Endagano  ya Mira  – Citabu 7                                                

ABACIRANUZI

Enshokolezi

Ecitabu c’Abaciranuzi cirhumanyisa kurhi Bene Israheli balekaga okuharamya Nyamuzinda liguma liguma. Nyamuzinda abahà obuhane. Bene Israheli bamugalukira. Abaciranuzi baderhwa ntyo bulya bafungìre abantu na muli okwo kubafungira barhegeka amashanja. Bagahabula amango g’itumba n’okugakula omu ntambala. Abo batwi b’emanja barhahurhagwa na mukazi muguma. Obworhere n’ebijiro byabo hyo biyerekana oku barhabà bo baguma. Boshi bahâbirwe eyo nshokano na Nyamuzinda; Nyamuzindu acîshogabo mpu bacize olubaga lwage lw’Israheli.

Ecigabi cirhanzi ciyerekine oku okuyanka ecihugo c’e Kanani kwali kuzih,. baciyankaga bunyi bunyi. Amashanja ga ngasi lubero galwa amatumu, ngasi ishanja kwalyo kwalyo; gacikûla omu mbaka erhi garhaluka olunda lw’entondo z’omu cihugo citagatifu. Gayabirwa kwayanka ebishagala by’eburhambi bw’e­ nyanja.

Eci citabu ciyushulwa na bigabi bibirhi. Burhanzi rhwanamanya kurhi abana ba Dani bakagibungabunga. Bwa kabirhi rhwanamanya emyanzi eyere kire amatumu balwaga na Bene Benyamini n’okurhumanyisa kurhi balibuzagya abantu b’omu Gibeya erhi bijiro byabo bibi bwenêne birhuma. Ecitabu c’Abaciranuzi ciyiririza Bene Israheli oku ago mababale buli buha ne erhi kuguza idini kurhuma n’oku okuhima kuli kugalukira Nyamuzinda.

EBIRIMWO

I.    Okuyanka ecihugo: cigabi 1-3, 6; II Akalamo k’Abaciranuzi: cigabi 3, 7-16; III Okuyushûla: cigabi 17-21

Enshokolezi ntanzi: Bene-Israheli baj’iyubaka e Kanani

Yuda, Simoni, Kalebu n’ Abanya-Keniti bayubaka e Kanani

1

1 Erhi Yozwe aba amafa, Bene Israheli bagendidôsa Nyakasane, mpu: «Ndi muli rhwe warhangirhêra abanya-Kanani anabahime?» ² Nyakasane anaciderha, erhi: «Yuda abe  ye warhangigenda; lola oku  namuha eco cihugo». 3 Yuda anacibwira mwene wabo, Simoni, erhi: neci nagenda nawe là, muli ogwo mulagi ohîrwe». Ntyo Simoni anacigenda naye. 4 Yuda anacirhabâla, na Nyakasane anacimuhà abanya-Kanani, n’aba-Perizi; ahima omurhwe gwa ba­ ntu bihumbi ikumi aha Bezeti. 5 Aho Bezeti, banacishimanaho Adoni-Bezeti, bamulwisa banacihima abanya-Kanani n’aba-Perizi. 6Adoni-Bezeti akùla omulindi mpu akola ayaka, ci kwonene, bamuzìgagalakwo, n’erhi bamuhika­ kwo bamugwarha, bamutwa ebyunkumwc emaboko  n’amano manene emagu­ lu. 7 Adoni-Bezeti anaciderha, erhi: «Hali bami makumi gali nda bali batwe amano manene emagulu, n’ebyunkumwe emaboko, bakazagirhòlogola ebiryo by’obuhungumukiza bw’oku cìbo cani; oku nakazagijira kw’oku Nyamuzinda amangalulira». Bamuhéka e Yeruzalemu agendifira yo.

Beteli agwa omu maboko g’abanzi

« Bene Yozefu nabo bakanya, barhabalira e Beteli, na Nyakasane aba haguma nabo. 21 Bene Yozefu banacirhuma enyenzi e Beteli, lugo lwakazagi­ derhwa mira mpu: Luzu. 24 Abasirika balì buyenzi banacibona omuntu warhe­ ngaga omu lugo, banacimuhwira mpu: «Rhuyereke kurhi rhwankahika muli lula lugo, n’aho rhwanakubabalira». • Naye abayereka oku baja muli olwo lugo, lulya lugo banacilugeza oku boji bw’engôrho, olya muntu bamuleka a­ genda n’omulala gwage. 26 Oyola muntu agendiyubaka omu cihugo c’aba Hiti­ mi; ayubakayo olugo, anaciluha izino lya Luzu, lyo linakola liba izino ly’olwo lugo kuhika ene.

             Amashanja g’olunda lw’emukondwe

  27 Manasè arhahashaga okuhima Beti-Sheami n’emirhundu yage, ciru n’oli Tanaka n’emirhundu yage, ciru n’oli Doli n’emirhundu yagc, ciru n’abantu bayubakaga e lbleami n’omu mirhundu yage, arhahashigihima abantu h’e Megido n’emirhundu yabo; Abanya-Kanani banazibuha mpu babèra omwo cihugo. 28 Ci kwonene erhi Israheli aba akola ali muzibu, abo banya-Kanani abagonya n’cmikolo mizirho, ci arhabalibirhagakwo ciru n’ehitya. 29 Efrayimu arhalibirhagakwo abanya-Kanani bayubakaga aha Gezeri, co cinarhuma aba­ nya-Kanani banaciyuhakayo bonaye.

30 Zabuloni arhalibirhagakwo abantu bayubakaga e Kitroni, n’abantu bayu­ bakaga e Nahaloli; abo banya-Kanani bayorha baciberirc cmwage, ci kwoncne abagonya n’cmikolo. 31 Aseri arhalibirhagakwo abantu bayubakaga aha Ako, Abantu bayubakaga e Sidoni, ciru n’oli abayubakaga e Ahalabu, ab’e Akizibu, ab’e Helba, ab’e Afiki n’aba e Rehoba. 32 Bene Aseri bayubaka ntyo haguma n’abanya-Kanani bi\li omu cihugo, ebwa kuba  barhabalibirhagakwo. 33  Nefutalì arhalihirhagakwo abantu bayubakaga e Beti-Shemeshi n’ahantu b’e  Beti­Anati naye anayorha n’abanya-Kanani hali bayubasire omu cihugo; ci  kwone­ ne abo bantu b’e. Beti-Shemeshi n’abantu b’e Beli-Anali, bashuba bantu ba kukazibakolera. 34 Abanya-Moreni banacigorha bene Dani omwo ntondo,  bu­ lya barhahashaga okuyandagalira ebwa kabanda. 35 Abanya-Moreni banacìsêza okubêra aha Ilari-Heresi, aha Ayayaloni n’aha Shalbini; ci okuboko kwa bene Yozefu kwabagonya, basêzibwa nabo okubashiga n’okukazibakolera. 36 Ecihugo c’abanya-Moreni ciri kurhenga oku irango ly’Akrabimi, oku \ya Sela n’enyanya.

Richter/Judges BHS

1

1וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מֹ֣ות יְהֹושֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖הלְהִלָּ֥חֶם בֹּֽו׃

2וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֹֽו׃

3וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְעֹ֨ון אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגֹורָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖בְּגֹורָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתֹּ֖ו שִׁמְעֹֽון׃

4וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃

5וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֨זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בֹּ֑ו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃

6וַיָּ֨נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹתֹ֔ו וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנֹ֥ות יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃

7וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנֹות֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַתשֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ פ

8וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אֹותָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃

9וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יֹושֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃

10וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיֹּושֵׁ֣ב בְּחֶבְרֹ֔ון וְשֵׁם־חֶבְרֹ֥ון לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥יוְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃

11וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹושְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃

12וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי לֹ֛ו אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

13וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־עַכְסָ֥ה בִתֹּ֖ו לְאִשָּֽׁה׃

14וַיְהִ֣י בְּבֹואָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֨הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ול מֵֽאֵת־אָבִ֨יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמֹ֑ור וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖במַה־לָּֽךְ׃

15וַתֹּ֨אמֶר לֹ֜ו הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֨גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣תעִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃ פ

16וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑דוַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃

17וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְעֹ֣ון אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹושֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אֹותָ֔הּ וַיִּקְרָ֥אאֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃

18וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְלֹ֖ון וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְרֹ֖ון וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃

19וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהֹורִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃

20וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְרֹ֔ון כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֣ורֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃

21וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הֹורִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖דהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס

22וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יֹוסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃

23וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יֹוסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃

24וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יֹוצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֗ו הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְבֹ֣וא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖חָֽסֶד׃

25וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְבֹ֣וא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפַּחְתֹּ֖ו שִׁלֵּֽחוּ׃

26וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ פ

27וְלֹא־הֹורִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־יֹשֵׁב דֹ֜ורוְאֶת־בְּנֹותֶ֗יהָ וְאֶת־יֹושְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יֹושְׁבֵ֥י מְגִדֹּ֖ו וְאֶת־בְּנֹותֶ֑יהָ וַיֹּ֨ואֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔ילָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃

28וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהֹורֵ֖ישׁ לֹ֥א הֹורִישֹֽׁו׃ ס

29וְאֶפְרַ֨יִם֙ לֹ֣א הֹורִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיֹּושֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבֹּ֖ו בְּגָֽזֶר׃ פ

30זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הֹורִישׁ֙ אֶת־יֹושְׁבֵ֣י קִטְרֹ֔ון וְאֶת־יֹושְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃ ס

31אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הֹורִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכֹּ֔ו וְאֶת־יֹושְׁבֵ֖י צִידֹ֑ון וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔הוְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃

32וַיֵּ֨שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הֹורִישֹֽׁו׃ ס

33נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הֹורִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣יהָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃ ס

34וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנֹ֖ו לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃

35וַיֹּ֤ואֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּלֹ֖ון וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יֹוסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃

36וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃ פ

Nyamubâho akalihira olubaga lwage

2

1 Ago mango malahika wa Nyakasane anaciyisha burherema kurhenga e Gilgala kuja e Bokimi, anaciderha, erhi: «Nienc namukûlaga e Misiri nanamuhisa muli eci cihugo namulaganyagya na basho. Nali ndesire nti nta mango ciru n’amaguma nankavuna endagâno yani ninyu. 1 Kandi naderha nti: na ninyu nta mango mwacishomagya mpu mwajira endagâno n’abantu b’eci cihu­ go, nli mukazikulumbya cmpércro zabo. Ci kwoncne murhayumvagya  izu lyani. Bici ebi mwajizire?» 3 Nani nAderha nli: ntacibalibirhekwo cmbere zi­nyu; bamuhorhaza na banyamuzinda wabo, bayorha murhego, kuli mwc». 4 Mw’ago mango, malahika wa Nnâmahanga abwira bene Israheli ebyo bi­nwa, olubaga lwayâma, lwalaka. 5 Aho hantu, bahayirika izino lya Bokimi, n’aho banacirherekèreraho Nyakasane enterekêro.

Enshokolezi ya kabiri: Ebiyerekire amango g’abaciranuzi goshi

Okufa kwa Yozwe

6 Yozwe anacisengaruka olubaga, bene Israheli banacigenda, ngasi baguma bakanya bagendiyubaka omu cabo cihimbi c’ecihugo bahiìbagwa.7 Elyo iburha lyoshi lyanacifa, lyaja emunda b’ishe bajire; n’enyuma zabo hayisha erindi iburha lirhayishigi Nyakasane, lirhayishigi n’olukogo ajiriraga 1- sraheli. Olubaga lwarhumikira bwinja Nyakasane amango Yozwe anacihali go­ shi, n’amango g’abagula ba mira baciriho cnyuma za Yozwe, n’ababonaga gu­ lya mukolo munene Nyakasane ajiriraga Israheli.8 Yozwc mugala wa Nuni, murhumisi wa Nyakasane anacifa; ali akola a­gwerhe myaka igana n’ikumi. 9 Banacimubisha omw’ishwa ahabagwa nka mwanya gwage, aba Timnati-Heresi, omu ntondo ya Efrayimu, olunda lw’e­ mwené lw’entondo ya Gashi. 10 Elyo iburha lyoshi lyanacifa, lyaja emunda b’ishe bajire; n’enyuma zabo, hayisha crindi ihurha lirhayishigi Nyamubâho, li­ rhayishigi n’olukogo ajiriraga Israheli.

Bene-Israheli bakaz’iharamya banyamuzinda b’obwihambi

11 Bene Israheli banacijira ebiri bigalugalu hwenene omu masu ga Nyakasa ne, banacikolera ba-Bali. 12 Banacileka ntyo Nyakasane, Nyamuzinda wa  b’ishe wabo, owabakùlaga omu cihugo c’e Misiri, hacijira emw’abandi ba­nyamuzinda; bàli baguma ba muli ba-nyamuzinda ba zirya mbaga zali zibazongolosire. Bakaziharamya abo  ba-nyamuzinda, na  ntyo  bakuniza  Nyakasane.13 Baleka Nyakasane bakazirhumikira Bali na ba-Astarte. 14 Obukunizi bwa Nyakasane bwanaciyaka bwenêne kuli bene Israheli; abaleka omu maboko g’abahaguzi, nabo babahagula; abaguza emw’abashombanyi babo bâli babali eburhambi; barhacigwerhe misi miei oku bashombanyi babo. 15 Ngasi hoshi banarhangulaga mpu bakola bajilwayo, okuboko kwa Nyakasane kunabahu­ mbarhaze, kubajire kubi nka kulya Nyamubâho anaderhaga, nka kulya Nyaka­ sane anayorhaga abarhonzire, baja omu malibûko manji bwenêne. 16 Ci kwo­ nene muli ago mango, Nyakasane akazizusa ekarhî kabo abaciranuzi bakazagibalanga kuli balya bakazagiyishibahagula. 17 Na ciru barhayumvagya abo baciranuzi babo, bulya kurharhumaga barhakaziciheka emwa ba-nyamuzi­ nda b’embuga n’okukazibaharamya. Barhenga duba duba muli erya njira bishe wabo bali bashimbire omu kukulikira amarhcgcko ga Nyakasane; bohe ba­ rhacijiraga akabo. ¹⁸ Erhi Nyakasane abazukizagya ahaciranuzi, Nyakasane anaba haguma n’olya muciranuzi na ntyo olya muciranuzi anabalikuza oku ba­ shomhanyi baho, omu mango g’akalamo kagc goshi, ebwa kuba Nyakasane akazagibafa lukogo nka bamamulakira erhi balya bashombanyi badwirhe baba­ libuza barhuma.19 Ci erhi oyo muciranuzi abaga amafa, nabo kandi banashubirhogera omu bubi, barhalusc b’ishe wabo, bacîjire emw’abandi ba-nyamuzinda, hakabarhumikira n’okubaharamya; barhaderhaga mpu bankaleka bubi bwabo bulebe, nisi erhi olugendo lwabo lubi.

Okuyôrha kw’amashanja g’ihanga omu Israheli

20 Oku bundi obwo ohurhe bwa Nyakasane bwanaciyaka bwenêne kuli Israheli, anaciderha erhi: «Obu olu lubaga lwamavuna erya ndagâno yani na rhegekaga b’ishe wabo, n’obûla barhaciyumvirhi izu lyani, ²¹ nani ntacilibirhekwo embere zabo ishanja ciru n’eriguma muli galya mashanja Yozwe asigaga erhi afa. 12 Ntyo Israheli amagala gamulya erhi bo barhuma: «Ka lero akolaga alanga enjira za Nyamubâho n’okuzishimba nk’oku ababusi babo bazilangaga, nisi erhi nanga?». 23 Nyakasane aleka ago mashanja gaciluhukira, arhagalibirhagakwo duha, arhagahànaga omu maboko ga Yozwe.

Richter/Judges BHS

2

1וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֛ה מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים פוַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעֹולָֽם׃

2וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֹֽושְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחֹותֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖ימַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃

3וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־אֲגָרֵ֥שׁ אֹותָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמֹוקֵֽשׁ׃

4וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קֹולָ֖םוַיִּבְכּֽוּ׃

5וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃ פ

6וַיְשַׁלַּ֥ח יְהֹושֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָתֹ֖ו לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃

7וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהֹושֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהֹושׁ֔וּעַאֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּדֹ֔ול אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

8וַיָּ֛מָת יְהֹושֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

9וַיִּקְבְּר֤וּ אֹותֹו֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָתֹ֔ו בְּתִמְנַת־חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפֹ֖ון לְהַר־גָּֽעַשׁ׃

10וְגַם֙ כָּל־הַדֹּ֣ור הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבֹותָ֑יו וַיָּקָם֩ דֹּ֨ור אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהוָ֔הוְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ ס

11וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃

12וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹותָ֗ם הַמֹּוצִ֣יא אֹותָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗יםמֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣ותֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־יְהוָֽה׃

13וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֹֽות׃

14וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אֹותָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֹֽויְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יבוְלֹֽא־יָכְל֣וּ עֹ֔וד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אֹויְבֵיהֶֽם׃

15בְּכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־יְהוָה֙ הָיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑םוַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃

16וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיֹּ֣ושִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃

17וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗רמִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבֹותָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹת־יְהוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃

18וְכִֽי־הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה׀ לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֹֽושִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣יהַשֹּׁופֵ֑ט כִּֽי־יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃

19וְהָיָ֣ה׀ בְּמֹ֣ות הַשֹּׁופֵ֗ט יָשֻׁ֨בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבֹותָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖םוּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֨ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃

20וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגֹּ֣וי הַזֶּ֗ה אֶת־בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִיאֶת־אֲבֹותָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקֹולִֽי׃

21גַּם־אֲנִי֙ לֹ֣א אֹוסִ֔יף לְהֹורִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־הַגֹּויִ֛ם אֲשֶׁר־עָזַ֥ב יְהֹושֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃

22לְמַ֛עַן נַסֹּ֥ות בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבֹותָ֖םאִם־לֹֽא׃

23וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת־הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הֹורִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־יְהֹושֻֽׁעַ׃ פ

Amashanja gali ekarhî ka bene Israheli

3

1 Alaga amashanja Nyakasane alekaga ekarhî ka bene Israheli mpu akomezemwo bene Israheli, baligi balya boshi barhayishigi kurhi balwa e­ bwa kuba barhajaga oku matabaro kuli hanya-Kanani. ² Ajiraga ntyola kwali kulonza mpu ayigirizemwo kwonene bene Israheli, galigi galya maburhwa gabo garhali gamanyire  eby’amatabaro,  bali  balya  barhali  basagijà oku matabaro. 3 Agola mashanja galigi, abarhwali b’Abafilistini, Abanya-Kanani boshi n’aba nya-Sidoni n’abanya-Hiwimi bayubakaga omu ntondo ya Libano,  kurhenga oku ntondo ya Bali-Hermoni kuhika oku muhango gwa Hamagi. ⁴ Agola mashanja, Nyakasane agaleka mpu akomezemwo bene Israheli, lyo amanya erhi bakazishimha galya marhegeko ahaga b’ishe wabo omu mango ga Musa.5 Ntyo bene Israheli banaciyubakanwa boshi n’abanya-Kanani, abanya-Hiti, aba­ Amoni, aba-Perizi, aba-Hivi, n’aba-Yebusi. 6 Lero  bene  Israheli  bakayanka bâli b’ago mashanja nka bakabo, na bâli babo bakazibaha bene ago mashanja, banakazirhumikira ba-nyamuzinda wabo.

Olw’abaciranuzi

Otnieli

7 Bene Israheli banacikulikiza okukazijira ebiri bigalugalu omu masu ga Nyakasane, bayibagira Nyakasane, Nyamuzinda  wabo, bakazikolera abazimu, ba Bali na ba Asherasi. 8 Oburhe bwa Nyakasane bwanaciyâka kuli bene  Israheli, lero abaguza emwa Kushani-Rishetayimi, mwami w’e Mezopotamiya, ntyo bene Israheli bakazikolera Kushani-Rishetayimi myaka munani yoshi. 9 Bene Israheli banacilakira Nyakasane, naye Nyakasane anacizusa muli abo bene Israheli omuyokozi wabayokola: ye Otnieli, mugala wa Kenazi, mulumu­ na wa Kalebu. 10 mûka gwa Nyakasane anacija muli ye; aba muciranuzi w’Israheli, akomekera mpu akola agendijà oku matabaro.  Nyakasane  amufumbasa Kushani-Rishetayimi, mwami w’e Mesopotamiya, okuboko kwage kwarhimbalaza bwenêne Kushani-Rishetayimi. 11 Ntyo ecihugo carhangihuMûka myaka makumi ani, huzinda bw’aho Othieli mugala wa Kenazi anacifa.

Ehudi

12 Bene Israheli barhôndêra okukajira ebiri bigalugalu omu masu ga Nyakasane, naye Nyakasane aha Egloni, mwami w’e Mowabu emisi y’okulwisa bene Israheli, ebwa kuba badwirhe bajira ebigalugalu omu masu ga Nyakasane. ¹³ Egloni engabo yage ayiyushulakwo bene Amoni n’Amaleki; anacirhabalira  Israheli anamuhima. Arhôla olugo lwage lw’emirhanda. 14 Bene Israheli ba­ rhurnikira Egluni myaka ikumi na munani, ye wali mwami w’e Mowabu.    15 Bene Israheli banacilakira  emunda Nyakasane  ali, naye Nyakasane anacizusa muli bo omuyôkozi, ye  Ehudi,  mugala wa Gera, wa muli bene Bcnyamini, àli wa kuboko kulyo kuhozire. Bene Israheli banacimurhuma mpu ahèke oluhembu cmwa Egloni, mwami w’c Mowabu. 16 Ehudi anacitulisa engôrho ya moji abirhi, ya buli bw’ikoro liguma, anaciyiyambalira idako ly’e myambalo yagc,  oku  ihiji  ly’ekulyo.   ¹⁷ Anacikanyanya   oluhembo  lwage  emwa Egloni, mwami w’e Mowabu; eyo Egloni àli muntu wa majembere bwenêne. 18 Erhi ayusa okurhiìla oluhcmbo, akumira ababarhuzi b’olwo luhembo. 19 Naye yene ashubira ebwa nshanga zali aha Gilgala, anacibwira mwami erhi: «Yagirwa mwami ngwerhe omwanzi gw’ihwe nakubwira». Mwami anacidcrha erhi:«Nkumire!» Abali boshi naye bahuluka. 20 Ehudi anaciyegera hofi naye, halya bàli babwarhirc omu nyumpa yage y’enyanya mwo bakazaginywera cmpolwe, yo yanali nyumpa yage yenene. Eh udi anacidcrha erhi: «Yagirwa ngwerhe aka­ nwa ka Nyamuzinda kuli we». Mwami anaciyimuka oku ntebe yage. 21 Okubu­ndi obwo, Ehudi anacizonza okuboko kwage kumosho, ayomola erya ngòrho yali okw’ihiji lyage liryo, anacimufunda yo omu nda. 22 Erya ngòrho yazikirira n’ecirindi cayo omu nda y’olya mwami, amashushi gayifunika ayabirwa n·oku­ kùla eyo ngòrho omu nda yage yafufiìka enyuma zage. ²³ Ehudi anaciyandagala oku mushonezo gwali embuga, anaja ayigala enyumvi z·eyo nyumpa y’enyanya, akulula n’akahamiko. 24 Erhi abaamagenda, abarhumisi ba mwami banaciyisha, balola: ala oku enyumvi z’eyo nyumpa y’cnyanya zali mpamike n’akahamiko. Banacidcrha mpu: «Buzira kurhindira, adwirhe acibwika ama­ gulu omu nyumpa bayankira ehibohololo». 25 Balinda kasanzi karhali kanyi, kuhika baziinwa, n’erhi babona arhayigula enyumvi z’enyumpa, barhôla o­ lwigulo, bayigula; lola oku omwami wabo aJambukire oku idaho, mira anafaga. 26  Ago mango erhi  Ehudi  adwirhe  acilibirhira,  arhaluka  ebwa  zirya nshanga,ayakira e Ha-Seiri. ²⁷ Oku anahika ntya, ayirukira abùha omushckera mulya ntondo y’Efrayimu. Bene Israheli bayandagala naye kulya ntondo. yene abalo­ ngolana. 28 Anacibabwira, erhi: «Nshimbi, bulya Nyakasane amuhire abasho­ mbanyi binyu b’e Mowabu». Banaciyandagala, bayisha bamukulikire, bajaba­ fuka kuli Mowabu amaziko goshi ya Yordani, barhazigaga omuntu ciru n’omu­ guma agera. ²⁹ Bahima bene Mowabu muli ago mango, hofi bantu bihumbi ikumi bafa; bàli balume bancne bancnc na ba burhwali, harhasigalaga ciru n’omuguma. 30 Muli ezo nsiku, Mowabu afunyazibwa na bene Israheli, n’ecihugo caluhûka myaka makumi gali munani.

Shamgari

31 Enyuma zage hayisha Shamgari, mugala w’Anali, ye wayirhaga bantu magana gali ndarhu ga Bafilistini n’omusholo gw’okuhuga enkafu; naye kugu­ ma ali muyokozi w’Israheli.

Richter/Judges BHS

3

1וְאֵ֤לֶּה הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסֹּ֥ות בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֔וּ אֵ֖תכָּל־מִלְחֲמֹ֥ות כְּנָֽעַן׃

2רַ֗ק לְמַ֨עַן֙ דַּ֚עַת דֹּרֹ֣ות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם׃

3חֲמֵ֣שֶׁת׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנֹ֑ון מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמֹ֔ון עַ֖דלְבֹ֥וא חֲמָֽת׃

4וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסֹּ֥ות בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה אֶת־אֲבֹותָ֖םבְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

5וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

6וַיִּקְח֨וּ אֶת־בְּנֹותֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ

7וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־הַבְּעָלִ֖יםוְאֶת־הָאֲשֵׁרֹֽות׃

8וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛לאֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

9וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מֹושִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּֽושִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔זאֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃

10וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָדֹ֔ו אֶת־כּוּשַׁ֥ןרִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָדֹ֔ו עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃

11וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַֽז׃ פ

12וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת־עֶגְלֹ֤ון מֶֽלֶךְ־מֹואָב֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔לעַ֛ל כִּֽי־עָשׂ֥וּ אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃

13וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־בְּנֵ֥י עַמֹּ֖ון וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־עִ֥יר הַתְּמָרִֽים׃

14וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְלֹ֣ון מֶֽלֶךְ־מֹואָ֔ב שְׁמֹונֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ ס

15וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־יְהוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מֹושִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁאִטֵּ֖ר יַד־יְמִינֹ֑ו וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדֹו֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְלֹ֖ון מֶ֥לֶךְ מֹואָֽב׃

16וַיַּעַשׂ֩ לֹ֨ו אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵיֹ֖ות גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אֹותָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֹֽו׃

17וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְלֹ֖ון מֶ֣לֶךְ מֹואָ֑ב וְעֶגְלֹ֕ון אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד׃

18וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת־הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה׃

19וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔סוַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיו׃

20וְאֵה֣וּד׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר־לֹו֙ לְבַדֹּ֔ו וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־אֱלֹהִ֥ים לִ֖יאֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃

21וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־יַ֣ד שְׂמֹאלֹ֔ו וַיִּקַּח֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינֹ֑ו וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֹֽו׃

22וַיָּבֹ֨א גַֽם־הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֨לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנֹ֑ו וַיֵּצֵ֖אהַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃

23וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּרֹ֑ונָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְתֹ֧ות הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲדֹ֖ו וְנָעָֽל׃

24וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְתֹ֥ות הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻלֹ֑ות וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־רַגְלָ֖יובַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה׃

25וַיָּחִ֣ילוּ עַד־בֹּ֔ושׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְתֹ֣ות הָֽעֲלִיָּ֖ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־הַמַּפְתֵּ֨חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔םנֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃

26וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת־הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה׃

27וַיְהִ֣י בְּבֹואֹ֔ו וַיִּתְקַ֥ע בַּשֹּׁופָ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמֹּ֧ו בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם׃

28וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת־אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־מֹואָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּאֶת־מַעְבְּרֹ֤ות הַיַּרְדֵּן֙ לְמֹואָ֔ב וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר׃

29וַיַּכּ֨וּ אֶת־מֹואָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל־שָׁמֵ֖ן וְכָל־אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ׃

30וַתִּכָּנַ֤ע מֹואָב֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ שְׁמֹונִ֥ים שָׁנָֽה׃ ס

31וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־מֵאֹ֣ות אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיֹּ֥שַׁעגַּם־ה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Abanya-Kanani barhindibuza bene-Israheli

4

1 Bene Israheli barhôndêra okujira ebigalugalu embere za Nyakasane erhi Ehudi aba amafa. ² Na Nyakasane anacibaguza emwa Yabini, mwami w’e Kanani, owaliyimire aha Hasori. Omurhambo w’engabo y’abalwi bage ye wali Sisera, ayubakaga aha Harosheti,  emw’amashanja. 3  Bene Israheli banacilaki­ ra Nyakasane, ebwa kuba oyo Yabini àli agwerhe ngalè magana  gali mwenda ga cuma; ali amageza myaka makumi abirhi adwirhe alibuza bwenêne bene Israheli.

Debora

4 Muli ago mango, Debora, mulêbi-kazi, muka  Lapidati,  àli  muciranuzi omu Israheli. 5 Akazagitwira emanja aha nkingi ederhwa ya Debora, ekarhî ka Rama na Beteli, omu ntondo y’Efrayimu, na bene Israheli bakazisôkera e mwage, bagend’itwirwa olubanja.

6 Arhumiza mpu bagendihamagala Baraki, mugala w’Abinoami w’e Kedesi omu Nefutali; anacimubwira erhi: «K’arharhegekaga ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli? Okanye ojibera oku ntondo Tabora, ogende na bantu bihumbi ikumi omu bene Nefutali na muli bene Zabuloni. 7 Nayisha nakurugu­ kiza emunda oli, ebwa mugczi gwa Kishoni, Sisera ye murhambo w’e ngabo y’abalwi ba Yabini, ayisha n’engalè zage mwandu, n’omwandu gw’abalwi, nani nanakuha ye».

8 Baraki amubwira erhi: «Okayisha nani nanagenda, ci akaba orhayishiri nani ntayije». 9 Debora ashuza erhi: «Okuli nayisha, rhugende nawe, ci o­ rhabone irenge omu njira wayishigeramwo, ebwa kuba mukazi Nyakasane akola ahimamwo Sisera». Debora, ayimuka agenda na Baraki e Kedesi. 10 Ba­raki anacihamagala Zabuloni na Nefutali aha Kedesi; bantu bihumbi ikumi bagcnzikanwa naye, Debora naye bagenzikanwa boshi.

Omunya-Keniti Heberi

11 Muli ago mango, Heberi, munya-Keniti, ali aciberwire kuli Kayini nakuli bene Hobabu, ishe-zala wa Musa, anali amagwika ihcma lyage kuhika aha mwelo gwa Besananimi, hofi na Kedesi.

Okuhimwa kwa Sisera

12 Banacimanyisa Sisera oku Baraki mugala wa Abinoami amasôkera oku ntondo ya Tabora. ₁₃ Sisera anacilàlika mpu bashuhulizc aha Harosheti w’ama­ shanja, olunda lw’omugezi gwa Kishoni, engalè zage z’ecuma zoshi n’engalè yage y’abalwi bali naye. 14 Oku bundi Debora anacibwira Baraki erhi: «Yimuka, bulya alaga olusiku Nyakasane anakuhamagalamwo Sisera. Nyakasane k’arhayishire oku ntambala embere zawe?» Baraki anaciyandagala kulya  ntondo  na balya bantu  bage bihu­mbi  ikumi  enyuma  zage.   15     Nyakasane  ashandabanya  Sisera  n’engalè  zage z’ecuma n’erya ngabo y’abalwi boshi. Baraki abageza oku boji bw’engôrho; Sisera ashonoka omu ngalè yagc akola ayaka n’amagulu. 16 Baraki anaciminika zirya ngalè n’erya ngabo y’abalwi, kuhika aha Harosheti w’amashanja, n’e­  ngabo y’abalwi ba Sisera yoshi yahwera oku boji bw’engôrho harhasigalaga omuntu ciru n’omuguma.

Okufa kwa Sisera

17 Sizera alibirha n’amagulu akola ayaka, ayakira omw’ihema lya Yaheli, muka Heberi w’omu Keniti, bulyala Yabini, mwami w’e Asori, n’enyumpa ya Heberi w’omu Keniti bàli erhi bayumvikine. 18 Yaheli anacihuluka aja emunda Sisera ali, anacimubwira erhi: «Ja omu nyurnpa. Yagirwa nnawirhu, ja omu mwani, orhayobohe cìcì». Anaciyongoberera omw’ihema ly’olya mukazi, naye olya mukazi amubwikira n’obulcngeti. 19 Sisera anacìbwira olya mukazi erhi:«Nkuhùnyirc ompe nani mîshi masungunu nganywe bulya ndi n’cnyorha». Anacifunula akabindi k’amarha, amuha anywa, anashubimubwikira. 20 Sisera abwira olya mukazi erhi: «Obére aha muhango gw’ihema, nabakayishikudosa mpu ka hali omuntu hano, wanaderha erhi manga». 21 Oku bundi olya Yahelì muka Heberi ayanka omurhi mushongole o­ kw’ihema, n’omu kundi kuboko afumbarhamwo enyundo, ayisha anyomboka, amujaho, amukomerera gulya murhi omu lulirà, gwarhulukana kuhika o­ mw’idaho, bulya ali iro bwcncne erhi murhamo gurhuma, anacifa. 22 Ci kwone­ ne Baraki ayisha alongereza Sisera. Yahcli aja emund’ali amubwira, erhi: «Yi­ sha nkuyereke omuntu waja walonza». Baraki anacija omu mw’olya mukazi, abona! Sisera anarhangusire, anafire, n’omurhi gumuli omu lulirà.

Bene-Israheli barhenga omu bujà

21 Muli olwo lusiku, Nyamuzinda afunyanza ntyo Yabini, mwami w’e Kanani, embere za Bene lsrahcli. 14 Okuboko kwa bene Israheli kwaja kwahu­ mbarhaza bwenêne Yabini, mwami w’e Kanani, kuhika bahima loshi  oyo Yabini, mwami w·e Kanani.

• Richter/Judges

4

1וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת׃

2וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצֹ֑ור וְשַׂר־צְבָאֹו֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יֹושֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁתהַגֹּויִֽם׃

3וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵאֹ֤ות רֶֽכֶב־בַּרְזֶל֙ לֹ֔ו וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛לבְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ ס

4וּדְבֹורָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּידֹ֑ות הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃

5וְ֠הִיא יֹושֶׁ֨בֶת תַּֽחַת־תֹּ֜מֶר דְּבֹורָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥ייִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט׃

6וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן־אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה׀ יְהוָ֣האֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּבֹ֔ור וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥יזְבֻלֽוּן׃

7וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל־נַ֣חַל קִישֹׁ֗ון אֶת־סִֽיסְרָא֙ שַׂר־צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת־רִכְבֹּ֖ו וְאֶת־הֲמֹונֹ֑ו וּנְתַתִּ֖יהוּבְּיָדֶֽךָ׃

8וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֨יהָ֙ בָּרָ֔ק אִם־תֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִם־לֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְ׃

9וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הֹולֵ֔ךְ כִּ֣יבְֽיַד־אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת־סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבֹורָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם־בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה׃

10וַיַּזְעֵ֨ק בָּרָ֜ק אֶת־זְבוּלֻ֤ן וְאֶת־נַפְתָּלִי֙ קֶ֔דְשָׁה וַיַּ֣עַל בְּרַגְלָ֔יו עֲשֶׂ֥רֶת אַלְפֵ֖י אִ֑ישׁ וַתַּ֥עַל עִמֹּ֖ודְּבֹורָֽה׃

11וְחֶ֤בֶר הַקֵּינִי֙ נִפְרָ֣ד מִקַּ֔יִן מִבְּנֵ֥י חֹבָ֖ב חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֑ה וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֔ו עַד־אֵלֹ֥ון בַּצְעַנִּים אֲשֶׁ֥ר אֶת־קֶֽדֶשׁ׃

12וַיַּגִּ֖דוּ לְסִֽיסְרָ֑א כִּ֥י עָלָ֛ה בָּרָ֥ק בֶּן־אֲבִינֹ֖עַם הַר־תָּבֹֽור׃ ס

13וַיַּזְעֵ֨ק סִֽיסְרָ֜א אֶת־כָּל־רִכְבֹּ֗ו תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו מֵחֲרֹ֥שֶׁתהַגֹּויִ֖ם אֶל־נַ֥חַל קִישֹֽׁון׃

14וַתֹּאמֶר֩ דְּבֹרָ֨ה אֶל־בָּרָ֜ק ק֗וּם כִּ֣י זֶ֤ה הַיֹּום֙ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־סִֽיסְרָא֙ בְּיָדֶ֔ךָ הֲלֹ֥א יְהוָ֖ה יָצָ֣אלְפָנֶ֑יךָ וַיֵּ֤רֶד בָּרָק֙ מֵהַ֣ר תָּבֹ֔ור וַעֲשֶׂ֧רֶת אֲלָפִ֛ים אִ֖ישׁ אַחֲרָֽיו׃

15וַיָּ֣הָם יְ֠הוָה אֶת־סִֽיסְרָ֨א וְאֶת־כָּל־הָרֶ֧כֶב וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה לְפִי־חֶ֖רֶב לִפְנֵ֣י בָרָ֑ק וַיֵּ֧רֶד סִֽיסְרָ֛אמֵעַ֥ל הַמֶּרְכָּבָ֖ה וַיָּ֥נָס בְּרַגְלָֽיו׃

16וּבָרָ֗ק רָדַ֞ף אַחֲרֵ֤י הָרֶ֨כֶב֙ וְאַחֲרֵ֣י הַֽמַּחֲנֶ֔ה עַ֖ד חֲרֹ֣שֶׁת הַגֹּויִ֑ם וַיִּפֹּ֞ל כָּל־מַחֲנֵ֤ה סִֽיסְרָא֙לְפִי־חֶ֔רֶב לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר עַד־אֶחָֽד׃

17וְסִֽיסְרָא֙ נָ֣ס בְּרַגְלָ֔יו אֶל־אֹ֣הֶל יָעֵ֔ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י כִּ֣י שָׁלֹ֗ום בֵּ֚ין יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצֹ֔ור וּבֵ֕ין בֵּ֖יתחֶ֥בֶר הַקֵּינִֽי׃

18וַתֵּצֵ֣א יָעֵל֮ לִקְרַ֣את סִֽיסְרָא֒ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו סוּרָ֧ה אֲדֹנִ֛י סוּרָ֥ה אֵלַ֖י אַל־תִּירָ֑א וַיָּ֤סַר אֵלֶ֨יהָ֙הָאֹ֔הֱלָה וַתְּכַסֵּ֖הוּ בַּשְּׂמִיכָֽה׃

19וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת־נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ׃

20וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ עֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְהָיָה֩ אִם־אִ֨ישׁ יָבֹ֜וא וּשְׁאֵלֵ֗ךְ וְאָמַ֛ר הֲיֵֽשׁ־פֹּ֥ה אִ֖ישׁ וְאָמַ֥רְתְּאָֽיִן׃

21וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת־חֶ֠בֶר אֶת־יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת־הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּבֹ֤וא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אטוַתִּתְקַ֤ע אֶת־הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּתֹ֔ו וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא־נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת׃

22וְהִנֵּ֣ה בָרָק֮ רֹדֵ֣ף אֶת־סִֽיסְרָא֒ וַתֵּצֵ֤א יָעֵל֙ לִקְרָאתֹ֔ו וַתֹּ֣אמֶר לֹ֔ו לֵ֣ךְ וְאַרְאֶ֔ךָּ אֶת־הָאִ֖ישׁאֲשֶׁר־אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וַיָּבֹ֣א אֵלֶ֔יהָ וְהִנֵּ֤ה סִֽיסְרָא֙ נֹפֵ֣ל מֵ֔ת וְהַיָּתֵ֖ד בְּרַקָּתֹֽו׃

23וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

24וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הָלֹ֣וךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הִכְרִ֔יתוּ אֵ֖ת יָבִ֥ין מֶֽלֶךְ־כְּנָֽעַן׃פ

Olwimbo lwa Debora na Baraki

5

1 Muli ago mango, Debora na Baraki mugala w’Abinoami, banacìrhôla olwimbo hayimba, mpu:

2 mango abangere bayabwire bwinja Israheli,

Amango olubaga lucihânyire n’omurhima mwinja munakuze Nyakasane!

3 Yumvagyi yaga mwe bami. ninyu mwc barhambo b’amatabaro murhege

okurhwiri.

Niono nkola nayimbira Nyakasane,

Nayimbira Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli olulanga.

4 Yagirwa Nyakasane erhi orhenga e Seiri, erhi oyegera endimiro za bene Edomu,

igulu lyageramw’omusisi, amalunga gajonga, n’ebitù byavongobokamwo enkuba.

5 Embere za Nyakasane, entondo zadirhimana,

ye Sinayi wadirhimana embere za Nyakasane, Nyamuzinda w’lsrahcli. ‘Amango ga Shamgari mugala w’Anali, amango ga Yaheli, erhi nta mizi­

nzi ya bantu ecigera omu njira nungedu,

bàli bakola bakazigera omu rhujira rhw’eburhambi.

7 Omu Israheli erhi nta barhambo, ntaye ciru n’omuguma, kuhika nayima

niono Debora, nayimanga nie nina w’Israheli.

8 Bàkazicishoga abandi ba-nyamuzinda bahyahya, nka kula bacishoga emi­ gati;

nta mpenzi, nt’itumu ciru n’eriguma byacibonekaga emw’ebihumbi by’amakumi ani ga bene Israhelì.

9 Omurhima gwanì guyerekìre abarhegesi b’Israheli,

omu lubaga, mwc b’omurhima mwinja, mukuze Nyakasane,

10 Mwe mushonire oku ndogomi-kazi nyeru, erhi mwe mubwarhire oku nshangi nnambùlc, na ninyu mwc muli omu njira mwagenda, muyi­ mbe!

11 Muyimbe erhi munayimizibwe n’abarhimba engoma aha zinywera

aho bamakuza oburhabesha bwa Nyakasane, oburhabesha bw’omurhambo wage omu Israheli.

Okubundi obo, olubaga lwa Nyakasane, lwamayandagalira ebwa miha­ ngo.

12 Zuka zuka, Debora, zuka zuka oyimbe olwimbo!

Yimuka wani Baraki, ogwarhe ngasi wanalikugwasirc, wani mugala

w’Abinoami!

13Yandagala we washugunusìre, oje emunda abanya-buhashe bali!

lubaga lwa Nyakasane, yandagalira emunda ndi omu karhì k’cntwali!

14 Omu bene Efrayimu, abayubasire emw’Amaleki ekuyimize emirhwe ya

bene Benyamini,

eyandagale emirhwe ya bene Makiri

bayandagalc ab’emwa Zabuloni, erhi banali n’akarhi k’oburhcgesi.

15 Abarhambo b’Isakari bali na Debora,

naye Isakari ayishire na Baraki, alikira  engabo  yage omu  kabanda. Hofi n’orhwishi rhwa Rubeni, baciha amadoso manji omu murhima, mpu:

16 Carhuma wayorha omu karhi k’ebyogo byawe, oli  omu  kuyumvirhiza abazihi b’orhurhèra hofi n’amaso gawe? Hofi n’orhwishi rhwa Rubeni, badwirhe bacija emurhima!

17 Galadi ishiriza lya Yordani yo aba;

naye Dani cirhuma ayubaka omu miìrho gage’!

Aseri amayubaka oku burhambi bw’enyanja, amayubaka omu mahu­ kulu gayo.

1

⁸ Ci Zabuloni lwo lubaga lw’abantu bali bacihizire omu kaga k’okufa,

kuguma na Nefutali, oku nyanya ly’amashwa.  19 Abami banaciyisha, batula entambala;

neci hatula entambala abami b’e Kanani,

batulira entambala aha Tanaka, oku mîshi ga Megido: arhali bunguke bwa nsaranga bahimire.

20 Kurhenga enyanya, emalunga, ezalwire ziri nyenyezi; oku zagenda erhi

zanalwisa Sisera.

21 Bakurubukanwa n’omugezi gwa Kishoni, omugezi gwa Kedumi, omugezi

gwa Kishoni;

omurhima gwani gwashologosirwe nabo bwenêne!

22 Oku bundi ensenyi z’enfarasi zayisha zahukuza idaho,

zizigamire omu mizigo, omu mizigo y’abalwi.

23 Heherera Merozi, kwo adesire malahika wa Nyakasane

5, 20: Enyenyezi yalwisa Sìsera kwo kuderha oku Baraki arhèra abashombanyi bage budufu.

Heherera, heherera abantu  b’eyo munda! ebwa kuba barhayishigirhabala Nyakasane barhayishigirhabiìla Nyakasane n’entwali zage.

24 Agishwe omu bakazi boshi Yaheli, Yaheli, muka Heberi munya-Keneti, omu bakazi boshi ba ngasi nyumpa agishwe!

25 Mîshi ga kunywa, go amahl’.ìna; lero nyamukazi amuha amarha;

omu kahe k’abakulu amamuhiriramwo entanda.

21, Nyamukazi omu kuboko kuguma amafumbarha omushurhi, n’omu kuboko kulyo amafumbarha enyundo y’abakozi;

Amayirhimba Sisera, yamutuntuma irhwe, yavunanga, yanarhula oluli­ra.

27 Aha magulu gage, amavondama, amakulumba, cikola cirunda, aha avondamaga, ah’akulumbiraga ho anafirire.

z,; Amalàbira omu kabonezo, amayunjula birengo, nina wa Sisera, amaliìbira omu rhuyungiro:

«Erhi, cirhumire engalè yage elegema  wani’! Cirhumire rhulinga emibomborogano y’engalè zage?»

29 Embuguma z’omu bambalikazi zanamushuza, naye yene anashubigaluka omu binwa byabo, erhi:

30 «Ka ntaco babwine, ka barhadwirhi bagabana eminyago? mujakazi muguma, bajakazi babirhi okw’irhwe liguma;

omu minyago ya Sisera, muli emishangi y’ebitakè n’obushengerere, eminyago, ebitakè, obushengerere buhange kabirhi omu igosi»!

31 Ntyo kwo bafa abanzi bawe, yagirwa Nyakasane,

Nabo abakuzigira kwo bali nk’izûba lyazukana emisi yalyo yoshi. Ecihugo canaciluhùka myaka makumi ani.

• Richter/Judges

5

1וַתָּ֣שַׁר דְּבֹורָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃

2בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעֹות֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃

3שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

4יְהוָ֗ה בְּצֵאתְךָ֤ מִשֵּׂעִיר֙ בְּצַעְדְּךָ֙ מִשְּׂדֵ֣ה אֱדֹ֔ום אֶ֣רֶץ רָעָ֔שָׁה גַּם־שָׁמַ֖יִם נָטָ֑פוּ גַּם־עָבִ֖ים נָ֥טְפוּמָֽיִם׃

5הָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

6בִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֤ר בֶּן־עֲנָת֙ בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל חָדְל֖וּ אֳרָחֹ֑ות וְהֹלְכֵ֣י נְתִיבֹ֔ות יֵלְכ֕וּ אֳרָחֹ֖ות עֲקַלְקַלֹּֽות׃

7חָדְל֧וּ פְרָזֹ֛ון בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֨מְתִּי֙ דְּבֹורָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

8יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

9לִבִּי֙ לְחֹוקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃

10רֹכְבֵי֩ אֲתֹנֹ֨ות צְחֹרֹ֜ות יֹשְׁבֵ֧י עַל־מִדִּ֛ין וְהֹלְכֵ֥י עַל־דֶּ֖רֶךְ שִֽׂיחוּ׃

11מִקֹּ֣ול מְחַֽצְצִ֗ים בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְקֹ֣ות יְהוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזֹנֹ֖ו בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָרְד֥וּלַשְּׁעָרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃

12עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבֹורָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃

13אָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם יְהוָ֕ה יְרַד־לִ֖י בַּגִּבֹּורִֽים׃

14מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ןמֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃

15וְשָׂרַ֤י בְּיִשָּׂשכָר֙ עִם־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגֹּ֣ות רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖יםחִקְקֵי־לֵֽב׃

16לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִקֹ֣ות עֲדָרִ֑ים לִפְלַגֹּ֣ות רְאוּבֵ֔ן גְּדֹולִ֖ים חִקְרֵי־לֵֽב׃

17גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיֹּ֑ות אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְחֹ֣וף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכֹּֽון׃

18זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשֹׁ֛ו לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרֹומֵ֥י שָׂדֶֽה׃

19בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדֹּ֑ו בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃

20מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכֹּֽוכָבִים֙ מִמְּסִלֹּותָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִיסְרָֽא׃

21נַ֤חַל קִישֹׁון֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישֹׁ֑ון תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃

22אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס מִֽדַּהֲרֹ֖ות דַּהֲרֹ֥ות אַבִּירָֽיו׃

23אֹ֣ורוּ מֵרֹ֗וז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה אֹ֥רוּ אָרֹ֖ור יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא־בָ֨אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהוָ֖הבַּגִּבֹּורִֽים׃

24תְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ׃

25מַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה׃

26יָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִֽימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָלְמָ֤ה סִֽיסְרָא֙ מָחֲקָ֣ה רֹאשֹׁ֔ו וּמָחֲצָ֥ה וְחָלְפָ֖הרַקָּתֹֽו׃

27בֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֤ין רַגְלֶ֨יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד׃

28בְּעַד֩ הַחַלֹּ֨ון נִשְׁקְפָ֧ה וַתְּיַבֵּ֛ב אֵ֥ם סִֽיסְרָ֖א בְּעַ֣ד הָֽאֶשְׁנָ֑ב מַדּ֗וּעַ בֹּשֵׁ֤שׁ רִכְבֹּו֙ לָבֹ֔וא מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּפַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבֹותָֽיו׃

29חַכְמֹ֥ות שָׂרֹותֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף־הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ׃

30הֲלֹ֨א יִמְצְא֜וּ יְחַלְּק֣וּ שָׁלָ֗ל רַ֤חַם רַחֲמָתַ֨יִם֙ לְרֹ֣אשׁ גֶּ֔בֶר שְׁלַ֤ל צְבָעִים֙ לְסִ֣יסְרָ֔א שְׁלַ֥ל צְבָעִ֖יםרִקְמָ֑ה צֶ֥בַע רִקְמָתַ֖יִם לְצַוְּארֵ֥י שָׁלָֽל׃

31כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל־אֹויְבֶ֨יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָתֹ֑ו וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃פ

Israheli alibuzibwa n’Abanya-Mediani

6

1 Bene Israheli bakajira ebiri bigalugalu embere za Nyakasane, na Nyaka­ sane anacibahâna emwa Mediani, myaka nda. 2 Okuboko kw’aba­ nya-Mediana kwafunyaza bwenêne bene Israheli. Okwo kulibuzibwa n’aba­ nya-Mediani kwarhuma bene Israheli bakazigendicifulika omu ntondo, omu nyiìla n’orno mahukulu. 3 Erhi Israheli abaga amarhwera emburho zage, abanya-Mediani banayisha n’abanya-Meleki, n’engabo y’e buzûka-zûba,  banayi­sha balimukozakwo entambala. 4 Banahanda omo cihugo ca bene Israheli, banarhangira okohagula emburho omu cihogo kuhika aha Gaza, barha­nkalesire akantu omu Israheli, oli ebibuzi, oli enkafu n’endogomi.5 Bamayusihagula, banasokana amahema n’amaso gabo; bakazagiyisha ba­ nji nka nzige, bonene n’engamiya zabo bali mwandu, banarhogera omu cihu­ go, bacihagola. 6 Israheli akena bwenêne erhi abo banya-Mediani barhuma; lero bene Isra­heli banacilakira emunda Nyakasane ali.

Nyakasane arhumira Bene-Israheli omulêbi

7 N’okwo bene Israheli bakazagilakira Nyakasane erhi banya-Mediani ba­ rhuma, 8 kwarhuma Nyakasane arhumira bene Israheli omuLehi. Anacibabwira, erhi: «Oku Nyamubàbo adcsire kw’oku: Nie Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, niene namukûlaga e Misiri, namukùla omu nyumpa y’obuja. 9 Namulikûla oku banya-Misiri n’oku bandi bashombanyi binyu, hoshi nabalibirbakwo emhere zinyu n’ecihugo cabo namuhaco. ‘0 Namubwizire nti: Nie Nyakasane Nyamuzi­ nda winyu, nti murbahìra mukayoboha ba-nyamuzinda b’abanya-Moreni, aba muyubasire omu cibugo cabo. Ci kwonene murhayumvagya izu lyani».

Malahika wa Nyakasane abonekera Gedeoni

11 Malahika wa Nyakasane anaciyisha abwarhala aha murhi gw’Ofra, gwabàga gwa Yowasi w’omu bûko bw’Abiyezeri. Omagula Gedeoni erhi adwirhe ahùlira engano omu mpùlo lyo ayiyasa bene Mediani. 12 Malahika wa Nyakasa­ ne amubonekera. anacimubwira, erhi: Nyakasane ali haguma nawe, wani  ntwali ntagengwa». 13 Gcdeoni anacimushuza erhi: «Màshi, Nnawirhu, acibaga Nyakasane ali haguma nirhu, cici cirbumirage oku k6sbi kwayisba? Na kandi, ngahigi byajire birya birhangazo balarba bakazagirhubwira mpu: K’arhali Nya­ kasane warbukùlaga e Misiri? Lero buno Nyakasane  arbukabulire,  arhubà­ nyire emwa abanya-Mediani». 14 Nyakasane anacihindamukira Gedeoni, amu­ bwira, erhi: «Gcndana eyo misi yawe ogwerhe, ojilikuza Israheli kuli aho ba­ nya-Mediani; Kàli niene nkurhumire?» 15 Naye Gedeoni anacishuza, erhi:

«Mâshi! Yagirwa Nyakasane, bicigi nankacizamwo Israheli? Lola oku enyu­ mpa yirhu yo ngonyo bwencnc omu bûko bwa Manasè, na nani nie munyi kulu­ sha w’omu nyumpa ya Larba». 16 Nyakasane anacimubwira erhi: «Ebwa kuba naba haguma na nawe, wabima bene Mediani nka kula wankabima omuntu muguma». ¹⁷ Gedeoni anacimubwira erhi:, «Akaba ndi murhonyi emunda oli, ompage ecimanyiso, mbonerekwo oku anali we odwirhe wandcsa. 18 Orharhc­ ngaga aha waliba, oku nagaluka nshubire eno munda oli, nayisha ndwirbe e­ nterekêro yani, nanayirherekèra cmunda oli». Naye Nyakasane anacimushuza, erhi: «Gendaga, nabèra aba kubika ogaluke».

19 Gedeoni akanya, aja emwage, ajibiìga omwanahène, ayanka mulengo muguma gwa nshàno, ajiramwo emigati erhalimwo lwango; abira enyanya omu cirhiri, n’ibinda lyaja omu nnaga, abuluka, akanya aja balya idako ly’omurbi, ayegéra. ²⁰ Malabika wa Nyakasane anacimubwira, erhi: «Rhôla eyo nyama, n’eyo migati erhalimwo lwango, oyidekereze kuli eri ibuye, obulagireho n’ibinda». Gedeoni anacijira kulya. 21 Malabika wa Nyakasane alambùla  akarbi kage, irhwerbwe lyako lyabika kuli zirya nyama na kuli erya migati erbalimwo lwango. Omuliro gwanaciyàka muli lirya ibuye gwasing6nola erya nyama n’e­ rya migati erbalimwo lwango, na malahika wa Nyakasane ahirigirba embere zage.  ²² Gedeoni  anacibona   oku   anali  malabika   wa  Nyakasane.   Gedeonianaciderha, erhi: «Miìshi! Yagirwa  Nyakasane, kuziga nabwinage malahika waNyakasane  n’amasu  gani, busu oku busu».  23  Nyakasane  anacimubwira erhi: «Obe n’omurhìila, orhafe». ²⁴ Aho, Gedeoni ayubakiraho Nyakasane  oluhêrero, anacihayirika mpu ho: <<Nyakasane w’omurhllla». Olwola luhêrero ho luciba kuhika ene aha Ofra w’e Abiyezeri.

Gedeoni alwisa Bali

25 Muli obo budufu Nyakasane anacimubwira, erhi: «Oyanke erya mpanzi ntôrho ya sho, n’eyindi mpanzi ya myaka nda. Ogendihongola oluhêrero sho a­ rherekereragakwo Bali, kandi wanahongola gulya mulindizo gurhahumwakwo guli oku nyanya. ²⁶ Enyanya ly’aho hantu hakulu ntyo, oyubakireho Nyakasane Nyamuzinda wawe oluhêrero, lube lìibake bwinja. Wanayanka erya mpanzi ya kabirhi wanayirherekèra nka nterekèro ya nsirirà n’emibeza ya gulya  muli­ ndizo wahongolaga».

27 Gedeoni anacirhôla bantu ikumi omu bambali, anacijira nka kulya Nya­ kasane anamurhegckaga, ci kwonene arhacìshomagya mpu akujira mùshi, c­ bwa kuyoboha ab’omu mulala gw’ishe n’abandi balungu b’omu lugo: )ero  akujira budufu. 28 Erhi abantu b’omu lugo baciziìka sêzi, lola oku bashimàna oluherero lwa Bali baluhongwire; lola n’oku omulindizo gwiìli oku nyanya gwatùbirwe, n’oku erya mpanzi ya kabirhi yarherekirwe nka  nterekero  ya nsirirà  kuli  lulya  luhêrero  bayubakaga.  « Bakazidosanya  bòne  na  bòne mpu: «Ndi wajiraga  kula?» Banacija  badokereza,  banacija balongereza, banaciderha mpu: «Gedeoni mugala wa Yowasi, ye wajiraga okwo>>. ³⁰ Oku bundi abantu ba mulya lugo banacibwira Yowasi, mpu: «Ohuluse mugala wawe, anafe, ebwa kuba anahongwire oluhêrero lwa Bali, anatwirc omulindizo gwàli oku nya­ nya». 31 Yowasi anacibwira balya bàli bamuyishire erhi: «Ka mugwasirwe oku­ lwira Bali? Nisi ka mwc mugwasirwc okumuyokola? OwankAderha mpu aja olunda lwa Bali, oyo anafe irhondo embere z’esêzi. Akaba ali nyamuzinda yene acilwire, bulya bahongwire oluhêrero lwage!» 32 Olwo lusiku bayirika Gedeoni izino lya Yerubali, bakaziderha, mpu: «Bali amujire kubi ebwa kuba anahongwire oluhêrero lwage!»

Okuliìlika abalwi

33 Abanya-Mediani, abanya-Maleki n’abantu b’e buziìka-ziìba boshi bashubûzanya, n’erhi baba bamayikira  Yordani,  batwa  olugerèro omu  kabanda ka Yizreeli. 34 mûka gwa Nyakasane anacija muli Gedeoni; Gedeoni anacibûha omushekera Abiyezeri naye ayisha, acilunga kuli ye. ³⁵ Arhuma entumwa e mwa bene Manasè boshi, nabo bacilunga kuli ye. Arhuma entumwa emwa Aseri, emwa Zabuloni, emwa Nefutali,  boshi  banacisôkera  emunda  ababo bali.

Omufumba gw’amwoya g’ebibuzi

36 Gedeoni anacibwira Nyamuzinda, erhi: «Akaba olonzize okuyokola  Israheli n’okuboko kwani nka kulya wene wanaderhaga, alaga: ³⁷ nkola nala­ mbâlira omufumba gw’amoya g’ebibuzi oku ciìno: olumè lukaja kuli ago moya n’obudaka buli eburhambi bukayorha buli bumu  boshi,  nanamanyiraho  oku neci wayokola Israheli n’okuboko kwani, nk’oku wanaderhaga». 38 Byanaciba kulya. Oku lusiku lwakulikiraga erhi aba amaziìka sêzi sêzi, abungabunga gu­ lya mufumba gw’amoya, agusimarha, amîshi g’olumè gaIsrahelimwo ganacibu­ mba akabehe. 39 Gedeoni anacibwira Nyamuzinda, erhi: «Màshi yagirwa, oma­ nye oburhe bwawe bwankanayaka kuli nie. Nashubigereza ogu mufumba gw’a­ moya obwa kabirhi: Lero gabage amoya gwonene go gayorba miìmu n’obuda­ ka buli eburhambi bwago bube bwo buyunjula lumè.» 40 Nyamuzinda anacijira kulya muli bulya budufu: amoya gayorha miìmu n’obudaka bwali eburhambi bwoshi bwajoma n’olumè.

• Richter/Judges

6

1וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

2וַתָּ֥עָז יַד־מִדְיָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּנְהָרֹות֙ אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔יםוְאֶת־הַמְּעָרֹ֖ות וְאֶת־הַמְּצָדֹֽות׃

3וְהָיָ֖ה אִם־זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם וְעָל֥וּ עָלָֽיו׃

4וַיַּחֲנ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם וַיַּשְׁחִ֨יתוּ֙ אֶת־יְב֣וּל הָאָ֔רֶץ עַד־בֹּואֲךָ֖ עַזָּ֑ה וְלֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִֽחְיָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְשֶׂ֥הוָשֹׁ֖ור וַחֲמֹֽור׃

5כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨ם יַעֲל֜וּ וְאָהֳלֵיהֶ֗ם יָבֹאוּ כְדֵֽי־אַרְבֶּה֙ לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּבָאָ֖רֶץ לְשַׁחֲתָֽהּ׃

6וַיִּדַּ֧ל יִשְׂרָאֵ֛ל מְאֹ֖ד מִפְּנֵ֣י מִדְיָ֑ן וַיִּזְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ פ

7וַיְהִ֕י כִּֽי־זָעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה עַ֖ל אֹדֹ֥ות מִדְיָֽן׃

8וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞יהֶעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

9וָאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּל־לֹחֲצֵיכֶ֑ם וָאֲגָרֵ֤שׁ אֹותָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶת־אַרְצָֽם׃

10וָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹושְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑םוְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹולִֽי׃ פ

11וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיֹואָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְעֹ֣ון בְּנֹ֗וחֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃

12וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖ גִּבֹּ֥ור הֶחָֽיִל׃

13וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעֹון֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יואֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבֹותֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּבְּכַף־מִדְיָֽן׃

14וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהֹושַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃

15וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אֹושִׁ֖יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥יתאָבִֽי׃

16וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃

17וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ אֹ֔ות שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃

18אַל־נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַד־בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת־מִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥דשׁוּבֶֽךָ׃

19וְגִדְעֹ֣ון בָּ֗א וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי־עִזִּים֙ וְאֵיפַת־קֶ֣מַח מַצֹּ֔ות הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖ק שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּר וַיֹּוצֵ֥אאֵלָ֛יו אֶל־תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ׃ ס

20וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת־הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת־הַמַּצֹּות֙ וְהַנַּח֙ אֶל־הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת־הַמָּרַ֖קשְׁפֹ֑וךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃

21וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֨נֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֹ֔ו וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצֹּ֑ות וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁמִן־הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת־הַבָּשָׂר֙ וְאֶת־הַמַּצֹּ֔ות וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הָלַ֖ךְ מֵעֵינָֽיו׃

22וַיַּ֣רְא גִּדְעֹ֔ון כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא סוַיֹּ֣אמֶר גִּדְעֹ֗ון אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן רָאִ֨יתִי֙ מַלְאַ֣ךְיְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃

23וַיֹּ֨אמֶר לֹ֧ו יְהוָ֛ה שָׁלֹ֥ום לְךָ֖ אַל־תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת׃

24וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְעֹ֤ון מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָא־לֹ֥ו יְהוָ֖ה שָׁלֹ֑ום עַ֚ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה עֹודֶ֕נּוּ בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥יהָעֶזְרִֽי׃ פ

25וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר לֹ֣ו יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת־פַּר־הַשֹּׁור֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑יםוְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֨עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת׃

26וּבָנִ֨יתָ מִזְבֵּ֜חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ עַ֣ל רֹ֧אשׁ הַמָּעֹ֛וז הַזֶּ֖ה בַּמַּֽעֲרָכָ֑ה וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י וְהַעֲלִ֣יתָעֹולָ֔ה בַּעֲצֵ֥י הָאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תִּכְרֹֽת׃

27וַיִּקַּ֨ח גִּדְעֹ֜ון עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת־בֵּ֨יתאָבִ֜יו וְאֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵעֲשֹׂ֥ות יֹומָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָה׃

28וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙ מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָה וְאֵת֙ הַפָּ֣רהַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔ה עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי׃

29וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעֹון֙ בֶּן־יֹואָ֔שׁ עָשָׂ֖ההַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

30וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־יֹואָ֔שׁ הֹוצֵ֥א אֶת־בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖תהָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃

31וַיֹּ֣אמֶר יֹואָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר־עָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם׀ תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם־אַתֶּם֙ תֹּושִׁיע֣וּן אֹותֹ֔ו אֲשֶׁ֨ריָרִ֥יב לֹ֛ו יוּמַ֖ת עַד־הַבֹּ֑קֶר אִם־אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב לֹ֔ו כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֹֽו׃

32וַיִּקְרָא־לֹ֥ו בַיֹּום־הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בֹּו֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֹֽו׃ פ

33וְכָל־מִדְיָ֧ן וַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃

34וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶת־גִּדְעֹ֑ון וַיִּתְקַע֙ בַּשֹּׁופָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו׃

35וּמַלְאָכִים֙ שָׁלַ֣ח בְּכָל־מְנַשֶּׁ֔ה וַיִּזָּעֵ֥ק גַּם־ה֖וּא אַחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔יוַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽם׃

36וַיֹּ֥אמֶר גִּדְעֹ֖ון אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים אִם־יֶשְׁךָ֞ מֹושִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

37הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶת־גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִהְיֶ֨ה עַֽל־הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֨רֶץ֙ חֹ֔רֶבוְיָדַעְתִּ֗י כִּֽי־תֹושִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

38וַיְהִי־כֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַר אֶת־הַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץ טַל֙ מִן־הַגִּזָּ֔ה מְלֹ֥וא הַסֵּ֖פֶל מָֽיִם׃

39וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעֹון֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אַל־יִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔י וַאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַם אֲנַסֶּ֤ה נָּא־רַק־הַפַּ֨עַם֙ בַּגִּזָּ֔היְהִי־נָ֨א חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶה־טָּֽל׃

40וַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי־חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל׃ פ

Nyakasane anyibya engabo ya Gedeoni.

7

1 Yerubali ye onaligi Gedeoni, n’abantu bage banacizukiriza lubungubu ngu, bagenditwa olugercro aha Ayini-Haradi. Olugerèro lw’Abanya-Mediani lwali olunda lw’emwênè lw’olugeréro lwa Gedeoni, ebwa ntondo Morè, omu kabanda. 2 Nyakasane anacibwira Gedeoni, erhi: «Olu lubaga muli mweshi nalo luli lunji, ntabwini kurbi nankabasba okuluba bene Mediani, bulya bali amango wankabona Israheli akola aja acikunga, erhi: oku misi yani nahimire. 3 Ojagibwira olubaga ebi binwa, boshi babiyumve; obabwire, erhi: «Ngasi yeshi oli n’obwoba na ngasi yeshi oli n’entemu acishubirire cmwage, arhcngc kuno, akaz’ibengùliza oku ntondo ya Gelbowc». Bantu bihumbi makumi abirhi na bibirbi bashubira emwa babwe, basigala bantu bihumbi ikumi.4 Nyakasane anacibwira Gedeoni, erhi: «Aba bantu baciri banji bwenêne, obayandagalize aha lwishi n’eyo munda yo wabarhangulira. Oyu nankayishiku bwira nti ola ye wagenda nawe, oyo anagende nawe, na kuli aba nankanayi shikubwira boshi nti: ola arhagende nawe, oyo arhagendaga nawe».5 Anaciyandagaliza olubaga loshi ebwa mîshi, na Nyakasane anacibwira Gedeoni erhi: «Ngasi boshi bankayisbinywa amîshi bagashamuza n’olulimi nka kabwa, abo onabahire lunda luguma, na ngasi boshi bankayishifunya amadwi bakola banywa, abo nabo wanabahira olundi lunda».6 Abashamuzize a bagahèka ekanwa n’amaboko bahika omu bantu magana asharhu; abandi boshi bakazagifunya amadwi bakola banywa. 7 Nya­ kasane anacibwira Gedeoni, erhi: «Abo bantu bashamuzagya amîshi bo namuyokolamwo, bo nayishikuhamwo bene Mediani, boshi bashubirage ngasi muguma emwage».8 Banacirhôla olwiko lw’olubaga, banafumbarha emishekera yabo. Gedeo­ ni anacirhuma erya ngabo yoshi y’abantu ngasi muguma omu mwage, asigalanabalya magana asharhu. Olugerèro lw’abanya-Mediani lwàli omu kabanda  ida­ ko lyage.

Embala-mwanzi y’okuhima

9 Muli obwo budufu Nyakasane anacibwira Gedeoni, erhi:  Zuka ocirhune oku lugerèro lwabo, bulya nabahizire omu maboko gawe. 10 Akaba oyobohire okucirhunika kuli bo, oyandagalage na mwambali wawe Pura, oj’ebwa cihando cabo. 11 Wayishiyumvirhiza ebi badwirhe baderha, na ntyo amaboko gawe ganabona emisi, na kandi wanacìrhunika kuli bo muli eco cihando cabo». Anaciyandagala na Pura, alindahika oku  cizimbèro  c’oluhêrero  lw’abo  bantu. 12 Engabo ya Mediani n’ey’Amaleki n’engabo ya balya barhengaga olunda lw’ebuzûka–zûba, bàli bashandabine omu kabanda, mwandu nka nzige, n’e­ ngamiya zabo zàli mwandu nka mushenyi gw’oku nyanja.13 Gedeoni anacihikaho, na lola oku muntu muguma akazagiganirira owabo ecilòrho  cage,  anacimubwira,  erhi:  Lola  oku  nshuba  nalòrha eci cilòrho.

«Nanacilòrha  omugati  muburunguse  gw’engano  gwanacirhogera  oku cihandoca Mediani, gwanaciyisha gwabulungira kuhika okw’ihema, gwalisarhalakwo, gwalihirimya: gwalikweba eyi n’eyi, n’eryo iberna lyacihonda okw’idaho»! O­ lya wabo anacimushuza erhi: 14 «Okwo kurhali  kandi  kantu  okuleka  engôrho ya Gedeoni mwene Yowasi, muntu w’omunya Israheli; Nyamuzinda  anamuhi­re Mediani n’ecihando cage coshi.» 15 Erhi Gedeoni ayusiyumva kurhi badwirhe baganira kuli eco cilòrho na kurhi bacihugwire, anaciharamya, akanya ashubira oku lugeréro lwa bene Israheli, anacibabwira erhi: «Yimuki, rhugende, bulya Nyakasane anamuhire olugerêro lwa Mediani».

