה לִבְנֹ֤ות צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטֹּ֥וב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְלְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃ 7וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְכָל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטֹּות֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַןיִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ 9וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָתֹ֔ו יִדְבְּק֕וּ מַטֹּ֖ות בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֹ֥ות צְלָפְחָֽד׃ 11וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃ 12מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יֹוסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃ 13אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ליַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃

Emibalè 15 omu BIBLIYA NDIMI ISHARHU go mashi mayahudi n’amagereki

Laisser une réponse

\c 15

\ms1 VI. Obuhashe bw’abadâhwa na bene Levi

\s1 Olubero luhyâhya lw’amarhegeko

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 « Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: Amango mwahika muli cirya cihugo mwagendibêra, ciryâla cihugo namuhà, \v 3 na nkamukola mwarherekêraNyamubâhoenterekêro yajirwa n’omuliro, ebè ya nsirîra, ebè yindi nterekêro y’okuyunjuliza muhigo mulebe, nîsi erhi nterekêro y’obulonza bw’omuntu konene, kandi erhi ebè nterekêro y’amango g’ensiku nkulu zinyu, mpu lyo, omu kurherekêra enkafu zinyu kandi erhi bibuzi binyu, muhasha okuhêra Nyamubâhoenterekêro y’akisununu kinja. \v 4 Omuntu oyishire okuhâna enterekêro yâge emunda Nyamubâho ali, anahira enterekêro y’enkalange, cihimbi ciguma ca kalikumi c’enshâno y’omulà n’ecigabi ca kani ca ehinia y’amavurha. \v 5 Wanajira enterekêro y’embulaga na cigabi ciguma ca kani c’ehini ya idivayi, haguma n’enterekêro y’e nsirîra n’enterekêro y’omurhûla oku ngasi mwâna-buzi. \v 6 Okunterekêro y’engandabuzi, wanahâna bihimbi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà oku nterekêro y’enkalange, ci eyôla nshâno ebè mvange n’amavurha. \v 7 Oku nterekêro y’e mbulaga, wanahâna cihimbi ciguma ca kasharhu c’ehini y’idivayi, ebè nterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho. \v 8 Erhi wankarherekêra empanzi, akaba eri ya nterekêro y’ensirîra, kandi erhi ya kuyûkiriza muhigo mulebe, nîsi erhi ebè nterekêro yâwe ya murhûla wahà Nyamubâho, \v 9 haguma n’eyôla mpanzi wanarherekêra, nka nterekêro ya nkalange, bihimbi bibirhi bya kalikumi by’enshâno y’omulà mvange n’ecihimbi ca kabirhi c’ehini y’amavurha. \v 10 Wanahâna n’ecihimbi cakabirhi c’ehini y’idivayi, nka nterekêro y’embulaga: erhi nterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja emwa Nyamubâho. \v 11 Kwo bakazijira ntyôla oku ngasi mpanzi, oku ngasi ngandabuzi, n’oku ngasi mwâna-buzi erhi mwanahene. \v 12 Oku mubalè gw’ebintu warherekêra gunali kwo nâwe wankanajira ngasi ciguma omu kushimba kulya omubalè gwâbo gunali.

\s1 Emigati ya burhanzi

\s1 Okuhyûla oku byâha by’obuhwinja

\s1 Obuhane bw’okurbakenga olwa Sabato

\s1 Obushemberere oku myambalo

\pr Numbers BHS 15: 1

Emibalè 11 omu BIBLIYA NDIMI ISHARHU go mashi mayahudi n’amagereki

Laisser une réponse

\c 11

\ms1 V. Olugendo omu irûngu

\s1 Okuciduduma kw’olubaga

\p\v 1 Olubaga lwarhôndêra okucîdudumira kubî omu kurhwîri kwa Nyamubâho. Nyamubâho ayumva okwôla, n’oburhè bwâge bwayâka bwenêne, omuliro gwa Nyamubâho gwayâka kuli bo, gwarhôndêra okuyoca eburhambi bw’ecihando. \v 2 Olubaga lwalakira emunda Mûsa ali, naye Mûsa ajishenga Nyamubâho, gulya muliro gwanacizima. \v 3 Abôla hantu bahayîrika izîno lya Taheraa, bulya omuliro gwa Nyamubâbo gwayasire kuli bo. \v 4 Cirundo ca bantu baguma muli bene Israheli carhondêra okuyumva akagegene, ciru na bene Israheli banji bashubirhondêra okucilasa, mpu: «Ndi wankarhuja enyama rhwalya? \v 5 Rhwamadula zirya nfi rhwakagilya busha busha konene e Mîsiri, rhwamadula gulya mundagwe, galya malehe, birya bitumbura na balya bapwâro bîrhu. \v 6 Rbwono rhukola rhwayumira enôla munda oku busha! Amasu gîrhu garjabona agarhali agala mâna». \v 7 Agola mâna gàli nka mogomogo za mahemba, n’oku nshusho gàli gashushire obulo. \v 8 Olubaga lwakazishandabâna lukola lwajigarhôla; kandi lwanagashwera oku lwanjikwa nîsi erhi okugashakulira omu cishakulo; lwakazigayendera aha nyungu nîsi erhi okujiramwo emigati. Gali gagwêrhe obununu bw’omugati gwajiragwa n’amavurha. \v 9 Erhi olumè lwarhogeraga omu maswa budufu, lyo n’agôla mâna gakazâgiyandagala nago.

\s1 Obulagizi bwa Mûsa

\s1 Nyamubâho ashuza Mûsa

\s1 Empirahira

\p\v 31 Oku irhegeko lya Nyamubâho, empûsi yanacihûsa; eyo mpûsi yarhenga e bwa nyanja, yayisha edwîrhe empirahira, yazibunika oku cihando, n’ahola zàgwâga, obulî bwaho bwâli bwa igenda lya mulegerege muguma lunda luguma n’olundi lunda lindi igenda lya mulegerege muguma, eburhambi bw’ecihando n’oku zàli zilundumine kwo kuhêka enyanya, bwàli burherema bwa makoro abirhi kurhenga okw’idaho. \v 32 Olwôla lusiku loshi, n’obudufu bwôshi, n’erhi buca, olubaga lwarhôndêra lwagwârha ezôla mpirahira; owali gwasire nsungunu àli ahisire omu homorib ikumi; bayanika ebyôla byâbo eburhambi bw’ecihando côshi. \v 33 Ci oku enyama zicibali ekanwa omu mino barhacimira, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâkira oku lubaga; Nyamubâho abalambika mwo banji bwenêne là. \v 34 Ahola hantu bahayîrika izîno lya Kibroti-Hatava, ebwa kubà ahola ho babishaga lulya lubaga lwagomaga erhi kagegene karhuma. \v 35 Kurhenga aha Kibroti-Hatava, olubaga lwàjà e Heseroti, lwanahanda ahôla Haseroti.