ABASHI BALI BENE LEVI OMU BIBLIYA

Erhi rhwakasoma omu Citabu c’Olubungo rhwanayumva ntya: »

« Na bagala ba Merari bo: Mehali na Mushi. Bwo bùko bwa Levi obwo
omu kushimba amaburhwa gabo ». Erhi rhwaka soma ecitabu ca Bene Levi omu Bibliya na ngasi ngeso z’Abashi kuzigerere oku ngeso z’Abayahudi rhwanabona oku binji bishushine ciru akaba emyaka yamalunda kurhenga eco citabu cayandikagwa. Rhuyishi oku olwishi lugera omu ishwa lya Edeni lunaj’ebwa Cihugo ca Kush co cihugo c’Abantu biru, ciba mwo amasholo n’ebindi by’omu budaka. Bulya Bene Levi barhagwerhe lyabo lyabo ishwa ci balamaga oku kukolera olubaga n’okuba bakag’ikola oburhumisi bw’obugashanize , erhi hagera mwaka minji baja eyi n’eyi. Nkaba co cirhuma Abashi bali omu bihugo binji bya Afrika. Omu citabu cani ca » Monothéisme africain. Chance d’un dialogue oecuménique et interreligieux », nayerekine oku Abahebraniya bajaga e Kanani kurhenga e Misiri -Afrika, Musa wakuliraaga aha bwami bw’e Misiri ye wabayigirizagya okuharamya Nyamuzinda muguma yene. N’Abashi, caba Banyaafrika banji, bayishi kurhenga mira erhi muzungu arhasing’iyisha oku Nyamuzinda aba muguma yene. Rhwanayumva oku oyu MUSHI mulumuna wa Mahali mwene Merari w’omu buko bwa Levi ( Ex 6, 19) ye cisiki c’Abashi, ye barhengagakwo. Balamire nsiku barhegekwa ngasi mulala na bashakuluza kuhika hayisha abami barhengaga e Rwindi. Rhwanasoma oku Abami bayishaga omu hitabu hya Munzihirwa Mwene Ngabo Christophe, « Pouvoir royal et idéologie. Role du mythe, des rites et des proverbes dans la monarchie précoloniale du royaume de Kabare (Zaire), in Jounal des Africanistes 22 (2002) 227-261. Yumvagi oku abami b’ahaderhwa amashi, Bushi cihugo ca Bashi, bayishaga.

1. Le mythe fondateur du Bushi-Kabare
https://youtu.be/u 79FDzMAOGE

Voici notre traduction en mashi du mythe fondateur du royaume de Kabare, présenté parMunzihirwa[1]:

Erhi Kashiga-Kadorho bo na mukage Namuhôye bahika e Lwindi – barhengaga emahanga- bàli badukula nka Baharàbu.
Erhi bahika, bacifulika e muzirhu, hofi n’ishwa lya Nnalwindi, âhingagamwo obulo.
Ngasi lusiku, bâkàgilya kuli obwo bulo.
Mwambali wa Nnalwindi abona oku obulo buli bwarhologolwa n’abarhamanyîkîni.
Banakaziyorha bashubirira ebyo, lero lusiku luguma Nnalwindi bo na mukage n’omwabali omuhingira balamukira mpu bajigwarha ecishambo.
Erhi bahika aha ishwa, barhimana bantu babiri badukula n’omurhwa.
Abo barhondera okudirhimana n’okuhûna obwonjo.
Mwambali wa Nnalwindi abwira nnawabo mpu arhayirhe abo bantu badukula ntyo.
Nnalwindi abababalira anabaheka emwage.
Kashiga-Kadorho aburhaga Nnaburhinyi, Nnaninja, Kabare, Kadusigombena Nyibunga mwali wabo.
Ci kwone, Kashiga-Kadorho ayinjibana bo na mwali wa Nnalwindi. Lusiku luguma nnamuyere arherûka ababusi bage, acihà Kashiga-Kadorho. Lero baburha Mwacînda. Buzinda baburha abandi bana : Kalunzekami na Nnamûfà.
Muli abo bana boshi, Kashiga-Kadorho acishoga Kabare mpu yemwana wanayîme, lero Kashiga-Kadorho anacifâ. Bamubisha e Lwindi.
Kabare arhenga e Lwindi boshi na nnina n’abalumuna.
Omu njira, erhi Nnamuhôye ahika oku ntondo z’e Burhinyi, ayereka abagala ecidekera c’e Bushi anababwira erhi: “era munda eba abantu b’omurhûla, mujeyo”. Anacifâ n’abwo Kabare n’abalumuna bajirihiva.
Obwo Nnamûfà na Mwacînda babisha nnina, n’obwo obworhere buhanzize abana okudekereza nnina omu nshînda. Erhi Kabare n’ababo barheng’ihîva, balòngôza Nnamûfà na Mwacînda mpu carhumaga babisha nnina.
Erhi bahika aha Nyihemba (Rubîmbi), mwambali wabo ayîrha ensîmba. Bene Kasiga-Kadorho, erhi bagaba ensîmba bagaba n’emilala (bûko bwangasi baguma).
Abana baburhagwa na Nnamuhôye baba: Kabare, Nnaninja, Nnaburhinyi, Kadusigombe na mwali wabo Nyibunga. Bo basima okuyoca enyama, lero babaha erya Banyamwoca.
Abana baburhagwa na mwa Nnalwindi balya enyama mbishi. Okuba mirhubu kwarhuma babalòngôza: “Mwajizire mabi gabiri: burhanzi mwabishire nyâma mwamagal’ilya enyama mbishi. Kurhenga ene, omwânya gwinyu kukolakukabisha abâmi kone n’okulânga ecûsho cabo lwo luvûmbu”. Mwacînda yo nkomokà y’omulala gw’aBanyaMubira, Kalunzekami anacifâ na Nnamûfà ashuba ishe w’aBanjoga.Ye waburhaga Nabwanda. Nabwanda ye bisha abâmi, Nyakajungulu yehe ye lânga oluvûmbu.
Kabare aj’iyubaka e Musûsù na Nnaburhinyi aja e Burhinyi. Nnanînja aja e Nînja.
Lusiku luguma, Bujwera ahâ Kabare engoko. Lubakà[2] ashiha eyo ngoko anayibalalana. Kabare ayikulikira kuhik’e Mwogo. Ho lubakà ayirhogîze erhi yafîre. Kabare ayûbaka aha Luvûmbu.
Lusiku luguma, Kabare abugâna bambali ba Naluniga babiri, omurhwa n’omushi, bali bacidudumira okubula obushinganyanya kwa nnawabo. Ababwira erhi: “Ow’ehyage ow’ehyage; omunyi ehyage, n’omugale ehyage”. Abo bashizi basima obwobugula bwa Kabare. Ci kwone Kabare na Kadusigombe barhang’ishiga Naluniga. Lero lusiku luguma, Kabare ali aha bwami, Naluniga ahuluka mpu alola akantu kalebe. Kabare adamala oku ntebe y’obwâmi. Engoma zahuluza zone na ntaye ozihumireko, lero olubaga lwakoma kagasha, mpu lwamabona mwâmi muhyahya. Erhi Naluniga agaluka ayemêra ebyabîre anashiga.
Obwo, abantu barhondera okuderha mpu: “Rhushîmbe (rhushige) aba balondana. Bagwerhe enkafu, bayish’ikarhuha amarha n’amahemba. Ntyo Kabare ahinduka mwâmi w’e Bushi, arhola izino lya Nnabushi, kwo kuderha nnawabo ecihugo coshi.
Naluniga ashuba mujînji, agwerhe ebikono, ye n’iburhalyage. Arhakahumwako, arhakana tumirhwa. Owamuhumako ibala lyanamugwarha. Kurhenga aho, omulala gwage gwo gubisha abâmi.
Kabare afâ, asiga Cifundagombe.
Cifundagombe arhegeka bwinja n’obugula. Erhi afâ Cihanga ayîma.
Erhi aba amayîma, ahêka mwîshe Kadusigombe e Rwanda.
Cihanga ayanka Mwa Kahago. Aburha Cirembebwa. Cirembebwa aburha Kasheze na Cabula.
Cabula aburha Nshuli-lujo.
Nshuli-lujo aburha Kagâku.
Kagâku aburha Ngabwè.
Ngabwè aburha Kabale-Kaganda.
Kabale-Kaganda aburha Mushimbe.
Mushimbe aburha Cigaba-Muhôye na Muhôye.
Muhôye aburha Kamomè.
Erhi Muhôye afâ, arhanacigwarha mwana, ci mukage Cinyere-Nankondo àli ndà.
Cigaba-Muhôye arhambula Obushi omu kulinda omukana mwâmi asigaga aburhe.
Erhi Cigaba-Muhôye abona oku Abahâya bali balinda okuburhwa kw’omwana, àlalira oku ayirha oyo mukazi oku arhaciburhà.
Lusiku luguma, nyamukazi aja nshâli e Nyamubandà erhi guciba muzirhu, amugwarhirayo, amubera endà, acikebwa mpu afîre, amusiga. Cinyamukazi arhal’icirhengamwo omuka.
Obulà n’omwana bya dungadunga oku idaho.
Oku akola agwishire oku idaho, ayumva emihwalenga y’embasha omu muzirhu. Yali mbasha y’owakuba emirhi.
Ayakûza n’izu liri buhuba: “We mulume wakonda embala, oyishe nkubwire”.
Oyo mulume erhi ye Nniganda akag’ikuba emirhi ayocamwo amakala bulya àli mutuzi.
Nniganda asômerwa okuyûmva ery’izù omu muzirhu.
Acikanyakanya k’irumè, aja ashegera emunda izù lyakag’irhenga.
Erhi ahika ho, arhimâna nyamukazi alambizize aha nshi, obulà n’omwana byadungadunga oku idaho.
Erhi nyamukazi amubona amudosa erhi: “We ndi ?”
Naye erhi: Nie Nniganda”.
Nyamukazi, erhi: “Yaga Nniganda, rhôla oyu mwana.Omubagalire. Omulere; mwâmi w’Abahâya oyu. Nawe anacikulere”.
Nniganda arhungwa erhi kurhamanya kurhi abiheka kurhuma.
Lero alangira omukazi w’omurhwa ali akulula ebyula by’emitudu agend’ijiramwo emigozi.
Nniganda amukema mpu amurhabale.
Barhabalana, omwana bamukulula, aburhwa.
Ago go mango nnina arhenziragemwo omûka.
Olya murhwa-kazi aheka omwana emwage.
Oyo mwana bamuhà erya Kamomè (oyu barhulûlaga nnina).
Kurhenga ago mango, nk’omugoli ali ndà hofi kuburha, banalonze omurhwa-kazi amugwase.
Nniganda naye bulya ali mutuzi bamuha omukolo gw’okutula Walengera na Kanyundwè.
Kwo omukolo gwage gwarhangiraga ntyo.
Erhi bahisa omwana ekà, Niganda ahisa omwanzi oku barhambo b’e Buhâya.
Ababwira ebyagezire byoshi. Boshi bayakûza mpu: “Rhugwerhemwâmi! Rhugwerhe mwâmi”!
Banacibwira Nniganda mpu: “Olibirhe duba, ozibe amazîko ofulike oyo mwana bulya Cigaba-Muhôye alalire okumuyirha kulya anayirhaga nnina. Ntaye wanyagaga oyo mwana akashambala kage, yene mwâmi”.
Erhi Cigaba-Muhôye, ayumva oku nyamukazi asizire omwana ocizîne, alibirhira emwa olya murhwa-kazi mpu aj’iyirha Kamomè.
Erhi nyamurhwa-kazi abona Cigaba-Muhôye ayahagire, ahira Kamomè hofi n’amasiga. Amubwikira ebyûla by’emimbarhi agal’imubagalira akola wamwera mwera nka wage.
Erhi Cigaba-Muhôye abona ehyana hizìnzire nka hya murhwa, arhacishîbiriraga agaluka acikebwa mpu bamurhebire.
Bashub’ibwira Cigaba-Muhôye mpu: “K’orhamanyiri okubàyakîze Kamomè e Lwege” ?
Ashuza, erhi: “Muleke njeyo ndabe”. Anacilibirhira eyomunda.
Erhi Nnalwege ayûmva oku Cigaba-Muhôye ayîruka, afulika Kamomè oku cirhala.
Oku Cigaba-Muhôye anahika ntya, arhondera ashaka Kamomè. Ntaho arhafundaga olunu.
Erhi ayunama idako ly’ecirhala, Kamomè ayoboha ashubala.Cigaba-Muhôye abona nka mishi garhonya.
Nnalwege amurhangira amubwira, erhi: “Okuli, waliha olimuny’iragi. K’orhishi oku eno munda e Lwege, enshuha zeno zinakarhoza ogwomulenge zikayegerwa n’omuntu w’iragi omu kalamo kage” ?
Cigaba-Muhôye ashubira emwage obwo.
Abahâya bashub’irhôla Kamomè bashub’imufulika emwa Abarhwa.
Bashub’ibwira Cigaba-Muhôye, mpu: “kandi Kamomè ali emw’Abarhwa”. Alibirha mpu aj’imurhôla.
Ahika amango gakwanine, erhi Kamomè ali haguma n’abanabarhwa baherhe bashaka embeba omu burheme. Oku bali basharha, Cigaba-Muhôye arhondera okuj’alengereza abana oku mvîri muguma muguma.
Erhi Cigaba-Muhôye ayegera hali Kamomè, amubona ashurha embeba akarhi. Ayirhôla ayilikira ekanwa akola ayinunugurha omwamba.
Erhi Cigaba-Muhôye abona ntyo, aderha emurhima, erhi: “Ntacirhamya nayegera hira, arhali w’okubûko bwirhu ola; akwanine abe mwana wa murhwa”. Ashubira e mwage.
Oku bundi Abahâya babwira Cigaba-Muhôye mpu: “Waliha, rhwayabirwe, oguke orhenge hano oj’iyubaka e Murhonda (Ludeka)”.
Erhi ayubaka eyo, Abahâya baj’ilonza Kamomè, bamulerha e Cirhwabaluzi (Kalulu).
Bashub’ibwira Cigaba-Muhôye mpu: “Olâze Kalyamahugo omunguli, ohiremo n’enyama rhurherekêre enâma.
Erhi obudufu bukula, bakûla erya ngoma (Kalyamahugo) n’eryanyama mpu babirhûle, bajishigamwo Kamomè wali e Cirhwabaluzi.
Erhi Cigaba-Muhôye ayûmva engoma ehubuliza, ageramwo omusisi. Abugana akola ali yene boshin’omurhwa wage Mako.
Erhi Abahâya baba bamayîmika; babona oku babuzire empembe. Bacidôsa mpu:“Ndi warhuhisakwo eco cirugu wani ?”
Nnembule abashuza; erhi: “Empembe, rhwayihisa”.
Boshi bashuza mpu: “Okarhulerherayo, erhi we ntwali ntanzi omu bashi bamwâmi”.
Nnembule aharhulira emwa Cigaba-Muhôye. Erhi ahika abwira Cigaba-Muhôye, erhi: “Yagirwa, woyu wasigirage wene, Abahâya bacihindwire, kurhigi wajira ?
Cigaba-Muhôye amushuza erhi: “Ntamanyiri wani, cikwone, mbwiraga kurhinkwanine njire”. “Buzira kurhindira, gwarhi Cigaba-Muhôye. Hano omushekera guhubuliza, abantu bashagamuka, lyo rhwalola kurhi rhwajira”.
Nnembule arhôla empembe ayibûha bwenene kwarhuma izu lyahika eCirhwabaluzi. Bulya Cigaba-Muhôye âli alangalire Nnembule amwishingira. Lero Nnembule anyonyokana erya mpembe ashubira emwa Abahâya.
Erhi Cigaba-Muhôye abona oku Nnembule anamurhebire, ayaka ho naho, bo namukage n’omurhwa wage.
Ci erhi ahika aha Marheme, akayûla. Abwira omurhwa wage mpu asinge omuliro.
Nyamurhwa arhôla obusingo. Mpu asinga, n’amaboko gakaywire, embono yamuyabiza, arhahashaga okushigisha.
Erhi nnawabo abona oku nyamurhwa amayabirwa, ayômola engorho yage amuyirha,erhi: “Orhashizirwi erhi arhanashizirwi”.
Ishûngwe lya Cigaba-Muhôye lyarhogera oku idaho.
Erhi kugera nsiku nka zinga, Abazibaziba bageraga aha Marheme barhôlalirya ishûngwe balihekera mwâmi Kamomè.
Erhi Mako aba amafà, Cigaba-Muhôye bo na mukage babirindikanya, baja eBigega (Bisunzu) yo banaherire.
Kamomè arhenga aha Cirhwabaluzi aj’iyûbaka e Luvûmbu. Yo afirire anasiga omwîmo ye Mushema.
Erhi Mushema ayîma ajira Mwishi-Kabungu mufumu wage.
Mwene Mwishi-Kabungu erhi akômera aha bwami. Lero budufu buguma olya mwana arhenga aha Bwâmi mpu ajihûna ebiryo emwabo. Al’ifumbasire itumu.
Omu njira, abugana omugashano. Agulekera lirya itumu anaguyirha.
Erhi buca, abagezi babona gulya mugashano, n’itumu lyamwâmi aha burhambi. Baderha mpu: “Rhwabwine mwene Mwishi-Kabungu afumbirhe eri itumu. Ye wayisire omugashano. Naye akwanine afe bulya omugashano aba muluzi orhakayirhirhwa hofi n’obwami.
Ogwo musole gwalegwa bwenene kuhika mwâmi alinda ayemera oku nyamusole ayirhwe.
Erhi Mwishi-Kabungu amanya oku omugala anafire, alalira oku acihôla. Ago mango erhi Abalumbu bali eNnînja. Ajayo, aja irhigi nabò mpu banige mwâmi Mushema.
Abakomêrheza, erhi: “Hanorhuhika hofi n’olubanda lwa Mukaya, mucifulike omu cishushu. Niehe nayish’ilerha mwâmi Mushema ayish’iyôga. Hano akola ali omu mîshi, hofi ninyu, mushagamuke mumugwiririze.
Mwishi-Kabungu agenda anabwira Abahâya, erhi: “Irhondo sezi, rhuheke mwâmi e Maziba rhuj’imushukula. Rhuheke n’omugala Cirembebwa. Ci rhurhahekaga byoji”.
Erhi bahika e Maziba, Mwishi-Kabunga aja omu lwishi bo na mwâmi. Abalisigire elwimana, bakarhîmba engoma.
Erhi Abalumbu bayûmva engoma zalaka, bashagamuka, bagwiririza Mushema, bamutwa irhwe banalihêka.
Bambali ba Mushema bayâka. Abashombanyi balonza bagwârhe na Cirembebwa mpu bamunige. Larhi wani abalusha magulu bulya aciri musole.
Abona oku ahika aha Makoma (Cinyamuzigi). Obwo Cigwira w’e Mulenge amuheba omu bwârho anamuyikiriza oku Ishungu.
Erhi Abalumbu babona barhamuhisirikwo, baderha mpu: “Ako kabâle (bwârho) kawe kakucizize”.
Kurhenga aho, izînolya Kabâle (Kabare) lyamunanîra lwôshi. Erhi ahika oku Ishungu, arhaberagako kasanzi, ayikirira e Rwanda n’erhi agaluka ashubira oku Ishugu.
Hagera myaka ibiri. Ecizômbo cazûka e Buhâya. Walire arhenga e Buhâya aja oku Ishungu erhi adwirhe enyîbo aj’ishundamwo.
Erhi ahika, ashimânayo Kabare. Erhi agaluka, ashambalira nnina wa Kabare, ye Naciboha-Mpana, oku omugala aba oku Ishungu.
Ago mango, erhi mwâmiw’e Rwanda anyazire ecihîmbi c’Irhambi n’ecihîmbi c’e Buhâya kuhika oku lwishilwa Murhundu. Ecindi cihîmbi c’Obuhâya cali omu maboko ga Luba-Cilumba (Munyambiriri); ye waliyîmire mulico.
Erhi Abalumbu baba bamagenda, Lukara, mwâmi ntwali w’Ahavu, alalira okurhêra obwâmi bw’e Rwanda. Ali erhi akola arhambula Ijwi ly’ifò. Yo arhonderire entabala y’okuja e Cinyaga.
Ago mango, oku lwamwâmi Ndahiro, Olwanda lwali nka luhehîre. Lukara arhahumaga engabo za Ndahiro mashigisha abiri. Abalya ishwa lirhali linyi. Ci aye! Afira eyo Rwanda. Olufulwa murhibukira. Ruganzu, mwene Ndahiro yali ntwali kulusha ishe. Akangalika Abahavu abaseza okushubira e Bushi.
Ci ogwo murhûla gwajamwo akashaba g’ebirha ekarhi k’Abahâya n’Abahavu. Oku buhabuzi bwa Lukara,mwene Bihako, Abahavu batundirika Abahâya olunda lw’ifò banagwarha ntondo nyinji kurhaluka aha Murhundu.
Erhi hagera myaka minji y’akadugundu, Abahâya bahûna oku mwene Mushema agaluke. Ago mango erhi akola aba e Kaziba anali amayanka Namponda-Majiri, mwali Najiri mwâmi w’eKaziba.
Nyakalege ye wali Mushamuka mukulu omu Buhâya, alalika ababo omu ihano mpu bagalule Kabare ekà banamuyimike mwâmi.
Obwo Kabare agaluka anayûbaka aha Luvûmbu. Ye wasingaga irhegeko n’entonde kanye z’okuyîmika n’okuhâna akashambala. Abusire bagala basharhu: Nabuhanga, Kagweshe na Kamahaha. Abagala bamurhabala, agalihya ishwa lyage lunda lw’enyanya.
Kamahaha ayima omu b’ishe. Aburha Kaciko-Kabuye na Batahakana. Ago mango Kamahaha na Kagweshe balwa. Eyo ntambala yabo yo yarhumire buzinda obwâmi buberwamwo bigabi bibiri (Kabare na Ngweshe). Kamahaha anacifâ, abishwa e Luvûmbu.
Batahakana ayîma omu b’ishe. Erhi kugera myaka misungunu ayîmire, afâ, Mwerwe ayîma omubyage.

[1] Munzihirwa C., Pouvoir royal et idéologie. Rôle du mythe, des rites et des proverbes dans la monarchie précoloniale du royaume de Kabare (Zaïre), in Journal des africaniste 22 (2002) 227 – 261, in http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/jafr_0399-0346_2002_num_72_1_1297 (26 – 3 – 2014)

[2] Notons ici que Munzihirwa parle de lubakà (épervier), tandis que Nkoranyi mentionne “nyûnda” (aigle).

Rwacilolereza rhugeze amazu oku miziro y’Abashi n’emiziro y’omu Bibliya rhugalitutwa. Lira izino Mushi omu -exodus Lubungo 6, 19 liyosire lirhuhire olugere

DRCongo MASHI – HEBREW BIBLE GENESIS OMURHONDERO

Laisser une réponse

La Bible BHS en ligne et Traduction Mashi du Congo
https://www.academic-bible.com/en/online-bibles/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs/read-the-bible-text/
DRC MASHI – HEBREW BIBLE GENESIS OMURHONDERO
׃
OMURHONDERO I

1 Aha murhondêro Nnâmahanga alema amalunga n’igulu. 2 Igulu lyali cimpirimpiri-civange-cimpinage lirhaligwerhe oku liyosire lirhanalimwo bici ci Mûka gwa Nnâmahanga akag’iyerêra oku mishi. 3 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obulangashane bube ». Obulangashane bwanaciba. 4 Nnâmahanga abona oku obulangashane buli bwinja. Anaberûla obulangashane n’omwizimya. 5. Ayirika obulangashane mûshi n’omwizimya aguyirika budufu. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lurhanzi. 6 Nnâmahanga aderha, erhi: «Ecirêre cibe aha karhi k’amishi ciberûle amishi n’amashi». 7 Nnâmahanga ajira ecirêre caba lubibi lw’amishi gali idako n’agali enyanya ly’ecirêre. Byanaciba ntyo. 8 Nnâmahanga ayirika ecirêre malunga. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kabiri. 9 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amishi gali idako ly’ecireêre gacigushe haguma n’ahakazire habonekane ». Byanaciba ntyo. 10 Nnâmahanga ayirika ahakazire budaka n’ecirundo c’amishi aciyirika nyanja. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 11 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka bumerekwo olubala lulimwo emburho, ngasi luguma kushimbana n’omwanya gwalo n’emirhi y’amalehe, era emera oku idaho enaleheke n’obujuru bwayo, ngasi muguma kushimbana n’omwanya gwagwo. Byanaciba ntyo. 12 Idaho lyamerakwo olubala lubamwo olujuru, ngasi luguma kushimbana n’omwanya gwalwo n’emirhi eleheka n’olugemu kushimbana n’omwanya gwayo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 13 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kasharhu. 14 Nnâmahanga aderha, erhi: « Ebimole bibe omu cirêre c’emalunga lyo biberûla omûshi n’obudufu; byaba bimanyiso by’empondo n’ecanda, ensiku n’emyaka, 15 binabe bimole bimanike emalunga bya kumolekera igulu ». Byanaciba ntyo: 16 Nnâmahanga ajira bimole bibiri binene, ecimole cinenene mpu cikamoleka mûshi, n’ecimole cinyinyi mpu cikamoleka budufu, boshi n’enyenyêzi. 17 Nnâmahanga abimanika omu cirêre c’emalunga mpu bikamolekera igulu, 18 mpu binamanyise omûshi n’obudufu n’okuberûla obulangashane n’omwizimya. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 19 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kani. 20 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amishi gadudûsemwo ebizine n’ebinyunyi bibalale enyanya ly’igulu, embere z’ecirêre c’amalunga ». 21 Nnâmahanga alema abasimba banenene b’omu nyanja na ngasi bizine biyandala n’ebidudûsa omu mishi, kushimbana n’omwanya gwabyo na ngasi rhunyunyi rhujira ebyubi kushimbana n’omwanya gwarhwo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 22 Nnâmahanga abigisha erhi: « Muyololoke, muluge, mubumbe nyishi n’enyanja; n’ebiyunyi bilunge okw’igulu ». 23 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa karhanu. 24 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka buvûlule ebizine bya ngasi lubero: ensimba, ebiyandala n’ensimba z’erubala za ngasi lubero ». Byanaciba ntyo. 25 Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 26 Nnâmahanga aderha, erhi: « Rhujire omuntu orhushusha, orhugwerhekwo ecikebo, yewarhambula enfi z’omu nyanja n’orhuyunyi rhw’emalunga, ebishwekwa n’eby’erubala byoshi, n’ebiyandala byoshi binadudûsa oku igulu. 27 Nnâmahanga alema omuntu omushusha: oku nshusho ya Nnâmahanga amulemire, amulema mulume n’omukazi. 28 Nnâmahanga abagisha anababwira, erhi: « Muburhe muluge, mubumbe igulu, mulirhambule munarhegeke enfi z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, na ngasi cizine cigera oku idaho. 29 Nnâmahanga ashub’iderha, erhi: « Loli oku mmuhire ngasi lubala lujira olujuru lunali oku idaho na ngasi murhi guleheka gunajira olujuru byo byaba biryo binyu. 30 Olubala nkana byo biryo mpire ngasi c’erubala, ngasi kanyunyi k’emalunga, ngasi cigera oku idaho cinayisa omuka. Byanaciba ntyo. 31 Nnâmahanga abona oku ebi anajiraga biri binja bwenene. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kalindarhu.

• Genesis
1
1בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
2וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְהֹ֑ום וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
3וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י אֹ֑ור וַֽיְהִי־אֹֽור׃
4וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאֹ֖ור כִּי־טֹ֑וב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָאֹ֖ור וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃
5וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאֹור֙ יֹ֔ום וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום אֶחָֽד׃ פ
6וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּתֹ֣וךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃
7וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
8וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום שֵׁנִֽי׃ פ
9וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָקֹ֣ום אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
10וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃
11וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר זַרְעֹו־בֹ֖ו עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
12וַתֹּוצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעֹו־בֹ֖ו לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃
13וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום שְׁלִישִֽׁי׃ פ
14וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיֹּ֖ום וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמֹ֣ועֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
15וְהָי֤וּ לִמְאֹורֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
16וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּאֹ֤ור הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיֹּ֔וםוְאֶת־הַמָּאֹ֤ור הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכֹּוכָבִֽים׃
17וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃
18וְלִמְשֹׁל֙ בַּיֹּ֣ום וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָאֹ֖ור וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃
19וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום רְבִיעִֽי׃ פ
20וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעֹוף֙ יְעֹופֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַהַ שָּׁמָֽיִם׃
21וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־עֹ֤וף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃
22וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָעֹ֖וף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
23וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום חֲמִישִֽׁי׃ פ
24וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תֹּוצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתֹו־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּוַֽיְהִי־כֵֽן׃
25וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖הלְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃
26וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֗יִםוּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
27וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמֹ֔ו בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹתֹ֑ו זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
28וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃
29וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בֹּ֥ו פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃
30וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־עֹ֨וף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל׀ רֹומֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בֹּו֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
31וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־טֹ֖וב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ
OMURHONDERO II
1. Ntyo amalunga n’igulu byashwinjwa n’ebimuba byoshi. 2. Obwo Nnâmahanga ashwinja omukolo akag’ijira analuhûka omu lusiku lwa kali nda omu mikolo yage yoshi. 3. Nnâmahanga agisha olusiku lwa kalinda analugoshôla (aluhalira), bulya lyo aluhûkagamwo oku ngasi mukolo ajizire omu kulema. 4a. Yo nkomoka y’amalunga n’igulu eyo erhi bilemwa. 4b. Erhi Nyakasane Nyamuzinda ajira igulu n’amalunga, 5. nta ishaka yaliciba en’igulu, nta lubala lwalilucimera – bulya Nyakasane Nyamuzinda arhaliciniesa enkuba en’igulu na ntaye walicihinga obudaka 6. erhi okuhuluza amishi omu mibunda y’okudômerera obudaka-; 7.Nyakasane Nyamuzinda abumba omuntu n’akatulo k’oku idaho , amubûhira omûka gw’obuzine omu mazulu, ntyo nnamutu ahinduka ciremwa cizine. 8. Obwo Nyakasane Nyamuzinda arhwera ishwa ly’amalehe e Edeni, ebushoshokero, ahiramwo omuntu abumbaga. 9. Nyakasane Nyamuzinda ameza oku budaka emirhi ya ngasi buko, yakusimisa isu na minja okulibwa, yalimwo omurhi gw’obuzine aha karhi k’ishwa n’omurhi gw’okumanya aminja n’amabi. 10. Kurhenga omu Edeni (ishwa ly’amasima) olwishi lwakag’ihulula lwaj’idômerera ishwa, lwakacigabamwo kani lushube nyishi ini. 11. Olwishi lurhanzi ye Pishone, luhulula luzunguluke ecihugo ca Avila, era munda eba amasholo, 12 n’amasholo g’eyo garhahimwa kuyinjiha, eyo eba n’obuku bubaya bwinja n’ibuye ly’onice. 13. Olwishi lwa kabiri luderhwa Gihone: luhulula luzunguluke ecihugo ca Etiopiya. 14. Olwishi lwa kasharhu luderhwa Tigri: luhulula ebushohokero bwa Asuru. Olwishi lwa kani luderhwa Eufrate. 15. Nyakasane Nyamuzinda orhola olya muntu amuhira omu ishwa lya Edeni, mpu akalihinga analilange. 16. Nyakasane Nyamuzinda aha omuntu eri irhegeko: « Wanalyo oku ngasi murhi guli omu ishwa, 17. ci omurhi gw’okumanya aminja n’amabi orhahìraga okagulyakwo, bulya amango wacishomya wagulya erhi onafire ». 18. Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Kurhali kwinja omuntu ayorhe yene, rhumujirire omurhabazi omushushire ». 19. Nyakasane Nyamuzinda arhola obudaka abumbamwo ngasi nsimba y’erubala n’ebinyunyi by’emalunga byoshi, abihekera omuntu mpu alole kurhi abiyirika: ngasi oku omuntu abiyirikaga kwo byanayirisirwe. 20. Ntyo omuntu ayirika ebishwekwa byoshi, orhunyunyi rhw’emalunga rhwoshi n’ensimba z’erubala, ci omuntu arhabonagamwo murhabazi omushushire. 21. Nyakasane Nyamuzinda arhogezakwo omuntu iro ly’enkwira, nnamuntu ahunira; amushugula omurhibadu ashosha eminyafu aha omurhibadu gwarhengaga. Ogwo murhibadu, Nyakasane Nyamuzinda ashugulaga oku mulume, atulamwo omukazi anamulerhera omulume. 23. Nnamulume, erhi: « Lero oyu ye munyafu gw’omunyafu gwani na kavuha k’orhuvuha rhwani. Ayish’ikaderhwa mukazi (isha) bulya omu mulume (ish) arhenzire » (Ayish’ikaderhwa muka-mulume bulya omu mulume arhenzire). 24. Co cirhuma omulume akwanine aleke ishe na nnina acishwekerekwo mukage n’oku bali babiri bahinduke mubiri muguma (bayish’ihinduka muguma).
Genesis2
1וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃
2וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתֹּ֖ו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתֹּ֖ו אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
3וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־יֹ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתֹ֑ו כִּ֣י בֹ֤ו שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתֹּ֔ו אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹֽׂות׃ פ
4אֵ֣לֶּה תֹולְדֹ֧ות הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּיֹ֗ום עֲשֹׂ֛ות יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃
5וְכֹ֣ל׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
6וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃
7וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
8וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
9וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְטֹ֣וב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּתֹ֣וךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת טֹ֥וב וָרָֽע׃
10וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁקֹ֖ות אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃
11שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישֹׁ֑ון ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
12וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא טֹ֑וב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃
13וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיחֹ֑ון ה֣וּא הַסֹּובֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃
14וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
15וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
16וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
17וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ טֹ֣וב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּיֹ֛ום אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מֹ֥ות תָּמֽוּת׃
18וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־טֹ֛וב הֱיֹ֥ות הָֽאָדָ֖ם לְבַדֹּ֑ו אֶֽעֱשֶׂהּ־לֹּ֥ו עֵ֖זֶר כְּנֶגְדֹּֽו׃
19וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְאֹ֖ות מַה־יִּקְרָא־לֹ֑ו וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־לֹ֧ו הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֹֽו׃
20וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמֹ֗ות לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדֹּֽו׃
21וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃
22וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃
23וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃
24עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמֹּ֑ו וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתֹּ֔ו וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
25וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתֹּ֑ו וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
OMURHONDERO III
1. Enjoka yo yali nsimba nyengûza omu nsimba z’erubala zoshi Nyakasane Nyamuzinda ajiraga. Wanjoka abwira omukazi, erhi: « Ka kwo kunali Nnâmahanga adesire: Murhahìraga mukalya oku murhi ciru n’omuguma gw’omu ishwa?”. 2. Nnamukazi ashuza wanjoka, erhi: « Rhwanalya amalehe g’emirhi eri omu ishwa, 3. ci amalehe g’omurhi guli aha kagarhi k’ishwa gwoki, Nnâmahanga adesire: murha galyakakwo, ciru murhaguhumagakwo bulya erhi kufa munafire ». 4. Ci wanjoka abwira nnamukazi, erhi: « Nanga murhakafa mâshi! 5. Kali ciru Nnâmahanga amanyire oku amango mwanagulyekwo amasu ginyu ganayiguke munahinduke nka Nnâmahanga mukamanya aminja n’amabi ». 6. Lero nnamukazi abona nk’omurhi guli mwinja okulibwa, gunali gwakusimisa amasu gunali gwa kucifinjwa n’okudomwamwo obwenge; arhola irehe alyako, anaha iba wali bonaye, naye alyakwo. 7. Erhi amasu gabo bombi gayiguka, babona oku bali bashugu; bazingazinga ebyasi by’omulehe babiyambalira omu cibunu. 8. Banaciyumva Nyakasane Nyamuzinda aja acigezageza omu ishwa oku hihusi hy’olusiku, omulume na mukage bacifulika Nyakasane Nyamuzinda, omu karhi k’emirhi y’omu ishwa. 9. Ci Nyakasane Nyamuzinda ayakûza omulume amubwira, erhi: « Ngahi oli? ». 10. Ashuza, erhi: « Nayumvirhe wadunda amashando omu ishwa, namayoboha, bulya ndi mushugunu co carhumire nacifulika ». 10. Ashub’idosa, erhi: » Ndi wakumanyisize oku oli mushugunu? Ci akaba walire kwa gulya murhi nakuhanzagya nti irhondo orhahìraga okalya? » 11. Nnamulume ashuza, erhi: « Omukazi wampebaga aha burhambi anampire kwa gulya murhi nani namanalyakwo ». Nyakasane Nyamuzinda abwira omukazi, erhi : « Bici ebyo wamajira wani? ». Nnamukazi ashuza, erhi: « Kali enjoka yamanteba lero namalya ». 14. Go mango Nyakasane Nyamuzinda abwizirage enjoka, erhi: » Obwo wanajizire ntyo, oheherirwe kulusha ngasi cishwekwa na kulusha ensimba z’erubala zoshi; oku nda okola wakagendera na katulo okola wakalya ensiku zoshi z’akalamo kawe. 15. Nkola naheba enshombo ekarhi kawe n’omukazi, ekarhi k’iburha lyawe n’iburha lyage: oyu akusinaga irhwe nawe omukomolere oku kansisira ». 16. Abwira nnamukazi, erhi: « Nkolanayushula amalumwa gawe, n’amazimi gawe omu malumwa okola wakaburha abana. Kulalikira okolaga wakalalikira balo, ci naye akola ayish’ikakuzidohera. 17. Abwira nnamulume, erhi: « Obwo wayumvirhe mukawe, wanalya kuli gulya murhi, n’obwo nakurhegekaga, nti irhondo orhahìraga okagulyakwo, idaho liheherirwe erhi werhuma. Omu malibuko okola wakakulamwo eci walya, ensiku zoshi z’akalamo kawe. Mahwa n’emishugi likola lyakakufulukiza, okalya n’enshogo lubala. Kurhubanukirwa emalanga okola wakabonamwo omugati (biryo): kuhika oshubire omu budaka bulya mwo warhengaga. Oli katulo n’omu katulo wanashubire! ». 20. Omuntu ayirika mukage erya Eva, “Hawa” bulya ye nnina wa abazine boshi. 21. Nyakasane Nyamuzinda ajirira omulume n’omukazi ebishuli by’empu abayambika. 22. Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Alagi oku omuntu akola ali ak’ìrhu erhi kumanya aminja n’amabi kurhuma. Mumanyage, arhag’ilambûla okuboko arhanacirhole oku murhi gw’obuzine, agulye alame ensiku zoshi! ». 23. Nyakasane Nyamuzinda amuhimva omu ishwa lya Edeni (masima), mpu ly’agend’ihinga obudaka arhengagamwo. 24. Ahimva omuntu anahira bakerubini n’engulumira y’engorho yalaza ebushoshokero bw’ishwa ly’amasima, lyo balanga enjira eja ebwa murhi gw’obuzine (lyo bahagalika omuntu arhahume oku murhi gw’obuzine).

3Genesis
1וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ףכִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
2וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
3וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹוךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בֹּ֑ו פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃
4וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מֹ֖ות תְּמֻתֽוּן׃
5כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיֹום֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י טֹ֥וב וָרָֽע׃
6וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טֹוב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥חמִפִּרְיֹ֖ו וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
7וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
8וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־קֹ֨ול יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיֹּ֑ום וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתֹּ֗ו מִפְּנֵי֙יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּתֹ֖וךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
9וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖ו אַיֶּֽכָּה׃
10וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃
11וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
12וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
13וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃
14וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־ הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖לחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
15וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס
16אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבֹונֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס
17וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְקֹ֣ול אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבֹון֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
18וְקֹ֥וץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃
19בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
20וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתֹּ֖ו חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃
21וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתֹּ֛ו כָּתְנֹ֥ות עֹ֖ור וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ
22וַיֹּ֣אמֶר׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת טֹ֣וב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָדֹ֗ו וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
23וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃
24וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶתלִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס
OMURHONDERO IV
1. Adamu ashamuka kuli mukage Eva. Eva ayalala anaburha Kayini. Aderha, erhi: « Namashobôla omuntu emwa Nyakasane ». 2. Ashub’iburha omulumuna Abeli. Abeli ali mushwesi wa bishwekwa ci Kayini ali muhinzi wa budaka. 3. Erhi kugera mango, Kayini arhûla nterekero emwa Nyakasane ebi akûlaga omu budaka, Abeli naye arhûla ebiburhwa birhanzi by’ebibuzi byage n’amashushi gabyo. Nyakasane ayankirira Abeli n’entûlo yage, ci arhayankiriraga Kayini n’eyage ntûlo. Kayini akunirira okwo n’obusu bwage bwazinzibala. 6. Nyakasane abwira Kayini, erhi: « Cirhumire wakunira, cirhumire obusu bwawe bwazinzibala? 7. Nkawal’ijizire bwinja, karhinga orhayinamwiri amalanga. Ci akaba orhajiziri bwinja, ecaha cishurhamire aha luso lwawe, ciri cakulalira, ci ocihangane ocihime ». 8. Kayini abwira omulumuna Abeli, erhi: « Rhuje ebulambo! ». Oku bali omu bulambo, Kayini ayinamula okuboko acirhulirakwo Abeli anamuniga. 9. Go mango Nyakasane abwizire Kayini, erhi: « Ngahi mulumuna wawe Abeli ali? ». Ashuza, erhi: »Ntamanyiri. Ka nie mmulanga mulumuna wani? ». 10. Amushuza, erhi: « Bici ebi wamajira? Izu ly’omuko gwa mulumuna wawe lyamanyakuza kurhenga okw’idaho.11. Buyorhe buheherirwe obudaka bwamiraga omuko gwa mulumuna wawe erhi werhuma. 12. Erhi okacihinga obudaka burhakacikuyerera bici, waba kahukà na karhebera omu igulu ». 13. Kayini abwira Nyakasane, erhi: « K’ecaha cani ciri cinene bwenene cirhakababalirwa? ». 14. Lola oku wamampiva muli lino ishwa nnangwasirwe ncifulike hali na nawe; nkolaga naba karharhinda na karhebera muno igulu, owanambugane hali amango akanyirha ». 15. Ci Nyakasane amubwira, erhi: « Ci kwoki ngasi wayirhe Kayini aciholwa kali nda! ». Nyakasane ahirakwo Kayini ecimanyiso, mpu lyo ngasi wamurhimane arhamushurhaga. 16. Kayini aciyegula kuli Nyakasane anayubaka omu cihugo ca Nodu, ebushoshokero bw’ishwa ly’amasima. 17. Kayini ashamuka bona mukage, mukage ayalala anaburha Enoku; ayubaka ecishagala aciyirika erya Enoku, cirhenzire oku izino ly’omugala. 18. Enoku aburhirwa Iradi, Iradi aburha Mekuyael na Mekuyael aburha Metuzael. Metuzael aburha Lamek, 19. Lamek arhola bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 20. Ada aburha Yabal: y’ishe w’abahanda omu bifumba bajabalusa ebishwekwa. 21. Omulumuna yewali Yubal: yewali ishe w’abaziha olulanga n’akarhera. 22. Zila naye aburha Tubalkayini, mutuzi, y’ishe w’abakola amarhale n’ebyuma. Mwali wabo Tubalkayini yewali Nahama.23. Lamek abwira bakage, erhi: » Ada na Zila, yumvirhizi izu lyani; baka Lamek, rhegi amarhwiri oku bino namubwira: nayisire omuntu okwenge amanyagaza nayirha n’omushikira okwenge amampukula. 24. Kayini anaciholerwe kalinda ci Lamek yehe kali makumi gali nda na nda. 25. Adamu ashub’ishamuka bona mukage, nnamukazi aburha Set, » bulya aderha, erhi: Nyamuzinda amanshoboza owundi mwana ahali ha Abeli, bulya Kayini amuyisire ».26. Set naye aburhirwa omugala, amuyirika erya Enosh. Go mango barhangiraga okucikumba YHWH, Nyakasane.

MURHONDERO V
1 Alaga ecitabu c’emimo y’Adamu. Erhi Nnamahanga alema omuntu, amujira oku nshusho ya Nnamahanga; 2 mulume n’omukazi abalemire, abagisha anabayirika bantu erhi abalema. 3 Adamu al’igwerhe myaka igana na makumi asharhu, erhi aburha omugala oku nshusho yage n’okucikebo cage, anamuha izino lya Set. 4 Erhi ayus’iburha Seti, Adamu ashub’ilama myaka magana munani anaburha abagala n’abali. 5 Akalamo k’Adamu koshi kali ka myaka magana mwenda na makumi asharhu, agal’ifa. 6 Set al’igwerhe myaka igana n’irhanu erhi aburha Enosh. 7 Erhi aba amaburha Enoshi, Set ashub’ilama myaka magana munani na nda anaburha abagala n’abali. 8 Akalamo ka Set koshi kali ka myaka magana mwenda n’ikumi n’ibiri: agal’ifa. 9 Enoshi al’igwerhe myaka makumi gali mwenda erhi aburha Kenan; 10 erhi aba amaburha Kenan, Enosh ashub’ilama myaka magana munani n’ikumi n’irhanu, anashub’iburha abagala n’abali. 11 Akalamo ka Enosh koshi kali ka myaka magana mwenda n’irhanu; agal’ifa. 12 Kenan al’igwerhe myaka makumi gali nda erhi aburha Mahalaleel. 13 Erhi aba amaburha Mahalaleel. Kenan ashu’ilama myaka magana munani na makumi ani, anakaburha abagala n’abali. 14 Akalamo ka Kenan koshi kali ka myaka magana mwenda n’ikumi, agal’ifa. 15 Malahaleel aligwerhe myaka makumi gali ndarhu n’irhanu erhi aburha Yared: 16 Erhi aba amaburha Yared, Mahalaleel ashub’ilama myaka magana munani na makumi asharhu, anakaburha abagala n’abali. 17 Akalamo ka Mahalaleel koshi kali ka myaka magana munani na makumi galimwenda n’irhanu, agal’ifa. 18 Yared aligwerhe myaka makumi galindarhu n’ibiri erhi aburha Enoch; 19 Erhi aba amaburha Enoch, Yared ashub’ilama myaka magana munani anakaburha abagala n’abali. 20 Akalamo ka Yared koshi kali ka myaka magana mwenda na makumi galindarhu n’ibiri: agali’ifa. 21 Enoch aligwerhe myaka makumi galindarhu n’irhanu erhi aburha Matusaleme. 22 Enoch alusibwa na Nnâmahanga. Erhi aba amaburha Matusalem, Enoch ashub’ilama myaka magana asharhu anakaburha abagala n’abali. 23 Akalamo ka Enoch koshi kali ka myaka magana asharhu na makumi galindarhu n’irhanu. 24 Bulya Enoch alilusibwe na Nyamuzinda, arhaciberaga eno igulu. Nyamuzinda amuhêka. 25 Metusaleme aligwerhe myaka igana na makumi galimunani na nda erhi aburha Lamek. 26 Erhi aba amaburha Lamek, Metusaleme ashub’ilama myaka magana nda na makumi galimunani n’ibiri, anakaburha abagala n’abali. 27 Akalamo ka Metusaleme koshi kali ka myaka magana mwenda na makumi galimwenda na mwenda, agal’ifa. 28 Lamek aligwerhe myaka igana na makumi galimunani n’ibiri erhi aburha omugala. 29 Amuyirika erya Nuhu, omu kuderha, erhi: » Oyu ayishirhurhûliliza oku mukolo n’omurhamo gw’amaboko girhu, bulya Nyakasane aheherire obudaka ». 30 Erhi aba amaburha Nuhu, Lamek ashub’ilama myaka magana mwenda na makumi galimwenda n’irhanu, anakaburha abagala n’abali. 31 Akalamo ka Lamek koshi kali ka myaka magana nda na makumi galinda na nda, anagal’ifa. 32 Nuhu aligwerhe myaka magana arhanu erhi aburha Sem, Ham na Yafet.

• Genesis 5
1זֶ֣ה סֵ֔פֶר תֹּולְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּיֹ֗ום בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֹֽו׃
2זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּיֹ֖ום הִבָּֽרְאָֽם׃ ס
3וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיֹּ֥ולֶד בִּדְמוּתֹ֖ו כְּצַלְמֹ֑ו וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵֽׁת׃
4וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
5וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
6וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אֱנֹֽושׁ׃
7וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אֱנֹ֔ושׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
8וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
9וַֽיְחִ֥י אֱנֹ֖ושׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־קֵינָֽן׃
10וַֽיְחִ֣י אֱנֹ֗ושׁ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
11וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנֹ֔ושׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
12וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃
13וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
14וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
15וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־יָֽרֶד׃
16וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃
17וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
18וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־חֲנֹֽוךְ׃
19וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־חֲנֹ֔וךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
20וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
21וַֽיְחִ֣י חֲנֹ֔וךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃
22וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנֹ֜וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶדבָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
23וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנֹ֑וךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃
24וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנֹ֖וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ פ
25וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃
26וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמֹונִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶדבָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
27וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
28וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד בֵּֽן׃
29וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵעִצְּבֹ֣ון יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃
30וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
31וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
32וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֣ולֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃

OMURHONDERO VI
1.Erhi abantu barhangira baluga en’igulu, baburha abanyere, 2 bene Nyamuzinda babona oku abanyere b’abantu bali binja. Babayankamwo aba banalilonzize. 3 Lero Nyakasane aderha, erhi: «Omûka gwani gurhacibêre ensiku zoshi omu muntu, bulya ali mubiri n’akalamo kage kakola kaba ka myaka igana na makumi abiri». 4 Ago mango, en’igulu yali abanenene-mikalarhu- ciru n’enyuma zaho, amango bene Nyamuzinda bakag’iyanka abanyere b’abantu, abo banyere bakaburha abana: zo zirya ntwali za mira, bantu b’irenge. 5 Nyakasane abona oku amabi g’abantu galuzire en’igulu na ngasi muhigo gwabali emurhima gwali gwa mabi gwone. 6 Nyakasane aciganya ecarhumaga alema omuntu en’igulu anababala bwenene omu murhima gwage. 7 Nyakasane aderha, erhi: «Omu igulu nkola naholola abantu nalemaga; bone ensimba n’ebiyandala n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namaciganya ecarhumaga nabijira». 8 Ci Nuhu yehe arhona emwa Nyakasane. 9 Olwa Nuhu luno. Nuhu ali muntu mushinganyanya na mwirhonzi omu bantu b’amango gage analikulikire Nyakasane. 10 Nuhu aburha abagala: Set, Ham na Yafet. 11 Obwo igulu lyalilihimbwire embere za Nyakasane linayunjwire buminya. 12 Nyakasane alola igulu, abona oku lisherire, bulya ngasi muntu alihemusire omu lugendo lwage en’igulu. 13 Go mango Nyakasane abwizirage Nuhu, erhi: «Kuli nie, amango g’obuzinda bw’omuntu gahisire, bulya igulu lyasherire erhi bo barhuma, liyunjwire buminya. Niene nkolaga nabashaba haguma n’igulu. 14 Ocitulire obwarho bw’omurhi gw’enshebeyi; ogabe obwarho mwo rhuyumpa rhuyumpa, onabushige enungulu omu ndalala n’emugongo. 15 Alaga oku wajira: obwarho bube na makano makumi asharhu ga buli, makumi arhanu ga bugali, makumi asharhu ga kadubwi. 16 Omu bwarho ohiremw’oburhungiri n’ah’ikano liguma enyanya oshwinje. Lunda luguma ohireyo omuhango gw’obwarho. Olujire mishonezo: ah’idoko, aha karhi n’aha nyanya. 17 Nkolaga narhuma ecihonzi, kwo kuderha mishi, en’igulu, ah’idako ly’amalunga, gashabe ngasi ciremwa ciyisa omuka; ebiri en’igulu bihererekere. 18 Cikwone wehe nakuha endagano. Wayish’ija omu bwarho mwen’abana bawe, mukawe, na bali-kazi bawe. 19 Omu bizine byoshi, na ngasi mubiri, orhole bibiri bibiri bya ngasi lubero, obihugire omu bwarho, lyo biberana obuzine haguma nawe: hakâba akalume n’akakazi. 20 Ebinyunyi kushimbana n’omwanya gwabyo, ebishwekwa kushimbana n’omwanya gwabyo, n’ebiyandala kushimbana n’omwanya gwabyo, bibiri bya ngasi buko bibêre nawe, lyo bibêrana akalamo. Wehe orhole ngasi buko kalyo, olunde hofi hawe: byayishi ba biryo byawe na biryo by’ebizine ». Nuhu ashimba byoshi, nk’oku Nyakasane alimurhegesire, kwo anajizire.

• Genesis 6
1וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנֹ֖ות יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃
2וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנֹ֣ות הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃
3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָדֹ֨ון רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
4הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנֹ֣ות הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעֹולָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ
5וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבֹּ֔ו רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיֹּֽום׃
6וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבֹּֽו׃
7וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֨אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־עֹ֣וף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃
8וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
9אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
10וַיֹּ֥ולֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
11וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
12וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכֹּ֖ו עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס
13וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥ימַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
14עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
15וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵאֹ֣ות אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּוּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קֹומָתָֽהּ׃
16צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑יםתַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃
17וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בֹּו֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔יםמִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃
18וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
19וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃
20מֵהָעֹ֣וף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּאֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֹֽות׃
21וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃
22וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֛ו אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

OMURHONDERO VII
1 Nyakasane ashub’ibwira Nuhu, erhi: « Jaga omu bwarho mwene omulala gwawe gwoshi, bulya nabwine oku oli mushinganyanya embere zani muli elira iburha. 2 Oku ngasi buko bwa nsimba ecire, orholemwo mahali nda, akalume n’akakazi kako; omu buko bw’ensimba zihumânya orhole ihasha liguma, akalume n’akakazi kako. 3 N’omu ngasi buko bwa binyunyi bicire, orhôle mahasha nda, akaluke n’akakazi kako, lyo obuko burhag’ihera en’igulu. 4 Bulya enyuma lya nsiku nda, naniesa enkuba en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani; en’igulu naholola ngasi cizine najiraga ». 5 Nuhu ajira ebi Nyakasane ali amurhegesire byoshi. 6 Nuhu aligwerhe myaka magana ndarhu erhi ecihonzi ciyisha, go mishi okw’igulu. 7 Nuhu aja omu bwarho haguma n’abagala na mukage n’abali-kazi, lyo bayaka amishi g’ecihonzi. 8 Ensimba zicire n’ezihumânya, ebinyunyi na ngasi biyandala oku idaho byadaha omu bwarho bibiri bibiri, 9 akalume n’akakazi byoshina Nuhu, nk’oku Nyakasane analirhegesire Nuhu. 10 Erhi ensiku nda zihika, amishi g’ecihonzi gacihira oku idaho; 11 omu mwaka gwa magana ndarhu g’akalamo ka Nuhu, omu omwezi gwa kabiri, omu nsiku ikumi na nda z’omwezi, lwo n’olwo lusiku, amaliba g’ekuzimu gafununuka n’enshalalo z’emalunga zahulula. 12 Enkuba yania en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani. 13 Lwo n’olwo lusiku lyo Nuhu, boshi n’abagala Sem, Ham na Yafet, muka Nuhu, abali-kazi basharhu baka abagala: 14 boshi n’ebizine byoshi kushimbana n’obuko bwabyo, ensimba kushimbana n’obuko bwazo, ebiyandala oku idaho kushimbana n’obuko bwabyo, ebibalala kushimbana n’obuko bwabyo, ebinyunyi byoshi na ngasi hibalala, bàjaga omu bwarho. 15 Kwo kujaga omu bwarho, babiri babiri ba ngasi ciyìsa omuka. 16. Abo bayishaga kalume n’akakazi ba ngasi buko, bobadahire nk’oku Nyamuzinda anabarhegekaga. Nyakasane ayìgala obwarho abaha omugongo. 17 Ecihonzi caba nsiku makumi ani, oku amishi gayushuka n’obwarho bwasokera enyanya z’izugulu. 18 Oku amishi galuga ganayushuka okw’igulu n’obwarho bwayerêra oku mishi. 19 Amishi gaja gayushuka kulusha oku nyanya z’igulu ganabwika ngasi ntondo ndiri zinaba ah’idako ly’amalunga. 20 Amishi gabwikaga entondo, garhaluka makoro ikumi n’arhanu. 21 Ngasi kazine kaherêrekera: ebigera okw’idaho, ebinyunyi, ebishwekwa, ensimba z’erubala, na ngasi bidûdûsa en’igulu na abantu boshi. 22 Kwo kuderha oku ngasi hyali en’igulu hyafa: ngasi biyìsa omuka emazùlu. 23. Ntyo kwo ebyali en’igulu byoshi byaholokaga: haguma n’abantu, ebishwekwa, ebiyandala n’ebinyunyi by’emalunga; byoshi byahirigirha en’igulu ci hasigala Nuhu yene na ngasi kali omu bwarho bonaye. 24 Amishi gayorha gabwikìre igulu nsiku igana na makumi arhanu.

• Genesis 7
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדֹּ֥ור הַזֶּֽה׃
2מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹורָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתֹּ֑ו וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתֹּֽו׃
3גַּ֣ם מֵעֹ֧וף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיֹּ֥ות זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃
4כִּי֩ לְיָמִ֨ים עֹ֜וד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
5וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃
6וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃
7וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתֹּ֧ו וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתֹּ֖ו אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃
8מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהֹורָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָעֹ֔וף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃
9שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃
10וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃
11בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵאֹ֤ות שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ בַּיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּהֹ֣ום רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃
12וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃
13בְּעֶ֨צֶם הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖םאֶל־הַתֵּבָֽה׃
14הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָעֹ֣וף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפֹּ֥ור כָּל־כָּנָֽף׃
15וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בֹּ֖ו ר֥וּחַ חַיִּֽים׃
16וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֹֽו׃
17וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים יֹ֖ום עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
18וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
19וְהַמַּ֗יִם גָּ֥בְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃
20חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃
21וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּעֹ֤וף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃
22כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃
23וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם׀ אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־ רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בַּתֵּבָֽה׃
24וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֹֽום׃
OMURHONDERO VIII
1 Nyamuzinda akengêra Nuhu, ensimba n’ebishwekwa byali bo naye omu bwarho. Nyamuzinda ageza empusi oku igulu, ntyo amishi gahonôka. 2 Amaliba g’ekuzimu n’enshalalo z’emalunga byayigalwa; n’enkuba yayimanzibwa emalunga; 3. amishi gaja gayonda bunyi bunyi, gagana erhi kugera nsiku igana na makumi arhanu. 4. Omu mwezi gwa kalinda omu nsiku ikumi na nda z’omwezi, obwarho bwadekerera oku ntondo Ararat. 5 amishi gaja gayonda gaja gayonda bunyi bunyi kuhika mwezi gw’ikumi. Omu mwezi gw’ikumi, olusiku lurhanzi lw’omwezi orhurhwerhwe rhw’entondo rhwaboneka. 6 Erhi hagera nsiku makumi ani, Nuhu ayigula ilolero ly’obwarho alijizire omu bwarho anahulusa hungwe mpu aj’ilola erhi amishi gakazire. 7 Hungwe ahuluka ci akaja eyi n’eyi alinda oku amishi gakala okw’igulu. 8 Lero Nuhu ahulusa engûku mpu alole erhi amishi gakazire okw’idaho; 9 ci wangûku erhi abona arhabwini aha ahira obulà bw’olushando, ashubira omu bwarho, bulya amishi gaciri okw’igulu. Nuhu alambûla okuboko, ayigwarha anashub’iyidahya omu bwarho hofi naye. 10 Alinda zindi nsiku nda, ashub’ihulusa egûku omu bwarho, 11 engûku yamushubirakwo bijingo, abona ekola edwirhe ehishami hy’omuzetuni omu mulomo. Nuhu ayumva oku amishi gaganyire okw’igulu. 12 Ashub’ilinda zindi nsiku nda, ashub’ilika engûku egende: erhacigalukaga aha ali. 13 Omu mwaka gwa magana ndarhu na muguma y’akalamo ka Nuhu, omu mwezi gwa burhanzi, omu lusiku lurhanzi ly’omwezi, amishi gali gamagana okw’igulu; Nuhu akula omufuniko gw’obwarho, abona oku obululi b’igulu bwakazirekwo amishi. 14 Omu mwezi gwa kabiri, omu nsiku makumi abiri na nda igulu lyoshi lyakala. 15. Nyamuzinda arhegeka Nuhu, erhi: « Huluka omu bwarho mwena mukawe, bagala bawe na bali-kazi bawe haguma nawe. 17 Ensimba za ngasi lubero muli mweshi, orhunyunyi, ebishwekwa na ngasi biyandala binadûdûsa okw’igulu, obihuluse haguma nawe, lyo bihasha okulumîra igulu, biyololoke biluge hoshi. » 18 Nuhu ahuluka n’abagala, na mukage, n’abali-kazi. 19 Ebizine byoshi na ngasi bishwekwa n’orhunyunyi rhwoshi n’ebiyandala binadûdûsa oku igulu kushimbana n’obuko bwabyo, byahuluka omu bwarho. 20 Go mango Nuhu ayubasirage oluhêrero lwa Nyakasane; arhola ngasi buko bwa nsimba ecire na ngasi rhunyunyi rhucire, arhûla embagwa z’okusingonola oku luhêrero. 21 Nyakasane abayiza hirya hibayo hinja anacigerereza, erhi: « Ntakacihehêrera igulu bundi erhi muntu orhuma, bulya irala lyage liba liyerekire amabi kurhenga emuhimbo, ntakacishangula bundi ebizine nk’oku nzind’ijira. Oku igulu licihaba, okumîra/kurhwera n’okusarûla, emboho n’idurhu, ecanda n’empondo, obudufu n’omushi, birhakacihusa kubaho ».
• Genesis 8
1וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ראֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃
2וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּהֹ֔ום וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
3וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָלֹ֣וךְ וָשֹׁ֑וב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֹֽום׃
4וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃
5וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָלֹ֣וךְ וְחָסֹ֔ור עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃
6וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֑ום וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלֹּ֥ון הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
7וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצֹוא֙ וָשֹׁ֔וב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
8וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיֹּונָ֖ה מֵאִתֹּ֑ו לִרְאֹות֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
9וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיֹּונָ֨ה מָנֹ֜וחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃
10וַיָּ֣חֶל עֹ֔וד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיֹּונָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃
11וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיֹּונָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִםמֵ עַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
12וַיִּיָּ֣חֶל עֹ֔וד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיֹּונָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֹֽוד׃
13וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֜ות שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשֹׁון֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַרנֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
14וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס
15וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃
16צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
17כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּעֹ֧וף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הֹוצֵא אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃
18וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתֹּ֥ו וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתֹּֽו׃
19כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָעֹ֔וף כֹּ֖ל רֹומֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃
20וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹורָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָעֹ֣וף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
21וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבֹּ֗ו לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל עֹ֤וד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף עֹ֛וד לְהַכֹּ֥ות אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
22עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְיֹ֥ום וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

OMURHNDERO IX
1 Nyamuzinda anacigisha Nuhu boshi n’abagala anacibabwira, erhi: «Muburhe, muyololoke, munabumbe igulu bantu. 2 Mube còbà na bacòbohwa b’ensimba zoshi z’oku igulu n’enyunyi zoshi z’emalunga, n’ebinyagàrha oku igulu lyoshi, n’enfi zoshi z’omu nyanja: byoshi mbihizire omu nfune zinyu. 3 Ngasi bibà bizine binafukunya byoshi byabà biryo binyu, mmuhire byo byoshi kuguma n’ebyasi by’emburho. »Cikwone murhalyaga enyama mukanalya n’obuzine bwayo, kwo kuderha omuko. 4 Ci kwonene namudòsa oku muko gwa ngasi muguma muli mwe. 5 Nanadòse ebiryànyi byoshi ndòse n’omuntu, abantu bone na bone nanadóse ogw’omuko gw’omuntu. 6 Owabulage omuko gw’omuntu, naye omuko gwage gunabulagwe n’omuntu. Bulya oku nshusho ya Nyamuzinda omuntu alemagwa. 7 Mwehe muburhe, muyololoke, mubumbe igulu bantu munalirhegeke.» 8 Nyamuzinda anacibwira Nuhu n’abagala, erhi: «Loli oku nahira endagàno yani ekarhi kinyu n’ekarhi k’iburha linyu enyuma zinyu. 9 Nanjizire eyi ndagàno haguma n’ebizine biri haguma ninyu: enyunyi, ebintu bishwekwa, ensimba muli mweshi, 10 rhuderhe omu kutwa bwofi, birya byanarhengaga omu nkuge, ensimba z’igulu. 11 Nfundisire endagàno yani haguma ninyu: nta mubiri gwacisherêre n’amishi g’ecihonzi, harhakacibà cihonzi casherêza igulu.» 12 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Lolagi ecimanyiso c’endagàno nfundisire ekarhì kinyu na nani, ekarhì k’ebindi biremwa munali mweshi nabyo, oku maburhwa gayisha. 13 Niono mpizire omuherho gwani omu bitù, co cabà cimanyiso c’endagàno yani n’igulu. 14 Mango nkashùbùliza ebitù oku nyanya z’igulu n’omuherho gukaboneka omu citù, 15 aho nanakengéra endagàno nafundikaga ninyu, amishi garhacihinduke cihonzi c’okushereza ngasi mubiri. 16 Mango omuherho gukabà guli omu citù, nanagubona, nankengére erya ndagàno y’ensiku n’amango eri ekarhì ka Nyamuzinda n’ebiyìsa omùka byoshi, rhuderhe ngasi mubiri gubà oku igulu.» 17 Nyamuzinda anacibwira Nuhu, erhi: «Eco co cimanyiso c’endagàno mpizire ekarhì kàni na ngasi mubiri guli oku igulu».