Obugwanyanye

16 Balya bantu b’amagana asharhu abagabamwo bikembe  bisharhu,  ana­ baha boshi emishekera n’orhubindi rhw’omukungulu, n’çbimole babihira omu rhubindi. 17 Anacibabwira, erhi: «Muyishikazilolêreza, oku nankayishijira kwo ninyu mwankanajira. 18 Hano mbuha omushekera n’aba rhuli nabo, ninyu mwanabûha emishekera eburhambi bw’ecihando coshi,  kandi  mwanayama mpu: Lwa Nyakasane na Gedeoni!»19  Gedeoni n’abantu igana bàli naye bana cihika oku cihango, gala mango basinsimuka aha karhî k’obudufu, nka gala mango banagombòla abalàlizi; babuha emishekera, banacibera na rhulya rhubindi bali bafumbasire. 20 Oku bundi birya bikembe oku binali bisharhu byanacibuha emishekera, byabera n’orhubindi; ngasi muguma afumbarha ecimole cage omu kuboko kumosho, n’omushekera omu kuboko kulyo; oku ba dwirhe babûha emishekera, banadwirhe bayàma mpu: «Engôrho  ya  Nyakasa­ne na Gedeoni?».21 Banacibéra ngasi muguma halya anayimanzire eburhambi bw’olugercro: olugeréro lw’abo bashombanyi lwarhondera okulibirha, babanda orhuhababo, banacilibirha bakola bayaka. 22 Amango abo bantu b’amagama asharhu baka­ zagibuha emishekera, Nyakasane anacibalandula omurhima gw’abo ba­ nya-Mediani; bajananwamwo bakola bayirhana n’engôrho, n’okwo kwanaciba
omu cihando coshi. Engabo yali muli olwo lugerèro yanaciyaka kuhika aha Beti-ha-Shita olunda lw’e Serera, kuhika oku iziko lya Abeli-Mehola hofi na Tabati.

Embirindiko

23 Bene Israheli banaciyumva oku badwirhe babahamagala, bo baligi bene Nefutali, bene Aseri, na bene Manasè boshi, banaciminika balya ba­ nya-Mediani. 24 Gedconi anacirhuma entumwa omu ntondo ya Efrayimu yoshi aderha, erhi: «Mubunguluke mweshi mushagamukire kuli abo banya-Mediani, muzibe amazìko kuhika aha Betabara, na kuhika oku Yordani». Abo bantu b’Efrayimu bahamagalagwa boshi babaciziba amazìko, kuhika aha Betabara na kuhika oku Yordani. 25 Erhi baba bamagwarha baluzi babirhi ba Mediani, Orebi na Zebi, bayirhira Orebi ah’ibuye lya Orebi, naye Zebi bamuyirhira aha nkandiro ya Zebi. Banacikulikira Mediani, banaciyisha badwirhire Gedeoni amarhwe g’Orebi na Zebi, olundi lunda lwa Yordani.

• Richter/Judges BHS

7

1וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְעֹ֗ון וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־לֹ֣ומִצָּפֹ֔ון מִגִּבְעַ֥ת הַמֹּורֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃

2וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־גִּדְעֹ֔ון רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הֹושִׁ֥יעָה לִּֽי׃

3וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שָׁב מִן־הָעָ֗םעֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ׃ ס

4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְעֹ֗ון עֹוד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הֹורֵ֤ד אֹותָם֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖ שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה׀ יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא־יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ׃

5וַיֹּ֥ורֶד אֶת־הָעָ֖ם אֶל־הַמָּ֑יִם סוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְעֹ֗ון כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יָלֹק֩ בִּלְשֹׁונֹ֨ו מִן־הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ריָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אֹותֹו֙ לְבָ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתֹּֽות׃

6וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖םלִשְׁתֹּ֥ות מָֽיִם׃ ס

7וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְעֹ֗ון בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵאֹ֨ות הָאִ֤ישׁ הַֽמֲלַקְקִים֙ אֹושִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָוְכָל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֹֽו׃

8וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שֹׁופְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יווּבִשְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות הָאִ֖ישׁ הֶֽחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה לֹ֖ו מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃ פ

9וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃

10וְאִם־יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃

11וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲרֹ֔ו אֶל־קְצֵ֥ההַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

12וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכָל־בְּנֵי־קֶ֨דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּחֹ֛ולשֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃

13וַיָּבֹ֣א גִדְעֹ֔ון וְהִ֨נֵּה־אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲלֹ֑ום וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲלֹ֣ום חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה צְלֹול לֶ֤חֶםשְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד־הָ֠אֹהֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל׃

14וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם־חֶ֛רֶב גִּדְעֹ֥ון בֶּן־יֹואָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָדֹ֔ואֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ

15וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְעֹ֜ון אֶת־מִסְפַּ֧ר הַחֲלֹ֛ום וְאֶת־שִׁבְרֹ֖ו וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶרק֔וּמוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת־מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן׃

16וַיַּ֛חַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שֹׁופָרֹ֤ות בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖יםבְּתֹ֥וךְ הַכַּדִּֽים׃

17וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖הכֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן׃

18וְתָקַעְתִּי֙ בַּשֹּׁופָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשֹּׁופָרֹ֜ות גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבֹות֙ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֔הוַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֹֽון׃ פ

19וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעֹון וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתֹּ֜ו בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכֹונָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥םהֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשֹּׁ֣ופָרֹ֔ות וְנָפֹ֥וץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃

20וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשֹּֽׁופָרֹות֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמאֹולָם֙ בַּלַּפִּדִ֔יםוּבְיַ֨ד־יְמִינָ֔ם הַשֹּׁופָרֹ֖ות לִתְקֹ֑ועַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֹֽון׃

21וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רָץ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ וַיָּנִיסוּ

22וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֣ות הַשֹּׁופָרֹות֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָסהַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחֹולָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃

23וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן־אָשֵׁ֖ר וּמִן־כָּל־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן׃

24וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעֹון֩ בְּכָל־הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛דבֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּצָּעֵ֞ק כָּל־אִ֤ישׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃

25וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי־שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת־עֹורֵ֤ב בְּצוּר־עֹורֵב֙ וְאֶת־זְאֵב֙ הָרְג֣וּבְיֶֽקֶב־זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל־מִדְיָ֑ן וְרֹאשׁ־עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֨יאוּ֙ אֶל־גִּדְעֹ֔ון מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃

Oburhè bw’abantu b’e Efrayimu

8

1 Abantu b’e Efrayimu banacibwira Gedeoni, mpu: «Kwo kurhi oku wa­ rhujirire, ene obula kwarhulalika amango wajagilwisa Mediani?» Banacimulongoza bwenêne là! 2 Gedeoni abashuza, erhi: «Ka nani kwo najizi­ rage akinyu? K’okukundeza kw’Efrayimu kurhalushiri okarhalika kw’Abiyeze­ ri? 3 Omu maboko ginyu mwo Nyamubâho ahizire abaluzi b’e Mediani, Orebi na Zebi. Ka niono nakozire akinyu?» Lero kuli ebyo binwa oburhe bwatwika.

Gedeoni aminika abashomhanyi

4 Oku bundi, Gedeoni anacihika oku Yordani, anaciyikira na balya bantu magana asharhu banali naye. Boshi erhi barhamire n’okwo kuja kwalwisa bene Mediani. 5 Anacibwira abantu b’e Sukoti, erhi: «Mperi nani olu lubaga rhuli nalo, rhugati rhusungunu, bulya barhamire bwenêne, munabwine oku nkulikire Zebahi na Salmuna bombi bombi bali bami b’e Mediani» 6 Abarhambo b’e Sukoti banacimushuza mpu:  «Ka  ecigasha  ca  Zebahi n’eca Salmuna cikola ciri omu maboko gawe obwo rhukolaga rhwaha engabo yawe emigati?» 7 Gedeoni anacibashuza, erhi: «Okunali, hano Nyakasane aba amampa Zebahi na Salmuna, namugezakwo omutuntumo, kuli eyi mibiri yinyu, haguma n’emishugi y’omw’irungu, mweshi namugonya nka bisirha».8 Omu kurhenga aho, abûha e Penueli, anacibabwira nk’okwo ana­ bwiraga ababo. Abo bantu b’e Penueli banacimushuza nabo nk’okwo abantu b’e Sukoti bamushuzagya. 9 Anacibabwira, erhi: «Hano ngaluka rhukola rhuli bahimi, rhunakola rhuli n’omurhiìla, nahongola eyi nkingi yinyu».

Okuhimwa kwa Zebahi n’okwa Salmuna

10 Zebahi na Salmuna bàli aha Karikora n’engabo yabo ya balume hofi bihumbi ikumi na birhanu, baligi misigala ya gulya mwandu gw’emirhwe y’abantu b’e Buzûka-zûba. Abafire muli eyo mirhwe, bali bantu bihumbi igana na makumi abirhi, balume ba kulwa n’engôrho. 11 Gedeoni ayisha omu hijira hy’omukiìba hy’abantu bayubakaga aho, olunda lw’c buzûka–zûba, olunda lwa Nobahi na Yogibeha, anacicirhuna kuli cirya cihando càli camamanya mpu nkaba cikola ciri aharhali kadundo. 12 Zcbahi na Salmuna, bakula omulindi bakola bayaka; naye abakulikira lumino-mino, agwarha abo bami b’e Mediani bombi, Zebahi na Salmuna, ecihando cabo coshi acishanda.

Gedeoni acihôla

13 Oku bundi Gedeoni, mugala wa Yowasi, anacishubuka ebwa matabaro, ayisha oku murhezi gwa Heresi. 14 Erhi aba amagwarha mwanarhabana mugu­ ma w’omu bantu b’e Sukoti, amudokcrcza, naye olya mwana amuba amazino g’abarhambo n’abagula b’e Sukoti boshi; bahika omu  bantu  makumi  gali  nda na nda. 15 Oku bundi Gedeoni anacija emunda abantu b’e Sukoti bali, anaciba­ bwira erhi: «Alagi Zebahi na Salmuna, balya mwanshekcragakwo omu  kude­ rha mpu: Ka ecigasha ca Zebahi n’eca Salmuna cikolaga ciri omu maboko gawc obwo rbwakuha cmigati n’abo bantu bawe b’cmirhammà?» 16 Anacigwarha abo bashamuka bw’oku lugo. boshi abahira omu mishugi y’omw’irungu. abatuntumiriza, abagonya husirha, ahayereka eci halonzagya abo bantu b’e Sukoti. 17 Ahongola n’erya nkingi y’aha Penueli, ananiguza aba­ ntu b’omwo lugo. 18 Anacidosa Zebahi na Salmuna, erhi: «Kurhi hali bashu­ shire balya bantu mwayirhiraga oku Tabora?» Banacimushuza, mpu: «We nabo mugwerhe obusu buli nka bwa mwene mwami».19 Anacibashuza, erhi, «Bali bakulu bani, baburhagwa na nyf1mà. Ndabìre, Nyakasane. Mucilckaga kubayirba rhinga nani ntankamuyisirc».20 Anacibwira Yetcri, lwo lubere lwage, erhi: «Yimuka obayirhe». Cikwone nyamwana a­ rhayomolaga engôrho yage, arhacishomagya, bulya aciri murho. 21 Zebahi na Salmuna banaciderha, erhi: «Yimuka wene orhuyirhe, bulya ngasi muntu ajira obwage burhwali! Gedeoni akanya ayirba Zebabi na Salmuna anacirhôla cmi­ sibo yali omu igosi ly’engamiya zabo.

Ensiku nzinda za Gedeoni

22 Lero abo bene Israheli banacibwira Gedeoni, mpu: «Oyimage  rhuku­ shige, we na mugala wawe na mugala wa mugala wawc, bulya we wama­ rbulikftza kuli aba banya-Mediani». 23 Gedeoni anacishuza, erhi: «Nta mango ciru n’amaguma nankayima kuli mwe na mugala wani arbankayima kuli mwe: bulya Nyakasane ye wayima kuli mwe».24 Ci kwonene Gedeoni anacibabwira, erhi: «Higuma byonene ngwerhe namuhûna! muje mwampa ngasi muguma ehigondo oku minyago yinyu. Ahft­ naga ntyo ebwa kuba abo hasbomhanyi babo hayirhaga, bali bagwerhe orbugo­ ndo rbw’amasholo, bulya bàli banya Ismaeli. 25 Bashuza,  mpu: «Rhwabibana, nta kurbindira». Anacilambula ecisbuli, na ngasi muguma akazibira kwo ebigo­ ndo by’omu minyago yage. 26 Obuzirho bw’orbo rhugondo rbw’amasbolo Gedeoni ahùnaga bwahika omu sikeli cihumbi ciguma magana gali nda, buzira kuganja emisibo, enjuma ziyambalirwa oku marhwiri n’emishangi y’akaduku abami b’e Mediani bakazagiyambala; buzira kuganja enigi zàli omu magosi g’e ngamiya zabo. 27 Ago masholo, Gedeoni atulisamwo efodi, agendiyibira omu lugo lwage aba Ofra. Bene Israheli boshi bagendikahemukira ebw’eyo efodi; yanaciba murhego kuli Gedeoni n’enyumpa yage. 28 Bene Israheli bagonya Mediani, arhaciderhaga mpu ayinamula irbwe bundi, n’ecihugo caluhûka mya­ ka makumi ani, ago mango ga Gedeoni. 29 Yerubali, mugala wa Yowasi ayimu­ ka, agendicibèrera emwage. 30 Gedeoni abusire barhabana makumi gali nda, boshi yene wababurhaga ebwa kuba ali agwerhe bakazi banji. 31 Eciberula cabàga aba Sikemi, camuburbire naco omwanarhabana, n’oyo mwanarhabana Gedeoni amuyirika izino ly’Abimeleki. 32 Gedeoni, mugala wa Yowasi afa n’obusbosi burhalimwo kadugundu kaci, anacibisbwa omu nshinda y’ishe Yo­ wasi aha Ofra w’e Abiyezeri.

Iherero lya kabiri lya Israheli

33 erhi Gideoni aba amafa, bene Israheli bashubikahemukira kandi Nyakasane omu kuharamya ba-nyamuzinda ba Bali; banacirhôla Bali-Beriti mpu ye okola nyamuzinda wabo. 34 Bene Israheli banaciyibagira Nyakasane, Nyamu­ nzinda wabo, owabalikuzagya oku basbombanyi babo boshi bâli babazo­ ngolosire. 35 Barbacikengeraga ciru enyumpa ya Yerubali-Gedeoni, omu kulo­ la aminja gosbi ajirire Israheli.

• Richter/Judges

8

1וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ אֶפְרַ֗יִם מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְבִלְתִּי֙ קְרֹ֣אות לָ֔נוּ כִּ֥י הָלַ֖כְתָּ לְהִלָּחֵ֣םבְּמִדְיָ֑ן וַיְרִיב֥וּן אִתֹּ֖ו בְּחָזְקָֽה׃

2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מֶה־עָשִׂ֥יתִי עַתָּ֖ה כָּכֶ֑ם הֲלֹ֗וא טֹ֛וב עֹלְלֹ֥ות אֶפְרַ֖יִם מִבְצִ֥יר אֲבִיעֶֽזֶר׃

3בְּיֶדְכֶם֩ נָתַ֨ן אֱלֹהִ֜ים אֶת־שָׂרֵ֤י מִדְיָן֙ אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֔ב וּמַה־יָּכֹ֖לְתִּי עֲשֹׂ֣ות כָּכֶ֑ם אָ֗ז רָפְתָ֤הרוּחָם֙ מֵֽעָלָ֔יו בְּדַבְּרֹ֖ו הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

4וַיָּבֹ֥א גִדְעֹ֖ון הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ־מֵאֹ֤ות הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו עֲיֵפִ֖ים וְרֹדְפִֽים׃

5וַיֹּ֨אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכֹּ֔ות תְּנוּ־נָא֙ כִּכְּרֹ֣ות לֶ֔חֶם לָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלָ֑י כִּי־עֲיֵפִ֣ים הֵ֔ם וְאָנֹכִ֗י רֹדֵ֛ף אַחֲרֵ֛יזֶ֥בַח וְצַלְמֻנָּ֖ע מַלְכֵ֥י מִדְיָֽן׃

6וַיֹּ֨אמֶר֙ שָׂרֵ֣י סֻכֹּ֔ות הֲ֠כַף זֶ֧בַח וְצַלְמֻנָּ֛ע עַתָּ֖ה בְּיָדֶ֑ךָ כִּֽי־נִתֵּ֥ן לִֽצְבָאֲךָ֖ לָֽחֶם׃

7וַיֹּ֣אמֶר גִּדְעֹ֔ון לָכֵ֗ן בְּתֵ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־זֶ֥בַח וְאֶת־צַלְמֻנָּ֖ע בְּיָדִ֑י וְדַשְׁתִּי֙ אֶת־בְּשַׂרְכֶ֔ם אֶת־קֹוצֵ֥יהַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִֽים׃

8וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ פְּנוּאֵ֔ל וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם כָּזֹ֑את וַיַּעֲנ֤וּ אֹותֹו֙ אַנְשֵׁ֣י פְנוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר עָנ֖וּ אַנְשֵׁ֥י סֻכֹּֽות׃

9וַיֹּ֛אמֶר גַּם־לְאַנְשֵׁ֥י פְנוּאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁלֹ֔ום אֶתֹּ֖ץ אֶת־הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה׃ פ

10וְזֶ֨בַח וְצַלְמֻנָּ֜ע בַּקַּרְקֹ֗ר וּמַחֲנֵיהֶ֤ם עִמָּם֙ כַּחֲמֵ֤שֶׁת עָשָׂר֙ אֶ֔לֶף כֹּ֚ל הַנֹּ֣ותָרִ֔ים מִכֹּ֖ל מַחֲנֵ֣הבְנֵי־קֶ֑דֶם וְהַנֹּ֣פְלִ֔ים מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃

11וַיַּ֣עַל גִּדְעֹ֗ון דֶּ֚רֶךְ הַשְּׁכוּנֵ֣י בָֽאֳהָלִ֔ים מִקֶּ֥דֶם לְנֹ֖בַח וְיָגְבֳּהָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהַֽמַּחֲנֶ֖ה הָ֥יָהבֶֽטַח׃

12וַיָּנ֗וּסוּ זֶ֚בַח וְצַלְמֻנָּ֔ע וַיִּרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּלְכֹּ֞ד אֶת־שְׁנֵ֣י׀ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־זֶ֨בַח֙ וְאֶת־צַלְמֻנָּ֔עוְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הֶחֱרִֽיד׃

13וַיָּ֛שָׁב גִּדְעֹ֥ון בֶּן־יֹואָ֖שׁ מִן־הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס׃

14וַיִּלְכָּד־נַ֛עַר מֵאַנְשֵׁ֥י סֻכֹּ֖ות וַיִּשְׁאָלֵ֑הוּ וַיִּכְתֹּ֨ב אֵלָ֜יו אֶת־שָׂרֵ֤י סֻכֹּות֙ וְאֶת־זְקֵנֶ֔יהָ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָ֖האִֽישׁ׃

15וַיָּבֹא֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י סֻכֹּ֔ות וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֑ע אֲשֶׁר֩ חֵרַפְתֶּ֨ם אֹותִ֜י לֵאמֹ֗ר הֲ֠כַף זֶ֣בַחוְצַלְמֻנָּ֤ע עַתָּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ כִּ֥י נִתֵּ֛ן לַאֲנָשֶׁ֥יךָ הַיְּעֵפִ֖ים לָֽחֶם׃

16וַיִּקַּח֙ אֶת־זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת־קֹוצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכֹּֽות׃

17וְאֶת־מִגְדַּ֥ל פְּנוּאֵ֖ל נָתָ֑ץ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִֽיר׃

18וַיֹּ֗אמֶר אֶל־זֶ֨בַח֙ וְאֶל־צַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָבֹ֑ור וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמֹ֣וךָ כְמֹוהֶ֔םאֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

19וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽי־אִמִּ֖י הֵ֑ם חַי־יְהוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אֹותָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם׃

20וַיֹּ֨אמֶר֙ לְיֶ֣תֶר בְּכֹורֹ֔ו ק֖וּם הֲרֹ֣ג אֹותָ֑ם וְלֹא־שָׁלַ֨ף הַנַּ֤עַר חַרְבֹּו֙ כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עֹודֶ֖נּוּ נָֽעַר׃

21וַיֹּ֜אמֶר זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֗ע ק֤וּם אַתָּה֙ וּפְגַע־בָּ֔נוּ כִּ֥י כָאִ֖ישׁ גְּבוּרָתֹ֑ו וַיָּ֣קָם גִּדְעֹ֗ון וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־זֶ֣בַחוְאֶת־צַלְמֻנָּ֔ע וַיִּקַּח֙ אֶת־הַשַּׂ֣הֲרֹנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם׃

22וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־גִּדְעֹ֔ון מְשָׁל־בָּ֨נוּ֙ גַּם־אַתָּ֔ה גַּם־בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן־בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הֹושַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥דמִדְיָֽן׃

23וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְעֹ֔ון לֹֽא־אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם׃

24וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם גִּדְעֹ֗ון אֶשְׁאֲלָ֤ה מִכֶּם֙ שְׁאֵלָ֔ה וּתְנוּ־לִ֕י אִ֖ישׁ נֶ֣זֶם שְׁלָלֹ֑ו כִּֽי־נִזְמֵ֤י זָהָב֙ לָהֶ֔ם כִּ֥ייִשְׁמְעֵאלִ֖ים הֵֽם׃

25וַיֹּאמְר֖וּ נָתֹ֣ון נִתֵּ֑ן וַֽיִּפְרְשׂוּ֙ אֶת־הַשִּׂמְלָ֔ה וַיַּשְׁלִ֣יכוּ שָׁ֔מָּה אִ֖ישׁ נֶ֥זֶם שְׁלָלֹֽו׃

26וַיְהִ֗י מִשְׁקַ֞ל נִזְמֵ֤י הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶ֥לֶף וּשְׁבַע־מֵאֹ֖ות זָהָ֑ב לְ֠בַד מִן־הַשַּׂהֲרֹנִ֨ים וְהַנְּטִפֹ֜ותוּבִגְדֵ֣י הָאַרְגָּמָ֗ן שֶׁעַל֙ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֔ן וּלְבַד֙ מִן־הָ֣עֲנָקֹ֔ות אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם׃

27וַיַּעַשׂ֩ אֹותֹ֨ו גִדְעֹ֜ון לְאֵפֹ֗וד וַיַּצֵּ֨ג אֹותֹ֤ו בְעִירֹו֙ בְּעָפְרָ֔ה וַיִּזְנ֧וּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אַחֲרָ֖יו שָׁ֑ם וַיְהִ֛ילְגִדְעֹ֥ון וּלְבֵיתֹ֖ו לְמֹוקֵֽשׁ׃

28וַיִּכָּנַ֣ע מִדְיָ֗ן לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יָסְפ֖וּ לָשֵׂ֣את רֹאשָׁ֑ם וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֛רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בִּימֵ֥יגִדְעֹֽון׃ פ

29וַיֵּ֛לֶךְ יְרֻבַּ֥עַל בֶּן־יֹואָ֖שׁ וַיֵּ֥שֶׁב בְּבֵיתֹֽו׃

30וּלְגִדְעֹ֗ון הָיוּ֙ שִׁבְעִ֣ים בָּנִ֔ים יֹצְאֵ֖י יְרֵכֹ֑ו כִּֽי־נָשִׁ֥ים רַבֹּ֖ות הָ֥יוּ לֹֽו׃

31וּפִֽילַגְשֹׁו֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁכֶ֔ם יָֽלְדָה־לֹּ֥ו גַם־הִ֖יא בֵּ֑ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־שְׁמֹ֖ו אֲבִימֶֽלֶךְ׃

32וַיָּ֛מָת גִּדְעֹ֥ון בֶּן־יֹואָ֖שׁ בְּשֵׂיבָ֣ה טֹובָ֑ה וַיִּקָּבֵ֗ר בְּקֶ֨בֶר֙ יֹואָ֣שׁ אָבִ֔יו בְּעָפְרָ֖ה אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי׃ פ

33וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְעֹ֔ון וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖יתלֵאלֹהִֽים׃

34וְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אֹותָ֛ם מִיַּ֥ד כָּל־אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃

35וְלֹֽא־עָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִם־בֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְעֹ֑ון כְּכָל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

Obwami bw’Abimeleki

9

1 Abimeleki mwene Yerubali akanya aja emunda bene wabo nina bàli aha Sikemi;  anacirhôndêra  okubwira  abo  bantu  b’omu  molala  gwa  nina erhi: 2 «Mumbwire nani, mubùnyire, erhi n’abantu b’e Sikemi boshi bayumva, kurhi kwinja kuli mwe? Murhegekwe na bantu makumi gali nda na boshi bene Yerubali, nisi erhi muguma yenene abe ye wakazimureegeka?  Munakengere oku niono ndi w’oku mubiri gwinyu n’ow’oku mavuha ginyu».3 Abo bene wabo nina baja basbambiìla kuli ye emwa  ngasi  barbambo b’omu Sikemi, n’omurbima gwabo gwalinda guyerekera Abimeleki yenene, e­ bwa kuba bamakaziderha mpu: «Ci amaba mwene wirhu». 4 Banacimubà sikeli makumi gali nda ga marbale, gIsraheli eka Bali-Beriti; Abimeleki azikolesa oku kuja arhizarhiza ahantu ba busha, abarhacigwcrhe irenge lici, nabo banacijabamusbimba. 5 Okuhandi akanya aja emw’ishe aha Ofra, ayirha bene wabo, bene Yeru­ bali, makumi gali nda, boshi abanigira  okw’ibuye  liguma;  Yotami,  ye wali mwanarhabana wa buzinda omu bene Yerubali, yene abafumamwo, ebwa kuba amagendicifulika. 6 Lero obwo, abarhambo boshi b’e Sikemi n’ab’e Beti­ Milo, bashubuzanya; bayisha, bayimika Abimeleki, mpu ye okola mwami wabo, bamuhéra obwami aha mwelo guba aha luhéro luba e Sikemi.

Yotami atwa mwene wabo omugani

7 Banacimanyisa Yotami oku kwo byabire ntyo; naye akanya, aja oku nto­ ndo Garizimi, anacihamagaza, ayama bwenêne aderha erhi: «Muyumve mwe­ shi mwe barhambo b’e Sikemi! na Nyamubâho naye anyumve! 8 Emirhi yana­ cihuma njira mpu ekola yagendicisingira omwami wakaziyirhegeka. Yanaci­ bwira omuzeti mpu: «Obe mwami wirhu». 9 Ci omuzeti gwabashuza erhi: «Kali nkolaga nagendileka okukazirhengamwo gala mavurha gani garhuma ntona e­ mwa Nyakasane n’emw’abantu, nti lyo ngendikaziyerukira oku nyanya ly’eyi­ ndi mirhi?».w Emirhi yanacibwira omutini mpu: «Yisha, obe mwami wirhu». 11 Omutini gwayishuza erhi: «Kali nkolaga nagendileka okukazihiìna oluboholo n’irehe lyani liyinjiha bwenêne, nti lyo ngendikaziyerera oku nyanya ly’emi­ rhi?» 12 Emirhi yanacibwira omuzabibu mpu: «Obe mwami wirhu w’oyo». Ci omuzabibu gwayishuza ¹³ erhi: «Ka nkolaga nagendileka okukazirhengamwo idivayi lyani erishagalusa Nyamuzinda n’abantu, nti lyo ngendikaziyeréra enya­ nya ly’emirhi?» 14 Lero emirhi yanacibwira ishaka mpu: «Yisha w’oyo obe mwami wirhu». 15 Nalyo ishaka lyabwira emirhi erhi: «Akaba mwalonza oku­ nshiga amavurha mpu mbe mwami winyu, muyishage mweshi muyakire omu cihòho cani; na akaba arhali ntyo, omuliro gupamukage omw’ishaka gumalire enduluma z’e Libano.» 16 «Nabuno akaba mwabwine oku kuli kwinja kunashi­ nganine mujire Abimeleki mwami, akaba mubwine oku mwajirire bwinja Yerubali n’enyumpa yage, n’akaba mwabwine oku kwo kwinja okwo, lyo mugalula aminja oku gandi minja amujirire.17 Bulya larha amulwirire, ahanyire obuzine bwage anamuyokola omu ma­ boko g’abanya-Mediani; 18 na mwehe moyo mwamacihinduliraga enyumpa ya larha, mwayirha bagala makumi gali nda, mwabayirhira okw’ibuye liguma, na buzinda bw’aho, mwagendijira mwami w’abarhambo boshi b’e Sikemi Abime­ leki, mugala w’omujanyere mpu kwenge ali mwene winyu.19 Akaba munabwine oku kuli kwinja kunashinganine oku mwajizire olwo lusiku, emunda Yerubali ali n’enyumpa yage, neci! Abimeleki abiìge ye bu­ shagaluke bwinyu, ninyu mubage bushagaluke bwage! 20 N’akaba arhali ntyo, omuliro gupamukage muli Abimeleki, gusingonole abarhambo b’e Sikemi n’ab’e Beti-Milo, gunasingonole Abimeleki!» 21 Yotami anacizonga, ayaka; aja e Beri, acibererayo kult n’ Abimeleki, mwene wabo.

Abantu b’e Sikemi bagomera Abimeleki banahimwa

22 Abimeleki ayimire myaka isharhu omw’Israheli. 23 Nyamuzinda anaci­ rhuma omûka mubi muli Abimeleki na muli balya barhambo b’e Sikemi, n’abo barhambo   b’e   Sikemi   bagomera   Abimeleki.  24  Mpu   lyo  bulya  bubi  bwa­rhumaga ayirha  bene Yerubali  makumi gali nda nabo bubarhogera, bunabekuli gulya  muko guli enyanya ly’Abimeleki,  ye  mwene wabo wabayirhaga, kandi bube lwihôlo kuli balya barhambo b’e Sikemi bamushumikaga mpu ayirhe bene wabo. 25 Abola barhambo b’e Sikemi banacimujirira emi­ rhego oku marhwerhwe g’entondo, banakazinyaga ngasi boshi bakagezire hofi nabo omu njira; n’okwo kwamanyikana emunda Abimeleki ali. ²⁶ Lero lusiku luguma, Gaali, mugala wa Obedi, ayisha agera aha Sikemi na bene wabo. Aba­ rhanbo b’e Sikemi bamwikubagira la. ²⁷ Banacihuluka, baja omu ndimiro ba­ twa emizabibu yabo, barhalika banayikandamwo amamvu bajira olusiku luku­ lu; bakanya baja omu kanyamuzinda wabo, balya bananywa, banarhôndêra okuheherera Abimeleki. ²⁸ Gaali, mugala wa Obedi anaciderha, erhi: «Aligi muci oyo Abimeleki na Sikemi aligi muci obwo rhwamurhumikira? Bene Yerubali, ye murhonyi wage, bo barhumikira abantu ba Hamori, ishe wa Sikemi, ci kwonene rhono carhuma rhubarhumikira? 29 Aye mushàna, ndi wakampa olu lubaga? Nanayimìila Abimeleki. Nanashubibwira Abimeleki nti:«Oyushìile omurhwe gwawe, oyishe olwe!» 30 Omurhambo Zebuli amanya ebinwa Gaali mwene Obedi aderhaga; byanacimujira burhè. 31 Anacirhuma bufundafunda entumwa emw’Abimeleki mpu  bagendimubwira,  mpu:  «Lola oku Gaali, mugala wa Obcdi, ayishire aha Sikemi na bene wabo, na lola oku bakola  badwirhe  bashumika  olubaga  mpu  lukugomere.  32   Ojage  aho,  ozìike hudufubudufu, n’olubaga Iuli nawe, ogendibarhera omu ndimiro. 33 Sêzi, gala mango izuha lishoshòka, wanayimuka oshagamukirc olugo; na hano Gali n’abantu bali kuli ye bahuluka mpu bali kulwisa, wanabakolera amabi nk’oku okuboko kwawc kunahashire.» 34 Abimeleki na balya bàli naye banaciyimuka budufu, bagendicifulika hofi na Sikemi, bacigaha muli bikembe bini. 35 Gaali mugala wa Obcdi anahuluka agendiyimanga aha muhango gw’olugo. Lero Abimeleki na balya banali naye banacirhenga halya bàli bacifulisire. « ‘ Erhi abona abo bantu, Gaali anacibwira Zebuli, erhi: «Langìra abantu bayandagala oku ntondo». Naye Zebuli anacimushuza, erhi: «Màshi bizunguzungu bya ntondo ebyo wamarhôla wehe mpu bantu».37 Gaali ashubija omu kanwa aderha, erhi: «Lola omuzinzi gw’abantu haya­ ndagala omu kagarhi k’ecihugo n’ogundi muzinzi gw’abantu  gula  gwayisha omu njira egezire aha mwelo gw’abashonga». 38 Zebuli anacimushuza, erhi«Ngahi luligi lulya lulimi wakazagiderhamwo mpu: Ka Abimeleki aligi muntu obwo rhwamurhumikira? K’arhali lwo lubaga wakazagigayaguza olwo? Hulu­ kaga Iero buno ogendilulwisa». 39 Gali anacihuluka, ayisha ashokolire abarhambo b’aha Sikemi, anacitula­ kwo Abimeleki entambala. 40 Abimeleki anacimuzigagalakwo, Gaali naye akìi­ la omulindi aciyakira, na bantu banji bafa ago mango kuhika aha muhango.41 Abimeleki ayimanga aha Aruma; naye Zebuli alibfrhakwo Gaali na bene wabo, arhacizigaga babera aha Sikemi.

Abantu b’e Sikemi bayirhwa na Migdali-Sikemi anyagwa

42 Erhi buca, olubaga lwashubihuluka mpu lwaja oku matabaro; Abimeleki erhi akuyumva, 43 ayanka abantu bage abagabamwo bikembe bisharhu, anacigendikubikira omu ndimiro. Akazihengìiza, na Iota oku olubaga lwama­ rhenga omu lugo; anacibashagamukira, abalwisa, abahima. 44 Abimeleki na cirya cikembe c’engabo yali naye bakanya bagendibèra aha muhango gw’olugo. Birya bindi bikembe bibirhi byacirhuna kuli balya bàli bamakomekera mpu bakola bagendilwa, banacibahima. 45 Abimeleki alegerera alwisa olwo lugo, omulegerege goshi; arhôla lulya lugo, anigiìza abantu balimwo; okubundi a­ shàba lulya lugo, alushanda anagalagazamwo omunyu.46 Erhi bayumva ogo mwanzi abarhambo bàli aha nkingi ya Sikemi bage­ ndicilunda omu nyumpa nene y’omu ka-Eli-Beriti. 47 erhi Abimcleki amanya oku abarhambo b’aha nkingi ya Sikemi boshi balundumine ntyo haguma, ‘ »anacibûha oku ntondo Salmoni n’engabo y’abantu banali naye. Ayanka e­ mbasha, ayihira omu nfune, atwa ishami ly’omurhi, alilengeza, anacilihira ahalurhugo lwage; anacibwira balya bantu bàli naye erhi: «Okwo mubwine najira kwo ninyu mujirage, dubaduba akani».49 Nabo balya bantu boshi banacija batwa ngasi muguma ishami banacikuli­ kira Abimeleki; banacihonda galya mashami kµli erya nyumpa ncne, hayiduli­ ka muliro mpu hayokeremwci ngasi banamuli boshi. Abantu b’aho nkingi ya Sikemi boshi banaciyirhwa; bali hofi cihumbi, abalume n’abakazi.

Okufa kwa Abimeleki

51 Enyuma z’aho, Ahimelcki anacirhèra olugo lwa Tebesi, anacilugwarha.  » Muli olwo lugo mwàli enkingi eyubasirwe buzibu-zibu. Abantu hanaciyakira muli eyo nkingi. abalume n’abakazi n’abarhambo. N’erhi baba bamahamika olumvi enyuma zaho, bagendiyimanga enyanya ly’eyo nkingi. 52 Abimelcki anaciyegèra hofi n’erya nkingi, ayikozakwo entambala, aj’aha lumvi mpu akola aludulika muliro. 53 Mukazi muguma, ayanka ihuye ly’olwanjikwa, amubanda­ lyo ah’irhwe na lulya lwanjikwa lwamujonjaga empanga. 54 Ho na halya anacihamagala omwana wali oherhe emirasano yage, anacimubwira, erhi: «Oyomolc engi\rho yawe empolereze, lyo halekikaziderha kuli nie mpu: Mukazi wamuyisire». Olya mwana wage omufund’engôrho, afa. 55 Erhi engabo ya bene Israheli ebona oku Abimeleki amafa, yacishubirira ngasi muguma emwage. 56 Ntyo, Nyamuzinda agalulira Abimelcki galya mabi ajiriraga ishe erhi ayirha bene wabo makumi gali nda.  » Nyamuzinda abarhuza ntyo abo bantu b’e Sikemi ahubi bwabo. Na ntyo kwaba kulya hahehereragwana Yotami, mugala wa Yerubali.

• Richter/Judges BHS

9

1וַיֵּ֨לֶךְ אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־יְרֻבַּ֨עַל֙ שְׁכֶ֔מָה אֶל־אֲחֵ֖י אִמֹּ֑ו וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּ֛חַת בֵּית־אֲבִ֥יאִמֹּ֖ו לֵאמֹֽר׃

2דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֮ מַה־טֹּ֣וב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַלאִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם כִּֽי־עַצְמֵכֶ֥ם וּבְשַׂרְכֶ֖ם אָנִֽי׃

3וַיְדַבְּר֨וּ אֲחֵֽי־אִמֹּ֜ו עָלָ֗יו בְּאָזְנֵי֙ כָּל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤ט לִבָּם֙ אַחֲרֵ֣יאֲבִימֶ֔לֶךְ כִּ֥י אָמְר֖וּ אָחִ֥ינוּ הֽוּא׃

4וַיִּתְּנוּ־לֹו֙ שִׁבְעִ֣ים כֶּ֔סֶף מִבֵּ֖ית בַּ֣עַל בְּרִ֑ית וַיִּשְׂכֹּ֨ר בָּהֶ֜ם אֲבִימֶ֗לֶךְ אֲנָשִׁ֤ים רֵיקִים֙ וּפֹ֣חֲזִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּאַחֲרָֽיו׃

5וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עָפְרָ֔תָה וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵֽי־יְרֻבַּ֛עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר יֹותָ֧םבֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא׃ ס

6וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כָּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וְכָל־בֵּ֣ית מִלֹּ֔וא וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֖לֶךְ לְמֶ֑לֶךְ עִם־אֵלֹ֥ון מֻצָּ֖באֲשֶׁ֥ר בִּשְׁכֶֽם׃

7וַיַּגִּ֣דוּ לְיֹותָ֗ם וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר־גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קֹולֹ֖ו וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣ישְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃

8הָלֹ֤וךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת מָלֹוכָה עָלֵֽינוּ׃

9וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַעַל־הָעֵצִֽים׃

10וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי־אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃

11וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־מָתְקִ֔י וְאֶת־תְּנוּבָתִ֖י הַטֹּובָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃

12וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי־אַ֖תְּ מָלֹוכִי עָלֵֽינוּ׃

13וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־תִּ֣ירֹושִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַעַל־הָעֵצִֽים׃

14וַיֹּאמְר֥וּ כָל־הָעֵצִ֖ים אֶל־הָאָטָ֑ד לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־עָלֵֽינוּ׃

15וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֨לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑יוְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֹֽון׃

16וְעַתָּ֗ה אִם־בֶּאֱמֶ֤ת וּבְתָמִים֙ עֲשִׂיתֶ֔ם וַתַּמְלִ֖יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וְאִם־טֹובָ֤ה עֲשִׂיתֶם֙ עִם־יְרֻבַּ֣עַלוְעִם־בֵּיתֹ֔ו וְאִם־כִּגְמ֥וּל יָדָ֖יו עֲשִׂ֥יתֶם לֹֽו׃

17אֲשֶׁר־נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־נַפְשֹׁו֙ מִנֶּ֔גֶד וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃

18וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיֹּ֔ום וַתַּהַרְג֧וּ אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּאֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־אֲמָתֹו֙ עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא׃

19וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּיתֹ֖ו הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥חגַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם׃

20וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלֹּ֑וא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤ישְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלֹּ֔וא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃

21וַיָּ֣נָס יֹותָ֔ם וַיִּבְרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ בְּאֵ֑רָה וַיֵּ֣שֶׁב שָׁ֔ם מִפְּנֵ֖י אֲבִימֶ֥לֶךְ אָחִֽיו׃ פ

22וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃

23וַיִּשְׁלַ֤ח אֱלֹהִים֙ ר֣וּחַ רָעָ֔ה בֵּ֣ין אֲבִימֶ֔לֶךְ וּבֵ֖ין בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּבְגְּד֥וּ בַעֲלֵי־שְׁכֶ֖ם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃

24לָבֹ֕וא חֲמַ֖ס שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אֹותָ֔ם וְעַל֙בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃

25וַיָּשִׂ֣ימוּ לֹו֩ בַעֲלֵ֨י שְׁכֶ֜ם מְאָרְבִ֗ים עַ֚ל רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֔ים וַיִּגְזְל֗וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם בַּדָּ֑רֶךְוַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ פ

26וַיָּבֹ֞א גַּ֤עַל בֶּן־עֶ֨בֶד֙ וְאֶחָ֔יו וַיַּעַבְר֖וּ בִּשְׁכֶ֑ם וַיִּבְטְחוּ־בֹ֖ו בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶֽם׃

27וַיֵּצְא֨וּ הַשָּׂדֶ֜ה וַֽיִּבְצְר֤וּ אֶת־כַּרְמֵיהֶם֙ וַֽיִּדְרְכ֔וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ הִלּוּלִ֑ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ בֵּ֣ית אֱֽלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיֹּֽאכְלוּ֙וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְקַלְל֖וּ אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃

28וַיֹּ֣אמֶר׀ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֗בֶד מִֽי־אֲבִימֶ֤לֶךְ וּמִֽי־שְׁכֶם֙ כִּ֣י נַעַבְדֶ֔נּוּ הֲלֹ֥א בֶן־יְרֻבַּ֖עַל וּזְבֻ֣ל פְּקִידֹ֑ו עִבְד֗וּאֶת־אַנְשֵׁ֤י חֲמֹור֙ אֲבִ֣י שְׁכֶ֔ם וּמַדּ֖וּעַ נַעַבְדֶ֥נּוּ אֲנָֽחְנוּ׃

29וּמִ֨י יִתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְאָסִ֖ירָה אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַאֲבִימֶ֔לֶךְ רַבֶּ֥ה צְבָאֲךָ֖ וָצֵֽאָה׃

30וַיִּשְׁמַ֗ע זְבֻל֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֶת־דִּבְרֵ֖י גַּ֣עַל בֶּן־עָ֑בֶד וַיִּ֖חַר אַפֹּֽו׃

31וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בְּתָרְמָ֣ה לֵאמֹ֑ר הִנֵּה֩ גַ֨עַל בֶּן־עֶ֤בֶד וְאֶחָיו֙ בָּאִ֣ים שְׁכֶ֔מָה וְהִנָּ֛םצָרִ֥ים אֶת־הָעִ֖יר עָלֶֽיךָ׃

32וְעַתָּה֙ ק֣וּם לַ֔יְלָה אַתָּ֖ה וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתָּ֑ךְ וֶאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶֽה׃

33וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֔מֶשׁ תַּשְׁכִּ֖ים וּפָשַׁטְתָּ֣ עַל־הָעִ֑יר וְהִנֵּה־ה֞וּא וְהָעָ֤ם אֲשֶׁר־אִתֹּו֙ יֹצְאִ֣יםאֵלֶ֔יךָ וְעָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֥א יָדֶֽךָ׃ ס

34וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמֹּ֖ו לָ֑יְלָה וַיֶּאֶרְב֣וּ עַל־שְׁכֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה רָאשִֽׁים׃

35וַיֵּצֵא֙ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֔בֶד וַיַּעֲמֹ֕ד פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְהָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתֹּ֖ו מִן־הַמַּאְרָֽב׃

36וַיַּרְא־גַּעַל֮ אֶת־הָעָם֒ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־זְבֻ֔ל הִנֵּה־עָ֣ם יֹורֵ֔ד מֵרָאשֵׁ֖י הֶהָרִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ זְבֻ֔ל אֵ֣ת צֵ֧להֶהָרִ֛ים אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה כָּאֲנָשִֽׁים׃ ס

37וַיֹּ֨סֶף עֹ֣וד גַּעַל֮ לְדַבֵּר֒ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־עָם֙ יֹֽורְדִ֔ים מֵעִ֖ם טַבּ֣וּר הָאָ֑רֶץ וְרֹאשׁ־אֶחָ֣ד בָּ֔א מִדֶּ֖רֶךְאֵלֹ֥ון מְעֹונְנִֽים׃

38וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו זְבֻ֗ל אַיֵּ֨ה אֵפֹ֥וא פִ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר מִ֥י אֲבִימֶ֖לֶךְ כִּ֣י נַעַבְדֶ֑נּוּ הֲלֹ֨א זֶ֤ה הָעָם֙ אֲשֶׁ֣רמָאַ֣סְתָּה בֹּ֔ו צֵא־נָ֥א עַתָּ֖ה וְהִלָּ֥חֶם בֹּֽו׃ ס

39וַיֵּ֣צֵא גַ֔עַל לִפְנֵ֖י בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּלָּ֖חֶם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃

40וַיִּרְדְּפֵ֣הוּ אֲבִימֶ֔לֶךְ וַיָּ֖נָס מִפָּנָ֑יו וַֽיִּפְּל֛וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּ֖ים עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃

41וַיֵּ֥שֶׁב אֲבִימֶ֖לֶךְ בָּארוּמָ֑ה וַיְגָ֧רֶשׁ זְבֻ֛ל אֶת־גַּ֥עַל וְאֶת־אֶחָ֖יו מִשֶּׁ֥בֶת בִּשְׁכֶֽם׃

42וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּצֵ֥א הָעָ֖ם הַשָּׂדֶ֑ה וַיַּגִּ֖דוּ לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃

43וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָעָ֗ם וַֽיֶּחֱצֵם֙ לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־הָעִ֔יר וַיָּ֥קָםעֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃

44וַאֲבִימֶ֗לֶךְ וְהָרָאשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר עִמֹּ֔ו פָּשְׁט֕וּ וַיַּ֣עַמְד֔וּ פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וּשְׁנֵ֣י הָֽרָאשִׁ֗ים פָּֽשְׁט֛וּעַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה וַיַּכּֽוּם׃

45וַאֲבִימֶ֜לֶךְ נִלְחָ֣ם בָּעִ֗יר כֹּ֚ל הַיֹּ֣ום הַה֔וּא וַיִּלְכֹּד֙ אֶת־הָעִ֔יר וְאֶת־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־בָּ֖הּ הָרָ֑ג וַיִּתֹּץ֙אֶת־הָעִ֔יר וַיִּזְרָעֶ֖הָ מֶֽלַח׃ פ

46וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֑ם וַיָּבֹ֣אוּ אֶל־צְרִ֔יחַ בֵּ֖ית אֵ֥ל בְּרִֽית׃

47וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶ֑לֶךְ כִּ֣י הִֽתְקַבְּצ֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶֽם׃

48וַיַּ֨עַל אֲבִימֶ֜לֶךְ הַר־צַלְמֹ֗ון הוּא֮ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתֹּו֒ וַיִּקַּח֩ אֲבִימֶ֨לֶךְ אֶת־הַקַּרְדֻּמֹּ֜ות בְּיָדֹ֗ווַיִּכְרֹת֙ שֹׂוכַ֣ת עֵצִ֔ים וַיִּ֨שָּׂאֶ֔הָ וַיָּ֖שֶׂם עַל־שִׁכְמֹ֑ו וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמֹּ֗ו מָ֤ה רְאִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִימַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֹֽונִי׃

49וַיִּכְרְת֨וּ גַם־כָּל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שֹׂוכֹ֗ה וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ וַיָּשִׂ֣ימוּ עַֽל־הַצְּרִ֔יחַ וַיַּצִּ֧יתוּ עֲלֵיהֶ֛םאֶֽת־הַצְּרִ֖יחַ בָּאֵ֑שׁ וַיָּמֻ֜תוּ גַּ֣ם כָּל־אַנְשֵׁ֧י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֛ם כְּאֶ֖לֶף אִ֥ישׁ וְאִשָּֽׁה׃ פ

50וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־תֵּבֵ֑ץ וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃

51וּמִגְדַּל־עֹז֮ הָיָ֣ה בְתֹוךְ־הָעִיר֒ וַיָּנֻ֨סוּ שָׁ֜מָּה כָּל־הָאֲנָשִׁ֣ים וְהַנָּשִׁ֗ים וְכֹל֙ בַּעֲלֵ֣י הָעִ֔יר וַֽיִּסְגְּר֖וּבַּעֲדָ֑ם וַֽיַּעֲל֖וּ עַל־גַּ֥ג הַמִּגְדָּֽל׃

52וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ עַד־הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בֹּ֑ו וַיִּגַּ֛שׁ עַד־פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפֹ֥ו בָאֵֽשׁ׃

53וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַל־רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶת־גֻּלְגָּלְתֹּֽו׃

54וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל־הַנַּ֣עַר׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמֹ֣ותְתֵ֔נִי פֶּן־יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ההֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲרֹ֖ו וַיָּמֹֽת׃

55וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֹֽו׃

56וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶת־שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו׃

57וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יֹותָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל׃ פ

Tola

1O

1 Erhi Abimeleki aba amafa, Tola mugala  wa Puwa,  mugala wa Dodo, wa kuli bene Isakari, anaciyimuka  mpu akola  ayokola  Israheli; oyo mu­ntu ayubakaga aha Shamiri, omu ntondo y’Efrayimu. 2 Alamire muciranuzi o­ mw’Israheli   myaka  makumi  abirhi’ n’isharhu  buzinda  bw’aho,  afa anabishwa aha Shamiri.

Yayiri

3 Enyuma z’aho, ayimuka naye Yayiri, abaga muntu w’e Galadi, aba muci­ ranuzi omw’Israheli myaka makumi abirhi n’ibirhi. 4 Ali agwerhe bagala maku-mi asharhu na boshi bakazagigendera oku ndogomi makumi asharhu; ali ana­ gwerhe ngo makumi asharhu, na kuhika ene kwo banaciziderha mpu murhu­ ndu gwa Yayiri; ezo ngo ziri omu Galadi. ⁵ Yayiri naye anacifa, anacibishwa aha Kamoni.

Bene-Israheli balibuzibwa na Bene-Amoni

6 Bene Israheli bashubirhôndêra okukazijira ebigalugalu embere za Nyaka­ sane. Bashubikazikolera ba-Bali na ba-Astarte, bo ba-nyamuzinda b’e Siriya, bo ba-nyamuzinda b’e Sidoni, bo ba-nyamunzinda b’e Mowabu, bo ba­ nyamuzinda ba bene Amoni na banyamuzinda b’ Abafilistini; baleka Nyakasa­ ne, barhacimurhumikiraga. ⁷ Oburhe bwa Nyakasane bwanaciyàka kuli bene Israheli. Anacibaguza cmw’Abafilistini n’cmwa bene Amoni. 8Nabo balibuza, barhindibuza bene Israheli ogwo mwaka, yalinda eba myaka ikumi na munani erhi na kurhindibuka barhindibuka bene lsrahcli bayubakaga omu cihugo c’abanya-Moreni omu Galadi. 9 Abo bene Amoni banaciyikira Yordani, bage­ ndilwisa bene Yuda, bene Benyamini na bene Efrayimu. Israheli abengera bwenêne. 10 Bene Israheli bashubikazilakira emunda Nyamubâho ali, bakaziderha, erhi: «Rhwakugomire, bulya rhwamaleka Nyamuzinda wirhu, rhwagendikazikolera ba-Bali».11 Nyakasane anacibashuza erhi: «Kalikwo byanali ntyo oku banya-Misiri, oku banya-Moreni, kuli bene Amoni, oku Bafilistini, 12 n’oku banya Sidoni, abanya Maleki na Mediani. amango bakazigibalibuza, ka murhakazagilakira emunda ndi nani nanabayokola omu maboko gabo? 13 Ci kwonene mwehe mwagalindeka mwagendikolera abandi ba-Nyamuzinda, okwo kwarhuma nta­ bayokole lero. ¹⁴ Gendagi mujikolera abo banyamuzinda winyu mwanacisho­ gaga, bòne babalikuzagye mw’aga mango mudwirhe mwabengera».15 Bene Israheli banacishuza Nyamubâho, mpu: “Rhwagomire, nawe wene orhujirirage kulya onabwine kurhukwanine embere zawe. Casinga orhuyokole muli gano mango”. 16 Bakanya, hagendirhenza emwabo balya banyamuzinda b’ahandi, bashubikazikolera Nyakasane. Omurhima gwage gwanacibona obonjo bwenêne kuli okwo kubengera kw’Israheli. 17 Bene Amoni hashubi­ shubuzanya mpu bagendilwisa bene Israheli, batwa eciràlo omu Galadi. Nabo bene Israheli bashubuzanya, batwa ecabo ciràlo aha Mispa. 18 Olubaga, aba­ rhambo b’e Galadi banacidosanya bone na bone mpu: «Muntu ndi  wage­ ndikoza bene Amoni? Oyo anaba yene ye murhambo w’abantu b’e Galadi boshi.

Richter/Judges BHS

10

1וַיָּקָם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהֹושִׁ֣יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל תֹּולָ֧ע בֶּן־פּוּאָ֛ה בֶּן־דֹּודֹ֖ו אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥בבְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃

2וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת וַיִּקָּבֵ֥ר בְּשָׁמִֽיר׃ פ

3וַיָּ֣קָם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃

4וַֽיְהִי־לֹ֞ו שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ׀ חַוֹּ֣תיָאִ֗יר עַ֚ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃

5וַיָּ֣מָת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֹֽון׃ פ

6וַיֹּסִ֣פוּ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשֹׂ֣ות הָרַע֮ בְּעֵינֵ֣י יְהוָה֒ וַיַּעַבְד֣וּ אֶת־הַבְּעָלִ֣ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹ֡ותוְאֶת־אֱלֹהֵ֣י אֲרָם֩ וְאֶת־אֱלֹהֵ֨י צִידֹ֜ון וְאֵ֣ת׀ אֱלֹהֵ֣י מֹואָ֗ב וְאֵת֙ אֱלֹהֵ֣י בְנֵי־עַמֹּ֔ון וְאֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑יםוַיַּעַזְב֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עֲבָדֽוּהוּ׃

7וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃

8וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד׃

9וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי־עַמֹּון֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם־בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖למְאֹֽד׃

10וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֨בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־הַבְּעָלִֽים׃פ

11וַ֥יֹּאמֶר יְהוָ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמֹּ֖ון וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃

12וְצִידֹונִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָעֹ֔ון לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאֹושִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם׃

13וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹותִ֔י וַתַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים לָכֵ֥ן לֹֽא־אֹוסִ֖יף לְהֹושִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃

14לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם הֵ֛מָּה יֹושִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָרַתְכֶֽם׃

15וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־יְהוָה֙ חָטָ֔אנוּ עֲשֵׂה־אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכָל־הַטֹּ֖וב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖אהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃

16וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַתִּקְצַ֥ר נַפְשֹׁ֖ו בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

17וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃

18וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמֹּ֑ון יִֽהְיֶ֣הלְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ

Yefutè aba murhamho w’Israheli.

11

1  Hali  muntu  muguma  w’e  Galadi,  izino  lyage  ye  Yefutè,  yali ntwali bwenene. Mukazi wa ciherula waburhiraga Galadi oyo Yefutè. 2 Omukazi wali muka Galadi w’okuli amuburhire abana, n’abana b’oyo mukazi erhi baba bakola bakulu, balibirhakwo Yefutè, bamubwira mpu: «W’oyo orha­ nkayima omu  nyumpa  ya larha  bulya  oburhwa  n’owundi  mukazi».  3  Yefutè,
anacigendera ayaka bene wabo,  agendiyubaka  omu  cihugo ca Tobu.  Abantu ba busha busha b’eyo munda bakazisbiga Yefutè, banakazigendilwa bo naye bagenzikanwe. 4 Ago mango, bene Amoni bâli batuzirekwo Israheli enta­  mbala,   5  abasbamuka   b’e   Galadi   bajiyanka   Yefute  omu   cihugo  ca Tobu.6  Banacibwira  Yefute,  mpu: «Yisha,  wajiba murbambo  wirhu, rhujilwisa beneAmoni».

7 Yefutè anacibwira abo bashamuka b’e Galadi, erhi: «K’arhali mwe olya mwanshombaga mwanampulusa omu nyumpa ya larha’/ Bicigi munyishirage­ kwo buno mwamabona mukola muli omu mbaka?» 8 Abashamuka b’e Galadi banacimushuza mpu: «Ci co cirhumirc rhuyisha emunda oli eco kandi, oyishe rhugende rhweshi, wagendilwisa bene Amoni, onabe we murhambo wirhu rhwono, onabe murhambo w’abantu boshi b’e Galadi». 9 Yefutè anacibwira abo bashamuka b’e Galadi, erhi: «Mukampeka mpu ngendilwisa bene Amoni, na Nyakasane erhi akabampa, nanaba murhambo winyu». 10 Balya  bashamuka  b’e Galadi  banacishuza  Yefutè,  mpu: «Nyakasane abe yene  ye mubêshûza  ekarhî  kirhu  na  nawe:  rhwajira okunali nk’okwo onadesi­re». 11 Yefutè anacihira njira na balya basbamuka b’e Galadi. Olubaga lwana­ muyemêra mpu ye kola murbambo wabo, ye nakola. murbcgcsi wabo oku matabaro. Yefutè aderbera ebyola binwa byoshi cmbere za Nyakasane aha Mi­spa.

Yefutè arhuma entumwa emw’omwami wa bene Amoni

12 Yefutè arhuma entumwa emw’omwami wa bene Amoni. mpu bage­ ndimubwira mpu: “Bici rhufaninwe nawe obu oyishirintu]akwo cntambala omu cihugo cani?” 13 Olya mwami wa bene Amoni anacishuza zirya ntumwa za Yefutè, erhi: «Ali ebwa kuba Israheli, galya mango Israheli  arhengaga e Misiri anyazire  ecihugo cani, kurhenga aba Arnoni kuja e Yaboki n’oku Yordani. Ocingalulirage buno wene». 14 Yefutè ashubirhuma  ezindi  ntumwa  emw’oyo mwami  wa bene  Amoni, 15 mpu bagendimubwira mpu: «Yefutè adesire ntya: Israheli arbarholaga oli oku cihugo ca Mowabu, oli oku cibugo ca bene Amoni. 16 Bulya erhi Israheli akola aIsraheli e Misiri, omw’irungu agezire kubika oku nyanja ndukula, kandi abika e Kadesi. 17 Ago mango Israheli arhuma entumwa cmw’omwami w’Edomu: “Nkusengire, oleke ngere omu cihugo cawe, ci olya mwami w’Edomu arhayemêraga. Arhuma ezindi ntumwa emwa ow’e Mowabu, naye abakana; Ntyo Israheli abéra aba Kadesi. 18 Kandi ashubirhôla enjira yage omw’irungu, azunguluka ntyo ecihugo ca Edomu n’eca Mowabu, alinda abika olunda lw’e buzùka-zùba ‘bw’ecihugo ca Mowabu. Bahanda ah’isbiriza lya Arnoni, ba­ rbabamaga olubibi lwa Mowabu, bulya Arnoni yeri lubibi lwa Mowabu. 19 Ka­ ndi  Israheli  arhùma ezindi  ntumwa emwa Sihoni  mwami  w’abanya-Moreni,mwami w’e Hesboni, Israheli anacimubwira erhi: «Oleke, nkusengire, ngere omu cibugo cawe kubika  balya  banali  bani». 20  Ci kwonene Siboni arhali alangalire bwenêne Israheli mpu amuleka agere omu cihugo cagc. Sihoni a­ shubùza engabo yage yoshi, atwa olugerero aha Yahasi, anacirhangira  oku­ lwisa Israheli.21 Na Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli ahiìna Sihoni n’olubaga lwage e­ mwa Israheli. Israheli anacibahima, na Israheli anaciyanka ecihugo c’aba­ nya-Moreni coshi bayubakaga muli eco cihugo. 22 Banaciyubaka omu cihugo c’abanya-Morcni, kurhenga kuli Arnoni kuhika kuli Yaboki, kandi kurbcnga okw’irungu kuhika kuli Yordani. 23 N’obu wamabona oku Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli anyazirc abanya-Moreni ayimika olubaga lwage 1- sraheli, nawe okolaga mpu wayishilunyaga! 24 K’ebi nyamuzinda Kemoshi akuhiìga birhabà byawe? Nirhu ebi Nyakasane, Nyamuzinda wirhu arhuhiìga binali birhu! 25 K’olushirage Balaka, mugala wa Sipari, mwami we Mowabu? K’ajìre kadali na Israheli, nisi erhi amutulakwo entambala? 26 Kurhenga 1- sraheli ali ayubasire Hesboni n’emirhundu yage, Aroeri n’emirhundu yage, kuguma n’engo zoshi ziri oku burhambi bw’Arnoni, ala oku hamagera myaka magana asharhu, carhumire orhabinyaga ago mango goshi? 27 Oku bwani nta bubi nakujirire, ci wehe wamajira kubi emunda ndi ene oderha mpu okola wa­ ntulakwo entambala. Nyakasane yenene atwage olwo lubanja ekarhî ka bene Israheli n’ekarhî ka bene Amoni». 28 Oyo mwami wa bene Amoni arhayumvagya ebyo binwa Yefutè ali amu­ rhumire.

Eciragane ca Yefutè n’okuhima kwage

29 mûka gwa Nyakasane anacija muli Yefutè; Yefutè anaciyikira Galadi, agera omu cihugo ca bene Manasè, agera muli Mispa w’e Galadi; kurheng’e Mispa w’e Galadi agera olundi lunda lwa bene Amoni. ‘ »Ago mango Yefutè ahàna eciragane emwa Nyakasane aderha, erhi: 31 «Nka wankampa loshi bene Amoni, owankahuluka wa burhanzi omu nyumpa yani mpu alinyankirira ama­ ngo nagaluka namanahima bene Amoni, oyo anabe wa Nyamubâho, namu­ rherekera enterekêro ya nsirirà».32 Yefutè ayubuka bene Amoni, abalwisa anabahima; Nyamubâho amuha bo. 33 Abahima loshi kurhenga aha Aroeri kuhika aha Miniti, kwo kuderha ngo makumi abirhi, na kandi kuhika ah’Abeli-Keramini: Abahima okurhasagibo­ neka. Ntyo bene Amoni bagonywa bwenêne na bene Israheli.34 Enyuma z’aho, Yefutè ayishaga akola ashubuka aja emwage aha Mispa, ala oku omwali ye murhangiriza apamuka omu nyumpa ayisha alimuyankirira, anarbimba n’engoma anasàma. Oyo mwananyere ali mwana wage wa cusha, kuleka ye arhahiragaho wundi mwana oli wa murhabana oli wa munyere. 35 Erhi amubona, Yefutè asharhagula emyambalo yage, anaciderha, erhi: «Ma­ shi! mwali wani mashi! ci wamandibuza! oli w’omu bamhabazize. Niono nabu­ mbwire akanwa kani emunda Nyamuhaho ali ntankanacikatwarnwo».36 Omwali anacimubwira erhi: «Larha woyo wabumbulirc Nyakasane aka­ nwa kawe; onjirirage nk’oku wanalaganaga omu kanwa kawe, bulya Nyakasa­ ne anakuhirc olwìhòlo oku bashombanyi bawe, bene Amoni». 37 Namunyere anacibwira ishe erhi: «Nsengirage nani ntya: «Ompe nani myezi ibirhi y’okuci­ rhònda, ondeke nje naja eyi n’eyi omu ntondo, ngendilakira obubikira bwani haguma n’abirhu banyere.38 Ishe anacimubwira erhi: «Gendaga!» Anacimuleka agenda eyo myezi ibi­ rhi. Namunyere anacikanya n’ababo banyere aja azungula eyi n’eyi, aja alakira obubikira bwage omu ntondo. ³⁹ Erhi eyo myezi ibirhi egera, olya munyere agaluka emwabo, aja cmunda ishe ali, naye ishe anayukiriza cirya dragane ahanaga emwa Nyakasane. Oku biyerekire oyo munyere. arhalisagimanyana na mulume. 40 Okwo lyaba irhegeko omw’Israheli: Ngasi mwaka abanyere b’I­sraheli banagendikumbuluka mwali wa Yefutè w’c Galadi, bajire nsiku ini ngasi mwaka.

