Citabu c’Omulêbi Yeremiyahu omu mashi n’ecihebraniya lulimi lwa mwami Yezu

JER – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

YEREMIYAHU YE RHUDERHA YEREMIYA OMU KUSHIMBA ECIGEREKII N’ENFARASE

Enshokolezi

Muli eci citabu Nnâmahanga, omu kanwa k’omulêbi, abwîzire Israheli na Yuda oku okugomera Nyamuzinda kuli kucîlerhera buhanya. Abwîzire na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni oku erhi owinyu akakubwîra mpu omushurhire omwana wâge bulya ali asharhira ahabi akavunikira, erhi wakacîrhulira oshangule oyo mwana wa bene, nnaye naye ciru akaba ye wakurhumaga anakuhidamukira nawe akuvungunyule, bulya wakolesize obuminya ahâli h’okunyulika bwa kuhanûla. Osomage oyumve ebirimwo byo binamuli.

Yeremiyahu aburhagwa enyuma lya hofi myâka igana kurhenga lzaya abusirwe, omu mwâka gwa 650 embere z’okuburhwa kwa Yezu Kristu. Aburhiragwa hofi n’e Yeruzalemu. Ali w’omu mulala gw’abadâhwa bakulu. Nyamuzinda amuhamagala erhi aciri murho (1, 2). Alamire amango obwâmi bwa Yuda bwali omu malibuko. Nabukondonozori, mwâmi w’e Babeli ayîma omu Israheli-Palestina. Omu mwâka gwa 597 embere ly’okuburhwa kwa Yezu, ahima Yeruzalemu, ashâba aka-Nyamuzinda. Ago mango erhi Yeremiyahu ali ayigîriza, alibuzibwa n’abasirika bâge; bamu­kwêba omu mpamikwa. Erhi oyo mwâmi ayanka Yeruzalemu, Yeremiyahu aci­shoga okulama omu Israheli-Palestina. Erhi Abayahudi bayâboha, bayakira e Misiri. Yeremiyahu abakulikira. Hali amango erhi yo anafirire. Yeremiyahu agwerhe omurhima gw’obwonjo, omurhima gw’obuzigire. Ali muntu walonzagya omurhûla. Omu kalamo kâge koshi alwisize bene wâbo, abâmi, abadâhwa, abalêbi bw’obunywesi, olubaga lwoshi, Iyo omurhûla guyîma. Omukolo ahâbagwa na Nyamuzinda gwalimulibuzize. Okushambâla kwaâge omu murhima na Nyamuzinda kwâli mirenge: «Cirhuma amababale gâni garhahwa?» (15, 18). Omu myandiko y’okurheganya, Ayubu anaciderha, erhi: «Olusiku nàburhagwa lukaba luhehêrere» (20, 14). Ago mababale gamucêsa iroho ganaliyigula kuli Nyamuzinda. Ecirhuma Yeremiyahu aba murhonyi emwirhu buli obwo buyemêre n’obwinja bw’omurhima bw’akalamo kâge. Embere ly’okufa kwâge, aj’irenge bwenêne. Enyigirizo zâge zayishiyunjula erhi idini ly’omurhima mwinja lirhuma. Yeremiyahu ali lwiganyo lw’akalamo n’amalibuko ga Yezu.

EBIRIMWO

1. Okuhimwa kwa Yuda: cigabi 1-25

2. Yeremiyahu aleba oku omurhula gwaba: cigabi 26-45

3. Okuleba ebiyerekire amashanja: cigabi 46-51

4. Okuyushula: cigabi 52.

1

lzîno ly’ecitabu

1 Ebinwa bya Yeremiyahu, mwene Hilkiya, w’omu badâhwa bali e Anatoli, emwa Benyamini. 2 Akanwa ka Nyakasane kamurhindakwo oku ngoma ya Yoshiyahu, mwene Amoni, mwâmi w’e Yuda, omu mwâka gwa kali ikumi na kasharhu gw’obwâmi, 3 kashubimurhindakwo oku ngoma ya Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, kuhika omwâka gwa kali ikumi na liguma gwa Sedekyahu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, kuhika oku lubungo lwa Yeruzalemu, lwabaga mwêzi gwa karhanu.

I. Ebinwa biyerekire Yuda na Yeruzalemu

Okuhamagalwa kwa Yeremiyahu

4 Akanwa ka Nyakasanee kantindakwo, erhi: 5 Embere nkuleme omu nda ya nyoko, erhi nkuyîshia, embere orhenge omu nda erhi namakwishoga, nakujira nti obe mulêbi w’amashanja. 6 Naderha obwo, nti: «Aa, Yagirwa Nyakasane, Iola, oku ntishiderha, ndi mwana!» 7 Cikwône Nyakasane anshuza, erhi: Orhaderhaga: «Ndi mwana!» Ci oje emunda bali aba nakurhumakwo boshi, na ngasi ebi nakurhegeka byoshi obiderhe. 8 Orhayôbohaga amasù gâbo, bulyala ndi haguma nâwe nti nkulange, Kanwa ka Nyakasane. 9 Okuhandi Nyakasane alambûla okuboko, ampuma oku kanwa ambwîra, erhi: Lola oku namahira ebinwa byâni ekanwa kâwe. 10 Lâba oku ene eri namakulengereza enyanya z’amashanja n’amâmi, nti omânyule wanalambika, ohungumule onashâbe, oyûbake onarhwêre. 11 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, mpu: «Yeremiyahu, bici obwîne?» Nashuza nti mbwîne ishami ly’omushekedi. 12 Naye Nyamuzinda erhi: «obwîne bwinja» bulyala kushibirira akanwa kâni nti nkajire. 13 Akanwa ka Nyamuzinda kantindakwo obwa kabirhi, mpu: «Bici o­ bwîne?» Nashuza nti mbwîne enyungu y’obwalike bahengesire kurhengera e mwênè. 14 Oku bundi Nyakasane ambwîra, erhi: e mwênè obuhanya bwâbamwo eci cihugo budwîrhe bwabirira. 15 Lâba oku nkola nahamagala amâmi g’e mwênè goshi, kanwa ka Nyakasane. Bakola bayîsha badekereze ngasi muguma entebe yâge emuhanda aha nyumvi za Yeruzalemu, oku byôgo byâge, oku burhambi ntya, n’emuhanda gw’emirhundu ya Yuda. 16 Naderha ebinwa by’okutwa olubanja lwâbo, ebiyerekire amaligo gâbo goshi bulyala bàndekerîre bagendigashâniza banyamuzinda b’emwa bene, bagendiharâmya obushanja bw’enfune zâbo. 17 We nabwîra ohwinje bwinja, oyîmuke ojibabwîra ngasi byoshi nâkurhegeka niono. Orhadirhimanaga omu masù gâbo, nakanakudirhimanya embere zâbo. 18 Lâba oku niene nkuyimanzize ene nka murhundu muyûbakire, nka mutungo gwa cûma na nka côgo ca marhale, omu masù g’eci cihugo coshi: abâmi ba Yuda n’abaluzi bâge, abadâhwa bâge n’olubaga lw’ecihugo. 19 Bâkulwîsa ci barhâkuhimè, bulya ndi haguma nâwe nti nkulikûze, Nyakasane okudesire.

 Jeremia/Jeremiah 1: 1 

דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָתֹ֔ות בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ 2אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֵלָ֔יו בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמֹ֖ון מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לְמָלְכֹֽו׃ 3וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהֹויָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַד־תֹּם֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד־גְּלֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִֽׁי׃ ס 4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5בְּטֶ֨רֶם אֶצֹּורְךָ בַבֶּ֨טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגֹּויִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ 6וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ פ 7וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אַל־תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר׃ 8אַל־תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 9וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יָדֹ֔ו וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיך ָ׃ 10רְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ׀ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה עַל־הַגֹּויִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכֹ֔ות לִנְתֹ֥ושׁ וְלִנְתֹ֖וץ וּלְהַאֲבִ֣יד וְלַהֲרֹ֑וס לִבְנֹ֖ות וְלִנְטֹֽועַ׃ פ 11וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ 12וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְאֹ֑ות כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֹֽו׃ פ 13וַיְהִ֨י דְבַר־יְהוָ֤ה׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֨וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֹֽונָה׃ 14וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י מִצָּפֹון֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 15כִּ֣י׀ הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּחֹ֛ות מַמְלְכֹ֥ות צָפֹ֖ונָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְאֹ֜ו פֶּ֣תַח׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חֹומֹתֶ֨יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 16וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אֹותָ֔ם עַ֖ל כָּל־רָעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם׃ 17וְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מָתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י אֲצַוֶּ֑ךָּ אַל־תֵּחַת֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּֽן־אֲחִתְּךָ֖ לִפְנֵיהֶֽם׃ 18וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נְתַתִּ֣יךָ הַיֹּ֗ום לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמֹ֥ות נְחֹ֖שֶׁת עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ לְשָׂרֶ֔יהָ לְכֹהֲנֶ֖יהָ וּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 19וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ׃ פ

2

Enyigirizo ntanzi: Obugoma bwa lsraheli

1 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, erhi: 2 «Ogende, oyakûlize ebi binwa omu kurhwiri kwa Yeruzalemu. Ntya kwo Nyakasane adesire: Namakengêra oku wantonyagya erhi ociri murho, oku wanzigiraga amango nakâgikusheba, wakazinshimba omu irungu, omu ishwa lirhajâmwo mburho. 3 Israheli yali nterekwa ya Nyakasane, mburho ntanzisârûlwa, owakayirirekwo ali akwânîne ahonge: akâgirhibukirwa n’obuhanya, Kanwa ka Nyakasane. 4 Yumva akanwa ka Nyakasane, wâni nyumpa ya Yakobo n’emilala y’enyumpa ya Israheli eyumve. 5 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Bulenzi buci ba sho bambwînemwo obûla bacihambwîre kuli nie? Mpu bakulikira obusha nabo bahinduka busha 6 Ahâli h’okuderha mpu: ngahi ali Nyakasane warhurhenzagya omu cihugo ca Misiri, arhugeza omu irungu, Omu cihugo c’idaho lyûmu, liyunjwire migâku, emunda ecanda n’empehema y’olufu bishundwa, emunda erhagerwa na muntu erya munda erhaba nyumpa?» 7 Niene namudwîrhe omu cihugo ciyêra nti muyigurhe amalehe n’ebinja bibâmwo. Ci mwêhe, oku mwanahanda ntya, mwampemulira ecihugo, akashambala kâni mwakajira bikabulirwa. 8 Abadâhwab barhaderhaga, mpu: Nyakasane ngahi ali? Abalenga b’amarhegeko bampabire, balungere bangomîre, abalêbi balêbire oku izîno lya Baali, bakulikira engonyi. 9 Nkolaga namuyâgiriza, ye kudesire Nyakasane, mwoyo na bagala na bagala binyu. 10 Murhangija omu birhwa bya Kitimic mubone, nîsi erhi murhume abaja e Kedari! Muyumvîrhize munalole bwinja, erhi bakola babwîne ebiri ntyo. 11 Mukabugana aha ishanja likola lihindwire banyamuzinda, n’obwo ciru bali ba bwihambi kwone! Olubaga lwâni lwohc lwahingana irenge oku bya busha busha 12 Mwe malunga murhangisOmcrwa n’okwo murhangale mujemwo ecikango, Nyakasane okudesire. 13 Bulyala olubaga lwâni kubirhi lwashûbûsire: bandeka, nie n’iriba ly’amîshi gahulula, bagendihumba yâbo yâbo migomero, eryâla erimwo obubere, eryâla erharhanga mîshi. 14 K’Israheli aligi muja nîsi erhi mwana wa mushizi erhi bamuhâkaga mpira? 15 Entale zamamumokera, zamamulumbira, ecihugo bamacihindula bwêrûlè ebishagala byâge bamabiyôca, birhaciyimbwâmwo muntu. 16 Ciru bene Nofu na bene Tapanesi bamakumôma empanga. 17 K’orhabwîne okwo ene okola watwîka Nyakasane, Nyamuzinda wâwe? 18 Na bunôla, bici okolaga wajâkwo e Misirid, wajinywa amîshi ga Nili? Cici okola wajakwo e Asîriya, wajinywa amîshi g’omu Lwîshi? 19 Maligo gâwe gakuhana, mabî gâwe gakukabya: oyumve onabone oku kuli kubî na kululu okutwîka Nyamubâho Nyamuzinda wâwe n’okubula bwa ntinya. Yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe. 20 Neci, arhali ene wajahikaga omushigo gwâwe, watwa enkoba waderha erhi «ntâshiga». Kurhahangaga orhagwîshira nka mukazi wa cishungu oku ngasi ntondo ndîrî, n’ah’idako lya ngasi murhi mubishie. 21 N’obwo niehe nàli nkugwîsire nka cirhi cinja ca muzâbîbu cirhi ca bûko nkana. Lero kurhi wacihindusirage washuba mburho y’oku cisholo, oshuba muzâbîbu gwa cihara-hara. 22 Ciru wakacishuka omuhulula wakanahirakwo luvu lunji, okuhemuka wahemusire kuyôsire kuli kuyandike omu masù gâni, Yekudesire Nyakasane Nyamubâho. 23 Kurhi wakaderhaga erhi: «ntalikwo cihemu, ntakulikiraga ba Baali»? Lâba omukwâba gwâwe omu lubandaf, yemêra ebi wàjizire. Musirhe wa ngamiya, arhalija eyi arhalija eyi, 24 amayâka irungu, omu idûrhu ly’omurhima gwâge, amayîsa omûka, nk’amalonza empanzi ndi wakamurhanga? Owamulonza arhakarhama: anabugâna ahambasirwe! 25 Omanyage enkwerho zakurhenga ekugulu!, omanyage wakayuma omumiro! Caba wehe erhi: «Nanga! ntaco eco! Bulyala nsima ab’embuga, na nnonzize mbashimbe.» 26 Kula enshonyi zibumba ecishambo nka camagwarhwa, kwo n’aba omu nyumpa ya Israheli nabo bayishiba: bo n’abâmi babo n’abarhambo, abadâhwa n’abalêbi bâbo. 27 Ewani! Abantu babwîra omurhi mpu: «We larha»! babwîra n’ibuye mpu: «we wamburhaga! Zâbagwarha bulya banyerekezize omugongo, ahâli h’obusù; cikwône amango bâjakwo obuhanya Iyo bâyakûza, erhi: «Zûka orhucize». 28 Ngahi baligi balya banyamuzinda bâwe wajiraga? Bazûkage akaba bakakuciza amango wamahanyagala, Bulya wâni Yuda, banyamuzinda bâwe bali banji ak’ebishagala byâwe. N’oku emihanda enali omu Yeruzalemu, kwo n’empêrero za Baali zinalimwo. 29 Kadali kaci mwanjirira? mweshi oku munali mwangomire Yekudesire Nyamubâho. 30 Nashûsire bagala binyu, barhanayankiriraga ihano: engôrho yinyu yamulya abalêbi, nka ntale yahaha. 31 Eri iburha wani! Rhangi muyumve akanwa ka Nyamuzinda! Ka kuli lsraheli naba mpinga erhi ishwa lya mwizimya. Cirhumirage olubaga lwâni luderha: erhi «rhudwirhe rhwahula-hula ci rhurhaje emunda oli»? 32 K’ensûli enayibagire amagerha? Nîsi erhi omunyere washebwa ayibagire omukaba gwâge? Olubaga lwâni lwôhe lwanyibagire, ensiku zirhakaciganjwa. 33 Orhahaba njira nka walonza oluzigirwa! Ala oku ciru enjira zâwe wakazikômerize obulala. 34 Ciru n’omu nfune zâwe muli omuko gw’abêru-kweru: bantu orhagwasire babasa olumvi! Bacikudôsa ogw’abôla boshi. 35 Onadwirhage waderha erhi: «ndi mweru-kwêru omungo gwâge arhaciri nie bagurhûlakwo». Lâba oku lubanja lwâwe nditwa wedwîrhe waderha erhi «ntajiraga câhal!» 36 Oku wacîshûbwirage wâni mpu wahindula enjira zâwe! Misiri ye wanakuyâgîriza, nka kulya Asîriya akujiraga. 37 Warhengayo nayo erhi amaboko gakuli oku irhwe, bulyala aba wali ocîkubagire, Nyamuzinda abakazire, na nta bunguke wabakûlakwo.

Jeremia/Jeremiah 2: 1

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ בְאָזְנֵי֙ יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ 3קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית תבואתה כָּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ 4שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכָֽל־מִשְׁפְּחֹ֖ות בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 5כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבֹותֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃ 6וְלֹ֣א אָמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמֹּולִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֨רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹֽא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃ 7וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתֹועֵבָֽה׃ 8הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתֹּורָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יֹועִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃ 9לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃ 10כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבֹּונְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃ 11הַהֵימִ֥יר גֹּוי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבֹודֹ֖ו בְּלֹ֥וא יֹועִֽיל׃ 12שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ חָרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָעֹ֖ות עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְקֹ֣ור׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּארֹ֔ות בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃ 14הַעֶ֨בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃ 15עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קֹולָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצֹו֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו נִצְּתָה מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃ 16גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף וְתַחְפְּנֵס יִרְע֖וּךְ קָדְקֹֽד׃ 17הֲלֹוא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עָזְבֵךְ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מֹולִיכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ 18וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתֹּ֖ות מֵ֣י שִׁחֹ֑ור וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתֹּ֖ות מֵ֥י נָהָֽר׃ 19תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻֽׁבֹותַ֨יִךְ֙ תֹּוכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע וָמָ֔ר עָזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹֽות׃ 20כִּ֣י מֵעֹולָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֨קְתִּי֙ מֹוסְרֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אֶעֱבֹד כִּ֣י עַֽל־כָּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֨חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃ 21וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שֹׂרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה׃ 22כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֹנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 23אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃ 24פֶּ֣רֶה׀ לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת נַפשֹׁו שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כָּל־מְבַקְשֶׁ֨יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחָדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃ 25מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וּגֹורֹנֵךְ מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נֹואָ֔שׁ לֹ֕וא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃ 26כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃ 27אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֨בֶן֙ אַ֣תְּ יְלִדְתִּני כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָֽעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהֹושִׁיעֵֽנוּ׃ 28וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יֹושִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ ס 29לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 30לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃ 31הַדֹּ֗ור אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֨יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֹֽוא־נָבֹ֥וא עֹ֖וד אֵלֶֽיךָ׃ 32הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 33מַה־תֵּיטִ֥בִי דַּרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָעֹ֔ות לִמַּדְתִּי אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃ 34גַּ֤ם בִּכְנָפַ֨יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשֹׁ֥ות אֶבְיֹונִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כָּל־אֵֽלֶּה׃ 35וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפֹּ֖ו מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אֹותָ֔ךְ עַל־אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ 36מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנֹּ֣ות אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ תֵּבֹ֔ושִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃ 37גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃

3

Okugalukira Nyamuzinda

1 (Akanwa ka Nyamubâho kantindakwo, kambwîra erhi): Omuntu erhi akahulusa mukâge, na nyamukazi erhi akagenda akaja omu mwa owundi mulumeg, k’oyo mukazi akacishubira omu mw’iba murhanzi? K’eryôla ishwa erhi lirhahemusiri obwo? Nâwe we washungwîre na balume banji, mpu wacishubira emwâni ! Nyamubâho okudesire. 2 Rhanga ogalamire ebwa ntondo mpalangule, olole, ka hali entondo orhashunguliragakwo? K’orhakazagilegerera oku njira walinga abîra bâwe, nka muharabu omu irungu? washâbwire ecihugo n’amalala haguma n’amaligo gâwe. 3 Enkuba mpangûka erhacihangûkaga, n’enkuba nzinda erhacibonekaga. Amasù gâwe gakola gayôrha nka ga mbaraga, garhacibamwo lugwegwe. 4 Nkabaga lero orhanyakûza erhi «Larha! We mwîra wâni w’eburho! 5 Ka yeki akolaga ayôrha alubire? K’ayôrha ali burhe ensiku n’amango?» Kwo oderha ntyo, onabulikola amaligo gâwe, obûla oba mpeneka.

Israheli na Yuda balalahire okubozire!

6 Oku ngoma ya Yoshiyahu, Nyamubâho ambwîra erhi ka wabwîne ebi olya mugoma Israheli akozire? Ajire oku ngasi ntondo elengerire na hali ngasi mu­rhi mubishi, abàragirayoh. 7 Nakâmanya nti hano amakola ebyo byoshi, agaluka emwâni, ci arhagalukaga la! N’omulumuna Yuda, w’ecirala, abwîne ebyo. 8 A­bwîne n’oku nahulusa Israheli w’omugoma, erhi malala gage garhuma, nanamufumbasa amaruba g’okuyerekana oku narnuhulusize, N’omulumuna Yuda w’ecirala, arhanarhinyaga, aka akanya naye ajicishûbula. 9 Buzinda ahemula ecihugo coshi n’amalala gage buzira lugwegwe, ahusha n’amabuye ahusha n’emirhi. 10 Na kulusha aho, omulumuna Yuda w’ecirala, arhaderhaga mpu a­shubira emwâni n’omurhima gwoshi, ci n’obulyâlya; yekudesire Nyamubâho. 11 Nyamubâho ambwîra obwo erhi: Yuda w’ecirala owamugerere kuli Israheli w’omugoma, anabona oku Israheli yeri nka mushinganyanya. 12 Oka­nyagye oyakûze, oderhe ebi binwa onayerekire emwênè: Galuka wani Israheli w’omugoma, yekudesire Nyamubâho, Ntakacikulola n’obusu bukali, bulya ndi wa lukogo, kanwa ka Nyamubâho. Ntabika mungo gwa nsiku n’amango. 13 Oyemêre kwône obubî bwâwe: wagomîre Nyakasane Nyamuzinda wâwe, wahula-hulîre emunda ab’embuga bàli, n’izù lyâni orhaliyumvirhizagya ye kudesire Nyamubâho

Olubaga lwishogwa aha Siyoni

14 Mugaluke mwe bana bagoma, Nyakasane okudesire, bulya niene nie Nnâhamwinyu, nayishimurhôla muguma arhenge muli lugo lulebe, babirhi barhenge mulala muguma, nyishimuhisa e Sioni. 15 Namuha balungere omurhima gwâni gusîmire, abôla bamuyâbula n’oburhimanya n’obumanye. 16 N’amango mwâbà mwayôlolisire mwanalehekera mw’eco cihugo, ago mango, Nyakasane akudesire, barhaciderhe mpu: «ngahi omuciîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane guli». Barhâgugerêreze, barhâgukengêre, barhakanacibinja gundii. 17 Ago mango, Yeruzalemu bakazimuderha «Ntebe ya Nyakasane», mwo amashanja goshi gabugânana, oku izîno lya Nyakasane; garhânacizige gahârhanwa n’omurhima gwâbo mubi. 18 Ago mango enyumpa ya Yuda yâbugânana n’eya Israheli; zinayishe zom­bi kurhengera e mwênè zije omu cihugo niene nàhâga bishe wâbo nti kashambala kâbo.

Ebinwa byakulikira eby’obuhindule

19 Niehe kwo nakazagiderha omu murhima: nti owabonaga nkuhisa omu bana bâni, nkamuha ecihugo c’amasîma kashambala kakungwa omu mashanja. Namanya nti wakazimbwîra mpu «larha» nti orhakacintengaho. 20 Cikwône kulyâla omukazi alenganya iba kwo enyumpa ya Israheli nayo yandenganyize Yekudesire Nyamubilho. 21 Endûlù zayumvikine oku ntondo mpalangule, ndûlù n’emirenge ya bene lsraheli kwo kuderha oku bagolongohize enjira yâbo, bàyibagire Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 22 Galuki mwe bana b’ebirala, nnonzize okufumya obugoma bwinyu! Rhw’ono rhuyishire emunda oli, bulya we Nyakasane Nyamuzinda wirhu, 23 Kwo binali, entondo bunali bunywesi, n’akadugundu k’oku ntondo kwo na kwo. Neci kwo binali, Nyakasane Nyamuzinda wirhu yene bucire bw’Israheli. 24 Bya-nshonyi byalire omukolo gwa ba larha kurhenga eburho bwirhu, ebintu byâbo binyinyi n’ebinenene bagala bâbo na bâli bâbo. 25 Muleke rhugwîshîre omu nshonyi zirhu, muleke zirhubumbe eza mèmè bulyala rhwàgayisize Nyakasane Nyamuzinda rhweshi na balarha, kurhenga oburho bwirhu kuhika buno, rhurhayumvagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu.

Jeremia/Jeremiah 3: 1 

לֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח אִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתֹּו֩ וְהָלְכָ֨ה מֵאִתֹּ֜ו וְהָיְתָ֣ה לְאִישׁ־אַחֵ֗ר הֲיָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יהָ֙ עֹ֔וד הֲלֹ֛וא חָנֹ֥וף תֶּחֱנַ֖ף הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים וְשֹׁ֥וב אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ 2שְׂאִֽי־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א שֻׁגַּלְתְּ עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּעֲרָבִ֖י בַּמִּדְבָּ֑ר וַתַּחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ 3וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְקֹ֖ושׁ לֹ֣וא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זֹונָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃ 4הֲלֹ֣וא מֵעַ֔תָּה קָרָאתי לִ֖י אָבִ֑י אַלּ֥וּף נְעֻרַ֖י אָֽתָּה׃ 5הֲיִנְטֹ֣ר לְעֹולָ֔ם אִם־יִשְׁמֹ֖ר לָנֶ֑צַח הִנֵּ֥ה דִבַּרְתִּי וַתַּעֲשִׂ֥י הָרָעֹ֖ות וַתּוּכָֽל׃ פ 6וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃ 7וָאֹמַ֗ר אַחֲרֵ֨י עֲשֹׂותָ֧הּ אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה וַתֵּרֶאה בָּגֹודָ֥ה אֲחֹותָ֖הּ יְהוּדָֽה׃ 8וָאֵ֗רֶא כִּ֤י עַל־כָּל־אֹדֹות֙ אֲשֶׁ֤ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָֽרְאָ֜ה בֹּֽגֵדָ֤ה יְהוּדָה֙ אֲחֹותָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא׃ 9וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃ 10וְגַם־בְּכָל־זֹ֗את לֹא־שָׁ֨בָה אֵלַ֜י בָּגֹודָ֧ה אֲחֹותָ֛הּ יְהוּדָ֖ה בְּכָל־לִבָּ֑הּ כִּ֥י אִם־בְּשֶׁ֖קֶר נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ 11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י צִדְּקָ֥ה נַפְשָׁ֖הּ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל מִבֹּגֵדָ֖ה יְהוּדָֽה׃ 12הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפֹ֗ונָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹֽוא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹ֥א אֶטֹּ֖ור לְעֹולָֽם׃ 13אַ֚ךְ דְּעִ֣י עֲוֹנֵ֔ךְ כִּ֛י בַּיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖יִךְ פָּשָׁ֑עַתְּ וַתְּפַזְּרִ֨י אֶת־דְּרָכַ֜יִךְ לַזָּרִ֗ים תַּ֚חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן וּבְקֹולִ֥י לֹא־שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ 14שׁ֣וּבוּ בָנִ֤ים שֹׁובָבִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנֹכִ֖י בָּעַ֣לְתִּי בָכֶ֑ם וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶחָ֣ד מֵעִ֗יר וּשְׁנַ֨יִם֙ מִמִּשְׁפָּחָ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם צִיֹּֽון׃ 15וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֛ם רֹעִ֖ים כְּלִבִּ֑י וְרָע֥וּ אֶתְכֶ֖ם דֵּעָ֥ה וְהַשְׂכֵּֽיל׃ 16וְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ עֹ֗וד אֲרֹון֙ בְּרִית־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֤א יִזְכְּרוּ־בֹו֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֹֽוד׃ 17בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יִקְרְא֤וּ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ כִּסֵּ֣א יְהוָ֔ה וְנִקְוּ֨וּ אֵלֶ֧יהָ כָֽל־הַגֹּויִ֛ם לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה לִירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־יֵלְכ֣וּ עֹ֔וד אַחֲרֵ֕י שְׁרִר֖וּת לִבָּ֥ם הָרָֽע׃ ס 18בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה יֵלְכ֥וּ בֵית־יְהוּדָ֖ה עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָבֹ֤אוּ יַחְדָּו֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ון עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר הִנְחַ֖לְתִּי אֶת־אֲבֹותֵיכֶֽם׃ 19וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְאֹ֣ות גֹּויִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תִּקְרְאִו־לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א תָשׁוּבוּ 20אָכֵ֛ן בָּגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֽה׃ 21קֹ֚ול עַל־שְׁפָיִ֣ים נִשְׁמָ֔ע בְּכִ֥י תַחֲנוּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הֶעֱוּוּ֙ אֶת־דַּרְכָּ֔ם שָׁכְח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 22שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֹׁובָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹֽתֵיכֶ֑ם הִנְנוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 23אָכֵ֥ן לַשֶּׁ֛קֶר מִגְּבָעֹ֖ות הָמֹ֣ון הָרִ֑ים אָכֵן֙ בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ תְּשׁוּעַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וְהַבֹּ֗שֶׁת אָֽכְלָ֛ה אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבֹותֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶֽם׃ 25נִשְׁכְּבָ֣ה בְּבָשְׁתֵּ֗נוּ וּֽתְכַסֵּנוּ֮ כְּלִמָּתֵנוּ֒ כִּי֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ חָטָ֗אנוּ אֲנַ֨חְנוּ֙ וַאֲבֹותֵ֔ינוּ מִנְּעוּרֵ֖ינוּ וְעַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּקֹ֖ול יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס

4

1 Erhi wakagaluka, Israheli, ye kudesire Nyamubâho, onagaluke emunda ndi. Erhi wakanaleka amaligo gâwe, orhakacihabukira kuli nâni. 2 Erhi wakanalahira Nyamuzinda Ozîne, buzira bîrà, omu bushinganyanya n’oburhabêsha, ago mango amashanja ganacishinga muli we, ganacikwîtakira. 3 Bulyala kwo Nyamubâho adesire ntya: Kwo abwîzire abantu b’emwa Yuda n’ab’e Yeruzalemu: Mukolôle bwinja amashwa ginyu, murhahiraga mukamîra emburho omu mishugi. 4 Mukembûlirwe Nyamuzinda, mukembûle omurhima gwinyu mwe bantu b’emwa Yuda n’ab’e Yeruzalemu, n’akaba nanga, omungo gwâni kwo gwayâka nka muliro, gwayôkera na ntâye wâguzimya, erhi bubî bw’ebijiro binyu burhuma.

Okurhêrwa n’abarhenga e Mwênè

5 Mugumanyise omu ca Yuda, guyumvikane omu Yeruzalemu, mubûhe omushekera omu cihugo, muyakûze n’izù linene, erhi: «mweshi mubugânane»! rhuje omu bishagala biyûbakire. 6 Mulengeze ecimanyîso muciyêrekeze emunda Siyoni ali. Mukanye muyâke, murhimangaga. Kulya kuba buhanya nakula emwênè, buhanya burhali bunyi. 7 Engoromora yarhenzire omu mashaka, Cishâba mashanja arhabîre, arhenzire omu mwâge mpu ecihugo coshi acijire irungu: emirhundu yoshi âyishâba erhasigalemwo omuntu. 8 Mubâge mwayamhala basunzu mulake mubande endûl*, bulyala omungo gwa Nyamuzinda gurharhulesiri. 9 Mw’ago mango, kanwa ka Nyamubâho, mwâmi ârhiba omurhima, abarhambo nabo bâgurhiba, abadâhwa bârhangala n’abalâbi bâzanwa! 10 Naderhe obwo: erhi waliha Nyakasane kwabirage kurheba warhurhebire erhi oderha erhi «mwâbona omurhûla» enakolaga ngôrho eno erhuli emumiro. 11 Mw’ago mango bâbwîra olu lubaga na Yeruzalemu erhi: Empûsi ndûrhu-ndûrhu y’oku ntondo, edwîrhe yahûsa kurhenga omu irungu, kuja emunda oli, mwâli w’olubaga lwâni. Erhali ya kuyerûla erhanali ya kucêsa. 12 Mpûsi ndârhi eyishire oku irhegeko lyâni. Nie nkolaga naderha akanwa k’okutwa olubanja lwâbo. 13 Lâba oku kashâba asoka nka citù, engâlè yâge kwo eri nka mpûsi, endogomi zâge zo zâkanya kulusha amakozi, rhwamahera! rhwamahwa! 14 Yeruzalemu, kûla obubî oku murhima gwâwe ly’ocira! Kuhika mangaci zâkubêramwo, enkengêro zâwe ngalu-galu? 15 Bulyala omwanzi bàguyalizize kurhenga e Dani, kurhenga oku ntondo ya Efrayimu, gwa buhanya bâderha. 16 Mugumanyise, muguderhe omu ca Yuda, mubwîre Yeruzalemu, erhi: ababisha barhenzire omu cihugo c’ekuli, badwîrhe babandira ebishagala bya Yuda akahababo, 17 bagosire Yeruzalemu nka balanzi b’ishwa, kulya kuba angomire, Kanwa ka Nyakasane. 18 Bulala bwâwe n’ebijiro byâwe bikudwîrhîre okwo. Bunguke bw’amaligo gâwe obwo: nka bwalula! Bwanakuhika oku nsholo y’omurhima. 19 Ala ehindi omu nda wee! ala enda wee! ala nka yaluma wee! Omurhima bamagudunda. Ntankahashihulika bulya namayumva babûha omushekera. Cihogero ca ngabo yaja oku matabâro. 20 Erhi baciderha mwanzi erhi na gwa buhanya, ecihugo mpu coshi càhire ebihando byâni mpu byàshabûsire. Olwâkiro lwâni mpu lwahirigisire. 21 Lero mangaci nahusa okubona ecimanyîso, mpuse n’okuyumva omushekera gw’okulalika? 22 Neci olubaga lwàli lwahwinjagîre: lurhanyishi, luli nka bana bo barhadôsa mirhima, nta bukengêre bagwerhe bali balenga ba bubî, ci barhishikola ehinja. 23 Nalolerize igulu: nabugâna mpinga! nti nalola amalunga, nashanga omûshi gwahirigisire. 24 Nalola entondo, nàbona zidwîrhe zageramwo omusisi n’orhurhondo narho nàbona rhwàdundagana. 25 Nalola: lerhaga omuntu ciru n’omuguma ebinyunyi by’emalunga byoshi byàyâsire. 26 Nalola ecifungo bashundamwo emirhi, cashubire irungu, n’eyali mirhundu bikola bigûkà yashâbwa n’omutula gwâge. 27 Neci, kwo adesire ntya Nyamubâho: Ecihugo coshi câshâbwa, coshi nâcilambika. 28 Kuli okwo, igulu lyâjira emishîbo n’amalunga gali enyanya gâjamwo omwizimya bulyala nadesire ntânacigalule akanwa nàfundisire ntanacifundûle. 29 Omu kuyumva ecihogero c’abali oku nfarasi n’abafumbasire emiherho, ecihugo coshi càyâsire: bayâkire oku mashaka, bàshona n’oku mabuye; Nta lugo lusigiremwo omuntu. 30 Nâwe, bici okolaga wâjira? Ciru okayambala eby’akaduku, ciru okayambala enjuma z’amasholo, ciru okagalihya amasù n’okushîga ebisike, busha wârhamira mpu wâcijira mwinja. Abîra bâwe bakubênzire, gukola mûka gwâwe bashimbire. 31 Namayumva omuniho guli nka gwa muzire izîmi lyamakoma, omulenge guli nka gwa muhya wayig’iburha, mwâli wa Siyoni odwîrhe alaka alengezize n’amaboko erhi: namahera! namafa n’empimbo za balya bakaheza ngabo.

Jeremia/Jeremiah 4: 1 

אִם־תָּשׁ֨וּב יִשְׂרָאֵ֧ל׀ נְאֻם־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י תָּשׁ֑וּב וְאִם־תָּסִ֧יר שִׁקּוּצֶ֛יךָ מִפָּנַ֖י וְלֹ֥א תָנֽוּד׃ 2וְנִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ חַי־יְהוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ בֹ֛ו גֹּויִ֖ם וּבֹ֥ו יִתְהַלָּֽלוּ׃ ס 3כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל־תִּזְרְע֖וּ אֶל־קֹוצִֽים׃ 4הִמֹּ֣לוּ לַיהֹוָ֗ה וְהָסִ֨רוּ֙ עָרְלֹ֣ות לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם׃ 5הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלִַ֨ם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ותִּקְעוּ שֹׁופָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָסְפ֥וּ וְנָבֹ֖ואָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃ 6שְׂאוּ־נֵ֣ס צִיֹּ֔ונָה הָעִ֖יזוּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפֹ֖ון וְשֶׁ֥בֶר גָּדֹֽול׃ 7עָלָ֤ה אַרְיֵה֙ מִֽסֻּבְּכֹ֔ו וּמַשְׁחִ֣ית גֹּויִ֔ם נָסַ֖ע יָצָ֣א מִמְּקֹמֹ֑ו לָשׂ֤וּם אַרְצֵךְ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרַ֥יִךְ תִּצֶּ֖ינָה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 8עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא־שָׁ֛ב חֲרֹ֥ון אַף־יְהֹוָ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃ פ 9וְהָיָ֤ה בַיֹּום־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה יֹאבַ֥ד לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ וְלֵ֣ב הַשָּׂרִ֑ים וְנָשַׁ֨מּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְהַנְּבִיאִ֖ים יִתְמָֽהוּ׃ 10וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אָכֵן֩ הַשֵּׁ֨א הִשֵּׁ֜אתָ לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְלִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹ֔ר שָׁלֹ֖ום יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְנָגְעָ֥ה חֶ֖רֶב עַד־הַנָּֽפֶשׁ׃ 11בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָֽעָם־הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת־עַמִּ֑י לֹ֥וא לִזְרֹ֖ות וְלֹ֥וא לְהָבַֽר׃ 12ר֧וּחַ מָלֵ֛א מֵאֵ֖לֶּה יָ֣בֹוא לִ֑י עַתָּ֕ה גַּם־אֲנִ֛י אֲדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּטִ֖ים אֹותָֽם׃ 13הִנֵּ֣ה׀ כַּעֲנָנִ֣ים יַעֲלֶ֗ה וְכַסּוּפָה֙ מַרְכְּבֹותָ֔יו קַלּ֥וּ מִנְּשָׁרִ֖ים סוּסָ֑יו אֹ֥וי לָ֖נוּ כִּ֥י שֻׁדָּֽדְנוּ׃ 14כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי עַד־מָתַ֛י תָּלִ֥ין בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁבֹ֥ות אֹונֵֽךְ׃ 15כִּ֛י קֹ֥ול מַגִּ֖יד מִדָּ֑ן וּמַשְׁמִ֥יעַ אָ֖וֶן מֵהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ 16הַזְכִּ֣ירוּ לַגֹּויִ֗ם הִנֵּה֙ הַשְׁמִ֣יעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֔ם נֹצְרִ֥ים בָּאִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ הַמֶּרְחָ֑ק וַֽיִּתְּנ֛וּ עַל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה קֹולָֽם׃ 17כְּשֹׁמְרֵ֣י שָׂדַ֔י הָי֥וּ עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב כִּי־אֹתִ֥י מָרָ֖תָה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18דַּרְכֵּךְ֙ וּמַ֣עֲלָלַ֔יִךְ עָשֹׂ֥ו אֵ֖לֶּה לָ֑ךְ זֹ֤את רָעָתֵךְ֙ כִּ֣י מָ֔ר כִּ֥י נָגַ֖ע עַד־לִבֵּֽךְ׃ ס 19מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אָחוּלָה קִירֹ֥ות לִבִּ֛י הֹֽמֶה־לִּ֥י לִבִּ֖י לֹ֣א אַחֲרִ֑ישׁ כִּ֣י קֹ֤ול שֹׁופָר֙ שָׁמַעְתִּי נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָֽה׃ 20שֶׁ֤בֶר עַל־שֶׁ֨בֶר֙ נִקְרָ֔א כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּתְאֹם֙ שֻׁדְּד֣וּ אֹהָלַ֔י רֶ֖גַע יְרִיעֹתָֽי׃ 21עַד־מָתַ֖י אֶרְאֶה־נֵּ֑ס אֶשְׁמְעָ֖ה קֹ֥ול שֹׁופָֽר׃ ס 22כִּ֣י׀ אֱוִ֣יל עַמִּ֗י אֹותִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙ הֵ֔מָּה וְלֹ֥א נְבֹונִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לְהָרַ֔ע וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 23רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּה־תֹ֖הוּ וָבֹ֑הוּ וְאֶל־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ין אֹורָֽם׃ 24רָאִ֨יתִי֙ הֶֽהָרִ֔ים וְהִנֵּ֖ה רֹעֲשִׁ֑ים וְכָל־הַגְּבָעֹ֖ות הִתְקַלְקָֽלוּ׃ 25רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֖ה אֵ֣ין הָאָדָ֑ם וְכָל־עֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם נָדָֽדוּ׃ 26רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל הַמִּדְבָּ֑ר וְכָל־עָרָ֗יו נִתְּצוּ֙ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י חֲרֹ֥ון אַפֹּֽו׃ ס 27כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שְׁמָמָ֥ה תִהְיֶ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וְכָלָ֖ה לֹ֥א אֶעֱשֶֽׂה׃ 28עַל־זֹאת֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְקָדְר֥וּ הַשָּׁמַ֖יִם מִמָּ֑עַל עַ֤ל כִּי־דִבַּ֨רְתִּי֙ זַמֹּ֔תִי וְלֹ֥א נִחַ֖מְתִּי וְלֹא־אָשׁ֥וּב מִמֶּֽנָּה׃ 29מִקֹּ֨ול פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֨חַת֙ כָּל־הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כָּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יֹושֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃ 30וְאַתִּי שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּי־תַעְדִּ֣י עֲדִי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 31כִּי֩ קֹ֨ול כְּחֹולָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי צָרָה֙ כְּמַבְכִּירָ֔ה קֹ֧ול בַּת־צִיֹּ֛ון תִּתְיַפֵּ֖חַ תְּפָרֵ֣שׂ כַּפֶּ֑יהָ אֹֽוי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־עָיְפָ֥ה נַפְשִׁ֖י לְהֹרְגִֽים׃ פ

5

Ka bàbiha bahule na kwahanwa?

1 Mugere omu mihanda y’e Yeruzalemu yoshi, mulolêrezagye munadôse mulongeze aha ngombe ziri omwo lugo, mukabugâna hali omugula wâtwa olubanja bwinja, olyâla washimbulira olubanja oku lunali nânababalira ogu murhundu, ye kudesire Nyamubâho 2 Ciru n’amango balahîre mpu: «Nyamuzinda ôzine là» erhi na bîrà banalahîre. 3 Nyamuzinda, kali by’okuli amasù gâwe galonza gabone? Abôla wabashûsire barhanayumvîrhe wabahinazire barhanagokwire. Obusù bwâbo babujizire buzibu kulusha ibuye, banalahîre bwaleka okwâbo. 4 Kwo nakazagiderha nti abagunda bône bakola nka basirhe, bulya barhishi enjira ya Nyakasane barhanayishi ebya Nyamuzinda wâbo 5 Nkolaga naja aha abakulu bali nabo mbabwire, bulya bôhe bamanyire enjira za Nyakasane, bamanyire akanwa ka Nyamuzinda wâbo. Kali ciru nabo banatwa enkoba, bàjahisire omushigo, 6 Co cirhumire entale y’emuzirhu yâbarhêra, nyambwe w’ebulambo abayônera, na kapiri alingire aha luso lw’omurhundu gwâbo: ngasi wagurhengamwo erhi anahanyagîre bulyala amaligo gâbo gali manji, amagoma gâbo gàluzire okubozire. 7 Nkubabalire bulya kurhi? Bagala bâwe bantwîsire, bagendishiga abarhali banyamuzinda! Erhi nabâga namabayigusa banagedihusha, bakazagikômera enyumpa y’omukazi w’ecishungu. 8 Zali nfarasi ziyigusire zinaminyire, ngasi nguma akazihambarha muka omulungu. 9 Ka mpu mbule kuhana ebijiro biri ntyo? Yekudesire Nyamubâho. Nisi erhi ishanja liri nk’eryo mbule bucihôleralyo! 10 Musôkere oku nyanya mushâbe, mukondagule muhebe oku idaho. Emizâbîbu muyishugule bulyala erhali ya Nyamuzindaj. 11 Yandenganyize oku balenganya enyumpa ya lsraheli n’eyumpa ya Yuda, Yekudesire Nyamubâho. 12 Bahakanyire Nyamuzinda, baderha mpu «kali ntâye». Mpu ntako rhwâbà., rhurhâjemwo ngôrho rhurhânajekwo cizombo. 13 Abalêbi kwo bali nka mpûsi, akanwa karhali mulibwo. Alaga oku byayishibabêra: 14 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe bulya kwo badesire ntyo, Niono nkolaga najira ebinwa byâni, bibe muliro omu kanwa kâwe, n’olwo lubaga nâlujira lube nshâli ogwo muliro gwamakûza. 15 Niono nkolaga najimulerhera olubaga lwârhenga kulî-kulî wâni nyumpa ya lsraheli, Yekudesire Nyakasane. Luli lubaga lwa ntwâli, lubaga lwa kurhenga mîra! Lubaga orhishi oku luderha, orhanayumva ebi luderha. 16 Enshoho bagwasâmwo emyampi eri nshinda nfunule boshi banali ngabo ya ntwâli 17 Eyo ngabo yâkulya empenzi n’akabale, yâkulya abana-rhabana n’abana-nyere, yâkulya enkafu n’ebibuzi, ekulye omuzâbîbu n’omulehe, yâkushâbira ebishagala biyubakire, birya wali ocikubagire!

Oku mwàlonzagya mwâkubona

18 Cikwône, ciru n’ago mango, Yekudesire Nyamubâho, ntâshâbe lwoshi-lwoshi. 19 Na hano badosa mpu: Cici carhumaga Nyakasane, Nyamuzinda wirhu, arhukolera ebiri nk’ebi? Woyôla wayishibashuza erhi: «Nka kulya mwoyo mwalekaga Nyamubâho mwagashaniza banyamuzinda b’obwihambi omu cihugo cinyu, kwo n’okwo mwanashigira ab’ihanga omu cihugo cirhali cinyu.