Nuhu n’abagala

18 Bagala ba Nuhu barhengaga omu nkuge bàli: Semu, Kamu na Yafeti. Kamu ye ishe wa Kanani. 19 Abo oku banali basharhu bàli bene Nuhu bo banarhenzirekwo abantu, bàlumira igulu lyoshi. 20 Nuhu ebwa kuba àbàga muhinzi, arhondéra okukàhinga emizabibu. 21 Erhi aciba amanywa idivayi, àlaluka, àyorha bushugunu omu ihema lyage. 22 Ham ishe wa Kanan abona ishe ali bushugunu, ajìbwira bene wabo oku bali babirhi embuga. 23. Ci Sem na Yafet banacirhóla ecirondo, bacihira bombi oku birhugo bayisha bagenda cinyumanyumà, babwika ishe, barhahindulaga obusu, barhabonaga obushugunu bw’ishe. 24 Erhi Nuhu arhengamwo erya ndalwe, amanya kurhi omugala murho anamujirìre. 25 Anacimubwira, erhi: «Kanan aheherirwe màshi! Kuli bene wabo abe ye wa buzinda omu bajà!». 26 Anaciderha kandi, erhi: «Ayagirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Semu, ci Kanani abé muja wage». 27 Nyamuzinda agalihye Yafet, ahande omu mahema ga Sem; ci Kanan abe muja wage». 28 Enyuma ly’ecihonzi, Nuhu acilamire yindi myaka magana asharhu na makumi arhanu. Akalamo ka Nuhu koshi kahisire omu myaka magana gali mwenda na makumi arhanu, buzinda bw’aho àfà.
• Genesis 9
1וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃
2וּמֹורַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־עֹ֣וף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃
3כָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃
4אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשֹׁ֥ו דָמֹ֖ו לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
5וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃
6שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמֹ֣ו יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃
7וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ ס
8וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתֹּ֖ו לֵאמֹֽר׃
9וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃
10וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּעֹ֧וף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃
11וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כָּל־בָּשָׂ֛ר עֹ֖וד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה עֹ֛וד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
12וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֹֽות־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖האֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עֹולָֽם׃
13אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃
14וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃
15וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה עֹ֤וד הַמַּ֨יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר׃
16וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עֹולָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃
17וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֹֽות־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ
18וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃
19שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃
20וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃
21וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּתֹ֥וךְ אהלה
22וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃
23וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃
24וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינֹ֑ו וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־לֹ֖ו בְּנֹ֥ו הַקָּטָֽן׃
25וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃
26וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמֹו׃
27יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמֹו׃
28וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃
29וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
Okushandabana kw’amashanja

OMURHONDERO X
1 Alaga iburha lya bene Nuhu, Sem, Kamu na Yafeti, n’abana babusire enyuma ly’ecihonzi cinene. 2 Yafeti àburha Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tubali, Mesheki na Tirasi. 3 Bene Gomeri: Askenazi, Rifati, Togarma. 4 Bene Yavani: Elisha, Tarsisi, Aba Kiti n’Aba Danani. 5 Kuli barhengaga abashandabanaga omu birhwa bibà omu nyanja emwa amashanja. Bene Yafeti bagendibà ntyo ngasi baguma n’ecihugo cabo, n’olulimi lwabo, n’emilala yabo, n’amashanja gabo. 6 Bene Kamu bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani. 7.Bene Kushi bo: Seba, Havila, Sabata, Rama na Sabuteka. Bene Rama bo: Sheba na Dadani. 8 Kushi àburha Nemrodi, ye warhangiraga oburhambo hano igulu. 9 Ali muhivi mukulu embere za Nyamubàho, co cinarhuma baderha mpu: «Kwo oli aka Nemrodi muhivi mukulu embere za Nyamubàho». 10 Ecihugo c’aga mashanja canacirhondérera e Babeli, Ereki n’Akadi, bishagala biri byoshi omu cihugo ca Shinerayi. 11 Arhulukàna mw’eco cihugo aja e Asuru, ayubaka Ninive, Rehoboti-Iri, Kalaha, na 12 Reseni ekarhì ka Ninive na Kalaha, lugo lunene la. 13 Misarayini àburha bene Ludimu, bene Amonimu, Lehabimu na Nafutuhimu. 14 Aburha Patrosimu, ba Kasiluhimu, bo barhengakwo Abafilistini na ba Kafutorimu. 15 Kanani aburha Sidani yo nfula yage, kandi Heti. 16 Ahirakwo aba Yebuseni, aba Amoriti, aba Girgasi, 17 ahirakwo aba Hiviti, aba Arkeni, aba Siniti, 18. ahirakwo aba Arvakiti, aba Semariti, aba Hamatiti; enyuma z’aho emilala ya bene Kanani yashadabana yoshi. 19 Ecihugo ca bene Kanani cali kurhenga e Sidoni, kugera e Gerari kuja e Gaza, kandi kugera olunda Iw’e Sodomo, Gomora, Adma na Sebayimi caj’ihwera e Lesha. 20 Byanacibà ntyo kuli bene Kamu, ngasi baguma n’emilala yabo n’ebihugo byabo, haguma n’amashanja gabo. 21 Semu naye agwerhe eryage iburha, ye ishe wa bene Eberi boshi ye na mukulu wa Yafeti. 22 Semu ye burba Elami, Assuri, Aripakisadi, Ludi na Arami. 23.Bene Arami: Usi, Huli, Geteri na Masi. 24 Aripakisadi àburha Selahi, na Selahi àburha Eberi. 25 Eberi àburha bana babirhi: owa burhanzi aderhwa Pelegi, bulya omu mango gage mwo igulu lyagabanyikanaga, omulumuna naye aderhwa Yokotani. 26 Yokotani aburha Almodadi, Selefi, Hasarmaveti na Yera , 27Hodorami, Uzali, Dikala, 28 Obah, Abimayeh na Sheba, 29. Ofiri, Havila, Yobabu, abòia boshi bali bana ba Yokotani. 30. Ecihugo cabo cali kurhenga e Mesha kuja e Sefari, ntondo eri ebushoshokero bw’izuba. 31. Kwo bali ntyo bene Semu, omu kushimba emilala yabo, olulimi lwabo na kandi omu kushimba ecihugo cabo n’amashanja gabo. 32.Kwo bene Nuhu bayololosire ntyo omu milala, omu bùko n’omu mashanja gabo. Baligi cisiki c’agandi mashanja goshi gabumbire igulu kurhenga amango g’ecihonzi.
• Genesis 10
1וְאֵ֨לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
2בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָגֹ֔וג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃
3וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃
4וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃
5מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגֹּויִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנֹ֑ו לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃
6וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃
7וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃
8וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְיֹ֥ות גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃
9הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבֹּ֥ור צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
10וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתֹּו֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃
11מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃
12וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃
13וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃
14וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס
15וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־חֵֽת׃
16וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃
17וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃
18וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּחֹ֖ות הַֽכְּנַעֲנִֽי׃
19וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖םעַד־לָֽשַׁע׃
20אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃ ס
21וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֹֽול׃
22בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃
23וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃
24וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃
25וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃
26וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמֹודָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃
27וְאֶת־הֲדֹורָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃
28וְאֶת־עֹובָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃
29וְאֶת־אֹופִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יֹובָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃
30וַֽיְהִ֥י מֹושָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃
31אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגֹויֵהֶֽם׃
32אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתֹולְדֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגֹּויִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃פ

Enkingi ya Babeli

OMURHONDERO XI

1. Igulu lyoshi lyagwerhe iderha liguma na binwa biguma. 2. Ebwa kuba abantu bajàga bagendagenda olunda Iw’ebushoshokero bw’izuba, lero banacirhinda omu kabanda k’omu cihugo ca Sineyari: banaciyubaka ahòla. 3. Banacibwirana mpu: «Ewa yagi, rhujire amatofali, rhugayoce n’omuliro». Amatofali gaba go mabuye g’okuyubaka n’obulembo yaba yo nsima yagagwarha. 4. Banacibwirana mpu: «Ewa yagi: Rhuyùbake olugo, kandi rhuhirekwo enkingi yahika oku nkuba malunga. Ntyo nirhu rhwanakàderha oku nirhu rhuli balume là, na kandi okwola kwanarhuma rhurbacishandabana omu igulu». 5. Nyamuzinda anacihona oku nkuba mpu naye ayish’ilola olugo n’enkingi abantu bayubasire. 6. Nyamuzinda anaciderha erhi: «Ala oku boshi bali lubaga luguma banagwerhe iderha liguma, ogwola gwo murhondéro gw’eyi mikolo yabo. Na bunola nta muhigo gwabo gwakabula buyunjula kuli bo.7.Kanya rhubunguluke, rhubashandire iderha, bahuzagure nta baguma baciyumva ababo. 8. Nyamubàho abashandabanya omu igulu lyoshi, kurhenga aho, baleka okuyubaka olwo lugo. 9. Aho bahayirika Babeli, bulya ho Nyamubàho ashandiraga iderha ly’abantu oku igulu, ahòla ho anabashandabanyizagya bashandàla omu igulu lyoshi.

Bashakulùza ba Abrahamu

10. Alaga iburha lya Semu: Erhi ajira myaka igana, àburha Aripakisadi, myaka ibirhi enyuma ly’ecihonzi. 11.Enyuma ly’okuburhwa kwa Aripakisadi, Semu ashub’ilama myaka magana arhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 12. Erh i Aripakisadi àjira myaka makumi asharhu n’irhanu, àburha Selahi. 13. Aripakisadi abire amaburha Selahi, ashub’ilama yindi myaka magana ani n’isharhu, àburha abarhabana n’abanyere. 14. Erhi Selahi àjira myaka makumi asharhu, àburha Eberi. 15. Selahi abìre amaburha Eberi, ashub’ilama yindi myaka magana ani n’irhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 16. Erhi Eberi àjira myaka makumi asharhu n’ini, àburha Pelegi.
17. Eberi abìre amaburha Pelegi, ashub’ilama yindi myaka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 18. Erhi Pelegi àjira myaka makumi asharhu, àburha Rewu,19. Pelegi abìre amaburha Rewu, ashub’ilama yindi myaka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 20. Erhi Rewu àjira myaka makumi asharhu n’ibirhi, àburha Serugi. 21. Rewu abìre amaburha Serugi, ashub’ilama yindi myaka magana abirhi na nda, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 22. Erhi Serugi àjira myaka makumi asharhu, àburha Nahori. 23. Serugi abìre amaburha Nahori, ashub’ilama yindi myaka magana abirhi, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 24.Erhi Nahori àjira myaka makumi abirhi na mwenda, àburha Terahi.
25.Nahori abìre amaburha Terahi, ashub’ilama yindi myaka igana n’ikumi na mwenda, àburha abarhabana, àburha n’abanyere. 26. Erhi Terahi ajira myaka makumi galinda, àburha Abramu, Nahori na Harani.

Iburha lya Terahi

27.Alaga iburha lya Terahi: Terahi àburha Abramu, Nahori na Harani. Harani àburha Loti. 28. Harani afire embere z’ishe Terahi omu cihugo baburhiragwamwo, e Uru omu Kaldeya. 29. Abramu na Nahori banacija omu buhya: muka Abramu izìno lyage erhi ye Sarayi; muka Nahori izìno lyage erhi ye Milka, mwali wa Harani, àligi ishe wa Milka na Yisika . 30. Sarayi anacigumba: arhabonaga mwana. 31.Terahi anacirhòla omugala Abramu, n’omwinjikulu Loti mwene Harani, n’omwalikazi Sarayi muka omugala Abramu, boshi barhenga e Uru omu Kaldeya baja omu cihugo c’e Kanani, ci erhi bahika e Harani bayubaka yo. 32. Ensiku z’akalamo ka Terahi: myaka magana abirhi n’irhanu, buzinda afìra aha Harani.
• Genesis11
1וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
2וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
3וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶןוְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃
4וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥יכָל־הָאָֽרֶץ׃
5וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
6וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣רמֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֹֽׂות׃
7הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃
8וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃
9עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔העַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ
10אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
11וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
12וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שָֽׁלַח׃
13וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס
14וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־עֵֽבֶר׃
15וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס
16וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־פָּֽלֶג׃
17וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס
18וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־רְעֽוּ׃
19וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
20וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃
21וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
22וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־נָחֹֽור׃
23וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הֹולִידֹ֥ו אֶת־נָחֹ֖ור מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
24וַיְחִ֣י נָחֹ֔ור תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־תָּֽרַח׃
25וַיְחִ֣י נָחֹ֗ור אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ס
26וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֨ולֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָֽן׃
27וְאֵ֨לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הֹולִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הֹולִ֥ידאֶת־לֹֽוט׃
28וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מֹולַדְתֹּ֖ו בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
29וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָחֹ֛ור לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחֹור֙ מִלְכָּ֔הבַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
30וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃
31וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנֹ֗ו וְאֶת־לֹ֤וט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנֹ֔ו וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּתֹ֔ו אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣םבְּנֹ֑ו וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
32וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס

Genesis 12
Olw’Abrahamu

Okuhamagalwa kwa Abramu

OMURHONDERO XII

1. Nyamubàho anacibwira Abramu, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu, omulala gwawe n’enyumpa ya sho, oje omu cihugo nakuyereka. 2. Nakujira ishanja linene, nakugisha n’izìno lyawe lije irenge, lyabà mugisho! 3. Nagisha abakugisha, nahana n’abakakuhehérera. N’amashanja g’igulu goshi gagishwa muli we.»
4. Abramu anacilikùla nk’oku Nyamubàho anamubwiraga, bagenda boshi na Loti. Abramu ali agwerhe myaka makumi gali nda n’irhanu erhi arhenga e Harani. 5. Abramu anacirhòla mukàge Sarayi na Loti, mugala w’omulumuna, ashana ebirugu byage byoshi n’abambali ali akola agwerhe aha Harani; balikùla, bàja omu cihugo c’e Kanani. Banacihika obwo omu cihugo c’e Kanani. 6. Abramu anacirhulukàna mw’ecola cihugo, ahika ahantu hatagatifu e Sikemi, aha murhi gwa More. Ago mango erhi Banyakanani bayubasire ecihugo.

7. Nyamubàho abonekera Abramu anacimubwira, erhi: «Iburha lyawe lyo naha eci cihugo». Oku bundi Abramu ayubakira Nyamubàho wamubonekeraga oluhérero ahòla. 8. Kurhenga aho anacisòkera oku ntondo olunda Iw’e bushoshokero bwa Beteli, agwikayo eciràlo. Akàsinza Beteli e buzikiro na Ai e bushoshokero. Ayubakaho oluhérero Iwa Nyamubàho, anaciyakùza izìno lyage. 9. Ntyo Abramu aja abanda anahandùla, alinda ahika e Negebu.

Genesis 13

Abramu alekana boshi na Loti
OMURHONDERO XIII
1 Abramu arhenga e Misiri, ye, mukàge n’ebintu byage byoshi, kuguma na Loti ashubisòkera e Negebu. 2 Abramu ali mubiri bwenene oku maso g’ebintu bishwekwa, oku nsaranga n’oku masholo. 3 Kandi ashub’ijà abanda anahandùla kurhenga e Negebu kuhika e Bèteli, alinda ashubihika halya agwikaga eciràlo burhanzi ekarhì ka Beteli na Ai , 4. halya ayubakiraga Nyamubàho oluhérero burhangiriza, kandi ahòla ashubiyàkuza izino lya Nyamubàho. 5. Loti wajàga agenda boshi na Abramu ali agwerhe naye amaso g’enkafu n’ag’ebibuzi, haguma n’amahema. 6. Ecihugo cafundera, okuba n’ebintu binji kurhacizigaga babéra haguma. 7. Abangere ba Abramu n’abangere ba Loti barhondèra emirongwe. Mw’ago mango Abanya-Kanani ri’aba Periziti bo balibayubasire omu cihugo. 8. Abramu abwira Loti, erhi: «Yaga ntalonza hazùke emirongwe ekarhì kàni nawe nisi erhi ekarhì k’abangere bàni n’abangere bawe bulya rhwamabà baguma. 9. K’ecihugo cirhali cigali embere zawe. Ontengekwo. Okaja e kulembe naja ekulyo, okaja ekulyo, naja ekulembe.» 10. Loti ayinamula amasu, abona olubanda Iwa Yordani Iwali ludòmerirwe bwinja boshi. Okwo kwabàga embere Nyamubàho ashàbe Sodomo na Gomora, olwo lubanda kwo Iwah nka busàni bwa Nyamubàho, nk’ecihugo c’e Misiri kuja elunda Iw’e Sowari. 11.Loti acìshoga olwo lubanda Iwa Yordani Iwoshi, agandùla agend’iyubaka olunda Iw’e bushoshokero, ntyo kwo barhenginekwo. 12. Abramu ayubaka omu cihugo ca bene Kanani, naye Loti ayubaka omu bishagala by’elubanda, agwika ebiràlo byage kuhika e Sodomo. 13. Abantu b’e Sodomo bali bantu babì bwenene, na banyabyaha embere za Nyamubàho.14Nyamubàho anacibwira Abramu, erhi Loti aba amamurhengakwo, erhi:«Yinamula amasu obone, kurhenga aho oli kuja e mwenè n’emukondwe, kuja e bushoshokero n’ebuzikiro. 15. Eco cihugo coshi wabona nakuha co we n’iburha lyawe, cibé cinyu ensiku zoshi. 16. Iburha lyawe najira hyololoke hluge nka katulo k’okw’idaho: owakahash’iganja emogomogo z’akatulo k’okw’idaho ye wanahash’iganja iburha lyawe. 17. Yimuka! orhandagire eci cihugo omu buli n’omu bugali, bulya co nakuha.» 18. Abramu yoyo n’amahema gage, akanyaagend’igwika eciràlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahóla ayubakiraho Nyamubàho oluhêrero.
Genesis 13
1וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתֹּ֧ו וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֛ו וְלֹ֥וט עִמֹּ֖ו הַנֶּֽגְבָּה׃
2וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃
3וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥יןבֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃
4אֶל־מְקֹום֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
5וְגַם־לְלֹ֔וט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃
6וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃
7וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־לֹ֑וט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃
8וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־לֹ֗וט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥יםאַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃
9הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃
10וַיִּשָּׂא־לֹ֣וט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗האֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃
11וַיִּבְחַר־לֹ֣ו לֹ֗וט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע לֹ֖וט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃
12אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְלֹ֗וט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃
13וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃
14וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־לֹ֣וט מֵֽעִמֹּ֔ו שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּקֹ֖וםאֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
15כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃
16וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנֹות֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץגַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃
17ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
18וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְרֹ֑ון וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

Genesis 14
Entambala y’abami bani
OMURHONDERO XIV
1 Omu mango ga Armafeli mwami w’e Sineyari, Ariyoko mwami w’e Elasari na Kedori-Laomeri mwami w’e Elami na Tideali mwami w’e Goyimi, 2 abôla bami banacitula entambala oku babo bami bo baligi: Bera mwami w’e Sodomo, Birsha mwami w’e Gomora, Sineadi mwami w’e Adma, Shemeberi mwami w’e Seboyimi n’omwami w’e Bela izino lyage ye Sowari. 3. Abâla bazinda bayankira omuhigo omu kabanda ka Sidimi yo enaligi nyanja y’omunyu. 4. Bagezize myaka ikumi n’ibirhi erhi badwirbe barhegekwa na Kedori-Laomeri, lero omu mwaka gw’ikumi na kasharhu, bàgoma. 5. Ci omu mwaka gw’ikumi na karhanu Kedori -Laomeri àyisha haguma n’omurhwe gw’abandi bami, balya bali bayumvinye boshi naye. Ahimira bene Refayimi aha Asteroti-Karnayimi, Abazuzimi abahimira aha Hama, aba Emimi omu kabanda ka Kiriyatayimi, 6. Aba Heriti abahimira oku ntondo za Setiri kuhika aha Eli-Parani lugo luli elubibi n’irungu. 7. Bagonjolokera e Ayini Misipati omu Kadesi. Bahima ab’omu cihugo c’aba Malesiti, kuguma n’aba Amoreni, bo babàga e Hesasoni-Tamari. 8. Naye omwami w’e Sodomo, omwami w’e Gomora, omwami w’e Adma, omwami w’e Seboyimi n’omwami w’e Bela izino lyage ye Sowari nabo bàhiga okulwa; babaIwikiza omu kabanda ka Sidimi. 9. Bakoza Kedori-Laomeri, mwami w’e Elami, Tideali mwami w’e Goyimi, Armafeli mwami w’e Sineyari na Ariyoko mwami w’e Elasari, bami bani oku barhanu! 10. Omu kabanda ka Sidimi mwali muyunjwire bideka bya bulembo; omu kuyaka omwami w’e Sodomo n’omwami w’e Gomora bahirimamwo, abasigalaga bayakira omu ntondo. 11. Abahimaga basàbunga ebyali omu Sodomo n’omu Gomora byoshi, n’ebiryo byamuli byoshi banacigendera. Loti naye, mugala wa mulumuna wa Abramu, bamugwarha, banyaga n’ebirugu byage byoshi banacigendera. Yo ali ayubasire e Sodomo. 13. Muguma omu bashugunukaga, akanya aj’ibwira Abramu muhabraniya wali yubasire aha murhi gwa Mambri Amoniti, mwene wabo Esikoli na Aneri, bàli bìra b’Abramu. 14. Abramu erhi ayumva oku kwo mwene wabo anahèsirwe mpira ntyo, asinga omurhwe gwa balume magana asharhu na bantu ikumi na munani, balwi bakulu baburhagwa omu mwage, abalibirhakwo kuhika aha Dani. 15. Erhi babà bamacìgabamwo bikembe bibirhi, Abramu ye n’engabo yage, bàbarhéra budufu, anabahima abaminika kuhika aha Heba olunda Iw’ebwa murhi gwa Damasi. 16. Alîkûza ebirugu byoshi, haguma na mwene wabo Loti n’ebirugu byage, kuguma n’abakazi n’abalume.
Oburherekére bwa Melikisedeki
17. Abramu erhi akola arhabâluka emunda anahimiraga Kederi-Lomeri, ye n’abami bali boshi naye, omwami w’e Sodomo ayish’imuyankirira omu njira omu kabanda ka Sawe (lwo lubanda Iwa mwami). 18. Melkisedeki mwami w’eSalemu ayisha adwirhe omugati n’irivayi; ali mudàhwa wa Nyamuzinda w’enyanya bwenene. 19. Anacigisha Abramu aderba, erhi: «Abramu agishwe na Nyamuzinda w’enyanya bwenene owalemaga amalunga n’igulu, 20. Ayagirwe Nyamuzinda w’enyanya bwenene owahiraga abashombanyi bawe omu nfune zawe». Abramu anacimurhûla oku ngasi ebi anali adwirhe byoshi. 21. Oyu mwami w’e Sodomo anacibwira Abramu, erhi: «Ompe abantu oyorhane ebirugu». 22. Ci kwone Abramu ahûna oyo mwami w’e Sodomo, erhi: «Ndengezize okuboko kwani emunda Nyamuzinda w’enyanya bwenene ali ye walemaga amalunga n’igulu. Ciru n’ehigozi ciru n’ehishumi hy’enkwerho zawe ntahyo narhôla omu birugu byawe: orhag’iderha erhi: «Nie nagazize Abramu». 24. Ntahyo ntôzire ciru n’ehitya. Byo ntaderha ebi abarhumisi bàni balyaga n’ecigabi nahàga abira bantabalaga bo Ameri, Esikoli na Mambri; abola barhôla ngasi muguma ecage cigabi».
Genesis 14
1וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְגֹּויִֽם׃
2עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃
3כָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃
4שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃
5וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣תקַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
6וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃
7וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔יהַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
8וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּאִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃
9אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גֹּויִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ראַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃
10וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖יםהֶ֥רָה נָּֽסוּ׃
11וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃
12וַיִּקְח֨וּ אֶת־לֹ֧וט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃
13וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣יעָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃
14וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵיתֹ֗ו שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֔ותוַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃
15וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חֹובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃
16וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־לֹ֨וט אָחִ֤יו וּרְכֻשֹׁו֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃
17וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתֹו֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּבֹ֗ו מֵֽהַכֹּות֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ראִתֹּ֑ו אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃
18וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הֹוצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֹֽון׃
19וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
20וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לֹ֥ו מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
21וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃
22וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
23אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֹֽוךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּיאֶת־אַבְרָֽם׃
24בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔אהֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס

Genesis 15
OMURHONDERO XV

Endagâno ya Nyamubâho boshi na Abramu
1 Enyuma ly’ebyo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Abramu omu cilôrho, kaderha ntya, erhi: «Orbayobohaga Abramu, nie mpenzi yawe, oluhembo Iwawe Iwabà lunene». 2. Abramu ashuza, erhi: «Waliha Nyamubâho bicigi wanshobôza? Niono nafà buzira mwana…» 3. Abramu aderha, erhi: «Lola oku orhampâga iburha na muguma omu bene wirhu ye wayish’iyîma omu byani». 4. Kandi aho, akanwa ka Nyamubâho kanacimurhindakwo, erhi: «Arhali wabene oyo wanayîme omu byawe ci muguma warhenga omu muko gwawe». 5. Oku bundi amujâna embuga amubwira, erhi: «Galamira emalunga, oganje enyenyezi z’emalunga nk’oku onahashire», anacimubwira, erhi: «Kwo iburha lyawe lyabà ntyo». 6. Abramu ayemera Nyamubâho, naye Nyamubâho erhi abà amamuganjira birya, amuyereka oku kwoshi kunali k’okuli. 7. Ashub’ibwira Abramu, erhi: «Nie Nyamubâho wakurhenzagya e Uruomu Kaldeya nti nkuhe eci cihugo cibe cawe». 8. Abramu ashuza, erhi: «Yagirwa Nyamubâho, bici namanyirakwo oku neci canabà cani?» 9. Anacimushuza, erhi: «Kanyagya ondêrhere endaku ya myaka isharhu, empene ya myaka isharhu, engandabuzi ya myaka isharhu, orhôle n’empingà n’ecananyunyi c’engûku». 10. Ayisha amudwirhire ebyo bintu, abiberanga analambika ngasi luhande omu masu g’olwabo, ebinyunyi byoki arhaberangaga. 11. Bacigukuma mpu bacirhunike kuli erya mirhumba, Abramu akazibahâhanya. 12. Erhi izûba liba likola lyazika, enjôli nnene yarhogerakwo Abramu, ecôba cinene camugwarha. 13. Nyamubâho anacibwira Abramu, erhi: «Omanye bwinja oku abana bawe babà nka bigolo omu cihugo cirhali cabo. Babà bajà eyo munda banabalibuze myaka magana ani. 14. Ci olubaga Iwabarhindibuza ntyo niene nalutwira olubanja na buzinda bayagaluke erhi banadwirhe birugu mwandu. 15. Wehe wakulikira basho n’omurhûla, wagishwa omu bushanja bwinja. 16. Oku iburha lya kani go mango banashubire eno, bulya obubi bw’abanya-Amoriti burhacihika oku muhiro».17. Izûba lyabîrage lyamazika n’obudufu erhi bwamarumbâna, lola oku ecibêye c’omugi n’ecimole n’omuliro byàgera ekarhî ka zirya nyama mberange.18 Olwo lusiku Nyamubâho àfundika endagâno boshi n’Abramu aderba, erhi: «Iburha lyawe ndihîre eci cihugo, kurhenga oku Iwishi Iw’e Misiri kuhika oku Iwishi lunene, lwo lwishi lwa Efrata. 19. Cihugo c’aba Keniti, aba Keniziti, aba Kadimoniti, 20. aba Hititi, aba Periziti, aba Rafayimi, 21. aba Hamoriti, abanya-Kanani, aba Girigashiti n’aba Yebuseni».
Genesis 15

1אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הֹולֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂקאֱלִיעֶֽזֶר׃
3וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יֹורֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
4וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃
5וַיֹּוצֵ֨א אֹתֹ֜ו הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכֹּ֣וכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑םוַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
6וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לֹּ֖ו צְדָקָֽה׃
7וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖אתלְרִשְׁתָּֽהּ׃
8וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃
9וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגֹוזָֽל׃
10וַיִּֽקַּֽח־לֹ֣ו אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְרֹ֖ו לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖רלֹ֥א בָתָֽר׃
11וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
12וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָבֹ֔וא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃
13וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑םאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃
14וְגַ֧ם אֶת־הַגֹּ֛וי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֹֽול׃
15וְאַתָּ֛ה תָּבֹ֥וא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁלֹ֑ום תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טֹובָֽה׃
16וְדֹ֥ור רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
17וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥יםהָאֵֽלֶּה׃
18בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔אתמִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
19אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃
20וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃
21וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ ס
Genesis 16
OMURHONDERO XVI

Okuburhwa kwa Ismaeli

Genesis
OMURHONDERO XVII

Abrahamu ahabwa endagàno
1 Abramu erhi ajira myaka makumi gali mwenda, Nyamubàho amubonekera amubwira, erhi: «Nie El-Shadayi, Nyamuzinda Ogala-byoshi, olambagire embere zani onayorhe mwimana. 2 Nafundika endagàno yani na nawe, nakuluza bwenene». 3 Abramu anacikumba bûbi, na Nyamuzinda amubwira, erhi: 4 «Niono, endagàno yani nawe yeyi: Wabà ishe w’amashanja manji manji. 5 Barhakanacikuderha Abramu, ci we kola Abrahamu, bulya nakujira ishe wa mashanja manji manji. 6 Nakuha iburha lirhali linyi, wabà ishe wa mashanja manji na bami banji bakurhengamwo. 7 Nafundika endagâno yani rhwembi, ekarhî kani n’iburha lyawe enyuma zawe, n’obûko bwawe enyuma zawe, kurhenga oku iburha kuja oku lidi, yabà ndagâno y’ensiku zoshi, kuderha nti mbe Nyamuzinda wawe na Nyamuzinda w’iburha lyawe enyuma zawe. » Nakuha w’oyo n’iburha lyawe ecira cihugo oyubasiremwo, ecihugo ca Kanani coshi, caba cawe ensiku zoshi, nani nabà nie Nyamuzinda wawe». 9 Nyamuzinda abwira Abrahamu, erhi: «Woyo olange bwinja endagâno yani, woyo n’iburha lyawe enyuma kurhenga oku iburha kuja oku lindi. 10 Alaga endagâno yani mukwanine mulange, ndagâno ekarhi kani na nawe, kwo kuderha we n’iburha lyawe enyuma zawe: Ngasi mwanarhabana w’omu nyumpa yawe yeshi akwanine akembûlwe. 11 Mujire bammukembûle, kwo kuderha batwe ehishisha hy’obulume bwinyu, co cabà cimanyiso c’endagâno yani ekarhi kani na ninyu. 12 Ngasi mwanarhabana winyu, erhi akajira nsiku munani abusirwe, anakembûlwe, kurhenga oku iburha kuja oku lindi. Oyo anabà mwanarhabana waburhwa omu nyumpa yawe nisi erhi omwanarhabana waguliragwa ecigolo cirhali c’omu bûko bwawe. 12 Oyo obusirwe omu nyumpa yawe, n’oyo wagulagwa nsaranga, kukwanine bakembûlwe. Endagàno yani yashâkwa omu mubiri gwinyu nka ndagâno y’ensiku zoshi. 14 Orhali mukembûle, omulume barhatwiri ehishisha hy’oku bulume bwage, oyola kukwanine akagwe omu bûko bwinyu, bulya arhakenziri endagâno yani». 15 Nyamuzinda abwira Abrahamu, erhi: «Mukawe Sarayi irhondo orhacihìîraga okamuderba mpu ye Sarayi, ci izino lyage ye kola waba Sara. 16 Namugisha nankuhe omwanarhabana wa kuli ye, namugisha abe nnina w’amashanja, anaburhe amashanja aburhe n’abami b’amashanja». 17 Abrahamu akumba bûbi, arhondêra asheka, erhi amacidesa yene, erhi: «K’omwana akaciburhwa n’omushosi wa myaka igana, na Sara ogwerhe myaka makumi gali mwenda, ka anaciburha? » 18 Abrahamuzinda, erhi: «Ciru Ismael arhanarhang’ilama embere zawe!» 19 Nyamuzinda ashuza, erhi: «Kwo binali, mukawe Sara akuburhira omwanarhabana, wanamuyirika izìno lya Izaki, nafundika endagâno yani haguma naye, yabà ndagâno y’ensiku n’amango, kuderha nti mbe Nyamuzinda wage n’ow’obûko bwage bwayisha enyuma zage. 20 Oku biyerekire Ismaeli neci nkuyumvirhe; naye mmugishire, namuha iburha, namujire aluge bwenene, aburha baluzi ikumi na babirhi, namujira ishanja linene.21 Ci kwonene endagâno yani, Izaki ye rhwayifundika rhweshi, mugala wawe waburhwa na Sara mwaka irhondo nka gano mango». 22 Erhi ayusa ashambala, Nyamuzinda asêzera Abrahamu. 23 Oku bundi Abrahamu anarhôla omugala Ismaeli, ngasi bandi banali ba maburhwa omu mwage, n’abandi bambali agulaga n’enfaranga, rhuderhe ngasi banali balume b’aha mwa Abrahamu boshi abakembûla ehishisha hy’obulume bwabo olwo lusiku Iwonêne na kuhika ene nk’oku Nyamuzinda anamubwiraga. 24 Erhi Abrahamu akembùlwa erhi agwerhe myaka makumi gali mwenda na mwenda, anacikembûlwa ehishisha hy’obulume bwage. 25 Omugala Ismaeli naye ali agwerhe myaka ikumi n’isharhu erhi akembûlwa ehishisha hy’obulume bwage. 26 Olwo lusiku lwonênè, Abrahamu n’omugala Ismael, bakembûlwa. 27 Abalume b’aha mwage boshi, abana b’omu mulala gwage, na ngasi bandi agulaga nfaranga embuga, boshi bakembûlwa kuguma naye.
Genesis 17
1וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣לשַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
2וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אֹותְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
3וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֛ו אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
4אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמֹ֥ון גֹּויִֽם׃
5וְלֹא־יִקָּרֵ֥א עֹ֛וד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמֹ֥ון גֹּויִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
6וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגֹויִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
7וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עֹולָ֑ם לִהְיֹ֤ות לְךָ֙לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃
8וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עֹולָ֑ם וְהָיִ֥יתִילָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
9וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
10זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמֹּ֥ול לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃
11וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃
12וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמֹּ֥ול לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ראֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
13הִמֹּ֧ול׀ יִמֹּ֛ול יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עֹולָֽם׃
14וְעָרֵ֣ל׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמֹּול֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתֹ֔ו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָאֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס
15וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
16וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגֹויִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּהיִהְיֽוּ׃
17וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבֹּ֗ו הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ההֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
18וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
19וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמֹ֖ו יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨יאֶת־בְּרִיתִ֥י אִתֹּ֛ו לִבְרִ֥ית עֹולָ֖ם לְזַרְעֹ֥ו אַחֲרָֽיו׃
20וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹתֹ֗ו וְהִפְרֵיתִ֥י אֹתֹ֛ו וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹתֹ֖ו בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑דשְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יֹולִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְגֹ֥וי גָּדֹֽול׃
21וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמֹּועֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃
22וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתֹּ֑ו וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃
23וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֗ו וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתֹו֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפֹּ֔ו כָּל־זָכָ֕רבְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתֹּ֖ו אֱלֹהִֽים׃
24וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּלֹ֖ו בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃
25וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּלֹ֔ו אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃
26בְּעֶ֨צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה נִמֹּ֖ול אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֹֽו׃
27וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתֹו֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתֹּֽו׃ פ

Genesis 18
OMURHONDERO XVIII

Nnâmahanga ashub’ibonekera Abrahamu aha Mambri

1 Nyamubàho amubonekera aha murhi gwa Mambri erhi atamire aha luso lw’ecirâlo cage, amango g’idûrhu likali ly’omûshi. 2 Erhi alambûla amasu abona bantu basharhu bamuyimanzire aha burhambi. Erhi ababona arhenga aha luso Iw’ecirâlo aja emunda bali, ahwera oku idaho. 3 Ababwira, erhi: «Yagirwa Nnahamwirhu nkusengire, akaba ntonyire omu masu gawe, orhageraga aha burhambi bwa mwambali wawe buzira kuyimanga. 4 Baj’ilerha mishi masungunu mukalabe amagulu, munarhamùkire hali ogu murhi. 5 Naj’ilonza ecihimbi c’omugati murhûzemwo omurhima mubul’igenda, e kuli mwaja co canarhumaga mugera aha mwa mwambali winyu eco!». Banacishuza mpu: «Ojirage nk’okwo odesire». 6 Abrahamu anacibadukira omu cirâlo emunda Sara ali ambwira, erhi: «Orhôle mirengo ishanrhu ya nshâno, obumbe onabajiriremwo orhugati. 7 Abrahamu akanya aja omu buso bwage, arhôlamwo akanina k’omutwira kashushagire bwinja akaha omwambali, naye akanya aj’ikarheganya. 8 Ayisha adwirhe amashanza, empyuhyu na kalya kanina anabâgaga, adekereza embere zabo; naye ayimanga hofi nabo aha idako ly’omurhi oku bakâlya. 9 Banacimudòsa, mpu: «Ngahi mukawe Sara ali?» Abashuza, erhi: «Yoyo otamire omu cirâlo». 10 Olya w’ecigolo aderba, erhi: «Mwaka irhondo nashub’igera hano mwawe kandi, n’ago mango, erhi mukawe Sara agwerhe mugala». Sara akazâg’iyumviza aha luso Iw’ecirâlo câli enyuma zage. 11 Ci Abrahamu na Sara bali bakola bashosi ba myaka minji, na Sara ali amahwerwa arhacijâga omu mugongo. 12 Lero Sara acishesa, erhi: «K’aga mango nahwire nakaciyumva amasima! N’ibanie oyula okola luvandagwa!». 13 Ci kwone Nya-mubàho abwira Abrahamu, erhi: «Cirhumire Sara asheka anaderha erhi: Ka kuburha nani nakaciburha nankola ncîberîre ntaye? 14 Ka hali ebirhangâzo byankayabira Nyakasane okujira? Mwaka irhondo nka gano mango, nashubira eno mwawe na Sara aburha mugala.» 15 Sara acìhakanula, erhi: «Mâshi ntashesire», ali amayoboha, ci kwone amubwira, erhi: «Neci washesire».

Abrahamu asengerera ab’e Sodomo

16 Balya balume banaciyimuka, bagenda, bàhika aha bàkalangìra Sodomo. Abrahamu àja alambagira boshi nabo mpu abaluse. 17 Nyamubàho àcîdôsa erhi: «Kurhi nafulikaga Abrahamu akantu ndâlire okujira, 18 n’obwo Abrahamu aba ishanja linene na lizibu n’agandi mashanja g’igulu goshi gagishwa muli ye? 19 Bulya nacîmwishozire nti arhegeke abana bage n’enyumpa yage enyuma zage mpu balange enjira ya Nyamubâho omu kujira ebishinganine n’ebilongîre»; na ntyo, Nyamubàho anajirira Abrahamu ebi amulaganyagya. 20 Ntyo, Nyamubàho anaciderha, erhi: «Omulenge gushobesire Sodoma na Gomora gurhali munyi! Ecaha cabo carhalusire. 21 Nkolaga nabunguluka ndole erhi nanga erhi neci bajizire ebira omulenge gubashobesire emunda ndi gumanyisize: nani ntacihabè». 22 Balya bantu barhenga halya bàja olunda Iw’e Sodomo. Abrahamu erhi aciyimanzire embere za Nyamubâho. 23 Abrahamu ayegêra, aderba, erhi: «Kâli onakolaga waherêrekeza omushiganyanya haguma n’enkola-maligo?». 24 Kwankaba habonekana bantu bashiganyanya makumi arhanu mw’olwo lugo. Kàli onakolaga wabaherêrekeza? K’orhankababalira oIwo lugo erhi abo bashiganyanya makumi arhanu galulimwo garhuma? 25 Nanga orhankajira ntyo! Okuherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo, okugeza omushinganyanya cikembe ciguma n’omunyabyaha. Nanga nta mango. K’omutwi w’emmanja w’igulu lyoshi arhakacitwa mmanja?» 26 Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nkashigâna e Sodomo bantu makumi arhanu bashinganyanya omu lugo, nanababalira ecishagala coshi bo barhuma». 27 Abrahamu ashub’iderha, erhi: «Ciru nkabâ katulo na luvû, nashub’icìshomya okushambâza Nnahamwirhu. 28 Hali amango omu bashinganya makumi arhanu hankabula barhanu: Ka wanahana ecishagala coshi erhi abo barhanu bo barhumire?» Nyamubâho amushuza, erhi: «Nanga, erhi hankabâ bashinganyanya makumi ani na barhanu, ntankaciluhana». 29 Abrahamu ashubirira, erhi: «Nkaba hanayish’ibonekana makumi ani gone». Nyamubàho amushuza, erhi; «Ntakujire erhi ago makumi ani garhuma». 30 Abrahamu, erhi: «Nnawirhu arhabâga burhe, nshub’iderha; nkaba hanaciboneka makumi asharhu». Naye, erhi ntaluhane hakabonekana ago asharhu. 31 Ayushûla, erhi; «Nashub’icîshomya okushambâza Nnawirhu: Nkaba hanaciboneka makumi abirhi». Nyamubàho amushuza, erhi; «Ntacishâbe erhi ago makumi abirhi go garhuma». 32 Abrahamu, erhi: «Nnawirhu arhabâga burhe, nderhe ecinwa cizinda: Nkaba hankaciboneka ikumi lyone»; Nyamubàho amushuza, erhi: «Ntacihane erhi eryo ikumi lyo lirhumire».33 Nyamubâho erhi ays’ishambâza Abrahamu, agenda, naye Abrahamu ashubira emwage.

Genesis 18

1וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיֹּֽום׃
2וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶלוַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
3וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
4יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
5וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ןתַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
6וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥יעֻגֹֽות׃
7וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטֹוב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֹֽו׃
8וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץוַיֹּאכֵֽלוּ׃
9וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
10וַיֹּ֗אמֶר שֹׁ֣וב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַחהָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
11וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְיֹ֣ות לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
12וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥יזָקַֽנְתִּי׃
14הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמֹּועֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
15וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
16וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
17וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
18וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָיֹ֧ו יִֽהְיֶ֛ה לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ בֹ֔ו כֹּ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
19כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתֹו֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ותצְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
20וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
21אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
22וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עֹודֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
23וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
24אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּקֹ֔ום לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥יםהַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
25חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָהלָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
26וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּקֹ֖וםבַּעֲבוּרָֽם׃
27וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הֹואַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
28א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
29וַיֹּ֨סֶף עֹ֜וד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּרהָאַרְבָּעִֽים׃
30וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔האִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
31וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הֹואַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃
32וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
33וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֹֽו׃

Genesis 19
OMURHONDERO XIX
Okushâbwa kwa Sodomo
1 Erhi balya bamalahika babirhi bahika aha Sodomo càjingwè, Loti ali abwarhire aha muhango gw’olugo. Erhi Loti ababona ayimuka, akanya aj’ibayankirira, ahwera oku idaho. 2 Aderba, erhi: «Mmuhûnyire mâshi banawirhu muyishe muyandagalire emwa mwambali winyu muj’ihandayo, mugeze amishi oku magulu, n’irhondo sezi mwanahira njira», ci bobe bashuza, mpu: «Nanga, rhwalâla muno ngo». 3 Ci kwone abayinginga bwenene kuhika bayemera okuja emwage n’okuja omu nyumpa. Abarheganyiza ebiryo, abayokera omugati gurhalimwo Iwango, banacilya. 4 Oku barhacigwishira, enyumpa yoshi yagorhwa n’abalume b’omu lugo, bantu b’e Sodomo, kurhenga oku misole kuhika oku bashosi, olubaga lwoshi buzira kusiga ndi nyuma. 5 Bayakûza Loti banacimudôsa, mpu: «Ngahi bali balya bantu bajìire hanola mwawe buno budufu? Orhuhe bo rhubalâlane». 6 Loti ahuluka aja emunda bali emuhanda, anayigal a olumvi enyuma zage. 7 Anacibabwira, erhi: «Bene wirhu, mwe mukasinga, mumanye mwankakola amabi! 8 Yumvi mmubwire, ngwerhe banyere babirhi barhasag’imanya balume, nnammulerherabo: mubajire oku mubwine kwinja, ci abola bantu mumanye mwankaderha mpu mwabahumakwo, bulya mwo bajire omu cihoho c’enyumpa yani». 9 Ci bahuza, mpu: «Orhenge aho! Azind’iyisha ali mubunga, yoyo wamacijiraga mutwi wamanja! Waba we rhujira kubi kubalusha». Bacirhunika kuli Loti bwenene; bamuyishakwo bakola bapamula olumvi. 10 Ci balya balume bombi, banacirîka okuboko, bakululira Loti aha burhambi bwabo, omu nyumpa, banahamika olumvi. 11 Bahunika balya bantu kw’olumbwibwi aha luso, kurhenga oku murho kuhika oku mukulu, bayabirwa ciru n’okubona omuhango. 12 Balya bantu babirhi banacibwira Loti, mpu: «Ka bali bandi bene winyu
ojira enola munda? Bagala bawe, ngasi bene winyu bali munola lugo boshi
obarhenze hanola. 13 Rhukola rhwashàba luno lugo, bulya omulenge kuli abala bantu emwa Nyamubâho gwarhalusire, na Nyamubâho anarhurhumire mpu rhubamalire». 14 Loti akanya aj’ibwira abakwi bakazagisheba abâli, erhi: «Yimuki murhenge muli cino cihugo bulya Nyamuzinda alâlire okucishâba; ci abakwi bamaya mpu kuhalîza. 15 Erhi kuba mucêracêra, bamalahika banacisêza Loti, mpu: «Yimuka orhôle mukawe n’aba bâli bawe bali ahala bombi, ogende lyo orhag’igwa omu buhane Nyamubâho ahanamwo bino bishagala. 16 Mpu acizindoloka, balya balume babirhi bamugwarhira oku kuboko ant mukâge n’abâli oku banali babirhi, bulya Nyamuzinda ali alonzize okubacinga. Bamuhulusa banamulekera emuhanda gw’olugo. 17 Oku bamuhêka e muhanda, muguma muh balya bamalahika amubwira, erhi: «Kanya oyake duba duba, ocize omûka gwawe, orhakabaganaga enyuma orhanayimangaga ngahi omu kabanda ci oyakire oku ntondo lyo olek’ihêkwa omu nsanyâ». 18 Loti abashuza, erhi: «Nanga, Nnahamwirhu. 19 Mwambali wawe arhonyire omu masu gawe, wananyeresire olukogo Iwawe ene ofungira omùka gwani. Ci kwone, ntankayakira oku ntondo, mpike n’obwo buhanya burhantindakwo, obone namafâ». 20 Lola lula lugo luli hofi; omuntu anayakiramwo, lurhali lunganaci. Oleke nyakiremwo; luligi lunganaci? Lyoki nankalobôka». 21 Naye amushuza, erhi: «Nkubêrire kandi olwo lukogo, ntacishâbe olwo lugo odesire». 22 Kanyagya oyakiremwo bulya ntaco najira orhanacihikamwo.» Co carhumire bayirika olwo lugo izìno lya Sowari.Erhi izûba likola lyashoshôka. Loti ahika omu Sowari. 24 Oku bundi Nyamubâho anacirhogeza enshâno y’ecibiriti n’omuliro kuli Sodomo na kuli Gomora. 25 Anacishâba ebyo bishagala n’olubanda Iwoshi, haguma n’abantu balimwo na ngasi hyasi hy’oku idaho. 26 Muka Loti mpu akabagana enyuma, ashuba cirundo ca munyu. 27 Abrahamu azûka sêzisêzi aja halya ayimangaga embere za Nyamuzinda. Alâba Sodomo na Gomora n’akabanda koshi, alangîra omugì gwatumbûka
omu cihugo nka mugì gw’omu cibêye. Ntyo ago mango, Nyamuzinda ashâbaga ebishagala by’omu kabanda, akengêra Abrahamu, akûla Loti muli obwo buhanya, erhi akola ashanda ebishagala Loti ayubakagamwo.
Obùko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni
30 Loti arhenga e Sowari, agend’iyubaka oku ntondo bone abâli bombi, bulya ali ayobohire okubêra e Sowari. Banacigend’ibêra omu lukunda bon’abâli bombi. 31 Omwali mukulu anacibwira omurho, erhi: «Larha oyula okola mushosi anta mulume wankaja emunda rhuli nk’oku banajira omu igulu lyoshi. 32 Oyishe rhunywese Larha idivayi rhunalâle rhwe naye; ntyo larha rhwanamukûlakwo iburha.» 33 Banacinywesa ishe idivayi mw’obwo budufu, omunyere mukulu aj’igwishira aha burhambi bw’ishe, arhamanyaga ciru amango azukaga. 34 Erhi buca, omunyere mukulu abwira omulumuna, erhi: «Injo budufu nalâzire rhwe na larha; rhushub’imunywesa idivayi muli obu budufu, nawe ogend’ilâla mwe naye, ntyo larha rhwamukulakwo iburha». 35 Banacinywesa ishe idivayi kandi obwo budufu, n’omunyere murho agend’igwishira aha burhambi bwage. Arhamanyaga amango agwishiraga ciru n’amango azûkaga. 36 Bâli ba Loti bombi banaciba izimi, erhi n’izimi liri ly’ishe. 37 Omukulu aburha murhabana, anacimuyirika erya Mowabu, ye shakuluza wa bene Mowabu. 38 Omurho naye aburha murhabana, amuyirika erya Beni-Ami, ye shakuluza wa bene Amoni.
Genesis 19
1וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֨מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְלֹ֖וט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לֹוט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔םוַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
2וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֨ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖םוַהְלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְחֹ֖וב נָלִֽין׃
3וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּיתֹ֑ו וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצֹּ֥ות אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
4טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
5וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לֹוט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֔ו אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הֹוצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּוְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃
6וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם לֹ֖וט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃
7וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃
8הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנֹ֗ות אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אֹוצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטֹּ֖ובבְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃
9וַיֹּאמְר֣וּ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפֹ֔וט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּבָאִ֤ישׁ בְּלֹוט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃
10וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־לֹ֛וט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃
11וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּדֹ֑ול וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃
12וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־לֹ֗וט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑ירהֹוצֵ֖א מִן־הַמָּקֹֽום׃
13כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּיְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
14וַיֵּצֵ֨א לֹ֜וט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔הכִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃
15וּכְמֹו֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּלֹ֣וט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤יבְנֹתֶ֨יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֹ֥ן הָעִֽיר׃
16וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָדֹ֣ו וּבְיַד־אִשְׁתֹּ֗ו וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יווַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
17וַיְהִי֩ כְהֹוצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖דבְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
18וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖וט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃
19הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲיֹ֖ות אֶת־נַפְשִׁ֑יוְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
20הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛רהִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
21וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
22מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖ירצֹֽועַר׃
23הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְלֹ֖וט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃
24וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
25וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃
26וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתֹּ֖ו מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃
27וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃
28וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץכְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃
29וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לֹוט֙מִתֹּ֣וךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֹֽוט׃
30וַיַּעַל֩ לֹ֨וט מִצֹּ֜ועַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמֹּ֔ו כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצֹ֑ועַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔הה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃
31וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָבֹ֣וא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְכָּל־הָאָֽרֶץ׃
32לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמֹּ֑ו וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
33וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥עבְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃
34וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִןגַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמֹּ֔ו וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
35וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמֹּ֔ו וְלֹֽא־יָדַ֥עבְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃
36וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֹֽות־לֹ֖וט מֵאֲבִיהֶֽן׃
37וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו מֹואָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מֹואָ֖ב עַד־הַיֹּֽום׃
38וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמֹּ֖ון עַד־הַיֹּֽום׃ ס
Genesis 20
OMURHONDERO XX

Abrahamu aha Gerari

8 Abimelekì azûkiriza sêzisêzi ahamagala abambali boshi, abarhondêreza ebyola byoshi anabwiragwa, nabo barhungwa n’obwoba bunene. 9 Oku bundi Abimelekì ahamagala Abrahamu amudòsa, erhi: «Kurhi oku warhujizire? Kubi kuci nakujirire obûla walonza okumbarhuza ecaha cingan’aha nie n’ab’oku bwami bwani? Wankolîre ebirhakolwa.» 10 Abimelek ì ashub’idôsa Abrahamu, erhi: «Bici wali ogererize ene ojira ntyola?» « Abrahamu ashuza, erhi: «Nakazâg’iderha omu murhima gwani nti okurhàrhindira okurhinya Nyamuzinda kurhankaboneka mw’eci cihugo: banyirha kw’oyu mukazi. 12 Ci kwone kandi anali mwali wirhu, aburhwa na larha ci arhaburhwa na nyâma, ahindusirage mukanie. 13 Na kandi, amango Nyamuzinda antegekaga mpu nje nazungula kuli n’enyumpa ya larha, nabwira nyamukazi, nti: «Alaga oku wantabâlamwo: ngasi aha rhwakahika hoshi oderhe oku ndi mushinja winyu.»

14 Abimelekì arhôla oku bintu bishwekwa, ebinyinyi n’ebinenene, oku bajà n’oku bajâkazi bage aha Abrahamu anamugalulira mukâge Sara. 15 Abimelekì anamubwira, erhi: «Lola ecihugo cani, eci cilambûle embere zawe, oyubake aha onalonzize!» 16 Abwira Sara, erhi: «Obwine oku mpire mushinja winyu bikoroti cihumbi bya nfaranga. Okwola kwakukûla enshonyi embere z’aba muli mweshi, na ntyo, nta mwenda gwinyu nsigiremwo. 17 Abrahamu asengerera Abimelekì emunda Nyamuzinda ali, naye Nyamuzinda afumya Abimelekì, mpu muka Abimelekì n’abajakazi bage lyo babona abana. 18 Nyamuzinda aliamazanganya abakazi b’aha mwa Abimelekì boshi n’owal’irhumire, ali Sara, muka Abrahamu.

Genesis 20
21וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃
2וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּ֖ו אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖חאֶת־שָׂרָֽה׃
3וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲלֹ֣ום הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּוְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
4וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲגֹ֥וי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
5הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖יעָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃
6וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְגַּם־אָנֹכִ֛י אֹֽותְךָ֖ מֵחֲטֹו־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
7וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚עכִּי־מֹ֣ות תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
8וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃
9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר לֹ֜ו מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛יוְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃
10וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
11וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ראִשְׁתִּֽי׃
12וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃
13וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑יאֶ֤ל כָּל־הַמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר נָבֹ֣וא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃
14וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב לֹ֔ו אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃
15וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטֹּ֥וב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃
16וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ראִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃
17וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתֹּ֛ו וְאַמְהֹתָ֖יווַיֵּלֵֽדוּ׃
18כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

Genesis 21
OMURHONDERO XXI

Okuburha kwa Izaki

1 Nnâmahanga ayish’irhangula Sara, nk’oku anaderhaga; anamujirira nk’oku amulaganyagya. 3 Sara arhôla izimi, aburhira Abrahamu omwanarhabana omu bushosi bwage, omu mango Nyamuzinda anali atwire. 3 Abrahamu ayirika omwana bamuburhiraga izino lya Izaki nka kulya Nyamuzinda anarhegekaga. 4 Abrahamu akembûla omugala Izaki enyuma lya nsiku munani abusirwe, nk’oku Nyamuzinda anamurhegekaga. 5 Abrahamu ali akola agwerhe myaka igana erhi omugala Izaki aburhwa. 6 Sara anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amanpa cishesa, ngasi boshi abayumva ogu mwanzi kushesa nabashesa». 7 Ashub’iderha, erhi: «Ndi wankabwizire Abrahamu oku Sara ankaciyonsize abana! bulya niono namaha obushosi bwage omwana».

Hagari na Ismaeli bâkagwa

8 Omwana akula ananena amonka, Abrahamu ajirisa olusiku lukulu, olusiku banenesagya Izaki amonka. 9 Lero Sara alangira olya mwanarhabana omunya-Misiri Hagari aburhiraga Abrahamu adwirhe ashârha boshi n’omugala Izaki. 10 Abwira Abrahamu, erhi: «Ohuluse oyu mukazi boshi n’omugala, kurhakwanini omwana w’omujakazi ayime bo na mugala wani Izaki.» 11 Ako kanwa kababaza bwenene Abrahamu kuli oyo mugala, 12 ci kwone Nyamuzinda abwira Abrahamu, erhi: «Omanye orhabâga burhe erhi oyo mwana w’omujakazi wawe orhuma, ngasi oku Sara akanakuhûna onakuyemere bulyala Izaki lyo iburha lyahêka izino lyawe ensiku zoshi. 13 Ci oyu mwana w’omujakazi naye namujiramwo ishanja, bulya naye ali mugala wawe. 14 Abrahamu azûka sêzisêzi, arhôla omugati n’ehibindi hy’amishi ashanira Hagari, ahira omugala aha lurhugo, abahulusa. Nyamukazi aja ahabuka omu irungu lya Bersaba. 15 Erhi amishi gali omu hibindi gamuhwera akweba omwana wage omu hishaka 16 aj’ibwarhala aha akalangira ishaka, nka aha omuntu ankalasha omwampi. Bulya kwo akazag’iderha emurhima, erhi: «Ntalonza mbone oku oyu mwana afâ.» Atamala erya burhambi, arhondêra ayâma analaka. 17 Nyamuzinda ayumva omulenge gw’omwana erhi anali empingu, malahika wa Nyamuzinda ahamagala Hgari amubwira, erhi: «Kurhi wabire Agari? Orhôbohaga bulya Nyamuzinda ayumvirhe olujamu Iw’omwana aho ali. 18 Yimuka, ogwarhe omwana bwinja bulya namujira lubaga lunene. 19 Nyamuzinda arhenza olubwibwi omu masu ga Hagari, alangira iriba. Akanya aj’idôma abumba ehibindi, anaciywesa omugala. 20 Nyamuzinda ayorha ali boshi n’olya mwana, akula, anabèra omu irungu, àbâ nfôla miherho. 21 Ayubaka omu irungu lya Parani, na nnina aj’imushebera omukazi Munya-Misiri.

Abrahamu bo na Abimeleki aha Bersaba

22 Muli ago mango, Abimeleki ayisha boshi na Pikoli, murhambo w’abalwi bage, abwira Abrahamu, erhi: «Nyamuzinda ali haguma nawe muli ebi odwirhe wajira byoshi. Ocigashage buno oku izino lya Nyamuzinda, oku orhakandenganya nie n’abana bâni n’abinjikulu bàni; n’oku emunda ndi n’emunda ciri eci cihugo wayishagamwo nka cigolo, walanga obwira buli nk’obùla nkujirakwo.» 24 Abrahamu ashuza, erhi: «Neci ncîgashire kwo». 25 Naye Abrahamu atumuza Abimeleki iriba lyage ly’amishi bambali ba Abimeleki bamunyagaga. 26 Abimeleki ashuza, erhi: «Ntamanyiri ndi wankajizire ntyo: nawe wene orhasag’imbwira akantu kuli ebyo, nani niene ene bwo burhanzi nkumanya.» 27 Abrahamu arhôla omu bintu byage, ebinyînyî n’ebinene abiha Abimeleki na bombi oku bali babirhi bajira endagâno. 28 Abrahamu arhôla bibuzi nda by’omu buso bwage abihira hago hago. 29 Abimeleki amudôsa, erhi: «Ebyo bibuzi nda ohizire hago hago, bici byajira aho?» 30 Amushuza, erhi: «Kuderha nti oyemere okurhôla ebira bibuzi nda by’omu maboko gani, bibe buhamirizi oku nie nanahûmbaga eryo iriba. 31 Co cirhuma ahôla haderhwa Bersaba, kulya kuba ahôla ho bombi bacîgashiraga. 32 Erhi babà bamafundika endagâno aha Bersaba, Abimeleki ayimuka boshi na Pikoli, murhambo w’engabo n’abalwi bage, ashubira omu cihugo c’Abafilistini. 33 Abrahamu agwika omurhi gw’etamarisi ahôla Bersaba anashengeraho izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’ensiku n’amango. 34 Abrahamu ashinga myaka erhali minyi omu cihugo c’Abafilistini.

Genesis 21

1וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
2וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמֹּועֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃
3וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנֹ֧ו הַנֹּֽולַד־לֹ֛ו אֲשֶׁר־יָלְדָה־לֹּ֥ו שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃
4וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃
5וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד לֹ֔ו אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֹֽו׃
6וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃
7וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃
8וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָדֹ֔ול בְּיֹ֖ום הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃
9וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃
10וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔אתעִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃
11וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אֹודֹ֥ת בְּנֹֽו׃
12וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ראֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃
13וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְגֹ֣וי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
14וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּוְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
15וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃
16וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמֹ֣ות הַיָּ֑לֶדוַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃
17וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־קֹ֣ול הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּמַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־קֹ֥ול הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃
18ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בֹּ֑ו כִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִׂימֶֽנּוּ׃
19וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֨מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְאֶת־הַנָּֽעַר׃
20וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃
21וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־לֹ֥ו אִמֹּ֛ו אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ
22וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָאֹ֔ו אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
23וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִיעִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃
24וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
25וְהֹוכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדֹות֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃
26וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧םאָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיֹּֽום׃
27וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
28וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃
29וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃
30וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּיאֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃
31עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
32וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָאֹ֔ו וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃
33וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עֹולָֽם׃
34וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ
Genesis 22
OMURHONDERO XXII
Enterekêro ya Abrahamu
1 Enyuma z’aho, Nyamuzinda arhangula Abrahamu, amubwira, erhi: «Abrahamu ! Abrahamu! » Naye ashuza, erhi: «Ho ndi hano. » 2 Nyamuzinda anacimubwira, erhi: «Oyanke mugala wawe cûsha, oyola orhonya, Izaki, omujâne omu cihugo c’e Moriya, n’eyo munda, omuhâne nterekêro ya kusingonoka. 3 Abrahamu azûka sêzisêzi arheganya endogomi yage na bambali babirhi n’omugala Izaki. Abeza enshâli z’enterekêro, bàhira njira bàja erya munda Nyamuzinda amubwiraga. 4 Oku lusiku Iwa kasharhu, Abrahamu agalamira, alangìra erya ntondo ci erhi enaciri kuli. 5 Abrahamu anacibwira abambali erhi mubêrage aha mweshi n’eyi ndogomi, nani rhwe n’oyu mwana, rhwahika hala, rhwaharamya rhunashub’iyandagalira emunda muli. 6 Abrahamu ayanka enshâli z’enterekêro azibarhuza omugala Izaki, naye yene afumbarha omuliro n’akêre, banagenda bombi. 7 Izaki anacidôsa ishe Abrahamu, erhi: «Larha!» Naye ashuza erhi: «Kurhi mwana wani?» Izaki, erhi: «Omuliro ogu rhudwirhe, n’ensháli z’enterekêro , ci ngahi omwanabuzi rhwagend’irherekêra ali?» 8 Abrahamu ashuza, erhi: «Nyamuzinda yene abona aha arhenza omwanabuzi w’enterekêro, mwana wani». Banacigenda bombi oku bali babirhi. 9 Erhi bahika aho Nyamuzinda amulangûlaga, Abrahamu ayubaka oluhêrero, arherekeza enshâli, aziriringa omugala Izaki, amulambika oku luhêrero oku nyanya ly’enshâli. 10 Abrahamu alambûla okuboko arhôla akêre mpu akolaga abâga omugala. 11 Ci kwone Malahika wa Nyakasane anacimuyakûza kurhenga empingu, erhi: «Abrahamu! Abrahamu!» Abrahamu, erhi: «Ho ndi hano!» 12 Malahika amubwira, erhi: «Leka, orhalambûlire omwana kwo okuboko! Orhanamujiraga kubi kuci! Namamanyaga oku kurhinya orhinya Nyamuzinda: orhandahirire mugala wawe, mugala wawe cûsha». » 13 Abrahamu, alangira engandabuzi ehangarhine amahembe omu ishaka; Abrahamu aj’irhôla erya ngandabuzi ayirherekêra nterekêro ya kusingonoka ahâli h’omugala. 14 Abrahamu ayirika aho hantu izîno lya «Nyamuzinda yene abona ebyo», ciru na kuhika ene kwo bacihaderha mpu «Oku ntondo Nyamuzinda yene abona ebyo». 15 Malahika wa Nyamubàho ashub’ihamagala Abrahamu obwa kabirhi kurhenga empingu, 16 anaciderha, erhi: «Lyo ndahire izîno lyani, kanwa ka Nyamubâho, nkudesire, kulya kuba orhandahirire mugala wawe, omuguma ojira, 16 nkolaga nakuyunjuza migisho, iburha lyawe naliluza nka nyenyezi z’oku nkuba na nka mushenyi gw’omu nyanja n’eryo iburha lyawe lyakâhima omuhango gw’abashombanyi balyo. Amashanja goshi g’igulu gagishwa erhi iburha lyawe lirhuma bulya wanyumvirhize. 19 Abrahamu ashubira emunda abambali bali. Bayimuka , bashubira boshi emwabo e Bersaba. Abrahamu agend’iyubaka e Bersaba.
Iburha lya Nahori
20 Enyuma z’aho, babwira Abrahamu oku Milka naye aburhîre omulumunaNahori abarhabana. 21 Olubere ye Uzi, na Buzi amulonda, ahebakwo na Kemweli, ishe wa Aramu. 22 Kandi Kesedi, Hazo, Pilidasi, Yidilafu na Betweli. 23 Betweli aburha Rebeka; bo bana munani Milka aburhîre Nahori, mulumuna wa Abrahamu. 24 Ali agwerhe omukazi w’omuherula, izino lyage ye Reuma, naye amuburhira abana: Tebahi, Gehama, Tahasha na Mahaka.
Genesis 22

1וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶרהִנֵּֽנִי׃
2וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑הוְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
3וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹרֹ֔ו וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתֹּ֔ו וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנֹ֑ווַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־אָֽמַר־לֹ֥ו הָאֱלֹהִֽים׃
4בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּקֹ֖ום מֵרָחֹֽק׃
5וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמֹ֔ור וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑הוְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃
6וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו וַיִּקַּ֣ח בְּיָדֹ֔ו אֶת־הָאֵ֖שׁוְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃
7וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔יםוְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃
8וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לֹּ֥ו הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃
9וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקֹום֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־לֹ֣ו הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְאֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו וַיָּ֤שֶׂם אֹתֹו֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃
10וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָדֹ֔ו וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֹֽו׃
11וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃
12וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ לֹ֖ו מְא֑וּמָּה כִּ֣י׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤אאֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃
13וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֹֽו׃
14וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא יְהוָ֣ה׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיֹּ֔ום בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃
15וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
16וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּאֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ׃
17כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכֹוכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַחֹ֕ול אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣תהַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃
18וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גֹּויֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃
19וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥רשָֽׁבַע׃ פ
20וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖יםלְנָחֹ֥ור אָחִֽיךָ׃
21אֶת־ע֥וּץ בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃
22וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲזֹ֔ו וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃
23וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֨לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָחֹ֖ור אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃
24וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃ס
Genesis 23
Oluvumbu Iwa bashakulûza

OMURHONDERO XXIII

1 Emyaka Sara alamire liri igana na makumi abirhi na nda, 2 afìra aha Kiriyati-Arba , ho haligi aha Hebroni, omu cihugo c’e Kanani. Abrahamu ayisha ali oku bufire bwa Sara. 3 Abrahamu ayimanga embere z’omugogo gwage, abwira bene Heti, erhi: 4 «Eno mwinyu, ndi yo mubunga nanciri cigolo. Mumpe nani oluvumbu ntenze oyu muntu wani mmubishemwo. » 5 Bene Heti bashuza Abrahamu, mpu: 6 «Yagirwa orhuyumve nirhu! Woyo ekarhì kirhu, oliyo muluzi wa Nyamuzinda, ocishoge nguma omu nshinda zirhu, obishemwo omuntu wawe, ntaye wankakulahirira enshinda wabishamwo mukawe.» 7 Abrahamu ayimanga ayunama embere z’olubaga Iw’ecihugo ca bene Heti, 8 abashambàlira ntya, erhi: «Akaba muyemire ogu mugogo gwani guntengekwo ngubishe, munyumve munansengerere emwa Efroni, mugala wa Sowari, 9 andekere olukunda Iwa Makiopela.luba lwage lunali oku irhwerhwe ly’ishwa lyage. Alumpe namuguliralwo lwoshi ernbere ziyu,lube luvumbu Iwani.» 10 Ago mango Efroni ali àbwarhire ekarhî ka bene Heti; Efroni, Muhititi ashuza Abrahamu embere za bene Héti « boshi n’embere z’abakazag’itwa ec’olusoso n’okuja omu lugo, 11 erhi: «Nanga, nnahamwirhu onyumve erhi kwo. Nkuhire eryo ishwa, nkuhîre n’olwo lukunda lilimwo, nkugabirelyo omu masu g’abana b’ekà. Obishemwo omuntu wawe.» 12 Abrahamu ayunama embere z’olubaga Iw’eco cihugo. 13 Abwira Efroni embere z’olubaga Iw’eco cihugo, erhi: «Orhang’iyumva erhi kwo! Mpânyire engulo y’eryo ishwa, oyiyemere nani, na ntyo nanabishamwo omuntu wani.» 14 Efroni ashuza Abrahamu, erhi: 15 « Nnahamwirhu, onyumve erhi kwo: ishwa lya magana ani ga sikeli za nsaranga cirigi cici eco kuli rhwe rhwembi? Obishe omuntu wawe. » Abrahamu ayemera Efroni, Abrahamu agerera Efroni zirya nfaranga anaderhaga embere za bene Heti, galya magana ani g’esikeli z’enfaranga; go magerha gali garhonyire emwa abarhunzi. 17 Ntyo ishwa lya Efroni liba aha Mekipela, ishiriza lya Mambri, ishwa n’olukunda lulirimwo, haguma n’emirhi yalirimwo kuhebakwo n’olubibi Iwalyo, 18 byoshi byashuba bya Abrahamu omu masu ga bene Heti boshi n’embere za ngasi boshi banakazag’itwa ec’oluso n’okuja omu lugo. 19 Oku bundi, Abrahamu abisha mukâge Sara omu Iwâla Iwa Makipela ishiriza lya Mambri omu Hebroni, cihugo ca Kanani. 20 Ntyo kwo Abrahamu abonaga ishwa n’olukunda Iwalibagamwo emwa bene Heti; lwashuba luvumbu Iwage.