Richter/Judges BHS

11

1וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבֹּ֣ור חַ֔יִל וְה֖וּא בֶּן־אִשָּׁ֣ה זֹונָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד גִּלְעָ֖ד אֶת־יִפְתָּֽח׃

2וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת־גִּלְעָ֛ד לֹ֖ו בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ בְֽנֵי־הָאִשָּׁ֜ה וַיְגָרְשׁ֣וּ אֶת־יִפְתָּ֗ח וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ לֹֽא־תִנְחַ֣לבְּבֵית־אָבִ֔ינוּ כִּ֛י בֶּן־אִשָּׁ֥ה אַחֶ֖רֶת אָֽתָּה׃

3וַיִּבְרַ֤ח יִפְתָּח֙ מִפְּנֵ֣י אֶחָ֔יו וַיֵּ֖שֶׁב בְּאֶ֣רֶץ טֹ֑וב וַיִּֽתְלַקְּט֤וּ אֶל־יִפְתָּח֙ אֲנָשִׁ֣ים רֵיקִ֔ים וַיֵּצְא֖וּ עִמֹּֽו׃ פ

4וַיְהִ֖י מִיָּמִ֑ים וַיִּלָּחֲמ֥וּ בְנֵֽי־עַמֹּ֖ון עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃

5וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁר־נִלְחֲמ֥וּ בְנֵֽי־עַמֹּ֖ון עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּֽלְכוּ֙ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד לָקַ֥חַת אֶת־יִפְתָּ֖ח מֵאֶ֥רֶץ טֹֽוב׃

6וַיֹּאמְר֣וּ לְיִפְתָּ֔ח לְכָ֕ה וְהָיִ֥יתָה לָּ֖נוּ לְקָצִ֑ין וְנִֽלָּחֲמָ֖ה בִּבְנֵ֥י עַמֹּֽון׃

7וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ לְזִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד הֲלֹ֤א אַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹותִ֔י וַתְּגָרְשׁ֖וּנִי מִבֵּ֣ית אָבִ֑י וּמַדּ֜וּעַ בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙עַ֔תָּה כַּאֲשֶׁ֖ר צַ֥ר לָכֶֽם׃

8וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל־יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמֹּ֑ון וְהָיִ֤יתָלָּ֨נוּ֙ לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃

9וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם־מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אֹותִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמֹּ֔ון וְנָתַ֧ן יְהוָ֛ה אֹותָ֖םלְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ׃

10וַיֹּאמְר֥וּ זִקְנֵֽי־גִלְעָ֖ד אֶל־יִפְתָּ֑ח יְהוָ֗ה יִהְיֶ֤ה שֹׁמֵ֨עַ֙ בֵּֽינֹותֵ֔ינוּ אִם־לֹ֥א כִדְבָרְךָ֖ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

11וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אֹותֹ֛ו עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧חאֶת־כָּל־דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּמִּצְפָּֽה׃ פ

12וַיִּשְׁלַ֤ח יִפְתָּח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֥לֶךְ בְּנֵֽי־עַמֹּ֖ון לֵאמֹ֑ר מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ כִּֽי־בָ֥אתָ אֵלַ֖י לְהִלָּחֵ֥ם בְּאַרְצִֽי׃

13וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ בְּנֵי־עַמֹּ֜ון אֶל־מַלְאֲכֵ֣י יִפְתָּ֗ח כִּֽי־לָקַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־אַרְצִי֙ בַּעֲלֹותֹ֣ו מִמִּצְרַ֔יִםמֵאַרְנֹ֥ון וְעַד־הַיַּבֹּ֖ק וְעַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעַתָּ֕ה הָשִׁ֥יבָה אֶתְהֶ֖ן בְּשָׁלֹֽום׃

14וַיֹּ֥וסֶף עֹ֖וד יִפְתָּ֑ח וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃

15וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו כֹּ֖ה אָמַ֣ר יִפְתָּ֑ח לֹֽא־לָקַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב וְאֶת־אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃

16כִּ֖י בַּעֲלֹותָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיֵּ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל בַּמִּדְבָּר֙ עַד־יַם־ס֔וּף וַיָּבֹ֖א קָדֵֽשָׁה׃

17וַיִּשְׁלַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְאָכִ֣ים׀ אֶל־מֶלֶךְ֩ אֱדֹ֨ום׀ לֵאמֹ֜ר אֶעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ וְלֹ֤א שָׁמַע֙ מֶ֣לֶךְאֱדֹ֔ום וְגַ֨ם אֶל־מֶ֧לֶךְ מֹואָ֛ב שָׁלַ֖ח וְלֹ֣א אָבָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקָדֵֽשׁ׃

18וַיֵּ֣לֶךְ בַּמִּדְבָּ֗ר וַיָּ֜סָב אֶת־אֶ֤רֶץ אֱדֹום֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב וַיָּבֹ֤א מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְאֶ֣רֶץ מֹואָ֔בוַֽיַּחֲנ֖וּן בְּעֵ֣בֶר אַרְנֹ֑ון וְלֹא־בָ֨אוּ֙ בִּגְב֣וּל מֹואָ֔ב כִּ֥י אַרְנֹ֖ון גְּב֥וּל מֹואָֽב׃

19וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ון מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ יִשְׂרָאֵ֔ל נַעְבְּרָה־נָּ֥אבְאַרְצְךָ֖ עַד־מְקֹומִֽי׃

20וְלֹא־הֶאֱמִ֨ין סִיחֹ֤ון אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלֹ֔ו וַיֶּאֱסֹ֤ף סִיחֹון֙ אֶת־כָּל־עַמֹּ֔ו וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶםעִם־יִשְׂרָאֵֽל׃

21וַ֠יִּתֵּן יְהוָ֨ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־סִיחֹ֧ון וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֛ו בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵ֖ל וַיַּכּ֑וּם וַיִּירַשׁ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚תכָּל־אֶ֣רֶץ הָאֱמֹרִ֔י יֹושֵׁ֖ב הָאָ֥רֶץ הַהִֽיא׃

22וַיִּ֣ירְשׁ֔וּ אֵ֖ת כָּל־גְּב֣וּל הָאֱמֹרִ֑י מֵֽאַרְנֹון֙ וְעַד־הַיַּבֹּ֔ק וּמִן־הַמִּדְבָּ֖ר וְעַד־הַיַּרְדֵּֽן׃

23וְעַתָּ֞ה יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֹורִישׁ֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י מִפְּנֵ֖י עַמֹּ֣ו יִשְׂרָאֵ֑ל וְאַתָּ֖ה תִּירָשֶֽׁנּוּ׃

24הֲלֹ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר יֹורִֽישְׁךָ֛ כְּמֹ֥ושׁ אֱלֹהֶ֖יךָ אֹותֹ֥ו תִירָ֑שׁ וְאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר הֹורִ֜ישׁ יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּמִפָּנֵ֖ינוּ אֹותֹ֥ו נִירָֽשׁ׃

25וְעַתָּ֗ה הֲטֹ֥וב טֹוב֙ אַתָּ֔ה מִבָּלָ֥ק בֶּן־צִפֹּ֖ור מֶ֣לֶךְ מֹואָ֑ב הֲרֹ֥וב רָב֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־נִלְחֹ֥ם נִלְחַ֖םבָּֽם׃

26בְּשֶׁ֣בֶת יִ֠שְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבֹּ֨ון וּבִבְנֹותֶ֜יהָ וּבְעַרְעֹ֣ור וּבִבְנֹותֶ֗יהָ וּבְכָל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ עַל־יְדֵ֣י אַרְנֹ֔וןשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ לֹֽא־הִצַּלְתֶּ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃

27וְאָֽנֹכִי֙ לֹֽא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֞ה עֹשֶׂ֥ה אִתִּ֛י רָעָ֖ה לְהִלָּ֣חֶם בִּ֑י יִשְׁפֹּ֨ט יְהוָ֤ה הַשֹּׁפֵט֙ הַיֹּ֔ום בֵּ֚ין בְּנֵ֣ייִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃

28וְלֹ֣א שָׁמַ֔ע מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמֹּ֑ון אֶל־דִּבְרֵ֣י יִפְתָּ֔ח אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֖ח אֵלָֽיו׃ פ

29וַתְּהִ֤י עַל־יִפְתָּח֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וַיַּעֲבֹ֥ר אֶת־הַגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיַּעֲבֹר֙ אֶת־מִצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד וּמִמִּצְפֵּ֣הגִלְעָ֔ד עָבַ֖ר בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃

30וַיִּדַּ֨ר יִפְתָּ֥ח נֶ֛דֶר לַיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֥ון תִּתֵּ֛ן אֶת־בְּנֵ֥י עַמֹּ֖ון בְּיָדִֽי׃

31וְהָיָ֣ה הַיֹּוצֵ֗א אֲשֶׁ֨ר יֵצֵ֜א מִדַּלְתֵ֤י בֵיתִי֙ לִקְרָאתִ֔י בְּשׁוּבִ֥י בְשָׁלֹ֖ום מִבְּנֵ֣י עַמֹּ֑ון וְהָיָה֙ לַֽיהוָ֔הוְהַעֲלִיתִ֖הוּ עֹולָֽה׃ פ

32וַיַּעֲבֹ֥ר יִפְתָּ֛ח אֶל־בְּנֵ֥י עַמֹּ֖ון לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֹֽו׃

33וַיַּכֵּ֡ם מֵעֲרֹועֵר֩ וְעַד־בֹּואֲךָ֙ מִנִּ֜ית עֶשְׂרִ֣ים עִ֗יר וְעַד֙ אָבֵ֣ל כְּרָמִ֔ים מַכָּ֖ה גְּדֹולָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּכָּֽנְעוּ֙ בְּנֵ֣יעַמֹּ֔ון מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

34וַיָּבֹ֨א יִפְתָּ֣ח הַמִּצְפָּה֮ אֶל־בֵּיתֹו֒ וְהִנֵּ֤ה בִתֹּו֙ יֹצֵ֣את לִקְרָאתֹ֔ו בְתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹ֑ות וְרַק֙ הִ֣יא יְחִידָ֔האֵֽין־לֹ֥ו מִמֶּ֛נּוּ בֵּ֖ן אֹו־בַֽת׃

35וַיְהִי֩ כִרְאֹותֹ֨ו אֹותָ֜הּ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ אֲהָ֤הּ בִּתִּי֙ הַכְרֵ֣עַ הִכְרַעְתִּ֔נִי וְאַ֖תְּ הָיִ֣יתְ בְּעֹֽכְרָ֑יוְאָנֹכִ֗י פָּצִ֤יתִי־פִי֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א אוּכַ֖ל לָשֽׁוּב׃

36וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אָבִי֙ פָּצִ֤יתָה אֶת־פִּ֨יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה עֲשֵׂ֣ה לִ֔י כַּאֲשֶׁ֖ר יָצָ֣א מִפִּ֑יךָ אַחֲרֵ֡י אֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩לְךָ֙ יְהוָ֧ה נְקָמֹ֛ות מֵאֹיְבֶ֖יךָ מִבְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃

37וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אָבִ֔יהָ יֵעָ֥שֶׂה לִּ֖י הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה הַרְפֵּ֨ה מִמֶּ֜נִּי שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וְאֵֽלְכָה֙ וְיָרַדְתִּ֣יעַל־הֶֽהָרִ֔ים וְאֶבְכֶּה֙ עַל־בְּתוּלַ֔י אָנֹכִ֖י וְרַעִיתִי

38וַיֹּ֣אמֶר לֵ֔כִי וַיִּשְׁלַ֥ח אֹותָ֖הּ שְׁנֵ֣י חֳדָשִׁ֑ים וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וְרֵ֣עֹותֶ֔יהָ וַתֵּ֥בְךְּ עַל־בְּתוּלֶ֖יהָ עַל־הֶהָרִֽים׃

39וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ׀ שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וַתָּ֨שָׁב֙ אֶל־אָבִ֔יהָ וַיַּ֣עַשׂ לָ֔הּ אֶת־נִדְרֹ֖ו אֲשֶׁ֣ר נָדָ֑ר וְהִיא֙ לֹא־יָדְעָ֣האִ֔ישׁ וַתְּהִי־חֹ֖ק בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

40מִיָּמִ֣ים׀ יָמִ֗ימָה תֵּלַ֨כְנָה֙ בְּנֹ֣ות יִשְׂרָאֵ֔ל לְתַנֹּ֕ות לְבַת־יִפְתָּ֖ח הַגִּלְעָדִ֑י אַרְבַּ֥עַת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ ס

Entanbala ekarhî k’Efrayimu na Yefutè. Okufiì kwa Yefutè

12

1  Bene Efrayimu banacishubuzanya, baja emunda Yefutè ali aha Safoni, banacimubwira mpu: «Carhumaga ogendilwisa bene Amoni orhana­ rhulalikaga mpu rhugende nawe? Ene rhwakuyokera muli eyira nyumpa ya­we». 2 Yefutè anacibashuza, erhi: “Yaga, niono n’olubaga rhwflli omu ntambala nkulu na bene Amoni; oku bundi obwo nanaciyisha ndi bahamagala nti muyishe, ci murhandikuzagya omu maboko gabo. 3 Erhi mbona oku ntaye oyishirintabala, nasimika, nahira omurhima omu nda, nani narhabalira bene Amoni, na Nyamubâho anacibampa. Bici bi rhumirnge muyisha ene obu mpu mulindwisa.4 Yefutè anacishubuza engabo yage yoshi y’omu Galadi, barhulubana  na bene Efrayimu. Abantu b’omu Galadi bahima bene Efrayimu, bulya bene E­ frayimu bakaziderha mpu «Moyo muli bantu bafumaga bene Efrayimu, mwagendicishomekeza, wani bene Galadi, ekarhî ka bene Efrayimu na bene Manasè!»’ Galadi, aziba amaziko ga Yordani goshi kuli bene Efrayimu, n’erhi hankajizirc owayisha muli abo bene Efrayimu bajaga bayiika, akaderha erhi:«Mpundusi ngere», abantu b’e Galadi banamudosa mpu: «Ka oli wa muli bene Efrayimu?» Akaderha erhi: «Nanga». 6 Banamubwira mpu: «Derhaga Shibole­ ti». Naye anaderha erhi: Siboleti. Arhakazagikengera okushuza okushi­ nganine.  Aho  banamugwarha,  bamuyirhirc  okwo   mazìko  ga   Yordani. 7 Mw’ago mango anaciba muciranuzi omu Israheli myaka ndarhu, buzinda bw’aho, Yefutè, oyo munya Galadi, afa, anacibishwa omu lugo lwage omu Galadi.

Ibzani

8 Enyuma zage, lbzani w’e Betelehemu, aba muciranuzi omu Israheli. 9 Aburha bagala makumi asharhu, ayalusa bâli makumi asharhu barhenga omu nyumpa yage. Ayisha adwirhe na bandi banyere makumi asharhu barhenga ahandi, abaha abagala. Ayosire muciranuzi omu Israheli myaka nda. 10 Ibzani, anacifa, anabishwa aha Betelehemu.

Eloni

11 Enyuma zage Eloni w’e Zabuloni aba muciranuzi omw’Israheli myaka ikumi. 12 Okubundi Eloni w’c Zabuloni anacifa, anacibishwa aha Ayayaloni, omu cihugo ca Zabuloni.

Abdoni

13 Enyuma zage, Abdoni, mugala wa Hilcli, w’e Pireatoni, aba muciranuzi omw’Israheli. 14 Ali agwerhe bagala makumi ani, na binjikulu makumi asharhu ba  barhabana,   boshi   bakazigcndera   oku  ndogomi   makumi  gali  nda. Abire muciranuzi  omw’Israheli   myaka  munani.  1 5   Okubundi,   Abdoni,  mugala  wa Hileli, w’e Pireatoni anacifa, anabishwa e Pireatoni omu cihugo c’Efrayimu, oku ntondo y’abany’Amaleki.

Richter/Judges BHS

12

1וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפֹ֑ונָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ׀ עָבַ֣רְתָּ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמֹּ֗ון וְלָ֨נוּ֙לֹ֤א קָרָ֨אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃

2וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמֹּ֖ון מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא־הֹושַׁעְתֶּ֥םאֹותִ֖י מִיָּדָֽם׃

3וָֽאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מֹושִׁ֗יעַ וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞העֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃

4וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֨יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּתֹ֥וךְ אֶפְרַ֖יִם בְּתֹ֥וךְ מְנַשֶּֽׁה׃

5וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּרֹ֥ות הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֨יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ לֹ֧ואַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר׀ לֹֽא׃

6וַיֹּ֣אמְרוּ לֹו֩ אֱמָר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אֹותֹ֔ו וַיִּשְׁחָט֖וּהוּאֶל־מַעְבְּרֹ֣ות הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃

7וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ

8וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃

9וַיְהִי־לֹ֞ו שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנֹות֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנֹ֔ות הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץוַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

10וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ פ

11וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵילֹ֖ון הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃

12וַיָּ֖מָת אֵלֹ֣ון הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּלֹ֖ון בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ פ

13וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדֹּ֥ון בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתֹונִֽי׃

14וַיְהִי־לֹ֞ו אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖לשְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

15וַיָּ֛מָת עַבְדֹּ֥ון בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתֹונִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתֹון֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ פ

Okuburhwa kwa Samusoni

13

1 Bene Israheli bashubirhôndêra bajira ebiri bigalugalu omu masu ga Nyakasane, na Nyakasane anacibahâna emwa Abafilistini, mango ga  myaka makumi ani. Hali muntu muguma w’e Sorea w’omu  bûko bwa Dani, izino lyage ye Manoahi; mukâge abiâga ngumba, arhanajiraga mwana. 3 Malahika wa Nyakasane anacibonekera olya mukazi, anacimubwira, erhi: «Lola oku oli ngumba, orhanagwerhi mwana; ci kwoncne okolaga wajiba izimi, waburha n’omwanarhabana. 4 Ci buno ocilangage, orhahîra okanywa oli idivayi, oli ecindi cinyôbwa c’okulalusa, orhanalyaga ebiri bigalugalu. 5 Bulya wajiba izimi, wanayishiburha omwanarhabana. Olugembe nta mango lwagere okw’irhwe lyage, bulya oyo mwana aba mwishogwa wa Nyamuzinda kurhenga omu nda ya nina, ye warhangira okucungula bene Israheli omu maboko g’Abafilistini».6 Nyamukazi agenda ajibwira iba, erhi: «Muntu muguma wa Nyamuzinda analiyishire emunda ndi, anali agwerhe enshusho ya Malahika wa Nyamuzinda, nshusho ya kuyôbohya bwenêne. Ntamudôsize nti ali wa ngahi, naye yene arhambwizire izino lyage. 7 Ci kwonene anambwizire erhi: Lola  oku  waba izimi, wanaburha omwanarhabana, ci omanyage kurhenga ene orhacikaginywa idivayi erhi ngasi cindi cinyôbwa cankalalusa; orhanalyaga ngasi kantu kagalugalu, bulya oyo mwanarhabana aba mwishogwa wa Nyamuzinda  kurhenga  omu nda ya nina, kuhika olusiku lw’okufa kwage».

Malahika wa Nyakasane abonekera kandi muka Manoahi

8 Okubundi Manoahi anacisengera bwenêne Nyamubâho, anaciderha, erhi: «Nkusengire Yagirwa, Nyakasane, olya muntu wa Nyamuzinda wali orhumire, ashubiyisha arhubwire bwinja ebi rhugwasirwe okujira kuli oyo mwana wabu­ rhwa!» 9 Nyamuzinda anaciyumva izu lya Manoahi, na ntyo Malahika wa Nyamuzi nda ashubija emunda nyamukazi ali omu mashwa, ci iba Manoahi arhali naye. 10 Olya mukazi anacikanyiriza, agendibwira iba, erhi: «Lola oku kandi ama­ mbonekera olya mulume wali oyishire olundi lusiku emunda ndi». 11 Manoahi anacikanya agenda ashimbulire mukàge, anacija emunda olya munto ali, amubwira, erhi: «Ka we olya muntu waganizagya oyu mukazi?» Anacishuza, erhi: «Neci nie ono».12 Manoahi anacimudôsa erhi: «Amango kalya kanwa kawe kaba. irhegeko lici oyo mwana ashimba na kurhigi ayishijira?» 13 Malahika wa Nyakasane ashuza Manoahi, erhi: «Nyamukazi acilange kuli ngasi ebi nanamubwizire byoshi. 14 Arhalyaga kantu kaci k’oku muzabibu gurhengamwo idivayi, arhananywaga idivayi nisi erhi ecinyobwa cilalusa. Arhanahira akalya akantu kagalugalu, oku namuhanzizc koshi akushimbulire». 15 Manoahi ahwira malahika wa Nyakasane, erhi: «Waliha, oyemêre rhurhangikubêza hano, rhwagendikurheganyiza omwanahene». 16 Malahika wa Nyakasane anacishuza Manoahi, erhi: «Ciru wakambéza hano, ntalye kuli cbyo biryo byawe; ci kwonene akaba walonza okurherekera Nyamubiìho nterekêro y’ensirirà, oyijirage». ¹⁷ Manoahi adosa olya malahika wa Nyakasane, erhi: «Izino lyawe we ndi obu? Amango akanwa kawe kayukirira, rhwanakukuza». 18 Malahika wa Nyakasane anacimushuza, erhi: “Carhurna wandosa kwa bene okwo oku biyerekire izino lyani n’obo liri lya kujugumya?» 19 Manoahi arhôla omwanahene n’enterekêro y’enkalange, ayihira okw’ibuye, ayirherekêra Nyakasane, kwanaciba kwa kujugumya: Manoahi na mukâge bakazagilolêreza. 20 Lero ago mango engulumira y’omuliro yakazagirhenga oku luhêrero, yanasòkera emalunga; olya Malahika wa Nyakasane asôka muli gulya muliro gw’oku luhèrcro. Manoahì erhi hahona kulya bakumba bûbi na mukàge okw’idaho. ²¹ Oyo Malahika wa Nyakasane arhacibonekeraga oli Manoahi, oli mukàge. Lero Manoahi amanyira aho oku anali Malahika wa Nyakasane. 22 Manoahi anacibwira mukâge, erhi: “Rhukolaga rhwafa obu rhwamabona Nyamuzinda”. 23 Mukâge amushuza, erhi: «Acibage Nyakasane anali alonzize okurhuyirha, arhankayankirire omu maboko girhu eyi nterekêro y’ensirîrà n’ey’enkalange, arbankanarbuyeresire birya byoshi na mw’ago mango arba­ nkarhumanyisize bintu bya bene bira». 24 Nyamukazi anaciburba omwana, banacimuyirika izino lya Samusoni. Omwanarhabana akula, Nyamubàbo anacimugisha. 25 Omûka gwa Nyakasane gwanarbangira okumusunika e Maba­ né-Dani, ekarbi ka Sorea n’Eshtaoli.

Richter/Judges BHS

13

1וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֖ים אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ

2וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצָּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמֹ֣ו מָנֹ֑וחַ וְאִשְׁתֹּ֥ו עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃

3וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה־נָ֤א אַתְּ־עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן׃

4וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל־תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל־תֹּאכְלִ֖י כָּל־טָמֵֽא׃

5כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמֹורָה֙ לֹא־יַעֲלֶ֣ה עַל־רֹאשֹׁ֔ו כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן־הַבָּ֑טֶןוְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהֹושִׁ֥יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃

6וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְהָאֱלֹהִ֖ים נֹורָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֨יהוּ֙ אֵֽי־מִזֶּ֣ה ה֔וּא וְאֶת־שְׁמֹ֖ו לֹֽא־הִגִּ֥יד לִֽי׃

7וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל־תִּשְׁתִּ֣י׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל־תֹּֽאכְלִי֙ כָּל־טֻמְאָ֔ה כִּֽי־נְזִ֤יראֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן־הַבֶּ֖טֶן עַד־יֹ֥ום מֹותֹֽו׃ פ

8וַיֶּעְתַּ֥ר מָנֹ֛וחַ אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר בִּ֣י אֲדֹונָ֔י אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ יָבֹוא־נָ֥א עֹוד֙ אֵלֵ֔ינוּוְיֹורֵ֕נוּ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד׃

9וַיִּשְׁמַ֥ע הָאֱלֹהִ֖ים בְּקֹ֣ול מָנֹ֑וחַ וַיָּבֹ֣א מַלְאַךְ֩ הָאֱלֹהִ֨ים עֹ֜וד אֶל־הָאִשָּׁ֗ה וְהִיא֙ יֹושֶׁ֣בֶת בַּשָּׂדֶ֔הוּמָנֹ֥וחַ אִישָׁ֖הּ אֵ֥ין עִמָּֽהּ׃

10וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א בַיֹּ֖וםאֵלָֽי׃

11וַיָּ֛קָם וַיֵּ֥לֶךְ מָנֹ֖וחַ אַחֲרֵ֣י אִשְׁתֹּ֑ו וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הַאַתָּ֥ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּאֶל־הָאִשָּׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃

12וַיֹּ֣אמֶר מָנֹ֔וחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה־יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט־הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ׃

13וַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־מָנֹ֑וחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֶל־הָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽר׃

14מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַל־תֵּ֔שְׁתְּ וְכָל־טֻמְאָ֖ה אַל־תֹּאכַ֑ל כֹּ֥לאֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽר׃

15וַיֹּ֥אמֶר מָנֹ֖וחַ אֶל־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה נַעְצְרָה־נָּ֣א אֹותָ֔ךְ וְנַעֲשֶׂ֥ה לְפָנֶ֖יךָ גְּדִ֥י עִזִּֽים׃

16וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־מָנֹ֗וחַ אִם־תַּעְצְרֵ֨נִי֙ לֹא־אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ וְאִם־תַּעֲשֶׂ֣ה עֹלָ֔ה לַיהוָ֖התַּעֲלֶ֑נָּה כִּ֚י לֹא־יָדַ֣ע מָנֹ֔וחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא׃

17וַיֹּ֧אמֶר מָנֹ֛וחַ אֶל־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה מִ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־יָבֹ֥א דִבְרֵיךָ וְכִבַּדְנֽוּךָ׃

18וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וְהוּא־פֶֽלִאי׃ ס

19וַיִּקַּ֨ח מָנֹ֜וחַ אֶת־גְּדִ֤י הָעִזִּים֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל־הַצּ֖וּר לַֽיהוָ֑ה וּמַפְלִ֣א לַעֲשֹׂ֔ות וּמָנֹ֥וחַוְאִשְׁתֹּ֖ו רֹאִֽים׃

20וַיְהִי֩ בַעֲלֹ֨ות הַלַּ֜הַב מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וַיַּ֥עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה בְּלַ֣הַב הַמִּזְבֵּ֑חַ וּמָנֹ֤וחַ וְאִשְׁתֹּו֙רֹאִ֔ים וַיִּפְּל֥וּ עַל־פְּנֵיהֶ֖ם אָֽרְצָה׃

21וְלֹא־יָ֤סַף עֹוד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לְהֵרָאֹ֖ה אֶל־מָנֹ֣וחַ וְאֶל־אִשְׁתֹּ֑ו אָ֚ז יָדַ֣ע מָנֹ֔וחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ההֽוּא׃

22וַיֹּ֧אמֶר מָנֹ֛וחַ אֶל־אִשְׁתֹּ֖ו מֹ֣ות נָמ֑וּת כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים רָאִֽינוּ׃

23וַתֹּ֧אמֶר לֹ֣ו אִשְׁתֹּ֗ו לוּ֩ חָפֵ֨ץ יְהוָ֤ה לַהֲמִיתֵ֨נוּ֙ לֹֽא־לָקַ֤ח מִיָּדֵ֨נוּ֙ עֹלָ֣ה וּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֶרְאָ֖נוּאֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְכָעֵ֕ת לֹ֥א הִשְׁמִיעָ֖נוּ כָּזֹֽאת׃

24וַתֵּ֤לֶד הָֽאִשָּׁה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּגְדַּ֣ל הַנַּ֔עַר וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃

25וַתָּ֨חֶל֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה לְפַעֲמֹ֖ו בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃ פ

Obuhya bwa Samusoni

14

1 Samusoni anacibungulukira e Timna, eyo Timna anacishimanayo mu­kazi muguma z’omu banyere b’Abafilistini. Erhi arherema agendimanyisa ishe na nina, ababwira, erhi: « Nabwine aha Timna omukazi nayanka, z’omu Bapfilistini; mugendinsheberaye nani abe mukanie ». 3 Ishe na nina banacimushuza, mpu: «K’orhankabona omukazi  omu  banyere ba bene winyu n’omu lubaga lwawe lwoshi, obwo okola wagendilongeza omukazi emw’Abafilistini emwa ezo ntakembûlwa?» Samusoni anacishuza ishe, erhi: «Ojinshebera oyo, bulya ye onkwanine». 4 Ishe na nina barhali bamanyire oku okwo kwaIsraheli emwa Nyakasane, bulya akazagilonza engwarhiro y’akigenzo emunda Abafilistini bali. Ago mango erhi Abafilistini bo bali omu Israheli. 5 Samusoni, n’ishe na nina babungulukira e Timna. erhi babika oku mizabi­ bu ya Timna, babona entale ntorho yayisha yalumba, enabakulikire. 6 Mûka wa Nyakasane anacija muli Samusoni, na ciru akaba arhali afumbasire akantu omu nfune, Samusoni asharhagula erya ntale nka kula bankasharagula o­ mwanahene. Arhanabwiraga ishe na nina okwo ajiraga. 7 Ayandagala agendi­ shambâla n’olya mukazi, na nyamukazi amusimisa. 8 Erhi kugera nsiku ayandagala, mpu akolaga agendirhôla mukàge; arha­ ngirhambika mpu alole oku murhumba gw’erya ntale; k’orhabona oku irumbu ly’enjuci n’obûci biri muli erya ntale. 9 Anaciyanka kuli bulya bûci, ahira omu nfune zage, agenda alya bunjiranjira, aja emunda ishe na nina bàli, anacibaha­ kwo, bàlya, ci arhahamanyisagya oku anakulaga obwo bûci omu ntale.10 Ishe wa Samusoni anacibunguluka, aja emunda olya mukazi àli, n’erhi ahikayo, Samusoni ajira olusiku lukulu, bulya ago mango, okwo yali nkomedu y’emisole. 11 Ci ebwa kuba bakazagimurhinya, banacirhôla bana ba misole makumi asbarhu mpu babêre naye.

Omugani gwa Samusoni

12 Samusoni anacibabwira, erhi: «Muleke mmubwire omugani, mukagu­ mpugulira muli zino nsiku nda z’olusiku lukulu, mukanagukoza, nanamuba bi­ shûli makumi asharhu, na yindi misbangi makumi asharhu y’okukazihingula­ mwo ebyo bishûli. 13 Ci akaba murhabashiri okumpugulira, mwanaba mwe mu­ mpa ebyo bishûli n’eyo yindi mishangi y’okukazihingula».  Banacimubwira mpu: «Rhubwirage ogwo mugani gwawe, nirhu rhuguyumve». 14 Anaibabwira, erhi: « Muli nyamulya mwarhenzire ebiribwa. Muli nyabukalye, mwarhenga ebirembu ». Bageza nsiku isharhu balonza, barhanahashaga okuhugûla ogwo mugani. 15 Erhi babika oku lusiku lwa kali nda, bajibwira muka Samusoni mpu: «Ogendishumika balo akuhugûlire ogwo mugani; n’akaba arhali ntyo, w’oyo rhwanakuyôca, rhuyôce n’enyumpa ya sho. Ka kurhuyungukirakwo kwarhu­maga murhulâlika?» 16 Muka Samusoni ayisha alaka, acihônda kuli ye, anacimubwira, erhi: «O­rhajira kuli nie erhali nshombo, orhansima. Watwire  abantu  b’omu  lubaga lwani omugani, wanabula kugumpugulira nieki!» Anacimushuza erhi: «Nta­ guhuguliraga ciru n’oli larha, ciru n’oli nyâma, akolaga we naguhugûlira o­bwola!» 17 Nyamukazi agwira omulenge muli ezo nsiku nda z’olusiku lukulu, n’oku lusiku lwa kali nda, ebwa kuba amamurhindibuza, Samusoni amuhugûlira gu­lya mugani, naye nyamukazi agendiguhugulira abo bana b’omu lugo lwabo. 18 Abo bantu b’omu lugo, banacibwira Samusoni oku lusiku lwa kali nda, e­ mbere izûba lizike, mpu:Samusoni anacibashuza, erhi: «Nka murhahingaga n’endaku yani, murha­nkarhimanyize ogwo mugani». 19 Mûka wa Nyakasane anacicihônda kuli ye, naye ayandagalira e A­shkeloni. Ayirhayo bantu makumi asharhu, erhi aba amabatungôla, emya­mbalo yabo ayiha balya bayulubulaga ogwo mugani. Okubundi oburhe bwage bwanaciyâka, asôkera emw’ishe. 20 Oyo muka Samusoni ayankwa n’omwana wali mushongwe wage.

Richter/Judges BHS

14

1וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשֹׁ֖ון תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנֹ֥ות פְּלִשְׁתִּֽים׃

2וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמֹּ֔ו וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנֹ֣ות פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אֹותָ֥הּ לִּ֖ילְאִשָּֽׁה׃

3וַיֹּ֨אמֶר לֹ֜ו אָבִ֣יו וְאִמֹּ֗ו הַאֵין֩ בִּבְנֹ֨ות אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הֹולֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔המִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשֹׁ֤ון אֶל־אָבִיו֙ אֹותָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃

4וְאָבִ֨יו וְאִמֹּ֜ו לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵיְהוָה֙ הִ֔יא כִּי־תֹאֲנָ֥ה הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖יםמֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ פ

5וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשֹׁ֛ון וְאָבִ֥יו וְאִמֹּ֖ו תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָיֹ֔ות שֹׁאֵ֖גלִקְרָאתֹֽו׃

6וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֨הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָדֹ֑ו וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמֹּ֔ו אֵ֖תאֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

7וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֹֽׁון׃

8וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְאֹ֔ות אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבֹורִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖הוּדְבָֽשׁ׃

9וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלֹוךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֨לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמֹּ֔ו וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔םכִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃

10וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשֹׁון֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃

11וַיְהִ֖י כִּרְאֹותָ֣ם אֹותֹ֑ו וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתֹּֽו׃

12וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אֹותָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים׃

13וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפֹ֣ות בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּלֹ֔ו ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃

14וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָתֹ֑וק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃

15וַיְהִ֣י׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשֹׁון֙ פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־נִשְׂרֹ֥ףאֹותָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא׃

16וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשֹׁ֜ון עָלָ֗יו וַתֹּ֨אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֨נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֨דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣אהִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃

17וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣יהֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃

18וַיֹּ֣אמְרוּ לֹו֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֨רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּתֹ֣וק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑יוַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃

19וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְלֹ֜ון וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצֹותָ֔ם וַיִּתֵּן֙הַחֲלִיפֹ֔ות לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפֹּ֔ו וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃ פ

20וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשֹׁ֑ון לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֹֽו׃

Samusoni ayokera emyaka y’okusarûlwa y’Abafilistini

15

1 Erhi ensiku zigera, gala mango bakubirha engano, Samusoni ayimuka mpu akola ajirhangula mukâge; anacihêka omwanahene. Aderha, erhi: «Nkola naja emunda mukanie ali omu nyumpa y’okulala». Ci kwonene ishe wa nyamukazi arhamuyemereraga mpu ajemwo; aderha, erhi: Nàmanyire nti nkaba orhacimusimiri na ntyo namuha owinyu. Ka mulumuna wage arhali ye mwinja kulusha ye. Oyo abage ye bà mukawe ahali hage». 3 Samusoni Aderha, erhi: «Lero naba mweru kweru oku Bafilistini nkabajira kubi». 4 Samusoni akanya agendigwarha ba nyamhwe magana asharhu, n’erhi aha amayanka ebimole, ajashwekera balya banyambwe babirhi babirhi amahunga haguma, anahira ecimolc ekarhî ka galya mahùnga. ‘Ayasa birya bimole, analikira ba­ lya banyambwe omu ngano zikola ziyezire z’Abafilistini. Ayôca ntyo kurhenga oku birundo by’engano kuhika oku ngano zaliciyimanzire omu mashwa; ayôca emizabibu n’emizcti. 6 Abafilìstini banacidosa mpu: «Ndi wajiraga ntya wani?» Babashuza, mpu: “Samusoni, mukwi wa Timniti ebwa kuba oyu ishazala amu­nyazire mukâge, amuha owabo”. Abafilistini bakanya bagendiyôca olya mukazi n’enyumpa y’ishe. 7 Samusoni anacibashuza, erhi: “Akaba ntyo kwo mwamanajira, okuli nani ntacidekerere ntanacicihôlaa kuli mwe”. 8 Abayirha okw’okuyobohya, ajabavuna amahiji n’ebibero. Enyuma z’aho ayandagala, agendija omu lwala lw’ibuye ly’Etami, abêramwo.

Omwanganga gw’endogomi

9 Okubundi Abafilistini banacisoka, bakola hagendilwa, hahanda omu Buyabudi, babika cingana e Lehi. 10 Abantu b’omu Yuda banacibadosa mpu: «Cirbumire muyisha eno munda muli rbulwisa?» Banacibashuza, mpu: «Rhurheremire eno munda nti rhuyishigwarha Samusoni, nirhu rhumujire nk’oku anarbujiraga.» 11 Ngabo ya bantu bibumbi bisharhu b’omu Yuda banaciyandagalira emu­ nda ali omu lwàla lw’ibuye ly’Etami. Banacibwira Samusoni, mpu: «K’orbama­ nyiri oku Abafilistini ho bakola baba banawirhu? Bici ebi warhujirire?» Anacibashuza, erhi: «Oku banjiriraga kubi kwo nani nabajirira». 12 Banacimubwira, mpu: «Rhulikugwarha, rhukuhekere abo Bafilistini», Samusoni anacibalahiriza, erhi: «Cinyigashiragi oku murhanyirhe mwenene». 13 Banacimushuza, mpu: «Nanga rhurhakuyirhe». Erhi baba bamamu­shweka na migozi ibirhi mihyahya, bamurheremana kuli lirya ibuye.14 Erhi abika aba Lehi, Abafilistini babanda orhuhababo rhw’omwishingo. Okubundi Mfika wa Nyakasane amujamwo, erya migozi yali emusbwesire yanacidarbuka nka mugozi gwa citani bayocire n’omuliro; emunda ba.li bayifu­ ndikirc yarhoga omu maboko gage. 15 Anacishimana omwanganga mubisbi gw’endogomi; alambi\la okuboko, agurhôla, ayirbamwo bantu cihumbi. 16 Samusoni anaciderha, erhi: «N’omwanganga gw’endogomi, nabamalire.

N’omwanganga gw’endogomi, nayisire ecihumbi c’abantu».

17 Erhi aba amayusa okuderha ntyo, akabulira gulya mwanganga, n’aho ahayirika izino lya Ramati-Lehi.18 erhi akola ali bufa n’enyorha, ashcnga Nyakasane, aderha  erhi:  «Yagi­ rwa wenene wakolcsagya okuboko kwa mwambali wawe, mpu olikuzemwo olubaga lwawe; na buno ka nkolaga nafa n’enyorha, na ntyo mpirimire omu maboko g’ezi ntakembulwa’?» 19 Nyamuzinda anacibabanyula ibuye liba aba Lehi, lyanacivongobokamwo amîshi. Samusoni anywa, ahumfika, ashubiba mugumaguma. Co carhumire cryo iriba baliyirika izino lya Eni-Hakore; liciba aho Lehi kuhika ene. 20 Samusoni ayôsire muciranuzi omw’Israheli ago mango g’Abafilistini, myaka makumi abirhi.

Richter/Judges BHS

15

1וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשֹׁ֤ון אֶת־אִשְׁתֹּו֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה אֶל־אִשְׁתִּ֖יהֶחָ֑דְרָה וְלֹֽא־נְתָנֹ֥ו אָבִ֖יהָ לָבֹֽוא׃

2וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֨רְתִּי֙ כִּי־שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טֹובָ֣המִמֶּ֔נָּה תְּהִי־נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ׃

3וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון נִקֵּ֥יתִי הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי־עֹשֶׂ֥ה אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה׃

4וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשֹׁ֔ון וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֣ות שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל־זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛דבֵּין־שְׁנֵ֥י הַזְּנָבֹ֖ות בַּתָּֽוֶךְ׃

5וַיַּבְעֶר־אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמֹ֣ות פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד־קָמָ֖ה וְעַד־כֶּ֥רֶם זָֽיִת׃

6וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ שִׁמְשֹׁון֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח אֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וַֽיִּתְּנָ֖הּלְמֵרֵעֵ֑הוּ וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹותָ֛הּ וְאֶת־אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ׃

7וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את כִּ֛י אִם־נִקַּ֥מְתִּי בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר אֶחְדָּֽל׃

8וַיַּ֨ךְ אֹותָ֥ם שֹׁ֛וק עַל־יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדֹולָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם׃ ס

9וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּיהוּדָ֑ה וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בַּלֶּֽחִי׃

10וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ לֶאֱסֹ֤ור אֶת־שִׁמְשֹׁון֙ עָלִ֔ינוּ לַעֲשֹׂ֣ות לֹ֔וכַּאֲשֶׁ֖ר עָ֥שָׂה לָֽנוּ׃

11וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ מִֽיהוּדָ֗ה אֶל־סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒ וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשֹׁ֗ון הֲלֹ֤א יָדַ֨עְתָּ֙כִּֽי־מֹשְׁלִ֥ים בָּ֨נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם׃

12וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ לֶאֱסָרְךָ֣ יָרַ֔דְנוּ לְתִתְּךָ֖ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י פֶּֽן־תִּפְגְּע֥וּןבִּ֖י אַתֶּֽם׃

13וַיֹּ֧אמְרוּ לֹ֣ו לֵאמֹ֗ר לֹ֤א כִּֽי־אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֨יִם֙עֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן־הַסָּֽלַע׃

14הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפְלִשְׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאתֹ֑ו וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜יםאֲשֶׁ֣ר עַל־זְרֹועֹותָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃

15וַיִּמְצָ֥א לְחִֽי־חֲמֹ֖ור טְרִיָּ֑ה וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיַּךְ־בָּ֖הּ אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃

16וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשֹׁ֔ון בִּלְחִ֣י הַחֲמֹ֔ור חֲמֹ֖ור חֲמֹרָתָ֑יִם בִּלְחִ֣י הַחֲמֹ֔ור הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃

17וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּתֹ֣ו לְדַבֵּ֔ר וַיַּשְׁלֵ֥ךְ הַלְּחִ֖י מִיָּדֹ֑ו וַיִּקְרָ֛א לַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא רָ֥מַת לֶֽחִי׃

18וַיִּצְמָא֮ מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑אתוְעַתָּה֙ אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א וְנָפַלְתִּ֖י בְּיַ֥ד הָעֲרֵלִֽים׃

19וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת־הַמַּכְתֵּ֣שׁ אֲשֶׁר־בַּלֶּ֗חִי וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֨יִם֙ וַיֵּ֔שְׁתְּ וַתָּ֥שָׁב רוּחֹ֖ו וַיֶּ֑חִי עַל־כֵּ֣ן׀קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ עֵ֤ין הַקֹּורֵא֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃

20וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ

Samusoni ahôngola olumvi lw’aha Gaza

16

1 Samusoni akanya aja e Gaza, eyo munda ashimana yo omukazi  orhajira mulume, aja omu mwage. 2 Banacikamanyisa abantu b’e Gaza mpu: «Samusoni yo akola ali eno munda». Bayisha, bagorha erya nyumpa, bamukubika obudufu boshi, bagendilingira aha muhango gw’olugo. Boshi ba­ hwekerera obwo budufu boshi, mpu: «Hano buca boshi, rhwanamugwarha, rhumuyirhe».3 Samusoni ahunga kuhika aha karhi k’obudufu kwonene, aha karhî k’obudufu azûka, amanyula olumvi lw’olugo, kuguma n’emirhi yalwo yombi n’omurhamba gwalwo; anacibihira aha lurhugo, abisôkana okwirhwerhwe ly’ entondo eri yalola Hebroni.

Dalila amanyisa ogwa Samusoni

4 Enyuma z’aho anaciyinjibana omukazi omu kabanda ka Soreki, izino ly’oyo mukazi ye Dalila. ⁵ Abashamuka b’Abafilistini bakanya baja emunda nyamukazi ali, bamushumika mpu: «Omuyenje, olole ngahi emisi yage esimikira, na kurhi rhwankamuhima, rhumugwarhe, rhumushweke, rhunamucinaguze nk’oku rhunalonzize, rhwakazikuha ngasi muguma nfaranga igana za marhale». 6 Dalila anacibwira Samusoni, erhi: «Nkuhunyire, ombwire nani ngahi eyi misi yawe esimikira, na kurhi bankakuhimamwo banakugwarhe?» 7 Samusoni anacimushuza, erhi: «Nka bankanshweka na migozi nda ecirmibishi, nani nanaba muzamba, nanayorha nk’abandi bantu».  8 Abo bashamuka b’Abafilistini bayisha badwirhire Dalila migozi nda eciri mibishi, naye anacimushweka nayo. 9 Kuziga erhi hanaligi n’abantu bacifulisire omu nyumpa y’olya mukazi. Nyamukazi anacimubwira, erhi: «Samusoni, oma­ nye, Abafilistini bano!» Ho na halya anacitwa rhulya rhugozi nka kulya ba­ nkanatwa omugohe gw’oluviri gw’amahikakwo omuliro. Emisi yage erhacima­ nyagwa aha esimikira. 10 Dalila anacibwira Samusoni erhi: «K’orhabwini oku mwantebire, oku wambwizire eby’obunywesi. Lero nyerekaga bici bankaku­ shwekamwo». ¹¹ Anacimubwira, erhi: «Nka bankanshweka na migozi nda erya mibudurhu, erya erhasagijira gundi mukolo, aho nanaba muzamba nk’abandi hantm>.12 Dalila anaciyanka erya migozi mihyahya anacimushwekamwo, anacimu­ bwira, erhi: «Samusoni, omanye, Abafilistini bano!» Kuziga erhi n’abantu bacifulisire omu nyumpa. Anacitwa erya migozi nka kulya banakanatwa enusi y’okuhanga, yo migozi yali emushwesire amaboko. 13 Dalila anacibwira Samusoni erhi: «Kuhika mangaci waleke nieki oku­ nteba, wakambwira eby’obunywesi byonene. Nyerekaga bici byankaku­ shweka». Samusoni anacimushuza erhi: «Nka wankashweka eyi mihunga y’e mviri zani oku eri nda na caburhinda okanayiseza n’enkomango, nanaheza emisi yani, mbe nk’abandi bantu». 14 Nyamukazi anaciyiziriringa n’olya caburhinda, anashwekera oku muli­ ndizo bashwekerakwo ebintu. Oku handi anacimubwira, erhi:  «Abafilistini bano, Samusoni!» Oku azanzaramuka omw’iro, amanyula gulya mulindizo, n’olya caburhinda. 15 Nyamukazi anacimubwira erhi: «Kurhi wankambwiraga erhi: Nkusima akaba omurhima gwawe gurhandikwo? Lola oku kakola kasharhu aka odwirhe wanteba, orhanacimanyisa ngahi emisi yawe esimikira? 16 Kulya kuba nyamukazi akazagimushimbulula ntyo ngasi mango, Samuso­ ni oburhe bwalonzimuyirha. ¹⁷ Lero anaciyigulira nyamukazi omurhima gwage goshi, amubwira erhi: «Olugembe lurhasagigera okw’irhwe lyani, bulya mba nterekêro ya Nyakasane, kurhenga omu nda  ya  nyama.  Nka  bankamôma, emisi yani yanantengamwo, nanaba muzamba, nyorhe nk’abandi bantu». 18 Dalila abona oku lero amamuyigulira omurhima gwage; anacirhumiza abashamuka b’Abafilistini, aderha, erhi: «Lero murheremage! Balya ba­ shamuka b’Abafilistini basôkera emunda nyamukazi ali, bayisha badwirhe n’enfaranga. 19 Nyamukazi agwishiza Samusoni oku madwi gage; erhi aba amahamagala omulume, amômesa erya mihunga nda yali oku irhwe lya Samusoni, abona akola abongerire, erhi emisi yamamuhwamwo. ²⁰ Olya mukazi anaciderha, erhi: «Omanye Abafilistini bano, Samusoni!» Samusoni azanzamuka omw’iro lyage, anadwirhe aderha, erhi: «Nashubifuma nk’agandi mango, nacilikuza». Ci arhali acimanya oku Nyakasane anamurhenziremwo. 21 Abafilistini bayisha, bamugwarha, banamurhomola amasu n’erhi baba bamamuyandagalana e Gaza, bamushwêka na bacaburhinda babirhi b’omulinda. Ahabwa omukolo gwa okukazizungulusa ibuye ly’okushwa omwo mpamikwa.

Okufà kwa Samusoni

22 Ci kwonene emviri z’oku irhwe lyage zashubirhangira okumera kurhenga galya mango anamòmagwa.23 Abo bashamuka b’Abafilistini banacishubuzanya mpu barherekêre Oagoni, ye nyamuzinda wabo, mpu banacîsimise! Bakaziderha, mpu: «Nyamuzinda wirhu arhulikuzize kuli Samusoni, omushombanyi wirhu». 24 Olubaga loshi lwayishikazimulolakwo, lwanakaziderha omu kukuza nyamuzinda wabo, mpu: «Nyamuzinda wirhu anarhuhire olya mushombanyi wirhu, owali wamashereza ecihugo cirhu, anarhuyirhamwo bantu banji». 25 Erhi emirhima yabo eba yamashagaluka, banaciderha, mpu: «Hamagali Samusoni, ayishe arhusimise»!. Banacikûla Samusoni mulya mpamikwa, ayisha arhôndêra abasharhira. Agola mango erhi bamuyimanzize ekarhî  k’enkingi. 26 Samusoni anacibwira omwana walimugwarhire oku kuhoko, erhi: «Ndeka ngwarhirize kuli ezi nkingi zitunzire enyumpa, nsimikirekwo». 27 Ago mango enyumpa yali eyunjwire balume n’abakazi, muli eyo nyumpa mwàli n’abashamuka hoshi b’Abafilistini, oku nyanya ly’enyumpa kwâli hofi bantu bihumbi bisharhu by’abalume n’ahakazi bakazagilola oku Samusoni asharha.28 Mw’ago mango Samusoni anacishenga Nyakasane, anaciderha, erhi:«Yagirwa Nyamuzinda onyibuke nani mâshì, oshubimpa emisi, muli gano mango gonene, mbone kurhi nankahasha okucihôla oku Bafilistini, kuli aga masu gani gombi». 29 Samusoni agwarha enkingi ibirhi z’omu karhî k’enyumpa, zo enyumpa yoshi yali esimikirekwo; ayizonza amaboko, nguma okuboko kulyo, eyindi okumosho. ³⁰ Samusoni anaderha, erhi: «Ngcndanwe n’Abafilistini, mâshi!» Yeshi acîsêza n’emisi yage yoshi, amanyula zirya nkingi, enyumpa anaciyiho nda okw’idaho, yahongokera kuli balya bashamuka n’oku lubaga loshi lwanalimwo. Abafaninwe naye bo banji kulusha abayisire erhi acizine. ³¹ Bene wabo n’aba omu mulala gw’ishe boshi bayandagala, bamubarhula, bamusôkana emwabo, bagendimubisha ekarhî ka Sorea na Eshtaoli, omu nshinda ya Ma­ noahi, ishe. Abire muciranuzi omu Israheli myaka makumi abirhi.

Richter/Judges BHS

16

1וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשֹׁ֖ון עַזָּ֑תָה וַיַּרְא־שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זֹונָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃

2לַֽעַזָּתִ֣ים׀ לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשֹׁון֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־לֹ֥ו כָל־הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּכָל־הַלַּ֨יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד־אֹ֥ור הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ׃

3וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשֹׁון֮ עַד־חֲצִ֣י הַלַּיְלָה֒ וַיָּ֣קָם׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְתֹ֤ות שַֽׁעַר־הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣יהַמְּזוּזֹ֔ות וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם־הַבְּרִ֔יחַ וַיָּ֖שֶׂם עַל־כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י חֶבְרֹֽון׃ פ

4וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה׃

5וַיַּעֲל֨וּ אֵלֶ֜יהָ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֨אמְרוּ לָ֜הּ פַּתִּ֣י אֹותֹ֗ו וּרְאִי֙ בַּמֶּה֙ כֹּחֹ֣ו גָדֹ֔ול וּבַמֶּה֙ נ֣וּכַל לֹ֔ווַאֲסַרְנֻ֖הוּ לְעַנֹּתֹ֑ו וַאֲנַ֨חְנוּ֙ נִתַּן־לָ֔ךְ אִ֕ישׁ אֶ֥לֶף וּמֵאָ֖ה כָּֽסֶף׃

6וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשֹׁ֔ון הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֣ גָדֹ֑ול וּבַמֶּ֥ה תֵאָסֵ֖ר לְעַנֹּותֶֽךָ׃

7וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֨יהָ֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אִם־יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֖בוּ וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִיכְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃

8וַיַּעֲלוּ־לָ֞הּ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים שִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֑בוּ וַתַּאַסְרֵ֖הוּ בָּהֶֽם׃

9וְהָאֹרֵ֗ב יֹשֵׁ֥ב לָהּ֙ בַּחֶ֔דֶר וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיְנַתֵּק֙ אֶת־הַיְתָרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֨ריִנָּתֵ֤ק פְּתִֽיל־הַנְּעֹ֨רֶת֙ בַּהֲרִיחֹ֣ו אֵ֔שׁ וְלֹ֥א נֹודַ֖ע כֹּחֹֽו׃

10וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשֹׁ֔ון הִנֵּה֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וַתְּדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י כְּזָבִ֑ים עַתָּה֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖התֵּאָסֵֽר׃

11וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־אָסֹ֤ור יַאַסְר֨וּנִי֙ בַּעֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה בָהֶ֖ם מְלָאכָ֑ה וְחָלִ֥יתִיוְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃

12וַתִּקַּ֣ח דְּלִילָה֩ עֲבֹתִ֨ים חֲדָשִׁ֜ים וַתַּאַסְרֵ֣הוּ בָהֶ֗ם וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ פְּלִשְׁתִּ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ שִׁמְשֹׁ֔ון וְהָאֹרֵ֖ביֹשֵׁ֣ב בֶּחָ֑דֶר וַֽיְנַתְּקֵ֛ם מֵעַ֥ל זְרֹעֹתָ֖יו כַּחֽוּט׃

13וַתֹּ֨אמֶר דְּלִילָ֜ה אֶל־שִׁמְשֹׁ֗ון עַד־הֵ֜נָּה הֵתַ֤לְתָּ בִּי֙ וַתְּדַבֵּ֤ר אֵלַי֙ כְּזָבִ֔ים הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑רוַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־תַּאַרְגִ֗י אֶת־שֶׁ֛בַע מַחְלְפֹ֥ות רֹאשִׁ֖י עִם־הַמַּסָּֽכֶת׃

14וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָתֹ֔ו וַיִּסַּ֛ע אֶת־הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶגוְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃

15וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔יבַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֹֽול׃

16וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לֹּ֧ו בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשֹׁ֖ו לָמֽוּת׃

17וַיַּגֶּד־לָ֣הּ אֶת־כָּל־לִבֹּ֗ו וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מֹורָה֙ לֹֽא־עָלָ֣ה עַל־רֹאשִׁ֔י כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑יאִם־גֻּלַּ֨חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל־הָאָדָֽם׃

18וַתֵּ֣רֶא דְּלִילָ֗ה כִּֽי־הִגִּ֣יד לָהּ֮ אֶת־כָּל־לִבֹּו֒ וַתִּשְׁלַ֡ח וַתִּקְרָא֩ לְסַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֤ים לֵאמֹר֙ עֲל֣וּ הַפַּ֔עַםכִּֽי־הִגִּ֥יד לָהּ אֶת־כָּל־לִבֹּ֑ו וְעָל֤וּ אֵלֶ֨יהָ֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיַּעֲל֥וּ הַכֶּ֖סֶף בְּיָדָֽם׃

19וַתְּיַשְּׁנֵ֨הוּ֙ עַל־בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת־שֶׁ֖בַע מַחְלְפֹ֣ות רֹאשֹׁ֑ו וַתָּ֨חֶל֙ לְעַנֹּותֹ֔ו וַיָּ֥סַרכֹּחֹ֖ו מֵעָלָֽיו׃

20וַתֹּ֕אמֶר פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּקַ֣ץ מִשְּׁנָתֹ֗ו וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵצֵ֞א כְּפַ֤עַם בְּפַ֨עַם֙ וְאִנָּעֵ֔ר וְהוּא֙ לֹ֣איָדַ֔ע כִּ֥י יְהוָ֖ה סָ֥ר מֵעָלָֽיו׃

21וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיֹּורִ֨ידוּ אֹותֹ֜ו עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֨וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טֹוחֵ֖ןבְּבֵ֥ית הָאֲסִירִים

22וַיָּ֧חֶל שְׂעַר־רֹאשֹׁ֛ו לְצַמֵּ֖חַ כַּאֲשֶׁ֥ר גֻּלָּֽח׃ פ

23וְסַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים נֶֽאֱסְפוּ֙ לִזְבֹּ֧חַ זֶֽבַח־גָּדֹ֛ול לְדָגֹ֥ון אֱלֹהֵיהֶ֖ם וּלְשִׂמְחָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָתַ֤ן אֱלֹהֵ֨ינוּ֙בְּיָדֵ֔נוּ אֵ֖ת שִׁמְשֹׁ֥ון אֹויְבֵֽינוּ׃

24וַיִּרְא֤וּ אֹתֹו֙ הָעָ֔ם וַֽיְהַלְל֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּ֣י אָמְר֗וּ נָתַ֨ן אֱלֹהֵ֤ינוּ בְיָדֵ֨נוּ֙ אֶת־אֹ֣ויְבֵ֔נוּ וְאֵת֙ מַחֲרִ֣יבאַרְצֵ֔נוּ וַאֲשֶׁ֥ר הִרְבָּ֖ה אֶת־חֲלָלֵֽינוּ׃

25וַֽיְהִי֙ כִּי טֹוב לִבָּ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ קִרְא֥וּ לְשִׁמְשֹׁ֖ון וִישַֽׂחֶק־לָ֑נוּ וַיִּקְרְא֨וּ לְשִׁמְשֹׁ֜ון מִבֵּ֣ית הָאֲסִירִיםוַיְצַחֵק֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּעֲמִ֥ידוּ אֹותֹ֖ו בֵּ֥ין הָעַמּוּדִֽים׃

26וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשֹׁ֜ון אֶל־הַנַּ֨עַר הַמַּחֲזִ֣יק בְּיָדֹו֮ הַנִּ֣יחָה אֹותִי֒ וַהֵימִשֵׁנִי אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הַבַּ֖יִתנָכֹ֣ון עֲלֵיהֶ֑ם וְאֶשָּׁעֵ֖ן עֲלֵיהֶֽם׃

27וְהַבַּ֗יִת מָלֵ֤א הָֽאֲנָשִׁים֙ וְהַנָּשִׁ֔ים וְשָׁ֕מָּה כֹּ֖ל סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וְעַל־הַגָּ֗ג כִּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ אִ֣ישׁוְאִשָּׁ֔ה הָרֹאִ֖ים בִּשְׂחֹ֥וק שִׁמְשֹֽׁון׃

28וַיִּקְרָ֥א שִׁמְשֹׁ֛ון אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה זָכְרֵ֣נִי נָא֩ וְחַזְּקֵ֨נִי נָ֜א אַ֣ךְ הַפַּ֤עַם הַזֶּה֙ הָאֱלֹהִ֔יםוְאִנָּקְמָ֧ה נְקַם־אַחַ֛ת מִשְּׁתֵ֥י עֵינַ֖י מִפְּלִשְׁתִּֽים׃

29וַיִּלְפֹּ֨ת שִׁמְשֹׁ֜ון אֶת־שְׁנֵ֣י׀ עַמּוּדֵ֣י הַתָּ֗וֶךְ אֲשֶׁ֤ר הַבַּ֨יִת֙ נָכֹ֣ון עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּסָּמֵ֖ךְ עֲלֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד בִּימִינֹ֖ווְאֶחָ֥ד בִּשְׂמֹאלֹֽו׃

30וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשֹׁ֗ון תָּמֹ֣ות נַפְשִׁי֮ עִם־פְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֨יִת֙ עַל־הַסְּרָנִ֔ים וְעַל־כָּל־הָעָ֖םאֲשֶׁר־בֹּ֑ו וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמֹותֹ֔ו רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו׃

31וַיֵּרְד֨וּ אֶחָ֜יו וְכָל־בֵּ֣ית אָבִיהוּ֮ וַיִּשְׂא֣וּ אֹתֹו֒ וַֽיַּעֲל֣וּ׀ וַיִּקְבְּר֣וּ אֹותֹ֗ו בֵּ֤ין צָרְעָה֙ וּבֵ֣ין אֶשְׁתָּאֹ֔לבְּקֶ֖בֶר מָנֹ֣וחַ אָבִ֑יו וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ

Enyushulo

Oluhêrero lwa Mika

17

1 Hàli mulume muguma w’omu birhondo by’Efrayimu, izino lyage ye Mika. ² Anacibwira nina, erhi: “Zirya nfaranga z’esikeli cihumbi n’igana bakunyagaga, na kandi wakaziheherera abazinyazire, -wakazagikuderha erhi nanayumva, – lola, ezo nfaranga omu maboko gani ziri nie naziyansire”. Nina anacimubwira, erhi: «Mugala wani agishwe na Nyakasane mâshi!» 3 Anacigalulira nina zirya nfaranga cihumbi n’igana; nina anaciderha, erhi:«Ezi nfaranga nzirherekire niene n’okuboko kwani emwa Nyakasane kuli mugala wani, lyo bagendinjiriramwo ensalamu y’ecuma». Omugala anacimubwira, erhi: «Z’ezi nkugalulire we nazo». 4 Erhi aba amagalulira nina ezo nfaranga, nina arhôla nfaranga magana abirhi, agaha omutuzi, na nyamutuzi amujiriramwo ensalamu y’ecuma, yagendibìkwa omu nyumpa ya Mikayehu.5 Ci oyo Mikayehu akazagilonza okuba n’aka-Nyamuzinda; anacijira efodi n’eterafi, na mugala wage muguma amubumba enfune mavurba mpu abe ye mudâhwa wage. 6 Muli ago mango harhàbâga mwami omw’Israheli; ngasi muguma akazagijira nk’okunamusimisize.7 Hàli mwanarhabana muguma w’e Betelehemu omu Yuda, w’oku bûko bwa Yuda, ci oyo muntu abàga Muleviti, anali aho nka cigolo kwonene. 8 Oyo muntu anaciIsraheli omu lugo lwa Betelehemu omu Yuda, mpu agendiyubaka ngasi aha anabwine. Omu kusbimba njira yage,alinda ahika omu ntondo y’Efrayimu, kubika aba nyumpa ya Mika. 8 Mika anacimudosa, erhi: «Ngahi warhenga?» Naye anacimushuza, erhi «Ndi Muleviti w’e Betelehemu omu Yuda; nayishanagenda nti nyubake nka cigolo aba nambwine». 10 Mika anacimubwira, erhi: «Bêra hano mwani». Obe we larha na mudâhwa wani, nani nakazikuhà nfaranga ikumi za marhale ngasi mwaka, nakuha enundo y’emyambalo, n’ebi wakazilya». 11 Oyo muleviti ayemêra okubêra aha mw’olya muntu, olya mwanarhabana, anacilama aho nka muguma omu bagala bage. 12 Mika abumba amaboko g’olya mwana mavurha; olya mwana akazimukolera nka mudâhwa; anacibêra omu nyumpa ya Mika. 12 Mika anaciderha, erhi: «Nkolaga manyire oku Nyakasane anjirira aminja ebwa kuba namabona oyu Muleviti nka mudâhwa».

• Richter/Judges

17

1וַֽיְהִי־אִ֥ישׁ מֵֽהַר־אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמֹ֥ו מִיכָֽיְהוּ׃

2וַיֹּ֣אמֶר לְאִמֹּ֡ו אֶלֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ וְאַתִּי אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאָזְנַ֔י הִנֵּֽה־הַכֶּ֥סֶףאִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמֹּ֔ו בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהוָֽה׃

3וַיָּ֛שֶׁב אֶת־אֶֽלֶף־וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמֹּ֑ו וַתֹּ֣אמֶר אִמֹּ֡ו הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת־הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜ילִבְנִ֗י לַֽעֲשֹׂות֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

4וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַכֶּ֖סֶף לְאִמֹּ֑ו וַתִּקַּ֣ח אִמֹּו֩ מָאתַ֨יִם כֶּ֜סֶף וַתִּתְּנֵ֣הוּ לַצֹּורֵ֗ף וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וַיְהִ֖יבְּבֵ֥ית מִיכָֽיְהוּ׃

5וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה לֹ֖ו בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ אֵפֹוד֙ וּתְרָפִ֔ים וַיְמַלֵּ֗א אֶת־יַ֤ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַיְהִי־לֹ֖ו לְכֹהֵֽן׃

6בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ פ

7וַיְהִי־נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר־שָֽׁם׃

8וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־אֶפְרַ֛יִם עַד־בֵּ֥ית מִיכָ֖הלַעֲשֹׂ֥ות דַּרְכֹּֽו׃

9וַיֹּאמֶר־לֹ֥ו מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑וא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּרבַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא׃

10וַיֹּאמֶר֩ לֹ֨ו מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה־לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן־לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֨סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְבְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי׃

11וַיֹּ֥ואֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֤י הַנַּ֨עַר֙ לֹ֔ו כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו׃

12וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת־יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי־לֹ֥ו הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה׃

13וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה־לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן׃

Bene Dani baja balonza aha bayubaka

18

1 Muli ago mango barhaligwerhe mwami omw’Israheli. Ago mango mu­ lala muguma gwa bene Dani gwarhôndêra  okuja gwalonza  ahantu bayu­baka, bulya kuhika ago mango bone barhalibasagihâbwa ecabo cihugo omu bene Israheli. 2 Bene Dani banacirhuma balume barhanu b’omu bûko bwabo, balume ba misi na ba burhwali, mpu bagendilolêreza ecihugo,  kurhenga  e Sorea na kurhenga Eshtaoli, mpu baje bayenja, banamanyirire eco cihugo. Banacibabwira, mpu: «Mukanye, muje mwalolêreza munamanyirire eco cihugo». Banacija omu ntondo  y’Efrayimu,  kuhika  aha mwa  Mika,  banacîbandaho.
3 Erhi hakola hali hofi n’enyumpa ya Mika, n’erhi bamanyirira izino ly’olya mwana w’Omuleviti, hanaciyegera, hamudôsa, mpu: «Ndi wakuhisagya eno munda? Bici ojira eno munda na bici ogwerheyo?» 4 Anacibashuza, erhi: «Ntya na ntya kwo Mika ajira kuli nie, ampizire omu mikolo yage mpu akazimpemba, ananjizire mudâhwa wage». 5 Banacimu­ bwira, mpu: «Okanyagye ogendirhudokeza Nyamuzinda rhumanye erhi aga mabalamo girhu garhukwanana». Olya mudâhwa anacibabwira, erhi: «Gendagi n’omurhûla hulya amahala­ mo ginyu gali omu masu gà Nyakasane». 7 Balya bantu barhanu banahuma njira yabo, bahika aha Layishi, babona olubaga luli n’omurhûla muli olwo lugo, barhagwerhi kadundo kaci, omu kushimba oburhegesi bw’abanya-Sidoni, boshi bàli n’omurhûla, banalidekerire bwinja, ntaye ciru n’omuguma wali ogwerhe ecikono c’obukulu omu cihugo, wakadesire mpu abababaza muli kantu kalebe, bàli baciyegwire n’abanya-Sidoni, barhanali bagwerhe kadali kaci n’omuntu. 8 Bashubira emunda bene wabo bali aha Sorea n’aha Eshtaoli. Bene wabo banacibabwira, mpu: «Kurhi mudesire?» 9 Banacishuza, mpu: «Yimuki rhubarbabalire, bulya rbwabwine ecihugo, na lola oku ciri cihu­ go cinja hwenene. Kanyi rhugende rhujirhôla eco cihugo; murhaderhaga bici. 10 Hano muhikayo, mwashimana olubaga luli n’omurhûla. Ecihugo ciri cigali. Nyamubâho anamuhire co; ciri cihugo cirhabuziri cici omu binaba bano igulu byoshi».

Okubunga kwa bene Dani

11 Bene Dani banacirhenga e Sorea, n’e Eshtaoli, bàli halume magana gali ndarhu, erhi banacibambizizc n’cmirasano yabo yoshi. ¹² Basôka, bagendiha­ nda aha Kiriyati-Yearimi, omu Yuda. Co cinarhuma abo bantu baderbwa ciru kuhika buno Mahanc-Dani. Lola oku aho hantu hali olunda lw’e Buzika-zûba bwa Kiriyati-Yearimi. 13 Banacirhenga aho, banacija ebwa ntondo y’Efrayimu, balinda bahika aba mwa Mika. 14 Balya bantu barhanu bàli barhumirwe buyenzi omu cihugo ca Layishi barhôla akanwa, babwira bene wabo, mpu: «Ka mwankamanya oku muli ezi nyumpa muli efodi. eteran n’ensalamu y’ecuma? Lolagi oku mwajira». 15 Banacija ebwa lulya lunda, banacija omu nyumpa y’olya mwanarhabana w’Omuleviti, yo nyumpa ya Mika, banacimulamusa. 16 Balya bandi magana gali ndarhu ga bene Gadi, n’emirasano yabo, bayimanga aha c’oluso. 17 Balya bantu barhanu baliyenja ecihugo, bakanya, baja omu nyumpa, banacirhôla erya nsalamu, n’erya efodi n’eterafi, n’ago mango erhi omudâhwa ayimanzire aha muhango na balya balume magana gali ndarhu banacibambizize n’emirasano yabo. 18 erhi baba bamaja omu nyumpa ya Mika banayanka erya nsalamu n’erya efodi n’eterafi na kalya kalugu k’ecuma, olya mudâhwa anacibadôsa, erhi: «Bici ebyo mwajira?» Banacimushuza, mpu:

 »’ «Hulika, hira enfune zawe oku kanwa kawe, onayishe rhugende rhweshi,ojiba we Larha wirhu na mudâhwa wirhu. K’obwine kuli kwinja okuyôrha mudâhwa w’enyumpa ya muntu muguma, nisi erhi okugendiba mudâhwa w’omulala mugumaguma, na mulala gwa bene Israheli?» 20 Olya mudâhwa arhwangukwa omurhima, arhôla erya efodi na zirya terafi n’crya nsalamu bagenzikanwa. 21 Banacirhôla enjira yabo, balikûla, bashokoza abana, enkafu n’ebirugu byabo. 22 Bali bakola bali kulî n’enyumpa ya Mika, amango abantu bayubakaga hofi n’enyumpa ya Mika bashubuzanyagya mpu  bakola  bashimba  bene Dani. 21 Bahamagala bene Dani, nabo erhi bahindamuka babwira Mika, mpu:«Bici ebyo wamashubûza?»24 Anacishuza, erhi: «Banyamuzinda wani najiraga niene, mwamabahekaga kuguma n’omudâhwa wani, mwoyo mukolaga mwagenda: bici bicinsigalirage obwo? Cankarhumaga mwambwira mpu: Bici oli nabyo?»

Okurhola Layishi omu ntamhala n’okuyûbaka oluhêrero lwa Dani

27 Nabo baheka ntyo birya birugu bya Mika n’omudâhwa wage. Barhabalira Layishi, lubaga lwa bantu barhûlwire, barhali na kadundo kaci, olwo lubaga balugeza oku boji bw’engôrho banayôca olugo lwabo. 28 Ntaye wayishire mpu ankabalikûza, bulya balì kulî na Sidoni, na kandi abantu b’olwo logo barhayinjibanaga n’abandi bantu: olwo lugo lwali omu kabanda ka Beti-Rehobi. Bene Dani bashubiyubaka olwo lugo banacilubêramwo.

29 Olwo lugo baluyirika izino lya Dani, lyo izino lya Dani, ishe wabo ali muburhwa w’Israheli. Ci kwonene embere olwo lugo lwakazagiderhwa Layishi. 30 Bene Dani banaciyubakira erya nsalamu, na Yehonatani, mwene Gershoni, mugala wa Musa, n’abagala bayorha balì badâhwa b’omulala gwa Dani, kuhika olusiku ecihugo coshi cahekagwa buja. 31 Bayimanza ntyo kuli  bo bônene erya nsalamu Mika ajiraga, yanacibêra emwabo amango goshi aka-Nyamuzinda kanali aha Silo.

Richter/Judges BHS

18

1בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ־לֹ֤ו נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩לֹֽא־נָ֨פְלָה לֹּ֜ו עַד־הַיֹּ֥ום הַה֛וּא בְּתֹוךְ־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה׃ ס

2וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי־דָ֣ן׀ מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצֹותָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי־חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ללְרַגֵּ֤ל אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר־אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־בֵּ֣יתמִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃

3הֵ֚מָּה עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת־קֹ֥ול הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ מִֽי־הֱבִיאֲךָ֣הֲלֹ֔ם וּמָֽה־אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה־לְּךָ֥ פֹֽה׃

4וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי־לֹ֖ו לְכֹהֵֽן׃

5וַיֹּ֥אמְרוּ לֹ֖ו שְׁאַל־נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ׃

6וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁלֹ֑ום נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ־בָֽהּ׃ פ

7וַיֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּ֣הּ יֹושֶֽׁבֶת־לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨טצִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט׀ וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין־מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֨רֶץ֙ יֹורֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֨מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין־לָהֶ֖םעִם־אָדָֽם׃

8וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם׃

9וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֨ינוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טֹובָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔יםאַל־תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃

10כְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ׀ אֶל־עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֨רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי־נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקֹום֙ אֲשֶׁ֣ראֵֽין־שָׁ֣ם מַחְסֹ֔ור כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃

11וַיִּסְע֤וּ מִשָּׁם֙ מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַדָּנִ֔י מִצָּרְעָ֖ה וּמֵאֶשְׁתָּאֹ֑ל שֵֽׁשׁ־מֵאֹ֣ות אִ֔ישׁ חָג֖וּר כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃

12וַֽיַּעֲל֗וּ וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּקִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים בִּֽיהוּדָ֑ה עַל־כֵּ֡ן קָרְאוּ֩ לַמָּקֹ֨ום הַה֜וּא מַחֲנֵה־דָ֗ן עַ֚ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ההִנֵּ֕ה אַחֲרֵ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃

13וַיַּעַבְר֥וּ מִשָּׁ֖ם הַר־אֶפְרָ֑יִם וַיָּבֹ֖אוּ עַד־בֵּ֥ית מִיכָֽה׃

14וַֽיַּעֲנ֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּל֮ אֶת־הָאָ֣רֶץ לַיִשׁ֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֗ם כִּ֠י יֵ֣שׁבַּבָּתִּ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֵפֹ֣וד וּתְרָפִ֔ים וּפֶ֖סֶל וּמַסֵּכָ֑ה וְעַתָּ֖ה דְּע֥וּ מַֽה־תַּעֲשֽׂוּ׃

15וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֔מָּה וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־בֵּֽית־הַנַּ֥עַר הַלֵּוִ֖י בֵּ֣ית מִיכָ֑ה וַיִּשְׁאֲלוּ־לֹ֖ו לְשָׁלֹֽום׃

16וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֣ות אִ֗ישׁ חֲגוּרִים֙ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתָּ֔ם נִצָּבִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר אֲשֶׁ֖ר מִבְּנֵי־דָֽן׃

17וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת־הַפֶּ֨סֶל֙ וְאֶת־הָ֣אֵפֹ֔ודוְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֣ות הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃

18וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־פֶּ֣סֶל הָאֵפֹ֔וד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים׃

19וַיֹּאמְרוּ֩ לֹ֨ו הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים־יָדְךָ֤ עַל־פִּ֨יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה־לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲטֹ֣וב׀ הֱיֹותְךָ֣ כֹהֵ֗ןלְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֹ֚ו הֱיֹותְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

20וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵפֹ֔וד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם׃

21וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃

22הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּאֶת־בְּנֵי־דָֽן׃

23וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־בְּנֵי־דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה־לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ׃

24וַיֹּ֡אמֶר אֶת־אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר־עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת־הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה־לִּ֣י עֹ֑וד וּמַה־זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖ימַה־לָּֽךְ׃

25וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ בְּנֵי־דָ֔ן אַל־תַּשְׁמַ֥ע קֹולְךָ֖ עִמָּ֑נוּ פֶּֽן־יִפְגְּע֣וּ בָכֶ֗ם אֲנָשִׁים֙ מָ֣רֵי נֶ֔פֶשׁ וְאָסַפְתָּ֥הנַפְשְׁךָ֖ וְנֶ֥פֶשׁ בֵּיתֶֽךָ׃

26וַיֵּלְכ֥וּ בְנֵי־דָ֖ן לְדַרְכָּ֑ם וַיַּ֣רְא מִיכָ֗ה כִּי־חֲזָקִ֥ים הֵ֨מָּה֙ מִמֶּ֔נּוּ וַיִּ֖פֶן וַיָּ֥שָׁב אֶל־בֵּיתֹֽו׃

27וְהֵ֨מָּה לָקְח֜וּ אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מִיכָ֗ה וְֽאֶת־הַכֹּהֵן֮ אֲשֶׁ֣ר הָיָה־לֹו֒ וַיָּבֹ֣אוּ עַל־לַ֗יִשׁ עַל־עַם֙ שֹׁקֵ֣טוּבֹטֵ֔חַ וַיַּכּ֥וּ אֹותָ֖ם לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵֽשׁ׃

28וְאֵ֨ין מַצִּ֜יל כִּ֧י רְֽחֹוקָה־הִ֣יא מִצִּידֹ֗ון וְדָבָ֤ר אֵין־לָהֶם֙ עִם־אָדָ֔ם וְהִ֕יא בָּעֵ֖מֶק אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־רְחֹ֑ובוַיִּבְנ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃

29וַיִּקְרְא֤וּ שֵׁם־הָעִיר֙ דָּ֔ן בְּשֵׁם֙ דָּ֣ן אֲבִיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר יוּלַּ֖ד לְיִשְׂרָאֵ֑ל וְאוּלָ֛ם לַ֥יִשׁ שֵׁם־הָעִ֖ירלָרִאשֹׁנָֽה׃

30וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־דָ֖ן אֶת־הַפָּ֑סֶל וִ֠יהֹונָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶטהַדָּנִ֔י עַד־יֹ֖ום גְּלֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃

31וַיָּשִׂ֣ימוּ לָהֶ֔ם אֶת־פֶּ֥סֶל מִיכָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כָּל־יְמֵ֛י הֱיֹ֥ות בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃ פ

Omuleviti w’omu Efrayimu n’eciherula cage

19

  Ago   mango   Israheli  arhabagamwo   mwami,  Hâli Muleviti  muguma wayubakaga  oku  buzinda bw’entondo  y’Efrayimu.  Oyo muntu anaciya nka omukazi w’eciherula c’e Betelehemu omu Yuda. 2 Eco ciherula cage cacihindula kuli ye, canacirhenga omu mwage, cashubira emw’ishe e Betelehemu omu Yuda, canabêra eyo munda myezi ini. 3 Iba akanya mpu ajimulonza, amubwire ebinwa byamuja oku murhima, anamugalule emwage. Aligenzire na mwambali wage analihesire ndogomi ibirhi. Nyamukazi anabayankirira omo nyumpa y’ishe. lshe w’olya mukazi erhi abona oyo mulume, agendimuyankirira n’obusime. 4 Ishazala ye oligi ishe wa nyamukazi, aseza olya mulume mpu abêre aha mwage, abêraho nsiku isharhu, bakazilya, banakazinywa, babera aho.5 Oku lusiku lwa kani banacizûka mucêracêra, olya Muleviti erhi akola acirheganyize okugenda. Ci kwonene ishe wa nyamukazi anacibwira omukwi, erhi: «Orhangizibuhya omurhima gwawe n’ecihimbi c’omugati, mubuligenda».6 Erhi baba bamabwarhala, balya bombi bananywa. Okubundi ishe wa nyamukazi anacibwira iha wa nyamukazi, erhi: «Nkuhunyire, oleke mushubilâla hano, omurhima gwawe gushagaluke». 7  Iba w’olya mukazi ayimuka mpu akola acigendera, ci omu kuezibwa n’ishazala, ashubigaluka, alala aho. 8 Oku lusiku lwa karhanu azukiriza sêzi sêzi mpu akola agenda. Lero ishe wa nyamukazi anacimubwira, erhi: «Rhùza omu­ rhima gwawe, nkuhunyire ntyo». Kandi balinda kuhika bijingo. Bànacirya bombi. 9 Iba wa nyamukazi ayimuka mpu akola agenda n’eciherula cage n’omwambali; ci ishe wa nyamukazi, yerigi ishazala, amubwira, erhi: «Lola oku bikola bijingo, muhunyire, mulale hano; lola oku byajiba bijingo,  ogeze  obudufu hano, onarhuze omurhima gwawe, irhondo mwanalamukira  sêzi sêzi,  mugende. na ntyo wanahika emwawe». 10 Iba w’olya mukazi arhaciyemêraga okushubilâla; ayimuka acîgendera. Ahika aha ishiriza lya Yebusi, yerigi Yeruzalemu, erhi aligi na zirya ndogomi zage zombi zinabarhwire  anali  n’eciherula cage.