Amango g’ecizombo

20 Mumanyise ebi omu nyumpa ya Yakobo mubiyumvise omu ca Yuda: 21 mpu yumvi n’okûla olu lubaga lw’entumva n’embula-murhima bali mpu bagwerhe amasù barhanabona mpu bagwerhe amarhwiri barhanayumva! 22 Ka murhakanyôboha, Kanwa ka Nyamuzinda, ka murhakarhinya obusu bwâni? Nie najiraga omushenyi lubibi lw’enyanja, nagujira lubibi erhakafa yahamire: yanalwiririra erhanahime, emivumba y’enyanja yanaluluma erhanatwe olubibi. 23 Cikwône olu lubaga lugwerhe omurhima gw’entumva n’abagoma bagalusire banagenda. 24 Barhacijaga emurhima bakaderha mpu Nyakasane Nyamuzinda wirhu, rhumurhinye, ye niêsa enkuba mpangûka n’enzinda, nk’oku amango gâyo ganali, Ye rhuhisa oku migobe yene ayimanzagya y’okusârûla. 25 Amaligo ginyu gahindwîre ebyo, amabî ginyu garhumire ebinja byamuyâka.

Amabi g’olubaga galuzire

26 Neci olubaga lwâni lulimwo enkola-maligo, zikazirhega orhusirha, nka barhezi ba binyunyi, zinakazirhega emirhego mpu zigwasemwo abantu. 27 Kula ecôgo ciyunjwire binyunyi, kwo enyumpa zâbo ziyunjwire bya buhagwe. Bàgazirage n’ebyo banakula. 28 Bàluza amagala banatwera. Kwo biri ntyo, barhalusize olugero lw’obubî: Barhakenziri olubanja lwa bene, barhakenziri olubanja lw’enfûzi mpu ciru nazo zisîme barhakenziri olubanja lw’abagunda. 29 Ka mpu mbule bwahana ebijiro biri ntyo, Yekudesire Nyamuzinda, nisi erhi mpu olubaga luli ntyo omurhima gwani gubule bwaluhekakwo omungo! 30 Ebigalugalu, birya byakashologosa, bidwîrhe byajirwa mw’eci cihugo: 31 Abalêbi badwîrhe baderha eby’obunywesi, abadâhwa badwîrhe bayigîriza byâbo-byâbo. N’olubaga lwâni lusîmire okwo! Bici mwâjira hano luhumba obwo?

Jeremia/Jeremiah 5: 1 

שֹׁוטְט֞וּ בְּחוּצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֗ם וּרְאוּ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחֹובֹותֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ׃ 2וְאִ֥ם חַי־יְהֹוָ֖ה יֹאמֵ֑רוּ לָכֵ֥ן לַשֶּׁ֖קֶר יִשָּׁבֵֽעוּ׃ 3יְהֹוָ֗ה עֵינֶיךָ֮ הֲלֹ֣וא לֶאֱמוּנָה֒ הִכִּ֤יתָה אֹתָם֙ וְֽלֹא־חָ֔לוּ כִּלִּיתָ֕ם מֵאֲנ֖וּ קַ֣חַת מוּסָ֑ר חִזְּק֤וּ פְנֵיהֶם֙ מִסֶּ֔לַע מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 4וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַךְ־דַּלִּ֖ים הֵ֑ם נֹואֲל֕וּ כִּ֣י לֹ֤א יָדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 5אֵֽלֲכָה־לִּ֤י אֶל־הַגְּדֹלִים֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֹותָ֔ם כִּ֣י הֵ֗מָּה יָדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶ֑ם אַ֣ךְ הֵ֤מָּה יַחְדָּו֙ שָׁ֣בְרוּ עֹ֔ל נִתְּק֖וּ מֹוסֵרֹֽות׃ 6עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֤ב עֲרָבֹות֙ יְשָׁדְדֵ֔ם נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כָּל־הַיֹּוצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֤י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָצְמ֖וּ מְשֻׁבֹותֵיהֶֽם׃ 7אֵ֤י לָזֹאת֙ אֶסְלֹוחַ לָ֔ךְ בָּנַ֣יִךְ עֲזָב֔וּנִי וַיִּשָּׁבְע֖וּ בְּלֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וָאַשְׂבִּ֤עַ אֹותָם֙ וַיִּנְאָ֔פוּ וּבֵ֥ית זֹונָ֖ה יִתְגֹּדָֽדוּ׃ 8סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ׃ 9הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹוא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאִם֙ בְּגֹ֣וי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס 10עֲל֤וּ בְשָׁרֹותֶ֨יהָ֙ וְשַׁחֵ֔תוּ וְכָלָ֖ה אַֽל־תַּעֲשׂ֑וּ הָסִ֨ירוּ֙ נְטִ֣ישֹׁותֶ֔יהָ כִּ֛י לֹ֥וא לַיהוָ֖ה הֵֽמָּה׃ 11כִּי֩ בָגֹ֨וד בָּגְד֜וּ בִּ֗י בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וּבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12כִּֽחֲשׁוּ֙ בַּיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֹא־ה֑וּא וְלֹא־תָבֹ֤וא עָלֵ֨ינוּ֙ רָעָ֔ה וְחֶ֥רֶב וְרָעָ֖ב לֹ֥וא נִרְאֶֽה׃ 13וְהַנְּבִיאִים֙ יִֽהְי֣וּ לְר֔וּחַ וְהַדִּבֵּ֖ר אֵ֣ין בָּהֶ֑ם כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לָהֶֽם׃ ס 14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָאֹ֔ות יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ דְּבָרַ֨י בְּפִ֜יךָ לְאֵ֗שׁ וְהָעָ֥ם הַזֶּ֛ה עֵצִ֖ים וַאֲכָלָֽתַם׃ 15הִנְנִ֣י מֵבִיא֩ עֲלֵיכֶ֨ם גֹּ֧וי מִמֶּרְחָ֛ק בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה גֹּ֣וי׀ אֵיתָ֣ן ה֗וּא גֹּ֤וי מֵעֹולָם֙ ה֔וּא גֹּ֚וי לֹא־תֵדַ֣ע לְשֹׁנֹ֔ו וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע מַה־יְדַבֵּֽר׃ 16אַשְׁפָּתֹ֖ו כְּקֶ֣בֶר פָּת֑וּחַ כֻּלָּ֖ם גִּבֹּורִֽים׃ 17וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנֹותֶ֔יךָ יֹאכַ֤ל צֹאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּוטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב׃ 18וְגַ֛ם בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם כָּלָֽה׃ 19וְהָיָה֙ כִּ֣י תֹאמְר֔וּ תַּ֣חַת מֶ֗ה עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ לָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עֲזַבְתֶּ֤ם אֹותִי֙ וַתַּעַבְד֞וּ אֱלֹהֵ֤י נֵכָר֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם כֵּ֚ן תַּעַבְד֣וּ זָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א לָכֶֽם׃ ס 20הַגִּ֥ידוּ זֹ֖את בְּבֵ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְהַשְׁמִיע֥וּהָ בִיהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 21שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֔את עַ֥ם סָכָ֖ל וְאֵ֣ין לֵ֑ב עֵינַ֤יִם לָהֶם֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ אָזְנַ֥יִם לָהֶ֖ם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽעוּ׃ 22הַאֹותִ֨י לֹא־תִירָ֜אוּ נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אִ֤ם מִפָּנַי֙ לֹ֣א תָחִ֔ילוּ אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי חֹול֙ גְּב֣וּל לַיָּ֔ם חָק־עֹולָ֖ם וְלֹ֣א יַעַבְרֶ֑נְהוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁוּ֙ וְלֹ֣א יוּכָ֔לוּ וְהָמ֥וּ גַלָּ֖יו וְלֹ֥א יַעַבְרֻֽנְהוּ׃ 23וְלָעָ֤ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סֹורֵ֣ר וּמֹורֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ׃ 24וְלֹֽא־אָמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם וְיֹרֶה וּמַלְקֹ֖ושׁ בְּעִתֹּ֑ו שְׁבֻעֹ֛ות חֻקֹּ֥ות קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽנוּ׃ 25עֲוֹנֹותֵיכֶ֖ם הִטּוּ־אֵ֑לֶּה וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם מָנְע֥וּ הַטֹּ֖וב מִכֶּֽם׃ 26כִּי־נִמְצְא֥וּ בְעַמִּ֖י רְשָׁעִ֑ים יָשׁוּר֙ כְּשַׁ֣ךְ יְקוּשִׁ֔ים הִצִּ֥יבוּ מַשְׁחִ֖ית אֲנָשִׁ֥ים יִלְכֹּֽדוּ׃ 27כִּכְלוּב֙ מָ֣לֵא עֹ֔וף כֵּ֥ן בָּתֵּיהֶ֖ם מְלֵאִ֣ים מִרְמָ֑ה עַל־כֵּ֥ן גָּדְל֖וּ וַֽיַּעֲשִֽׁירוּ׃ 28שָׁמְנ֣וּ עָשְׁת֗וּ גַּ֚ם עָֽבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָתֹ֖ום וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹונִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ׃ 29הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִ֚ם בְּגֹ֣וי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס 30שַׁמָּה֙ וְשַׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִהְיְתָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 31הַנְּבִיאִ֞ים נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר וְהַכֹּהֲנִים֙ יִרְדּ֣וּ עַל־יְדֵיהֶ֔ם וְעַמִּ֖י אָ֣הֲבוּ כֵ֑ן וּמַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְאַחֲרִיתָֽהּ׃

6

Okushubirhêrwa

1 Bene Benyamini muyâke, muyâke murhenge e Yeruzalemu. Mwe muli e Tekowa mubûhe omushekera muyimanze ecêrekane kuli Betakeremi. Bulya hali obuhanya bwarhenga emwênè. Buhanya bunji bwenêne. 2 Ka bulambo bwa kahasi nagererakwo mwâli Siyoni? 3 Emunda ali yo balungere bashubûkira ho n’amasô gâbo! Omu marhambi gâge bayûbasiremwo ebihando, ngasi muguma ayâbula ebinali aha kuboko kwâge. 4 Murherekêrere amatabâro. Mukanye rhumurhêre kalengerêre. Rhwamahera izûba likolizika, ebizungu-zungu by’ebijingo byamalîhûka. 5 Mukanye rhumurhêre budufu, mukanye rhumushâbire enyumpa! 6 Bulya kwo adesire ntya Nyamuzinda Ogala-byoshi mpu mukube emirhi yâge Yeruzalemu yeshi mumugorhe, luba lugo lwa bunywesi, lwo warhangirhâbalira. 7 Kula iriba lirhengamwo amîshi kwo naye arhengamwo amabî gâge, okutula entambala n’okushâba yo myanzi baderha eyo, omu masù gâni, ngasi mango endwala n’ebibande. 8 Leka bakubwirize Yeruzalemu Omurhima gwani gwakanakurhengakwo, wakabona namakujira bwerûlè, bulya burhabâmwo muntu. 9 Kwo adesire ntya Nyamuzinda Ogala-byoshi. Rhôlogoza rhôlogoza kulya barhôlogoza omu ishwa ly’emizâbîbu, ngasi hisigire omu Israheli oshubigezaho okuboko ak’owahumbûla amalehe g’omuzâbîbu, omu lwîbo. 10 Ndi nâbwîra? Ndi nâyimbirira nti ayumvirhize. Kali okurhwiri kwâbo kurhaba kukembûle, barhakayumva. Akanwa ka Nyakasane kashubire ka nshonyi kulibô, barhacinunirwa nakô. 11 Cikwône niehe nyunjwire mutula gwa Nyamuzinda, nadesire nti ngurhange narhama k’orhagurhulira oku mwana w’emuhanda n’omu ndêko y’abana b’emisole. Bayishigwârhwa boshi: omulume na mukâge, okola mushosi n’okola kajo. 12 Enyumpa zâbo, bandi bazishobôla, amashwa gâbo na bakâbo kwo na kwo. Neci nalambûlira okuboko oku bantu ba muli eci cihugo, Yekudesire Nyakasane. 13 Bulyala omurho n’omukulu, boshi buhagwe balonza. Omulêbi n’omudâhwa boshi mukanga bayêsha: kurhebana balimo. 14 Bali mpu barhuba ecihulu c’olubaga mpu murhûla, murhûla mâshi! n’obwo omurhûla ntâgwok. 15 Enshonyi z’ebijiro byâbo zâbabumba; ci ciru barhaciba nshonyi barhaba lugwegwe oku masù. Mwo bânahirimira omu karhî k’abâhirima, kusârhala basârhala olusiku nâbarhandûla Yekudesire Nyakasane.

16 Kwo Nyakasane adesire ntya: Muje omu njira za mîra, mudôse bwinja enjira za mîra, ngahi yàli enjira y’obwinja? muyiyankage, mwabona oku mwaluhûka. Ci bôhe badesire mpu «rhurhâyishimbe». 17 Najire aho nabaha abasholezal nti «muyumvirhize omushekera» Ci bôhe mpu «rhurhaguyumvirhize». 18 Yumvagya mwe mashanja: omanyireho, we ndêko, ebi ndi bukola. 19 Oyumve igulu! Lâba oku ndwîrhîre olu lubaga obuhanya bugoma bwâbo bukudwîrhe, bulyala ebinwa byâni barhabirheziri kurhwiri, n’irhegeko lyâni bàligayaguzize. 20 Bici nâjira n’enshangi yarhenga e Saba nisi erhi olusheke lw’obukù lw’omu cihugo c’e kulî? Embâgwa zinyu ntazisimiri n’enterekêro zinyu zirhansimisizi, 21 Kwo kurhumire Nyamuzinda aderha ntya: erhi lâba oku olu lubaga nkola nâlurhega ebi lwâsarhalakwo. Omushamuka n’omugala oku banali, abalungu n’abîra boshi bahungumuka.

22 Kwo adesire ntya Nyakasane: Lâba oku ishanja lyârhenga omu cihugo c’emwênè lubaga lurhali lunyi lwârhengerera aha kafende k’igulu, 23 Bafumbasire omuherho n’omwampi, bali baminya barhakuba kâzûka, ecihôgero câbo kwo ciri nka mukungulo gwa nyanja bashonyire oku nfarasi, ngasi muguma akomekerire amatabâro we barhabâlîre, wâni mwâli Siyoni. 24 Rhwayumvîrhe ogwo mwanzi, mâshi rhwatwîka enjingo rhwagwârhwa n’ebihamba, rhwayumva n’emikero-mibishi ciru; 25 murhajâga ebwa mashwa, murhageraga omu mirimbwa bulyala eyo munda ngôrho za babisha, bihamba enyunda zoshi. 26 Mwâli w’olubaga lwâni yambala sunzu, civuluvunze omu luvu, jira emishîbo kulya banashîba omwana w’ecûsha obande endûlù, bulyala alingirhuhikakwo, kaheza.

27 Nakujizire murhanguzi w’olubaga lwâni, nti ly’omanya onarhangule obworhere bwâbo. 28 Boshi bali bagoma, bakazija banywerhera abandi, boshi basherîre, bali bazibu nka marhale n’ecûma. Boshi barhahwa kushandâza. 29 Omuvubo gudwîrhe gwavugurhiza mpu Iyo ecûma cilibwa n’omuliro. Omutuzi adwîrhe avugurhizavugurhiza busha ci amazî g’ecûma garhacirhengâkwo. 30 «Lufaranga lufire», kwo babaderha. Neci, Nyamuzinda obajahisire.

Jeremia/Jeremiah 6: 1 

הָעִ֣זוּ׀ בְּנֵ֣י בִניָמִ֗ן מִקֶּ֨רֶב֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּבִתְקֹ֨ועַ֙ תִּקְע֣וּ שֹׁופָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפֹ֖ון וְשֶׁ֥בֶר גָּדֹֽול׃ 2הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיֹּֽון׃ 3אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֹֽו׃ 4קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצָּהֳרָ֑יִם אֹ֥וי לָ֨נוּ֙ כִּי־פָנָ֣ה הַיֹּ֔ום כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃ 5ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנֹותֶֽיהָ׃ ס 6כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם סֹלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הָפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃ 7כְּהָקִ֥יר בְּוֵר מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃ 8הִוָּסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ לֹ֥וא נֹושָֽׁבָה׃ פ 9כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָאֹ֔ות עֹולֵ֛ל יְעֹולְל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָדְךָ֔ כְּבֹוצֵ֖ר עַל־סַלְסִלֹּֽות׃ 10עַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֨ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אָזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֹֽו׃ 11וְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהוָ֤ה׀ מָלֵ֨אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֤ךְ עַל־עֹולָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל סֹ֥וד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים׃ 12וְנָסַ֤בּוּ בָֽתֵּיהֶם֙ לַאֲחֵרִ֔ים שָׂדֹ֥ות וְנָשִׁ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־אַטֶּ֧ה אֶת־יָדִ֛י עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּ֤י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדֹולָ֔ם כֻּלֹּ֖ו בֹּוצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ו עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ 14וַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁלֹ֣ום׀ שָׁלֹ֑ום וְאֵ֖ין שָׁלֹֽום׃ 15הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תֹועֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בֹּ֣ושׁ לֹֽא־יֵבֹ֗ושׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 16כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַׁאֲל֣וּ׀ לִנְתִבֹ֣ות עֹולָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֤רֶךְ הַטֹּוב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגֹּ֖ועַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ׃ 17וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְקֹ֣ול שֹׁופָ֑ר וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב׃ 18לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגֹּויִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃ 19שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבֹותָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתֹורָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃ 20לָמָּה־זֶּ֨ה לִ֤י לְבֹונָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָבֹ֔וא וְקָנֶ֥ה הַטֹּ֖וב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֹֽותֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצֹ֔ון וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי׃ ס 21לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִכְשֹׁלִ֑ים וְכָ֣שְׁלוּ בָ֠ם אָבֹ֨ות וּבָנִ֥ים יַחְדָּ֛ו שָׁכֵ֥ן וְרֵעֹ֖ו יֹאבֵדוּ 22כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֑ון וְגֹ֣וי גָּדֹ֔ול יֵעֹ֖ור מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 23קֶ֣שֶׁת וְכִידֹ֞ון יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הוּא֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קֹולָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־צִיֹּֽון׃ 24שָׁמַ֥עְנוּ אֶת־שָׁמְעֹ֖ו רָפ֣וּ יָדֵ֑ינוּ צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְנוּ חִ֖יל כַּיֹּולֵדָֽה׃ 25אַל־תֵּצְאִי הַשָּׂדֶ֔ה וּבַדֶּ֖רֶךְ אַל־תֵּלֵכִי כִּ֚י חֶ֣רֶב לְאֹיֵ֔ב מָגֹ֖ור מִסָּבִֽיב׃ 26בַּת־עַמִּ֤י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֤בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ׃ 27בָּחֹ֛ון נְתַתִּ֥יךָ בְעַמִּ֖י מִבְצָ֑ר וְתֵדַ֕ע וּבָחַנְתָּ֖ אֶת־דַּרְכָּֽם׃ 28כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סֹֽורְרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְחֹ֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ים הֵֽמָּה׃ 29נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מֵאִשְׁתַּם עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָרֹ֔וף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃ 30כֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהוָ֖ה בָּהֶֽם׃ פ

7

Enterekero y’okunali

a) Ebiyerekire aka-Nyamuzinda

1 Akanwa Yeremiyahu abwiragwa na Nyakasane: 2 «Oyimange aha lumvi lw’aka-Nyamuzinda, oyakûlizeho, oderhe aka ka­nwa erhi: muyumve Nyakasane adesire mwe banya-Yudeya mudwîrhe mwageramwo ogu muhango mpu mujiharâmya Nyakasane. 3 Kwo adesire ntya Nyakasane Ogala-byoshi, Nyamuzinda w’Israheli. Muyinjihye enjira n’emiko­lo yinyu; namubêza muli eri ishwa. 4 Murhashimbaga ebinwa by’obunywesi mpu «engombe ya Nyakasane eyo, engombe, engombe ya Nyakasane eyo, engombe ya Nyakasane eyo». 5 Cikwône, mukayinjihya enjira n’emikolo yi­nyu; erhi mwakanashibirira obushinganyanya ngasi muguma n’owâbo, 6 muka­ ba murharhindibuzizi ecigolo, enfûzi n’omukana, mukaba murhabulagiri omu­ko mwêru-kwêru hano, na mukaba murhacihanyagazizi mpu mwashimba aba­ndi banyamuzinda, 7 ago mango, namubêza mw’eri ishwa, mw’eci cihugo nahaâga basho kurhenga mîra na kuhika ensiku n’amango. 8 Cikwône alaga oku mwêhe mudwîrhe mwacikubagira ebinwa by’obunywesi birhamujiriri bici. 9 Ka mpu muzimbe, munigane, muhushe, mulahire ebîrâ, mugashânize Baali, mukulikire ba nyamuzinda b’obwihambi balya murhishi, 10 mubuliyisha munyi­mange omu masù mw’eyi nyumpa ederhwa n’izîno lyâni, mpu «rhurhâcibè kurhi!» Kandi mushubirire amaligo ginyu? 11 Ka omu kubona kwinyu mw’eyi nyumpa ederhwa n’izîno lyâni likolaga liba ishubûkiro lya bishambo? Niono kubona mbona ntali muhurha, Kanwa ka Nyakasane. 12 Mukanye muje aha mwâni e Silo: ho izîno lyâni lyayûbakaga burhanzi, mulole ebi nahakolire erhi bubî bwa lubaga lwâni lwa Israheli burhumam. 13 Na bunôla, kulya kuba lwakozire ago maligo goshi, kanwa ka Nyakasane, kulya kuba murhayumvagya erhi nkazimubwîra bwaca bwayira, namuhamagala mu rhanashuzagya, 14 eyi ngombe ederhwa n’izîno lyâni, eyôla mucikubagire, n’eri ishwa namuhaga mwe na basho nkolaga nayikolera birya nakoleraga Silo. 15 Nkolaga namukaga muntenge omu masù, kulyâla nakagaga bene winyu bene Efrayimu.

b) Banyamuzinda b’obwihambi

16 Woyo oleke orhasengereraga olu lubaga, orhaderhaga mpu walengeza omulenge n’omusengero gw’okubalagira nîsi erhi mpu wayimbirira, bulyala ntakuyumvirhize. 17 Nkabaga orhabwini ebi badwîrhe bakola omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu. 18 Oku abana bashenya enshâli, b’i­she bakoleza omuliro, n’abakazi barhanza enshano mpu badugira Omwamikazi w’Empingun. Cazindà barherekêre banyamuzinda b’ihanga mpu Iyo bambabaza! 19 Ka nie bababazize, Yekudesire Nyakasane; kali bône bacibabazize, bône bacibonesize nshonyi? 20 Kwo Nyakasane Nyamubâho adesirage ntya: Lâbi oku omutula gwâni, omungo gwâni, gukola gwacirhulira ahala, oku bantu n’oku bintu, oku mîshi g’omu mashwa n’oku malehe g’omu ishwa; gwayôca bu­rhazima.

c) Enterekero erhashinganini

21 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Muyu­shûle ebimasha binyu oku êzinyu, mulye ezo nyama! 22 Bulya oku biyerekire enterekêro n’ebimasha, ntâko nàbwizire na ntako nàrhegesire basho erhi mbakula omu cihugo ca Misirio. 23 Cikwône irhegeko nàli mbahire eyo eri: Nti mukaziyumva izù lyâni, Iyo mba Nyamuzinda winyu ninyu mube lubaga lwâni. Mukulikire enjira mmurhegesire yoshi Iyo mucira. 24 Cikwône, aye, bàrhumvirhizagya barhanarhegaga okurhwiri, bôhe bakulikira oluhengu lw’omu­rhima gwâbo mubî, bampa ebirhugo ahali h’okunyêrekera. 25 Kurhenga olusi­ku basho barhengaga e Misiri kuhika ene, nàmurhumire abaganda bâni b’aba­lêbi, ngasi lusiku burhahusa. 26 Ci barhanyumvagya, barhaderhaga mpu ba­rhega okurhwiri, bacibêra ba cikanyi-cirhagomba, babiha barhalusa b’ishe. 27 Wanababwîra ebyo binwa byoshi: ci barhakuyumve, wanabahamagala ci ba­rhakushuze. 28 Obabwîre erhi Iola olubaga lurhumva izù lya Nyakasane Nyamuzinda lurhanaziga lwabwirizibwa. Ecihango cirhacihaba, cabarhenzire oku kanwa.

d) Enterekêro mbî ekagîsa

29 Moma ebiviri byâwe biri-biri, obikabulire. Sôkera oku ntondo mpalangule obandirekwo endûlù. Bulyala Nyamuzinda amakaga obûko bumugayîsa. p 30 Neci, bene Yuda bakozire ehi nshomba, ye kudesire Nyakasane. Baàgwasize ebikabulirwa byâbo omu ka-Nyamuzinda kaderhwa n’izîno lyâni, mpu bakahemule; 31 bayûbakire oluhêrero lwa Tofeti omu cibanda ca Ben-Hinomu, mpu bakazisingônolerakwo bagala na bâli bâbo, n’obwo okwo ntakuderhaga na nta mango nakugerêrîze. 32 Alaga oku n’ensiku zayishire, ye kudesire Nya­kasane, Tofeti arhâciderhwe, n’ecihanda ca Ben-Hinomu cirhâciderhwe, ci cibâgiro co caderhwa. Abantu bâbishwa e Tofetiq erhi kubula handi kurhuma. 33 N’emirhumba y’olwo lubaga yaba lwîko lwa binyunyi by’emalunga, haguma n’ebyerubala, barhaboneke n’omuntu wabihiva. 34 Omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu nahulisamwo izù ly’omwishingo n’ely’obusîme; izù ly’omuhya n’ery’omuhya-mulume, bulyala ecihugo cahinduka mwerûlè.

Jeremia/Jeremiah 7: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2עֲמֹ֗ד בְּשַׁ֨עַר֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וְאָמַרְתָּ֞ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֗ה כָּל־יְהוּדָה֙ הַבָּאִים֙ בַּשְּׁעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֖ת לַיהוָֽה׃ ס 3כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַֽעַלְלֵיכֶ֑ם וַאֲשַׁכְּנָ֣ה אֶתְכֶ֔ם בַּמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 4אַל־תִּבְטְח֣וּ לָכֶ֔ם אֶל־דִּבְרֵ֥י הַשֶּׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ הֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה הֵיכַ֥ל יְהוָ֖ה הֵֽמָּה׃ 5כִּ֤י אִם־הֵיטֵיב֙ תֵּיטִ֔יבוּ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֖ם וְאֶת־מַֽעַלְלֵיכֶ֑ם אִם־עָשֹׂ֤ו תַֽעֲשׂוּ֙ מִשְׁפָּ֔ט בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֥ין רֵעֵֽהוּ׃ 6גֵּ֣ר יָתֹ֤ום וְאַלְמָנָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשֹׁ֔קוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וְאַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים לֹ֥א תֵלְכ֖וּ לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ 7וְשִׁכַּנְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם לְמִן־עֹולָ֖ם וְעַד־עֹולָֽם׃ 8הִנֵּ֤ה אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים לָכֶ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י הַשָּׁ֑קֶר לְבִלְתִּ֖י הֹועִֽיל׃ 9הֲגָנֹ֤ב׀ רָצֹ֨חַ֙ וְֽנָאֹ֗ף וְהִשָּׁבֵ֥עַ לַשֶּׁ֖קֶר וְקַטֵּ֣ר לַבָּ֑עַל וְהָלֹ֗ךְ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ 10וּבָאתֶ֞ם וַעֲמַדְתֶּ֣ם לְפָנַ֗י בַּבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר נִקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֔יו וַאֲמַרְתֶּ֖ם נִצַּ֑לְנוּ לְמַ֣עַן עֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַתֹּועֵבֹ֖ות הָאֵֽלֶּה׃ 11הַמְעָרַ֣ת פָּרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו בְּעֵינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 12כִּ֣י לְכוּ־נָ֗א אֶל־מְקֹומִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשִׁילֹ֔ו אֲשֶׁ֨ר שִׁכַּ֧נְתִּֽי שְׁמִ֛י שָׁ֖ם בָּרִֽאשֹׁונָ֑ה וּרְאוּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי לֹ֔ו מִפְּנֵ֕י רָעַ֖ת עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וְעַתָּ֗ה יַ֧עַן עֲשֹׂותְכֶ֛ם אֶת־כָּל־הַמַּֽעֲשִׂ֥ים הָאֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וָאֲדַבֵּ֨ר אֲלֵיכֶ֜ם הַשְׁכֵּ֤ם וְדַבֵּר֙ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֔ם וָאֶקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֥א עֲנִיתֶֽם׃ 14וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים בֹּ֔ו וְלַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְשִׁלֹֽו׃ 15וְהִשְׁלַכְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑י כַּאֲשֶׁ֤ר הִשְׁלַ֨כְתִּי֙ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע אֶפְרָֽיִם׃ ס 16וְאַתָּ֞ה אַל־תִּתְפַּלֵּ֣ל׀ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְאַל־תִּשָּׂ֧א בַעֲדָ֛ם רִנָּ֥ה וּתְפִלָּ֖ה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּ֑י כִּי־אֵינֶ֥נִּי שֹׁמֵ֖עַ אֹתָֽךְ׃ 17הַֽאֵינְךָ֣ רֹאֶ֔ה מָ֛ה הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרוּשָׁלִָֽם׃ 18הַבָּנִ֞ים מְלַקְּטִ֣ים עֵצִ֗ים וְהָֽאָבֹות֙ מְבַעֲרִ֣ים אֶת־הָאֵ֔שׁ וְהַנָּשִׁ֖ים לָשֹׁ֣ות בָּצֵ֑ק לַעֲשֹׂ֨ות כַּוָּנִ֜ים לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֗יִם וְהַסֵּ֤ךְ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃ 19הַאֹתִ֛י הֵ֥ם מַכְעִסִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲלֹ֣וא אֹתָ֔ם לְמַ֖עַן בֹּ֥שֶׁת פְּנֵיהֶֽם׃ ס 20לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אַפִּ֤י וַֽחֲמָתִי֙ נִתֶּ֨כֶת֙ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה עַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְעַל־פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָעֲרָ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ ס 21כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹלֹותֵיכֶ֛ם סְפ֥וּ עַל־זִבְחֵיכֶ֖ם וְאִכְל֥וּ בָשָֽׂר׃ 22כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֤רְתִּי אֶת־אֲבֹֽותֵיכֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּיֹ֛ום הֹוצִיא אֹותָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עֹולָ֖ה וָזָֽבַח׃ 23כִּ֣י אִֽם־אֶת־הַדָּבָ֣ר הַ֠זֶּה צִוִּ֨יתִי אֹותָ֤ם לֵאמֹר֙ שִׁמְע֣וּ בְקֹולִ֔י וְהָיִ֤יתִי לָכֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־לִ֣י לְעָ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם בְּכָל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם לְמַ֖עַן יִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ 24וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּמֹ֣עֵצֹ֔ות בִּשְׁרִר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וַיִּהְי֥וּ לְאָחֹ֖ור וְלֹ֥א לְפָנִֽים׃ 25לְמִן־הַיֹּ֗ום אֲשֶׁ֨ר יָצְא֤וּ אֲבֹֽותֵיכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים יֹ֖ום הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹֽחַ׃ 26וְלֹ֤וא שָׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם הֵרֵ֖עוּ מֵאֲבֹותָֽם׃ 27וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַעֲנֽוּכָה׃ 28וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגֹּוי֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽוא־שָׁמְע֗וּ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃ ס 29גָּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דֹּ֥ור עֶבְרָתֹֽו׃ 30כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻום־יְהוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֹֽו׃ 31וּבָנ֞וּ בָּמֹ֣ות הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ ס 32לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יֵאָמֵ֨ר עֹ֤וד הַתֹּ֨פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֹֽום׃ 33וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ 34וְהִשְׁבַּתִּ֣י׀ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצֹות֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֣ול כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ׃

8

1 Mw’ago mango, ye kudesire Nyakasane, babishûla amavuha g’abâmi b’e­mwa Yuda, ag’abakulu, ag’abadâhwa, ag’abalêbi n’ag’abantu kone b’e Yeruzalemu. 2 Bagayanika oku izûba, omwêzi engabo y’emalunga bali barho­nyize n’okukolera zirya bashimbaga banakazizidôsa, zirya bakazagiharâmya, ago mavuha garhacife garhôlagwîrwe nîsi erhi kushubibishwa. Gakolaga gabê­ra oku idaho nka binazo. 3 N’oku banyi balobôka muli obwo bûko bw’emihera, ngasi aha nakabahabulira, ye kudesire Nyakasane w’Emirhwe, olufù lwâba lwo lukulu aha buzîne.

Endûlù, amahano, obugoma bw’lsraheli

4 Obabwire, erhi kwo adesire ntya Nyakasane mpu k’ohirima arhazûka, k’ohabuka arhahabûlwa? 5 Cirhumirage olwo lubaga lubêra omu bugoma buzira kuhusa. Basêzizagye obunywesi balahîre bugaluka. 6 Najire aho nabayumvirhiza: barhadwîrhi baderha nk’oku bikwânîne. Barhalimwo owagaya obubî bwâge akaderha erhi «lêro bici bino nàkozire»? Boshi oku bahabusire kwo banahâsire, nka nfarasi yajilwa. 7 Ciru na nyakadekere nk’ali emalunga, ayishi akasanzi kage, Akafunzi, ehiremberembe n’omuhangali, biyishi amango gâbyo g’okubunga. Olubaga lwâni lwôhe lurhishi obushinganyanya bwâni.

lrhegeko omu nfune z’abadâhwa

8 Kurhi mwakaderhaga mpu «rhuli barhimanya rhugwerhe irhegeko lya Nyakasane!» Kwo binali; mwalihindwîre binywerhe oburhûza, bunywesi bw’abandisi. 9 Abagula enshonyi zababumba, basômerwa hano bagwârhwa omu murhego Bôhe mpu bagayaguza akanwa ka Nyakasane. Mbwîraga, obugula bwâbo, bici bubakwâniîage? 10 Bakâbo nkolaga nabaha abandi balume amashwa gâbo ngahereze bandi-bandi. Bulya kurhenga oku murho kuhika oku mukulu, boshi bya buhagwe balonza abalêbi n’abadâhwa, boshi kurhebana balimwo. 11 Bali mpu babuka ecibande ca mwâli w’olubaga lwâni, badwîrhe baderhera oku mino mpu «murhûla, murhûla» n’obwo nta murhûla. 12 Enshonyi z’amaligo gâbo zababumba. Caba mushiâna, barhaciba nshonyi, barhaciyishi olugwegwe lwo luci. Bafurhama omu karhî ka abafurhama bakomanya olusiku nayishibarhangula, Nyakasane okudesire.

Emizâbîbu ya Yuda

13 Nakasimire nsarille emwâbo, ye kudesire Nyamubâho. Cikwône emizâbîbu yâbo erhalehesire, ciru n’omulehe gwâbo gurhayanyiri ebyâsi ciru byone bifunyire nali mbahire ababishandazagya. 14 Cirhumirage rhutamire, rhufiremwo obûla Nyakasane Nyamuzinda wirhu yene orhuyisire ye narhunywesize amîshi mahereke, erhi mabî rhwamujirire garhuma. 15 Rhwakazagiringa omurhûla: ci lerhaga! Rhwakagiringa amango g’okufuma: bikolaga bihamba. 16 Kurhenga emwa Dani omulumbo gw’enfarasi zâge guyumvikîne n’ecimorogo c’amadaku g’enfarasi cidirhimanyize ecihugo coshir bayishirirya ecihugo n’ebinja bimuli olugo na benalo. 17 Neci, lâba oku we ntumîre enjoka nkali zirya zirhadogêzibwa; zakuluma, ye kudesire Nyakasane na nta bufumu.

Omulenge gw’omulêbi amango g’ecizombo

18 Namayumva amagala gandya omurhima gurhaciri gwani! 19 Yumva endûlù ya mwâli w’olubaga lwirhu, yamazûka omu cihugo côshi mpu «ka Nyamubâho arhaciba omu Siyoni, k’omwâmi w’e Siyoni arhaciyiba? (Carhumaga banjira burhe n’enshusho zabo ebyo birhali byo byarhenga ihanga). 20 Bayûsize basârûla, ecanda cahwire, n’okucira n’orhaciziri! 21 Ecibande ca mwâli w’olubaga lwirhu, cimbabazize, ndi nka nie mbanzirwe. 22 Ka nta mavurha gaciba omu Galadi? ka nta mufumu ocibâmwo? Cirhumirage cirhafuma ecibande ca mwâli w’olubaga lwirhu? 23 Owahindula irhwe lyâni likashuba iriba, n’amasù gâni ngahinduke nshôko ya mirenge! Owampa nkalakira mûshi na budufu abayîsirwe omu bana ba mwâli w’olubaga lwirhu!

Jeremia/Jeremiah 8: 1

בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהוָ֡ה וְיֹצִיאוּ אֶת־עַצְמֹ֣ות מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמֹות־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמֹ֨ות הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת׀ עַצְמֹ֣ות הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמֹ֥ות יֹושְׁבֵֽי־יְרוּשָׁלִָ֖ם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃ 2וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 3וְנִבְחַ֥ר מָ֨וֶת֙ מֵֽחַיִּי֔ם לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָֽרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכָל־הַמְּקֹמֹ֤ות הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ ס 4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃ 5מַדּ֨וּעַ שֹׁובְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁלִַ֖ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֨יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ית מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 6הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לֹוא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָתֹ֔ו לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב בִּמְרֻצֹותָם כְּס֥וּס שֹׁוטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃ 7גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מֹֽועֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר וְסוּס וְעָג֗וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהוָֽה׃ 8אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתֹורַ֥ת יְהוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃ 9הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחָכְמַֽת־מֶ֖ה לָהֶֽם׃ ס 10לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת־נְשֵׁיהֶ֜ם לַאֲחֵרִ֗ים שְׂדֹֽותֵיהֶם֙ לְיֹ֣ורְשִׁ֔ים כִּ֤י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּדֹ֔ול כֻּלֹּ֖ה בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ 11וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁלֹ֣ום׀ שָׁלֹ֑ום וְאֵ֖ין שָׁלֹֽום׃ 12הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תֹועֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בֹּ֣ושׁ לֹֽא־יֵבֹ֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 13אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃ 14עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵֽאָסְפ֗וּ וְנָבֹ֛וא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֨נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהוָֽה׃ 15קַוֵּ֥ה לְשָׁלֹ֖ום וְאֵ֣ין טֹ֑וב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ 16מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֗יו מִקֹּול֙ מִצְהֲלֹ֣ות אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֗ואוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלֹואָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ ס 17כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 18מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָגֹ֑ון עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי׃ 19הִנֵּה־קֹ֞ול שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֨רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיֹּ֔ון אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃ 20עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ לֹ֥וא נֹושָֽׁעְנוּ׃ 21עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת־עַמִּ֖י הָשְׁבָּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶחֱזִקָֽתְנִי׃ 22הַצֳרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃ 23מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְקֹ֣ור דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת חַֽלְלֵ֥י בַת־עַמִּֽי׃

9

Okuhemuka kwa Yuda

1 Lero ndi wakampebera icumbi omu irungu? nanayâka olubaga lwâni ncijire kuli nabo, bulya boshi bali bagonyi, ngabo ya ncuku. 2 Kwo bagoka olulimi nka muherho bunywesi buyîmire mw’eci cihugo, ci arhali iderha nkana bâleka maligo bakola gandi barhanayishi Nyamubâho. 3 Ngasi muguma acilange oku mwîra wâge murhanacikubagiraga obugoma: bulyala ngasi mwene wâbo omuntu kwo adwîrhe ajira aka Yakobo ngasi mwiîa kunywerha adwîrhe anywerhera owâbo! 4 Abantu badwîrhe barhebana, barhaderha oku biri bakômerîze olulimi lwâbo okubêsha, bakômerîre amaligo, barhankacigokôla. 5 Barhalikangana barhalirhebana! Banywîre emibuli mpu bakamanya Nyamubâho! 6 Kwo adesirage ntya, Nyakasane w’Emirhwe: Lâba oku mbahebire omu cibeye nti mbagere kurhi nakacijizire obubî bwâbo? 7 Olulimi lwâbo, mwampi gwa kuyîrha, ebinwa byâbo, bunywesi bwône-bwône. Omuntu anaje aha, abwîre owâbo erhi «murhûla» n’obwo emurhima gwâge kurhega amurhezire. 8 Ka mpu ebiri ntyo ntabihane? Yekudesire Nyakasane. Ka mpu mbule bwacih6ôa oku ba bene abo?

Burhe aha Siyoni

9 Entondo muzilakire, mubande endûlù amalambo g’omu mpinga mugayiganire kula kw’ofirîrwe bulya zayôcirwe zoshi ntâye ocigerayo, ntâye ociyumva ebintu byayanirayo. Oli ebinyunyi by’emalunga, ôli ebintu byoshi byayâsire, byahirigirha. 10 Yeruzalemu namujira nsinga ya mabuye, bulumba bwa banyambwe ebishagala bya Yuda nabijira bigûkà birya birhabamwo ndi. 11 Mugula ohi wakayumva ebyo? na kandi, ôhi Nyakasane abibwizire mpu abimanyise abandi? Cirhumirage ecihugo cishâbwa. Cinayôcibwa nka mpinga erhagerwamwo na muntu? 12 Nyamuzinda adesire erhi: Kulya kuba balesire irhegeko lyâni, na niene nabahâga Iyo, barhanayumvagya izù lyâni, 13 ci bakulikira obuzibu bw’emirhima yâbo, bakulikira ba Baali b’ishe babamanyisagya, bama­nyiraga kuli b’ishe. 14 Co cirhumirage aderha ntya, Nnâmahanga w’Emi­rhwe Nyamuzinda w’Israheli: mpu: Lâba oku olu lubaga mutuzo nalulîsa. Ndunywese n’amîshi galimwo obwôge. 15 Nnambashandâze omu ka­rhî k’amashanja barhishi, mashanja bashakulûza bâbo barhamanyaga nârhuma n’engôrho yabakwama, kuhika mbalambike boshi. 16 Ee wee! Muhamagale abalasi baj’eno. Mulerhe abalenga bayishe. 17 Bakanye barhubandire endûlù. Emirenge evugumuke omu masù girhu, ebisike birhu bihululemwo emirenge. 18 Neci endûlù yàyumvikîne omu Siyoni: «mpu yajewe ala nka rhwalengana! ala nka rhwabumbwa n’enshonyi wee, yajewe ala mpu rhuleke eci cihugo bulya barhushâbulîre enyumpa. 19 Mwe bakazi muyumvagye akanwa ka Nyakasane amarhwiri ginyu gajemwo oluderho lw’ekanwa kâge. Muyigirize bâli binyu olu lwimbo lw’endûlù: muyigirizanye mwêne na nene olu lwimho lw’endûlù.

20 Olufu lwàgezire omu rhubonezo rhwinyu olufu lwarhujire eka,

lwalambika omwana w’ecirhaba omu muhanda,

lwalambika abana b’emisole omu ngo.

21 Emirhumba y’abantu yashandire nka mashî omu ishwa

nka kulya emiha erhibuka enyuma z’omurhemi,

ebule n’omuntu wayishwêka.

Oburhimanya bw’okunali

22 Kwo adesire ntya Nyakasane: omurhimanya arhahiraga akacikunga obushinganyanya bwâge! Entwâli erhahiraga ekacikunga oburhwâli bwâyo! Omugale arhahiraga akacikunga obugale bwâge! 23 Cikwone owalonza okucikunga acikunge oku: okuyumva n’okummarnya, bulyala niono nie Nyamubâho nie nyôrha mbikola n’olukogo, n’obucîranuzi haguma n’obushinganyanya hano igulu neci byo ntonya ebyo, Kanwa ka Nyamubâho.

Okukembûlwa kubî

24 Lola oku ziyiruka Yekudesire Nyakasane censiku narhandûlamwo ngasi muntu ôli mukêmbûle omubiri gone: 25 Misiri, Yuda, Edomu, Bene-Amoni, Mowabu na bala Bene ebinûniro bimômes bayûbaka omu irungu. Bulyala aga mashanja goshi n’enyumpa ya lsraeheli yoshi barhali ba murhima mukêmbûle.