Genesis 23
1וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃
2וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְרֹ֖ון בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖הוְלִבְכֹּתָֽהּ׃
3וַיָּ֨קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵתֹ֑ו וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃
4גֵּר־וְתֹושָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֨בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃
5וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֹֽו׃
6שְׁמָעֵ֣נוּ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתֹוכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּאֶת־קִבְרֹ֛ו לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃
7וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃
8וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖יבְּעֶפְרֹ֥ון בֶּן־צֹֽחַר׃
9וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־לֹ֔ו אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛יבְּתֹוכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃
10וְעֶפְרֹ֥ון יֹשֵׁ֖ב בְּתֹ֣וךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְרֹ֨ון הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥ישַֽׁעַר־עִירֹ֖ו לֵאמֹֽר׃
11לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בֹּ֖ו לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛ינְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃
12וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃
13וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְרֹ֜ון בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֨רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶףהַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃
14וַיַּ֧עַן עֶפְרֹ֛ון אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֹֽו׃
15אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃
16וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרֹון֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣יבְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאֹות֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃
17וַיָּ֣קָם׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְרֹ֗ון אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בֹּ֔ווְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻלֹ֖ו סָבִֽיב׃
18לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֹֽו׃
19וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתֹּ֗ו אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖אהִ֣וא חֶבְרֹ֑ון בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
20וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בֹּ֛ו לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ס

Genesis 24

Obuhya bwa Izaki

OMURHONDERO XXIV

1 Abrahamu ali akola mushosi wa myaka minji, Nyamubâho ali erhi amuhîre omugisho muli ngasi kantu. 2 Abrahamu abwira omwambali, mugula wage omu bambali, ye wanakazag’ilanga ebyage byoshi, erhi: «Ohebe okuboko kwawe idako ly’olurhungu Iwani, 3 nakulahiriza oku îzino lya Nyamubâho Nyamuzinda w’empingu n’igulu, oku orhalongeze mugala wani omukazi omu banyere b’Anya-Kanani nyubasire ekarhî kabo. 4 Ci kwonene, yo waja emwirhu, omu mulala gwirhu, mwo wacîshoga omukazi washebera mugala wani Izaki.» 5 Omwambali anacimubwira, erhi: «Haligi amango nyamukazi ankalahira mpu arhankulikire mwo cino cihugo, k’ago mango nanagalula mugala wawe emunda warhengaga?» 6 Abrahamu amushuza, erhi: «Nanga, orhahîraga okashubiza mugala wani eyo munda. 7 Nyamubâho, Nyamuzinda w’empingu, Nyamuzinda w’igulu yenene wantenzagya omu nyumpa ya larha, n’omu cihugo ca bene wirhu, yene ye wanshambâzagya anandaganya n’endahiro oku eci cihugo aciha iburha lyani. Yene arhuma malahika wage embere zawe, lyo abonera mugala wani omukazi eyo munda. 8 Akaba oyo mukazi arhalonzizi okukushimba, orhacife n’ecihango, ci orhahîraga okashubiza mugala wani eyo munda». 9 Oku bundi omwambali ahira okuboko oku cibero ca nnawabo Abrahamu, anacigashira olwo lubanja.
10 Nyamushizi anacirhôla ngamiya ikumi omu ngamiya za nnawabo, anagendana n’oku ngasi hinja nnawabo ali agwerhe, anacirikûla aja entambiz’e Aram-Naharayimu omu lugo Iwa Nayoro. 11 Engamiya zage azifukamya emuhanda gw’olugo, hofi n’iriba, càjingwè, gala mango abakazi banahuluka mpu bagend’idôma amishi. 12 Anaciderha, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wa nna-wirhu Abrahamu, ongashânire ene, onayerekane oku kurhonya orhonya mwambali wawe Abrahamu. 13Niono nyimanzire hano iriba, na bali b’abantu ba mw’olu lugo, bakola bayish’idôma amishi. 14 Omwananyere nakabwira, nti: «Hengeka akabindi kawe ompe nani nywe, akananshuza, erhi: Neci, nywaga onaleke nywese n’engamiya zawe, erhi ye mukazi wali obikîre mwambali wawe Izaki, co cimanyiso namanyirakwo oku orhonyize nnawirhu.»
15 Oku arhaciyusa aderba, Rebeka, mwali wa Batweli, mwene Milka, muka Nahori, mulumuna wa Abrahamu ayisha n’akabindi oku cirhugo. 16 Oyo munyere ali mwinjinja, mwananyere mushugi, nta mulume walisag’imuyegêra, abungulukira aha iriba abumba akabindi kage anarherema. 17 Olya mushizi akanya aj’imurhangîra, amubwira, erhi: «Mâshi, oleke nywe rhwishi rhutya kw’ago gali omu kabindi kawe.» 18 Olya munyere anacishuza, erhi: «Nywaga, Yagirwa». Anaciyandagaliza dubaduba akabindi omu nfune mpu amunywese.
19 Erhi ayus’imunywesa, anaciderha, erhi: «Nkola naj’idômera n’engamiya zawe, kuhika zihâge». 20 Anacidubulira galya mishi duba duba omu ciranga ashubirira aha iriba mpu adòme , anadômera engamiya zoshi. 21 Olya mulume oku ahuluka, akaz’imusinza, erhi anadwirbe acidôsa erhi nanga erhi neci Nyamubâho amuhisize.
22 Erhi engamiya ziyus’inywa, olya mulume arhôla ehigondo hy’amasholo
hya buzirho bwaluhande luguma Iw’esikeli, amuyambisahyo, anacirhôla na rhulinga rhubirhi rhwa masholo rhwa buzirho bwa sikeli ikumi amuyambisa rhwo ekuboko. 23 Anacimubwira, erhi: «Oli mwali wa ndi? K’aha mwinyu, sho ankabona aha abantu bahanda?» Ashuza, erhi: «Ndi mwali wa Batweli, mugala wa Milka mwene Nahori.» 24 Ashub’iderha, erhi: «Neci aha mwirhu bali ebyasi birhali binyi, hanaboneka n’ecirâlo.» 26 Oku bundi olya mulume afukama aharamya Nyamubâho , 27 aderba, erhi: «Oyagirwe Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawirhu Abrahamu, ôrharhinyirire okurhonya n’okulumehera nnahamwirhu. Nyamubâho yene oyula onnongolîne kuhika aha mwa mwene wabo nnahamwirhu.» 28 Olya mwananyere alibirha aj’ibwira nnina ebyabire.
29 Rebeka âli agwerhe mushinja wabo, izîno lyage ye Labani, Labani anacilibirhira embuga emunda olya mulume ali, ebw’iriba. 30 Erhi aba amabona ehigondo n’orhulinga mwali wabo ali ayambirhe, n’erhi aba amayumva mwali wabo Rebeka aderba, erhi: «Kw’oyo mulume ambwizire ntyo», ago mango alibirhira emunda nyamulume ali, amushimana aciyimanzire aha burhambi bw’engamiya ah’iriba. 31 Anacimubwira, erhi: «Yisha mugishwa wa Nyamubâho! Cici cirhumire obera embuga n’obwo narheganyize enyumpa n’ahantu engamiya zawe zabêra?». 32 Olya mulume akanya aj’ekà, Labani ashwekûla emizigo y’engamiya, anaziha ebyasi, analerha amishi mpu oyo mulume boshi h’ababo bashukemwo amagulu.
33 Bamulerhera ebiryo mpu alye. Ci kwone ashuza, erhi: «Ntalya ntanaciderha akanwa kandwirhe.» Labani ashuza, erhi; «Derhaga!» 34 Naye, erhi: «Niono ndi mwambali wa Abrahamu. 35 Nyamuzinda agishire nnawirhu; akola àbà mugale, àmuhîre ebintu bishwekwa, ebinyinyi n’ebinenene, enfaranga n’amasholo, abambali n’abambalikazi, engamiya n’endogomi.
36 Sara, muka nnawirhu, Abrahamu, omu bugikulu bwage, amuburhira omwanarhabana, n’oyo mwanarhabana ye afumbisire ebyage byoshi. 37 Nnawirhu andahirize, erhi: «Irhondo orhahiraga okarhôlera mugala wani omukazi omu banyere ba-nya-Kanani, muli cino cihugo rhuyubasiremwo. 38 Akaba orhajiri omu nyumpa ya larha, omu bûko bwirhu okugend’ilogezamwo omukazi waha mugala wani, erhi wamanahera!» 39 Nabwizire nnawirhu, nti: «Hall amango oyo mukazi ankalahira bwankulikira». 40 Naye anshuza, erhi: «Nyamuzinda nyorha ngenda embere zage, akurhumira malahika wage akuluse akuhisakwo ehi walonza, ly’obonera mugala wani omukazi w’omu bûko bwirhu n’omu nyumpa ya larha.
41 Wafuma ecihango erhi wankahika omu bûko bwirhu, bakanakuyima omukazi, ecihango cirhacikuyirhe. 43 Ene mpika aha iriba naderha, nti: Nyamubâho Nyamuzinda wa nnawirhu, wekasinga, oyerekane, akaba olonzize okuhisa eyi njira ndimo kw’ehi nshimbire. 43 Niono ndi hano iriba, omunyere wayish’al’idôma, nani nkamubwira, nti: Nkuhûnyire ompe nani rhwishi rhusungunu rhw’omu kabindi kawe, 44 akanashuza, erhi: wene onywage, nagend’idômera n’engamiya zawe, erhi ye mukazi Nyamubâho abîkire mwene nnawirhu. 45 Ntali nciyusa naderha ebyo binwa omu murhima gwani, ene Rebeka ayisha n’akabindi kage oku cirhugo. Abungulukira ebw’iriba, anadôma. Namubwira nti mpa nani nywe, wekasinga. 46 Ho na halya, akûla akabindi kage oku cirhugo, aderba, erhi: «Nywaga nagend’idômera n’engamiya zawe.» Nanywire, agal’inywesa n’engamiya zani. 47 Namudôsize, nti: Oli mwali wa ndi? Naye anshuza, erhi: «Ndi mwali wa Batweli, mulume Milka aburhiraga Nahori.» Oku bundi namuyambisa ehi higondo oku izûlu n’orhu rhulinga aha maboko.
48 Aho, nafukamiriza naharamya Nyamubâho, Nyamuzinda wa nnanwirhu Abrahamu, ye wali annongolîne omu njira nyinja mpu ntôlere omugala mwali wa muci wa nnahamwirhu. 49 Bunola akaba mulonzize okuyereka nnahamwirhu oku mumusîmire munamurhonyize, mumbwire n’akaba nanga kandi mumbwire, lyo nyerekera ebwa kulyo erhi ebwa kumosho».
50 Labani bo na Batweli bashuza baderha, mpu: «Okûla emwa Nyamuzinda kurhenzire, rhurhankahash’ikushuza nti neci erhi nanga. 51 Rebeka oyo embere zawe: rhôla ye omuhêke , aj’iba muka mwene nnawinyu nk’oku Nyamubâho anadesire.» 52 Erhi mwambali w’Abrahamu ayumva ebyo binwa, aharamya embere za Nyamubâho. 53 Ayômola ebisikiyo by’ecûma n’eby’amasholo, ayomola n’emishangi, aha Rebeka. Aha na mushinja wabo boshi na nnina ebindi bikulo.
54 Oku bundi bàlya bànanywa bo n’ababo bàli boshi, banalâla halya. Sêzi erhi babà bamazûka, aderba, erhi: «Mundîke nshubire emwa nnawirhu.» 55 Mushinja wa Rebeka na nnina baderha, mpu: «Oyu munyere arhang’ibêra hano zindi nsiku nk’ibirhi erhi ikumi n’enyuma z’aho anagenda.» 56 Abashuza, erhi: «Murhacindegerezagya n’obwo Nyamubâho ampisizekwo ehi nalonzagya. Muleke ngende, nshubire emwa nnawirhu.» 57 Banaciderba, mpu: «Rhuhamagalage namunyere rhumudòse naye kurhi adesire». 58 Banacihamagala Rebeka bamudôsa, mpu: «K’olonzize okugenda mweshi n’oyu mulume?» Naye anacishuza, erhi: «Neci, nnonzize ngende.» 59 Okubundi, bahka omunyere wabo Rebeka mpu agende bo n’omulezi wage n’oyo mwambali w’Abrahamu na balya balume âli boshi. 60 Banacihà Rebeka obwanga, mpu: «Woyo mwali wirhu oyololoke ohinduke bihumbi n’ebihumbi n’iburha lyawe lihime enyumpa z’abashombanyi balyo. 61 Rebeka ayimuka boshi n’abambali-kazi, bashonera oku ngamiya, bakulikira olya mulume. Mwambali w’Abrahamu arhôla Rebeka, bahira njira. 62 Ago mango Izaki âli ayishire omu irungu ly’iriba lya Kayi-Royi, bulya mwo ali ayubasire omu cihugo ca Negebu. 63 Izaki ahuluka mpu aje acigezageza ebwa mashwa càjingwè, erhi ayinamula amasu alangîra engamiya zayisha. 64 Rebeka naye mpu ayinamula amasu, alangîra Izaki, ashonôka oku ngamiya.
65 Adôsa olya murhumisi, erhi: «Ye ndi ola mulume wayisha alambagira omu ishwa anayerekîre eno munda rhuli? 66 Olya mushizi ashuza, erhi: «Ye nnahamwirhu oyo.» Namunyere arhôla ecitambara acîhundikira co. Olya mushizi ashambâlira Izaki oku agendaga kwoshi. 67 Izaki ahêka Rebeka omu cirâlo cali ca nnina Sara, ayanka Rebeka, amujira mukâge, anamurhonya. Na ntyo Izaki arhûla, arhacilakaga olufù Iwa nnina.

Genesis 24

1וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃
2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדֹּו֙ זְקַ֣ן בֵּיתֹ֔ו הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־לֹ֑ו שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃
3וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנֹות֙הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹושֵׁ֥ב בְּקִרְבֹּֽו׃
4כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֹולַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃
5וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤באָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃
6וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃
7יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֹֽולַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤רנִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכֹו֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛הלִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃
8וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖בשָֽׁמָּה׃
9וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָדֹ֔ו תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע לֹ֔ו עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
10וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָדֹ֑ו וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְאֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֹֽור׃
11וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃
12וַיֹּאמַ֓ר׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיֹּ֑ום וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥יאַבְרָהָֽם׃
13הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנֹות֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃
14וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָאַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃
15וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁתנָחֹ֖ור אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃
16וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
17וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
18וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃
19וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹתֹ֑ו וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃
20וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ עֹ֛וד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו׃
21וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכֹּ֖ו אִם־לֹֽא׃
22וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתֹּ֔ות וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָלֹ֑ו וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃
23וַיֹּ֨אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָקֹ֥ום לָ֖נוּ לָלִֽין׃
24וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֹֽור׃
25וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפֹּ֖וא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָקֹ֖ום לָלֽוּן׃
26וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהוָֽה׃
27וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדֹּ֛ו וַאֲמִתֹּ֖ו מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗יבַּדֶּ֨רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
28וַתָּ֨רָץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
29וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמֹ֣ו לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃
30וַיְהִ֣י׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתֹו֒ וּכְשָׁמְעֹ֗ו אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתֹו֙לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃
31וַיֹּ֕אמֶר בֹּ֖וא בְּר֣וּךְ יְהוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָקֹ֖ום לַגְּמַלִּֽים׃
32וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפֹּוא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֨יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יווְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּֽו׃
33וַיִּישֶׂם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃
34וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃
35וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־לֹ֞ו צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔תוּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
36וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־לֹּ֖ו אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹֽו׃
37וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־תִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנֹות֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֹֽו׃
38אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃
39וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃
40וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהוָ֞ה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכֹ֤ו אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃
41אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָבֹ֖וא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃
42וָאָבֹ֥א הַיֹּ֖ום אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔יאֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃
43הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָהַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
44וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖הלְבֶן־אֲדֹנִֽי׃
45אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָהוַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃
46וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֤ורֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖יםהִשְׁקָֽתָה׃
47וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָחֹ֔ור אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לֹּ֖ו מִלְכָּ֑הוָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֨זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃
48וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְאֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֹֽו׃
49וְ֠עַתָּה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥העַל־יָמִ֖ין אֹ֥ו עַל־שְׂמֹֽאל׃
50וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אֹו־טֹֽוב׃
51הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃
52וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהוָֽה׃
53וַיֹּוצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃
54וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמֹּ֖ו וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃
55וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים אֹ֣ו עָשֹׂ֑ור אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃
56וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃
57וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃
58וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃
59וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃
60וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַרשֹׂנְאָֽיו׃
61וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֨בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶדאֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃
62וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבֹּ֔וא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יֹושֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃
63וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנֹ֣ות עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃
64וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃
65וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּאאֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃
66וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
67וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמֹּ֔ו וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־לֹ֥ו לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥םיִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמֹּֽו׃ פ
Genesis 25
Abrahamu ayanka Ketura: iburha lya Ketura

OMURHONDERO XXV

1 Abrahamu ayanka owundi mukazi izìno lyage ye Ketura. 2 Nyamukazi anacimuburhira Zimurani, Yokisani, Medani, Madiyani, Yisibaki na Suwa. 3 Yokisani aburha Sheba, na Dedani. Nabo bene Dedani: Basurimi na Baletusimi na Baleumini. 4 Bene Madiyani bali: Efa, Hanoki, Abida na Elda. Abo boshi bàli bagala ba Ketura.

Okufa kwa Abrahamu

5 Abrahamu àhâ Izaki ebyage byoshi. 6 Abandi bagala akazag’iburha oku baherula bage, abaha eby’okucîrhabâla, na kandi, oku acizîne yene, abarhuma kuli n’omugala Izaki, omu cihugo c’ebushoshokero.
7 Alaga emyaka y’akalamo k’Abrahamu: Alamire myaka igana na makumi gali nda n’irhanu. 8 Buzinda bw’aho, Abrahamu arhengamwo omûka, afa akola ali omu bushosi bwinja, afa akola mukulu, erhi amanayigurha ensiku, aja kuli bene wabo. 9 Abagala, Izaki na Ismaeli bamubisha omu lukunda lwa Makipela, omu ishwa lya Efroni, mwene Sowari, muhititi aha ishiriza ly’e Mambri. 10 Lyo ishwa Abrahamu aguliraga bene Heti. Mwo Abrahamu abishîrwe bo na mukâge Sara. 11 Erhi Abrahamu abà amafà, Nyamuzinda agisha omugala Izaki ayubaka hofi n’iriba lya Lahayi-Royi.
12 Alaga iburha lya Ismaeli, mugala wa Abrahamu, ye waburhagwa n’omunya-misiri, Hagari, muja-kazi wa Sara. 13 Alaga amazìno ga bene Ismaeli omu kushimba amazîno n’okuburhwa kwabo: Enfula y’Ismaeli ye Nebayoti, alondwa na Kedari, Abudeli, Mibusami, 14 Misima, Duma, Massa, 15 Hadadi, Tema, Detumu, Nafisheti na Kedama. 16 Bo bene Ismaeli abo, n’amazîno gabo nk’oku ebishagala n’ebihando byabo binali, bo barhambo ikumi na babirhi b’emilala yabo oku enali.
17 Alaga n’emyaka y’akalamo ka Ismaeli: igana na makumi asharhu na nda. Oku bundi arhengamwo omûka, afa, aja kuli bene wabo. 18 Ayubaka kurhenga e Hawila kuja e Shuru, olunda lw’ebushoshokero bwa Misiri omu kuja e Asiriya. Ali ayubasire ishiriza lya bene wabo boshi.

///. Olwa Izaki n’olwa Yakobo

Okuburhwa kwa Ezau na Yakobo

19 Alaga emyanzi ya Izaki mwene Abrahamu. Abrahamu aburha Izaki. 20 Izaki ali akola agwerhe myaka makumi ani erhi ayanka Rebeka mwali wa Batweli, Munyarameyo w’e Padani-Arami, mwali wabo Labani naye Muharameyo. 21 Izaki asengerera mukâge emwa Nyamubâho, erhi amaba ngumba, Nyamubâho amuyumva, mukâge Rebeka arhôla izimi. 22 Abana bakazihukulana omu nda, lero aderha, erhi: «Akaba kwo biri ntya, bici omuntu alamakwo?» Akanya aj’idôsa Nyamubâho, 23 naye amushuza, erhi: «Mashanja abirhi gali omu nda yawe, mashanja abirhi g’omu nda yawe gagabanyika; mulala muguma gwahima ogwabo, omukulu ashiga omurho.»
24 Erhi amango gage g’okuburha gahika, lâba oku lyâli izimi lya mahasha. 25 Owaburhagwa wa burhanzi, ali mudukula wa bishamvu ayunjwire byoyabyoya. Bamuyirika izino lya Ezau. 26 Oku bandi omulumuna ahuluka, erhi okuboko kwage kugwarhire Ezau oku kansisira. Bamuyirika izino lya Yakobo. Izaki ali akola agwerhe myaka makumi gali ndarhu erhi baburbwa. 27 Abanarhabana bombi bakula; Ezau àba muhivi mukulu, wa kutwikanya omu malungu. Yakobo ali muntu mutûdu, akàbèra omu cirâlo. 28 Izaki arhonya Ezau bulya asimaga ensimba, Rebeka yehe Yakobo ye arhonyagya.

Ezau aguza ecikono c’okubà nfula

29 Mango maguma, Yakobo ayenda ibinda ly’enkôle, naye Ezau ashubûka ebwa kuhiva erhi anarhamire. 30 Lero Ezau anacibwira Yakobo, erhi: «Leka nani mpuhekwo eryol’ibanda lidukula lidukula, bulya namahwa. -Co carhumire bamuderha mpu Edomi. 31 Yakobo amubwira, erhi: Orhang’inguliza ecikono cawe c’okuba nfula. 32 Ezau ashuza, erhi: «Lola oku kufa kuno, ecikono c’okuba nfula, bici cacinkwanana?» 33 Yakobo ashubiza aderba, erhi: «Orhang’icîgasha embere zani»; acîgasha, anaguliza Yakobo ecikono cage c’okuba nfula. 34 Oku bundi, Yakobo amuha oku mugati n’oku ibinda ly’enkôle, alya ananywa, ayimuka agenda. Ntyo kwo Ezau agayaguzagya ecikono c’okuba nfula.

Genesis 25

1וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃
2וַתֵּ֣לֶד לֹ֗ו אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃
3וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃
4וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃
5וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹ֖ו לְיִצְחָֽק׃
6וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנֹו֙ בְּעֹודֶ֣נּוּחַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃
7וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃
8וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טֹובָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
9וַיִּקְבְּר֨וּ אֹתֹ֜ו יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֨חַר֙ הַֽחִתִּ֔יאֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃
10הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃
11וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מֹ֣ות אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֑ו וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖ירֹאִֽי׃ ס
12וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖הלְאַבְרָהָֽם׃
13וְאֵ֗לֶּה שְׁמֹות֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתֹולְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖לוּמִבְשָֽׂם׃
14וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃
15חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃
16אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖םלְאֻמֹּתָֽם׃
17וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶףאֶל־עַמָּֽיו׃
18וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃פ
19וְאֵ֛לֶּה תֹּולְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הֹולִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃
20וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתֹּ֣ו אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑םאֲחֹ֛ות לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃
21וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתֹּ֔ו כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לֹו֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃
22וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃
23וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גֹיִים בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץוְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
24וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תֹומִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃
25וַיֵּצֵ֤א הָרִאשֹׁון֙ אַדְמֹונִ֔י כֻּלֹּ֖ו כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמֹ֖ו עֵשָֽׂו׃
26וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָדֹ֤ו אֹחֶ֨זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖הבְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
27וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃
28וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃
29וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
30וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ןקָרָֽא־שְׁמֹ֖ו אֱדֹֽום׃
31וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיֹּ֛ום אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃
32וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הֹולֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃
33וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיֹּ֔ום וַיִּשָּׁבַ֖ע לֹ֑ו וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָתֹ֖ו לְיַעֲקֹֽב׃
34וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ס
Genesis 26
OMURHONDERO XXVI

Izaki e Gerari

1 Ecizombo canacizûka omu cihugo, kuleka cirya cizombo cirhanzi cabâga amango ga Abrahamu. Izaki aja e Gerari, emwa Abimeleki mwami w’Abafilistini. 2 Nyamubâho amubonekera amubwira, erhi: Orhajâga e Misiri ci ogend’ibêra omu cihugo nakubwira. 3 Obêre muli eco cihugo, nakugisha nanyorhe ndi haguma nawe. Bulya we n’iburha lyawe mwe naha ebi bihugo byoshi, nasêza n’erya ndagâno nafundikaga rhwe na sho Abrahamu. 4 Naluza iburha lyawe nka nyenyezi z’oku nkuba, naliha ebi bihugo byoshi n’amashanja goshi g’igulu gagishwa n’iburha lyawe. 5 Kulya kuba Abrahamu ayumvirhe izu lyani, akulikira ebi nalimurhegesire okukulikira, amarhegeko gani, ebinwa byani, obulonza bwani. 6Ntyo kwo Izaki abêziremwo aha Gerari.
7 Abantu b’eyo munda bakamudôsa olwa mukâge, ashuza, erhi: «Mwali wirhu oyo.» Ayoboha okuderha, erhi: «Mukanie oyo», bâli bamuyirha erhi Rebeka orhuma bulya ali mwinja. 8 Erhi kugera mango garhali manyi, kwanaciba lusiku luguma, Abimeleki mwami w’Abafilistini erhi adwirhe alolera omu kabonezo, alangira Izaki adwirhe ashâsa mukâge Rebeka. 9 Abimeleki anacihamagala Izaki amubwira, erhi: «Mâshi mukawe oyu! Kurhi waciderhaga mpu mwali winyu?» Izaki ashuza, erhi: «Nakâcîdôsa nti nankanafakwo oyu mukazi». 10 Abimeleki ashubiza amudôsa, erhi: «Kurhi okwo warhujizirage obwo? Hindi hitya hajire omuntu w’omu lubaga Iwirhu walala na mukawe obone wamarhubarhuza obwo bubi!» 11 Lero Abimeleki ahâna eri irhegeko oku lubaga Iwage Iwoshi, erhi: «Owahume kuli oyu mulume kandi erhi kuh mukâge, anafe.»
12 Izaki ahinga anarhwera muli ecola cihugo n’ogwo mwaka ayeza kali igana, bulya Nyamubâho amamugisha. 13 Oyu muntu agala, agal’ahirhira okurhalusire. 14 Ali agwerhe maso maji n’ebintu bishwekwa binyinyi n’ebinênêne, na bashizi banji. Abafilistini bayagalwa.

Amaliba g’aha karhi k’e Gerari n’e Bersaba

15 Amaliba goshi bambali b’ishe bâli bamahumba amango ishe Abrahamu acihali, Abafilistini bagafuka bagabumba budaka. Abimeleki abwira Izaki, erhi: «Orhenge eno mwirhu, bulya wekola mugale kurhulusha.» 16 Izaki arhenga aho aj’ihanda omu kabanda ka Gerari, anaba ho acibêrera. Izaki ashub’ija ahumba galya mahba bambali b’ishe Abrahamu bâli bahumbire, galya Abafilistini bafukaga erhi Abrahamu aba afire; agayirika galya mazino gonêne ishe ali agayirisire.

19 Bambali ba Izaki bahumba omu kabanda, bashangamwo iriba ly’amishi gahulula. 20 Lero abangere b’e Gerari, barhondêra okulongôla n’abangere ba Izaki, ngasi baguma mpu: «Amishi gali girhu!» Izaki ayirika iriba izìno lya Sitina. 21 Bahumba erindi iriba, ci kandi hashub’ibà akadali kuli lyo. 22 Lero arhenga aho, agend’ihumba erindi iriba, lero harhacibâga kadali kuliryo. Aliyirika izìno lya Reboboti, anaderha, erhi: «Nyamubâho amaja arbuha oluhya, rhukolaga rhwayololokeramwo eci cihugo».
23 Kurhenga aho asôkera e Bersaba. 24 Nyamubâho amubonekera mw’obwo budufu amubwira, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho Abrahamu, orhayobohaga cici bulya ndi haguma nawe. Nakugisha,nnanduze iburha lyawe erhi mwambah wani Abrahamu orhuma». 25 Ayubaka oluhêrero aho, anayakuza izîno lya Nyamubâho. Ayubaka ho enyumpa yage. Bambali ba Izaki bahumba ho iriba.

Okunywana na Abimeleki
26 Abimeleki arhenga e Gerari, ayish’imulamusa, ali boshi n’omwira wage Ahuzati na Pikoli, ye murhambo w’omurhwe gwage. 27 Izaki abadòsa, erhi: «Lero cici cimudwirhe eno munda, mwe bantu munshomba, mwe mwanampuluisagya emwinyu». 28 Banacishuza, mpu: «Rhwajirage rhwabona oku neci Nyamubàho ali haguma nawe, rhwanaderha obwo nti habe omwigasho aha karhî kawe nirhu, rhunafundike endagâno haguma nawe.» 29 Ocigashe oku orharhujire kubi kuci, bulya rhurhakujiraga kubi, minja gone rhwakujirîre rhwanakuleka wagenda n’omurhûla. Woyu okola oli mugishwa wa Nyamubâho.»
30 Abajirira olusiku lukulu, bâlya bànanywa. 31 Erhi bazûka sêzi sêzi, ngasi muguma acîgasha embere z’owabo. Oku bundi, Izaki abasêzera, bagenda n’omurhûla. 32 Olwo lusiku lwonênè, bambali b’Izaki bayisha, bamubwira omwanzi gw’iriba bakazagihûmba, baderha, mpu: «Rhwabwine amishi.» 33 Eryo iriba aliyirika izîno lya Sabe, co cinarhuma olwo lugo luderhwa Bersaba kuhika na buno.

Abakazi ba Ezau banya-Hititi
34 Erhi Ezau ahika myaka makumi ani, ayanka omukazi izîno lyage ye Yehudita, mwali wa Behori, muhititi, arhôla na Basimata, mwali wa Eloni naye muhititi. Abo bakazi bajira Izaki on a Rebeka mungo munji.

Genesis 26
1וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛קאֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃
2וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
3גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔לוַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃
4וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכֹוכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּבְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
5עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֹתַ֖י חֻקֹּותַ֥י וְתֹורֹתָֽי׃
6וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃
7וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ לְאִשְׁתֹּ֔ו וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִיאַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טֹובַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃
8וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־לֹ֥ו שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלֹּ֑ון וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤היִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃
9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶראֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃
10וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃
11וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתֹּ֖ו מֹ֥ות יוּמָֽת׃
12וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
13וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלֹוךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃
14וַֽיְהִי־לֹ֤ו מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹתֹ֖ו פְּלִשְׁתִּֽים׃
15וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּםעָפָֽר׃
16וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃
17וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃
18וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּםפְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מֹ֣ות אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמֹ֔ות כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃
19וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃
20וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥יהִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמֹּֽו׃
21וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃
22וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹבֹ֔ות וַיֹּ֗אמֶרכִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃
23וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
24וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֨יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃
25וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳלֹ֑ו וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃
26וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֹֽו׃
27וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃
28וַיֹּאמְר֗וּ רָאֹ֣ו רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינֹותֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָוְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
29אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־טֹ֔וב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖בְּשָׁלֹ֑ום אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃
30וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃
31וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתֹּ֖ו בְּשָׁלֹֽום׃
32וַיְהִ֣י׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ לֹ֔ו עַל־אֹדֹ֥ות הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּלֹ֖ו מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃
33וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס
34וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔תבַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃
35וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס
Genesis 27
OMURHONDERO XXVII

Yakobo àshamula omugisho gwa Ezau

1 Izaki ali amashosihala, n’amasu gage gali gakola mazamba, azinda erhi arhacibona. Lero ahamagala enfula yage Ezau, erhi: «Mwana wani!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 2 Ashubiza, aderba, erhi: «Lola oku niono nkola mushosi n’amango g’okufà kwani ntagamanyiri. 3 Okanyagye orhôle emirasano yawe, emyampi yawe n’omuherho gwawe, okanye oj’ihiva, onyirhire ensimba. 4 Onteganyizemwo birya biryo nsîma, oyishe ondêrhere ndye, lyo omurhima gwani gukugisha embere nfè.» 5 Kuziga erhi Rebeka adwirhe ayumva oku Izaki ashambala bo n’omugala Ezau. Ezau acîtuma omu lubala mpu agend’ihiva ensimba ayilerhere ishe.
6 Rebeka abwira omugala Yakobo, erhi: «Namayumva sho abwira mukulu wawe Ezau, erhi: 7«Ondêrhere ensimba, onteganyizemwo ebiryo binja, mbirye nnankugishe omu masu ga Nyamubâho embere nfè.» 8 Yumvagya mwana wani, oyumve onajire nk’oku nakurhegeka. 9 Okanye oje omu buso, ondêrheremwo banahene babirhi binjinja, narheganyizamwo sho ebiryo binja, nk’oku anasîma. 10 Wayish’ibihêkera sho abirye, lyo akugisha embere afè.»
11 Yakobo abwira nnina Rebeka, erhi: «Lola, mukulu wani Ezau amaba wa bishamvu niehe ntagwerhi boya. 12 Hali amango Larha akampumakwo, mbe nka kushekera namushekeraga, obone bukola buhanya namacîlerhera ahâli h’omugisho.» 13 Nnina ashuza, erhi: «Obuhanya bube nie bujâkwo mwana wani! Oyumve kwonene,onagend’innongeza abo banahene.» 14 Akanya aj’ibalonza ayisha abadwirhire nnina, naye nnina arheganyamwo ebiryo nk’oku ishe anasîma. 15 Rebeka ayanka emyambalo minjinja ya Ezau, ye mugala mukulu, erya akazag’ibîkira omu nyumpa, ayiyambisa Yakobo ye mugala murho.

16 Ayanka oluhù Iw’abanahene amubwikiramwo amaboko n’igosi. 17 Oku bundi zirya nyama ali amarheganya n’omugati, abiheba omu nfune z’omugala Yakobo.18 Aja aha burhambi bw’ishe, aderha, erhi: «Larha!» Naye ashuza, erhi:«Niono. We ndi mwana wani?» 19 Yakobo ashuza ishe, erhi: «Nie Ezau, nfula yawe, najizirage nk’oku wanantegekaga. Zûka otamale olyekwo bino nal’ihiva lyo omurhima gwawe gungisha.» 20 Izaki abwira Yakobo, erhi: «Mwana wani wamarhôla duba wâni!» Naye ashuza, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wawe wangashanîre.» 21 Izaki abwira Yakobo, erhi: «Yegera hano nkuhumekwo mwana wani, nyumve erhi neci erhi nanga we mugala wani Ezau.» 22 Yakobo ayegêra ishe Izaki, naye amumamarhakwo aderha, erhi: «Izu liri lya Yakobo, ci amaboko gali ga Ezau!» 23 Arhamumanyîriraga bulya amaboko gali ga bishamvu aka mukulu wage Ezau, anacimugisha. 24 Aderba, erhi: «Ka kwo binah we mugala wani Ezau?» Naye ashuza, erhi: «Neci.» 25 Izaki aderba, erhi: «Mpâga ndye oku nsimba mugala wani ahivaga lyo omurhima gwani gumugisha.» Amuhêreza alya, amuhêreza n’idivayi anywa. 26 Ishe Izaki amubwira, erhi:
«Nyegêraga, onampôbere mwana wani!» 27 Ayegera, ahôbera ishe, ishe ayisa obwehe bw’emyambalo yage. Amugisha ntyala: «Neci obwehe bwa mugala wani, kwo buli nk’obwehe bw’ishwa liyêra, ishwa eri Nyamubâho agishire.

28 Nyamuzinda akushobôze olumè Iw’oku nkuba, n’amashwa gashushagîre, engano nyinji n’idivayi linji. 29 Amashanja gakushige n’abantu b’emahanga bafukame embere zawe. Obe murhambo wa bene winyu na bagala ba nyoko bafukame embere zawe. Owakuhehêrere ahehêrewe, n’owakugishe anagishwe.»

30 Erhi Izaki ayusa okugisha Yakobo, naye Yakobo erhi amanahuluka omu mw’ishe Izaki, mukulu wage Ezau naye arhenga ebwa kuhiva. 31 Naye arheganya ebiryo binja abihêkera ishe. Amubwira, erhi: «Larha, zûkaga olye kw’ebi mugala wawe anal’ihiva, lyo omûka gwawe gungisha». 32 Ishe Izaki amudôsa, erhi: «We ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie nfula yawe Ezau.» 33 Oku bundi Izaki arhemuka, aderba, erhi: «Aligi ndi olya wal’ihiva ensimba anayindêrhera? Nacimwikubagira nanalya,
embere oyishe; namugishire, anakolaga ayorha âli mugishe.» 34 Erh i Ezau ayumva ebinwa by’ishe, ayâma bwenene n’omungo munji, anacibwira ishe, erhi: «Ongishe nani mâshi, larha!» 35 Izaki ashuza, erhi: «Mulumuna wawe anayishir’inteba, arhôla omugisho gwawe». 36 Ezau ashubiriza, erhi:
«Ka kwenge bamuderha Yakobo, co cirhumire andenganya nieki kabirhi kabirhi? Arhanzir’inyanka ecikono c’okuba nfula, kandi yoyu wamantôla omugisho gwani!» Ci ashubiza aderba, erhi: «Ci kwone màshi ka nieki nta mugisho wansigîze?» 37 Izaki aja omu kanwa ashuza, erhi: «Namujizire murhambo wawe, namuhire bene wabo nti babe bambali, namuhîre engano n’amamvu mwandu. Bicigi nankacikujirira mwana wani?» 38 Ezau anacidôsa ishe, erhi: «Ka mugisho muguma gwone ojira, mâshi larha? Mâshi ngisha nani, larha!» Izaki ahwekêra na Ezau arhondêra alaka. 39 Oku bundi, ishe Izaki ashuza aderba, erhi: «Woyo ekuli n’ebihugo biyera yo wayubaka, kuli n’olume lurhoga oku nkuba. 40 Engôrho yawe yo yakubîke, wakakolera mwene winyu. Ci kwone amango wacîrûkûza, kurhibula warhibula omuzigo gwawe gukuli aha lurhugo.»

41 Ezau ashombera Yakobo ogwo mugisho ahâbagwa n’ishe, acidôsa emurhima, erhi: «Amango g’emishibo ya larha gali hofi, go mango nayirha mulumuna wani Yakobo.» 42 Erhi bamanyisa Rebeka ebyo binwa bya Ezau ye mugala mukulu, arhumiza Yakobo ye mugala murho, amubwira, erhi: «Mukulu wawe Ezau ahizire okucîhôla kuli we mpu akuyirhe. 43 Yumvagya mwana wani, nkubwire: Okanye, oyakire emwa mwene wirhu Labani e Harani. 44 Obêre eyo haguma naye nsiku inga, kuhika mukulu wawe atwike oburhe. 45 Kuhika oburhe bwa mukulu wawe bukurhengekwo, kuhika ayibagire oku wamujirîre; ago mango nanarhuma bagend’ikulonza eyo munda. Cici cankarhuma namuheza mwembi omu lusiku luguma?».

Izaki àrhuma Yakobo emwa Labani

46 Rebeka anacibwira Izaki, erhi: «Namayihikwa n’akalamo erhi bâli ba Heti barhuma. Erhi Yakobo ankayanka munyere muguma muli bâli ba Heti, muguma nk’abo, muguma omu banyere b’eci cihugo, k’okulama kwankacinkwanana?»

Gnenesis 27

27
1וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו׀ בְּנֹ֣ו הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔יוַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
2וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי יֹ֥ום מֹותִֽי׃
3וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צֵידָה
4וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶםאָמֽוּת׃
5וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנֹ֑ו וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃
6וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָלֵאמֹֽר׃
7הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מֹותִֽי׃
8וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃
9לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָכַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃
10וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מֹותֹֽו׃
11וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמֹּ֑ו הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃
12אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃
13וַתֹּ֤אמֶר לֹו֙ אִמֹּ֔ו עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃
14וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמֹּ֑ו וַתַּ֤עַשׂ אִמֹּו֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃
15וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁאֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃
16וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃
17וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃
18וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃
19וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗הוְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
20וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנֹ֔ו מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃
21וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃
22וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ קֹ֣ול יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
23וְלֹ֣א הִכִּירֹ֔ו כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃
24וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃
25וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לֹו֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא לֹ֦ו יַ֖יִןוַיֵּֽשְׁתְּ׃
26וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃
27וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־לֹ֔ו וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥רבֵּרֲכֹ֖ו יְהוָֽה׃
28וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
29יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִשְׁתַּחֲוֻ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
30וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣קאָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֹֽו׃
31וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנֹ֔ו בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
32וַיֹּ֥אמֶר לֹ֛ו יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃
33וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפֹ֡וא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּבֹ֖וא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃
34כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִיגַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃
35וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃
36וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמֹ֜ו יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣חבִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃
37וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לֹו֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ןוְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפֹ֔וא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃
38וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹלֹ֖ווַיֵּֽבְךְּ׃
39וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֹֽושָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
40וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלֹּ֖ו מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
41וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכֹ֖ו אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבֹּ֗ו יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃
42וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶראֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃
43וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃
44וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמֹּ֖ו יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃
45עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥האֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם יֹ֥ום אֶחָֽד׃
46וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנֹ֣ות חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨המִבְּנֹֽות־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנֹ֣ות הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃

Genesis 28
OMURHONDERO XXVIII

1 Izaki ahamagala Yakobo amugisha anamuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi
omu banyere b’e Kanani. 2 Yimuka oje e Padani Aramu emwa Betweli, ishe wa nyoko, ocishoge
omukazi eyo munda omu banyere ba Labani, mushinja wabo nyoko. 3 Nyamuzinda akugishe, akuyololole, anakuluze obe ndêko y’amashanja. 4 Akuhe we n’iburha lyawe, omugisho gwa Abrahamu lyo obona eci cihugo oyubasiremwo, cihugo Nyamuzinda ahâga Abrahamu.» 5 Izaki asêzera Yakobo. Yakobo alikûla, aja e Padani Aramu, emwa Labani, mwene Betweli wa Muharamiya, mushinja wabo Rebeka, nnina wa Yakobo na Ezau.

Ezau ayanka owundi mukazi

6 Ezau abona oku Izaki agishire Yakobo n’oku amurhumire e Padani Aramu mpu agend’iyankira yo
omukazi, n’oku erhi akola amugisha, amuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani.» 7 Na Yakobo âli ayumvirhe ishe na nnina, aja e Padani Aramu. 8 Ezau ayumva oku abanyere b’e Kanani barharhonyiri omu masu g’ishe Izaki, 9 aja emwa Ismaeli, ayanka yo omukazi, wa kuhalika aba ali agwerhe erhi anagwerhe abandi: Mahalata, mwali wa Ismaeli, mugala w’Abrahamu, na mwali wabo Nebayoti.

Ecilôrho ca Yakobo

10 Yakobo arhenga e Bersaba, aja e Haradi. 11 Ahika bantu haguma, alala ho bulya izûba lyali lyamazika. Arhôla ibuye liguma aho, alishegema, analâla aho. 12 Alôrha, abona omushonezo mugwike oku idaho n’irhwerhwe lyago lihisire oku nkuba; bamalahika ba Nyamuzinda erhi badwirbe basôka banayandagala! 13 Lâba oku Nyamubâho ayimanga embere zage amubwira, erhi: «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wa shakulu wawe Abrahamu na Nyamuzinda wa Izaki. Eryola ishwa ogwishìremwo, nakuhalyo we n’iburha lyawe. 14 Iburha lyawe lyaluga nka katulo k’oku idaho, lyaluga lihike ebushoshokero n’ebuzikiro, e mwené n’e mukondwe, n’amashanja goshi g’igulu gagishwa muli eryo iburha lyawe. 15 Ndi haguma na nawe, nakulusa ngasi hoshi wankanaja, nanashub’ikugalula muli eci cihugo, bulya ntakuleke kuhika nyujuze ebi nakulaganyagya.» 16 Yakobo atulûka omu iro lyage, aderha, erhi: «Okuli Nyamuzinda ali hano ntânali mmanyire». 17 Ayoboha, aderba, erhi: Hano hamabà hantu ha kurhinywa! Yamabà nyumpa ya Nyamuzinda na muhango gw’empingu. 18 Azûka sêzi, ayanka liryala ibuye âli ajizire
mushego aligwika luhêrero abulagira amavurha oku nyanya zalyo. 19 Aho ahayirika izino lya Beteli,
ci mira olwo lugo Iwakazag’iderhwa Luzo. Yakobo arhôla omuhigo aderba, erhi: «Akaba Nyamuzinda ali haguma nani, akanananga muli eyi njira naja, akakaz’impa omugati nalya n’emishangi nakayambala, 21 erhi nankashubûka nshubire emunda larha ali ndi mugumaguma, ago mango Nyamubâho anabà ye Nyamuzinda wani, 22 n’eri ibuye namagwika luhêrero, lyaba ka-Nyamuzinda nakaz’imurhûla ecihimbi c’omu ikumi c’ebi ampà byoshi».

Genesis 28
28
1וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹתֹ֑ו וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנֹ֥ות כְּנָֽעַן׃
2ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנֹ֥ות לָבָ֖ן אֲחִ֥יאִמֶּֽךָ׃
3וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃
4וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ
אֲשֶׁר־נָתַ֥ןאֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃
5וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י
רִבְקָ֔ה אֵ֥םיַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
6וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתֹו֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־לֹ֥ו מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑הבְּבָרֲכֹ֣ו אֹתֹ֔ו וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנֹ֥ות כְּנָֽעַן׃
7וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמֹּ֑ו וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃
8וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָעֹ֖ות בְּנֹ֣ות כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃
9וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲחֹ֧ות נְבָיֹ֛ות עַל־נָשָׁ֖יו לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ ס
10וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
11וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּקֹ֜ום וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּקֹ֔ום וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּקֹ֥ום הַהֽוּא׃
12וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשֹׁ֖ו מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בֹּֽו׃
13וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
14וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛
כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
15וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣אאֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃
16וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתֹו֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
17וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נֹּורָ֖א הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר
הַשָּׁמָֽיִם׃
18וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ
מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥קשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
19וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃
20וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הֹולֵ֔ךְוְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
21וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁלֹ֖ום אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
22וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ראֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃
Genesis 29
OMURHONDERO XXIX

Yakobo àhika emwa Labani

1 Yakobo arhôla enjira yage, aja omu cihugo c’abana b’e bushoshokero. 2 Lola oku abona iriba omu bulambo, hofi n’eryo iriba, maso asharhu g’ebintu bishwekwa binyinyi gali gagwishire aho iriba, ho bakazag’inywekeza amaso, ci kwonene ibuye lyakazag’ibwikira omunwa gwali munene. 3 Erhi amaso goshi gabâga gamashirama aho, banarhenza lirya ibuye oku munwa gw’iriba, bananywesa ebintu, kandi banalishubiza oku munwa gw’iriba. 4 Yakobo anacidôsa abangere, erhi: «Bene wirhu, muli ba ngahi?», Bashuza, mpu: «Rhuli b’e Harani.» 5 Ababwira, erhi: «Ka muyishi Labani, mwene Nahori?» Bashuza, mpu: «Rhumuyishi.» Abadôsa , erhi: «K’azibuhire?» Bashuza, mpu: «Azibuhire. N’omwali Rasheli ola wayisha hala n’obuso.» 7 Yakobo aderha, erhi: «Loli oku guciri mûshi bwenene guno, arhali go mango g’okudâhya ebintu gano. Mubinywese munabishubize ebulambo.» 8 Bashuza, mpu: «Rhurhankahasha okujira ntyo n’amaso garhacishubukîra haguma, barhanacirhenza ibuye oku munwa gw’iriba; go mango rhwakanywesa ebintu.» 9 Oku acidwirbe ashambala boshi nabo, Rasheli ayisha n’obuso bw’ishe bulya ali mungere. 10 Erhi Yakobo abona Rasheli, mwali wa nalume Labani, n’erhi abona obuso bwa nalume Labani, ayegêra, arhenza lirya ibuye oku munwa gwa liryala iriba, anywesa ebintu bya nalume Labani. 11 Yakobo anunugurha Rasheli, alengeza izu, adubula omulenge. 12 Yakobo amanyisa Rasheli oku ali mwene wabo ishe, anali mwene Rebeka; olya munyere akanya aj’ikumanyisa ishe. 13 Labani erhi ayumva oku ogwo mwanzi gwa Yakobo, mugala wa mwali wabo, gumuyerekire, akanya, alibirhira emunda ali, amuhôbera, anamununugurha, amuhêka omu nyumpa yage. Yakobo arhondêra amuganîrira ogwo mwanzi gwoshi. 14 Oku bundi Labani amubwira, erhi: «Neci, oli w’omu mavuha gani, onali w’omu mubiri gwani.» Yakobo abêra aho mwa Labani mwezi mugumaguma.

Yakobo aja omu buhya kabirhi

15 Labani àbwira Yakobo, erhi: «Ka kwenge oli mwene wirhu, waderha mpu busha wakaz’inkolera? Mbwira bici nakaz’ikuha?» 16 Erhi na Labani agwerhe banyere babirhi: omukulu izîno lyage ye Lea n’omurho ye wali Rasheli. 17 Lea âli agwerhe amasu matûdu, ci Rasheli âli agwerhe omubiri gucîgemire bwinja n’iranga linja. 18 Na Yakobo ali arhonyize Rasheli. Anacishuza, erhi: «Nakukolera myaka nda lyo oyish’impa mwali wawe Rasheli, mwali wawe murho». 19 Labani ashuza, erhi: «Kwo kukulu okukuhaye ahâli h’okumuha ow’embuga; obêrage hanola mwani.» 20 Yakobo akaz’ikola mpu lyo bamuha Rasheli; akola ntyo myaka nda, ci eyo myaka ayibona nka nsiku nsungunu bulya ali arhonyize Rasheli. 21 Buzinda bw’aho, Yakobo anacibwira Labani, erhi: «Amango gahisire, ompâge omukazi wani nje emunda ali». 22 Labani ashûbûza abantu b’eyo boshi ajirisa olusiku lukulu. 23 Ci kwone, lâba oku bijingo, Labani arhôla omwali Lea , aba ye ahêkera Yakobo; Yakobo àmuyanka. 24 Labani àhà omwali Lea , mujakazi wage muguma, izîno lyage ye wali Zilifa, mpu aj’ikâmukolera. 25 Erhi buca sêzi, Yakobo abona oku Lea ye bamudwirhire. Yakobo abwira Labani, erhi: «Bici wajizire? K’arhali Rasheli ye nakazag’ikolera aha mwawe nti omumpe ? Carhumirage onteba?» 26 Labani ashuza, erhi: «Erhali nkomedu y’eno mwirhu okuhâna omurho na mukulu wage arhaciheruka, 27 ci orhang’ileka guno mugobe eby’obuhya bitwikanuke, n’enyuma z’aho, kandi nashub’ikuha owabo n’engulo yage yabâ yindi myaka nda washub’imukolera hano mwani.» 28 Yakobo ajira kulya, ayusa gulya mugobe gw’obuhya na Labani amuha omwali Rasheli mpu amuyanke. 29 Labani aha omwali Rasheli omujakazi wage Bilaha. 30 Yakobo ayanka Rasheli, anamurhonya kulusha Lea ; ashub’ikolera nalume yindi myaka nda.

Abana ba Yakobo

31 Nyamubàho abona oku Lea arhasimirwi, amuha iburha, Rasheli ayorha ali ngumba. 32 Lea arhôla izimi, aburha murhabana, amuyirika izino lya Rubeni, bulya, gwarhi yene: «Nyamubâho anabwine amalibuko gani, lero ibanie ansîma.» 33 Ashub’irhôla izimi, aburha kandi murhabana, aderba, erhi: «Nyamubâho ayumvirhe oku ntabâ nsîmirwe, lero amashub’impa oyu wundi.» Amuyirika izîno lya Simoni. 34 Ashubirhôla izimi, aburha murhabana; aderba, erhi: «Lero nani ibanie akola antonya bulya barhabana basharhu aba namamuburhira», 35 Ashub’irhôla izimi, aburha murhabana; aderba, erhi: «Lero nakuza Nyamubâho». Co cirhumire amuyirika izîno lya Yuda. Oku bundi, aheka arhaciburbaga.

Genesis 29
29
1וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
2וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃
3וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּאֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃
4וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃
5וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָחֹ֑ור וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃
6וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁלֹ֣ום לֹ֑ו וַיֹּאמְר֣וּ שָׁלֹ֔ום וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתֹּ֔ו בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃
7וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עֹוד֙ הַיֹּ֣ום גָּדֹ֔ול לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃
8וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃
9עֹודֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
10וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמֹּ֔ו וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמֹּ֑ו וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֹּֽו׃
11וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלֹ֖ו וַיֵּֽבְךְּ׃
12וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֨יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
13וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹתֹ֗ו וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתֹו֙ וַיְחַבֶּק־לֹו֙ וַיְנַשֶּׁק־לֹ֔ו וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּיתֹ֑ו וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
14וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמֹּ֖ו חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
15וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃
16וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנֹ֑ות שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃
17וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכֹּ֑ות וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃
18וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃
19וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן טֹ֚וב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃
20וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָתֹ֖ו אֹתָֽהּ׃
21וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָבֹ֖ואָה אֵלֶֽיהָ׃
22וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּקֹ֖ום וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃
23וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתֹּ֔ו וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃
24וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָתֹ֑ו לְלֵאָ֥ה בִתֹּ֖ו שִׁפְחָֽה׃
25וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃
26וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקֹומֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃
27מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י עֹ֖וד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֹֽות׃
28וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־רָחֵ֥ל בִּתֹּ֖ו לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃
29וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתֹּ֔ו אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָתֹ֑ו לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃
30וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמֹּ֔ו עֹ֖וד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֹֽות׃
31וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃
32וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃
33וַתַּ֣הַר עֹוד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑הוַ תִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו שִׁמְעֹֽון׃
34וַתַּ֣הַר עֹוד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי לֹ֖ו שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמֹ֖ו לֵוִֽי׃
35וַתַּ֨הַר עֹ֜וד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אֹודֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמֹ֖ו יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

Genesis 30
OMURHONDERO XXX

1 Rasheli erhi abona oku nta bana adwirhe aburhira Yakobo, ayagalwa na mukulu wage, kwo kubwira Yakobo, erhi: «Ojire nani mbone abana, akaba nanga, erhi nnanfire.» 2 Yakobo akalihira Rasheli bwenene, amubwira, erhi: «Ka nie ndigi ahâli ha Nyamuzinda wakuyimaga iburha?» 3 Naye nyamukazi, erhi: «Lola mwambalikazi wani Bilaha. Oje emunda ali, aburhire oku madwi gani;
ampisekwo abana nani.» 4 Anaciha Yakobo omujakazi wage Bilaha mpu abe mukâge, naye Yakobo àmuyanka. 5 Bilaha arhôla izimi, aburhira Yakobo omwanarhabana. 6 Rasheli aderba, erhi: «Nyamuzinda amampà olubanja, ciru anyumvirhiza anampâ omwanarhabana». Co carhumaga amuyirika izino lya Dani. 7 Bilaha, mujakazi wa Rasheh ashub’irhôla izimi, aburhira Yakobo owundi murhabana. 8 Rasheli aderba, erhi: «Nazûsizekwo mukulu wani entambala za Nyamuzinda, namanahimana.» Ayirika olya mwana izîno lya Nefutali.

9 Naye Lea erhi arhaciburha, arhôla omujakazi wage Zilifa amuha Yakobo mpu amujire mukâge. 10 Zilifa, mujakazi wa Lea aburhira Yakobo omwanarhabana. 11 Le a aderba, erhi: «Iragi linja eri!» Aha olya mwana izîno lya Gadi. 12 Zilifa, muja-kazi wa Lea , aburhira Yakobo owundi mwanarhabana. 13 Lea aderha, erhi: «Oku irenge lyani, bulya abirhu bakazi bankuza»; ayirika olya mwana izìno lya Asheri.

14 Rubeni, erhi aja acîgezageza, gala mango g’okusarûla engano, ashimana amalehe g’oluzigirwa, ayisha agadwirhîre nnina Lea . Rasheli abwira Lea , erhi: «Mpâ nani kuli ago malehe g’oluzigirwa mugala wawe akudwirhire». 15 Lea amushuza, erhi: «K’okûla wantôzire omulume kunyihira kwakunyihîre, obu okola mpu wantôla n’amalehe g’oluzigirwa mugala wani ampîre?» Rasheli ashuza, erhi: «Lero agend’ilâla omu mwawe hano budufu, rhuhingane ompe amalehe ga mugala wawe g’oluzigirwa.» 16 Yakobo erhi akola arhenga ebwa mashwa bijingo, Lea aja emunda ali, amubwira, erhi: «Kukwanine oyishe emunda ndi, bulya rhwakuhingîne amalehe g’oluzigirwa g’emwa mugala wani»; alala omu mwage obwo budufu. 17 Nyamuzinda ayumvirhiza Lea , arhôla izîmi, ashub’iburhira Yakobo omwanarhabana ye mwanarhabana wa karhanu. 18 Lea anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amampa oluhembo, kulya kuba nahîre ibanie omujakazi wani.» Olya mwana amuyirika izîno lya Isakari. 19 Lea ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakobo omwanarhabana wa kali ndarhu. 20 Lea aderba, erhi: «Nyamuzinda ampîre oluhembo Iwinjinja, lero ibanie ankuza bulya y’oyu namaburhira barhabana ndarhu.» Amuyirika erya Zabuloni. 21 Oku bundi aburha omwananyere, amuyirika izîno lya Dina.

22 Ago mango Nyamuzinda ayibuka Rasheli, ayumvirhiza omusengero gwage, amuha iburha. 23 Arhôla izîmi, aburha murhabana; aderba, erhi: «Nyamuzinda amankûla enshonyi.» 24 Ayirika olya mwana izìno lya Yozefu, aderba, erhi: «Màshi Nyamubàho ashub’impa nani owundi mwanarhabana!»

Okugala kwa Yakobo

25 Erhi Rasheli aba amaburha Yozefu, Yakobo abwira Labani, erhi: «Oleke ngende nshubire emwirhu, omu cihugo cirhu. 26 Ompe abakazi bàni, abàrhumaga nkukolera, ompé n’abana bàni ngende. 27 Wene orhababiri omukolo nakukolire.» Labani amushuza, erhi: «Akaba ntonyire omu masu gawe! Nadòsize nayumva oku Nyamubàho angishire erhi we rhuma.»
28 Ashub’imubwira , erhi: «Ombwire kurhi walonza nkaz’ikujuha, nakujirirakwo». 29 Anacimushuza, erhi: «Omanyire bwinja kurhi nakukolire na kurhi ebintu byawe byahindusire n’omukolo gwani. 30 Ehisungunu wali ogwerhe embere nyishe, hyayushùsire bwenene na Nyamubàho akugishire oku nshando zani. Mbwiraga nani, mango gahi nakolerage omulala gwani.» 31 Labani, erhi: «Bici nakujuha?» Yakobo ashuza, erhi: «Orhagwerhi ebi wanjuha: erhi wakanjirira nk’oku nakubwira, nanasbubikaz’iyabula obuso bwawe. 32 Ene ogere omu buso bwawe bwoshi, oje wayungula ngasi cibuzi cìru omu bibuzi byawe, na ngasi mpene za musengo n’ez’obutonè butonè. Lwo lwabà luhembo lwani. 33 Obudahemuka bwani bwone bwampamiriza agandi mango:
amango wayish’ilola kurhi rhuhembirwe, ngasi birhali bya musengo erhi bya butonè-butonè omu mpene erhi nisi ngasi birhali bìru omu bibuzi, emwani erhi buli bushambo.