Obumînya bw’abantu b’e Gibeya

11 Erhi bahika hofi na Yebusi, izûba lyazika bwenêne. Olya murhumisi anacibwira nawabo, erhi: «Yisha nkuhunyire, rhushubire ebwa lula lugo lw’abanya-Yebusi, rhujilalayo». ¹² Nawabo anacimushuza, erhi: «Rhu­ rhagaluke ebwa lugo lwa bene, emunda erhali bene Israheli, rhwagera kuhika e Gibeya». 13 Ashubibwira omwambali,erhi: «Kanya rhucihangane okuhika kuli bira bishagala, rbwagendilala aha Gibeya nisi erhi aha Rama».14 Bakanya, bagenda, izûba lyazika erhi bahika hofi na Gibeya, oli emwa bene Benyamini.  » Bayerekera eyo munda, mpu bagendilâla aba Gibeya. Olya Muleviti aja omu lugo abêra omu ngo y’olugo, ci ntaye wadesire mpu amuyankirira omu nyumpa yage, alalamwo. 16 Ci lola oku muli ebyo bijingo hanaciyisha mushosi muguma wafuluka ebwa mashwa gage, emunda analikola. Ali muntu w’omu ntondo y’Efrayimu, ci kwonene àli nka mubunga aha Gibeya, n’abantu bayubakaga aho bàli bene Benyamini. 17 Olya mushosi mpu ayinamula amalanga, abona oyo muntu wàli mabalamo ali omu ngo y’olugo; olya mushosi anacimubwira, erhi: «Ngahi waja na ngahi warhenga?»18 Anacimushuza, erhi: «Rhwarhenga e Betelebemu omu Yuda, rhwaja oku buzinda bw’entondo y’Efrayimu, bulya yo mba. Nali njire e Betelebemu omu Yuda, na buno nkolaga nashubira emwani, ci ntaye onyankirire omu nyumpa yage. 19 N’obo ngwerhe ebyasi by’okulisa endogomi zani, rbunaciyikîre omugati gw’okulya, nie, omurhumisi wani na kuli oyu mwambalikazi wawe; ntaco rhubuzire». 20 Olya mushosi anacimubwira erhi: « Omurhûla gube nawe! Niene biyerekire ebi olagirirekwo, ci orhagezagya obudufu muno ngo ». 21 Amuheka omu nyumpa yage, n’endogomi zage azilisa bwinja; nabo bakalaba amagulu, bàlya, bananywa. 22 Erhi baba bakola badwirhe basimisa omurhima gwabo, ala oku abalume b’omu lugo, bene Beliali, bagorha erya nyumpa, babasa olumvi, banacibwira olya mushosi, ye wali nn’enyumpa, mpu: «Hulusa olya muntu wajâga hano mwawe, nirhu rhumumanye.» 23 Nn’erya nyumpa ahuluka, aja emunda bali, anacibabwira, erhi: «Nangamâshi bene wirhu, murhahîra mukajira kubi kwa bene okwo, muhûnyire muleke; ebwa kuba oyu mulume anajìre muno mwani, mumanye mwankajira obubi buhanya. 24 Loli mwali wani oyu ociri wa mubikira, n’eciherula cage eci; namulerhera bo embuga, mwene mujire oku munalonzize; ci kuli oyo muntu murhahîra mukajira obubi buhanya»25 Abo balume barhalonzagya okumuyumva. Lero olya mulume arhôla eciherula cage. abahêkeraco embuga. Nabo bamumanya, bamusharhirakwo obudufu boshi kuhika boshi, bamuleka erhi bucanûla. 26 Oku bwaca ntya, olya mukazi ayisha acirhimba oku c’oluso lw’enyumpa y’olya mulumc iba ali ahanzire aha mwage, alinga mpu buce. 27 Iba w’olya mukazi azûka sêzi, n’erhi aba amayigula olumvi, ahuluka mpu akolaga acigendera. Na, lola oku olya mukazi, eciherula cage, cilambukire aha muhango gw’enyumpa, amaboko gali oku c’oluso.

28 Anacimubwira, erhi: «Yimanga, rhucigendere». Ci nta ishuzo. Okubundi anacimuhira oku ndogomi yage; nyamulume ayimuka aja emwage. 29 Erhi ahika emwage, ayanka akere, ayanka gulya mufu gw’eciherula cage, aja amutwa ebirumbu bihimbi bihimbi; arhôla bihimbi ikumi na bibirhi, abirhuma omu cihugo ca bene Israheli boshi. 30 Ngasi yeshi wanabwine, akazifuduka, anaderhe, erhi: «Oku kurhasagiyumvikana kurhanasagibonekana omu bene Israheli, kurhenga barhenzire omu cihugo c’e Misiri, kuhika buno. Murhanye, mudosanye, munashambâle kuli ebi.

19

1וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י׀ אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר־אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח־לֹו֙ אִשָּׁ֣הפִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה׃

2וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשֹׁ֔ו וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתֹּו֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶל־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִי־שָׁ֕ם יָמִ֖יםאַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃

3וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל־לִבָּהּ֙ לַהֲשִׁיבֹו וְנַעֲרֹ֥ו עִמֹּ֖ו וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֨הוּ֙ בֵּ֣יתאָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֨הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֹֽו׃

4וַיֶּחֱזַק־בֹּ֤ו חֹֽתְנֹו֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב אִתֹּ֖ו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיֹּאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃

5וַֽיְהִי֙ בַּיֹּ֣ום הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־חֲתָנֹ֗ו סְעָ֧ד לִבְּךָ֛פַּת־לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ׃

6וַיֵּשְׁב֗וּ וַיֹּאכְל֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וַיִּשְׁתּ֑וּ וַיֹּ֜אמֶר אֲבִ֤י הַֽנַּעֲרָה֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ הֹֽואֶל־נָ֥א וְלִ֖ין וְיִטַ֥ב לִבֶּֽךָ׃

7וַיָּ֥קָם הָאִ֖ישׁ לָלֶ֑כֶת וַיִּפְצַר־בֹּו֙ חֹתְנֹ֔ו וַיָּ֖שָׁב וַיָּ֥לֶן שָֽׁם׃

8וַיַּשְׁכֵּ֨ם בַּבֹּ֜קֶר בַּיֹּ֣ום הַחֲמִישִׁי֮ לָלֶכֶת֒ וַיֹּ֣אמֶר׀ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֗ה סְעָד־נָא֙ לְבָ֣בְךָ֔ וְהִֽתְמַהְמְה֖וּעַד־נְטֹ֣ות הַיֹּ֑ום וַיֹּאכְל֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

9וַיָּ֤קָם הָאִישׁ֙ לָלֶ֔כֶת ה֥וּא וּפִילַגְשֹׁ֖ו וְנַעֲרֹ֑ו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֣ו חֹתְנֹ֣ו אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֡ה הִנֵּ֣ה נָא֩ רָפָ֨ה הַיֹּ֜וםלַעֲרֹ֗ב לִֽינוּ־נָ֞א הִנֵּ֨ה חֲנֹ֤ות הַיֹּום֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם מָחָר֙ לְדַרְכְּכֶ֔ם וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽךָ׃

10וְלֹֽא־אָבָ֤ה הָאִישׁ֙ לָל֔וּן וַיָּ֣קָם וַיֵּ֗לֶךְ וַיָּבֹא֙ עַד־נֹ֣כַח יְב֔וּס הִ֖יא יְרוּשָׁלִָ֑ם וְעִמֹּ֗ו צֶ֤מֶד חֲמֹורִים֙חֲבוּשִׁ֔ים וּפִילַגְשֹׁ֖ו עִמֹּֽו׃

11הֵ֣ם עִם־יְב֔וּס וְהַיֹּ֖ום רַ֣ד מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַנַּ֜עַר אֶל־אֲדֹנָ֗יו לְכָה־נָּ֛א וְנָס֛וּרָה אֶל־עִֽיר־הַיְבוּסִ֥יהַזֹּ֖את וְנָלִ֥ין בָּֽהּ׃

12וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲדֹנָ֔יו לֹ֤א נָסוּר֙ אֶל־עִ֣יר נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑נָּה וְעָבַ֖רְנוּ עַד־גִּבְעָֽה׃

13וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲרֹ֔ו לך וְנִקְרְבָ֖ה בְּאַחַ֣ד הַמְּקֹמֹ֑ות וְלַ֥נּוּ בַגִּבְעָ֖ה אֹ֥ו בָרָמָֽה׃

14וַיַּעַבְר֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶל הַגִּבְעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר לְבִנְיָמִֽן׃

15וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָבֹ֖וא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֨שֶׁב֙ בִּרְחֹ֣וב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף־אֹותָ֥ם הַבַּ֖יְתָהלָלֽוּן׃

16וְהִנֵּ֣ה׀ אִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן־מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב וְהָאִישׁ֙ מֵהַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וְהוּא־גָ֖ר בַּגִּבְעָ֑הוְאַנְשֵׁ֥י הַמָּקֹ֖ום בְּנֵ֥י יְמִינִֽי׃

17וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת־הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣ב הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֧ישׁ הַזָּקֵ֛ן אָ֥נָה תֵלֵ֖ךְ וּמֵאַ֥יִןתָּבֹֽוא׃

18וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֹבְרִ֨ים אֲנַ֜חְנוּ מִבֵּֽית־לֶ֣חֶם יְהוּדָה֮ עַד־יַרְכְּתֵ֣י הַר־אֶפְרַיִם֒ מִשָּׁ֣ם אָנֹ֔כִי וָאֵלֵ֕ךְעַד־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֲנִ֣י הֹלֵ֔ךְ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ מְאַסֵּ֥ף אֹותִ֖י הַבָּֽיְתָה׃

19וְגַם־תֶּ֤בֶן גַּם־מִסְפֹּוא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמֹורֵ֔ינוּ וְ֠גַם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ־לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם־עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥יןמַחְסֹ֖ור כָּל־דָּבָֽר׃

20וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁלֹ֣ום לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל־מַחְסֹורְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְחֹ֖וב אַל־תָּלַֽן׃

21וַיְבִיאֵ֣הוּ לְבֵיתֹ֔ו וַיִּבֹּול לַחֲמֹורִ֑ים וַֽיִּרְחֲצוּ֙ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃

22הֵמָּה֮ מֵיטִיבִ֣ים אֶת־לִבָּם֒ וְהִנֵּה֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי־בְלִיַּ֗עַל נָסַ֨בּוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת מִֽתְדַּפְּקִ֖יםעַל־הַדָּ֑לֶת וַיֹּאמְר֗וּ אֶל־הָ֠אִישׁ בַּ֣עַל הַבַּ֤יִת הַזָּקֵן֙ לֵאמֹ֔ר הֹוצֵ֗א אֶת־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א אֶל־בֵּיתְךָ֖וְנֵדָעֶֽנּוּ׃

23וַיֵּצֵ֣א אֲלֵיהֶ֗ם הָאִישׁ֙ בַּ֣עַל הַבַּ֔יִת וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל־אַחַ֖י אַל־תָּרֵ֣עוּ נָ֑א אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־בָּ֞אהָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ אַל־בֵּיתִ֔י אַֽל־תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃

24הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ אֹוצִֽיאָה־נָּ֤א אֹותָם֙ וְעַנּ֣וּ אֹותָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטֹּ֖וב בְּעֵינֵיכֶ֑םוְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃

25וְלֹֽא־אָב֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ לִשְׁמֹ֣עַֽ לֹ֔ו וַיַּחֲזֵ֤ק הָאִישׁ֙ בְּפִ֣ילַגְשֹׁ֔ו וַיֹּצֵ֥א אֲלֵיהֶ֖ם הַח֑וּץ וַיֵּדְע֣וּ אֹ֠ותָהּוַיִּֽתְעַלְּלוּ־בָ֤הּ כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ בַּעֲלֹות הַשָּֽׁחַר׃

26וַתָּבֹ֥א הָאִשָּׁ֖ה לִפְנֹ֣ות הַבֹּ֑קֶר וַתִּפֹּ֞ל פֶּ֧תַח בֵּית־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־אֲדֹונֶ֥יהָ שָּׁ֖ם עַד־הָאֹֽור׃

27וַיָּ֨קָם אֲדֹנֶ֜יהָ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּפְתַּח֙ דַּלְתֹ֣ות הַבַּ֔יִת וַיֵּצֵ֖א לָלֶ֣כֶת לְדַרְכֹּ֑ו וְהִנֵּ֧ה הָאִשָּׁ֣ה פִֽילַגְשֹׁ֗ו נֹפֶ֨לֶת֙פֶּ֣תַח הַבַּ֔יִת וְיָדֶ֖יהָ עַל־הַסַּֽף׃

28וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ ק֥וּמִי וְנֵלֵ֖כָה וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַיִּקָּחֶ֨הָ֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ור וַיָּ֣קָם הָאִ֔ישׁ וַיֵּ֖לֶךְ לִמְקֹמֹֽו׃

29וַיָּבֹ֣א אֶל־בֵּיתֹ֗ו וַיִּקַּ֤ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֨לֶת֙ וַיַּחֲזֵ֣ק בְּפִֽילַגְשֹׁ֔ו וַֽיְנַתְּחֶ֨הָ֙ לַעֲצָמֶ֔יהָ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר נְתָחִ֑יםוַֽיְשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃

30וְהָיָ֣ה כָל־הָרֹאֶ֗ה וְאָמַר֙ לֹֽא־נִהְיְתָ֤ה וְלֹֽא־נִרְאֲתָה֙ כָּזֹ֔את לְמִיֹּ֞ום עֲלֹ֤ות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץמִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה שִֽׂימוּ־לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ׃ פ

Bene-Israheli bacihana, mpu bacihòle oku buminya bwa Gibeya

20

1 Bene Israheli banacihuma enjira yabo kurhenga e Dani, kuja e  Bersaba. Bagera omu cihugo ca Galadi; olubaga lwaja omw’ihano nka mntu muguma embere za Nyakasane aha Mispa. 2 Abarhambo b’olubaga lwoshi, aba ngasi mulala gwa bene Israheli, baja omu mbuganano y’olubaga lwa Nyamuzinda: Bayimangamwo bantu bihumbi magana ani bya balwi bahuma engôrho. 3 Bene Benyamini banacimanya omwanzi oku bene Israheli  bajira ihano aha Mispa. Bene Israheli banacidôsa, mpu: «Murhubwire nirhu kurhi okuyirha ntya kwayishaga ?» 4 Oku bundi olya Muleviti, ye oligi iba w’olya mukazi wayirhagwa, aja omu kanwa, aderha erhi: «Niono nanacija omu Gibeya emwa bene Benyamini n’eco ciherula cani nti rhuhandemwo. 5 Abarhambo b’e Gibeya banaciyisha bantabalire, n’omu kuntabalira ntyo, bagorha, budufu enyumpa: erhi badwirhe balonza oku banyirhamwo, mukanie bamushereza, afa. 6 Nanaciyanka omufu gwa cirya ciherula cani, naja namurhola bihimbi bihimbi, nabirhuma omungasi ishwa lya bene Israheli, bulya ehirhankaderhwa, bahenya amaligo omu Israheli. 7 Mweshi oyo muli aha, bene Israheli, mucidôsagye mumanyage kurhi mwajira hano honênè». 8 Olubaga loshi lwanaciyimanga nka muntu muguma, lwaderha, mpu: «Ntaye ciru n’omuguma wankaderha mpu agaluka ebw’ihema lyage, ntaye ciru n’omuguma waderha mpu ashubira  emwage.  9  Alagi  buno oku rhwajira muli Gibeya: rhumurhabalire nk’oku rhubwizirwe omu kuyesha ecigole. 10 Rhwaja rhwarhôla omu milala yoshi ya bene Israheli, balume ikumi oku igana, balume igana oku cihumbi na halume cihumbi oku bihumbi ikumi; abo banarhôla olwiko kuli erya ngabo yagendihana Gibeya wa bene Benyamini, kuli obu bubi buhanya anajiriraga Israheli» 11 Bene Israheli habuganana, barhabalira lulya lugo, nka muntu muguma, kulya banali balalire.

Bene Benyamini barhayumvagya Bene-Israheli

12 Eyo milala ya bene Israheli, yanacirhuma entumwa emw’omulala gwa bene Benyamini, mpu bagendibabwira erhi: «Okwo bazindiyirha omuntu emwinyu kwo kuderha kurhi?  » Murhuhage buno abo bantu ba busha, bali omu Gibeya, rhubayirhe, rhukûle ntyo obubi muli bene Israheli. Cikwone bene Benyamini barhalonzagya okuyumva bene wabo, Bene-Israheli.

Entambala ntangiriza

14 Bene Benyamini banacirhenga omu ngo zabo, babuganana aha Gibeya, mpu bagendilwisa bene Israheli». Ci bene Benyamini balahira okuyumva baci baho bene Israheli. 15 Abo bene Benyamini barhengaga omu ngo,  baganjwa, muli olwo lusiku, bahika omu bantu bihumbi ikumi na ndarhu, boshi bahuma engôrho, buzira kuganja abantu b’omu Gibeya abàli bahisire omu bantu magana gali nda ga ntwali. 16 Muli olwo lubaga mwàli bantu magana gali nda, zàli ntwali zirhayishigihuma n’okuboko kulyo; bankabanzire n’engondozo yabo, barhege omuntu oluviri lumuli okw’irhwe buzira kuluhusha.

17 Nabo bene Israheli baganjagwa, buzira kuderha bene Benyamini, bahika omu bantu bihumbi magana ani, bantu bahuma engôrho, boshi bali ngabo ya balwi. 18 Bene Israheli banaciyimuka, bakanya, basôkera e Beteli, bagendidôsa Nyamuzinda, mpu: «Ndì muli rhwe warhangigendilwisa bene Benyamini» Nyamubâho ashuza, erhi: «Yuda  ye wa  burhanzi».  19  Bene Israheli  bayanka enjira yabo kurhenga sêzi, bagendìhanda  aha mbere za Gibeya. 20 Bene Israheli bakanya bakolaga bagendilwisa bene Benyaminì; bene Israheli banacitwa ecigamba bakola babalwisa, ah’ishiriza lya Gibeya. 21 Okubundi obwo bene Benyamini, bahuluka omu Gibeya; olwo lusiku balambika okw’idaho bantu bihumbi makumi abirhi na bibirhi bya bene Israheli. 22 Abo bantu, bo baligi bene Israheli, bashubihira omurhima haguma, bashubitwa ecigamba, halya banali olusiku lurhanzi. 23 Bene Israheli bakanya bagendilakira Nyamubâho kuhika bijingo; bage ndidôsa Nyakasane mpu: «Ka kandi nshubikanya, ngendilwisa bene Benyamini mwene wirhu». Nyakasane ashuza, erhi: «Ogendimulwisa». 24 Bene Israheli bayegera bene Benyamini, bakorana oku lusiku lwa kabirhi.  » Olwo lusiku lwa kabirhi, Benyamini na Israheli aha Gibeya, akola ajibalwisa, ashubilambika okw’idabo bantu bihumbi ikumi na munani, bantu ba muli bene Israheli, boshi balwi ba ngôrho. 26Bene Israheli boshi, engabo yoshi yalongola, bagenda e Beteli, n’abo batamala barhôndêra balakira embere za Nyakasane. Hacishalisa olwo lusiku kuhika bijingo. Bahêra enterekêro y’ensirirà n’enterekêro z’omurhûla embere za Nyakasane. 27 Bene Israheli bashubigendidosa Nyakasane  -ago mango erhi omucimba  gw’amalaganyo  gwa  Nyamuzinda guli aho, 28 naye Pinehasi, mugala w’Eleazari, mugala w’Aroni, erhi anali embere zago muli ezo nsiku,- ega obwo, banacidosa, mpu: «Ka nshubigendikoza enta­ mbala kuli bene Benyamini mwene wirhu, nisi  ka ngwasirwe ndeke?» Nyakasane anacishuza, erhi: «Ogendimulwisa, bulya irhondo nakuha ye».

Okuhimwa kwa Benyamini

29 Lero obwo, Israheli ahira omurhego eburhambi bwa Gibeya. 30 n’oku lusiku lwa kasharhu, bene Israheli bashubirhabalira bene Benyamini, bashubitwa ecigamba aha Gibeya nk’agandi mango. 31 Nabo bene Benyamini bahuluka, babuganana boshi n’olubaga, baciyegûla n’olugo; barhôndêra okuyirha omu bantu nk’agandi mango; omu njira, nguma ejire e Beteli. n’eyindi e Gibeya, omu ndimiro: bayirha hofi bantu makumi asharhu ga bene Israheli. 32 Bene Benyamini bakaziderha, mpu: «Kandi rhwamabanigiûza nk’agandi mango!» Bene Israheli boshi baderha mpu: «Rhuyake, rhubayegûle n’olugo, bashimba ezi njira». 33 Bene Israheli barhenga halya bàli, bagendiyimanga aha Bali-Tamari. Nabo balya bàli murhego barhenga halya balì bacifulisire omu kabanda ka Gibeya. 34 Bantu bihumbi ikumi bya ntwali za bene Israheli bahika ntyo aha Gibeya. Entambala yaba nkali, na bene Bcnyamini barhiili bamanyire oku obuhanya bwabajirekwo. 35 Nyakasane ahunya Benyamini embere za bene Israheli, bene Israheli banaciyirha muli olwo lusiku, omu bene Bcnyamini bantu bihumbi makumi abirhi na birhanu na bantu igana. boshi bantu bahuma engôrho. 36 Bene Bcnyamini babona oku lero bamahimwa. Ci kwonene okengerage oku bene Israheli baciyegulaga kuli bene Benyamini bamulekera oluhya, ebwa kuba bàli bacikubagire gulya murhego gwabo bahiraga kuli Gibeya . 37 Abo bantu bàli bacifulisire bakanyiriza. bashagamukira omu Gibeya  Kandi balikula: gulya murhego gwageza olugo loshi oku boji bw’engôrho. 38 Bene. Israheli boshì n’abo bantu bàli murhego, bàli erhi bayumvinye oku hano balangira ecigi citumbûka omu lugo, banamanye oku bakola balimwo. 39 Bene Israheli bahindamukira ababo omu kulwa. Bene Benyamini bàli erhi bayisire bantu makumi   asharhu   omu   bene   lsrahelì,   banakaziderha,   mpu:   «Okunali kandirhwamuhumakwo  nka  omu  ntambala  zali  ntangiriza».  40 Ci  kwonene,  ecimanyiso  erhi  carhôndire  okubonekana  omu  lugo, cali  erya  nkingi  y’omugi, Benyamini anacihindamuka, lola oku olugo loshi lukola luli muyongo omu nkuba malunga. 41 Bene Israheli bahindamuka; Benyamini arhungwa n’obwoba erhi abona obuhanya bwamamujakwo. 42 Bahindamula omugongo embere za bene Israheli, bakola bayakira ebw’irungu, ci kwonene entambala  yanabananirakwo, nabo abakazigirhenga omu lugo babamalirira ekarhî kabo. 43 Bagorha Benyamini, bayisha bamuminisire buzira kuyimanga, bamuhima loshi kuhika ah’ishiriza lya Gibeya, olunda lw’e buzûka-zûba. 44 Muli bene Benyamini mwafa bantu bihumbi  ikumi  na munani,  boshi  bali bantu  ba ntwali. 45 Abandi bahindamula omugongo, bakûla omulindi, bayakira omw’irungu ebwa Ibuye lya Rimoni, banacigwanyanya bandi bantu bihumbi birhanu omu njira, babagorha hofi hofi, kuhika aha Gideomi, babayirhamwo bantu bihumbi bibirhi. « ‘ Abafire muli bene Benyamini boshi olwo lusiku bahika omu bantu bihumbi makumi abirhi na birhanu, boshi bantu bahuma engôrho,  boshi bantu ba ntwali. 47 Bantu magana gali ndarhu gonene bahindwire omugongo, bayakira omw’irungu, ebw’ibuye lya Rimoni; banacibêra eyo munda ebw’ibuye lya Rimoni, myezi ini. 48 Bene Israheli bashubira emwa bene Benyamini; ecihugo coshi bacigeza oku boji bw’engôrho, kurhenga oku ngo ngumaguma, kuhika  oku bishwekwa byàli maso manji, na kuhika oku ngasi ehi banabwine hyoshi. Bayôca ngasi lugo banashimanyire.

Richter/Judges BHS

20

1וַיֵּצְאוּ֮ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑דאֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃

2וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנֹּ֣ות כָּל־הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֥ות אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖ישֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃ פ

3וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן כִּֽי־עָל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּבְּר֕וּ אֵיכָ֥ה נִהְיְתָ֖ההָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת׃

4וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֨תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖ילָלֽוּן׃

5וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת־הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אֹותִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת־פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּוַתָּמֹֽת׃

6וָֽאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכָל־שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

7הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם׃

8וַיָּ֨קָם֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לֵאמֹ֑ר לֹ֤א נֵלֵךְ֙ אִ֣ישׁ לְאָהֳלֹ֔ו וְלֹ֥א נָס֖וּר אִ֥ישׁ לְבֵיתֹֽו׃

9וְעַתָּ֕ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶׂ֖ה לַגִּבְעָ֑ה עָלֶ֖יהָ בְּגֹורָֽל׃

10וְלָקַ֣חְנוּ עֲשָׂרָה֩ אֲנָשִׁ֨ים לַמֵּאָ֜ה לְכֹ֣ל׀ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵאָ֤ה לָאֶ֨לֶף֙ וְאֶ֣לֶף לָרְבָבָ֔ה לָקַ֥חַת צֵדָ֖הלָעָ֑ם לַעֲשֹׂ֗ות לְבֹואָם֙ לְגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֔ן כְּכָל־הַ֨נְּבָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

11וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים׃ פ

12וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖הבָּכֶֽם׃

13וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת־הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוּ֙בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּקֹ֖ול אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃

14וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֛ן מִן־הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

15וַיִּתְפָּֽקְדוּ֩ בְנֵ֨י בִנְיָמִ֜ן בַּיֹּ֤ום הַהוּא֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב לְ֠בַד מִיֹּשְׁבֵ֤יהַגִּבְעָה֙ הִתְפָּ֣קְד֔וּ שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃

16מִכֹּ֣ל׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאֹות֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינֹ֑ו כָּל־זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל־הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥איַחֲטִֽא׃ פ

17וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הִתְפָּֽקְד֗וּ לְבַד֙ מִבִּנְיָמִ֔ן אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֥ות אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב כָּל־זֶ֖ה אִ֥ישׁמִלְחָמָֽה׃

18וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית־אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה־לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖העִם־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה׃

19וַיָּק֥וּמוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּבֹּ֑קֶר וַיַּֽחֲנ֖וּ עַל־הַגִּבְעָֽה׃ פ

20וַיֵּצֵא֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בִּנְיָמִ֑ן וַיַּעַרְכ֨וּ אִתָּ֧ם אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִלְחָמָ֖ה אֶל־הַגִּבְעָֽה׃

21וַיֵּצְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן מִן־הַגִּבְעָ֑ה וַיַּשְׁחִ֨יתוּ בְיִשְׂרָאֵ֜ל בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא שְׁנַ֨יִם וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁאָֽרְצָה׃

22וַיִּתְחַזֵּ֥ק הָעָ֖ם אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּסִ֨פוּ֙ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֔ה בַּמָּקֹ֕ום אֲשֶׁר־עָ֥רְכוּ שָׁ֖ם בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹֽׁון׃

23וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵֽי־יְהוָה֮ עַד־הָעֶרֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֹוסִ֗יף לָגֶ֨שֶׁת֙לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ פ

24וַיִּקְרְב֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיֹּ֥ום הַשֵּׁנִֽי׃

25וַיֵּצֵא֩ בִנְיָמִ֨ן׀ לִקְרָאתָ֥ם׀ מִֽן־הַגִּבְעָה֮ בַּיֹּ֣ום הַשֵּׁנִי֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל עֹ֗וד שְׁמֹנַ֨ת עָשָׂ֥ראֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָ֑רְצָה כָּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לְפֵי חָֽרֶב׃

26וַיַּעֲל֣וּ כָל־בְּנֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וְכָל־הָעָ֜ם וַיָּבֹ֣אוּ בֵֽית־אֵ֗ל וַיִּבְכּוּ֙ וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּצ֥וּמוּבַיֹּום־הַה֖וּא עַד־הָעָ֑רֶב וַֽיַּעֲל֛וּ עֹלֹ֥ות וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

27וַיִּשְׁאֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּֽיהוָ֑ה וְשָׁ֗ם אֲרֹון֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים בַּיָּמִ֖ים הָהֵֽם׃

28וּ֠פִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד׀ לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֮ לֵאמֹר֒ הַאֹוסִ֨ף עֹ֜וד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛העִם־בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ׃

29וַיָּ֤שֶׂם יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽרְבִ֔ים אֶל־הַגִּבְעָ֖ה סָבִֽיב׃ פ

30וַיַּעֲל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י וַיַּעַרְכ֥וּ אֶל־הַגִּבְעָ֖ה כְּפַ֥עַם בְּפָֽעַם׃

31וַיֵּצְא֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ לִקְרַ֣את הָעָ֔ם הָנְתְּק֖וּ מִן־הָעִ֑יר וַיָּחֵ֡לּוּ לְהַכֹּות֩ מֵהָעָ֨ם חֲלָלִ֜ים כְּפַ֣עַם׀ בְּפַ֗עַםבַּֽמְסִלֹּות֙ אֲשֶׁ֨ר אַחַ֜ת עֹלָ֣ה בֵֽית־אֵ֗ל וְאַחַ֤ת גִּבְעָ֨תָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִ֖ישׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

32וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן נִגָּפִ֥ים הֵ֛ם לְפָנֵ֖ינוּ כְּבָרִאשֹׁנָ֑ה וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל אָמְר֗וּ נָנ֨וּסָה֙ וּֽנְתַקְּנֻ֔הוּמִן־הָעִ֖יר אֶל־הַֽמְסִלֹּֽות׃

33וְכֹ֣ל׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקֹומֹ֔ו וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמֹ֖ומִמַּֽעֲרֵה־גָֽבַע׃

34וַיָּבֹאוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂרֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣איָדְע֔וּ כִּֽי־נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה׃ פ

35וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה׀ אֶֽת־בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨יםוַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כָּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב׃

36וַיִּרְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן כִּ֣י נִגָּ֑פוּ וַיִּתְּנ֨וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֤ל מָקֹום֙ לְבִנְיָמִ֔ן כִּ֤י בָֽטְחוּ֙ אֶל־הָ֣אֹרֵ֔ב אֲשֶׁר שָׂ֖מוּאֶל־הַגִּבְעָֽה׃

37וְהָאֹרֵ֣ב הֵחִ֔ישׁוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ אֶל־הַגִּבְעָ֑ה וַיִּמְשֹׁךְ֙ הָאֹרֵ֔ב וַיַּ֥ךְ אֶת־כָּל־הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃

38וְהַמֹּועֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלֹותָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃

39וַיַּהֲפֹ֥ךְ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבִנְיָמִ֡ן הֵחֵל֩ לְהַכֹּ֨ות חֲלָלִ֤ים בְּאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּשְׁלֹשִׁ֣ים אִ֔ישׁ כִּ֣יאָמְר֔וּ אַךְ֩ נִגֹּ֨וף נִגָּ֥ף הוּא֙ לְפָנֵ֔ינוּ כַּמִּלְחָמָ֖ה הָרִאשֹׁנָֽה׃

40וְהַמַּשְׂאֵ֗ת הֵחֵ֛לָּה לַעֲלֹ֥ות מִן־הָעִ֖יר עַמּ֣וּד עָשָׁ֑ן וַיִּ֤פֶן בִּנְיָמִן֙ אַחֲרָ֔יו וְהִנֵּ֛ה עָלָ֥ה כְלִיל־הָעִ֖ירהַשָּׁמָֽיְמָה׃

41וְאִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ הָפַ֔ךְ וַיִּבָּהֵ֖ל אִ֣ישׁ בִּנְיָמִ֑ן כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־נָגְעָ֥ה עָלָ֖יו הָרָעָֽה׃

42וַיִּפְנ֞וּ לִפְנֵ֨י אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־דֶּ֣רֶךְ הַמִּדְבָּ֔ר וְהַמִּלְחָמָ֖ה הִדְבִּיקָ֑תְהוּ וַאֲשֶׁר֙ מֵהֶ֣עָרִ֔יםמַשְׁחִיתִ֥ים אֹותֹ֖ו בְּתֹוכֹֽו׃

43כִּתְּר֤וּ אֶת־בִּנְיָמִן֙ הִרְדִיפֻ֔הוּ מְנוּחָ֖ה הִדְרִיכֻ֑הוּ עַ֛ד נֹ֥כַח הַגִּבְעָ֖ה מִמִּזְרַח־שָֽׁמֶשׁ׃

44וַֽיִּפְּלוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן שְׁמֹנָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ אֶת־כָּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃

45וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֨רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָֽרִמֹּ֔ון וַיְעֹֽלְלֻ֨הוּ֙ בַּֽמְסִלֹּ֔ות חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיַּדְבִּ֤יקוּאַחֲרָיו֙ עַד־גִּדְעֹ֔ם וַיַּכּ֥וּ מִמֶּ֖נּוּ אַלְפַּ֥יִם אִֽישׁ׃

46וַיְהִי֩ כָל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים מִבִּנְיָמִ֗ן עֶשְׂרִים֩ וַחֲמִשָּׁ֨ה אֶ֥לֶף אִ֛ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חֶ֖רֶב בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא אֶֽת־כָּל־אֵ֖לֶּהאַנְשֵׁי־חָֽיִל׃

47וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֨רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָֽרִמֹּ֔ון שֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות אִ֑ישׁ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּסֶ֣לַע רִמֹּ֔ון אַרְבָּעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃

48וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל שָׁ֣בוּ אֶל־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב מֵעִ֤יר מְתֹם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַ֖ד כָּל־הַנִּמְצָ֑אגַּ֛ם כָּל־הֶעָרִ֥ים הַנִּמְצָאֹ֖ות שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ פ

Entanya za Bene-Israheli

21

1 Bene Israheli bàli erhi bahigire aha Mispa, mpu: «Ntaye ciru n’omuguma wahâna mwâli wage emwa bene Benyamini». 2 Olubaga lwanacishubira e Beteli, lwatwa akacâma aho, embere za Nyamuzinda kuhika bijingo. Lwakazilogôshera, lwalaka lwanakaziderha, mpu: 3 «Cirhumirage, yagirwa Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli, okula kuba omu bene Israheli, okubona habulikana mulala muguma gw’Israheli». 4  Erhi buca, olubaga lwazûka lubungubungu, lwayubaka oluhêrero halya, ba­ rherekera enterekêro z’ensirîrà n’nterekêro z’omurhûla. 5 Bene Israheli banaciderha, mpu: «Ndi w’omu milala ya bene Israheli yoshi orhayishiri muno mbuganano embere za Nyakasane?» Bulya bàli erhi bahànyire eciragane cinene kuli olya orhayishiri emunda  Nyakasane ali aha Mispa, baderha mpu oyo anafe. 6  Ci kwonene  bene Israheli  bayumva  obwonjo  bwa Benyamini,  mwene wabo banaciderha, mpu: «Mulala muguma gwamahwâga obu muli bene Israheli! 7 Kurhi rhwabajiriraga lyo rhuhashibona abakazi kuli balya bacisigire? Rhwono rhwalaganine embere za Nyakasane oku rhurhabahe abanyere mpu babe bakabo».

Abananyere bashugi b’e Yabeshi bahâbwa bene Benyamini

8 Kandi bashubidosanya, mpu: «Ka hali omulala gurhayishire embere za Nyakasane omu bene Israheli boshi, aha Mispa?» Na, lola oku ntaye ciru n’omuguma w’e Yabeshi oba omu Galadi, wayishire oku cibando omu mbuganano. 9 Bajira omubalè gw’olubaga, na lola oku ntaye ciru n’omuguma w’e Yabeshi oba omu Galadi wayishire. 10 Okubundi olubaga lwanacirhuma emwabo ngabo ya hihumbi ikumi na bibirhi b’omu ntwâli, banacibaha eri irhegeko; mpu: «Mukanye, mugendigeza oku boji bw’engôrho abantu banayubaka omu Yabeshi olya oba omu Galadi boshi, balume, abakazi n’abana. 11 Alagi oku mwayishijira: Mwaherêrekeza ngasi wa bûko mulume, ngasi mukazi okola oyishi encingo y’omulume, muleke abanyere». Ntyo kwo banajizire .12 Bashimana omu bantu b’e Yabeshi oba omu Galadi, banyere ba babikira magana ani barhalibasagimanyana na mulume omu kulâla naye: banaciyisha babadwirhe oku cibando, aha Silo oli omu cihugo ca K,anani. 13 Okubundi embuganano yoshi yanacirhuma entumwa emwa balya bene Benyamini bâli okw’ibuye lya Rimani, banacibabwira mpu bayagaluke, bakola bahirwe omurhiìla. 14 Benyamini ayagaluka ago mango, banacibaha abakazi, baligi balya harhayirhagwa omu bakazi boshi b’e Yabeshi oli omu Galadi, ci kwonene barhabonaga ababalumîra.

                   Abananyere h’e Silo babakulwa

15 Olubaga lwâli luberire bene Benyamini obwonjo bwenêne, ebwa kuba Nyakasane anahizire omurhiìla omu milala ya bene Israheli. 16 Abashamuka banaciderha, mpu: «Kurhigi rhwajira lyo rhubona abakazi rhwaha balya bene Benyamini bacisigire, ebwa kuba abakazi b’emwa Benyamini bayisirwe hoshi?» 17 Banaciderha, mpu: «Kukwanine rhukenge obuhashe bwa aba bene Benyamini  bacisigire,  harhagiba  omulala  gwahirigirha  omu   bene  Israheli. 18 Rhwono rhurhankacihashibaha abanyere birhu mpu habayanke, babe bakâbo». Bulya bene Israheli bahànyire eciragane mpu: «Ahehêrerwe owankaha bene Benyamini omukazi». 19 Banaciderha mpu: «Lola oku olusiku lukulu lwa Nyakasane lukola luli hofi lube aha Silo, olunda lw’e mwênè lwa Beteli, ebuzûka-zûba bw’enjira esokire e Beteli, aha Sikemi, n’olunda lw’emukondwe lwa Lebona». 20 Okubundi banaciha bene Benyamini eri irhegeko, mpu:«Mukanye mugendicifulika omu mizabibu. 21 Mukazihcngiìza, na bano abanyere b’e Silo bayisha balisâma omungondo, mwanapamuka mulya mizabibu, mwanabakula ngasi muguma owage mukazi muli abo banyere b’e Silo, mwanacishubirira omu cihugo ca bene Benyamini. 22 Erhi b’ishe nisi erhi bene wabo bankayisha mpu balihakana emunda rhuli, rhwanababwira nti: «Murhubabalire kuli bo, bulya rhurhahashaga okubonera ngasi muguma owage mukazi oku matabaro. Na kandi arhali mwe mwabahagabo, bulya acibaga ntyo, mwàli mwajira kubi». 23 Bene Benyamini banacijiraga ntya: bakazibakula ngasi mu­ guma owage munyere muli balya banyere balisiìma. Bahahakula, banabage­ ndana omu cihugo cabo, bashuhiyubaka engo, banaziberamwo. 24 Muli ago mango bene Israheli harhenga aho, ngasi muguma ashubira omu mulala gwage n’omu bûko hwage; kurhenga aho, ngasi muguma arhôla omwanya gwage. 25 Ago mango nta mwami wabàga omw’Israheli; ngasi muguma akazagijira oku anabwine kuli kwinja omu masu gage.

21, 11: Ago marhegeko g’okukola amaligo galishushine n’amarhegeko g’entambala za miramira (Mib 31, 15-18).

Richter/Judges BHS

21

1וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא־יִתֵּ֥ן בִּתֹּ֛ו לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה׃

2וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ עַד־הָעֶ֔רֶב לִפְנֵ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּשְׂא֣וּ קֹולָ֔ם וַיִּבְכּ֖וּ בְּכִ֥י גָדֹֽול׃

3וַיֹּ֣אמְר֔וּ לָמָ֗ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָ֥יְתָה זֹ֖את בְּיִשְׂרָאֵ֑ל לְהִפָּקֵ֥ד הַיֹּ֛ום מִיִּשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֥בֶט אֶחָֽד׃

4וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ הָעָ֔ם וַיִּבְנוּ־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיַּעֲל֥וּ עֹלֹ֖ות וּשְׁלָמִֽים׃ פ

5וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָלָ֧ה בַקָּהָ֛ל מִכָּל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה כִּי֩ הַשְּׁבוּעָ֨ההַגְּדֹולָ֜ה הָיְתָ֗ה לַ֠אֲשֶׁר לֹא־עָלָ֨ה אֶל־יְהוָ֧ה הַמִּצְפָּ֛ה לֵאמֹ֖ר מֹ֥ות יוּמָֽת׃

6וַיִּנָּֽחֲמוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־בִּנְיָמִ֖ן אָחִ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ נִגְדַּ֥ע הַיֹּ֛ום שֵׁ֥בֶט אֶחָ֖ד מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

7מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לַנֹּותָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים וַאֲנַ֨חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ בַֽיהוָ֔ה לְבִלְתִּ֛י תֵּת־לָהֶ֥ם מִבְּנֹותֵ֖ינוּ לְנָשִֽׁים׃

8וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֗י אֶחָד֙ מִשִּׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָלָ֥ה אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּ֑ה וְ֠הִנֵּה לֹ֣א בָא־אִ֧ישׁאֶל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה מִיָּבֵ֥ישׁ גִּלְעָ֖ד אֶל־הַקָּהָֽל׃

9וַיִּתְפָּקֵ֖ד הָעָ֑ם וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־שָׁם֙ אִ֔ישׁ מִיֹּושְׁבֵ֖י יָבֵ֥שׁ גִּלְעָֽד׃

10וַיִּשְׁלְחוּ־שָׁ֣ם הָעֵדָ֗ה שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיְצַוּ֨וּ אֹותָ֜ם לֵאמֹ֗ר לְ֠כוּ וְהִכִּיתֶ֞םאֶת־יֹושְׁבֵ֨י יָבֵ֤שׁ גִּלְעָד֙ לְפִי־חֶ֔רֶב וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃

11וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּל־זָכָ֗ר וְכָל־אִשָּׁ֛ה יֹדַ֥עַת מִשְׁכַּב־זָכָ֖ר תַּחֲרִֽימוּ׃

12וַֽיִּמְצְא֞וּ מִיֹּושְׁבֵ֣י׀ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֗ד אַרְבַּ֤ע מֵאֹות֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָדְעָ֛ה אִ֖ישׁ לְמִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑רוַיָּבִ֨יאוּ אֹותָ֤ם אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ שִׁלֹ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ס

13וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיְדַבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּסֶ֣לַע רִמֹּ֑ון וַיִּקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם שָׁלֹֽום׃

14וַיָּ֤שָׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וְלֹֽא־מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃

15וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

16וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה לַנֹּותָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי־נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃

17וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְרֻשַּׁ֥ת פְּלֵיטָ֖ה לְבִנְיָמִ֑ן וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שֵׁ֖בֶט מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

18וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֥א נוּכַ֛ל לָתֵת־לָהֶ֥ם נָשִׁ֖ים מִבְּנֹותֵ֑ינוּ כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אָר֕וּר נֹתֵ֥ן אִשָּׁ֖הלְבִנְיָמִֽן׃ ס

19וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג־יְהוָ֨ה בְּשִׁלֹ֜ו מִיָּמִ֣ים׀ יָמִ֗ימָה אֲשֶׁ֞ר מִצְּפֹ֤ונָה לְבֵֽית־אֵל֙ מִזְרְחָ֣ה הַשֶּׁ֔מֶשׁלִמְסִלָּ֔ה הָעֹלָ֥ה מִבֵּֽית־אֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וּמִנֶּ֖גֶב לִלְבֹונָֽה׃

20וַיְצַו אֶת־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים׃

21וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנֹות־שִׁילֹו֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלֹות֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן־הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛םאִ֥ישׁ אִשְׁתֹּ֖ו מִבְּנֹ֣ות שִׁילֹ֑ו וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן׃

22וְהָיָ֡ה כִּֽי־יָבֹ֣אוּ אֲבֹותָם֩ אֹ֨ו אֲחֵיהֶ֜ם לָרֹוב אֵלֵ֗ינוּ וְאָמַ֤רְנוּ אֲלֵיהֶם֙ חָנּ֣וּנוּ אֹותָ֔ם כִּ֣י לֹ֥א לָקַ֛חְנוּאִ֥ישׁ אִשְׁתֹּ֖ו בַּמִּלְחָמָ֑ה כִּ֣י לֹ֥א אַתֶּ֛ם נְתַתֶּ֥ם לָהֶ֖ם כָּעֵ֥ת תֶּאְשָֽׁמוּ׃ ס

23וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן־הַמְּחֹלְלֹ֖ות אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֨וּבוּ֙אֶל־נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃

24וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְטֹ֖ו וּלְמִשְׁפַּחְתֹּ֑ו וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁלְנַחֲלָתֹֽו׃

25בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

L’apprentissage des langues s’avère un moyen obligé d’inculturer le message évangelique. Tel a été la conviction de l’Abbé Kagaragu Ntabaza quand il disait : « Amashi garhahimwa kuderha bwinja Emyanzi y’Akalembe » autrement dit, pour un mushi, le mashi exprime mieux l’Evangile’’. Cet Abbé déjà rentré auprès du Père depuis une dizaine d’années a laissé une imposante littérature en mashi dans la catéchèse et dans plusieurs domaines, emboîtant les pas aux missionnaires qui ont été les premiers à écrire en mashi.  Qu’il repose en paix.

Etant donné que la langue est l’âme et l’expression d’une culture, apprendre une nouvelle langue est toujours une ouverture et un enrichissement personnel et communautaire. Nous estimons qu’il est important d’initier amis et  amies de la culture à cette langue qui connaît déjà quelques centres de diffusion et dont les locuteurs se trouvent dans plusieurs coins du monde.

---

Le mashi est une langue bantoue parlée par plus d’un million d’autochtones et des missionnaires au Congo. Ces derniers ont été les premiers à mettre la richesse du mashi par écrit avant que l’Abbé Kagaragu leur emboîte les pas. La Bible entière a été traduite en mashi depuis une dizaine d’années : Ebibliya ntakatifu, verbum Bible 1991.

Au pluriel, « les Bashi appartiennent au groupe linguistique bantu. Leur langue est le Mashi dont le vocabulaire riche et nuancé permet à la pensée de s’exprimer facilement, » KAGARAGU NTABAZA, Emigani bali bantu, Proverbes et Maximes de Bashi 4° édition LIBREZA, BUKAVU 1984, p.V, cf. introduction Omulala gw’omushi. Lubero lurhanzi. Les Bashi habitent à l’Est de la République Démocratique du Congo sur les collines à côté des Grands Lacs. Mais cette langue, considérée par le colonisateur et ceux aui les ont copié, come dialecte, est une langue internationale à l’instar du Lunda, Tchokwe, Chibemba, Kikongo, Lingala. Le mashi est parlé en Républiaue Démocratiaue du Congo, en Zambie, en Angola, en Nammibie, au Nigeria et au Kenya. Du coté sinéestes, nous avons un Jesus Film en mashi d’Angola, Zambie e Namibie ( http://api.arclight.org/videoPlayerUrl?refId=1_20919-jf-0-0&parentSessionId=510301509a67a1.15982579&apiSessionId=51098a367d3f92.47920634-003&playerStyle=default )

Le mashi est une langue bantoue parlée par plus d’un million d’autochtones et des missionnaires au Congo. Ces derniers ont été les premiers à mettre la richesse du mashi par écrit avant que l’Abbé Kagaragu leur emboîte les pas. La Bible entière a été traduite en mashi depuis une dizaine d’années : Ebibliya ntakatifu, verbum Bible 1991. Nous pensons qu’il est temps d’en faire une application accessible à ceux qui ont la conexion.

D’autres livres de l’Abbé Aristide Kagaragu Ntabaza :

–  Emigani bali bantu olubero lwa kabiri, Omulala gw’omushi, Bukavu Libreza, Nacêzè, 1968.

• Emigani bali bantu Proverbe et Maxime de Bashi , 1976.
• Emigani bali bantu cibâbwa c’abazire, 1978.
• Bakonkwa I (Bali aha mwabo), 1977.
• Bakonkwa II (Kazunguzibwa), 1977
• Bakonkwa III (Ndi walera omwana), 1988.
• Abasheka Basheke 1 (Masheka bayigurha) 1979.
• Abasheka basheke 2 (Bwenge bahemba), 1978.
• Abasheka basheke 3 (Mugoma mweru), 1978.
• Abasheka Basheke 4 (Owayimba lungwe) 1979.
• Abasheka Basheke 5 (Barhasoma kuguma), 1979.
• Abasheka Basheke 6 (Nabarhamire ) 1979.
• Abasheka Basheke 7 ( Badosa oyunjuzize), 1980.
• Abasheka Basheke 8 ( Mpa-nkuhe), 1986.

Pour d’autres références  sur la culture des Bashi, voir Dominique MWEZE Chirhulwire, Bibliographie sur les Bashi du Sud-Kivu (Bibliothèque du Centre d’Etude des Recherches Africaines 16),  Faculté Catholique de Kinshasa, 1999. Nous citons un exemple parmi d’autres : CLEIRE, Richard, Grammaire mashi, Centre d’Etudes de Langues Africaines, Bukavu, 1972 dont la première publication eu lieu en 1955.

Abbé Karhalya Makiro a écrit un chef d’oeuvre sur la culture Bashi, L’Âme zairoise Mushi, qui mérite une lecture de contact à la culture de Bashi. Au chapitre III, il écrit:

« On peut le dire, le Mushi est naturellement religieux. Sa religion, contrairementà ce que les observateurs pressés ont pu avancer, consiste dans la reconnaissance d’un Etre suprême unique « Nyamuzinda » qu’il honore comme principe et source de toute vie, et à qui il se réfère dans toutes les manifestations de sa vie. Il est vrai qu’il lui donne des noms différents: Nyamuzinda, Nnâmahanga, Lungwe, Lulema, Lugabaigagana… mais ces noms ne désignent q’un seul et même Être. Pour un Mushi, Dieu-Nyamuzinda « le Premier et le Dernier » n’est pas localisé. Et parce qu’on ne sait pas où il demeure et il est trop haut, inaccessible, le Mushi ne va pas, la pluspart du temps, s’adresser directement à Nyamuzinda. Bien qu’il soit dans les habitudes d’offrir un sacrifice à Nyamuzinda au mois une fois, par an, le Mushi pour atteidre Nyamuzinda passe ordinairement par des intermédiaire, les bazimu« . Un Muzimu est un homma qui a quitté la terre et allé chez Nyamuzinda. Il ya les bons (abagashanyire et les mauvais (abarhagashanaga). Les bons interviennent en faveur des vivants auprès de Nyamuzinda. Les mauvais intervienne pour ennuyer et tourmenter les vivants. Tout homme aui meurt devien muzimu et acquiert un rôle. Le Mushi croit que celui qui avait une responabilité pendant sa vie terrestre ne restera pas indifférents aux siens après sa mort. Le Mushi se faitde Dieu la conception analogue à celle du bwami, la cour du roi. Comme le roi agit sur intigation des favoris, suivants et intercesseurs/ La cour céleste serait analogue à la cour terrestre où jouent tant d’intercessions et tant d’intrigues. Dieu n’a pas de malice et n’a besoin de rien. Ceux qui font les mal ce sont les bazimu. Alors il faut se protéger. C’est ainsi que le Mushi a institué le sacrifice aux bazimu, aux mânes des ancêtres. Nyamuzinda n’étant pas un muzimu, est l’Unique, l’auteur de tout ce qui existe. L’influence des bazimu se limitait à leur contrée ou leur domaine qu’ils occupait quand il était en vie. Il fallait attendre l’Eglise Catholiaue pour comprendre aue les bons bazimu, les saints, peuvent intervenir au-delà de leur, famille, leur clans, leur tribu ou leur nation.

Quelques nom des bazimu étaient bien connus: Lyangombe, le héros national; Muhima et Maheshe, à Ijwi; Cilunga pour l’élévage; Nabinji, pour la bananeraie et l’abondance; Kangerè qui controle le lac; Namukumba, poerteur des messages; Bihêko, muzimu wa munyere w’ifunwe wafiraga e Ndorwa e Buganda; Kalemêre erhi Kadaga, ali mulezi wa Mwami Kamome, bamukaga lero ahinduka muzimu aja oku ntondo e Kaziba, anakahusa ashaba ebi bamunyagaga, enkoma n’enyumpa. Mulirima, ye muzimu ohekwa na mushoho. Bindula ye muzimu oyubakirwa oluhêro lywa mahemba ani, Cihangahanga ye rhula oku bakazi b’oluhali.

Article en progression attendant vos contributions. Emyanzi y’obûko: Mastaki anadosize larha enganiro y’Abanyalwizi , larha amushuza oku arhayimanyiri. Lero amadokeza omu cigamba c’Abanyalwizi bamamubwira ntya: 

« Amango bene Namuhoye, abami barhegaga e Lwindi, oyo Nnina afira omu njira  e Burhinyi. Munzihirwa adesire oku abali aha ka bamubisha, n’abalijirihimva balerha enyâma balira oku cicaniro. Eyo nyama y’oku cicaniro yoyadwirhe amazino maguma g’ emilala  erhi bûko e Bushi ntya: Abayiyocagya, bayirikwa Banyamoca, aba ebihungu byayishamulaga, mpu bo Bahungwè, abayibohaga omu lwizi, baderhwa Banyalwizi, abasigalaga aha kaburi, bayirikwa Barhana … »

Barhadesire Abanyamahanzi, Abanjoga, Ababofa, Abaciko, Abalinja, Abarhungu, Abanyamungere, Abanyiganda , Abalumbu, Abanyintu, Abanyacirula, Ababewa n’eyindi milala ,wankengeza: les clans au pays des Bashi (Banyabungo) Extrait Vol III (1922); Cf. La Revue « CONGO » Tome 1, pp 337-352.

Les préfixes Ba, Banya, Bene, mis au début du clan ou d’un peuple signifient « gens de….. »,  » enfants de ».

Le nom du clan est parfois celui de l’ancêtre qui le fonda; le plus souvent c’est son surnom ou celui de ses premiers descendants. Exemple Kaciko donna son nom au Baciko, Namuhoye fonda les Banyamwoca de son fils Mwocha, ceux qui ont rôti la viande. Rappelez-moi, s’il vous plaît les autres clans chez les  Bashi. Les enfants des villes risquent de se marier dans la même famille du clan d’appartenance. Cela se répétant créerait des consanguinités  génétiquement dangereuses.

Nani namadosa Fidèle Buhola amampa oku myanzi wa!

I. ABANYALWIZI MULALA MUNENE

I.1. ABAKULA EMBERE BABO N’ABAHALI ENE 2019

Oyandisire eyi myanzi n’obusagasi . «  Nie Heri BALENGEKE Fidèle mwene Zagabe ; nyâma M’Kahuranyi. Zagabe mwene Zashurhwa, mwene Buhola, mwene Mutarushwa, mwene Namukoma, mwene Mutakomwa gwa Lunyenywe. E Lulonge yo mburhirwa omu lugo lunene groupement Irongo omu Bugweshe, Territoire y’e WALUNGU. Nani ngwerhe abana : Amani François, Murhabazi Amos, Munguashuza Anne-Marie, Anipa Venantia.

Narhondêraga narhanya kuli ogu mulala gwirhu hali myaka irhanu. Nalezirwe n’Abanyalwizi. Bali ba bushiru na ba kuganîra. Bakanyereka bene wirhu baguma baguma, bambwira n’akalamo balamaga.

Erhi najaga ahamwa Mulengandagu, rhwanalegerera rhwaganira ciru nanayibagira bwaja eka. Oyu mudahwa Padiri Matabaro Chubaka naye amayemera oku antabala ayandike eyi myanzi ayushule n’eyindi ayihire oku hyuma-nshongêza (Ordinateur). Rhwenaye rhuyandisirage obwo. Mashi murhugwase. Kugenda mugenda, mubwire bene wirhu bali e Burhinyi, e Luhwinja, e Ninja, e Kalonge, e Bufulero, mashi nabo barhugwase okumanyisa abakulambere birhu. Ntaco cakarhuma rhwacibêrula ».

I. 2. AKALAMO –OBUSHAJA N’EMIKOLO YABO

E Buhaya, e Ngweshe, e Kaziba n’e Luhwinja na Burhinyi, baderhwa BANYALWIZI ;

E Ninja n’Ekalonge, baderhwa BENE NABYASI ;

E Bufulero babaderhe BASHALE

Ogu mulala, nka eyindi milala na ngasi bûko e Bushi, barhengaga e Lwindi. Babaderha Banyalwizi bulya amango g’olubungo kurhenga e Lwwindi aha bali omu ntondo z’e Burhinyi, bulya bali ba misi  na ba bushiru  na benge omu kukola, babarhuma mpu bagend’ilerha ebi bayocamwo olwina, balerha olwizi bayocamwo olwina banabohamwo emijoco. Lero babaderha mpu : BANYALWIZI ABO

Abantu erhi baluga barhabêra haguma, nk’oku binali ene , barhenganakwo, baguma basigala e Burhinyi, abandi baja e Luhwinja, abandi e Ninja, abandi e Buhaya yo Kabare. Na ngasi muguma emunda ajire, arhayibagiraga benewabo. Bagenderire okuyish’ilamusanya; okubalamirana, bulya bali bagwerhe obuzigire n’obusime kuli bene wabo.

Abajaga e BUHAYA, mukulu wabo ye NNENGUKU: Aburha Lunyenywe . Lunyenywe aburha Lwenya; Lunyenywe na Lwenya bo bajire e Bugweshe, erhi baba barhunzi.  Barhimbulaga amagerha, , ebirhale, orhugera, engolo. Emunda bajire bagera bayigiriza abandi oburhunzi, bulya embere banji barhayishigi oburhali bushwesi n’obuhinzi. Bakazagirhenga e Bushi bahike e Buganda n’amagulu bulya engalè zirhalizicija eno mwirhu. Bakag’ija e Cisaro, yo bakag’igulira amagerha.

Abana babo nabo bayiga oburhunzi, banji rhucimanyire bakag’irhimbûla enkafu, ebibuzi, empene, empu n’akasigiriti n’amasholo, zo or omu nfarasè. Abaharabu bakabagulira empu n’emigurha. Baharabu baguma babaga e Kabare, abandi e Kamembe, muli aba Baharabu nacibwine muguma bakaderha mpu BISANSAMA. Erhi babaga bamaguza empu n’emigurha, banaje e Ntuga omu mahanga g’e Rwanda bagule enkafu n’ebibuzi. Niene nacibwine larha akaja e Ntuga. Na akaba Zaluke acihaba e Mushenyi mumudose bulya acirhimbwire ebyo boshi na bene wabo KAHAMA, ZAGABE na NTAMUGALE. Nacibwine Rusinga, iba wa nyamashenge, arhimbula enfafu z’e Ntuga. Barhâli banyi. Ciru erhi bageraga e Buhaya: e Mumosho n’e Cirhinja, bakag’ibaderha mpu: “Balya BASHENYISHENYI abo.

Abajaga e BUGWESHE, bulya balimwo abashwesi, baja e Mushenyi ago mango erhi Kalinga ka Nyangezi ye murhambo we Mushenyi n’e Cirhundu: baburha bayushuka, bashweka, bahinga. Bulya abantu barhabêra haguma, emunda bajaga bagera erhi batwa n’amira. Baj’e KAZIBA n’abandi baja e BUFULERO n’abandi bayikira baj’e BURUNDI, ci erhi banali bakakengera benewabo n’okubabalamira. Fidèle Buhola amambwira, erhi : “Omu busagasi bwani, erhi bambwira oku BULEFU aba munyalwizi, naja ahamwage nti mmulamuse, nashangaho nnina. Ye wambwizire, anganirira nk’oku analimanyire. Ambwira oku akagiyumva ishazala KAGALE aderha oku Bene BUHOLA baba bene wabo”.

Oyo wajaga e KAZIBA ye BUDALI. Bali boshi na mwene wabo CIVUBWE. Erhi bahika e Kaziba, baburha banalera, bahinga banashweka. Civubwe wayimaga ye wajire e Bufuliru. Kwo n’okwo naye aburha engabo erhali nyi; ci omu kuja bagenda ntyo, kurhali kulibirha; ngasi aha bagezire bajire baburha n’okuyubaka. Bwo bula e Kaziba baba bashandire hoshi hoshi: e Buhebwa, e Lukubi, e Kashangà ederhwa BUDALI, e Cibanda. Manyire nti Civubwe rhugwerhe muli guno mwaka gwa 2019 e Kaziba aciba.

Abasigalaga e Bugweshe, nabo barhaberaga haguma. Bali omu bishagala-mirhundu na NGO (groupement) hanji. Ci kusimana banacisimana. NSHOKANYI, mwene Kabuka ka BUHOLA naye agenzire ashanga bene wabo e Kaziba. Ohali ene omu mwaka 2019 ye Mirindi Nshokanyi.

I. 3. NGASI AHA BAJIRE BABONEKA BALUME BA MISI BARHAYOBOHAGA

Amango abalume bacilwaga amatumu, omunyalwizi arhasigalaga n’abalume bakola barhabala. Nnancumve larha aganira (2019) kurhi bajaga e Businga bagend’ilwisa Mulere omu 1964. Mpu enfula zo bakag’ishokoza.

Okuba  rhujira groupement (lugo lunene) e Kaziba yo baderha e Budali, burhwali bwa munyalwizi bwarhumaga bamuha olwo lugo, bulya ali agwerhe engabo erhali nyi na balume ba misi. Bene BUDALI balwirire Kaziba bwenene. Co carhumaga Nnakaziba aha Budali eryo ishwa ly’e Kashangà. Eyi myanzi Fidèle Buhola ayidômaga kuli shakulwe Budali na Mulengandagu erhi ayubasire omu Rubenga. Nani nabwine Mulengandagu ayubasire omu Rubenga, erhi nakarhenga emasomo e Mwimbi, rhwe bana b’e Nyabangere rhwakalya amarakuja omu ca Rubenga (mwaka 1967 mwezi gwa 9 kuhika mwaka gwa 1969 mwezi gwa 7. Nacikaziriyahuka nayegema enkuba ahamwa n’okulusibwa na bene Mulengandagu, erhi akola ayubasire e Kaziba. Rhwene abana bage rhwakag’ija omu masomo e Budali erhi ndi omu kabiri ka C.O. oku Institut Lubaba, erhi mwalimu Lwamira amanyandisaho omu mwaka gwa 1977-1978.

E Kabare, bwo Buhaya, NNENGUKU ali mushamuka munene na murhonyi oku bwami.

E  Bugweshe, shakulwe BUHOLA ali murhonyi bwenene emwa NYANGEZI ya Ngweshe. NAMUGALI naye ali murhonyi bwenene omu bwami. Omu murhundu CIGEZI e Burhale omu Bugweshe rhuli banji yo. Bashakulwe bagashane bakonkwa.

I. 4. NNAMAHANGA AKONKWA BULYA ENGALO ZIRI NYINJI

Ogaba engalo, go manema n’emikolo aba mwinja. Arhusima obu rhuli Banyalwizi, bulya ebi arhushobozize birhankaganjwa: arhuhire olubaga bo bene wirhu, obushwesi, obuhinzi n’obwenge. Omu ngasi murhwe gw’abantu nirhu rhuliwo eka n’emahanga. Rhugwerhe abadahwa ( Bashimbe, Matabaro, Cirimwami), ba pasteri (Lwamira, Akwanine, abali e Burhinyi, e Kaziba n’e Bufuliru, ababikira (Anastasie M’Mihigo), abasirika (Thoma Zebonga, Beka na bandi banji), abanganga (Cirume Mendo na bandi banji, abarhunzi (Baduguza n’abandi), abatuzi (Baguga), enderhera lubaga (Lwamira n’abandi), ebirongozi ( Bashimbe, Lwamira, Matabaro, Mastaki, Kulimushi, Budali, Nyamugali n’abandi). . Ayumvirhize ensengero zirhu, rhube n’obushiru rhugenderere oku mushenga, okumulakira omu maganya n’okumuvuga omunkwa. Acirhushobôza binji. Mumpe amazino gaba mumanyire nka…..

Ecirhumire nayandika ehi higurha, nabwine oku rhuli ngabo erhali nyi, ci rhwaherine rhwanahabana, ciru rhwanashombana n’obwo bashakulûza barhayorhaga ntyo. Abana birhu, bulya rhurhamanyini, banahabuka obone barhambala banyashenge erhi bali babo bulya barhakengezibwi, erhi banguma bakujire kubula bukenge babule n’ecalongôza: TULUKI BENE WIRHU. ORHISHI AHA ARHENGA N’AHA AHIKA ARHAMANYA AHA AJA.

Burhanzi, omunyalwizi, caba OMUSHI yeshi arhasigaga mwene wabo omu ntambala, omu mikolo. Muli rhwe, hali abacibwine aha bayubasa erhi aha bahinza. Amazibu bakag’igagwasanya n’okudosanya ihano. Fidèle Buhola, erhi agwerhe myaka 15, acibwine barhenga e Lolonge bona ishe, baj’e Kaziba bajag’idosa mwene wabo Nshokanyi ihano, go mango amanyire oku Kabuka ye walondaga Buhola oku mugongo. Nakaziri bona Zahinda bakag’irhenga NDUBA mpu bajilamusa bene wabo. Ciru bakahika e Bufuliru. Mpu Fidèle Buhola acibwine Budali akag’irhenga e Kaziba alale ahamwabo e Lulonge, bakag’iganira binji na binja. Fidèle Buhola acijire e Bufuliru e Ndolera n’e Buheba bulya shakulu wage Zashurhwa waburhaga ishe, alirhanziribungira eyo munda. Mpu ayankirirwe bwinja ah’Igaze n’ahamwa Nakebeya arhimanaho banashenge banji na bali birhu baherusire eyo munda. Fidèle adesire oku rhumurhabale rhukayigiriza abana birhu engeso nyinja n’obworhere bwinja.

Abakula-mbere birhu balamaga erhi banakengera emunda barhengaga, ogwerhe obulyo akagirhabala mwene wabo, ababugananaga e mahanga bakag’iyankirirana bwinja n’okurhabalana. Rhukengere oku oyirha mwene wabo acilugiza abazimu n’orhajira w’emabo ye lirwa e muzirhu.

I.5. ENYIGANYO NYINJA Z’OKURHABALANA

Bashakuluza erhi muguma akashwesirwe na muzungu, asezibwe okushurhwa emikoba, akanyihya amagala, abandi bakag’igendishurhirwa mwene wabo mpu lyo empimbo zirhagimuyirha. Mudose abashosi rhucigwerhe bamubwira. Nacibwine Bushiru Sylvestre mwene Bihembe bya Hwama agend’ikashegula larha omu mpamikwa e Walungu omu mwaka gwa 1970. Akag’igenda kasharhu omu mugobe kurhenga aha Namayange kuhika aha Walungu omuntu agenda nsa 4. Okugenda n’okugaluka ziri nsa munani ezo za lugenzi lwa musole. Omuntu mwene wabo afakwo.