Jeremia/Jeremiah 9: 1 

מִֽי־יִתְּנֵ֣נִי בַמִּדְבָּ֗ר מְלֹון֙ אֹֽרְחִ֔ים וְאֶֽעֶזְבָה֙ אֶת־עַמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה מֵֽאִתָּ֑ם כִּ֤י כֻלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים עֲצֶ֖רֶת בֹּגְדִֽים׃ 2וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשֹׁונָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹֽא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 3אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֨הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כָּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֤י כָל־אָח֙ עָקֹ֣וב יַעְקֹ֔ב וְכָל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ׃ 4וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשֹׁונָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ׃ 5שִׁבְתְּךָ֖ בְּתֹ֣וךְ מִרְמָ֑ה בְּמִרְמָ֛ה מֵאֲנ֥וּ דַֽעַת־אֹותִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 6לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִ֥י צֹורְפָ֖ם וּבְחַנְתִּ֑ים כִּֽי־אֵ֣יךְ אֶעֱשֶׂ֔ה מִפְּנֵ֖י בַּת־עַמִּֽי׃ 7חֵ֥ץ שֹׁוחֵט לְשֹׁונָ֖ם מִרְמָ֣ה דִבֵּ֑ר בְּפִ֗יו שָׁלֹ֤ום אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ יְדַבֵּ֗ר וּבְקִרְבֹּ֖ו יָשִׂ֥ים אָרְבֹּֽו׃ 8הַעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקָד־בָּ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה אִ֚ם בְּגֹ֣וי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס 9עַל־הֶ֨הָרִ֜ים אֶשָּׂ֧א בְכִ֣י וָנֶ֗הִי וְעַל־נְאֹ֤ות מִדְבָּר֙ קִינָ֔ה כִּ֤י נִצְּתוּ֙ מִבְּלִי־אִ֣ישׁ עֹבֵ֔ר וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ קֹ֣ול מִקְנֶ֑ה מֵעֹ֤וף הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְעַד־בְּהֵמָ֔ה נָדְד֖וּ הָלָֽכוּ׃ 10וְנָתַתִּ֧י אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם לְגַלִּ֖ים מְעֹ֣ון תַּנִּ֑ים וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מִבְּלִ֖י יֹושֵֽׁב׃ ס 11מִֽי־הָאִ֤ישׁ הֶֽחָכָם֙ וְיָבֵ֣ן אֶת־זֹ֔את וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר פִּֽי־יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו וְיַגִּדָ֑הּ עַל־מָה֙ אָבְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ נִצְּתָ֥ה כַמִּדְבָּ֖ר מִבְּלִ֖י עֹבֵֽר׃ ס 12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה עַל־עָזְבָם֙ אֶת־תֹּ֣ורָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיהֶ֑ם וְלֹא־שָׁמְע֥וּ בְקֹולִ֖י וְלֹא־הָ֥לְכוּ בָֽהּ׃ 13וַיֵּ֣לְכ֔וּ אַחֲרֵ֖י שְׁרִר֣וּת לִבָּ֑ם וְאַחֲרֵי֙ הַבְּעָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לִמְּד֖וּם אֲבֹותָֽם׃ ס 14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַֽעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ׃ 15וַהֲפִֽצֹותִים֙ בַּגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ הֵ֖מָּה וַֽאֲבֹותָ֑ם וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלֹּותִ֖י אֹותָֽם׃ פ 16כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִתְבֹּֽונְנ֛וּ וְקִרְא֥וּ לַמְקֹונְנֹ֖ות וּתְבֹואֶ֑ינָה וְאֶל־הַחֲכָמֹ֥ות שִׁלְח֖וּ וְתָבֹֽואנָה׃ 17וּתְמַהֵ֕רְנָה וְתִשֶּׂ֥נָה עָלֵ֖ינוּ נֶ֑הִי וְתֵרַ֤דְנָה עֵינֵ֨ינוּ֙ דִּמְעָ֔ה וְעַפְעַפֵּ֖ינוּ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃ 18כִּ֣י קֹ֥ול נְהִ֛י נִשְׁמַ֥ע מִצִּיֹּ֖ון אֵ֣יךְ שֻׁדָּ֑דְנוּ בֹּ֤שְׁנֽוּ מְאֹד֙ כִּֽי־עָזַ֣בְנוּ אָ֔רֶץ כִּ֥י הִשְׁלִ֖יכוּ מִשְׁכְּנֹותֵֽינוּ׃ ס 19כִּֽי־שְׁמַ֤עְנָה נָשִׁים֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה וְתִקַּ֥ח אָזְנְכֶ֖ם דְּבַר־פִּ֑יו וְלַמֵּ֤דְנָה בְנֹֽותֵיכֶם֙ נֶ֔הִי וְאִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ קִינָֽה׃ 20כִּֽי־עָ֤לָה מָ֨וֶת֙ בְּחַלֹּונֵ֔ינוּ בָּ֖א בְּאַרְמְנֹותֵ֑ינוּ לְהַכְרִ֤ית עֹולָל֙ מִח֔וּץ בַּחוּרִ֖ים מֵרְחֹבֹֽות׃ 21דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָֽאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃ ס 22כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־יִתְהַלֵּ֤ל חָכָם֙ בְּחָכְמָתֹ֔ו וְאַל־יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבֹּ֖ור בִּגְבֽוּרָתֹ֑ו אַל־יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֹֽו׃ 23כִּ֣י אִם־בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ אֹותִי֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 24הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־כָּל־מ֖וּל בְּעָרְלָֽה׃ 25עַל־מִצְרַ֣יִם וְעַל־יְהוּדָ֗ה וְעַל־אֱדֹ֞ום וְעַל־בְּנֵ֤י עַמֹּון֙ וְעַל־מֹואָ֔ב וְעַל֙ כָּל־קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֤י כָל־הַגֹּויִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב׃ ס

10

Enshusho z’abazirnu na Nyamuzinda w’okunali

1 Wâni nyumpa ya Israheli, yumva oku Nyakasane akubwîra. 2 Kwo adesire ntya Nyakasane, Murhakazagikômera enjira z’amashanja, murhakazagiyôboha ebimanyîso by’oku nkuba ciru akaba amashanja kuyôboha gabiyôboha. 3 Kali obwôba bw’ amashanja buba bwa busha, guba murhi kwône batwa omu muzirhu, gubinjwe n’akere k’omubinji. 4 Oku bundi baguyinjihye n’amasholo haguma n’amarhale, Babulibigwikamwo emisumâri, enyundo eyigwike mpu Iyo bisêra (ebirhangâlo byâbo) bilekihinya-hinya. 5 Kwo biba nka buhereko omu ishwa ly’emyungu, birhaderha, kulengezibwa bilengezibwa, bulya birhagenda. Murhakazagibiyôboha: bulya birhankajira kubî kuci birhakanajira kwinja kuci. 6 Orhagerwa ndi Nyakasane, oli mukulu, liri likulu izîno lyâwe ligala byoshi. 7 Ndi orhankakurhinya, mwâmi w’amashanja? Neci, oli wa kurhinywa! Bulyala omu bagula b’amashanja boshi, n’omu mâmi gabo goshi, ntâye bakakugererakwo. 8 Boshi boshi, bali bahwinja banali bingolongolo. Amahano obusha buhâna nago ganali ntago. 9 Marhale matule nka rhwâsi garhenga cingana e Tarsi n’amasholo g’e Ofiri mukolo gwa mubinji, gwa munwe mulenga gw’omutuzi byoshi bushanja bwa bantu balenga. Babiyambike n’omushangi gw’akaduku obwo. 10 Nyakasane yehe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzinda ôzine ye na Mwâmi w’ensiku n’amango. Akaba burhe, igulu linageremwo omusisi, amashanja garhankalinda omutula gwâge. 11 Kwo wababwîra ntya: erhi: banyamuzinda, abarhajiraga amalunga n’igulu baherêrekera hanol’igulu n’idako ly’amalunga. 12 Ye wajiraga igulu n’obuhashe bwâge, ayimanza amahanga n’oburhimanya bwâge n’obukengere bwâge bwalambûla amalunga. 13 Akalika izù, amîshi ganalulume emalunga, anayinamule ebitu kurhenga aha kafende k’igulu atule n’orhukengulo eshube milazo akûle n’empûsi omu cibîkiro câge. 14 Go mango, ngasi muntu ahwinjagala, ayimange buzira kuyumva go mango ngasi mutuzi agwârhwa n’enshonyi erhi alola enshusho zâge. Bulyala biri bya bunywesi, birhalimwo omûka. 15 Birhaba cici, amango g’okuhanwa kwâbyo, byahirigirha. 16 «Mwanya gwa Yakobo» yehe arhali ntyo: bulya ye kabumba kabumbaga byoshi lsraheli Iyo ishanja mwimo gwâge. Izîno lyage ye Nyakasane w’Emirhwe.

Ecihugo cajamwo ecôba

17 Oshane ebyâwe, orhenge mw’eci cihugo wâni we mugorhe! 18 Bulya kwo adesire ntya Nyakasane. Lola oku lero kulibirha n’abalibirhakwo, baje kulî, ababamwo eci cihugo nabaheba omu malibuko Iyo banshanga 19 Namahera, namabandwa! Ecibande câni cirhakanafuma. Nie muntu nakazagiderha: nti gâni ago mababale, nagalembera. 20 lhêma lyâni balishâbire emigozi yâni yoshi bayitwîre. Abana bangenzire boshi: ntâye ocihali. Harhaciri ciru omuntu w’okuyimanika ihêma. 21 Balungere bo babire bahwinja. Barhalongerizi Nyakasane n’okwola kwarhuma bayabirwa: obusô bwâbo bwoshi bwashandire. 22 Yumva omwanzi! gwo ogwo! Cihôgero cinene carhenga e mwênè mpu ebishagala bya Yuda bihinduke irungu, bibe lwâkiro lwa banyambwe. 23 Omanyire yagirwa Nyamubâho, oku enjira y’omuntu erhaba yâge kurhanali kwâge okulambagira n’okusêra omu njira yâge burhanali buhashe bwâge bumuheba omu njira n’okumubêzamwo. 24 Orhuhane Yagirwa, cikwône omu lugero lwinja buzira mungo, rhwakanahungumuka rhweshi. 25 Orhulire omutula gwâwe oku mashanja garhakuyishi n’oku milala erhagashâniza izù lyâwe. Bulyala balire Yakobo bamuyûsa, banashâba aha mwâge.

Jeremia/Jeremiah 10: 1 

שִׁמְע֣וּ אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 2כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגֹּויִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹתֹ֥ות הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּֽי־יֵחַ֥תּוּ הַגֹּויִ֖ם מֵהֵֽמָּה׃ 3כִּֽי־חֻקֹּ֥ות הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָתֹ֔ו מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃ 4בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב יְיַפֵּ֑הוּ בְּמַסְמְרֹ֧ות וּבְמַקָּבֹ֛ות יְחַזְּק֖וּם וְלֹ֥וא יָפִֽיק׃ 5כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ נָשֹׂ֥וא יִנָּשׂ֖וּא כִּ֣י לֹ֣א יִצְעָ֑דוּ אַל־תִּֽירְא֤וּ מֵהֶם֙ כִּי־לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אֹותָֽם׃ ס 6מֵאֵ֥ין כָּמֹ֖וךָ יְהוָ֑ה גָּדֹ֥ול אַתָּ֛ה וְגָדֹ֥ול שִׁמְךָ֖ בִּגְבוּרָֽה׃ 7מִ֣י לֹ֤א יִֽרָאֲךָ֙ מֶ֣לֶךְ הַגֹּויִ֔ם כִּ֥י לְךָ֖ יָאָ֑תָה כִּ֣י בְכָל־חַכְמֵ֧י הַגֹּויִ֛ם וּבְכָל־מַלְכוּתָ֖ם מֵאֵ֥ין כָּמֹֽוךָ׃ 8וּבְאַחַ֖ת יִבְעֲר֣וּ וְיִכְסָ֑לוּ מוּסַ֥ר הֲבָלִ֖ים עֵ֥ץ הֽוּא׃ 9כֶּ֣סֶף מְרֻקָּ֞ע מִתַּרְשִׁ֣ישׁ יוּבָ֗א וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז מַעֲשֵׂ֥ה חָרָ֖שׁ וִידֵ֣י צֹורֵ֑ף תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ לְבוּשָׁ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה חֲכָמִ֖ים כֻּלָּֽם׃ 10וַֽיהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ אֱמֶ֔ת הֽוּא־אֱלֹהִ֥ים חַיִּ֖ים וּמֶ֣לֶךְ עֹולָ֑ם מִקִּצְפֹּו֙ תִּרְעַ֣שׁ הָאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יָכִ֥לוּ גֹויִ֖ם זַעְמֹֽו׃ ס 11כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְהֹ֔ום אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵֽאַרְעָ֛א וּמִן־תְּחֹ֥ות שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה׃ ס 12עֹשֵׂ֥ה אֶ֨רֶץ֙ בְּכֹחֹ֔ו מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָתֹ֑ו וּבִתְבוּנָתֹ֖ו נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ 13לְקֹ֨ול תִּתֹּ֜ו הֲמֹ֥ון מַ֨יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה אֶרֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיֹּ֥וצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ 14נִבְעַ֤ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צֹורֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכֹּ֖ו וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃ 15הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃ 16לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־יֹוצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַֽחֲלָתֹ֑ו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 17אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ יֹשַׁבְתִּי בַּמָּצֹֽור׃ ס 18כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י קֹולֵ֛עַ אֶת־יֹושְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵרֹ֥ותִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃ ס 19אֹ֥וי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃ 20אָהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־מֵיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֨נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵין־נֹטֶ֥ה עֹוד֙ אָהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִיעֹותָֽי׃ 21כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֹֽוצָה׃ ס 22קֹ֤ול שְׁמוּעָה֙ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְרַ֥עַשׁ גָּדֹ֖ול מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֑ון לָשׂ֞וּם אֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה שְׁמָמָ֖ה מְעֹ֥ון תַּנִּֽים׃ ס 23יָדַ֣עְתִּי יְהוָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א לָאָדָ֖ם דַּרְכֹּ֑ו לֹֽא־לְאִ֣ישׁ הֹלֵ֔ךְ וְהָכִ֖ין אֶֽת־צַעֲדֹֽו׃ 24יַסְּרֵ֥נִי יְהוָ֖ה אַךְ־בְּמִשְׁפָּ֑ט אַל־בְּאַפְּךָ֖ פֶּן־תַּמְעִטֵֽנִי׃ 25שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּחֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־אָכְל֣וּ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֨הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ פ


 a1.5 Okurnanya omuntu kwa Nyamuzinda kwo kucimwishoga, Iola Am 5, 2; Rm 8, 29.

 b2.8 Amango ga Yeremiyahu, abadâhwa barhalicishibirîre amarhegeko ga Nyamuzinda. Yeremiyahu àbakalihira kuli okwo omu kulangalira obwonjo bwa Nyamuzinda bakacîyunjuza. Baali· Muzimu w’ecipagani.

 c2.10 Ebirhwa bya Kitimi byali olunda lw’e mwênè, Kedari càli cihugo c’e bushoshôkero bw’izûba. Yeremiyahu adesire aho mpu balole o!unda n’olundi.

 d2.18 Kurhâlishingânîne Abayahudi okuhûna abanya-Misiri oburhabale. Nyamuzinda ankabar­habire bacimushengaga n’obwirhohye.

 e2.20 Okurherekêra ehy’obukurungu erhi banyamuzinda b’eburhambi kudesirwe bugonyi bulya oku Nyamuzinda azigiragamwo Abayahudi n’okubajira lubaga lwishogwa bibonekine nka buhya, lwo lwiganyo lw’obuzigire bunene.

 f2.23 2, 23: Lwo lubanda lwa Hinomu bakâgirherekêramwo omuzirnu odesirwe Moloki.

 g3.1 Ecitabu c’olushika cilahîre obwo buhya: Lola Lush 24, 1-4. Amanema manji gankagalula Israheli omu buzigire bwa Nyamuzinda: Lola Hoz 1, 3.

 h3.6 Ahali omurhi mubishi h’okurherekêra abazimu na ba nyamuzinda b’ohwihambi.

 i3.16 Omucîmba: Yeruzalemu yeshi yekola aba Mucîmha gwa Nyakasane, co cirhumire nta gundi mucîmba gw’amalaganyo babinja. Erya ntumba yahongolaga Yeruzalemu yo yanashandazize omucîmba gw’amalaganyo.

 j5.10 Nyamubula buyemêre ye derha oku Nyamuzinda arhahaha n’oku ntâbyo ankahashijira (Lola Lul 14,1 n’ebikulikîre).

 k6.14 Entambala yâlula ekarhî k’omulêbi Yeremiyahu n’abadâhwa bulya bali barheba olubaga mpu murhûla n’obwo guli gwa bunywesi.

 l6.17 Basholezi: Nabaha abalêbi b’okunali.

 m7.12 Omu cihugo ca Silo, mwo Abayahudi bayubakiraga aka Nyamuzinda karhanzi. Lola omu citahu c’Abacîranuzi.

 n7.18 Erhi izîno ly’okuderha mpu « Mwamikazi w’Empingu’ ye wali mwamikazi erhi nyamuzin­da w’obwihambi olozire iburha. Ye wali oderhwa Istari.

 o7.22 Nyamuzinda alonza abantu bamuharamye n’omurhima kulusha okumulerhera enterekêro z’embâgwa: Lola Am 5, 21; lz 6, 20.

 p

 q7.32 7, 31: Tofeti hali hantu bakaginigira orhuhonjo oku ngoma y’omuzimu Moloki. Mwami Ahazi aheba olwo luhêrero omu kabanda ka Hinomu. Buzinda lwakaderhwa Yehenami, rhuderha Cihenama.

 r8.16 Abashombanyi barhengera emwênè.

 s9.25 Obworhere hw’okumôma emviri oku irhwe bwàhanzîbwe n’Abayahudi: Lola Lev 19, 27. Obworhere bwa ntyo bwali bwa bantu bakazagiharâmya banyamuzinda b’obwihambi.

11

Yeremiyahu n’ebinwa by’endagâno

1 Akanwa Yeremiyahu abwiragwa na Nyakasane: 2 «Obwire abantu b’omu ishwa !ya Yuda n’ab’omu Yeruzalemu. 3 Obabwire erhi: «Yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli erhi: akahera omuntu orhumva ebinwa by’eyi ndagano, 4 binwa narhegekaga basho olusiku mbakûla omu cibeye, omu cihugo c’e Misiri. Nababwîra nti «muyumve izu lyâni; munajire ngasi kwoshi nâkamurhegeka Iyo muba lubaga lwâni, nâni mbe Nyamuzinda winyu. 5 Kuderha nti nyunjulize gulya mulagi nalahiraga nti ntagujiriri basho gulya gw’oku­ baha ishwa lyahululamwo amarha n’obûci, nk’oku biri buno. Nâni nashuza nti: «Neci, Nyamwagirwa. 6 Na Nyakasane anacimbwîra erhi: «omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu oyakûze mpu: muyumve ebinwa by’eyi ndagâno munabijire. 7 Bulyala narhonzire basho erhi mbakula e Misiri, na kuhika buno nadesire buzira kurhama nti: muyumve izu lyâni. 8 Cikwône barhumvagya barhaderhaga mpu barhege okurhwiri, ngasi muguma ayêrekera emunda omurhima gwâge mubi gunayêrekire. Okubundi nabakolera akal’ibala ebinwa by’eyi ndagâno byoshi byanali bidesire, binwa nali mbasêzize okushi­mba barhanabishimbaga. 9 Nyakasane ambwîra crhi: Bene Yuda n’ab’omu Yeruzalemu banywânane. 10 Bashubirire amaiigo ga b’ishe, balahiraga mpu barhayumva ebinwa byâni: b’abôla bakulikire banyamuzinda b’obwihambi mpu babe bo bakolera. Enyumpa y’Israheii n’enyumpa ya Yuda bavunyire omu binwa by’endagâno rhwalagânanaga rhwe na b’ishe. 11 Co cirhumirage, Yekudesire Nyakasane, lâba oku nkola nabarhumira obuhanya barhafume, bakanyakûza, ntabashuze. 12 Go mango ebishagaia bya Yuda n’ab’omu Yeruzalemu bajigashâniza n’enshangi banyamuzinda b’obwihambi. Abo banyamuzinda barhabarhabâle ciru n’ehitya amango g’obuhanya. 13 Bulyala wâni Yuda, banyamuzinda bâwe kwo bali banji nka ebishagala byâwe. 14 N’oku emihanda ya Yeruzalemu eri minji kwo nazo ziri nyinji empêrero wayûbasire z’okugashâniza Baali.

Abakomera aka-Nyamuzinda batumuzibwa

15 Omusimwa wâni bici alijira omu mwâni? Anayunjulize obulonza bwâge bubî. Ewe k’emihigo n’enyama nterekêre byo byakurhenza mw’obu buhanya olimo ly’omanya oku wacishinga? 16 Muzeti guyanyire gunajagaiire, Iyo izîno Nyakasane ali akuhire; lero ahizirage omuiiro omu byasi byâwe; n’amashami gabôyôsire. 17 Na Nyakasane w’Emirhwe wakugwîkaga, akutwirire olufù n’ecarhumire, ganali amaligo enyumpa y’Israheli n’eya Yuda zakozire mpu banjire burhe omu kududûkiza Baali omugi gw’enshangi.

Yeremiyahu alibuzibwa e Anatoti

18 Nyamubâho anali erhi antonzire: nayôrha mmanyire! Ago mango, Nyakasane, wanzibûla amasù mpu gabone ebi balimwo! 19 Niehe kwo nali nka mwana-buzit wajibagwa, erhi ntanamanyiri emirali bagwerhe kuli nie. Mpu «rhuhongole omurhi gujinire, rhumukûle omu igulu ly’abazîne, irhondo izîno lyâge lirhakengêragwa»! 20 Cikwône wehe, Nyakasane w’Emirhwe, we twa emmanja n’obushinganyanya we singiriza ensiko n’omurhima onyêreke mbone oku wacihôlerabo bulya we ntûzire olubanja lwâni. 21 Okwo kwo kurhumire, ntya kwo Nyakasane aderhire abantu b’e Anatoti bashimbire omûka gwâni: «Erhi orhajiraga obulêbi oku izîno lya Nyakasane, Iyo orhagiyîrhwa n’enfune zirhu». 22 Lâba oku niono nk’ola najibarhangula. Emisole yâbo, ngôrho yabayiîrha, bagala bâbo na bâli bâbo bafà n’ishali. 23 Barhabemwo owasi­gala hano ndikira obuhanya omu bantu b’e Anatoti.

Jeremia/Jeremiah 11: 1

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2שִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את וְדִבַּרְתָּם֙ אֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְעַל־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָר֣וּר הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמַ֔ע אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֥ית הַזֹּֽאת׃ 4אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבֹֽותֵיכֶ֡ם בְּיֹ֣ום הֹוצִיאִֽי־אֹותָ֣ם מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ מִכּ֨וּר הַבַּרְזֶ֜ל לֵאמֹ֗ר שִׁמְע֤וּ בְקֹולִי֙ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹותָ֔ם כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה אֶתְכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 5לְמַעַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹֽותֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן׀ יְהוָֽה׃ ס 6וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֨א אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹותָֽם׃ 7כִּי֩ הָעֵ֨ד הַעִדֹ֜תִי בַּאֲבֹֽותֵיכֶ֗ם בְּיֹום֩ הַעֲלֹותִ֨י אֹותָ֜ם מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְעַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה הַשְׁכֵּ֥ם וְהָעֵ֖ד לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֖וּ בְּקֹולִֽי׃ 8וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ אִ֕ישׁ בִּשְׁרִיר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וָאָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֜ם אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֧י הַבְּרִית־הַזֹּ֛את אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי לַעֲשֹׂ֖ות וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ ס 9וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י נִֽמְצָא־קֶ֨שֶׁר֙ בְּאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּבְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10שָׁ֩בוּ֩ עַל־עֲוֹנֹ֨ת אֲבֹותָ֜ם הָרִֽאשֹׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מֵֽאֲנוּ֙ לִשְׁמֹ֣ועַ אֶת־דְּבָרַ֔י וְהֵ֣מָּה הָלְכ֗וּ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָ֑ם הֵפֵ֤רוּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ וּבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה אֶת־בְּרִיתִ֕י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־אֲבֹותָֽם׃ ס 11לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא אֲלֵיהֶם֙ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יוּכְל֖וּ לָצֵ֣את מִמֶּ֑נָּה וְזָעֲק֣וּ אֵלַ֔י וְלֹ֥א אֶשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 12וְהָֽלְכ֞וּ עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְיֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְזָֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מְקַטְּרִ֖ים לָהֶ֑ם וְהֹושֵׁ֛עַ לֹֽא־יֹושִׁ֥יעוּ לָהֶ֖ם בְּעֵ֥ת רָעָתָֽם׃ 13כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָ֑ה וּמִסְפַּ֞ר חֻצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֗ם שַׂמְתֶּ֤ם מִזְבְּחֹות֙ לַבֹּ֔שֶׁת מִזְבְּחֹ֖ות לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ ס 14וְאַתָּ֗ה אַל־תִּתְפַּלֵּל֙ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּשָּׂ֥א בַעֲדָ֖ם רִנָּ֣ה וּתְפִלָּ֑ה כִּ֣י אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֗עַ בְּעֵ֛ת קָרְאָ֥ם אֵלַ֖י בְּעַ֥ד רָעָתָֽם׃ ס 15מֶ֣ה לִֽידִידִ֞י בְּבֵיתִ֗י עֲשֹׂותָ֤הּ הַֽמְזִמָּ֨תָה֙ הָֽרַבִּ֔ים וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ יַעַבְר֣וּ מֵֽעָלָ֑יִךְ כִּ֥י רָעָתֵ֖כִי אָ֥ז תַּעֲלֹֽזִי׃ 16זַ֤יִת רַֽעֲנָן֙ יְפֵ֣ה פְרִי־תֹ֔אַר קָרָ֥א יְהוָ֖ה שְׁמֵ֑ךְ לְקֹ֣ול׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדֹלָ֗ה הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיֹּותָֽיו׃ 17וַיהוָ֤ה צְבָאֹות֙ הַנֹּוטֵ֣עַ אֹותָ֔ךְ דִּבֶּ֥ר עָלַ֖יִךְ רָעָ֑ה בִּ֠גְלַל רָעַ֨ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבֵ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָהֶ֛ם לְהַכְעִסֵ֖נִי לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ ס 18וַֽיהוָ֥ה הֹֽודִיעַ֖נִי וָֽאֵדָ֑עָה אָ֖ז הִרְאִיתַ֥נִי מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 19וַאֲנִ֕י כְּכֶ֥בֶשׂ אַלּ֖וּף יוּבַ֣ל לִטְבֹ֑וחַ וְלֹֽא־יָדַ֜עְתִּי כִּֽי־עָלַ֣י׀ חָשְׁב֣וּ מַחֲשָׁבֹ֗ות נַשְׁחִ֨יתָה עֵ֤ץ בְּלַחְמֹו֙ וְנִכְרְתֶ֨נּוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וּשְׁמֹ֖ו לֹֽא־יִזָּכֵ֥ר עֹֽוד׃ 20וַֽיהוָ֤ה צְבָאֹות֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָיֹ֖ות וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ ס 21לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עַל־אַנְשֵׁ֣י עֲנָתֹ֔ות הַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֖ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְלֹ֥א תָמ֖וּת בְּיָדֵֽנוּ׃ ס 22לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִ֥י פֹקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם הַבַּֽחוּרִים֙ יָמֻ֣תוּ בַחֶ֔רֶב בְּנֵיהֶם֙ וּבְנֹ֣ותֵיהֶ֔ם יָמֻ֖תוּ בָּרָעָֽב׃ 23וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּֽי־אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־אַנְשֵׁ֥י עֲנָתֹ֖ות שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ ס

12

Amasima g’ababi

1 Oba mushinganyanya, Nyakasane, ciru nkacihamba nti nakujisa kadali ci erhi na binwa bya bushinganyanya nakushambâza. Cirhuma enjira y’endyâlya eba ekomire, cirhuma encuku zijira omurhûla. 2 Nàbagwisire bànamera emizi, kukula bakula na malehe bayâna. Hofi oba n’akanwa kâbo, cikwône kuli n’ensiko zâbo. 3 Wehe Nyakasane, onyishi na kubona ombona, omurhima gwâni wàgurhangwîre, na haguma nâwe guba. Obarhenze nka bibuzi byajibâgwa, obabikire olusiku lw’okubâgwa. 4 (Kuhika mangaci ecihugo câba ciri omu mishîbo), n’obwâsi buli ebulambo erhi buyûmire? Ebinyunyi n’ebintu byahwîre n’obubî bw’abantu. Bulya kwo badesire: mpu Nyamuzinda arhabona ebirhulimwo. 5 K’amashigwe g’abantu gakuyâbire, ohashe amashigwe g’enfarasi? Erhi oyumvagya ebihamba omu cihugo cidekerîre, kurhi byayishigiba omu mashaka g’oku Yordani? 6 Kali ciru balumuna bâwe na bene winyu bakurhebeka! Bakuhûrana n’izù linene. Orhahîraga okabayemera hano bakubwîra ebinwa binunu.

Lungwe alakira olubaga lwage

7 Nalesirage enyumpa yâni, nasiga akashambala kâni. Omurhonyi w’omurhima gwâni namusizire omu nfune z’abashombanyi bâge. 8 Akashambala kâni kamipindukirage, kashuba nka ntale y’erubala: yandulumîr, nayishomba. 9 Akashambala kâni ka kashubirage cinyunyi ca mashala ga butone n’ebinyunyi bihiva byakagorha! Mukanye muhamagale eby’erubala byoshi; mubilerhe bicirhanze. 10 Engabo y’abangere yakûzire ishwa lyâni ly’emizâbîbu, balirhindagira, ishwa lyâni oku ndirhonya, bohe balijizirage nterere. 11 Mashi balijizire nkûmu, likola lya kushibûkwa omu masù gâni. Ecihugo coshi bacishâbire na ntâye oshibirîre. 12 Entondo zirengerîre omu irungu zoshi zahisirwekwo n’abashâbi (bulya Nyamubâho afumbasire engôrho ye Ntakanjirwa) kurhenga oku cikwi c’ecihugo kuhika oku cindi nta muntu ogwerhe omurhûla! 13 Barhwezire engano, basârûla emishûgi; barhamîre busha. Enshonyi z’ebi basarwire zababumbire, erhi mungo gwa Nyakasane gurhuma.

Olubanja n’obucire bw’olubaga

14 Kwo adesire ntya Nyakasane: Bo ndesire abalungu bâni babî, balya bàhumaga oku kashabala nàhaga olubaga lwâni lw’Israheli. Lâba oku nâba­shugula omu cihugo câbo. (Cikwône enyumpa ya Yuda narhangiyishugula omu karhî kabo). 15 Cikwône hano mba namabashugula, nâshubibabêra bwonjo, nshubibagalula ngasi muguma omu kashambala kâge, ngasi muguma omu i­shwa lyâge. 11 N’erhi bakaciyigîriza bwinja amarhegeko g’olubaga lwâni, bakamanyindahira mpu «ye ndahire Nyakasane ozîne» nka kulya bayigîrizagya olubaga lwâni okulahira Baali, ago mango banashubira omu karhî k’olubaga lwâni. 17 Cikwône bakabula buyumva olwo lubaga nânalushugula, nna­nduherêrekeze, Kanwa ka Nyakasane.

Jeremia/Jeremiah 12: 1 

צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹותָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כָּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃ 2נְטַעְתָּם֙ גַּם־שֹׁרָ֔שׁוּ יֵלְכ֖וּ גַּם־עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָרֹ֤וב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָחֹ֖וק מִכִּלְיֹותֵיהֶֽם׃ 3וְאַתָּ֤ה יְהוָה֙ יְדַעְתָּ֔נִי תִּרְאֵ֕נִי וּבָחַנְתָּ֥ לִבִּ֖י אִתָּ֑ךְ הַתִּקֵם֙ כְּצֹ֣אן לְטִבְחָ֔ה וְהַקְדִּשֵׁ֖ם לְיֹ֥ום הֲרֵגָֽה׃ ס 4עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמֹות֙ וָעֹ֔וף כִּ֣י אָמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃ 5כִּ֣י אֶת־רַגְלִ֥ים׀ רַ֨צְתָּה֙ וַיַּלְא֔וּךָ וְאֵ֥יךְ תְּתַֽחֲרֶ֖ה אֶת־הַסּוּסִ֑ים וּבְאֶ֤רֶץ שָׁלֹום֙ אַתָּ֣ה בֹוטֵ֔חַ וְאֵ֥יךְ תַּעֲשֶׂ֖ה בִּגְאֹ֥ון הַיַּרְדֵּֽן׃ 6כִּ֧י גַם־אַחֶ֣יךָ וּבֵית־אָבִ֗יךָ גַּם־הֵ֨מָּה֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔ךְ גַּם־הֵ֛מָּה קָרְא֥וּ אַחֲרֶ֖יךָ מָלֵ֑א אַל־תַּאֲמֵ֣ן בָּ֔ם כִּֽי־יְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יךָ טֹובֹֽות׃ ס 7עָזַ֨בְתִּי֙ אֶת־בֵּיתִ֔י נָטַ֖שְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִ֑י נָתַ֛תִּי אֶת־יְדִד֥וּת נַפְשִׁ֖י בְּכַ֥ף אֹיְבֶֽיהָ׃ 8הָיְתָה־לִּ֥י נַחֲלָתִ֖י כְּאַרְיֵ֣ה בַיָּ֑עַר נָתְנָ֥ה עָלַ֛י בְּקֹולָ֖הּ עַל־כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃ 9הַעַ֨יִט צָב֤וּעַ נַחֲלָתִי֙ לִ֔י הַעַ֖יִט סָבִ֣יב עָלֶ֑יהָ לְכ֗וּ אִסְפ֛וּ כָּל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה הֵתָ֥יוּ לְאָכְלָֽה׃ 10רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִֽׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְס֖וּ אֶת־חֶלְקָתִ֑י נָֽתְנ֛וּ אֶת־חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃ 11שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֨מָּה֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל־לֵֽב׃ 12עַֽל־כָּל־שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדְדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽיהוָה֙ אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁלֹ֖ום לְכָל־בָּשָֽׂר׃ ס 13זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יֹועִ֑לוּ וּבֹ֨שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲרֹ֖ון אַף־יְהוָֽה׃ ס 14כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־כָּל־שְׁכֵנַי֙ הָֽרָעִ֔ים הַנֹּֽגְעִים֙ בַּֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־הִנְחַ֥לְתִּי אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנְנִ֤י נֹֽתְשָׁם֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה אֶתֹּ֥ושׁ מִתֹּוכָֽם׃ 15וְהָיָ֗ה אַֽחֲרֵי֙ נָתְשִׁ֣י אֹותָ֔ם אָשׁ֖וּב וְרִֽחַמְתִּ֑ים וַהֲשִׁבֹתִ֛ים אִ֥ישׁ לְנַחֲלָתֹ֖ו וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֹֽו׃ 16וְהָיָ֡ה אִם־לָמֹ֣ד יִלְמְדוּ֩ אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּ֜י לְהִשָּׁבֵ֤עַ בִּשְׁמִי֙ חַי־יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר לִמְּדוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י לְהִשָּׁבֵ֖עַ בַּבָּ֑עַל וְנִבְנ֖וּ בְּתֹ֥וךְ עַמִּֽי׃ 17וְאִ֖ם לֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ וְנָ֨תַשְׁתִּ֜י אֶת־הַגֹּ֥וי הַה֛וּא נָתֹ֥ושׁ וְאַבֵּ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

13

Omukaba gubozire

1 Kwo ambwizire ntya Nyakasane: Erhi okanye ogule omukaba gw’ecitâni, oguzonze ensiko zombi. Cikwône orhagurhogezagya omu mîshi.» 2 Nagula omukaba, nk’oku Nyakasane ànali antegesire, nanaguzonza ensiko zombi. 3 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo obwa kabirhi: 4 «Erhi oyanke omukaba wagulaga, ogula oyambalire oku nsiko, oyimuke, oje ebwa Efrata ogufulike omu mugaku gw’ibuye.» 5 Nakanya najigufulika ebwa Efrata, nk’oku Nyakasane ali antegesire. 6 Erhi hagera nsiku zirhali nyi, Nyakasane ambwîra, erhi: «Yimuka, oje ebwa Efrata oyanke yo gulya mukaba nakurhegekaga nti ofulikeyo». 7 Naja ebwa Efrata, nalonza nanabandana omukaba halya nali ngufulisire. Lâba: gwasherire gurhankacikolesibwa. 8 Okubundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo. 9 Erhi «kwo adesire ntya Nyakasane; erhi: ntya kwo nashereza ifêka lya Yuda bula bucibone bunji bwa Yeruzalemu. 10 Olu lubaga lubî, abâla bakazilahira bwayumva ebinwa byâni, abâla bakazikulikira obulala bw’omurhima gwâbo n’okushimbulira bandi ba nyamuzinda b’obwihambi mpu babakolere banabaharâmye, olu lubaga kwo lwâba ak’ogu mukaba gu­rhâkacikola bici. 11 Bulyala, nka kula omukaba gusera oku nsiko z’omuntu, kwo nali ncisêgerize oku nyumpa ya Israheli yoshi, enyumpa ya Yuda yoshi, Kanwaka Nyakasane, nti zibe lubaga lwâni, irenge lyâni, lukengwa na bulimbi bwâni. Cikwône barhanyumvagya.

Orhubindi rhw’idivayi rhwahukulana

12 Obabwire n’aka kandi kanwa: Kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli: «Ngasi kabindi kanayunjula idivayi». Banakushuza mpu: «ka rhuhabire oku ngasi kabindi kanayunjula idivayi»? 13 Onababwire erhi: kwo adesire ntya Nyakasane, erhi: lâba oku ababamwo eci cihugo boshi nâbalalusa, abâmi batamîre oku ntebe ya Daudi, abadâhwa n’abalêbi, n’ab’omu Yeruzale­mu boshi. 14 Okubundi mbahukuze baguma oku bâbo, abashamuka na bagala bâbo burhalondola, kanwa ka Nyakasane, buzira lukogo, buzira bwonjo, nâba­shangula.

Olubungo

15 Yumvi, murhege okurhwiri muleke n’obucîbone, Nyakasane adwîrhe aderha. 16 Muhe Nyakasane Nyamuzinda winyu irenge duba oku omwizimya gurhacigwa, n’oku amagulu ginyu garhacisârhala, oku birhondo by’obudufu. Mwoyo mudwîrhe mwalinda obuce: yehe mwizimya adwîrhe abulula n’okuguhindula ndundulya ya budufu, 17 N’akaba murhayumvirhi oku namurhonda, nalakira emurhima erhi bucîbone bwinyu burhuma, amasù gâni gâlaka omulenge gw’okubona obuso bwa Nyakasane bwagenda mpira.

Mwâmi Yoyakini

18 Obwire mwâmi n’omwamikazi: Tamali oku idaho bulya ecimane cirya c’irenge carhibusire oku irhwe linyu. 19 Ebishagala by’e Nêgebu bigosirwe birhâjibwamwo. Yuda yeshi bamuhêsire mpira yeshi yeshi.

Okukalihirwa kwa Yeruzalemu

20 Oyinamule amasù, Yeruzalemu, obone, obone ecarhenzire emwênè. Ngahi buli bulya buso bakuyâbuzagya, birya bibuzi wakazâgilimbira? 21 Bici waderha hano bayishikuhana, we wabaleraga? Bîra bâwe bayisha bashokolire ababisha bakurhera. K’orhagwârhwe n’amalumwa gali nka mikero-mibishi obwo? 22 Wamaderhaga omu murhima gwâwe: erhi «nieki cirhumire oyo nj’obone anyishira?» Bunene bwa mabî gâwe bwarhumire balengeza emishangi yâwe n’okurhabira oku bishugulu byâwe. 23 K’omuntu w’e Etiyopiya akahindula omubiri gwâge, n’engwi obutone bwâyo? Ninyu mwe, ka mwakajira bwinja, mwe mwakomerire amabî? 24 Nkologa namushandaza nka byâsi byumu empûsi y’omu irungu yâbabalaza. 25 Hyo hyâwe ehyo, gwo mwanya bakuhire. Nie gurhenzirekwo, Kanwa ka Nyakasane bulyala nie wayibagiraga, wacikubagira obunywesi. 26 Niene nalengeza emishangi kuhika ebusu, babone obusha bwâwe. 27 Ya! Obugonyi bwâwe n’amasheka gâwe wâni! n’amalala wahimbire wâni! Oku ntondo n’omu mashwa, nabwîne amaligo gâwe. Wamahera wâni Yeruzalemu, bulyala orhacesibwi. Kuhika mangaci kwone?

Jeremia/Jeremiah 13: 1 

כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֞וךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵזֹ֣ור פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתֹּ֖ו עַל־מָתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃ 2וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵזֹ֖ור כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מָתְנָֽי׃ ס 3וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ 4קַ֧ח אֶת־הָאֵזֹ֛ור אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מָתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטָמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע׃ 5וָאֵלֵ֕ךְ וָאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹותִֽי׃ 6וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֚וּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֤ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵזֹ֔ור אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטָמְנֹו־שָֽׁם׃ 7וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵזֹ֔ור מִן־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵזֹ֔ור לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ פ 8וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 9כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּאֹ֧ון יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּאֹ֥ון יְרוּשָׁלִַ֖ם הָרָֽב׃ 10הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמֹ֣ועַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּאֵזֹ֣ור הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ 11כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵזֹ֜ור אֶל־מָתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַי אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כָּל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לִֽהְיֹ֥ות לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ׃ 12וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה סכֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֨עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כָל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן׃ 13וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְאֹ֜ו וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִָ֖ם שִׁכָּרֹֽון׃ 14וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָבֹ֧ות וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמֹ֧ול וְלֹֽא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃ ס 15שִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ 16תְּנוּ֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבֹוד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאֹור֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת יָשִׁית לַעֲרָפֶֽל׃ 17וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהוָֽה׃ ס 18אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשֹׁ֣ותֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃ 19עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הָגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הָגְלָ֥ת שְׁלֹומִֽים׃ ס 20שְׂאִי עֵֽינֵיכֶם֙ וּרְאִי הַבָּאִ֖ים מִצָּפֹ֑ון אַיֵּ֗ה הָעֵ֨דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃ 21מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַתְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲלֹ֤וא חֲבָלִים֙ יֹאחֱז֔וּךְ כְּמֹ֖ו אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה׃ 22וְכִ֤י תֹאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֹנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃ 23הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עֹורֹ֔ו וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃ 24וַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עֹובֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃ 25זֶ֣ה גֹורָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵֽאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אֹותִ֔י וַֽתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר׃ 26וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלֹונֵֽךְ׃ 27נִֽאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלֹותַ֨יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעֹות֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ אֹ֥וי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃ פ

14

Ecanda cikali

1 Kanwa Nyakasane abwiraga Yeremiyahu amango g’ecanda. 2 Eca Yuda omu mishîbo ciri n’ebishagala byage mutula birimwo oku idaho biri n’omulenge gwa Yeruzalemu enyanya gusokire gwalwira.

3 Abagale badwîrhe barhuma abana mpu bajilonza amîshi. Abana badwîrhe baja ebwa maliba ci barhabona mishi, badwîrhe bakazigalukana orhubindi rhurhalimwo bici, n’omûmà n’ehishonyi n’irhwe libwikire.

4 Kulya kuba idaho lyaberesire erhi kubula mîshi kurhuma abahinzi enshonyi zababumbire kubwikira babwikire irhwe.

5 Ciru n’erubala akashafu kabusire kanaleka omwana wako bulya nta bwâsi.

6 Endogomi ziyimanzire oku ntondo, zayisa emboho aka banyambwe, amasù gabo gafukire bulya nta bwâsi.

7 Akabaga ebyâha birhu birhushobesire, ojirage yagirwa obukuze bw’izîno lyâwe. Neci, garhali manyi amalala girhu, wene rhwabihîre. 8 Nyakasane bulangalire bw’Israheli, we Muciza omulikûza amango alagirîre, Cirhumirage ohugalala mw’eci cihugo, nka mubalama ohanzire budufu buguma.

9 Cici cirhumire oshusha olimwo ecikango? nka ntwali erhankaciza ndi? N’obwo y’oli ekarhî-karhî, Nyakasane, n’izîno lyâwe Iyo barhuderha mâshi orharhulekêreraga mâshi!

10 Ntya kwo Nyakasane aderhire olu lubaga, mpu: Basîmirage okugenda-genda wâni! Co cirhuma Nyakasane arhabasîma. Akolaga akengire amaligo gâbo. Anakolaga ahana ebyâha byâbo. 11 Nyakasane àmbwîra obwo, erhi: «orhasengereraga olu lubaga mpu lulo bôke. 12 Ciru bakacishalisa, ntayumvirhize omusengero gwâbo, ciru bakarhûla embâgwa n’enterekêro, ntakabiyemêra. Bulyala nnonzize okubahungumula n’engôrho, n’ishali n’ecâhira.» 13 Nàshuza obwo: «Nti Yagirwa Nyakasane, kali abalêbi badwîrhe bababwîra: erhi murhabone engôrho, murhashalike, kulya kuba niene namushobôza omurhûla gw’enkwîra mw’eci cihugo.» 14 Oku bundi Nyakasane àmbwîra, erhi: «bunywesi obwôla abo balêbi badwîrhe baderha oku izîno lyâni; ntabarhumaga na ntâco nabarhegesire, ciru ntababwiraga akanwa. Badwîrhe bamubwîra mpu babonekîrwe n’obwo kubêsha, mpu bamulêbera n’obwo bya busha, bilôrho byâbo bône». 15 Ebyo byàrhuma Nyakasane àshubiderha, erhi: «Aho balêbi badwîrhe balêba oku izîno lyâni n’obwo ntabarhumiri, banadwîrhe bamubwîra erhi: «eci cihugo cirhajemwo ngôrho, cirhajemwo cizombo» oleke kwône, abo balêbi ngôrho yabalambika n’ishali haguma. 16 N’abadwîrhe babwîrwa nabo, omu mihanda ya Yeruzalemu bakwêbwa, ngôrho n’ishali byâbalambika barhâbone cabisha: ôli bo, ôli bakâbo, ôli abana-rhabana âabo, ôli abana-nyere bâbo; nabadubulirakwo amaligo gâbo. 17 Obabwire n’aka kanwa:

Amasù gâni gali galaka omulenge, obudufu n’omushi, buzira kuhusa bulya kuyagalika ayagalisire olya munyere, mwâli w’olubaga lwâni. Cinali cibande cinene.

18 Erhi nacija omu mashwa, lâba enkumba engôrho yajijire erhi nacishubira omu lugo, laba enkumba ishali lyajijire; Omudâhwa n’omulêbi, nabo bagezire omu cihugo, bahabire byo bici ebi!

19 Ka Yuda kukaga wamukazire loshi ? Nisi erhi Siyoni kurhenga akurhenzire emurhima! Cici carhumire warhubambula omubambu gurharhundûke? Rhwakazagilinga omurhûla, ci nta kwinja amango g’okufuma, ci lolaga ebihamba.

20 Yagirwa Nyakasane, neci rhuyemîre amaligo rhwajijire, amabî ga balarha bulya neci rhwakubihîre.

21 Oku bukuze bw’izîno lyâwe orharhulekêreraga, irenge ly’izîno lyâwe lirhumire, orharhulekêreraga. Omanye wakabonêsa entebe y’irenge lyâwe nshonyi. Okengêre mâshi orhatwaga omu ndagâno warhulaganyagya.

22 K’omu bikabulirwa by’amashanja hali eciniêsa enkuba? Ka malunga garhuma enkuba yania? K’arhali we, Yagirwa Nyamuzinda wirhu? We rhucikubagira bulya wekola ebyo byoshi.