34 Labani aderba, erbi: «Kwinja okwo; binabâge nk’okwo odesire.» 35 Olwo lusiku, ayungula ebihebe by’omusengo n’eby’obutonè-butonè, empene zoshi z’omusengo n’ez’obutonè-butonè, 36 ngasi hyanalikwo akêru na ngasi hyalikwo ecîru omu bibuzi, ahihereza abagala. Anacijira nsiku isharhu za lugendo ekarhî kage na Yakobo. Yakobo akaziyabula ebindi bintu bya Labani.
37 Yakobo anacirhôla ebirhi bibishi by’emirhi ederhwa mipepuli n’eya amandi n’eya patatani, ayihala kuhika oku mula mweru gw’ebyo birhi. 38 Ebyo birhi ahalaga akaz’ibiyerekeza ebintu omu biranga n’omu mikenzi y’okunywekeza ebintu, amango birinywa, oku biri byanywa binadwirhe byayima. 39 Byakâyima erhi binayerekîre birya birhi, n’omu kuburha, byakaburha ebyana bitâke, eby’omusengo n’eby’obutonè-butonè. 40 Ebyana, Yakobo abihira hago hago, abiyerekeza olunda
lwa birya bitâke na ngasi byanali bya mwiru, abihira omu buso bwa Labani. Anacijira ntyo agage maso arhanagahiraga haguma n’amaso ga Labani. 41 Na kandi, erhi ankabwine ebintu binja byayima, Yakobo anabiyerekeze birya birhi omu biranga mpu biyime binayerekîre birya birhi. 42 Ci amango ebintu bihosire byâbaga bikola byayima arhajiraga ntyo. Na ntyo ebyali bya mihorhâ byasigala bya Labani na ebyali binja byàba bya Yakobo. 43 Oyo muntu anacigala ntyo bwenene, àbâ n’ebintu mwandu, alugirwa n’abajà n’abajakazi n’engamiya n’endogomi mwandu.
30
1וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔יםוְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃
2וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃
3וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃
4וַתִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃
5וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃
6וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמֹ֖ו דָּֽן׃
7וַתַּ֣הַר עֹ֔וד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
8וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו נַפְתָּלִֽי׃
9וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃
10וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃
11וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בְּגָד וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו גָּֽד׃
12וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
13וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנֹ֑ות וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אָשֵֽׁר׃
14וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמֹּ֑ווַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃
15וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃
16וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאתֹ֗ו וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּבֹ֔וא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃
17וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃
18וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו יִשָּׂשכָֽר׃
19וַתַּ֤הַר עֹוד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃
20וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טֹוב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי לֹ֖ו שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו זְבֻלֽוּן׃
21וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
22וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃
23וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃
24וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃
25וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יֹוסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקֹומִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃
26תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖יאֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃
27וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃
28וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃
29וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃
30כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥הגַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃
31וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔האָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃
32אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיֹּ֗ום הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔יםוְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃
33וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּיֹ֣ום מָחָ֔ר כִּֽי־תָבֹ֥וא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּאבָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃
34וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃
35וַיָּ֣סַר בַּיֹּום֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדֹּ֣ותוְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בֹּ֔ו וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃
36וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינֹ֖ו וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנֹּותָרֹֽת׃
37וַיִּֽקַּֽח־לֹ֣ו יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמֹ֑ון וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָלֹ֣ות לְבָנֹ֔ות מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ןאֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֹֽות׃
38וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלֹות֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲתֹ֣ות הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתֹּות֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתֹּֽות׃
39וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְלֹ֑ות וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃
40וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־לֹ֤ועֲדָרִים֙ לְבַדֹּ֔ו וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃
41וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרֹות֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְלֹ֛ות לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֹֽות׃
42וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃
43וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לֹו֙ צֹ֣אן רַבֹּ֔ות וּשְׁפָחֹות֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
Genesis 31
Yakobo ayaka Labani

OMURHONDERO XXXI

1 Yakobo ayumva oku bene Labani bakazag’iderha, mpu: «Yakobo ayansire ebintu byali bya larha byoshi, bya larha ebi ajiziremwo obwage bugale.» 2 Yakobo abonera ebusu bwa Labani oku arhacidwirhi amulola nk’oku amulolaga burhanzi. 3 Nyamubâho abwira Yakobo, erhi: «Shubira omu cihugo ca basho, omu cihugo waburhiragwa, nani nayorha ndi haguma nawe.» 4 Lero obwo, Yakobo arhumiza Rasheli na Lea mpu bamushange ebulambo amaso gage gali. 5 Anacibabwira, erhi: « Ndwirhe nabonera ebusu bwa sho, arhacidwirhi andola nk’oku andolaga burhanzi. Ci kwone Nyamuzinda wa larha anali haguma nani. 6 Mwêne mumanyire oku nakolîre sho n’emisi yani yoshi. 7 Ci kwone, anînaguza omu kuhindula kali ikumi oluhembo Iwani, ci kwone Nyamuzinda arhamuzigiraga. Ngasi mango erhi ankadesire, erhi: «Ngasi biri bya butonè-butonè byo byabâ luhembo Iwawe », ebintu byoshi binaburhe eby’obutonè; na kandi erhi ankadesire erhi: «Ngasi bya
musengo byo byabà luhembo Iwawe, ebintu byoshi binaburhe ebyana by’omusengo. 9 Nyamuzinda arhôzire ebintu bya sho abimpa. 10 Omu mango ebibuzi biyima, nayinamula amasu,
nabona omu bilôrho oku engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo erhi za butonè-butonè. 11 Malahika wa Nyamuzinda ambwira omu bilôrho, erhi: «Yakobo», nani nashuza nti: «Ho ndi hano!» 12 Anaciderha, erhi: «Yinamula amasu obone engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo na za butonè-butonè, bulya nabwine oku Labani akujizire kwoshi. 13 Nie Nyamuzinda w’aha Beteli, halya washîgaga ibuye amavurha, wampêraho omulagi. Bunola oyimukage orhenge mwa cino cihugo oshubire omu cihugo oburhwa.»

14 Rasheli bo na Lea bashuza, mpu: «Ka hali mwanya gwirhu, ka hali kashambala kirhu omu nyumpa ya larha?» Mpu ka arhakola arhulola nka b’emwabêne, ebwa kubâ arhuguzize analya n’enfaranga zirhu? Neci, ngasi bugale Nyamuzinda ayansire larha buli bwirhu rhwe n’abana birhu. Ojirage oku Nyakasane akurhegesire.» 17 Yakobo ayimuka, abana bage na bakâge abashonesa oku ngamiya, 18 ahuga obuso bwage, ashana na ngasi bindi birugu ali agwerhe, obuso ali agwehe, bulya abonaga aha Padani Aramu, alikûlira emw’ishe Izaki, omu cihugo ca Kanani. 19 Labani ali ajir’imôma ebibuzi byage, Rasheli agend’izimba enshanga z’ahakâ, zâli z’ishe. 20 Yakobo arheba Labani, Muharameya, amuyongoloka, arhamumanyisagya oku akola ayaka. 21 Ayanka n’ebi
ali agwerhe byoshi, agenda, ayikira olwishi, ayerekera ebwa ntondo ya Galadi.

Labani akulikira Yakobo

22 Erh i kugera nsiku isharhu, bamanyisa Labani oku Yakobo acîyakîre. 23 Arhôla bene wabo, agenda boshi nabo amuyishakwo; erhi ashinga nsiku nda agenda, amurhindakwo, omu ntondo ya
Galadi. 24 Nyamuzinda ayâganira Labani, Muharameya, omu bilôrho budufu, amubwira, erhi: «Omanye wankabwira Yakobo akantu.» 25 Labani, ashenga. Yakobo erhi agwisire ihema lyage omu ntondo, naye Labani agwika eryage oku ntondo ya Galadi.

26 Labani anacibwira Yakobo, erhi: «Byo bici ebi wajizire? 27 Carhumaga ogenda bwifuhkwe, wanteba, wanyogoloka ahâli h’okundâliza, nkugalule omu busìme, rhuyimbe, rhurhimbe engoma
rhuzihe n’ennanga? 28 Orhazizire nahôbera bagala bâni na bâli bâni. Kwo wakozire nka musirhe.
29 Nanahasha okukubabaza, ci kwone Nyamuzinda wa sho anandesize ene budufu ambwira, erhi:
«Omanye wankabwira Yakobo akantu.» 30 Nyumvirhage oku wagenzire erhi kudula enyumpa ya sho kurhuma! Ci kwone cici carhumire wazimba enshanga zani?».

31 Yakobo ashuza Labani, erhi: «Nali nyobohire, namanya nti wanyaga bâli bawe. 32 Ci oyu wankashimanakwo ezo nshanga zawe arhalame: omu masu ga bene wirhu, lonza ngasi biri hyawe omu byani, wanahirhôla.» Yakobo arhâli amanyire oku Rasheli ye wazizimbire. 33 Labani aj’ifûkula
omu cirâlo ca Yakobo, afûkula omu cirâlo ca Lea , afûkula n’omu cirâlo ca balya bajakazi oku banali babirhi, arhabonaga cici. Arhenga omu cirâlo ca Lea aja omu ca Rasheli. 34 Rasheli ali arhôzire enshanga z’ahakà, azifulika omu ngurha batamalakwo oku ngamiya, anazitamalakwo. Labani afûkula ecirôlo coshi arhabonaga cici. 35 Rasheli abwira Ishe, erhi: «Waliha, nnawirhu amanye akanganya mpu ntahashir’iyimanga embere zage, ndi omu mugongo.» Labani afûkula, ci arhabonaga enshanga zage.

36 Lero Yakobo anacibâ burhe, akalihira Labani. Yakobo abwira Labani ntya: «Bici ntumwire, kubi
kuci najizire obu wanshimbulula ntya? 37 Wamafûkula omu bikunga byani byoshi, ka hali kantu
obwine k’omu birugu by’omu nyumpa yawe? Kayerekanage embere z’aba bene wirhu n’aba bene winyu, babe bo bahamirizi ekarhî kirhu oku rhuli babirhi! 38 Lola , nashinzire myaka makumi abirhi emwawe, ebibuzi byawe n’empene zawe birhalimwo ecamomire, ntanalyaga ciru n’engandabuzi nguma y’omu buso bwawe. 39 Ebintu byakazag’ilibwa n’ensimba ntakulerheraga byo, nakàba nie mpeza omu byani. Wakazag’indyuza eci bazimbire mûshi erhi eci nazimbirwe budufu. 40 Izuba lyakaz’inkomanga mûshi, n’emboho enywengerere budufu n’irô libalale oku masu gani. Lola, myaka makumi abirhi eno, ndi aha mwawe: nakukolire myaka ikumi n’ini, yo yali ngulo ya bâli bawe bombi na myaka ndarhu oku bintu byawe, wanahindula kali ikumi oluhembo Iwani. 42 Nka Nyamuzinda wa larha, Nyamuzinda w’Abrahamu, Ishe wa Izaki, arhali haguma nani, wali wandeka maboko mûmu. Ci kwone Nyamuzinda abwine amalibuko gani n’omukolo gwani, n’ene budufu, yene atwa olubanja.»

Labani ayumvanya boshi na Yakobo

43 Labani ashuza Yakobo, amubwira, erhi: «Aba banyere bali bâli bâni, aba bana, bali bana bani, ebi bintu, biri bintu byani, ngasi ebi obwine byoshi biri byani. Bici obwine nankajirira aba, bâli bâni n’aba bana bàburhaga? 44 Rhuje aho, rhunywane rhwembi, mw’okwo, bube buhamirizi ekarhî kawe nani.»

45 Yakobo arhôla ibuye aligwika bunya luhêrero. 46 Yakobo abwira bene wabo, erhi: «Mulunde amabuye.» Balonza amabuye bagalundika, bajira ensinga n’eyo nsinga balîrakwo. 47 Labani ayirika erya nsinga izino lya Yegari Shaduta, naye Yakobo ayiyirika erya Galedi. 48 Labani aderba, erhi: «Eyi nsinga ye muhamirizi ekarhî kirhu rhwembi.» Co carhumire ayiyirika iziîno lya Galedi, 49 n’erya Misipa kulya kuba amaderba, erhi: «Nyamuzinda arhulange rhwembi, amango rhwanabè rhurbacibonana. 50 Erhi wankalibuza bâli bâni, nisi erhi wankayanka abandi bakazi, ohalika bâli bâni, omanye oku nta muntu warhuj’ekagarhî: Nyazmuzinda ye wabâ câliho wirhu rhwembi.» 51Labani ashub’ibwira Yakobo, erhi: «Lola eyi nsinga n’eri ibuye nagwikaga ekarhì kirhu rhwembi.
52 Eyi nsinga ali câliho n’olu luhêrero nalwo câliho oku niono ncigashire okutwa eyira nsinga, mpu
nta mango wanàtwe eyira nsinga n’olu luhêrero mpu oje emunda ndi n’emihigo migalugalu. 53 Nyamuzinda wa Abrahamu na Nyamuzinda wa Nahori bo barhutwira olubanja.» Yakobo acîgasha oku izîno lya côbohwa w’ishe Izaki. 54 Yakobo arherekêra kuli eyo ntondo, analâlika bene wabo mpu bayishe balye. Balya banalâla kw’eyo ntondo.
31
1וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃
2וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמֹּ֖ו כִּתְמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום׃
3וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבֹותֶ֖יךָ וּלְמֹולַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃
4וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֹֽו׃
5וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖העִמָּדִֽי׃
6וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן׃
7וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנֹ֣ו אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
8אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
9וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃
10וַיְהִ֗י בְּעֵת֙יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹ֑ום וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃
11וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲלֹ֖ום יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃
12וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣ירָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
13אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מֹולַדְתֶּֽךָ׃
14וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה לֹ֑ו הַעֹ֥וד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃
15הֲלֹ֧וא נָכְרִיֹּ֛ות נֶחְשַׁ֥בְנוּ לֹ֖ו כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכֹ֖ול אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃
16כִּ֣י כָל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃
17וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃
18וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשֹׁו֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָבֹ֛וא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
19וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנֹ֑ו וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃
20וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד לֹ֔ו כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃
21וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
22וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃
23וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמֹּ֔ו וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹתֹ֖ו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
24וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטֹּ֥וב עַד־רָֽע׃
25וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אָהֳלֹו֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
26וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻיֹ֖ות חָֽרֶב׃
27לָ֤מָּה נַחְבֵּ֨אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנֹּֽור׃
28וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֹֽׂו׃
29יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשֹׂ֥ות עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטֹּ֥וב עַד־רָֽע׃
30וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃
31וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנֹותֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃
32עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְוְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃
33וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶללֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃
34וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ןאֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃
35וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י לֹ֤וא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑יוַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃
36וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃
37כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֨אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיֹוכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃
38זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
39טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י יֹ֔ום וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃
40הָיִ֧יתִי בַיֹּ֛ום אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃
41זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃
42לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞יוְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיֹּ֥וכַח אָֽמֶשׁ׃
43וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנֹ֨ות בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֨לֶּה֙ הַיֹּ֔ום אֹ֥ו לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃
44וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
45וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃
46וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃
47וַיִּקְרָא־לֹ֣ו לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא לֹ֖ו גַּלְעֵֽד׃
48וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיֹּ֑ום עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמֹ֖ו גַּלְעֵֽד׃
49וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃
50אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖דבֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
51וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
52עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃
53אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחֹור֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃
54וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֨בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃

Genesis 32

OMURHONDERO XXXII

Yakobo omu njira y’okushubira emw’ishe

1 Labani azûka sêzi sêzi, ahôbera abana bage n’abâli anabagisha. Okubundi Labani agenda ashubira emwage. 2 Yakobo naye arhòla enjira yage, lero anacirhinda kuli bamalahika ba Nyamuzinda. 3 Erhi ababona, aderba, erhi: «Lwanabâ lugamba lwa Nyamuzinda luno»; n’aho ahayirika izîno lya Mahanayini.

Yakobo acirheganya okubuganana bona Ezau

4 Yakobo arhuma obuso emwa mukulu wage Ezau omu cihugo ca Seyiri omu lugo Iwa Edomu. 5 Abaha aka kanwa mpu bamubwire, erhi: «Nal’injir’ibêra emwa Labani, yo nanacibâga kuhika buno.
6 Ebi nakoleraga nabibwine! enkafu, endogomi, ebintu binyinyi, abana n’abajakazi; ntanzir’irhuma entumwa emunda nnawirhu ali nti lyo nani andola bwinja.» 7 Entumwa zagaluka zashubira emunda Yakobo ali zanacimubwira, mpu: «Rhwahisire emwa mukulu wawe Ezau. Yene ayishire emunda oli n’abantu bage magana ani.»

8 Yakobo ayoboha bwenene, ayumva ebihamba oku murhima. Engabo yali bo naye ayigabamwo bigamba bibirhi, ebibuzi, enkafu n’engamiya, nabyo akaz’ibigabamwo kabirhi. 9 Kwàli kuderha, erhi: «Ezau akaja ebwa cigamba ciguma akanacirhêra, ecindi canalobôka.» 10Yakobo ashenga aderba, erhi: «Yagirwa Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda wa larha Izaki; Nyamubàho, wene wambwiraga, erhi: Shubira omu cihugo cinyu; emunda oburhwa, nakujirira ebinja. 11 Ndi munyi
bwenene w’okukwanana oburhonyi n’obwinja wayerekîne emunda mwambali wawe ali. Karhi kâni
kone nal’infumbasire erhi nyikira oyu Yordani wabona, lero niono namakeresa bigamba bibirhi. 12
Ondikûze oku kuboko kwa mukulu wani Ezau, bulya nyumvirhe mmuyobohire bwenene nti ankanayishi’irhutumirha rhweshi, omukazi n’abana haguma. 13 N’obwo wene wandaganyagya, erhi: Nakuyunjuza ngalo; n’iburha lyawe nalikuza nka mushenyi gw’omu nyanja gwo gurhankaganjwa.» 14 Yakobo alâla aho obwo budufu. Anacirhôlamwo ebi agend’ihongera mukulu wage Ezau oku bintu âl’idwirhe.

15 Mpene magana abirhi na bibebe makumi abirhi, bibuzi magana abirhi na ngandabuzi makumi abirhi. 16 Ngamiya nkazi makumi asharhu kuguma n’amanina gazo, nkafu makumi ani na mpanzi ikumi, ndogomi nkazi makumi abirhi n’amanina gazo ikumi. 17 Azihêreza abambali, ngasi buso kwago kwago, anabwira abambali, erhi: Shokoli, amaso garhahîraga gakahikanakwo. 18 Ahâ owa burhanzi eri irhegeko, erhi: Mukulu wani Ezau akakushimana akanakudôsa, erhi: Oli mwambah wa ndi? Ngahi waja? Bya ndi ebi bintu bikushokolìre? 19 Wanashuza, erhi: «Biri bya mwambah wawe Yakobo, eri ntûlo arhumire nnawirhu Ezau, naye yene ayishire, ali nyuma zirhu.» 20 Lyo n’irhegeko ahîre owa kabirhi n’owa kasharhu, nabâli oku nyuma z’amaso boshi, erhi: «Erhi kwo mwakâbwira Ezau ntyo amango mwamushanga.» 21 Kandi mwanaderha, mpu: Kali ciru mwambali wawe Yakobo yo ali enyuma zirhu. Akazag’iderha emurhima, erhi: «Namurhûliriza n’ezi ntûlo zinshokolîre, buzinda lyo naciyerekaye, nkaba ambabalira.» 22 Entulo yaba yagenda, naye yene obwo budufu boshi abêra omu cibando.

Yakobo àlwa boshi na Nyamuzinda

23 Muli obwo budufu, anacizûka, arhôla bakâge bombi, n’abambalikazi bombi, n’abana bage oku
banah ikumi na muguma, ayikira aha izìko lya Yakobo. 24 Abarhòla abayikiza omugezi, ayikiza n’ebindi ali agwerhe byoshi. 25 Yakobo asigala yene. Hajira owamulwisa kuhika mucêracêra. Erhi abona oku arhahashiri amugombya, amugwarhira omu cibunu n’olurhungu Iwa Yakobo Iwarhanûka ago mango akazag’ilwa bo naye. 27 Anacimubwira, erhi: « Ndikaga ngende bulya gukola mucêracêra.» Ci Yakobo ashuza, erhi: «Nani ntakuleke orhanarhanzir’ingisha.» 28 Amudôsa, erhi: «Izîno lyawe we ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie Yakobo.» 29 Ashubiza, erhi: «Barhakacikuderha Yakobo ci Israheli, bulya wamaba muzibu omu kulwisa Nyamuzinda, wahimana
n’omu kulwisa abantu.» ‘ » 30 Yakobo amuyinginga, erhi: «Ombwire nani izîno lyawe.» Ci yehe amushuza, erhi: «Cici ondokîze izîno lyani?» Ho na halya amugisha.

31 Yakobo ayirika aho izìno lya Penuweli bulya gwarhi yene: «Nabwine obusu bwa Nyamuzinda nanagal’ilama.» 32 Erhi izuba lishoshoka erhi amarhaluka Penuweli ci kwonene erhi akola anayisha akwerera omu lurhungu. 33 Co cirhuma ciru kuhika na buno, bene Israeli barhalya cikanyi c’oku lurhungu bulyala ashurhìre Yakobo oku lurhungu, oku musi gw’olurhungu.

Genesis 32
32
1וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנֹותָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֹֽו׃
2וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכֹּ֑ו וַיִּפְגְּעוּ־בֹ֖ו מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
3וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ
4וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֹֽום׃
5וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖רעַד־עָֽתָּה׃
6וַֽיְהִי־לִי֙ שֹׁ֣ור וַחֲמֹ֔ור צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
7וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֨יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵאֹ֥ות אִ֖ישׁ עִמֹּֽו׃
8וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר לֹ֑ו וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתֹּ֗ו וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֹֽות׃
9וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָבֹ֥וא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
10וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמֹולַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃
11קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֹֽות׃
12הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹתֹ֔ו פֶּן־יָבֹ֣וא וְהִכַּ֔נִי
אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
13וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּחֹ֣ול הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
14וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָדֹ֛ו מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃
15עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃
16גְּמַלִּ֧ים מֵינִיקֹ֛ות וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּרֹ֤ות אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
17וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדֹּ֑ו וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶרוּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
18וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֨תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃
19וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא
אַחֲרֵֽינוּ׃
20וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֹֽו׃
21וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃
22וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
23וַיָּ֣קָם׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃
24וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לֹו׃
25וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדֹּ֑ו וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמֹּ֔ו עַ֖ד עֲלֹ֥ות הַשָּֽׁחַר׃
26וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לֹ֔ו וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכֹ֑ו וַתֵּ֨קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְקֹ֖ו עִמֹּֽו׃
27וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
28וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃
29וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים
וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃
30וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹתֹ֖ו שָֽׁם׃
31וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּקֹ֖ום פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל
נַפְשִֽׁי׃
32וַיִּֽזְרַֽח־לֹ֣ו הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֹֽו׃
33עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֤ינָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃

Genesis 33
Yakobo abuganana bona Ezau

OMURHONDERO XXXIII

1 Yakobo mpu alika amasu, abona Ezau ayishire n’omurhwe gwa bantu magana ani. Agaba abana bage; agabira Lea na Rasheli n’abajakazi bombi. 2 Ashokoza abajàkazi n’abana babo, akulikiza Lea n’abana bage, n’enyuma za boshi, Rasheli na Yozefu. 3 Yehe aja oku mbere afukamiriza kali nda embere ahikeho mukulu wage. 4 Ezau naye amushâmambira, amugwarha omu maboko gage, acîkweba omu igosi lyage, amuhôbera anavugumula emirenge. 5 Erhi alalika amasu n’erhi abona abakazi n’abana, adôsa, erhi: «Bantu baci ogwerhe hala?» Yakobo ashuza, erhi: «Bo bana Nyamuzinda ashobozizemwambali wawe abo». 6 Abajakazi nabo bayegêra n’abana babo, nabo bafukamiriza. 7 Lea naye ayegêra n’abana bage bafukamiriza; cazinda Rasheli na Yozefu nabo bayegêra bafukamiriza. 8 Ezau adôsa, erhi: «Bici wajira na cira cigabi coshi nshimanyire?» Naye, erhi: «Kwali kuderha nti ntone omu masu ga nnawirhu.» 9 Ezau anacishuza, erhi: «Nani bindi mwandu ngwerhe, mwene wirhu, yorhana ebyo byawe.» 10 Ci Yakobo ashuza, erhi: «Nanga. Akaba nantonyìre emunda oli, oyankirire nani kano kantu k’omu maboko gâni. Bulya kwo nyishire omu masu gawe kulya omuntu anaja omu masu ga Nyamuzinda. Woy u wamananyankirira bwinja. 11 Onyankire mâshi eno ntûlo nkudwirhîre, bulya Nyamuzinda anshobozize binji, ntabuziri cici.» Okwo kuyingingwa kwàrhuma Ezau ayemera.

Yakobo na Ezau barhenganakwo

12 Ezau anaciderha, erhi: «Hiraga njira rhugende, nakushokolera». 13 Yakobo amushuza, erhi: «Nnawirhu arhahabiri oku abana barhahasha njira nandwirhe ebibuzi n’enkafu zagoza, owabikanyisa olu lusiku luguma, obuso boshi bwanabwa. 14 Nnawirhu ashokolerage mwambali wage: nani nayisha bunyibunyi nacîtunda omu kushimba olugendo Iw’obuso bunshokolire n’olugendo Iw’abana kuhika mpike emwa nnawirhu aha Seyiri.» 15 Oku bundi Ezau aderba, erhi: «Ciru olekage nsige bambali bani baguma muli aba bandusize muyishe mweshi.» Ci Yakobo ashuza, erbi: «Carhuma?» Caziga waliha nyorhe ndi murhonyi omu masu ga nnawirhu!» 16 Olwo lusiku Ezau arhôla enjira yage ashubira e Seyiri. 17 Yakobo yehe arhôla enjira y’e Sukoti ayubaka yo enyumpa yage. Ayubakira n’amaso gage. Co cirhuma aho bantu haderhwa Sukoti.

Okuhika aha Sikemi

18 Yakobo ahika mugumaguma aha lugo Iwa Sikemi omu cihugo ca Kanani, erhi arhenga e Padani-Aramu, anacihanda embere z’olwo lugo. 19 Agula lirya ishwa ali agwisiremwo ecirâlo; aligulira abana ba Hamori, ishe wa Sikemi, oku bihûmbi igana bya nsaranga. 20 Agwikaho oluhêrero anahayirika izino lya «El ye Nyamuzinda w’Israeli».

Genesis 33
33
1וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמֹּ֕ו אַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ
אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֹֽות׃
2וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחֹ֛ות וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים
וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יֹוסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃
3וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתֹּ֖ו עַד־אָחִֽיו׃
4וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתֹו֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צוארו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃
5וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר
הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃
6וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָחֹ֛ות הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃
7וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יֹוסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
8וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
9וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
10וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י
כִּ֣י עַל־כֵּ֞ןרָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃
11קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל
וַיִּפְצַר־בֹּ֖ו וַיִּקָּֽח׃
12וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃
13וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֨עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָלֹ֣ות עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙
יֹ֣ום אֶחָ֔דוָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃
14יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדֹּ֑ו וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה
אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃
15וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥יאֲדֹנִֽי׃
16וַיָּשָׁב֩ בַּיֹּ֨ום הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכֹּ֖ו שֵׂעִֽירָה׃
17וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן לֹ֖ו בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן
קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּקֹ֖ום סֻכֹּֽות׃ס
18וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹאֹ֖ו מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן
אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
19וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳלֹ֔ו מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמֹ֖ור אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם
בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃
20וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־לֹ֔ו אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
Genesis 34
Okubakulwa kwa Dina

OMURHONDERO XXXIV
1 Dina, munyere Lea aburhiraga Yakobo, anacihuluka mpu aje alamusa abanyere b’òku lugo. 2 Sikemi, mwene Hamori, Muhiviti, muluzi w’eco cihugo erhi amubona amubakula, amuhima misi, alala boshi naye. 3 Omurhima gwàge gwarhonya Dina mwali wa Yakobo, asîma oyo munyere bwenene kuhika amurhûliriza. Sikemi abwira ishe Hamori, erhi: «Onshebere ola munyere mmuyanke.» 5 Yakobo ali amamanya oku kwo anasherezize omwali Dina ntyo; ci ebwa kuba abagala bâli ebulambo oku buso bwàbo, alanga eryo ihwe kuhika abagala bagaluka.

Okuyumvanya omu biyerekire okuyankirirana n’Abasishimiti

6 Hamori ishe wa Sikemi aja emwa Yakobo mpu bashambâle. 7 Bene Yakobo erhi bamafuluka ebwa mashwa, bamanya ako kanwa; balya balume baluba, babâ burhe bwenene, okuyumva Sikemi ahemwire bene Israeli, omu kubakula mwali wa Yakobo: nanga arhali ntyo kwo abandi bajira. 8 Hamori ababwira, erhi: «Omurhima gwa mugala wani Sikemi gurhonyize mwali winyu bwenene, mmuhûnyire, mumuhe ye amuyanke. 9 Mujire rhuyumvanye ntyo, mukaz’irhuha bâli binyu na nirhu rhwakaz’imuha bâli birhu. 10 Muyubake haguma nirhu, n’ecihugo ecira cimuyigulirwe: mwanahashiciyubakamwo, mucigeregeremwo, munacidekereremwo.» 11 Sikemi anacibwira ishe na bashinja ba namunyere, erhi: «Mâshi, ntone nani omu masu ginyu, namuha ngasi ebi mwakampûna! 12 Ciru mwankaluza engulo na ngasi birugu by’ishigi mwankanahûna nabijira, namuha nk’oku munahûnyire casinga mumpe oyo munyere mmuyanke.»
13 Bene Yakobo omu bwenge, bashuza Sikemi n’ishe Hamori, bamubwira n’obwengehusi kulya kuba ye wabakulaga mwali wabo Dina. 14 Banacibashuza, mpu: «Rhurhankajira akantu ka bene ako, rhurhankaha mwali wirhu omulume orhali mukembûle , bulya kuli rhwe ciri cihemu. 15 Ci kwone muli okwo rhwanayumvanya ninyu: erhi mwankayorha akîrhu, mukanajira abarhabana binyu babe bakembûle. 16 Ago mango mwanahash’ikârhuha bâli binyu na nirhu rhwanahash’ikâmuha bâli birhu, na ntyo rhwanaba lubaga luguma. 17 Ci kwone akaba murharhuyumvirhi mw’aka kanwa k’okukembûlwa, rhwanarhôla mwali wirhu rhunaje handi.» 18 Ebinwa byabo byasîmisa Hamori na Sikemi mwene Hamori. 19 Nyamwana arhacirhindiraga okujira
ntyo bulya ali asîmire mwali wa Yakobo bwenene, ye wanali muntu wa lukengwa lunene aha mw’ishe.
20 Hamori n’omugala Sikemi banacija ebwa muhango gw’olugo, banacibwira abantu ba mwo olwo
lugo Iwabo, mpu: 21 «Bala bantu bali bantu ba bulonza bwinja: babêre haguma nirhu muno cihugo, banaje aha balonzize; sinza oku ecihugo coshi ciri cilambûle embere zabo. Rhwakaz’ibayanka bâli babo babe bakirhwe, nabo rhwanabah bâli birhu. 22 Ci abo bantu barhankayemera okuyubaka haguma na nirhu n’okujira lubaga luguma nka abanarhabana barhabiri bakembûle nk’oku nabo bonene bayosire. 23 Amaso gabo, ebintu byabo, ebirugu byabo, ka byoshi birhabe birhu? Rhubayemerere okwo badesire, banayubake eno mwirhu.» 24 Ngasi boshi banakazag’ihuluka, kugera muli ogwo muhango gw’olugo, bàyemera Hamori n’omugala Sikemi. Ngasi bùko mulume yeshi akembûlwa.

Simoni na Levi bacihòlera mwali wabo

25 Olusiku Iwa kasharhu, oku ebibande birhacifuma, bene Yakobo babirhi: Simoni na Levi, bashinja babo Dina, barhôla ngasi muguma engôrho yage. Buzira kuyoboha cici banacirhogera mulya lugo, bayirha ngasi bûko mulume wanali mwo yeshi. 26 Hamori n’omugala Sikemi, nabo babashâyisamwo engôrho, n’erhi bàba bamarhenza Dina omu mwa Sikemi bahuluka. 27 Bene Yakobo barhêra abayagalisire banahagula olwo lugo kulya kuba mwali wabo bamubonesize nshonyi. 28 Barhôla ebintu byabo binyinyi n’ebinenene, n’endogomi zabo; ebyâli omu lugo kuguma
na ngasi bindi byâli ebulambo byoshi basâbunga. 29 Banyaga ebirugu byoshi, abana babo barho
boshi na bakâbo, basâbunga na ngasi byoshi byanali omu nyumpa.
30 Oku bundi Yakobo anacibwira Simoni na Levi, erhi: «Mwamampiraga omu maganya garhali go wâni! Mwamanshombanya n’abantu bayubaka muli cino cihugo. Abanya Kanani n’Abaperiziti: oku abantu ngwerhe niono barhali banganaci, bakolaga bacihira haguma bantabâlire, banyirhe, bamperêrekeze ntyo nie n’omulala gwani.» 31 Bamushuza, mpu: «Ka kwaligi kukwanine mwali wirhu bamurhabirekwo nka mukazi wa cishungu?»

Genesis 34
34
1וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְאֹ֖ות בִּבְנֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃
2וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמֹ֛ור הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃
3וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשֹׁ֔ו בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃
4וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמֹ֥ור אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃
5וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתֹּ֔ו וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ
יַעֲקֹ֖בעַד־בֹּאָֽם׃
6וַיֵּצֵ֛א חֲמֹ֥ור אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתֹּֽו׃
7וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד
כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣הבְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃
8וַיְדַבֵּ֥ר חֲמֹ֖ור אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשֹׁו֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א
אֹתָ֛הּ לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃
9וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃
10וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃
11וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר
תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃
12הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י
אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
13וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמֹ֥ור אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר
טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃
14וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשֹׂות֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ
לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־לֹ֣ועָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃
15אַךְ־בְּזֹ֖את נֵאֹ֣ות לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃
16וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ
לְעַ֥ם אֶחָֽד׃
17וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמֹּ֑ול וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃
18וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמֹ֑ור וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֹֽור׃
19וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֨עַר֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד
מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃
20וַיָּבֹ֥א חֲמֹ֛ור וּשְׁכֶ֥ם בְּנֹ֖ו אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃
21הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥הרַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃
22אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְיֹ֖ות לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמֹּ֥ול
לָ֨נוּ֙ כָּל־זָכָ֔רכַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃
23מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲלֹ֥וא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵאֹ֣ותָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃
24וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמֹור֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנֹ֔ו כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִירֹ֑ו וַיִּמֹּ֨לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר
כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַרעִירֹֽו׃
25וַיְהִי֩ בַיֹּ֨ום הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹותָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְעֹ֨ון וְלֵוִ֜י
אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁחַרְבֹּ֔ו וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃
26וְאֶת־חֲמֹור֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנֹ֔ו הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית
שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃
27בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחֹותָֽם׃
28אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר
בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃
29וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃
30וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְעֹ֣ון וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ
בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
31וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזֹונָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחֹותֵֽנוּ׃ פ
Genesis 35
OMURHONDERO XXXV

Yakobo aha Beteli

1 Nyamuzinda abwira Yakobo, erhi: «Yimuka! osôkere e Beteli onabêreyo, oj’iyubakayo oluhêrero; waluyubakira olya Nyamuzinda wakubonekeraga galya mango wajâga wayaka mukulu wawe Ezau.»
2 Yakobo abwira ab’aha mwage boshi na ngasi bandi banali bo naye, erhi: «Murhenze banyamuzinda b’obwihambi bali ekarhî kinyu, mucîcêse munayambale yindi yindi myambalo. 3 Muyimuke rhuje e Beteli, naj’iyubakira yo Nyamuzinda oluhêrero, ye wanyumvirhizagya amango nal’impanyagîre, ye wanal’indusize omu njira nâlimwo.» 4 Banacihà Yakobo banyamuzinda b’ihanga bâli bagwerhe boshi, n’orhugondo rhw’amarhwiri bâli bagwerhe rhwoshi, naye Yakobo abikalira aha murhi gubâ hofi n’e Sikemi. 5 Banacigandûla, n’ecôbà ca Nyamuzinda càgwa oku bishagala by’e marhambi byoshi: barhaderhaga mpu bayishakwo bene Yakobo.
6 Yakobo ahika aha Luzu, omu cihugo c’e Kanani, ho Beteli, ye n’abantu bâli boshi. 7 Ayubaka oluhêrero n’aho ahayirika izîno lya El Beteli, bulya aho ho Nyamuzinda amubonekeraga amango ajâga ayaka mukulu wage. Oku bundi, Debora, mulezi wa Rebeka, anacifà, abishwa idako lya Beteli aha murhi; n’aho kwo bahaderha mpu Murhi gw’Emirenge.
9 Nyamuzinda abonekera kandi Yakobo erhi arhenga e Padani Aramu, anamugisha. 10 Amubwira, erhi: «Izîno lyawe we Yakobo, ci barhakacikuderha Yakobo, izîno lyawe wekola Israheli.» Lyo banakola bamuderha eryo lya Israheli.11 Nyamuzinda amubwira, erhi: «Nie El Shadayi. Oburhe onahâbwe, ishanja lyaburhwa nawe, omwandu gw’amashanja gwaburhwa nawe, n’abami barhenga omu nda yawe. 12 Ecihugo nahâga Abrahamu na Izaki nkuhîre co; n’obûko bwawe enyuma zawe nabo mbuhîre eci cihugo.» » 13 Nyamuzinda asôka , amuleka aho amuganîrizagya. 14 Yakob o agwika oluhêrero aho amuganirizagya, Iwali luhêrero Iw’ibuye, abulagirakwo idivayi n’amavurha. 15 Yakobo ahayirika izìno lya Beteli aho Nyamuzinda amuganîrizagya.

Okuburhwa kwa Binyamini n’okufà kwa Rasheli

16 Banacirhenga e Beteli. Hali hacisigire lugendo Iwa kasanzi karhali kanyi bahike aha Efrata, lero Rasheli anaciburha. Okuburha kwage yàbà ntambala bwenene. 17 Oku izimi lidwirhe lyamubiribinga, omugikulu amubwira, erhi: «Orhayobohaga kandi murhabana waburha » 18 Amango g’okurhengamwo omûka, bulya kwâli kukola kufà, ayirika olya mwana izîno lya Benoni; ci ishe amuyirika izîno lya Benyamini. 19 Rasheh anacifà, abishwa oku njira y’e Efrata, ahaderhwa mpu ho Betelehemu. 20 Yakobo agwika ibuye ly’oluhêrero oku cûsho ca Rasheli, lwo luhêrero lw’oku cûsho ca Rasheli, ho linacibà kuhika ene.

Omuziro gwa Rubeni

21 Israheli agenda aj’igwika ecirâlo cage aha ishiriza lya Midal-Ederi. 22 Ago mango Israheli ali ayubasire eyo munda, Rubeni akanya aj’ilâla boshi na Bilaha ciherula c’ishe, na Israleli akumanya.

Bene Yakobo ikumi na babirhi

Bene Yakobo bâli ikumi na babirhi. 23 Bene Lea : Rubeni yo nfula ya Yakobo, Simoni, Levi, Yuda, Isakari na Zabuloni. 24 Abana ba Rasheli: Yozefu na Benyamini. 25 Bene Bilaha, mujakazi wa Rasheli bâli: Dani na Nefutali. 26 Bene Zilafa, mujakazi wa Lea bâli: Gali na Asheri. Bo bana baburhiragwa Yakobo omu Padani Aramu abo.

Okufà kwa Izaki

27 Yakobo anacihika aha mw’ishe Izaki aha Mambri, aha Kiriyati-Arba, ho haderhwa Hebroni. 28 Emyaka y’akalamo ka Izaki yali myaka igana na makumi gali munani. 29 Izaki arhengamwo omûka. Afa, bamuhira kuli bene wabo, erhi anakola mushosi, ali akola mukulu anali amayigurha ensiku. Abagala Ezau na Yakobo bamubisha.

Genesis 35
35
1וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ
לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
2וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּיתֹ֔ו וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמֹּ֑ו הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔םוְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃
3וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל
הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּיֹ֣ום צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔יבַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃
4וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים
אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃
5וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ
אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
6וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמֹּֽו׃
7וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּקֹ֔ום אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙
הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְחֹ֖ו מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃
8וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלֹּ֑ון
וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו אַלֹּ֥ון בָּכֽוּת׃ פ
9וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ עֹ֔וד בְּבֹאֹ֖ו מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֹֽו׃
10וַיֹּֽאמֶר־לֹ֥ו אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ עֹ֜וד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙
יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו יִשְׂרָאֵֽל׃
11וַיֹּאמֶר֩ לֹ֨ו אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גֹּ֛וי וּקְהַ֥ל גֹּויִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ
וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃
12וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ןאֶת־הָאָֽרֶץ׃
13וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתֹּֽו׃
14וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּקֹ֛ום אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתֹּ֖ו מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ
וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃
15וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתֹּ֥ו שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃
16וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־עֹ֥וד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָבֹ֣וא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל
וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃
17וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃
18וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בֶּן־אֹונִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־לֹ֥ו בִנְיָמִֽין׃
19וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
20וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻרַֽת־רָחֵ֖ל עַד־הַיֹּֽום׃
21וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אהלה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃
22וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙
פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑ל פוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
23בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכֹ֥ור יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעֹון֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃
24בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יֹוסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃
25וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃
26וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־לֹ֖ו
בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃
27וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְרֹ֔ון
אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃
28וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
29וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים
וַיִּקְבְּר֣וּ אֹתֹ֔ו עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ
Genesis 36
OMURHONDERO XXXVI

Abakazi n’abana ba Ezau e Kanani

1 Alaga iburha lya Ezau oderhwa Edomu. 2 Ezau ayanka abakazi omu banyere b’e Kanani: Ada mwali wa Eloni, Muhititi, Oholibama, mwali wa Hana, mwene Sibeoni, Muhoriri. 3 Basmati mwali wa Ismaeh na mwali wabo Nabayoti. 4 Ada aburhira Ezau Elifazi; Basmati, aburha Reweli, 5 Oholibama aburha Yewushi, Yalami na Karahi. Bo bana ba Ezau abo, baburhiragwa omu cihugo c’e
Kanani.

Ezau aja e Seyiri

6 Ezau arhôla bakâge, abagala n’abâli, na ngasi boshi b’aho mwage, arhôla ebintu byage n’ebihêsi byage, rhuderhe ngasi kantu ah akola agwerhe omu cihugo c’e Kanani, akanya aja e Seyiri, kuli m’omulumuna Yakobo. 7 N’ecarhumaga, kwàli kubà ebirugu byabo byal’ikola byamaluga, barhankacihashire okubêra haguma, n’ecihugo balimwo cali camafundêra oku maso gabo. 8 Ntyo Ezau aj’iyubaka omu ntondo ya Seyiri. Ezau yenaligi Edomu.

Iburha lya Ezau e Seyiri

9 Alaga iburha lya Ezau ishe wa Edomu omu ntondo ya Seyiri. 10 Alaga amazîno ga bene Ezau: Elifazi, mugala wa Ada, muka Ezau, na Reweh mugala wa Basmati, muka Ezau. 11 Bene Elifazi baba: Temani, Omari, Sefo, Gayetamo, Kenazi. 12 Elifazi, mugala wa Ezau ali agwerhe eciherula mpu ye Timuna, anacimuburhira Ameleki. Bo bana ba Ada, muka Ezau abo. 13 Alaga bagala ba Reweli: Nahati, Zerahi, Shamma, Miza, bo bana ba Basmati muka Ezau abo. 14 Alaga abagala ba Oholibama, mwali wa Hana, mugala wa Sibeoni, muka Ezau: amuburhira Yeushi, Yalamu na Koraha.

Abarhambo ba Edomu

15 Alaga abarhambo ba bene Ezau: Bene Elifazi, nfula ya Ezau: Omurhambo Temani, omurhambo Omari, omurhambo Sefo, omurhambo Kenazi, 16 omurhambo Gayetama, omurhambo Amaleki. Bo barhambo ba Elifazi abo, omu cihugo ca Edomu, bo bana ba Ada abo. 17 Alaga na bene Reweli mugala wa Ezau: omurhambo Nahata, omurhambo Zeraha, omurhambo Shamma, omurhambo Miza. Bo barhambo ba Reweli abo omu cihugo ca Edomu; bo bana ba Basmati muka Ezau abo. 18 Alaga n’abana ba Oholibama muka Ezau: omurhambo Yeushi, omurhambo Yalama, omurhambo Koraha. Bo barhambo ba Oholibama mwali wa Hana muka Ezau abo. 19 Bo bene Ezau abo n’abarhambo babo abo. Yene ye Edomu.

Iburha lya Seyiri, muhoriti

20 Alaga bene Seyiri muhoriti, bo bene ecihugo: Lotani, Shobali, Sibeoni, Hana. 21 Dishoni, Eseri,
Dishani, abo bo barhambo ba Abahoriti, bene Seyiri omu cihugo ca Edomu. 22 Bene Lotani bo: Hori, na Hemami, na mwali wabo Lotani ye Timuna. 33 Alaga abana ba Shobali: Aluvani, Manahati,
Ebali, Sefo, Onami. 24 Alaga bene Sibeoni: Aya , Ana , oyu Ana y’olya wabandanaga amishig’amahyuza omu irungu erhi ayabwire endogomi z’ishe Sibeoni. 25 Alaga abana ba Ana : Dishoni, Oholibama, mwali wa Ana . 26 Alaga bene Dishoni: Hemudani, Eshibani, Yitrani, Kerani. 27 Alaga bene Eseri: Bilahani, Zavani, Akani. 28 Alaga bene Dishani: Usi na Arani. 29 Alaga abarhambo b’Abahoriti: omurhambo Lotani, omurhambo Shobali, omurhambo Sibeoni, omurhambo Ana , omurhambo Dishoni, omurhambo Eseri, 30 omurhambo Dishani. Bo barhambo ba Abahoriti abo, nk’oku emilala yabo enali omu cihugo ca Seyiri.

Abami b’e Edomu

31 Alaga abami bâli bayimire omu cihugo ca Edomu embere z’okuyima kw’omwami Muisraheli. 32 Bela mwene Beyori, ayima omu Edomu n’olugo lwage izino lyalo ye wali Dianahaba. 33 Bela àfà, na Yobabi, mwene Zeraha w’e Bosara àyima omu byage. 34 Yobabi àfà na Hushami w’omu cihugo
ca Abatemaniti àyima omu byage. 35 Hushami àfà, Hadadi àyima omu byage, ali mwene ola Bedadi wahimaga bene Madiani omu ntambala y’e Mowabu n’olugo Iwage Iwaderhagwa Avita. 36 Hadadi àfà, na Samula w’e Masureka àyima omu byage. 37 Samula àfà, na Shaulu w’e Rehoboti-
ha-Nahari àyima omu byage. 38 Shaulu àfà, na Balahunani mwene Akibori àyima omu byage. 39 Balahanani mwene Akibori àfà, na Hadadi àyima omu byage, olugo Iwage ye wali Pawu, engoli yage ye wali Mehatabeli, mwali wa Matredi w’e Me-Zahabu.

Abandi barhambo b’e Edomu

40 Alaga abarhambo b’Ezau omu kushimba emilala yabo, aha bayubakaga, n’amazino gabo: omurhambo Timuna, omurhambo Aluva , omurhambo Yeteti, 41 omurhambo Oholibama , omurhambo Eia , omurhambo Pinoni, 42 omuhambo Kenozi, omurhambo Temani, omurhambo Mibekari, 43 omurhambo Magadiyeli, omurhambo Irami. Bo barhambo b’e Edomu abo omu kushimba aha bayubakaga mwa cirya cihugo bâgwerhe. Ezau ye Ishe w’e Edomu.

Geesis 36
36
1וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ות עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֹֽום׃
2עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנֹ֣ות כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילֹון֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔הבַּת־צִבְעֹ֖ון הַֽחִוִּֽי׃
3וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲחֹ֥ות נְבָיֹֽות׃
4וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃
5וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יעישׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו
אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־לֹ֖ו בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
6וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשֹׁ֣ות בֵּיתֹו֒
וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתֹּ֗ו וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ
אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃
7כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם
מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃
8וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֹֽום׃
9וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ות עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱדֹ֑ום בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃
10אֵ֖לֶּה שְׁמֹ֣ות בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת
אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
11וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אֹומָ֔ר צְפֹ֥ו וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃
12וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק
אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
13וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
14וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְעֹ֖ון אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד
לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יעישׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃
15אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכֹ֣ור עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אֹומָ֔ר אַלּ֥וּף צְפֹ֖ו אַלּ֥וּף קְנַֽז׃
16אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק
אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱדֹ֔ום אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃
17וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֨חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה
אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱדֹ֔ום אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
18וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
19אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֹֽום׃ ס
20אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לֹוטָ֥ן וְשֹׁובָ֖ל וְצִבְעֹ֥ון וַעֲנָֽה׃
21וְדִשֹׁ֥ון וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֹֽום׃
22וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לֹוטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲחֹ֥ות לֹוטָ֖ן תִּמְנָֽע׃
23וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י שֹׁובָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפֹ֖ו וְאֹונָֽם׃
24וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְעֹ֖ון וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר
בִּרְעֹתֹ֥ו אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְעֹ֥ון אָבִֽיו׃
25וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃
26וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃
27אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃
28אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃
29אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לֹוטָן֙ אַלּ֣וּף שֹׁובָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְעֹ֖ון אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃
30אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם
בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ פ
31וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱדֹ֑ום לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
32וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱדֹ֔ום בֶּ֖לַע בֶּן־בְּעֹ֑ור וְשֵׁ֥ם עִירֹ֖ו דִּנְהָֽבָה׃
33וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יֹובָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃
34וַיָּ֖מָת יֹובָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃
35וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה
מֹואָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִירֹ֖ו עֲוִֽית׃
36וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃
37וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹבֹ֥ות הַנָּהָֽר׃
38וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבֹּֽור׃
39וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבֹּור֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִירֹ֖ו פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם
אִשְׁתֹּ֤ו מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃
40וְ֠אֵלֶּה שְׁמֹ֞ות אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם
אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃
41אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃
42אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃
43אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱדֹ֗ום לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ
אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֹֽום׃ פ

Genesis 37
III OGWA YOZEFU

OMURHONDERO XXXVII
1. Cikwone Yakobo abêra omu cihugo ishe abâga, omu cihugo ca Kanani.

Emyanzi ya Yozefu na bene wabo

2 Alaga emyanzi ya Yakobo: Yozefu ali akola agwerhe myaka ikumi na nda. Akazag’iyabula ebibuzi bo na bakulu bage b’omu mwa bak’ishe. Aciri murho, akàyabula boshi na bagala ba Bilaha, na bagala ba Zilafa. Yozefu abwira ishe emyanzi migalugalu bakazag’ibaderhera. 3 Israheli arhonyagya Yozefu kulusha abandi bana bage, bulya àli mwana aburhiraga omu bushosi, amuhangîkiza akanzo k’amaboko maliri. 4 Bakulu bage erhi babona oku ishe amamurhonya kulusha abandi bagala boshi, bamushomba, barhacimuderhezagya bwinja.
5 Lero Yozefu alôrha ecilôrho, aciganirira bakulu bage, nabo bamushomba lero kulusha. 6 Ababwira obwo erhi: «Yumvagyi ecilôrho nalorhaga: 7 Nalòsire rhudwirhe rhwashana emîha y’engano omu mashwa, omwiha gwani gwanacizûka gwayimanga n’emîha yinyu yagorha ogwani yaguyunamira.» 8 Bakulu bage bamusbuza, mpu: «Kwo kuderha oku olonzize oyîme ekarhi kirhu, obe mwami nirhu rhukushige, nisi erhi obe nnawirhu orhurhegeke!» Lero bamushomba okurhalusize erhi ebyo bilôrho n’eyo nshambôlo yage birhuma. ‘ 9 Ashub’ilôrha ecindi cilôrho, naco aciganirira bakulu bage. Ababwira, erhi: «Kandi nalôsire ntya: Izûba, omwezi na nyenyezi ikumi na ngumabyakazag’ifukama embere zani.» 10 Eco cilôrho aciganirira ishe na bakulu bage. Cikwone ishe amukalihira amubwira, erhi: «Bici ebyo walôsire? Ka rhwanaciyishe niono na nyoko na
bakulu bawe mpu rhwakufukamira?» 11. Bakulu bage bamubà mitula, cikwone ishe yehe abikirira ako kanwa omu murhima gwage.

Yozefu àguzibwa na bene wabo

12 Bakulu bage banaciyabulira amaso g’ebintu b’ishe e Sikemi. 13 Israheli anacibwira Yozefu, erhi: «Ka bakulu bawe arhaliyo bayabulire e Sikemi? Yisha nkurume emunda bali» Naye ashuza, erhi: «Ntumaga niono». 14 Ashub’imubwira, erhi: «Kanyagya olole kurhi bene winyu bayosire, n’ebintu,
obul’igaluka ombwire emyanzi.» Anacimurhuma ntyo kurhenga omu kabanda ka Hebroni, naye ahika e Sikemi. 15 Muntu muguma amushanga aja ababuka, omu bulambo, oyo amudôsa, erhi: «Cici waja walonza?». 16 Naye ashuza, erhi: «Najanalonza bakulu bâni, ombwire nani ngahi bayabulîre obuso bwabo.» 17 Olya mulume ashuza, erhi: «Barhaciri kuno, nayumvirhe baciderheza, mpu: «Rhuje e Dotani.» 18 Balangira aciri kuli, n’embere ababikeho, barhôla omuhigo gw’okumuyirha. 19 Babwirana bone na nene, mpu: «Lâba kalôsi ola wayisha! 20 Buno, muyishage rhumuyirhe rhunamukwebe omu iriba rhwankanabona, rhuyish’iderha mpu ensimba nkali yamulire. Rhwalolaga kurhi ebilôrho byage byayish’ibà.» 21 Rubeni ayumva ogwo mulâli, amuyôkola omu maboko gabo. Aderba erhi: «Nanga rhurhayirhaga omuntu». 22 Rubeni ashubiza, erhi: «Murhahiraga mukabulaga omuko! Mumukwebe erhi kwo mwalira iriba lirìri liri omu irungu, ci
kwone mumanye mwankamuhirakwo olùnu!» Kwàli kuderha mpu amulikûze omu maboko gabo abul’imugalula emw’ishe. 23 Erhi Yozefu acihika hali bakulu bage, bamuhogola akanzo kage; kalya
kanzo akazag’iyambala k’amaboko maliri. 24 N’erhi babà bamamugwarha, bamukweba omu iriba. Eryola iriba lirhâlimwo cici, murhâli na mishi.
25 Oku bundi babwarhala mpu bayikule; oku bayinamula amasu, balangira omuzinzi gw’Abaismaeliti barhengaga e Galadi. Engamiya zabo zâli zidwirhe ecizibwe, obukù n’amanukato, babihêkaga e Misiri. 26 Lero Yuda anacibwira bene wabo, erhi: «Bunguke buci rhwakûla omu kuyirha mwene wirhu n’okufulika omuko gwage. 27 Kanyi rhumugulize Abaismaeliti, rhurhamuhiragakwo olùnu, bulya amabà mwene wirhu wa muko muguma na nirhu.» Bene wabo banacìmuyumva. 28 Hanacigera abantu barhunzi b’e Mediani, barhenza Yozefu mulya iriba; bamuguza bihumbi makumi abirhi bya nfaranga, bamuguliza abo barhunzi baismaeliti, nabo bamuhèka e Misiri. 29 Rubeni, erhi ashubira ebwa iriba, abona oku Yozefu arhacirimwo. Abera emyambalo yage, 30 n’erhi ashubira aha balumuna ababwira, erhi: «Olya mwana arhaciri mulya! Nani ngahi nshubûkirage obu?» 31 Banacirhôla kalya kanzo ka Yozefu n’erhi babà bamaniga ecibebe, bavunvuza kalya kanzo omu muko. 32 Barhuma kalya kanzo k’amaboko malîri emw’ishe, bankahirakwo ebi binwa, mpu; «Lola ebi rhwarhozire. Lola erhi karhankanaba kalya kanzo ka mugala wawe aka.» 33 Yakobo alola aderba, erhi: «Kanzo ka mugala wani kano, eciryanyi camulire. Yozefu kulibwa anallîbirwe.»
34 Yakobo anacibera omwambalo gwage, akenyera sunzu aja omu mishibo y’omugala nsiku zirhali
nyi. 35 Bagala bage na bâli bage boshi bakaz’iyisha bal’imurhûliriza, ci kwone arhalonzagya okurhûlirizibwa, aderba, erhi: «Nayorha ndi omu mishibo kuhika nyandagalire ekuzimu, emunda mugala wani ali.» 36 Balya ba Madiyaniti bamuhêka e Misiri, bamuguliza Putifari, nkonè ya Faraoni na murhambo w’abaganda bage.

Genesis 37

37
1וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
2אֵ֣לֶּה׀ תֹּלְדֹ֣ות יַעֲקֹ֗ב יֹוסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן
וְה֣וּא נַ֗עַראֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם
רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
3וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יֹוסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא לֹ֑ו וְעָ֥שָׂה לֹ֖ו
כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
4וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹתֹ֞ו אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹתֹ֑ו
וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּרֹ֥ו לְשָׁלֹֽם׃
5וַיַּחֲלֹ֤ם יֹוסֵף֙ חֲלֹ֔ום וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיֹּוסִ֥פוּ עֹ֖וד שְׂנֹ֥א אֹתֹֽו׃
6וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲלֹ֥ום הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃
7וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּתֹ֣וךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
8וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשֹׁ֥ול תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיֹּוסִ֤פוּ עֹוד֙ שְׂנֹ֣א אֹתֹ֔ו עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃
9וַיַּחֲלֹ֥ם עֹוד֙ חֲלֹ֣ום אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹתֹ֖ו לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי
חֲלֹום֙ עֹ֔וד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כֹּֽוכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃
10וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בֹּ֣ו אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו מָ֛ה הַחֲלֹ֥ום הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲבֹ֣וא נָבֹ֗וא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃
11וַיְקַנְאוּ־בֹ֖ו אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃
12וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְעֹ֛ות אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃
13וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם
וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖ו הִנֵּֽנִי׃
14וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁלֹ֤ום אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣ום הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר
וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְרֹ֔ון וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
15וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃
16וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃
17וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יֹוסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
18וַיִּרְא֥וּ אֹתֹ֖ו מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹתֹ֖ו לַהֲמִיתֹֽו׃
19וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמֹ֥ות הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃
20וְעַתָּ֣ה׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּרֹ֔ות וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ
וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
21וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃
22וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹתֹ֗ו אֶל־הַבֹּ֤ור הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר
בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹ֑ו לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתֹו֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיבֹ֖ו אֶל־אָבִֽיו׃
23וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יֹוסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יֹוסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתֹּ֔ו אֶת־כְּתֹ֥נֶת
הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃
24וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹתֹ֖ו הַבֹּ֑רָה וְהַבֹּ֣ור רֵ֔ק אֵ֥ין בֹּ֖ו מָֽיִם׃
25וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑דוּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הֹולְכִ֖ים לְהֹורִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃
26וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֹֽו׃
27לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֨נוּ֙ אַל־תְּהִי־בֹ֔ו כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא
וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃
28וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יֹוסֵף֙ מִן־הַבֹּ֔ור וַיִּמְכְּר֧וּ
אֶת־יֹוסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יֹוסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃
29וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבֹּ֔ור וְהִנֵּ֥ה אֵין־יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑ור וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃
30וַיָּ֥שָׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃
31וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יֹוסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃
32וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃
33וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יֹוסֵֽף׃
34וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנֹ֖ו יָמִ֥ים רַבִּֽים׃
35וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמֹ֗ו וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖לשְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹתֹ֖ו אָבִֽיו׃
36וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹתֹ֖ו אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֹֽוטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ

Genesis 38
OMURHONDERO XXXVIII

Emyanzi ya Yuda boshi na Tamara

1 Mwago mango, Yuda arhenga oku babo, aj’ishiga mulume muguma w’e Adulani, izîno lyage ye Hira. 2 Ey o munda, Yuda àbugâna mwâli wamukanani muguma, mpu ye Shuwa, àsheba olya munyere. 3 Nyamukazi àrhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izìno lya Eri . 4 Ashub’irhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Onani. 5 Ashubiriza àburha murhabana amuyirika izîno lya Shela; ho âli aha Akizibu erhi àburha. 6 Yuda aj’ishebera enfula yage Eri : Omukazi ye wali Tamara. 7 Ci kwone Eri , yo nfula ya Yuda, agayisa Nyamubâho, lero amuyirha. 8 Yuda abwira Onani, erhi: «J’omu mwa muka mukulu wawe, omujirire nk’oku irhegeko ly’obulamu linadesire, oburhire mukulu wawe.» 9 Ci kwone Onani ali amanyire oku iburha lirhabe lyage, na ntyo erhi abàga ali nyumpa bo na muka mukulu wage, anakaz’ibulagira oku idaho lyo arhag’iha mwene wabo iburha. 10 Ikola liri ntyo lyagayisa Nyamubâho, amulambika naye. 11 Lero Yuda anacibwira omwali-kazi Tamara, erhi: «Oj’ibêra aha mwinyu nka mukana, kuhika mugala wani Shala akule.» Bulya akazag’iderha emurhima, erhi: «Kurhakwanini oyu naye afe aka bakulu bage.» Tamara ashubira aha mw’ishe. 12 Ensiku zàgera zirhali nyi, mwâli wa Shuwa, yerigi muka Yuda , àfà. Erhi Yuda arhenga omu mishibo, asôkera e Timuna mpu aj’imôma ebibuzi byage, agenda bo n’omwira wage Hira w’e Adulami.

13 Banacibwira Tamara, mpu: «Lola oku shazala oyo wamasôkera e Timuna, aj’imôma ebibuzi byage.» 14 Ahogola emyambalo yage y’obukana, ayambala ecitambara, yeshi acihundikira bwinja, aj’itamala aha muhango gw’Enayimi, oku njira ye Timuna. Ali amazânwa n’okubona Shela akola mukulu barhanamuhîri ye mpu amuyanke. 15 Yuda erhi amubona, amanya mpu mukazi wa cirala, bulya ali acihundikire n’obusu n’obusu. 16 Amujaho kulya burhambi bw’enjira, amubwira, erhi: «Oleke nkuyanke.» Arhàli amanyire oku mwalikazi oyo. Nyamukazi anacidôsa, erhi: «Bici wampà lyo nyemera wanyanka?»
17 Naye ashuza, erhi: «Nakuha omwanahene w’omu buso bwani.» Nyamukazi, erhi: «Nyemire, ci
kwone orhang’impa ecikinja oku walinda omuntumira.» 18 Naye adòsa, erhi: «Bici nakuha cikinja»? Nyamukazi, erhi: «Ompe akashe kawe, omugozi gwawe n’ako karhî ofumbasire.» Amuha byo, amuja yo, lyanabà izîmi lyage. 19 Nyamukazi kuyimuka, arhôla enjira yage ahogola ecitambara cage, ashub’iyambala enyambalo yage y’obukana. 20 Yuda anacirhuma omwanahene, amufumbika olya mwira wage w’e Adulami, mpu agend’imurhôlera ebirugu byage àhânaga cikinja, emwa olya mukazi. Ci kwone arhamushangaga. 21Adôsa abantu bayubaka halya, erhi: «Ngahi akola abà olya mukazi wàli oku njira e Enayimi?» Bàmushuza, mpu: «Nta mango eyo munda ekola ebîre omukazi w’ecishungu». 22 Agaluka emunda Yuda ali, amubwira, erhi; «Ntamushimanyire, ciru n’abantu b’eyo munda bamambwira oku aho harhasag’ibà mukazi muherulwa. Mpu nta mango eyo ekola ebìre omukazi w’ecishungu.» 23 Yuda aderba, erhi: «Abiyorhanage, kurhakwanini baje barhushekera. Ci kwone nioyo nalintumire oyo mwanahene, woyo orhacishimanyire oyu nakurhumagakwo.» 24 Erhi hagera nka myezi isharhu, bàbwira Yuda , mpu: «Mwalikazi wawe Tamara ahemusire. Ciru anarhôla izîmi ly’omu bulala.» Yuda aderba, erhi: «Mumulêrhe embuga bamuyoce.» 25 Erhi bakola bamudwirhe embuga, arhumiza emw’ishazala, erhi: «Omulume nn’ebi birugu ye wanjiraga eri izîmi.» Erhi: «Olole bwinja ka ndi aka kashe, ogu mugozi n’aka karhi.» 26 Yuda abilolêreza, aderba erhi: «Ali mushinganyanya kundusha, kulya kuba ntacimuhâga mugala wani Shela.» Arhanaciderhaga mpu amushâsa.
37 Erhi ensiku zage z’okuburha zihika, babona oku mahasha gamuli omu nda. Omu kuburha, muguma muli balya bana alambûla okuboko; omugikulu akugwarha akuyambisa ehigozi hidukula, anaderha, erhi: «Oyu ye yishire wa burhanzi.» 29 Ci olya mwana ashub’igalula okuboko, n’owabo aba ye yisha wa burhanzi. Olya mugikulu aderha, erhi: «Oku wamacihâga enjira wâni! Geraga!» Banacimuyirika izîno lya Peresi. 30 Owundi naye anacihuluka, ye wal’iyambirhe ehigozi hidukula ekuboko; banacimuyirika izîno lya Zara.