Rhucihangane rhushushe aba nacibwine bashimbire engeso nyinja z’okurhabalana aka bashakulwe. Balimwo:

1. MUKWIMUGUMA Matayo mwene Budali, yali ntwali yirhu bwenene . Arhajiraga kabolo oku muntu yeshi yeshi. Akag’iyankirira n’okuhandisa abantu buzira kabolo. Ciru asomesize bana banji. Rhwe rhwaburhiragwa e Ngweshe akag’irhuyankirira n’obushagaluke bunene. Ngasi mukazi w’emwirhu waburhire aha Kaziba, boshi ahamwa Mukwimuguma bakag’ihanda n’okuhabwa eby’obulagirire. Nacibwine agulira mulumuna wani Balungwe amabugu n’emishangi y’amasomo. Mpu ali na muhanuzi wa Ishe wa Fidèle Buhola. Agashane, arhusigire omuzire nkana, mubuguma wa bushiru bunene, muzire w’ihano, ashusha iba, wakuyegereza bene wirhu. N’abana bage ntacibabonakwo bulyalya. Hali abandi bakazi, bamuhiremwo endyagane, barhume omulala gwashandabana. Mubwire banyâma bashushe muka Mukwimuguma.
2. LWAMIRA Barhumâna Birasha, naye eba ntwali, mwalimu, pasteri, nderhera lubaga, ishe w’omulala. Arhaba wakucibona. Abantu boshi kuguma abalola. Nka ahashire anarhabale nk’oku agwerhe. Omudahwa na Pasteri babugananaga, barhali bamanyine. Nyamuzinda aba ye mushanganya. Fidèle Buhola okola aderha: “ Padiri Matabaro Chubaka Pierre, mudahwa omu mulala gwa Bafransiskani, ambwira, erhi:  Mukulu wani ebi oyu muntu wa Mungu, Pasteri Lwamira, anjirire by’ebi oli wabona. Akaba ndi mudahwa ene, kuli kugerera ye, bulya anyankiriraga e Kaziba arhananyishi agali nyandisa e masomo aha Lubaba erhi aliho mwalimu. Anyigiriza ehesabu kuli ago masomo ci arhalimanyire ciru n’ehitya kuli nie. Nasomera e Kaziba nalinda mpata e cerhe c’obwalimu, Diplôme d’Etat Section Pédagogie Générale. Buzinda lyo rhwayishirimanya oku ali munyalwizi ». Lero nagenda rhwen’ oyu mudahwa Matabaro, rhwaja ahamwa Lwamira erhi ali Représentant Légal wa CELPA omu Kongo, arhuyankirira bwinja, rhwashambala rhwanamanyana. Nani namusengera nti rhugende rhweshi e Bugweshe rhumuyereke bene wabo Banyalwiai bayiba omu Lugo lunene LUCIGA: Lolonge, Musiru, Namayange, Bombe. Abona bene wabo na ba nashenga na bali babo. Basima bwenene haguma naye. Olwo lusiku rhwali na Pasteri Akwanine na Padiri Matabaro Pierre na Amani na mubikira muguma muziba-kazi. Abamubonaga basomerwa, bulya erhi bamubonaga ayigiriza ah’Ibula bakaderha mpu muzibaziba kwone. Barhayishigi oku aba wa kuli rhwe. Aho Namayange ho nabahugulire oku ali munyalwizi: mwana wirhu omu bûko, larha muli balarha, shakulwe muli bashakulwe
3. KAHAMA, mwene KOBA, mwene KABUMBUZA ka BUHOLA, ye wanyandikisqgya aha Ibula omu isomo lya kali ndarhu. Nacimubwine, abaga murhunzi wa nkafu. Kahama ohali buno ye Cimanuka mwalimu mukulu oku ISDR, mukage M’Bashimbe, nina M’Rusakulira lwa Rusinga (buko bwa Bahungwè bene Rusinga ojira nyamashenge Christine). Abana bage balimwo Mulindwa mulenga omu bubasi. Majembere naye mwalimu akag’iyigiriza oku Université. Kulondwa naye mubasi bwenene nka mukulu wage.  Hekima aciri omu nshangalume. Balumuna ba Cimanuka ca Kahama bo balimwo: Namegabe (agashane), asizire Kahama Charles, Ninda, Cubaka, Kevin, Fikiri, Beni, Rafiki. Owundi mulumuna wa Cimanuka Bakulikira (agashane) aburha Joseph, Cimanuka, Bizimana. Naye arhusigire omulala gulimwo: Mugisho, Rafiki, Elvis, David

I.6. EMILALA ERI E BUGWESHE

Erhi BUHOLA arhenga e Mushenyi, alidwirhe abalumuna na bamwishe. alidwirhe Kabobya, Muhangangabo, Baguga Kajonjaga, Kishishirha, Katatizi na MPURANYI. Mwene wabo MALEMBA naye ayisha n’omugala MUSHOBOZI na KOBA na NNAKAHUGA, na NTAVIGWA. Bo bajirekwo e RUBONA. Kbobya na ZAHINDA baja e NDUBA. Malemba aja aha Nnirhundwe. HWAMA ye Mpuranyi aj’e NAMAYANGE. BUHOLA Burhangane aja aha Musiru gwa Nyangezi boshi na Baguga.

I. 6.1. OMULALA GWA HWAMA AHA NAMAYANGE http://nyabangere.com

	ECISIKI N’OBUKO BWA HWAMA	aha NAMAYANGE
Ishe wa Hwama murhanzi aderhagwa MPURANYI YA BUHOLA babala bene BUHOLA baba e Lulonge
OMULUME na MUKAGE erhi BAKAGE	ABANA BARHABANA	ABANA BANYERE
HWAMA I Mpuranyi
bona	Mutabesha	Nawa Kajemba, Nawa Kahaya
M’ CIRU	Kabera	Nawa Lukayira, Nawa Budwiko
		Nawa Mulolo, bo bene Ciruhula
HWAMA II Mutabesha	Zagabe,Namuhiri, Kavuha,
bona M’Namululu	Bihembe	Nawa Kaduli ye Nanjuci
na M’ Cokola
HWAMA III Zagabe		Nawa Manyurhi ye Kajuru
na M’Cihanza		Nawa Bukunjo ye Cirezi
na M’Mhiwi		Nawa Cagane ye Muheha
		Nawa Mulala ye Nabuciga
		Muka Katoroka
HWAMA IV Namuhiri	Bazega, Cinyenye, Lugumire	Nawa Cifeke ye Namuso
na M’ Kafindi	Ntarhume	Nawa Bahozi ye Nanzige
na M’Mude		Nawa Jeanne Ntayonka
na M’Cibwana		Nawa Alezandro Makonyo
		ye Nabukenje Thérèse
		muka Rusinga ye Nabugoma
		Cnristine
		Muka Juvenal Mugomoka
		ye Nakatya Angeline
		Muka Léonard Lunyagali
		ye Cibonga Jeannine
HWAMA V Bazega	Matabaro Chubaka Pierre, OFM	Namamvu Joséphine
na M’Mushabisa	Mastaki Kalumuna Félix	ye muka Bakanyize Boniface
ye Venantia	Mugobe Bazega Joseph	mwene Kabarati
Namunyere	Makali Bazega Paul	Nzigire na Njabuka bafire
* Mastaki Kalumuna Félix	Kalume Félicien	Naweza Gisèle ye nina wa Gloire….
na Barhasima Felicitas	Baharanyi Giles
ye M’Bahiwire	Lugerero	Munkwa Ghislaine
ba Karhibula	Luhuma	Nabintu Judith
* Mugobe Bazega Joseph	Matabaro Mugobe Pacifique	Jeanne +
na Lea Bahati	Hwama Mugobe Gabriel	Charlotte +
ye M’Byavulwa
* Makali Bazega Paul	Awa Makali Paulin	Andema Makali Pascaline
na Fitina Ernestine+		Ambika Makali Charlotte
ye M’Sangara
Cinyenye I	Mulengezi	Nshobole muka Mukere, nina wa Césaire Namegabe Biringanine bya Mujunju gwa Ciraba
mwe Hwama IV	Burhashengwa	Faida muka Baguma ba Cirabiza
na Venantia M’Zagabe	Mushanganya	Nabintu muka Karongo
na Monique M’Cigwira	Kusinza	ye Nawa Neema
Cinyenye II Mulengezi	Ombeni	Masika
na M’Nabaha	Makiro	Shukuru
na M’Siriyaki	David	Lukogo
	Abrahamu	Espérance n’owundi
	Consolé
	Imani n’owundi
Burhashengwa	Muzusangabo n’abalumuna bbiri	Ajuwaye, Ntagulwanguma, Ziluge
mwene Cinyenye I		Ntagulwanguma
na M’Ndedwe		Ziluge
		Bulangalire
		na bandi babiri
Mushanganya	Munguayagirwe	Hozana
mwene Cinyenye I	Lulemire	Mariya
na M’Metre Nakarhezi	Firmin
	n’omulumuna
Kusinza
mwene Cinyenye I	Busomoke
na M’Kaduli Simon	Migabo
	n’omulumuna
Lugumire	Safari	Mapenda nawa Sifa
mwene HWAMA IV	Basaka	Bulonza niwa Magnifique
na M’Namujangwa	Mushagalusa
	Murhula
	Bashagaluke
	Ganywamulume
	Bakulikira
*Safari		Bukuze
na M’Zambali
*Basaka	Baliahamwabo	Musimwa Alliance
na M’Kanyinyi	Murhonyi
	Cirhuza
*Bashagaluke	Bashushana Soleil
na M’Birindwa
*Ganywamulume		Munkwa
		Cinogerwa
NTARHUME
mwene HWAMA IV na M’ Mweze	Mudekereza Kulondwa
* Mudekereza	Balagizi Kabika
na M’Bahizire	Namukuru
KAVUHA
mwene HWAMA II		Nakanyi aheruka e Kakumba
na M’Mushesha, na M’Nnamulumanga	Nkenyi +	Ntamwira Annunzia muka Bulye
	Buhendwa	Ntamya Régine
Buhendwa  KAVUHA II		Nsimire muka Munguagabe
na M’Bigishiro, na M’Rukwiza		Mawazo + muka Paul Durha
		Bahati muka Murhabazi Mushema
BIHEMBE na M’ Ciraganwa	Bushiru Sylvestre	Nakarholo nawa Cimwemwe
mwene HWAMA II
Bushiru  BIHEMBE II	Birindwa	Mariya nawa Mugobe
na M’Cirabiza, na M’Zahinda, na M’Namujangwa	Zirimwabagabo	Munyerenkana nawa Mushagalusa
	Bakulikira	Mwinja muka Cubaka
		Furaha muka Muragaluse (?)
		Cécile aciri munyere
* Birindwa		Edith; Bulonza
na M’Birindwa Kahambazo
KABERA I	Cigangu	Nabuzige nawa Mpusi
mwene HWAMA I	Baganda	Ndegeza nawa Narubuye
na M’Budufu, na M’Kadurha	Nshombo Saveri	Nantembu nawa Mugaruka
		Muderhwa nawa Budaka
KABERA II Cigangu	Bisimwa Aristide	Nabintu Euphrasie muka Katindogoro
na M’Mufokozi Caesarina	Cizungu +	Cikondo muka Namegabe
	Buhendwa Dieudo	Josiane muka Mushagalusa Cigina
	Baguma Jean-Pierre
	Mushamuka
KABERA III Bisimwa	Murhabazi	Emerance Muka Lwaboshi Mude
na M’Cihanga Malsiano	Baliahamwabo	Maombi
	Kulondwa
	Nshokano
	Munguaciza
*Murhabazi	Bacilya Julien	Chance
na M’Bisimwa Nakalonja	Giscar
	n’omulumuna
*Baliahamwabo	Christian	Christine
na M’Lurhega	Christophe	n’omulumuna
	n’omulumuna
*Kulondwa	omugala	Aurelie
na M’Munyagali		n’omulumuna
* Baganda ba KABERA II	Mushagalusa Deo	Balieruhya muka Léonard Cigogo
na Maroyi, na M’Kahambira	Muderhwa Lujanga
	Lwaboshi Cihengeshe
Baganda II Mushagalusa	Cubaka	Munyerenkana muka Garabira
M’Namenje	Mushamuka	Balemba
	Murhuula	Furaha
	Espoir	Ziruka
		Ntagulwa
		n’omulumuna
*Mushamuka
mwene BAGANDA II	hirhabana	hinyere
na M’Buhendwa
Muderhwa Lujanga	Matabishi	Feza muka Cubaka Murhabazi
mwene BAGANDA II	Mpandole	n’omulumuna
na M’Mushamuka	Ntamugale
	Karhasaka
	na balumuna babiri
*Matabishi	omugala
na M’Buhendwa Cikwe
*CIZUNGU ca KABERA III na M’Kabanja	Munguakonkwa Merlin	Ziruka muka Kabugigi
*Buhendwa Dieudo	Safari	Buzigire
bwa KABERA III	Bashagaluke	Beat
na M’Kalunga	Murhuula	n’omulumuna
	Iragi
	Munguyene
	Matabaro
	n’omulumuna
*Safari ya Buhendwa Dieudo	bagala bani	n’omwali
na M’Kahuli,
*Bashagaluke ba Buh Dieudo na M’Lurhega	barhabana babiri	munyere muguma
*Murhuula gwa Buhe Dieudo na M’Kalaka ka Rwizibuka	higala
*Iragi lya Buhendwa Dieudo	higala
na M’Naluganda
Baguma Jean  Pierre na	Habamungu	Mwangaza
mwene KABERA III	Julien	Julienne
na M’Zagabe	n’omulumuna
NSHOMBO Saveri
mwene KABERA II	Kamuntu	Furaha nawa Matabaro
na M’Calazire Lufaheri, na M’Sangara	Kadinga	Nzigire muka Karolo
	Musa	Zawadi muka Kagangu
	Manueli	Rosaline Mwangaza
	Aksanti	na mulumuna wabo wa M’Sangara
Kamuntu ka Nshobo Saveri	Léandre	ehinyere
na M’Cizungu	Imani
	na balumuna babiri
Kadinga ka Nshombo Saveri	rhurhabana rhusharhu	Andema
na Mwa Buhendwa		n’ehilumuna
Musa wa Nshombo Saveri	Mwishingo	mwali wabo Mwishingo
	na balumuna babiri
Manueli ga Nshombo Saveri		hyali
na M’Arahika
Ene nsiku 13 mezi gwa kahya-kazinda mwaka 2019
Boshi bantu 237; mahya 48; bakazi 62 oku bashamuka 48	barhabana 127	banyere 110

NAMAYUMVA OKU BENE HWAMA BARHAHALIKAGA BWENENE, ABAKAZI BALIKENZIRWE!

Mpu erhi ishe wa Fidèle Buhola abatizibwa, bamuha izino lya François. Lero mwene wwabo Bazega Hwama V, mwene Namuhiri wa Mutabesha gwa Mpuranyi ya BUHOLA, naye ahuna enyigirizo z’okubatizibwa. Ncikengire oku kurhenga eburho bwani rhwene nyâma Venantia Mwa Mushabisa, rhwakag’imubwira mpu aje omu nyigiriwo alahire mpu ka nyâma omuja bici amulushire. Lero erhi nja omu bulezi yo Noviciat ya Bene Fransisko w’e Assizi, nakasalirira larha nti naye abone akamole muli Yezu. Myaka ibiri yoshi yoshi nasalire. Erhi ncija oku luhusa omu 1985, rhwashub’imugangula rhwene nyâma nti larha naye aje omu nyigirizo. Ashubiderha erhi; « Nyoko omuja bici andushire? » Lero namubwira ogu mugani:

« Mwami muguma ayubakaga enyuma y’akalibwami. Abwira abambali mpu balonze amabuye ayubakamwo, mpu bayish’ihabwa oluhembo ngasi muguma oku e,isi yage enali. Ngasi muguma akajira ensinga y’amabuye adwirhe anayandisa ensteri ayunjuzize embere bahume oku mabuye. Erhi mwami ayusa okuyubaka, ahamagala abambali, ashobôza ngasi muguma oluhembo lukanine okuba arhumisire. Abarhalerhaga bici, bakagwa. Ntyo kwo n’obukristu buyorha, Nnamahanga yene wamanye luhembo luhi lukwanine ngasi muguma ».

Erhi larha ayumva ogwo mugani, ambwira, erhi bwiraga nyoko irhondo agend’inyandikisa omu nyigirizo. Erhi buca, nyâma abulolera omu lumvi agend’iyandikisa iba. Nani nacishubirira e Kolwezi. Erhi kugera myaka ibiri, Padiri Lungere w’e Parokiya Ciherano ye Xavier Biernaux anyadikira oku larha akola abatizibwa omu nsiku 4 gwa nda 1987. Ezo nyigirizo zaliharhuzibwe nk’oku Padre Bilmeyer mukulu w’akatekisimu ali nyihîze abashosi emyaka y’enyigirizo. Cisomerine cirhanzi eco, bulya larha wakag’iderha mpu bici nyoko andushire, ahunyire mpu nyâma aj’imuyandisa omu nyigirizo.

Ecisomerine ca kabirhi, erhi nyisha oku luusa omu 1988, nabugana nyâma aja avuza amaliza, erhi: « Ishe wa Matabaro akola aba muntu muhya, ahindusire mwinja ». Emurhima nti akanaba, nyâma arhakashagalukira ebirhabonekini okubona ye rhwakag’ijaciza erhi rhwabwiraga larha nti aje omu nyigirizo. Erhi kuba bijingo enkafu zidaha, nabona larha arhinda aha ka, n’obwo burhanzi erhi arhengaga oku mukolo, ajaga ayubaka enyumpa z’amabuye, anayahuke oku mamvu ayish’ifuluka oku irya bantu, agali rhutula ,pu rhuyimbage akatikisimu ka Mobutu. Lero nabona oku nta lusiku acicerehwa oshubira aha ka n’okushambala bwinja haguma n’omulala.

Ecisomerine ca kasharhu, omu 1991; ndi soma emisa mirhanzi, erhi kuba lwa Nyakasane, ambwira, erhi rhugend’irhola Cigangu Kabera II, rhuje rhweshi omu misa. Nabaduka nti: « Ema! Ci amango wacilalukaga wakag’irhuhanwa mpuCigangu Kabera ye mushombanyi wirhu, alonzize okuhungumula abana bawe! ». Larha ambwira oku okwali kwahwire. Nakengera oku Paolo aderhaga mpu oli muli Kristu erhi akola ciremwa cihyahya (2Kor 5, 17). Larha ambwira erhi kali erhi mbatizibwa nqgend’imuyigiriza naye ayemera, lero nashuba ishe w’obubatizo.

Ecisomerine ca kani, omu 1994, ndi oku luhusa, nabona larha arhayababira mpu arhagwerhi irhabi. Namudosa nti ka arhacinywa nkono. Ambwira oku lusiku luguma erhi ali omu misa aha Ciherano, Padiri Muzindusi Magara ayigiriza n’erhi ayusa ayigiriza asalira mpu Nnamahanga asegereze enyigirizo omu mirhima y’abantu anabalikuze oku ngasi hibashwesire n’obwo hirhali hya bulagirire. Mpu larha ayumva oku ekono yage erhoga omu ikoti, anakola aj’ikomonika. Adrha erhi Nnamahanga amanyereka ebinshwezire nakabulira. Erhi emisa ehwa, arhola erya nkono ayikabulira omu muzirhu gwa mupe. Ambwira,erhi: « K’ociyumvirhage nagohola kulya nakag’igohola? ». Ambwira oku ali myaka ibiri arhahuma oku nkono.

Ecisomerine ca karhanu, lishinjo gwa 5 muno 2019, larha ambwira oku amabona malahika mulanzi amuyokolera kabirhi. Mpu erhi nciri kabonjo, enyumpa yali yarhuhira, bazimya omuliro kuziga gurhazimire gzoshi. erhi buba budufu bukulu ayumva nka hali owamutula oku omuliro gwalumire enyumpa. Asinsimuka atula nyâme, erhi: « Rhola omwana rhuyakire embuga enyumpa yahire ekola yarhuhorherakwo ». Banyakana bafuma olwo. Mpu kandi ali ahama olwishi lwa Nyamuziba luyunjwire, lero arhogeramwo, arhamanyaga kurhi olwishi lwamukwebire oku cikwi, agwarhiriza ajejuka, acigendera.

I.6.2. OMULALA GWA BENE BUHOLA

Emyanzi ya Bene BUHOLA eri minji. Fidèle Buhola amaderha oku hali owundi mwana zage ye CUBAKA-BUHENDWA. Oyo mwana naye mugala wani, aburhwa na mukulu wani Buhendwa Mpandole, nina ye M’Coya. !erhi mpika ahamwage muganirira kuli eyi myanzi y’ogu mulala, asomerwa, andosa, erhi: « Ka zahasha obwo? » Nani nti :  » Muntabale okulongereza bene winyu, mwe muja mwagenda. ciru n’omu mikolo mukaba ba kuukengana n’okushambaza abantu ». ampa omurhima , ambwira , erhi: « Oje embere ocihangane nyemire oku ezi ntanya zawe ziri nyinja ». Abwira mukage, erhi: « Larha oyu, irhondo akaja hano nka ntahali munamuyankirire bwinja ». Anyereka omulala gwage: « Baa arhalwa ». Mwene winyu erhi akakubwira mpu baba, kwo kuderha « mukulu wani », erhi arhakushomba. Rhukengere oku:  » Nta muzibaziba, nta mugweshe, nta murhinyirhinyi, nta muhaya, nta murongeronge, nta mulinjlinja, nta muhavu, nta mufuliru, rhweshi rhuli BANYALWIZI. Paolo adesire oku omu bakristu nta kabolo (Gal 3, 27-29). OWAYIRHE MWENE WABO IRHONDO ARHAGASHANAGA. Olwimbo lwa BUSHI CIHUGO CINJA LURHUBWIZIRE OKU RHWE BAGUMA. RHUSOME « ENNANGA Z’E BUSHI » RHWAYMVA KWINJA ERI IHANO

Murhabale abana birhu okubayereka bene zirhu, bene wabo, ,unakabaganirira kuli eyi myanzi. Oyu mudahwa Matabaro Chubaka Pierre ambwizire, erhi rhuli ahamwa Baduguza, mpu rhushibirire okukalongereza omu Mandiko Mêru Kwêru, bulya muba bunguke n’enyigirizo ziyerekire Abashi, Bene Mushi z’omu bûko bwa Levi (Olubungo 6, 19; Emibalè 26; 57-58). Rhurhayobohaga okulwisa amazibu bulya SHAKULWE MAJAMBI AYISIRE ENGWI N’AMABOKO ERHI YAMAMULYA ECIBUZI CAGE.

I.6.3. OMULALA GWA KAGALE

OMULALA GWA KAGALE : Oyo mushosi abusire omugala ye BULEFU, naye Bulefu aburha Muguma arhahama, naye Muguma arhahama aburha Ndumerume ye Bulefu oyimire. Acilondesa, aderha mpu Nnamahanga abwine oku abusirwe yene bona mwali wabo. Ashenga erhi Nyakasane onjire mbe ishanja linene. Nyamuzinda amuyumva qburha balume 25. NDUMERUME naye aja eruhya, arhuburhira ezi ntwali: Balyahamwabo, Mufungizi, Bagendabanga, Busime, Cirhuza, Kwokwo, ?unguakonkwa na bali babo. Balumuna ba Ndumerume bo bano: Kahukula, Kusinza, Aganze, Bamba, Zahinda, Kwigomba, Heri, Bafunyembaka, Biringanine, Matabishi, Masumbuko na bandi, ci owakag’iganira abayibagira bulya akola mugikulu. BIHULU ye waburhaga KaJUCI, asiga bene wabo e Mushenyi ajiyubaka e Cazi. Basigayo Mushema baj’iyubaka e Karhwa. Barhenga e Karhwa baj’iyubaka e Cigezi omu groupement ye Burhale. KAJUCI ohali ene ye Baguma. Banakamuderha mpu ye Bugala. Abana bage balimwo: Akili, Dunia, Angalia. CIRUGA mwene Kajuci aburha Basinyize, Katashi na Mukeke. Bab’e Ciriri. MUJUGWE naye aburha Zihalirwa, Ntakobajira, Kulimushina Mihigo. NSHOMBO aburha Muluka, Jean-Pierre na Bagalwa. NYAKAHAMA aburha Nkala ab’e Rubimbi. MUSHEMA ab’e Cazi, rhwacimulonza n’abage nabo. Nyakahama acigwerhe Nalungu, Gwabaluka na Mubalama. Omunyalwizi ye muguma n’omugezi, ahagurgera n’enuzi.

I.6.4. OMULALA GWA KABOBYA KA BUHOLA

KABOBYA aburha Kahumba na Mukoma. Kahumba aburha MACHARA, Kahima na Zirhebana kuli M’Kadurha MACARA aburha Bafunyembaka, Bahizire, Cibalonza, Mulume oderhwa na Mwambali . WIRHEBANA qburha Habamungu, Bulonza na bali babo. Kahima aburha Eliya, Hamuli, Balagizi, Weba, Pacho na bali babo.

Erhi BUHOLA arhenga e Mushenyi, alidwirhe abalumuna na bamwishe. alidwirhe Kabobya, Muhangangabo, Baguga Kajonjaga, Kishishirha, Katatizi na MPURANYI. Mwene wabo MALEMBA naye ayisha n’omugala MUSHOBOZI na KOBA na NNAKAHUGA, na NTAVIGWA. Bo bajirekwo e RUBONA. Kbobya na ZAHINDA baja e NDUBA. Malemba aja aha Nnirhundwe. HWAMA ye Mpuranyi aj’e NAMAYANGE. BUHOLA Burhangane aja aha Musiru gwa Nyangezi boshi na Baguga.

OWAKAGERA e LOLONGE, arhulamukize Zagabe za BUHOLA. owakagera e NAMAYANGE , arhulamukize HWAMA; owakagera e MUSIRU arhulamuse shakulwe BUHOLA, owakagera e NIRHUNDWE arhulamumize MALEMBA; owakagera e Mushenyi, yo eri amavuha ga bashakulwe, arhulamukize Kashanga, Ntalugwika, Mushema; Zaluke, Ntamugale, Marandura; owakagera e KAHINGA arhulamukize RWABANDA na CIRAYI; owakagera e CIBANDA Kaziba arhulamukize MPANGO na BIRANGO; owagera e BUDALI , Kashangà Kaziba arhulamukize BUDALI; owagera e Lwanguku oku bwami arhulamukiwe NHOKANYI Mirindi; owakagera e BUHEMBWA Kaziba arhulamukize KAKEZI; owakagera. ENGABO YA MWAMI ERHAGANJWA , MUKONKWA

I.6.5. OMULALA GWA NTAVIGWA MWENE KOBA

NTAVIGWA mwene KOBA, aburha Makura, Rutega, Karuku, Bahige na Kamosho. Makura aburha Muguma arhahama na Byamungu. Kamosho aburha Mudekereza na Gilbert. Rutega aburha Manone na Juvenal na balibabo. Karuku aburha Jean-Marie, Munike, Berckmans, Badesire, Zihalirwa, Kabalama, Murhûla, Ntamunguwowabo, Kujirakwinja, Zoki. Mudekereza gwa Kamosho aburha Safari, Barhimukwe, Mugisho, Munguahâna. Rhugwasanye mwene Bishikwabo aburha Musafiri na Kwokwo.

I.6.6. OMULALA GWA BAGANDA MWENE RWIZIBUKA

Baganda aburha Cuma, Irenge, Matmuabiri, Cirhuza, Benjamin, na bali babo. Buhendwa mwene Rwizibuka, aburha Cubaka, Murhûla, Aganze, Mbirizi na bali babo. Cubaka mwene Buhendwa aburha Munguampire, aciri n’eruhya! Kabasha mwene Rwizibuka, aburha Nshokano, Mugisho, Katabana. Nshokano qburha Bahati, anqciri eruhya! Mugisho mwene Kabasha aburha aburha Isha, anaciri eruhya!

I.7. EMILALA ERI EKAZIBA

I.7.1. OMULALA GWA BUDALI

I.7.2. OMULALA GWA NSHOKANYI

I.7.3. OMULALA GWA BADUGUZA

Baduguza aburha Malekera, Rugomoka, Joweri, Namukoma, Maliza na bali babo. Baduguza oyimire ye MALEKERA. Rugamika aburha balume ndarhu. Bobalimwo Banike, Kalambire, Kazingufu na Bizimana.

Malekera ye Baduguza oali, aburha Bunani, Mubaza na banyere barhanu. Banike aburha omwana, amuha izino lya shakulu wage Baduguza Yoweri Ahuli na banyere babirhi. Kalembire aburha Rugamika, Murhûla na banyere bani. Maliza aburha Mugombekere , naye agwerhe eyindi ngabo yirhu. Rumaliza aburha Maliza Thaddhée na Konkwa. Omulala gwa Kajira mugabi-Kagwerhe, aburha Mulemangabo, Aganze, Munguwalutwe, Rhusenge na Akonkwa na bali babo. Mukulu wage Bashombe naye agwerhe engabo erhali nyi. Bishikwabo Mubalama aburha aburha cikwanine, Mushagalusa na Faraja.

I.7.4. OMULALA GWA BIRASHA

I. 8. EMILALA ERI EBUHAYA – KABARE

Abajaga e Buhaya mukulu wabo ye NNENGUKU. Aburha Lunyenywe. Lunyenywe aburha Lwenya, Lwenya aburha. Lwenya na Lunywe

I.7. 5. OMULALA GWA MPANGO

I.7.6. OMULALA GWA BIRANGO

ABAMPIRE OMURHIMA OKUJIRA OBU BUSAGASI

Lwa Kalindarhu 25 gwa 5 2019, nabugana BADUGUZA MALEKERA. Oyu mushamuka wirhu erhi manya oku naye munyalwizi naderha oku namubona ciru bici byakaba. Nacihangana nahika aha mwage. Nashanga badamire n’ebigolo byage byalimulamusa, bulya Nnamahânga ajira ebirhangazo, erhi bamubwira oku ndi ahamwage ahuluka ambona. Andamusa n’obukenge nabona anashagalusire, namudosa nti: « Ka we Baduguza? », naye,erhi : « Neci ». Namubwira oku kusengera nasengera akaba ahashire. andosa mpu bici nalonza okusengera. Narhondera naderha ezi nderho nyanisire ziyerekire omulala gwirhu. Erhi ayumva enkengero zani n’emyanzi ndesire asima bwenene; anyegereza omu mwage, anyereka omulala ngasi abanali ahamwage, ampa n’amazino ga boshi, ciru n’abali emahanga. Agishwe bwenene. Aderha,erhi: « Mwene wirhu arhakarhenga hano arhanalilri ananywe. Buzinda rhwasengerukana n’obushagaluke bunene; Ambwira, erhi: « Mashi, okagera hano nk’obwine akasanzi, hali ahamwinyu, hali ahamwa basho na bashakulûza.

Erhi nkolaga namarhondera nayandika ehi higurha nacifinja owakahintabalakwo ahihebe oku hyuma-nshongêza, anyushulire n’oku myanzi. Akubule n’amandiko omu lundi lulimi. Padiri Pierre Matabaro Chubaka ca Bazega ba Namuhiri gwa Mutabesha gwa Mpuranyi ya Buhola bwa Majambi, ahubuka e Roma namuganirira. Ezi ntanya n’eyi myanzi erhi bimuja omu marhwiri asima bwenene. Namubwira bene wirhu banyankirire n’okunshagalukira ezi ntanya. Ambwira mpu muyereke naye Baduguza amulolekwo. Rhwaciheba njira, nayisha namugwarhira oku kuboko erhi aza,banyize, rhwacifunda ahamwa mwene wirhu Baduguza. Mukage nyâma wirhu M’Kaboyi ye rhwashanzire. Naye erhi agwerhe ebigolo birimulamusa na bikengwa. Oyo muzire agishwe/ Arhuyankirira n’obushagaluke bunene. Arhuma bajilola Baduguza, erhi amanarhutamaza, anarhuha amishi g’okunywa. Erhi entwali yirhu Baduguza eyisha yarhubona yasima. Rhwaganira ebiyerekire ogu mulala n’abahali ene 2019. Ebiyerekire Nyamuzinda, Ebibliya yayigulwa, rhwakolesa enderho n’enyigirizo zirimwo. Rhwashenga Lulema ,rhwwalya, rhwanywa, rhwaderha n’emyanwi y’obwololoke. Okushenga n’okukuza Lulema kwo rhwafudisiremwo. N’emigisho erhasigalaga nyuma. Erhi rhulirwaganira nabona nka bashakulûza bali ekarhî kirhu bulya rhurhaderhaga bya bulyalya erhi bya kushaba. Olusiku nabwine olwo lusiku bwankengeza Bazega na mukulu wage Zagabe na Mushosi na Buhola Ntashobolwa na Koba Kitukitu Ntagarurwa

https://saintebible.com/wlc/deuteronomy/1.htm

Deuteronomy 1 WLC

DRC MASHI – HEBREW BIBLE : OLUSHIKA – DETERONOMY : DEVARIM

1

1. Ebinwa by’ omurhondêro

Amango n’ahantu

1

1 Alaga ebinwa Musa abwiraga Bene Israheli boshi, amango bàli ishiriza lya Yordani. Omu irungu, omu Araba, kulola Sufu ntya, aha karhi ka Parani

na Tofeli, Labani, Haseroti na Di-Zahabu. 2 Hali lugendo lwa nsiku ikumi na luguma, kurhenga e Horebu, kugera oku ntondo ya Seyiri kuhika e Kadesi-Ba­ rnea. 3 Omu mwaka gwa makumi ani, omu lusiku lurhanzi lw’omwezi gwa kali ikumi na muguma, Musa arhondêra ashambalira Bene Israheli ngasi ebi Nyamuzinda anali amurhegesire mpu ababwire, 4 n’ago mango erhi anaciyu­ sihima Sihoni, mwami w’Abamoriti, àyubakaga aha Hesiboni, na Og mwami w’e Bashani, àyubakaga e Asharoti n’e Yedereyi. 5 ishiriza lya Yordani, omu cihugo ca Mowabu: Musa arhondêra amanyisa olu lushika. Aderha erhi:

Enyigirizo nzinda oku Horebu

⁶Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu àrhushambalize muli Horebu, arhubwira erhi: «Akasanzi mwamashinga mw’eno ntondo karhali kanyi. 7 Rhengi aha, mugende muje ebwa ntondo y’Abamoriti n’emwa abalungu babo: omu Araba, oku Ntondo, omu Shefela, omu Negebu, n’oku burhambi bw’enyanja, omu cihugo ca Abekanani na kurhenga e Libano kuhika oku lwishi lunénéné, lwo lwishi lwa Efrata. 8 Loli ccihugo mpizire omu nfune zinyu; kanyagi muyanke ecihugo Nyamubâho alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki, na Yakobo, oku abahaco cibe cabo bona obûko bwabo enyuma zabo.»

9 Namubwira ntyala obwo: «Nti niene ntakamugala mweshi.  10  Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuluzize, mulolage oku mukola banji nka nyenyezi z’e malunga. ¹¹ Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, àmuluza muyushuke mube bangana aha kali cihumbi, anamugishe nka kulya amubwiraga. 12 Kurhi nakabarhula niene  obuzirho  bwinyu   n’omuzigo  gwinyu   n’emmanja  zinyu? 13 Mucishoge omu ngasi ishanja linyu abashamuka barhimanya, balya ba makengu banamanyikinc, abola bo najira barhambo binyu». 14 Mwanshuza obwo mwaderha, mpu: «Neci kwinja okwo odesire, rhwakujira.» 15 Oku bundi narhôla abo barhambo n’emilala yinyu, bashamuka barhimanya banamanyikine nabayimanza nti bamukulire: abarhambula ebihumbi, abandi amagana, n’aba arnakumi arhanu, n’ab’ikumi-ikumi, nayimanza n’ababa bandisi b’amashanja ginyu. ¹⁶ Mw’ago mango gonêne, narhegeka abatwi b’emanja zinyu, nti: Mukaziyumva bene winyu, munatwe bwinja olubanja lw’omuntu na mwene wabo, erhi olw’omuntu n’ecigolo cage. 17  Murhakazag’iba n’akabôlo  omu kutwa olubanja: mukaziyumvirhiza abarho muyumvirhizc n’abakulu; murharhinyaga omuntu, bulyala okutwa olubanja kuli kwa Nyamuzinda; n’erhi hankajira olubanja lumuyabire, munalumpisekwo nani nduyumve.» 18 Mw’ago mango, namumanyisa ebi mukwanine okujira byoshi.

Ebyabìre e Kadesi

 19 Rhwaleka Horebu obwo, rhwayikira olya nakagali, olya nyanduma w’iru­ ngu mwabonaga. Mwo rhwali omu njira y’okuja ebwa ntondo z’Abamoriti nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu anali arhurhegesire, rhwalinda rhuhika aha Kadesi-Barnea. 20 Oku bundi namubwira obwo, nti: «Mwoyu mwmwamahika oku ntondo y’Abamoriti; Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu arhuhìreyo.

21 Nti, k’orhabwini oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawe okuhirc ecira cihu go? Kanyà ociyanke nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho arhegesire, orharhinyaga, orhageragamwo musisi».

22 Lero obwo, mweshi mwayisha emunda ndi, mwambwira, mpu: «Rhu­ rhume endolèrezi zirhushokolere, zije zalolêreza kwinja ecihugo, na hanozigaluka zirhubwire ogw’enjira rhwageramwo n’ogw’emirhundu rhwajamwo». 23Erhi mbona oku kuli kwinja okwo, narhòla balume ikumi na babirhi ekarhi kinyu, muguma muguma omu ngasi bllko. ²⁴ Nabo banacirhôla enjira esokire oku ntonto: basôka bahika omu cidekêra ca Esikoli banatwikanya. 2 Bayanka amalehe g’eco cihugo, barhulerhera banarhubwira, mpu: «Cihugo cinja Nyamubâho Nyamuzinda wirhu arhuhire».

26 Mwehe mwalahira mpu murhasôkerayo, mwashuba bagoma, mpu mu rhayumva izu Jya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. ²⁷ Mwakazicidudumira omu bibando binyu mpu: «Nyamubâho kushomba ali arhushombire erhi arhu rhenza omu cihugo c’e Misiri; kwàli kuderha mpu arhubcbe omu nfunc z’ Aba moriti lyo rhugukumuka. ²⁸ Mpu yo ngabi eyo rhwasòkera? Bene wirhu barhu twire omurhima ene baderha, erhi: luli lubaga luzibu na lunji kurhulusha, erhi emirhundu yabo eri miyubakire buzibu-zibu n’ebyogo byayo bisokìre omu nkuba karhî, erhi ciru rhwanabwineyo Anakirmu».

29 Namubwira obwo, nti: “Murhageragamwo musisi,  murhabayobohaga. 30 Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ye kazimushokolera ye wanamulwira kandi nka kulya mwàbonaga amulwira e Misiri. ³¹ Omu irungu wene wacibwinìre kurhi Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àjaga akuheka nka kula omulume anabeka omugala,  akulanga  ngasi  aba  wanageraga  hosbi,  mwalinda  muhika hanola».

32 Cikwone muli okwo, nta muntu wa muli mwe wàyemire Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.  33 N’obwo ye wali omushokolire omu njira, kuderha mpu amulongeze aha mwàhanda, budufu akazimushokolera nka muliro lyo mubona aha mwagera, na mùshi akazimushokolera nka citù. ³⁴ Nyamubâho  ayumva olubi lw’enderho zinyu, oburhe bwamugwarha acigasha, erhi: ³⁵ «Nta  muntu ciru n’omuguma w’eri iburha libi walabarhe mwa cirya cihugo cinja. nacìgashaga nti nahà basho. 36 Aha nyurna lya Kalebu, mugala wa Yefune: yeki wacibona nànayishimuhà bon’abana bage ecihugo alabasiremwo, kulya kuba àshimbulìre enjira za Nyamubâho buzira bulenzi». 37 Ciru mwanarhuma nani Nyamubâho ambèra burhe, ambwira, erhi: «Ciru nawe orhacihikemwo. ³⁸ Erhi mwambali wawe, Yozwe mwene Nuni, yeki wahika mulico. Omuhe omurhima bulya ye wahisa Bene Israheli kuli eco cihugo. ³⁹ Cikwone abana binyu barho, balya mwaderhaga mpu bakolaga bajibà mpira, na bagala binyu, abala barhacimanya  ene  ebinja  n’ebibi, abola  bo  bacijamwo,  bo  nacibà bo nanaciyankira cibe cabo. 40  Mwehe  muhindamukc  mushubire  omu  irungu ebwa nyanja Ndukula».

41 Mwanshuza obwo mwanbwira, mpu: «Rhwagayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu, mpu rhukolaga rhwasôka rhugendilwa nk’okwo Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu anarhurhegesire». Mwanacihagarhira ngasi muguma emirasano yage,  mwasôkera  oku  ntondo. ⁴² Cikwone  Nyamubâho  ambwira, erhi: «Obabwire murhasôkeraga eyo munda  murhanajagikoza  entambala,  bulya ntali haguma ninyu, murhajagicìhimisa n’abashombanyi binyu». ⁴³ Namubwira ntyo ci murhayumvagya. mwagomera irhegeko lya Nyamubâho,  mwanacihàrha mwasôkera oku ntondo. ⁴⁴ Omuamoriti oyubaka kw’eyo ntondo amurhabalira, amufugumukirako nka njuci, amuhimira aha Seyiri amutundulika kuhika aha Horma. 45 Mwayisha mwajongunja, mwalakira embere za Nyamubâho, cikwone  arhashìbiriraga  omulenge  gwinyu,  arhamurhegaga  okurhwiri. 46 Mwabêra nsiku nyinji aho Kadesi, nsiku ziri nk’ezi mwanashingireho.

1אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מֹ֨ול ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃ 2אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יֹום֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 3וַיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתֹ֖ו אֲלֵהֶֽם׃ 4אַחֲרֵ֣י הַכֹּתֹ֗ו אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּ֑ון וְאֵ֗ת עֹ֚וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יֹושֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃ 5בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב הֹואִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃

6יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃7פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְחֹ֣וף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנֹ֔ון עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ 8רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃

9וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃10יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיֹּ֔ום כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃11יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽותֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ 12אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃13הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃ 14וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֹֽוב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֹֽׂות׃15וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵאֹ֗ות וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃

16וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֹֽו׃ 17לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃ 18וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃

19וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדֹול֩ וְהַנֹּורָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 20וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 21רְ֠אֵה נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃

22וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃ 23וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ 24וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃ 25וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֹּורִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טֹובָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

26וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 27וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהוָה֙ אֹתָ֔נוּ הֹוצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃ 28אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּדֹ֤ול וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ 29וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן מֵהֶֽם׃ 30יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 31וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנֹ֑ו בְּכָל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 32וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 33הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָקֹ֖ום לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם בָּאֵ֣שׁ ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יֹומָֽם׃

34וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶת־קֹ֣ול דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃ 35אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדֹּ֥ור הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 36זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֹֽו־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 37גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃38יְהֹושֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹתֹ֣ו חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 39וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיֹּום֙ טֹ֣וב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָ׃40וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃

41וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתֹּ֔ו וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃ 42וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּֽגְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ 43וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃ 44וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חָרְמָֽה׃ 45וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃ 46וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃

lsraheli, Edomu na Mowabu

2

¹Rhwanacigolonjoka obwola, rhwaja omu irungu olunda lw’Enyanja Ndukula nk’oku Nyamubâho anali ambwizire; rhwashinga nsiku zirhali nyi erhi rhwazunguluka cntondo ya Seyiri. ² Lero Nyamubâho ambwira, erhi: 3  «Mwamarhama erhi muzunguluka eyi ntondo, murhôlage enjira y’olunda lw’emwênè, ⁴ onahe olubaga eri irhegeko, erhi: Mwoyo mukola  mwajitwikanya omu cihugo ca bene winyu, bene Ezau, bayubaka e Seyiri. Barhahimwa kumurhinya ci mumanye: ⁵ murhahîraga mukabakoza bulya ntamuhe cici oku cihugo cabo, ciru na hirya hy’olushando luguma, kulya kuba nahîre Ezau eyi ntondo ya Seyiri nti ebe yage. ⁶ Muyomole enfaranga mubagulire ebiryo mwalya mubagulire n’amishi mwanywa. ⁷ Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, akugishire omu mikolo yawe yoshi; ashimbulira olugendo lwawe muli olya nnakagali w’irungu. Laba oku ekola myaka makumi ani enola erhi na Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anali haguma nawe: nta kantu wabuzire».

 ⁸ Rhwatwikanya omu cihugo ca bene wirhu bene Ezau obwo, mwo bayubaka omu ntondo ya Seyiri, kugera aha Araba n’aha Elati n’aha Esiyoni-Geberi, omu kushibigolonjoka rhwarhôla enjira ejire ebw’irungu lya Mowabu. ⁹ Nyamubâho ambwira obwo, erhi: «Omanye wankarhera ab’e Mowabu, orhanaderhaga mpu washonza Mowabu bulya ntakuhe kantu k’oku cihugo cage: bene Loti bo nàbire Ara nti lyo lyabo ishwa. ¹⁰ Bayemimi bàyubakaga muli eco cihugo amango ga mira, lwali lubaga luzibu; lunji na lwa bantu balîri aka Ba-Anakîmi. ¹¹ Kwo bàkagilolwa nka Ba-Refayimi na Ba-Akîmi. ci ab’e Mowabu kwo babaderha mpu ba Emimi. ¹² Omwola Seyiri, omu mango ga mîra, mwabàga ahantu hakagiderhwa Bahoriti, cikwone bene Ezau babalibirhako, n’erhi baba bamabaherêrhera, bayubakamwo ahâli habo, nka kulya Israheli anajiraga ecihugo Nyamubâho amuhâga mpu cibe cage. Hiragi eyo ! munayikire omugezi gwa Zaredi!».

Okuhika ishiriza lya Yordani

Rhwayikira ogwo mugezi gwa Zaredi. 14 Akasanzi rhwajire rhwagenda, ku­ rhenga e Kadesi Barnea, kuhika amango rhwayikiraga omugezi  gwa  Zaredi kali ka myaka makumi asharhu na munani; ntyo, omurhwe gwa balya boshi bàli bakola balume b’okujà oku matabâro gwali gwamahwa omu cihando, nka kulya Nyamubâho àli acigashire. 15 N’okuboko kwa Nyamubâho nako kwakazibashanga omu cihando, balinda bahungumuka boshi. 16 Erhi olufu luba lwamarhenga omu lubaga balya hoshi banali bakola balume b’okujà oku matabâro, 17 Nyamubâho ambwira, erhi: 18 «Woyo okola wayikirà olubibi lwa Mowabu luderhwa Ara, 19 n’okuja emunda bene Amoni bali. Orhaderhaga mpu wabarhêra erhi okubashonza bulya ntakuhe oku ishwa lya bene Amoni, bulya bene Loti nahìre eco cihugo, kwo kabo kashambala. 20 Eco cihugo càkazagilolwa nka cihugo ca Ba-Refayimi, bulya Ba-Refayimi bàyubakaga mwo mîra, na Bene-Amoni bàkazagibaderha mpu bo Ba-Zamuzumi: 21 lubaga lunene, lunji na lwa bantu baliri aka Ba-Anakimi. Nyamubâho abahùngumula omu masu ga Bene-Amoni, abo Bene-Amoni babahiva banayubaka ecihugo cabo. ²² Kwo Nyamubâho àjiriraga Bene-Ezau ntyo, abala bayubaka omu Seyiri, yene arhangigukumula Abahoriti omu masu gabo, Bene­Ezau babanyaga ecihugo banaciyubaka kuhika ene. ²³ Abahiviti bàyubakaga emirhundu ehisire e Gaza nayo ntyo: Ba-Kafutorimi barhengaga e Kafutori babamalira banabà bo bayubaka cihugo cabo. 24 Hirî eyo. Mugandûle muyikireomugezi gwa Amoni. Laba oku nkufumbisire Sihoni mwami w’e Heshiboni,mwami w’Abomoriti, nkufumbisire n’ecihugo cage. Cinyagage, onabe wamushonzako entambala. ²⁵ Kurhenga ene nkola nàrhangiyobohya amashanja gali hano nshi goshi gakurhinye: na ntyo, ngasi wakayumva oku oli omu njira, abe ayoboha ageremo omusisi».

 Okuhimwa kwa Sihoui na Ogu

26 Kurhenga omu irungu lya Kedirnoti, narhuma entumwa emwa Sihoni, mwami w’e Hesboni, nazirhuma n’ebinwa by’obuholo nti bagendimubwira 27 nti: Mwo nagera omu cihugo cawe; nàkulikira enjira yani yone buzira kude­ rha mpu nyahuke ekulyo erhi ekumosho. 28 Ebiryo nalya kugula nakugulirabyo n’enfaranga, amishi nanywa nago ogangulize; kugera kwone nagera nancigendere. 29 Kwo bajizire ntyo bene Ezau bayubaka e Seyiri na bene Amoni bayubaka e Ara; we oleke nyikire Yordani, mpike mulya cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wirhu arhuhà».

³⁰ Ci kwone mwami w’e Hesboni alahira mpu arhakarhuleka rhugere enwage. Nyamubàho, Nyamuzinda wawe ali amamuhûsa obukengêre anammudundaguza amurhima mpu lyamuhaye bunya-mpira nk’okula biri ene. 11 Nyamubâho ambwira obwo, erhi: «Làba oku mìra nakuhâga Sihoni n’ecihugo cage. Orhondêrage okucirhôla omunyageco». ¹² Sihoni ayisha arhurhêra n’engabo yabo yoshi, ayisha alirhulwikiza aha Yahasi. ³³ Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu arhuhaye, rhwamuhima, ye n’abagala, n’olubaga lwage lwoshi. ³⁴ Obwo rhwanacinyaga emirhundu yage yoshi, rhwageza engorho omu ngasi lugo. rhwanigûza abalume, abakazi n’abana, harhafulumukaga ciru n’omuguma. ³⁵ Bintu byabo byone byàfulumusire. gwashuba munyago gwirhu haguma n’ebi rhwàhagulaga omu ngasi murhundu. ³⁶ Kurhenga  kuli Aroeli oli oku burhambi hw’omugezi gwa Amoni, n’omurhundu guli omu kabanda kage, kuhika aha Galadi, nta murhundu rhurhahikagamwo, Nyamubâho,  Nyamuzinda  wirhu  arhuhàyo  yoshi.

·³⁷  Ecihugo ca  bene  Amoni  coki arhahikagakwo, kwo kuderha. amarhambirhambi g’omugezi gwa Yaboki n’emirhundu y’oku ntondo, na ngasi hindi Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu àli àhanzize.

Deuteronomy 2 WLC

וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 2וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
3רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃ 4וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃ 5אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ 6אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃ 7כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃

8וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מֹואָֽב׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מֹואָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצֹו֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־לֹ֔וט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּׁה ׃ 10הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּדֹ֥ול וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃ 11רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃ 12וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁתֹ֔ו אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 13עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃ 14וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַדֹּ֜ור אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃15וְגַ֤ם יַד־יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

16וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיֹּ֛ום אֶת־גְּב֥וּל מֹואָ֖ב אֶת־עָֽר׃ 19וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֤ון לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־לֹ֖וט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃20אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃ 21עַ֣ם גָּדֹ֥ול וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 22כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 23וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ור הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃

24ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבֹּ֧ון הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצֹ֖ו הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בֹּ֖ו מִלְחָמָֽה׃ 25הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ ׃

26וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמֹ֔ות אֶל־סִיחֹ֖ון מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון דִּבְרֵ֥י שָׁלֹ֖ום לֵאמֹֽר׃ 27אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 28אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃ 29כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמֹּ֣ואָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 30וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֔ון הַעֲבִרֵ֖נוּ בֹּ֑ו כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּחֹ֗ו וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָבֹ֔ו לְמַ֛עַן תִּתֹּ֥ו בְיָדְךָ֖ כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 31וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצֹ֑ו הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֹֽו׃

32וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃ 33וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹתֹ֛ו וְאֶת־ [בְּנֹו כ] (בָּנָ֖יו ק) וְאֶת־כָּל־עַמֹּֽו׃34וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃ 35רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃ 36מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃ 37רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֖ון לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

Hebrew OT: WLC (Consonants & Vowels)
Versification coordinated with KJV

0kuhimwa kwa Ogu n’ababo

3

1 Rhwahinduka obwo, rhwarhôla enjira y’e Bashani rhwasôkerayo. Og mwami w’e Bashani ayisha n’engabo yage mpu akola alirhulwikiza aha Edreyi. 2 Nyamubâho ambwira, erhi: «Orhamuyobohaga bulya nakuhireye, ye n’olubaga lwoshi n’ecihugo cage, omukolere birya wakoleraga Sihoni, mwami w’Abamoriti, ola oyubaka aha Heshiboni». 3 Nyamubâho, Nyamuzinda wirhuarhuhà Og, mwami w’e Bashani ntyola, arhuhà ye n’olubaga lwage; rhwabahima barharhengagamwo owalobôka. ⁴Rhwanyaga emirhundu yage yoshi, nta murhundu rhurhabanyagaga: mirhundu makumi gali ndarhu yoshi: ecihugo ca Argobu coshi, akarhwa-bwami ka Og e Bashani. 5Eyo mirhundu yoshi yali eyubasirwe buzibu-zibu. yoshi yali ezongolosirwe n’ebyogo biriri n’emihango yalikwo enyumvi nkomokomo, rhurhaganjiri emirhundu erhati miyubakire, nayo yali mwandu. 6 Eyola mirhundu yoshi rhwayikolera akalibala nka kulya rhwanakoleraga Sihoni, mwami w’e Heshiboni, rhwaherêrhera olugo lwoshi, abalume, abakazi n’abana. 7 Ci ebintu byabo byoshi rhwabihagula, rhwaheka n’eminyago ya muli eyo mirhundu. 8 Ago mango, rhwarhôla ecihugo c’abola bami bamoriti bombi, cihugo ciri ishiriza lya Yordani, kurhenga oku mugezi gwa Amoni, kuhika oku ntondo ya Hermoni. 9 (Ab’e Sidoni kwo baderha  oyo  Hermoni  mpu  Siryoni,  Abamoriti bohe kwo bamuderha mpu Seniri.) ¹⁰ Rhwanyaga emirhundu yali omu  irango yoshi, rhwarhôla Galadi yeshi na Bashani yeshi, kuhika e Salka n’e Edreyi, karhwa bwami ka Og omu Bashani. ¹¹ (Mwami  Og  yene  wali  ocisigire  omu bûko bwa BaRefayimi. Encingo yage yo era ncingo y’ecuma eba aha Rabati emwa Abamoniti. Obuli  bwayo  buba  bwa  makoro  mwenda,  n’obugali  bwayo buli bwa makoro ani, makoro ga mulume).

0kugaba ecihugo c’ishiriza lya Yordani

12 Rhwarhôla eco cihugo obwo kugwarhira oku Aroweri aha mugezi gw’A­ moni. Nahà Rubeni na Gadi oluhande lw’entondo ya Galadi  n’ebishagala bimuli. 13 Bene Manasè baguma n’abahà olundi luhande lwa Galadi na Bashani yeshi, bwo bwali bwami bwa Og. (Argobu yeshi haguma na Bashani yeshi, kwo bamuderha mpu cihugo ca BaRefayimi. ¹⁴ Yayiri mwenc Manasè, erhi àmayanka omurhundu gw’Argobu gwoshi kuhika oku lubibi lw’Aba-Geshuri n’Aba-Makà, ebyo bishagala babiyirika izino lyage, byakaziderhwa mpu «bishagala bya Yayiri» kwo binaciderhwa kuhika ene.) ¹⁵ Galadi  namugahira Makiri. ¹⁶ Bene Rubcni na Bene-Gadi, nabahà olundi luhande lw’ecihugo ca Galadi, kuhika oku mugezi gwa Amoni, nahebakwo n’ecihimbi c’ekarhî k’omugezi gujijire olubibi lwa Bene-Amoni. ¹⁷ Araba na Yordani lwaba lubibi lwabo, kurhenga e Kimuereli kuhika oku nyanja ya Araba, oku nyanja y’omunyu omu marhambi ga Pisiga e bushoshokero bw’izûba. ¹⁸ Namuhà eri irhegeko ago mango, nti: «Nyamubâho. Nyamuzinda winyu amuhire eci cihugo mpu cibe cinyu; mwe balwi mweshi, murhôle emirasano yinyu. mushokolere bene winyu Bene lsraheli; nti bakinywe bone, n’abana binyu n’ebintu binyu, (mmanyire oku amaso mugwerhe garhali manyi), bone basigala muli eyi mirhundu mmuhìre, ²⁰ kuhika Nyamubâho ashobôze bene winyu nabo nk’oku amujirìre mwoyo, kuhika nabo harhinde muli birya bihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhire erindi ishiriza lya Yordani. Enyuma z’aho, mwanashubira omu mashwa ginyu nàmuhàga». 

21 Nahà Yozwe erira irhegeko obwo, nti: «Obwine n’amasu gawe wene, ebi Nyamubâho, Nyamuzinda winyu akolire abâla bami bombi, ntyo kwo Nyamubâho akazikolera n’abandi bami mwashanga boshi. ²² Nti orhayobohaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yene wamulwira». ₂₃ Ago mango nashenga Nyamubâho engalo: ²⁴ «Nti Yagirwa Nyamubâho, warhôndire okuyereka mwambali wawe obukulu bwawe n’obuhashe bw’okuboko kwawe; woyo, nta w’emalunga erhi w’enigulu wakakuhikakwo oku ikola n’oku bijiro bilushine, ²⁵ oleke nyikire nani nsinzekwo eco cihugo cinjaciri ishiriza lya Yordani, nani ndolekwo eyi ntondo nyinja ndolekwo na Libano!²⁶ Ci mwoyo mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe. arhanyumvirhizagya. Ambwira, erhi: «Lekeraga aho! Orhacimbwiraga olwo! ²⁷ Sôkera oku busongerwe bwa Pisiga, olikire amasu olunda lw’e emwenè, n’olw’emukondwè n’ebushoshokero bw’izûba, ocibonere n’agawe masu, bulya orhayikire oyu Yordani. ²⁸ Orhegeke Yozwe, omuhe omurhima n’oburhwali, bulya ye walongôlana alula lubaga ye wanabahisa mwa cira cihugowàlangira».  29 Oku handi rhwàbêra muli akôla kabanda, aha ishiriza lya Beti-Peori.

Deuteronomy 3 WLC

1וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עֹוג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹתֹ֔ו כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹתֹ֛ו וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֖ו וְאֶת־אַרְצֹ֑ו וְעָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּֽון׃ 3וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־עֹ֥וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֑ו וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו שָׂרִֽיד׃ 4וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת עֹ֖וג בַּבָּשָֽׁן׃5כָּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻרֹ֛ות חֹומָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 6וַנַּחֲרֵ֣ם אֹותָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון הַחֲרֵם֙ כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃ 7וְכָל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזֹּ֥ונוּ לָֽנוּ׃

8וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֹֽון׃ 9צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמֹ֖ון שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־לֹ֖ו שְׂנִֽיר׃ 10כֹּ֣ל ׀ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל־הַגִּלְעָד֙ וְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת עֹ֖וג בַּבָּשָֽׁן׃ 11כִּ֣י רַק־עֹ֞וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשֹׂו֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמֹּ֑ון תֵּ֧שַׁע אַמֹּ֣ות אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמֹּ֛ות רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃

12וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֻֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃ 13וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכָל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת עֹ֔וג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכָל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃ 14יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמֹ֤ו אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֹּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 15וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ 16וְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תֹּ֥וךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ 17וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃

18וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃ 19רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃ 20עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁתֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃21וְאֶת־יְהֹושׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־הַמַּמְלָכֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃ 22לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ ס

23וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ 24אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלֹּ֙ותָ֙ לְהַרְאֹ֣ות אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ 25אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטֹּ֛וב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽון׃ 26וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תֹּ֗וסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י עֹ֖וד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 28וְצַ֥ו אֶת־יְהֹושֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אֹותָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃29וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֹֽור׃ פ

Okuhemuka kwa Peori n’oburhimanya nkana

4

1 Wani lsraheli, yumvagya amarhegeko n’engeso nakuyigiriza ene: kuderha nti mugashimbe lyo mulama munahike muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho amuhà mpu muciyanke cibe cinyu. ² Ebìra mmu rhegesire murhabiyushûlekwo akantu, murhanabinyihyakwo akantu ci mulange olushika lwa Nyamubâho,  Nyamuzinda winyu nk’oku nnamurhegesire.  3 Mwacibwinire mwene n’amasu ginyu ehi Nyamubâho akolire Balu-Peori: ngasi yeshi wakulikirc Balu-Peori, Nyamubâho amuherêrekeza ekarhî kawe; 4 cikwone   mwe   mwayosire   mucishwekìre   kuli  Nyamubâho.   Nyamuzinda winyu, mwoyu mucirimwo omûka mweshi. 5 Ka murhabwini nioyu ndwirhe namuyigiriza amarhegeko n’cngcso nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda anarhegekaga, kuderha mpu mugashimbe hano muhika omu cihugo mwajiyanka. 6 Mugalange munagashimbe: bwo burhimanya bwinyu go na makengu ginyu omu masu g’amashanja. Amango bayumva agamarhegeko goshi kwo banaderha, mpu: «Olubaga lw’oburhimanya n’amakengu lunali luguma lwone: lwolu lubaga lunji-lunji». ⁷Anagwarhi, lubaga lunji-lunji luhi lulya banyamuzinda baba baliranyire nk’okûla Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu aba arhuliranyire ngasi mango nka rhwamushenga? ⁸ Na kandi, lundi lubaga lunenenc luhi lulya lujira amarhegeko n’engeso zishinganine nk’oku olu lushika nyerekìne embere zinyu olw’ene luli?

Obufulule bwa Nyamubâho oku ntondo ya Horebu

9 Ci kwone omanyage wakayibagira ebi binja amasu gawe gabwine omanyageharhajiraga ciru n’olusiku luguma lw’akalamo kawe waleka ebyo binja byakurhenga oku murhima, ci  kwone obiyigirize  hagala  bawe n’abinjikulu  bawe erhikwo. 10 Olusiku wali oyimanzire aha ntondo ya Horehu, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, Nyamubâho ambwira: «Onshubûlize olubaga nabayumvisa ebinwa byani, kuderha nti baciyigirize okuntînya, ensiku zoshi z’akalamo  kabo hano igulu banakuyigirize bagalababo». 11 Mwanacishegera obwo, mpu muyimange oku burhambi bw’entondo, ago mango erhi ntondo edwirhe yagulumira kuhika omu nkuba karhî, omu  mwizimya gw’ebitù n’omu milazo.  ¹²  Nyamubâho  amushambaza  obwo,  kurhengera omu karhî k’omuliro; mwakazagiyumva izu  ly’ebinwa,  cikwone  murhabonaga  busu buhi. Mwakazagiyumva izu lyone. 13Nyamubâho  amumanyisa  endagano yage, amurhegeka mpu muyishimbe: biryala binwa ayandikaga oku nnambi z’amabuye oku binali ikumi. ¹⁴ Niehe, antegeka obwo mpu mmuyigirize amarhegeko n’engeso mwakazishimba  omu  cihugo  mwajàmwo  mpu  muciyanke  cibe  cinyu. 

15 Munacilangage bwinja: kulya kuba orhabonaga busu buhi, olusiku Nyamubâho akushambaliza omu karhî k’omuliro aha Horebu, 16 murhahîraga mukakola  amaligo, mùderha mpu mukola mwajira enshusho mbinje y’okuyerekana  kantu  kalebe: ebe nshusho ya mulume ebe ya mukazi, 17 ebe  nshusho  ya  nsimba  ndebe mw’ezi zigera oku idaho, ebe nshusho ya kanyunyi kalebe mw’orhu rhubalala emalunga, ¹⁸ ebe nshusho yansimba ndebe mw’ezi ziba omu mishi ekuzimu. 19 Irhondo okalengeza amasu ogalamira emalunga, okabona izuba, omwezi, enyenyezi n’engabo z’emalunga yoshi, orhazigaga bakukulukuza mpu obiharamye erhi kubikolera. Nyamubâho, Nyamuzinda wawe abigabire amashanja  goshi gali idako ly’amalunga. ²⁰ Cikwone mwehe, Nyamubâho àmuyansire amukûla omu luganda batulira ebyuma, e Misiri, mpu muhinduke lubaga mwanya gwage nk’oku munali ene.

 Obuhane

²¹ Mwoyo, mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe, acigasha mpu nkayikira Yordani, na  mpu  nkahika  omu  cihugo  cinja  àkushoboza  cibc  cawe.  ²² Neci, mwo nafira mwa cino cihugo rhulimwo, ntanayikira oyu Yordani. Mwehemwamuyikira  mujiyanka  cirya  cihugo  cinjacinja.  ²³ Mucîlange   mwakanayibagira endagano Nyamubâho, Nyamuzinda winyu àfundikaga ninyu, murhahîraga mukajira enshusho mbinje ya kantu  kalebe  n’obwo  Nyamubâho  Nyamuzinda wawe akuhanzizekwo; ²⁴ hulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba muliro ntakanjirwa,  anaba  Nyamuzinda  wa  luhali. ²⁵  Amango  mwabà  mwamaburha abana munakola mugwerhe abinjikulu, amango mwabà mukola muli nsikumw’eco cihugo,  erhi  mwakakola  amaligo  mukajira  enshusho  mbinje,  kwo kukola ebigayisizc Nyamubâho n’okumujira burhe, 26 lero igulu n’amalunga go gàmpumira omu  kasheba  gamuyagirize  olwo  lusiku:  murharhamihungumuke muli eco cihugo mwàjiyanka mpu cibe cinyu obu mwayikira Yordani. Murha shingemo nsiku inga, kuhungumuka mwanahungumuka. ²⁷ Nyamubâho àmushandabanya omu mashanja n’abasigala muli mwe barhabe banga. Omu karhî k’amashanja emunda Nyamubâho amulukiriza. ²⁸ Mukolaga mugendikolerayo banyamuzinda  bàjiragwa  n’enfune  z’omuntu,  àbabinjagwa  omu murhi erhi omu ihuye, oku barhabona barhanayumva kwo barhalya  barhanabayirwa. 29 Wabà oli eyo munda onalongereze Nyamubâho Nyamuzinùa wawe, wanamubona erhi wakamulonza n’omurhima gwawc gwoshi n’omûkâ gwawe gwoshi. ³⁰  Omu maganya gawe, ebì binwa byakuhikakwo, cikwone omu nsiku nzinda washubirira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, onayumvirhizc izu lyage  ³¹ bulya Nyamubâho Nyamuzinda wawe abâ Nyamuzinda wa lukogo,arhakulekêrere arhanakushabe; arhayibagire omulagi alaganyagya basho anaguhirakwo endahiro. ³² Orhangidòsa ensiku za mîra, ezakushokoleraga kurhenga olusikuNyamuzinda alemaga omuntu hano igulu: kurhengera kuli cikwi ciguma emalunga kuhika oku cindi, ka hakola habire akanwa kali nk’aka? ³³ Ka hali olubaga lukola luyumvirhe izu lya Nyamuzinda ozine lyaderhera omu karhî k’omuliro nk’oku wàyumvagya lwanabulilama? ³⁴ Ka hali owundi nyamuzinda okola òyishire alilonza ishanja omu karhî k’erindi ajira ebyokurhangula, ebimanyiso, ebisomerine anatula entambala n’enfune nzihun’okuboko kula­mbûle ajira eby’okuyobohya nka kulya Nyamubâho Nyamuzinda winyu àmujiriraga e Misiri, erhi mwanasinza? ³⁵ We wahirwe okubona ebyo byoshi kuderha mpu omanye oku Nyamubâho ye Nyamuzinda w’okuli na nta wundi aha nyuma zagc. ³⁶Kurhengera emalunga, akuyumvisa izu lyage mpu akuyigirize, na kunola igulu akuyereka omuliro gwage munene wanayumva ebinwa byage kurhengera omu kagarhî k’omuliro. 37 Kuba ali azîgîre basho, n’okuba acîshozire iburha lyabo  enyuma zabo, kwarhumire akurhenza e Misiri anakuyerekana okubâho kwage n’obuhashe bwage. ³⁸ Amashanja manene na mazibu kukulusha,  agalibirhakwo omu masu gawe, mpu 1yo akuhisa omu cihugo cabo, anakuhe co mpu ociyimemwo nk’oku binaciyosire kuhika ene. 39 Okwaninage omanye ene onakazikurhimanya omu murhima gwawe: Nyamubâho, ye Nyamuzinda oku nkuba enyanya na hano nshi oku igulu, yene nta wundi.  40 Olange amarhegeko gage n’engeso zage nkurhegesire ene, nti lyo obêrwa woyo na bagala bawe, lyo munalamira omu cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wawe akuhire mpu cibe cawe ensiku zoshi.

Ngahi omuntu akayakira

41 Oku bundi Musa acîshoga mirhundu isharhu ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba. ⁴² Eyo mirhundu yo omwisiwamayirha akayakiremwo, òwamayirha mwene wabo buzira bulonza bubi, amuyirhe arhanali mugwerhekwo nshombo ndebe: ago mango, erhi akayakira muli murhundu muguma mw’eyo, anaciza ogwage mûka. ⁴³ Eyo mirhundu yeyi: kuli Bene-Rubeni, Beseri, omu irungu, omu irango kuli Bene-Manasè, Galani, omu Bashani.

Enshambalo ya kabirhi ya Musa

44 Lwo lushika Musa ahàga bene Israheli olu,⁴⁵ Gagâla amahugulo, ama­rhegeko n’engeso Musa ahàga Bene lsraheli erhi barhenga  e Misiri, ⁴⁶ ishiriza lya Yordani, omu lubanda luli hofi na Beti-Peori; omu cihugo  ca  Sihoni, mwami muamoriti, akarhwabwami kage erhi kali e Heshiboni: Musa na Bene Israheli bàli bamuhimire erhi barhenga e Misiri. ⁴⁷ Banali bayansire ecihugo cage, n’ecihugo ca Og, mwami w’e Bashani, bombi bali bami bamoriti babaga ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba, ⁴⁸ kurhengcra kuli Aruweri Oli oku lubibi  luli enyanya z’omugezi gwa Amoni,  kuhika  oku  ntondo  ya Siriani yerigi  Herimoni  oyo, ⁴⁹   na  kuli  Araba  yoshi,  ishiriza  lya  Yordani  ebusho­shokero.