Jeremia/Jeremiah 14: 1 

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ עַל־דִּבְרֵ֖י הַבַּצָּרֹֽות׃ 2אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם עָלָֽתָה׃ 3וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ צְעֹורֵיהֶם לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהָכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ 4בַּעֲב֤וּר הָאֲדָמָה֙ חַ֔תָּה כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָ֑רֶץ בֹּ֥שׁוּ אִכָּרִ֖ים חָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ 5כִּ֤י גַם־אַיֶּ֨לֶת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יָלְדָ֖ה וְעָזֹ֑וב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה דֶּֽשֶׁא׃ 6וּפְרָאִים֙ עָמְד֣וּ עַל־שְׁפָיִ֔ם שָׁאֲפ֥וּ ר֖וּחַ כַּתַּנִּ֑ים כָּל֥וּ עֵינֵיהֶ֖ם כִּי־אֵ֥ין עֵֽשֶׂב׃ 7אִם־עֲוֹנֵ֨ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃ 8מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מֹֽושִׁיעֹ֖ו בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן׃ 9לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבֹּ֖ור לֹא־יוּכַ֣ל לְהֹושִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־תַּנִּחֵֽנוּ׃ ס 10כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָנ֔וּעַ רַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַיהוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֹנָ֔ם וְיִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽם׃ ס 11וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטֹובָֽה׃ 12כִּ֣י יָצֻ֗מוּ אֵינֶ֤נִּי שֹׁמֵ֨עַ֙ אֶל־רִנָּתָ֔ם וְכִ֧י יַעֲל֛וּ עֹלָ֥ה וּמִנְחָ֖ה אֵינֶ֣נִּי רֹצָ֑ם כִּ֗י בַּחֶ֨רֶב֙ וּבָרָעָ֣ב וּבַדֶּ֔בֶר אָנֹכִ֖י מְכַלֶּ֥ה אֹותָֽם׃ ס 13וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה הַנְּבִאִ֜ים אֹמְרִ֤ים לָהֶם֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ חֶ֔רֶב וְרָעָ֖ב לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כִּֽי־שְׁלֹ֤ום אֱמֶת֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ ס 14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙ נִבְּאִ֣ים בִּשְׁמִ֔י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים וְלֹ֥א דִבַּ֖רְתִּי אֲלֵיהֶ֑ם חֲזֹ֨ון שֶׁ֜קֶר וְקֶ֤סֶם וֶאֱלוּל וְתַרְמוּת לִבָּ֔ם הֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ ס 15לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַֽל־הַנְּבִאִ֞ים הַנִּבְּאִ֣ים בִּשְׁמִי֮ וַאֲנִ֣י לֹֽא־שְׁלַחְתִּים֒ וְהֵ֨מָּה֙ אֹֽמְרִ֔ים חֶ֣רֶב וְרָעָ֔ב לֹ֥א יִהְיֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את בַּחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ הַנְּבִאִ֖ים הָהֵֽמָּה׃ 16וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה נִבְּאִ֣ים לָהֶ֡ם יִֽהְי֣וּ מֻשְׁלָכִים֩ בְּחֻצֹ֨ות יְרוּשָׁלִַ֜ם מִפְּנֵ֣י׀ הָרָעָ֣ב וְהַחֶ֗רֶב וְאֵ֤ין מְקַבֵּר֙ לָהֵ֔מָּה הֵ֣מָּה נְשֵׁיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם וּבְנֹֽתֵיהֶ֑ם וְשָׁפַכְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־רָעָתָֽם׃ 17וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה תֵּרַ֨דְנָה עֵינַ֥י דִּמְעָ֛ה לַ֥יְלָה וְיֹומָ֖ם וְאַל־תִּדְמֶ֑ינָה כִּי֩ שֶׁ֨בֶר גָּדֹ֜ול נִשְׁבְּרָ֗ה בְּתוּלַת֙ בַּת־עַמִּ֔י מַכָּ֖ה נַחְלָ֥ה מְאֹֽד׃ 18אִם־יָצָ֣אתִי הַשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְאִם֙ בָּ֣אתִי הָעִ֔יר וְהִנֵּ֖ה תַּחֲלוּאֵ֣י רָעָ֑ב כִּֽי־גַם־נָבִ֧יא גַם־כֹּהֵ֛ן סָחֲר֥וּ אֶל־אֶ֖רֶץ וְלֹ֥א יָדָֽעוּ׃ ס 19הֲמָאֹ֨ס מָאַ֜סְתָּ אֶת־יְהוּדָ֗ה אִם־בְּצִיֹּון֙ גָּעֲלָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ מַדּ֨וּעַ֙ הִכִּיתָ֔נוּ וְאֵ֥ין לָ֖נוּ מַרְפֵּ֑א קַוֵּ֤ה לְשָׁלֹום֙ וְאֵ֣ין טֹ֔וב וּלְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖א וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ 20יָדַ֧עְנוּ יְהוָ֛ה רִשְׁעֵ֖נוּ עֲוֹ֣ן אֲבֹותֵ֑ינוּ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃ 21אַל־תִּנְאַץ֙ לְמַ֣עַן שִׁמְךָ֔ אַל־תְּנַבֵּ֖ל כִּסֵּ֣א כְבֹודֶ֑ךָ זְכֹ֕ר אַל־תָּפֵ֥ר בְּרִֽיתְךָ֖ אִתָּֽנוּ׃ 22הֲיֵ֨שׁ בְּהַבְלֵ֤י הַגֹּויִם֙ מַגְשִׁמִ֔ים וְאִם־הַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ רְבִבִ֑ים הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֜וּא יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ וּ֨נְקַוֶּה־לָּ֔ךְ כִּֽי־אַתָּ֥ה עָשִׂ֖יתָ אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה׃ פ

15

1 Nyakasane ambwîra obwo erhi ciru Musa na Samweli bakayimanga omu masù gâni, olwo lubaga ntakalubêra lukogo! Obalibirhekwo, bagende bantengeho. 2 Bakakudôsa mpu ngahi rhujage? onababwîre erhi: kwo adesire ntya Nyakasane:

Ow’okuhêkwa n’ecihùsi, ahêkwa naco,

Ow’okuhêkwa n’engôrho, ahêkwe nayo

Ow’okuhêkwa n’obuligo, ahêkwe nabwo

Ow’okuhekwa buja, abuhêkwe.

3 Nâhirakwo milala ini ya maligo,

yekudesire Nyakanane:

engôrho y’okuyirha,

ebibwa by’okushanshanyula,

eby’erubala n’ebinyunyi by’emalunga,

eby’okulya n’okushâba.

4 Nâbajira kantu ka kuyôbohya oku mâmi g’igulu goshi, erhi Menashè orhuma, mwene Hizikiyahu, mwâmi w’omu Yuda n’ebi akozire omu Yeruzalemu.

Obuhanya burhenga omu ntambala

5 Ndi okubabalirage wâni Yeruzalemu? Ndi okufirire bwonjo? Ndi oyahusire mpu adôse kurhi wabirage? 6 Oshuba wanjandaga wene, kanwa ka Nyamubâho, wampa ebirhugo. Lero nakulikira okuboko nakushâba, narhamire n’okuba lukogo. 7 Nayansire akibo nabayerûlira emuhanda gw’ecihugo. Olubaga lwâni naluyisire nshuzo, naluhezize bone banabula kuleka enjira zâbo. 8 Abakana bâbo, bo bali banji kulusha omushenyi gw’enyanja. Nina w’entwâli, namudwîrhîre kaheza mûshi kalengerêre kano kanya, nàmudubulirakwo ebihamba n’ecihango. 9 Ayongobosire omuzire, nina wa bana-nda, arhacigwerhi nsimiko. Abwîne obwîre kabirhi. Yoyo zabumbire enshonyi n’omungo! N’abanyi basigire mulibo nâbarhega engêrho abashombanyi bâbo bâcitakira, Kanwa ka Nyakasane.

Okuhamagalwa obwa kabirhi

10 Namahera, nyâma nieki, we wambusire muntu wa kadali n’enongwe omu cihugo coshi! Oku ntalya ntanahana mwenda, kurhahanga boshi barhanshomba.

11 Okuli, okuli Nyakasane ka ntakukoleraga okwâni kwoshi? Ka ntakusengeraga amango g’obuhanya n’entanya?

12 Ewâni, k’ecûma canavuna ecûma c’emwênè n’ec’amarhale.

13 Obuhirhi n’obugale bwâwe narhangibiha ababihagula buzira kugalula akantu, erhi byâha byâbo omu cihugo coshi birhuma.

14 Nâkujira muja w’abashornbanyi bâwe, omu cihugo orhishi, bulyala omutula gwâni mîra gwàyâsagya omuliro n’ogwo muliro mwe gwayishiyâca.

15 Wehe orhababiri Nyakasane onkengêre, ontangule onambuke omungo gw’aba banshimbulwire. Omu kulinda-linda kw’oburhe bwâwe, orhampekaga orhanarhumaga bampeza; omanye oku werhumire natumula.

16 Ebinwa byâwe, erhi byampikagakwo, nambivuguse, akanwa kâwe, bwaba busîme bwâni, bwaba bushagaluke bw’omurhima gwâni; kulya kuba izîno lyâwe banderha: Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.

17 Nta mango natamire omu ndêko y’abagambanyi nti mbuke ihuga okuboko kwâwe kwèli kusêzire nabera niene obwo bulyala wàli onyujuzize burhe.

18 Cirhumirage amababale garhayonda, ecibande câni cirhafuma, cirhâyumva bâsi. Wamberirage kishi kabêsha mushâna, kalya k’amîshi garhacikubagirwa.

19 Oku bundi Nyakasane ashuza: erhi: «okagaluka, nkakugalula niene, wanayimanga omu masù gâni. Ebiri bya busha, erhi wankakulamwo akantu kinja wanaba nka we kanwa kâni. Bôbe bâshubira emunda oli, ci wehe, orhâshubire emunda bali! 20 Nâkujira obêre olwo lubaga nka côgo cizibu-zibu c’amarhale, bâyishikulwisa ci barhakuhashe, bulyala ndi haguma nâwe, nti nkucize nnankulikûze, Kanwaka Nyakasane. 21 Nâkukûla omu nfune z’ababisha, nnankugule orhenge omu nfune za baciri-misi.

Jeremia/Jeremiah 15: 1 

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֤ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵֽעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ׃ 2וְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֤וֶת לַמָּ֨וֶת֙ וַאֲשֶׁ֤ר לַחֶ֨רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַאֲשֶׁ֤ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַאֲשֶׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי׃ 3וּפָקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֤ע מִשְׁפָּחֹות֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַֽהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־עֹ֧וף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית׃ 4וּנְתַתִּ֣ים לִזְוָעָה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 5כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֨יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃ 6אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה אָחֹ֣ור תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֨יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃ 7וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֨דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לֹוא־שָֽׁבוּ׃ 8עָֽצְמוּ־לִ֤י אלמנתו מֵחֹ֣ול יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד בַּֽצָּהֳרָ֑יִם הִפַּ֤לְתִּי עָלֶ֨יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֹֽות׃ 9אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ בָּאָה שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יֹומָ֖ם בֹּ֣ושָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵֽרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 10אֹֽוי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָדֹ֖ון לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלַֽונִי׃ ס 11אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א שָׁרֹותִךָ לְטֹ֑וב אִם־לֹ֣וא׀ הִפְגַּ֣עְתִּֽי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת־רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָאֹיֵֽב׃ 12הֲיָרֹ֨עַ בַּרְזֶ֧ל׀ בַּרְזֶ֛ל מִצָּפֹ֖ון וּנְחֹֽשֶׁת׃ 13חֵילְךָ֧ וְאֹוצְרֹותֶ֛יךָ לָבַ֥ז אֶתֵּ֖ן לֹ֣א בִמְחִ֑יר וּבְכָל־חַטֹּאותֶ֖יךָ וּבְכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ 14וְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קָדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד׃ ס 15אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהוָ֗ה זָכְרֵ֤נִי וּפָקְדֵ֨נִי֙ וְהִנָּ֤קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה׃ 16נִמְצְא֤וּ דְבָרֶ֨יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֤י דְבָרֶיךָ לִ֔י לְשָׂשֹׂ֖ון וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֤א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֹֽות׃ ס 17לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסֹוד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי׃ ס 18לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָיֹ֨ו תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמֹ֣ו אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ׃ ס 19לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־תָּשׁ֤וּב וַאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּֽעֲמֹ֔ד וְאִם־תֹּוצִ֥יא יָקָ֛ר מִזֹּולֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֤בוּ הֵ֨מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם׃ 20וּנְתַתִּ֜יךָ לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לְחֹומַ֤ת נְחֹ֨שֶׁת֙ בְּצוּרָ֔ה וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהֹושִֽׁיעֲךָ֥ וּלְהַצִּילֶ֖ךָ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 21וְהִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֣ד רָעִ֑ים וּפְדִתִ֖יךָ מִכַּ֥ף עָרִצִֽים׃ פ

16

Akanwa k’omulêbi kali cimanyîso

1 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, kambwîra mpu: 2 orhahiraga okarhôla omukazi, orhakabona kanyere erhi karhabana cno munda. 3 Bulyala ntya kwo Nyakasane abwîzire abanyere n’abarhabana baburhirwa eno munda, abazire bababurha n’abalume bayishiburhira muli eci cihugo: 4 Bafa olufu lubî, barhâlakirwe barhânabishwe, bâbà binazo by’idaho. Ngôrho yâbalambika, n’ecizombo. n’emirhumba yâbo yashube bushêge bw’ebinyunyi by’emalunga, n’ebiryanyi by’erubala. 5 Neci, kw’adesire ntya Nyakasane mpu orhahîraga okaja omu nyumpa balimwo omu mishîbo. Orhajagibanda endûlù erhi okurhuliriza bene balya, bulyala olwo lubaga nalunyazire omurhûla gwâni, oburhonyi n’obwonjo, ka­nwa ka Nyakasane. 6 Abakulu n’abarho, bâfamwo eci cihugo banabule câbisha babule na câlakira, ntâye wâshâkwa na ntâye wamômwa mukunguu. 7 Oli omu mishîbo barhamubegere mugati mpu bamurhulirize bulya afirîrwe, barhaâmuhêreze akabehe k’okumurhuliriza omu bufire bwa nina erhi bw’ishe. 8 Orhajâga n’omu nyumpa bajira olukulu mpu otamale olye onanywe hagu­ma nabo. 9 Bulyala kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’I­srahcli: Lâba, nârhenza aha omu nsiku zinyu erhi mwânabona orhubûli rhw’omwishingo, enyimbo z’omulamba wâsheba, n’ez’omunyere wâshebwa. 10 Hano oba wamabwîra olu lubaga ebi binwa byoshi, bamânakudôsa mpu: «Cici cirhumire Nyakasane arhuderherakwo obuhanya bungana âha; cici rhutumwîre, câha cici rhwàjirire Nyakasane, Nyamuzinda wirhu»? 11 Ago ma­ngo ânabashuze erhi: Basho bantwîsire, kanwa ka Nyamubâho, bakulikira ba­ndi ba nyamuzinda b’obwihambi, babakolera banabaharâmya. Niehe bantwîka n’irhegeko lyâni barhalikulikiraga. 12 Na ninyu, mwe mwàjizire kubî kulusha basho; Iola ngasi muguma muli mwe, adwîrhe akulikira omurhima gwâge mubî gwa amahabwè, buzira kuyumva. 13 Nkolaga nâmuhulusa muli eci cihugo, muje omu cihugo murhishi, ôli mwe, ôi basho: eyo munda mwajikolera abandi ba nyamuzinda b’obwihambi, mûshi na budufu, bulyala ntâmufire bwonjo.

Okugaluka kwa Bene-Israheli bashandîre

14 Lâba oku ziyiruka ensiku, akanwa ka Nyakasane, barhakaciderhamwo mpu «Nyakasane ôzine, ye wayinamulaga bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’e Misiri!» 15 Ciru Nyakasane ôzine, ye wayinamulage bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’emwênè na kurhenga emunda àli abashandabanyize». Nâba­shubiza omu cihugo nàlimpîre b’ishe!

Okurhêrwa

16 Lâba oku narhuma omwandu gw’abadubî babaduba, yekudesire Nyaka­sane, nshubijaho ntume omwandu gw’abahivi bâbahivulula oku ngasi ntondo, oku ngasi karhondo n’omu ngasi mugaku gw’amabâle. 17 Bulyala amasù gâni gadwîrhe gabona enjira zâbo: zirhali nfulike, n’obugoma bwâbo burha­nkacîfulika omu masù gâni. 18 Nkolaga nâjuha kabirhi obugoma n’ecâha câbo, bulyala bahemwîre ecihugo câni n’emirhumba enshusho zâbo n’akashambala kâni bakayunjuzize bikabulirwa byâbo.

Amashanja gayêrekera Lungwe

19 Nyamuzinda, we buzibu we n’ibuye ncifulikaho, nyakiraho amango mpanyagire! Amashanja gayîsha emunda oli kurhenga ebwa kafende k’igulu gaderhe mpu: balarha bya bunywesi bayîmiremwo, bya busha birhajira mukolo muci. 20 K’omuntu akacibumbira banyamuzinda b’obwihambi, câba barhanali banyamuzinda, irumbi kwône. 21 Lâbaga ebi nkola nabayêreka, lero nabamanyîsa bamanye okuboko kwâni n’obuhashe bwâni, bamanye obwo iku izîno lyâni nie Nyamuzinda.

Jeremia/Jeremiah 16: 1

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2לֹֽא־תִקַּ֥ח לְךָ֖ אִשָּׁ֑ה וְלֹֽא־יִהְי֤וּ לְךָ֙ בָּנִ֣ים וּבָנֹ֔ות בַּמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 3כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־הַבָּנִים֙ וְעַל־הַבָּנֹ֔ות הַיִּלֹּודִ֖ים בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וְעַֽל־אִמֹּתָ֞ם הַיֹּלְדֹ֣ות אֹותָ֗ם וְעַל־אֲבֹותָ֛ם הַמֹּולִדִ֥ים אֹותָ֖ם בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 4מְמֹותֵ֨י תַחֲלֻאִ֜ים יָמֻ֗תוּ לֹ֤א יִסָּֽפְדוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְי֑וּ וּבַחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִכְל֔וּ וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ס 5כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תָּבֹוא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפֹּ֔וד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלֹומִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֤ם־הַזֶּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָֽרַחֲמִֽים׃ 6וּמֵ֨תוּ גְדֹלִ֧ים וּקְטַנִּ֛ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹ֣א יִקָּבֵ֑רוּ וְלֹֽא־יִסְפְּד֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א יִתְגֹּדַ֔ד וְלֹ֥א יִקָּרֵ֖חַ לָהֶֽם׃ 7וְלֹֽא־יִפְרְס֥וּ לָהֶ֛ם עַל־אֵ֖בֶל לְנַחֲמֹ֣ו עַל־מֵ֑ת וְלֹֽא־יַשְׁק֤וּ אֹותָם֙ כֹּ֣וס תַּנְחוּמִ֔ים עַל־אָבִ֖יו וְעַל־אִמֹּֽו׃ 8וּבֵית־מִשְׁתֶּ֥ה לֹא־תָבֹ֖וא לָשֶׁ֣בֶת אֹותָ֑ם לֶאֱכֹ֖ל וְלִשְׁתֹּֽות׃ ס 9כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מַשְׁבִּ֜ית מִן־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֛ה לְעֵינֵיכֶ֖ם וּבִֽימֵיכֶ֑ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֥ול כַּלָּֽה׃ 10וְהָיָ֗ה כִּ֤י תַגִּיד֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ עַל־מֶה֩ דִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֤ה הַגְּדֹולָה֙ הַזֹּ֔את וּמֶ֤ה עֲוֹנֵ֨נוּ֙ וּמֶ֣ה חַטָּאתֵ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 11וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם עַל֩ אֲשֶׁר־עָזְב֨וּ אֲבֹותֵיכֶ֤ם אֹותִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיַּעַבְד֖וּם וַיִּשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֑ם וְאֹתִ֣י עָזָ֔בוּ וְאֶת־תֹּורָתִ֖י לֹ֥א שָׁמָֽרוּ׃ 12וְאַתֶּ֛ם הֲרֵעֹתֶ֥ם לַעֲשֹׂ֖ות מֵאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הֹלְכִ֗ים אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת לִבֹּֽו־הָרָ֔ע לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֥עַ אֵלָֽי׃ 13וְהֵטַלְתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדַעְתֶּ֔ם אַתֶּ֖ם וַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֞ם אֶת־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לָכֶ֖ם חֲנִינָֽה׃ ס 14לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 15כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ון וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹותָֽם׃ ס 16הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ לְדַוָּגִים רַבִּ֛ים נְאֻם־יְהוָ֖ה וְדִיג֑וּם וְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁלַח֙ לְרַבִּ֣ים צַיָּדִ֔ים וְצָד֞וּם מֵעַ֤ל כָּל־הַר֙ וּמֵעַ֣ל כָּל־גִּבְעָ֔ה וּמִנְּקִיקֵ֖י הַסְּלָעִֽים׃ 17כִּ֤י עֵינַי֙ עַל־כָּל־דַּרְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִסְתְּר֖וּ מִלְּפָנָ֑י וְלֹֽא־נִצְפַּ֥ן עֲוֹנָ֖ם מִנֶּ֥גֶד עֵינָֽי׃ 18וְשִׁלַּמְתִּ֣י רִֽאשֹׁונָ֗ה מִשְׁנֵ֤ה עֲוֹנָם֙ וְחַטָּאתָ֔ם עַ֖ל חַלְּלָ֣ם אֶת־אַרְצִ֑י בְּנִבְלַ֤ת שִׁקּֽוּצֵיהֶם֙ וְתֹועֲבֹ֣ותֵיהֶ֔ם מָלְא֖וּ אֶת־נַחֲלָתִֽי׃ ס 19יְהוָ֞ה עֻזִּ֧י וּמָעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּיֹ֣ום צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גֹּויִ֤ם יָבֹ֨אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֨קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבֹותֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מֹועִֽיל׃ 20הֲיַעֲשֶׂה־לֹּ֥ו אָדָ֖ם אֱלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה לֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ 21לָכֵן֙ הִנְנִ֣י מֹֽודִיעָ֔ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֔את אֹודִיעֵ֥ם אֶת־יָדִ֖י וְאֶת־גְּבֽוּרָתִ֑י וְיָדְע֖וּ כִּֽי־שְׁמִ֥י יְהוָֽה׃ ס

17

Amabi g’ab’emwa Yuda

1 Ecâha ca Yuda ciri ciyandike n’akalamu k’ecûma, ciri ciyandike n’omusholo gw’ecûma c’amarhale, oku mbaho y’omurhima gwâbo n’omu marhwerhwe g’empêrero zâbo, 2 bulyala bagala bâbo banacikengere empêrero zâbo n’emirinzi yâbo aha burhambi bw’emirhi mibishi oku ntondo ndîrî. 3 «Wâni ntondo yâni y’omu cibandâna, obuguke bwâwe n’obuhirhi bwâwe nabihâna babihagule erhi amabî wakozire omu cihugo coshi garhuma. 4 kukwânînage ohêke akashambala nàli nkuhîre nâkujira muja w’abashombanyi bâwe omu cihugo orhîshi. Bulyala omuliro mwasîmbwîre gw’omutula gwâni gw’akaziyâka ensiku n’amango.

Binwa bya burhimanya

5 Kwo Nyakasane adesire ntya: «Ali muhanya omuntu ocîkubagira omuntu, oyegemera omubiri oyu omurhima gucîyegulakwo Nyamubâho. 6 Kw’ali nk’irhadu omu mpinga, arhumva bici erhi obucire buyîsha, mwo abêra omu bwihîra bw’irungu, idaho !ya munyu, lirhabâkwo ndi. 7 Yerino omuntu ocîkubagira Nyakasane ôheba Nyakasane kwo omurhima. 8 Kwo ashusha nka murhi gumezire aha lwîshi gwo guyêrekeza emizi ebwa cikunguzo c’olwîshi, gurhôboha gala mango idûrhu liyîsha ebyâsi byâgo biyinjihire omwâka gw’ecanda-ciri gurhababala bici gurhanahusa buyâna. 9 Omurhima gwo guyengeha gwarhalusa, gucigwerhage n’oburhebanyi, ndi wakagumanya? 10 Nie Nyakasane, nie nsingiriza omurhima nie nyenja ensiko, Iyo ngabira ngasi muguma nk’oku ebijiro byâge binakwânîne, nk’oku amalehe g’emirimo yâge ganali. 11 Enkwale enalalire amaji erharheraga. Yo nguma n’omuntu ogala n’ebizimbano anabisige omu karhî k’ensiku zâge, anazinde erhi abonekana oku ali muhwinja. Okucikubagira aka-Nyamuzinda ua Nyakasane 12 Entebe y’irenge eri enyanya kurhenga emurhondêro, ho hantu h’aka-Nyamuzinda kirhu. 13 Nyakasane mwikubagirwa w’Israheli, abakutwîka boshi enshonyi zababumba, abakurhengaho bayandikwa omu idaho bulyala balesire enshôko y’amîshi gahulula, Nyakasane.

Omusengero gw’ocihiila

14 Onfumye, Nyakasane Iyo nfuma, oncize Iyo ncira, bulya wene we ncîtakîra 15 Lâba, badwîrhe bambwîra mpu: «Ngahi kaligi akanwa ka Nyakasane? Kabâge!» 16 Niehe ntakuminikaga nti orhume obuhanya ntanacîfinjaga olusiku luminya, wene orhahabiri, ngasi ebintenga ekanwa erhi wanabibona. 17 Orhanjiraga côba we nayakiraho olusiku luminya. 18 Enshonyi zigwârhe abashombanyi bâni; ci niehe zirhangwârhe Bajemwo ecikango, ci niehe cirhanjagamwo. Obarhogezekwo olusiku luminya.

Olukulu lwa Sabato

19 Kwo Nyakasane ambwizire ntya: «erhi okanye oyimange aha muhango gw’Abana b’Olubaga, halya abâmi ba Yuda bagera nka bahuluka na nka ba­shubûka, n’aha nyumvi za Yeruzalemu zoshi. 20 Oderhe erhi: Yumvi akanwa ka Nyakasane mwe bâmi ba Yuda. 21 Yekudesire Nyakasane: Mucilange mu­rhanahîraga mukabarhula omuzigo olwa Sabato, murhahîraga mukagugeza omu mihango ya Yeruzalemu. 22 Murhahulusagya omuzigo mpu gurhenge omu nyumpa zinyu olwa Sabato, murhanahîraga mukakola bûko mukolo. Olwa Sabato mulujire lutagatifu nka kulya narhegekaga basho. 23 Bôe barhayumvagya, barhaderhaga mpu barhege okurhwiri; bacîjira bacikanyi cirhagomba mpu barhagiyumva n’okuyankirira ihano. 24 Mwehe mukanyumva bwinja, yekudesi­re Nyakasane, olwa Sabato, murhahîraga mukasheshezav omuzigo omu mihango y’olu lugo. Olwa Sabata erhi mwakalujira lutagatifu omu kuleka ngasi bûko mukolo, 25 ago mango, abâmi n’abaluzi bayîmire omu bya Daudi, emihango y’olu lugo yo bagezâmwo abali omu ngâlè n’abali oku nfarasi, mwo bagera bône n’abaluzi bâbo, abantu b’emwa Yuda n’abayûbaka omu Yeruzalemu. Olu lugo lwayôrha lulimwo abantu ensiku zoshi. 26 Bakazirhenga omu bishagala by’emwa Yuda n’entambi z’e Yeruzalemu, entambi z’emwa Benyamini n’ebwa cihugo ciri embanda, n’eciri oku ntondo n’oku Nêgebu, bakayîsha ba­dwîrhe embâgwa, enterekêro, entûlo n’enshangi mpu barhûe enterekêro y’o­kuvuga omunkwa omu ka-Nyamuzinda. 27 Cikwône erhi mwakaba murhanyu­mvirhi, irhegeko lyâni ly’okulujira lutagatifu, okuleka okubarhula emizigo n’okuleka okugera omu mihango ya Yeruzalemu olwa Sabata, ago mango na­ natwâna omuliro aha mihango yâge: gumîme enyumpa z’oku bwâni omu Yeruzalemu gurhanacife gwâzimire.

Jeremia/Jeremiah 17: 1 

חַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנֹ֖ות מִזְבְּחֹותֵיכֶֽם׃ 2כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחֹותָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָעֹ֥ות הַגְּבֹהֹֽות׃ 3הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כָל־אֹוצְרֹותֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ 4וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֨יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עֹולָ֥ם תּוּקָֽד׃ ס 5כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֨בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹעֹ֑ו וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבֹּֽו׃ 6וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּֽעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּי־יָבֹ֣וא טֹ֑וב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃ ס 7בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֹֽו׃ 8וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א יִרָא כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֨רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשֹׂ֥ות פֶּֽרִי׃ 9עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃ 10אֲנִ֧י יְהוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָיֹ֑ות וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כְּדַרְכֹּו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ ס 11קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יֹמֹו יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִיתֹ֖ו יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃ 12כִּסֵּ֣א כָבֹ֔וד מָרֹ֖ום מֵֽרִאשֹׁ֑ון מְקֹ֖ום מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃ 13מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהוָ֔ה כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ יִסֹורַי בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְקֹ֥ור מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהוָֽה׃ ס 14רְפָאֵ֤נִי יְהוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הֹושִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה׃ 15הִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה יָ֥בֹוא נָֽא׃ 16וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְיֹ֥ום אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מֹוצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃ 17אַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַֽחֲסִי־אַ֖תָּה בְּיֹ֥ום רָעָֽה׃ 18יֵבֹ֤שׁוּ רֹדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ יֹ֣ום רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּרֹ֖ון שָׁבְרֵֽם׃ ס 19כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֤ךְ וְעָֽמַדְתָּ֙ בְּשַׁ֣עַר בְּנֵֽי־עָם אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֤אוּ בֹו֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֖ר יֵ֣צְאוּ בֹ֑ו וּבְכֹ֖ל שַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 20וְאָמַרְתָּ֣ אֲ֠לֵיהֶם שִׁמְע֨וּ דְבַר־יְהוָ֜ה מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְכָל־יְהוּדָ֔ה וְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 21כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִשָּׁמְר֖וּ בְּנַפְשֹֽׁותֵיכֶ֑ם וְאַל־תִּשְׂא֤וּ מַשָּׂא֙ בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת וַהֲבֵאתֶ֖ם בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 22וְלֹא־תֹוצִ֨יאוּ מַשָּׂ֤א מִבָּֽתֵּיכֶם֙ בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת וְכָל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וְקִדַּשְׁתֶּם֙ אֶת־יֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹותֵיכֶֽם׃ 23וְלֹ֣א שָֽׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י שֹׁומֵעַ וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃ 24וְ֠הָיָה אִם־שָׁמֹ֨עַ תִּשְׁמְע֤וּן אֵלַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לְבִלְתִּ֣י׀ הָבִ֣יא מַשָּׂ֗א בְּשַׁעֲרֵ֛י הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֑ת וּלְקַדֵּשׁ֙ אֶת־יֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת לְבִלְתִּ֥י עֲשֹֽׂות־בֹּה כָּל־מְלָאכָֽה׃ 25וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֣יר הַזֹּ֡את מְלָכִ֣ים׀ וְשָׂרִ֡ים יֹשְׁבִים֩ עַל־כִּסֵּ֨א דָוִ֜ד רֹכְבִ֣ים׀ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֗ים הֵ֚מָּה וְשָׂ֣רֵיהֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיָשְׁבָ֥ה הָֽעִיר־הַזֹּ֖את לְעֹולָֽם׃ 26וּבָ֣אוּ מֵעָרֵֽי־יְ֠הוּדָה וּמִסְּבִיבֹ֨ות יְרוּשָׁלִַ֜ם וּמֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמִן־הַשְּׁפֵלָ֤ה וּמִן־הָהָר֙ וּמִן־הַנֶּ֔גֶב מְבִאִ֛ים עֹולָ֥ה וְזֶ֖בַח וּמִנְחָ֣ה וּלְבֹונָ֑ה וּמְבִאֵ֥י תֹודָ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 27וְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־יֹ֣ום הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י׀ שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם בְּיֹ֣ום הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָֽכְלָ֛ה אַרְמְנֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ פ

18

Yeremiyahu emw’omubumbi

1 Akanwa Yeremiyahu abwiragwa na Nyakasane: 2 erhi «yimuka oya­ ndagalire emwa omubumbi, yo nakuyumvîkiza ebinwa byâni». 3 Naya­ndagalira emwa omubumbi, lâba oku adwîrhe akolera oku rhugôndo. 4 Ci­ kwône ecirugu akazagibumba casherera nka kula ibumba linakaziba omu nfu­ne z’omubumbi. Ashubirhangira buhyahya, abumba akandi kanoga, nk’oku nyamubumbi anali alonzize. 5 Okubundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo kambwîra; mpu: 6 Nyumpa y’Israheli, ka ntakamujira nk’oku oyu mubumbi adwîrhe ajira? Kanwaka Nyakasane. Kwo muli omu nfune zâni nk’ibumba omu nfune z’omubumbi, nyumpa y’Israheli. 7 Hali amango nderha nti lubaga lulebe erhi bwâmi bulebe, nabushugula, mbuhongole, mbushâbe. 8 Cikwône olwo lubaga nahigiraga, erhi lwakahinduka lukaleka bulya bubî nnanciyunjuze obu­bî nalimpizire nti nalukolera. 9 Hali amango nderha nti lubaga lulebe erhi bwâmi bulebe buyûbake bunarhwêre, 10 cikwône erhi lulya lubaga lwakakola ebigalu-galu omu masù gâni, lukalahira bwayumva izù lyâni, nnancîyunjuze ebinja nali mpizire okulukolera. 11 Okanyagye obwîre ab’emwa Yuda na ab’o­ mu Yeruzalemu ntya: «mpu kwo adesire ntya Nyakasane: Mpu lâbi oku ndwiîrhe namurheganyiza obuhanya, (mmugwerhîre n’omuhigo) mmumanyire n’o­bwenge. Mubâge mwarhenga ngasi muguma omu njira zinyu mbî; muyinjihye obworhere n’ebijiro binyu». 12 Cikwône kwo bâderha, mpu: «busha wa­rhamira! Emihigo yirhu yo rhwanakulikira; ngasi muguma obuî bw’omurhima gwâge mugalugalu bwo anakola. Israheli ayibagîre Nyamuzinda 13 Kwo Nyakasane adesirage ntya: Murhangidôsa amashanja: ndi okola oyumvîrhe ebiri ntyo? Muziro ajizire, olya munyere w’Israheli. 14 K’olubula lw’e Libano lunaleke ibuye ly’omu ishwa? Ka ganagane amîshi g’ekuli, amîshi maholo-maholo g’ahulula? 15 Olubaga lwâni lwôhe lwanyibagîre! Bôhe obusha banaburherekêra enshangi. Bàbasârhazize omu mirimbwa yâbo, omu njira zâbo za mîra, mpu lyo bagera omu rhujira mulimbwa gurhali mubere, 16 mpu lyo ecihugo câbo cishuba côbohwa masheka garhahwa, Ngasi yeshi ogeraho anasomerwe, adunde irhwe. 17 Kwo nâbashandabanya ak’empûsi y’ebushoshôkero bw’izûba, omu malanga g’omushombanyi. Mugongo gwâni nabayêrekeza c’arhali busù bwâni, olusiku lw’okuherêrekera kwâbo.

Yeremiyahu ahanyagîre

18 Badesire mpu «Muyishe rhukemerane Yeremiyahu! Bulyala, irhegeko lir­hahwêre kubula mudâhwa, nisi erhi ihano libulikanire kubula bagula, nisi erhi akanwa kabulikanire kubula balêbiw. Muyishe rhumukômole n’olulimi rhurhanajiraga akanwa kâge rhwarhega okurhwiri».

19 Ontege okurhwiri, Nyakasane,

onayumve ebinwa by’abashombanyi bâni.

20 K’omuntu anagalule obubî oku minja?

Bobe badwirhage bampumbira omwîna.

Kengêra oku nayimangaga embere zâwe nti mbaderhere ebinja,

nti mbayâse oburhe bwâwe.

21 Abana bâbo obasigire ishali,

onabarhege obwôji bw’engôrho;

Bakâbo bashube ngumba banakane!

B’iba bafe n’ecihûsi.

Babandirwe n’engôrho omu matabâro.

22 Bayumve endûlù zirhenge omu nyumpa zâbo

hano obarhêran’ebishungu birhabalira?

Bulyala bahumbire omwîna mpu bangwâse,

n’aha magulu gâni bafulikaho emishego.

21 Cikwône wehe Nyakasane,

orhahabiri emihigo yâbo mibî kuli nie,

orhababaliraga obubî bwâbo,

orhazazagya ecâha câbo omu masù gâwe.

Barhibuke omu malanga gâwe,

amango g’omutula gwâwe, obakolere akalibala.

Jeremia/Jeremiah 18: 1 

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2ק֥וּם וְיָרַדְתָּ֖ בֵּ֣ית הַיֹּוצֵ֑ר וְשָׁ֖מָּה אַשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־דְּבָרָֽי׃ 3וָאֵרֵ֖ד בֵּ֣ית הַיֹּוצֵ֑ר וְהִנֵּהוּ עֹשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה עַל־הָאָבְנָֽיִם׃ 4וְנִשְׁחַ֣ת הַכְּלִ֗י אֲשֶׁ֨ר ה֥וּא עֹשֶׂ֛ה בַּחֹ֖מֶר בְּיַ֣ד הַיֹּוצֵ֑ר וְשָׁ֗ב וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ כְּלִ֣י אַחֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַיֹּוצֵ֖ר לַעֲשֹֽׂות׃ פ 5וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽור׃ 6הֲכַיֹּוצֵ֨ר הַזֶּ֜ה לֹא־אוּכַ֨ל לַעֲשֹׂ֥ות לָכֶ֛ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה כַחֹ֨מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיֹּוצֵ֔ר כֵּן־אַתֶּ֥ם בְּיָדִ֖י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 7רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גֹּ֖וי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִנְתֹ֥ושׁ וְלִנְתֹ֖וץ וּֽלְהַאֲבִֽיד׃ 8וְשָׁב֙ הַגֹּ֣וי הַה֔וּא מֵרָ֣עָתֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לֹֽו׃ ס 9וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גֹּ֖וי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִבְנֹ֖ת וְלִנְטֹֽעַ׃ 10וְעָשָׂ֤ה הָרָעָה בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקֹולִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אֹותֹֽו׃ ס 11וְעַתָּ֡ה אֱמָר־נָ֣א אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה֩ וְעַל־יֹושְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יֹוצֵ֤ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִ֚ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃ 12וְאָמְר֖וּ נֹואָ֑שׁ כִּֽי־אַחֲרֵ֤י מַחְשְׁבֹותֵ֨ינוּ֙ נֵלֵ֔ךְ וְאִ֛ישׁ שְׁרִר֥וּת לִבֹּֽו־הָרָ֖ע נַעֲשֶֽׂה׃ ס 13לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַֽׁאֲלוּ־נָא֙ בַּגֹּויִ֔ם מִ֥י שָׁמַ֖ע כָּאֵ֑לֶּה שַֽׁעֲרֻרִת֙ עָשְׂתָ֣ה מְאֹ֔ד בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 14הֲיַעֲזֹ֥ב מִצּ֛וּר שָׂדַ֖י שֶׁ֣לֶג לְבָנֹ֑ון אִם־יִנָּתְשׁ֗וּ מַ֛יִם זָרִ֥ים קָרִ֖ים נֹוזְלִֽים׃ 15כִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי עַמִּ֖י לַשָּׁ֣וְא יְקַטֵּ֑רוּ וַיַּכְשִׁל֤וּם בְּדַרְכֵיהֶם֙ שְׁבִילֵ֣י עֹולָ֔ם לָלֶ֣כֶת נְתִיבֹ֔ות דֶּ֖רֶךְ לֹ֥א סְלוּלָֽה׃ 16לָשׂ֥וּם אַרְצָ֛ם לְשַׁמָּ֖ה שְׁרוּקַת עֹולָ֑ם כֹּ֚ל עֹובֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֖ם וְיָנִ֥יד בְּרֹאשֹֽׁו׃ 17כְּרֽוּחַ־קָדִ֥ים אֲפִיצֵ֖ם לִפְנֵ֣י אֹויֵ֑ב עֹ֧רֶף וְלֹֽא־פָנִ֛ים אֶרְאֵ֖ם בְּיֹ֥ום אֵידָֽם׃ ס 18וַיֹּאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֣ה עַֽל־יִרְמְיָהוּ֮ מַחֲשָׁבֹות֒ כִּי֩ לֹא־תֹאבַ֨ד תֹּורָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֙ מֵֽחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשֹׁ֔ון וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו׃ 19הַקְשִׁ֥יבָה יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְקֹ֥ול יְרִיבָֽי׃ 20הַיְשֻׁלַּ֤ם תַּֽחַת־טֹובָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר׀ עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֤ר עֲלֵיהֶם֙ טֹובָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־חֲמָתְךָ֖ מֵהֶֽם׃ 21לָכֵן֩ תֵּ֨ן אֶת־בְּנֵיהֶ֜ם לָרָעָ֗ב וְהַגִּרֵם֮ עַל־יְדֵי־חֶרֶב֒ וְתִֽהְיֶ֨נָה נְשֵׁיהֶ֤ם שַׁכֻּלֹות֙ וְאַלְמָנֹ֔ות וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם יִֽהְי֖וּ הֲרֻ֣גֵי מָ֑וֶת בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם מֻכֵּי־חֶ֖רֶב בַּמִּלְחָמָֽה׃ 22תִּשָּׁמַ֤ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־כָר֤וּ שִׁיחָה לְלָכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי׃ 23וְאַתָּ֣ה יְ֠הוָה יָדַ֜עְתָּ אֶֽת־כָּל־עֲצָתָ֤ם עָלַי֙ לַמָּ֔וֶת אַל־תְּכַפֵּר֙ עַל־עֲוֹנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תֶּ֑מְחִי וְהָיוּ מֻכְשָׁלִים֙ לְפָנֶ֔יךָ בְּעֵ֥ת אַפְּךָ֖ עֲשֵׂ֥ה בָהֶֽם׃ ס

19

Akabindi kashanguka

1 Okubundi Nyakasane abwîra Yeremiyahu. erhi: J’ogule akabindi k’omubumbi. Mugende mweshi n’abagula b’olubaga n’abakulu omu ba­dâhwa. 2 Ohuluke oje ebwa lubanda lwa Ben-Hinomu luba aha muhango gw’olumvi lw’ababumbi. Ahôla ho wâderhera ebinwa nâkubwîra. 3 Oderhereho, erhi: Muyumve akanwa ka Nyakasane, mwe mâmi ba Yuda na ninyu mwe muyûbaka omu Yeruzalemu. Kwo, adesire ntya, Nyamubâho w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli: Lâbi oku nalerha obuhanya ahâla, oyu bagubwîa yeshi ayumva enzênene omu marhwiri; 4 kulya kuba banyâsire, n’ahôla hantu bahahindwîre ha bene, barherekîreho enshangi kuli banyamuzinda bw’obwiha­mbi b’emahanga, balyala barhâli bayîshi ôli bo bône ôli b’ishe, ôli abâmi b’emwa Yuda. Ahala hantu bahabumbire muko gw’abêru-kwêru. 5 Bulyala bayûbasire «orhw’enyanya» rhwa Baali mpu bakazisingônolerakwo bagala baâbo, bakola barherekêra Baali, okwôla nta mango nakurhegesire, nta mango nakudesire, nta mango nakugererîze. 6 Alagi oku ensiku ziyishire, yekudesire Nyakasane, ahala harhacikâderhwa Tofeti nisi erhi cibanda ca Ben-Hinomu, ci hâkaziderhwa lubanda lwa cibâgiro. 7 Yuda na Yeruzalemu nabagukumula­ mwo ihano lyoshi, erhi ahala harhuma. Nabarhibula n’engôrho omu masù g’abashombanyi bâbo, na kuboko kwa balya barhabalongeza kalamo kwabar­hibula, emirhumba yâbo nayiha ebinyunyi by’emalunga n’ebiryanyi bya hano nshi. 8 Olu lugo nâlujira lube hantu ha cikango n’olushungûrho, ngasi wâgera afuduke abande n’ehishungûrhox omu kubona ebibande bityo. 9 Nabalisa enya­ma za bagala bâbo n’eza bali bâbo: balyâna erhi ntanya n’obulagirire burhuma; ababalagîriza banali abashombanyi bâbo n’abarhabamirira marhî. 10 Aka kabindi okaberere omu masù g’abâyishikulusa, 11 onababwîre erhi: «Kw’adesire ntya Nnâmahanga w’Emirhwe: erhi olu lubaga n’olu lugo na­ bishangula nka kulya banabera obushanja bw’omubumbi, bwo burhahangwa. Abantu bâbishwa aha Tofeti erhi kubula aha babishirwe kurhuma. 12 Kwo najira aha hantu ntyo, kanwa ka Nyamubâho, n’abayûbakaho kwo nabajira; olu lugo kwo nalujira lushushe Tofeti. 13 Enyumpa za Yeruzalemu n’eza abâmi b’emwa Yuda zahemuka, aka ahala Tofeti, ezi nyumpa zoshi barherekêreraga obubâni oku burhungiri bwâzo ene bàkola bagashâniza emirhwe y’e malunga babulagira n’amamvu oku ibuye mpu bagashânizemwo banyamuzinda b’emwa be­ne.» 14 Erhi Yeremiyahu arhenga e Tofeti, Nyakasane ali amurhumire mpu ajire obulêbi, ayimanga emuhanda omu ngo y’aka-Nyamuzinda, ayakûza olubaga lwoshi erhi: 15 «Ntya kw’adesire Nnâmahanga w’Emirhwe, Nyamuzinda w’I­sraheli. Erhi lâbi oku nalerhera olu lugo n’emirhundu eluliranyire amahanya naluhigiraga goshi, bulyala bashubire bacikanyi cirhagomba erhi kubula bwayumva ebinwa byâni kurhuma.»