Genesis 38
38
1וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמֹ֥ו חִירָֽה׃
2וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמֹ֣ו שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃
3וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו עֵֽר׃
4וַתַּ֥הַר עֹ֖וד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אֹונָֽן׃
5וַתֹּ֤סֶף עֹוד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֹֽו׃
6וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכֹורֹ֑ו וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃
7וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכֹ֣ור יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
8וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאֹונָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃
9וַיֵּ֣דַע אֹונָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א לֹ֖ו יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃
10וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֹֽו׃
11וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּתֹ֜ו שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י
כִּ֣י אָמַ֔רפֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
12וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנֹו֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃
13וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֹֽו׃
14וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃
15וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזֹונָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃
16וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָבֹ֣וא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּתֹ֖ו הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָבֹ֖וא אֵלָֽי׃
17וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָבֹ֖ון
עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃
18וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבֹון֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָוַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֹֽו׃
19וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃
20וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָבֹ֖ון מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃
21וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ
וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
22וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה
בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
23וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א
מְצָאתָֽהּ׃
24וַיְהִ֣י׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם
הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הֹוצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
25הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לֹּ֔ו אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃
26וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף עֹ֖וד לְדַעְתָּֽה׃
27וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאֹומִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃
28וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָדֹ֤ו שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר
זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
29וַיְהִ֣י׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָדֹ֗ו וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ
וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו פָּֽרֶץ׃
30וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָדֹ֖ו הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו זָֽרַח׃ ס
Genesis 39
OMURHONDERO XXXIX

Yozefu e Misiri

1 Yozefu âli erhi ahêsirwe e Misiri, Potifari murhonyi wa Faraoni na murhambo mukulu w’abaganda, Mumisiri, amuguliraga Aba-Ismaeli bàlibamudwirheyo. 2 Nyamubâho erhi anali boshi na Yozefu, akàbêrwa na byoshi, anacibêra omu nyumpa y’olya nnawabo Mumisiri. 3 Nnawabo abona oku ayimangîrwe na Nyamubâho, n’oku ngasi ebi adwirhe ajira byoshi biri byamubêra. 4 Yozefu arhona ntyo emwa nnawabo, amuhira omu mikolo yage, anamuha oburhegesi bw’eby’omu nyumpa yage byoshi. 5 Kurhengera ago mango amujiraga murhambo w’enyumpa yage na mulanzi w’ebyage byoshi, Nyamubâho agisha enyumpa y’olya Mumisiri, erhi Yozefu orhuma: omugisho gwa Nyamubâho gwagwarha ngasi ebi anajiraga byoshi, omu nyumpa n’omu mashwa. 6 Lero ahira ngasi ebi anagwerhe byoshi omu nfune za Yozefu, arhacishibiriraga mpu ankadôsa kantu kalebe, aha nyuma z’ebi alya.

Ogwa Yozefu bona nn’omumwabo

7 Lusiku luguma enyuma ly’aho, muka nnawabo alîkira Yozefu kw’isu, anacimubwira, erhi: «Yisha nkubambire.» 8 Cikwone yehe alahira, abwira muka nnawabo, erhi: «Lola oku aga mango ndi hano nnawirhu arhabà ayobohire ebiri muno nyumpa yage, ebyage byoshi abinangisize. 9 Yenene arhagwerhi buhashe kundusha mw’eno nyumpa. Ntaco ampanzize kwo aha nyuma zawe bulya oli mukâge. Kurhi nankajiraga obubi bungana aho n’okuhemukira Nyamuzinda?» 10 Akazag’ishambâza Yozefu ngasi lusiku, ci kwone Yozefu arhayemeraga okugwishira aha burhambi bwage n’okumuyanka. 11 Lero lusiku luguma Yozefu ayisha omu nyumpa mpu ajire emikolo yage, n’omu bantu bakola muli eyo nyumpa, ntaye wahali. 12 Olya mukazi amugwarhira oku mushangi amubwira, erhi: «Yisha nkubambire!» Ci yehe amulekera cirya cishûli acilibirhira embuga. 13 Erhi abona oku amamulekera ecishûli omu nfune n’oku amalibirhira embuga, ahamagala abakozi b’omu mwage anacibabwira, erhi: «Loli oku! Arhudwirhirage Omuhebraniya mpu ayish’irhusharhirakwo! Oyu mulume amanyishakwo mpu mmubambire, lero namahamagaza n’izu linene. 15 Ene aciyumva nayâma nnampamagaza, àjandika omushangi gwage aha burhambi bwani alibirhira emuhanda.» 16 Okuhandi anacibîka gulya mushangi aha burhambi bwage kuhika nnanyumpa alinda afulukira omu nyumpa. 17 Anamubwira birya binwa, erhi: «Olya murhumisi w’Omuhebraniya wàli orhudwirhire, anal’ijîre emunda ndi mpu ali nsharhirakwo. 18 Ci ene nciyâma nnampamagaza, àjahika omushangi gwage aha burhambi bwani analibirhira emuhanda.» 19 Erhi nnanyumpa ayumva ebinwa bya mukâge, wamubwiraga, mpu: «Ala kwo mwambali wawe anyishagawo ntyo», oburhe bwamugwarha. 20 Nnawabo Yozefu arhegeka mpu bamugwarhe banamuhebe omu mpamikwa; mulya bakazâg’ihira abashwekwa ba mwami.

Yozefu omu mpamikwa

Anacibêra omwo mpamikwa. 21 Nyamubâho erhi anali haguma na Yozefu, amuyerekeza oburhonyi bwage anarhuma arhona omu masu g’omurhambo w’abashweke. 22 Olya murhambo w’empamikwa amulangîsa abandi bashweke bâli omu mpamikwa boshi na ngasi byakazag’ijamwo, byakazag’ijirwa naye. 23 Oyo murhambo w’empamikwa arhankadesire mpu ayobohera ebiri omu maboko ga Yozefu, bulya Nyamubâho âli haguma naye, anakazag’irhuma abêrwa n’emikolo yage yoshi.

Genesis 39
39
1וְיֹוסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פֹּוטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙
אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹורִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃
2וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃
3וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתֹּ֑ו וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֹֽו׃
4וַיִּמְצָ֨א יֹוסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹתֹ֑ו וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּיתֹ֔ו וְכָל־יֶשׁ־לֹ֖ו נָתַ֥ן בְּיָדֹֽו׃
5וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹתֹ֜ו בְּבֵיתֹ֗ו וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־לֹ֔ו וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית
הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יֹוסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־לֹ֔ו בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃
6וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לֹו֮ בְּיַד־יֹוסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתֹּו֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם
אֲשֶׁר־ה֣וּא אֹוכֵ֑ל וַיְהִ֣י יֹוסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃
7וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ
אֶל־יֹוסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃
8וַיְמָאֵ֓ן׀ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לֹ֖ו נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃
9אֵינֶ֨נּוּ גָדֹ֜ול בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֨נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אֹותָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתֹּ֑ו וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃
10וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יֹוסֵ֖ף יֹ֣ום׀ יֹ֑ום וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְיֹ֥ות עִמָּֽהּ׃
11וַיְהִי֙ כְּהַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשֹׂ֣ות מְלַאכְתֹּ֑ו וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ
מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃
12וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְדֹ֛ו לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדֹו֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
13וַיְהִי֙ כִּרְאֹותָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְדֹ֖ו בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃
14וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤אאֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּקֹ֥ול גָּדֹֽול׃
15וַיְהִ֣י כְשָׁמְעֹ֔ו כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קֹולִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדֹו֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
16וַתַּנַּ֥ח בִּגְדֹ֖ו אֶצְלָ֑הּ עַד־בֹּ֥וא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֹֽו׃
17וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ
לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶקבִּֽי׃
18וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קֹולִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְדֹ֛ו אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃
19וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּלִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפֹּֽו׃
20וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יֹוסֵ֜ף אֹתֹ֗ו וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁר־אֲסוּרֵי
הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃
21וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנֹּ֔ו בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃
22וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יֹוסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר
וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃
23אֵ֣ין׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָדֹ֔ו בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתֹּ֑ו
וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס
Genesis 40
OMURHONDERO XL

Yozefu ahûgûla ebilôrho by’abashwekwa

1 Enyuma z’aho omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo bya mwami w’e Misiri banacigayisa nnawabo, mwami w’e Misiri. 2 Faraoni agwarhwa n’oburhè bw’abo barhonyi bage bombi: omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo. 3 Abashwekêsa emw’omurhambo w’abalanzi, mw’erya mpamikwa Yozefu âli ashwekìrwemwo. 4 Naye omurhambo w’abalanzi abarhumira Yozefu mpu akaz’ibakolera, bageza nsiku zirhali nyi mw’eyo mpamikwa.
5 Omurhambo w’amamvu n’olya w’ebiryo, kulya banali omu mpamikwa bombi, banacilôrha budufu buguma, ngasi muguma ecilôrho cage cinamuyerekire. 6 Sêzi erhi Yozefu aja omu bali, ashanga bombi bah burbe. 7 Adòsa balya barhambo ba Faraoni bâli bashwekere haguma naye omu mpamikwa ya nnawabo, erhi: «Kurhi oku mugwerhe obusu buzinzibire ene wâni?» 8 Bamubwira, mpu: «Rhwakazir’ilôrha na ntaye wankarhuhugûlira eco cilôrho.» Yozefu ababwira, erhi: «Nyamuzinda ye hugûla ebilôrho; ci nshambâliragi nani okwo.»
9 Omurhambo w’abarhânza aganirira Yozefu ecilôrho cage, erhi: «Omu cilôrho cani, nanacibona emburho y’omuzabibu embere zani, 10 ogwo muzabibu gwali gugwerhe mashami asharhu, gwashabuka, gwanayasa n’ebihadu by’ogwo muzabibu byakaz’ijakwo amalehe gayezire. 11 Akabêhe ka Faraoni kali omu nfune zani, narhôla galya malehe, nagakandira omu kabebe ka Faraoni, nadêkereza akabêhe omu maboko ga Faraoni.» 12 Yozefu amubwira, erhi: «Yumvagya okwo kwo kuderha kurhi: Ago mashami asharhu gayerekîne nsiku isharhu. 13 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakushubize omu mukolo gwawe: washub’ikàdêkereza akabêhe ka Faraoni omu maboko gage, nk’oku wanakazag’ijira amango waciri murhambo w’amamvu.14 Okaz’inkengêra amango wabona eryo iragi, onansengerere emwa Faraoni, antenze nani muli eyi nyumpa. 15 Bulya kushamula banshamulaga omu cihugo c’Abayahudi, ciru n’eno munda nayo, ntaco najizire cankarhuma nashwekwa.»
16 Omurhambo w’ebiryo àbona oku Yozefu anahûgwire bwinja eco cilôrho, naye anacimubwira, erhi: «Nani kwo nalîôsire ntya: nal’imbarhwire birhiri bisharhu bya migati oku irhwe. 17 Omu cirbiri c’enyanya mwali erya migati Faraoni analya, cikwone ebinyunyi byakaz’ilya erya migati yali omu cirbiri oku irhwe lyani.» 18 Yozefu anacimushuza, erhi: «Yumvagya nawe, okwo kuderha oku ebirhiri bisharhu zo nsiku isharhu. 19 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakumanike oku murhi n’enyunyi zanalya enyama za kuli we.»
20 Oku lusiku Iwa kasharhu lwo Iwali lusiku Iw’okukengeza okuburhwa kwa Faraoni, ajirira abambali boshi olusiku lukulu. Alîka omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo omu karhî k’abarhambo b’abalwi. 21 Omurhambo w’amamvu amushubiza omu cikono cage, akaz’ikâfumbika Faraoni akabehe kage. 22 Omurhambo mukulu w’ebiryo anacimanikwa nka kulya Yozefu anabahugûliraga. 23 Ci olya murhambo w’amamvu arhacikengêraga Yozefu, amuyibagira.

Genesis 40
40
1וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם
לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
2וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאֹופִֽים׃
3וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר
יֹוסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃
4וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יֹוסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃
5וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲלֹ֨ום שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמֹו֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְרֹ֣ון חֲלֹמֹ֑ו
הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃
6וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃
7וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתֹּ֧ו בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר
מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיֹּֽום׃
8וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא
לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃
9וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמֹ֖ו לְיֹוסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו בַּחֲלֹומִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃
10וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֨חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ
אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃
11וְכֹ֥וס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כֹּ֣וס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכֹּ֖וסעַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃
12וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ יֹוסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
13בְּעֹ֣וד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ
וְנָתַתָּ֤ כֹוס־פַּרְעֹה֙ בְּיָדֹ֔ו כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃
14כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֨נִי֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהֹוצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
15כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה
כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבֹּֽור׃
16וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י טֹ֣וב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלֹומִ֔י
וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥יחֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃
17וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיֹו֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָעֹ֗וף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם
מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃
18וַיַּ֤עַן יֹוסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
19בְּעֹ֣וד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֹותְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ
וְאָכַ֥ל הָעֹ֛וףאֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃
20וַיְהִ֣י׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י יֹ֚ום הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ׀שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּתֹ֥וךְ עֲבָדָֽיו׃
21וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃
22וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יֹוסֵֽף׃
23וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

Genesis 41
OMURHONDERO XLI

Ebilôrho bya Faraoni

1 Enyuma lya myaka ibirhi. Faraoni alôrha ayimanzire hofi n’olwishi lwa Nili. 2 Abona mulya lwishi mwanyonyôka nkafu nda nyinjija na ntwedu, zarhondêra zakerera omu cibingu. 3 Lâba oku zindi nkafu nda zamarhenga omu Nili, zikulikîre entanzi, zirhali nyinja z’okulolwakwo kabirhi, zinali mporhomporho, zàgend’ija aha burhambi bw’ezabo, aha Iwishi Iwa Nili. 4 Zirya nkafu mbimbi zirhankalolwakwo na mporho-mporho zanacirya zirya nkafu ntwedu na nyinjinja oku kubona. Aho Faraoni àsinsimuka, 5 ashub’ihunga, alôrha ecilôrho ca kabirhi: Ala oku mihuli nda eyimanzire oku karhi kaguma, mihuli minjinja na minenenè. 6 Yindi mihuli nda mityangulinguli enababusire n’empûsi y’emwenè nayo yayisha. 7 Erya mihuli egokombire, yamirangusa erya yal’irhunzire enayunjulirine. Kandi Faraoni àsinsimuka. Ala oku cali cilôrho eco. 8 Erhi buca sêzi. Faraoni ayumva omurhima gurhadêkeriri. Ahamagala abashonga n’abagula bage b’omu Misiri boshi. Abaganirira ebyo bilôrho ci ntaye ciru n’omuguma wahashire okumuhugulira byo. 9 Oku bundi, omurhambo w’amamvu aja aho, abwira Faraoni, erhi: «Nkola nashub’ikengêza ene amabì gani. Faraoni ali akunirîre bambali bage, anabahira, omu mpamikwa emwa omurhambo w’abaganda, niono n’omurhambo w’ebiryo 11 Rhwanacilôrhera budufu buguma, nie n’owirhu. Ci ebyo bilôrho birhâli byo biguma. 12 Omwo rhwali mwali mwana muguma muhebraniya, ali mwambali w’omurhambo w’abalâlizi. Rhwàmushambâlira ebilôrho birhu, arhuhugûlirabyo. 13 Byanacibà nk’oku anarhubwiraga: niono Faraoni anshubiza omu mukolo gwani, naye owirhu amanikwa.» 14 Faraoni arhumiza mpu balêrhe Yozefu. Banacimurhenza duba duba omu mpamikwa. Amômwa , arhôla yindi yindi myambalo, aja emwa Faraoni. 15 Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Nalôsire ecilôrho ci ntaye ohashir’icimpugûlira, ci nayumvirhe bakuderha mpu erhi wankayumva ecilôrho erhi wanacihûgwire.» 16 Yozefu ashuza Faraoni amubwira, erhi: «Ntali cici, cikwone Nyamuzinda yene ye washuza Faraoni.»
17 Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Omu cilôrho cani, nali nka nyimanzire oku burhambi bwa Nili. 18 Omu Iwishi mwanacinyonyôka nkafu nda nyinjinja na ntwedu, zarhondêra zakera omu cibingu. 19 Enyuma ly’aho, ala oku zindi nda zanyonyôka za mihorha, mbî-mbî zirhankalolwakwo kabirhi, zanali mporho-mporho; ntasag’ibona enkafu mbi nka zirya omu cihugo c’e Misiri coshi. 20 Zirya nkafu mporho-mporho zamirangusa zirya nda ntanzi, zirya ntwedu. 21 Zablre zamazimirangusa na ntaye wankamariyire oku zazimizire, bulyala obubî bwazo burhanzi bwo zanayorhîne. Aho nasinsimuka. 22 Nashub’ibona ecindi cilôrho: Mihuli nda yanaciyâna oku karhi kaguma, yali minjinja enashomekîre. 23 Kandi kwayâna yindi nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwenè. 24 Erya mihuli egokombire yamirangusa erya yabo mihuli nda yali minja. Nashambâlira abashonga okwo ci ntaye wakumpugûlîre.»
25 Yozefu abwira Faraoni, erhi: «Ecilòrho ca Faraoni cinali ciguma. Nyamuzinda anamanyisize Faraoni omuhigo alâlire okujira. 26 Ezo nkafu nda nyinja ziyerekîne myaka nda; n’emihuii nda minjinja nayo eyerekine myaka nda. Ciri cilôrho ciguma. 27 Enkafu nda mporho-mporho na mbî-mbî, zanyonyôkaga enyuma ly’ezabo, ziyerekîne myaka nda kuguma n’eyo mihuli nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwenè, kwo kuderha oku habâ myaka nda ya cizombo. 28 Kwo nshuba nabwira Faraoni; Nyamuzinda anamanyisize Faraoni bici alâlire okujira: 29 Ala oku hàyisha myaka nda y’okubêrwa n’okuluza ebiryo omu cihugo coshi c’e Misiri. 30 Kandi hanakulikira myaka nda ya cizombo, banayibagira obwo buhirhi bwoshi omu Misiri, ishali lyanamalîra ecihugo. 31 Barhacimanye ciru erhi obuhirhi bwali omu cihugo; eco cizombo cinene cayisha omu cihugo cayiyibagiza, bulya cabâ cidârhi. 32 N’akaba eco cilôrho cayishìîre Faraoni kabirhi kuli kuderha oku Nyamuzinda bwenene anahizire ntyo, n’oku arharham’ikujire. 33 Kukwanine Faraoni alonze omuntu ogwerhe oburhimanya n’amakengu, amujire murhambo omu cihugo c’e Misiri. 34 Faraoni ajire anayimanze abarhindisi omu cihugo, arhegeke entûlo y’ecihimbi ca kasharhu c’emburho zamasarûlwa omu cihugo ngasi mwaka muli eyo myaka y’obuhirhi. 35 Babîke ebirîbwa muli eyi myaka minja y’obuhirhi yayisha. Faraoni arhegeke balundike engano, n’omu ngasi lugo kwo nakwo, balundike ebirîbwa banabilange bwinja. 36 Ebyo biryo guligi muhako gw’ecihugo oku kulinga eyo myaka nda y’ecizombo yayisha omu cihugo c’e Misiri, na ntyo ecihugo cirhacife n’ecizombo.»

Yozefu ahabwa oburhegesi

37 Ako kanwa kàsimisa Faraoni bwenene boshi n’abarhambo bage. 38 Faraoni abwira abambali, erhi: «Ka rhwankacibona owundi muntu olimwo omûka gwa Nyamuzinda aka oyu?» 39 Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Nk’oku Nyamuzinda anakumanyisize ebi byoshi, nta wundi muntu ogwerhe oburhimanya n’amakengu oli okâwe. 40 Wekola warhegeka akarhwabwami n’olubaga lwani lwoshi lwayumva irhegeko lyawe, entebe y’obwami yone nkulushire.» 41Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Obwinage obwo oku namakuyimika murhambo omu cihugo ca Misiri coshi.» 42 Faraoni anacihogola olugondo Iwali e kuboko kwage oluhira ekuboko kwa Yozefu. Amuyambisa emishangi y’ecitâni, anamuyambisa omugufu gw’amasholo omu igosi. 43 Anacimusonesa oku ngâle yage yali
ya kabirhi omu ngâle zage banaja bayâma embere zage, mpu: «Mucîlange». Ntyo kwo Yozefu ayimisirwe omu cihugo c’e Misiri coshi. 44 Obwo Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Niono nie Faraoni, orhali we nta wundi waderhaga mpu afunyûla okuboko erhi okugulu omu cihugo coshi c’e Misiri.» 45 Faraoni ayirika Yozefu izino lya Safunati-Panea, amuhà n’omukazi izîno lyage ye Asinati mwali wa Putifari, mudâhwa wa Oni. Yozefu akanya aja arhangula ecihugo c’e Misiri. 46 Yozefu ali agwerhe myaka makumi asharhu ago mango ajâga embere za Faraoni, mwami w’e Misiri. Anacirhenga omu masu ga Faraoni aja agera omu cihugo c’e Misiri coshi. 47 Ecihugo càyêra bwinja bwenene erya myaka nda y’obuhirhi. 48 Yozefu akaz’ilunda ebiryo muli eyo myaka nda y’obuhirhi omu cihugo c’e Misiri. Aja alunda omu ngasi lugo Iwanakâbîka ebiryo by’omu mashwa galuli eburhambi. 49 Yozefu alunda engano, yaluga nka mushenyi gw’omu nyaja, ciru baleka okuganja erhi yamarhaluka ngasi lugero. 50 Embere omwaka murhanzi gw’ecizombo guyishe erhi Yozefu akola agwerhe bagala babirhi baburhagwa na Asinati mwali wa Putifari, mudâhwa wa Oni. 51 Enfula Yozefu ayiyirika izîno lya Manase, bulya, gwarhi yene: «Nyamuzinda ampîre okuyibagira amalibuko gani goshi n’omulala gwa larha gwoshi.» Owa kabirhi amuyirika izino lya Efrayimu, erhi: «Bulya Nyamuzinda ampêrîre iburha omu cihugo nâli narhindìbukira.» 53 Erhi erya myaka nda y’obuhirhi bwali e Misiri egera, 54 nayo erya myaka nda y’ecizombo yarhangira okuyisha nk’oku Yozefu anababwiraga. Ecizombo càzûka omu bihugo byoshi, ci kwone omu cihugo ca Misiri mwoshi, ebiryo mwo byàli. 55 Càzinda ecihugo c’e Misiri naco càrhangira okuyumva ishali n’olubaga lwalakira emunda Faraoni ali mpu aluhé eci lwalya. Obwo Faraoni anacibabwira, erhi: «Muje emunda Yozefu ali, mujire nk’oku akanababwira.» 56 Ishali lyâli lidârhabîre omu igulu lyoshi. Yozefu ahamûla enguli zalimwo engano zoshi aguliza Abanyamisiri engano; ci ishali nalyo lyanahangaza omu cihugo c’e Misiri. 57 Abantu bàkaz’irhenga omu bindi bihugo byoshi by’igulu bakâyisha e Misiri bal’igulira Yozefu engano bulya ishali lyali likalihire bwenene omu igulu lyoshi.

Genesis 41
41
1וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
2וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּרֹ֔ות יְפֹ֥ות מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר
וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
3וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ות אֲחֵרֹ֗ות עֹלֹ֤ות אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָעֹ֥ות מַרְאֶ֖ה וְדַקֹּ֣ות
בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּרֹ֖ות עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
4וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּרֹ֗ות רָעֹ֤ות הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּרֹ֔ות
יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃
5וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ות בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיאֹ֥ות וְטֹבֹֽות׃
6וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקֹּ֖ות וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְחֹ֖ות אַחֲרֵיהֶֽן׃
7וַתִּבְלַ֨עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ות אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיאֹ֖ות וְהַמְּלֵאֹ֑ות וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֹֽום׃
8וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּחֹ֔ו וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם
וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמֹ֔ו וְאֵין־פֹּותֵ֥ר אֹותָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃
9וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיֹּֽום׃
10פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י
וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃
11וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲלֹ֛ום בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְרֹ֥ון חֲלֹמֹ֖ו חָלָֽמְנוּ׃
12וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּ֨סַפֶּר־לֹ֔ו וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ
אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁכַּחֲלֹמֹ֖ו פָּתָֽר׃
13וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹתֹ֥ו תָלָֽה׃
14וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבֹּ֑ור וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו
וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃
15וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙
לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲלֹ֖ום לִפְתֹּ֥ר אֹתֹֽו׃
16וַיַּ֨עַן יֹוסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁלֹ֥ום פַּרְעֹֽה׃
17וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יֹוסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
18וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּרֹ֔ות בְּרִיאֹ֥ות בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
19וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּרֹ֤ות אֲחֵרֹות֙ עֹלֹ֣ות אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלֹּ֨ות וְרָעֹ֥ות תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקֹּ֣ות
בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃
20וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּרֹ֔ות הָרַקֹּ֖ות וְהָרָעֹ֑ות אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּרֹ֛ות הָרִאשֹׁנֹ֖ות הַבְּרִיאֹֽת׃
21וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נֹודַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר
בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃
22וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֹֽות׃
23וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמֹ֥ות דַּקֹּ֖ות שְׁדֻפֹ֣ות קָדִ֑ים צֹמְחֹ֖ות אַחֲרֵיהֶֽם׃
24וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הָשִׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִׁבֳּלִ֖ים הַטֹּבֹ֑ות וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃
25וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲלֹ֥ום פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה
הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃
26שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים
הֵ֑נָּה חֲלֹ֖ום אֶחָ֥ד הֽוּא׃
27וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרֹות הָֽרַקֹּ֨ות וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע
הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵקֹ֔ות שְׁדֻפֹ֖ות הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃
28ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים
עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃
29הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּאֹ֑ות שָׂבָ֥ע גָּדֹ֖ול בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
30וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם
וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃
31וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃
32וְעַ֨ל הִשָּׁנֹ֧ות הַחֲלֹ֛ום אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכֹ֤ון הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים
וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֹֽו׃
33וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָבֹ֣ון וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
34יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע
שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃
35וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֨כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת
יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃
36וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדֹון֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֨בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם
וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃
37וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו׃
38וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בֹּֽו׃
39וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הֹודִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אֹותְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את
אֵין־נָבֹ֥ון וְחָכָ֖ם כָּמֹֽוךָ׃
40אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃
41וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יֹוסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
42וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתֹּו֙ מֵעַ֣ל יָדֹ֔ו וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יֹוסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתֹו֙
בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֹֽו׃
43וַיַּרְכֵּ֣ב אֹתֹ֗ו בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָתֹ֣ון אֹתֹ֔ו
עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
44וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יֹוסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָדֹ֛ו וְאֶת־רַגְלֹ֖ובְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
45וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יֹוסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־לֹ֣ו אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פֹּ֥וטִיפֶ֛רַע
כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יֹוסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
46וְיֹוסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְדֹ֕ו לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יֹוסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
47וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃
48וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתֹוכָֽהּ׃
49וַיִּצְבֹּ֨ר יֹוסֵ֥ף בָּ֛ר כְּחֹ֥ול הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃
50וּלְיֹוסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּבֹ֖וא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לֹּו֙ אָֽסְנַ֔ת
בַּת־פֹּ֥וטִיפֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֹֽון׃
51וַיִּקְרָ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכֹ֖ור מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י
וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥יתאָבִֽי׃
52וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃
53וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
54וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָבֹ֔וא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יֹוסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙
בְּכָל־הָ֣אֲרָצֹ֔ות וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃
55וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה
לְכָל־מִצְרַ֨יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃
56וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יֹוסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר
לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
57וְכָל־הָאָ֨רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יֹוסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

Genesis 42
Bene wabo Yozefu bàmubugâna e Misiri obwa burhanzi

OMURHONDERO XLII

1 Yakobo erhi àbona oku e Misiri eri engano y’okugula, abwira abanabage, erhi: «Cirhumire muli aho mwakàlolanakwo kwonene?» 2 Nayumvirhe bambwira oku e Misiri eri engano y’okukaguza. Bungulukiragi yo ninyu mujigula kuli eyo ngano y’eyo munda lyo rhulama rhulek’ifà. 3 Bakulu ba Yozefu ikumi banacibunguluka bakola baj’igula engano e Misiri. 4 Ci kwonene Binyamini, mulumuna wa Yozefu, Yakobo arhamurhumaga haguma n’abandi bulya akazag’iderha, erhi: «Kurhakwanini ajekwo obuhanya». 5 Bene Israheli banaciyisha omu kalundo k’abandi bakola bajag’igula nabo engano bulya ecizombo câli cidarhi bwenene omu cihugo c’e Kanani.
6 Yozefu erhi agwerhe buhashe bunji omu cihugo, ye wakazag’iguliza olubaga Iwoshi engano. Bene wabo Yozefu bayisha, bafukamiriza embere zage, obusu bwahwera oku idaho. 7 Yozefu erhi abona bakulu bage, ayirukira abarhimanya, ci acijira nka muntu orhayimbanwa nabo, abadôsa n’obukali. Abadôsa, erhi: «Ngani mwarhenga?» Nabo banacishuza mpu: «Rhwarhenga omu cihugo
c’e Kanani rhul’igula ebiryo». 8 Ntyo, Yozefu amanyirira bakulu bage ci bobe barhamumanyiriraga. 9 Yozefu akengeêra birya bilôrho alôrhaga kuli bo anacibabwira, erhi: «Mw’oyu muli ndolêrezi, muyishir’ihengûza ngahi ecihugo cirhu cankarhungânirwa.» 10 Banacilahira, mpu: «Nanga, nnahamwirhu. Bambali bawe bayishaga mpu bagule ebiryo. 11 Rhweshi rhuli bagala ba mushamuka muguma, rhurhabesha, bambali bawe zirhali ndolêrezi.» 12 Naye abashuza, erhi: «Nanga mul’ilola ngahi mwankarhungânira ecihugo.» 13 Bamusbuza, mpu: «Bambali bawe bali ikumi na babirhi, boshi balondana, boshi baburhwa n’ishe muguma, ayubaka omu cihugo c’e Kanani: Omuziba gwirhu gwo gwasigire bo na larha, hali na muguma orhacihabà.» 14 Yozefu ashubiza ababwira, erhi: «Nk’oku nanamubwiraga, muli ndolêrezi.» 15 Alagi eci mwanyerekamwo oku murhali zo: Ye ndahire Faraoni, mukarhenga hano n’oyo mulumuna winyu arhaciyisha! 16 Murhume muguma muli mwe agend’ilonza oyo mulumuna winyu; n’abandi basigala bashwekwa. Rhwayeshûla ebinwa binyu n’okwo kwammanyisa erhi okwo mudesire kwo kunali. N’akaba arhali ntyo, ye ndahire Faraoni, ntabe munali ndolêrezi»!
17 Abahugira boshi omu mpamikwa nsiku isharhu. 18 Erhi kugera nsiku isharhu, Yozefu ababwira, erhi: «Alagi oku mwajira lyo mulama, bulya niono ndi muntu orhinya Nyamuzinda: 19 Akaba murhabêsha, mwene winyu muguma asigale hano omu mpamikwa; n’abandi bagende, bahêkere emilala yinyu engano elagirîrekwo. 20 Mugend’indêrhera oyo mulumuna winyu: na ntyo nanamanya erhi ebinwa binyu birahli bya bunywesi, na ntyo murhacife.» Bajira kulya. 21 Bàbwirana bone na bone, mpu: «Amabi rhwajiriraga mulumuna wirhu go garhudwirhire obu buhane, akazâg’ilaka erhi arhuhûna obwonjo, rhurhanamuyumvagya. Co cirhumire buno buhanya burhujakwo.» 22 Rubeni ababwira, erhi: «Yagi, ka ntamubwiraga nti murhahîraga mukajirira omwana okubi? Murhananyumvagya, rhwono rhwadôsibwa omuko gwage.» 23 Barhamanyaga oku Yozefu adwirhe abayumva, bulya aha karhî kage nabo hâli omubwîriza. 24 Acîyegûla kulibo, aj’ilaka. Oku bundi ashubira emunda bali, abaderheza; abarhôlamwo Simoni, amushwekesa erhi banabona.

Bene Yakobo bashubira e Kanani

25 Yozefu arhegeka mpu babumbe enshoho zabo ngano, mpu banahire enfaranga za ngasi muguma,omu nshoho yage, banabashanire olwiko Iw’enjira. Babajirira ntyo. 26 Baheba erya ngano oku ndogomi zabo bagenda. 27 Ci , erhi bahika aha bahandaga bwamayiraho, muguma muli bo ashanûla enshoho yage mpu ahe endogomi yage ebi yâlya, abona enfaranga zage ziri omu munwa gw’enshoho yage y’engano. 28 Anacibwira bene wabo, erhi: «Bàngalulîre enfaranga, z’ezi omu nshoho y’engano!» Boshi barhemuka omurhima. Balolanakwo banageramwo omusisi, mpu: «Kwo kurhi oku Nyamuzinda arhujizire?» 29 Erhi bahika aha mw’ishe Yakobo omu cihugo c’e Kanani, bamuganîrira oku byabire kwoshi; baderha mpu: 30 «Omulume oli murbegesi w’ecihugo arhushambâzize n’obukali anarhulola nka ndolêrezi omu cihugo cabo». 31 Nirhu rhwamushuza, nti: «Rhurhabeêsha, arhali kwo rhuyisbire nka ndolêrezi. 32 Rhuli ikumi na babirhi rhulondana, larha ali muguma, muguma muli rhwe arhacihabà, n’omurho yesigire bo na larha, omu cihugo ca e Kanani.» 33 Oyo mulume orhegesire ecihugo arhubwizire, erhi: «Eci namanyirakwo oku murhabêsha, ceci: Muleke mwene winyu muguma eno mwani, murhôle engano emilala yinyu elagirirekwo munagende. 34 Muj’indêrhera oyo mulumuna winyu murho, n’aho nanamanya oku murhabêsha. Obwo nanamugalulira mwene winyu na ntyo mwanahash’ikashundira mw’ecino cihugo.» 35 Erhi bashanûla enshoho zabo, ala oku omu nshoho ya ngasi muguma mwali ehifuku byage hy’enfaranga. 36 Ishe Yakobo abashuza, erhi: «Mwamanyusagya abana mushâna! Yozefu arhacihaba, Simoni arhacihali, na Binyamini oyula mukolaga mpu murhôle! N’okwo kwoshi nie kurhindibuzize.» 37 Rubeni anacibwira ishe, erhi: «Onayirhe bagala bâni bombi akaba ntakugaluliriye. Omuhire omu maboko gani, nakugalulira ye.» 38 Yakobo ashuza, erhi: « Nanga, omwana wani arhayandagale haguma ninyu, mukulu wage afire, akola asigire yene. Erhi ankajira oku abâ omwo njira yinyu, mwanarhuma emvi zani zayandagalira ekuzimu n’omungo ».

Genesis 42
42
1וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃
2וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
3וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יֹוסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃
4וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יֹוסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֹֽון׃
5וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּתֹ֣וךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
6וְיֹוסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ
וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֲחֵ֣י יֹוסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לֹ֥ו אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
7וַיַּ֥רְא יֹוסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשֹׁ֗ות וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃
8וַיַּכֵּ֥ר יֹוסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃
9וַיִּזְכֹּ֣ר יֹוסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙
מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְאֹ֛ות אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃
10וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃
11כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃
12וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֹֽות׃
13וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֨ינוּ֙ הַיֹּ֔ום וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃
14וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יֹוסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃
15בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּבֹ֛וא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃
16שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃
17וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
18וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יֹוסֵף֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃
19אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ
שֶׁ֖בֶר רַעֲבֹ֥ון בָּתֵּיכֶֽם׃
20וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃
21וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת
נַפְשֹׁ֛ו בְּהִתְחַֽנְנֹ֥ו אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
22וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלֹוא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד
וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמֹ֖ו הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃
23וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יֹוסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃
24וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְעֹ֔ון
וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹתֹ֖ו לְעֵינֵיהֶֽם׃
25וַיְצַ֣ו יֹוסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־שַׂקֹּ֔ו וְלָתֵ֥ת
לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃
26וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃
27וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־שַׂקֹּ֗ו לָתֵ֥ת מִסְפֹּ֛וא לַחֲמֹרֹ֖ו בַּמָּלֹ֑ון וַיַּרְא֙ אֶת־כַּסְפֹּ֔ו
וְהִנֵּה־ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתֹּֽו׃
28וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ
אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃
29וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ לֹ֔ו אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃
30דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשֹׁ֑ות וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃
31וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃
32שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיֹּ֛ום
אֶת־אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
33וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲבֹ֥ון בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃
34וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑םאֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃
35וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרֹור־כַּסְפֹּ֖ו בְּשַׂקֹּ֑ו וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹרֹ֧ות
כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃
36וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יֹוסֵ֤ף אֵינֶ֨נּוּ֙ וְשִׁמְעֹ֣ון
אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃
37וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ
תְּנָ֤ה אֹתֹו֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃
38וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדֹּ֣ו נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסֹון֙
בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהֹורַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָגֹ֖ון שְׁאֹֽולָה׃

Genesis 43
OMURHONDERO XLIII

Bene Yakobo bagenda na Benyamini e Misiri
1 Ishali lyaciri likali bwenene omu cihugo, 2 n’erhi bayusa bâlya erya ngano barhenzagya e Misiri,
ishe ababwira, erhi: «Shubiragi yo mugend’irhugulira biryo bisungunu.» 4 Yuda amushuza, erhi: «Olya mulume ayosire arhuhanirîze, erhi: «Murhahike omu masu gani, akabà mulumuna winyu arhali na ninyu.» 4 Kuziga erhi wankayemera mpu rhugende rhweshi na mulumuna wirhu lyone rhwankayandagala rhuj’ikugulira ebiryo. 5 Ci akaba orhayemiri mpu ajeyo, nirhu rhurhankayija; bulya oyo mulume arhurhonzire, erhi: «Murhahike omu masu gani akaba mulumuna winyu arhayishiri haguma ninyu.» 6 Israheli aderha, erhi: «Kurhi oku mwandibuzize nieki, carhumaga mubwira oyo mulume oku mucigwerhe mulumuna winyu?». 7 Banacishuza, mpu: «Oyo muntu akazag’irhudôsa binji binji kuli rhwe n’oku mulala gwirhu, nk’omu kurhudôsa, erhi: «Ka ho sho acibà? Erhi ka mucigwerhe mulumuna winyu?» Rhwanakazimushuza kuli ago madôso goshi. Ka rhwankamanyire oku kwo arhubwira, erhi: «Mulêrhe mulumuna winyu?».
8 Oku bundi Yuda abwira ishe Israheli, erhi: «Leka omwana ayishe rhugende rhweshi. Leka rhugende, rhurhôle enjira yirhu lyo rhucira rhulek’ifà, rhwe na nawe n’engabo zirhu. 9 Niono ncîbarhuzize ye, akajira oku abà nie wadôsa. Akaba ntakugaluliri ye, akaba ntamushubizizi omu malanga gawe, onanjire mwisi embere zawe ensiku zoshi. 10 Bulya nka rhurhalegereraga ntya rhinga rhwamagaluka kabirhi!»
11 Oku bundi ishe Israheli ababwira, erhi: «Akaba ntyo, alagi oku mwajira: Mushane ecishêgo ca ngasi binja binabà muno cihugo, muhêkere oyola mulume lube lwo luhembo mumudwirhire. Mugavu musungunu, bûci busungunu, nshangi nsungunu, nshisho nsungunu n’obukù. 12 Mushub’irhôla ezindi nfaranga, muhêke n’enfaranga mwashangaga bahizire omu kanwa k’enshoho zinyu z’engano: nkaba kwâli kuyibagira. 13 Rhôlagi mulumuna winyu mugende, mushubire emunda oyo mulume ali. 14 Nnâmahanga amujire murhone emw’oyo mulume, anamuleke mugalukane owinyu haguma na Benyamini. Niono, akaba kuherwa naherwa n’abana, mulekage nnamperwe!»

Okubuganana aha mwa Yozefu

15 Abalume banacirhôla lulya luhembo, n’ensaranga marhu abirhi abirhi haguma na Benyamini, balikûla, bayandagalira e Misiri, baja embere za Yozefu. 16 Erhi Yozefu ababona bali boshi na Binyamini, abwira ecibwindi cage, erhi: «Ohêke abo bantu omu nyumpa, obâge cintu ciguma onacirheganye bulya aba bantu balya haguma nani hano mûshi aha izuba-karhî.»
17 Nyamulume ajira nk’oku Yozefu anamurhegekaga, anacihêka balya bantu omu nyumpa ya Yozefu. 18 Bayumva obwoba bw’okubona babahêka emwa Yozefu, baderha, mpu: «Zirya nfaranga zâli zigalusire olundi lusiku omu nshoho zirhu zo zamarhuma barhuhêka eyi. Balonza okuyish’irhugorha, barhugwarhe, banarhuhêke buja rhwe na endogomi zirhu.» 19 Bayegêra cirya cibwindi ca Yozefu, bamubwirira aha luso Iw’enyumpa, mpu: 20 «Orhubabalire waliha, rhukola rhurhanzir’ija eno bundi, erhi rhul’igula ebiryo, 21 omu njira y’okushubira emwirhu erhi rhuhika aha rhwâli rhwalâla, rhwashanûla enshoho zirhu rhwabugana enfaranga za ngasi muguma ziri aha munwa gw’enshoho yage, zâli zirya nfaranga zirhu zonene omubale n’obuzirbu bwazo, zo zino rhukola rhugalukine. 22 Rhudwirhe n’ezindi nfaranga z’okugula ebiryo. Rhurhamanyiri ndi wajâga ayômeka enfaranga zirhu omu mizigo yirhu.» 23 Abashuza erhi: «Murhûle murhayobohaga! Nyamuzinda winyu, Nyamuzinda wa sho ye wamuhiriraga obuhirhi omu nshoho z’engano. Ensaranga zinyu bazimpîre». Anaciyisha abadwirhire Simoni. 24 Olya murhumisi erhi aba amabahisa omu nyumpa ya Yozefu, abahêreza amishi, nabo banacîkalaba amagulu; n’endogomi zabo azihêreza obwasi. 25 Barheganya entûlo yabo y’omunkwa erhi banadwirhe balinga oku Yozefu ayisha muli ogwo mûshi. Bâli bamamanyisibwa oku ho bayikulira aho. 26 Erh i Yozefu ahika aha mwage, bamuhêkera entûlo bâli badwirbe. Bafukamiriza bahwera oku idaho embere zage. 27 Abalamusa bwinja, anabadosa, erhi: «Olya sho w’omushosi mwambwiraga ka naye azibuhire? K a ho acibà?» 28 Bamushuza mpu: «Mwambali wawe Larha azibuhire; ho acibà». Bayunama bafukamiriza. 29 Yozefu ayinamula amasu, abona Binyamini, ye mulumuna oburhwa na nnina; aderba, erhi: «Ka ye mulumuna winyu mwambwiraga oyu?» Ashubiza aderba erhi: «Nyamuzinda akugishe mwana wani!».
30 Oku bundi Yozefu ahuluka duba-duba omu kubona omulumuna, ecifufu camugwarha, ayumva emirenge yamuyisha omu masu: aja omu mwage, aj’ilakiramwo. 31 Erhi aba amageza amishi ebusu, ahuluka, acihangâna, ayorha nka ntako abîre, arhegeka, erhi: «Lerhagi ebiryo.» 32 Bamuhirira ebiryo hago hago, na bene wabo nabo babahirira ebiryo hago hago n’Abanyamisiri balîra haguma naye, nabo babahirira hago hago; bulya Abanyamisiri barhankalira haguma n’Abayahudi: kwanabà kuhemuka emw’Abanyamisiri. 33 Batamala embere zage, kurhondêrera oku nfulà nk’oku ecikono cage c’obunya-nfula cinahûnyire; n’omurho kulusha abandi kulya amaburhwa gabo ganali; boshi bakâlolanakwo banazânwa. 34 Aderha obwo mpu babahêkerekwo birya biryo byali omu cisha cage, mpu banababegere olukengwa, Benyamini yehe mpu bamubegere karhanu kalushire aka ababo. Banywêra haguma banasîma bwenene.

Genesis 43
43
1וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃
2וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר
אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃
3וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙
לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃
4אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃
5וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י
בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃
6וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַעֹ֥וד לָכֶ֖ם אָֽח׃
7וַיֹּאמְר֡וּ שָׁאֹ֣ול שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֹֽולַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַעֹ֨וד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙
הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔חוַנַ֨גֶּד־לֹ֔ו עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָדֹ֣ועַ נֵדַ֔ע
כִּ֣י יֹאמַ֔ר הֹורִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃
8וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙
וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃
9אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ
וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃
10כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃
11וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן׀ אֵפֹוא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהֹורִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את
וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃
12וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥ימִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃
13וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃
14וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר
וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃
15וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן
וַיָּקֻ֨מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יֹוסֵֽף׃
16וַיַּ֨רְא יֹוסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתֹ֔ו הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃
17וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יֹוסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יֹוסֵֽף׃
18וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יֹוסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֨סֶף֙ הַשָּׁ֤ב
בְּאַמְתְּחֹתֵ֨ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֨ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ
וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃
19וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יֹוסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃
20וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃
21וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּלֹ֗ון וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י
אַמְתַּחְתֹּ֔ו כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָלֹ֑ו וַנָּ֥שֶׁב אֹתֹ֖ו בְּיָדֵֽנוּ׃
22וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הֹורַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם
כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃
23וַיֹּאמֶר֩ שָׁלֹ֨ום לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמֹון֙
בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיֹּוצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֹֽון׃
24וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יֹוסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן
מִסְפֹּ֖וא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃
25וַיָּכִ֨ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בֹּ֥וא יֹוסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃
26וַיָּבֹ֤א יֹוסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ לֹ֛ו אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה
וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לֹ֖ו אָֽרְצָה׃
27וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁלֹ֔ום וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁלֹ֛ום אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם
הַעֹודֶ֖נּוּ חָֽי׃
28וַיֹּאמְר֗וּ שָׁלֹ֛ום לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עֹודֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ
29וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמֹּו֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן
אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃
30וַיְמַהֵ֣ר יֹוסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכֹּ֑ות
וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃
31וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃
32וַיָּשִׂ֥ימוּ לֹ֛ו לְבַדֹּ֖ו וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתֹּו֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תֹועֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃
33וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָתֹ֔ו וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָתֹ֑ו וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים
אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃
34וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ
יָדֹ֑ות וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמֹּֽו׃
Genesis 44
OMURHONDERO XLIV

Akabêhe ka Yozefu omu nshoho ya Benyamini

1 Yozefu ahà ecibwindi cage eri irhegeko, erhi: «Enshoho z’aba bantu ogend’izibumba biryo nk’oku bankanahash’ibarhula, ogal’ihira enfaranga za ngasi muguma omu kanwa k’enshoho yage. 2 Oyish’ihira kalya kabêhe kâni k’amarhale omu munwa gw’enshoho y’omurho obalimwo, ohiremwo enfaranga z’engano yage.» Omurhindisi anacijira nk’oku Yozefu anamubwirga. 3 Sêzi erhi bucànûla balika balya bantu haguma n’endogomi zabo. 4 Bâli bamarhenga omu lugo ci kwonene barhali bacihika kulî; Yozefu àrhuma omurhindisi wage, erhi: «Yimuka oshimbûlire balya bantu, na hano obahikakwo, obabwire, erhi: «Kurhi mwagalulaga amabì oku minja mwajirîrwe? 5 K’arhali ko kabêhe nnawirhu anyweramwo, ko analagulirakwo? Kubi okwo mwajizire.»
6 Abahikakwo, ababwira birya binwa. 7 Bamushuza, mpu: «Cirhumire nnahamwirhu aderba ntyo? Ntanzi là erhi bambali bawe bankajira ecijiro ca bene eco! 8 Sinza enfaranga rhwashimanaga omu minwa y’enshoho zirhu, rhwakugalulîrezo kurhenga emwirhu Kanani, kurhi rhwankazimbirage omu nyumpa ya nnahamwinyu abe nfaranga erhi gabe masholo? 9 Ekarhî ka bambali bawe, oyu wankanasiimana kwo ako kabêhe anafe, na nirhu rhwenene rhunabe bajâ ba nnawinyu.» 10 Anacibashuza, erhi: «Neci, binabâge nk’okwo mudesire! Oyu bankanashimana adwirhe ako kabêhe, anabe mujâ wani; ci abandi bohe banacigendera.»
11 Ngasi muguma ahonyeza enshoho yage y’engano oku idaho, ngasi muguma anacishanûla enshoho yage. 12 Afûkula kugwarhira oku nfula kuhika oku muziba gwabo, n’akabêhe kayishibonekana omu nshoho ya Benyamini. 13 Banacisharhula enyambalo yabo ngasi muguma ashub’ibarhuza endogomi yage, bashubira omu lugo. 14 Yuda na bene wabo baja aha mwa Yozefu, babandana acihali, bafukamiriza embere zage bahwera oku idaho. 15 Yozefu ababwira, erhi: «Byo bici ebi mwankolîre? Ka murhamanyiri oku omuntu oli akâni ayishi oku balêba?» 16 Yuda ashuza, erhi: «Bici rhwacibwira nnawirhu? Kurhi rhwaciderhaga? Kurhi rhwankaciyêra? Nyamuzinda ayerekine obubi bwa bambali bawe. Lola, rhukola bajâ ba nnawirhu rhweshi oku rhunali n’oyu bashangaga akabêhe omu nfune.» 17 Abashuza, erhi: «Ntanzi erhi nankajira ntyo! Olya muntu banashimanagakwo akabêhe, ye wanabâ mujâ wani, mwehe mushubire n’omurhûla emunda sho ali.»

Amasambo ga Yuda

18 Oku bundi Yuda amuyegêra, erhi: «Yagirwa mâshi, oleke omurhumisi wawe aderhere akanwa omu marhiwiri ga nnawirhu, orhanabêraga omurbumisi wawe burhe bulya kwo onali nka Faraoni. 19 Nnawirhu adôsize bambali bage bulya, erhi: «Ka mucijira sho. K a mucigwerhe ommulonzire?» 20 Nirhu rhwashuza nnawirhu, nti: «Rhucigwerhe larha w’omushosi n’omuziba gwirhu gwaburhiragwa e bushosi; oyu gwalondaga afire, ye baburhagwa na nnina muguma, n’ishe arhahimwa kumurhonya. 21 Wabwira bambali bawe obwo, erhi: «Mumundêrhere, amasu gani gamulole kwo». 22 Rhwashuza nnawirhu, nti: «Omwana ntako arhenge kuli ishe, erhi ankamurhenga kwo, ishe anafà.» 23 Wanacibwira bambali bawe, erhi: «Akaba mulumuna winyu arhabungulusiri haguma ninyu, murhayimange omu masu gani. 24 Erhi rhuyinamukira emwa mwambali wawe yeligi larha, rhwamuganirira ebinwa bya nnawirhu. 25 Kandi erhi larha arhubwira, erhi: «Kanyi mushub’igend’igula biryo bisungunu;» 26 rhwashuza, nti: «Rhurhankahash’iyandagala. Ci kwone akaba rhwagenda rhweshi na mulumuna wirhu, lyoki rhwankabunguluka, bulya ntako rhubone obusu bw’olya mulume rhurhanali rhweshi na mulumuna wirhu.» 27 Mwambali wawe, yerigi larha arhusbuza, erhi: «Mumanyire oku mukanie amburhire bana babirhi bone: 28 Muguma acîgendîre, naderha nti kulîbwa alîbirwe n’eciryanyi; kuhika buno ntasag’îmushisha omu isu. 29 Erhi mwankashub’intôla oyu wundi, naye erhi ankajira oku abà,mwanarhuma ezi mvi zani zaja ekuzimu n’omungo munji.»
30 Bunola nkashubiraga emwa mwambali wawe, yerigi larha, ntanadwirhi omwana, oyu omurhima gwage gwacîshwekîrekwo, 31 hano abona omwana arhali haguma nirhu, kufà anafà, n’ago mango erhi bambali bawe bamarhuma emvi za mwambali wawe, yerigi larha, zaja ekuzimu n’oburhe bunji. 32 Na kandi, mwambali wawe acîbarhuzize olw’oyu mwana, omu masu ga larha, amango naderhaga nti akaba ntamugalwiri emunda oli onanjire mwisi ensiku zoshi.» 33 Olekage yagirwa mwambali wawe ayorhe mujâ wa nnawirhu, oyu mwana omuleke arhereme haguma na bakulu bage. 34 Kurhi nankasôkera emunda larha ali wâni n’omwana arhayishiri haguma nani? Nanga ntalonza mbone obuhanya bwarhogera larha!»

Geneis 44

44
1וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתֹו֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר
יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑תוְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתֹּֽו׃
2וְאֶת־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְרֹ֑ו וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יֹוסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
3הַבֹּ֖קֶר אֹ֑ור וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃
4הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיֹוסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתֹ֔ו ק֥וּם רְדֹ֖ף
אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טֹובָֽה׃
5הֲלֹ֣וא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בֹּ֔ו וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בֹּ֑ו הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃
6וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
7וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֨ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשֹׂ֖ות
כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
8הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֨אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף אֹ֥ו זָהָֽב׃
9אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתֹּ֛ו מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃
10וַיֹּ֕אמֶר גַּם־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתֹּו֙ יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד
וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃
11וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיֹּורִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתֹּ֖ו אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתֹּֽו׃
12וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּדֹ֣ול הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃
13וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹרֹ֔ו וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃
14וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יֹוסֵ֔ף וְה֖וּא עֹודֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃
15וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יֹוסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲלֹ֣וא יְדַעְתֶּ֔ם
כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃
16וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙
אֶת־עֲוֹ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֹֽו׃
17וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשֹׂ֖ות זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָדֹ֗ו
ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁלֹ֖ום אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ פ
18וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י
וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמֹ֖וךָ כְּפַרְעֹֽה׃
19אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אֹו־אָֽח׃
20וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא
לְבַדֹּ֛ו לְאִמֹּ֖ו וְאָבִ֥יו אֲהֵבֹֽו׃
21וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הֹורִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃
22וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃
23וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם
לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְאֹ֥ות פָּנָֽי׃
24וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־לֹ֔ו אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
25וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃
26וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ
כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאֹות֙ פְּנֵ֣יהָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃
27וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃
28וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃
29וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָסֹ֑ון וְהֹֽורַדְתֶּ֧ם
אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃
30וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשֹׁ֖ו קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֹֽׁו׃
31וְהָיָ֗ה כִּרְאֹותֹ֛ו כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהֹורִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ
בְּיָגֹ֖ון שְׁאֹֽלָה׃
32כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ
וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃
33וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃
34כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע
אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃
Genesis 45
OMURHONDERO XLV

Yozefu acimanyisa kuli bene wabo

1 Lero Yozefu ayabirwa n’okurbenza emirenge embere z’aba bâli halya boshi; anaciyâma, erhi: «Muhuluse abandiho boshi.» Na ntyo ntaye wacimuliho erhi Yozefu acimanyisa emunda bakulu bage bali. 2 Ayâma n’izu linene erhi alaka, Abanyamisiri balinda bayumva, n’iburha lya Faraoni lyakuyumva. 3 Yozefu abwira bakulu bage, erhi: «Nie Yozefu! Ka ho larha acibà?» Bene wabo bayabirwa n’okumushuza bulya bamarhemuka embere zage. 4 Obwo, Yozefu abwira bene wabo, erhi: «Nyegêri.» Bamuyegêra. Ababwira, erhi: «Nie Yozefu olya mulumuna winyu mwaguzagya mpu bamuhêke e Misiri. 5 Ci kwonene mumanyage murbacibâga burhe murhanacikalihiranaga mpu okwenge mwangulizagya ab’eno munda. Kulonza okufumya obuzine bwinyu kwarhumaga Nyamuzinda antuma mpu mmushokolere. 6 Bulya, sinzi oku ekola myaka ibirhi eno kurhenga ishali
lijîre omu cihugo, hacisigire na yindi irhanu abantu barhahinga barhanasarûla . Nyamuzinda antumire mmunshokolere lyo obuko bwinyu bulemera muno cihugo n’okuyishiciza akalamo kinyu kulya kwankanaderhwa. 8 Ntyo arhacirigi mwe mwantumaga eno munda ci Nyamuzinda; anyimisire mpu mbe ishe wa Faraoni, mwimangizi w’enyumpa yage yoshi na murhambo w’ecihugo c’e Misiri coshi. 9 Mukanyagye musôkere emunda larha ali, mumubwire, mpu: «Mugala wawe Yosefu adesire, erhi: «Nyamuzinda anyimisire murhambo w’e Misiri yoshi; obungulukire eno munda ndi buzira kulegerera. 10 Wayubaka omu cihugo ca Yosheni, wabêra aha burhambi bwani mwe na bagala bawe, na binjikulu bawe, ebibuzi byawe n’enkafu zawe na ngasi ebi ogwerhe byoshi. 11 Eyo munda nakaz’ikushundira, bulya hacisigîre yindi myaka irhanu ya cizombo, na ntyo orhacilake buligo, oli we, oli enyumpa yawe, na ngasi hyawe hyoshi.» 12 Mucîbwinîre n’amasu ginyu, mulumuna wani Benyamini naye abwine oku kanwa kani kadwirhe kamuderheza. 13 Muganîrire larha irenge ngwerhe omu Misiri lyoshi, n’ebi mwabwine byoshi munatwe duba, muyandagalane larha eno munda.» 14 Oku bundi acikweba omu igosi lya mulumuna wage Benyamini, alaka, naye Benyamini alakira oku igosi lyage. » 15 Anunugurha bene wabo boshi, alaka anadwirbe abahôbera; bene wabo barhondêra bamushambâza.

Faraoni ahamagala omulala gwa Yakobo

16 Omwanzi gwahika omu bwami bwa Faraoni, mpu bene wabo Yozefu bayishire: Faraoni n’abarhambo bage basîma bwenene. 17 Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Obwire bene winyu, erhi: Oku mwajira kw’oku: Mushanire ebihêsi binyu, mukanye muje e Kanani. 18 Murhôle sho n’emilala yinyu, muyishe eno munda ndi. Nammuyûbasa ahinja ha cino cihugo ca Misiri munalye oku mashushi g’ecihugo. 19 Woyo obahe eri irhegeko, erhi kwo mwajira ntya: Muyanke engâle muno cihugo c’e Misiri, mulerhemwo abana binyu na bakinywe, murhôle na sho, muyishe. 20 Murhabâga burhe bw’ebi mwasiga, bulya ngasi hinja hinali omu cihugo c’e Misiri, byaba hinyu.»

Bene Yakobo baj’ilerha ishe e Kanani

21 Bene Israheli banajira kulya; Yozefu abahà engâle nk’oku Faraoni anarhegekaga, abaha n’olwiko Iw’enjira. 22 Aja abaha ngasi muguma omushangi gw’olusiku lukulu, Benyamini yehe amuha magana asharhu ga sikeli za nfaranga, bamuha na mishangi irhanu ya lusiku lukulu. 23 Kwo n’okwo, arhumira ise ndogomi ikumi, bazihêsa oku ngasi hinja hinabà e Misiri, na ndogomi nkazi ikumi zihesîbwe engano, omugati n’olwîko omushosi acîyikira omu njira. 24 Oku bundi asêzera bene wabo, nabo balikûla, erhi amanarhang’ibabwira, erhi: «Murhalongôleraga omu njira.» 25 Banacirhenga e Misiri obwo, bayinamukira omu cihugo c’e Kanani emw’ishe Yakobo. 26 Bamubwira, mpu: «Yozefu ho aciba, ciru ye warhambula ecihugo c’e Misiri coshi.» Omurhima gwage gwayorha guhangalîre, bulya arhabayemeraga. 27 Ci kwoki erhi bayus’imubwira ebinwa Yozefu aderhaga byoshi, n’erhi abona zirya ngâle Yozefu arhumaga mpu zij’imulêrha, omurhima gw’ishe wabo Yakobo gwarhwangûkwa. 28 Israheli aderha, erhi: «Nta kundi! Kwisi mugala wani Yozefu ho acibà! Naj’imulolakwo embere nfè».

Genesis 45
45
1וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יֹוסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הֹוצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י
וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתֹּ֔ו בְּהִתְוַדַּ֥ע יֹוסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃
2וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹלֹ֖ו בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
3וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יֹוסֵ֔ף הַעֹ֥וד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנֹ֣ות אֹתֹ֔ו
כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃
4וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יֹוסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם
אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃
5וְעַתָּ֣ה׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה
שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃
6כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעֹוד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃
7וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲיֹ֣ות לָכֶ֔ם
לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃
8וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה
וּלְאָדֹון֙ לְכָל־בֵּיתֹ֔ו וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
9מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יֹוסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָדֹ֖וןלְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃
10וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרֹוב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖
וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
11וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־עֹ֛וד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖
וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
12וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹאֹ֔ות וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃
13וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבֹודִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם
וְהֹורַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃
14וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃
15וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתֹּֽו׃
16וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יֹוסֵ֑ף
וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃
17וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ
טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּאַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
18וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י
וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃
19וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָלֹ֗ות
לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃
20וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃
21וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יֹוסֵ֛ף עֲגָלֹ֖ות עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה
וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃
22לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפֹ֣ות שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֣ות כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ
חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃
23וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם
וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣רוָלֶ֧חֶם וּמָזֹ֛ון לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃
24וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃
25וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃
26וַיַּגִּ֨דוּ לֹ֜ו לֵאמֹ֗ר עֹ֚וד יֹוסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם
וַיָּ֣פָג לִבֹּ֔ו כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
27וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יֹוסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָלֹ֔ות
אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יֹוסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹתֹ֑ו וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃
28וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עֹוד־יֹוסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

Genesis 46
OMURHONDERO XLVI

Yakobo n’omulala gwage gwoshi bàja e Misiri

1 Israheli agendana ngasi ebi anali agwerhe byoshi. Erhi ahika e Bersaba arherekêra Nyamuzinda w’ishe Izaki. 2 Nyamuzinda abwira Israheli omu bilôrho by’obudufu, erhi: «Yakobo! Yakobo!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 3 Nyamuzinda ashubiriza, erhi: «Nie Nyamuzinda, nie Nyamuzinda wa sho. Orhayobohaga okuyandagalira e Misiri, bulya nakujira ishanja linene eyo munda. 4 Niehe nayandagalira e Misiri haguma nawe. Na kandi, nie nanakurhenzayo nkuyinamukane, na Yozefu ye wakubisha.» 5 Yakobo arhenga e Bersaba obwo, bene Israheli bashonêsa ishe Yakobo, bakâbo n’abana babo muli zirya ngâle Faraoni ali arhumire mpu zibarhôle. 6 Bahêka n’amaso gabo na ngasi byabo bàli bakola bagwerhe omu cihugo c’e Kanani, bayisha e Misiri. Yakobo haguma n’omulala gwage gwoshi, 7 abagala na bagala b’abagala, abâli na bâli b’abagala, iburha lyage lyoshi aligendana e Misiri.

Omulala gwa Yakobo gwajàga e Misiri

8 Alaga amazîno g’abo bene Israheli bajàga e Misiri: Yakobo boshi n’abagala: Enfula ya Yakobo, Rubeni. 9 Bagala ba Rubeni: Henoki, Falu, Hersoni na Karmi.10 Bene Simoni: Yemweli, Yamini, Ohadi, Yakini na Sohari, na Saulu waburhagwa n’omukazi mukanani. 11 Bene Levi: Gersoni, Kehati na Merari. 12 Bene Yuda: Heri, Onani, Sela, Feresi na Zera; ci kwonene Heri na Onani bali erhi bàfirire e Kanani. Bene Peresi: bàli Hesroni na Hamuh. 13 Bene Isakari: Tola, Puwa, Yashubu na Shimuroni. 14 Bene Zabuloni: Saredi, Eloni na Yahaleli. 15 Bo bene Yakobo abo, bo Lea amuburhiraga aha Padani Aramu kuhirakwo n’omwali Dina. Boshi haguma, bagala n’abâli, bâli bantu makumi asharhu na basharhu. 16 Bene Gadi: Sefoni, Hagi, Shuni, Esiboni, Heri, Arodi na Areli. 17 Bene Aseri: Yimuna, Yeshwa, Yeshwi, Beria na mwah wabo Sara. Bene Beria bah: Heberi na Melikieli. 18 Bo bene Zilfa abo; olya Labani ahàga omwali Leya ; aburhira Yakobo abo bana: bantu ikumi na ndarhu lyoshi. 19 Bene Rasheli muka Yakobo: Yozefu na Benyamini. 20 E Misiri, Yozefu aburhirayo Manase na Efrayimu kuli Asinati, mwali wa Putifari, mudâhwa wa
Oni. 21 Bene Benyamini: Bela, Bekeri, Asibeli, Gera, Naamani, Ekì, Rosi, Mofimi na Aredi. 22 Bo bana Rasheli aburhîre Yakobo abo; boshi haguma bali bantu ikumi na bani. 23 Bene Dani: Hushimi. 24 Bene Nefutah: Yaseh, Guni, Yeseri, na Shilemi. 25 Bo bene Bilaha abo, olya Labani ahàga omwali Rasheli; bo bana aburhîre Yakobo, boshi haguma bali bantu nda. 26 Abantu bàjire e Misiri haguma na Yakobo, balya barhenga omu nda yage yene, buzira kuganja baka abagala, boshi haguma bah bantu makumi gali ndarhu na ndarhu. 27 Abana ba Yozefu baburhiragwa e Misiri bàli babirhi. Abantu b’omulala gwa Yakobo bayishire e Misiri boshi haguma bah bantu makumi gali nda.

Yozefu ayankirira omulala gwage

28 Israheli arhuma Yuda mpu abe ashokola aje emwa Yozefu, amubwire amushange e Gosheni. Bahika omu cihugo c’e Gosheni. 29Yozefu ashwekera ebibêsi oku ngâle yage, ayishoneramwo, mpu aje e Gosheni aj’iyankirira ishe Israheli. Erhi anaja omu masu gage ntya, acikweba omu igosi lyage, alaka kasanzi karhali kanyi erhi anamuhôbîre. 30 Israheli abwira Yozefu, erhi: «Lero nankajâga nafà obu namabona obusu bwawe, namanashanga ocibamwo omûka.» 31 Yozefu anacibwira bakulu bage n’omulala gw’ishe, erhi: «Nkola nasôka mmanyise Faraoni oku nnamubwire, nti: «Balya bakulu bâni n’omulala gwa larha bàbâga omu cihugo c’e Kanani bamantindakwo.» 32 Abo bantu babà bakafè, barhahimwa kushîbirira ebintu byabo. Bayishire badwirbe enkafu n’ebibuzi byabo; na ngasi hyabo hyoshi.» 33 Na ninyu, hano Faraoni amuhamagala n’okumudôsa, erhi: «Mukolo muci mukola? 34 Mwanamushuza mpu: «Waliha, bambali bawe barharhenga oku bintu byabo, kurhenga eburho bwabo kuhika buno, rhwono kwo rhuyorhera ntyo kurhengera kuli balarha.» Ntyo, mwanahash’iyubaka omu cihugo ca Gosheni, bulya Abanyamisiri barhabona oku bangere.