Deuteronomy 4 WLC

1וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 2לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ 3עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּעֹ֑ור כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּעֹ֔ור הִשְׁמִידֹ֛ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 4וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיֹּֽום׃

5רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 6וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָבֹ֔ון הַגֹּ֥וי הַגָּדֹ֖ול הַזֶּֽה׃ 7כִּ֚י מִי־גֹ֣וי גָּדֹ֔ול אֲשֶׁר־לֹ֥ו אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃ 8וּמִי֙ גֹּ֣וי גָּדֹ֔ול אֲשֶׁר־לֹ֛ו חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּֽום׃

9רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהֹודַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃ 10יֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃ 11וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃ 12וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ קֹ֤ול דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֹֽול׃ 13וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִיתֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ות אֲבָנִֽים׃ 14וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

15וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה בְּיֹ֗ום דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃ 16פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר אֹ֥ו נְקֵבָֽה׃ 17תַּבְנִ֕ית כָּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל־צִפֹּ֣ור כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃ 18תַּבְנִ֕ית כָּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ 19וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכֹּֽוכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיֹּוצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְיֹ֥ות לֹ֛ו לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃

21וַֽיהוָ֥ה הִתְאַנֶּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃22כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטֹּובָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 23הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 24כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃ פ

25כִּֽי־תֹולִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנֹושַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֹֽו׃ 26הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיֹּ֜ום אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃ 27וְהֵפִ֧יץ יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגֹּויִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃28וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃ 29וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 30בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֹֽו׃ 31כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃

32כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיֹּום֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדֹול֙ הַזֶּ֔ה אֹ֖ו הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃ 33הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ קֹ֨ול אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתֹּוךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃ 34אֹ֣ו ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בֹוא לָקַ֨חַת לֹ֣ו גֹוי֮ מִקֶּ֣רֶב גֹּוי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמֹופְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹורָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃ 35אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין עֹ֖וד מִלְבַדֹּֽו׃ 36מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹלֹ֖ו לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשֹּׁ֣ו הַגְּדֹולָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃37וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְעֹ֖ו אַחֲרָ֑יו וַיֹּוצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹחֹ֥ו הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 38לְהֹורִ֗ישׁ גֹּויִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 39וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֹֽוד׃ 40וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיֹּ֔ום אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ

41אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃ 42לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רֹוצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֣ול שִׁלְשֹׁ֑ום וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃ 43אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גֹּולָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃

44וְזֹ֖את הַתֹּורָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 45אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 46בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּעֹ֔ור בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּ֑ון אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 47וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצֹ֜ו וְאֶת־אֶ֣רֶץ ׀ עֹ֣וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃ 48מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֹֽון׃ 49וְכָל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃ פ

Amarhegeko ikumi ga Nyamuzinda

5

1 Musa ahamagala Israheli yeshi, ababwira erhi: Yumva Israheli amarhegeko n’engeso nakubwirira omu kurhwiri; mugayige mugalange lyo mugashimba. 2 Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu àfundisire endagano yage haguma nirhu oku Horebu. ³ Arhali  bo na  balarha Nyamubâho afûndikaga eyo ndagano, ci haguma nirhu rhwe rhucizine, oku rhunali aha olw’ene rhweshi. 4 Nyamubâho amushambaza masu omu masu oku ntondo omu karhì k’omuliro. 5 Nani ago mango erhi nyimanzire aha karhi ka Nyamubâho na ninyu, nti mmumanyise ebinwa byage, mwali muyobohire omuliro kwarhuma murhasôkcra oku ntondo.Aderha obwo, erhi:  ⁶ «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, nie nàkurhenzagya omu cihugo c’e Misiri, omu nyumpa wali mujà. 7 Orhâbe n’abandi ba nyamuzinda aha nyuma zani. ⁸ Orhahîraga okajira ehy’obûko nshusho mbinje, nshusho y’ebiri emalunga enyanya, ey’ebiri idako bano nshi, erhi ebiri omu mishi idako ly’igulu. 9 Orhahiraga okaharamya ezo nshusho erhi okuzikolcra. Bulya niono Nyamubâho Nyamuzinda wawe mba Nyamuzinda wa mitula. Obubi bw’ababusi nnambuhanire abana babo, n’abinjikulu n’abinjikuluza babo, nka bali bantu banshomba. 10 Cikwone nnambabalire bantu bihumbi n’ebihumbi nka bali bantu bansima banashimba amarhegeko gani. 11 Orhalahire izino lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ebirà, bulya Nyamubaho arhakaleka buhana owalahira izino lyage ebirà. ¹²Olusiku lwa sabato okazilukuza nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anakurhegekaga. ¹³ Wakazikola miregerege ndarhu onajire obushanja bwawe bwoshi. 14 Ci olusiku lwa kali nda, luli lusiku lwa sabato, lusiku lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wawe: nta mukolo wajira olwo lusiku, ôli we, ôli mugala wawe, ôli mwali wawe, ôli mwambali wawe, ôli mwambali-kazi wawe, ôli enkafu yawc, ôli cndogomi yawe, erhi cintu cawe cirebe, ciru n’ecigolo cihànzire aha mwawe, na ntyo mwambali na mwambali kazi wawe nabo hanarhamûka akawe wene. 15 Okazikengera oku wali mujà omu cihugo c’e Misiri, na Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akurhenzayo n’okuboko kuzibuzibu, kuboko kulambûle, kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akurhegeka mpu okazikenga olwa Sabato.

¹⁶ Okazikenga sho na nyoko nka kulya Nyamubâho Nyamuzinda wawe akurhegekaga, ly’olama nsiku nyinji onabone omugisho mwa cirya cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wawe akuhà.

17 Orhahîra okaniga.

18 Orhahîra okahusha.

19  Orhahîra okazimba.

²⁰ Orhahîra okabêshera omulungu wawe.

21 Orhahîra okacifinja muka mulungu wawe. Orhahira okacîfinja enyumpa ya mulungu wawe, nisi erhi ishwa lyage, erhi mwambali wage erhi omwambalikazi, nisi erhi nkafu yage, erhi ndogomi yage erhi kandi kantu ka mulungu wawe».

22 Byo binwa Nyamubâho abwiraga endêko yinyu yoshi oku ntondo ebyo, abiderha n’izu linene, omu karhî k’omuliro, omu citu n’omwizimya:orhanayu­shulagakwo bici; abiyandika kuli nnambi ibirhi za mabuye anazimpêreza. 

Obulagizi bwa Musa

23 Erhi nyumva izu lyarhenga omwola karhî k’omwizimya, oku n’entondo yoshi yagulumira muliro, mwoyo mweshi oku munali barhambo b’emilala, haguma n’abagula binyu, mwanaciyisha emunda nàli, ²⁴ mwambwìra, mpu: Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu amarhuyereka irenge n’obukulu bwage, rhwamayumva izu lyage omu karhi k’omuliro; mpu neci ene rhwamaja rhwabona oku Nyamubâho anaderhêza omuntu n’omuntu agalilama. 25 Cikwone lero, cici cankarhumaga rhwafa? Caba neci oyu nyanduma w’omuliro anarhusingônola, n’erhi rhwankashubikayumva izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu, rhwanahera. ²⁶ Ka hali ojira omubiri okola oyumvirhe akirhu izu lya Nyamuzinda ôzine lyaderhera omu karhî k’omuliro akanabulilama? 27 Woyo, ojeyo oyumve ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu akaderha, obuliyisha orhubwire ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu akubwizire; rhwayumvirhizakwo rhunakujire. 3 Nyamubâho ayumva oku mudesire anambwira, erhi: «Nayumvirhe ebinwa by’olu lubaga». Oku bakubwizire kwoshi kunali kwinja. ²⁹ Omurhima gwabo gurhankarhangiyorha guli ntyola: gukazinkega gunashimbe amarhegeko gani lyo babona amasima garhahwa, bone haguma n’ahana baho. ³⁰ Ogende obabwire, erhi: “Mushubire omu bihando binyu”. ³¹ Cikwone wehe, obere ahàla hofi nani, nakubwira amarhegeko goshi, olushika n’engesowàbayigiriza nabo bazikole.

Okuzigira Nyamuziuda: lyo irhegeko

32 Mulangage munakulikire nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ànamurhegekaga. Murhahabukire ekulyo erhi ekulembe. 33 Mushongêze enjira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu anamuyerekaga lyo mubona akalamo; mwabona omugisho n’akalamo mw’eci cihugo mwâjirhôla.

Deuteronomy 5 WLC

1וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיֹּ֑ום וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃ 2יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃ 3לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֗נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיֹּ֖ום כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃ 4פָּנִ֣ים ׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃5אָ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ ס

6אָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הֹוצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִֽ֑ים׃

7לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃

8לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֥ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כָּל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ 9לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ות עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ 10וְעֹ֤֥שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָֽי׃ ק) ס

11לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו לַשָּֽׁוְא׃ ס

12שָׁמֹ֣֛ור אֶת־יֹ֥ום֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשֹׁ֑֜ו כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ ׃ 13שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ 14וְיֹ֙ום֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ וְשֹׁורְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֹֽ֑וךָ׃ 15וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשֹׂ֖ות אֶת־יֹ֥ום הַשַּׁבָּֽת׃ ס

16כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס

17לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽח׃ ס

18וְלֹ֖֣א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס

19וְלֹ֖֣א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס

20וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ ס

21וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדֹּ֤ו וַאֲמָתֹו֙ שֹׁורֹ֣ו וַחֲמֹרֹ֔ו וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ ס

22אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתֹּ֤וךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל קֹ֥ול גָּדֹ֖ול וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃ 23וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקֹּול֙ מִתֹּ֣וךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃ 24וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת־כְּבֹדֹ֣ו וְאֶת־גָּדְלֹ֔ו וְאֶת־קֹלֹ֥ו שָׁמַ֖עְנוּ מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃ 25וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת־קֹ֨ול יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ עֹ֖וד וָמָֽתְנוּ׃ 26כִּ֣י מִ֣י כָל־בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע קֹול֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתֹּוךְ־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי׃ 27קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

28וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹ֣ול דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מַעְתִּי אֶת־קֹ֨ול דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 29מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃ 30לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאָהֳלֵיכֶֽם׃ 31וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כָּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 33בְּכָל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְטֹ֣וב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃

6

1 Eyola yo mihigo n’amarhegeko n’engeso Nyamubâho Nyamuzinda winyu antegekaga mpu mmumanyise. mpu mukazigashimba hano muba mwahisire omu cihugo mwajiyanka. 2 Ntyola, crhi wakakazirhinya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, ensiku z’akalamo kawe zoshi, erhi wakanashimba ama rhegeko gage goshi, n’ebinwa byagc nk’oku nkurhcgesire ene, wanalama akalamo kalîrî, w’oyo na mugala wawe n’omwana wawe n’omwinjikulu wawe. ³Israheli, orhakarhangiyumva, okulanga n’okushimba ago marhegeko ly’obona  omugisho onayololoke nka kulya anaderhaga Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, hano oja muli cirya cihugo cihululamwo amarha n’obûci. 4 Yumva wani lsraheli: Nyamubâho  Nyamuzinda  wirhu  yene Nyamubâho. 5 Ozigire Nyamubâho, Nyamuzinda wawc n’omurhima gwawe gwoshi, n’omûka gwawe gwoshi, n’emisi yawe yoshi. 6 Ebyola binwa nkurhegesire ene bisere omu murhima gwawe. 7 Obibwirize bagala bawe, obaganìrirebyo nk’otamire omu mwawe erhi amango odwirhe walambagira omu njira, amango ogwishire erhi amango oyimanzire; 8 obishwekcrc oku nfune zawe nka kakengézu n’oku malanga gawe nk’ishembwa. 9 Obiyandike oku mitungo y’enyumpa n’oku lu­mvi.

¹⁰ Amango Nyamubâho Nyamuzinda aba amakuhisa muli cirya cihugo alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakobo mpu abahà, mw’erya mirhundu minene eyera bwenene arhanali aha yayubakagwa, 11 omu nyumpa ziyunjwire binja bya ngasi lubero, arhanali we waziyunjuzagyabyo, hofi n’amaliba orhali aha gahumbagwa, hofi n’emizabibu n’emizeti orhali aha yarhweragwa, amango wabà wamalya wamanayigurha, 12 orhahîra okayibagira Nyamubâho wakukûlaga omu cihugo c’e Misiri, omu nyumpa walimwo mujà. 13 Orhinye Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, okazimukolera onakazicigasha izino lyage. 14 Orhahîra okashimba abandi banyamuzinda, omu banyamuzinda b’amashanja gakugosire, ¹⁵ bulyala aba Nyamuzinda  wa luhali Nyamubâho Nyamuzinda wawe oba omu karhî kawe. Omanye oburhe bwage bwakanakuzukira atulumukirwe obone bwamakuherêrekeza hano igulu. 16 Orhahîra okarhangulaNyamubâho, Nyamuzinda wawe, nka kulya wajiraga e Masa. 17 Oshimbe amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, na birya binwa na galya mahano àkuhàga. 18 Okazijira ebishinganine n’ebiyinjihire omu masu ga Nyamubâho, lyo oyumva obusime onayanke cirya cihugo cinja-cinja Nyamubâho alahiriraga basho ¹⁹ mpu akaba arhahulusizi abashombanyi bawe wanasinza! Ye wàkuderhaga Nyamubâho.

²⁰ Amango mugala wawe akakudôsa erhi: «Ebira binwa, aga marhegeko n’ezira ngeso Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu àmurhegekaga kwo kuderha kurhi»? ²¹ Wanamubwira erhi: «Rhwali bajà ba Faraoni e Misiri, lero Nyamubâho arhukula eyo munda e Misiri n’obuhashe bw’okuboko kwage. 22 Nyamubâho ajirira omu masu girhu ebimanyiso n’ebirhangazo  binene  by’okuyobohya, akolera Misiri, Faraoni n’enyumpa yagc yoshi! 23 Rhwehe arhurhenza cyo munda mpu arhuheke mwa cirya cihugo alaganyagya balarhà mpu àrhushobôzaco. 24 Nyamubâho arhurhegesire mpu rhushimbe ago  marhegeko  goshi, lyo rhurhînya Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu, rhukaziyorha rhuli n’obusime rhunabone akalamo nk’oku binayosire kuhik’ene. 15 Obushinganyanya bwirhu bw’obu: okulanga bwinja n’okushimba aga marhegeko  goshi, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu, nk’oku ycne arhurhegesire.»

Deuteronomy 6 WLC

1וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֣ות בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 2לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֹתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃ 3וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ פ

4שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד ׃ 5וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ 6וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום עַל־לְבָבֶֽךָ׃ 7וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 8וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְאֹ֖ות עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ 9וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ ס

10וְהָיָ֞ה כִּ֥י יְבִיאֲךָ֣ ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹא־בָנִֽיתָ׃ 11וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃12הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הֹוצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 13אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹתֹ֣ו תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמֹ֖ו תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 14לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹותֵיכֶֽם׃ 15כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּן־יֶ֠חֱרֶה אַף־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס

16לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה׃ 17שָׁמֹ֣ור תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְעֵדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 18וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטֹּ֖וב בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19לַהֲדֹ֥ף אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס

20כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃ 21וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּוצִיאֵ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 22וַיִּתֵּ֣ן יְהוָ֡ה אֹותֹ֣ת וּ֠מֹפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּיתֹ֖ו לְעֵינֵֽינוּ׃23וְאֹותָ֖נוּ הֹוצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 24וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְטֹ֥וב לָ֙נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 25וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשֹׂ֜ות אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ ס

Israheli lubaga luyegûle

7

1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amakuhisa muli eci cihugo wagendiyanka, n’amango waba wamakungushaamashanja manji: Abahititi, Abagirigashi, Abahamoriti, Abanyakanani, Abaperizi, Abahiviti, n’Abayebuseni, mashanja nda na mazibu kululusha, ² Nyamubâho, Nyamuzinda akufu mbikabo obahime onabakolere akalibala. Orhaderhaga mpu wanywanamwe nabo, nisi erhi mpu wababera obwonjo! ³ Orhahîraga okakoma obumanina mweshi nabo: mwali wawe orhamugabiraga mugala w’ab’eyo; na mugala wawe orhamusheberaga mwali w’ab’eyola. ⁴ Bulya mugala wawe banamurheba mpuarhanshimbaga; anakolera abandi banyamuzinda n’oburhe bwa Nyamubâho wânabona bwamakuzûkira atulumukirwe amuherêrekeze mwo kano kanya. ⁵ Cikwone, alaga oku mwabajirira: muje mwashâba empêrero zabo, muje mwavunyungula amabuye g’okuhêrera bàgwikaga, muje mwakundula emirhi bàgwikaga mpu bakarherekêreraho na zirya nshusho zabo bàbinjaga onazidûlike muliro. ⁶ Bulyala woyo, oli lubaga lwarherekirwe Nyamubâho Nyamuzinda wawe. We Nyamubâho Nyamuzinda wawe àcishozire mpu obe we lwage lubaga omu mashanja goshi ganabà hano igulu.

7 Nyamubâho àcishwèkire kuli mwe anacimwishoga: arhali mpu kulya kuba mwaluzire mwarhalûka agandi mashanja goshi, ciru mwe banyi omu mashanja goshi, 8 ci kurhonya Nyamubâho amurhonya, n’okulonza okusêza omulagi alaganyagya basho. Kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akulikûza n’okuboko kwagc kuzibu, akurhenza omu nyumpa  y’obuja  n’omu  nfune za Faraoni mwami w’e Misiri. ⁹ Okolaga wamanya oku  Nyamubâho,  Nyamuzinda wawe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzinda mutabêsha ye bìkirira endagano  yage n’obuzigire  bwage  kuhika oku iburha  lya kali cihumbi abìkira abantu bamuzigira banashimba amarhegeko gage. 

¹⁰ Cikwone abamushomba,anabahane omu magala gabo. Arhimang’iherêrekeza ngasi omushomba, bunali buhane bwago bwago amuhà. 11 Olangage ebinwa  n’amarhcgeko  n’enecso zani nkurhegesire ene, onazishimbage. 12 Mango waba wayumvirhe aga marhegeko, okagalanga n’okugashimba, naye Nyamubâho Nyamuzinda wawe àkubikira endagano n’oburhonyi alaganyagya basho. ¹³ Akusima anakugishe oyololoke; agisha emburho y’omu nda yawe n’emburho y’omu ishwa lyawe, engano yawe, idivayi lihyahya lyawe, amavurha gawe, emyezi cnkafu zawe zirimwo, n’abanahuzi b’ebibuzi byawe,muli cirya cihugo alaganyagya basho mpu abahà. ¹⁴ Wabà mugishe kulusha agandi mashanja goshi, emwawe erhakabà ngumba ya mulumeerhi ya mukazi erhi omu bintu byawe. 15 Nyamubâho akucinga oku ngasi bulwala, arhakurhumire ciru n’obuguma muli galya mahanya wàbwine arhumira ab’e Misiri, ci abakushomba boshi, bo anagahengulirakwo. ¹⁶ Okolaga wamalira ago mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuhebire omu nfune goshi. Isu lyawe lirhabàga lya bwonjo kulibo, orhanakolera nyamuzinda babo: ogwo gwakanaba murhego bakurhezire.

Emisi ya Nyamuzinda

17 Okolaga waderha emurhima gwawe erhi aga mashanja gamabà manji kundusha, kurhi nakahasha nagahulusa wani? ¹⁸Orhabarhinyaga: okengere kulya Nyamubâho, Nyamuzinùa wawe akoleraga Faraoni n’ecihugo ca Misiri coshi: ¹⁹ galya marhangulo manene amasu gawe gaciboneraga, birya bimanyiso n’ebirhangazo, kulya kuboko kulambûle Nyamubâho Nyamuzinda wawe akuhulusagyamwo; ntyo kwo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akolera ago mashanja oyobohire.  ²⁰ Kali  ciru  Nyamubâho,  Nyamuzinda  wawe  arhuma enyisîmbu zimalìrc abakaderha mpu bacinaniriza erhi mpu bacifulika balekibonwa. 21 Orhadirhimanaga embere zabo, bulya  Nyamubâho,  Nyamuzinda  wawe ali ekarhî kawe. Ye Nyamuzinda mukulu n’owokuyobohwa. ²² Hinyi-hinyi Nyamubâho Nyamuzinda wawe aja ahungumula ago mashanja embere zawe. Nawe wene orhakabagukumulira oku liguma, kuderha mpu ebyerubala byankanaluga bikulibuze. 23 Nyamubâho, Nyamuzindawawe akufumbikabo boshi, abashakanya kuhika boshi bahungumuke. 24 Akufumbika n’abami babo, oherêrekcze amazino gabo hanola idako ly’amalunga harhajire owaderha mpu ahagaza embere zawe, kuhika boshi obamalire.

15 Enshusho bàbinjaga mpu banyamuzinda babo, mukazizikweba eciko; orhayagalagwa n’amasholo nisi erhi n’amarhale baziyambisire; erhi wakaderha mpu waciyankirago, wanagwa omu murhcgo; bulyala ebyo byoshi, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe arhabikwirirwa. 26 Orhahiraga okahêka ebyo byakobwa omu mwawe, byakanarhuma wabà nyamakobwa akabyo. Okwanine obilole nka by’eciguzi birya by’okushologosa bulya biri bihehêrere.

Deuteronomy 7 WLC

1כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גֹּֽויִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גֹויִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃ 2וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃ 3וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנֹ֔ו וּבִתֹּ֖ו לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃4כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃ 5כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃ 6כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס

7לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃ 8כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְרֹ֤ו אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הֹוצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃ 9וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) לְאֶ֥לֶף דֹּֽור׃ 10וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִידֹ֑ו לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְאֹ֔ו אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֹֽו׃ 11וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לַעֲשֹׂותָֽם׃ פ

12וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 13וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 14בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃ 15וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃16וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מֹוקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ ס

17כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהֹורִישָֽׁם׃18לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃ 19הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֹוצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃ 20וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃ 21לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּדֹ֖ול וְנֹורָֽא׃ 22וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 23וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃ 24וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃ 25פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בֹּ֔ו כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃26וְלֹא־תָבִ֤יא תֹֽועֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃ פ

Amarhegeko gw’omw’irûngu

8

1 Aga marhcgcko mmuhire ene, mugalange bwinja goshi, mugashimbe lyo mulama, muyololoke munaje muli cirya cihugoNyamubâho alaganyagya basho,  muciyanke  cibe  cinyu. ² Okazikengera  zirya  njira  zoshi Nyamubâho,  Nyamuzinda  wawc akugezagyamwo  omu irûngu myaka makumi ani, mpu lyo akujira  mwirhohye,  akurhangule  anamanye eciri omu ndubi  y’omurhimagwawe: mpu alole erhi walanga erhi orhalange amarhegeko gage. ³Akujizire mwirhohye, akuyumvisa ishali akuhà amanna walya n’obwo orhagayishi na basho barhagayishi; kulonza okukumanyisa oku omuntu arhalama na mugati gwone, ci alama na ngasi hirhenga omu kanwa ka Nyamuzinda. ⁴ Omwambalo wali oyambirhe gurhakoyaga mw’eyo myaka makumi ani, n’okugulu kwawe kurharhundaga. 5 Oyumvagye obwo oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawc kwo akuhanûla kula omushamuka anahanûla omwana wage. 6 Onalangage amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe omu kushimba enjira zage n’okumurhinya.

Enyifinjo z’Ecihugo e’Amalaganyo

7 Bulya Nyamubâho akola akuhêka omu cihugo cinja bwenene, cihugo cilugamwo enshalalo n’enshôko, amîshi ganakazifuguka kurhenga  ekuzimu omu rhubanda n’omu birhondo. ⁸ Cihugo ciyeramwo engano engano y’obwanwa n’ey’omushûshu, omuzabibu n’omuzêti n’amakomamanga, cihugo ca mirhi ya mizeti, ca mavurha n’obûci, ⁹ Mw’eco cihugo orhalye mugati mushundano, orhabulemwo kantu. Cihugo cirimwo amarhale cinali cihugo wahumbamwo amarhale oku ntondo. ¹⁰ Walya oyigurhe onavuge Nyamubâho, Nyamuzinda wawe omunkwa muli ecola cihugo cinja àkuhire. 11 Orhahiraga okayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wawc, omu kubula bwashimba ebinwa byage, amarhegeko gage n’engeso zage nkurhegesire ene. 12 Amango waba wamalya wanayigurha, wamayubaka onakola odekerìre omu nyumpa nyinja, ¹³ n’amango wabona ebintu byawe binyinyi n’ebinênene byamayololoka, onakola ogwerhe nfaranga nyinji, masholo garhali manyi, n’ebirugu byawe hyoshi byamaluga, ¹⁴ omanye omuhimbo gwakanakuja emurhima. Ago mango omanye wakayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe wakurhenzagya omu cihugo c’e Misiri, omu nyumpa y’obuja. 15 Ye wakugezagyamwo oyula cobohwa na nakagali w’irungu, hantu ha nyorha harhanabà mîshi, yene ye wakurhengezagya amîshi omu ibuye lizibu-lizibu. ¹⁶ Ye wakuyikulizagya omu irungu n’amana, biryo basho barhayishi, kuderha  mpu  akujire  mwirhohye,  mpu arhangikurhangula abulikujirira ebinja wàsima.

17  Omanyage  wakaderha  omu  murhima  gwawe  erhi:  misi  yani  na  buzibu bwa maboko gani byampisagya  kuli obu  bugale.18  Okazikengêra Nyamubâho, Nyamuzinda  wawe: ye wakuhâga emisi erhuma wabona obwo bugale bwoshi; kwo àkenzire ntyo erya ndagâno àlaganyagya basho, kw’okûla biri ene. 19 Amango wanayibagire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, okashimba abandi banyamuzinda b’obwuhambi, okabarhumikira erhi okabaharamya, nkukomêrîze oku wanaherêrekera. ²⁰ Ak’agôla mashanja Nyamubâho âherêrekeza omu masu ginyu, ninyu kwo mwanahêrerekera, ebwa kubula bwayumvirhiza izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.

Deuteronomy 8 WLC

1כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃2וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הֹלִֽיכֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) אִם־לֹֽא׃ 3וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הֹודִֽעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדֹּו֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מֹוצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃ 4שִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 5וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנֹ֔ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃6וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֹֽו׃ 7כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טֹובָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃ 8אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמֹּ֑ון אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ 9אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ 10וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃

11הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 12פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹובִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ 13וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ 14וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמֹּוצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 15הַמֹּולִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנֹּורָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּאֹ֖ון אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמֹּוצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ 16הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ 17וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ 18וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשֹׂ֣ות חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִיתֹ֛ו אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ פ 19וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃ 20כַּגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

Nyakasane ye hima, c’arhali obworhere bwinja bw’lsraheli

9

1 Yumva Israheli. Woyo okolaga wayikira Yordani ene, okola wagendiyimûla amashanja manene na mazibu kukulusha, okolawayanka emirhundu minenc, miyubakirc n’ebyogo byayo bihisire omu nkuba-karhi. ² Liba ishanja linene, banaba bali-bali ba-Anakimu. Obayishi, wayumvirhe  bàbaderha, mpu: «Ndi wakahagalika ba-Anakimu? » ³ Omanyage ene oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ye wakushokolera nka muliro-ntakanjirwa, yene ye wabamalîra, yene ye wakuhimirabo; wabanyaga onabaherêrekeze oku irindo nka kulya Nyamubâho àkubwiraga. ⁴ Amango  Nyamubâho, Nyamuzinda wawe abahiva wanasinza, orhaderhaga omu murhima, erhi: «Bushinganyanyu bwani bwarhumire Nyamubâho ampisa eci cihugo omu ikumi ly’eminwe», n’obwo Nyamubâho ahivire ago mashanja wanasinza erhi bubi bwaho burhuma. 5 Arhali bugula bwawc, arhali hushinganyanya bw’omurhima gwawe burhumire washobòla ecihugo cabo, ci bubi bwabo bwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anyaga aga mashanja n’okukushobôza; haligi n’okulonza okukcnga akanwa alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakobo. ⁶ Omanyage ene oku arhali bugula bwawe burhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuhà ecira cihugo cinja ntya mpu cibe cawe: bulyalya oba lubaga lwa cikanyi cirhagomba.

Ecaha ca Israheli oku Horebu n’obulagizi bwa Musa,

7 Okengere, orhayibagiraga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe n’oku wamu jirisize burhe omu irungu. Kurhenga amango mwarhengaga omu cihugo c’e Misiri, kuhika ahala mwahika, murhahwa murhagomera Nyamuzinda. ⁸Aha Horebu mwagayisa Nyamubâho, amulubira bwcncnc kulinzimumalìra. 9 Nali nsokîre oku ntondo nti ngendihâbwa enambi z’amabuye, zo nambi z’endagâno Nyamubâho àfundikaga ninyu. Nayorha oku  ntondo miregerege  makumi  ani na madufu makumi ani, buzira kukoza omugati erhi amishi ekanwa. ¹⁰ Nyamubaho ampa zirya nambi z’amabuye, oku zinali ibirhi; zàli nyandike n’omunwe gwa Nyamuzinda, zànalikwo ebinwa Nyamubâho ambwiriraga omu karhî k’omuliro, kw’erya ntondo, olusiku lw’embuganâno. ¹¹ Enyuma za miregerege makumi ani na madufu makumi ani, Nyamubâho ampa ezo nambi z’amabuye zombi, zo zirya nambi z’endagâno. ¹² Nyamubâho ambwira erhi: «Yimuka oyandagale duba orhenge hano, bulyalya olubaga warhenzagya e Misiri, lwakozirc amaligo. Barharhamirirhenga omu njira nàbayerekaga, bacitulîre enshusho y’ecuma carhenga eciko». 13 Oku bundi Nyamubâho  ambwira erhi:  Nabwine lula lubaga, luli lubaga lwa cikanyi cirhagomba. ¹⁴ Oleke  nduhererhe, nzaze izinolyabo idako ly’amalunga,  nàbà we njira ishanja lizibu na linenekulusha elira». 

15 Oku bundi obwola nabunguluka, narhenga kuli erya ntondo nasiga edwirhe yahya; nàli nfumbasire zirya nambi ibirhi z’endagâno. ¹⁶ Nalola nabona oku mwàli erhi mwamagayisa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu; mwàli mwamatula akanina k’ecuma carhenga eciko: murharhamagirhenga omu njira Nyamubâho ali amurhegesire. ¹⁷ Zirya nambi oku ziri ihirhi, nazigwarha n’amaboko gombi, nazirhimba oku idaho erhi mwànabona. ¹⁸ Oku bundi nacìha oku idaho, embere za Nyamubâho, nk’oku nanajiraga burhanzi, nashinga miregeregce makumi anì na madufu makumi ani ntakoza omugati erhi mishi ekanwa, najira ntyo erhi amaligo mwàkolaga garhuma, aga mwàgayisagyamwo Nyamubâho n’okumujira burhe.  ¹⁹ Neci bwo nali nyobohire hulya burhe na gulya mungo àli àmugwerhekwo, kubika alinda ahiga mpu akola amuherêrekeza. Ago mango kandi Nyamubâho anyumva.

 ²⁰ Aroni naye Nyamubâho àli amukalihire bwenene alonzimuheza; kandi ago mango nasengerera Aroni naye. ²¹ Nayanka cirya caha cinyu mwàli mutuzire, kalya kanina, nakayanka nakayoca, nakavungunyula koshi nakajira muyonga nagukweba omu mugezi gwahona oku ntondo. 22 Aha Tebera, n’aha Masa n’aha Kibroti-Hatawa, mwajira  Nnamabanga  burhe. ²³ Na galya mango Nyamubâho alonzagya okumurhenza e Kadesi-Barnea, bulyala amubwira, erhi: «Musoke mugendirhòla cirya cihugo mmuhìre», mwacinungushulira eryola irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu murhamuyemeraga murhanayumvagya izu lyage. ²⁴ Muyorha mugomera Nyamubâho kurhenga olusiku amumanyaga. 25 Nàcirhimba oku idabo obwo embere za Nyamubâho, nanayorha mparamize ezo nsiku makumi ani n’ago madufu makumi ani, bulya Nyamubâho àli àdesire mpu amuherêrekeza. ²⁰ Nashenga Nyamubâho namubwira nti: «Yagirwa Nyamubâho, omanye wankashereza olubaga lwawe n’omwimo  gwawe wene walikûzagya n’obuhashe bwawe, ogu wanarhenzagya wene e Misiri n’okuboko kuzibu. ²⁷ Nti kengera abarhumisi bawe, Abrabamu, Izaki na Yakobo, orhalolaga obugamba bw’olubaga, obulala n’amabi gabo, ²⁸ aba muli  cirya cihugo warhurhenzagya bakanaderha, erhi: Nyamubâho kuyabirwa ayabirwe n’okubahisa omu cihugo abalaganyagya, erhi na nshombo kulibo, yarhumaga abahulusa mpu lyo bagendifira omu irungu. ²⁹ N’obwo lubaga lwawe olwo, mwimo gwawe ogwo. wene wagurhenzagya e Misiri n’obuhashe bwaee bunji n’okuboko kwawe kulambûle».

Deuteronomy 9 WLC

1שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיֹּום֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃ 2עַֽם־גָּדֹ֥ול וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃ 3וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֹֽורַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאַבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לָֽךְ׃

4אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מֹורִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 5לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֹורִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃

6וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטֹּובָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃

7זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָֽה׃ 8וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 9בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃ 10וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֥ום הַקָּהָֽל׃ 11וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻחֹ֥ות הַבְּרִֽית׃ 12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֹוצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ 14הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽותְךָ֔ לְגֹוי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃

15וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃ 16וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתְכֶֽם׃ 17וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 18וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֹֽו׃ 19כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃ 20וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִידֹ֑ו וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃21וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹתֹ֣ו ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹתֹ֤ו טָחֹון֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָרֹ֔ו אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃

22וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהוָֽה׃23וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ לֹ֔ו וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֹֽו׃ 24מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָ֑ה מִיֹּ֖ום דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃

25וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיֹּ֛ום וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 26וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהוָה֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 27זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁעֹ֖ו וְאֶל־חַטָּאתֹֽו׃ 28פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הֹוצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָתֹ֣ו אֹותָ֔ם הֹוצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 29וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ פ

1O

1 Nyamubâho anacimbwira obwo, erhi: «Obinje zindi nambi ibirhi za mabuye  nka  zirya  ntanzi,  onasôkere  emunda ndi oku ntondo, obinje n’omucîmba gw’omurhi. Nâyandika kuli ezola nambi zombi ebinwa byali kuli zirya nambi ntanzi waberaga, oyishizihira omwola mucimba.» 3Nanacibinja omucimba omu murhi gw’omuvûla, n’erhi mba namabinja zirya nambi z’amabuye zombi, zinayosire nk’eza burhanzi, nasôkera kulya ntondo n’enambi zani omu nfune. 4 Ayandika kuli ezola nambi zombi nk’oku anajiraga burhanzi ebinwa ikumi Nyamubâho amubwiriraga oku ntondo, omu karhi k’omuliro, olusiku lw’embugânano. Nyamubâho àganfumbasa. ⁵Nashubirhenga okwola ntondo, nahira zirya nambi muli gulya mucimba najiraga zanakaziyorha zibêra omwola nk’oku Nyamubâho anantegekaga. ⁶ Bene Israheli banacirhenga aha maliba ga Bene-Yakana,  baja e Mosera; Yo Aroni afirire, yo anabisbirwe, omugala Eleazari ayîma omu cikono cage c’obudâbwa. 7 Kurhenga ahôla bajà e Gudigoda, barhenga e Gudigoda baja e Yotibata, cihugo ciluziremwo enyîshi. 8 Ago mango, Nyamubâho ayegûla ab’obûko bwa Levi, mpu bakazibarhula omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho, mpu bakaziyimanga embere za Nyamubâho, bakazimukolera banakazihâna omugisbo oku izino lyage nk’oku binali ene. 9 Co carhumire Levi arhabona mwanya arhanabona ishwa aka bene wabo: Nyamubâho yene ye kashambala kage nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anamubwiraga.¹⁰Niehe nàbêra oku ntondo nk’oku nanajiraga obw’oburhangiriza, nabêrakwo miregerege makumi ani na madufu makumi ani; ago mango, Nyamubâho anyumvirhiza kandi; Nyamubâho aleka omulâli gw’okukuherêrekeza. ¹¹ Ci kwone Nyamubâho kandi ambwira, erhi: _« Yimuka oshokolere olubaga bagendiyanka cirya cihugo nalaganyagya bishe nti nabahaco baciyimemwo».

Okukembûlwa kw’omurhima

¹² Na bunola, wani Israheli, bici Nyamubâho,  Nyamuzinda wawe akuhûnyire aha nyuma ly’okurhinya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, okushimba enjira zage zoshi, okuzigira n’okukolcra Nyamubâho, Nyamuzinda wawe n’omurhima gwawe gwoshi, n’omûka gwawe gwoshi, 13 okushimba ebinwa n’aga marhegcko ga Nyamubâho nkurhegesire ene mpu lyo oyishibêrwa. ¹⁴ Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ye Nnankubà ye na Nnamahanga goshi, ye Nn’erigulu na ngasi binalibamwo byoshi. 14 Nyamubâho ànabulibà basho bone àcîshwekerakwo erhi kubarhonya kurhuma, na kandi enyuma zabo, linali iburha lyabo, aligi mwoyo, lyone àcîshozire omu mashanja goshi. ¹⁶ Mukembûle omurhima gwinyu munaleke okubà bacikanyi cirhagomha. 17 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ye Nyamuzinda wa banyamuzinda, ye Nyakasane wa banyakasane, ye Nyamuzinda olushire, Nyamuzinda muhimanyi na wa kurhinywa, arhajira kabôlo kuli ndi arhanalonza luhembo luci.¹⁸ Yetwira enfunzi n’omukana olubanja, yerhonya ebigolo, yebiha omugati n’omzambalo. ¹⁹Mukazigira ababunga bulya ninyu mwali babunga omu cihugo c’e Misiri. ²⁰ Okazizigira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, onakazimukolera, ocîshwckere kuliye onakazicigasha izino lyage. ²¹ Ye irenge lyawe, ye Nyamuzinda wawe, ye wakujiriraga birya binene na bidarhi amasu gawe gàbonaga. ²² Basho erhi bayandagalira e Misiri, bàli bantu makumi gali nda na bunola Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àkuluzize nka nyenyezi z’e malunga. 

Deuteronomy 10 WLC

1בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲרֹ֥ון עֵֽץ׃ 2וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֹֽון׃ 3וָאַ֤עַשׂ אֲרֹון֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃ 4וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשֹׁ֗ון אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֣ום הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה אֵלָֽי׃ 5וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָרֹ֖ון אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָֽה׃

6וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מֹוסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנֹ֖ו תַּחְתָּֽיו׃ 7מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יָטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַֽחֲלֵי מָֽיִם׃ 8בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲרֹ֣ון בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתֹו֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמֹ֔ו עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 9עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֹֽו׃

10וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֔י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ

12וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹתֹ֔ו וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 13לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֹ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לְטֹ֖וב לָֽךְ׃ 14הֵ֚ן לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 15רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אֹותָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָעַמִּ֖ים כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃16וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֹֽוד׃ 17כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנֹּורָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ 18עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת לֹ֖ו לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ 19וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 20אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹתֹ֣ו תַעֲבֹ֑ד וּבֹ֣ו תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמֹ֖ו תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 21ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנֹּֽורָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃ 22בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

Ebi Israheli abonaga

11

1 Ozigire  Nyamubâho  Nyamuzinda  wawe  onashimbe  ngasi  lusiku ebi akurhegesire  byoshi,  amarhegeko  gage,  engeso  zage  n’ebinwa byage. 2 Mwacibwinire mwene, mwoyo ci arhali abana binyu. Bohe barhabonaga barhanamanyaga amahano ga Nyamubâho,  Nyamuzinda winyu, obukulu bwage, emisi y’olubi lwage n’ey’okuboko kwage kulambûle, ³ ebimanyiso n’ebindi akozire omu Misiri, ebi akolire Faraoni w’e Misiri n’ecihugo cage cosbi, 4 ebi akolire emirhwe y’abalwi b’e Misiri, enfarasi zabo n’engàle zabo, galya mango abalikiragakwo amishi g’Enyanja Ndukula banamulibisirekwo luminomino, kulya abagukumulaga baherêrekera kuhika ene.

5 Abana binyu barhabonaga ebi àmujirirc omu irungu kuhika aga mango mwahika aha; ⁶ ebi akolire Datani, Abironi na bene Eliabu wa  kuli  bene Rubeni, galya mango idaho liyashama linabàmirangukiza omu karhi ka Israheli yeshi, lyamirangusabo n’emila\a yabo n’amahêma gabo n’ebirugu byabo byoshi. 7 Amasu ginyu gabwine ebyo bidarhi Nyamubâho akozire byoshi.

Amalaganyo n’oburhonde

8 Mulange amarhegeko mmurhegesire ene goshi, lyo muba bazibu munahashigwarha eci cihugo mwajamwo mpu muciyanke cibe cinyu. ⁹ Ntyola mwalamira nsiku nyinji muli eco cihugo Nyamubâho alaganyagya basho n’obûko bwabo, cihugo cihululamwo amarhà n’obûci. ¹⁰ Kulya kuba eco cihugo wajamwo cirhali nk’ccihugo c’e Misiri mwarhengamwo, eyo munda mwakazagiba mwamarhwera emburho munagaliyidômera n’okugulu nka kula badômera obusane. ¹¹ Ecihugo wajamwo mpu ogendiyanka cohe ciri cihugo ca rhubanda n’ebirhondo bidômerwa n’enkuba y’oku nkuba. 12 Ciri cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba alanzire n’amasu ga Nyamubâho Nyamuzinda wawe garhacirengakwo, kurhenga aha murhondêro gw’omwaka kuhika aha buzinda bwago. ¹³ Kwo birintyo. Erhi mwakanayumva amarhegeko gani mmuhire ene, okuzigira Nyamubâho Nyamuzinda winyu, n’okumukolera n’omurhima gwinyu gwoshi n’omûka gwinyu gwoshi; ¹⁴ ecihugo cinyu nacihà enkuba amango gakwanine, enkuba mpangûka n’enkuba y’oku lugaze, na ntyo wanahaka engano yawe, erivayi lyawe n’amavurha gawe. 15 Ebintu byawe nabihà obwasi e bulambo, walya onayigurhe. ¹⁶ Mumanyage omurhima gwinyu gwakanashumikwa, obone mwamahabuka mukazikolera abandi banyamuzinda n’okubaharamya; 

¹⁷ mucîzukize engulumira y’oburhe bwa Nyamubâho, mubone amayigala amalunga, enkuba ebulikane, ishwa lirhaciyeramwo bici, kano kanya mwamaherêrekera muli eci cihugo cinja Nyamubâbo amuha.

Okushwinja

¹⁸ Ebi binwa mmubwizire, mubihirage oku murhima n’omu mûka gwinyu. Mubishwekere oku kuboko nka cerekane n’oku malanga nka isembwa. 19 Mubiyigirize bagala binyu, munakazibakengezabyo, obe otamire omu mwawe erhi odwirhe walambagira omu njira, obe ogwishire erhi obe oyimanzire. ²⁰ Obiyandike oku mikango y’enyumpa yawe n’okunyumvi zawe, ²¹ na ntyo, ensiku zawe n’eza bagala bawe, mw’eci cihugo Nyamubâho alanyagya basho mpu abahà, zanaluga aka ez’oku nkuba enyanya z’igulu. ²² Bulyalya erhi mwakanalanga mukanashimba aga marhegeko mmurhegesire goshi mukazigira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, mukanashimba enjira zage zoshi, n’okucishwekera kuliye, 23 Nyamubâho anamunyagira eby’aga mashanja goshi, ninyu mwene mwananyaga ebya mashanja manene na mazibu kumulusha. 24 Ngasi aba mwakanahira olushando erhi hanakola aha kwinyu, olubibi lwi­ nyu lunali kurhenga oku irungu kubika e Libano, kurhenga oku lwishi, olwishi lwa Efurata, kuhika  oku  nyanja  y’e Buzikiro  bw’izuba,  lyo ishwa linyu eryo. 25Ntaye wahagaza embere zinyu, Nyamubâho Nyamuzinda winyu amukengesa bakazimurhinya omu ngasi ishwa mwakanahiramwo  olushando,  nka  kulya yene amulaganyagya. 26 Ka murhabwini? Nioyo namadêkereza embere zinyu ene okugishwa n’okuhehererwa. 27 Kugisha erhi  mwakanashimba  amarhegeko  murhegesire ene gali ga Nyamubâho Nyamuzinda winyu. ²⁸ Kuhehêrerwa, akaba murhashimbiri amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, n’erhi mwakarhenga omu njira mmurhegesire ene, mukaderha mpu mwashimba abandi banyamuzinda murhamanyaga. ²⁹ N’amango Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amakuhisa mw’eci cihugo wajamwo mpu ociyanke  cibe cawe, onahire omugisbo oku ntondo ya Ebali. 30 Ezo ntondo ntaye ohabire oku ziba ishiriza lya Yordani, omu njira y’e Bushoshôkero bw’izûba omu cihugo c’Abekanani bayubaka omu Araba aha ishiriza lya Giligala hofi n’omurhi gw’e More. 31 Neci, mukola mwayikira Yordani, mpu mugendiyanka ecihugo Nyamu­ baho Nyamuzinda winyu amuha. Mwaciyanka cibe cinyu munaciyubakemwo.  32 Mulange munashimbe amarhegeko goshi n’engeso muhugûlire ene. 

Deuteronomy 11 WLC

1וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתֹּ֗ו וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ 2וִֽידַעְתֶּם֮ הַיֹּום֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְלֹ֕ו אֶת־יָדֹו֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹעֹ֖ו הַנְּטוּיָֽה׃ 3וְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶֽת־מַעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּתֹ֣וךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 4וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 5וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 6וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 7כִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֥ה יְהוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה׃

8וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 9וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס 10כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃ 11וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃ 12אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ ס

13וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּ֑ום לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְדֹ֔ו בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃14וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתֹּ֖ו יֹורֶ֣ה וּמַלְקֹ֑ושׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ 15וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ 16הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ 17וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃

18וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאֹות֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֹוטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ 19וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 20וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ות בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ 21לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס 22כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֹֽו׃ 23וְהֹורִ֧ישׁ יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃ 24כָּל־הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בֹּ֖ו לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנֹ֜ון מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲרֹ֔ון יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃ 25לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֹֽורַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ ס

26רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּ֑ום בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃ 27אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃28וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּ֑ום לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ ס

29וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃ 30הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְבֹ֣וא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלֹונֵ֥י מֹרֶֽה׃ 31כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּֽום׃

OLUSHIKA 12

Il.     Okushubululwa kw’ amarhegeko 

1 Alagi amarhegeko n’engeso mwalanga n’okushimba muli eco cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho akuhirre mpu cibe cawe ensiku zoshi z’akalamo kinyu bano igulu.

Okushâba engombe za banyamuzinda bw’obwihambi

2 Muhongole munashande ngasi bantu amashanja mwajihulusa gâli gayubasire mpu gakazigashanirizamwo ba nyamuzinda wabo, abe oku ntondo,  abe omu birhondo, abe aha murhi gujinîrîre. 3 Mushâbe empêro zabo, mujonjage amabuye gabo g’aha luhêro, n’emirinzi yabo muyiyoce. Mushangule enshusho babinjiraga banyamuzinda babo, munazaze amazino gabo ahôla.

Okurherekêra Nyamubâho

4 Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yehe, arhalikwo mwamujirira ntyo. 5 Ci halya Nyamuzinda winyu acisboga omu mashanja ginyu mpu ahireho izino lyage n’okulibezaho ho mwakaziyisha n’okumulongezaho. 6 Ahôla ho mwakazilerha enterekero zinyu z’embagwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyun’ensholôlo z’omu nfune zinyu, enterekêro zinyu z’okuyukîriza omuhigo n’ezindi nterekêro munalonzize, enterekêro z’olubere lw’ebintu binyu binênene n’ebinyînyî. 7 Ahôla ho mwanakazirîra, omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, kulya kuba Nyamubâho, Nyamuzinda winyu àkugishire. 8 Arhali kwo mwajira nk’oku rhudwirhe rhwajira ahâla ene: ngasi muguma adwirhe ajira oku anabwine, 9 kulya kuba murhacihika aha baluhukiro n’oku kashambala Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuhîre. 10 Mukolaga mwayikira Yordani, mwagendibêramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhà mpu muciyimemwo. Amucinga oku babisha bamulieburhambi muyubake n’omurhûla. 11 Ago mango, n’aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda winyu acishoga mpu ho abêza izino lyage ho mwakazilerha ngasi ebi namurhegesirc byoshi: enterêkero zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyu, ensholôlo z’omu nfune zinyuna ngasi binja waba walaganyize Nyamubâho omu ciragane; 12 agamango, musîme omu masu ga Nyamubâho Nyamuzinda winyu, mwe nabagala binyu na bali binyu, na bambali na bambalikazi binyu, n’omuleviti oyubasire emwinyu, kulya kuba arhagwerhi mwanya arhanashangìri akashambala kinyu.

Enterekêro zarherekêrwa

13 Orhahîraga okarherekêra aha ngasi luhêro onabwine; 14 ci halya hantu Nyamubâho acîshoga omu ishanja linyu liguma, hone wakazirherekêrera enterekêro zawe z’embâgwa n’okukola ngasi ebi nakurhegesire. 15 Ci kwone, ngasi mango wakanayumva omurhima gucifinjirekwo, omu ngasi murhundu gwinyu, wanabaga onalye enyama nk’oku omugisho gwa Nyamubâho gunakuhire. Omuntu. abè mweru kweru erhi  nanga,  anayiryakwo, ciru yankaba ya kashafu erhi ya nshagarhi. 16 Murhalye omuko, ci munagubulagire oku idaho nka mishi. 17 Omu mirhundu yawe, orhaliremwo ecihimbi ca kali ikumi c’engano yawe, ec’idivayi lyawe erhi ec’amavurha gawe, olubere lw’ebintu byawe binênene erhi bisungunu nisi erhi ciru ehiguma hy’oku nterekêro zawe z’okuyûkiriza omuhigo nisi erhi enterekêro z’obulonza erhi enterekêro enfune  zawe zihânyire. 18 Ci kwone wanabirîra omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshogaga honene, woyo, mugala wawe na mwali wawe, mwambali wawe na mwambalikazi wawe n’omuleviti oli aha mwawe, wanalya osîme, omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, ocîshingire ebinja  byarhenga  omu  maboko  gawe.  19 Amango  goshi  waba olimwo  eco  cihugo  cawe,  orhahîraga  okuhaba  omuleviti.  20  Hano Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amagalihya ecihugo cawe nka kulyala anakubwiraga, n’amango wayumva irala ly’enyama okanaderha, erhi: «Nakasimire okulya enyama», onayirye nk’oku onalonzize. 21 Erhi akaba aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozirc mpu ho ahira izino lyage hali kuli nawe, wanakazibâga omu bintu binyinyi n’ebinênene Nyamuzinda akuhîre, nka kulya nàkurhegekaga. 22 Ci kwone kwo wanabirya kula banalya akashafu erhienshagarhi: omuntu  mucêse  n’orhali  mucêse  haguma  balîra.  23   Ci  kwo  omanyewakalya omuko, bulya omuko gwo mûka, orhakanalya omûka okalya n’enyama. 24Orhalyaga omuko: ogubulagire oku idaho nka mîshi. 24 Orhahîraga okagukoza ekanwa lyo obêrwa woyo na mugala wawe enyuma zawe ebwa kuba okozire ebishinganine omu masu ga Nyamubâho. 25 Ci kwone ebirugu bitagatifu, birya binali byawe, haguma n’entulo z’okuyukiriza omuhigo, okazibiyanka obihêke halya hantu Nyamubâho àcîshozire. 27 Enterekêro y’entumwa n’omuko oyisingônolere oku luhêrero lwa Nyamubâho Nyamuzinda  wawe, n’enyama ozirye, 28 Olange onashimbe bwinja ebira nkurhegesire, na ntyo wanakazibêrwa  ensiku zoshi woyo na mugala wawe enyuma zawe, ebwa kuba wajizire ebiri binja binashinganine embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.

29 Eyo munda waja, amango Nyamubâho Nyamuzinda wawe abaamahererêkeza amashanja gayo goshi, amanakushokolera ayisha abanyaga n’amango waba wamabanyaga onakola odekerire omucihugo cabo, 30 ago mango onamanyagc wakagwarhwa omu murhego,onamanyage wakaderha mpu wabashimba wamanarhangibaherêrekeza embere zawe. Omanyage wakadôkerezaebya banyamuzinda babo omu kuderha erhi: «Aga mashanja kurhigakazag’ikolera banyamuzinda bâbo? Erhi kwo nani najira ntyo!» 31Arhali kwo wakola ntyo embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.Bulyala ebyo byoshi Nyamubâho arhabibonakwo arhanakwirirwa ebi ago mashanja gajirira banyamuzinda bâbo: kali ciru banayokere bagala babo na bâli bâbo omu ciko mpu lyo basimisa banyamuzinda babo.

Deuteronomy 12 WLC

1אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂות֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 2אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמֹ֞ות אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָעֹ֔ות וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן ׃ 3וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּקֹ֖ום הַהֽוּא׃ 4לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 5כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם לְשִׁכְנֹ֥ו תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה׃6וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃ 7וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

8לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיֹּ֑ום אִ֖ישׁ כָּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃9כִּ֥י לֹא־בָּאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 10וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃11וְהָיָ֣ה הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בֹּו֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמֹו֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עֹולֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַֽיהוָֽה׃12וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃

13הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָקֹ֖ום אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 14כִּ֣י אִם־בַּמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃

15רַק֩ בְּכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃16רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 17לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכָל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃ 18כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בֹּו֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 19הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כָּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ ס

20כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃21כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃ 22אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּהֹ֔ור יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃ 23רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃ 24לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 25לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 26רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 27וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃

28שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עֹולָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטֹּ֣וב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

29כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אֹותָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃ 30הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֨ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגֹּויִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃ 31לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָּל־תֹּועֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃

32אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹתֹ֥ו תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשֹׂ֑ות לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ פ

13

1 Ebyo mmurhegesire byoshi, mubilange munabishimbe, buzira kuyu­shûla erhi kubinyihyakwo akantu. 2 Erhi emwinyu yakazûka omulèbi erhi mulôsi wa bilôrho, akakuyereka ecimanyiso erhi cisòmerine cirebe ³ cirya cimanyiso,  erhi  cirya  cisomerine cikaba nk’oku ànaderhaga, n’enyuma z’ahôla, akakubwira erhi:  «Rhucishimbire abandi banyamuzinda, aba orhayishi, akanakubwira mpu mubagashanize», ⁴ orhayumvagya ebinwa by’oyo mulêbi nisi erhi eby’oyo mulôsi w’ebilôrho, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anakurhangula kwa bene  okwo, mpu amanye erhi onazigira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe n’omurhima gwawe gwoshi. ⁵ Nyamubâho. Nyamuzinda wawe yene ye mwakulikira ye mwanakenga; amarhegeko gage go mwashimba, izu lyage lyo mwakaziyumva, ye mwakolera, ye mwacîshwekerakwo. 6 Oyo mulêbi erhi oyo mulôsi ali wa kufa, bulyala amayigiriza abantu okugomera Nyamubâho, Nyamuzinda wawe wakukulaga omu cihugo ca Misiri, akucungula omu nyumpa y’obuja, na kandi amàkuhabula àkurhenza omu njira Nyamubâho, Nyamuzinda akurhegekaga mpu okazishimba. 7 Erhi mwene winyu, mwene sho erhi mwene nyoko, mugala wawe erhi mwali wawe, nisi erhi omukazi òyegemera ecifuba cawe, erhi omwira orhonya nka mûka gwawe wene, erhi akakushumika mahwe-mahwe, erhi: «Rhugende rhujikolera abandi ba nyamuzinda, balya wene orhayishi na basho  barhabayishi 8ba muli balya banyamuzinda b’amashanja gali eburhambi bwinyu, gabe ga kuli erhi ga hofi, kurhenga oku cikwi kuhika oku cindi cikwi c’igulu, 9 orhayemeraga ebinwa byage orhabirhegaga okurhwiri, isu lyage lirhabàga lya lukogo, orhamubabaliraga orhanafulikaga obubi bwage. 10 Neci, okwanine omuyirhe, we wamulîkira okuboko kurhanzi kw’okumuyirha, na kandi okuboko kw’olubaga lwoshi kuholêreze. 11 Mabuye wamubanda  kuhika afe; bulyala ali alonzize okukucika kuli Nyamubâho, Nyamuzinda wawc, wakurhenzagya eMisiri,omu nyumpa y’obuja. 12 Israheli yeshi akumanya anageremwo omusisi, analeke okukola ago maligo ekarhî kawe. 13 Erhi wakayumva baderha mpu murhundu muguma mw’erya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àkuhâga mpu obêremo, ¹⁴ gulimwo abantu ba busha b’omu bûko bwawe, bahabwire ababo bashizi bababwira mpu: «Rhugende rhukolere abandi banyamuzinda, balyala ôrhali oyishi,¹⁵ ago mango onalole ehyo hibanja bwinja odôse ciru onadokereze. Kukaboneka oku neci kwo binali ntyola, na ntaco cirhindizize obwo bubi bwanajizirwe emwawe, ¹⁶ ababà hw’ogwo murhundu boshi, onabayôhemwo engorho, ogwo murhundu onagushandaze gwo n’ebigubamwo byoshi, ¹⁷ ebyakanyagwa byoshi, onabilunde omu ngo y’emuhanda, omurhundu oguyokere kuguma n’eminyago yago yoshi, gwoshi ogurhûle Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. Gushube bigûka by’ensiku zoshi birhaciyûbakwe. ¹⁸ Orhayorhanaga akantu ka muli olwo lugo luheherere,  kuderha mpu Nyamuzinda arhûlirire, aleke oburhe ànali, obwonjo bwawe bum ugwarhe akubabalire anakuluze, nka kulya àlaganyagya basho, ¹⁹ casinga oyu mvirhize izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, oshimbe amarhegeko gage goshi, agala nkurhegesire ene, onakole ebishinganine omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.

Deuteronomy 13 WLC

1כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא אֹ֖ו חֹלֵ֣ם חֲלֹ֑ום וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ אֹ֖ות אֹ֥ו מֹופֵֽת׃ 2וּבָ֤א הָאֹות֙ וְהַמֹּופֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנָֽעָבְדֵֽם׃ 3לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא אֹ֛ו אֶל־חֹולֵ֥ם הַחֲלֹ֖ום הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃4אַחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹתֹ֣ו תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֹתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹלֹ֣ו תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹתֹ֥ו תַעֲבֹ֖דוּ וּבֹ֥ו תִדְבָּקֽוּן׃ 5וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא אֹ֣ו חֹלֵם֩ הַחֲלֹ֨ום הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמֹּוצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

6כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּךָ אֹֽו־בִנְךָ֨ אֹֽו־בִתְּךָ֜ אֹ֣ו ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ אֹ֧ו רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 7מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ אֹ֖ו הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ 8לֹא־תֹאבֶ֣ה לֹ֔ו וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָחֹ֤וס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃ 9כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָֽדְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בֹּ֥ו בָרִֽאשֹׁונָ֖ה לַהֲמִיתֹ֑ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃ 10וּסְקַלְתֹּ֥ו בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמֹּוצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 11וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יֹוסִ֣פוּ לַעֲשֹׂ֗ות כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס

12כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃ 13יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֙עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃ 14וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 15הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָעִ֥יר [הַהוּא כ] (הַהִ֖יא ק) לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃16וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תֹּ֣וךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עֹולָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֹֽוד׃ 17וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲרֹ֣ון אַפֹּ֗ו וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 18כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לַעֲשֹׂות֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

Ebiryo bicire n’ebiryo bihumânya

14

¹ Mwoyo muli bana na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Murhahîra mukashâkwa nisi erhi okumômwa ebisike nka hali ofire. ²Bulya woyo oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, na Nyamubâho àcikwishozire omu gandi mashanja goshi gaba hanola igulu, mpu obe  ishanja lyage. 3 Orhahîraga okulya akantu k’okushologosa. 

⁴ Alaga ebintu n’ensimba ndibwa: enkafu, ecibuzi n’empene, ⁵ enshagarhi, akashafu, empongo, akasa n’ensunu, empovu n’empene y’emuzirhu. 6 Wanalya ngasi cintu erhi nsimba ejira ensenyi mberemwo ebe erhi kuvûgusa evûgusa. ⁷ Ci kwone, omu bintu bivûgusa n’omubintu bijira ensenyi mberemwo, murhahîra mukalya ngasi bùko bwa ngamiya n’obw’omurhonè. Ezo ozilole nka nsimba zihumânya. ⁸ Engulube nayo ejira ensenyi mberemwo ci kwone erhavûgusa: oyilole nka ya kuhumânya. Orhakalya enyama zazo orhakanahuma oku mirhumba yazo. 9 Omu nsimba z’omu mîshi, zo mwakalya ezi: ngasi ezijira emishugi y’emugongo n’enjula, ezo mwanazirya. ¹⁰ Ci ezirhajira mishugi y’emugongo zirhanajira njula murhakazirya; ezo mukazizilola nka za kuhumànya.

¹¹ Mwanalya ngasi kanyunyi kacire. ¹² Alagi ebinyunyi murhakalya: ikozi, cigukuma,  cunjunja,  ¹³  akadurha,  ecihimbi  na  ngasi  bûko  nyûnda   bwoshi, ¹⁴ obûko cihungu bwoshi, ¹⁵ kanga, kahene, nyamulobo, na ngasi bûko lubaka, ¹⁶ cirifufu, hunira na kaduba mahiri, ¹⁷ hajawa, enkongoro n’emimâna, ¹⁸ lubondo n’obûko bwage, hangali n’omutulama. ¹⁹ Ngasi rhusimba rhwa mashala mukazilolarho nka rhwakuhumânya, murhankalyarho. ²⁰ Mwanahashirya ngasi kanyunyi kacire. ²¹ Murhankalya enyama z’omufîra. Wanayiha ecigolo ciri aha mwawe ciyirye nisi erhi oyigulize ow’embuga, bulya wehe oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. Orhahîraga okayendera omwanahene omu mahenehene ga nina.

Entûlo ya ngasi mwaka

22 Ngasi mwaka, kwanakwanana orhôle ecihimbi ca kali ikumi c’oku myaka yawe, eryala eyezire enarhenzire omu mashwa gawe. ²³ n’omu masu ga Nyamubâbo, Nyamuzinda wawe, halya hantu ânabe acishozire mpu abêzeho izino lyage, wanaliraho ecihimbi ca kali ikumi c’engano yawe, ec’erivayi lyawe n’eca amavurha gawe, olubere lw’ebintu byawe binênene n’ebiyinyi ntyo, wanayiga okukaziyorha orhinya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.  24 Erhi enjira yakakukulihira bwenene, erhi wakaba orhahashirihisa entulo ebwa kuba ahantu Nyamubâho àcishozire mpu abêzaho izino lyage hali kuli n’emwawe, amango Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amakugisha, ²⁵ erya rnyaka wanaîhingana nsaranga, zirya nsaranga onazisegeze omu nfune zawe, onaje halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acishozire; 26 ohikaho wanakaba zirya nsaranga, ozihîngane ngasi kantu onalonzize, bintu binênene erhi binyinyi, divayi erhi ngasi mamvu gahire, ngasi ehi onayumvirhe omurhima gusimire. Wanalira mulya masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, osime woyo n’enyumpa yawe. ²⁷ Orhayibagiraga omuleviti òli omu mirhundu yawe, bulyalya arhagwerhi mwanya arhanagwerhi kashambala haguma nawe.

Entulo ya ngasi myaka isharhn

²⁸ Enyuma lya myaka isharhu, wanarhôla ebihimbi bya kali ikumi by’e myaka wamasarûla muli ogu mwaka gwa kasharhu byoshi, wanage­ ndibidekereza ebwa mihango yawe. ²⁹ Okubundi obwo, hanajira abayish’irya: Omuleviti (bulya arhajira mwanya arhanajira kashambala haguma. nawe), ecigolo, enfunzi n’omukana w’oku mwinyu, balya banayigurhe. Na ntyo, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àkugisha agishe na ngasi mukolo enfune zawe zakanarhangira.

Deuteronomy 14 WLC

1בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃ 2כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לִֽהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס

3לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל־תֹּועֵבָֽה׃ 4זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שֹׁ֕ור שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃ 5אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקֹּ֥ו וְדִישֹׁ֖ן וּתְאֹ֥ו וָזָֽמֶר׃ 6וְכָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָסֹ֔ות מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ 7אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ 8וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃ ס

9אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃ 10וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס

11כָּל־צִפֹּ֥ור טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃ 12וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃ 13וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ 14וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֹֽו׃ 15וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃16אֶת־הַכֹּ֥וס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ 17וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃ 18וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃ 19וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָעֹ֔וף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃ 20כָּל־עֹ֥וף טָהֹ֖ור תֹּאכֵֽלוּ׃

21לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ אֹ֤ו מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמֹּֽו׃ פ

22עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ 23וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקֹ֣ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 24וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתֹו֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 25וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ 26וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 27וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃ ס

28מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תֹּוצִיא֙ אֶת־כָּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 29וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לֹו֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּתֹ֤ום וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ ס

Okubabalira emyenda ngasi myaka nda

15

1 Aha kuhwa kwa ngasi myaka nda, wanajira obukuze bw’okubabalira emyenda. ² Alaga kurhi okwo kubabalira emyendakwakazijirwa: omuntu balire omwenda banamusigira ecikinja, akwanine ababalire ogwo mwenda gwarhumaga bamusigira ecikinja; arhakacilyuza olya mulungu erhi olya mwene wabo amango oyula amayakûza Nyamuzinda mpu mashi obubabalire bw’emyenda! ³ Omuntu w’ecigolo wanamulyuza, mwene winyu yehe wanamulekera ngasi hyawe agwerhe. 4 Na kandi, aha mwawe harhabe mukenyi, kulya kuba Nyamuzinda akushobôza omugisho mwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuhà mpu ociyimemwo, ⁵ casiga onayumve izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe omu kubikirira n’okukulikira aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali 6 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amakugisha nka kulya anakulaganyagya, mashanja manji gakulya omwenda gasige ecikinja, ci wehe orhabalye mwenda, warhegeka mashanja manji, ci wehe orharhegekwe nago.

Okurhabàla ab’obuligo ·

7 Erhi emwawe yakaba eri omukcnyi, muguma w’omu bene winyu, aha muhango gwawe muguma, muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà, orhazidohagya omurhima gwawe, orhanabumbaga enfune zawe wamanabona mwene winyuw’obuligo, ⁸ ci onamubumbulire enfune zawe, n’okumuhoza kalya kantu alagirirekwo. 9 Omanyage wakanabêza omu murhima gwawe ezi nkengero mbi, mpu: «Omwaka gwa kalinda ogùla guyiruka, gwo mwaka gw’okubabalira!» okazinga amalanga embere za mwene winyu mukenyi, n’okabula bwamuha akantu, akanakuyamira emwa Nyamuzinda obone wamahemuka n’ecaha. 10 Nka wamuhà, omuhe n’omurhima nkana, bulyalya okwola kwarhuma Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akugisha omu mirimo yawe yoshi n’omu ngasi mukolo gw’amaboko gawe. 

11 Nta mango abakenyi bâbule mw’ecicihugo, bw’obùlankuhire eri irhegeko: enfune zawe ozibumbulire mwenc winyu ozibumbulire oli buligo n’omukenyi oli omu cihugo cawe. 12 Erhi mwene winyu muhebraniya, mulume crhi mukazi akacìguza emunda oli, neci anakukolera myaka nda, n’oku mwakagwa kali nda, wanamuleka agende nk’oku omurhima gunamuhîre. 13 Neci onamuleke agende  ci orhamulikaga maboko mûmu. 14 Onamubarhuze, ashobole oku bintu byawe binyinyi, oku by’omu cibuga cawe n’oku by’omu mukenzi gwawe; omuhe nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawe okugishire.

 15 Okaz’ikengêra oku wali mujà e Misirina Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akucungula. Co cirhumire nkuha eryola irhegeko ene. 16 Ci kwone erhi oyo muntu ankakubwira erhi: Ntalonzizi nkurhengekwo, akaba  akusimire  woyo  n’enyumpa  yawe,  akaba asimire okubêra  aha mwawe, 17 ago mango, wanarhôla omugera, omurhulire  okurhwiri  aha muhango gw’emuhanda, na ntyo anaba mwanbali wawe ensiku zoshi. Omujakazi wawe naye kwo wamujirira ntyo. 18 Orhayagalagwa n’okumuleka  agenda,  bulyala omu myaka ndarhu akukolire, akufulukize kabirhi kalushire eby’omulimya akolera omu lusiku. Naye Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àkugisha omu mirimo yawe yoshi.

Emburhwa-lubere z’ebintu

19 Okazirherekêra Nyamubâho, Nyamuzinda wawc, ngasi mburhwa-lubere ndume y’omu bintu byawe, ebe mpanzi erhi ngandabuzi. Orhahîraga okahingisa erhi kubarhuza olubere lw’enkafu yawe nisi erhi okumôma olubere lw’ecibuzi cawe. 20 Ngasi mwaka onayanke olubere lw’ecintu cawe, olulire mweshi n’enyumpa yawe omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe halya hantu Nyamuzinda anacîshozire. 21 Eco cintu erhi cakaba  cirikwo ishembo,  erhi cakajà cakunagira nisi erhi ca muhûrha, erhi lindi ishembo linene, orhankacibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. 22 Onacirire omu mwawe, omwinja n’omugalugalu haguma, nk’oku bakanalya empongo erhi akashafu, 23 ci kwone orhalye omwamba gw’eco cintu, ogubulagire oku idaho nka mîshi.

Deuteronomy 15 WLC

1מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ 2וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמֹ֗וט כָּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָדֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 3אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ 4אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְיֹ֑ון כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 5רַ֚ק אִם־שָׁמֹ֣ועַ תִּשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 6כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גֹּויִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגֹויִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ ס

7כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְיֹ֜ון מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֹֽון׃ 8כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ לֹ֑ו וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹרֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֹֽו׃ 9הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְיֹ֔ון וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן לֹ֑ו וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 10נָתֹ֤ון תִּתֵּן֙ לֹ֔ו וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ לֹ֑ו כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 11כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְיֹ֖ון מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ ס

12כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י אֹ֚ו הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ 13וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ 14הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ לֹ֔ו מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֹֽו׃ 15וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיֹּֽום׃ 16וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־טֹ֥וב לֹ֖ו עִמָּֽךְ׃ 17וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאָזְנֹו֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עֹולָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃

18לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹתֹ֤ו חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ פ

19כָּֽל־הַבְּכֹ֡ור אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שֹׁורֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכֹ֥ור צֹאנֶֽךָ׃ 20לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃21וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה בֹ֜ו מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ אֹ֣ו עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 22בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכֲלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ 23רַ֥ק אֶת־דָּמֹ֖ו לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ פ

Basaka n’emigati erhalimwo ngezo

16

1 Okazikenga omwezi gwa Aviv (Emihuli) onajiremwo olukulu lwa Basaka oku irenge lya Nyamubâho Nyamuzinda wawe, kulya kuba gwali mwezi gwa  Mihuli erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akurhenza e Misiri budufu, 2 Okazibâga Basaka, omu bintu byawc binênene n’ebinyìnyi. Omubagire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe,  halya hantu acishozire  mpu  yo ndaro y’izino lyage. 3 Eyo mbâgwa orhayirire mugati gulimwo engezo. Nsiku nda zoshi erhi eyo mbagwa wayirira omugati gurhalimwo ngezo, mugati gwa buligo, bulyalya bwake-bwake warhengaga e Misiri. 4 Engezo erhabonekaga omu mwawe n’omu cihugo olimwo coshi, muli ezo nsiku nda harhanasigalaga ciru n’ehityakuli erya mbâgwa warherekâraga bijingo by’olusiku lurhanzi, na ntahyo obikaga bijingo mpu hihike sêzi. 5 Orhaderhaga mpu wabâgira Basaka muli ugo luguma mwo zirya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe âkuha  6 ci hanalihalya Nyamuhâho, Nyamuzinda wawc acishozire mpu habe ndâro y’izino lyage, ho wabâgira Basaka, bijingo izûba liba lyamazika, go mango warhengaga e Misiri. 7 Wanayiyendera onayirîre halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozire na buca sezi wanagaluka oshubire omu bihando byawe. 8 Washinga nsiku ndarhu walya emigati erhalimwo ngezo, n’oku lusiku lwa kali nda hanabà embugânano nkulu bwenene y’okukuza Nyamubâho, Nyamuzinda wawe: ago mango orhahîra okajira mukolo mulebe.