Jeremia/Jeremiah 19: 1 

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הָלֹ֛וךְ וְקָנִ֥יתָ בַקְבֻּ֖ק יֹוצֵ֣ר חָ֑רֶשׂ וּמִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וּמִזִּקְנֵ֖י הַכֹּהֲנִֽים׃ 2וְיָצָ֨אתָ֙ אֶל־גֵּ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֕ר פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הַחֲרָסוּת וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3וְאָֽמַרְתָּ֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא רָעָה֙ עַל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּל־שֹׁמְעָ֖הּ תִּצַּ֥לְנָה אָזְנָֽיו׃ 4יַ֣עַן׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָבֻ֗נִי וַֽיְנַכְּר֞וּ אֶת־הַמָּקֹ֤ום הַזֶּה֙ וַיְקַטְּרוּ־בֹו֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יְדָע֛וּם הֵ֥מָּה וַאֲבֹֽותֵיהֶ֖ם וּמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמָֽלְא֛וּ אֶת־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֖ה דַּ֥ם נְקִיִּֽם׃ 5וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמֹ֣ות הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹלֹ֣ות לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֨יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ פ 6לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּקֹ֨ום הַזֶּ֥ה עֹ֛וד הַתֹּ֖פֶת וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה׃ 7וּ֠בַקֹּתִי אֶת־עֲצַ֨ת יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלִַ֨ם֙ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה וְהִפַּלְתִּ֤ים בַּחֶ֨רֶב֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 8וְשַׂמְתִּי֙ אֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְשַׁמָּ֖ה וְלִשְׁרֵקָ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּתֶֽהָ׃ 9וְהַֽאֲכַלְתִּ֞ים אֶת־בְּשַׂ֣ר בְּנֵיהֶ֗ם וְאֵת֙ בְּשַׂ֣ר בְּנֹתֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ בְּשַׂר־רֵעֵ֖הוּ יֹאכֵ֑לוּ בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֧יקוּ לָהֶ֛ם אֹיְבֵיהֶ֖ם וּמְבַקְשֵׁ֥י נַפְשָֽׁם׃ 10וְשָׁבַרְתָּ֖ הַבַּקְבֻּ֑ק לְעֵינֵי֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים הַהֹלְכִ֖ים אֹותָֽךְ׃ 11וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר׀ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְאֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֤ר יִשְׁבֹּר֙ אֶת־כְּלִ֣י הַיֹּוצֵ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יוּכַ֥ל לְהֵרָפֵ֖ה עֹ֑וד וּבְתֹ֣פֶת יִקְבְּר֔וּ מֵאֵ֥ין מָקֹ֖ום לִקְבֹּֽור׃ 12כֵּֽן־אֶעֱשֶׂ֞ה לַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֛ה נְאֻם־יְהוָ֖ה וּלְיֹֽושְׁבָ֑יו וְלָתֵ֛ת אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את כְּתֹֽפֶת׃ 13וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבָתֵּי֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּמְקֹ֥ום הַתֹּ֖פֶת הַטְּמֵאִ֑ים לְכֹ֣ל הַבָּתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר קִטְּר֜וּ עַל־גַּגֹּֽתֵיהֶם֙ לְכֹל֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְהַסֵּ֥ךְ נְסָכִ֖ים לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ פ 14וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָחֹ֧ו יְהוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־כָּל־הָעָֽם׃ ס 15כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מֵבִי אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־כָּל־עָרֶ֔יהָ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלֶ֑יהָ כִּ֤י הִקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֥ועַ אֶת־דְּבָרָֽי׃

20

Yeremiyahu ashwêkwa

1 Lero omudâhwa Pashehuru, mwene Imeri, wali mukulu w’abasirika ba aka-Nyamuzinda, anaciyumva Yeremiyahu aderha ako kanwa. 2 Pa­shehuru ashûrha omulêbi Yeremiyahu, okubundi amuhira omu mpamikwa aha muhango mulî gwa Benyamini, gulya guyirukîre omu ka-Nyamuzinda. 3 Erhi buca sêzi, Pashehuru akula Yeremiyahu omu mpamikwa. Okubundi Yeremiyahu amubwîra erhi: «arhaciri lya Pashehuru Nyamuzinda akudesire, ci lya: Côbacirieyin’eyi. 4 Bulyala kwo adesire ntya Nyakasane: Lâba oku nakuha côba woyo mwe n’abana bâwe, barhemulwa n’engôrho y’abashombanyi bâbo: amasù gâwe gabona okwo! Yuda yeshi naye kwo na kwo, nâmuhira omu nfune z’omwâmi w’e Babiloni, ye wahêka abantu e Babiloni anabarhimbe engôrho. 5 Nagaba n’ebirugu by’ogu murhundu byoshi, emihako yago yoshi, ngasi hinja gunajira, amahirhi g’abâmi ba yuda goshi, nagaheba omu nfune z’abashomba­ nyi babo, bahagule, babarhule bahêke e Babiloni. 6 Nâwe wâni Pashehuru, na ngasi bahanda aha mwâwe boshi wahêkwa mpira; e Babiloni wânâje, yo wafira, yo wanabishwa woyo mwe n’abîra bâwe wakazâgilêbera obunywesi.»

Omulenge gwa Yeremiyahu

7 Wantizize, Nyakasane, nanayemêra narhizibwa, wampashire wanampimay. Lwâni badwîrhe balegerera bayîmba, abandi boshi nie badwîrhe bashekera.

8 Erhi naciderha erhi kuyâma n’okuyakûza mpu: zâtula akavu, zinashûbe. Akanwa ka Nyakasane kabîrage kuli nie, igwarhiro ly’okugâywa n’okushekerwa bwaca-bwayîra.

9 Nakazaàgiderha nti «lero ntâcimugerêreze, ntâciderhe oku izîno lyâge», cikwône omu murhima gwâni, kwo yali nka ngulumira ya muliro bayigalire omu kavuha. Ntâko ntajiraga nti nagurhanga ci ntahashaga.

10 Nayumva bambêshcra bwenêne: «Cikango eyi n’eyi! Shobeki, shobekiye!» Ngasi abayumvagya nâni, bakaziringa oku nahirima mpu «nkabaga aleka bamurhize? Rhwamulusha misi rhunacihôle kuli ye.»

11 Cikwône Nyamubâho ali haguma nâni nka ntwâli nzibu. Co carhuma abashombanyi bâni zâbahira oku idaho, bajogonje Enshonyi z’okubula-bula kwâbo zâbabumba, lugwegwe lwa nsiku zoshi, lulya lurhayibagirwa.

12 Nnamahanga w’Emirhwe, we singiriza omushinganyanya we bona ensiko n’omurhima, nâbona oku wacîbukira omungo kulibo bulya we ntûzire olubanja lwâni.

13 Muyimbe Nyamubâho, mukuze Nyakasane bulyala omûka gw’omuhanya agulikûzize omu nfune z’enkola-maligo.

14 Lumoherêrekera wâni olusiku naburhagwa. Olusiku nyama amburhaga mâshi lurhabonaga mugisho!z

15 Amoherêrekera wâni omulume wajagibwîra larha ogu mwanzi mpu «mwana murhabana bakuburhîre» gumubumba mwishingo.

16 Oyo muntu mâshi abe aka birya bishagala Nyakasane ashandaga buzira bwonjo, ayumve sêzi babande akaku k’entambala, mûshi kalengerêre ayumve akaku k’amatabâro,

17 bulyala arhanyîrhiraga omu nda, nyâma akaba nshinda yâni n’olula lwage lukayôrha lunyômeka.

18 Lero cici carhumaga ntenga omu nda mpu ndibuke, ntindibuke nnanyûse ensiku zâni omu nshonyi?

Jeremia/Jeremiah 20: 1 

וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 2וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹתֹ֜ו עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְיֹ֔ון אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 3וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א יְהוָה֙ שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָגֹ֥ור מִסָּבִֽיב׃ פ 4כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֙ לְמָגֹ֜ור לְךָ֣ וּלְכָל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹאֹ֑ות וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃ 5וְנָתַתִּ֗י אֶת־כָּל־חֹ֨סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כָּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כָּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כָּל־אֹוצְרֹ֜ות מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃ 6וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּבֹ֗וא וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל־אֹ֣הֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר׃ ס 7פִּתִּיתַ֤נִי יְהוָה֙ וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחֹוק֙ כָּל־הַיֹּ֔ום כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃ 8כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כָּל־הַיֹּֽום׃ 9וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עֹוד֙ בִּשְׁמֹ֔ו וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃ 10כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָגֹ֣ור מִסָּבִיב֒ הַגִּ֨ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנֹ֣ושׁ שְׁלֹומִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה לֹ֔ו וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃ 11וַֽיהוָ֤ה אֹותִי֙ כְּגִבֹּ֣ור עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שׁוּ מְאֹד֙ כִּֽי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עֹולָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ 12וַיהוָ֤ה צְבָאֹות֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָיֹ֖ות וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ ס 13שִׁ֚ירוּ לַֽיהוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ אֶבְיֹ֖ון מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים׃ ס 14אָר֣וּר הַיֹּ֔ום אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בֹּ֑ו יֹ֛ום אֲשֶׁר־יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל־יְהִ֥י בָרֽוּךְ׃ 15אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמֳּחָֽהוּ׃ 16וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם׃ 17אֲשֶׁ֥ר לֹא־מֹותְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עֹולָֽם׃ 18לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְאֹ֥ות עָמָ֖ל וְיָגֹ֑ון וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃ פ


 t11.19 11, 19: Mwanabuzi. Lola lz 53. 7. Yeremiyahu amaba lwîganyo lw’omucunguzi Yezu Kristu.

 u16.6 Bwàli bworhere bw’Abayahudi bwayishirikûlwa n’irhegeko lihyahya.

 v17.24 murhahîraga mukabwisa omuzigo, gwarhi, Ebibliya Ntagatifu, Verbum Bible, Kinshasa, 1992

 w18.18 Ahahanuzi bakulu bali: abadâhwa, abalêbi n’abagula (barhimanya).

 x19.8 kubanda ehishungûrhi kandi erhi kuheba ehishungûrho, kuli kubaduka kw’osomîrwe n’ebibibî byasherezize halebe erhi hilebe

 y20.7 Ebinwa by’okuhimwa kw’omuntu na Nyakasane biyêrekire obuzibu n’obukulu bwa Nyakasane kulusha omuntu.

 z20.14 Yeremiyahu ahehêrera olusiku lwâge lw’okuburhwa: cimanyîso c’amalibuko manene g’omulêbi.

21

Sedekyahu ashuzibwa

1 Akanwa karhindakwo Yeremiyahu kurhengakwo Nyakasane, amango mwâmi Sedekyahu amurhumiraga Pashehuru, mwene Malkiya, n’omu­dâhwa Shefaniya mwene Maseya mpu amubwire erhi: 2 «Mashi orhudôkeze Nyakasane, bulyala Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni arhutulisirekwo amatumu; ahali Nyakasane arhujirira ebisômerine mwo birya byâge byoshi, na ntyo omushombanyi arhuyâka, aje kuli nirhu». 3 Yeremiyahu ababwîra, erhi «ntya kwo mwashuza Sedekyahu: 4 Kw’adesire ntya, Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. Lâbi oku naderha bagalule amatumu mafumbarhe, galya mulwîsa­ mwo omwâmi w’e Babiloni, n’Abakaldeyi bamugosire emuhanda gw’ecôgo, nagahira haguma omu karhî k’ogu murhundu. 5 Niene nie namulwîsa n’enfune n’okuboko kw’obuhashe, ndambûle n’oburhe n’obukali n’omungo munji, 6 nahukula aba k’ogu murhundu, abantu n’ebintu, bâfà n’ecihûsi cibîcibî. 7 Enyuma ly’aho, kanwa ka Nyamubâho, nâhana Sedekyahu, mwâmi w’e Yu­da, ye n’abambali, olubaga na balya boshi bâfume ecihûsi, engôrho n’ecizo­mbo, nâbahisa omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, omu nfune z’abashombanyi bâbo, n’omu nfune za balya barhabalongeza kalamo, burhababalira ndi, burhafa bwonjo, buzira lukogo». 8 N’olwo lubaga olubwîre, erhi: «kw’adesire ntya Nyakasane. Lâba oku mpizire omu masù gâwe, enjira y’akalamo n’enjira y’olufu. 9 Owakabêra mw’ogu murhundu âfà n’engôrho, n’ishali n’ecihûsi. Ci owakarhengamwo akaja emwa Abakaldeyi, bo bamurhezire, âlama, abêrana omûka gwâge nka munyago. 10 Bulyala ogu murhundu nkola naguhindamukira kuderha mpu guhanyagale, c’arhali mpu gucire, kanwa ka Nyakasane, gwâhirwa omu nfune z’omwâni w’e Babiloni, ye waguyôca n’omuliro.»

Akanwa kayerekire Yehoyakimu na Yeruzalemu

11 Enyumpa ya Mwâmi w’e Yuda oyibwîre erhi: Yumva akanwa ka Nyamubâho, 12 Nyumpa ya Daudi. Kwo adesire ntya Nya­mubâho: Ngasi sêzi mutwe olubanja, mulikûze oyu balibuzize arhenge omu nfune z’omuminya. Omungo gwâni gwakanacînika nka muliro, guyôce gubule n’ecazimya, erhi bubî bw’ebijiro binyu burhuma. 13 We mbwîzire, weyûbaka omu lubanda, Kabuye-ali-e Cibanda, Kanwa ka Nyakasane, mwe mukaziderha mpu ndi warhuhonera anahike omu nyumpa zirhu? 14 Nâmuhanira amalehe g’ebijiro binyu, Kanwa ka Nyamubâho. Nadûlika omuliro omu muzirhu gwâge, gumôme amarhambi gâge goshi.

Jeremia/Jeremiah 21: 1 

הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּשְׁלֹ֨חַ אֵלָ֜יו הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ אֶת־פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־מַלְכִּיָּ֔ה וְאֶת־צְפַנְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2דְּרָשׁ־נָ֤א בַעֲדֵ֨נוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֛י נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֤ה אֹותָ֨נוּ֙ כְּכָל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלֵֽינוּ׃ ס 3וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֲלֵיהֶ֑ם כֹּ֥ה תֹאמְרֻ֖ן אֶל־צִדְקִיָּֽהוּ׃ 4כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֣י מֵסֵב֮ אֶת־כְּלֵ֣י הַמִּלְחָמָה֮ אֲשֶׁ֣ר בְּיֶדְכֶם֒ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם נִלְחָמִ֣ים בָּ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַצָּרִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם מִח֖וּץ לַֽחֹומָ֑ה וְאָסַפְתִּ֣י אֹותָ֔ם אֶל־תֹּ֖וךְ הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 5וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְרֹ֣ועַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֹֽול׃ 6וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֹֽושְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּדֹ֖ול יָמֻֽתוּ׃ 7וְאַחֲרֵי־כֵ֣ן נְאֻם־יְהוָ֡ה אֶתֵּ֣ן אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עֲבָדָ֣יו׀ וְאֶת־הָעָ֡ם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים֩ בָּעִ֨יר הַזֹּ֜את מִן־הַדֶּ֣בֶר׀ מִן־הַחֶ֣רֶב וּמִן־הָרָעָ֗ב בְּיַד֙ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּבְיַד֙ אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהִכָּ֣ם לְפִי־חֶ֔רֶב לֹֽא־יָח֣וּס עֲלֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם׃ 8וְאֶל־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֤י נֹתֵן֙ לִפְנֵיכֶ֔ם אֶת־דֶּ֥רֶךְ הַחַיִּ֖ים וְאֶת־דֶּ֥רֶךְ הַמָּֽוֶת׃ 9הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּוצֵא֩ וְנָפַ֨ל עַל־הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עֲלֵיכֶם֙ יִחְיֶה וְהָֽיְתָה־לֹּ֥ו נַפְשֹׁ֖ו לְשָׁלָֽל׃ 10כִּ֣י שַׂ֣מְתִּי פָ֠נַי בָּעִ֨יר הַזֹּ֧את לְרָעָ֛ה וְלֹ֥א לְטֹובָ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה בְּיַד־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ תִּנָּתֵ֔ן וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ ס 11וּלְבֵית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 12בֵּ֣ית דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה דִּ֤ינוּ לַבֹּ֨קֶר֙ מִשְׁפָּ֔ט וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עֹושֵׁ֑ק פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶם 13הִנְנִ֨י אֵלַ֜יִךְ יֹשֶׁ֧בֶת הָעֵ֛מֶק צ֥וּר הַמִּישֹׁ֖ר נְאֻם־יְהוָ֑ה הָאֹֽמְרִים֙ מִֽי־יֵחַ֣ת עָלֵ֔ינוּ וּמִ֥י יָבֹ֖וא בִּמְעֹונֹותֵֽינוּ׃ 14וּפָקַדְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם כִּפְרִ֥י מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּיַעְרָ֔הּ וְאָכְלָ֖ה כָּל־סְבִיבֶֽיהָ׃ ס

22

1 Kwo adesire ntya Nyakasane, yandagalira oku bwâmi bwa mwani w’e Yoda, yo wajiderhera aka kanwa: 2 «Yumva akanwa ka Nyakasane, mwâmi w’e Yuda, wetamire oku ntebe ya Daudi, we mwe na bambali bâwe n’abantu bâwe bagera mw’eyi mihango. 3 Kwo adesire ntya Nyakasane: Muka­zitwa emmanja munajire obushinganyanya; mukazilikûza oyu bahorhezize, arhenge omu nfune z’omuminya; murhahîraga mukalibuza n’okurhindibuza ecigolo, enfûzi n’omukana, murhahîraga mukabulagira omuko gw’omwêru k­wêru aha. 4 Bulyala erhi mwakacîseza okushimba aka kanwa, emihango y’obu bwâmi yanagerwamwo n’abâmi batamire oku ntebe ya Daudi, banayîsha bali omu ngâlè erhi oku nfarasi, bo na bambali bâbo n’abantu bâbo. 5 Ci erhi mwakaba murhayumvîrhi ebi binwa, niene ncilahîre, kanwa ka Nyakasane, eyi nyumpa y’obwâmi yashâbwa. 6 Bulyala, ntya kwo Nyamubâho aderhire enyumpa y’obwâmi ya mwaâmi w’e Yuda: mpu kuli nie kwo wàli Galadi, ak’Irango lya Libano ci kurharhume ntakujira irungu, lugo lurhabamwo bantu. 7 Nkola nagisha abajikushâba, ngasi muguma n’amatumu gâge; enduluma zâwe nyinja baziheba oku idaho, banazikwêbe ecîko. 8 N’amango emizinzi y’amashanja yagera hofi n’olu lugo, abantu kwo bakazibwîrana mpu «carhumaga Nyakasane akolera olugo lutya ebiri nk’ebi? 9 Bashuze mpu: «kulya kuba balesire endagâno ya Nyakasane, Nyamuzinda wâbo, baharâmya bandi banyamuzinda b’obwihambi bana­bakolera».

Akanwa kayerekire Yoyakazi

10 Murhakulikiraga owafire, murhamushibaga. Mulakire owagenzire erhi ye, bulyala arhakacigaluka, arhakacilola eka. 11 Bulyala ntya Nyamubâho aderhîre Shalumu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda. Yewayimaga omu by’ishe Yoshiyahu: «Owamarhenga ahâla, arhakacishubiraho, 12 Cikwône yo afira emunda bâmuhêke mpira n’eci cihugo arhakacicilolakwo.

Akanwa kayerekire Yehoyakimu

13 Ali muhanya oyûbaka enyumpa yâge buzira bushinganyanya, n’ebyumpa by’enyanya buzira kuyâza, omuntu okolêsa owâbo busha, buzira kumuha oluhembo. 14 Oderha erhi «nâyûbaka entakabunga, y’ebyumpa bigali na birîrî», anabiyûbakemwo amadirisha, abihebe ebirhebo by’ornuvûla ernarhambi abishige irangi lidukula,. 15 Nkabaga kurhonya omuvûla kwakujizire mwâmi? Ka sho yehe arhalyaga arhananywâga? Ci yehe akagitwa emmanja anajire obushinganyanya? Ago mango byàli biyosire bwinja. 16 Akagitwa olubanja lw’omukenyi n’olw’omuhanya kwanali kwinja. K’arhali kwo kummanya okwo? Kanwa ka Nnamahanga. 17 Wehe amasù n’omurhima gwâwe gahenekire obunguke bwâwe bwône, n’okubulaga omuko gw’omwêru-kwêru, okulibuza abanyinyi n’okutula entarnbala. 18 Ebyo birhumire, ntya kwo Nyakasane adesire. Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda. Arhalakirwe, mpu «Ala mwana wirhu wee! mpu «ala mwâli wirhu wee! Nanga arhalakirwe mpu: Yajewe, Nnâhamwirhu wee! Mpu yajewe, Nyamwagirwa wee! 19 Kw’anabishwa kula banabisha eciterusi. Bayisha bamubulula bakabulire, kuli n’emihango ya Yeruzalemu.

Akanwa kayerekire Yoyakini

20 Yinamukira e Libano oyakûze, oku Bashani, olikirekwo izù, oyakûlize oku Abarimu bulya abîra bâwe bahimirwe. 21 Amango wàli ohimbire nàkushambâza, wàderha erhi: «Ntakakuyumva!» Kwo wanayôrheraga kurhenga eburho bwâwe, okwo kurhayumva izù lyâni. 22 Balungere bâwe, mpûsi yâjibayabula, n’abîra bâwe bahêkwa nka mpira. Neci enshonyi zâkubumba odukulize, erhi bugalu-galu bwâwe burhuma. 23 We wajiriyûbakira e Libano, wahizire ologo omu mirhi y’emibumbu kulaka walaka hano amalumwa gakuyishira, kwo gayishiba nka ga mikero-mibishi. 24 Buzîne bwâni ndahire, Kanwaka Nyakasane, ciru Konyahua mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, akabire ali ngolo, omu kuboko kwâni kulyo, nali nâmuhogola. 25 Nâkuhâna nkuhire omu nfune za balya ba­rhakulongeza kalamo, omu nfune za balya bakugezamwo omusisi, omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’omu nfune z’Abaka­ldeyi. 26 Nankukwêbe omu cindi cihugo, w’oyo mwe na nyoko okuburha arhali mwo mwaburhagwa cikwône mwo mwafira. 27 Eci cihugo balo­nzize okushubiramwo naco, barhakacishubiramwo. 28 K’oyu mulume Konyahu k’arhali nnaga mbere k’arhali kalugu kajandâge obu? Cirhumirage bamulibirhakwo, ye n’obûko bwâge, Cirhumirage bakwêbwa omu cihugo barhishi? 29 lgulu wee! lgulu wee! Igulu wee! Yumva akanwa ka Nyakasane. 30 Kw’adesire ntya Nyakasane: Erhi «yandika oyu muntu arhagwerhi bana, muntu orhahambûlaga omu mango gâge kulya kuba nta muntu w’omu bûko bwâge wayishitamala oku ntebe ya Daudi anarhegeke omu ca Yuda.

Jeremia/Jeremiah 22: 1 

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃2וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס3כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשֹׁ֑וק וְגֵר֩ יָתֹ֨ום וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃4כִּ֤י אִם־עָשֹׂו֙ תַּֽעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְאֹ֗ו רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וְעַבְדָו וְעַמֹּֽו׃5וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בִּ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּי־לְחָרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ ס6כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנֹ֑ון אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א נֹושָׁבָה7וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ׃8וְעָֽבְרוּ֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדֹולָ֖ה הַזֹּֽאת׃9וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ ס10אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת וְאַל־תָּנֻ֖דוּ לֹ֑ו בְּכ֤וּ בָכֹו֙ לַֽהֹלֵ֔ךְ כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ עֹ֔וד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מֹולַדְתֹּֽו׃ ס11כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה אֶל־שַׁלֻּ֨ם בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה לֹֽא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֹֽוד׃12כִּ֗י בִּמְקֹ֛ום אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתֹ֖ו שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹֽא־יִרְאֶ֥ה עֹֽוד׃ ס13הֹ֣וי בֹּנֶ֤ה בֵיתֹו֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיֹּותָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲלֹ֖ו לֹ֥א יִתֶּן־לֹֽו׃14הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדֹּ֔ות וַעֲלִיֹּ֖ות מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לֹו֙ חַלֹּונָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשֹׁ֖וחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃15הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲלֹ֧וא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז טֹ֥וב לֹֽו׃16דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְיֹ֖ון אָ֣ז טֹ֑וב הֲלֹוא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃17כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֨יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל־בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם־הַנָּקִי֙ לִשְׁפֹּ֔וךְ וְעַל־הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֹֽׂות׃ ס18לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־יְהֹויָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִסְפְּד֣וּ לֹ֔ו הֹ֥וי אָחִ֖י וְהֹ֣וי אָחֹ֑ות לֹא־יִסְפְּד֣וּ לֹ֔ו הֹ֥וי אָדֹ֖ון וְהֹ֥וי הדה19קְבוּרַ֥ת חֲמֹ֖ור יִקָּבֵ֑ר סָחֹ֣וב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס20עֲלִ֤י הַלְּבָנֹון֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קֹולֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵֽעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כָּל־מְאַהֲבָֽיִךְ׃21דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֨יִךְ֙ בְּשַׁלְוֹתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹֽא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקֹולִֽי׃22כָּל־רֹעַ֨יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֨שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃23יֹשַׁבְתִּי בַּלְּבָנֹ֔ון מְקֻנַּנְתִּי בָּֽאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃24חַי־אָנִי֮ נְאֻם־יְהוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כָּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֹֽויָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חֹותָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃25וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָגֹ֖ור מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃26וְהֵֽטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃27וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ ס28הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כָּנְיָ֔הוּ אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בֹּ֑ו מַדּ֤וּעַ הֽוּטֲלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְעֹ֔ו וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃29אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהוָֽה׃ ס30כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת־הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְעֹ֗ו אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל עֹ֖וד בִּיהוּדָֽה׃

23

Akanwa kayerekire abangere babî

1 Bali bahanya abangere bahabula n’okushandabanya ebibuzi by’obuso bwani, kanwa ka Nyakasane. 2 Co cirhumire, yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, abangere b’okuyâbula olubaga lwâni bo mbwîzire: mwashandabanyize ebibuzi byâni, mwabilibirhakwo murhanacibishibiriraga. Lâbi oku niehe nkola namurhabalira erhi maligo ginyu garhuma. 3 Nâshubuza niene ebibuzi byâni byasigire, kurhenga omu bihugo byoshi nàli mbishandaba­nyize, nabigalula omu lwabuko: byaburhana biyôloloke. 4 Nabizûkiza aba­ngere babiyâbula birhakaciba na côba nisi erhi bihamba; birhabêmwo ecahera, kanwa ka Nyakasane. 5 Lâba oku ziyishire, Kanwa ka Nyakasane­ ensiku nâzukizamwo Daudi, omwâmi mushinganyanya, oba mwâmi w’okunali, anayishiba murhimanya âkazitwa emmanja anayîmike obushinganyanya. 6 Omu mango gâge Yuda âcira, na Israheli âdekerera n’omurhula. Lâba izîno bâkazimuderha: «Nyakasane, Bushinganyanya bwirhu.» 7 Lâbaga oku ensiku ziyishire, Kanwa ka Nyakasane mulizo barhakaciderha, mpu: «azîne Nyakasane owayinamulaga Bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’e Misiri». 8 Ci mpu: «azîne Nyakasane owayinamulaga anagalula obûko bw’enyu­mpa y’Israheli kurhenga omu cihugo c’emwênè na kurhenga omu bihugo byoshi àli abashandabanyize mpu babêre omu ishwa lyâbo.

Abalêbi b’obunywesi

9 Oku balêbi. Omurhima gwantwîkîre omu nda, ndwîrhage nageramwo omusisi nieshi. Kwo ndi nka mulalwè, nka muntu idivayi lyahashire, erhi yerhuma Nyakasane n’ebinwa byâge bitagatifu. 10 Bulyala ecihugo ciyunjwire bagonyi, neci, ecihugo ciri omu mishîbo erhi kuhehêrerwa kurhuma, n’aha ebintu biyâbukira omu irungu abantu badwîrhe bashwira ebigalu-galu, banadwîrhe barhamira okulenganya-. 11 Ciru n’omudâhwa n’omulêbi nabo ziri nkola-maligo, ciru n’omu nyumpa yâni nabuganyiremwo amaligo gâbo, Kanwa ka Nyakasane. 12 Enjira zâbo zikolaga zahinduka za biduku; bakulukuzibwa mulizo n’omwizimya guli, bacirhimbe oku idaho. Bulyala n’abalerhakwo obuhanya, omwâka gw’okuhanwa kwâbo, kanwa ka Nyakasane. 13 Omu balêbi b’e Samariya, namwo nabwînemwo obugalu-galu, bakazagilêba oku izîno lya Baali, banakazihabula olubaga lwâni lw’Israheli. 14 Ebinabwîne emwa abalêbi ba Yeruzalemu, byôhe bya kushologosa: obugonyi, okusêza obunywesi, okurhabala enkola-maligo mpu hakanajira owarhenga omu bubî bwâge. Omu masù gâni boshi kwo bali aka Sodomo, n’abayûbakamwo kwo bali aka Gomora. 15 Cirhumirage aderha ntya Nyakasane omul kubwîra abalêbi, «mpu lâbi oku nabalîsa omutuzo, mbanywêse n’amîshi galimwo obwôge, bulya kurhengera oku balêbi b’e Yeruzalemu, obubî bwashandire omu cihugo coshi. 16 Kwo adesire ntya Nyakasane, w’Emirhwe: Murhakazâgiyumva ebinwa by’aba balêbi bamulêbera kurheba badwîrhe bamurheba, badwîrhe baderha ebi babwîne omu mirhima yâbo, ci ehyarhenga omu kanwa ka Nyakasane ntâhyo, 17 badwîrhe babwîra abangayaguza: mpu «Nyakasane anadesire: mwabona omurhûla» n’abakulikira obulala bw’omurhima gwâbo, mpu «murhajekwo akabî». 18 Ci kwône, ndi okola ojire omu ihano lya Nyakasane mpu abone anayumve akanwa kâge? Ndi okola orhezire akanwa kâge okurhwiri anakayumva? 19 Lâbi empûsi ya Nyakasane omutula gwâge gwamacinîka, cikundula wa mpûsi, gwo enayishire amarhwe g’enkola-maligo; 20 Omutula gwa Nyakasane gurhayônôke gurhanacikola n’okuyumvirhiza emihigo y’omurhima gwâge: Aha buzinda bw’ensiku Iyo mwayumva okwo bwinja. 21 Ntarhumaga abo balêbi babuliyîsha bahenesire, ntababwîraga akanwa banabulikalêba. 22 Acibaga bali bajire omu ihano lyâni, olubaga lwâni bali baluyumvîsa ebinwa byâni, bàli babagalula barhenge omu njira yâbo mbî, n’omu bubî bw’ebijiro byâbo. 23 Ka mpu ndi Nyakasane, nka ndi hofi, Kanwa ka Nyakasane, ci nka ndi kuli ntacibe Nyakasane? 24 K’omuntu akacifulika ahantu habishe mbule bwamubona? Kanwa ka Nyakasane. Ka ntabumbiri empingu n’igulu niono? Kanwa ka Nyakasane. 25 Nayumvîrhe kurhi baderha abalêbi balêba eby’obunywesi oku iziîno lyâni: Mpu «nshuba nalôrha, nshuba nalôrha! 26 Kuhika mangaci abalêbi bagwâsirwe okubamwo abalêba eby’obunywesi, n’enshumi y’omurhima gwâbo? 27 Nkabaga izîno lyâni balonzize okuyîbagiza oluba­ga lwâni n’ebilôrho byâbo, ngasi muguma aja abwîra owâbo, nka kulyâla b’ishe bayîbagiraga izîno lyâni erhi Baali orhuma. 28 Omulêbi ogwêrhe ecilôrho, aganîre! Owayumvîrhe akana kâni, aderhe bwinja akanwa kâni. Bici omusîsi gugânwa n’ihemba? Kanwa ka Nyakasane. 29 K’akanwa kani karhali nka muliro? Yekudesire Nyakasane. Ka karhali nka nyundo yashenyula ibuye? 30 Labagi oku niono nkola nabwîra abalêbi, Yekudesire Nyakasane, balya bafa bazimbana ebinwa byani. 31 Labi oku bo natumuza abalêbi, Yekudesire Nyakasane, balya badunda olulimi mpu balika akanwa. 32 Laba oku bo ntumuzize balya balcba ebilôrho by’oburhebanyi, kanwa ka Nyakasane, babiganirc banahabftlc olubaga lwani n’okucikunga kwa­ bo n’okubesha haguma, Niono ntabarhumire, ntabarhegesire, ntaco ba­ kolera olubaga lwani, kanwa ka Nyakasane, Basherezize omuzigo gwa Nnamahanga 33 Olusiku hakud6sa, akaba olu lubaga, akaba mulchi mulehc, akaba mudil­ hwa mulebe mpu: «Omuzigo gwa Nyakasane gwo guhi? Onabashuze mpu Mw’oyo. mwe muzigo gwa Nyakasane, mwe nahekula». kanwa ka Nyakasane. ?, 34 N’omulcbi, omudf1hwa nisi crhi omuntu w’omulubaga wadcrha erhi «mu­ zigo gwa Nyakasane, oyo muntu ntamuhabe, ntahabe n’aha mwagc, 35 Ntya kwo mwâganira mwene na nnene, omu cinyabuguma, Ntya kwo mwâderha, ngasi muguma akola abwîra owâbo, ngasi muguma akola abwîra mwene wâbo: «Bici Nyakasane ashuzize?» Bici Nyakasane adesire?» 36 Cikwône murhacide­rhe «omuzigo gwa Nyakasane», bulya kuli ngasi-muguma omuzigo kanali aka­ nwa kâge yene, Munadwîrhe mwagolongohya ebinwa bya Nyakasane ôzîne, Nyakasane w’Emirhwe. Nyamuzinda wirhu. ? 37 Kwo wâbwîra omulêbi ntya; mpu: «kurhi Nyakasane akushuzize? nisi erhi «Cici Nyakasane adesire?» 38 Ci­ kwone erhi mwakaciderha mpu «Muzigo gwa Nyakasane» ago mango, ntya kwo Nyamubâho adesire: Obûla mudwîrhe mwaderha aka kanwa «Muzigo gwa Nyamubâho» n’obwo namurhônzire nti murhahîra mukaderha «Muzigo gwa Nyakasane», 39 lâbi oku okwôla kwo kwanarhuma namuzimbarha nnamu­kwêbe kuli n’amalanga gâni, mw’oyo n’omurhundu namuhâga mwene basho, 40 Namubumba nshonyi z’ensiku n’amango, nshonyi zirhaheka zirhanayibagi­rwa.

Jeremia/Jeremiah 23: 1 

הֹ֣וי רֹעִ֗ים מְאַבְּדִ֧ים וּמְפִצִ֛ים אֶת־צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 2לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עַֽל־הָרֹעִים֮ הָרֹעִ֣ים אֶת־עַמִּי֒ אַתֶּ֞ם הֲפִצֹתֶ֤ם אֶת־צֹאנִי֙ וַתַּדִּח֔וּם וְלֹ֥א פְקַדְתֶּ֖ם אֹתָ֑ם הִנְנִ֨י פֹקֵ֧ד עֲלֵיכֶ֛ם אֶת־רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 3וַאֲנִ֗י אֲקַבֵּץ֙ אֶת־שְׁאֵרִ֣ית צֹאנִ֔י מִכֹּל֙ הָאֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁר־הִדַּ֥חְתִּי אֹתָ֖ם שָׁ֑ם וַהֲשִׁבֹתִ֥י אֶתְהֶ֛ן עַל־נְוֵהֶ֖ן וּפָר֥וּ וְרָבֽוּ׃ 4וַהֲקִמֹתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם רֹעִ֖ים וְרָע֑וּם וְלֹא־יִֽירְא֨וּ עֹ֧וד וְלֹא־יֵחַ֛תּוּ וְלֹ֥א יִפָּקֵ֖דוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 5הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַהֲקִמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק וּמָ֤לַךְ מֶ֨לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 6בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמֹ֥ו אֲֽשֶׁר־יִקְרְאֹ֖ו יְהוָ֥ה׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס 7לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹא־יֹ֤אמְרוּ עֹוד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 8כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר הֶעֱלָה֩ וַאֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יא אֶת־זֶ֨רַע בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ונָה וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר הִדַּחְתִּ֖ים שָׁ֑ם וְיָשְׁב֖וּ עַל־אַדְמָתָֽם׃ ס 9לַנְּבִאִ֞ים נִשְׁבַּ֧ר לִבִּ֣י בְקִרְבִּ֗י רָֽחֲפוּ֙ כָּל־עַצְמֹותַ֔י הָיִ֨יתִי֙ כְּאִ֣ישׁ שִׁכֹּ֗ור וּכְגֶ֖בֶר עֲבָ֣רֹו יָ֑יִן מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י דִּבְרֵ֥י קָדְשֹֽׁו׃ 10כִּ֤י מְנָֽאֲפִים֙ מָלְאָ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּֽי־מִפְּנֵ֤י אָלָה֙ אָבְלָ֣ה הָאָ֔רֶץ יָבְשׁ֖וּ נְאֹ֣ות מִדְבָּ֑ר וַתְּהִ֤י מְרֽוּצָתָם֙ רָעָ֔ה וּגְבוּרָתָ֖ם לֹא־כֵֽן׃ 11כִּֽי־גַם־נָבִ֥יא גַם־כֹּהֵ֖ן חָנֵ֑פוּ גַּם־בְּבֵיתִ֛י מָצָ֥אתִי רָעָתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12לָכֵן֩ יִֽהְיֶ֨ה דַרְכָּ֜ם לָהֶ֗ם כַּחֲלַקְלַקֹּות֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה יִדַּ֖חוּ וְנָ֣פְלוּ בָ֑הּ כִּֽי־אָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֥ם רָעָ֛ה שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13וּבִנְבִיאֵ֥י שֹׁמְרֹ֖ון רָאִ֣יתִי תִפְלָ֑ה הִנַּבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וַיַּתְע֥וּ אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 14וּבִנְבִאֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם רָאִ֣יתִי שַׁעֲרוּרָ֗ה נָאֹ֞וף וְהָלֹ֤ךְ בַּשֶּׁ֨קֶר֙ וְחִזְּקוּ֙ יְדֵ֣י מְרֵעִ֔ים לְבִ֨לְתִּי־שָׁ֔בוּ אִ֖ישׁ מֵרָֽעָתֹ֑ו הָֽיוּ־לִ֤י כֻלָּם֙ כִּסְדֹ֔ם וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּעֲמֹרָֽה׃ ס 15לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ עַל־הַנְּבִאִ֔ים הִנְנִ֨י מַאֲכִ֤יל אֹותָם֙ לַֽעֲנָ֔ה וְהִשְׁקִתִ֖ים מֵי־רֹ֑אשׁ כִּ֗י מֵאֵת֙ נְבִיאֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם יָצְאָ֥ה חֲנֻפָּ֖ה לְכָל־הָאָֽרֶץ׃ פ 16כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ עַל־דִּבְרֵ֤י הַנְּבִאִים֙ הַנִּבְּאִ֣ים לָכֶ֔ם מַהְבִּלִ֥ים הֵ֖מָּה אֶתְכֶ֑ם חֲזֹ֤ון לִבָּם֙ יְדַבֵּ֔רוּ לֹ֖א מִפִּ֥י יְהוָֽה׃ 17אֹמְרִ֤ים אָמֹור֙ לִֽמְנַאֲצַ֔י דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֖ום יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְ֠כֹל הֹלֵ֞ךְ בִּשְׁרִר֤וּת לִבֹּו֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא־תָבֹ֥וא עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽה׃ 18כִּ֣י מִ֤י עָמַד֙ בְּסֹ֣וד יְהוָ֔ה וְיֵ֖רֶא וְיִשְׁמַ֣ע אֶת־דְּבָרֹ֑ו מִֽי־הִקְשִׁ֥יב דְּבָרִי וַיִּשְׁמָֽע׃ ס 19הִנֵּ֣ה׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה וְסַ֖עַר מִתְחֹולֵ֑ל עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃ 20לֹ֤א יָשׁוּב֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂתֹ֥ו וְעַד־הֲקִימֹ֖ו מְזִמֹּ֣ות לִבֹּ֑ו בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים תִּתְבֹּ֥ונְנוּ בָ֖הּ בִּינָֽה׃ 21לֹא־שָׁלַ֥חְתִּי אֶת־הַנְּבִאִ֖ים וְהֵ֣ם רָ֑צוּ לֹא־דִבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְהֵ֥ם נִבָּֽאוּ׃ 22וְאִֽם־עָמְד֖וּ בְּסֹודִ֑י וְיַשְׁמִ֤עוּ דְבָרַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וִֽישִׁבוּם֙ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָ֔ע וּמֵרֹ֖עַ מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ ס 23הַאֱלֹהֵ֧י מִקָּרֹ֛ב אָ֖נִי נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹ֥א אֱלֹהֵ֖י מֵרָחֹֽק׃ 24אִם־יִסָּתֵ֨ר אִ֧ישׁ בַּמִּסְתָּרִ֛ים וַאֲנִ֥י לֹֽא־אֶרְאֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲלֹ֨וא אֶת־הַשָּׁמַ֧יִם וְאֶת־הָאָ֛רֶץ אֲנִ֥י מָלֵ֖א נְאֻם־יְהוָֽה׃ 25שָׁמַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־אָֽמְרוּ֙ הַנְּבִאִ֔ים הַֽנִּבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֛י שֶׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר חָלַ֖מְתִּי חָלָֽמְתִּי׃ 26עַד־מָתַ֗י הֲיֵ֛שׁ בְּלֵ֥ב הַנְּבִאִ֖ים נִבְּאֵ֣י הַשָּׁ֑קֶר וּנְבִיאֵ֖י תַּרְמִ֥ת לִבָּֽם׃ 27הַחֹשְׁבִ֗ים לְהַשְׁכִּ֤יחַ אֶת־עַמִּי֙ שְׁמִ֔י בַּחֲלֹ֣ומֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יְסַפְּר֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁכְח֧וּ אֲבֹותָ֛ם אֶת־שְׁמִ֖י בַּבָּֽעַל׃ 28הַנָּבִ֞יא אֲשֶׁר־אִתֹּ֤ו חֲלֹום֙ יְסַפֵּ֣ר חֲלֹ֔ום וַאֲשֶׁ֤ר דְּבָרִי֙ אִתֹּ֔ו יְדַבֵּ֥ר דְּבָרִ֖י אֱמֶ֑ת מַה־לַתֶּ֥בֶן אֶת־הַבָּ֖ר נְאֻם־יְהוָֽה׃ 29הֲלֹ֨וא כֹ֧ה דְבָרִ֛י כָּאֵ֖שׁ נְאֻם־יְהוָ֑ה וּכְפַטִּ֖ישׁ יְפֹ֥צֵֽץ סָֽלַע׃ ס 30לָכֵ֛ן הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה מְגַנְּבֵ֣י דְבָרַ֔י אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ 31הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִיאִ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה הַלֹּקְחִ֣ים לְשֹׁונָ֔ם וַֽיִּנְאֲמ֖וּ נְאֻֽם׃ 32הִ֠נְנִי עַֽל־נִבְּאֵ֞י חֲלֹמֹ֥ות שֶׁ֨קֶר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיְסַפְּרוּם֙ וַיַּתְע֣וּ אֶת־עַמִּ֔י בְּשִׁקְרֵיהֶ֖ם וּבְפַחֲזוּתָ֑ם וְאָנֹכִ֨י לֹֽא־שְׁלַחְתִּ֜ים וְלֹ֣א צִוִּיתִ֗ים וְהֹועֵ֛יל לֹֽא־יֹועִ֥ילוּ לָֽעָם־הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33וְכִי־יִשְׁאָלְךָ֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה אֹֽו־הַנָּבִ֤יא אֹֽו־כֹהֵן֙ לֵאמֹ֔ר מַה־מַשָּׂ֖א יְהוָ֑ה וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־מַה־מַשָּׂ֔א וְנָטַשְׁתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 34וְהַנָּבִ֤יא וְהַכֹּהֵן֙ וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר מַשָּׂ֣א יְהוָ֑ה וּפָקַדְתִּ֛י עַל־הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא וְעַל־בֵּיתֹֽו׃ 35כֹּ֥ה תֹאמְר֛וּ אִ֥ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו מֶה־עָנָ֣ה יְהוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 36וּמַשָּׂ֥א יְהוָ֖ה לֹ֣א תִזְכְּרוּ־עֹ֑וד כִּ֣י הַמַּשָּׂ֗א יִֽהְיֶה֙ לְאִ֣ישׁ דְּבָרֹ֔ו וַהֲפַכְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים חַיִּ֔ים יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵֽינוּ׃ 37כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־הַנָּבִ֑יא מֶה־עָנָ֣ךְ יְהוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 38וְאִם־מַשָּׂ֣א יְהוָה֮ תֹּאמֵרוּ֒ לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה יַ֧עַן אֲמָרְכֶ֛ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה מַשָּׂ֣א יְהוָ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאמְר֖וּ מַשָּׂ֥א יְהוָֽה׃ 39לָכֵ֣ן הִנְנִ֔י וְנָשִׁ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם נָשֹׁ֑א וְנָטַשְׁתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם וְאֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם וְלַאֲבֹותֵיכֶ֖ם מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃ 40וְנָתַתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם חֶרְפַּ֣ת עֹולָ֑ם וּכְלִמּ֣וּת עֹולָ֔ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ ס

24

Birhiri bibirhi bya malehe

1 Lâba oku Nyakasane amanyêreka birhiri bibirhi bya malehe ga mizeti, bidêkerezibwa aha muhango gw’akâ-Nyamuzinda. Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali amahêka mpira, kulî na Yeruzalemu, Yekonyahu, mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, boshi n’abarhambo b’emwa Yuda, abatuzi n’ababinji, ali amabahêka e Babiloni 2 Cirhiri ciguma calimwo ama­lehc minja-minja g’emizeti; ecindi calimwo agabozire, gali gabozire bwenêne, garhankacirîbirwe, 3 Nyakasane ànambwîra erhi: «Bici obwîne Yeremiyahu? Na­ ni nti «mulehe gwa muzeti. Aminja gali minja-minja, amabi gabozire bwenêne garhankacirîbwa», 4 Oku bundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo, mpu: 5 «Kw’adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. Nk’okûla kw’amalehe minja, kwo nnonzize okushibirira ababunga ba Yuda, balya narhumagamwo kurhenga eno kuja omu cihugo c’ab’e Kaldeyi. 6 Nnonzize okubalambûlirakwo amasù bayôloloke, okubagalulamwô eci cihugo, okushubibayûbakira ahali h’okubashâbira okubarhwêra ahali h’okubashugula, 7 Nâbaha omurhima gw’okumanya oku nie Nyakasane, bâbà lubaga lwâni, nâni nâbà Nyamuzinda wâbo, bulyala banshubirira n’omurhima gwâbo gwoshi 8 Cikwône, kulya baji­ra amalehe mabî, galya gabozire garhankanacirîbwa, neci kwo Nyakasane adesire, kwo najira Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, abarhambo bâge, n’abasigiîre omu Yeruzalemu, abasigire mw’eci cihugo kuguma n’abayûbasire omu cihugo ca Misiri 9 Nâbajira babe bakushologosa, banabe buhanya oku mâmi g’igulu goshi; cibonya-nshonyi, lwimbo, masheka g’abagera, ihanja ngasi hoshi n’abahabulira. 10 Nabalikiramwo engôrho, ecizombo n’ecihûsi, balinde bahêrerekera mw’er’ishwa nabahaga bo na b’ishe.