46
1וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים
לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃
2וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃
3וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כ
ִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃
4אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיֹוסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָדֹ֖ו עַל־עֵינֶֽיךָ׃
5וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙
וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָלֹ֕ות אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֹֽו׃
6וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה
יַעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְעֹ֥ו אִתֹּֽו׃
7בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתֹּ֔ו בְּנֹתָ֛יו וּבְנֹ֥ות בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְעֹ֑ו הֵבִ֥יא אִתֹּ֖ו מִצְרָֽיְמָה׃ ס
8וְאֵ֨לֶּה שְׁמֹ֧ות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃
9וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנֹ֥וךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְרֹ֥ון וְכַרְמִֽי׃
10וּבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֗ון יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃
11וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ון קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃
12וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאֹונָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאֹונָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן
וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ון וְחָמֽוּל׃
13וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תֹּולָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְיֹ֥וב וְשִׁמְרֹֽון׃
14וּבְנֵ֖י זְבוּלֻ֑ן סֶ֥רֶד וְאֵלֹ֖ון וְיַחְלְאֵֽל׃
15אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתֹּ֑ו
כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנֹותָ֖י ושְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃
16וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְיֹ֥ון וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרֹודִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃
17וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם
וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃
18אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתֹּ֑ו
וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃
19בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַעֲקֹ֔ב יֹוסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃
20וַיִּוָּלֵ֣ד לְיֹוסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לֹּו֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פֹּ֥וטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן
אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃
21וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃
22אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃
23וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃
24וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃
25אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתֹּ֑ו וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב
כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃
26כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכֹ֔ו מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב
כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃
27וּבְנֵ֥י יֹוסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־לֹ֥ו בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם
כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָהשִׁבְעִֽים׃ פ
28וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף לְהֹורֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃
29וַיֶּאְסֹ֤ר יֹוסֵף֙ מֶרְכַּבְתֹּ֔ו וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו
וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֹֽוד׃
30וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יֹוסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאֹותִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֹודְךָ֖ חָֽי׃
31וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה
וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃
32וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָ֑יוּ
וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃
33וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃
34וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ
גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תֹועֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

Genesis 47
OMURHONDERO XLVII

Yozefu agend’ilamukiza bene wabo emwa Faraoni

1 Yozefu akanyagya obwo aj’ilamukiza bene wabo emwa Faraoni, erhi: «Larha na bene wirhu bamayisha, barhenga omu cihugo c’e Kanani, badwirbe enkafu n’ebibuzi byabo, na ngasi byabo bajira, bâbo bahanzire omucihugo ca Gosheni.» 2 Ali amarhôla bantu barhanu ba muli bene wabo, agend’ibalangûla Faraoni; 3 Faraoni abadôsa, erhi: «Mukolo muci mukola?» Bashuza Faraoni, mpu: «Yagirwa, rhwono bambali bawe, rhuyorha rhubà bakafè, rhwono, n’ababusi birhu ko bâli.» 4 Babwira Faraoni obwo, mpu: «Rhuyishir’ibêra mwo cino cihugo bulya e Kanani rhwâli, ebibuzi bya bambali bawe birbacigwerbe Iwabuko: ecizombo cikalihireyo bwenene.» 5 Faraoni abwira Yozefu, erhi: «Sho na bene winyu bayishirage emunda oli. 6 Ecihugo ca Misiri eci embere zawe: oyubase sho na bene winyu halya onabwine hali hinja omu cihugo. Bayubake e Gosheni n’okabona balimwo abantu bankahasha, onabajire babe bangere b’amaso gani nago.» 7 Yozefu ageza ishe Yakobo, amulamukiza emwa Faraoni. Yakobo ahâna omusingo emunda Faraoni ali. 8 Faraoni adôsa Yakobo, erhi: «Emyaka y’amaburhwa gawe yankabâga nk’inga obu?» 9 Yakobo ashuza Faraoni, erhi: «Emyaka nashinzire ndwirhe nagendagenda, eri igana na makumi asharhu. Eri myofi eri na buhanya. Erhacihika oku ya balarha amango bakazag’igendagenda.» 10 Yakobo ashub’ilamusa Faraoni, anamusengeruka. 11 Yozefu ayubasa ishe na bene wabo, abayereka ishwa omu cihugo c’e Misiri, lwo Iwali luhande lununu omu cihugo coshi, omu ca Ramusesi, kwo Faraoni anali arhegesire. 12 Yozefu akaz’ihà ishe omugayi, akaz’iguhà na bakulu bage n’ab’omu nyumpa y’ishe, boshi nk’oku banali n’abana babo.

Oburhegesi bwa Yozefu amango g’ecizombo

13 Omugati gwali gubulikîne omu cihugo coshi, erhi kudârhabala kw’ecizombo kurhuma. Ecihugo ca Misiri n’eca Kanani, byàshalika byàrhalusa. 14 Yozefu àyomeka ngasi lufaranga lwânali omucihugo ca Misiri n’omu ca Kanani, akaz’iguza engano, nabo banayish’imugulira. Ezo nsaranga akaziz’ilunda omu bwami bwa Faraoni. » 15 Erhi enfaranga zihwa omu cihugo ca Misiri n’omu ca Kanani, Abanya misiri boshi baja emunda Yozefu ali mpu: «Orhuhè omugati, kurhi rhwankafîraga omu masu gawe? Enfaranga zarhubwerîre.» 16 Yozefu ababwira, erhi: «Mulêrhe amaso ginyu, namuhînganira, mmuhè omugati ninyu mumpè amaso ginyu obwo murhacigwerhi nsaranga.» 17 Bakaz’ilerha amaso gabo emunda Yozefu ali, naye akaz’ibahà omugati, kukolaga kubahînganira amaso g’ebiterusi, ag’ebibuzi, ag’enkafu n’ag’endogomi. Mw’ogo mwaka abalîsa omugati akaz’iguhîngana amaso gabo. 18 Omwaka gwacîkonya, ogwakulikiraga, bakanya baja emunda Yozefu ali, mpu:Rhurhankakufulika nnahamwirhu oku enfaranga zarhuhwerire, n’amaso gakola gali ga nnawirhu. Harhacisigiri ecindi rhwankaha nnawirhu aha nyuma z’eno mibiri yirhu n’amashwa girhu. 19 Cankarhuma rhufîra omu masu gawe rhwono n’amashwa girhu? Orhugule mugati rhwe n’amashwa girhu; rhucîbêre bajà ba Faraoni rhwe n’amashwa girhu. Orbuhè n’emburho rhwarhwera lyo rhulama rhulek’ifà, lyo n’amashwa girhu garhag’ibà bwerûle.»
20 Ntyo kwo Yozefu afulukizagya Faraoni amashwa g’Abanyamisiri goshi, kulya kuba ngasi Munyamisiri âli amamuguliza ishwa lyage erhi eco cizombo cirhuma, na ntyo ecihugo coshi càshuba ishwa lya Faraoni. 21 Abantu nabo, abahindula bajà kurhenga oku cikwi ca Misiri kuhika oku cindi. 22 Mashwa g’abadâhwa gone arhagulaga bulya abadâhwa bakazag’ihâbwa na Faraoni omwanya gwabo, banakaz’ilamira oku mwanya Faraoni akazag’ibahà; co carhumire bobe barhaguza amashwa gabo.
23 Yozefu abwira olubaga, erhi: «Namuguzirage bulya mwoyo n’amashwa ginyu, mukola muli bantu ba Faraoni.» Erhi: «Alagi, emburho eyi mujag’irhwera ago mashwa. 24 Hano muyêza mwanakaz’ihà Faraoni cigabi ciguma ca karhanu na ninyu muyorhane ebindi bigabi bini, byo byarhengakwo emburho yaja omu ishwa, kurhenge n’ebiryo mwalya na bene winyu n’abana binyu.» 25 Baderha, mpu: «Warhucizize, kufà rhwali rhwafà: owabona rhubona obwonjo omu masu ga nnawirhu, rhwanayemera rhubè baja ba Faraoni.» 26 Okwo, Yozefu akujira irhegeko n’eryo irhegeko liciba omu cihugo ca Misiri kuhika ene: ecigabi ca karhanu Faraoni cirhûlwa.

Yakobo asiga emilagi

27 Bene Israheli bàbêra e Misiri omu ishwa ly’e Gosheni, barhôlamwo agabo mashwa, baburhana bayololoka bwenene. 28 Yakobo ashinga myaka ikumi na nda omu cihugo c’e Misiri, n’emyaka y’akalamo ka Yakobo, liri igana na makumi ani na nda. 29 Erhi ensiku z’okufà kwa Israheli zibà zikola ziri hofi, ahamagala omugala Yozefu, amubwira erhi: «Akaba ntonyire emunda oli, nkuhûnyire ohire okuboko kwawe oku cibunu cani, okândola bwinja onakaz’inyumva: orhambishaga eno Misiri. 30 Amango nabà nkola ngwishire na balarha, onantenze e Misiri oj’imbisha omu nshinda yabo.» Yozefu anacishuza, erhi: «Najira okwo onahûnyire.» 31 Yakobo aderba erhi: «Ocigashe là». Acìgasha omu masu gage. Oku bundi Israheli ayunamira oku mushego gw’encingo yage.

Genesis 47
47
1וַיָּבֹ֣א יֹוסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר
לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
2וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃
3וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה
רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹותֵֽינוּ׃
4וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ
כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
5וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃
6אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הֹושֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙
בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁןוְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃
7וַיָּבֵ֤א יֹוסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃
8וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
9וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣יחַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃
10וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃
11וַיֹּושֵׁ֣ב יֹוסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב
הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃
12וַיְכַלְכֵּ֤ל יֹוסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃
13וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃
14וַיְלַקֵּ֣ט יֹוסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר
אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃
15וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יֹוסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃
16וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃
17וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יֹוסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יֹוסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃
18וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚יאִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י
בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃
19לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת
וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃
20וַיִּ֨קֶן יֹוסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ
כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃
21וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹתֹ֖ו לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃
22רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃
23וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיֹּ֛ום וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה
הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַעוּ זְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃
24וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧הוּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃
25וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃
26וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יֹוסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיֹּ֨ום הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ
רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃
27וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃
28וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
29וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א׀ לִבְנֹ֣ו לְיֹוסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א
תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
30וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֨נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר
אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃
31וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע לֹ֑ו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ פ

Genesis 48
OMURHONDERO XLVIII

Yakobo ayankirira bene Yozefu bombi omu mulala gwage anabagisha

1 Enyuma z’aho, bàbwira Yozefu mpu: «Lola oku sho alwazire!» Yozefu arhôla abagala bombi, Manase na Efrayimu, bagenda boshi. 3 Banacimanyisa Yakobo, mpu: «Lola, mugala wawe Yozefu oyo ayishire emunda oli.» Israheli acihangâna, abwarhala oku ncingo. 4 Yakobo abwira Yozefu, erhi: «Nyamuzinda-Ogala-Byoshi ambonekîre aha Luzu omu cihugo ca Kanani angisha. 4 Anambwira, erhi: Najira oyololoke, nakuluza, nakujira ohinduke mwandu gwa mashanja, eci cihugo nacihà iburha lyawe enyuma zawe cibe cabo ensiku zoshi.» 5 Aba bana bawe baburhiragwa e Misiri embere nyishe aha burhambi bwawe, bakola bana bâni: Efrayimu na Manase bakola b’omu bana bâni aka Rubeni na Simoni. 6 Ci abana wàburhaga enyuma z’abo, babà bawe; bakaz’iderhwa amazino ga bakulu babo bunya-kashambala. 7 Amango narhengaga e Padani, nalengana, nyoko Rasheli afìra omu cihugo c’e Kanani, erhi rhunaciri omu njira, rhucisigazize lugendo lusungunu rhuhike aha Efrata; ho nanamubishire aho oku njira, yo erigi e Betelehemu eyo. 8 Israheli abona abana ba Yozefu bombi adôsa, erhi: «Bahi aba?» 9 Naye omugala, erhi: «Bo bana Nyamuzinda ampîre eno munda abo.» Ishe ashuza erhi: «Obanderhere mbagishe.» 10 Amasu ga Israheli gâli gakola garhamire n’obushosi, arhacibonaga. Yozefu anacibashegeza hali ye, naye abanûnugurha anabahôbera . 11 Israheli anacibwira Yozefu, erhi: «Ntàli mmanyire oku nacibona obusu bwawe, ci lolaga oku Nyamuzinda amanyereka ciru n’iburha lyawe.» 12 Yozefu abayegûla abarhenza aha madwi g’ishe, anafukama ayunama, amalanga gahuma oku idaho. 13 Yozefu abagwarba bombi:
Efrayimu omu kulyo kwage, mpu lyo aja ebwa kumosho kwa Israheli na Manase omu kumosho kwage, mpu lyo aja ebwa kulyo kwa Israheli, anabashegeza hali ye. 14 Israheli alambûla okuboko kwage kulyo, akuhira oku irhwe lya Efrayimu ye wali murho n’okuboko kwage kumosho oku irhwe lya Manase, omu kurhahêkanya amaboko, ebwa kuba Manase ye wali nfula. 15 Erhi àkola àgisha Yozefu amubwira, erhi: «Nyamuzinda, ababusi bâni Abrahamu na Izaki bakazag’ilambagira embere zage, ye Nyamuzinda onyabula kurhenga mbà ho kuhika ene, 16 Malahika wandikùzagya muli ngasi mabi, agishe aba bana. Izîno lyani n’izîno lya balarha Abrahamu na Izaki libalamiremwo, baluge banayololoke hano igulu.» 17 Yozefu abona oku ishe ahebire okuboko kwage kulyo oku irhwe lya Efrayimu, agaya, agwarha okuboko kw’ishe akurhenza kuli Efrayimu akudekereza oku irhwe lya Manase. 18 Yozefu abwira ishe, erhi: «Arhali ntyo, larha, bulya oyu ye mukulu, ohebe okuboko kwawe kulyo oku irhwe lyage.» 19 Cikwone ishe alahira aderba, erhi: «Mmanyire mwana wani, mmanyire, naye àbà ishanja, naye aluga, cikwone mulumuna wage ye wabà n’obuhashe
bunene kumulusha, n’iburha lyage lyabà mwandu gwa mashanja.»
20 Olwo lusiku abagisha ntya: «Mwoyo mwe Bene Israheli bakaz’igisha omu kuderha izìno linyu, mpu: «Nyamuzinda akujire aka Efrayimu na Manase.» Abà Efrayimu ye aheba embere za Manase. 21 Oku bundi Israheli abwira Yozefu, erhi: « Lola oku nkola naiing’icîfìra. Cikwone Nyamuzinda àyorha ali haguma ninyu, anamushubize omu cihugo ca bashakulûza binyu. 22 Niono, nkuhîre Sikemi mwanya gurhalusire ebya bakulu bawe, gwo nanyagaga Abaamoriti n’engôrho zabo haguma n’omuherho gwani »

Genesis 48

48
1וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיֹוסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח
אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמֹּ֔ואֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃
2וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יֹוסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ
וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃
3וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃
4וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ
הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עֹולָֽם׃
5וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנֹּולָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְעֹ֖ון יִֽהְיוּ־לִֽי׃
6וּמֹולַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הֹולַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
7וַאֲנִ֣י׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֨עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּעֹ֥וד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
8וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃
9וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א
אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃
10וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֑ות וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם
וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃
11וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים
גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃
12וַיֹּוצֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃
13וַיִּקַּ֣ח יֹוסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינֹו֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה
בִשְׂמֹאלֹ֖ו מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃
14וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינֹ֜ו וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאלֹ֖ו עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֹֽור׃
15וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם
וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעֹודִ֖י עַד־הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃
16הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם
אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
17וַיַּ֣רְא יֹוסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינֹ֛ו עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ
יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃
18וַיֹּ֧אמֶר יֹוסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֹֽׁו׃
19וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל
וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְעֹ֖ו יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגֹּויִֽם׃
20וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיֹּ֣ום הַהוּא֮ לֵאמֹור֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר
יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
21וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃
22וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֨חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י
בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ
Genesis 49
OMURHONDERO XLIX

Yakobo agisha abagala oku banali ikumi na babirhi

1 Yakobo ahamagala abagala ababwira, erhi: «Muje haguma mmubwire ebyamuyishira omu nsiku zàyisha. 2 Bene Yakobo, muje haguma, muyumvirhize. 3 Rubeni w’e nfula yani, we misi yani we mburho ntanzi y’obugabo bwani, we lunjwire-ifèka, we lunjwire-bubashe; 4 lunjwire-luka w’amishi, orharhîmukwe, bulya washonîre oku ncingo ya sho, wahemwire encingo yani erhi oyishonera kwo! 5 Simoni na Levi bali baguma balondana, emishîgi yabo bayihisize oku bushwinjiro. 6 Omurhima gwani gurhahîraga gukaja omu ihano lyabo, bulya bàyisire abantu omu burho bwabo n’omu bukunizi bwabo, barhungula empanzi. 7 Bukahera obukunizi bwabo, bulya bwarhalusire olugero, bukahera obudârhi bwabo, bulya bwabîre bwa buminya. Nabagabanya muli Yakobo, nabashandabanya muli Israheli. 8 Nawe Yuda, bene winyu banakukuze; okuboko kwawe kugwarhîre abanzi bawe aha igosi, bagala ba sho banayuname embere zawe. 9 Yuda ali ntale nto, wamayinamuka warhenga oku nsimba, mwana wani! Ashurhamire, agwishira nka ntale, nka ntale nkazi: ndi wankaciyizûsa? 10 Ishungwe lirhakarhenga omu mwa Yuda , n’akarhi k’oburhegesi karhakarhenga omu magulu gage, kuhika nnako ayishe; ye amashanja goshi ganayumve. 11 Ashwekîre endogomi yage oku muzabibu, n’akanina k’endogomi yage oku ishami ly’omuzabibu. 12 Amasu gage gadukwire n’idivayi, n’amino gage gayeruhire n’amarhà. 13 Zabuloni ayubasire oku burhambi bw’enyanja, hala amârho gasîka; lubibi na Sidomu. 14 Isakari, ye ndogomi ndârhi, egwishire omu karhi k’ecôgo. 15 Abwine oku okuluhûka kubà kwinja, n’oku ecihugo ciba cinunu; omugongo gwage agurhezire omuzigo, ahindusire mujà wa kubarhula emicimba. 16 Dani ye katwa-manja k’olubaga Iwage, nka ngasi ishanja ly’Israheli. 17 Dani abè njoka elingira oku njira, abè mpiri eri omu njira, ekâlumira ebiterusi oku cisenyi, omulwi oyitamirekwo anakumbe lugali. 18 Bucire bwawe ncîkubagire yagirwa Nyamubâho. 19 Gadi, ba-rhûla-rhugabe bamushokôla naye abashokôla anabarhulubire oku kansisira. 20 Asheri, omugati gwage kushushagira gushushagira, yeyikuza mwami. 21 Nefutali, ye kasafu kabidu, ko kaburha banji na binja. 22 Yozefu, ye mulandirà gwa muzabibu guyâna bwenene, mulandirà murhwere aha iriba, amashami gagwo
garhalusire olukuta.
23 Emandabisonga zamulibuzize, zamulasha zanamuyishakwo.24 Ci omuherho gwage, gurhahuligana, amaboko gage, gabangaduke, oku buhashe bw’Ogala-byoshi wa Yakobo, oku burhabâle bwa lungere, Kabuye k’Israheli. 25 Oku buhashe bwa Nyamuzinda wa sho, yene akurhabâle, oku buhashe bw’Ogala byoshi, yene akugishire. Emigisho y’emalunga enyanya, omugisho gw’omu nyenga y’ekuzimu, emigisho y’enda n’ey’ibêre, 26 migisho ya sho elushire emigisho y’omu ntondo za mira, kuhika aha bwinja bw’entondo z’ensiku n’amango, esimikire oku irhwe lya Yozefu, oku malanga g’omuluzi wa bene wabo. 27 Benyamini ali cibazi oshamula, sêzi ashanshanyule omunyama gwage, bijingo agabe omunyago.» Yo milala ikumi n’ibirhi eyo; kwo ishe ababwizire ntyola erhi akola abagisha. Aha ngasi muguma omugisho gumukwanine.

Okufà kwa Yakobo

29 Oku bundi àbahà eri irhegeko, erhi: «Nkola naj’ishanga bene wirhu; mumbishe aha burhambi bwa balarha omu lukunda luli omu ishwa lya Efroni-Muhititi, 30 omu lukunda Iw’ishwa lya Makupela aba ishiriza lya Mambri, omu cihugo ca Kanani: liryala Abrahamu aguliraga Efroni Muhititi, mpu lubè luvumbu Iwage. 31 Mwo babishire Abrahamu bo na mukâge Sara; aho ho babishire Izaki bo na mukâge Rebeka, nani mwo nabishire Leya. 32 Ishwa haguma n’olukunda luli muli ryo, babiguliraga bene Heti.» 33 Erhi Yakobo ayus’ihà abagala ago mahano, ashubiza amagulu gage oku ncingo, arhenga mwo omûka , bamuhira kuli b’ishe.

Genesis 49
49
1וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם
בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
2הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃
3רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אֹונִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
4פַּ֤חַז כַּמַּ֨יִם֙ אַל־תֹּותַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ
5שִׁמְעֹ֥ון וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃
6בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י
כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֹֽׁור׃
7אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
8יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יֹוד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃
9גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
10לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹה וְלֹ֖ו יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃
11אֹסְרִ֤י לַגֶּ֨פֶן֙ עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנֹ֑ו כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֨יִן֙ לְבֻשֹׁ֔ו וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹה
12חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ
13זְבוּלֻ֕ן לְחֹ֥וף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְחֹ֣וף אֳנִיֹּ֔ות וְיַרְכָתֹ֖ו עַל־צִידֹֽן׃ ס
14יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃
15וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י טֹ֔וב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה
וַיֵּ֤ט שִׁכְמֹו֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ ס
16דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמֹּ֑ו כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
17יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח
הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְבֹ֖ו אָחֹֽור׃
18לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃
19גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס
20מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמֹ֑ו וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ ס
21נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ ס
22בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יֹוסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנֹ֕ות צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
23וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
24וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתֹּ֔ו וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו
מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃
25מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל
בִּרְכֹ֥ת תְּהֹ֖ום רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
26בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הֹורַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עֹולָ֑ם
תִּֽהְיֶ֨ין֙ לְרֹ֣אשׁ יֹוסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ
27בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
28כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם
אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אֹותָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָתֹ֖ו בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃
29וַיְצַ֣ו אֹותָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י
אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְרֹ֥ון הַֽחִתִּֽי׃
30בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן
אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃
31שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתֹּ֔ו שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתֹּ֑ו וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃
32מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בֹּ֖ו מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃
33וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

Genesis 50
OMURHONDERO L

Okubishwa kwa Yakobo

1 Yozefu acikweba oku mugogo gw’ishe, akaz’ilaka anamunûnugurha. 2 Oku bundi arhegeka abafumu bakazag’imukolera mpu bashîge ishe omugavu. Abafumu bagwira bashîga Israheli. 3 Bajira ogwo mukolo nsiku makumi ani, bulya zo nsiku banakolesa ezo nka bashîga omugavu. Abanyamisiri bàmulakira nsiku makumi gali nda. 4 Erhi ezo nsiku z’emishîbo zihwa, Yozefu àganîrira ntya omu bwami bwa Faraoni, erhi: «Akaba muli bîra bâni, mumpikize ebi binwa omu marhwiri ga Faraoni: 5 Larha andahirize ambwira, erhi: Lola oku nkola nafà; wambisha omu nshinda nahumbisagya omu cihugo ca Kanani. Nalonza okuja eyo munda; ngend’ibisha yo larha nangaluke.» 6 Faraoni ashuza, erhi: «Osôke ogend’ibisha sho nk’oku anakulahirizagya. 7 Yozefu asôka agend’ibisha ishe. Bagenda haguma naye: abarhambo ba Faraoni boshi, abarhonyi b’omu bwami, n’abagula b’omu cihugo ca Misiri boshi 8 n’ab’omu mulala gwa Yozefu boshi, bakulu bage n’ab’omu mulala gw’ishe; barhasigaga e Gosheni abarhah abana barho, ebintu binyinyi n’ebinenene. 9 Basôka haguma naye, engâlè n’abêrekeza bazihêka, gwâli muzinzi gurhali munyi. 10 Erhi bahika aha Goren-Ha-Atadi, ishiriza lya Yordani, babanda endûlù yashakanyà, Yozefu ashub’ishîba ishe nsiku nda. 11 Abanyakanani erhi babona eyo mishibo aha Goren-Ha-Atadi baderha, mpu: «Loli okushîba kunene kw’Abanyamisiri». Co cirhuma baderha aho mpu bo Abeli Misirayimu, aho bantu babà aha ishiriza lya Yordani. 12 Abagala bamujirira nk’oku anali abarhegesire. 13 Bamuhèka omu cihugo ca Kanani, bagend’imubisha omu lukunda Iw’ishwa lya Makupela, Abrahamu aguliraga Efroni-Muhititi, mpu lube luvumbu Iwage, aha ishiriza lya Mambri. 14 Erhi bayusa okubisha ishe, Yozefu anacishubira e Misiri, boshi na bakulu bage, na ngasi bandi banalibabalusize ebwa kuj’ibisha ishe.

Enziku nzinda za Yozefu

15 Bene wabo Yozefu, erhi babona ishe amafà, baderha, mpu: «Erhi Yozefu akarhukolera nka bashombanyi bage, akanarhugalulira amabì nk’oku rhwanmujiriraga kubì?» 16 Banacirhuma abagend’ibwira Yozefu, erhi: «Sho asizire akanwa embere afe, adera, erhi: 17 Kwo mwabwira Yozefu ntya, erhi: Mâshi, obabalire bene winyu obubì bwabo, n’ecaha cabo, bulya kuligo bakukolîre. Bunola nkolaga nkuhûnyire, obabalire obubì bwa bambah ba Nyamuzinda wa sho». Yozefu avugumula emirenge erhi ayumva ebinwa bamubwiraga. 18 Bene wabo bone bayisha, bacîrhimba aha magulu gage, erhi: «Rhwono! Rhuli bajà bawe.» 19 Yozefu abashuza, erhi: «Mâshi, murhayobohaga, ka niono nankacibira ahâli ha Nyamuzinda? 20 Mwàli mulonzize okunjirira amabì, Nyamuzinda yehe alonza okurhenzamwo aminja, mpu lyo oku kwamayisha ene kubà mpu anafungire omûka gw’olubaga lurhali lunyi. 21 Kuziga murhaciyobohaga cici, nàmulera bwinja mweshi n’abana binyu.» Abarhûliriza anababwira akanwa kabagwa oku murhima. 22 Ntyo Yozefu abêra e Misiri obwo, ye n’omulala gw’ishe. Alama myaka igana n’ikumi. 23 Yozefu abwine abinjikulûza b’emwa Efrayimu n’abana ba Makiri, mwene Manase; oku madwi ga Yozefu bàburhirwe! 24 Yozefu abwira bene wabo, erhi: «Niono nkola nafà, ci kwone Nyamuzinda amurhandûla, amusôsa murhenge muli cino cihugo, muje muli cirya cihugo alaganyagya oku aha Abrahamu, Izaki na Yakobo». 25 Yozefu alahiriza bene Israheli, erhi: «Amango Nyamuzinda amurhandûla, munasokane amavuha gâni kurhenga eno.» 26 Yozefu afà erhi akola agwerhe myaka igana n’ikumi. Bamushîga omugavu banamuhira omu isanduku e Misiri.

Gensis 50
50
1וַיִּפֹּ֥ל יֹוסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֹֽו׃
2וַיְצַ֨ו יֹוסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו
וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
3וַיִּמְלְאוּ־לֹו֙ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים
וַיִּבְכּ֥וּ אֹתֹ֛ו מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֹֽום׃
4וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִיתֹ֔ו וַיְדַבֵּ֣ר יֹוסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר
אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃
5אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּהתִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃
6וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃
7וַיַּ֥עַל יֹוסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתֹּ֜ו כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵיתֹ֔ו
וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃
8וְכֹל֙ בֵּ֣ית יֹוסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
9וַיַּ֣עַל עִמֹּ֔ו גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
10וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּדֹ֥ול
וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
11וַיַּ֡רְא יֹושֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה
לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃
12וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו לֹ֑ו כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃
13וַיִּשְׂא֨וּ אֹתֹ֤ו בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹתֹ֔ו בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר
קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃
14וַיָּ֨שָׁב יֹוסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתֹּ֖ו לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו
אַחֲרֵ֖י קָבְרֹ֥ו אֶת־אָבִֽיו׃
15וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יֹוסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יֹוסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ
אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֹֽו׃
16וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מֹותֹ֖ו לֵאמֹֽר׃
17כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיֹוסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה
גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יֹוסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃
18וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃
19וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃
20וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן
עֲשֹׂ֛ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃
21וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם
וַיְנַחֵ֣ם אֹותָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃
22וַיֵּ֤שֶׁב יֹוסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יֹוסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃
23וַיַּ֤רְא יֹוסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙
בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יֹוסֵֽף׃
24וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
25וַיַּשְׁבַּ֣ע יֹוסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם
אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃
26וַיָּ֣מָת יֹוסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹתֹ֔ו וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָרֹ֖ון בְּמִצְרָֽיִם׃

La Bible BHS en ligne et traduction en Mashi du Congo en cours

Laisser une réponse

La Bible BHS en ligne et Traduction Mashi du Congo
https://www.academic-bible.com/en/online-bibles/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs/read-the-bible-text/

Introduction à la langue mashi
Le mashi est une langue bantu parlée par le Bashi en République Démocratique du Congo dans la Province du Sud Kivu, en Zambie, en Angola, en Namibie et même au Nigeria.
Le mashi est une langue phonétique c’est-à-dire sans beacoup de diphtongues ni dédoublement des consonnes, accompagnant chaque consonne simple ou contractée par une voyelle.
Toutes les voyelles son ouvertes c’est-à-dire non nasales ou muettes. Ainsi il ne faut pas s’imaginer un « e » muet à la fin d’un mot. On distingue voyelles longues et voyelles brèves, mais toutes sont ouvertes. Une voyelle longue est indiquée par un accent surconflexe ou dédoublée. Nous avons alors: a et â; e et ê; i et î; u et û; o et ô. Toutes se prononcent comme en latin, peut-être car les premiers qui ont mis la langue mashi par écrit sont les missionnaires chrétiens européens.En fin de mot, on trouve trois niveaux d’ouverture sur « e »: ê: la plus longue, è: la moyenne, e: la brève.
Certaines consonnes associées produisent une consonne contractée ou dérivée. Par exemple: r = r latin ou kiswahili tandis que rh= un son guttural proche du r parisien; s= ss français mais sh = ch français or sc latin; c ou ch = tch comme dans coelum latin; le h est toujours aspiré comme en anglais.
Certains onsonnes contractées donne un son intermédiaire entre les deux liées:
L’alphabet se calque sur le latin exceptés, q et X. Nous avons donc:
a; b; c; d; e; f; g; h; i; j; k; l; m; n; o; p; r; rh; s; sh; t; u; v; w; y; z.

*consonne suivie de y
bye = bie, bya = bia; byu= biu; byo = bio;
hye = hie; hya= hia; hyu = hiu; hyo = hio
lye = lie; lya=lia; lyu= liu; lyo= lio.
mye = mie; mya = mia; myu= miu; myo = mio
Attention nye= ny; mais différent nie
rye= rie; rya; ria; ryo = rio;
*Consonne suivie de w
bwe = bue; bwa = bua; bwuo = buo; bwi = bui
dwe = due; dwa = dua ;
gwe = gue; gwa = gua; gwo = guo; gwi =gui
hwe = hue; hwa = hua;
jwe = djue; jwa = djua; jwi =djui
kwe = kue; kwa =kua; kwo= kuo.
Lwe= lue; lwa = lua; lwo= lio.
Mwe= mue; mwa = mua;mwi=mui; mwo= muo.
Nwe= nue; nwa= nua; nwi=nui;
Rwe=rue; rwa = rua; rwi= Rio.
Rhwe= rhue; rhwa =rhua; rhwi = rhui; rhwo; rhuo.
Shwe= shue; shwa =shua; shwi=shui.
Twe= tue; twa = tua; twi= tui.
Ywe = yue; ywa= yua; ywi=yui.

GENESIS DRC MASHI BIBLE
OMURHONDERO I
1. Aha murhondêro Nnâmahanga alema amalunga n’igulu. 2. Igulu lyali cimpirimpiri-civange-cimpinage lirhaligwerhe oku liyosire lirhanalimwo bici ci Mûka gwa Nnâmahanga akag’iyerêra oku mishi. 3. Nnâmahanga aderha, erhi: « Obulangashane bube ». Obulangashane bwanaciba. 4. Nnâmahanga abona oku obulangashane buli bwinja. Anaberûla obulangashane n’omwizimya. 5. Ayirika obulangashane mûshi n’omwizimya aguyirika budufu. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lurhanzi. 6. Nnâmahanga aderha, erhi: » Ecirêre cibe aha karhi k’amishi ciberûle amishi n’amashi. 7. Nnâmahanga ajira ecirêre caba lubibi lw’amishi gali idako n’agali enyanya ly’ecirêre. Byanaciba ntyo. 8. Nnâmahanga ayirika ecirêre malunga. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kabiri. 9. Nnâmahanga aderha, erhi: « Amishi gali idako ly’ecireêre gacigushe haguma n’ahakazire habonekane ». Byanaciba ntyo. 10. Nnâmahanga ayirika ahakazire budaka n’ecirundo c’amishi aciyirika nyanja. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 11. Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka bumerekwo olubala lulimwo emburho, ngasi luguma kushimbana n’omwanya gwalo n’emirhi y’amalehe, era emera oku idaho enaleheke n’obujuru bwayo, ngasi muguma kushimbana n’omwanya gwagwo. Byanaciba ntyo. 12. Idaho lyamerakwo olubala lubamwo olujuru, ngasi luguma kushimbana n’omwanya gwalwo n’emirhi eleheka n’olugemu kushimbana n’omwanya gwayo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 13. Bwayira bwanaca, lyo lusiku lwa kasharhu. 14. Nnâmahanga aderha, erhi: « Ebimole bibe omu cirêre c’emalunga lyo biberûla omûshi n’obudufu; byaba bimanyiso by’empondo n’ecanda, ensiku n’emyaka, 15. binabe bimole bimanike emalunga bya kumolekera igulu ». Byanaciba ntyo: 16. Nnâmahanga ajira bimole bibiri binene, ecimole cinenene mpu cikamoleka mûshi, n’ecimole cinyinyi mpu cikamoleka budufu, boshi n’enyenyêzi. 17. Nnâmahanga abimanika omu cirêre c’emalunga mpu bikamolekera igulu, 18. mpu binamanyise omûshi n’obudufu n’okuberûla obulangashane n’omwizimya. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 19. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kani. 20. Nnâmahanga aderha, erhi: « Amishi gadudûsemwo ebizine n’ebinyunyi bibalale enyanya ly’igulu, embere z’ecirêre c’amalunga ». 21. Nnâmahanga alema abasimba banenene b’omu nyanja na ngasi bizine biyandala n’ebidudûsa omu mishi, kushimbana n’omwanya gwabyo na ngasi rhunyunyi rhujira ebyubi kushimbana n’omwanya gwarhwo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 22. Nnâmahanga abigisha erhi: « Muyololoke, muluge, mubumbe nyishi n’enyanja; n’ebiyunyi bilunge okw’igulu ». 23.Bwayira bwanaca, lyo lusiku lwa karhanu. 24. Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka buvûlule ebizine bya ngasi lubero: ensimba, ebiyandala n’ensimba z’erubala za ngasi lubero ». Byanaciba ntyo. 25. Nnâmahanga abona oku kuli kwinja. 26. Nnâmahanga aderha, erhi: « Rhujire omuntu orhushusha, orhugwerhekwo ecikebo, yewarhambula enfi z’omu nyanja n’orhuyunyi rhw’emalunga, ebishwekwa n’eby’erubala byoshi, n’ebiyandala byoshi binadudûsa oku igulu. 27. Nnâmahanga alema omuntu omushusha: oku nshusho ya Nnâmahanga amulemire, amulema mulume n’omukazi. 28. Nnâmahanga abagisha anababwira, erhi: « Muburhe muluge, mubumbe igulu, mulirhambule munarhegeke enfi z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, na ngasi cizine cigera oku idaho. 29. Nnâmahanga ashub’iderha, erhi: « Loli oku mmuhire ngasi lubala lujira olujuru lunali oku idaho na ngasi murhi guleheka gunajira olujuru byo byaba biryo binyu. 30. Olubala nkana byo biryo mpire ngasi c’erubala, ngasi kanyunyi k’emalunga, ngasi cigera oku idaho cinayîsa omuka. Byanaciba ntyo. 31. Nnâmahanga abona oku ebi anajiraga biri binja bwenene. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kalindarhu.

1וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃
2וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתֹּ֖ו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתֹּ֖ואֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
3וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־יֹ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתֹ֑ו כִּ֣י בֹ֤ו שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתֹּ֔ו אֲשֶׁר־בָּרָ֥אאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹֽׂות׃ פ
4אֵ֣לֶּה תֹולְדֹ֧ות הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּיֹ֗ום עֲשֹׂ֛ות יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃
5וְכֹ֣ל׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤האֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
6וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃
7וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖םלְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
8וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
9וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְטֹ֣וב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙בְּתֹ֣וךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת טֹ֥וב וָרָֽע׃
10וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁקֹ֖ות אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃
11שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישֹׁ֑ון ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
12וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא טֹ֑וב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃
13וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיחֹ֑ון ה֣וּא הַסֹּובֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃
14וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
15וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
16וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
17וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ טֹ֣וב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּיֹ֛ום אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מֹ֥ות תָּמֽוּת׃
18וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־טֹ֛וב הֱיֹ֥ות הָֽאָדָ֖ם לְבַדֹּ֑ו אֶֽעֱשֶׂהּ־לֹּ֥ו עֵ֖זֶר כְּנֶגְדֹּֽו׃
19וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְאֹ֖ות מַה־יִּקְרָא־לֹ֑ו וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־לֹ֧ו הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֹֽו׃
20וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמֹ֗ות לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕םלֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדֹּֽו׃
21וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖רתַּחְתֶּֽנָּה׃
22וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃
23וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁלֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃
24עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמֹּ֑ו וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתֹּ֔ו וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
25וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתֹּ֑ו וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
OMURHONDERO III
1. Enjoka yo yali nsimba nyengûza omu nsimba z’erubala zoshi Nyakasane Nyamuzinda ajiraga. Wanjoka abwira omukazi, erhi: « Ka kwo kunali Nnâmahanga adesire: Murhahìraga mukalya oku murhi ciru n’omuguma gw’omu ishwa? ». 2. Nnamukazi ashuza wanjoka, erhi: « Rhwanalya amalehe g’emirhi eri omu ishwa, 3. ci amalehe g’omurhi guli aha kagarhi k’ishwa gwoki, Nnâmahanga adesire: murha galyakakwo, ciru murhaguhumagakwo bulya erhi kufa munafire ». 4. Ci wanjoka abwira nnamukazi, erhi: « Nanga murhakafa mâshi! 5. Kali ciru Nnâmahanga amanyire oku amango mwanagulyekwo amasu ginyu ganayiguke munahinduke nka Nnâmahanga mukamanya aminja n’amabi ». 6. Lero nnamukazi abona nk’omurhi guli mwinja okulibwa, gunali gwakusimisa amasu gunali gwa kucifinjwa n’okudomwamwo obwenge; arhola irehe alyako, anaha iba wali bonaye, naye alyakwo. 7. Erhi amasu gabo bombi gayiguka, babona oku bali bashugu; bazingazinga ebyasi by’omulehe babiyambalira omu cibunu. 8. Banaciyumva Nyakasane Nyamuzinda aja acigezageza omu ishwa oku hihusi hy’olusiku, omulume na mukage bacifulika Nyakasane Nyamuzinda, omu karhi k’emirhi y’omu ishwa. 9. Ci Nyakasane Nyamuzinda ayakûza omulume amubwira, erhi: « Ngahi oli? ». 10. Ashuza, erhi: « Nayumvirhe wadunda amashando omu ishwa, namayoboha, bulya ndi mushugunu co carhumire nacifulika ». 10. Ashub’idosa, erhi: » Ndi wakumanyisize oku oli mushugunu? Ci akaba walire kwa gulya murhi nakuhanzagya nti irhondo orhahìraga okalya? » 11. Nnamulume ashuza, erhi: « Omukazi wampebaga aha burhambi anampire kwa gulya murhi nani namanalyakwo ». Nyakasane Nyamuzinda abwira omukazi, erhi : « Bici ebyo wamajira wani? ». Nnamukazi ashuza, erhi: « Kali enjoka yamanteba lero namalya ». 14. Go mango Nyakasane Nyamuzinda abwizirage enjoka, erhi: » Obwo wanajizire ntyo, oheherirwe kulusha ngasi cishwekwa na kulusha ensimba z’erubala zoshi; oku nda okola wakagendera na katulo okola wakalya ensiku zoshi z’akalamo kawe. 15. Nkola naheba enshombo ekarhi kawe n’omukazi, ekarhi k’iburha lyawe n’iburha lyage: oyu akusinaga irhwe nawe omukomolere oku kansisira ». 16. Abwira nnamukazi, erhi: « Nkolanayushula amalumwa gawe, n’amazimi gawe omu malumwa okola wakaburha abana. Kulalikira okolaga wakalalikira balo, ci naye akola ayish’ikakuzidohera. 17. Abwira nnamulume, erhi: « Obwo wayumvirhe mukawe, wanalya kuli gulya murhi, n’obwo nakurhegekaga, nti irhondo orhahìraga okagulyakwo, idaho liheherirwe erhi werhuma. Omu malibuko okola wakakulamwo eci walya, ensiku zoshi z’akalamo kawe. Mahwa n’emishugi likola lyakakufulukiza, okalya n’enshogo lubala. Kurhubanukirwa emalanga okola wakabonamwo omugati (biryo): kuhika oshubire omu budaka bulya mwo warhengaga. Oli katulo n’omu katulo wanashubire! ». 20. Omuntu ayirika mukage erya Eva, Hawa bulya ye nnina wa abazine boshi. 21. Nyakasane Nyamuzinda ajirira omulume n’omukazi ebishuli by’empu abayambika. 22. Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Alagi oku omuntu akola ali ak’ìrhu erhi kumanya aminja n’amabi kurhuma. Mumanyage, arhag’ilambûla okuboko arhanacirhole oku murhi gw’obuzine, agulye alame ensiku zoshi! ». 23. Nyakasane Nyamuzinda amuhimva omu ishwa lya Edeni (masima), mpu ly’agend’ihinga obudaka arhengagamwo. 24. Ahimva omuntu anahira bakerubini n’engulumira y’engorho yalaza ebushoshokero bw’ishwa ly’amasima, lyo balanga enjira eja ebwa murhi gw’obuzine (lyo bahagalika omuntu arhahume oku murhi gw’obuzine).

3Genesis
1וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ףכִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
2וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
3וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹוךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בֹּ֑ו פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃
4וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מֹ֖ות תְּמֻתֽוּן׃
5כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיֹום֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י טֹ֥וב וָרָֽע׃
6וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טֹוב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥חמִפִּרְיֹ֖ו וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
7וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
8וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־קֹ֨ול יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיֹּ֑ום וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתֹּ֗ו מִפְּנֵי֙יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּתֹ֖וךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
9וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖ו אַיֶּֽכָּה׃
10וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃
11וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּאָכָֽלְתָּ׃
12וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
13וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃
14וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖לחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
15וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖התְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס
16אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבֹונֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס
17וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְקֹ֣ול אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖למִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבֹון֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
18וְקֹ֥וץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃
19בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּהוְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
20וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתֹּ֖ו חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃
21וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתֹּ֛ו כָּתְנֹ֥ות עֹ֖ור וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ7
22וַיֹּ֣אמֶר׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת טֹ֣וב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣חיָדֹ֗ו וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
23וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃
24וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶתלִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס
OMURHONDERO IV
1. Adamu ashamuka kuli mukage Eva. Eva ayalala anaburha Kayini. Aderha, erhi: « Namashobôla omuntu emwa Nyakasane ». 2. Ashub’iburha omulumuna Abeli. Abeli ali mushwesi wa bishwekwa ci Kayini ali muhinzi wa budaka. 3. Erhi kugera mango, Kayini arhûla nterekero emwa Nyakasane ebi akûlaga omu budaka, Abeli naye arhûla ebiburhwa birhanzi by’ebibuzi byage n’amashushi gabyo. Nyakasane ayankirira Abeli n’entûlo yage, ci arhayankiriraga Kayini n’eyage ntûlo. Kayini akunirira okwo n’obusu bwage bwaforhama. 6. Nyakasane abwira Kayini, erhi: « Cirhumire wakunira, cirhumire obusu bwawe bwaforhama? 7. Nkawal’ijizire bwinja, karhinga orhayinamwiri amalanga. Ci akaba orhajiziri bwinja, ecaha cishurhamire aha luso lwawe, ciri cakulalira, ci ocihangane ocihime ». 8. Kayini abwira omulumuna Abeli, erhi: « Rhuje ebulambo! ». Oku bali omu bulambo, Kayini ayinamula okuboko acirhulirakwo Abeli anamuniga. 9. Go mango Nyakasane abwizire Kayini, erhi: « Ngahi mulumuna wawe Abeli ali? ». Ashuza, erhi: »Ntamanyiri. Ka nie mmulanga mulumuna wani? ». 10. Amushuza, erhi: « Bici ebi wamajira? Izu ly’omuko gwa mulumuna wawe lyamanyakuza kurhenga okw’idaho.11. Buyorhe buheherirwe obudaka bwamiraga omuko gwa mulumuna wawe erhi werhuma. 12. Erhi okacihinga obudaka burhakacikuyerera bici, waba ntarhinda na karhebera omu igulu ». 13. Kayini abwira Nyakasane, erhi: « K’ecaha cani ciri cinene bwenene cirhakababalirwa? ». 14. Lola oku wamampiva muli lino ishwa nnangwasirwe ncifulike hali na nawe; nkolaga naba karharhinda na karhebera muno igulu, owanambugane hali amango akanyirha ». 15. Ci Nyakasane amubwira, erhi: « Ci kwoki ngasi wayirhe Kayini aciholwa kali nda! ». Nyakasane ahirakwo Kayini ecimanyiso, mpu lyo ngasi wamurhimane arhamushurhaga. 16. Kayini aciyegula kuli Nyakasane anayubaka omu cihugo ca Nodu, ebushoshokero bw’ishwa ly’amasima. 17. Kayini ashamuka bona mukage, mukage ayalala anaburha Enoku; ayubaka ecishagala aciyirika erya Enoku, cirhenzire oku izino ly’omugala. 18. Enoku aburhirwa Iradi, Iradi aburha Mekuyael na Mekuyael aburha Metuzael. Metuzael aburha Lamek, 19. Lamek arhola bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 20. Ada aburha Yabal: y’ishe w’abahanda omu bifumba bajabalusa ebishwekwa. 21. Omulumuna yewali Yubal: yewali ishe w’abaziha olulanga n’akarhera. 22. Zila naye aburha Tubalkayini, mutuzi, y’ishe w’abakola amarhale n’ebyuma. Mwali wabo Tubalkayini yewali Nahama.
23. Lamek abwira bakage, erhi: » Ada na Zila, yumvirhizi izu lyani; baka Lamek, rhegi amarhwiri oku bino namubwira: nayisire omuntu okwenge amanyagaza nayirha n’omushikira okwenge amampukula. 24. Kayini anaciholerwe kalinda ci Lamek yehe kali makumi gali nda na nda. 25. Adamu ashub’ishamuka bona mukage, nnamukazi aburha Set, » bulya aderha, erhi: Nyamuzinda amanshoboza owundi mwana ahali ha Abeli, bulya Kayini amuyisire ».
26. Set naye aburhirwa omugala, amuyirika erya Enosh. Go mango barhangiraga okucikumba YHWH, Nyakasane.

• Genesis
4
1וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתֹּ֑ו וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃
2וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֨בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃
3וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
4וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹרֹ֥ות צֹאנֹ֖ו וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֹֽו׃
5וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָתֹ֖ו לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֨יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃
6וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
7הֲלֹ֤וא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָתֹ֔ו וְאַתָּ֖התִּמְשָׁל־בֹּֽו׃
8וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיֹותָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
9וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃
10וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ קֹ֚ול דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃
11וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃
12כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃
13וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּדֹ֥ול עֲוֹנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃
14הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיֹּ֗ום מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥הכָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃
15וַיֹּ֧אמֶר לֹ֣ו יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ אֹ֔ות לְבִלְתִּ֥יהַכֹּות־אֹתֹ֖ו כָּל־מֹצְאֹֽו׃
16וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נֹ֖וד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃
17וַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנֹ֑וךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖םבְּנֹ֥ו חֲנֹֽוךְ׃
18וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנֹוךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔לוּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃
19וַיִּֽקַּֽח־לֹ֥ו לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃
20וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃
21וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנֹּ֖ור וְעוּגָֽב׃
22וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲחֹ֥ות תּֽוּבַל־קַ֖יִןנַֽעֲמָֽה׃
23וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קֹולִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֨גְתִּי֙לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃
24כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
25וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עֹוד֙ אֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַעאַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָגֹ֖ו קָֽיִן׃
26וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אֱנֹ֑ושׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ
MURHONDERO V
V 1. Alaga ecitalbu c’emimo y’Adamu. Erhi Nnamahanga alema omuntu, amujira oku nshusho ya Nnamahanga; 2. mulume n’omukazi abalemire, abagisha anabayirika bantu erhi abalema. 3. Adamu al’igwerhe myaka igana na makumi asharhu, erhi aburha omugala oku nshusho yage n’okucikebo cage, anamuha izino lya Set. 4. Erhi ayus’iburha Seti, Adamu ashub’ilama myaka magana munani anaburha abagala n’abali.5. Akalamo k’Adamu koshi kali ka myaka magana mwenda na makumi asharhu, agal’ifa. 6. Set al’igwerhe myaka igana n’irhanu erhi aburha Enosh. 7. Erhi aba amaburha Enoshi, Set ashub’ilama myaka magana munani na nda anaburha abagala n’abali. 8. Akalamo ka Set koshi kali ka myaka magana mwenda n’ikumi n’ibiri: agal’ifa. 9. Enoshi al’igwerhe myaka makumi gali mwenda erhi aburha Kenan; 10. erhi aba amaburha Kenan, Enosh ashub’ilama myaka magana munani n’ikumi n’irhanu, anashub’iburha abagala n’abali. 11. Akalamo ka Enosh koshi kali ka myaka magana mwenda n’irhanu; agal’ifa. 12: Kenan al’igwerhe myaka makumi gali nda erhi aburha Mahalaleel. 13. Erhi aba amaburha Mahalaleel. Kenan ashu’ilama myaka magana munani na makumi ani, anakaburha abagala n’abali. 14. Akalamo ka Kenan koshi kali ka myaka magana mwenda n’ikumi, agal’ifa. 15. Malahaleel aligwerhe myaka makumi gali ndarhu n’irhanu erhi aburha Yared: 16. Erhi aba amaburha Yared, Mahalaleel ashub’ilama myaka magana munani na makumi asharhu, anakaburha abagala n’abali. 17. Akalamo ka Mahalaleel koshi kali ka myaka magana munani na makumi galimwenda n’irhanu, agal’ifa. 18. Yared aligwerhe myaka makumi galindarhu n’ibiri erhi aburha Enoch; 19. Erhi aba amaburha Enoch, Yared ashub’ilama myaka magana munani anakaburha abagala n’abali. 20. Akalamo ka Yared koshi kali ka myaka magana mwenda na makumi galindarhu n’ibiri: agali’ifa. 21. Enoch aligwerhe myaka makumi galindarhu n’irhanu erhi aburha Matusaleme. 22. Enoch alusibwa na Nnâmahanga. Erhi aba amaburha Matusalem, Enoch ashub’ilama myaka magana asharhu anakaburha abagala n’abali. 23. Akalamo ka Enoch koshi kali ka myaka magana asharhu na makumi galindarhu n’irhanu. 24. Bulya Enoch alilusibwe na Nyamuzinda, arhaciberaga eno igulu. Nyamuzinda amuhêka. 25. Metusaleme aligwerhe myaka igana na makumi galimunani na nda erhi aburha Lamek. 26. Erhi aba amaburha Lamek, Metusaleme ashub’ilama myaka magana nda na makumi galimunani n’ibiri, anakaburha abagala n’abali. 27. Akalamo ka Metusaleme koshi kali ka myaka magana mwenda na makumi galimwenda na mwenda, agal’ifa. 28. Lamek aligwerhe myaka igana na makumi galimunani n’ibiri erhi aburha omugala. 29. Amuyirika erya Nuhu, omu kuderha, erhi: » Oyu ayishirhurhûliliza oku mukolo n’omurhamo gw’amaboko girhu, bulya Nyakasane aheherire obudaka ». 30. Erhi aba amaburha Nuhu, Lamek ashub’ilama myaka magana mwenda na makumi galimwenda n’irhanu, anakaburha abagala n’abali. 31. Akalamo ka Lamek koshi kali ka myaka magana nda na makumi galinda na nda, anagal’ifa. 32. Nuhu aligwerhe myaka magana arhanu erhi aburha Sem, Ham na Yafet.

• Genesis
5
1זֶ֣ה סֵ֔פֶר תֹּולְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּיֹ֗ום בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֹֽו׃
2זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּיֹ֖ום הִבָּֽרְאָֽם׃ ס
3וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיֹּ֥ולֶד בִּדְמוּתֹ֖ו כְּצַלְמֹ֑ו וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵֽׁת׃
4וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
5וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
6וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אֱנֹֽושׁ׃
7וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אֱנֹ֔ושׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
8וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
9וַֽיְחִ֥י אֱנֹ֖ושׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־קֵינָֽן׃
10וַֽיְחִ֣י אֱנֹ֗ושׁ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃
11וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנֹ֔ושׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
12וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃
13וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃
14וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
15וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־יָֽרֶד׃
16וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃
17וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
18וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־חֲנֹֽוךְ׃
19וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־חֲנֹ֔וךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
20וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
21וַֽיְחִ֣י חֲנֹ֔וךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃
22וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנֹ֜וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶדבָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
23וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנֹ֑וךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃
24וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנֹ֖וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ פ
25וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃
26וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמֹונִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶדבָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃
27וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
28וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד בֵּֽן׃
29וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵעִצְּבֹ֣ון יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ראֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃
30וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃
31וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
32וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֣ולֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
OMURHONDERO VI
1.Erhi abantu barhangira baluga en’igulu, baburha abanyere, 2. bene Nyamuzinda babona oku abanyere b’abantu bali binja. Babayankamwo aba banalilonzize. 3. Lero Nyakasane aderha, erhi: « Omûka gwani gurhacibêre ensiku zoshi omu muntu, bulya ali mubiri n’akalamo kage kakola kaba ka myaka igana na makumi abiri ». 4. Ago mango, en’igulu yali abanenene-mikalarhu- ciru n’enyuma zaho, amango bene Nyamuzinda bakag’iyanka abanyere b’abantu, abo banyere bakaburha abana: zo zirya ntwali za mira, bantu b’irenge. 5. Nyakasane abona oku amabi g’abantu galuzire en’igulu na ngasi muhigo gwabali emurhima gwali gwa mabi gwone. 6. Nyakasane aciganya ecarhumaga alema omuntu en’igulu anababala bwenene omu murhima gwage. 7. Nyakasane aderha, erhi: « Omu igulu nkola naholola abantu nalemaga; bone ensimba n’ebiyandala n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namaciganya ecarhumaga nabijira ». 8. Ci Nuhu yehe arhona emwa Nyakasane. 9. Olwa Nuhu luno. Nuhu ali muntu mushinganyanya na mwirhonzi omu bantu b’amango gage analikulikire Nyakasane. 10. Nuhu aburha abagala: Set, Ham na Yafet. 11.Obwo igulu lyaliligomire embere za Nyakasane linayunjwire buminya. 12. Nyakasane alola igulu, abona oku lisherire, bulya ngasi muntu alihemusire omu lugendo lwage en’igulu. 13. Go mango Nyakasane abwizirage Nuhu, erhi: « Kuli nie, amango g’obuzinda bw’omuntu gahisire, bulya igulu lyasherire erhi bo barhuma, liyunjwire buminya. Niene nkolaga nabashaba haguma n’igulu. 14. Ocitulire obwarho bw’omurhi gw’enshebeyi; ogabe obwarho mwo rhuyumpa rhuyumpa, onabushige enungulu omu ndalala n’emugongo. 15. Alaga oku wajira: obwarho bube na makano makumi asharhu ga buli, makumi arhanu ga bugali, makumi asharhu ga kadubwi. 16. Omu bwarho ohiremw’oburhungiri n’ah’ikano liguma enyanya oshwinje. Lunda luguma ohireyo omuhango gw’obwarho. Olujire mishonezo: ah’idoko, aha karhi n’aha nyanya. 17. Nkolaga narhuma ecihonzi, kwo kuderha mishi, en’igulu, ah’idako ly’amalunga, gashabe ngasi ciremwa ciyisa omuka; ebiri en’igulu bihererekere. 18. Cikwone wehe nakuha endagano. Wayish’ija omu bwarho mwen’abana bawe, mukawe, na bali-kazi bawe. 19. Omu bizine byoshi, na ngasi mubiri, orhole bibiri bibiri bya ngasi lubero, obihugire omu bwarho, lyo biberana obuzine haguma nawe: hakâba akalume n’akakazi. 20. Ebinyunyi kushimbana n’omwanya gwabyo, ebishwekwa kushimbana n’omwanya gwabyo, n’ebiyandala kushimbana n’omwanya gwabyo, bibiri bya ngasi buko bibêre nawe, lyo bibêrana akalamo. Wehe orhole ngasi buko kalyo, olunde hofi hawe: byayishi ba biryo byawe na biryo by’ebizine ». Nuhu ashimba byoshi, nk’oku Nyakasane alimurhegesire, kwo anajizire.

• Genesis
6
1וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנֹ֖ות יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃
2וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנֹ֣ות הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥רבָּחָֽרוּ׃
3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָדֹ֨ון רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖יםשָׁנָֽה׃
4הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנֹ֣ותהָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעֹולָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ
5וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבֹּ֔ו רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיֹּֽום׃
6וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבֹּֽו׃
7וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֨אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔העַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־עֹ֣וף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃
8וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
9אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
10וַיֹּ֥ולֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
11וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
12וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכֹּ֖ו עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס
13וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥ימַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
14עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץבַּכֹּֽפֶר׃
15וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵאֹ֣ות אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּוּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קֹומָתָֽהּ׃
16צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑יםתַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃
17וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בֹּו֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔יםמִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃
18וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
19וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃
20מֵהָעֹ֣וף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּאֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֹֽות׃
21וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃
22וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֛ו אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

OMURHONDERO VII
1. Nyakasane ashub’ibwira Nuhu, erhi: « Jaga omu bwarho mwene omulala gwawe gwoshi, bulya nabwine oku oli mushinganyanya embere zani muli elira iburha. 2. Oku ngasi buko bwa nsimba ecire, orholemwo mahali nda, akalume n’akakazi kako; omu buko bw’ensimba zihumânya orhole ihasha liguma, akalume n’akakazi kako. 3. N’omu ngasi buko bwa binyunyi bicire, orhôle mahasha nda, akaluke n’akakazi kako, lyo obuko burhag’ihera en’igulu. 4. Bulya enyuma lya nsiku nda, naniesa enkuba en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani; en’igulu naholola ngasi cizine najiraga ». 5. Nuhu ajira ebi Nyakasane ali amurhegesire byoshi. 6. Nuhu aligwerhe myaka magana ndarhu erhi ecihonzi ciyisha, go mishi okw’igulu. 7. Nuhu aja omu bwarho haguma n’abagala na mukage n’abali-kazi, lyo bayaka amishi g’ecihonzi. 8. Ensimba zicire n’ezihumânya, ebinyunyi na ngasi biyandala oku idaho byadaha omu bwarho bibiri bibiri, 9 . akalume n’akakazi byoshina Nuhu, nk’oku Nyakasane analirhegesire Nuhu. 10. Erhi ensiku nda zihika, amishi g’ecihonzi gacihira oku idaho; 11. omu mwaka gwa magana ndarhu g’akalamo ka Nuhu, omu omwezi gwa kabiri, omu nsiku ikumi na nda z’omwezi, lwo n’olwo lusiku, amaliba g’ekuzimu gafununuka n’enshalalo z’emalunga zahulula. 12. Enkuba yania en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani. 13. Lwo n’olwo lusiku lyo Nuhu, boshi n’abagala Sem, Ham na Yafet, muka Nuhu, abali-kazi basharhu baka abagala: 14. boshi n’ebizine byoshi kushimbana n’obuko bwabyo, ensimba kushimbana n’obuko bwazo, ebiyandala oku idaho kushimbana n’obuko bwabyo, ebibalala kushimbana n’obuko bwabyo, ebinyunyi byoshi na ngasi hibala, bajaga omu bwarho. 15. Kwo kujaga omu bwarho, babiri babiri ba ngasi ciyisa omuka. 16. Abo bayishaga kalume n’akakazi ba ngasi buko, bobadahire nk’oku Nyamuzinda anabarhegekaga. Nyakasane ayigala obwarho abaha omugongo. 17. Ecihonzi caba nsiku makumi ani, oku amishi gayushuka n’obwarho bwasokera enyanya z’izugulu. 18. Oku amishi galuga ganayushuka okw’igulu n’obwarho bwayerêra oku mishi. 19. Amishi gaja gayushuka kulusha oku nyanya z’igulu ganabwika ngasi ntondo ndiri zinaba ah’idako ly’amalunga. 20. Amishi gabwikaga entondo, garhaluka makoro ikumi n’arhanu. 21. Ngasi kazine kaherêrekera: ebigera okw’idaho, ebinyunyi, ebishwekwa, ensimba z’erubala, na ngasi bidûdûsa en’igulu na abantu boshi. 22. Kwo kuderha oku ngasi hyali en’igulu hyafa: ngasi biyisa omuka emazulu. 23. Ntyo kwo ebyali en’igulu byoshi byaholokaga: haguma n’abantu, ebishwekwa, ebiyandala n’ebinyunyi by’emalunga; byoshi byahirigirha en’igulu ci hasigala Nuhu yene na ngasi kali omu bwarho bonaye. 24. Amishi gayorha gabwikire igulu nsiku igana na makumi arhanu.

• Genesis
8
1וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ראֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃
2וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּהֹ֔ום וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
3וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָלֹ֣וךְ וָשֹׁ֑וב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֹֽום׃
4וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃
5וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָלֹ֣וךְ וְחָסֹ֔ור עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥יהֶֽהָרִֽים׃
6וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֑ום וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלֹּ֥ון הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
7וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצֹוא֙ וָשֹׁ֔וב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
8וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיֹּונָ֖ה מֵאִתֹּ֑ו לִרְאֹות֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
9וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיֹּונָ֨ה מָנֹ֜וחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץוַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃
10וַיָּ֣חֶל עֹ֔וד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיֹּונָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃
11וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיֹּונָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִםמֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
12וַיִּיָּ֣חֶל עֹ֔וד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיֹּונָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֹֽוד׃
13וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֜ות שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשֹׁון֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַרנֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
14וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס
15וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃
16צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
17כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּעֹ֧וף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץהֹוצֵא אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃
18וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתֹּ֥ו וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתֹּֽו׃
19כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָעֹ֔וף כֹּ֖ל רֹומֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃
20וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹורָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָעֹ֣וף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖תבַּמִּזְבֵּֽחַ׃
21וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבֹּ֗ו לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל עֹ֤וד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף עֹ֛וד לְהַכֹּ֥ות אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥רעָשִֽׂיתִי׃
22עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְיֹ֥ום וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃
OMURHNDERO IX
1. Nyamuzinda anacigisha Nuhu boshi n’abagala anacibabwira, erhi:
«Muburhe, muyololoke, munabumbe igulu bantu. 2. Mubé còbà na bacòbo-
hwa b’ensimba zoshi z’oku igulu n’enyunyi zoshi z’emalunga, n’ebinyagàrha oku igulu lyoshi, n’enfi zoshi z’omu nyanja: byoshi mbihizire omu nfune zinyu.
3. Ngasi bibà bizine binafukunya byoshi byabà biryo binyu, mmuhire byo byoshi
kuguma n’ebyasi by’emburho. »Cikwone murhalyaga enyama mukanalya n’obuzine bwayo, kwo kuderha omuko. 4. Ci kwonene namudòsa oku muko gwa ngasi muguma muli mwe. 5.Nanadóse ebiryànyi byoshi ndóse n’omuntu, abantu bone na bone nanadóse ogw’omuko gw’omuntu. 6.Owabulage omuko gw’omuntu, naye omuko gwage gunabulagwe n’omuntu. Bulya oku nshusho ya Nyamuzinda
omuntu alemagwa.
7. Mwehe muburhe, muyololoke, mubumbe igulu bantu munalirhegeke.»
8. Nyamuzinda anacibwira Nuhu n’abagala, erhi: ‘ «Loli oku nahira e-
ndagàno yani ekarhi kinyu n’ekarhi k’iburha linyu enyuma zinyu.’ » 9. Nanjizire eyi ndagàno haguma n’ebizine biri haguma ninyu: enyunyi, ebintu bishwekwa, ensimba muli mweshi, 10. rhuderhe omu kutwa bwofi, birya byanarhengaga omu nkuge, ensimba z’igulu. 11. Nfundisire endagàno yani haguma ninyu: nta mubiri
gwacisherêre n’amishi g’ecihonzi, harhakacibà cihonzi casherêza igulu.»
12.Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Lolagi ecimanyiso c’endagàno nfundisire
ekarhì kinyu na nani, ekarhì k’ebindi biremwa munali mweshi nabyo, oku
maburhwa gayisha. 13.Niono mpizire omuherho gwani omu bitù, co cabà cimanyiso c’endagàno yani n’igulu. 14. Mango nkashùbùliza ebitù oku nyanya z’igulu n’omuherho gukaboneka omu citù, 15 . aho nanakengéra endagàno nafundikaga ninyu, amishi garhacihinduke cihonzi c’okushereza ngasi mubiri. 16. Manngo omuherho gukabà guli omu citù, nanagubona, nankengére erya ndagàno y’ensiku n’amango eri ekarhì ka Nyamuzinda n’ebiyisa omùka byoshi, rhuderhe
ngasi mubiri gubà oku igulu.» 17. Nyamuzinda anacibwira Nuhu, erhi: «Eco co cimanyiso c’endagàno mpizire ekarhì kàni na ngasi mubiri guli oku igulu».