Olusiku lukulu lw’Emigobe

⁹ Okaziganja migobe nda. Olusiko omugushu gwarhangiraga okurhema emyaka, wanarhangira okuganja migobe nda.¹⁰ Oku bundi, wanajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe Olukulu lw’Emigobe: ntûlo y’obolonza wajira n’okuboko kwawe, nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anakugishire. ¹¹ Ocisimise omo masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àcishozire mpu yo ndâro y’izino lyage,  ho wâcîsimikiza mwe na mugala wawe na mwâli wawe, mwambali wawe na mwambalikazi wawe, omuleviti Oli omu lugo lwawe, kuguma n’ecigolo, enfûnzi n’omukana,oku banali ekarhî kawe. 12 Okazikengera oku wali muja e Misiri: olange onakulikire aga marhegeko.

Olukulu lw’Ebihando

13 Okazijira olukulu lw’ebihando miregerege nda, òba wamahaka emyaka y’okucibuga cawe n’ey’omu mukenzi gwawe.¹⁴ Ago mango wanacisimisa, mwena mugala wawe na mwâli wawe, mwambali na mwambalikazi wawe,omuleviti n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali omu lugo lwawe. 15 Washinga miregerege nda wajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe olukulu, mwo cirya ciriba Nyakasane àcishozire, kulya kuba Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akugisha obêrwe omu mirimo yawe yoshi n’omo mikolo yawe yoshi ly’oyunjula busime.

16 Kasharhu omu mwaka, ngasi bùko mulume onali emwawe, ayishicîyerekana omu masu ga Nyamubâho, Nyamozinda wawe, halya hantu Nyakasane anacîsbozire: oku lukulu lw’Emigati erhalimwo ngezo, oku lukulu lw’Emigobe n’oku lukulu lw’Ebihando. Ntaye oyishaga maboko mùmu embere za Nyakasane, 17 ci ngasi muguma akazihâna nka kulya omugisho Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àmuhire gunali.

Abatwi b’emmanja

¹⁸ Ohire abatwi b’emmanja n’abandisi omu ngasi lugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àkuha, nk’oku emilala yawe enali; bakazitwira olubaga olubanja kulya kushinganine. 19 Orhahîraga okalenganya omuntu, orhahîraga okaderha mpu ola ye lebe, orhazigiraga abagula olubanja, bulyala engulo y’olubanja enahûse abagula enyagise n’omuntu olubanja lwage. 20 Bushinganyanya wakazikulikira, na ntyo walama onayanke cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ayishikushobôza.

Okuhabigashaniza

21 Orhahîraga okagwika omulinzi, murhi mulebe erhi mulcbc aba burhambi bw’oluhêro wayishiba oyubakire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, 22 orhanagwikaga ibuye ly’abazimu bulya Nyamubâho, Nyamuzinda arhalikwirirwa.

Deuteronomy 16 WLC

1שָׁמֹור֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הֹוצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ 2וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃3לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצֹּ֖ות לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּזֹ֗ון יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־יֹ֤ום צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 4וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון לַבֹּֽקֶר׃ 5לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃6כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמֹ֔ו שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּבֹ֣וא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מֹועֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ 7וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃ 8שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ות וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ ס

9שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֹֽות׃ 10וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעֹות֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּתֹ֥ום וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃ 12וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ פ

13חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃14וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּתֹ֥ום וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃

16שָׁלֹ֣ושׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצֹּ֛ות וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻעֹ֖ות וּבְחַ֣ג הַסֻּכֹּ֑ות וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָ֖ה רֵיקָֽם׃ 17אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָדֹ֑ו כְּבִרְכַּ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ ס

18שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃ 19לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃ 20צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס

21לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ ס 22וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

17

1 Orhahîraga okabâgira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ecintu c’omu binênene erhi ec’omu binyinyi, eciremîre erhi ccirikwo ishembo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe arhakwirirwa okwo. 2 Erhi omu karhî kawe, muli cishagala ciguma mw’ebi Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha, erhi bakajira omulume nisi erhi mukazi wakola ebigayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, omu kuvuna endagâno yage, 3 oyo muntu erhi akagendikolera abandi banyamuzinda, akanayunama embere zabo, n’embere z’izûba, omwezi nisi erhi embere sa gundi murhwe gw’emalunga, n’obwo okwola ntakukurhegesiri, 4 n’erhi bakamushobeka embere zawe; crhi wakaba wamayumvirhiza n’okudôkereza bwinja, okabona oku neci kwo binali, galya maligo gakozirwe omu Israheli, 5 ago mango wanahulusa olya mulume erhi olya mukazi wajiraga ebyo bigalugalu aje enyuma z’omuhango gw’olugo, oyo mulume erhi mukazi wanamubanda amabuye arhengemwo omûka. 6 Oku buhamirizi bwa babirhi erhi bwa basharhu omuntu anatwirwa okufa, omuntu arhankayirhwa oku bubamirizi bw’omuntu muguma. 7 Abo babamirizi bo barhangirika okuboko oku kuyirha oyo muntu, na kandi olubaga lwosbi lwana mulikira okuboko. Kwo kurhenza obubi omu cogo okwo.

Okudôsa omudâhwa muleviti

8 Erhi hankaba olubanja lukurhalusire, lwa kuyirhana, lwa kadali erhi lwa kuyagazanya, lubanja lulebe omu lugo lwawe, ago mango wanakanya osôkere halya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozire, ⁹ ogendilonza abadahwa baleviti n’omutwi w’emanja oli omu mukolo ago mango. Wanadôkereza banakumanyise kurhi batwire olubanja. 10 Okwanine okulikire ako kanwa bakumanyikize aho hantu Nyakasane acîshozire, onamanye orhabulagabukola nk’oku banakuyeresire. 11 Kwo wanakola nk’oku bakuyereka na nk’oku banatwire olubanja, buzira kuhabukira ekulyo erhi ekulembe kw’akanwa bâkubwira. ¹² Erhi hankajira owahanjalika, arhayumva omudâhwa oyimanzire oku kukolera Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, arhayumva n’omutwi w’emanja, oyo muntu ali wa kufa kwo kurhenza obubi omu Israheli okwo. ¹³ Olubaga lwo­shi lwamanya okwo, luyobohe lunalekeokuhanjalika.

Abami

14 Amango waba wamahika muli cirya cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wawe ayishikuhà, na hano oba wamaciyanka onakolaociyubasire, ago mango wanaderha, erhi: «Nnonzize okuyimika omwami wantegeka nk’oku agandi mashanja ganzungulusire ganajira». 15 Omwami Nyamubâho, Nyamuzinda acîshozire ye okwanine oyîmike akurhegeke, muguma omu bene winyu yewâyîmika abe mwami wakurhegeka, orhankayîmika ow’embuga mpu akurhegeke olyala ôrhali mwene winyu. 16 Ci kwone oyomwami arhahiraga akashweka omwandu gw’enfarasi nisi erhi okugalula olubaga e Misiri mpu aluza omurhwe gw’abalwira oku nfarasi, bulyala Nyakasane àkubwizire, erhi: «Murhakacishubiramwo eyi njira». 17 Arhaluze abakazi, omurhima gwage gwakanahabuka. Arhanaluzagya enfaranga n’amasholo gage okubozire. 18 Amango atamala oku ntebe y’obwami, akwanine ayandike omu citabu, yene wanakazicisoma, ikopye ly’olu lushika, lihamisa lulya lushika luli omu nfune z’abadâhwa baleviti: ikopye ly’oku lushika, abadâhwa baleviti bamuyandikise. ¹⁹ Eco citabu cikaziyorha ciri aha burhambi bwage, akacîsoma ensikuz’akalamo kage zoshi, na ntyo anamanyirhinya Nyamubâho, Nyamuzinda wage, anamanyilanga ebinwa by’olulushika byoshi, n’aga marhegeko anamanyigashimba. 20 Kuderha mpu alekicibona enyanya za bene wabo, aleke n’okucîyeguyla kuli ago marhegeko mpu agagera eburhambi, ekulyo erhi ekumosho. Na ntyo, ye n’abana bage, analama nsiku nyinji oku ntebe y’obwami omu karhâ k’Israheli.

Deuteronomy 17 WLC

1לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שֹׁ֣ור וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בֹו֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ ס

2כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֹֽו׃3וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ אֹ֣ו לַיָּרֵ֗חַ אֹ֛ו לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃ 4וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְהֹֽוצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אֹו֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ אֹ֖ו אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃ 6עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים אֹ֛ו שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃7יַ֣ד הָעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בֹּ֤ו בָרִאשֹׁנָה֙ לַהֲמִיתֹ֔ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ פ

8כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ 9וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃ 10וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יֹורֽוּךָ׃ 11עַל־פִּ֨י הַתֹּורָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יֹור֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 12וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָדֹ֗ון לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֹ֖ו אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 13וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֹֽוד׃ ס

14כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃ 15שֹׂ֣ום תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃ 16רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לֹּ֣ו סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבֹּ֣ות ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֹֽוד׃ 17וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לֹּו֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָבֹ֑ו וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לֹּ֖ו מְאֹֽד׃

18וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתֹּ֔ו עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתֹּ֑ו וְכָ֨תַב לֹ֜ו אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתֹּורָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם ׃ 19וְהָיְתָ֣ה עִמֹּ֔ו וְקָ֥רָא בֹ֖ו כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃ 20לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבֹו֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתֹּ֛ו ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Abadâhwa Bene Levi

18

¹ Abadahwa baleviti, omulala gwa Levi gwoshi gurhahâbwe mwanya erhî kashambala haguma na Israheli, bakazirya ebiryo birherekirwe Nyakasane, n’oku mwanya gwage. ² Ogo mulala gurhabe na kashambala omu karhî ka bene wabo, Nyakasane yene waba kashambala kabo nk’oku abalaganyagya.  ³ Alaga omwanya gw’abadâhwa, ogu bakalinga oku lubaga, kuli balya barherekêra ebintu binènene erhi binyinyi: banahà omudâhwa okuboko, omushaya n’olurhôlero. ⁴ Wanamuha omwaka muhyahya gw’engano yawe, ogw’elivayi lyawe n’ogw’amavurha gawe, n’obwoya burhangiriza wakemba oku bibuli byawe.  ⁵ Bulyala ye Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozire omu milala yoshi mpu akaziyimanga embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe mpu akolere Nyamuzinda. ⁶ Erhi omuleviti oyubasire muli murhundu muguma omu mirhundu yawe, halebe erhi halebe omu Israheli, erhi akayumva acifinjire okuyisha halya hantu Nyakasane acîshozire, ⁷ anakolaho omukolo gwage oku izino lya Nyamubâho, Nyamuzinda wage kuguma na bene wabo baleviti bayimanzire halya omu masu ga Nyakasane; ⁸ analya ecihimbi ciri nk’ec’ababo, buzira kudcrha obunguke ngasi muguma akayunguka omu kuguza eby’ishe.

Abalêbi

 9 Amango waba wamahika muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha, omanye wakanayiga amaligo g’ago mashanja. 10Emwawe erhabonekaga omuntu wageza omugala nisi erhi omwâli omu muliro, owacihira omu  by’okulaguza, okurhulakwo  abazimu,  okunywesa  emizimu  n’okuloga;11 erhabonekaga owagulika abandi, owadôsa emyomoka erhi abazimu, owagashaniza àbafire. ¹² Bulyalà owakola ebyo, acîshombanyize na Nyamubâho, Nyamuzinda n’ebyo byakobwa byo byarhumaga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ahiva aga mashanja emherc zawe. ¹³ Okwanine obe mudahemukira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. ¹⁴ Bulyala aga mashanja wagendinyaga gakazagiyumva abashonga n’abalozi ci wehe Nyamubâho, Nyamuzinda wawe arhakuhâga kantu ka bene ako. ¹⁵ Nyamuhâbo, Nyamuzinda wawe akuzûkiza, omu karhî kawc muli bene winyu, omulêbi oli akani: okazimuyumva. 16 Kulyala washengaga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe okwo, oku ntondo ya Horebu, olusiku lw’embugânano, erhi:  «Ntacilonza ndolemwo ogu muliro munji munji, nankanafa». ¹⁷ Naye Nyakasane ambwira erhi: «Kwinja badesire. ¹⁸ Nabazûkiza omu karhî ka bene wabo, omulêbi okusbushire, nahira ebinwa omu kanwa kage, ayishibwirabo ngasi ebi nârhegekaye.  ¹⁹  N’erhi  hankajira omuntu  orhayumvirhizi ebinwa  byani, oyomulêbi aderha  omu izino  lyani,  nicne nienc nasambisa  oyo  muntu. ²⁰    Ci omulêbi wakacîshomya mpu aderha omu izino lyani ebi ntamurhegesire nti aderhe, n’erhi akaderha omu izino banyamuzinda-banyabwihamba, oyo mulêbi kufa anafa». 21 Wamaderhaga omu murhima gwawe, erhi: «Kurhi rhwakamanya oku akakanwa Nyamuzinda arhakadesire?» ²² Omulêbi erhi akaba amaderha omu izino lya Nyakasane, na kulya aderhaga kurhaciyishire, kulya kurhacibìre, kwo kuderha oku Nyakasane arhadesire kalya kanwa. Kwali kuhalanjika omulêbi ahalanjikaga: orhayobohaga oyo.

Deuteronomy 18 WLC

1לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְנַחֲלָתֹ֖ו יֹאכֵלֽוּן׃ 2וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לֹּ֖ו בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֹֽו׃ ס

3וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שֹׁ֣ור אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃ 4רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֹּֽו ׃ 5כִּ֣י בֹ֗ו בָּחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס

6וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשֹׁ֔ו אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 7וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 8חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֹֽות׃ ס

9כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשֹׂ֔ות כְּתֹועֲבֹ֖ת הַגֹּויִ֥ם הָהֵֽם׃ 10לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֹֽו־וּבִתֹּ֖ו בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעֹונֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ 11וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אֹוב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 12כִּֽי־תֹועֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתֹּועֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מֹורִ֥ישׁ אֹותָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 13תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 14כִּ֣י ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יֹורֵ֣שׁ אֹותָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

15נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃16כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּיֹ֥ום הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה עֹ֖וד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ 17וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 18נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמֹ֑וךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃ 19וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמֹּֽו׃ 20אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃ 21וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּרֹ֖ו יְהוָֽה׃ 22אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔וא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּרֹ֖ו יְהוָ֑ה בְּזָדֹון֙ דִּבְּרֹ֣ו הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ ס

Olugo omuntu ayankiramwo

19

1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amahungumula galya mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ânyaga ecihugo, amango waba wamabanyaga onakola oyubasire omu mirhundu  yabo n’omu  nyumpa zabo, 2 onaberûle mirhundu isharhu omu karhî k’ecihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha mpu cibe cawe. 3 Wanajira n’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuha mpu cibe cawe ocigabemwo  kasharhu,  kuderha  mpu owayisire omuntu ahashiyakira  muli eyo mirhundu. 4  Alaga oku  omuntu wayisire owundi akalobôka amayakiramwo:  omuntu ashurhe owabo ci arhali n’oluhinzo lwoshi, arhànamugwerhekwonshombo burhanzi. ⁵ Nka gala mango omuntu aja emuzirhu boshi n’owabo mpu baja nshali, lero alengeze embasha mpu akuba omurhi, erya mbasha eshugunuke omu muhini, ecibande omu wabo enamuyirhe: owa bene oyo anayakira mulimurhundu muguma analobôke. ⁶ Kurhakakwanana omwihôzi wa nyakufa omu burhe bwage bunji akulikire omwisi, kurhakanakwanana obwofi bw’enjira burhume amugwarha n’okumushurha empimbo zamuyirha, n’obwo oyo muntu arhali wa kuyirhwa ebwa kuba nta nshombo ali agwerhe oku wabo embcre z’aho. 7 Co cirhumire nkurhegeka, nti: «Oberûle mirhundu isharhu». 8 N’erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akakuyushûlira ecihugo nka kulya alaganyagya basho, n’erhi akakuha cirya cihugo coshi alaganyagya basho, 9 casinga olange onashimbe aga marhegeko nkurhegesire ene goshi, ozigire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, onashimbe enjira zage ensiku zosbi, ago mango wanayushûla yindi mirhundu isharhu kuli eryala isharhu mirhanzi. 10 Na ntyo, omuko gw’omuntu mweru-kweru, gurhabulagagwa omu karhi k’ecihugo Nyamubâho Nyamuzinda wawe ayishikushobôza mpu cibe cawe: nawe wene omuko gw’omuntu gurhakujekwo.

11 Ci kwone erhi akaba nk’omuntu àli agwerhc owabo kwo enshombo, amukulukuze amuhise omu murhego, amuhamirekwo amushurhe empimbo zamuyirha, abulinayakira muli murhundu muguma mw’eyola, 12 abagula b’emwabo bakwanine barhume abajimugwarha, bamuhire omu  nfune  z’omwihôzi, afe erhikwo. ¹³ Isu lyawe lirhamufâga bwonjo. Okubulaga omuko gw’omuntu mweru-kweru okurhenze omu Israheli, wabona omurhûla.

Olubibi

14 Amango waba wamayimamwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akushobôza mpu cibe cawe, orhahîraga okahindula olubibi lw’omulungu wawe: bashakulûza bage balutwaga.

Obuhamirizi

15 Obubamirizi bw’omuguma burhankabashiyemeza abandi oku lebe anajijire kubi kulebe erhi caha cirebe. Oku cibi omuntu akajira,bulya bubi bwanabonekera omu kanwa ka babamirizi babirhi erhi basbarhu. 16 Erhi omuhamirizi-mulenzi akayimuka akanashobeka omuntu obugoma, 17 abo bantu babirhi bali lubanja embere za Nyamuzinda, bakwanine baluheke embere z’abadâhwa, n’abazuzi bali ekagombe ago mango. 18 Abôla banadôkereza bwinja,  n’erhi  kwakaboneka  oku  oshobesire  owabo ali muhamirizi munywesi, 19 mumukolere ebi ali alonzize okukolera mwene wabo. Na ntyo wanakûla obubi omu karhî kawe. 20 N’abandi bayumva ntyo, banayoboha baleke okujira obubi buli ntyo omu karhî kawe. 21 Isu lyawe lirhafaga bwonjo.

Olwihôlo

Omûka guhôlwe omûka, isu lihôlwe isu, erino lihôlwe erino, okuboko kubôlwe okuboko, n’okugulu kubôlwe okugulu

Deuteronomy 19 WLC

1כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃ 2שָׁלֹ֥ושׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּתֹ֣וךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 3תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּרֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ׃

4וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃ 5וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָדֹ֤ו בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃6פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבֹו֒ וְהִשִּׂיגֹ֛ו כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלֹו֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום׃ 7עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃ ס

8וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 9כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֙ לְךָ֥ עֹוד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃ 10וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ ס

11וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לֹו֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃ 12וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִירֹ֔ו וְלָקְח֥וּ אֹתֹ֖ו מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹתֹ֗ו בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃ 13לֹא־תָחֹ֥וס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְטֹ֥וב לָֽךְ׃ ס

14לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס

15לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֹן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים אֹ֛ו עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃16כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנֹ֥ות בֹּ֖ו סָרָֽה׃ 17וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ 18וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃ 19וַעֲשִׂ֣יתֶם לֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשֹׂ֣ות לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 20וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשֹׂ֜ות עֹ֗וד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 21וְלֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃ ס

Amatabâro

20

1 Amango warhabàla mpu okola wajilwisa abashombanyi bawe, erhi wakabona enfarasi na ngàle mwandu, na bantu banji kukulusha, orhayobobaga bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ali haguma nawe, Yewakuyinamulaga, akurhenza omu cihugo c’e Misiri. 2 Amango mwaba mukola mwalingirhangira entambala, omudâhwa anayi sha ashambâze olubaga, 3 anababwira erhi: «Yumva wani Israheli, mwoyu mukola mwalwisa abashombanyi binyu, murharhâga omurhima, murhayobohaga, murharhinyaga murhanarhemukaga embere zabo. ⁴ Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, omu njira ali haguma ninyu, ye wamulwikiza abashombanyi binyu, ye wamufungira ye wanamugalukira». ⁵ Oku bundi abandisi nabo banabwira olubaga erhi: «Ndi olya oyubasire enyumpa mpyahya arhaciyihandamwo! 6 Ndi olya wali amagwika emizabibu yage, arhanali acihumba amalehe marhanzi? Oyola agende ashubire emwage, akanasigala omu matabâro obone akola wundi wahumba amalehe marhanzi! ⁷ Ndi olya wakazagisheba omukazi arhanali acimuyanka? Agende ashubire emwage, akanasigala omu matabâro, abone akola wundi wayanka olya mukazi! 8 Abandisi banashubibwira olubaga okûla nako, erhi: «Ndi olyala oyobohire n’omurhima gurhacimuli omu nda Agende ashubire emwage akanarhuma omurhima gwa mwene wabo gwajonga ak’ogwage.»9 Oku bundi, abandisi bayusa bashambâza olubaga, banaluhà ngasi omurhambo waheka ngasi murhwe.

Okulya ecihugo

¹⁰   Amango wamayegera olugo mpu olurhêre, onarhangilurhega omurhûla. ¹¹ Erhi lwakaguyemera lukanayigula enyumvi, abantu bw’olwo lugo boshi basezibwe okukukolera  n’okukushiga. ¹² Ci kwone erhi lwakalahira omurhûla lukanakoza entambala, ago mango onalugorhe. ¹³ Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuhiralo omu ikumi ly’eminwe, ngasi wa bûko mulume onamuyozemwo engorho. ¹⁴ Ci kwone abakazi, abana, ebintu, ngasi hyoshi hiri omu lugo, ngasi ehi banyazire byoshi, onabiyanke, gwo gwawe munyago. Olye n’omunyago gw’ababisha bawe, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe okufumbisirebo. ¹⁵ Byo wakazikolera emirhundu eri kuli nawe ebyo, emirhundu erhali y’aga mashanja. ¹⁶ Ci kwone emirhundu y’aga mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuhire mpu kwo kashambala kawe, orhasigagamwo ehiyisa omûka. ¹⁷ Neci okwanine oherêrekeze aba Bahititi, Abaamoriti, Abanyakanani, Abaperiziti, Abahiviti, Abayebusi nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anakurhegekaga, ¹⁸ kuderha mpu baleki muyigiriza okujira birya byakumbwa bajirira banyamuzinda wabo mwakanabibira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 19 Erhi akaba, omu kurhêra olugo, kukwanine olugorhe nsiku nyinji ly’oluyanka, orhahîraga okashôshola emirhi n’embasha; bulya wayishikazirya amalebe gayo erhi orhanayikubiri. K’omurhi guli omu ishwa naye akolaga muntu mpu wagukolera nka lugo lugorhe? 20 Ci kwone emirhi obwine oku erhali mirehe wanayishôshola oyikube, onajiremwo obushanja walwisamwo olu lugo ludwirhe lwakulwisa kuhika olulambike oku idabo.

Deuteronomy 20 WLC

1כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ 3וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיֹּ֛ום לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהֹושִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃5וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכֹ֔ו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃6וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּלֹ֔ו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 7וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃ 8וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֹֽו׃ 9וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָאֹ֖ות בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ ס

10כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֹֽום׃ 11וְהָיָה֙ אִם־שָׁלֹ֣ום תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃ 12וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ׃ 13וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃14רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 15כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגֹּֽויִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃16רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה׃ 17כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 18לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹל֙ תֹּֽועֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס

19כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹתֹ֖ו לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֹֽור׃ 20רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹתֹ֥ו תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצֹ֗ור עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ פ

Erhi omuntu akayirhirwa omu ishwa

21

1 Mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha mpu oge ndiciyubaka, erhi bakashanga omuntu onizirwe atulamire omu ishwa, barhanamanyiri ndi wamuyirhaga, ² abagula bawe n’abandisi bawe, banagenda kurhenga halya omuntu ayirhirwe, balole luli lugendo lunganaci kuhika oku mirhundu eri emarhambi ga halya. 3 Na kandi, banalola lugo lubi luli hofi n’onizirwe. Abagula ba muli olo lugo banarhôla enkafu y’endaku erya erhasagihirwa omu mikolo bundi, erhanasagijakwo omurhamba gw’okubulula engâlè. ⁴ Abagula ba lulya lugo, banayandagalana erya  nkafu y’endaku emunda olwishi lwahulula lurhagana luli, banajà ahantu harhahinzirwi harhanarhwezirwi  cici, bahika oku lwishi banavuna erya nkafu y’endaku igosi. ⁵ Abadâwa bene Levi banayisha; bulya bo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acisbozire mpu bamukolcre banahâne omugisho oku izino lya Nyamuzinda, n’akanwa kabo kakazifunga akadali n’okutwa emanja. 6 Abagula ba lulya lugo luli hofi n’olya muntu wayirhagwa, banakalabira enfune zabo omu lwishi, kuli erya nkafu y’endaku bavunaga igosi. 7 Banaderha aka kanwa, erhi: «Arhali maboko girhu gabulagaga ogu muko, n’amasu girhu garhabwine cici. ⁸ Ocikirize olubaga lwawe lw’Israheli, we Nyamuzinda walulikûzagya, orhanalekaga omuko mweru-kweru gwabulagwa omu karhî k’olubaga lwawe lwa Israheli. Banacingwa oku lwihôlo lw’omuko. ⁹ Woyo, orhenze omu karhî kawe okubu­laga omuko gw’omuntu mweru-kweru, akaba walonza okujira sbishinganine omu masu ga Nyamuzinda.

Omukazi bagwasire mpira

10 Amango warhabalira abanzi bawe, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe erhi akaba amakuhisabo omu ikumi ly’eminwe, n’erhi okaba wamabagwarha  mpi­ ra, 11 erhi wakabona, muli ezo mpira, omukazi w’iranga linja, okanamurhonya, wanamuyanka abe mukawe, ¹² onamuhêke omu mwawe. Akwanine amômwe emviri zimuli oku irhwe, anatwe enyunu, 13 ahogole n’emishangi yage  y’empira, abêre omu mwawe, mwezi gwoshi erhi alakira ab’emwabo,  ishe  na nnina. Enyuma ly’aho, wanamuyegêra, okole mwe naye nk’iba, naye abe mukawe. 14 Erhi  akaba  arhacikusimisizi,  wanamuleka  acijire  aha  alonzize, buzira kuderha mpu wamuguza nfaranga: orhakamuyungukirakwo, bulya warhanzirimuyanka.

Omwana w’olubere

¹⁵ Amango omulume agwerhe bakazi babirhi, omurhonyi n’omusho­ mbekazi, bombi, omurhonyi n’omushombekazi banaburhe akarhabana, erhi olubere lwakanaburhwa n’omushombekazi, 16 olusiku agabira abagala ebirugu byage, kukolaga kuyimika, oyo mulume arhayemerirwi okuyimika omwana w’omukazi murhonyi, ahali h’olya mugala w’omushombekazi bulya yo na nfula. 17 Cikwone akwanine amanye oku olya mugala w’omushombekazi yo na nfula, amuhe bigabi bibirhi by’ebirugu byage: oyomwana yenakwanine okuba nfula, bulya yo mburho ntanzi y’omu magala gage.

Entumva

18 Erhi omushamuka akaba agwerhe omwana w’entumva, cigamba cagambire ishe na nnina, bàmuhânwirc arhanayumva, ¹⁹ ishe na nina w’oyo mwana banamugwarha bamujane emunda abagula b’olugo bali, aha muhango gwa lulya lugo. 20 Banabwira abagula ba lulya lugo, erhi: «Oyu mwana wirhu mwabona aha cikola ciba cabi, arhayumva arhanabwirwa, àlalahire ciru anaba mulalwe». 21 Ago mango, ab’oku lugo boshi banamubanda amabuye kuhika afe arhengemwo omûka. Kwo kutwa isharha aha mwawe. Israheli  yeshi  àyumva oku bàguderha anayobohe.

Agandi marhegeko

22 Erhi omuntu akaba anajizire ecaha cirya cakarhuma bamutwira okufa, erhi akanaba neci bamuyisire bamumanika oku murhi, 21 orhahiraga okaleka omurhumba gwage gwalala oku murhi, ci onamubishe olwo lusiku Lonêne, bulyala owamanisirwe bukola buhanya bw’emwa Nyamuzinda, orhakanacîshomya mpu wahemula ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda akushobôza mpuoliyimemwo.

Deuteronomy 21 WLC

1כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נֹודַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃ 2וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ 3וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃4וְהֹורִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בֹּ֖ו וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ 5וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְתֹ֔ו וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃ 6וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃ 7וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א [שָׁפְכָה כ] (שָֽׁפְכוּ֙ ק) אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃ 8כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ 9וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ ס

10כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנֹ֞ו יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֹֽו׃ 11וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 12וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ׃ 13וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּבֹ֤וא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 14וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ ס

15כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־לֹ֣ו בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ור לַשְּׂנִיאָֽה׃ 16וְהָיָ֗ה בְּיֹום֙ הַנְחִילֹ֣ו אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה לֹ֑ו לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ 17כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לֹו֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א לֹ֑ו כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנֹ֔ו לֹ֖ו מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ ס

18כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סֹורֵ֣ר וּמֹורֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּקֹ֥ול אָבִ֖יו וּבְקֹ֣ול אִמֹּ֑ו וְיִסְּר֣וּ אֹתֹ֔ו וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 19וְתָ֥פְשׂוּ בֹ֖ו אָבִ֣יו וְאִמֹּ֑ו וְהֹוצִ֧יאוּ אֹתֹ֛ו אֶל־זִקְנֵ֥י עִירֹ֖ו וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֹֽו׃ 20וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִירֹ֗ו בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סֹורֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זֹולֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃ 21וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִירֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ ס

22וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹתֹ֖ו עַל־עֵֽץ׃23לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָתֹ֜ו עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָבֹ֤ור תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס

Oburhôla

22

1 Erhi wankabona enkafu ya mwene winyu yayisha yababuka, nisi erhi ecibuzi cage cayisha cahabuka, orhakaba nk’orhabwine ci kwone onacidâhize mwene winyu. 2 Erhi akaba nk’oyo mwene winyu ohezirwe arhayubaka hofi nawe, nisi erhi obe orhamuyishi, wanadâhya birya bintu aha mwawe onabibeze ho kuhika oyo mwene winyu ayishibilonza, ago mango wanamugalulirabyo. 3 Kwo wakanajira ntyo nka ndogomi yage ehezire, nisi erhi cishulu cage; kwo wakanazijira ntyo oku ngasi kalugu kahezire mwene winyu amango wamakashanga. Orhankaba nk’orhakabwine. 4 Erhi wankabona endogomi ya mwene winyu, nisi erhi enkafu yage yahirima omu njira, orhankaba nk’orhabwine, onamurhabâle muyizuse naye.

Hali okurhôrhwa

5 Omukazi arhankayambala omwambalo gw’omulume, omulume naye kwo na kwo, arhakayambala omwambalo gw’omukazi; omuntu wajira ntyo erhi ahemukire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. 6  Erhi wakashimana omu njira, olwogo lw’akanyunyi, lulimwo ebyananyunyi erhi lulimwo amaji, oku murhi erhi oku idaho, lola n’oku omuzire w’akanyunyi ayubarhire galya maji erhi birya byananyunyi, orhahîra okasigisa omu­ zire abana. 7 Wanaleka olya muzire acigenderc, wanaba erhi ebyananyunyi by’orhôla. Ntyo wanabêrwa onabone akalamo kali. 8 Mango okaba wayubaka enyumpa mpyahya, oku burhungiri bwayo, wanahirako ebi abantu bakagwarhirizakwo, lyo enyumpa yawe elekitumula omuko gw’omuntu erhi hankajira owayihonakwo. 9 Orhahîra okarhwera yindi mburho ndebe omu lukoma lwawe lw’emizabibu, erya myaka yombi yanahinduka n’amalehe g’oku mizabibu yawe. ¹⁰ Orhahîra okahinga n’enkafu n’endogomi kuguma. 11 Orhahîra okayambala omwambalo gulusirwe n’obudodo bw’ecitani haguma n’obw’obwoya bw’ecibuzi. 12 Ecishuli wakazicibwikira, ohangire obushengerêre oku bikwi byaco oku bi­ nali bini.

Omunyere mushugi

11 Omulume erhi akayanka omukazi; akaja omu buhya na buzinda ashombe olya mukazi, ¹⁴ anamutumuze mabi malebe ciru n’okumubonesa nshonyi omu bantu, erhi: «Oyo mukazi nabwine namuyanka nanamuhira oku ncingo yani, ci kwone ntamubonagakwo cerekane ca bushugi»; 15 ago mango, ishe na nina w’olya mwanahya, banarhôla ebimanyiso by’obushugi bw’olya muhya, babiyerekane embere z’abagula ba lulya lugo, aba mubango gw’olugo. 16 Ishe wa nyamukazi anabwira abagula, erhi: «Oyu mulume nabwine namuhà  mwali wani, yoyula okolaga omushombire, ¹⁷ ciru yoyula omushobesire amabi,erhi: «Mwali wawe ntamubonagakwo cerekane ca bushugi». Ci kwone ninyu mwene mucibwinire ecerekane c’obushugi bwa mwali wani. Ago mango, banalambûla omushangi embere z’abagula ba lulya lugo. 18 Abagula ba lulya lugo bânagwarha olya muntu bamuhane, ¹⁹ banamutwa eciru ca sikeli igana lya nfaranga, bazihe ishe wa nyamuhya, kulya kuba olya mulume anaherize omunyere mushugi wa Israheli irenge embere z’abantu. Omukazi ali wage na nta mango ciru n’eriguma aderhe mpu amuhulusa. ²⁰ Ci kwone erhi akaba kwo binali kulya bashobesire nyamuhya mpu barhamubonagakwo cerekane ca bushugi, ²¹ oyo mwanahya banamuhêke aba muhango gw’enyumpa y’ishe, n’abantu  b’oku mwabo bamubandirekwo arnabuye kuhika afe, kulya kuba neci ahemusire omu Jsraheli erhi ajirira eby’enshonyi omu nyumpa y’ishe. Kwo kutwa isharha aha mwawe.

Okuhemuka n’okuhusha

22 Erhi bankashimana omulurne agwishire n’omukazi ogwerhe  iba, bombi balì ba kufa: olya mulume wali ogwishire na rnuka bene n’olya rnukazi naye yene. Kwo kutwa isharha ornu Israheli. 23 Erhi omunyere mushugi akaba adwirhe ashebwa n’omulume, lero owundi rnulume arnushirnane omu lugo amujire mukage, ²⁴ abo bombi munabaheke aha muhango gw’olwo lugo, mubabande amabuye kuhika bafe: nyamunyere kulya kuba arhayamire ene barnugwarha anali omu lugo, na nyamulume naye kulya kuba anayansire muka owabo. Kwo kutwa isharha aha rnwawe. 25 Ci kwone erhi omulume akashanga omunyere adwirhe ashebwa, omu mashwa, akamugwarha n’okugwishira bo naye, olya mulume wagwishiraga bo naye yene wafa, ²⁶ olya mwananyere orhamujiraga kurhi, nta cibi ajijire cakarhuma afa. Kwo anali nka kulyaomuntu akahamira oku wabo n’okumuyirha: ²⁷ na kandi, oyo munyere adwirhe ashebwa, n’omu mashwa bamushangaga, kwakanabaanayamire ci ntaye wamuyumvirhe akayishimulikûza. 28 Erhi omulume akashimana omunyere mushugi orhadwirhi ashebwa, erhi akagwarha olya munyere n’okugwishira bo naye, erhi bakabagwarha masimasi, ²⁹ olya mulume wagwishiraga bo naye anahongera ishe wa nyamunyere sikeli makumi arhanu ga nfaranga, anagaliyanka olya munyere abe mukâge, kulya kuba anamuhemwire; arhakanayemererwa okumuhulusa ciru n’eriguma.

Deuteronomy 22 WLC

1לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שֹׁ֨ור אָחִ֜יךָ אֹ֤ו אֶת־שֵׂיֹו֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ 2וְאִם־לֹ֨א קָרֹ֥וב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתֹּ֑ו וַאֲסַפְתֹּו֙ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹתֹ֔ו וַהֲשֵׁבֹתֹ֖ו לֹֽו׃ 3וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹרֹ֗ו וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתֹו֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ ס 4לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמֹ֨ור אָחִ֜יךָ אֹ֤ו שֹׁורֹו֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמֹּֽו׃ ס

5לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ פ

6כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפֹּ֣ור ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ ׀ אֹ֣ו עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ אֹ֣ו בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים אֹ֖ו עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃ 7שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ ס

8כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ ס

9לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ ס

10לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשֹׁור־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃ ס

11לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ ס

12גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפֹ֥ות כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃ ס

13כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃ 14וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהֹוצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃ 15וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָ֖ה ק) וְאִמָּ֑הּ וְהֹוצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָ֛ה ק) אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃16וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָ֖ה ק) אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃ 17וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃ 18וְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֹֽו׃ 19וְעָנְשׁ֨וּ אֹתֹ֜ו מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הֹוצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽו־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס

20וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים [לַנַּעַר כ] (לַֽנַּעֲרָֽה׃ ק) 21וְהֹוצִ֨יאוּ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָ֜ה ק) אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנֹ֖ות בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס

22כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב ׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֙תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ ס

23כִּ֤י יִהְיֶה֙ [נַעַר כ] (נַעֲרָ֣ה ק) בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃ 24וְהֹוצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָ֗ה ק) עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס

25וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָה֙ ק) הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדֹּֽו׃26[וְלַנַּעַר כ] (וְלַֽנַּעֲרָה֙ ק) לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין [לַנַּעַר כ] (לַֽנַּעֲרָ֖ה ק) חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָחֹ֣ו נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃27כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָה֙ ק) הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מֹושִׁ֖יעַ לָֽהּ׃ ס

28כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ [נַעַר כ] (נַעֲרָ֤ה ק) בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃ 29וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י [הַנַּעַר כ] (הַֽנַּעֲרָ֖ה ק) חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֹֽו־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס

30לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ ס

23

1 Omuntu arhakayanka omukazi w’ishe, arhakanalengeza ecikwi c’eciro­ ndo c’ishe.

Hali abarhayemerirwi okuja omu ndêko y’olubaga lwa Nyamuzinda

2 Omuntu w’amaza mahinage (amasayi) erhi oyu batwire obulume, arhakayemererwa mpu aje omu ndêko ya Nyamuzinda. ³Omwana w’oku lugurhu, arhakayemerewa okuja omu ndêko ya Nyamuzinda. Ciru n’abinjukuluza bage b’iburha lya kali ikumi barhayemerwe omu ndêko ya Nyamuzinda. 4 Omuamoriti n’Omwabiti barhayemererwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru kuhika oku iburha lyabo lya kali ikumi, ntaye wayemererwe okuja omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru n’eriguma. ⁵ Kulya kuba barhayishagimuyankirira, barhaderhaga mpu bakamulerhera omugati amango mwali omu njira y’okurhenga e Misiri, na kandi kulya kuba bahongeraga Balamu, mwene Beori,  w’e Petori omu Aramu-Naharayimu. 6 Ci kwone Nyamubâho, Nyamuzinda wawe arhalonzagya okuyumva Balamu, ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ahindula byoshi, ahali h’okumuhehêrera kwashuba kugisha akola amugisha, bulyala Nyamubâho, Nyamuzinda ali akusîmire. ⁷ Ensiku z’akalamo kawe koshi, ciru nta mango oderhage mpu wabalongeza omurhûlan’omugisho.

8 Orhahîraga okashomba Omu-Edomiti bulyala ali mwene winyu. O rhabiraga okashomba omunyamisiri, bulyala wali cigolo omu cihugo cabo: 9 Oku iburha lya kasharhu, abana babo banayemererwa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda.

Obwinja bw’ecihando

10 Irhondo okaba wajihandira abashombanyi bawe, wacinga obalwise, onacilange oku ngasi kabi. 11 Erhi engabo yawe yakaba erimwo omuntu orhacîri erhi bilôrho bya budufu birhuma, akwanine arhenge omu cihando, a rhanacishubiremwo. 12 Hano ashingagakola mafuluko, anacishuka, anashubire omu bihando izûba lizika. 13 Okaziyorha ogwerhe ahantu, emuhanda gw’ebihando, halya wakanaja muhanda. 14 Omu birugu byawe, okaziyorha ogwerhe olupaho, n’okola waja muhanda, onarhangihûmban’olupabo na buzinda ogabwikire wenago. ¹⁵ Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anakazigeragera omu bihando byawe mpu lyo akulanga anakufumbike abashombanyi bawe. Kukwaninage ecihando cawe ciyorhe cicire, akanabugâna muli ehibi obone amacihindula kuli we.  

Agandi marhegeko

16 Omuja wamayaka nnawabo, ayisha ayakira aha mwawe, orhahîraga okacìmuha olya nnawabo. ¹⁷ Onaleke abere haguma nawe, omu ngabo yawe, halya hantu akanacishoga yene muli murhundu muguma omu mirhundu yawe, ha lyala ayumvirhe ayosire bwinja, orhahîraga okamuhuguga.

18 Bâli ba lsraheli barhâbemwo ow’ecìsbungu c’emulìnzi, bene Israheli nabo kwo na kwo barhabemwo ow’entazi y’emulinzi. ¹⁹  Cim  wakahàna  muhigo  muci, irhondo orhahira okaheka omu nyumpa ya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ehirugu by’omu bushungu bw’omukazi nisi erhi ebi akabwa kayungukaga, bulyala omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, ebyo byombi biri byakumbwa bishweka.

20 Orhahîra okahôza mwene winyu akantu mpu ayishikugalulira obunguke, bube bunguke oku nfaranga, bube bunguke oku biryo nisi erhi kandi kantu kakarhengakwo obunguke. ²¹ Omuntu w’embuga wanamuha oluhozo agalulakwo obunguke, ci mwene winyu yehe omuhe oluhozo buzira kulinga bunguke, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akugishira cntulo zawe mw’eci cihugo wagendiyanka.

²² Erhi wankaha Nyamubâho, Nyamuzinda wawe omulagi, orhalegereraga bwaguyukiriza, bulyala oburhabesha Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akulyuzabwo, obone wamacibarhuza ecaha. ²³ Ci kwone erhi wankabula buhana omulagi, ntacaha wankacibarhuza. ²⁴ Akanwa wamalìka, okwaninage okaseze onayukirize omuhigo wahâga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe wene n’obulonza n’akanwa kawe. 25 Erhi wakagera omu lukoma lw’emizabibu ya mulungu wawe,  wamalya oku malehe gamuli oyigurhe, ci kwone orhahîra okahira omu lurhanda  lwawe. ²⁶Erhi wakagera omu myaka ya mulungu wawe, wanakonola emihuli n’okuboko, ci kwone orhakahêka omugushu gw’okurhema omu myaka y’omulungu.

Deuteronomy 23 WLC

1לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 2לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דֹּ֣ור עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא לֹ֖ו בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 3לֹֽא־יָבֹ֧א עַמֹּונִ֛י וּמֹואָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דֹּ֣ור עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עֹולָֽם׃ 4עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ור מִפְּתֹ֛ור אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃ 5וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 6לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעֹולָֽם׃ ס

7לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא ס לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֹֽו׃ 8בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דֹּ֣ור שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס

9כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃

10כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָהֹ֖ור מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תֹּ֥וךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 11וְהָיָ֥ה לִפְנֹֽות־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תֹּ֥וךְ הַֽמַּחֲנֶה ׃

12וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃ 13וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃14כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָדֹ֑ושׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ ס

15לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ 16עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּקֹ֧ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטֹּ֣וב לֹ֑ו לֹ֖א תֹּונֶֽנּוּ׃ ס

17לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנֹ֣ות יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל ׃18לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זֹונָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃

19לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃20לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס

21כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמֹ֑ו כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 22וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 23מֹוצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ ס

24כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ ס

25כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ ס

Okuzimûla

24

1 Omulume ashebe omukazi anaje omu buhya ci kwone olya mukazi ashombekane omu masu ga nyamulume, bulyala amatumula bubi bulebe, olya mulum  anamuyandikira ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co anamuhuluse arhenge ahamwage. ² Olya mukazi erhi akaba amarhengamwo erya nyumpa, anagenda ayankwe n’owundi mulume. ³ Ci kwone, erhi oyu iba muzinda akamusbomba, ayandike ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co amuhuluse arhenge aha mwage, (nisi erhi oyu mulume warhôlaga nyamukazi afe), ⁴ ago mango iba murhanzi wamuhulusagya arhakacimushubirira mpu amuyanke amanarhangihemuka. Bulyala ciri cihemu eco omu masu ga Nyamuzinda. Cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà mpu cibe cawe orhahîra okaciheba omu caha.

Amarhegeko g’okucîlanga n’okulanga abandi

5 Omuntu erhi akaba acishuba aja omu buhya, arhakaja oku matabâro, ba­ rhakanamubarhuza mikolo mizirho: akwanine ayuse mwaka gwoshi erhi akola emikolo y’aha mwage, n’okukômeza olya muhya acishuba ayanka. ⁶ Olwanjikwa n’enkagasi birhankayankwa cikinja: okabihêka kuli kuhêka abantu omùka. 7 Erhi omuntu akazimba omuntu wa muli bene wabo, bene Israheli, erhi akamurhindibuza yene nisi erhi amuguze, oyumushambo ali wa kufa. Kwo kutwa isharha omu cogo cawe.

⁸ Oku by’olushomyo, ocihangane oshimbe bwinja onakulikire enyigirizo z’abadâhwa Bene Levi, buzira kuzigera eburhambi. Oshimbe onakulikire ebi nabarhegesire. 9 Okengere birya Nyamubâho, Nyamuzinda wawc akoleraga Miriamu bulya muli omu njira y’okurhenga e Misiri.

10 Erhi wakahôza mulungu wawe akantu, orhajaga omu mwawe mpu wajirholamwo akalugu kalebe k’ecikinja. 11 Onabêre e muhanda, n’omuntu wahô zagya ebyawe, yene akubuganye ecikinja erya muhanda oli. 12 N’erhi akaba mugunda wahozagya birya, orhajagigwishira onacigwerhe cirya cikinja cage; 13 onamugalulireco izûba lizika lyo naye agwishira omu cirondo cage anakugishe; bwanaba  bushinganyanya kuli we omu  masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.

¹⁴ Omuntu mugunda w’obuligo, abe wa muli bene winyu abe wa cigolo òhanzire aha mwawe, orhahîra okamulenganya oku luhembo lwage. 15 Okwanine omuhe ngasi lusiku oluhembo lwage, orhanazigaga izûba lyazika arhalubona; bulyala ali mugalugalu n’omurhima kwo gumuli kw’olwo luhembo. Na ntyo a­ rhakuhamagaliri Nyamuzinda, obone camaba caha.

¹⁶ Ababusi barhayirhwe erhi bana babo barhuma, n’abana barhayirhwe erhi bishe barhuma. Ngasi muguma ayirhirwa obubi bwage yene.

¹⁷ Orhahiraga okalenganya ow’ecigolo oku hyage, nisi erhi okuyanka omwambalo gw’omukana nka cikinja. ¹⁸ Kengera oku wali buja omu cihugo c’e Misiri n’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akucungulaga: co cirhumirc nkurhegeka nti eryol’irhegeko olishimbe.

¹⁹ Irhondo okaba wasarûla emyaka y’omu ishwa lyawe, erhi wakayibagira ehirhuluba omu ishwa, orhagalukaga enyuma mpu wajihilonza. Ehyola hikola hya mugera-wagera, hya nfûzi n’omukana, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda  wa­ we akugisha omu mirimo yawe yoshi.

20 Irhondo okaba wahumbûla emizeti orhashubiriraga mpu walongereza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfùnzi n’omukana. 21 Irhondo okaba wahûmba amalehe g’oku mizabibuyawe, orhashubiriraga mpu wahu­ mbùza. Ehyakasigala hiri  hya  cigolo  cagera,  hiri  hya  nfûnzi  n’omukana. ²² Onakengere oku wali muja omu cihugo c’e Misiri, bw’obu nkurhegesire eri irhegeko nti olishimbe.

Deuteronomy 24 WLC

1כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֹֽו׃2וְיָצְאָ֖ה מִבֵּיתֹ֑ו וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃ 3וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרֹון֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֹ֑ו אֹ֣ו כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרֹ֔ון אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ 4לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשֹׁ֣ון אֲשֶֽׁרשִׁ֠־לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְיֹ֧ות לֹ֣ו לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תֹועֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס

5כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכָל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתֹו֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתֹּ֥ו אֲשֶׁר־לָקָֽח׃ ס

6לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃ ס

7כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בֹּ֖ו וּמְכָרֹ֑ו וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

8הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשֹׂ֑ות כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יֹור֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֹֽׂות׃ ס 9זָכֹ֕ור אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ ס

10כִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּיתֹ֖ו לַעֲבֹ֥ט עֲבֹטֹֽו׃11בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה בֹ֔ו יֹוצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲבֹ֖וט הַחֽוּצָה׃ 12וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֹֽו׃ 13הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב לֹ֤ו אֶֽת־הַעֲבֹוט֙ כְּבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָתֹ֖ו וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

14לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְיֹ֑ון מֵאַחֶ֕יךָ אֹ֧ו מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15בְּיֹומֹו֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָרֹ֜ו וְֽלֹא־תָבֹ֧וא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשֹׁ֑ו וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ ס

16לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבֹות֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָבֹ֑ות אִ֥ישׁ בְּחֶטְאֹ֖ו יוּמָֽתוּ׃ ס

17לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָתֹ֑ום וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃ 18וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס

19כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתֹּ֔ו לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 20כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפָאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃ ס

21כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעֹולֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃22וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס

Empimbo n’obuminya

25

1 Abantu erhi bakaba bagwerhe olubanja, banaluhêka aha ngombe babatwirelo: olubanja banaluha nnalo, n’ohalirebanamubwira oku ahalîre. 2 Olyala oyazire akaba ali wa kushurhwa, omutwi w’emanja anamugwishize omu   masu  gage  anamushûrhise  empimbo nk’oku  obubi bwage bunali.  3 Anamushurhisa mpimbo makumi ani, ci arhakarhalusa aho, amababale gaka­ naluga obone mwene winyu amacihemula embere zawe. 4 Orhashwekaga omunwa gw’empanzi amango edwirhe yahûla engano.

Okuyinjira omukazi

⁵ Erhi abalondana bakabà bayubaka haguma, lero muguma mulibwo afage arhasiziri mwana, olya muka nyakufa arhakagendiyankwa embuga n’omulume w’ogundi mulala. Mulamu wage anamujaho amuyinjire amuyanke abe mukage. 6 Omwana murhanzi oyo mukazi aburha anarhôla izino lya nyakufa, na ntyo izino lyagc lirhazazibwc omu Israheli. ⁷ Ci kwone erhi olya mulume akalahira mulamu, nyamukazi kwamuyinjira, anagendishanga abagula aha muhango n’okubabwira, crhi: «Mulamu wani alahire bwazûsaizino lya mwene wabo omu Israheli. Arhayemiri okunkolera omukolo gw’obulamu». ⁸ Ago mango, abagula ba lulya lugo banahamagala nyamulume bamushambaze; anayisha aderhe, erhi: «Ntalonzizi mmuyanke». 9 Olya mukazi w’okuyinjirwa anayegêra olya mulumewage omu masu g’abagula, anamuhogola ecirato ekugulu, anamutwire ebusu, erhi: «Ntyo kwo bajira omulume obulabuzûsa enyumpa ya mwene wabo». ¹⁰ N’izino ly’oyo mulume kwo lyakaziderhwa ntya ornu Isaraeli, mpu nyumpa y’oyu bahogologa ecirato».

Okukengana ciru n’omu malwa

11 Erhi abalume bakaba badwirhe balwa, mulume muguma bo na mwene wabo, lero muka muguma mulibo ayishe mpu alirikûza îba oku mpimbo z’owabo, alikire oyula okuboko anamurhulubire omu birumbu by’enshonyi, 12 oyo mukazi anamutwe okuhoka buzira lukogo. ¹³ Omu nshoho yawe, orhakazagihiramwo minzani ibirhi, omunene n’omu sungunnu. ¹⁴ Orhahebaga  mirengo ibirhi omu mwawc: omunene n’omusungunu. ¹⁵ Okaziyorha ogwerhe omunzani guyumanine gunashinganine, okaziyorha ogwerhe omulengo mugumaguma gunashinganine, ly’olamiramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha. ¹⁶ Bulyala omuntu ojira ebiri ntyo, omuntu okangana omu burhunzi, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe arhamubakwo. 17 Okazikengera kulya Amaleki akujiraga omu njira bulyal’orhenga e Misiri. ¹⁸ Akushanga omu njira akuyisha ebirhugo, n’oku wamarhaluka, arhêra balya bayishaga barhôndera, erhi wanarhanangusire weshi, ciru arhayobohaga Nyamuzinda. 19 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wawe aba amakurhamûla oku babisha bakugosire boshi, mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha mpu ociyimemwo izino lya Amaleki onaliherêrekeze hano igulu. Orhibagiraga.

Deuteronomy 25 WLC

1כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֙יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע׃ 2וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכֹּ֖ות הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּילֹ֤ו הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָתֹ֖ו בְּמִסְפָּֽר׃ 3אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּתֹ֤ו עַל־אֵ֙לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ׃ ס

4לֹא־תַחְסֹ֥ם שֹׁ֖ור בְּדִישֹֽׁו׃ ס

5כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־לֹ֔ו לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ לֹ֛ו לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃ 6וְהָיָ֗ה הַבְּכֹור֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמֹ֖ו מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתֹּ֑ו וְעָלְתָה֩ יְבִמְתֹּ֨ו הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ין יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃ 8וְקָֽרְאוּ־לֹ֥ו זִקְנֵי־עִירֹ֖ו וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃ 9וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתֹּ֣ו אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלֹו֙ מֵעַ֣ל רַגְלֹ֔ו וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃ 10וְנִקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ ס

11כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָּׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃ 12וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶֽךָ׃ ס

13לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדֹולָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ ס 14לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדֹולָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ 15אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֙דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 16כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃ פ

17זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 18אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ 19וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ פ

Entùlo y’omwaka muhyahya

26

1 Amango waba wahisire muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuha mpu ociyîmemwo, amango wabawamaciyanka onakola oyubasire, ² ago mango wanayanka oku mwaka muhyahya gwa ngasi mburho oyezize mw’eco cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wawe akushobôza, onahire omu cirhirhi oje halya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acishozire mpu ho aheba izino lyage. ³ Wanaja emunda omudâhwa ôli omu mukolo mw’ezo nsiku ali, omubwire, erhi: «Ye mbwizire ene, Nyamubâho, Nyamuzinda wani, oku nahisiremwo cirya cihugo Nyamuzinda alaganyagya balarha  mpu arhuha», 4 Ago mango omudâhwa anayanka cirya cirhiri omu maboko gwawe, kandi anacidêkereza aha luhêro lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. ⁵ Nawe wanaderha ebi binwa embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, erhi: «Larha ali Muharameya, ayishaga abunga, abungulukira e Misiri, abêrayo nka cigolo ye na bantu basungunu, lwahindukirayo lubaga lunene, luzibu na lunji. ⁶ Ab’e Misiri barhukolera amaligo banarhurhindibuza, barhubarhuza obuja budarhi. 7 Ci kwone rhwayakûza Nyamubâho, Nyamuzinda wa balarha. Nyakasane ayumva omulenge gwirhu, abona oku rhwarhindibuka n’oku rhubabire; ⁸ oku bundi Nyakasane arhukûla e Misiri n’okuboko kuzibu, n’okuboko kulambûle abagezamwo omusisi n’ebimanyiso n’ebisomerine ajiraga. 9 Yene warhuhisa gya  eno  munda,  arhuha cino cihugo, cihugo cihululamwo  amarha n’obûci. 10 Niono nkolaga ndwirhe omwaka muhyahya gw’emburho nahingagamwo liryal’ishwa wampâga, Yagirwa Nyamubâho». Wanabidêkereza embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, onahwere oku idaho embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. ¹¹ Kandi obwo, wanaleka osimisibwe n’ebinja Nyamubâho,Nyamuzinda wawe akuhîre we n’enyumpa yawe, wanasîmîsibwa nabyo, we n’omuleviti n’omubunga ôli aha mwawe.

Entûlo ya ngasi myaka isharhu

12 Omu mwaka gwa kasharhu, omwaka gw’ecihimbi ca kali ikumi, amango waba wamarhôla ecihimbi c’omu ikumi, kuli ngasi mburhooyezize wamanacishumbîriza omuleviti, ow’ecigolo, ow’enfûnzi n’omukana, nabo bamabilîra omu mirhundu yawe, 13 ago mango wanaderha omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, erhi: «Ngasi kantu kagishe nakarhenzize omu mwani lwoshi. Nakaherezizeomuleviti, n’ow’ecigolo, n’ow’enfûnzi n’omukana, nka kulya wanantegekaga kwoshi: nt’irhegeko ciru n’eriguma navunyire erhi naliyibagira. 14 Ntabiryagakwo nandi omu mishibo, ntabiryagakwo nnanyosire okugalugalu, ntanaderhaga nti mbishumbîrize owafîre. lzu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wani naliyumvirhize, kwo najijire nk’oku wanali ontegesire. ¹⁵ Kurhenga omu ndâro yawe ntagatifu, kurhenga e malunga alole onagishe olubaga lwawe lw’Israheli, ogishe n’eri ìshwa warhushobozagya, nka kulya walaganyagya ba larha, ecira cihugo cihululamwo amarha n’obûci.»

III.          Okufundika ebinwa

 Israheli, lubaga lwa Nyamuzinda

16 Nyamubâho, Nyamuzinda akurhegesire ene mpu oshimbe aga marhegeko n’czi ngeso; ogalange onagashimbe n’omurhima gwawe gwoshi n’omùka gwawe gwoshi. 17 Warhenzize Nyamubâho mw’akanwa ene: mpu aba Nyamuzinda wawe, casinga ogere omu njira zage, olange amarhegeko gage, amahano gage n’engeso zage, onayumvirhize izu lyage, ¹⁸ Naye Nyamubâho akukuziremwo aka kanwa, oku waba lubaga lwage-lwage, nka kulya anakubwiraga, casinga olange amarhegeko gage goshi; 19 naye anakulengeza olengerere enyanya  ly’amashanja ajijire goshi, ogalushe lukengwa, izino n’irenge onabe  lubaga  lwisbogwa lwa Nyamuzinda nka kulya yene anakubwiraga.

Deuteronomy 26 WLC

1וְהָיָה֙ כִּֽי־תָבֹ֣וא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃ 2וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃ 3וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיֹּום֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃ 4וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיחֹ֔ו לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 5וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול עָצ֥וּם וָרָֽב׃ 6וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ 7וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ׃ 8וַיֹּוצִאֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹתֹ֖ות וּבְמֹפְתִֽים׃ 9וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃10וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהוָ֑ה וְהִנַּחְתֹּ֗ו לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטֹּ֗וב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס

12כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּתֹ֣ום וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃13וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּתֹ֣ום וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃ 14לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ 15הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּעֹ֨ון קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס

16הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשֹׂ֛ות אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֹותָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃17אֶת־יְהוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיֹּ֑ום לִהְיֹות֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹֽו׃ 18וַֽיהוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיֹּ֗ום לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו׃ 19וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְיֹ֗ון עַ֤ל כָּל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ס

Okuyandika olu lushika

27

1 Musa, haguma n’abagula b’Israheli, barhegeka olubaga mpu: «Mula nge olu lushika mmuhire ene oku lunali», 2 Amangowayikira Yordani, okolaga oyerekire mw’eci cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wawe akushobôza, onagwike amabuye manênene ogashige engwa, 3 onayandikekwo ebinwa by’omu lushika byoshi, òkola wayikirira omu cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akuba, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho anakubwiraga, ⁴ N’amango mwaba mwamayikira Yordani, munagwike ago mabuye oku ntondo ya Ebala, nk’oku mmurhegesire ene munagashîge engwa. ⁵Onayubakireho Nyamubâho, Nyamuzinda wawe oluêro, onayubake n’amabuye ecuma cirhabinjaga. ⁶ Mabâle bubale wayubakiramwo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe oluêro, n’olwo luhêro lwo wakazirherekêrakwo Nyamubâho, Nyamuzinda wawe enterekêro, 7 lwo wakazibâgirakwo onashagaluke omu  masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda  wawe. ⁸ Oyandike kuli ago mabuye ebinwa by’olu lushika byoshi: obiyandike bwinja. ⁹ Oku bundi Musa n’abadâhwa baleviti babwira Israheli yeshi, erhi: «Hulika oyumve, wani Israheli. Ene wahindukaga lubaga lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. ¹⁰ Okolaga wayumvirhiza izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe onakazishimba ebinwa n’amarhegeko nkurhegesire ene».

11 Olwo lusiku Musa atwa olu lushika luyerekire olubaga: 12  «Amango mwaba mwamayikira Yordani, eyi milala eri aha yanayimanga oku ntondo ya Garizimi egishe olubaga. Omulala gwa Simoni n’ogwa Levi, ogwa Yuda n’o­ gwa Isakari, ogwa Yozefu n’ogwa Benyamini. 13 N’eyi yindi milala mwabona, oku yanagendiyimanga oku ntondo ya Ebali, etulagule: omulala gwa Rubeni, ogwa Gadi n’ogwa Azeri, ogwa Zabuloni, ogwa Dani n’ogwa Nefutali. 14 Aba­ leviti banaja eluhya babwire bene Israheli boshi, erhi:

15 Aherêrekere mâshi, omuntu wabinja erhi okutula enshusho, bikabulirwa omu masu ga Nyamuzinda, mukolo gwa nfune za muntu mulenga, akanabifulika ahantu hafulike. N’olubaga lwoshi lwanaderha mpu: «Amen».

16 Aherêrekere mâshi, omuntu wakolera ishe na nina amaligo. N’olubaga lwoshi lwanaderha mpu: «Amen».

17 Aherêrekere mâshi, owahindula olubibi lw’omulungu. N’olubaga lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen».                                                        ·

18 Aherêrekere mâshi, òwahabula omubiì.rha. N’olubaga lwoshi lwanade­rha, mpu: «Amen».

19 Aherêrekere mâshi, owahaba ecigolo, enfiì.zi n’omukana. N’olubaga lwo shi lwanaderha, mpu: «Amen».

20 Aherêrekere mashi, owalàla bona muk’ishe, bulyala abwikwirc ecikwi c’ecirondo c’ishe. N’olubaga lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen».

21 Ahererekere mashi, owalàla na cintu cirebe. N’olubaga lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen».

22 Aherêrekere mâshi, owalàla bona mwali wabo oburhwa n’ishe erhi obu­rhwa  na nina.  N’olubaga  lwoshi  lwanaderha, mpu:  «Amen».

23 Aherêrekere mâshi, owaliila bona nnazala. N’olubaga lwoshi lwanade­rha, mpu: «Amen».

24 Aherêrckcre mâshi, owashurha omulungu bwifulikwe. N’olubaga lwoshi lwanaderha mpu: «Amen».

25 Aherêrekere mâshi, owayemèra empongano mpu bayirhe omwerukweru. N’olubaga lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen».

26 Aherêrekere mâshi, orhalanziri arhanakulikiri ebinwa by’olu Lushika byoshi. N’olugaba lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen». 

Deuteronomy 27 WLC

1וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 2וְהָיָ֗ה בַּיֹּום֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹלֹ֔ות וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 3וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲ‍ֽשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 4וְהָיָה֮ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אֹותָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 5וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃ 6אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמֹות֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עֹולֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ ס

9וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 10וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ ס

11וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ 12אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעֹון֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיֹוסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃ 13וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃ 14וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל קֹ֥ול רָֽם׃ ס

15אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תֹּועֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ ס

16אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

17אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

18אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

19אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

20אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

21אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

22אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹתֹ֔ו בַּת־אָבִ֖יו אֹ֣ו בַת־אִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

23אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

24אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

25אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכֹּ֥ות נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס

26אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשֹׂ֣ות אֹותָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ פ

Omugisho gw’omuntu mumva

28

1 Oyumvirhage obwo, erhi wakanayumva akanwa ka Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, okanalanga n’okushimba aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akulengeza akuhebe enyanya z’amaslhanja g’igulu goshi. 2 Eyi migisho yoshi yakurhindakwo enakuhe omusingo ebwa kuba wayumvirhe izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.³ Waba oli mugishe eka, waba oli mugishe omu ishwa. ⁴ Yaba eri ngishe emburho y’omu nda yawe, emburho y’ebintu byawe, n’emyezi enkafu yawe erimwo n’eyi cbibuzi byawe birimwo kwo na kwo. 5 Lwaba lugishe olurhanda lwawe n’endugiro yawe. 6 Waba mugishe okola washubuka, waba mugishe okola warhabâla. 7 Abashombanyi bakurhêre, Nyamuzinda akuhabo abakwâme: bàkurhêra bali njira nguma, bakuyake bali mihanda nda erhashinganana. 8Nyamuzinda arhegeke omugisho gukazikulusa,  gube omu  nguli zawe n’omu mirimo yawe, akugisha omu ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ajikushobôza. 9 Nka kulyala anacigashaga  yene,  Nyamuzinda  akujira obe lubaga, nterekwa yage, casinga olange amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe onashimbe enjira zage. 10  Amashanja g’igulu goshi gabona oku izino lya Nyamuzinda ly’odesirwe ganakazikurhinya. 11 Muli eci cihugo Nyamuzinda acigashiraga embere za basho mpu akuhaco, Nyamuzinda akugaza ojagalirc birugu: emburho y’omu nda yawe, emburho y’omu bintu byawe, n’emburho y’omu kwawe. 12 Nyamuzinda akuhakulira omuhako gwage ahakamwo ebinja, amalungu mpu garhengemwo enkuba yabombêza idaho lyawe amango gakwaninc, anagishc emirimo yawe yoshi. Mashanja manji gayishikazikuhuna mpu ogahoze ci wehe orhakaja emwabo mpu olihoza.  13  Nyamuzinda  akujira obe irhwe ci orhabaga  ihunga, wakaziyorha oli enyanya ci arhali  idako, casinga  oyumve  amarhegeko  ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, agâla nkurhegesire ene nti ogalange onagashimbe, 14 orhanahabukiraga ekulyo erhi ekumosho kw’ebi binwa nkurhegesire byoshi, okaderha mpu okala washimba abandi banyamuzinda n’okubagashaniza. 

Amahanya

15 Ci kwone erhi wakaba orhayumvirizi izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, akaba orhalanziri cbinwa byage n’amarhegeko gage nkurhgezire ene, agala mahanya goshi gakurhindakwo ganakuhe omusingo. ¹⁶ Wabà oli muhehêrere eka, waba oli muhehêrere n’omu ishwa. ¹⁷Lwabaluhehêrerwe olurhanda lwawe n’endugiro yawe. ¹⁸ Yaba eheherirwe emburho y’omu nda yawe, emburho y’omu kwawe, iburha  ly’enkafu zawe n’ery’ebibuzi  byawe.  19  Waba oli muhehêrere omu kushubûka n’omu kurhabâla kwawe. ²⁰ Nyamubâho akurhumira obuhanya, ibala n’amashunga omu mirimo yawe yoshi, mpu lyo oshandâla onaherêrekcre duba, erhi bubi bwa bijiro byawe burhuma, haguma n’okundeka kwawe. ²¹ Nyamubâho  akushwekerako  ecihusi  cikuherêrekeze muli eci cihugo okola waja mpu ociyanke cibe cawe. ²² Nyamubâho akujira ofe wayuma, ofe n’amashushira, n’emibuha n’akalurha k’omu nda, ecumwe n’enzirondo n’oluhiga, ebyo byoshi bikushimbulule bikulagirize. 23 Enyanya zawe, amalunga gashube marhale, n’idako lyawe lishube ibuye lya cuma. 24 Enkuba yania omu cihugo cawe, Nyamubâho ayijire kabe katulo gunabe mushenyi, bikazirhenga e malunga byanakuhonerakwo, bikushabûle. 25 Nyamubâho akazikujira okwamwe n’abashombanyi bawe: òkola warhabâla ogende mulongojira, ogaluke wayisha wabayaka mihanda  erhabuganana,  waba  namakobwa oku marni g’igulu goshi.

26 Omurhumba gwawe gwalibwa n’enyunyi z’emalunga, gulibwe n’e by’erubala biri oku idaho na ntaye wabihanza. ²⁷Nyamubâho akulikirakwo amahurhe   g’e   Misiri,   emibuha-mibuha,   amaherhe n’ebizimba orhafume. 28 Nyamubâho akulikirakwo isirhe, obuhurha, anakudundaguze omurhima, 29 obone okola waja watunduguza mushi-kasirahinga, nka kula omuhurha gutunduza omu mwizimya, orhanahike ngahi. Amajira gawe goshi gaba ga bihekà. Ci kwone walibuzibwa   onanyagwe ebyawe obule n’owakufungira. 30 Washeba omukazi n’owundi  mulume amutwe ecishakè, wayubaka enyumpa orhanayilalemwo, wahinga ishwa ly’emizabibu orhanalye oku mwaka muhyahya. ³¹ Empanzi yawe yabâgirwa emalanga gawe orhanayiryekwo, endogomi yawe bayihêka, obone oku bayihêka, erhanacigaluke, ebibuzi  byawe babigabira abashombanyi bawe na ntaye wakulwira. ³² Bagala bawe na bali bawe bahekwa ihanga lya bene, ngasi lusiku amasu gawe garhama mpu galola emunda bajire, n’okuboko kwawe kurhabagalukire. 33Olubaga orhishi lwakulya emburho y’omu kwawe, n’emyaka warhamiraga. Okuhinagwa n’okunyagwa kwo kwayorha kuba kwawe. 34 Kusiraha wasiraha hano amasu gawe gabona ebi wabona. 35 Nyamubâho akulikira ecizimba cihâsa oku madwi n’oku nfundo, orhanacifume: câkulumira weshi, kurhenga oku lushando kuhika aha ntondo z’irhwe.

³⁶ W’oyo n’omwami wayimika, Nyamubâho akuheka omu ishanja orhayishi, ôli we, ôli basho, eyo mundawagashanizayo banyamuzinda bandibandi, ab’omurhi n’ab’ibâle. ³⁷ Waba birhangâlo; lwinbo na masheka omu mashanja Nyamubâho akuheka. 38 Warhwera mburho nyinji omu ishwa, ci kwone binyi wasarula, bulya enzige zakulyabyo. ³⁹Wagwika olukoma lwawe lw’emizabibu onalugenderere, ci kwone orhanywemwo divayi, bulyala kashôlero akurhangakoyo. ⁴⁰ Wahinga emirhi y’emizeti omu cihugo cawe mwoshi, ci kwone orhacìshige mavurha, bulya emisi yawe oku idaho yahwera. 41 Waburha abarhabana n’abanyere ci barhabe bawe, bulya bagenda mpira. 42 Ngasi murhi na ngasi irehe ly’omu kwawe lwaba lwiko lwa kashôlero. 43 Ecigolo cihanzire aha mwawe casôkera enyanya bwenene oku wahona bwandagala. 44 Wabona wekola wamusengera ci arhaciri ye wakusengcra, obone yekola ôli oku mbere nawe oku nyuma.

45 Aga mahanya goshi gakuyishakwo, gakushimbulula gakugwarhe, galinde gakushandâza, bulya wamabula buyumvirhiza izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe orhanashimbire ebinwa n’amarhegeko akuhàga. ⁴⁶ Ago mahanya ensiku zoshi gayorha gali cimanyiso na cisomerine kuli we n’oku bûko bwawe.