Jeremia/Jeremiah 24: 1 

הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י הַגְלֹ֣ות נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהֹויָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 2הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹבֹ֣ות מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּרֹ֑ות וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָעֹ֣ות מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ ס 3וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבֹות֙ טֹבֹ֣ות מְאֹ֔ד וְהָֽרָעֹות֙ רָעֹ֣ות מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ פ 4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּבֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטֹובָֽה׃ 6וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטֹובָ֔ה וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתֹּֽושׁ׃ 7וְנָתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם׃ ס 8וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָעֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9וּנְתַתִּים֙ לִזְוָעָה לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמֹ֖ות אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃ 10וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַאֲבֹותֵיהֶֽם׃ פ

25

Babiloni kwo karhi ka Nyamuzinda

1 Kanwa kayêrekire olubaga lwa Yuda lwoshi, karhindagakwo Yeremiyahu omwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yu­da, (kwo kuderha, omwâka murhanzi gwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni), 2 Omulêbi Yeremiyahu akaderhera embere z’olubaga lwa Yuda lwoshi n’ab’omu Yeruzalemu boshi. 3 Kurhenga omwâka gwa kal’ikumi na kasharhu gwa Yoshiyahu, mwene Amoni, mwâmi w’e Yuda, kuhika ene, ekola myâka makumi abirhi n’isharhu ene, erhi nabwîrwa akanwa ka Nyakasane erhi nâni, buzira kurhama, nanamu­bwîrakwo ci murhayumvagya. 4 Na kandi, buzira kurhama, Nyakasane amu­rhumire abalêbi, banali bambali bâge boshi, cikwône murhumvirhizagya mu­ rhanarhegaga okurhwiri mpu muyumve. 5 N’ako kanwa kali k’aka: mpu muga­luke mweshi, ngasi muguma, murhenge omu njira yinyu mbî n’omu bubi bw’ebijiro binyu; na ntyo mwayishiyûbaka ecihugo Nyakasane amuhaga. mw’oyo mwe na basho, kurhenga ensiku n’amango. 6 Murhahîraga mukakuli­kira abandi banyamuzinda mpu mubakolere munabaharâmye; murhanahîraga mukanjira burhe n’ebijiro by’enfune zinyu, n’ago mango ntamuhumekwo. 7 Ci mwehe murhayumvagya, Kanwa ka Nyakasane, na ntyo, mwanjira burhe n’emikolo y’amaboko ginyu, n’obuhanya bunali bwinyu. 8 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: Kulya kuba murhayumvirhizagya ebinwa byâni, 9 lâbi oku ntumire nti bajilonza amashanja goshi g’e mwênè, kanwa ka Nyakasane. Kuli Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, mwambali wâni nabalerha balwîse eci cihugo, balwîse abaciyûbakamwo, balwîse n’amashanja gaciba eburhambi; nâbahehêrera nnambajire babe ba kukaziyâkwa, ba kukazishekerwa, mishaka y’ensiku zoshi. 10 Emwâbo nahulisayo izù ly’obusîme n’omwishingo, izù ly’omuhyamulume n’ery’omuhya, olubi lw’olwanjikwa n’obumoleke bw’itara. 11 Eci cihugo coshi cashâbwa cihinduke irungu, n’aga mashanja gashinga myâka makumi galinda, erhi gakolera mwâmi w’e Babiloni. 12 Cikwône hano eyo myâka makumi gali nda eyunjula, nârhandûla omwâmi w’e Babiloni, nârhandûla n’er’ishanja, yekudesire Nyakasane, erhi bubi bwâbo burhuma, nârhandûla n’ecihugo c’Abakaldeyi, ncijire mushaka gw’ensiku zoshi. 13 Nâjira eci cihugo ebinwa naciderheragakwo byoshi biciyishire, ngasi kan­wa kanayandisirwe mw’eco citabu.

II. Enshokolezi y’ obulêbi oku mashanja goshi

Ebi Yeremiyahu alebera amashanja goshi. Akabehe k’oburhe bwa Nyamuzinda

14 (Kulya kuba nago gahêkwa buja n’amashanja mazibu, n’abâmi badârhi, nagahemba nk’oku ebijiro byâbo binali, na nk’oku omukolo gw’enfune zâbo gunali). 15 Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli kw’ambwizire ntya: Erhi kayanke omu nfune zâni, aka kabehe k’idivayi ly’omutula, onakanywêse amashanja go­shi nakurhuma emunda gali, 16 gânywa gadandabagane ganasirahe erhi engôrho narhuma ekarhî kâbo erhuma. 17 Narhôla akabehe omu nfune za Nyakasa­ne, nakanywêsa amashanja Nyakasane ali antumirekwo: 18 Yeruzalemu n’ebi­ shagala by’e Buyahudi, abâmi bâyo n’abaluzi bâyo, kuderha mpu bishube bigûkà, libe iherero, babe kushekerwa, gunabe mugereko nk’oku biri ene. 19 Nakanywêsa Faraoni, mwâmi w’e Misiri, ye n’abambali, abarhambo bâge n’olubaga lwage lwoshi, 20 n’omwandu gw’ababalama (abâmi b’e Uzi boshi), abâmi boshi b’omu cihugo c’Abafilistini, nakanywêsa Askaloni, Gaza, Ekroni, n’abandi bâmi ba Ashdodi, 21 Edomu, Mowabu na bene Amoni, 22 abâmi b’e Tiri boshi, abâmi b’e Sidoni boshi, n’abâmi b’ecirhwa ciri olundi lunda lw’enya­nja, 23 Dedani, Terna, Buzi balya b’ebinûniro bimôme. 24 Abâmi b’e Buharabu bayûbaka omu irungu, boshi haguma n’amâmimâmi g’ekulî. 25 Abâmi b’e Zi­mri boshi, abâmi b’e Elami boshi n’abâmi b’e Medi boshi. 26 Abâmi b’e mwênè, aba hofi n’aba kuli, muguma akurhenga owundi akuje, n’amâmi gali kunola igulu goshi. Omwâmi w’e Shasheki yehe, ye wanywa enyuma zâbo. 27 Obabwire, erhi kw’adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: «Munywe, mulaluke, mushale! Mwakumba burhazûka hano mubona engôrho narhuma ekarhî kinyu». 28 Bakalahira bwarholera omu nfune zâwe akabehe banywa, onababwire erhi: «kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: Okunywa kwo mwananywa, 29 bulyala, lâba oku olugo luderhwa lwâni lwo narhangihana; ka mpu mwehe murhajirwe kurhi? Nanga, murhale­kwe ciru bulya niene nie nanahamagala ahayûbake oku igulu boshi, engôrho yabakolera akal’ibala, kanwa ka Nyakasane w’Emirhwe. 30 Nawe obabwîre ebi binwa byoshi oderhe erhi: Nyakasane amaya­ mîra emalunga, amalengeza izù kurhenga ahatagatifu hâge. Abandira o­lwabuko lw’ebintu byâgc akahababo, amabanda akahababo aka abaka­ndira omu mukenzi, amakabandira ab’eno igulu boshi. 31 Omulenge gwahika oku kafendefende k’igulu, bulya hali olubanja aha karhî ka Nyamuzinda bon’amashanja: Yejisa ngasi muntu lubanja; enkola-maligo, ngôrho aziyêreka, kanwa ka Nyakasane. 32 Kwo adesirc ntya Nyakasane w’Emirhwe: Lâbi oku obuhanya bwarhenga oku ishanja buyandûkire oku lindi, n’oku empûsi nnene yazûka ebwa rhufende rhw’igulu. 33 Olwo lusiku enkumba Nyamuzinda âjira zâlambama, kurhenga oku cikwi c’igulu kuhika oku cindi, barhanabishwe. Kwo babêra oku idaho nka binazô. 34 Mubande akahababo, mwe bangere, muyâme bwenêne, mucîhirike oku idaho wâni balungere. Bulyala zahisire ensiku zinyu z’okubâgwa n’ez’okushandâzibwa. Kwo mwarhibuka nka kabindi karhumîrira. 35 Abangere barhabone aha bayâkira, ciru balungere barhalobôke. 36 Yumvi omulenge gw’abangere, yumvi endûlù za balungere, bulyala Nyamubâho ashandazize olwabuko bayâbuliramwo, 37 Amalambo garhagwerhi kadali, bagahulisize, erhi budârhi bw’omungo gwa Nyakasane burhuma. 38 Entale yamarhenga omu bulumba, n’ecihugo câbo cahindusire bigûkà, erhi yo erhuma engôrho-kaheza, erhi bwo burhuma obudârhi bw’omungo gwâge.

Jeremia/Jeremiah 25: 1 

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה עַֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֗יא הַשָּׁנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ית לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 2אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹֽר׃ 3מִן־שְׁלֹ֣שׁ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֡ה לְיֹאשִׁיָּ֣הוּ בֶן־אָמֹון֩ מֶ֨לֶךְ יְהוּדָ֜ה וְעַ֣ד׀ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה זֶ֚ה שָׁלֹ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ שָׁנָ֔ה הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וָאֲדַבֵּ֧ר אֲלֵיכֶ֛ם אַשְׁכֵּ֥ים וְדַבֵּ֖ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ 4וְשָׁלַח֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כָּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְלֹֽא־הִטִּיתֶ֥ם אֶֽת־אָזְנְכֶ֖ם לִשְׁמֹֽעַ׃ 5לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכֹּ֤ו הָֽרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם וּשְׁבוּ֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם לְמִן־עֹולָ֖ם וְעַד־עֹולָֽם׃ 6וְאַל־תֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם וְלֹֽא־תַכְעִ֤יסוּ אֹותִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א אָרַ֖ע לָכֶֽם׃ 7וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה לְמַ֧עַן הִכְעִסוּנִי בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶ֖ם לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ ס 8לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָאֹ֑ות יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי׃ 9הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כָּל־מִשְׁפְּחֹ֨ות צָפֹ֜ון נְאֻם־יְהוָ֗ה וְאֶל־נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כָּל־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחָרְבֹ֖ות עֹולָֽם׃ 10וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֣ול כַּלָּ֑ה קֹ֥ול רֵחַ֖יִם וְאֹ֥ור נֵֽר׃ 11וְהָֽיְתָה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחָרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 12וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגֹּ֨וי הַה֧וּא נְאֻם־יְהוָ֛ה אֶת־עֲוֹנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹתֹ֖ו לְשִֽׁמְמֹ֥ות עֹולָֽם׃ 13וְהֵבֵאיתִי עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגֹּויִֽם׃ 14כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֨מָּה֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹולִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפָעֳלָ֖ם וּכְמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ ס 15כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כֹּ֨וס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתֹו֙ אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אֹותְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃ 16וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּֽעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֹתָֽם׃ 17וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכֹּ֖וס מִיַּ֣ד יְהוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ 18אֶת־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 19אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמֹּֽו׃ 20וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כָּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כָּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְלֹ֤ון וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְרֹ֔ון וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדֹּֽוד׃ 21אֶת־אֱדֹ֥ום וְאֶת־מֹואָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ 22וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י צִידֹ֑ון וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם׃ 23וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כָּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃ 24וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃ 25וְאֵ֣ת׀ כָּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי׃ 26וְאֵ֣ת׀ כָּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפֹ֗ון הַקְּרֹבִ֤ים וְהָֽרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כָּל־הַמַּמְלְכֹ֣ות הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַחֲרֵיהֶֽם׃ 27וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם סכֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁת֤וּ וְשִׁכְרוּ֙ וּקְי֔וּ וְנִפְל֖וּ וְלֹ֣א תָק֑וּמוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֵיכֶֽם׃ 28וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַֽחַת־הַכֹּ֥וס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתֹּ֑ות וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שָׁתֹ֥ו תִשְׁתּֽוּ׃ 29כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֙ עַל־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ 30וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם יְהוָ֞ה מִמָּרֹ֤ום יִשְׁאָג֙ וּמִמְּעֹ֤ון קָדְשֹׁו֙ יִתֵּ֣ן קֹולֹ֔ו שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹרְכִ֣ים יַֽעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 31בָּ֤א שָׁאֹון֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ בַּגֹּויִ֔ם נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 32כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנֵּ֥ה רָעָ֛ה יֹצֵ֖את מִגֹּ֣וי אֶל־גֹּ֑וי וְסַ֣עַר גָּדֹ֔ול יֵעֹ֖ור מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 33וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהוָה֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ לֹ֣א יִסָּפְד֗וּ וְלֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 34הֵילִ֨ילוּ הָרֹעִ֜ים וְזַעֲק֗וּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ֙ אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֔אן כִּֽי־מָלְא֥וּ יְמֵיכֶ֖ם לִטְבֹ֑וחַ וּתְפֹוצֹ֣ותִיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם כִּכְלִ֥י חֶמְדָּֽה׃ 35וְאָבַ֥ד מָנֹ֖וס מִן־הָֽרֹעִ֑ים וּפְלֵיטָ֖ה מֵאַדִּירֵ֥י הַצֹּֽאן׃ 36קֹ֚ול צַעֲקַ֣ת הָֽרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד יְהוָ֖ה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃ 37וְנָדַ֖מּוּ נְאֹ֣ות הַשָּׁלֹ֑ום מִפְּנֵ֖י חֲרֹ֥ון אַף־יְהוָֽה׃ 38עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכֹּ֑ו כִּֽי־הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙ חֲרֹ֣ון הַיֹּונָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י חֲרֹ֥ון אַפֹּֽו׃ פ

26

Obulêbi bw’enshagali Yeremiyahu ashwêkwa

1 Emurhondêro gw’oburhegesi bwa Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, erhi karhenga kuli Nyakasane. 2 Kwo adesire ntya Nyakasane: mpu ojiyimanga omu ngo y’aha ka-Nyamuzinda. Abantu b’omu bishagala by’e Yuda boshi, abakayîsha baliharâmya omu ka-Nyamuzinda onababwîre ebinwa byoshi nkurhegesire nti obabwîre, orhabinyîhagyamwo ciru n’akanwa kaguma. 3 Ahali nkaba lero bayumva, na ngasi muguma arhenge omu njira yâge ngalu-galu; ago mango nâni nanacîyûnjuza obuhanya ndwîrhe nagerêreza nti mbahanemwo oku bubî bw’ebijiro byâbo. 4 Okolaga wababwîra obwo, erhi: «kwo adesire ntya Nyaka­sane: mukaba murhanyumvirhi mukanashimba eri irhegeko lyâni mpizire omu masù ginyu, 5 n’omu kurhegêra ebinwa bya bambali bâni b’abalêbi, ncidwîrhe nacirhamya okumurhumirabo n’obwo murhabayumva, 6 aka ka-Nyamuzinda kwo nakajira kulya najiraga Silo, n’olu lugo nalujira lube cêrekane cayêreka amashanja goshi g’igulu, kurhi olugo luhehêrerwa. 7 Abadâhwa, abalêbi n’olubaga lwoshi bayumva oku Yeremiyahu aderha ebyo binwa omu ka-Nyamuzinda. 8 Erhi Yeremiyahu ayusa aganira ngasi kwoshi Nya­kasane ali amurhegesire mpu abwîre olubaga, ahadâhwa n’abalêbi bamugwaârha mpu «kufà wanafà. 9 Carhumaga oderha obwo bulêbi oku izîno lya Nyakasane mpu aka Nyamuzinda kwo kaba aka Silo, mpu olu lugo balushâba lushube bigûkà. N’olubaga lwoshi lwagorha Yeremiyahu omu ka-Nyamuzinda ka Nyakasane. 10 Omu kuyumva ntyo, abagula b’e Yuda, barhenga omu bwâmi basôkera ebwa ka-Nyamuzinda baheba endêko aha muhango gw’olumvi luhyâhya lw’aka-Nyamuzinda.

11 Oku bundi ahadâhwa n’abalêbi babwîra abarhwali n’olubaga lwoshi erhi «lufu anakwânîne oyu muntu, bulyala kubî alêbire olugo, nk’oku mwanayu­mvîrhe n’aginyu marhwiri». 12 Yeremiyahu anacishuza abarhwali n’olubaga lwo­shi erhi: Nyakasane ye wantumaga mpu ndêbere aka-Nyamuzinda, n’olu lugo, nnanderhe ebyo binwa munayumvîrhe byoshi. 13 Mukubûlage igenda linyu n’ebijiro binyu; murhegêre muyumvîrhize izu lya Nyakasane, Nyamuzinda winyu, lyoki akugalula, lyoki akaciyûnjuza agalule obuhanya amuderhîre. 14 Niehe, lâbi oku omu maboko ginyu, ndi, munjire oku mwakabona kuli kwi­nja kunashingânîne. 15 Cikwône mumanye bwinja oku mukanyîrha, erhi na muko mwêru kwêru mucîhebirekwo, mwaguheba kuli olu lugo n’oku bantu balubâmwo. Kulya kuba, buzira kubêsha, Nyakasane wantumaga emunda muli, mpu ebi binwa byoshi biderherwe omu marhwiri ginyu.

16 Oku bundi abarhwali n’olubaga lwoshi, babwîra abadâhwa n’abalêbi erhi «oyu muntu arhali wa kufà, bulyala akanwa arhubwîzire kali ka kuli Nyakasane Nyamuzinda wirhu. 17 Ago mango, baguma omu bagula b’ecihugo, bayîmuka babwîra olubaga lwoshi lwàli lulundumîne: 18 erhi «Mikeyo w’e Meresheti, erhi àli mulêbi omu mango ga Hizikyahu, mwâmi w’e Yuda, àbwîra olubaga lw’e­ mwa Yuda, erhi: Kwadesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Siyoni yâshuba ndi­miro, Yeruzalemu ashube nsinga ya mabuye, n’entondo y’aka-Nyamuzinda gu­shube muzirhu guli enyanya.

19 Ka Hiwikyahu, mwâmi w’e Yuda, na Yuda yeshi, kuyîrha bamuyirhîre o­kwo? K’arhali kurhînya barhînyire Nyamubâho, banamuharâmya, Nyamu­bâho alinda aciyûnjuliza obuhanya àli abahigîrize? Nirhu rhwe? Ka mpu rhucibarhuze ecâha cingan’aho?»

20 Hali na mulume muguma wakazagilêba oku izîno lya Nyakasane, ye wali Uriyahu, mwene Shemayahu, w’e Kiririat-Yarimu. Alêbera olu lugo n’eci cihugo ebidârhi, kulyâla kwa Yeremiyahu. 21 Okubundi mwâmi Yehoyakimu, bo n’abarhambo n’abarhwali bâge, erhi ayumva ebyo binwa, alonza oku akamuyiîrha. Uriyahu akumanya n’obwôba bwarhuma ayâka alinda ahika e Misiri. 22 Mwâmi Yehoyakimu naye anacirhuma e Misiri; arhumayo Elnatani mwene Akbari, erhi alusibwe na bandi nka banga. 23 Bàrhalamula Uriyahu e Misiri, bayîsha bamudwîrhîre mwâmi Yehoyakimu, amushosha engôrho n’omurhu­mba gwâge agukwêba omu nshinda z’abantu kwône. 24 Yeremiyahu yehe, Ahika­mu, mwene Shafani amugalukana; kwo kwarhumire arhagwa omu nfune z’olu­baga lw’akagilonza okumuyîrha.

Jeremia/Jeremiah 26: 1 

בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלְכ֛וּת יְהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָה֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲמֹד֮ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָה֒ וְדִבַּרְתָּ֞ עַל־כָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה הַבָּאִים֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת בֵּית־יְהוָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם אַל־תִּגְרַ֖ע דָּבָֽר׃ 3אוּלַ֣י יִשְׁמְע֔וּ וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָרָעָ֑ה וְנִחַמְתִּ֣י אֶל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י חֹשֵׁב֙ לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֔ם מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י לָלֶ֨כֶת֙ בְּתֹ֣ורָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶֽם׃ 5לִשְׁמֹ֗עַ עַל־דִּבְרֵ֨י עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁלֵ֣חַ אֲלֵיכֶ֑ם וְהַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ 6וְנָתַתִּ֛י אֶת־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה כְּשִׁלֹ֑ה וְאֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאתָה אֶתֵּ֣ן לִקְלָלָ֔ה לְכֹ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ס 7וַֽיִּשְׁמְע֛וּ הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַנְּבִאִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ מְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 8וַיְהִ֣י׀ כְּכַלֹּ֣ות יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹתֹ֜ו הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִאִ֛ים וְכָל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מֹ֥ות תָּמֽוּת׃ 9מַדּוּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם־יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלֹו֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יֹושֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כָּל־הָעָ֛ם אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 10וַֽיִּשְׁמְע֣וּ׀ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיַּעֲל֥וּ מִבֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיֵּֽשְׁב֛וּ בְּפֶ֥תַח שַֽׁעַר־יְהוָ֖ה הֶחָדָֽשׁ׃ ס 11וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט־מָ֨וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאָזְנֵיכֶֽם׃ 12וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֗נִי לְהִנָּבֵ֞א אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וְאֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃ 13וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהוָ֔ה אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 14וַאֲנִ֖י הִנְנִ֣י בְיֶדְכֶ֑ם עֲשׂוּ־לִ֛י כַּטֹּ֥וב וְכַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵיכֶֽם׃ 15אַ֣ךְ׀ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֗וּ כִּ֣י אִם־מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי־דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל־יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאָזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 16וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכָל־הָעָ֔ם אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶל־הַנְּבִיאִ֑ים אֵין־לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ 17וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 18מִיכָיָהּ הַמֹּ֣ורַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות צִיֹּ֞ון שָׂדֶ֤ה תֵֽחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֨יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמֹ֥ות יָֽעַר׃ 19הֶהָמֵ֣ת הֱ֠מִתֻהוּ חִזְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכָל־יְהוּדָ֗ה הֲלֹא֮ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָה֒ וַיְחַל֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה אֶל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲנַ֗חְנוּ עֹשִׂ֛ים רָעָ֥ה גְדֹולָ֖ה עַל־נַפְשֹׁותֵֽינוּ׃ 20וְגַם־אִ֗ישׁ הָיָ֤ה מִתְנַבֵּא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה אֽוּרִיָּ֨הוּ֙ בֶּֽן־שְׁמַעְיָ֔הוּ מִקִּרְיַ֖ת הַיְּעָרִ֑ים וַיִּנָּבֵ֞א עַל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את כְּכֹ֖ל דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ 21וַיִּשְׁמַ֣ע הַמֶּֽלֶךְ־יְ֠הֹויָקִים וְכָל־גִּבֹּורָ֤יו וְכָל־הַשָּׂרִים֙ אֶת־דְּבָרָ֔יו וַיְבַקֵּ֥שׁ הַמֶּ֖לֶךְ הֲמִיתֹ֑ו וַיִּשְׁמַ֤ע אוּרִיָּ֨הוּ֙ וַיִּרָ֔א וַיִּבְרַ֖ח וַיָּבֹ֥א מִצְרָֽיִם׃ 22וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ יְהֹויָקִ֛ים אֲנָשִׁ֖ים מִצְרָ֑יִם אֵ֣ת אֶלְנָתָ֧ן בֶּן־עַכְבֹּ֛ור וַאֲנָשִׁ֥ים אִתֹּ֖ו אֶל־מִצְרָֽיִם׃ 23וַיֹּוצִ֨יאוּ אֶת־אוּרִיָּ֜הוּ מִמִּצְרַ֗יִם וַיְבִאֻ֨הוּ֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהֹויָקִ֔ים וַיַּכֵּ֖הוּ בֶּחָ֑רֶב וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־נִבְלָתֹ֔ו אֶל־קִבְרֵ֖י בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ 24אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹתֹ֥ו בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֹֽו׃ פ

27

Abayahudi omu buja bw’omwâmi w’e Babeli

1 (Emurhondêro gw’oburhegesi bwa Sedekyahu mwene Yoshiyahu, mwaâmi w’e Yuda, aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, nako erhi kali ka kuli Nyakasane). 2 Nyamubâho ambwîra ntya: Erhi ohunge emigozi oshane n’omucîmba onabihire oku cikanyi câwe. 3 Okuhandi obiyanke obirhumire o­mwâmi w’e Edomu, omwâmi w’e Mowabu, n’omwâmi w’aba Amoniti, o­mwârni w’e Tiri n’omwâmi w’e Sidoni, omu maboko g’entumwa zâbo ziyishire e Yeruzalcmu, oku bwâmi bwa Sedekyahu mwâmi w’e Buyuda. 4 Onabarhume bajibwîra bannawâbo ntya: «Mpu kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Mubwîrage ba Nnawinyu: 5 Niene nie najiraga n’obuhashe bwâni bunji n’okuboko kwâni kulambûle, igulu, omuntu n’ebintu biba en’igulu; nna­mbigabire oyu nsîmire okubigabira. 6 Bunôla, ebyo bihugo byoshi nabihizire omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, mwambali wâni; namu­gabîre ciru n’ensimba z’erubala mpu zimushige. 7 Amashanja goshi gâmukole­ra, ye n’omugala n’omwinjikulu, kuhika nago amango gayandikîrwe ecihugo câge gahike, Iyo amashanja mazibu-zibu n’amâmi makomokomo bamuya­ndagaza. 8 Ishanja nîsi erhi obwâmi bwabula bushiga Nabukondonozori, mwaâmi w’e Babiloni, obwabula burhega omucîmba gwa mwâmi w’e Babiloni ecika­nyi, eryôla ishanja, engôrho n’ecizombo n’ecahira nâlirhangulamwo, kanwa ka Nyakasane, kuhika mmuhebelyo omu nfune. 9 Ninyu mw’oyo, murhumvagya abalêbi, abashonga, abashâsi n’abenge bakamubwîra «mpu murhashige o­mwâmi w’e Babiloni!» 10 Bunali bunywesi bakazimulêbera: kuderha mpu bamurhenza omu ishwa linyu nâni mmuhuluse muhere. 11 Cikwône ishanja lya­rhege omucîmba gw’omwâmi w’e Babiloni ecikanyi likanamushiga, naliha oku­rhamûkira omu ishwa lyâlyo, kanwa ka Nyakasane, lyâlihinga linaliyûbake. 12 Naye Sedekyahu mwâmi w’e Yuda nàmushambalira okwo kwonanênè; nàmubwîra: «nti murhege omuzigo gw’omwâmi w’e Babiloni ebikanyi binyu, mumukolere, ye n’olubaga !wage, mwâlama. 13 (Carhuma walonza w’oyo n’o­lubaga, okufa n’engôrho, n’ecizombo n’ecahira, kulyâla Nyakasane ayôboha­gya n’ebyo olubaga lurhashiziri omwâmi w’e Babiloni?) 14 Murhanayumvagya ebinwa badwîrhe bamubwîra abalêbi: «murhabe baja ba mwâmi w’e Babiloni». Bwo bunywesi badwîrhe babalêberab. 15 Bulyala abo ntabarhumaga, kanwa ka Nyakasane, bunywesi badwîrhe bamulêberac, omu iziîo lyani, mpu Iyo ngaya mmushandabanye muherêrekere, mw’oyo n’abalêbi badwîrhe bamulêbera. 16 N’abadâhwa n’olu lubaga lwoshi, nababwîra ntya: «Nti kwo adesire ntya Nyakasane. Murhumvagya ebinwa by’abalêbi binyu badwîrhe bamulêbera mpu «Lâbi, ebirugu by’aka-Nyamuzinda kurhenga e Babiloni, byagalulwa buzira kurhindira, bunywesi badwîrhe, okumulêbera. 17 Murhayumvagya. Mu­shige omwâmi w’e Babiloni, mwalama. Cakarhuma olu lugo lwashuba bigûkà? 18 Akaba banali balêbi, akabaga oluderho lwa Nyakasane luli nabo, bashe­ngage Nyakasane w’emirhwe, Iyo rhulekijà e Babiloni, orhulugu rhusigire omu ka-Nyamuzinda n’omu nyumpa ya mwâmi e Yuda, n’aha Yeruzalemu. 19 Bu­lyala kwo adesire ntya Nyakasane oku biyêrekire (emitungo, enyanja, eciriba) n’ebindi birugu byasigire mw’olu lugo, 20 biryâla birhahagulagwa na Nabuko­ndonozori, mwâmi w’e Babiloni, amango ahêkaga buja kurhenga e Yeruzale­mu kuja e Babiloni, Yekonyahi mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda (ye n’abarhambo b’e Yuda na Yeruzalemu). 21 Neci kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, oku biyêrekire ebirugu bisigire omu ka-Nyamuzinda, n’omu nyumpa ya mwâmi e Yuda n’e Yeruzalemu; 22 byaheêkwa e Babiloni, (binabêreyo kuhika olusiku nâbirhandûla), kanwa ka Nyaka­sane. Ago mango, Iyo nâbiyînamula nnambigalule muli eci cihugo.»

Jeremia/Jeremiah 27: 1 

בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהֹויָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מֹוסֵרֹ֖ות וּמֹטֹ֑ות וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃ 3וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱדֹ֜ום וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מֹואָ֗ב וְאֶל־מֶ֨לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִידֹ֑ון בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 4וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶֽם׃ 5אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּדֹ֔ול וּבִזְרֹועִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃ 6וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹ֣ות הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי לֹ֖ו לְעָבְדֹֽו׃ 7וְעָבְד֤וּ אֹתֹו֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם וְאֶת־בְּנֹ֖ו וְאֶֽת־בֶּן־בְּנֹ֑ו עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצֹו֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בֹו֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ 8וְהָיָ֨ה הַגֹּ֜וי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתֹו֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּארֹ֔ו בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגֹּ֤וי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֹֽו׃ 9וְ֠אַתֶּם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 10כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃ 11וְהַגֹּ֗וי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּארֹ֛ו בְּעֹ֥ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַֽעֲבָדֹ֑ו וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתֹו֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃ 12וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹתֹ֛ו וְעַמֹּ֖ו וִֽחְיֽוּ׃ 13לָ֤מָּה תָמ֨וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר֙ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־הַגֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 14וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 15כִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 16וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כָּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִֽיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 17אַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חָרְבָּֽה׃ 18וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּֽיהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים׀ הַנֹּותָרִ֣ים בְּבֵית־יְהוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ פ 19כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנֹ֑ות וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנֹּותָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 20אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלֹותֹו אֶת־יְכָונְיָ֨ה בֶן־יְהֹויָקִ֧ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כָּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ ס 21כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַל־הַכֵּלִ֗ים הַנֹּֽותָרִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבֵ֥ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 22בָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד יֹ֣ום פָּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ פ

28

Yeremiyahu n’omulêbi w’obunywesi Hanâniya

1 Ogwo mwâka gwonênè, omurhondêro gw’oburhegesi bwa Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, mwâka gwa kani, mwêzi gwa karhanu, omulêbi Hanâniya, mwene Azuru w’e Gabaoni, ashambalira Yeremiyahu omu ka-Nya­muzinda omu masù g’abadâhwa n’olubaga. 2 Erhi: «ntya kwo adesire Nyakasa­ ne w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Narhibwîre omucîmba gw’omwâmi w’e Babiloni! 3 Yindi myâka ibirhi yone, nâderha bagalule hanôla ngasi kalugu k’aka-Nyamuzinda ka Nyamubâho, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, akûlaga aha mpu akahêke e Babiloni. 4 Kwo na kwo, Yekonyahu mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, ye bo na abalulizibagwa kurhenga e Yuda mpu baje e Babiloni, nâjira bagaluke aha, kanwa ka Nyakasane, bulyâla nkola nashangula omucîmba gwa mwârni w’e Babiloni.

5 Okubundi omulêbi Yeremiyahu ashuza omulêbi Hanâniya, omu masù g’abadâhwa n’olubaga lwàli omu ka-Nyamuzinda. 6 Omulêbi Yeremiyahu aderha obwo, erhi: «Bibe ntyo mâshi!» Nyamubâho ajire ntyo mâshi. Ayunjulize ebyo binwa by’obulêbi odesire, anagalule kurhenga e Babiloni, ebirugu byoshi by’o­ mu ka-Nyamuzinda, n’abahêsirwe buja boshi. 7 Cikwône, yumva bwinja aka­nwa nabwîra amarhwiri gâwe n’ag’olubaga lwoshi: 8 Abalêbi bàrhu­shokoleraga, w’oyo na nâni, kurhenga mîra bàdesire eby’obulêbi biyêrekire bihugo binji na mâmi garhali manyi, byantambala n’amahanya n’ecahira: 9 Omulêbi walêba eby’omurhula, erhi akanwa kâge kaba go mango bayemêra oku neci yanali ntumwa ya Nyakasane.

10 Okubundi omulêbi Hanâniya arhenza omucîmba oku birhugo by’omulêbi Yeremiyahu agushangula. 11 Hanâniya anaciderha omu masù g’olubaga: erhi «Kwadesire ntya Nyakasane, erhi; ntyâla kwo enyuma za myâka ibirhi, nâsha­ngula omucîmba gwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, nâgukûla oku birhugo by’amashanja goshi». N’omulêbi Yeremiyahu acigendera.

12 N’okusiga, erhi omulêbi Hanâniya ayûsa ashangula omushigo gwali oku birhugo bya ornulêbi Yeremiyahu, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yere­miyahu: 13 Erhi kanya obwire Hanâniya oku kwo adesire ntya Nyakasane. Kali micîmba ya mirhi odwîrhe washangula’? Ma! wayihinganula n’emicîmba y’ecûma obu! 14 Bulyâla ntya kw’adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamnzinda w’I­ sraheli: guli gwa cûma omucîmba mpizire oku cikanyi c’ago mashanja goshi, kuderha mpu gashige Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. (Kushiga gâmushiga, nnâmufumbisire ciru n’ensimba z’erubala).

15 Omulêbi Yeremiyahu anacibwîra omulêbi Hanâniya, erhi: «yumva bwinja Hanâniya: Nyakasane arhakurhumire abulirhuma olu lubaga lwacîkubagira obunywesi. 16 Co cirhuumire aderha ntya Nyakasane, erhi: Lâba oku nama­ kuheza oku busù bw’igulu, wafà guno mwâka (bulyâla wayigîrize abantu okugomera Nyamubâho). 17 Omulêbi Hanâniya anafà ogwo mwâka gwonênè, omu mwêzi gwa kali nda.

Jeremia/Jeremiah 28: 1 

וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֨כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנַת הָֽרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעֹון֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֞רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 3בְּעֹ֣וד׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 4וְאֶת־יְכָנְיָ֣ה בֶן־יְהֹויָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְ֠הוּדָה וְאֶת־כָּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם הָעֹמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהוָה֙ וְכָל־הַגֹּולָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 7אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאָזְנֶ֑יךָ וּבְאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ 8הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן־הָֽעֹולָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ אֶל־אֲרָצֹ֤ות רַבֹּות֙ וְעַל־מַמְלָכֹ֣ות גְּדֹלֹ֔ות לְמִלְחָמָ֖ה וּלְרָעָ֥ה וּלְדָֽבֶר׃ 9הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁלֹ֑ום בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֗יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָחֹ֥ו יְהוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃ 10וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמֹּוטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כָל־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־עֹ֣ל׀ נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל בְּעֹוד֙ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים מֵעַ֕ל־צַוַּ֖אר כָּל־הַגֹּויִ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לְדַרְכֹּֽו׃ פ 12וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵי שְׁבֹ֞ור חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמֹּוטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 13הָלֹוךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מֹוטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹטֹ֥ות בַּרְזֶֽל׃ 14כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל־צַוַּ֣אר׀ כָּל־הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָדֻ֑הוּ וְגַ֛ם אֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נָתַ֥תִּי לֹֽו׃ 15וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְהוָ֔ה וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל־שָֽׁקֶר׃ 16לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּֽחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּֽי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל־יְהוָֽה׃ 17וַיָּ֛מָת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ פ

29

Amaruba garhumiragwa abali bahêsirwe mpira

1 Alaga ebinwa n’amaruba omulêbi Yeremiyahu arhumaga kurhenga e Yeruzalemu, agarhumira abazinda b’omu barhanzi bahêkagwa mpira, abadâhwa, abalêbi n’olubaga lwoshi Nabukondonozori ahêkaga mpira e Babi­loni kurhenga e Yeruzalemu. 2 Mwâmi Yekonyahu ali amarhenga e Yeruzale­mu ye bo n’omwâmi-kazi n’ebibwindi, n’abasahizi b’e Yuda n’e Yeruzalemu, n’abatuzi n’ahabinji. 3 Ye wagahêkaga Eleasa, mugala wa Shafani bo na Gemarya, mugala wa Hilkiya, Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ali abarhumire e Babiloni emwa Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni. Ago maruba gàli gade­sire ntya:

4 «Kwo adesire ntya, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli; bo a­bwîzire abahêkagwa mpira kurhenga e Yeruzalemu kuja e Babiloni: 5 Muyûba­ke enyumpa munafumbamire; murhwêre amashwa munalye amalehe gâmwo. 6 Muyanke abakazi, muburhe akanyere n’akarhabana; na bagala binyu mubalongeze abakazi; muhe na bâli binyu abalume, baburhe akanyere n’aka­rhabana, mulugire eyo munda, murhanyihaga! 7 Olugo namululizagyamwo, mululongeze omurhûla mulusengerere emunda Nyakasane ali. 8 Bulyâla kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli: murhahabulagwa n’abalêbi bali ekarhî kinyu nîsi abashonga binyu: murhayumvagya ebilôrho mudwîrhe mwalôrha. 9 Kulya kuba bunywesi badwîrhe bamulêbera oku izîno lyâni. Niono ntabarhumaga, Kanwa ka Nyakasane. 10 Bulyâla kwo adesirc ntya Nyakasane: Amango emyâka makumi gali nda e Babiloni yâbà yamâhika, nâmurhandûla nnanyunjuze omulagi namulaganyagya gw’okumugalula eno munda. 11 Bulya nâni niene mmanyire enkengêro ngwerhe kuli mwe, kanwa ka Nyakasane, nkengêro za murhûla ci zirhali za buhanya, za kumushobôza oku­hwa rnudwîrhe mwacifinja kw’ebi. 12 Mwanyakûza munayishe, mwanshenga mmuyumve. 13 Mwannonza munambone bulya mwannonza n’omurhima gwi­nyu gwoshi. 14 Nâleka munshange, kanwa ka Nyakasane. Empira zinyu nâziga­lula, nnâmubuganyazo kurhenga omu mashanja goshi na kurhenga n’emunda namuhabulîre yoshi, kanwa ka Nyakasane. Nâmugalula ahâla mwàli erhi mu­shandabana.

15 Obwôla mudwîrhe mwaderha, mpu: Nyamubâho arhuzûkîze abirhu baleêbi e Babiloni. 16 Alagi ebi Nyakasane aderhîre omwâmi ôli ntebe ya Daudi n’olubaga lwoshi lulimw’olu logo bulya bene winyu barhamushimbaga erhi muhekwa mpira. 17 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: mpu lâbi oku nâbalikiramwo engôrho, ecizombo n’ecahira, nâbahindula bashube nka ma­lehe gabozire, galya gasherîre ciru garhankacirîbwa. 18 Nâbayishakwo lumino­mino n’engôrho, n’ecizombo n’ecahira; nabajira babe ha côba oku mâmi g’igulu, ba cibonya-nshonyi, cikango, masheka oku mashanja goshi g’emunda nâbahabulira. 19 Kwo kuderha oku barhayumvirhizagya ebinwa byâni, kanwa ka Nyakasane, n’obwo nakazîribarhumira buzira kurhama, abambali bâni b’a­baêebi, cikwône barhabayumvirhizagya, kanwa ka Nyakasane. 20 Ninyu mw’oyo mwe mwahêsirwe mpira, mwe nârhumaga e Babiloni kurhengera e Yeruzalemu, muyumve mweshi akanwa ka Nyakasane.

21 Kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, oku biyêrekire Ahabu, mwene Kolaya bona Sidikiyabu, mwene Maseya. Abo bo­mbi bakazâgilêba eby’obunywesi oku izîno Iyâni. Lâba oku nkola nabaheba omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, abahanire omu masù ginyu. 22 Barhengakwo omugani gw’okuhehêrera gukazikolesibwa na balya bo­ hi bahêsirwe mpira, kurhengera Yuda kuja e Babiloni mpu: «Nyakasane akujire aka Sidikiyahu na Ahabu, bo bayôcibagwa n’omwâmi w’e Babiloni. 23 Kwo kuderha oku bakozire ebirhajirwa omu Israheli, bahusha na bakà omulungu, baderha n’ebinwa by’obunywesi omu izîno lyani, ntanabarhumiri­ kwo. Mmanyire niene nnampamirîze, kanwa ka Nyakasane.

Ebi balêbîre Shemayahu

24 Naye Shemayahu w’e Nahalamu, omubwîre ntya, erhi: 25 «Ntya kwo adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: «kulya kuba wa­rhumire amaruba oku buhashe bwâwe wene, wagarhumira olubaga luli e Yeruzalemu lwoshi, n’omudâhwa Sefaniya, mwene Maseya, n’abadâhwa bo­shi. 26 Mpu «Nyamubâho akuyimanzize mpu obe mudâhwa ahali h’omudâhwa Yehoyada, mpu olange omurhûla omu ka-Nyamuzinda, olole ngasi musirhe wakaderha mpu acîhira omu by’obulêbi; onamuhire omu mugozi n’omu mpamikwa. 27 Carhumirage orhahakanya Yeremiyahu we Anatoti odwîrh alêbe­ra ekarhî kinyu? 28 Na kurhalusa aho, ali arhurhumîre amaruba e Babiloni, erhi «Byaliho ebi! Muyûbake enyumpa muzijemwo, muhinge amashawa munalye omwâka gwamurhenga». 29 Omudâhwa Sefaniya ali asomirwe n’aga maruba erhi n’omulêbi Yere­miyahu anahali. 30 Akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, 31 erhi aka kanwa okahisekwo balya bagenzire mpira: «Kwo adesire ntya Nyakasane oku biyêrekire Shemayahu w’e Nahalamu. Obwôla Shemayahu amulêbîre, n’obwo ntàli mmurhumire, n’obwôla arhumire mwacîkubagira eby’obunywesi, 32 obwo kwo biri ntyo, ntya kwo Nyakasane adesire: «Nkolaga nahana Shemayahu w’e Nahalamu ye n’obûko bwâge. Ntâye wakuliye wâyûbake omu karhî k’olu lubaga, mpu abone ebinja nâjirira oluhaga lwâni, kanwa ka Nyakasane, bu­ lyâla anashumisire abandi okugomera Nyakasane.