Nuhu n’abagala

Bagala ba Nuhu barhengaga omu nkuge bàli: Semu, Kamu na Yafeti.
Kamu ye ishe wa Kanani. 19. Abo oku banali basharhu bàli bene Nuhu bo banarhenzirekwo abantu, bàlumira igulu lyoshi.
29. Nuhu ebwa kuba àbàga muhinzi, arhondéra okukàhinga emizabibu. 21. E –
rhi aciba amanywa idivayi, àlaluka, àyorha bushugunu omu ihema lyage.
22. Kamu ishe wa Kanani abona ishe ali bushugunu, ajìbwira bene wabo oku bali
babirhi embuga. 23. Ci Semu na Yafeti banacirhóla ecirondo, bacihira bombi
oku birhugo bayisha bagenda cinyumanyumà, babwika ishe, barhahindulaga
obusu, barbabonaga obushugunu bw’ishe. 24.Erh i Nuhu arhengamwo erya ndaIwe, amanya kurhi omugala murho anamujirìre. Anacimubwira, erhi: «Kanani aheherirwe màshi! Kuli bene wabo abé ye wa buzinda omu bajà!».
26. Anaciderha kandi, erhi: «Ayagirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Semu, ci
Kanani abé muja wage». 27. Nyamuzinda agalihye Yafeti, ahande omu mahema ga Semu; ci Kanani abé muja wage».
28. Enyuma ly’ecihonzi, Nuhu acilamire yindi myaka magana asharhu na
makumi arhanu. Akalamo ka Nuhu koshi kahisire omu myaka magana gali
mwenda na makumi arhanu, buzinda bw’aho àfà.

• Genesis
9
1וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃
2וּמֹורַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־עֹ֣וף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂהָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃
3כָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃
4אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשֹׁ֥ו דָמֹ֖ו לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
5וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יואֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃
6שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמֹ֣ו יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃
7וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ ס
8וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתֹּ֖ו לֵאמֹֽר׃
9וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃
10וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּעֹ֧וף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣יהַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃
11וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כָּל־בָּשָׂ֛ר עֹ֖וד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה עֹ֛ודמַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
12וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֹֽות־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖האֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עֹולָֽם׃
13אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃
14וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃
15וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה עֹ֤ודהַמַּ֨יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר׃
16וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עֹולָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔הבְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃
17וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֹֽות־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥רעַל־הָאָֽרֶץ׃ פ
18וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃
19שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃
20וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃
21וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּתֹ֥וךְ אהלה
22וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃
23וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖תעֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃
24וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינֹ֑ו וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־לֹ֖ו בְּנֹ֥ו הַקָּטָֽן׃
25וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃
26וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמֹו׃
27יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמֹו׃
28וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃
29וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
Okushandabana kw’amashanja

OMURHONDERO X
1.Alaga iburha lya bene Nuhu, Semu, Kamu na Yafeti, n’abana babusire
enyuma ly’ecihonzi cinene.
2.Yafeti àburha Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tubali, Mesheki na
Tirasi. 3.Bene Gomeri: Askenazi, Rifati, Togarma. 4.Bene Yavani: Elisha, Ta –
rsisi, Ab a Kiti n’Aba Danani. 5.Kuli barhengaga abashandabanaga omu birhwa bibà omu nyanja emwa amashanja. Bene Yafeti bagendibà ntyo ngasi baguma n’ecihugo cabo, n’olulimi Iwabo, n’emilala yabo, n’amashanja gabo. 6.Bene Kamu bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani. 7.Bene Kushi bo: Seba, Havila, Sabata, Rama na Sabuteka. Bene Rama bo: Sheba na Dadani.
8.Kushi àburha Nemrodi, ye warhangiraga oburhambo hano igulu. 9. Ali muhivi mukulu embere za Nyamubàho, co cinarhuma baderha mpu: «Kwo oli
aka Nemrodi muhivi mukulu embere za Nyamubàho». 10.Ecihugo c’aga mashanja canacirhondérera e Babeli, Ereki n’Akadi, bishagala biri byoshi omu
cihugo ca Shinerayi. 11.Arhulukàna mw’eco cihugo aja e Asuru, ayubaka
Ninive, Rehoboti-Iri, Kalaha, na 12.Reseni ekarhì ka Ninive na Kalaha, lugo lunene la.13.Misarayini àburha bene Ludimu, bene Amonimu, Lehabimu na Nafutuhimu. 14.Aburha Patrosimu, ba Kasiluhimu, bo barhengakwo Abafiistini na ba Kafutorimu.
15.Kanani aburha Sidani yo nfula yage, kandi Heti. 16.Ahirakwo aba Yebuseni, aba Amoriti, aba Girgasi, 17. ahirakwo aba Hiviti, aba Arkeni, aba Siniti,
18. ahirakwo aba Arvakiti, aba Semariti, aba Hamatiti; enyuma z’aho emilala ya
bene Kanani yashadabana yoshi. 19.Ecihugo ca bene Kanani cali kurhenga e Sidoni, kugera e Gerari kuja e Gaza, kandi kugera olunda Iw’e Sodomo,
Gomora, Adma na Sebayimi caj’ihwera e Lesha.
, 20 Byanacibà ntyo kuli bene Kamu, ngasi bagunaa n’emilala yabo n’ebihugo
byabo, haguma n’amashanja gabo.
21.Semu naye agwerhe eryage iburha, ye Ishe wa bene Eberi boshi ye na
mukulu wa Yafeti. 22.Semu ye burba Elami, Assuri, Aripakisadi, Ludi na
Arami. 23.Bene Arami: Usi, Huli, Geteri na Masi.
24.Aripakisadi àburha Selahi, na Selahi àburha Eberi. 25.Eberi àburha bana
babirhi: owa burhanzi aderhwa Pelegi, bulya omu mango gage mwo igulu
lyagabanyikanaga, omulumuna naye aderhwa Yokotani. 26.Yokotani aburha
Almodadi, Selefi, Hasarmaveti na Yera , 27.Hodorami, Uzali, Dikala, 28. Obah,
Abimayeh na Sheba, 29. Ofiri, Havila, Yobabu, abòia boshi bali bana ba Yokotani. 30. Ecihugo cabo cali kurhenga e Mesha kuja e Sefari, ntondo eri ebushoshokero bw’izuba.
31. Kwo bali ntyo bene Semu, omu kushimba emilala yabo, olulimi lwabo na
kandi omu kushimba ecihugo cabo n’amashanja gabo.
32.Kwo bene Nuhu bayololosire ntyo omu milala, omu bùko n’omu mashanja gabo. Baligi cisiki c’agandi mashanja goshi gabumbire igulu kurhenga amango g’ecihonzi.

• Genesis
10
1וְאֵ֨לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
2בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָגֹ֔וג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃
3וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃
4וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃
5מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגֹּויִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנֹ֑ו לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃
6וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃
7וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃
8וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְיֹ֥ות גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃
9הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבֹּ֥ור צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
10וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתֹּו֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃
11מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃
12וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃
13וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃
14וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס
15וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־חֵֽת׃
16וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃
17וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃
18וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּחֹ֖ות הַֽכְּנַעֲנִֽי׃
19וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖םעַד־לָֽשַׁע׃
20אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃ ס
21וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֹֽול׃
22בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃
23וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃
24וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃
25וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃
26וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמֹודָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃
27וְאֶת־הֲדֹורָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃
28וְאֶת־עֹובָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃
29וְאֶת־אֹופִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יֹובָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃
30וַֽיְהִ֥י מֹושָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃
31אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגֹויֵהֶֽם׃
32אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתֹולְדֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגֹּויִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃פ

• Genesis

Enkingi ya Babeli

OMURHONDERO XI

1.Igulu lyoshi lyagwerhe iderha liguma na binwa biguma. 2. Ebwa kuba abantu bajàga bagendagenda olunda Iw’ebushoshokero bw’izuba, lero banacirhinda omu kabanda k’omu cihugo ca Sineyari: banaciyubaka ahòla. 3. Banacibwirana mpu: «Ewa yagi, rhujire amatofali, rhugayoce n’omuliro». Amatofali gaba go mabuye g’okuyubaka n’obulembo yaba yo nsima yagagwarha. 4. Banacibwirana mpu: «Ewa yagi: Rhuyùbake olugo, kandi rhuhirekwo enkingi yahika oku nkuba malunga. Ntyo nirhu rhwanakàderha oku nirhu rhuli balume là, na kandi okwola kwanarhuma rhurbacishandabana omu igulu». 5. Nyamuzinda anacihona oku nkuba mpu naye ayish’ilola olugo n’enkingi abantu bayubasire. 6. Nyamuzinda anaciderha erhi: «Ala oku boshi bali lubaga luguma banagwerhe iderha liguma, ogwola gwo murhondéro gw’eyi mikolo yabo. Na bunola nta muhigo gwabo gwakabula buyunjula kuli bo.7.Kanya rhubunguluke, rhubashandire iderha, bahuzagure nta baguma baciyumva ababo. 8. Nyamubàho abashandabanya omu igulu lyoshi, kurhenga aho, baleka okuyubaka olwo lugo. 9. Aho bahayirika Babeli, bulya ho Nyamubàho ashandiraga iderha ly’abantu oku igulu, ahòla ho anabashandabanyizagya bashandàla omu igulu lyoshi.

Bashakulùza ba Abrahamu

10. Alaga iburha lya Semu: Erhi ajira myaka igana, àburha Aripakisadi, myaka ibirhi enyuma ly’ecihonzi. 11.Enyuma ly’okuburhwa kwa Aripakisadi, Semu ashub’ilama myaka magana arhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 12. Erh i Aripakisadi àjira myaka makumi asharhu n’irhanu, àburha Selahi. 13. Aripakisadi abire amaburha Selahi, ashub’ilama yindi myaka magana ani n’isharhu, àburha abarhabana n’abanyere. 14. Erhi Selahi àjira myaka makumi asharhu, àburha Eberi. 15. Selahi abìre amaburha Eberi, ashub’ilama yindi myaka magana ani n’irhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 16. Erhi Eberi àjira myaka makumi asharhu n’ini, àburha Pelegi.
17. Eberi abìre amaburha Pelegi, ashub’ilama yindi myaka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 18. Erhi Pelegi àjira myaka makumi asharhu, àburha Rewu,19. Pelegi abìre amaburha Rewu, ashub’ilama yindi myaka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 20. Erhi Rewu àjira myaka makumi asharhu n’ibirhi, àburha Serugi. 21. Rewu abìre amaburha Serugi, ashub’ilama yindi myaka magana abirhi na nda, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 22. Erhi Serugi àjira myaka makumi asharhu, àburha Nahori. 23. Serugi abìre amaburha Nahori, ashub’ilama yindi myaka magana abirhi, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 24.Erhi Nahori àjira myaka makumi abirhi na mwenda, àburha Terahi.
25.Nahori abìre amaburha Terahi, ashub’ilama yindi myaka igana n’ikumi na mwenda, àburha abarhabana, àburha n’abanyere. 26. Erh i Terahi ajira myaka makumi galinda, àburha Abramu, Nahori na Harani.

Iburha lya Terahi

• Genesis
11
1וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
2וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
3וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶןוְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃
4וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥יכָל־הָאָֽרֶץ׃
5וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
6וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣רמֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֹֽׂות׃
7הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃
8וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃
9עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔העַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ
10אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
11וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
12וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שָֽׁלַח׃
13וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס
14וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־עֵֽבֶר׃
15וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס
16וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־פָּֽלֶג׃
17וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖יםוּבָנֹֽות׃ ס
18וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־רְעֽוּ׃
19וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
20וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃
21וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
22וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־נָחֹֽור׃
23וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הֹולִידֹ֥ו אֶת־נָחֹ֖ור מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
24וַיְחִ֣י נָחֹ֔ור תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־תָּֽרַח׃
25וַיְחִ֣י נָחֹ֗ור אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ס
26וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֨ולֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָֽן׃
27וְאֵ֨לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הֹולִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הֹולִ֥ידאֶת־לֹֽוט׃
28וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מֹולַדְתֹּ֖ו בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
29וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָחֹ֛ור לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחֹור֙ מִלְכָּ֔הבַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
30וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃
31וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנֹ֗ו וְאֶת־לֹ֤וט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנֹ֔ו וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּתֹ֔ו אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣םבְּנֹ֑ו וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
32וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס

• Genesis
• Olw’Abrahamu

Okuhamagalwa kwa Abramu
•
OMURHONDERO XII
•
1. Nyamubàho anacibwira Abramu, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu, omulala gwawe n’enyumpa ya sho, oje omu cihugo nakuyereka. 2. Nakujira ishanja linene, nakugisha n’izìno lyawe lije irenge, lyabà mugisho! 3. Nagisha abakugisha, nahana n’abakakuhehérera. N’amashanja g’igulu goshi gagishwa muli we.»
• 4. Abramu anacilikùla nk’oku Nyamubàho anamubwiraga, bagenda boshi na Loti. Abramu ali agwerhe myaka makumi gali nda n’irhanu erhi arhenga e Harani. 5. Abramu anacirhòla mukàge Sarayi na Loti, mugala w’omulumuna, ashana ebirugu byage byoshi n’abambali ali akola agwerhe aha Harani; balikùla, bàja omu cihugo c’e Kanani. Banacihika obwo omu cihugo c’e Kanani. 6. Abramu anacirhulukàna mw’ecola cihugo, ahika ahantu hatagatifu e Sikemi, aha murhi gwa More. Ago mango erhi Banyakanani bayubasire ecihugo.
•
7. Nyamubàho abonekera Abramu anacimubwira, erhi: «Iburha lyawe lyo naha eci cihugo». Oku bundi Abramu ayubakira Nyamubàho wamubonekeraga oluhérero ahòla. 8. Kurhenga aho anacisòkera oku ntondo olunda Iw’e bushoshokero bwa Beteli, agwikayo eciràlo. Akàsinza Beteli e buzikiro na Ai e bushoshokero. Ayubakaho oluhérero Iwa Nyamubàho, anaciyakùza izìno lyage. 9. Ntyo Abramu aja abanda anahandùla, alinda ahika e Negebu.

Abramu e Misiri
10. Ecizombo canacizùka omu cihugo, naye Abramu abungulukira e Misiri
mpu aj’ibérayo bulya ecizombo cali cidàrhi bwenene mw’eco cihugo. 11. Erhi bakola baling’ihika e Misiri, Abramu anacibwira mukàge, erhi: «Lola, nyishi
oku obà mukazi w’iranga linja. 12. Abanya-Misiri hano banarhubona ntya
banaderha mpu mukàge oyu, n’abo bananyirha, bakuleke. 13. Kuziga okàderha oku oli mwali wirhu lyo nani bandola bwinja, bandeke nkulamirekwo». 14. Byanabà kulya, Abramu erhi ahika e Misiri, Abanyamisiri babona oku nyamukazi anali mwinja bwenene. 15. Abarhambo ba Faraoni bamubona bakàmukunga bwenene embere za Faraoni. Barhòla nyamukazi, bamuhèka omu bwami bwa Faraoni. 16. Faraoni arhonya Abramu erhi nyamukazi orhuma: ashobòla enkafu n’ebibuzi, endogomi ndume, abajà, abajàkazi, endogomi nkazi n’engamiya. 17. Ci kwone Nyamubàho arhogezakwo Faraoni obuhanya bunene ye n’omulala gwage erhi Sara muka Abramu orhuma. 18. Faraoni anacihamagala Abramu amubwira, erhi: «Kwo kurhi oku wanjizire? Carhumaga orhambwira oku ali mukawe? 19. Carhumaga oderha, erhi: «Ali mwali wirhu?» n’aho nalinda mmuyanka? Buno buno alaga mukawe, rhòla ye wenaye ontengere kuno».
20. Faraoni amuha abantu bamulusa bamukûla omu cihugo ye na mukàge n’ebintu byage byoshi.
12Genesis
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמֹּֽולַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ראַרְאֶֽךָּ׃
2וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְגֹ֣וי גָּדֹ֔ול וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃
3וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
4וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתֹּ֖ו לֹ֑וט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣יםשָׁנָ֔ה בְּצֵאתֹ֖ו מֵחָרָֽן׃
5וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתֹּ֜ו וְאֶת־לֹ֣וט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּוְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
6וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְקֹ֣ום שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵלֹ֣ון מֹורֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
7וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ההַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
8וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אהלה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤םמִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
9וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָלֹ֥וךְ וְנָסֹ֖ועַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ
10וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃
11וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָבֹ֣וא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתֹּ֔ו הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥היְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
12וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתֹּ֣ו זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃
13אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֨עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃
14וַיְהִ֕י כְּבֹ֥וא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃
15וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
16וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־לֹ֤ו צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖תוּגְמַלִּֽים׃
17וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּיתֹ֑ו עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃
18וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃
19לָמָ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃
20וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹתֹ֛ו וְאֶת־אִשְׁתֹּ֖ו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹֽו׃
• Genesis 13
Abramu alekana boshi na Loti
OMURHONDERO XIII
1 Abramu arhenga e Misiri, ye, mukàge n’ebintu byage byoshi, kuguma
na Loti ashubisòkera e Negebu. 2 Abramu ali mubiri bwenene oku maso
g’ebintu bishwekwa, oku nsaranga n’oku masholo. 3 Kandi ashub’ijà abanda
anahandùla kurhenga e Negebu kuhika e Bèteli, alinda ashubihika halya agwikaga eciràlo burhanzi ekarhì ka Beteli na Ai , 4. halya ayubakiraga Nyamubàho oluhérero burhangiriza, kandi ahòla ashubiyàkuza izino lya Nyamubàho. 5. Loti wajàga agenda boshi na Abramu ali agwerhe naye amaso g’enkafu n’ag’ebibuzi, haguma n’amahema.6. Ecihugo cafundera, okuba n’ebintu binji kurhacizigaga babéra haguma. 7. Abangere ba Abramu n’abangere ba Loti barhondèra emirongwe. Mw’ago mango Abanya-Kanani ri’aba Periziti bo balibayubasire omu cihugo. 8. Abramu abwira Loti, erhi: «Yaga ntalonza hazùke emirongwe ekarhì kàni nawe nisi erhi ekarhì k’abangere bàni n’abangere bawe bulya rhwamabà baguma. 9. K’ecihugo cirhali cigali embere zawe. Ontengekwo. Okaja e kulembe naja ekulyo, okaja ekulyo, naja ekulembe.» 10. Loti ayinamula amasu, abona olubanda Iwa Yordani Iwali ludòmerirwe bwinja boshi. Okwo kwabàga embere Nyamubàho ashàbe Sodomo na Gomora, olwo lubanda kwo Iwah nka busàni bwa Nyamubàho, nk’ecihugo c’e Misiri kuja elunda Iw’e Sowari. 11.Loti acìshoga olwo lubanda Iwa Yordani Iwoshi, agandùla agend’iyubaka olunda Iw’e bushoshokero, ntyo kwo barhenginekwo. 12. Abramu ayubaka omu cihugo ca bene Kanani, naye Loti ayubaka omu bishagala by’elubanda, agwika ebiràlo byage kuhika e Sodomo. 13. Abantu b’e Sodomo bali bantu babì bwenene, na banyabyaha embere za Nyamubàho.14Nyamubàho anacibwira Abramu, erhi Loti aba amamurhengakwo, erhi:«Yinamula amasu obone, kurhenga aho oli kuja e mwenè n’emukondwe, kuja e bushoshokero n’ebuzikiro. 15. Eco cihugo coshi wabona nakuha co we n’iburha lyawe, cibé cinyu ensiku zoshi. 16. Iburha lyawe najira hyololoke hluge nka katulo k’okw’idaho: owakahash’iganja emogomogo z’akatulo k’okw’idaho ye wanahash’iganja iburha lyawe. 17. Yimuka! orhandagire eci cihugo omu buli n’omu bugali, bulya co nakuha.» 18. Abramu yoyo n’amahema gage, akanyaagend’igwika eciràlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahóla ayubakiraho Nyamubàho oluhêrero.
Genesis 13
1וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתֹּ֧ו וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֛ו וְלֹ֥וט עִמֹּ֖ו הַנֶּֽגְבָּה׃
2וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃
3וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥יןבֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃
4אֶל־מְקֹום֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
5וְגַם־לְלֹ֔וט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃
6וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃
7וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־לֹ֑וט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃
8וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־לֹ֗וט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥יםאַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃
9הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃
10וַיִּשָּׂא־לֹ֣וט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗האֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃
11וַיִּבְחַר־לֹ֣ו לֹ֗וט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע לֹ֖וט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃
12אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְלֹ֗וט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃
13וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃
14וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־לֹ֣וט מֵֽעִמֹּ֔ו שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּקֹ֖וםאֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
15כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃
16וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנֹות֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץגַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃
17ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
18וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְרֹ֑ון וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ
•
• Genesis 14
Entambala y’abami bani
OMURHONDERO XIV
1 Omu mango ga Armafeli mwami w’e Sineyari, Ariyoko mwami w’e Elasari na Kedori-Laomeri mwami w’e Elami na Tideali mwami w’e Goyimi, 2 abôla bami banacitula entambala oku babo bami bo baligi: Bera mwami w’e Sodomo, Birsha mwami w’e Gomora, Sineadi mwami w’e Adma, Shemeberi mwami w’e Seboyimi n’omwami w’e Bela izino lyage ye Sowari. 3. Abâla bazinda bayankira omuhigo omu kabanda ka Sidimi yo enaligi nyanja y’omunyu. 4. Bagezize myaka ikumi n’ibirhi erhi badwirbe barhegekwa na Kedori-Laomeri, lero omu mwaka gw’ikumi na kasharhu, bàgoma. 5. Ci omu mwaka gw’ikumi na karhanu Kedori -Laomeri àyisha haguma n’omurhwe gw’abandi bami, balya bali bayumvinye boshi naye. Ahimira bene Refayimi aha Asteroti-Karnayimi, Abazuzimi abahimira aha Hama, aba Emimi omu kabanda ka Kiriyatayimi, 6. Aba Heriti abahimira oku ntondo za Setiri kuhika aha Eli-Parani lugo luli elubibi n’irungu. 7. Bagonjolokera e Ayini Misipati omu Kadesi. Bahima ab’omu cihugo c’aba Malesiti, kuguma n’aba Amoreni, bo babàga e Hesasoni-Tamari. 8. Naye omwami w’e Sodomo, omwami w’e Gomora, omwami w’e Adma, omwami w’e Seboyimi n’omwami w’e Bela izino lyage ye Sowari nabo bàhiga okulwa; babaIwikiza omu kabanda ka Sidimi. 9. Bakoza Kedori-Laomeri, mwami w’e Elami, Tideali mwami w’e Goyimi, Armafeli mwami w’e Sineyari na Ariyoko mwami w’e Elasari, bami bani oku barhanu! 10. Omu kabanda ka Sidimi mwali muyunjwire bideka bya bulembo; omu kuyaka omwami w’e Sodomo n’omwami w’e Gomora bahirimamwo, abasigalaga bayakira omu ntondo. 11. Abahimaga basàbunga ebyali omu Sodomo n’omu Gomora byoshi, n’ebiryo byamuli byoshi banacigendera. Loti naye, mugala wa mulumuna wa Abramu, bamugwarha, banyaga n’ebirugu byage byoshi banacigendera. Yo ali ayubasire e Sodomo. 13. Muguma omu bashugunukaga, akanya aj’ibwira Abramu muhabraniya wali yubasire aha murhi gwa Mambri Amoniti, mwene wabo Esikoli na Aneri, bàli bìra b’Abramu. 14. Abramu erhi ayumva oku kwo mwene wabo anahèsirwe mpira ntyo, asinga omurhwe gwa balume magana asharhu na bantu ikumi na munani, balwi bakulu baburhagwa omu mwage, abalibirhakwo kuhika aha Dani. 15. Erhi babà bamacìgabamwo bikembe bibirhi, Abramu ye n’engabo yage, bàbarhéra budufu, anabahima abaminika kuhika aha Heba olunda Iw’ebwa murhi gwa Damasi. 16. Alîkûza ebirugu byoshi, haguma na mwene wabo Loti n’ebirugu byage, kuguma n’abakazi n’abalume.
Oburherekére bwa Melikisedeki
17. Abramu erhi akola arhabâluka emunda anahimiraga Kederi-Lomeri, ye
n’abami bali boshi naye, omwami w’e Sodomo ayish’imuyankirira omu njira
omu kabanda ka Sawe (lwo lubanda Iwa mwami). 18. Melkisedeki mwami w’e
Salemu ayisha adwirhe omugati n’irivayi; ali mudàhwa wa Nyamuzinda w’enyanya bwenene. 19. Anacigisha Abramu aderba, erhi: «Abramu agishwe na Nyamuzinda w’enyanya bwenene owalemaga amalunga n’igulu, 20.Ayagirwe Nyamuzinda w’enyanya bwenene owahiraga abashombanyi bawe omu nfune zawe». Abramu anacimurhûla oku ngasi ebi anali adwirhe byoshi.
21. Oyu mwami w’e Sodomo anacibwira Abramu, erhi: «Ompe abantu oyorhane ebirugu». 22. Ci kwone Abramu ahûna oyo mwami w’e Sodomo, erhi: «Ndengezize okuboko kwani emunda Nyamuzinda w’enyanya bwenene ali ye walemaga amalunga n’igulu. Ciru n’ehigozi ciru n’ehishumi hy’enkwerho zawe ntahyo narhôla omu birugu byawe: orhag’iderha erhi: «Nie nagazize Abramu». 24. Ntahyo ntôzire ciru n’ehitya. Byo ntaderha ebi abarhumisi bàni balyaga n’ecigabi nahàga abira bantabalaga bo Ameri, Esikoli na Mambri; abola barhôla ngasi muguma ecage cigabi».
1וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְגֹּויִֽם׃
2עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃
3כָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃
4שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃
5וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣תקַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
6וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃
7וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔יהַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
8וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּאִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃
9אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גֹּויִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ראַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃
10וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖יםהֶ֥רָה נָּֽסוּ׃
11וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃
12וַיִּקְח֨וּ אֶת־לֹ֧וט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃
13וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣יעָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃
14וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵיתֹ֗ו שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֔ותוַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃
15וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חֹובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃
16וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־לֹ֨וט אָחִ֤יו וּרְכֻשֹׁו֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃
17וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתֹו֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּבֹ֗ו מֵֽהַכֹּות֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ראִתֹּ֑ו אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃
18וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הֹוצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֹֽון׃
19וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
20וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לֹ֥ו מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
21וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃
22וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
23אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֹֽוךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּיאֶת־אַבְרָֽם׃
24בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔אהֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס

• Genesis
OMURHONDERO XV
Endagâno ya Nyamubâho boshi na Abramu
1 Enyuma ly’ebyo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Abramu omu cilôrho, kaderha ntya, erhi: «Orbayobohaga Abramu, nie mpenzi yawe, oluhembo Iwawe Iwabà lunene». 2. Abramu ashuza, erhi: «Waliha Nyamubâho bicigi wanshobôza? Niono nafà buzira mwana…» 3. Abramu aderha, erhi: «Lola oku orhampâga iburha na muguma omu bene wirhu ye wayish’iyîma omu byani». 4. Kandi aho, akanwa ka Nyamubâho kanacimurhindakwo, erhi: «Arhali wabene oyo wanayîme omu byawe ci muguma warhenga omu muko gwawe». 5. Oku bundi amujâna embuga amubwira, erhi: «Galamira emalunga, oganje enyenyezi z’emalunga nk’oku onahashire», anacimubwira, erhi: «Kwo iburha lyawe lyabà ntyo». 6. Abramu ayemera Nyamubâho, naye Nyamubâho erhi abà amamuganjira birya, amuyereka oku kwoshi kunali k’okuli. 7. Ashub’ibwira Abramu, erhi: «Nie Nyamubâho wakurhenzagya e Uruomu Kaldeya nti nkuhe eci cihugo cibe cawe». 8. Abramu ashuza, erhi: «Yagirwa Nyamubâho, bici namanyirakwo oku neci canabà cani?» 9. Anacimushuza, erhi: «Kanyagya ondêrhere endaku ya myaka isharhu, empene ya myaka isharhu, engandabuzi ya myaka isharhu, orhôle n’empingà n’ecananyunyi c’engûku». 10. Ayisha amudwirhire ebyo bintu, abiberanga analambika ngasi luhande omu masu g’olwabo, ebinyunyi byoki arhaberangaga. 11. Bacigukuma mpu bacirhunike kuli erya mirhumba, Abramu akazibahâhanya. 12. Erhi izûba liba likola lyazika, enjôli nnene yarhogerakwo Abramu, ecôba cinene camugwarha. 13. Nyamubâho anacibwira Abramu, erhi: «Omanye bwinja oku abana bawe babà nka bigolo omu cihugo cirhali cabo. Babà bajà eyo munda banabalibuze myaka magana ani. 14. Ci olubaga Iwabarhindibuza ntyo niene nalutwira olubanja na buzinda bayagaluke erhi banadwirhe birugu mwandu. 15. Wehe wakulikira basho n’omurhûla, wagishwa omu bushanja bwinja. 16. Oku iburha lya kani go mango banashubire eno, bulya obubi bw’abanya-Amoriti burhacihika oku muhiro».17. Izûba lyabîrage lyamazika n’obudufu erhi bwamarumbâna, lola oku ecibêye c’omugi n’ecimole n’omuliro byàgera ekarhî ka zirya nyama mberange.18 Olwo lusiku Nyamubâho àfundika endagâno boshi n’Abramu aderba, erhi: «Iburha lyawe ndihîre eci cihugo, kurhenga oku Iwishi Iw’e Misiri kuhika oku Iwishi lunene, lwo lwishi lwa Efrata. 19. Cihugo c’aba Keniti, aba Keniziti, aba Kadimoniti, 20. aba Hititi, aba Periziti, aba Rafayimi, 21. aba Hamoriti, abanya-Kanani, aba Girigashiti n’aba Yebuseni».

15
1אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗םאָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הֹולֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂקאֱלִיעֶֽזֶר׃
3וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יֹורֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
4וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃
5וַיֹּוצֵ֨א אֹתֹ֜ו הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכֹּ֣וכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑םוַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
6וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לֹּ֖ו צְדָקָֽה׃
7וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖אתלְרִשְׁתָּֽהּ׃
8וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃
9וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגֹוזָֽל׃
10וַיִּֽקַּֽח־לֹ֣ו אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְרֹ֖ו לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖רלֹ֥א בָתָֽר׃
11וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
12וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָבֹ֔וא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃
13וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑םאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃
14וְגַ֧ם אֶת־הַגֹּ֛וי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֹֽול׃
15וְאַתָּ֛ה תָּבֹ֥וא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁלֹ֑ום תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טֹובָֽה׃
16וְדֹ֥ור רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
17וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥יםהָאֵֽלֶּה׃
18בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔אתמִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
19אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃
20וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃
21וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ ס
• Genesis
OMURHONDERO XVI
Okuburhwa kwa Ismaeli

1. Sarayi muka Abramu arhâlisag’imuhâ mwana. Cikwonene Sarayi ali agwerhe omuja-kazi wage w’e Misiri izîno lyage ye Hgari. 2 Sarayi, anacibwira Abramu, erhi: «Lola, wekasinga obu Nyamubâho arhanyemereraga okuburha, j’emunda omujakazi wani ali, nkaba bali amango ankacimbonera abana». Abramu ayumva izu lya Sarayi. 3 Ntyo, Abramu erhi ajira myaka ikumi ali omu cihugo c’e Kanani, mukâge Sarayi amuha Hagari, mujakazi wage munyamisiri, amuha iba Abramu mpu amuyanke. 4 Naye, anacija emunda Hagari ali, arhôla izîmi. Nyamukazi kurhenga amango abonaga akola ali izîmi arhacilolaga nn’omumwabo nka muntu. 5 Sarayi anacibwira Abramu, erhi: «We orhumire njakwo aka kagayo! Nayansire omujakazi wani nakufumbikaye, na kurhenga amango abonaga akola ali izîmi, niono ntacibonwa nka muntu omu masu gage. Nyamuzinda yene arhufunge rhwembi!». 6 Abramu abwira Sarayi, erhi: «Omujakazi wawe omu maboko gawe anali, wene omujirire oku onasîmire». Abwo Sarayi akaz’ilibuza owabo kuhika owabo amuyaka. 7 Malahika wa Nyamubâho anacishimana Hgari hofi n’iriba liguma omu irungu, lyo iriba liba oku burhambi bw’enjira y’e Suru. 8 Amudôsa , erhi: «Hagari, mujakazi wa Sarayi, ngahi warhenga na ngahi waja?». Hagari anacimushuza, erhi: «Naja nayâka nn’omumwirhu Sarayi». 9 Malahika wa Nyamubâho amubwira, erhi: «Galuka , oshubire emwa nn’omumwinyu onakazimuyumva». 10 Malahika wa Nyamubàho amubwira, èrhi: «Naluza bwenene iburha lyawe,
lyaluga liyabirane okuganjwa». 11 Malahika wa Nyamubâho anacimubwira, erhi: «W’oyo oli izîmi, waburha omwanarhabana, wayish’imuyirika izîno lya Ismaeli, bulya Nyamuzinda anayumvirhe omulenge gwawe. 12 Oyo mwana abà ndogomi nkali ya muntu, okuboko kwage kwakâlikirwa abandi boshi n’okuboko kw’abandi boshi ye kwalikirwa. Ayimanga yene omu masu ga bene wabo boshi.» 13 Hagari ayirika Nyamubâho wamubonekeraga eri izîno: erhi: «we El Royi», kwo kuderha «We Nyamuzinda Obona», bulya gwarhi yene, «Ka ye nshubir’ibona aha olya odwirhe ambona?» 14 Co cirhuma eryo iriba liderhwa mpu iriba lya Lahayi-Royi, liba ekarhî ka Kadesi na Beredi. 15 Hagari anaciburhira Abramu omwanarhabana, naye Abramu àyirika mugala wa Hagari izîno lya Ismaeli. 16 Abramu ali akola agwerhe myaka makumi gali munani na ndarhu erhi Hgari amujira Ishe wa Ismaeli.
Genesis 16
1וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה לֹ֑ו וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃
2וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖המִמֵּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְקֹ֥ול שָׂרָֽי׃
3וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖םבְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃
4וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃
5וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָהוָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
6וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטֹּ֣וב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔יוַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
7וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃
8וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖יבֹּרַֽחַת׃
9וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃
10וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
11וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמֹו֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖האֶל־עָנְיֵֽךְ׃
12וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָדֹ֣ו בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בֹּ֑ו וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃
13וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥ירֹאִֽי׃
14עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃
15וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנֹ֛ו אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃
16וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס
• Genesis
• OMURHONDERO XVII
1 Abramu erhi ajira myaka makumi gali mwenda, Nyamubàho amubonekera amubwira, erhi: «Nie El-Shadayi, Nyamuzinda Ogala-byoshi, olambagire embere zani onayorhe mwimana. 2 Nafundika endagàno yani na nawe, nakuluza bwenene». 3 Abramu anacikumba bûbi, na Nyamuzinda amubwira, erhi: 4 «Niono, endagàno yani nawe yeyi: Wabà ishe w’amashanja manji manji. 5 Barhakanacikuderha Abramu, ci we kola Abrahamu, bulya nakujira ishe wa mashanja manji manji. 6 Nakuha iburha lirhali linyi, wabà ishe wa mashanja manji na bami banji bakurhengamwo. 7 Nafundika endagâno yani rhwembi, ekarhî kani n’iburha lyawe enyuma zawe, n’obûko bwawe enyuma zawe, kurhenga oku iburha kuja oku lidi, yabà ndagâno y’ensiku zoshi, kuderha nti mbe Nyamuzinda wawe na Nyamuzinda w’iburha lyawe enyuma zawe. » Nakuha w’oyo n’iburha lyawe ecira cihugo oyubasiremwo, ecihugo ca Kanani coshi, caba cawe ensiku zoshi, nani nabà nie Nyamuzinda wawe». 9 Nyamuzinda abwira Abrahamu, erhi: «Woyo olange bwinja endagâno yani, woyo n’iburha lyawe enyuma kurhenga oku iburha kuja oku lindi. 10 Alaga endagâno yani mukwanine mulange, ndagâno ekarhi kani na nawe, kwo kuderha we n’iburha lyawe enyuma zawe: Ngasi mwanarhabana w’omu nyumpa yawe yeshi akwanine akembûlwe. 11 Mujire bammukembûle, kwo kuderha batwe ehishisha hy’obulume bwinyu, co cabà cimanyiso c’endagâno yani ekarhi kani na ninyu. 12 Ngasi mwanarhabana winyu, erhi akajira nsiku munani abusirwe, anakembûlwe, kurhenga oku iburha kuja oku lindi. Oyo anabà mwanarhabana waburhwa omu nyumpa yawe nisi erhi omwanarhabana waguliragwa ecigolo cirhali c’omu bûko bwawe. 12 Oyo obusirwe omu nyumpa yawe, n’oyo wagulagwa nsaranga, kukwanine bakembûlwe. Endagàno yani yashâkwa omu mubiri gwinyu nka ndagâno y’ensiku zoshi. 14 Orhali mukembûle, omulume barhatwiri ehishisha hy’oku bulume bwage, oyola kukwanine akagwe omu bûko bwinyu, bulya arhakenziri endagâno yani». 15 Nyamuzinda abwira Abrahamu, erhi: «Mukawe Sarayi irhondo orhacihìîraga okamuderba mpu ye Sarayi, ci izino lyage ye kola waba Sara. 16 Namugisha nankuhe omwanarhabana wa kuli ye, namugisha abe nnina w’amashanja, anaburhe amashanja aburhe n’abami b’amashanja». 17 Abrahamu akumba bûbi, arhondêra asheka, erhi amacidesa yene, erhi: «K’omwana akaciburhwa n’omushosi wa myaka igana, na Sara ogwerhe myaka makumi gali mwenda, ka anaciburha? » 18 Abrahamuzinda, erhi: «Ciru Ismael arhanarhang’ilama embere zawe!» 19 Nyamuzinda ashuza, erhi: «Kwo binali, mukawe Sara akuburhira omwanarhabana, wanamuyirika
izìno lya Izaki, nafundika endagâno yani haguma naye, yabà ndagâno y’ensiku n’amango, kuderha nti mbe Nyamuzinda wage n’ow’obûko bwage bwayisha enyuma zage. 20 Oku biyerekire Ismaeli neci nkuyumvirhe; naye mmugishire, namuha iburha, namujire aluge bwenene, aburha baluzi ikumi na babirhi, namujira ishanja linene.21 Ci kwonene endagâno yani, Izaki ye rhwayifundika rhweshi, mugala wawe waburhwa na Sara mwaka irhondo nka gano mango». 22 Erhi ayusa ashambala, Nyamuzinda asêzera Abrahamu. 23 Oku bundi Abrahamu anarhôla omugala Ismaeli, ngasi bandi banali ba maburhwa omu mwage, n’abandi bambali agulaga n’enfaranga, rhuderhe ngasi banali balume b’aha mwa Abrahamu boshi abakembûla ehishisha hy’obulume bwabo olwo lusiku Iwonêne na kuhika ene nk’oku Nyamuzinda anamubwiraga. 24 Erhi Abrahamu akembùlwa erhi agwerhe myaka makumi gali mwenda na mwenda, anacikembûlwa ehishisha hy’obulume bwage. 25 Omugala Ismaeli naye ali agwerhe myaka ikumi n’isharhu erhi akembûlwa ehishisha hy’obulume bwage. 26 Olwo lusiku lwonênè, Abrahamu n’omugala Ismael, bakembûlwa. 27 Abalume b’aha mwage boshi, abana b’omu mulala gwage, na ngasi bandi agulaga nfaranga embuga, boshi bakembûlwa kuguma naye.
Genesis 17

17
1וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣לשַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
2וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אֹותְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
3וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֛ו אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
4אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמֹ֥ון גֹּויִֽם׃
5וְלֹא־יִקָּרֵ֥א עֹ֛וד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמֹ֥ון גֹּויִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
6וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגֹויִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
7וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עֹולָ֑ם לִהְיֹ֤ות לְךָ֙לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃
8וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עֹולָ֑ם וְהָיִ֥יתִילָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
9וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
10זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמֹּ֥ול לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃
11וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃
12וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמֹּ֥ול לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ראֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
13הִמֹּ֧ול׀ יִמֹּ֛ול יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עֹולָֽם׃
14וְעָרֵ֣ל׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמֹּול֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתֹ֔ו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָאֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס
15וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
16וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגֹויִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּהיִהְיֽוּ׃
17וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבֹּ֗ו הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ההֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
18וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
19וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמֹ֖ו יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨יאֶת־בְּרִיתִ֥י אִתֹּ֛ו לִבְרִ֥ית עֹולָ֖ם לְזַרְעֹ֥ו אַחֲרָֽיו׃
20וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹתֹ֗ו וְהִפְרֵיתִ֥י אֹתֹ֛ו וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹתֹ֖ו בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑דשְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יֹולִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְגֹ֥וי גָּדֹֽול׃
21וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמֹּועֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃
22וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתֹּ֑ו וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃
23וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֗ו וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתֹו֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפֹּ֔ו כָּל־זָכָ֕רבְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתֹּ֖ו אֱלֹהִֽים׃
24וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּלֹ֖ו בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃
25וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּלֹ֔ו אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃
26בְּעֶ֨צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה נִמֹּ֖ול אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֹֽו׃
27וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתֹו֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתֹּֽו׃ פ
• Genesis
OMURHONDERO XVIII

Nnâmahanga ashub’ibonekera Abrahamu aha Mambri

1 Nyamubàho amubonekera aha murhi gwa Mambri erhi atamire aha luso lw’ecirâlo cage, amango g’idûrhu likali ly’omûshi. 2 Erhi alambûla amasu abona bantu basharhu bamuyimanzire aha burhambi. Erhi ababona arhenga aha luso Iw’ecirâlo aja emunda bali, ahwera oku idaho. 3 Ababwira, erhi: «Yagirwa Nnahamwirhu nkusengire, akaba ntonyire omu masu gawe, orhageraga aha burhambi bwa mwambali wawe buzira kuyimanga. 4 Baj’ilerha mishi masungunu mukalabe amagulu, munarhamùkire hali ogu murhi. 5 Naj’ilonza ecihimbi c’omugati murhûzemwo omurhima mubul’igenda, e kuli mwaja co canarhumaga mugera aha mwa mwambali winyu eco!». Banacishuza mpu: «Ojirage nk’okwo odesire». 6 Abrahamu anacibadukira omu cirâlo emunda Sara ali ambwira, erhi: «Orhôle mirengo ishanrhu ya nshâno, obumbe onabajiriremwo orhugati. 7 Abrahamu akanya aja omu buso bwage, arhôlamwo akanina k’omutwira kashushagire bwinja akaha omwambali, naye akanya aj’ikarheganya. 8 Ayisha adwirhe amashanza, empyuhyu na kalya kanina anabâgaga, adekereza embere zabo; naye ayimanga hofi nabo aha idako ly’omurhi oku bakâlya. 9 Banacimudòsa, mpu: «Ngahi mukawe Sara ali?» Abashuza, erhi: «Yoyo otamire omu cirâlo». 10 Olya w’ecigolo aderba, erhi: «Mwaka irhondo nashub’igera hano mwawe kandi, n’ago mango, erhi mukawe Sara agwerhe mugala». Sara akazâg’iyumviza aha luso Iw’ecirâlo câli enyuma zage. 11 Ci Abrahamu na Sara bali bakola bashosi ba myaka minji, na Sara ali amahwerwa arhacijâga omu mugongo. 12 Lero Sara acishesa, erhi: «K’aga mango nahwire nakaciyumva amasima! N’ibanie oyula okola luvandagwa!». 13 Ci kwone Nya-mubàho abwira Abrahamu, erhi: «Cirhumire Sara asheka anaderha erhi: Ka kuburha nani nakaciburha nankola ncîberîre ntaye? 14 Ka hli ebirhangâzo byankayabira Nyakasane okujira? Mwaka irhondo nka gano mango, nashubira eno mwawe na Sara aburha mugala.» 15 Sara acìhakanula, erhi: «Mâshi ntashesire», ali amayoboha, ci kwone amubwira, erhi: «Neci washesire».

Abrahamu asengerera ab’e Sodomo

18
1וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיֹּֽום׃
2וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶלוַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
3וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
4יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
5וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ןתַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
6וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥יעֻגֹֽות׃
7וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטֹוב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֹֽו׃
8וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץוַיֹּאכֵֽלוּ׃
9וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
10וַיֹּ֗אמֶר שֹׁ֣וב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַחהָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
11וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְיֹ֣ות לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
12וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥יזָקַֽנְתִּי׃
14הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמֹּועֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
15וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
16וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
17וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
18וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָיֹ֧ו יִֽהְיֶ֛ה לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ בֹ֔ו כֹּ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
19כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתֹו֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ותצְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
20וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
21אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
22וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עֹודֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
23וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
24אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּקֹ֔ום לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥יםהַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
25חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָהלָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
26וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּתֹ֣וךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּקֹ֖וםבַּעֲבוּרָֽם׃
27וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הֹואַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
28א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
29וַיֹּ֨סֶף עֹ֜וד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּרהָאַרְבָּעִֽים׃
30וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔האִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
31וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הֹואַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃
32וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣אאַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
33וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֹֽו׃
• Genesis
OMURHONDERO XIX
Okushâbwa kwa Sodomo
1 Erhi balya bamalahika babirhi bahika aha Sodomo càjingwè, Loti ali abwarhire aha muhango gw’olugo. Erhi Loti ababona ayimuka, akanya aj’ibayankirira, ahwera oku idaho. 2 Aderba, erhi: «Mmuhûnyire mâshi banawirhu muyishe muyandagalire emwa mwambali winyu muj’ihandayo, mugeze amishi oku magulu, n’irhondo sezi mwanahira njira», ci bobe bashuza, mpu: «Nanga, rhwalâla muno ngo». 3 Ci kwone abayinginga bwenene kuhika bayemera okuja emwage n’okuja omu nyumpa. Abarheganyiza ebiryo, abayokera omugati gurhalimwo Iwango, banacilya. 4 Oku barhacigwishira, enyumpa yoshi yagorhwa n’abalume b’omu lugo, bantu b’e Sodomo, kurhenga oku misole kuhika oku bashosi, olubaga lwoshi buzira kusiga ndi nyuma. 5 Bayakûza Loti banacimudôsa, mpu: «Ngahi bali balya bantu bajìire hanola mwawe buno budufu? Orhuhe bo rhubalâlane». 6 Loti ahuluka aja emunda bali emuhanda, anayigal a olumvi enyuma zage. 7 Anacibabwira, erhi: «Bene wirhu, mwe mukasinga, mumanye mwankakola amabi! 8 Yumvi mmubwire, ngwerhe banyere babirhi barhasag’imanya balume, nnammulerherabo: mubajire oku mubwine kwinja, ci abola bantu mumanye mwankaderha mpu mwabahumakwo, bulya mwo bajire omu cihoho c’enyumpa yani». 9 Ci bahuza, mpu: «Orhenge aho! Azind’iyisha ali mubunga, yoyo wamacijiraga mutwi wamanja! Waba we rhujira kubi kubalusha». Bacirhunika kuli Loti bwenene; bamuyishakwo bakola bapamula olumvi. 10 Ci balya balume bombi, banacirîka okuboko, bakululira Loti aha burhambi bwabo, omu nyumpa, banahamika olumvi. 11 Bahunika balya bantu kw’olumbwibwi aha luso, kurhenga oku murho kuhika oku mukulu, bayabirwa ciru n’okubona omuhango. 12 Balya bantu babirhi banacibwira Loti, mpu: «Ka bali bandi bene winyu
ojira enola munda? Bagala bawe, ngasi bene winyu bali munola lugo boshi
obarhenze hanola. 13 Rhukola rhwashàba luno lugo, bulya omulenge kuli abala bantu emwa Nyamubâho gwarhalusire, na Nyamubâho anarhurhumire mpu rhubamalire». 14 Loti akanya aj’ibwira abakwi bakazagisheba abâli, erhi: «Yimuki murhenge muli cino cihugo bulya Nyamuzinda alâlire okucishâba; ci abakwi bamaya mpu kuhalîza. 15 Erhi kuba mucêracêra, bamalahika banacisêza Loti, mpu: «Yimuka orhôle mukawe n’aba bâli bawe bali ahala bombi, ogende lyo orhag’igwa omu buhane Nyamubâho ahanamwo bino bishagala. 16 Mpu acizindoloka, balya balume babirhi bamugwarhira oku kuboko ye na mukâge n’abâli oku banali babirhi, bulya Nyamuzinda ali alonzize okubacinga. Bamuhulusa banamulekera emuhanda gw’olugo. 17 Oku bamuhêka e muhanda, muguma muh balya bamalahika amubwira, erhi: «Kanya oyake duba duba, ocize omûka gwawe, orhakabaganaga enyuma orhanayimangaga ngahi omu kabanda ci oyakire oku ntondo lyo olek’ihêkwa omu nsanyâ». 18 Loti abashuza, erhi: «Nanga, Nnahamwirhu. 19 Mwambali wawe arhonyire omu masu gawe, wananyeresire olukogo Iwawe ene ofungira omùka gwani. Ci kwone, ntankayakira oku ntondo, mpike n’obwo buhanya burhantindakwo, obone namafâ». 20 Lola lula lugo luli hofi; omuntu anayakiramwo, lurhali lunganaci. Oleke nyakiremwo; luligi lunganaci? Lyoki nankalobôka». 21 Naye amushuza, erhi: «Nkubêrire kandi olwo lukogo, ntacishâbe olwo lugo odesire». 22 Kanyagya oyakiremwo bulya ntaco najira orhanacihikamwo.» Co carhumire bayirika olwo lugo izìno lya Sowari.Erhi izûba likola lyashoshôka. Loti ahika omu Sowari. 24 Oku bundi Nyamubâho anacirhogeza enshâno y’ecibiriti n’omuliro kuli Sodomo na kuli Gomora. 25 Anacishâba ebyo bishagala n’olubanda Iwoshi, haguma n’abantu balimwo na ngasi hyasi hy’oku idaho. 26 Muka Loti mpu akabagana enyuma, ashuba cirundo ca munyu. 27 Abrahamu azûka sêzisêzi aja halya ayimangaga embere za Nyamuzinda. Alâba Sodomo na Gomora n’akabanda koshi, alangîra omugì gwatumbûka
omu cihugo nka mugì gw’omu cibêye. Ntyo ago mango, Nyamuzinda ashâbaga ebishagala by’omu kabanda, akengêra Abrahamu, akûla Loti muli obwo buhanya, erhi akola ashanda ebishagala Loti ayubakagamwo.
Obùko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni
30 Loti arhenga e Sowari, agend’iyubaka oku ntondo bone abâli bombi, bulya ali ayobohire okubêra e Sowari. Banacigend’ibêra omu lukunda bon’abâli bombi. 31 Omwali mukulu anacibwira omurho, erhi: «Larha oyula okola mushosi na nta mulume wankaja emunda rhuli nk’oku banajira omu igulu lyoshi. 32 Oyishe rhunywese Larha idivayi rhunalâle rhwe naye; ntyo larha rhwanamukûlakwo iburha.» 33 Banacinywesa ishe idivayi mw’obwo budufu, omunyere mukulu aj’igwishira aha burhambi bw’ishe, arhamanyaga ciru amango azukaga. 34 Erhi buca, omunyere mukulu abwira omulumuna, erhi: «Injo budufu nalâzire rhwe na larha; rhushub’imunywesa idivayi muli obu budufu, nawe ogend’ilâla mwe naye, ntyo larha rhwamukulakwo iburha». 35 Banacinywesa ishe idivayi kandi obwo budufu, n’omunyere murho agend’igwishira aha burhambi bwage. Arhamanyaga amango agwishiraga ciru n’amango azûkaga. 36 Bâli ba Loti bombi banaciba izimi, erhi n’izimi liri ly’ishe. 37 Omukulu aburha murhabana, anacimuyirika erya Mowabu, ye shakuluza wa bene Mowabu. 38 Omurho naye aburha murhabana, amuyirika erya Beni-Ami, ye shakuluza wa bene Amoni.
19
1וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֨מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְלֹ֖וט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לֹוט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔םוַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
2וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֨ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖םוַהְלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְחֹ֖וב נָלִֽין׃
3וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּיתֹ֑ו וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצֹּ֥ות אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
4טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
5וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לֹוט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֔ו אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הֹוצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּוְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃
6וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם לֹ֖וט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃
7וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃
8הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנֹ֗ות אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אֹוצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטֹּ֖ובבְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃
9וַיֹּאמְר֣וּ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפֹ֔וט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּבָאִ֤ישׁ בְּלֹוט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃
10וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־לֹ֛וט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃
11וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּדֹ֑ול וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃
12וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־לֹ֗וט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑ירהֹוצֵ֖א מִן־הַמָּקֹֽום׃
13כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּיְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
14וַיֵּצֵ֨א לֹ֜וט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔הכִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃
15וּכְמֹו֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּלֹ֣וט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤יבְנֹתֶ֨יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֹ֥ן הָעִֽיר׃
16וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָדֹ֣ו וּבְיַד־אִשְׁתֹּ֗ו וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יווַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
17וַיְהִי֩ כְהֹוצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖דבְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
18וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖וט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃
19הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲיֹ֖ות אֶת־נַפְשִׁ֑יוְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
20הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛רהִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
21וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
22מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖ירצֹֽועַר׃
23הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְלֹ֖וט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃
24וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
25וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃
26וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתֹּ֖ו מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃
27וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃
28וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץכְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃
29וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לֹוט֙מִתֹּ֣וךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֹֽוט׃
30וַיַּעַל֩ לֹ֨וט מִצֹּ֜ועַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמֹּ֔ו כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצֹ֑ועַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔הה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃
31וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָבֹ֣וא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְכָּל־הָאָֽרֶץ׃
32לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמֹּ֑ו וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
33וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥עבְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃
34וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִןגַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמֹּ֔ו וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
35וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמֹּ֔ו וְלֹֽא־יָדַ֥עבְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃
36וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֹֽות־לֹ֖וט מֵאֲבִיהֶֽן׃
37וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו מֹואָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מֹואָ֖ב עַד־הַיֹּֽום׃
38וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמֹּ֖ון עַד־הַיֹּֽום׃ ס
• Genesis

OMURHONDERO XX

Abrahamu aha Gerari

1 Abrahamu arhenga eyo munda aja omu cihugo ca Negebu, ayubaka
ekarhì ka Kadesi na Shuru. Abêra aha Gerari. Abrahamu, omu kuderha mukâge Sara, ayisha, erhi: «Mwali wirhu oyo», lero Abimeleki mwami w’e
Gerari arhumiza mpu bamugwarhire Sara. 3 Ci kwone Nyamuzinda abonekera Abimelekì omu bilôrho budufu amubwira, erhi: «Wafâ kuli oyu mukazi oyansire, bulya ali mukazi ogwerhe iba». 4 Abimelekì, arhâli acimuyegêra, kwo kuderhaga, erhi: «Muhânyi, ka wayirha n’abêru kweru?. 5 Kàli Abrahamu yene wambwiraga, erhi mwali wirhu oyu, na nyamukazi naye yene aderba erhi mushinja wirhu oyu? Nakujizire n’obushinganyanya bw’omurhima n’obw’ amaboko garhalikwo izabyo». 6 Nyamuzinda anacimubwira kandi omu bilôrho, erhi: «Nani mmanyire bwinja oku wajiraga okwola n’omurhima gw’obushinganyanya na kandi niene nakucîkaga nti olek’ingayisa n’ecaha; co carhumire ntaziga wamuhumakwo.7 Na bunola, ogalulage muka oyu mulume:
aba mulêbi akânakusengerera mpu lyo olama. Ci akaba orhamugalwiri,
onamanye oku kufa wanafa, we n’aba aha mwawe boshi.»
8 Abimelekì azûkiriza sêzisêzi ahamagala abambali boshi, abarhondêreza ebyola byoshi anabwiragwa, nabo barhungwa n’obwoba bunene. 9 Okubundi
Abimelekì ahamagala Abrahamu amudòsa, erhi: «Kurhi oku warhujizire?
Kubi kuci nakujirire obûla walonza okumbarhuza ecaha cingan’aha nie n’ab’oku bwami bwani? Wankolîre ebirhakolwa.» 10 Abimelek ì ashub’idôsa Abrahamu, erhi: «Bici wali ogererize ene ojira ntyola?» « Abrahamu ashuza, erhi: «Nakazâg’iderha omu murhima gwani nti okurhàrhindira okurhinya
Nyamuzinda kurhankaboneka mw’eci cihugo: banyirha kw’oyu mukazi. 12 Ci
kwone kandi anali mwali wirhu, aburhwa na larha ci arhaburhwa na nyâma,
ahindusirage mukanie. 13 Na kandi, amango Nyamuzinda antegekaga mpu nje nazungula kuli n’enyumpa ya larha, nabwira nyamukazi, nti: «Alaga oku wantabâlamwo: ngasi aha rhwakahika hoshi oderhe oku ndi mushinja winyu.»
14 Abimelekì arhôla oku bintu bishwekwa, ebinyinyi n’ebinenene, oku bajà n’oku bajâkazi bage aha Abrahamu anamugalulira mukâge Sara. 15 Abimelekì anamubwira, erhi: «Lola ecihugo cani, eci cilambûle embere zawe, oyubake aha onalonzize!» 16 Abwira Sara, erhi: «Obwine oku mpire mushinja winyu bikoroti cihumbi bya nfaranga. Okwola kwakukûla enshonyi embere z’aba muli mweshi, na ntyo, nta mwenda gwinyu nsigiremwo. 17 Abrahamu asengerera Abimelekì emunda Nyamuzinda ali, naye Nyamuzinda afumya Abimelekì, mpu muka Abimelekì n’abajakazi bage lyo babona abana. 18 Nyamuzinda ali amazanganya abakazi b’aha mwa Abimelekì boshi n’owal’irhumire, ali
Sara, muka Abrahamu.

20
1וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃
2וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּ֖ו אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖חאֶת־שָׂרָֽה׃
3וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲלֹ֣ום הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּוְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
4וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲגֹ֥וי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
5הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖יעָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃
6וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְגַּם־אָנֹכִ֛י אֹֽותְךָ֖ מֵחֲטֹו־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
7וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚עכִּי־מֹ֣ות תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
8וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃
9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר לֹ֜ו מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛יוְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃
10וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
11וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ראִשְׁתִּֽי׃
12וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃
13וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑יאֶ֤ל כָּל־הַמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר נָבֹ֣וא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃
14וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב לֹ֔ו אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃
15וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטֹּ֥וב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃
16וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ראִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃
17וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתֹּ֛ו וְאַמְהֹתָ֖יווַיֵּלֵֽדוּ׃
18כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

Les Royaumes Bantous

Laisser une réponse

Page culturel
Le panafricanisme gage de la découverte de notre identité africaine.
Après avoir parlé des 9 grands royaumes du Kivu avant 1885 (nyabangere.com ), on peut lire cet survol sur les grands royaumes de l’Afrique ancestrale

« [CULTURE] QUELQUES ROYAUMES BANTOUS

L´apparition des premiers royaumes bantous qui date à peu près de la fin de l’âge de fer, est un phénomène marquant dans l’histoire de ces peuples. En réalité, elle révèle le début de la sédentarisation des différents groupes, avec l’avènement des civilisations agricoles matriarcales. Les modes de survivance des populations ayant évolués progressivement, par exemple les peuples bantous ont commencé à privilégier la culture de parcelles à la cueillette, et réduit les quotas de viandes animales prélevées dans la forêt, grâce à la pratique de l’élevage héritée du contact de certains avec les peuples chamites. La sédentarisation a entraîné la création de puissants états. Parmi lesquels le royaume du Kongo, le royaume du Monomotapa, de Kuba, de Luba, de Lunda, le royaume Bamiléké, le royaume Bamoun, et du Butua. Le développement de Plusieurs de ces royaumes est daté après le 11ième siècle. Toutefois, les découvertes archéologiques du Lac Kisalé qui sont datées entre les 8ième et 9ième siècles montrent déjà l’existence des organisations politiques bantoues majeures.

LE ROYAUME BAMILÉKÉ

La structure sociopolitique du royaume Bamiléké était constituée par le chef, les notables, les hommes libres et les esclaves. Au sommet de l´empire, on trouve le roi, appelé Fô ou Fong, monarque absolu. Il est détenteur d´un pouvoir temporel étendu, entouré d’un prestige divin. L´accession du roi au trône se faisait après un stage d’initiation. Tout le patrimoine foncier lui appartenait. Le successeur du Fô était choisi parmi ses fils biologiques. En réalité, c’était au Fô de son vivant à qui incombait la tâche de choisir celui qui lui succederait parmi ses enfants. jupe grassland Toutefois, ce choix devait rester secret. Il le revelait uniquement à trois ou quatre grands notables, membres du conseil royal, qui faisaient le serment de respecter sa volonté après sa mort. Le choix du Fô n’obeissait pas à la logique du droit d’aînesse, car il était libre de choisir parmi tous ses fils. A la mort du Fong, le conseil royal se reunissait afin d’organiser la cérémonie au cours de laquelle allait être révelé le choix du défunt au peuple. Pendant cette cérémonie publique, les grands notables placaient dans la cour tous les fils du défunt roi. Au milieu du cérémonial, ils venaient attraper celui qui avait été désigné par le Fô décédé. L’élu était immédiatement conduit au « la’akam » pour son initiation qui durait neuf semaines.

Les premières semaines étaient consacrées à l’étude de l’histoire de la chefferie et au rôle du chef ( droits et devoirs), ensuite il était initié par les grands maîtres à la maitrise du monde(forces invisibles). La dernière semaine était consacrée à l’utilisation des insignes royaux, au choix des notables et des conseillers qui devaient accompagner le roi dans son ministère. Pendant ces neufs semaines le roi était entouré de huit jeunes filles, officiellement elles s’occupaient du ménage, du repas, mais en réalité, leur rôle était de tester la virilité du roi, mais aussi de savoir s’il était procréatif. Car au terme des neufs semaines, si l’une d’entre-elles n’était pas enceinte, le roi élu était revoqué par le conseil royal qui en choisissait un autre parmi les frères du roi déchu. Ce dernier était tout simplement supprimé physiquement.

La reine mère(Mafo) jouit d’un prestige réligieux qui dépasse celui du roi et qu’elle surclasse en autorité. Elle était incontournable au sein du royaume, et veillait jalousement aux intérêts de son fils, surtout la première année du règne de celui-ci. Les femmes nobles en général jouissent d’un grand pouvoir surtout si elles sont héritières. Dans les classes inférieures, les femmes n’ont qu’un statut d’objets d’échanges.

Quant au Conseil royal, il était constitué par neuf dignitaires. Au dessous on trouve les prêtres (Tchinda) et les serviteurs (wala). Dans les villages, les foulés sont les représentants du roi. La civilisation bamiléké est puissamment originale.

Le mariage est exogame. Le monothéisme, le culte des ancêtres, dont les crânes sont ensevelis sous le lit sont les principaux traits de la réligion. Ce culte est greffé sur la structure familiale, le fils designé comme successeur recevait avec la maison, la terre et les femmes, les crânes de son lignage. Le culte des crânes permettent de communiquer avec les parents défunts, et est basé sur la croyance que les morts ont une possibilité d’action sur les vivants. L’art architectural et sculptural manifeste un foisonnement d’inventions et une verve créatrice ainsi qu’une vigueur plastique incomparable.