Okuhekwa mpira

47 Na kulya kuba okugala oku birugu bya ngasi lubero kurhakuzigiraga wakolera Nyamubâho, Nyamuzinda wawe n’enshagadu n’obusime bw’omurhima, ⁴⁸ abashombanyi Nyamubâho akurhumakwo bo okolaga wakolera omu ishali, omu nyorha, omu bwambale bubi n’omu kubula byoshi. Akuhira omurhamba gw’ecuma omu igosi kuhika oshandâle weshi.

49 Nyamubâho akutulira ishanja ly’ekuli, lyayisha libalire nk’ikozi,  kurhenga aha kafende k’igulu. Lyaba ishanja orhamanyiri olulimi lyaderha, 50 ishanja lya busu bw’ifeka, lirhakenga mushosi, lirhafa bwonjo bwa musole.

51Lyakulya ebyarhenga oku bintu byawe, n’eby’omu ishwa lyawe, kuhika bakushâbe weshi, barhakusigire oli engano, oli idivayi, oli amavurha, oli omwana w’enkafu, ôli omwana w’ecibuzi, kuhika bakuninibuze. 52 Lyakugorhaomu mirhundu yawe yoshi, kuhika ebyogo byawe, ebizibuzibu n’ebirîrî bihongoke, birya byoshi wakanayakiramwo omu cihugo cawe. Lyakugorha omu mirhundu Nyamuzinda akuha yoshi. 53 Muli okwola kugorha bakugorha, na muli okwola kulibuza omubisha akulibuza, wacirya emburho y’omu nda, washêga enyama y’abanarhabana n’ey’abananyere Nyamubâho,Nyamuzinda wawe aba amakuha. ⁵⁴ Muli mwe, omuntu w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu yehe akolâja alola mwene wabo kubi ciru n’omukazi baba boshi, n’abana bacimusigalire. 55 Kuderha mpu akanajira muguma mulibwo ahakwo erya nyama y’abana bage adwirhe alya: bulyala arhasigalane akantu mw’okwola kugorha bakugorha na muli okwola kulibuza omubisha akulibuza omu mirhundu yawe yoshi. 56 Emwawe, omu bakazi b’omu lubaga lwawe, olya w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu, olya wakagirimbira obone arhakoza olushando oku idaho, oyola akolaga alola kubi omulume bababoshi ciru n’omwali n’omugala, ⁵⁷ akolaga acîfulikabo, akola alya ecigozi carhengaga omu magala gage n’omwana waburhagwa, erhi kwo kurhuma okwo kugorhwa n’ago malibuko omushombanyi ayishikuhirakwo omu mirhundu yaweyoshi.

58 Okaba orhalanziri n’okukulikira ebinwa by’olu lushika byoshi nk’oku binayandisirwe mw’ecicitabu, erhi orhakenziri eri izino: «Nyakasane, Nyamuzinda wawe» izino ly’irenge n’okurhinywa. 59 Nyamubâho akulikirakwo aga mahanya garhankaderhwa, woyo n’iburha lyawe; mahanya manenene garhanayurha, ndwala ndarhi, zirya zirhafuma duba. ⁶⁰Akushubizakwo galya mahanya g’e Misiri, galya gakugezagyamwo omusisi, obone garhacikunanûkakwo.

61 Na kulusha aho, Nyamubâho akuzûkiza amalwala goshi n’amahanya garhadesirwi mw’eci citabu c’olushika, kuhika oshandâle  weshi.  62  Mwazinda muli mahungà n’obwo mwali banji nka nyenyezi z’oku nkuba ebwa kuba mu rhayumvirhizagya izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. 63 Kulya Nyamu bâho ali asimire okukuha obusime n’obwololoke, kwo na kandi ayumwa asìmire okukuheza n’okukushandâza. Bamushugulamwo eci cihugo  mwajiyimamwo. 64 Nyamubâho akushandabanya omu karhî k’amashanja goshi, kurhenga oku cikwi c’igulu kuhika oku cindi, n’eyo munda wajigashaniza bandi bandi banyamuzinda, balya murhayishi, ôli we ôli basho, banyamuzinda ba mirhi na ba mabuye. 65 Omu karhî k’ago mashanja orhabonemwo murhûla n’olushando lw’okugulu kwawe lurhaluhûkireyo, ci kwone, Nyamubâho akuha omurhima gurharhûla, amasu gahunyire n’omûka mwofi. ⁶⁶ Akalamo kawe neci kaba nyantamya, wakaziyumva ebihamba budufu na mûshi, orhayumve ocikubagìre akalamo kawe. 67 Obwoba bwakujà emurhima, n’ebi amasu gawe gàbona byarhuma wakaziderha, sêzi, mpu: «Ndi wampisa bijingo mpali». 68 Nyamuzinda akushubiza e Misiri omu njira y’ebulambo erhi omu njira y’enyanja, n’obwo nali nkubwizire nti: «Okacilolakwo eco cihugo», na hano ohikayo, mwagendiciguza emunda abashombanyi bawe bali, mpu mube baja erhi bajakazi, murhanabone câgula.

Okufundika ebinwa

⁶⁹ Ebyola, byo binwa by’endagâno Nyamubâho arhcgekaga Musa mpu afu ndike bona Bene-Isaraeli, omu cihugo ca Mowabu, kuleka erya ndagano a rhangigifundika bo nabo e Horebu.

Deuteronomy 28 WLC

1וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤ועַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְיֹ֔ון עַ֖ל כָּל־גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 2וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

3בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

4בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃

5בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃

6בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃

7יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃ 8יְצַ֨ו יְהוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 9יְקִֽימְךָ֙ יְהוָ֥ה לֹו֙ לְעַ֣ם קָדֹ֔ושׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃ 10וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ 11וְהֹותִרְךָ֤ יְהוָה֙ לְטֹובָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהַמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 12יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ אֶת־אֹוצָרֹ֨ו הַטֹּ֜וב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתֹּ֔ו וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃ 13וּנְתָֽנְךָ֙ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֹֽׂות׃ 14וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם׃ ס

15וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃

16אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

17אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃

18אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃

19אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃

20יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃ 21יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּתֹ֣ו אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 22יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפֹ֖ון וּבַיֵּרָקֹ֑ון וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃ 23וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃ 24יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃

25יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 26וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכָל־עֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃

27יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ [וּבָעֳפָלִים כ] (וּבַטְּחֹרִ֔ים ק) וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃ 28יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּעֹ֖ון וּבְעִוָּרֹ֑ון וּבְתִמְהֹ֖ון לֵבָֽב׃ 29וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מֹושִֽׁיעַ׃ 30אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ [יִשְׁגָּלֶנָּה כ] (יִשְׁכָּבֶ֔נָּה ק) בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בֹּ֑ו כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 31שֹׁורְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּנּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנֹ֣ות לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מֹושִֽׁיעַ׃ 32בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹאֹ֔ות וְכָלֹ֥ות אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיֹּ֑ום וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃ 33פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 34וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 35יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֙יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ׃ 36יֹולֵ֨ךְ יְהוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 37וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהוָ֖ה שָֽׁמָּה׃

38זֶ֥רַע רַ֖ב תֹּוצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃ 39כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃ 40זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃ 41בָּנִ֥ים וּבָנֹ֖ות תֹּולִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃ 42כָּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃ 43הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃ 44ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃

45וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֣ות הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֙וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃46וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְאֹ֖ות וּלְמֹופֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃

47תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ 48וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃

49יִשָּׂ֣א יְהוָה֩ עָלֶ֨יךָ גֹּ֤וי מֵרָחֹוק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֹֽו׃ 50גֹּ֖וי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃ 51וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּירֹ֣ושׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃ 52וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ות וְהַבְּצֻרֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 53וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃ 54הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינֹ֤ו בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיקֹ֔ו וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יֹותִֽיר׃ 55מִתֵּ֣ת ׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו כֹּ֑ל בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ׃ 56הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃57וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיֹּוצֵ֣ת ׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֙יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

58אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשֹׂ֗ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנֹּורָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃59וְהִפְלָ֤א יְהוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכֹּ֣ות זַרְעֶ֑ךָ מַכֹּ֤ות גְּדֹלֹות֙ וְנֶ֣אֱמָנֹ֔ות וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃ 60וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃ 61גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 62וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 63וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבֹּ֣ות אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃64וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 65וּבַגֹּויִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנֹ֖וחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְיֹ֥ון עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲבֹ֥ון נָֽפֶשׁ׃ 66וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיֹומָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ 67בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 68וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ מִצְרַיִם֮ בָּאֳנִיֹּות֒ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף עֹ֖וד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָחֹ֖ות וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ ס

Okukengeza eby’olubungo

29

  1 Musa ahamagala Israheli yeshi amubwira, erhi: Mwabwine ebi Nyamuzinda akolîre ecihugo c’e Misiri omu masu ginyu, ebi akolîre Faraoni, abambali n’ecihugo cage coshi: 2 Galya marhangulo waciboneraga wene, biryabimanyiso na balya banyanduma w’ebirhangazo. ³ Ci kwone kuhika ene Nyamuzinda arhali acikuha omurhima gw’okumanya amasu g’okubona n’amarhwiri g’okuyumva.  4 Namugezize myaka makumi ani omu irungu emishangi yinyu erhamukoyeragakwo, n’emikarabanda yawe erhakoyeraga oku magulu ginyu. 5 Murhalyaga mugati, murhanywaga divayi erhi cindi cinyobwa cakalalusa, kuderha nti mubone oku niene nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 6 N’erhi muhika ahala, Sihoni, mwami w’e Heshiboni, bona Ogu, mwani w’e Bashani, barhurhèra bali rhulwisa, cikwone rhwabahima.

7 Rhwayanka ecihugo cabo, rhwacigabira Rubeni  ko kage  kashambala  bo na Gadi n’oluhande lw’obûko bwa Manasé. 8 Mulange ebinwa by’eyi ndagano munabikulikire lyo muyololoka omu mirimo yinyu yoshi. 9 Mwoyu muyimanzire mweshi embere za Nyamubâho, Nyamuzinda winyu: abakulu b’emilala yinyu, abagula binyu, abandisi binyu, abalume b’omu Israheli boshi, 10 mwoyo n’abana binyu, na bakinywe, ciru n’ecigolo cihanzire omu cirâlo cawe n’omuntu okushenyera enshali n’okudômera amishi, ¹¹ mukologa mwagendijà omu ndagano ya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, ndagano afundika anayihirakwo endahiro, eyi ndagano afundika ene haguma nawe. 12 Kuderha mpu ene akujire lubaga lwage, naye  yene  abe  Nyamuzinda  wawe,  nk’oku  anakubwiraga  na nka kulya analahiriraga basho, Abrahamu, Izaki naYakobo. 13 Njizire eyi ndagano ene, n’eyi ndahiro arhali haguma ninyu mwene, ¹⁴ ci na haguma na ngasi oli hanola haguma nirhu omu masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu, haguma n’orhali haguma nirhu ahala olw’ene. 15 Neci, murhahabiri bahi rhwali haguma nabo omu cihugo c’e Misiri,  na bahi rhwageziremwo aga mashanja murhalusire. ¹⁶ Mwabwine ebyakumbwa byabo, enshusho za banyamuzinda wabo, ez’emirhi, ez’amabuye, ez’amasholo n’ez’amarhale bajira emwabo. 17 Ekarhi kinyu. harhajiraga omulume erhi mukazi, omulala erhi ishanja omurhima gwabo gwacikûlako Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu ene, mpu gugendigashaniza banyamuzinda b’ago  mashanja! Omu karhî kinyu harhabonekaga omusi gwarhengakwo obwoge n’obuhe­ reko. ¹⁸ Erhi hakajira omuntu waba amayumva cbinwa by’eyi ndagano haguma n’endahiro ekuli, akacitakira yene omu murhima gwage, erhi: «Ntabule cici nkakulikira oku omurhima gwani gunambwizire, okuluza amishi kwarhuma enyorha yahirigirha», 19 Nyamuzìnda arhankaziga amubabalira. Ciru oburhe n’emitula ya Nyamuzinda yanahikira oyo muntu;amahanga gayandisìrwe mw’eci citabu goshi ganamurhibukira, na Nyamuzinda anaherêrekeza izino lyage hano idako ly’amalunga. ²⁰Nyamuzinda anamuhanza omu milala ya Israheli yoshi, ahanyagale, abone galya mahanya g’endagâno erìkwo omwigasho nk’oku biyandisìrwc omu citabu c’olu Lushika. ²¹ Iburha lyaburhwa, erya abana binyu bayìsha enyuma zinyu, ciru n’ecigolo carhenga omu cihugo c’ihanga amango babona amahanya gahonera eci cihugo n’endwala Nyamuzinda alîkire kuli eci cihugo, kwo banaderha mpu: 22 “Ecihugo coshi cashubire cibiriti, munyu, cahire mabira; nta mburho bacirhweremwo, na nta mburho yacicimeramwo, cirhakacimeramwo ehyasi hibishi. Ecihugo camahîndama kulya kwa Sodomo na Gomara, Adama na Seboyimu, bishagala Nyamuzinda asirîzagya omu burhe n’omutula gwage!

23 N’amashanja goshi kwo gaderha mpu cici cirhumire Nyamuzinda akolera eci cihugo cbiri ntya? Cici camujiraga oburhe bungana aho? 24 Ago mango banaderha mpu: “Kunali kulya kuba balekerire endagano ya Nyamubâho, Nyamuzinda wa bìshe, eryala afundikaga bo nabo erhi abarhenza omu cihugo c’e Misiri; ²⁵ kunali kulya kuba bajirigashaniza abandi banyamuzinda banaba haramya n’obwo barhayishi abo banyamuzinda naye yene arhabahagabo mpu gube mwanya gwabo; 26 Nyamuzinda burhe abire erhi eci cihugo cirhuma, kwo kucirhumira obuhanya buyandisirwe mw’eci citabu oku bunali. ²⁷ Nyamuzinda kushugula abashugwire omu cihugo cabo n’oburhe, n’omungo, n’omutula, abazungûsa omu cindi cihugo, nk’okula biyosire buno”. 28 Ebifulike biribya Nyamubâho, Nyamuzinda wirhu ci kwone ebifulûle biri birhu rhwe n’abana birhu, byanayorha birì birhu, lyo rhushimba ebinwa by’olu Lushika byoshi.

Deuteronomy 29 WLC

1אֵלֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲ‍ֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃ פ

2וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 3הַמַּסֹּות֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃ 4וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְאֹ֖ות וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 5וָאֹולֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ׃ 6לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 7וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבֹּון וְעֹ֨וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃ 8וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃ 9וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ

10אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיֹּום֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 11טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃ 12לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָתֹ֑ו אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 13לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיֹּ֨ום ׀ לֹ֜ו לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃

14וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 15כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנֹ֜ו פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיֹּ֔ום לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיֹּֽום׃ 16כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם׃17וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃ 18פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֞ה אֹ֧ו מִשְׁפָּחָ֣ה אֹו־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָבֹ֨ו פֹנֶ֤ה הַיֹּום֙ מֵעִם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגֹּויִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃ 19וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעֹו֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָבֹ֤ו לֵאמֹר֙ שָׁלֹ֣ום יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפֹ֥ות הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה׃ 20לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לֹו֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהוָ֤ה וְקִנְאָתֹו֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בֹּו֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־שְׁמֹ֔ו מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃21וְהִבְדִּילֹ֤ו יְהוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָלֹ֣ות הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּֽה׃

22וְאָמַ֞ר הַדֹּ֣ור הָֽאַחֲרֹ֗ון בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחֹוקָ֑ה וְ֠רָאוּ אֶת־מַכֹּ֞ות הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהוָ֖ה בָּֽהּ׃ 23גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה [וּצְבֹיִּים כ] (וּצְבֹויִ֔ם ק) אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּאַפֹּ֖ו וּבַחֲמָתֹֽו׃ 24וְאָֽמְרוּ֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּדֹ֖ול הַזֶּֽה׃ 25וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהֹוצִיאֹ֥ו אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 26וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם׃ 27וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֙יהָ֙ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃ 28וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּדֹ֑ול וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃

29הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַד־עֹולָ֔ם לַעֲשֹׂ֕ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ס

Okurhenga omu bujà

30

1 Amango ebinwa byoshi byayunjula emund’oli, omugisho n’obuhanya nkuyeresire, erhi wakanakazibirhimanya omu murhima gwawe, omu karhî k’amashanja goshi Nyamubâho, Nyamuzinda  wawe aba amakuhabulira, 2 erhi wakanagaluka oshubìrira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, okanayumvi rhiza izu lyage, mw’ebi nkurhegesire ene byoshi, we n’abana bawe erhi wakayumvirhiza n’omurhima gwawe gwosbi n’omûka gwawe gwoshi, 3Nyamubâho, Nyamuzinda wawe anagalula empira zawe, anakubabalira, anashubikushubûza orhenge omu karhî k’amashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wawe âli erhi akushandabanyìze. 4 Ciru akaba yo wahabukîre ekafende k’amalunga, Nyamubâho, Nyamuzinda ayisha akurhenzayo akushubûze, ⁵ lyo akugalula mwa cirya cihugo basho bàli bagwerhe, lyo nawe ociyanka cibecawe, osîme onayololoke kulusha kulya kwa basho. 6 Nyamubâho, Nyamuzinda akembûla omurhima gwawe n’ogw’iburhalyawe, ozigire Nyamubâho, Nyamuzinda wawe n’omurhima gwawe gwoshi, n’omûka gwawe gwoshi, lyo obona akalamo. 7Nyamubâho, Nyamuzinda wawc arhogeza aga mahanya goshi oku banzi bawe na kuli balya bakushomba na kuli balya bakurhindibuzagya. ⁸ Wehe washubiyumva izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe onakulikire aga marhegcko gage nkurhegesire ene gosbi. 9 Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akukômeza, emirimo yawe yoshi eyololoke: emburho y’omu oda yawe, emburho y’omu bintu byawe, n’ey’omu ishwa lyawe. Bulya neci, Nyamuzinda asbubiyumva asìmire okukubona omu busîmc, nka kulya ali asîmire okubona basho omu busîme,  ¹⁰casiga oyumve izu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe omu kulanga amarhegeko n’ebinwa byage, ebi biyandisirwe omu citabu c’olu Lushika, casinga oshubirire Nyamubâho, Nyamuzindawawe n’omurhima gwawe gwoshi n’omûka gwawe gwoshi. 11 Olu Lushika ntwire ene lurhakulenziri misi lurhanahumiri halya orhankahika. ¹² Arhali oku nkuba luli okaderhaga erhi: «Ndi washona arhujîre oku nkuba arhuyankirelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» 13 Arhali yo luli ishiriza ly’enyanja okaderhaga erhi: «Ndi warhujira ishiriza ly’enyanja arhulongezelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» 14 Bulyala oluderho lukuli hofi, omu kanwa lukuli, n’omu murhima kuderha mpu olushimbe.

Enjira ibirhi wacishogamwo

¹⁵ Lola oku nkuyeresire ene akalamo n’omugisho, olufu n’obubanya. 16 Erhi wakayumva amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, agala nkurhegesire ene, erhi wakazigira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe okanalambagira omu njirazage, okalanga amarhegeko gage n’ebinwa byage n’engeso zage, walama onayôloloke. Nyamubâho, Nyamuzinda wawe akugisha mw’eci cihugo waja mpu ociyanke cibe cawe. 17 Ci kwone erhi omurhima gwawe gwakalalaha, akaba orhayumva n’erhi wakarhebwa mpu muharamye abandi banyamuzinda n’okubagashaniza, ¹⁸ nie mmubwizircko ene, kuhera mwanahera murhanalame ensiku ndî mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani. ¹⁹ Arnalunga n’igulu bo bacaliho ntôzire ene  nti bakuyagîrize:  nkuyeresire akalamo n’olufu, omugisho n’obuhanya. Cìshoge akalamo ly’olama mwe n’iburha lyawe, 20 oyorhe ozigira Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, okaziyumvirhiza izu lyage onacishwekere kuli ye; bulya ho akalamo kali aho, bulya ho hali obuzine aho, kwo na kuhashilamira omu cihugo Nyamuzinda acigashiraga basho, Abrahamu, lzaki na Yakobo mpu abahaco.

Deuteronomy 30 WLC

1וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכָל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 2וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹלֹ֔ו כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 3וְשָׁ֨ב יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 4אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ 5וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃

6וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃ 7וְנָתַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כָּל־הָאָלֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃ 8וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 9וְהֹותִֽירְךָ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹובָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְהוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְטֹ֔וב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃ 10כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פ

11כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ 12לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ 13וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃14כִּֽי־קָרֹ֥וב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֹֽו׃ ס

15רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיֹּ֔ום אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטֹּ֑וב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ 16אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 17וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃18הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹ֥א שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 19הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיֹּום֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ 20לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹ֖ו וּלְדָבְקָה־בֹ֑ו כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ

Ensiku nzinda za Musa

31

1 Musa ayisha, abwira Israheli yeshi ebi binwa, erhi: 2 Ene nahumanyagya myaka igana na makumi abirhi. Ntakacikagenda n’okugaluka , na Nyamuzinda ambwizire, erhi: orhayikire oyu Yordani. 3 Nyamubâho, Nyamuzinda wawe ye wakushokolera, yewaherêrekeza aga mashanja gali embere zawe ye wanaganyaga. Yozwe ye wakushokolera , nka kulya Nyamuzinda aderhaga. 4 Nyamuzinda abakolera nka kulya akoleraga Sihoni na Ogu, bami baamoriti: abaherêrekeza n’ecihugo cabo. 5 Nyamuzinda amufumbikabo mubakolere birya byoshi binadesirwe omu marhegeko namuhire. ⁶ Muzibuhe munasêre, murhayobohaga murhanabarhinyaga , bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe yene okushokolire: arhakulikirire arhanakulekêrere. 7 Oku bundi Musa ahamagala Yozwe anamubwirira omu masu ga Israheli yeshi , erhi: «Ozibuhe onasère, we wajana olu lubaga mwo cirya cihugo Nyamuzinda  acigashaga  mpu  aciha  b’ishe,  woyo  we  wanabafumbikeco. 8 Nyamuzinda yene ye kushokolire , ye waba ali nawe,arhakulikirire arhanakulekêrere. Orhayobohaga, orhageramwo omusisi.»

Ebi binwa bikazisomwa

9 Musa ayandikaolu Lushika analufumbika abadâhwa, bene Levi, bo bakazagibarhula omucîmba gw’endagâno yaNyamuzinda . Afumbikalo n’abagula ba Israheli boshi. 10 Musa abaha er’irhegeko, erhi: «Ngasi myaka nda, galya mango gadesirwe g’okubabalirana emyenda, amango g’olukulu lw’ebihando, ¹¹ amango Israheli yeshi ayishirilola obusu bwa Nyamubâho, Nyamuzinda wawe halya hantu acishozire yene, onaderhere olu Lushika omu marhwiri ga Israheli yeshi: ¹² 0shubûze olubaga, abalume, abaka.zi, abana n’ecigolo ciri emwawe, bayumve banalange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byoshi. ¹³ Abana babo, balya barhacilumanya, nabo bayumviza aho banayige okurhinya Nya mubâho, Nyamuzinda wawe, ensiku zoshi waba olimwo eci cihugo wajiyanka obu wayikira Yordani.

Amahabwe g’ensiku zayisha.

14 Nyamubâho abwira Musa: «Laba oku ensiku z’okufa kwawe ezi ziyishire. Hamagala Yozwe. Oyimange aha cihando c’embugânano, nâmubwira oku ajira.» Musa na Yozwe bayisha, bayimanga aha cihando c’embugânano. 15  Nyamuzinda  abonekera aha cirâlo,  omu munara gw’ecitu gwali guyima Nzire aha luso lw’ecihando. ¹⁶ Nyamuzinda abwira Musa, erhi: «Lola oku okola wajigwishira mwe na basho. Olu lubaga lukola lwajihinduka mbaraga omu kushimha hanyamuzinda b’embuga, b’eci cihugo mwajijamwo. Lukolaga lwandekêrera  luvune eciragane nàlaganaga rhwe nabo. 17 Olwo lusiku lwonêne omungo gwani gwabadubukirakwo, nâbalekêrera nambafulike obusu bwani. Bâlìbwa n’amagala: malibuko manji na maganya manji gâbarhindakwo; kwo aderha olwo lusiku, erhi: «K’arhakanaba obûla Nyamuzinda wani arhali omu karhî kani kwo kurhumire agala mahanya gantindakwo?» 18 Nani, olwo lusiku nânafulika obusu bwani, erhi bwo burhuma bulya bubi bwoshi ajizire omu kuyerekera abandi banyamuzinda.

Olwimbo lw’obuhamirizi

19 Muyandikage olu lwimbo mukazilukolesa; oluyigirize Bene lsraheli, obahirelo omu kanwa, lyo luyishimpamiriza lunayagirize Bene Israheli. 20 Niono nkola namuhisa mwa cirya cihugo nalaganyagya b’ishe, cirya cihululamwo amarha n’obûci; yehe hano aba amalya, amayigurha amanatwera, akolaga âyerekera abandi banyamuzinda, âbaharamya oku niehe angayaga n’okuvuna eciragane cani. 21 Ci kwone amango amahanya n’amaligogarhakaganjwa gâba gamamurhindakwo, olu lwimbo lwamuyagiriza nka caliho bulyala lurhâyibagirwe omu kanwa k’iburha lyage. Neci, mmanyire emihigo agwerhe ene n’obwo ntacimuhisa omu cihugo nàlaganyagya b’ishe nti nabahâco». 22 Olwo lusiku Musa ayandika olu lwimbo analuyigiriza Bene Israheli. 23 Oku bundi anaciha Yozwe mwene Nuni eri irhegeko, erhi: «Ozibuhe onasêre, bulya we wahisa Bene Israheli omu cihugo nabalaganyagya, nâyorha ndi haguma nawe.»

Olushika aha burhambi bw’omucîmba

24 Musa erhi aba amayusa ayandika omu citabu ebinwa by’olu Lushika byoshi kuhika oku kazinda, 15arhegeka abaleviti bakagibarhula omucîmba gw’endagâno ya Nyamuzinda,  erhi: 26 «Muyanke ecitabu c’olu Lushika. Mucigwase aha burhamhi bw’omucîmha gw’endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Cibereho cinabe caliho w’okukuyagiriza. 27 Bulya ntahabiri isîna lyawe n’oku oba cikanyi cirhagomba, erhi mugomeraNyamuzinda ene nancizine ndi haguma ninyu, kurhi rnwayishijira amango naba nafire.

Israheli yeshi ayishe

28 Mundalikire abagula b’emilala yinyu boshi n’abandisi rhubugânane, mbayumvise ebi binwa, amalunga n’igulu bo nâjira bacaliho wabayâgirize. ²⁹  Bulyala mmanyire oku amango nâba nàfire murhabule bwahemuka; mwarhenga omu njira namurhegekaga; obuhanya bwâmurhindakwo omu  nsiku zayisha, ebwa kuba mwakozire amaligo omu masu ga Nyamuzinda, mwamugayisa n’emikolo y’amaboko ginyu.» ³⁰ Oku bundi, Musa aderha ebinwa by’olu lwimbo byoshi kuhika oku kazinda, abibwira endêko ya Bene Israheli yoshi.

Deuteronomy 31 WLC

1וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיֹּ֔ום לֹא־אוּכַ֥ל עֹ֖וד לָצֵ֣את וְלָבֹ֑וא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 3יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑ם יְהֹושֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 4וְעָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיחֹ֥ון וּלְעֹ֛וג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃5וּנְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכָל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ 6חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ פ

7וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהֹושֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבֹוא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אֹותָֽם׃ 8וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃

9וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתֹּורָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲרֹ֖ון בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אֹותָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכֹּֽות׃ 11בְּבֹ֣וא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאֹות֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 12הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 13וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ

14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהֹושֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהֹושֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 15וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ ס 16וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתֹּֽו׃ 17וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י בֹ֣ו בַיֹּום־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָעֹ֥ות רַבֹּ֖ות וְצָרֹ֑ות וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָעֹ֥ות הָאֵֽלֶּה׃ 18וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃

19וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃20כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ 21וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹתֹ֜ו רָעֹ֣ות רַבֹּות֮ וְצָרֹות֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְעֹ֑ו כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְרֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיֹּ֔ום בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃ 22וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

23וַיְצַ֞ו אֶת־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃

24וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּ֣ות מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 25וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹֽשְׂאֵ֛י אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 26לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתֹּורָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹתֹ֔ו מִצַּ֛ד אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָֽיָה־שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃ 27כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעֹודֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיֹּ֗ום מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מֹותִֽי׃ 28הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃29כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מֹותִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיסֹ֖ו בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃

30וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ פ

Olwimbo lwa Musa

32  

1 Mwe malunga murhege okurhwiri, nkola nashambâla, w’igulu, yumvaokûla naderha.

2 Ihano lyani lihone nkankuba,akanwa naderha karhoge nka lumè, nka hishîshîrha oku hyasi, nka cihonzi oku musihe.

3 Kulya kuba lyo nacitakìra izino lya Nyamubâho; mwoyo mukuze Nyamuzinda wirhu. 

4 Yene y’ibuye: obushanja bwage buli bwimana, bulyala enjira zage zoshi ziri bushinganyanya. Ye Nyamuzinda mutabesha na mudahemuka. Ye Mushinganyanya ye na Mushongêza. 

5 Bakozire amaligo n’obwo ababurhaga barhalikwo ishembo, iburha lya ndyalya na ncuku. 

6 Kagwo munkwa gwawe emwa Nyamuzinda ogwo? Lubaga lwa bingolo-ngolo n’orhutumbaguzi. Kali ye sho ye wakuburhaga, ye wakulemaga ye nakubika? 

7 Kengêra ensiku zàli burhanzi, singiriza emyaka, amaburhwa n’amaburhwa, odôse sho akubwiriza; abakulûkulu bawe bakuganìrira.

8 Amango ow’Enyanya agabiraga amashanja akashambala, amango abêrulaga bene omuntu akûbûlira amashanja olubibi nk’oku omubale gwa Bene Israheli gunali.

9 Nyamubâho yehe, ogwage mwanya, lunali olubaga lwage, na Yakobo co cage cigabi.

10 Amushanga omu mpinga, omu nyama-wandya w’irungu amuyababira amulengeza, amulanga nka mbonyi y’amasu gage. 

11 Nka kula ikozi linashibirira olwogo lwalyo, kula lirembêra enyanya z’ebyana byalyo, naye ashanjûla ebyubi byage, amurhôla amuhêka omu masha]a gage.

12 Nyamubâho yene wamuherhe, nta nyamuzinda w’emwa bene bàli bo naye.

13  Amugerana  omu  birhondo  by’ecihugo,  amulisa  oku  myaka  y’omu ishwa,  amulumìsa oku bllci bw’omu  ibuye, oku rhuvurha  rhw’omuibâle lizibuzibu.

14 Oku mashanza g’omu nkafu n’oku marha g’ebibuzi, bashushagiza ebyanabuzi n’engandabuzi za bene Bashani n’empene, bahirakwo n’amashushi g’omulà gw’engano basûza n’omuko gw’ecihadu c’omuzabibu gwabirira.

15 Yakobo alya ayigurha. Yeshuruni atwera ahimba. (Watwezire, warhuma wacilugira!) Aleka Nyamubâho wamujiraga, ibuye lyamucizagya alibonesa nshonyi.

16 Barhuma aba mitula, erhi nyamuzinda b’embuga barhuma; bamujira burhe n’ebyakumbwa.

17 Bakazagirherekêra bashetani n’obwo barhali Nyamuzinda, bakazirherekêra banyamuzinda barhayishi, bahyahya mâshi, balishinjo-li­ shinjo, balya basho barhagashanizagya.

18 (Wayibagîre ibuye lyakuburhaga, orhacikengìri Nyamuzinda wakuhiragaho.)

19 Nyamubâho abona okwo, n’omu burhe bwage, ajandika bagala na bâli bawe,

20 Aderha erhi: Nabafulika obusu bwani, ndolage kurhi byababêra. Bulya lyabirc iburha ligalugalu, bana barhagwerhi oku bakacikubagirwa.

21 Barhumire naba mitula y’irumbi lyabo mpu banyamuzinda, banjijire burhe n’amarumbi gabo; nani nkolaga najira babe mitula y’irumbi mpu lubaga.

22 Neci,oburhe bwani bwayasire muliro, gwâyoca ciru n’ebiri idakoly’okuzimu, gâayoca idaho guyoce n’emyaka, gurhasige olubando lw’entondo. 23 Nabalashirakwo amahanya, nabayukizakwo emyampi yani.

24 Bahungumuka n’ecizombo, bâlibwa n’ishûshira banayumîrire n’obwoge. Nabarhumira erino ly’ebiryanyi, baguma n’amanjoka- njoka.

25 E muhanda, engorho yamalira abanarhabana, omu nyumpa  ebihamba. Ebyo byaheza omwanarhabana n’omwananyere, omwana ociri oku ibere n’omushosi w’emvi.

26 Nakadesire nti: «Nabashemba-shemba, nti nazaza izino lyabo omu karhî k’abantu»,

27 nka ntarhinyaga ifêka ly’omubisha, kuderha nti abashombanyi babo bakanahaba baderhe erhi: «Okuboko kwirhu kwo kwahimîne, ci arhali Nyamubâho wakozire ebyo byoshi.»

28 Neci, bulya luli lubaga lurhabona, lurhanagwcrhi makengu.

29 Nka bali bantu barhimanya bakanayumvirhe, bakanabwine bwinja kurhi bazinda bali.

30 Kurhi omuntu muguma akakwanana ecihumbi, n’ababirhi kurhi bakatundulika ebihumbi ikumi, kuleka kulya kuba ibale lyabo lyabaguzize, na kulya kuba Nyamubâho abarhibiremwo?.

31 Cikwone ibuyc lyabo lirhali nk’ibâle lirhu; arhanali abashombanyi bi rhu bo bakarhulagira.

32 Bulyala ihaji lyabo lyali ly’oku muzabibu gw’e Sodomo, ly’omu lukoma lw’e Gomora: amalehe g’eyo mizabibu galimwo obwoge, ebihadu by’amalehe gabo biri bilulu-bilulu,

33 idivayi lyabo gali manjoka-njoka, gali mino makali ga mpiri. 

34 Ci kwone yehe, k’arhali ho andi aha buhambi nka ntûlo, erya mbohe omu irhu ly’ebinja?

35 Olwihôlo n’oluhembo biri byani, amango okugulu kwabo kwarhereza. Bulyal’olusiku lwabo lw’okuhanyagala luli hofi; nechi babìkìrwe hiyishire buhena.

36 (Bulya Nyamubâho ayishihôla olubaga lwage. Ci kwone abambali bohe lukogo ababêra), hano abona barha enjingo hano abona harhaciri ntagengwa harhanaciri muja,

37 Ago mango anaderha, erhi: banyamuzinda babo ngahi baligi, liryal’ibuye bakazagiyakiraho?

38 Balya bakazagirya amashushi g’enterekêro zabo banakazinywa idivayi ly’okugashaniza kwabo, bayimangage bamurhabâle, bahindukage lwakiro lwinyu.

39 Mulolage oku niono, niono ndi ye, n’oku nta wundi oli Nyamuzinda haguma nani. Niene nie nyirha nie nanciza, amango namashurha, niene nanfumya, (na ntaye wakakûla owundi omu nfune zani).

40 Neci, nnengerize enfune zani emalunga, nandesire, nti: «Nie  nkudesi­ re, nic mbâho ensiku n’amango,

41 amango nâba namarhyaza engorho yani erhangirayalabuka, n’okuboko kwani kurhangira okutwa emanja, ago mango nânacihôlera emunda abashombanyi bâni bali, balya banshomba nânabaha oluhembo lwabo.

42 Emyampi yani nayilalusa n’omuko, n’engorho yani yavugusa cnyama: muko gwababanzirwe n’abagwerhwe mpira, mpanga z’abarhambo b’omushombanyi!

43 Mwe malunga, muciyigirize haguma naye, na bene Nyamuzinda bamuharamye! Mwe mashanja, mucìyigirize haguma n’olubaga lwa ge, n’entumwa za Nyamuzinda ziderhe obuzibu bwage. Bulyala ayishihôla omuko gw’abambali, anagalulire abashombanyi bage ama kwanane gabo. Abamushomba abagalulira ebyabo, anakangûle ecihugo c’olubaga lwage.

44 Musa ayisha ali bona Yozwe mwene Nuni, ebinwa by’olu lwimbo byoshi abiderhera omu kurhwiri kw’olubaga.

Okushimba irhegeko kwo kulama

45 Erhi Musa ayusa abwira Israheli yeshi ebi binwa, 46ashubibabwira, erhi: «Muyumvirhize ebi binwa byoshi; byo njijire ene caliho w’okumuyagiriza. Mu rhegeke bagala binyu balange banakulikire ebinwa  by’olu  Lushika  byoshi.  47 Kuli mwe, olwo Lushika lurhali lwa kuhaliza, bulya luli kalamo kinyu, lwo lwanamuha okulama nsiku nyinji mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani».

Bamanyisa Musa oku akola afà

⁴⁸  Olwo  Iusiku  lwonene,  Nyamubâho  ashambaza  Musa,  amubwira  erhi: ⁴⁹ «Sôkera oku ntondo ya Nebo, ntondo eri omu birhondo bya Abarimi, omu cihugo ca Mowabu, ah’ishiriza lya Yeriko, onalole bwinja ecihugo ca Kanani naha Bene Israhcli nti cibe cabo. 50 Onafire oku ntondo wasôkera, wabugana ab’emwinyu aka mulumuna wawe Aroni, wafiraga oku ntondo ya Hori, ajibugana  abafire.  ·51  Kulya  kuba  arhambêraga  mwikubagirwa  omu  karhî  ka  Bene Israheli, oku lw’e Meriba-Kadeshi. omu irungu lya Sini, kulya kuba wabuzire buyerekana obwimana bwani omu karhî ka Bene Israheli. 52Walangirira emuhanda ci kwone ecihugo nâha Bene Israheli orhacikozemwo okugulu.»

Deuteronomy 32 WLC

1הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃

2יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃

3כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃

4הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳלֹ֔ו כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃

5שִׁחֵ֥ת לֹ֛ו לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דֹּ֥ור עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃

6הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלֹוא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃

7זְכֹר֙ יְמֹ֣ות עֹולָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנֹ֣ות דֹּור־וָדֹ֑ור שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃

8בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיֹון֙ גֹּויִ֔ם בְּהַפְרִידֹ֖ו בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

9כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמֹּ֑ו יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֹֽו׃

10יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְבֹ֣ונְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישֹׁ֥ון עֵינֹֽו׃

11כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנֹּ֔ו עַל־גֹּוזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֹֽו׃

12יְהוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמֹּ֖ו אֵ֥ל נֵכָֽר׃

13יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּ֣מֳתֵי ק) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃

14חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְיֹ֣ות חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃

15וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱלֹ֣והַ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֹֽו׃

16יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֹועֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃

17יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃

18צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃

19וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃

20וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י דֹ֤ור תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃

21הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּגֹ֥וי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃

22כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁאֹ֣ול תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מֹוסְדֵ֥י הָרִֽים׃

23אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימֹו רָעֹ֑ות חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃

24מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹות֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃

25מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יֹונֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃

26אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנֹ֖ושׁ זִכְרָֽם׃

27לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אֹויֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימֹו פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃

28כִּי־גֹ֛וי אֹבַ֥ד עֵצֹ֖ות הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃

29ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃

30אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃

31כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃

32כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מֹו֙ עִנְּבֵי־רֹ֔ושׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמֹו׃

33חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃

34הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאֹוצְרֹתָֽי׃

35לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרֹוב֙ יֹ֣ום אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמֹו׃

36כִּֽי־יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמֹּ֔ו וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃

37וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימֹו צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֹֽו׃

38אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימֹו֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃

39רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃

40כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃

41אִם־שַׁנֹּותִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃

42אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְעֹ֥ות אֹויֵֽב׃

43הַרְנִ֤ינוּ גֹויִם֙ עַמֹּ֔ו כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקֹּ֑ום וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָתֹ֖ו עַמֹּֽו׃ פ

44וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהֹושֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ 45וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 46וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיֹּ֑ום אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 47כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ

48וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 49עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְבֹ֗ו אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵחֹ֑ו וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃ 50וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 51עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אֹותִ֔י בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 52כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָבֹ֔וא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

Musa agisha olubaga embere afe

33

1 Alaga omugisho Musa, muntu wa Nyamuzinda, ahîre Bene Israheli embere afe. 2 Aderha, erhi: Nyamubâho arhengaga e Sinayi,  abamolekera kurhenga e Seyiri, alangaza anali oku ntondo ya Parani. Ho ali ayishire kurhenga oku mbuganano kurhenga e mukondwè gwa Kadeshi kuhika oku Mirhezi.

3 Wezigira bashakulûza, abatagatifu boshi omu maboko  gawe  banali, bali bafukamire aha magulu gawe. Erhi bakûla omulindi erhi we badwirhe.

4 (Musa arhuhìre irhegeko); Endêko ya bene Yakobo yajà omu mwîmo gwayo.

5 Hali omwami omu Yeshuruni, erhi abarhambo  b’olubaga  babugânana, erhi amasbanja ga Bene Israheli galungana goshi.

6 Rubeni alarne arhafaga. Ciru akaba abalwi bage barhali banji.

7 Alaga ebi adesire kuli Yuda: Nyamubâho, oyumvirhize izu lya Yuda, onamushubize aha lubaga lwage. Amaboko gage gafungire ehyage, oyishe omurhabâle oku bashombanyi bage;

8 Kuli Levi, aderha, erhi: Ohe Levi e «Urimu» zawe, n’e «Tumimu» zawe, ozihe olya muntu wababaliraga, wamanamurhangula aha Masa, erhi wamarhangimujisa kadali aha burhambi bw’amishi ga Meriba.

9 Aderha kuli nina nakuli ishe, erhi: «Ntamubonaga». Bene wabo, a rhabamanyiri. Neci akanwa kawe bakalonzize, n’endagâo yawe baba bayibîkirîre.

10 Banayigirize Yakobo engeso zawe, na Israheli Olushika lwawe. Bana sôkeze omugi emund’oli, badekereze n’enterekêro oku luhêrero lwawe.

11 Nyamuzinda, ogisbe emisi yage, onayemêre omukolo gw’amaboko gage. Oshangule ensiko z’abashombanyi bage, n’ez’abanzi bage kuhika barhibuke.

12 Kuli Benyamini, aderha, erhi: Benyamini ali murhonyi wa Nyamubâbo, Ye anayegemire burhahuligana. Ow’enyanya ye mulanga ensiku zoshi, ho anabêra aha karhî k’amalango gage.

13 Kuli Yozefu aderha, erhi: Ecihugo cage Nyamubâho acigishire. Co cirimwo ebinja by’emalunga enyanya. Co cigwerhe n’ebindi binja by’ekuzimu.

14 Cirimwo ebinja izûba liyeza hano igulu n’ebinja omwezi gumeza, 15 enfula y’entondo za mira, olubcre lw’orhurhondo rhwa mango-mira, 16 ehinja hy’omu budaka n’ebinja by’omu myaka y’amashwa, oburhonyi bw’olyala oyubaka omu ishaka: budêke oku irhwe lya Yozelu, oku irhwe lya nyakwishogwa omu karhî ka bene wabo. 17 Acûkc nka nfizi ya luberc. Amahembe gage nka mahemhe ga mbogo, go gatumirha amashanja gagakwame gagahise aba kafende k’igulu. Gwo mwandu gw’engabo ya Efrayimu, byo bihumbi by’engabo ya Manasè. “Kuli Zabuloni, aderha, erhi: Obàbwe, Zabuloni, omu majira gawe, na nawe Isakari, omu bihando byawe. 19 Amashanja gakaziyishigashaniriza oku ntondo, ganarherekêre e nterekêro y’obushinganyanya, bulya gâyunjula obugalc bw’omu nyanja n’ebinja bifulisirwe omu mushenyi. 20 Kuli Gadi, aderha, erhi: Ayagirwe Mugalihya ogalihya Gadi! Agwi shire nka ntale-nkazi; amashanshanyula okuboko, obusu n’irhwe. 21 Omukucishoga, acishoga ebirhangiriza, gwo gwali mwanya babikiraga omurhambo. Oku bundi ayisha ali murhambo wa ngabo erhi amanayumanyanya obushinganyanya bwa Nyamubâho, amanayu njuza ebinwa byage kuli Israheli. ²² Kuli Dani, aderha, erhi: Dani eri ntale nto, ecirhunisire kurhenga e Basbani. 23 Kuli Nefutali, aderha, erhi: Nefutali ayunjwire ngalo z’oburhonyi, ayunjwirc migisbo ya Nyamubâho: enyanja n’cmukondwè liri ishwa lyage. 24 Kuli Azeri aderha erhi: Azeri agwerhe omugisho omu karhî ka bene i she. Ayorhe arhonyire ekarhî ka bene wabo, okugulu kwage kuyorhe kuli omu mavurha!

25   Orhuhamiko   rhwawe  rhukaziyorha  rhuli  rhwa  cuma  n’omulinga, n’amagala gawe mazibu gayunjulc nsiku z’akalamo kawe zoshi! ²⁶ Ntaye oli aka Nyamuzinda  wa  Yeshuruni,  ye olya oja  wagera  e malunga mpu akurhabâle ntyo, n’obuhashe  bwage alambagire  oku bitu. 27 Ayorhaaba lwakiro, Nyamuzinda, omu nsiku za mira, na hano shishi, anacikazikushumbiriza amaboko gage g’ensiku n’amango; akugishe embere zawe omushombanyi amubwire erhi: «Okayurha»! 28 Israheli ayubaka ahantu h’omurhûla. Liri hago hag  iriba lya Yakobo, linadomêrere ecihugo c’enganon’idivayi, n’amalunga gage ganakazirhoza olume. 29 Wamajira iragi wani Israheli! Ndi oli akawe, we lubaga lwayokolagwa na Nyamubâho ye mpenzi y’oburhabâle bwawe, ye na ngorho y’irenge lyawe. Abashombanyi bawe bakushishashisha na nawe wene okazigera enyanya zabo.

Deuteronomy 33 WLC

1וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מֹותֹֽו׃

2וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מֹו הֹופִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינֹ֕ו [אֵשְׁדָּת כ] (אֵ֥שׁ ק) (דָּ֖ת ק) לָֽמֹו׃

3אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃

4תֹּורָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מֹורָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃

5וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

6יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ ס

7וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ קֹ֣ול יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמֹּ֖ו תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב לֹ֔ו וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ ס

8וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתֹו֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃

9הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמֹּו֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־ [בָּנֹו כ] (בָּנָ֖יו ק) לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃

10יֹור֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לְיַעֲקֹ֔ב וְתֹורָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטֹורָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃

11בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵילֹ֔ו וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ ס

12לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיֹּ֔ום וּבֵ֥ין כְּתֵיפָ֖יו שָׁכֵֽן׃ ס

13וּלְיֹוסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצֹ֑ו מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּהֹ֖ום רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃

14וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃

15וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְעֹ֥ות עֹולָֽם׃

16וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצֹ֥ון שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּבֹ֙ואתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יֹוסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

17בְּכֹ֨ור שֹׁורֹ֜ו הָדָ֣ר לֹ֗ו וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְבֹ֣ות אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ס

18וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃

19עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפוּנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֹֽול׃ ס

20וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְרֹ֖ועַ אַף־קָדְקֹֽד׃

21וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ לֹ֔ו כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

22וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃

23וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצֹ֔ון וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהוָ֑ה יָ֥ם וְדָרֹ֖ום יְרָֽשָׁה׃ ס

24וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֹֽו׃

25בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑יךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ׃

26אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָתֹ֖ו שְׁחָקִֽים׃

27מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עֹולָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אֹויֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃

28וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִירֹ֑ושׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃

29אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמֹ֗וךָ עַ֚ם נֹושַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמֹותֵ֥ימֹו תִדְרֹֽךְ׃ ס

Okufa kwa Musa

34

1 Musa anacisôka kurhenga omu rhubanda rhwa Mowabu asôkera oku ntondo Nebo, oku irhwerhwe lya Pisga aba ishiriza lya Yeriko. Nyamubâho anacimulangula ecihugo coshî: Gilgadi kuhika aha Dani. 2 Amulangûla Nafutali yeshi n’ecihugo ca Efrayimu na Manasè, ecihugo ca  Yuda  coshi kuhika oku nyanya y’c buzika-zuba, 3 amulangûla Negebu n’akabanda  ka Yeriko koshi, amulangula olugo lwa emibo kuhika aha Sowari. 4 Nyamubâho anacimubwira erhi: «Olâbage ecihugo nalaganyagya Abrahamu, Izaki na Yakobo nababwira nti: «Nayishiciha iburha linyu. Nkuyeresire co nti ocibone n’amasu gawe ci konene orhacihikemwo». 5 Musa, omurhumisi wa Nyamubâho anacifira ahola omu cihugo ca Mowa bu nk’oku Nyamubâho anarhegekaga. 6 Amubisha omu kabanda, omu cihugo ca Mowabu, aha ishiriza lya Beti-Peori. Ntaye oyishi aha ecusho cage ciba kuhika ene. 7 Musa ali akola agwerhe myaka igana na makumi abirhi erhi afa: amasu gage gacikazigibona bwinja bwenene n’emisi yage erhalisaginyiha. 8 Bene Israheli balaka, bashîba Musa omu Kabanda ka Mowabu, nsiku makumi asharhu, n’ensiku z’okulaka omu kushîba Musa zanacihika. 9 Yozwe, mugala wa Nuni ali ayunjwir murhima gwa bugula, Musa ali erhi amuhizirckwo amaboko. Bene Israheli bakazimuyumva, banakazijìra nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Musa. 10 Omu Israheli murhacibonekaga owundi mulêbi wali aka Musa, oyu Nyamubâho ayishigi, balolane naye omu masu. 11 Ciru na kandi omu Israheli murhacibonekaga omulêbi wankajira ebimanyiso n’ebirhangazo biri nka birya Nyamuzinda amurhumaga mpu ajire omu cihugo c’e Misiri, kuli Faraoni, oku barhumisi bage boshi n’oku cihugo cage coshi. 12 Nta wundi mulêbi wacibire n’obuhashe huli nk’obuhashe bw’okuboko kwage omu kujira ebintu binji na bya kujugumya ebiri nk’ebi Musa akazagijira embere za Bene Israhcli boshi.

Deuteronomy 34 WLC

1וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מֹואָב֙ אֶל־הַ֣ר נְבֹ֔ו רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵחֹ֑ו וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ 2וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֹֽון׃ 3וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵחֹ֛ו עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ 5וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מֹואָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃6וַיִּקְבֹּ֨ר אֹתֹ֤ו בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּעֹ֑ור וְלֹֽא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָתֹ֔ו עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 7וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹתֹ֑ו לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינֹ֖ו וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃ 8וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מֹואָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים יֹ֑ום וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃

9וִֽיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃10וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא עֹ֛וד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָעֹ֣ו יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 11לְכָל־הָ֨אֹתֹ֜ות וְהַמֹּופְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחֹו֙ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֖ות בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 12וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמֹּורָ֣א הַגָּדֹ֑ול אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

Soumis à qui? A Dieu et à l’autorité

Olub. 6,19; Emib. 3,20; 26, 57-58; 1 Engan. 6, 47

Ebiryo bicire n’ebiryo bihumânya

Olushika 14

1 Mwoyo muli bana na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Murhahîra mukashâkwa nisi erhi okumômwa ebisike nka hali ofire. ² Bulya woyo oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, na Nyamubâho àcikwishozire omu gandi mashanja goshi gaba hanola igulu, mpu obe ishanja lyage.

3 Orhahîraga okulya akantu k’okushologosa. ⁴ Alaga ebintu n’ensimba ndibwa: enkafu, ecibuzi n’empene, ⁵enshagarhi, akashafu, empongo, akasa n’ensunu, empovu n’empene y’emuzirhu. 6 Wanalya ngasi cintu erhi nsimba ejira ensenyi mberemwo ebe erhi kuvùgusa evùgusa. ⁷ Cikwone, omu bintu bivùgusa n’omu bintu bijira ensenyi mberemwo, murhahiramukalya ngasi bûko bwa ngamiya n’obw’omurhonè. Ezo ozilole nka nsimba zihumânya. 8 Engulube nayo ejira ensenyi mberemwo ci kwone erhavûgusa: oyilole nka ya kuhumânya. Orhakalya enyama zazo orhakanahuma oku mirhumba yazo.

9 Omu nsimba z’omu mîshi, zo mwakalya ezi: ngasi ezijira emishugi y’emugongo n’enjula, ezo mwanazirya. ¹⁰ Ci ezirhajiramishugi y’emugongo zirhanajira njula murhakazirya; ezo mukazizilola nka zakuhumànya.

¹¹ Mwanalya ngasi kanyunyi kacire. ¹²Alagi ebinyunyi murhakalya: ikozi, cigukuma,  cunjunja,  13  akadurha,  ecihimbi  na  ngasi  bûko  nyûnda   bwoshi, 14 obûko cihungu bwoshi, 15 kanga, kahene, nyamulobo, na ngasi bûko lubaka, 16 cirifufu, hunira na kaduba mahiri, 17 hajawa, enkongoro n’emimâna, 18 lubondo n’obûko bwage, hangali n’omutulama. 19 Ngasi rhusimba rhwa mashala mukazilolarho nka rhwakuhumânya, murhankalyarho. 20 Mwanahashirya ngasi kanyunyi kacire. 21 Murhankalya enyama z’omufîra. Wanayiha ecigolo ciri aha mwawe ciyirye nisi erhi oyigulize ow’embuga, bulya wehe oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wawe. Orhahîraga okayendera omwanahene omu mahenehene ga nina. 

Entûlo ya ngasi mwaka

22 Ngasi mwaka, kwanakwanana orhôle ecihimbi ca kali ikumi c’oku myaka yawe, eryala eyezire enarhenzire omu mashwa gawe. ²³ n’omu masu ga Nyamubâbo, Nyamuzinda wawe, halya hantu ânabe acishozire mpu abêzeho izino lyage, wanaliraho ecihimbi ca kali ikumi c’engano yawe, ec’erivayi lyawe n’eca amavurha gawe, olubere lw’ebintu byawe binênene n’ebiyinyi ntyo, wanayiga okukaziyorha orhinya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe.

24 Erhi enjira yakakukulihira bwenene, erhi wakaba orhahashirihisa entulo ebwa kuba ahantu Nyamubâho àcishozire mpu abêzaho izino lyage hali kuli n’emwawe,amango Nyamubâho, Nyamuzinda waweaba amakugisha, ²⁵ erya rnyakawanaîihingana nsaranga, zirya nsarangaonazisegeze omu nfune zawe, onaje halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acishozire; 26 ohikaho wanakaba ziryansaranga, ozihîngane ngasi kantuonalonzize, bintu binênene erhi binyinyi, divayi erhi ngasi mamvu gahire, ngasi ehi onayumvirhe omurhima gusimire. Wanalira mulya masu ga Nyamubâho, Nyamuzinda wawe, osime woyo n’enyumpa yawe. ²⁷ Orhayibagiraga omuleviti òli omu mirhundu yawe, bulyalya arhagwerhi mwanya arhanagwerhi kashambala haguma nawe.

Entulo ya ngasi myaka isharhn

28 Enyuma lya myaka isharhu, wanarhôla ebihimbi bya kali ikumi by’e myaka wamasarûla muli ogu mwaka gwa kasharhu byoshi, wanage­ndibidekereza ebwa mihango yawe. 29 Okubundi obwo, hanajira abayish’irya: Omuleviti (bulya arhajira mwanya arhanajira kashambala haguma nawe), ecigolo, enfunzi n’omukana w’oku mwinyu, balya banayigurhe. Na ntyo, Nyamubâho, Nyamuzinda wawe àkugisha agishe na ngasi mukolo enfune zawe zakanarhangira.   

DRC MASHI – HEBREW BIBLE : EMIBALE –NUMBERS- בְּמִדְבַּ֥ר

1
1 Nyakasane ashambâla na Musa omw’irungu lya Sinayi, omw’Ihêma ly’e­mbugânano, omu lusiku lurhanzi lw’omwezi gwa kabirhi, omu mwaka gwa kabirhi kurhenga barhenzire e Misiri. Anacimubwira, erhi: 2 «Ojire omubalè gwa bene Israheli boshi, omu kukulikira emilala yabo nk’oku bashakulûza babo banagenda; oje waganja ngasi mulume, 3 kurhenga oku ogwerhe myaka makumi abirhi ali muburhe, kuheka enyanya, balya balume boshi bankajâga  oku matabâro omu bene Israheli; obaganje omu kukulikira  emirhwe  yabo we na Aroni, 4 Warhabâlwa na mushamuka muguma w’omu ngasi mulala, Olya onali mukulu na cisiki ca bashakulûza wabo.

Abarhabazi ha Musa omu kuganja

5 Alaga amazîno g’abakurhabâla: kuli bene Rubeni, ali Elisuri  mwene Sedeuri, ­6 Kuli bene Simoni, ali Gelumieli, mwene Suricadayi, 7 Kuli bene Yuda, ali Nashoni, mwene Aminadabu, 8 Kuli bene lsakari,  ali  Natanaeli, mwene Suari, 9 Kuli bene Zabuloni, ali Eliabu, mwene Heloni. 10 Kuli bene Yozefu: kuli Efrayimu, ali Elishama, mwene Amiudi; kuli Manasè, ali Gamalieli, mwene Fadasuri. 11 Kuli bene Benyamini, ali  Abidani,  mwene  Gedeoni. 12  Kuli   bene  Dani,  ali  Ahieseri,  mwene  Amisadayi. 13  Kuli  bene  Aseri, ali Pagieli, mwene Okrani. 14 Kuli bene Gadi, ali Eliasafu mwene Dueli. 15 Kuli bene Nefutali, ali Ahira, mwene Enani. 16 Bo bacîshozirwe omu ndêko abola, balî barhambo b’emilala ya b’ishe wabo; bali barhambo b’ebihumbi omu bene Israheli, 17 Musa  na  Aroni  erhi baba bamarhôla abola balume, bamanyisibagwa ngasi muguma oku izino lyage, 18 banacilâlika endêko yoshi omu mbuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwezi gwa kabirhi, banaciyandikwa ngasi baguma omu kushimba  emilala yabo, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wabo, ajabaganja amazîno, lyo n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga myaka makumi abirhi, kuhêka enyanya.19 Nk’oku Nyakasane amurhegekega, Musa ajira omubalè gwabo ntyo, oku ntondo ya Sinayi.

Omubalè murhanzi gwa Bene lsraheli

20 Bene Rubeni, kulya banalondana, n’oku emilala yabo enakulikirine, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wabo, kandi omu kuganja ngasi irhwe na ngasi izino omu balume ba myaka makumi abirhi kuhêka enyanya, na ngasi boshi bankahêkaga emirasano. 21 Abaganjirwe omu bùko bwa Rubeni, bayima­nga bantu bihumbi makumi ani na ndarhu na magana arhanu. 22 Bene Simoni kulya banalondana, na kulya emilala  yabo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wabo; abaganjîrwe amazino na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwerhe myaka makumi abirhi na kuhêka e­ nyanya, ngasi boshi bankanahêkaga emirasano. 23 Abaganjirwe omu bûko bwa Simoni, bayimanga bantu bihumbi makumi arhanu na mwenda na magana asharhu. 24 Bene Gadi, kulya banalondana na kulya emilala yabo enakulikirana, omu Kushimba enyumpa za bashakulûza babo, abaganjirwe amazino na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwerhe myaka makumi abirhi na kuhêka enyanya ngasi balume bankanahêkaga  emirasano. 25 Abaganjirweomu bûko bwa Gadi, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na birhanu na magana gali ndarhu na makumi arhanu. 26 Bene Yuda, kulya banalondana na kulya emilala yabo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza babo, abaganjirwe amazino na ngasi irhwe, kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahekaga emirasano. 27 Abaganjirwe omu bûko bwa Yuda  bahika omu bantu bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu.

28 Bene Isakari, oku balondana n’oku emilala yabo enakulikirana, omu ku­shimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino, kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankahêkaga emirasano. 29 Abaganjirwe omu bûko bwa Isakari bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na bini na magana ani.

30 Bene Zabuloni, oku balondana n’oku emilala yabo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi  kuhêka  enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 11 Abaganjirwe omu bûko bwa Zabuloni, bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na nda na magana ani.
32 Bene Yozefu, Bene Efrayimu, oku balondana n’oku emilala yabo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi muguma kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuja enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 33 Abaganjirwe omu bûko bwa  Efrayimu,  bahika  omu  bantu  bihumbi  makumi  ani  na  magana arhanu.

34 Bene Manasè, oku balondana n’oku emilala yabo ekulikirana,  omu  kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi muguma,  kurhenga  oku  muntu  wa  myaka  makumi  abirhi  kuhêka  enyanya, ngasi  balume  bankanahêkaga emirasano. 35 Abaganjirwe  omu bûko bwa Manasè, bahika omu  bantu hihumhi  makumi  asharhu  na bibirhi  na magana abirhi.

36 Bene Benyamini oku balondana n’oku emilala yabo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi rnuguma, kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuhêka enyanya. ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 37 Abaganjirwe omu bûko hwa Benyamini, bahika omu bantu hihumbi makumi asharhu na birhanu na magana ani.

38 Bene Dani, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana. omu kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 39 Abaganjirwe omu bûko bwa Dani, bahika omu bantu bihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana nda.
40 Bene Aseri, oku balondana n’oku emilala yaho  ekulikirana,  omu  kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu  wa  myaka  makumi  abirhi  kuhêka  enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 41 Abaganjirwe omu bûko bwa Aseri, bahika omu bantu hihumbi makurni ani na ciguma na magana arhanu.

42 Bene Nefutali, oku balondana n’oku emilala yabo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza babo, omu kuganja amazino n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 43 Abaganjirwe omu bûko bwa Nefutali, bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na bisharhu na magana ani. 44 Bo baganjirwe abôla, bo Musa na Aroni baganjaga abôla, boshi na balya ikumi na babirhi ba bene Israheli: muntu muguma muguma oku emilala yabo enali. 45 Bene Israheli bàganjirwe boshi, omu kukulikira emilala ya bashakulûza babo na kurhenga oku muntu wa myaka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume ba bene Israheli bankanahêkaga emirasano. 46 Abaganji­rwe boshi, omubalè gwabo gwahika omu bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. 47 Bene Levi, oku milala yabo ekulikirana, abôla barhaganjiragwa haguma n’ababo.

Irhegeko lya Bene Levi

48 Nyakasane anacishambâla na Musa amubwira, erhi: 49 «Orhajiraga omubalè gwa bene Levi, orhanabaganjiraga haguma n’abandi bene Israheli. 51 Ohe bene Levi ecikono c’okukazilanga omucîmba gw’amalagânyo, ebirugu byagwo na ngasi bindi binabamwo byoshi. Bo bakazihêka ogwola Mucîmha n’ebirugu byamwo byoshi; bo bakazikola muligwo, banakazihanda eburhambi  bw’ogwola Mucîmba. 51 Amango omucîmba gukola gwagenda, bene Levi bo bakazigugwikûla, n’amango gwamahanda, kandi bene Levi bo bakazigugwika, na owundi muntu orhali mwene Levi erhi  ankaderha mpu agulirâna,  anafe.  52 Bene Israheli bakazihanda ngasi baguma omu cihando cabo, hofi n’ibendêra lyabo, na nk’oku emirhwe yabo y’abalwi enali. 53 Ci  bene Levi  bakazihanda hofi n’omucîmba gw’Amalagânyo, lyo oburhe bulekija oku lubaga lwa bene Israheli, bene Levi bo bakazilanga omucîmba gw’Amalaganyo. 54 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane âli arhegesire Musa koshi. Bajira ntyo

1

1וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛םמֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃

2שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֔ות כָּל־זָכָ֖רלְגֻלְגְּלֹתָֽם׃

3מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃

4וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃

5וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃

6לְשִׁמְעֹ֕ון שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃

7לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃

8לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃

9לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃

10לִבְנֵ֣י יֹוסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃

11לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃

12לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃

13לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃

14לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃

15לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃

16אֵ֚לֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטֹּ֣ות אֲבֹותָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃

17וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֹֽות׃

18וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣רשֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃

19כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ פ

20וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמֹות֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔םכָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

21פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ

22לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמֹות֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗רמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

23פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֑ון תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ

24לִבְנֵ֣י גָ֔ד תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃

25פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ פ

26לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

27פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ

28לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

29פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ

30לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃

31פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ

32לִבְנֵ֤י יֹוסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤יםשָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

33פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ

34לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

35פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ פ

36לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃

37פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ

38לִבְנֵ֣י דָ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃

39פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ פ

40לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃

41פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ

42בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃

43פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ

44אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥דלְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃

45וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖אבְּיִשְׂרָאֵֽל׃

46וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃

47וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתֹוכָֽם׃ פ

48וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

49אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

50וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לֹו֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּאֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃

51וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יֹורִ֤ידוּ אֹתֹו֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹתֹ֖ו הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃

52וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְלֹ֖ו לְצִבְאֹתָֽם׃

53וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔םאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃

54וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ

Oku emilala yakulikirana oku cihando

2

1 Nyakasane  anacishambâla  na Musa, amubwira, erhi: «Bene Israheli ngasi baguma oku cihando banakazija ah’ibenùera lyabo liri, ngasi mulalagwanakaziba n’ecimanyiso cagwo n’aba gulya mulalabanacikulikira. Omu kuhanda bakazilola ngasi baguma ebw’ihêma ly’embuganano,bakaziliyubaka eburhambi, balizongoloke. 3 Bene Yuda bahanda ebuzûka-zûba boshi n’engabo yabo y’abalwi. Omu­ rhambo wa bene Yuda ye Nashoni, mwene  Aminadabu. 4 Engabo  y’abalwi  bage omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumhi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu. 5 Omulala gwa Isakari gumukulikire, omurhambo wa bene Isakariye Natanaeli mwene Suari. 6 Engabo y’abalwi bage omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu nabini na magana ani. 7 Bakuhire bene Zabuloni. Omurhambo wa bene Zabuloni ye Eliyabu mwene Heloni. 8 Engabo y’abalwi bage omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu na nda na bantu magana  gali nda. 9  Boshi abali oku cihando ca Yuda, omuhalè gwabo bihumbi igana na makumi gali munani na ndarhu na bantu magana ani. Abola bakazigenda embere. 10 Bene Rubeni banahanda emukondwè, n’engabo yabo y’abalwi; Omurhambo wa bene Rubeni ye Elisuri mwenc Sedeuri. 11Engabo y’abalwi bage omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bibumbi makumi ani na ndarhu  na bantu magana arhanu. 12  Bene Simoni bahànda eburhambi  bwage. Omurhambo  wa bene Simoni ye Sbelumiyeli, mwene Suricadayi.  13 Engabo y’abalwi bage, omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bibumbi makumi arhanu na mwe­ nda na bantu magana asharbu. 14 Bene Gadi bakulikire. Omurhambo wa bene Gadi ye Eliasafi mwene Rueli. 15 Engabo y’abalwi bage omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani  na  birhanu  na  bantu  magana gali ndarbu na makumi arbanu. « Bosbi abali oku cibando ca Rubcni, omubalè gwabo: bihumbi igana na makumi arhanu na ciguma na bantu magana ani namakumi arbanu. Abola bakazigenda bwa kabirbi. 17 Kandi iberna ly’e­ mbuganano lyanakulikira, na bene Levi banaja ekarhl k’ebindi bibando.  0kwola bahanda kwo banakazikulikirana bakola bagenda, ngasi baguma oku mulongo gwabo n’ibenderalyabo.

18 Ebuzika-zûba eje ibendera ly’Efrayimu n’engabo yage. Omurhambo  wa­ bo ye Elisama mwene Amiyudi. 19 Omurewe gwage nk’oku omubalè gwabo gunali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. 20 Omulala gwa Manasé gubaje eburhambi. Omurhambo wabo ye Gamalieli mwene Pedasuri. 21 Omu­ rhwe gwage nk’oku omubalè gwabo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na bihirhi na magana abirhi. 22 Bene Benyamini bakuhebe. Omurhambo wa bene Benyamini ye Abidani mugala wa Gedeoni. 23 Omurhwe gwage nk’oku omuba­ lè gwabo gunali: bantu bihumbi  makumi  asharhu  na  birhanu  na  magana ani. 24 Boshi abali oku cibando ca Efrayimu, omubalè gwabo bihumbi igana na munani na bantu igana, nk’oku emirhwc yabo enali. Abola bakazigenda ba ka­ sharhu.

25 Emwenè eje ibcndera lya Dani n’cngabo yagc. Omurhambo wabo yc Ahiyeseri mugala wa Amisadayi. 26 N’omurhwe gwage nk’oku omubalè gunali: bantu hihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana gali nda. 27 Omulala gw’Aseri gumuje eburhambi. omurhambo wa bene Aseri ye Pigieli, mwene 0krani. 28 Omurhwe gwage nk’oku omubalè gunali: hantu bihumbi  makumi ani  na ciguma na magana arbanu. 29 Kandi bene Ncfutali  bakulikire.  Omurhambo wa hene Nefutali ye Ahira mwene Enani. 30 Omurhwe gwage nk’oku omubalè gwabo gunali: bantu bihumbi makumi arhanu na bisharhu na magana ani.

31 Boshi abaganjirwe omu cibando ca Dani, omubalè gwabo bali bihumbi igana na makumi arhanu na nda na magana gali ndarhu. Bakazigenda ba buzinda, banakulikire ibendera lyabo. 32 Gwo mubalè gwa bene Israheli ogwola, omu kukulikira emilala ya ba­ shakuluza babo. Omubalè gw’abaganjirwe boshi nk’oku emirhwe yabo cnali, bali bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. 33 Bene Levi barhaganjiragwa muli eyola mirhwc ya bene Israheli, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Musa. 34 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane anali arhegesire Musa koshi. Kwo bakazagihanda ntyo ngasi baguma n’ibendera lyabo, kwo banakazagige­ nda ntyola, ngasi baguma omu mulala gwabo omu kukulikira emilala ya ba­ shakulûza babo.

2

1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

2אִ֣ישׁ עַל־דִּגְלֹ֤ו בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מֹועֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃

3וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃

4וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃

5וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃

6וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס

7מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃

8וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃

9כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵאֹ֖ות לְצִבְאֹתָ֑םרִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ ס

10דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃

11וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃

12וְהַחֹונִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֑ון וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃

13וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃

14וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃

15וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃

16כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵאֹ֥ות וַחֲמִשִּׁ֖יםלְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ ס

17וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מֹועֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּתֹ֣וךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָדֹ֖ו לְדִגְלֵיהֶֽם׃ס

18דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃

19וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃

20וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃

21וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃

22וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃

23וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃

24כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ ס

25דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃

26וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃

27וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃

28וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃

29וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃

30וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃

31כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵאֹ֑ות לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּלְדִגְלֵיהֶֽם׃ פ

32אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃

33וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

34וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁלְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