Jeremia/Jeremiah 29: 1 

וְאֵ֨לֶּה֙ דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֛ח יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא מִירוּשָׁלִָ֑ם אֶל־יֶ֜תֶר זִקְנֵ֣י הַגֹּולָ֗ה וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֤ים וְאֶל־הַנְּבִיאִים֙ וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר הֶגְלָ֧ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 2אַחֲרֵ֣י צֵ֣את יְכָנְיָֽה־הַ֠מֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָ֨ה וְהַסָּרִיסִ֜ים שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֧ה וִירוּשָׁלִַ֛ם וְהֶחָרָ֥שׁ וְהַמַּסְגֵּ֖ר מִירוּשָׁלִָֽם׃ 3בְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר׃ ס 4כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָל־הַ֨גֹּולָ֔ה אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 5בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנֹּ֔ות וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃ 6קְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהֹולִידוּ֮ בָּנִ֣ים וּבָנֹות֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־בְּנֹֽותֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנֹ֑ות וּרְבוּ־שָׁ֖ם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ׃ 7וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁלֹ֣ום הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלֹומָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֹֽום׃ פ 8כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים׃ 9כִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 10כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטֹּ֔וב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 11כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה מַחְשְׁבֹ֤ות שָׁלֹום֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה׃ 12וּקְרָאתֶ֤ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם׃ 13וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־לְבַבְכֶֽם׃ 14וְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֮ נְאֻם־יְהוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־שְׁבִיתְכֶם וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִֽכָּל־הַגֹּויִ֞ם וּמִכָּל־הַמְּקֹומֹ֗ות אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם׃ 15כִּ֖י אֲמַרְתֶּ֑ם הֵקִ֨ים לָ֧נוּ יְהוָ֛ה נְבִאִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ ס 16כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַיֹּושֵׁב֙ אֶל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם הַיֹּושֵׁ֖ב בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את אֲחֵיכֶ֕ם אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָצְא֥וּ אִתְּכֶ֖ם בַּגֹּולָֽה׃ 17כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר וְנָתַתִּ֣י אֹותָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ 18וְרָֽדַפְתִּי֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וּנְתַתִּ֨ים לִזְוָעָה לְכֹ֣ל׀ מַמְלְכֹ֣ות הָאָ֗רֶץ לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִשְׁרֵקָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכָל־הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּ֥ים שָֽׁם׃ 19תַּ֛חַת אֲשֶֽׁר־לֹא־שָׁמְע֥וּ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֩ שָׁלַ֨חְתִּי אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־עֲבָדַ֤י הַנְּבִאִים֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֔חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 20וְאַתֶּ֖ם שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֑ה כָּל־הַ֨גֹּולָ֔ה אֲשֶׁר־שִׁלַּ֥חְתִּי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ ס 21כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אַחְאָ֤ב בֶּן־קֹֽולָיָה֙ וְאֶל־צִדְקִיָּ֣הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֔ה הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶ֛ם בִּשְׁמִ֖י שָׁ֑קֶר הִנְנִ֣י׀ נֹתֵ֣ן אֹתָ֗ם בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִכָּ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 22וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃ 23יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת־נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֤ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לֹ֣וא צִוִּיתִ֑ם וְאָנֹכִ֛י הוּיֹדֵעַ וָעֵ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 24וְאֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃ 25כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָאֹ֛ות אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל־צְפַנְיָ֤ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כָּל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 26יְהוָ֞ה נְתָנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּ֚חַת יְהֹויָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְיֹ֤ות פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה לְכָל־אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָתַתָּ֥ה אֹתֹ֛ו אֶל־הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל־הַצִּינֹֽק׃ 27וְעַתָּ֗ה לָ֚מָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעֲנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם׃ 28כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן שָׁלַ֥ח אֵלֵ֛ינוּ בָּבֶ֥ל לֵאמֹ֖ר אֲרֻכָּ֣ה הִ֑יא בְּנ֤וּ בָתִּים֙ וְשֵׁ֔בוּ וְנִטְע֣וּ גַנֹּ֔ות וְאִכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽן׃ 29וַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאָזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ פ 30וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 31שְׁלַ֤ח עַל־כָּל־הַגֹּולָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֖ה הַנֶּחֱלָמִ֑י יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ נִבָּ֨א לָכֶ֜ם שְׁמַעְיָ֗ה וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א שְׁלַחְתִּ֔יו וַיַּבְטַ֥ח אֶתְכֶ֖ם עַל־שָֽׁקֶר׃ 32לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֨י פֹקֵ֜ד עַל־שְׁמַעְיָ֣ה הַנֶּחֱלָמִי֮ וְעַל־זַרְעֹו֒ לֹא־יִהְיֶ֨ה לֹ֜ו אִ֣ישׁ׀ יֹושֵׁ֣ב׀ בְּתֹוךְ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־יִרְאֶ֥ה בַטֹּ֛וב אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה־לְעַמִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־סָרָ֥ה דִבֶּ֖ר עַל־יְהוָֽה׃ ס

30

Nyamuzinda âyôkola olubaga lwage

1 Akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahud; 2 erhi: kwo adesi­re ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Ciyandikire wene omu cita­bu ebinwa nakubwîra byoshi. 3 Bulyâla, lâba k’orhabwini oku ensiku zayisha, yekudesire Nyakasane, zo nâgalulamwo empira z’olubaga lwâni lw’Israheli (na Yuda), kanwa ka Nyakasane, nâbashubiza omu cihugo nahaga b’ishe cishube câbo. 4 Lâbaga n’ebinwa Nyakasane abwîraga Israheli (na Yuda): 5 Kwo adesire ntya Nyakasane «nayumvîrhe izù ly’oku bihamba, lya bihamba ci lirhali lya murhûla. 6 Mudosagye munalolêreze, erhi omulume anaburhe. Cici cirhumirage ndwîrhe nabona abalume bacigwarhirire oku nziha, nka mukazi waburha? Cici cirhumirage ngasi busù buhindulîrwe? 7 Obuhanya! Lwanaba lusiku ludârhi! Nta lundi luli nk’olu! Mango ga malibuko kuli Yakobo cikwône agafulumukamwo mutaraga. 8 Olwo lusiku-kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire-nasha­ ngula omuzingo guzidohire oku igosi na ntwe emibanga yawe. Lero obwo orhakaciba muja w’ab’ihanga. 9 Cikwône Israheli na Yuda bâkazikolera Nyakasane Nyamuzinda waâbo, na Daudi ye mwâmi wâbo nâyishibaha. 10 Nâwe, we mwambali wâni Yakobo, orhaciyôbohaga kwo Nyakasane adesire, orhacirhe omurhima, wâni Israheli, bulya nyishire nti nkuyôkole mw’ebyo bihugo by’ekuli, nâyôkola n’abana bâwe, omu cihugo bahekagwa buja. Yakobo agaluka anashubibona obuholo n’omurhûla. Na ntâye wacimurhemula. 11 Ndi haguma nâwe nti nkucize, kwo Nyakasane adesire, hano mmalira amashanja goshi nali kushandabanyizemwo, wehe wene ntaherêre­ keze. Cikwône nâkuhana nk’oku bishingânîne. Ntankakujirira nka kuno oli mwêru-kwêru, ciru akaba! 12 Ntya kwo Nyakasane adesire. Obuvune bwâwe burhalunge ecihulu câwe kali kafinjo. 13 Ntâye wahaliza mpu akusambira, haba ebidundu by’okubuka obulema ci kuli we nta bufumu! 14 Abakuzigira boshi bakuyîbagire barhacikushîbirira w’oyo bulya nàkushûsire nka kulya omushombanyi wâwe akanakushûrha, nàkuka­lihira n’obukali budârhi (bulya obubî bwâwe buli bunene, n’ebyâha byâne byàli mwandu). 15 Cirhumire walakira obuvune bwâwe n’obu amalumwa gâwe garhanka­rhûlirizibwa? Bugoma bwâwe n’ebyâha byâwe binjibinji, bya­rhumire nàkujira ntyo! 16 Cikwône ngasi boshi bakulya nabo, bakolaga bâlibwa ngasi abasho­mbanyi bâwe boshi, bakola bâgwârhwa mpira; ngasi bàhagulaga ebirugu bwâwe, nabo ebyâbo byâhagulwa; na ngasi bàkugaya­guzagya nabo bakolaga bâgayaguzibwa. 17 Nkolaga nâkubuka, nanfumye ebihulu byâwe, kwo Nyakasane adesi­re, bulya bakuyîrisire mpu we «mushombe-kazi», mpu we Siyoni «orhacishîbirirwa na ndi». 18 Ntya kwo Nyakasane adesire: Loli oku nagalula cmpira omu mahêma ga Yakobo n’emyûbako yâge nâyifira bwonjo. Ecishagala ca­ shubiyûbakwa omu ciriba câco n’enyumpa nyinjinja halya yanali burhanzi. 19 Omwo mwarhenga emisengero y’okuvuga omunkwa n’izù ly’abasha­galusire lyâshakanya. Nâmuluza, lero murhakacinyîha. Nâmuke­ngêsa, lero murhakacigayaguzibwa. 20 Abana bâge bashubiyôrha nka kulya kwa mîra banashubikashubûza­nya omu ndeko embere zâni. Nayishihana bwenêne ngasi bakâbali­ buza. 21 Omurhambo wâge arhenga muli ye, n’omurhegesi wâge ayîshiba w’o­mu iburha lyâge. Nâyishimuhamagala, naye âyishibêra aha ndi. Ndi wankahalizize okunyegêra? Kwo Nyakasane adesire. 22 Mwashubiba lubaga lwâni nâni nayîshiba Nyamuzinda winyu. 23 Yumvi oku ecihûsi ca Nyakasane ciyiruka: bukunizi bwâge obwo! Kalemêra amacihugunya amarhogera oku irhwe ly’abanya-byâha. 24 Obukunizi bunene bwa Nyakasane burhahube arhanacihubula, n’okuyunjuliza omuhigo àligwerhe emurhima. Mwayîshiyumva e­byo omu nsiku nzinda.

Jeremia/Jeremiah 30: 1 

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב־לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר׃ 3כִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת־שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֗ים אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לַאֲבֹותָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃ פ 4וְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל־יְהוּדָֽה׃ 5כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה קֹ֥ול חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֹֽום׃ 6שַׁאֲלוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ אִם־יֹלֵ֖ד זָכָ֑ר מַדּוּעַ֩ רָאִ֨יתִי כָל־גֶּ֜בֶר יָדָ֤יו עַל־חֲלָצָיו֙ כַּיֹּ֣ולֵדָ֔ה וְנֶהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִ֖ים לְיֵרָקֹֽון׃ 7הֹ֗וי כִּ֥י גָדֹ֛ול הַיֹּ֥ום הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ׃ 8וְהָיָה֩ בַיֹּ֨ום הַה֜וּא נְאֻ֣ם׀ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות אֶשְׁבֹּ֤ר עֻלֹּו֙ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֔ךָ וּמֹוסְרֹותֶ֖יךָ אֲנַתֵּ֑ק וְלֹא־יַעַבְדוּ־בֹ֥ו עֹ֖וד זָרִֽים׃ 9וְעָ֣בְד֔וּ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְאֵת֙ דָּוִ֣ד מַלְכָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָקִ֖ים לָהֶֽם׃ ס 10וְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַעֲקֹ֤ב נְאֻם־יְהֹוָה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מֹושִֽׁיעֲךָ֙ מֵֽרָחֹ֔וק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 11כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהֹֽושִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגֹּויִ֣ם׀ אֲשֶׁ֧ר הֲפִצֹותִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֤ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ פ 12כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃ 13אֵֽין־דָּ֥ן דִּינֵ֖ךְ לְמָזֹ֑ור רְפֻאֹ֥ות תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ 14כָּל־מְאַהֲבַ֣יִךְ שְׁכֵח֔וּךְ אֹותָ֖ךְ לֹ֣א יִדְרֹ֑שׁוּ כִּי֩ מַכַּ֨ת אֹויֵ֤ב הִכִּיתִיךְ֙ מוּסַ֣ר אַכְזָרִ֔י עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֹנֵ֔ךְ עָצְמ֖וּ חַטֹּאתָֽיִךְ׃ 15מַה־תִּזְעַק֙ עַל־שִׁבְרֵ֔ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל׀ רֹ֣ב עֲוֹנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ׃ 16לָכֵ֞ן כָּל־אֹכְלַ֨יִךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכָל־צָרַ֥יִךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֤וּ שֹׁאסַ֨יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכָל־בֹּזְזַ֖יִךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז׃ 17כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכֹּותַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיֹּ֣ון הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ׃ ס 18כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אָהֳלֵ֣י יַֽעֲקֹ֔וב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל־תִּלָּ֔הּ וְאַרְמֹ֖ון עַל־מִשְׁפָּטֹ֥ו יֵשֵֽׁב׃ 19וְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תֹּודָ֖ה וְקֹ֣ול מְשַׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ׃ 20וְהָי֤וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַעֲדָתֹ֖ו לְפָנַ֣י תִּכֹּ֑ון וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל־לֹחֲצָֽיו׃ 21וְהָיָ֨ה אַדִּירֹ֜ו מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלֹו֙ מִקִּרְבֹּ֣ו יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא־זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת־לִבֹּ֛ו לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 22וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס 23הִנֵּ֣ה׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה סַ֖עַר מִתְגֹּורֵ֑ר עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃ 24לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרֹון֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂתֹ֥ו וְעַד־הֲקִימֹ֖ו מְזִמֹּ֣ות לִבֹּ֑ו בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבֹּ֥ונְנוּ בָֽהּ׃


 a22.24 Mpu Koniyasi gwarhi Abagereki n’Abanfransa

 b27.14 babalêbera (wanayowaagulia, wanayowaambia manabii): ciswahili cahizire ebi omu mashi, kuli kuderha: «bamulêbera» Ambwîra, akubwîra,amubwîra, arhubwîra, amubwîra, ababwîra; akaniambia, akakwambia, akamwambia, akatwambia, akawambia, akawambia

 c27.15 bamulêbera: go mashi gahire ago

 d30.1 Eci cigabi 30, 1-31,22, aha haderhwa Citabu ca kurhuliriza ciyêrekine obwinja bwa Nyakasane ocisîmi­re Israheli, alonza okumuheba omu cinyabuguma.

31

1 Mw’ago mango-kwo Nyakasane adesire -Nâbà Nyamuzinda w’emilala yoshi y’lsraheli. Nabo babe lubaga lwâni. 2 Ntya kwo Nyakasane adesire: Omu irungu, nàyerekîne olukogo lwâni erhi olubaga lufuma engôrho. Lero Israheli akola âlama n’omu­rhûlae. 3 Akagiderha, erhi: «Nyakasane ayishiricîyêrekana kuli nie erhali hofi». Lero nâni namubwîra, nti: «Nkurhonya kurhenga ensiku zoshif, co cirhumire nyôrha ncîkwîshwekîrekwo bwenêne». 4 Nashubikudêkereza we mwana-nyere w’Israheli, kandi washubirhôla ehigoma hyâwe, ocihebe eruhya n’omwishingo haguma n’abasâma. 5 Okola washubibarha emizâbîbu oku ntondo z’e Samâriya, abahinzi bakarhwêra n’okusârûla. 6 Neci, lwo lusiku abadwîrhe bayîza babandira orhubuli oku ntondo za Efrayimu mpu: «Yimuka! Rhusôkere e Siyoni, hofi na Nyakasa­ne-Nyamuzinda wirhu». 7 Bulya kwo Nyakasane adesire: Mubandire lsraheli orhuhababo rhw’o­mwishingo, mushokolere omurhwe gw’amashanja mukomere Nya­kasane kagasha, mulengeze ecihogêro muderhe mpu: «Nyakasane, cungula olubaga lwâwe, cungula amahanga gasigîre g’Israheli.» Bu­lya ntya kwo Nyakasane adesire, erhi: 8 Nâbashubûza kurhenga omu cihugo c’enjira nyanya, n’ambahuluza kurhenga emahanga g’igulu. Bo balimwo emihurha n’enkunagizi, abakazi bali nda, n’abazire, boshi haguma, olubaga lwâni lugaluke oku lwànali. 9 Bayishire balaka, nâni mbadwîrhe nayisha nabarhuliriza. N’abaheka ah’iriba. Omu njira nungêdu elya barhankasârhalamwo. Bulya ndi ishe wa Israheli, na Efrayimug yo nfula yâni. 10 Mwe bihugo by’e mahanga, yumvi akanwa ka Nyakasane! Munakayaâlize oku birhwa biri kulî; mukaziderha erhi: «Nyakasane alirhanziri shandâza Israheli, lero amashubimukumakuma erhi àmushibirira nka kula lungere ashîbirira ebibuzi byâge. 11 Bulya Nyakasane ayôkwire Yakobo, àmufumya kw’abamulushire miîsi. 12 Bayîshiyîsha, n’orhuhababo rhw’enshagali oku ntondo ye Siyoni, n’okulibirhira caligumiza ebw’ebi Nyakasane abashobôzize: e­ngano, idivayi lyacikandagwa, n’amavurha, ebibuzi n’enkafu; bayiîshiyôrha nk’ishwa ly’omu luziba, barhakacishalika bundi. 13 Obwôla, abana-nyere banaja oku cigamba, na boshi haguma, emisole n’abashosi; na ntyo, nâyishihôrhola emirenge yâbo, mpebeho e­nshagali. Nâyishibarhûliriza, enyuma ly’amalibuko gabe masheka. 14 Nâyishikashêgera abadâhwa bâni enyama zishushagîre, n’okushobôza olubaga lwâni ebinja bya ngasi lubero. Kwo Nyakasane ogala byo­shi adesire.

15 Nyakasane ashubiriderha erhi: Kurhenga e Rama, izù lyâyumvikana, mirenge ya burhe. Rashelih oyo walakira abana bâge; arhalonza ciru arhûlirizibwe bulya abana bâge bafire. 16 Ci Nyakasane kwo adesire ntya: Hulika, ohôrhole emirenge! Bulya wâcihemberwa amalibuko gâwe, nie Nyakasane nkudesire. Abana bâwe bacirhenga emw’abalenzi. 17 Kuziga haciri obulangalire oku iburha lyâwe, Nyakasane okudesire. abana bâwe bashubigaluka omu cihugo câbo. 18 Nayumvirhe bwinjinja oku abantu b’emwa Efrayimu badwîrhe balaka banaderha, mpu: «Nyakasane warhukubwire bwenêne nka kula banakubûla empanzi ntôrho eyâbirana. Ci lero orhushubizagye emunda oli, Iyo rhuba bâwe lwoshi, bulya w’oyo Nyakasane, wene­ne Nyamuzinda wirhu. 19 Neci, rhwali erhi rhwakugomîre, cikwône buno rhuyemire oku rhwaàbihire, wàrhulangwîre obubî bwirhu, rhuli rhwakomomba aha mu­rhima, eza meme zarhubumbire, rhwafire nshonyi z’ebijiro birhu byakurhenga eburho. 20 Efrayimu ye mugala wâni muzigirwa, mwana nsîma bwenêne. Ngasi mango erhi nderha nti nakaliha, nankayumva arhantenga omu bukengêre, bulya mmuzigira bwenêne. Ntâko nakabula kumufa bwonjo. 21 Yimanza olugurhu, ohire ecôgo oku njira yâwe. Okengere enjira walikulikire, engeso walishimbire. Galuka mâshi Israheli muzigi­rwa. Shubira omu cihugo câwe. 22 Kuhika mangaci Iyo ohiga ebishingânîne, oyu mwananyere w’eciga­mba? Bulya Nyakasane ânaleme ebihyahyai omu igulu: Omukazi yekola wakazilonza omulune.

Amalaganyo g’okushubiyûbaka Yuda

23 Alagi ebi Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Hano ngalula bene Yuda omu cihugo câbo, bâshubikaderha ebi binwa: Mâshi Nyamuzinda akugishe, ntondo ntagatifu ya Siyoni, karhwa bwâmi k’obucu­nguzi!» 24 Ago mango, abantu b’omu bishagala bya Yuda boshi haguma, abahinzi, n’abangere b’ebibuzi. 25 Bulya nâshubihà emisi ngasi bakola barhamire, na ngasi ba buligo nabahà ebi banalagîrîrekwo. 26 Na ntyo ene nzûka, nàmabona oku iro lyantabîre.

Israheli na Yuda

27 Ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, nayâliza abantu n’ebintu omu bûko bwa Israheli, n’ebwa Yuda nka kula banagalagaza emburho omu ndikè. 28 Nka kulya niene nàbahanaga, nàkundula, nanashereza, nàbamalira; kwo n’okwo, niene nâshubibayîmanza, nbahebemwo omûka, kanwa ka Nyakasane.

Ngasi muntu âkahanirwa ecâha câge

29 Lero ntâye wâcitwe omugani mpu: «Bashakuluza bàlire amalehe g’eciga­du, abana babo bo gàlwazize amino». 30 Bulya owamalya amalehe garhahiri ye ganalumisa amino; ngasi muntu âkazisamba olwâge.

Amalaganyo mahyahya

31 Amango gayiruka, kwo Nyakasane adesire, nâfundika n’omulala gw’I­sraheli (n’ogwa Yuda) endagâno mpyanhyaj. 32 Erhaciri nk’elya ndagâno nàfu­ndikaga na bashakuluza babo, amango nàbarhenzagya omu cihugo c’e Misiri. Eyo ndagâno bône bayifundûla, n’obwo nie nanàli Nnawâbo, kwo Nyakasane adesire. 33 Lôlagi amalaganyo nâyishifundika na bene Israheli muli ago mango -Kwo Nyakasane adesire- Nâbahebamwo amarhegeko gâni, ngayandike omu mirhima yâbo. Nâbà Nyamuzinda wâbo, nabo lubaga lwâni. 34 Ciru n’omugu­rna mulibo, ntâye wanacidôse owâbo erhi mulungu mpu amumanyise izîno lyâni, bulya boshi bayîshiba balimanyire; kwo Nyakasane adesire-boshi kurhe­nga akabonjo kuhika omushosi. Bulya nâbabalira amabî bajirire, ntakanacike­ngêra ebyâha byâbo.

Israheli âlama ensiku zoshi

35 Ntyo kwo Nyakasane adesirc; Ye walemaga izûba mpu likamoleka omu mulegerege, Ye rhegeka omwêzi n’enyenyezi mpu bikamoleka omu budu­fu, Ye zûsa omulaba omu nyanja, amîshi gakungule. Izîno lyâge ye Nyamuzinda w’Emirhwe. 36 Amango nâderhe nti ebyo birhegeka en’igulu, bukola busha, kwo Nyakasane adesire, nanderhage nti bene Israheli Iurhaciri lubaga! 37 Ntya kwo Nyakasane adesire: Erhi bakahasha okugera obuli n’obugali bw’empingu kurhenga enyanya, n’ankabakambwîra obulenga igulu liba liyûbakîrwekwo, lyoki, nakabayemêrera nâkabulira olubaga lw’lsraheli oku maligo goshi lwajijire.

Okushubiyubakwa n’obukulu bwa Yeruzalemu

38 Ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, Yeruzalemu ashubiyûbakwa buhyahya oku izîno lya Nyakasane, kurhenga aha munâra gwa Hananeeli kuhika aha muhango gw’ebusîka. 39 Bâshubitwa olubibi kurhenga oku irango ly’e Garebe, na kurhengaho kuzongera e Goa. 40 Ngasi lubanda, n’emifù yabi­shirwemwo, n’oluvu lulimwo, na ngasi malambo kuhika oku mubunda gw’e Ci­droni, na kuhika oku lumvi lw’enfarasi, olundi lw’e bushoshôkero bw’izûba, byoshi byamberûlirwa. Nta kashâko erhi isherêza byanâciderhwe.

Jeremia/Jeremiah 31: 1

בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּחֹ֣ות יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ ס 2כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָלֹ֥וךְ לְהַרְגִּיעֹ֖ו יִשְׂרָאֵֽל׃ 3מֵרָחֹ֕וק יְהוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עֹולָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃ 4עֹ֤וד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל עֹ֚וד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְחֹ֥ול מְשַׂחֲקִֽים׃ 5עֹ֚וד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְרֹ֑ון נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ׃ 6כִּ֣י יֶשׁ־יֹ֔ום קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיֹּ֔ון אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ 7כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגֹּויִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֹושַׁ֤ע יְהוָה֙ אֶֽת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 8הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֹותָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֗ון וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּדֹ֖ול יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃ 9בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֹֽובִילֵם֒ אֹֽולִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ ס 10שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהוָה֙ גֹּויִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָרֹ֖ו כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֹֽו׃ 11כִּֽי־פָדָ֥ה יְהוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָלֹ֕ו מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ 12וּבָאוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרֹום־צִיֹּון֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא־יֹוסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֹֽוד׃ 13אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָחֹ֔ול וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשֹׂון֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגֹונָֽם׃ 14וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 15כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה קֹ֣ול בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ ס 16כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קֹולֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אֹויֵֽב׃ 17וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ ס 18שָׁמֹ֣ועַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֨יִם֙ מִתְנֹודֵ֔ד יִסַּרְתַּ֨נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 19כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃ 20הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בֹּ֔ו זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ עֹ֑וד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ לֹ֔ו רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 21הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ הָלָכְתִּי שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה׃ 22עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשֹּֽׁובֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהוָ֤ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּסֹ֥ובֵֽב גָּֽבֶר׃ ס 23כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עֹ֣וד יֹאמְר֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת־שְׁבוּתָ֑ם יְבָרֶכְךָ֧ יְהוָ֛ה נְוֵה־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃ 24וְיָ֥שְׁבוּ בָ֛הּ יְהוּדָ֥ה וְכָל־עָרָ֖יו יַחְדָּ֑ו אִכָּרִ֕ים וְנָסְע֖וּ בַּעֵֽדֶר׃ 25כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכָל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃ 26עַל־זֹ֖את הֱקִיצֹ֣תִי וָאֶרְאֶ֑ה וּשְׁנָתִ֖י עָ֥רְבָה לִּֽי׃ ס 27הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְזָרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃ 28וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְתֹ֧ושׁ וְלִנְתֹ֛וץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנֹ֥ות וְלִנְטֹ֖ועַ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 29בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹאמְר֣וּ עֹ֔וד אָבֹ֖ות אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃ 30כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּעֲוֹנֹ֖ו יָמ֑וּת כָּל־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ ס 31הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְכָרַתִּ֗י אֶת־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה׃ 32לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֨תִּי֙ אֶת־אֲבֹותָ֔ם בְּיֹום֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהֹוצִיאָ֖ם מֵאֶ֖רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה נָתַ֤תִּי אֶת־תֹּֽורָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל־לִבָּ֖ם אֶכְתֲּבֶ֑נָּה וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ 34וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ עֹ֗וד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אֹותִ֜י לְמִקְטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדֹולָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֹנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֹֽוד׃ ס 35כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְאֹ֣ור יֹומָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכֹוכָבִ֖ים לְאֹ֣ור לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 36אִם־יָמֻ֜שׁוּ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְיֹ֥ות גֹּ֛וי לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 37כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־יִמַּ֤דּוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ מֹֽוסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה גַּם־אֲנִ֞י אֶמְאַ֨ס בְּכָל־זֶ֧רַע יִשְׂרָאֵ֛ל עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 38הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַֽיהוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃ 39וְיָצָ֨א עֹ֜וד קְוֵה הַמִּדָּה֙ נֶגְדֹּ֔ו עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃ 40וְכָל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל־הַשְּׁרֵמֹות עַד־נַ֨חַל קִדְרֹ֜ון עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס עֹ֖וד לְעֹולָֽם׃ ס

32

Ecijiro c’okugula ishwa, cimanyîso c’omurhûla omu mango gayisha

1 Akanwa ka Nyamuzinda karhindakwo Yeremiyahu omu mwâka gwa kali ikumi gwa Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, go gunaligi mwâka gwa kali ikumi na munâni gw’oburhegesi bwa Nabukondonozori. 2 Abasirika ba mwâmi w’e Babiloni banacirhabâlira e Yeruzalemu, omulêbi Yeremiyahu naye, erhi ali mushwêkere omu côgo c’abasirika, aja ebwâmi e Yuda. 3 Ho Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda ali amushwêkîre mpu bwenge amakaziyigîriza; anacimudôsa erhi: «Cici cirhumire odwîrhe wabwira abantu mpu kwo Nyakasane adesire erhi: ogu murhundu gwinyu nkola nagugabira mwâmi w’e Babiloni, abe ye guyimamwo. 4 Ciru na Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda arhashugunuke bene Kalideya, ahimwa banamugwârhe mpira bamuhêke agendisamba emalanga ga mwâmi w’e Babiloni ye nene, bakazilolana omu masù, amushuze n’ebi amudoôsa byoshi. 5 Buzinda bahêke Sedekiyahu e Babiloni, ajibêra yo (kuhika amango nashubimukengêra). Kwo Nyakasane adesire ntyo. Erhi ciru mwankayanka amatumu mpu mulwise bene Babiloni, barhamuhume mashigisha anga!»

6 Yeremiyahu akazigiderha erhi: nayumvirhe Nyakasane anderheza ambwira erhi: 7 Muzâla wâwe Hanameli, mwene nyakalume Shalumu, ayisha muganire ebiyêrekire ishwa lyâge ajira e Anatoti. Ayisha akubwire erhi: «ongulire elyo i­shwa lyâni bulya oligi mwene wirhuk, we nakanarhangidôsa burhangiriza». 8 Nk’oku Nyakasane anabimbwîraga, oyo muzâla wâni Hanameli ayisha, a­mbugana mw’ecôla côgo nàlinshwêkirwe, ambwira, erhi: «mâshi, ongulire lira ishwa lyâni liba e Anatoti omu cishagala ca Benyamini, bulya oli mwene wirhu, oligwêrhekwo oluhya. Oligule licibêre lyâwe.» Obwo nayumva oku Nyakasane ye na nêne wanganizagya. 9 Nàguliraga mwene wirhu Hanameli elyo ishwa lyâge ly’e Anatoti, namuganjira nfranga mafundo ikumi na nda. 10 Aha z’aba­ lume, namuyandikira ecimanyîso c’okugula, rhwàyandika maruba abirhi, na­ shûrhakwo n’akashe kâni, n’ezo nfranga rhwàzigeramwo bwinja, namuhêreza­ zo. 11 Ago maruba gombi, agalikwo akashe n’agarhàli magonye. 12 nagayanka nagahêreza Baruki mwene Neriya mwinjukulu Maseya (nk’oku binayandisirwe omu marhegeko), hali muzâla wâni Hanameli n’abalume bàrhuhiriragakwo ecunkumwe n’abandi bashamuka bàli omu côgo aha bwâmi olwo lusiku. 13 Nanacibwira Baruki aha karhî k’abo balume nti, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire: 14 «Oyanke ebyo byemêzo by’obuguzi byombi, ecirikwo akashe n’ecindi cirhali cigonye obigwâse omu isanduku ly’ibuye birhagisherêra n’ensiku. Kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli arhegesire ntyo. 15 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli adesire, erhi: «ensiku zâciyisha bashubi­ kazigula enyumpa n’amashwa n’enkoma z’emizâbîbu muli eci cihugo.» 16 Erhi nyusiha Baruki mwene Neriya eco cemêzo c’okugula, narhûla Nyakasane ogu muscngero nti:

17 Neci Nyakasane Nyamuzinda, wayêrekine obu­rhwâli bwâwe n’obulenga erhi olambula okuboko kwâwe walema empingu n’igulu. We ogala byoshi!

18 Onayêreke embaga z’abantu olukogo lwâwe, ci kwônene amango ababusi bakugomire erhi okola walyûza onahane abana bâbo, babe bo batumula. We Nyamuzinda mukulu, ntagengwa, izîno lyâwe Nyakasane w’emirhwe.

19 We nn’oburhimanya omu mihigo midârhi we n’obulenga boshi, onakazisingiriza abantu ly’oyishimanyihemba ngasi muguma nk’oku ebijiro n’engeso zâge binali!

20 We wajiraga ebisômerine, wayêrekana n’ebirhangâzo e Misiri, na kuhika ene omu Israheli, n’ahandi hoshi. Kuhika ene ntâye orhakuyîshi, na ntâye orhakurhînya.

21 Warhenza bene Israheli omu buja bw’e Misiri, wabayêreka ebirhankaderhwa erhi olambûla okuboko kwâwe bagwârhwa n’ecôba bwenêne.

22 Buzinda wabaha el’ishwa walaganyagya ba­ shakulûza bâbo, eci cihugo cihululamwo amarha n’obûci.

23 Bàyisha, bàyûbaka­ mwo, ci aye! barhayumvagya, barhanashimbaga amarhegeko gâwe. Barhajiraga ciru n’ehitya muli ebi wàli obahûnyire., lêro banacikulilira obu buha­nya rhudwîrhe rhwabona ene.

24 Bene Babiloni bano bakola bayîsha bârhu­nyaga co; aha engôrho yâbo yamagera hakulikire ishali n’agandi maligo ga ngasi lubero, Yeruzalemu akola ali omu maboko ga bene Kaldeya. Ebi wàde­rhaga bino byabirage, nawe wene onali wakubona.

25 Mâshi, k’arhali wene waàmhwiraga erhi: «Gula elyo ishwa, oliganjire enfranka aha balume», n’obwo omurhundu gwirhu gwagwîre omu maboko ga bene Kaldeya!»

26 Muli ago mango nanaciyumva izù lya Nyakasane lyàmbwira erhi: 27 Lôla oku nie Nyamuzinda, Nyakasane, Lulema w’ebibâho byoshi; ka hali ebya­ nkanyabira en’igulu? 28 Co cirhumire, ndesire oku naha bene Kaldeya olu lugo lwinyu, nluhire omu maboko ga Nabukondonozori, mwâmi w’e Babilonil; 29 engabo z’e Kalideya zidwîrhe zabalwîsa, zâyanka ecishagala cinyu, zâcitwanirakwo omuliro, zâyôca na zirya nyumpa bakazagirherekêreramwo BaaIim, bakaziginamurhûla­ mwo obuku n’amamvu, bàshengeramwo na banyamuzinda b’agandi mahanga, baàngayisize bwenêne. 30 Bulya, kwo Nnamahanga adesire, nàbwîne oku kurhe­nga mîra bwenêne, bene Israheli na bene Yuda barhahwa barhakola ebigaluga­lu, (bene Israheli banshologosire n’ebijiro byâbo). 31 Nabwîne oku kurhenga baguyûbasire, ogu murhundu gwinyu gwànjizire oburhe bwenêne, na kuhika ene ncigayire bwenêne. Nkolaga naderha bagushenye, guntenge omu masù. 32 Bulya ebyâha bya bene Israheli na bene Yuda byaluzire bwenêne, ôli bone­ne, ôli abâmi bâbo, abadâhwa n’abalêbi bâbo, oli olubaga lw’e Buyuda n’olw’e Yeruzalemu. 33 Banyêrekeza omugongo banfulika obusù bwâbo, n’erhi mbahugûla, ntâye wantezire amarhwiri mpu ciru ayumve ebi ndwîrhe nabaha­nûla. 34 Ci bwenêne, bàlerha enshusho zâbo omu ka-Nyamuzinda kâni. Bàka­shahula kwoshi bàkahemula. 35 Bàyûbakira amahêro ga Baali omu kabanda k’e Ben-Hinomu mpu bakazibagiramwo bagala bâbo n’abâli bâbo nterekêro emwa omuzimu oderhwa Moleki; ebyo ntalizigibigerêreza, okuhemuka kwa mênè o­kwo oku mulala gwa Yuda. 36 Co cirhumire muyumvagye oku Nyakasane aderhire ogu murhundu ba­dwîrhe baderhera mpu «ebyoji, akalengwe n’ecihûsi byo mwâmi w’e Babiloni arhuhimiremwo». 37 Nâshubûza olubaga lwâni kurhenga omu mahanga bàyaki­raga oburhe bwâni, nkolaga nabashanganya mbabwarhaze badekerere omu murhûla. 38 Babe lubaga lwâni, bulya nie Nyamuzinda wâbo. 39 Nkola naâshubibaha murhima muguma na ngeso nguma, Iyo bashubinkenga lwoshi, nâbaha oluhembo na buzinda abana bâbo. 40 Nashubisêza rhweshi nabo amalaganyo garhakahwa, nâbashimbulira, nje nabahugûla, bakazirhînya enjira mbî, bakulikire ezâni nâbayereka. 41 Omwishingo gwâni guli omu kubarhabala, nâbayûbakira muli eci cihugo: bo bulonza bwâni boshi obwo. 42 Nyakasane adesire erhi nka kulyâla nàbayohagakwo amaligo manji manji, kwo nâba­shobôza n’ebinja bya ngasi lubero mbalaganyize. 43 Bâshubigula amashwa muli eci cihugo badwîrhe baderha mpu «cikola cicibêra bwerûlè, nta bicidundamwo: nta muntu, nta hisimba erhi bene Kalideya bayusicihima». 44 Bâshubikazihimiûla amashwa, bâkazikomêreza ebyemêzo by’okugula, bâhirekwo n’akashe, balonze n’ababihirakwo ecunkumwe omu cishagala ca Benyamini n’omu bindi bishagala binayêgîre Yeruzalemu, n’omu bishagala bya Yuda na muli birhondo bya Nêgebun. Bulya Nyakasane adesire erhi, nkola nashubigalula balyala bene Israheli balibamajirwa baja.

Jeremia/Jeremiah 32: 1 

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה בִּשְׁנַת הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃ 2וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 3אֲשֶׁ֣ר כְּלָאֹ֔ו צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 4וְצִדְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־עֵינֹו תִּרְאֶֽינָה׃ 5וּבָבֶ֞ל יֹולִ֤ךְ אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־פָּקְדִ֥י אֹתֹ֖ו נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃ פ 6וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְּבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 7הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָתֹ֔ות כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֹֽות׃ 8וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָתֹ֜ות אֲשֶׁ֣ר׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 9וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָתֹ֑ות וָֽאֶשְׁקֲלָה־לֹּו֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף׃ 10וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֨פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם׃ 11וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃ 12וָאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה׃ 13וָֽאֲצַוֶּה֙ אֶת בָּר֔וּךְ לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר׃ 14כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקֹ֣וחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 15כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹ֣וד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂדֹ֥ות וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ פ 16וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 17אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֣ה׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּדֹ֔ול וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר׃ 18עֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֹ֣ן אָבֹ֔ות אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדֹול֙ הַגִּבֹּ֔ור יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 19גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻחֹ֗ות עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ 20אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹתֹ֨ות וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 21וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹתֹ֣ות וּבְמֹופְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹורָ֖א גָּדֹֽול׃ 22וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹותָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 23וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ בְקֹולֶ֨ךָ֙ וּבְתֹרֹותֶךָ לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשֹׂ֖ות לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 24הִנֵּ֣ה הַסֹּלְלֹ֗ות בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלָכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה׃ 25וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 26וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 27הִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑ר הֲֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵ֖א כָּל־דָּבָֽר׃ 28לָכֵ֕ן כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֗ים וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 29וּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ עַל־גַּגֹּֽותֵיהֶ֜ם לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֤כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃ 30כִּֽי־הָי֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אַ֣ךְ עֹשִׂ֥ים הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם כִּ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אַ֣ךְ מַכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 31כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיֹּום֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אֹותָ֔הּ וְעַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃ 32עַל֩ כָּל־רָעַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם כֹּהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִֽיאֵיהֶ֑ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 33וַיִּפְנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וְלַמֵּ֤ד אֹתָם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְלַמֵּ֔ד וְאֵינָ֥ם שֹׁמְעִ֖ים לָקַ֥חַת מוּסָֽר׃ 34וַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֹֽו׃ 35וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמֹ֨ות הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר׀ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם֮ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַעֲשֹׂ֖ות הַתֹּועֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַחֲטִי אֶת־יְהוּדָֽה׃ ס 36וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר׃ 37הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָ֣אֲרָצֹ֔ות אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּדֹ֑ול וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה וְהֹשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃ 38וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 39וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֤ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אֹותִ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְטֹ֣וב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 40וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עֹולָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵיטִיבִ֖י אֹותָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵעָלָֽי׃ 41וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אֹותָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לִבִּ֖י וּבְכָל־נַפְשִֽׁי׃ ס 42כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַגְּדֹולָ֖ה הַזֹּ֑את כֵּ֣ן אָנֹכִ֞י מֵבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר עֲלֵיהֶֽם׃ 43וְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֤ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 44שָׂדֹ֞ות בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָתֹ֨וב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתֹום֮ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ

33

Eyindi ndagâno y’obwôloloke

1 Amango Yeremiyahu ali mushwêkere omu côgo c’abasirika aha bwâmi, Nyakasane ashubimuganîza amubwîra erhi: 2 Oyumve oku Nyamuzinda arhumire, ye walemaga igulu, alibumba analiyimanza. lzîno lyage ye Nyakasa­ne! 3 Onshenge, nakushobôza: nakumanyisa amahwe manene orhashubigiyu­mwa. 4 Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli adesire oku enyumpa za muli olu lugo n’ez’abâmi b’e Yuda bâzishâba omu ntambala, 5 n’abantu badwîrhe ba­lwîsa bene Kaldeya, balonza okubumba ecishagala coshi mirhumba, balya ba­ntu niene nàhanaga erhi burhe n’omutula birhuma, balya bene lsraheli obubî bwâbo bwàrhumaga nkola nahehêrera Yeruzalemu. 6 Lolaga oku nkola na­ shubibabà lukogo, nâbaha obufumu n’okubabuka, nâsêza n’amalaganyo gani g’omurhûla, n’obudahemuka rhweshi nabo. 7 Nâgalula·bene Yuda na bene Israheli n’okubakûla omu buja, nâshubibayûbakira nka kulyâla byanali burha­nzi. 8 Nâbacêsa nambababalire ebyâha byâbo byàli bingayisize, byàrhumaga barhakulikira amarhegeko gâni. 9 Yeruzalemu lyâbà izîno !ya mwishingo bwe­nêne, na lya cikengwa embere z’agandi mahanga goshi g’en’igulu, hano gayu­mva ebi nâjira gâgwârhwa n’obwôba bwenêne bulya aminja nâkolera Yeruza­lemu guli mwandu.

10 Nyakasane àderha erhi: eno badwîrhe baderha mpu: «bikola bigûkà birhalimwo ciru n’omuntu ciru n’ehisimba», n’omu njira z’e Yuda n’ez’e Yeruza­lemu murhacigera hyadunda, bakola bashubiyumvamwo 11 ecihôgero c’omwi­shingo, n’enyimbo z’abahya n’ez’abandi bantu bajihana enterekêro n’entûlo zabo z’okuvuga omunkwa omu ka-Nyamuzinda, bayishikazicitakira mpu: «Ayagirwe Nyakasane w’emirhwe bulya ali mwinja, obuzigire bwâge buli bw’e­ nsiku n’amango». Bulyâla adesire erhi nâgalula ngasi balya babire baja, mba­shubize omu cihugo câbo, nka kulyâla byanali burhanzi. 12 Nyakasane Nyamuzinda adesire erhi: muli eci cihugo banyagaga, nta mu­ntu, nta nsimba bicicidundamwo, hasigiremwo amalambo gône, banaciyâbuli­ramwo ebibuzi. 13 Ashubiderha erhi: omu bishagala by’omu ntondo, n’omu bihugo by’olunda lw’idako, n’e Nêgebu kuhika emwa bene Benyamini, n’ebu­rhambi bwa Yeruzalemu n’omu bishagala bya Yuda, ebibuzi bikola byâshubira omu masô g’ababiyabwîre.

Amarhegeko g’ensiku zâyisha

14 Nyakasane adesire erhi, alagi oku ensiku ziyishire, ezi nayukirizamwo amalaganyo mahyahya g’obusîme nalaganyagya bene Israheli na bene Yuda. 15 Muli ezo nsiku, n’ago mango, naha Daudi oluburha lw’okuli, lwo lwalandiza obudahemuka n’obushinganyanga omu cihugo coshi. 16 Muli ago mango nâyôkola Yuda na Yeruzalemu arhulûle. Ecishagala cinyu baciyîrika elya «Nyamuzinda-okuli-kwirhu».

17 Bulya Nyakasane adesire erhi, nta mango ciru n’amaguma Daudi abula o­mwîmo omu bwâmi bw’lsraheli. 18 Na nta mango hâbulike abadâhwa b’abalevi­ti bakazintûla enterekêro n’okukazitumbûla enshangi n’okuhêra karhahusa buca buyîra.

19 Kandi ebinwa bya Nyakasane byarhindakwo Yeremiyahu erhi: 20 Kwo Nyaakasane adesire ntya: Amango hanabe owahindula irhegeko nahire obudufu n’omûshi nti bikazikulikirana oku nanabibwiraga, 21 Iyo n’amalaganyo gani na Daudi gahwa, Iyo hânabule n’owayîma oku ntebe yâge, obwôla Iyo n’amalagânyo nàjizire na bene Levi gahwa, Iyo habulike abadâhwa bakazirhûla e­nterekêro omu maboko gâni. 22 Nka kula emirhwe y’empingu erhankaganjwa, n’omushenyi gw’enyanja gurhankaganjwa, kwo nayushûla iburha lya mwa­mbali wâni Daudi, n’okuluza ahadâhwa bakazinterekêra.

23 Kandi Yeremiyahu anaciyumva akanwa ka Nyamuzinda erhi: 24 K’orha­shubigibona oku abantu banakaziyisha mpu: «lero erya milala ibirhi Nyakasa­ene àzigiraga anayijanzire!» Bakola bakazishekera olubaga lwâni, ba­rhanacilubona nka lwishogwa. 25 Lero Nyamuzinda ayisha erhi: Ankaba arhali nie nalemaga omûshi n’obudufu, n’akaba arhali nie ntegeka en’igulu, 26 lyoki nankalekêrera bene Yakoho n’omulala gwa mwambali wâni Daudi; lyoki na­nkabula n’okuyîmika omwâmi w’obushanja bwâge nti arhambule bene Abrahamu, bene lzaki na bene Yakobo! Bulya nkola nâshubishubûza ababîre baja, mbayêreke olukogo lwâni.

Jeremia/Jeremiah 33: 1 

וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עֹודֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהוָ֗ה יֹוצֵ֥ר אֹותָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהוָ֥ה שְׁמֹֽו׃ 3קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹלֹ֥ות וּבְצֻרֹ֖ות לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ ס 4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְלֹ֖ות וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃ 5בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־רָעָתָֽם׃ 6הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁלֹ֖ום וֶאֱמֶֽת׃ 7וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ 8וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכָּל־עֲוֹנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לְכֹול עֲוֹנֹֽותֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 9וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשֹׂון֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גֹּויֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כָּל־הַטֹּובָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כָּל־הַטֹּובָה֙ וְעַ֣ל כָּל־הַשָּׁלֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס 10כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֹוד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקֹום־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמֹּ֗ות מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יֹושֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃ 11קֹ֣ול שָׂשֹׂ֞ון וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֗ה קֹ֣ול חָתָן֮ וְקֹ֣ול כַּלָּה֒ קֹ֣ול אֹמְרִ֡ים הֹודוּ֩ אֶת־יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות כִּֽי־טֹ֤וב יְהוָה֙ כִּֽי־לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּ֔ו מְבִאִ֥ים תֹּודָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 12כֹּֽה־אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאֹות֒ עֹ֞וד יִֽהְיֶ֣ה׀ בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵֽאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכָל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃ 13בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מֹונֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 14הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטֹּ֔וב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 15בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 16בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלִַ֖ם תִּשְׁכֹּ֣ון לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהוָ֥ה׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס 17כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וְלַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹֽא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עֹולָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹֽשֶׂה־זֶּ֖בַח כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 19וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽור׃ 20כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיֹּ֔ום וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱיֹ֥ות יֹֽומָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃ 21גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֹֽות־לֹ֥ו בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְאֹ֑ו וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃ 22אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד חֹ֣ול הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֨רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס 23וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 24הֲלֹ֣וא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּחֹ֗ות אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְיֹ֥ות עֹ֖וד גֹּ֥וי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס 25כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יֹומָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקֹּ֛ות שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃ 26גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקֹוב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעֹו֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־אָשׁוּב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ ס

34

Obuhanya bwayishiraga Sedekyahu

1 Yeremiyahu anaciyumva akanwa ka Nyamuzinda, gali galya mango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’omurhwe gw’engabo zâge goshi, n’ezindi mbaga z’en’igulu ali amahima, câba n’ahandi hantu hoshi erhi bacihindulîre Yeruzalemu n’ebishagala byâge; 2 anaciyumva erhi: Kwo Nyaka­sane, Nyamuzinda w’lsraheli arhumire ntya: Ogende! Ojirhûngâna Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, omubwîre erhi: Oyumve oku Nyakasane adesire: Erhi alaga oku nâhâna omu maboko ga mwâmi w’e Babiloni eci cishagala, naye ayi­shiciyôca. 3 Nawe orhafume bulyâla bakugwârha mpira bakugwâse omu ikumi ly’eminwe yâge. Okazilâba mwâmi w’e Babiloni omu masù naye akazikude­rhêza mâsi-mâsi. Buzinda bakujâne e Babiloni. 4 Cikwône, waliha Sedekyahu mwâmi w’e Yuda, yumvirhiza oku Nnâmahanga arhumire! Orhege amarhwiri ebikuyêrekire Nyakasane adesire bakubwîra, erhi: Orhafe côji; 5 bulya wanafà n’obuholo. Nanka kulyâla habâga enshangi olu lwa bashakulûza bâwe, bo bali bakushokolire omu kuyîma kuli eyi ntebe, kwo na nâwe bayishitumbûla omugi gw’ enshangi, bakukuzemwo, bâkazicîtakira banakaziyimba gulya mulenge mpu: «Ajewe Nyakasane, omwâmi wirhu amafuluka!» Niene nkudesire, ka­nwa ka Nyamuzinda. 6 Kwo n’okwo aha Yeruzalemu, omulêbi Yeremiyahu akazishambalira Sedekyahu, mwâmi w’e -Yuda eyo myanzi. 7 Ago mango erhi engabo za mwâmi w’e Babiloni zitulisire amatumu kuli Yeruzalemu n’emirhundu ya Yuda yali ecisigiîre yalimwo Lakishi na Azeka, bulya omu mirhundu ya Yuda yoshi eyo ibirhi yali miyûbake buzibu.