LE ROYAUME BAMOUN

La structure du royaume Bamoun repose sur une civilisation urbaine. Les bamouns sont originaires du pays Tikar. Pour se protéger des attaques des Peuls, le conquérant Mbwe-Mbwe ( 1757-1814) fit construire une muraille et des fossés autour de la capitale.

Le royaume bamoun fut fondé par Ncharé Yen, fils d’un chef Tikar qui partit de sa tribu avec un groupe de population en direction du sud, avec la ferme intention de conquérir de nouvelles terres. Sur son trajet, il n’hésita pas à chasser les autres populations ( Tikar et Bamiléké). Il s’installa à une vingtaine de kilomètres de Foumban, et se fit introniser roi des Pa-Mbam après avoir vaincus dix-huit chefs. Il semblerait que le nom bamoun viendrait du mot Pa-Mbam. Mais c’est l’un de ses successeurs, un certain Mbombovo qui en arrivant au pouvoir vers la fin du 18ieme siècle, fut le veritable organisateur de ce peuple. Il consolida son royaume en incorporant et en assimilant les autochtones qu’il deplaçait quelques fois jusqu’à Foumban.

Njoya le seizième suzerain bamoun (dix-septième dans la réalité car il y eut un roi éphémère du nom de Ngoungouré dont le règne ne dura que trente minutes en tout et pour tout) accéda au trône vers 1883 après la régence de sa mère Nzabndounke. En effet, son père Nsangou, grand guerrier, pipe bamoun avant de partir au combat eut un pressentiment, il décida de désigner son successeur au cas où il ne reviendrait pas vivant. Ce qu’il fit et choisit le jeune Njoya alors à peine âgé de 4 ans.

Le choix du jeune parmi plus d’une quarantaine de fils dont certains étaient à mesure de lui succeder était risqué. D’autant plus que le roi ne revint pas vivant de sa campagne. L’enfant, qui était trop jeune pour régner, due laisser la régence à sa mère. Nzabndounke au pouvoir fut d’un autoritarisme et d’une cruauté sans précédents. Cet état de fait exacerba la haine des autres fils désireux de prendre le pouvoir, ils contestèrent le pouvoir du petit et fomentèrent moult &complots jusqu’a pousser à la révolte un groupe de rebelles locaux. Si bien que la capitale Foumban fut à feu et à sang deux années durant.

Njoya qui pris ses fonction à l’âge de quinze ans, n’eut le dessus que grâce à l’intervention des cavaliers peuls du Lamido de Banio. En retour, le Lamido exigea pour son intervention victorieuse, un lourd butin qui comprenait entre autre 15000 captifs et 9 jeunes filles. Le roi Njoya en suzerain rusé les lui accorda volontairement. Toutefois, il ne manqua pas de tendre un piège à la délégation sur le chemin du retour et récupera ainsi la majorité de ses dons. Un peu plus tard, il envoya un messager vers le Lamido pour lui faire dire que l’attaque n’était pas de son fait, mais de celui d’un noyau résiduel de rebelles. Pendant son règne, les bamouns étaient animistes. Leur croyance portait en un être suprême qu’ils appelaient Nyinyi c’est-à-dire celui qui marche toujours. Njoya inventa une écriture pour les besoins de son administration, un moulin mécanique et demanda à son frère Ndjii Mama de réaliser la carte de son royaume. Après lui, d’autres souverains se sont succedés à la tête du royaume.

LE ROYAUME DU BURUNDI

Le royaume du Burundi fut fondé par Ntare Rutshatsi. Il semblerait qu’il soit venu de l’Est du pays, au début du 18ieme siècle et aurait uni les hauts plateaux du Centre. Il privilégia l’agriculture dans un pays où la population se consacrait exclusivement à l’élevage. Les transformations économiques qu’il apporta générèrent une croissance démographique sans précédent.

Il fut succedé par Ntare Rugamba à la fin du 18ieme siècle. C’est à ce Mwami (Souverain) que l’on doit l’emergence d’un Burundi moderne. Il dota son royaume d’une armée puissante, très entraînée qui l’aida à conquérir d’immenses territoires. C’est également grâce à son armée qu’il reussit à repousser les attaques du royaume du Rwanda. Par la suite, son désir de puissance l’on entraîné dans des conquêtes diverses, écrasant au passage les révoltes intérieures de certains chefs, et surtout en divisant son royaume en provinces. Provinces qu’il confia à des administrateurs choisis parmi les princes de sang royal.

LE ROYAUME CHANGAMIRE

Ce royaume a été bâti sur les fondements d’une ancienne province du Monomotapa. En effet, au 15ieme siècle Mwene Moutapa( seigneur des mines) suzerain du monomotapa avait pour habitude de confier la gestion de ses provinces à ses fils et neveux. Cette attitude ne fût pas sans risque, car l’administrateur Changa (surnommé changamir), obnubilé par des rêves de grandeurs, profita de la recrudescence des guerres civiles dans la région et de l’accroissement de l’occupation portugaise au sein du Monomotapa, pour faire secession en générant une grande migration vers la zone actuellement constitué par la république du zimbabwe, en direction de la region de bulawayo afin de fonder le royaume Rozwi , royaume qui deviendra plus tard le royaume du changamire.

Jusqu’en 1830, Le roi Changa et ses successeurs s’attelèrent à intégrer les autochtones et à organiser la région située entre le Zambèze et les fleuves du Limpopo. Le royaume disposait de deux grandes villes prospères, Khami et Dhlo Dhlo. Pour asseoir son hégémonie, Le roi trouva une aide précieuse auprès des fermiers indigènes qui subvenaient alors aux besoins alimentaires de toute sa suite et lui fournissait la main d’oeuvre necessaire à la réalisation de ses projets architecturaux en pierre massifs, surement les vestiges de son origine. La majorité des bâtiments construits était classée propriété royale. et leur architecture en pierre comprenait également des decorations en or et reflétait la puissance et l’autorité de la dynastie.

LE ROYAUME KONGO

Le royaume kongo a vu le jour aux environs du 14ième siècle, sur le cours inférieur du fleuve Nzaïdi (aujourd’hui Zaïre). Il a été fondé par un groupe de population bantou venu du Gabon. Ce groupe avait pénétré le territoire de l´ancienne civilisation Tumba alors occupé par les cultivateurs Amboundous. Il était dirigé par leur ancêtre fondateur nommé Nimia Loukénie. Il s’agissait en fait de Moutinou, qui à la suite d’un différend avec ses cousins dans le petit royaume de Bungu situé près de la rivesiege shona nord du fleuve, avait décidé en compagnie d’un groupe de conquérants de faire sécession et de descendre du Nord du Mayombe vers la province du Nsoundi (Bas Congo) afin de créer une base arrière, dans le but d’étendre leur hégémonie en direction du sud. On racontait autrefois autour du feu, que Moutinou qui était atteint d’une maladie nerveuse en fut débarrassé par le grand guérisseur Nsakou (chef religieux Amboundou), par aspersion d’une eau lustrale à l’aide d’une queue de buffle. Pour le remercier, une alliance fut conclue entre les deux hommes. Alliance qui fut entérinée par un mariage et l’intégration de la province de Nsakou (le Mbata) dans le royaume. La principale ville de la province avait pour nom Mbanza kongo, le roi Moutinou pris alors le titre de » Seigneur du Kongo » ou Mani-kongo. A son apogée le royaume Kongo occupait une région allant du Bas-Kongo au Nord, au fleuve Kwanza au Sud, à la rivière Kwango à l’Est, à la côte Atlantique. Il était constitué de six provinces à savoir, le Mbemba, le Mbata, le Mbamba, le Sonio, le Nsoundi et le Mpangou. Le groupe de population Kongo (Bakongo au pluriel) est constitué par les Muserongo, les Mushikongo, les Zombo, Les Mpangu, Les Sundi, les Bwende, les Kamba, les Bembe et les Kunyi.

Le royaume du Mani-Kongo n’était pas d’ordre héréditaire, ce qui fait que tous les proches parents du roi pouvaient prétendre au trône. Le roi, avant de mourir indiquait le choix de son successeur, choix qui devait être validé par un trio de grands électeurs. Ce conseil électoral était composé du Mani Vounda (chef de Mbanza Kongo, grand officier des rites du sacre royal), du Mani Mbatou et du Mani Soyo. Le choix des gouverneurs n’était pas héréditaire non plus. Dans toutes les provinces du royaume, le roi désignait le successeur du gouverneur dans la famille du défunt, à l’exception de ceux des provinces du Soyo et du Mbata, où les notables locaux soumettaient leur choix à la validation du roi.

Au nord de la capitale, on trouvait un bois sacré qui servait de nécropole des rois, toute coupe y était interdite. Au sud, on trouvait le Mbazi, une grande place qui servait de cour de justice. Il arrivait très souvent que la population se réunisse sur le Mbazi pour recevoir la bénédiction du roi. Le Mbazi servait aussi de place de fête. L’enceinte royale fermée par un pourtour de plus d’un kilomètre, était constituée de pieux et de lianes. les entrées étaient protégées par des gardes et des sonneurs de trompes. A l’intérieur on trouvait une place et une seconde palissade qui encerclait les demeures du roi et de la reine dont l’accès se faisait par un labyrinthe. Les apparitions du roi se faisaient sur une estrade, il était alors assis sur un fauteuil en ivoire, arborant des bracelets d’ivoire et de fer, et un buste luisant ou encore il était couvert de peaux de bêtes réservées exclusivement à son usage ou d’étoffes artistiquement tissées. Il était coiffé d’un bonnet brodé et portait sur son épaule, une queue de zèbre. Il était d’usage de s’agenouiller ou de se prosterner devant le roi et surtout de s’asperger de poussière sur la tête avant de demander sa bénédiction, qu’il accordait en levant le bras et en remuant les doigts.

Des coureurs placés de relais en relais se tenaient près à transmettre en urgence, les ordres du roi. Les distances à parcourir étaient estimées en journées d’homme chargé ou non. L’armée du Mani-Kongo était composée en majorité de fantassins munis d’arcs de petite taille et de flèches enduites de sève toxique. Ils portaient une cuirasse faite de peaux d’éléphant, et avaient la maîtrise des tactiques et des ruses de guerre. La communication au sein de l’armée se faisait à l’aide de divers instruments (olifants d’ivoire, tam-tam). Les coquillages extraits des mines de l’île de Louanda servaient de monnaie.

LE ROYAUME KUBA

L’exode du peuple fondateur du royaume Kuba (apparenté aux Mongo) a commencé, à la suite de l’arrivé des portugais sur la côte atlantique, et surtout en réaction à l’inceste commis par leur légendaire ancêtre Woot avec sa soeur.objet de divination Luba Ils se sont installés au milieu du 16ième siècle sur la rive gauche du fleuve Congo. Ils en seront délogés par les jaga, qui les obligeront à remonter le Kasaï, pour la plaine de l’Iyool. Peu après, la fédération de chefferies qui constituait ce groupe, connu une violente querelle au sujet du choix du nouveau chef et le clan des Boushong ( hommes du couteau de jet) eu le dernier mot. En réalité, ce clan avait élu un guide temporaire lors de sa migration. Ce dernier avait vite acquis le rôle de Leader, et le groupe ethnique pris le nom de Boushong. Puis ils finirent par s’installer entre le Sankuru, le Kasaï et le lualua. ils avaient la maîtrise du tissage des étoffes en raphia, cultivaient différents types de bananes et fondaient le fer et le cuivre. Au 17ième siècle le roi Shyaam a Mboul a Ngoong ou Shamba Bolongongo avait entrepris une structuration de son empire. Il concentra les dignitaires dans la capitale pour mieux les contrôler, il décida que l’initiation des classes de jeunes devrait désormais être la base d’un service militaire et civique pour les travaux d’intérêt commun. Il favorisa le développement de la sculpture, introduisit la culture du maïs, du haricot, du tabac et du manioc.

Le royaume kuba était constitué en une confédération de chefferies. Dans celle-ci, chaque chef avait le droit de guerre, et était entouré d’un triple conseil chargé de régler les questions courantes et importantes, puis de nommer les chefs inférieurs. Les membres de ce conseil l’étaient à vie, alors que les chefs subalternes élus par eux dans les clans princiers étaient destituables. Le roi gardait son trône jusqu’a sa mort et celui-ci était transmis automatiquement à ses frères cadets, ou à défaut au fils de sa soeur. Le corps du roi était sacré, ses pieds ne devaient pas toucher le sol et tous ses actes étaient imités par ses courtisans, sa mère était le second personnage du royaume. Chaque chefferie était liée au roi par des liens personnels, car elle devait donner au roi chaque année, une femme en plus du versement d’un tribut. Le roi avait le monopole sur certains produits comme les peaux de léopards ou les défenses d’éléphants. Il devait valider les élections des chefs par attribution d’un insigne à chacun. Il était chargé d’arbitrer les conflits entre les différents chefs et devait protection à ceux qui subissaient une attaque extérieure.

LE ROYAUME LOANGO

Située dans la région allant du village Makanda jusqu’a la rivière de Louango-Louisa, la création de ce royaume est le fruit d’une révolte populaire au 13 ieme siècle. Sa capitale s’appelait Bouali, elle était située autrefois près de Diosso, dans la plaine de Loango.

Les villages de ce royaume étaient composés d’une infinité de petits hameaux. chaque hameau était habité par une famille présidée par un patriarche. Quand la taille du hameau devenait trop petite pour la famille, celle-ci avait le droit d’aller s’établir sur un terrain non encore occupé et y fonder un nouvel hameau. Le pouvoir juridique était représenté par les chefs des familles. Lors de la survenance d’un différent, les chefs de familles faisaient comparaître les belligérants après les avoir entendus, ils prononçait une espèce de sentence. Il n’y avait aucun recours possible à ce jugement. Par contre le jugement du chef de village pouvait être contesté auprès du gouverneur de la province et éventuellement auprès du Maloango (roi du loango). Le pouvoir du Maloango était traditionnel, moral et spirituel. Le roi était le pilier du royaume.

LE ROYAUME LUBA

Le Royaume Luba a été crée au début du 17ième siècle. A l’origine le royaume Orua n’est qu’une confédération de chefferies Songyé localisée dans une zone allant du Nord du lac Upemba jusqu’au lac Tanganyika, entre les hautes vallées du Loumani et du Lualaba. Le roi Kongolo avait conduit les siens ( les Songyé du Maniéma)dans cette région fertile. Il était vénéré comme un demi-dieu prenant la forme d’un python apparaissant dans l’arc-en-ciel. Il a été assassiné par son beau-frère le conquérant Kalala Ilounga. Le frère de Kalala, Ilounga Shibinda épousa la reine Lunda Louédji. Mais très vite le royaume fût miné par des querelles dynastiques ponctuées de meurtres et de suicides. A la fin du 18ième siècle, le grand monarque conquérant Kounwimbou Ngombé atteint le lac Tanganyika et les chefs qu’il avait soumis reçurent des fiefs en cadeaux. Le roi considéré comme un demi-dieu, portait en lui un charisme (boulopwé) transmis par le sang de Kalala Ilounga et qui lui conférait le pouvoir d’exercer ses fonctions.

Il organisa la défense des marches de l’empire. Celui-ci s’étendait alors sur la majeure partie du Katanga (actuel Shaba). Il instaura le ministère des palabres, qui était chargé de la conciliation entre les grands du royaume, créa le poste de twité, chef militaire, et celui de l’inabanza, gardien des emblèmes rituels. A l’aube du déclin de cet empire, leur langue véhiculaire, le kilouba. s’était étendue jusque dans la région de la Zambie actuelle.

LE ROYAUME LUNDA

Installé à l’ouest de l’actuelle province du Shaba (Haut-Kasaï), le royaume féodal Lunda a été fondé par des guerriers chasseurs. A la fin du 16 ième siècle, un groupe de chefs de clans de l’Ouest du royaume Luba conclurent un pacte d’amitié et choisirent Mwata Mwakou comme roi. Le successeur de Mwata, son fils Nkonde eu à gérer une querelle familiale à propos de sa succession. Querelle qui l’opposa à ses deux fils Tchinguri et Tchinyama. Le roi Konde n’echappa à la mort que grâce à l’intervention de sa fille Louédji qui hérita alors du trône. Par la suite , ses frères partirent le coeur rempli de haine, fonder les royaumes de Bangala et Louewa d’Angola. La reine Louédji reçu pour son intronisation le bracelet de fer royal, ainsi que le titre de Swana Moulounda c’est à dire Mère du peuple Lounda. Après avoir eu plusieurs maris successifs, elle épousa le prince Luba Ilounga Shibinda et étendit son royaume au Nord-Ouest, englobant ainsi les Batéké. La gouvernance de son descendant Mwata Yamvo fût tès populaire et il devint de notoriété que son nom soit transmis à ses successeurs comme titre dynastique.

Pour améliorer le fonctionnement de son administration, Yamvo nomma des gouverneurs de provinces, ceux-ci portaient les titres de Mwata ou de Mwéné ou encore de Kazembé selon leur région d’origine. Ils étaient quasi autonome, mais avaient l’obligation de verser un impôt au roi. Quant au roi, il était élu par un collège de quatre dignitaires qui avait aussi la charge d’elire parmi les parentes du roi, sa mère spirituelle. Le pourvoir Lounda était composé d’un conseil royal (citentam). Conseil constitué de trois catégories de conseillers à savoir, les chefs de terre rituels, les délégués (ntamb) des chefs des tribus, et les fonctionnaires royaux.

LE ROYAUME MAKOKO

Le royaume Makoko fut fondé à la fin 17 ieme siècle. Il s’agissait d’un grand territoire situé au Nord du fleuve Nzaïdi (zaïre), au Nord-Est du royaume de Kongo à environ mille kilomètres du Loango et du Congo. Il était peuplé par les ancêtres des Batekés (Ateke,Téo, Tyo, Teke,Teka) , on les appelait alors Bansitu ce qui veut dire » gens de la brousse » . Le roi portait le nom de « Grand Makoko ». Au sein de son peuple le Makoko était considéré comme un homme humble, droit et moral. Pendant son intronisation, on le dépouillait de tous ses biens. Par contre, il était considéré par ses voisins comme étant très puissant et sanguinaire, car il avait dix rois pour vassaux (les Nkobi) et n’hésitait pas à faire exécuter deux cents hommes par jour dans son palais, dont la majorité étaient des criminels et les autres des esclaves. La première capitale fut Ngabe, puis par la suite Mbe. En réalité, le royaume changeait de capitale à chaque décès du roi. Et la désignation de la capitale par le mot Mbe (rassemblement des grands chefs) devint une institution. La fortune du monarque consistait en esclaves ou en coquilles de Loango ou en cauries (autrefois utilisés pour les échanges commerciaux, ils provenaient des îles Maldives et de Zanzibar), ou encore en petites pièces d’étoffe.

Contraint à surveiller constamment sa frontière Nord, menacé par le roi des Yaka, il développa une technique de guerre qui consistait à faire tournoyer très rapidement leur hachette dont le manche était à moitié plus court que le fer et sa partie inférieure était munie d’une boule pour assurer une meilleure prise en main. Le manche était entièrement recouverte d’une peau de serpent. La partie en fer d’un coté présentait une face tranchante en demi cercle et de l’autre coté un marteau. le fait de faire tournoyer ainsi son arme permettait au guerrier de créer une sorte de cercle dans l’air devant eux qui bloquaient toutes les flèches ennemis devant eux en guise de bouclier.

Le pays comprenait plusieurs mines de cuivre, on y trouvait aussi du bois de santal rouge et gris. L’industrie consistait en la fabrication des toiles de palme de diverses façons et de couleurs variées, ainsi que des étoffes de soie.

LE ROYAUME DU MONOMOTAPA

Situé dans l’arrière-pays du sofala (actuel Mozambique), l’ancien royaume des Ouaklimi, grand producteur d’or, était peuplé de bantous chasseurs d’éléphants. Leur alimentation était essentiellement constituée de sorgho et de tubercules. Ils étaient passés maîtres en joutes verbales à propos de leurs devoirs envers les ancêtres, et pratiquaient le culte de nombreux dieux symbolisés par des animaux ou des plantes.

Au début du 15ième siècle, la région entière du zambeze passa sous le contrôle du redoutable Nzatsimba, chef de guerre et religieux de la tribu Karanga, au surnom de Mountoba Shourou Chamoutapa ou simplement le Mambo et communément appelé le Moutapa. Son titre de Mwene Moutapa( seigneur des mines) fut à l’origine du mot Monomotapa. Le royaume du Monomotapa donc, fut fondé par le fils de Moutapa, le dénommé Matopé qui, à la suite d’une série de brillantes campagnes militaires, réussit à rassembler les terres comprises entre le Kalahari et la région de sofala. Ce peuple a bâti près de fort Victoria de grands édifices en pierre, appelés zimbabwé ce qui signifie la grande maison de pierre, ainsi que des remparts gigantesques sur une colline située plus au sud.

À l’exception de la cour, il était strictement interdit de voir le roi, son auditoire entendait uniquement sa voix. Le moindre de ses gestes était alors imité par la cour tout entière. Cet état de fait a eu pour conséquence de transformer l’intégrité physique du roi en condition de prospérité du pays, d’où l’existence d’empoisonnement rituel. l’âme du roi défunt était réputée se réincarner dans le corps d’un lion, animal sacré. Le roi avait neuf femmes officielles. En plus de la reine mère, chacune des épouses du roi disposait de sa propre cour. Au total trois milles femmes étaient à leur service. La vie du roi était symbolisée par un feu royal qui devait rester allumé pendant toute la durée de son règne. Chaque année à l’issue des cérémonies du mois de mai, des torches étaient allumées à ce feu et étaient envoyées par porteurs aux chefs des contrés voisines qui, en les acceptant signifiait leur allégeance. Une fois le roi mort, le feu était éteint, puis rallumé et diffusé lors de la cérémonie d’intronisation du successeur. Le régicide sacré était aussi en vigueur. l’administration des provinces était confiée aux fils et neveux du roi.

LE ROYAUME DE NGOLA-NDONGO-MATAMBA (ANGOLA)

L’histoire de la création ce royaume semble liée à celle d’une disette extraordinaire qui frappa le territoire des Mbundu un peu avant le 9 ième siècle. On raconte en pays Ndongo, qu’un dénommé Ngola Musuri avait reçu la capacité de modeler le fer de son maître et d’en faire tous les instruments dont on avait besoin, soit pour l’agriculture, soit pour la guerre, soit pour les usages du quotidien. Et qu’a cette époque, le commerce était uniquement basé sur des échanges. On échangeait tous ce que l’on possédait contre les denrées issues des récoltes ou contre des peaux de bêtes. Comme tout le monde avait besoin des services de Ngola, celui-ci devint très riche. Il construisit de grands magasins, dans les quels, il stocka toutes sortes de légumes et d’autres vivres qu’on lui avait donné en échange de ses ouvrages. Il parait qu’il était très libéral et exigeait une récompense raisonnable de son travail. Quand la disette arriva, Ngola ouvrit ses magasins et distribua généreusement ses provisions aux pauvres affamés. Sa charité leur sauva la vie. N’ayant aucun autre moyen de lui témoigner leur reconnaissance, les habitants décidèrent d’un commun accord de l’élire Roi.

Il devint donc le premier roi du royaume Ndongo. Par la suite le royaume prendra son nom et deviendra le royaume Ngola-Ndongo. Ce roi régna sans grands fastes et se limita à assurer le bonheur de son peuple. A sa mort, c’est son second successeur, Ngola Inene qui va moderniser le pays et baptisera le royaume du nom d’ Angola (A-Ngola) c’est à dire « Sujets de Ngola ». Puis vint le règne de Ngola Kiluanji au 15 ième siècle. Il étendit son influence jusqu’au Matamba et fut consacré roi des Mbundus au Ndongo et Matamba. Il résista à l’expansion portuguaise en se réfugiant à Cabassa(Matamba).

La structure politique du royaume était composée de grandes unités appelées kanda et des provinces. La capitale de Ndongo était Kabasa. Pour gouverner, Le roi avait à sa disposition quatre organes essentiels. Un conseil des nobles composé de chefs des provinces( macota), un organe judiciaire dirigé par un notable (tendala), un administrateur militaire sorte de général chargé de la guerre, et au sommet se trouvait le kilunda representant un ersatz de gouvernement avec le kudya à sa tête (administrateur).

La structure sociale était fondée sur les enfants (murinda) ou les hommes du peuple libres. Ce royaume pratiquait l’esclavage, ainsi dans la population, il fallait distinguer les esclaves appelés mubika et les serfs(kijiko) qui étaient des hommes libres , les mubika étaient essentiellement employés pour travailler la terre et étaient cessibles ce qui n’était pas le cas pour les kijiko. » (Groupe Congo libre 8 Novembre 2018).

Mashi langue internationale au Congo, en Zambie, en Angola, en Namibie, même au Nigéria mais langue en disparition chez les Bashi du Congo

Laisser une réponse

Jesus film
Cette langue négligée au Congo par l’introduction du français et du swahili devrait maintenir la primauté dans le lien culturel des locuteurs pour qu’ils dialoguent avec les cultures nouvelles et non s’aliéner pour ne pas parler la langue d’origine.

This language is neglected in DRCongo. It has become an Endangered Language, from the introduction of French and Kiswahili languages. It should be better to recover it as one of the heritage of the humanity.
Olu lulimi lw’amashi luderhwa omu mahanga na bihugo binji, lukwanine okushashulwa n’okubikwa omu murhima, omu irhwe n’omu byuma ordinateur.
Rhulongereze rhumanye mangaci baluhekaga emahanga. Bohe kwo baciderha Nnâmahanga mpu Mungu na Shetani bamuderhe mpu Lyangombe.
Nkaba oku lwa Ntalumanga wa Banyabeleji na Banyadachi lyo bahekagwa bunja e lubungo, kandi abe erhi mira bajagayo okulusa amaso gabo.
Mpu banji Banyakamerun baba e Namibia bahekagwa na Ntalumanga wa Banyadachi.
Rhutuluke rhukalalika aba Bashi eka emwirhu lyo rhukamanyana.

DÉBAT SUR L’ARTICLE

Quelqu’un me dit:

« Mais je continue à ne pas comprendre le grand titre non plus, je cite:
“Mashi langue internationale au Congo, en Zambie, en Angola, en Namibie, même au Nigéria mais langue en disparition chez les Bashi du Congo”!
Cest un constat ou un souhait?? Ni l’un ni l’autre semble correct! »

Je lui réponds:

« C’est un constat, c’est la conception du mot internationale que tu ne réussis pas à comprendre car pour toi « nation » veut dire les habitants des territoires créés par la conférence de Berlin en 1885. Revois ta sociologie et le livre de Munzihirwa, « l’intégration de la nation Shi », pour comprendre que les frontières de Berlin ont regroupé en Etats beaucoup de nations. Mais dans un État moderne il y a plusieurs nations que le colonisateur a appelées tribus.
L’internationalité d’une langue comme le Cibemba , le Tchokwe, le Lunda, le kikongo etc … le mashi, consiste à être parlé dans 2 ou plusieurs Etats ».

Il reprend

: Je n’avais aucune pré-compréhension, je voulais comprendre ce que tu voulais dire, car ce constat ne me semblait pas vrai ( je ne savais pas que le Mashi était une langue parlée au Nigeria et en Namibie, …)!
2. Je n’avais pas non plus cette compréhension (elle doit être unique à Munzihirwa) que le Bushi était une NATION au delà d’un sens figuré! Dans ce cas les mots “interregional”, interprovincial, intercontinental, inter-éthique, international, …sont donc des mots interchangeables! Si c’est cela c’est étrange »

Je reprends:
» Exact! C’est comme le mot famille et le mot Maison dans la Bible.
C’est pourquoi une sociologie en langue étrangère est toujours plein d’équivoque car une langue ne traduit pas exactement une autre.
Toutes les éthnies africaines étaient des nations avant Berlin 1885″.

Il reprend:

Avant Berlin, ton article qui porte ce titre est 150 ans après Berlin, et est écrit en français moderne! Ce sens n’est ni comprensibile ni acceptable à personne aujourd’hui!
D’autant plus que le mashi comme langue, ni dans son histoire lointain ni actuel, n’était jamais parlé ni en Namibie ni au Nigeria (a moins qu’un Mushi immigrant se trouvant occasionnellement dans cette zone!

Zone, un autre mot à définir! Il y’a aussi le mot « région » qui change de signification selon la politique. Le mot territoire est aussi ambiguë.
Israël était une nation mais pendant la domination c’était la province de Juda. A la mort de Hérode le Grand, les Romains appellent les différentes régions israéliennes des tetrarchies.
Les Bashi déportés ou partis pour trouver patirage large ont certainement internationalisé la langue. Nous ne pouvons pas prétendre connaitre l’histoire de nos peuples d’avant les frontiè de Berlin sans faire de recherches.
Si vous gardez la Conférence de Berlin comme le début de L’histoire et ces conception de rapport sociétal vous ne comprendrez pas mon article.

Prétendre connaitre l’histoire des nos peuples avant Berlin sans faire des recherches est hasardeuse .

Ce qui a piqué ma curiosité est de voir sur net qu’il y a la langue Mashi au Nigéria, en Angola, en Zambie et en Namibie sans même cité le Congo Kinshasa. Alors j’ai écrit « mashi ». Voici qu’on me dit que c’est une de nombreuses langues de la République Démocratique du Congo.
A la plus grande surprise, je vois un » Jesus Film ( zambia, Angola, Namimia). En utilisant mes écouteurs je sens que ceux qui ont fait ce film ont un accent et un vocabulaire mashi authentique. Sauf Dieu qu’ils appellent Mungu et Satan est appelé Lyangombe.
Or j’avais déja lu un article qui disaitt au Camerounais d’évoluer dans l’unité au lieu focaliser sur Nord et Sud. Il a dit que beauoup de Camerounais sont allés en Namibie pendant que l’Allemagne contrôlait les deux pays. Alors être du nord du sud n’empêche pas d’avoir les mêmes origines et la configuration actuelle mérite d’etre respectée.

BIBLIYA ZA MASHI RHWALUKIRA HAGUMA

Laisser une réponse

EBIBLIYA NTAGATIFU DEI VERBUM KINSHASA A INFORMATISER Cover Sheet<a OMURHONDERO Genèsehref= »https://nyabangere.files.wordpress.com/2018/10/001-
ebibliya.pdf » title= »OMURHONDERO Genèse »>OMURHONDERO Genèse<a

EBIBLIYA
NTAGATIFU

Yahindulagwa omu MASHI n’Ecigamba c’Abadàhwa baburhwa b’omu Diosezi y’e Bukavu oku bwimangizi bw’Akagombe k’obwerekeza
(C.D.P.C.L.)

VERBUM BIBLE
B.P. 7463
KINSHASA

Eyi Bibliya ntanzi-rhanzi y’Amashi yàjiragwa burhabàle bwa
«Obras Misionales Pontificias»

OMURHONDERO
Enshokolezi
Ecitabu c’Omurhondéro ciderhwa ntyo bulya cishambàla kurhi igulu n’omuntu byalemagwa. Amaganìro g’ebya mira gabà nka nshokolezi y’omwanzi gw’okucunguka Ebibliya erhumanyisa. Ebibliya erhumanyisa kurhi igulu n’abantu b’amashanja goshi balemagwa na Nyamuzinda. Ecitabu c’Omurhondéro cirhushambàlira kandi kurhi abantu barhanzi bagomeraga Nyamuzinda na kurhi Nyamuzinda abahanaga. Cirhumanyisa kurhi Nuhu n’abantu b’amashanja goshi balamaga. Cihugùla ecisiki c’ishanja lya Israheli, akalamo ka bashakulùza b’olubaga lwishogwa: Abrahamu, Izaki, Yakobo na Yozefu. Abrahamu ali muntu wa buyemére. Nnàmahanga amulaganya iburha linene. Yakobo ali muntu wa bwenge bunene bwenene. Owayandikaga eci citabu c’Omurhondéro akolesize engerérezo z’abantu b’ago mango ga mira lyo amanyisa oku Nyamuzinda ye cisiki c’ebintu by’enigulu byoshi. Nyamuzinda alema Adamu, amuhà mukàge lyo baburha n’okubumba igulu; amuhà mukazi muguma yéne, ababwira mpu bamanye bankayirha obuhya bwabo.

EBIRIMWO 1.
Omurhondéro gw’igulu: cigabi 1 – 12.
Akalamo ka Abrahamu: cigabi 12 -25, 18 3.
Akalamo ka Izaki na Yakobo: cigabi 25, 19-36 4.
Akalamo ka Yozefu: cigabi 37-50

1/. Ecisiki c’igulu n’ec’abantu

Emyanzi mirhanzi y’obulemi

1Aha murhondéro, Nyamuzinda alema amalunga n’igulu. 2 Ci kwone igulu erhi licìbérire lya cimpinangè, lirhanalimwo cici. Omwizimya erhi gubwisire emanga n’omùka gwa Nyamuzinda erhi gudwirhe gwahùkiza oku mìshi.
3 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Habé obulangashane», n’obulangashane bwahabà. 4 Nyamuzinda abona oku obulangashane buli bwinja. Nyamuzinda aberùla obulangashane n’omwizimya. 5Obulangashane Nyaniuzinda abuyirika «mùshi» n’omwizimya aguyirika «budufu». Bwayira bwanacà: olusiku lurhanzi olwo.
6Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Habé amalunga aha karhi k’amìshi, gagabe amishi g’eyi n’ag’eyi». 7Nyamuzinda anacilema ecirére, caberùla amishi g’idako oku g’enyanya. Kwanabà ntyo. 8Amalunga Nyamuzinda agayirika mpu «oku nkuba». Bwayira, bwanacà: olusiku lwa kabirhi olwo.
9 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Amishi goshi gashubùkire lunda luguma lyo obudaka bùmu buboneka». Kwanabà ntyo. 10Obudaka abuyirika «idaho» n’amìshi «nyanja». Nyamuzinda abona oku biri binja.
11Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Idaho limeremwo ebyasi bibishi, emirhi y’emburho n’emirhi y’amalehe ga ngasi lubero erhi na ngasi irehe linalimwo emburho yalyo hano igulu» . Kwanabà ntyo. 12Igulu lyalumìramwo olubala, emirhi y’emburho n’emirhi y’emirehe, ngasi miguma n’emburho yayo. Nyamuzinda anacibona oku ebyo biri binja. 13Bwayira bwanacà: olusiku lwa kasharhu olwo.
14Nyamuzinda aderba, erhi: «Habé ebimole oku nkuba, bigabe obudufu n’omùshi bimanyise ensiku nkulu, ensiku n’emyaka. 15Ebyo bimole oku biri emalunga erhi binadwirhe byamolekera igulu». Kwanabà ntyo. 16Nyamuzinda ajira bimole bibirhi binene: ecimole cinene mpu cikàmoleka mùshi n’ecimole cisungunu mpu cikàmoleka budufu, ajira n’enyenyezi. 17Nyamuzinda abihira omu malunga mpu bikàmolekera igulu, 18mpu bishokolere obucè n’obwire, binàberùle obulangashane oku mwizimya. Nyamuzinda anacibona oku ebyo biri binja. 19Bwayira bwanacà, olusiku lwa kani olwo.
20Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Amishi galugemwo ebizine n’enyunyi zikàbalala enyanya ly’igulu omu cirére emalunga. 21Nyamuzinda alema ebiryanyi by’omu nyanja, ebizine byoshi bya ngasi lubero biluga binanyagàrha omu mìshi, ngasi higuma n’obùko bwahyo. 22Nyamuzinda abigisha aderba, erhi: «Muburhe, muyololoke, mubumbe amishi g’omu nyanja goshi n’enyunyi ziyololoke omu igulu». 23Bwayira bwanacà, olusiku lwa karhanu olwo.
24Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Idaho lirhengemwo ebizine bya ngasi lubero; ebintu, ebishwekwa, ebya okunyagàrha n’ensimba z’emuzirhu za ngasi lubero». Kwanabà ntyo. 25Nyamuzinda anacilema ebyerubala bya ngasi lubero, ebintu bishwekwa bya ngasi lubero, n’orhusimba rhw’oku idaho, rhwa ngasi lubero. Nyamuzinda abona oku biri binja.
26Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Rhujirage omuntu orhushushire, omuntu ogwerhe ecikebu cirhu, arhegeke enfi z’omu nyanja, enyunyi z’emalunga, ebintu bishwekwa, ebyerubala byoshi n’orhusimba rhunyagàrha omu igulu». 27Nyamuzinda alema omuntu omushushire, amulema ashushire Nyamuzinda, abalema omulume n’omukazi. 28Nyamuzinda abagisha, ababwira, erhi: «Muburhe, muyololoke, mubumbe igulu munalirhegeke; murhegeke enfi z’omu nyanja, enyunyi z’emalunga, n’ensimba zinyafùka oku idaho zoshi».
29Nyamuzinda anacibabwira, erhi: «Mmuhìre ngasi hyasi hijira emburho, ehiri oku igulu lyoshi, na ngasi mirehe eyàna yoshi, byo byabà biryo binyu. 30Oku nyama zoshi, ensimba z’emuzirhu, oku nyunyi, oku nyama zinyagàrha, na ngasi zoshi zijira obuzìne, nzihire olubala byo biryo byazo, byanacibà ntyo. 31Nyamuzinda alolà ebi alemaga byoshi, abona oku binali binja. Bwayira bwanacà: olusiku lwa kalindarhu olwo.

Home Culture

Les racines hébraïques de la langue française

Haï

–

Déc 2, 2018

2236

C’est sûr, ça ne fera pas forcément plaisir à tous les Français…Pourtant, la vérité est là : la langue française a été fortement imprégnée de l’hébreu et même de nombreux épisodes de la Torah.

En avant donc pour un tour d’horizon du sarfatique ! (Eh oui, c’est ainsi que l’on nommait le judéo-français parlé et écrit dès le XIème siècle en France).

Tout commence à la période du Moyen-Âge, alors que la communauté juive est florissante en France. De très grands Sages imprègnent alors le judaïsme français, tels que Rachi et les Tosfot, dans des villes telles que Troyes, Narbonne, Lunel, Carcassonne, Montpellier, Metz, etc. (villes explicitement citées dans les écrits des Tosfot).

Ainsi, l’imbrication de l’hébreu et du français donne naissance au sarfatique, dont les traces restent bien présentes encore de nos jours dans le langage parlé. En voici quelques exemples parmi de très nombreux :

inRead invented by Teads

Être entouré d’une aura, auréole => vient de אוֹר (Or), la lumière.
Thérapie => à rapprocher de la racine ת.ר.פּ (“soigner”), d’où l’on tient entre autres תרוּפָה (Teroufa, “médicament”).
Pâte => on mentionne dans la Torah encore le mot équivalent פָּת (Pat, qui signifie “pain”).
Péché => équivaut à פֶּשָׁע (Pécha).
Chômer => שׂוֹמֵר (Chomèr, “observer”, notamment un repos).
Nez => vient de la racine נ.ז.ל , “qui coule” (d’où la justification au « z » de « nez » !).
Paradis => provient du פָּרדֵס (Pardess, “pré”, “champ”) de la Torah.
Fruit => équivalent à פֵּרִי (Péri).
Calculer => vient de la racine כ.ל.כ.ל (“compter”, “mesurer”), du mot כלכלה (Kalkala, “économie”).
Génie => encore une similitude flagrante avec גאוֹן (Gaon).
La manne => l’exact équivalent de מַן (Man).
Mesquin => être מֽסכין (Miskin).
L’alphabet => l’Alef-beth.
Spirituel => vient de la racine סֵפֶר (Sefer, livre), à rapprocher du Livre des livres (la Torah) qui est entièrement d’essence spirituelle ! Par ailleurs, le mot “chiffre” provient encore de cette même racine סֵפֶר .
Tohu bohu => référence au תֹהוּ וַבֹהוּ (Tohou Vavohou) de la création dans les premiers versets de Beréchit.
Passer => provient de la fête de פּסח (Pessa’h, “enjamber”), qui commémore l’évènement au cours duquel Hachem est passé au-dessus des maisons juives en Egypte.
Avoir la baraka => avoir la בּרָכַה (Berakha, “bénédiction”)!
Grain => provient de גרעין (“grain”, “noyau”).
Habitat=> provient de בַּיִת.
…parmi tant d’autres !

Concernant les expressions du langage courant, il est étonnant de voir que leur source provient souvent de la Torah sans qu’on ne le sache…

“Rien de nouveau sous le soleil” => référence directe aux écrits du Roi Salomon, dans Kohélet.
“Se jeter à l’eau” => allusion au moment où Na’hchon Ben Aminadav s’est lancé en avant devant la mer des Joncs après la sortie d’Egypte, avant que tous les Bné Israël ne le suivent.
“Être un bouc émissaire” => lié au service dans le Temple le jour de Kippour, lorsque le Kohen Gadol déterminait deux boucs, l’un pour Hachem, l’autre émissaire pour expier les fautes de tout le peuple juif.
“Abracadabra” => directement contracté de l’araméen אַבּרָה כַּדָבּרָה, (Abra Kadabera, “s’est créé d’après la parole”).
“Qui va à la chasse perd sa place” => référence flagrante au “vol” de la bénédiction paternelle par Yaakov à son frère Essav, chasseur émérite !
“Cela date de Mathusalem” => référence au plus vieil homme mentionné dans la Torah, Metouchéla’h.
…etc.

Incroyable. Si vous connaissez d’autres références, partagez-les avec nous !

Kol touv,

Naomie Hadida

Cet article prend sa source dans les nombreuses trouvailles de Rav Ron Chaya, dans ses cours « Les Français parlent hébreu ».

SOURCE : Torahbox

L’usage de mots français dans les commentaires de Rachi

Si l’œuvre est entièrement rédigée en hébreu, Rashi n’hésite pas à utiliser des mots français pour expliquer des notions difficiles : ce sont les leazim, on en compte plus de trois mille, elles constituent un apport considérable pour l’étude de l’ancien français médiéval. Les leazim sont des gloses écrites en hébreu classique, mais Rachi ne veut que simplifier le sens des versets à ces élèves.

En fait le judéo français a laissé de nombreux vestiges : ce sont surtout des gloses comprenant un ou quelques mots pour traduire une notion difficile, soit des commentaires suivis de textes où elles sont noyées dans l’hébreu du contexte, soit des glossaires comptant seulement le mot à traduire et l’équivalent français.

Dans l’usage courant, la transcription hébraïque du mot français est affectée de guillemets placées entre l’avant dernière et la dernière lettre. Ainsi Rachi a utilisé le nom français de 13 arbres, de 5 fruits, de 17 arbustes et 10 légumes.

En tout près de 103 articles de la nomenclature botanique. Par exemple il se réfère au mot courant « broce » (ou brousse en français moderne) pour comprendre qu’une forêt est appelée d’un nom apparentée à la racine de « chevelure ». Il est courant que les branches d’arbres soient désignées comme une chevelure.

Platane est un mot d’origine araméenne : arbre de châtaignier en vieux français chastainier : « ses feuilles sont alternées mais non serrées au point de recouvrir le bois. » (Soukka.32B)

En dehors de son activité éducative, Rachi consacre de longs moments à la rédaction de Responsa (en hébreu techouvot réponses à des questions diverses, en ce qui concerne l’application pratique des commandements divins).

On a pu en recueillir plus de trois cent quarante deux qui ont été édités à New York en 1943 par le rabbin S. Elfenbeir.

Les questions émanent des communautés juives telles que celles de Tours, Paris, Cavaillon, Orléans, Auxerre, Worms, Mayence ; Rachi a connu les vrais motifs de la première croisade (1095-1099) qui a assombri ses dernières années, car dans une réponse il proclame que la terre sainte reste la propriété indivisible du peuple juif.

21 COMMENTS

David BelhassenDéc 2, 2018 at 14 h 36 min

J’ai rarement lu un article aussi ignare qui fait ce qu’on appelle en linguistique de “l’étymologie populaire”, à partir d’homonymies dans les sons de mots de langues différentes.
Mais ce qui est non moins grave, ce sont les commentaires débiles et ignares de l’hébreu, les uns plus que les autres.

Reply
gigiDéc 2, 2018 at 13 h 52 min

Personne ne devrait s’étonner de cela, tant il est évident que 2 langues mises en contact s’influencent plus ou moins.

Reply
Élie de ParisDéc 2, 2018 at 11 h 13 min

Bonjour. Il faudrait se calmer. Les homonymies interlangues ne signifient pas nécessairement une racine commune. La ville de Caen n’était pas une résidence de grand Pontife…
Même s’il n’y a pas de fumée sans feu, comme dit textuellement la Mishnah. Les expressions peuvent passer d’une langue à l’autre si des supports culturels, ou cultuels ont transposé des sens de mots à travers des traductions. L’Hebreu, le Grec et le Latin étaient des langues utilisees par les savants (très souvent ecclésiastiques) qui permutaient des mots d’origine dans leurs traités de médecine, ou d’astronomie etc.
Et on trouve aussi dans le Talmud des mots comme pedagoguite, pour pédagogie etc…
Maintenant, des mots comme péché (dont l’etymolgie est inconnue ou incertaine) n’ont pas de relation avec ‘hatate, mais pésh’ah, transgression.
Et l’homonymie est bien trop belle pour l’écarter…
Balbutier vient de Babel, et fait référence à la fameuse tour, qui fit que Dieu confondit les langages… Con-fondre. C’est donc normal qu’on trouve des racines, ça et là.
Mais nos Sages H’zl professent que la Langue première était l’hébreu, ( transmise par un certain ‘Hanoh’, = instructeur , diluée certes dans la dispersion humaine, et que l’ecriture achourite, dite carrée, était la première, perdue dans la dispersion post-diluvienne, et retrouvée en Assur.
Adam porte ce nom parce qu’il a été tiré de la terre, adamah . Le latin a donc “retranscrit” homme, pour humus.
Et Don, si cher aux Espagnols, vient de Adonn, seigneur, prit aussi par le grec, Adonis…
Enfin, Esope, le Grec, nom de l’humble plante hysoppe, en hebreu, est ce nom que prit le serviteur de Gamaliel, chef de Sanhédrin (mot grec !) pour raconter toutes ces paraboles avec les animaux que Lafontaine a su si bien mettre en vers, les Fables…
Nb.
La mythologie grecque place Esope longtemps avant. Mais le génie n’apparaît pas, soudain, chez un être deja handicapé, dont la sagesse si grande.
Je préfère cette version talmudique de cet esclave grec auquel tout le sanhédrin a rendu hommage à son enterrement… (de mémoire, il s’appelait Touviah).

“… ensemble de manuscrits datant probablement du ier siècle, collection appelée Augustana. C’est à celle-ci que l’on se réfère lorsqu’on parle aujourd’hui des « fables d’Ésope ». Elle compte plus de 500 fables, toutes en prose, parmi lesquelles figurent les plus populaires, tels Le Corbeau et le Renard, Le Lièvre et la Tortue, Le Bûcheron et la Mort, Le Vent et le Soleil, etc. Il est probable que le nom d’Ésope a servi à regrouper toutes sortes de récits qui circulaient jusque-là de façon orale et qui présentaient des caractéristiques communes[18]. Dans son édition critique, Chambry a retenu 358 fables.
Une des premières traductions françaises est celle faite par le Suisse Isaac(!) Nevelet en 1610, qui compte 199 fables[19]. C’est le recueil qu’a utilisé La Fontaine… “Wiki.

Reply
BernadotteDéc 2, 2018 at 5 h 19 min

Messieurs les modérateurs

Pourquoi mon commentaire n’apparait pas ,

J’ai mis plus d’une demi-heure pour l’écrire avec des annotations fort intéressantes pour les lecteurs,

Merci de débloquer mon message

Reply
- Élie de ParisDéc 2, 2018 at 11 h 22 min
  
  Recollez le. Et assurez-vous que la barre commentaire (post comment) est passée du noir au bleu. Rien à voir avec une modération dans ce cas.
  
  Reply
LalouDéc 2, 2018 at 0 h 41 min

Chamailler qui semble provenir des discussions entre Hillel auquel s’opposait Chamaï

Reply
Hadida ElieDéc 1, 2018 at 22 h 15 min

@Naomie Hadida mon homonyme je suis aussi un Hadida
On peu ajouter Dayan et doyen
ou chérubin dont les consonnes sont C R B qui rappellent cerbere !à vérifier si cherubin est antérieur aux cerberes de la mythologie grecques)
Autre exemple surprenant : procès et phrase ont les memes consonnes.P R C( ou S)
Un puocés est une famille de phrases et une phrase est une famille de mots en hébreu famille, phrase et procès sont des homonymes Michpat (avec un het pour famille en plus)

Reply
AdamDéc 1, 2018 at 19 h 24 min

Autre exemple : sortir de la cuisse de Jupiter.
La Genèse dit, s’agissant des enfants de Jacob, « voici les enfants sortis de la cuisse de Jacob ». Le terme « cuisse » est ici utilisé par pudeur comme allusion à l’appareil génital de Jacob. De la même manière que Abraham fit jurer son serviteur Eliezer sur sa circoncision, et le texte dit qu’Eliezer mis sa mais sous la cuisse d’Abraham.

Reply
MedDéc 1, 2018 at 8 h 46 min

Une autre précision :
Désolé mais l’aleph-beit n’a pas pour origine l’hébreu mais le cananéen.
De plus les lettres carrées que nous connaissons sont une importation babylonienne lors du retour d’exil en moins 539.
Abraham le père des Israëlites et des Ismaëlites à pour origine Our de Chaldée (actuel Irak) et parlait la langue (araméen antique) de ce pays qu’on parlé les 12 tribus d’Israël ainsi que les 12 tribus d’Ismaël.
Au contact des peuplades voisines ( Philistins, Hittites, Amorites,…), l’hébreu absorba au fil du temps certains de leurs vocables.
Mais les plus grands emprunts se firent lors des 400 passé en Égypte, puis les 70 ans à Babylone, jusqu’au point où le peuple ne savait plus l’hébreu mais seulement l’araméen, sans compter la puissante influence grecque.
En fait comme toute langue l’hébreu à donné mais à reçu aussi.

Reply
MedDéc 1, 2018 at 8 h 27 min

Dans la liste de cet article par contre restons honnêtes:
Génie provient de l’arabe djin, ainsi que baraka, idem pour meskin qui d’ailleurs n’existe pas en hébreu, paradis (gan en hébreu) est un emprunt hébraïque au perse ainsi que la prononciation “vav” au lieu de waw….
Qu’elle est à votre avis la langue la plus proche de l’hébreu, que si on maîtrise l’une on peut relativement facilement passer à l’autre ?
En anglais on peut rapprocher wine de yaiin, cat de khatoul, earth de erets….

Reply
MedDéc 1, 2018 at 8 h 14 min

Shabbat shalom alekhem
La liste est encore longue de l’emprunt à l’hébreu et se rallonge :
Un exemple d’emprunt moderne passé dans le language familier :
Une arnaque vient de l’hébreu arnak (porte-monnaie) avec l’idée de se le faire voler.
Dans l’expression j’ai dû taf:taf:enfant, donc il faut que je travaille.

Reply
AdamNov 30, 2018 at 15 h 46 min

@Al Crane : ca vous vexe tant ce parallélisme ? Rassurez-vous, personne ne va demander des droits de coptright aux francais car seul D.ieu serait en droit de le faire. Vous oubliez que l’hebreu est beaucoup plus ancien que le latin et le grec qui sont à la base du francais. La Grece a envahi Israel et a pris beaucoup de sa culture. C’est l’histoire, pas un cours de politique.

Reply
- Al CraneDéc 1, 2018 at 18 h 19 min
  
  Vous avez raison, je suis vexé. Pas pour ce que vous croyez. Mais je me suis en effet ridiculisé à vouloir faire état d’une connaissance scientifique de la langue dans un cadre qui ne s’y prêtait nullement. C’est un peu comme si un physicien débarquait dans une cour de récréation et tentait d’expliquer à des enfants que le Père Noël n’existe pas. Dans pareil cas, ce ne sont pas les enfants crédules qui sont ridicules, c’est le physicien dont les enfants se moquent…
  Vous avez sans doute raison : il n’est vraiment pas nécessaire d’avoir étudié un domaine pour décider de la vérité et de l’erreur. Penser qu’il est utile d’avoir étudié les langues, de connaître l’histoire des textes, d’avoir analysé des manuscrits, pour donner son avis sur l’étymologie est sans doute une lubie de cuistre. Continuez donc à croire, puisqu’un talmudiste vous le dit, que « péché » vient de « pecha » et non de « peccatum », que « chômeur » vient de « chomer » et non de « caumare », que « nez » vient de « lenazel » et non de « nasus », que « fruit » vient de « peri » et non de « fructus », si cela vous fait du bien. Sentez-vous libre, cher Monsieur, de penser que les mots latins dérivent de l’hébreu et que la lune est un fromage de Gruyère. Pour ma part, je continuerai désormais à lire ces « informations », sans plus jamais intervenir, avec la même délectation que celle que procure la lecture des bêtisiers du bac.
  (Précision pour éviter tout malentendu : la liste des mots d’origine hébraïque de Wikipédia est fiable et n’a rien à voir avec les inventions de Ron Chaya mentionnées dans l’article.)
  
  Reply
  - AdamDéc 1, 2018 at 19 h 17 min
    
    Vous ignorez dans votre raisonnement une base de l’hebreu qui est la racine trilitaire des mots, une structure lexicale que l’on ne trouve nulle part ailleurs si ce n’est dans l’arabe qui est une langue proche de l’hébreu. Cette particularité donne à l’hebreu une force particulière pour rapprocher des mots apparemment différents mais qui ont un sens commun.
    Vous confirmez ainsi ce que je dis. Peccatum à la même racine que pêcha. Tout comme fruit et péri car en hébreu le p est un f avec un point à l’interieur.
    
    Reply
    - Al CraneDéc 2, 2018 at 10 h 33 min
      
      Monsieur,
      Je connais l’hébreu aussi bien que vous. Mais le problème c’est que je connais aussi les lois de l’évolution phonétique. IL est impossible de passer de pecha à peccatus ou de peri à fructus, STRICTEMENT IMPOSSIBLE, même si le p évolue en f. En revanche, n’importe quel philologue pourra vous montrer comment, de siècle en siècle, et de modification articulatoire en modification articulatoire, on passe insensiblement de peccatum à péché ou de fructus à fruit. C’est tout ce que je dis. Le latin ne dérive pas de l’hébreu, pas plus que le français, ce qui n’empêche pas qu’il y ait des emprunts (en particulier via l’hébreu biblique, qui a donné, comme chacun le sait, de nombreux mots aux langues européennes). Je ne peux pas me substituer à plusieurs années d’étude de la langue pour vous le démontrer plus longuement, désolé.
      
      Reply
Al CraneNov 30, 2018 at 10 h 18 min

Il y a dans l’inventaire de ces mots un nombre incalculable d’erreurs et d’étymologies imaginaires. Ron Chaya est à peu près aussi qualifié sur la langue française que Jean-Pierre Pernaut sur le Talmud. Il faudrait quand même arrêter de diffuser n’importe quoi.
L’histoire de la langue française, cela s’apprend, cela prend plusieurs années, il y a des dictionnaires étymologiques conçus par des spécialistes… ILs vous apprendraient à ne pas confondre homophonie et origine commune. ILs vous diraient, entre autres, qu’il n’y a rien à voir entre péché et pecha, ni entre aura et or, et j’en passe…

Reply
- Élie de ParisNov 30, 2018 at 10 h 57 min
  
  “Ron Chayah” n’a jamais pretendu etre un expert, mais s’est servi de points lexicaux démonstratifs pour commenter. Comme d’habitude, certains voient le doigt plutôt que ce qu’il montre…
  https://fr.m.wiktionary.org/wiki/Annexe:Mots_français_d’origine_hébraïque
  Et la liste est loin d’être exhaustive…
  
  Reply
  - Al CraneNov 30, 2018 at 14 h 42 min
    
    Il se trouve que, parmi les exemples cités, un bon nombre sortent tout droit de l’imagination de Ron Chaya… Que diriez-vous si je me mettais à parler de médecine et à m’appuyer sur des exemples de gens qui ont été guéris d’un cancer en buvant du jus d’orange ? Lorsqu’on affirme que “chômer” vient de “chômeur” ou que “péché” vient de “pecha”, on fait exactement la même chose… Je connais l’hébreu et je suis agrégé et docteur en lettres : il ne me semble pas déplacé de dénoncer des lexicographes du dimanche.
    
    Reply
    - Élie de ParisNov 30, 2018 at 15 h 46 min
      
      Certes… Mais nous n’êtes malheureusement pas hébraïsant. Il faut connaître les 13 règles herméneutiques d’un des plus grands acteurs du Talmud, dont celle qui explique les proximités étymologiques des mots, et qui, grâce à cette méthode (parmi les13) a offert les commentaires et explications de prescriptions, auparavant perdus…
      Mon prof de français du cm2 nous avait appris à écrire carotte avec un seul r en fixant qu’une carotte n’est PAS carrée.
      C’est l’unique rapport, mais il a établi la règle. Même les lettres en caractère latin découlent toutes de l’alefbeth, sauf le… Y grec, justement… Mais shabbath approche.
      Shabbath Shalom à tous…
      
      Reply
    - Alex E. MERALIDéc 2, 2018 at 14 h 37 min
      
      Al Crâne, la possession d’un diplôme universitaire ne constitue ni un argument de discussion, ni un le droit à une posture magistrale telle que celle dont vous prévalez. Doit-on vous rappeler que vos contradicteurs sur le site sont tous des juifs (du moins je le présuppose) et que la population juive de France est celle qui détient le taux le plus élevé de diplômés universitaires. De là à nous impressionner…..
      
      Reply
Élie de ParisNov 30, 2018 at 10 h 12 min

Mais ne sommes-nous pas en pays chrétien ? L’hebreu et l’Histoire hébraïque auront certes laissé bien plus leur empreinte que le gaulois.
Gaulois vaincus d’ailleurs par des combattants (redoutables) judéens, importés par le Cesar, ces derniers ayant pu récupérer leur famille _otage en chantage par l’empereur romain_ qui restèrent dans ce pays, qu’ils appelèrent Gola ! (exil)…
L’expression “s’en laver les mains” vient directement du sacrifice de la génisse à la nuque brisée, où les chefs de la ville la plus proche d’un mort “orphelin” devaient procéder à cette déclaration, en versant de l’eau sur leurs mains et expiant ainsi une responsabilité eventuelle !
L’expression “que dale” ou avoir la dale vient de dale, pauvre, avoir que dale= ké dale, comme un pauvre, ou faim…
On peut certifier que l’argot, lui-même d’orthographe hébraïque, était articulé par les Juifs, leur createur. Dont les centaines de mots comme bésef, caverne ou cave pour kever, carême pour ‘herem, etc…
Un trophée, de triomphe, de taref/tarouf, déchiré, où les tetes d’ animaux _ou humaines_ etaient exhibées…
Et tous les mots inversés, lors du changement d’ orientation de l’ecriture, comme riche pour acher…
Il y en a des milliers comme ça…
Repetitas ? Les Juifs sont le limon des nations…
¿ L’anglais aussi !

Reply

Je souhaite recevoir la Newsletter de JForum (3 fois par semaine)

Ce site utilise Akismet pour réduire les indésirables. En savoir plus sur comment les données de vos commentaires sont utilisées.

Panafricanisme unique solution aux problèmes de l’Africain selon Prof. Matthias Eric Owana Nguini

Laisser une réponse

La soiologie africaine néglige le panafricanisme l’unique solution à l’Afrique

Prof. Mathias Éric Owona Nguini, merci pour la leçon ci-après:

« Arrêtez ce débat stérile de l’axe Nord-Sud au Cameroun. Arrêtez ce faux débat ! De quel sud parlons-nous ? De quel Nord parlons-nous ? De quelle tribu êtes-vous ? Vous seriez donc de l’ethnie Bafia, précisément chez les Mbiamou ? Et vous ignorez que les Bafia sont des descendants des Goulfié dans l’Extrême-Nord du Cameroun ? Vous oubliez qu’à 10 km de Makari dans le département du Logone et Chari, se trouve un village qui s’appelle Mbiamou aussi ? Les Goulfié de Makari sont-ils donc différents des Gouifé de Bafia ? De quelle ethnie me parlez-vous donc ? Les Pongos de Dibombari dans le littoral, et les Fong de Zoétélé dans le Sud, n’ont-ils pas le même ancêtre nommé PONGO ZONGO ? Demandez à l’anthropologue ABOUNA, il vous le dira.
De quelle ethnie parlez-vous ? J’ai découvert une fille Moundang qui s’appelle Poka. J’ai découvert qu’il y’a également des Tchuinté, des Djabou, des Foka chez les Moundang. Vous savez pourquoi ? Parce que les Moundang de l’Extrême-Nord et les Bangangté de l’Ouest, c’est le même peuple. Oui, de quelle tribu êtes-vous ? Vous dites que vous êtes Yambassa ? Demandez aux Yambassa du village Kananga dans le Centre, pourquoi il existe un peuple Kananga en RDC, et pourquoi ce peuple parle la même langue que le Gunu ? Demandez aux Yambassas pourquoi il existe des Yambassa déportés en Sierra Léone ? C’est parce que, pendant la traite Négrière, beaucoup de Yambassas se sont retrouvés vendus en esclaves en Siérra Léone.
Avez-vous oublié vos frères Nanga Eboko qui vivent actuellement en Namibie ? C’est parce que la Namibie était une colonie allemande comme le Cameroun, et beaucoup de Nanga Eboko ont été déportés en Namibie. Demandez au Professeur Eloundou Eugène, l’historien. Ne soyez pas surpris de retrouver des Ndongo en Namibie, et ne soyez pas surpris de trouver des Obam au Gabon, des Obamè en Ouganda, ou des Obama au Kenya. De quelle ethnie êtes-vous alors ? Tu détestes l’Eton, toi le Yambassa, c’est parce que tu ignores que tous les Yambassa sont des Eton.
Tu détestes les Tikars, toi le Bamoun, pourtant, tous les sultans et héritiers du trône Bamoun, sont initiés jusqu’à présent chez les Tikars. Vous me dites que vous êtes anglophone ? Un anglophone Bali est-il différent d’un Tikar ? Un anglophone Bakweri ou Bakossi est-il différent du francophone Duala ? Tu as tout faux !!! Tu es tribaliste parce que tu es ignorant. Tu es tribaliste parce que tu ignores que tu appartiens à la même histoire que ton camarade du village ou du département voisin. Tu appelles les gens du sud Gadamayo ? C’est-à-dire ceux qui ont traversé le Mayo ? Mais c’est justement la preuve qu’ils étaient avec toi avant, et qu’ils ont traversé le Mayo. Toi de l’Adamaoua, tu as oublié que tu as appelé un cours d’eau Mayo Mbam ? Pourquoi, parce que le Mayo Mbam est la source de tous les Mbamois, y compris les Baboutés, ancêtres des Bétis, des Sanaga, des Etons, des Yemandés, des Banen, des Yambassa, etc. Arrête de m’appeler étranger ! C’est toi qui es étranger à ta propre histoire. Demande au professeur KOUM A NDOUMBE 3 et tu verras qu’il existe une seule Afrique… »
*C est ca notre vraie histoire. Nous sommes tous freres et soeurs et c est ca qui est la verité. Ne les laissons pas nous dechirer. Je t aime mon frere/ma soeur*.
C’est pour le Cameroun mais intéressant.
Très intéressant et salutaire si nous suivons.
Tu sais qu’il y a un village Mashi au nord du Cameroun et une langue mashi au Nigeria, en Angola, au Zimbabwe et en Namibie? Le panafricanisme serait la meilleure solution pour l’Afrique.

C’est sûr, ça ne fera pas forcément plaisir à tous les Français…Pourtant, la vérité est là : la langue française a été fortement imprégnée de l’hébreu et même de nombreux épisodes de la Torah.

En avant donc pour un tour d’horizon du sarfatique ! (Eh oui, c’est ainsi que l’on nommait le judéo-français parlé et écrit dès le XIème siècle en France).

Être entouré d’une aura, auréole => vient de אוֹר (Or), la lumière.

Thérapie => à rapprocher de la racine ת.ר.פּ (“soigner”), d’où l’on tient entre autres תרוּפָה (Teroufa, “médicament”).

Pâte => on mentionne dans la Torah encore le mot équivalent פָּת (Pat, qui signifie “pain”).

Péché => équivaut à פֶּשָׁע (Pécha).

Chômer => שׂוֹמֵר (Chomèr, “observer”, notamment un repos).

Nez => vient de la racine נ.ז.ל , “qui coule” (d’où la justification au « z » de « nez » !).

Paradis => provient du פָּרדֵס (Pardess, “pré”, “champ”) de la Torah.

Fruit => équivalent à פֵּרִי (Péri).

Calculer => vient de la racine כ.ל.כ.ל (“compter”, “mesurer”), du mot כלכלה (Kalkala, “économie”).

Génie => encore une similitude flagrante avec גאוֹן (Gaon).

La manne => l’exact équivalent de מַן (Man).

Mesquin => être מֽסכין (Miskin).

L’alphabet => l’Alef-beth.

Spirituel => vient de la racine סֵפֶר (Sefer, livre), à rapprocher du Livre des livres (la Torah) qui est entièrement d’essence spirituelle ! Par ailleurs, le mot “chiffre” provient encore de cette même racine סֵפֶר .

Tohu bohu => référence au תֹהוּ וַבֹהוּ (Tohou Vavohou) de la création dans les premiers versets de Beréchit.

Passer => provient de la fête de פּסח (Pessa’h, “enjamber”), qui commémore l’évènement au cours duquel Hachem est passé au-dessus des maisons juives en Egypte.

Avoir la baraka => avoir la בּרָכַה (Berakha, “bénédiction”)!

Grain => provient de גרעין (“grain”, “noyau”).

Habitat=> provient de בַּיִת.

…parmi tant d’autres !

“Rien de nouveau sous le soleil” => référence directe aux écrits du Roi Salomon, dans Kohélet.

“Se jeter à l’eau” => allusion au moment où Na’hchon Ben Aminadav s’est lancé en avant devant la mer des Joncs après la sortie d’Egypte, avant que tous les Bné Israël ne le suivent.

“Être un bouc émissaire” => lié au service dans le Temple le jour de Kippour, lorsque le Kohen Gadol déterminait deux boucs, l’un pour Hachem, l’autre émissaire pour expier les fautes de tout le peuple juif.

“Abracadabra” => directement contracté de l’araméen אַבּרָה כַּדָבּרָה, (Abra Kadabera, “s’est créé d’après la parole”).

“Qui va à la chasse perd sa place” => référence flagrante au “vol” de la bénédiction paternelle par Yaakov à son frère Essav, chasseur émérite !

“Cela date de Mathusalem” => référence au plus vieil homme mentionné dans la Torah, Metouchéla’h.

…etc.

21 COMMENTS

LEAVE A REPLY

EDITOR PICKS

POPULAR POSTS

POPULAR CATEGORY