Ebiyêrekire okulikûlwa kw’abajà

8 Yumvagyi akanwa Nyamuzinda abwîraga omulêbi Yeremiyahu, ago mango erhi Sedekyahu amayusirhôla omuhigo, boshi n’olubaga lw’e Yeruzalemu lwoshi, 9 oku ngasi yeshi ashwêkûle abaja n’abajakazi ba Banyahebraniya. Ntâye omu baluzi n’omu lubaga loshi bayankaga ogwo muhigo, ntâye wali ogwasirwe ajire mwene wâbo w’omunya-Yudeya mpu abe mujà wâge. 10 Abaluzi n’oluba­ga bàli aha eyo ndagâno yafundikagwa, boshi bàlikûla ngasi muguma abajà bâge, abalume n’abakazi; boshi bayemêra, ntâye wasigire omu buja. 11 Ci­kwône enyllma z’aho, batwa omu kanwa kâbo, bàshubiza balya bene wâbo bali bamalikûla Omu bujà bwa mîra. Bàshubirira abajà n’abajakazi bâbo. 12 Co ca­rhumire Nyamuzinda arhuma omulêbi Yeremiyahu, 13 erhi: Kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire ntya: Nàbonaga nàyanka omuhigo rhweshi na basho erhi mbakûla omu bujà e Misiri, erhi nyûsibayôkola omu marhabi. Nàbabwîra nti: 14 «Hano kugera myâka nda, ngasi muguma muli mwe, âna­shwêkûle ngasi mwene wâbo Muhebraniya bamugulizagya ciru barha­rhegaga amarhwiri. 15 N’obwo mwehe mwàli mwamaleka ezo ngeso mbî za bashakulûza, mwàrhondêra okukazikola ebishingânîne omu masù gâni; mwakazi­ikûla bene winyu bali omu bûja, mànacigasha ciru, embere zâni, omu ka-Nyamuzinda. 16 Buzinda mwàshubicihindula, mwàgayaguza izîno lyâni, ngasi muguma àshubirharhanya balya bajà, n’abajakazi, mwàli mwamalikûza, mwashubibasêza, balya mwàli mwamalika, mwabashubiza omu buja. 17 Co cirhumire Nyamuzinda aderha, erhi: Bulya murharhumikiraga erhi mbahûna nti ngasi muguma âkûle mwene wâbo omu bujà, nkolaga nacihi­ndulira mwe. Nâmukululira ebyôji, ecizombo n’ecihûsi. Nkola nâmuhindula bishahu by’abandi bâmi b’en’igulu. 18 Na balya bashamuka bàhakanaga a­marhegeko gâni, barhanakulikiraga amalaganyo balagànanaga omu masù gâni, nâbajira nka kulyala bàjiraga gulya mutwîra gw’akanina barhemagamwo kabi­rhi babulikazigera ekarhî k’ebihimbi byâkwo. 19 Abarhambo b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu, abalamba, abadâhwa, n’olubaga lwoshi, ngasi balya banageraga ekarhî ka kalya kanina. 20 Mpizire oku nabahimîsa bagwè omu maboko g’abalenzi, n’omu mîno ga Nyamwilumbà. Ebirunda byâbo bibulilîrwa omu mpinga, enyunyi z’omu cirêre, n’ensimba z’emuzirhu zibashege. 21 Sedekyahu mwâmi wa Yuda naye, n’abaluzi boshi, nabo nâbahana omu maboko g’abale­nzi, omu maboko g’ababakulikire, n’omu maboko g’abasirika ba mwâmi w’e Babiloni n’obwo anali amarhangiyegûla engabo zâge. 22 Nkola nârhegeka, ka­ nwa ka Nyamuzinda akwo, narhegeka bashubitulika amatumu gâbo kuli eci ci­shagala, bashubicilwîsa, baciyanke, bacitwânirekwo n’omuliro. Buzinda emi­rhundu ya Yuda yoshi ecibêre kahûmbwè karhalimwo hyadunda.

Jeremia/Jeremiah 34: 1 

הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֣ל׀ וְכָל־חֵילֹ֡ו וְכָל־מַמְלְכֹ֣ות אֶרֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָדֹ֜ו וְכָל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְעַל־כָּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ 3וְאַתָּ֗ה לֹ֚א תִמָּלֵט֙ מִיָּדֹ֔ו כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ וּבְיָדֹ֖ו תִּנָּתֵ֑ן וְֽ֠עֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖ר וּבָבֶ֥ל תָּבֹֽוא׃ 4אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃ 5בְּשָׁלֹ֣ום תָּמ֗וּת וּֽכְמִשְׂרְפֹ֣ות אֲ֠בֹותֶיךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ וְהֹ֥וי אָדֹ֖ון יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 6וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 7וְחֵ֣יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֛ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנֹּֽותָרֹ֑ות אֶל־לָכִישׁ֙ וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה עָרֵ֥י מִבְצָֽר׃ פ 8הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירֽוּשָׁלִַ֔ם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֹֽור׃ 9לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדֹּ֞ו וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹ֛ו הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חָפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבָד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃ 10וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־הַשָּׂרִ֨ים וְכָל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדֹּ֞ו וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹו֙ חָפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבָד־בָּ֖ם עֹ֑וד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃ 11וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָחֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חָפְשִׁ֑ים וַיַּכְבִּישׁוּם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֹֽות׃ ס 12וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 13כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲבֹ֣ותֵיכֶ֔ם בְּיֹ֨ום הֹוצִאִ֤י אֹותָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 14מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתֹּ֥ו חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֹֽותֵיכֶם֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָֽם׃ 15וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיֹּ֗ום וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְרֹ֖ור אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃ 16וַתָּשֻׁ֨בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדֹּו֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹ֔ו אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חָפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְיֹ֣ות לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֹֽות׃ ס 17לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַתֶּם֙ לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְרֹ֔ור אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּרֹ֜ור נְאֻם־יְהוָ֗ה אֶל־הַחֶ֨רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ לִזְוָעָה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 18וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הֵקִ֨ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֨גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃ 19שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃ 20וְנָתַתִּ֤י אֹותָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְעֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 21וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃ 22הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ פ

35

Olwiganyo lw’Abarekabiti

1 Aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, erhi karhenga kuli Nyakasane, omu mango ga Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu mwâmi w’e Yuda, e­rhi: 2 «Genda, oje emwa Abarekabiti, obashambâze onabalerhe muli cûmpa ciguma c’aka-Nyamuzinda, obahe n’idivayi banywe. 3 Nakanya obwo, najilo­nza Yazanyahu, mugala wa Yimeyaha, mwana wa Habasinya, ye na bene wabo n’a bagala boshi, omulala gw’Abarekabiti gwoshi, 4 nàbahisa omu ka-Nya muzinda, omu cûmpa ca Ben-Yohanamu, mugala wa Yigdalyahu, muntu wa Nyamuzinda, cirya cûmpa ciba hofi n’ec’abarhambo, oku nyanya z’eca Maseya, mugala wa Shalumu mulanzi w’ec’oluso, 5 embere za balya bantu b’omurhwe gw’Abarekabiti nadêkerezayo orhubindi rhuyunjwire irivayi nàhiraho n’orhubehe nanababwîra, nti: «nywagi idivayi». 6 Ci bôhe bashuza, mpu: «Rhurhanywa idivayi, bulya shakulu wirhu Yonadahu, mugala wa Rekabu arhurhegesire, erhi: Murhahîraga mukanywa idivayi, ôl mwe, ôli abana binyu». 7 Murhanahîraga mukayûbaka enyumpa erhi okurhwêra emburho, erhi okugwîka omuzâbîbu erhi okuba n’ishwa, ci omu maheêma mwo mwakaziyôrha muhanzire ensiku z’akalamo kinyu kwoshi, ntyo kwo mwalama myâka minji mw’eci cihugo ca bene mulimwo. 8 Nirhu kwo rhwana­shimbirage okwo rhwarhegekagwa na shakulu wirhu Yonadabu mugala wa Rekabu: rhwono na bak’irhwe na bagala birhu n’abâli birhu, rhurhanywa idivayi ciru n’eriguma, 9 buzira kuyûbaka enyumpa z’okuhandamwo, n’oku­rhwêra olukoma lw’emizâbîbu, buzira ishwa erhi mburho. 10 Ntyo, rhwayumviîrhe n’okukulikira lwoshi irhegeko lya shakulu wirhu Yonadabu. 11 Cikwône amango Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni arhêraga eci cihugo, rhwaàbwîrana mpu muyishe rhuje omu Yeruzalemu Iyo rhufuma engabo y’Abaka­ldeyi n’eya Aramu. Go mango rhwayishirigibêra omu Yeruzalemu».

12 Okubundi, akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, erhi: 13 kwo adesire ntya Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Genda obwire abantu b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu erhi: kali murhalonza kuyumva ihano, n’okushimba ebinwa byâni? Yekudesire Nyakasane. 14 Akanwa ka Yonadabu, mwene Rekabu, kashimbirwe: ahanza abagala okunywa erivayi na kuhika buno barhalinywa, kuderha mpu bashimhe irhegeko lya shakulu wâbo. Nâni nie namushambâzize buzira kurhama na buzira kuhalîza, murhanyumva­gya. 15 Nàmurhumîre buzira kurhama na kanji kanji bambali bâni b’abalêbi bo­shi, nti bamubwîre mugaluke, ngasi muguma arhenge omu njira yâge mbî, nti muyinjihye ebijiro binyu, murhashimhaga bandi banyamuzinda mpu mubako­lere: ago mango, mwanabêra omu cihugo nàmuhire mweshi na basho. Ci­ kwône murharhegaga okurhwiri, murhanyumvagya. 16 Ntyo, abana ba Yonadabu mwene Rekabu bashimbire irhegeko bahabagwa na shakulu wâbo, ci­ kwône niehe olu lubaga lurhanyumvagya. 17 Co cirhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli aderha ntya: sinza oku nkola­ga nâhondakwo Yuda n’abantu b’e Yeruzalemu boshi bulya buhanya nàbahigîrizagya: kunali kulya kuba nàbabwizire barhananyumvagya, nabahamagala ba­rhanandumizagya. 18 Okubundi Yeremiyahu àbwîra omulala gw’Abarekabiti, erhi: kwo adesire ntya Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Jsraheli. Kulya kuba mwayumvirhe irhegeko lya shakulu winyu Yonadabu, mwanakulikira amarhegeko gage goshi, mwanajira ngasi oku ali amurhegesire, 19 yekudesire Nyakasane w’Emi­rhwe, Nyamuzinda w’Israheli, omu mwa Yonadabu mwene Rekabu, nta mango mwâbulikane omwana wâge wayîmanga embere zâni.

Jeremia/Jeremiah 35: 1 

הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּימֵ֨י יְהֹויָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2הָלֹוךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ וְדִבַּרְתָּ֣ אֹותָ֔ם וַהֲבִֽאֹותָם֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכֹ֑ות וְהִשְׁקִיתָ֥ אֹותָ֖ם יָֽיִן׃ 3וָאֶקַּ֞ח אֶת־יַאֲזַנְיָ֤ה בֶֽן־יִרְמְיָ֨הוּ֙ בֶּן־חֲבַצִּנְיָ֔ה וְאֶת־אֶחָ֖יו וְאֶת־כָּל־בָּנָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית הָרֵכָבִֽים׃ 4וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁר־אֵ֨צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃ 5וָאֶתֵּ֞ן לִפְנֵ֣י׀ בְּנֵ֣י בֵית־הָרֵכָבִ֗ים גְּבִעִ֛ים מְלֵאִ֥ים יַ֖יִן וְכֹסֹ֑ות וָאֹמַ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם שְׁתוּ־יָֽיִן׃ 6וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה־יָּ֑יִן כִּי֩ יֹונָדָ֨ב בֶּן־רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֧א תִשְׁתּוּ־יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד־עֹולָֽם׃ 7וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֨עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִֽהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בָּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כָּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃ 8וַנִּשְׁמַ֗ע בְּקֹ֨ול יְהֹונָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֹֽות־יַ֨יִן֙ כָּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃ 9וּלְבִלְתִּ֛י בְּנֹ֥ות בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃ 10וַנֵּ֖שֶׁב בָּֽאֳהָלִ֑ים וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יֹונָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃ 11וַיְהִ֗י בַּעֲלֹ֨ות נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָרֶץ֒ וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָבֹ֣וא יְרוּשָׁלִַ֔ם מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלִָֽם׃ פ 12וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 13כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיֹֽושְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הֲלֹ֨וא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 14הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהֹונָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֹֽות־יַ֗יִן וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ 15וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים׀ הַשְׁכֵּ֣ים וְשָׁלֹ֣חַ׀ לֵאמֹ֡ר שֻׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכֹּ֨ו הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַֽעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעָבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אָזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ 16כִּ֣י הֵקִ֗ימוּ בְּנֵי֙ יְהֹונָדָ֣ב בֶּן־רֵכָ֔ב אֶת־מִצְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑ם וְהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֵלָֽי׃ ס 17לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־יְהוּדָ֗ה וְאֶ֤ל כָּל־יֹֽושְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עֲלֵיהֶ֑ם יַ֣עַן דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ וָאֶקְרָ֥א לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָנֽוּ׃ 18וּלְבֵ֨ית הָרֵכָבִ֜ים אָמַ֣ר יִרְמְיָ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר שְׁמַעְתֶּ֔ם עַל־מִצְוַ֖ת יְהֹונָדָ֣ב אֲבִיכֶ֑ם וַֽתִּשְׁמְרוּ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו וַֽתַּעֲשׂ֔וּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה אֶתְכֶֽם׃ ס 19לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹֽא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיֹונָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ

36

IV. Amalibuko ga Yeremiyahu

Ecifumba ca 605-604

1 Omu mwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, aka kanwa ka kuli Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, e­rhi: 2 «Oyanke ecizingo c’ecitabu onayandikekwo birya binwa nàkubwîraga biyêrekîre Yeruzalemu byoshi, ebiyêrekire Yuda, n’amashanja goshi, kurhe­nga olusiku nàrhangiraga okukushambâza oku ngoma ya Yoshiyahu, kuhika ene. 3 Ahali nkaba ab’omu nyumpa ya Yuda, omu kuyumva akal’ibala mpizire okubakolera, bagaluka barhenge ngasi muguma omu njira yâge ngalugalu: ago mango nânababalira amaligo n’ebyâha byâbo. 4 Yeremiyahu ahamagala Barukio, mugala wa Neriya, amuyandikîsa oku cizingo c’ecitabu ebinwa Nyakasane ali abwizire omulêbi byoshi.

5 Okubundi Yeremiyahu arhegeka Baruki, erhi: «Mpanzîbwe ntanacihashiri okuja omu ka-Nyamuzinda. 6 Cikwône w’oyo, oyishigenda, osomere olubaga omu cizingo c’ecitabu nakuyandikisagya birya binwa bya Nyakasane byoshi omu ka-Nyamuzinda kâge, olusiku lw’okucîshalisa, obisomere n’aba emwa Yuda boshi bakanarhenga omu mirhundu yâbo. 7 Ahali nkaba bayêrekeza Nyakasane amingingo gâbo banagaluke barhenge ngasi muguma omu njira yâge ngalugalu, bulya oburhe n’omutula Nyakasane abahigire nago guli mu­nji. 8 Baruki, mugala wa Neriya, anacikola nk’oku omulêbi Yeremiyahu ali amurhegesire: àsomera omu ka-Nyamuzinda, ecitabu c’ebinwa bya Nyakasane. 9 Okubundi, omu mwaka gwa karhanu gwa Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa mwenda, hayisha irhegeko ly’okucîshalisa embere za Nyakasane, oku lubaga lwoshi lw’e Yeruzalemu, n’oku lubaga lwo­shi lwàli lurhenzire omu bishagala bya Yuda n’okuja e Yeruzaleniu. 10 Baruki anacisoma omu citabu ebinwa bya Yeremiyahu; mwo bàli omu ka-Nyamuzinda, omu cûmpa ca Gemariyahu, mugala w’omwandisi Shafani, omu ngo eri enya­nya, ebwa muhango muhyahya gw’aka-Nyamuzinda: olubaga lwoshi lwàli luhashiriyumva.

11 Erhi Mikeyahu mwene Gemariyahu, mwana wa Shafani, ayusiyumva ebi­nwa bya Nyakasane byasomagwa omu citabu, 12 ayandagalira oku bwâmi, ayîrukira omu kagombe k’obwandisi. Abarhambo boshi erhi balimwo omu ihano: mwàli omwandisi Elishama, mwàli Delayahu, mugala wa Shemayahu; Elnatani, mugala wa Akibori, Gemariyahu, mugala wa Shafani, Sidikiyahu, mugala wa Hananyahu, n’abarhonyi boshi. 13 Mikeyahu abarhondêreza ngasi byoshi ayumvirhe amango Baruki akagisomera omu marhwiri g’olubaga. 14 Okubundi, boshi banacirhuma Yehudi, mugala wa Netamiyahi na Shele­miyahu mwana wa Kushi mpu agendibwîra Baruki, erhi: «Oyishe odwîrhe eco cizingo c’ecitabu wasomeragamwo olubaga». Baruki arhôla cirya citabu ayisha ababugâna. 15 Bamubwîra, erhi: «Burhamala orhusomere nirhu». Baruki anaciburhamala obwo abasomeraco. 16 Erhi baba bamayumva ebinwa byoshi, barhemuka, balolanakwo, babwîra Baruki, erhi: «Kukwânîne rhujimanyîsa mwâmi byoshi». 17 Okuhandi badôsa Baruki, erhi: «Rhubwîre kurhi waya­ndikaga ebi binwa byoshi». 18 Baruki abashuza, erhi: «Yeremiyahu akazagibide­rha byoshi nâni nakazibiyandika n’obwîno omu citabu. 19 Abarhambo babwîra Baruki mpu: «mugende mucîfulike oku muli babirhi, Yeremiyahu na nâwe, ha­rhajiraga omuntu wamanya aha muli!» 20 Okubundi banacisiga cirya citabu omu kagombe k’omwandisi Elishama, bayandagalira omu bwâmi, bamanyîsa mwâmi olwo lwoshi.

21 Mwâmi anacirhuma Yehudi mpu ajilonza cirya cizingo; ayisha acidwîrhe anacisoma n’izù linene embere za mwâmi n’abarhambo bâge boshi oku bànali bayîmanzire eburhambi bwâge. 22 Mwâmi erhi ali omu nyumpa yâge y’amango g’emboho, gwàli mwêzi gwa cambasè, n’omuliro gw’amakala erhi gukolîre e­mbere zâge. 23 Erhi Yehudi ayusagya asoma nka milongo isharhu erhi ini, mwâmi anayitwe n’akere k’omwandisi, ayikwêbe omu muliro oku ciko, akaziji­ra ntyo kuhika cirya citabu coshi casingônoka. 24 Cikwône, ôli mwâmi yene, ôli abambali omu kuyumva ebyo binwa byoshi ntâye warhemusire erhi aderhe mpu abera emyambalo yâge. 25 N’obwo Elnatani, Deleyahu na Gemariyahu bali bayimbirîre mwâmi mpu arhayôcagya eco cizingo cikwône arhabayumva­gya. 26 Cikwône yehe arhegeka omurhwâli Yerahemeli, na Serayahu, mugala wa Azeriyali na Shelemiyahu mugala wa Abudeyeli mpu bagendigwârha o­mwandisi Baruki n’omulêbi Yeremiyahu. Cikwône Nyakasane ali erhi àbafulisi­re.

27 Erhi mwâmi aba amayûsa ayôca ecitatu calimwo ebinwa Yeremiyahu aya­ndikisagya Baruki, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu, erhi: 28 «Yanka ecindi cizingo oshubiyandikakwo birya binwa byoshi oku byanali kuli cirya cizingo cirhanzi Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda àyôcagya. 29 Na kuli Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, oderhe erhi: ntya kwo Nyakasane adesire: Wayôcire eci cizingo waderha, erhi «cici carhumaga bayandika mpu kwo binali mwâmi w’e Babiloni ayisha ashande eci cihugo anaherêrekeze eci cihugo, aba­ntu n’ebintu? 30 Co cirhumirage Nyakasane aderha ntya kuli Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda, arhâbone wa kuli ye wâtamala oku ntebe ya Daudi, n’omurhu­mba gwâge omu idûrhu ly’omûshi n’omu mboho y’obudufu. 31 Yene n’obûko bwâge n’abambali, nâbahanira amaligo nàbahigirizagya barhanayumvagya».

32 Yeremiyahu ayanka ecindi cizingo, aciha omwandisi Baruki, mugala wa Neriya, naye ayandikakwo ebi Yeremiyahu amuyandikîsagya, birya binwa byoshi oku byanali muli cirya citabu Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda ayôcagya; anayu­shûlakwo bindi binwa binji bya bene birya.

Jeremia/Jeremiah 36: 1 

וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִיעִ֔ת לִיהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2קַח־לְךָ֮ מְגִלַּת־סֵפֶר֒ וְכָתַבְתָּ֣ אֵלֶ֗יהָ אֵ֣ת כָּל־הַדְּבָרִ֞ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֧רְתִּי אֵלֶ֛יךָ עַל־יִשְׂרָאֵ֥ל וְעַל־יְהוּדָ֖ה וְעַל־כָּל־הַגֹּויִ֑ם מִיֹּ֞ום דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ מִימֵ֣י יֹאשִׁיָּ֔הוּ וְעַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 3אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֹנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ ס 4וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֧י יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃ 5וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָבֹ֖וא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וּבָאתָ֣ אַתָּ֡ה וְקָרָ֣אתָ בַמְּגִלָּ֣ה אֲשֶׁר־כָּתַֽבְתָּ־מִפִּי֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י יְהוָ֜ה בְּאָזְנֵ֥י הָעָ֛ם בֵּ֥ית יְהוָ֖ה בְּיֹ֣ום צֹ֑ום וְגַ֨ם בְּאָזְנֵ֧י כָל־יְהוּדָ֛ה הַבָּאִ֥ים מֵעָרֵיהֶ֖ם תִּקְרָאֵֽם׃ 7אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָדֹ֤ול הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 8וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא לִקְרֹ֥א בַסֵּ֛פֶר דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ס 9וַיְהִ֣י בַשָּׁנָ֣ה הַ֠חֲמִשִׁית לִיהֹויָקִ֨ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֔י קָרְא֨וּ צֹ֜ום לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה כָּל־הָעָ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְכָל־הָעָ֗ם הַבָּאִ֛ים מֵעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 10וַיִּקְרָ֨א בָר֥וּךְ בַּסֵּ֛פֶר אֶת־דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּלִשְׁכַּ֡ת גְּמַרְיָהוּ֩ בֶן־שָׁפָ֨ן הַסֹּפֵ֜ר בֶּחָצֵ֣ר הָעֶלְיֹ֗ון פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הֶֽחָדָ֔שׁ בְּאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ 11וַ֠יִּשְׁמַ֗ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃ 12וַיֵּ֤רֶד בֵּית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ עַל־לִשְׁכַּ֣ת הַסֹּפֵ֔ר וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כָּל־הַשָּׂרִ֖ים יֹֽושְׁבִ֑ים אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֡ר וּדְלָיָ֣הוּ בֶן־שְׁ֠מַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָ֨ן בֶּן־עַכְבֹּ֜ור וּגְמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן וְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־חֲנַנְיָ֖הוּ וְכָל־הַשָּׂרִֽים׃ 13וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ מִכָ֔יְהוּ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שָׁמֵ֑עַ בִּקְרֹ֥א בָר֛וּךְ בַּסֵּ֖פֶר בְּאָזְנֵ֥י הָעָֽם׃ 14וַיִּשְׁלְח֨וּ כָל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮ לֵאמֹר֒ הַמְּגִלָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤אתָ בָּהּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם קָחֶ֥נָּה בְיָדְךָ֖ וָלֵ֑ךְ וַ֠יִּקַּח בָּר֨וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֤הוּ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ בְּיָדֹ֔ו וַיָּבֹ֖א אֲלֵיהֶֽם׃ 15וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו שֵׁ֣ב נָ֔א וּקְרָאֶ֖נָּה בְּאָזְנֵ֑ינוּ וַיִּקְרָ֥א בָר֖וּךְ בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 16וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעָם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־בָּר֔וּךְ הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 17וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִפִּֽיו׃ 18וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ בָּר֔וּךְ מִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַאֲנִ֛י כֹּתֵ֥ב עַל־הַסֵּ֖פֶר בַּדְּיֹֽו׃ פ 19וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ אֶל־בָּר֔וּךְ לֵ֥ךְ הִסָּתֵ֖ר אַתָּ֣ה וְיִרְמְיָ֑הוּ וְאִ֥ישׁ אַל־יֵדַ֖ע אֵיפֹ֥ה אַתֶּֽם׃ 20וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ חָצֵ֔רָה וְאֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הִפְקִ֔דוּ בְּלִשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיַּגִּ֨ידוּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־הַדְּבָרִֽים׃ 21וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוּדִ֗י לָקַ֨חַת֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֔ה וַיִּ֨קָּחֶ֔הָ מִלִּשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיִּקְרָאֶ֤הָ יְהוּדִי֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּבְאָזְנֵי֙ כָּל־הַשָּׂרִ֔ים הָעֹמְדִ֖ים מֵעַ֥ל הַמֶּֽלֶךְ׃ 22וְהַמֶּ֗לֶךְ יֹושֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת׃ 23וַיְהִ֣י׀ כִּקְרֹ֣וא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתֹות֮ וְאַרְבָּעָה֒ יִֽקְרָעֶ֨הָ֙ בְּתַ֣עַר הַסֹּפֵ֔ר וְהַשְׁלֵ֕ךְ אֶל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֣ר אֶל־הָאָ֑ח עַד־תֹּם֙ כָּל־הַמְּגִלָּ֔ה עַל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽח׃ 24וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְכָל־עֲבָדָ֔יו הַשֹּׁ֣מְעִ֔ים אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 25וְגַם֩ אֶלְנָתָ֨ן וּדְלָיָ֤הוּ וּגְמַרְיָ֨הוּ֙ הִפְגִּ֣עוּ בַמֶּ֔לֶךְ לְבִלְתִּ֥י שְׂרֹ֖ף אֶת־הַמְּגִלָּ֑ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 26וַיְצַוֶּ֣ה הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵ֨ל בֶּן־הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָ֣הוּ בֶן־עַזְרִיאֵ֗ל וְאֶת־שֶֽׁלֶמְיָ֨הוּ֙ בֶּֽן־עַבְדְּאֵ֔ל לָקַ֨חַת֙ אֶת־בָּר֣וּךְ הַסֹּפֵ֔ר וְאֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיַּסְתִּרֵ֖ם יְהוָֽה׃ ס 27וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 28שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כָּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהֹויָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ 29וְעַל־יְהֹויָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא־יָבֹ֤וא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ ס 30לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־יְהֹֽויָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לֹּ֥ו יֹושֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתֹו֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיֹּ֖ום וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃ 31וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְעֹ֛ו וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֹנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ ס 32וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ֮ הַסֹּפֵר֒ וַיִּכְתֹּ֤ב עָלֶ֨יהָ֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֛ף יְהֹויָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וְעֹ֨וד נֹוסַ֧ף עֲלֵיהֶ֛ם דְּבָרִ֥ים רַבִּ֖ים כָּהֵֽמָּה׃ ס

37

Ebiyêrekire Sedekyahu

1 Sedekyahu, mugala wa Yoshiyahu, anaciyima omu bya Koniyasi, mugala wa Yehoyakimu, ye Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali ajizire mwâmi omu cihugo ca Yuda. 2 Cikwône, ôIi ye, ôli abambali, ôIi olubaga lwali omu cihugo, ntâye wayumvirhize ebinwa Nyakasane ababwîraga n’akanwa k’omulebi Yeremiyahu. Sedekyahu ahiina Yeremiyahu ihano 3 Mwâmi, Sedekyahu arhuma Yukali, mugala wa Shêlemiya, bo n’omudaahwa Sefaniya, mugula wa Maseya, emunda omulêbi Yeremiyahu ali mpu bamubwîre, erhi: «Mâshi yâga, orhusengerere emunda Nyakasane Nyamuzinda wi­rhu ali». 4 Yeremiyahu akazâgigeragera omu lubaga: barhàli bacimuhira omu mpamikwa. 5 Cikwône engabo y’abalwî ba Faraoni yàli erhi yamarhenga e Misiri. Abakaldeyi bàli bagosire Yeruzalemu erhi bayumva ntyo, bagandûla. 6 Okubundi akanwa ka Nyakasane karhindakwo omulêbi Yeremiyahu, erhi: 7 «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’îsraheli adesire: Omwâmi w’e Yuda amurhumire emunda ndi mpu mundôse, kwo mwamushuza ntya: K’engabo y’abalwî ba Faraoni eri omu njira, we erilwîra? Kugaluka yânagaluka eshubire emwâbo e Misiri! 8 Abantu b’e Sîriya bâgaluka bâshubirhera olu lugo, bâluya­nka banaludûlike muliro. 9 Kwo adesirc ntya Nyakasane: Murhacirhebaga mwene, omu kucîkebwa, mpu: Abantu b’e Sîriya lwoshi-lwoshi barhenzire e­mwirhu bulya barhegcnziri. 10 Ciru mwakahima engabo y’abantu b’e Sîriya yo­shi, eyîra edwîrhe yamulwîsa, hasigala ababanzirwe bône, abôla bânayimuka ngasi muguma omu cihando câge anayôce olu lugo.

Okushwêkwa kwa Yeremiyahu

Ago mango omurhwe gw’abantu b’e Sîriya gwagandûlaga guleka Yeruza­lemu erhi murhwe gwa Faraoni gurhuma, 12 Yeremiyahu alonza okurhenga omu Yeruzalemu mpu aje omu cihugo ca Benyamini, kuderha mpu arhôleyo ebyâge birugu by’omwîmo bagabâne bo na ab’emwâbo. 13 Erhi ahika aha muhango gwa Benyamini, ashanga Yiriyahi mwene Shelemiya, mwana wa Hanâniya y’eri oku izâmu. Yiriyahi anaciyîmanza omulêbi Yeremiyahu, n’okuyakûza, erhi: emwa abantu b’e Sîriya eyi wayakira! 14 Yeremiyahu amushuza, erhi: «Kubêsha; ntâyâkire emwa abanya-Kaldeya.» Ci Yiriyahi arhayumvagya Yeremiyahu, amu­shwêka anamuhêka emwa abakulu bâge. 15 Nabo bakalihira Yeremiyahu bweneêne bamushûrha banamuhira omu mpamikwa ornu mw’omwandisi Yehonatani, banamuyîgaliramwo. 16 Ntyo kwo Yeremiyahu ahamikiragwa omu cûmpa c’ida­ko, anabêramwo nsiku zirhali nyi. 17 Mwâmi Sedekyahu anacirhuma mpu bajimulola. Mwâmi amudekeza omu mwâge bufundafunda, erhi: «Ka hali akanwa ka Nyakasane? «Yeremiyahu a­shuza, erhi: «neci ho kali» Anashubiderha, erhi: «Bamakuheba omu nfune z’o­mwâmi w’e Babiloni». 18 Okuhandi Yeremiyahu abwîra mwâmi Sedekyahu, erhi «Cibi cici nàkujirire erhi najirira bambali bâwe nîsi erhi olubaga lwâwe, obûla mwandâhyagya omu mpamikwa? 19 Ngahi baligi balya balêbi bâwe bàku­bwîraga, mpu: omwâmi w’e Babiloni arhakurhêre w’oyo erhi ecihugo câwe? 20 Yumvagya, Yagirwa Mwâmi, omusengero gwâni gukusîmîse: orhaderhaga mpu bangalule emwa omwandisi Yehonatani nâkanafirayo». 21 Okuhandi mwâmi Sedekyahu arhegeka mpu balangire Yeremiyahu omu ngo y’abalâlîzi, mpu na ngasi lusiku bamuhe omugati, bagugereze omu njira y’abajira omugati, kuhika olusiku harhaciri mugati omu lugo! Kwo Yeremiyahu abêzire ntyo omu ngo y’abalâlîzi.

Jeremia/Jeremiah 37: 1 

וַיִּ֨מְלָךְ־מֶ֔לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ תַּ֗חַת כָּנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְהֹ֣ויָקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִמְלִ֛יךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 2וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֶל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 3וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ אֶת־יְהוּכַ֣ל בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֗ה וְאֶת־צְפַנְיָ֤הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר הִתְפַּלֶּל־נָ֣א בַעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 4וְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּתֹ֣וךְ הָעָ֑ם וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אֹתֹ֖ו בֵּ֥ית הַכְּלִיא 5וְחֵ֥יל פַּרְעֹ֖ה יָצָ֣א מִמִּצְרָ֑יִם וַיִּשְׁמְע֨וּ הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶת־שִׁמְעָ֔ם וַיֵּ֣עָל֔וּ מֵעַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ 6וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 7כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֚ה תֹֽאמְרוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַשֹּׁלֵ֧חַ אֶתְכֶ֛ם אֵלַ֖י לְדָרְשֵׁ֑נִי הִנֵּ֣ה׀ חֵ֣יל פַּרְעֹ֗ה הַיֹּצֵ֤א לָכֶם֙ לְעֶזְרָ֔ה שָׁ֥ב לְאַרְצֹ֖ו מִצְרָֽיִם׃ 8וְשָׁ֨בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָ וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ׃ ס 9כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃ 10כִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞ם כָּל־חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֤ישׁ בְּאָהֳלֹו֙ יָק֔וּמוּ וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃ 11וְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלֹות֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃ ס 12וַיֵּצֵ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן לַחֲלִ֥ק מִשָּׁ֖ם בְּתֹ֥וךְ הָעָֽם׃ 13וַיְהִי־ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמֹו֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל׃ 14וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֜הוּ שֶׁ֗קֶר אֵינֶ֤נִּי נֹפֵל֙ עַל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וַיִּתְפֹּ֤שׂ יִרְאִיָּיה֙ בְּיִרְמְיָ֔הוּ וַיְבִאֵ֖הוּ אֶל־הַשָּׂרִֽים׃ 15וַיִּקְצְפ֧וּ הַשָּׂרִ֛ים עַֽל־יִרְמְיָ֖הוּ וְהִכּ֣וּ אֹתֹ֑ו וְנָתְנ֨וּ אֹותֹ֜ו בֵּ֣ית הָאֵס֗וּר בֵּ֚ית יְהֹונָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר כִּֽי־אֹתֹ֥ו עָשׂ֖וּ לְבֵ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 16כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבֹּ֖ור וְאֶל־הַֽחֲנֻ֑יֹות וַיֵּֽשֶׁב־שָׁ֥ם יִרְמְיָ֖הוּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ 17וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ וַיִּקָּחֵ֗הוּ וַיִּשְׁאָלֵ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ בְּבֵיתֹו֙ בַּסֵּ֔תֶר וַיֹּ֕אמֶר הֲיֵ֥שׁ דָּבָ֖ר מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ יֵ֔שׁ וַיֹּ֕אמֶר בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל תִּנָּתֵֽן׃ ס 18וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אֹותִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 19וְאַיֹּו נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־יָבֹ֤א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 20וְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָ וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי בֵּ֚ית יְהֹונָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם׃ 21וַיְצַוֶּ֞ה הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיַּפְקִ֣דוּ אֶֽת־יִרְמְיָהוּ֮ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וְנָתֹן֩ לֹ֨ו כִכַּר־לֶ֤חֶם לַיֹּום֙ מִח֣וּץ הָאֹפִ֔ים עַד־תֹּ֥ם כָּל־הַלֶּ֖חֶם מִן־הָעִ֑יר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃

38

Yeremiyahu akwêbwa omu cîna

1 Shefatiya, mugala wa Matani, bona Godalia, mugala wa Pashehuri, na Yukali, mugala wa Shelemiya bo na Pashehuri, mugala wa Malkiya, bayumva ebinwa Yeremiyahu akagibwîra ngasi boshi bakâgigera aho, erhi: 2 «Ntya kwo Nyakasane adesire: ngasi yeshi wakabêramwo olu lugo afiramwo n’engôrho, ecizombo erhi n’ecâhira. Cikwône ngasi wakahuluka acîyegûla aba­ntu b’e Sîriya alama, okulama gwo gwâge munyago, kulama analama. 3 Ntya kwo Nyakasane adesire: oburhabêsha, olu lugo lwamâgwa omu nfune z’omu­rhwe gw’abalwî ba mwâmi w’e Babiloni, ye wânalunyâge!» 4 Okubundi, abo barhambo babwîra mwâmi, mpu: «oyu muntu ayîrhwe: a­dwîrhe avuna n’iderha lyâge en jingo z’abalwî basigîre mw’olu Jugo n’ez’olubaga lwoshi. Olu lubaga oyu muntu arhadwîrhi alulongeza kalamo ci buhanya. 5 Mwâmi Sedekyahu abashuza, erhi: «Yoyo ôli omu nfune zinyu, bulya mwâmi nta buhashe agwerhe embere zinyu!» 6 Bagwârha Yeremiyahu obwo, bamukwêba omu cîna ca Melkiyahu, cabâga omu ngo y’abalâlîzi. Bamuyandagaza n’emigo­ zi. Eco cîna cirhalimwo mîshi ci bijondo byône. Yeremiyahu abishâyamwo. 7 Lero Ebed-Meleki, mukushi, cibwindi c’omu bwâmi, ayumva oku ba­ kwebire Yeremiyahu omu cîna. Mwâmi naye erhi ayîmanzirage aha muhango gwa Benyamini. 8 Ebed-Meleki arhenga omu bwâmi, ajibwîra nnakuno, erhi: 9 Yagirwa mwâmi, balya bantu kubî bajizire ene bajirira omulêbi Yeremiyahu o­kwa bêne oku: bamukwêbîre afiramwo n’ishali obûla emigati yahwire eno ka!» 10 Okubundi mwâmi anacirhegeka olya mukushi Ebed-Meleki, erhi: «Yanka bantu basharhu mugende mweshi: muyînamule omulêbi Yeremiyahu arhenge­ mwo eco cîna oku arhacifa». 11 Ebed-Meleki arhola abo bantu bagenda boshi, aja omu bwâmi, omu nyumpa babikira, arholamwo cmishangi esharhangusire, erya y’obwikunje, ayishwêka n’omugozi ayihereza Yeremiyahu mulya cîna. 12 Ebed-Meleki, mukushi, ayakûza Yeremiyahu, erhi: ebi bisharhangukiza by’o­ bwikunje, obiheke omu kwaha n’okundi, ogwasêkwo emigozi». Yeremiyahu akujira. 13 Okubundi balengeza Yeremiyahu n’erya migozi, bamusôsa, arhenga mulya cîna. Yeremiyahu abera omu ngo y’abalâlîzi.

Yeremiyahu ashubishambâza Sedekyahu

14 Mwâmi Sedekyahu arhumiza mpu bajimulerhera Yeremiyahu amushange aha muhango gwa kasharhu gw’aka-Nyamuzinda. Mwâmi abwîra Yeremiyahu, e­rhi: «Hali akanwa nakudôsa, orhakanfulikaga. 15 Yeremiyahu ashuza Sedekyahu, erhi: «K’erhi nakakubwîrakwo, arhali kuyîrha wanyirha? n’erhi nakakuhanûla orhanyumve!» 16 Okubundi Sedekyahu ajira eyi ndahiro mahwe-mahwe, omu masù ga Yeremiyahu, erhi: «Ye ndahîre Nyamuzinda ozine, ye warhuhaga obu buzîne, ntakuyîse ntanakuhebe omu nfune z’aba bantu barhakumirira marhî!» 17 Yeremiyahu abwîra Sedekyahu obwo, erhi: «Kw’adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi wakahuluka ocishegula abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni wanagalukira obuzîne bwâwe, n’olu lugo lurhacidûlikwe muliro. Wanalama, we n’omulala gwâwe. 18 Ci erhi wâkanaba orhahulusiri okaciheka emwa abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni olu lugo erhi lwamanagwa omu nfune za abantu b’e Sîriya, bo bânaludûlika muliro, nawe wene orhafulumuke omu nfune zâbo». 19 Okubundi, mwâmi Sedekyahu abwîra Yeremiyahu, erhi: «nyobohire abayahudi bacîshegwîre abantu b’e Sîriya, hali amango nakanahânwa emunda bali bankolere amaligo». 20 Yeremiyahu amu­shuza, erhi: «nanga, barhajire ntyo. Yumverheza izù lya Nyakasane lya­ mbwîraga ebi nkubwîzire: wayumva okola oyosire bwinja, orhanacibe kurhi. 21 Cikwône erhi wâkalahira kwahuluka, lâba ebi Nyakasane anyeresire: 22 Ala­ga: Abagoli baciri omu bwâmi bwa mwâmi w’e Yuda boshi, bamahekwa emu­nda abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni bali; n’abagoli bayimba, mpu: Bakurhebire, bakuhima, abîra bâwe! Amagulu gâwe gadekerîre omu lujondo? Bôhe bacigendire! 23 Neci, bakâwe n’abana bâwe bâhêkwa emwa aba Sîriya nâwe wene o­rhafulumuke omu nfune zâbo, ci wayôrha oli mushwêke, omu nfune za mwâmi w’e Babiloni. Olugo nalo, kuhya lwanahya. 24 Sedekyahu abwîra Yeremiyahu, erhi: harhajiraga owamanya ebi binwa; bikamanywa erhi wamanafa. 25 Abarhambo bakulu erhi bakamanya oku rhwa­shambîre rhwembi n’erhi bakayishikubwîra, erhi: orhumanyise bici wabwizire mwâmi, naye bici akubwîzire, orharhufulikaga bici rhwakanakuyîrha. 26 Onababwîre ntya, erhi: nakagiyinginga mwâmi nti arhanshubizaga emwa Yonatani nakanafirayo». 27 Kwanaba neci, abarhambo boshi bayisha emunda Yeremiyahu ali n’okumu­dôsa. Ababwîra byoshi nk »oku mwâmi anamurhegekaga. Bamuleka n’omu­rhûla obwo, bulya nta kanwa bayumwîrhe omu nganîro yâbo. 28 Yeremiyahu abera omu ngo y’abalâlîzi, kuhika olusiku Yeruzalemu agwârhagwa.

Jeremia/Jeremiah 38: 1 

וַיִּשְׁמַ֞ע שְׁפַטְיָ֣ה בֶן־מַתָּ֗ן וּגְדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־פַּשְׁח֔וּר וְיוּכַל֙ בֶּן־שֶׁ֣לֶמְיָ֔הוּ וּפַשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּ֑ה אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יִרְמְיָ֛הוּ מְדַבֵּ֥ר אֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ס 2כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־הַכַּשְׂדִּים֙ יִחְיֶה וְהָיְתָה־לֹּ֥ו נַפְשֹׁ֛ו לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי׃ ס 3כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנָּתֹ֨ן תִּנָּתֵ֜ן הָעִ֣יר הַזֹּ֗את בְּיַ֛ד חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 4וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁלֹ֛ום לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה־ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃ 6וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹתֹ֜ו אֶל־הַבֹּ֣ור׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן־הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבֹּ֤ור אֵֽין־מַ֨יִם֙ כִּ֣י אִם־טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט׃ ס 7וַיִּשְׁמַ֡ע עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אִ֣ישׁ סָרִ֗יס וְהוּא֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־נָתְנ֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־הַבֹּ֑ור וְהַמֶּ֥לֶךְ יֹושֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר בִּנְיָמִֽן׃ 8וַיֵּצֵ֥א עֶֽבֶד־מֶ֖לֶךְ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃ 9אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ הֵרֵ֜עוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֖יכוּ אֶל־הַבֹּ֑ור וַיָּ֤מָת תַּחְתָּיו֙ מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב כִּ֣י אֵ֥ין הַלֶּ֛חֶם עֹ֖וד בָּעִֽיר׃ 10וַיְצַוֶּ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֛ת עֶֽבֶד־מֶ֥לֶךְ הַכּוּשִׁ֖י לֵאמֹ֑ר קַ֣ח בְּיָדְךָ֤ מִזֶּה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֔ים וְֽהַעֲלִ֜יתָ אֶֽת־יִרְמְיָ֧הוּ הַנָּבִ֛יא מִן־הַבֹּ֖ור בְּטֶ֥רֶם יָמֽוּת׃ 11וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָדֹ֗ו וַיָּבֹ֤א בֵית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־תַּ֣חַת הָאֹוצָ֔ר וַיִּקַּ֤ח מִשָּׁם֙ בְּלֹויֵ֣ הַסְּחָבֹות וּבְלֹויֵ֖ מְלָחִ֑ים וַיְשַׁלְּחֵ֧ם אֶֽל־יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־הַבֹּ֖ור בַּחֲבָלִֽים׃ 12וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלֹואֵ֨י הַסְּחָבֹ֤ות וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּלֹ֣ות יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן׃ 13וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּֽחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹתֹ֖ו מִן־הַבֹּ֑ור וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃ ס 14וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיִּקַּ֞ח אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ אֵלָ֔יו אֶל־מָבֹוא֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֹׁאֵ֨ל אֲנִ֤י אֹֽתְךָ֙ דָּבָ֔ר אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נִּי דָּבָֽר׃ 15וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־צִדְקִיָּ֔הוּ כִּ֚י אַגִּ֣יד לְךָ֔ הֲלֹ֖וא הָמֵ֣ת תְּמִיתֵ֑נִי וְכִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ לֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָֽי׃ 16וַיִּשָּׁבַ֞ע הַמֶּ֧לֶךְ צִדְקִיָּ֛הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר חַי־יְהוָ֞ה את אשׁר עָשָׂה־לָ֨נוּ אֶת־הַנֶּ֤פֶשׁ הַזֹּאת֙ אִם־אֲמִיתֶ֔ךָ וְאִם־אֶתֶּנְךָ֗ בְּיַד֙ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ ס 17וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֣הוּ אֶל־צִדְקִיָּ֡הוּ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־יָצֹ֨א תֵצֵ֜א אֶל־שָׂרֵ֤י מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְחָיְתָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ וְהָעִ֣יר הַזֹּ֔את לֹ֥א תִשָּׂרֵ֖ף בָּאֵ֑שׁ וְחָיִ֖תָה אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 18וְאִ֣ם לֹֽא־תֵצֵ֗א אֶל־שָׂרֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנִתְּנָ֞ה הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֔ים וּשְׂרָפ֖וּהָ בָּאֵ֑שׁ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תִמָּלֵ֥ט מִיָּדָֽם׃ ס 19וַיֹּ֛אמֶר הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־בִֽי׃ פ 20וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ לֹ֣א יִתֵּ֑נוּ שְֽׁמַֽע־נָ֣א׀ בְּקֹ֣ול יְהוָ֗ה לַאֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יךָ וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ׃ 21וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לָצֵ֑את זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר הִרְאַ֖נִי יְהוָֽה׃ 22וְהִנֵּ֣ה כָל־הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה מוּצָאֹ֕ות אֶל־שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְרֹ֗ות הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֔ךָ הָטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ רַגְלֶ֖ךָ נָסֹ֥גוּ אָחֹֽור׃ 23וְאֶת־כָּל־נָשֶׁ֣יךָ וְאֶת־בָּנֶ֗יךָ מֹֽוצִאִים֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹא־תִמָּלֵ֣ט מִיָּדָ֑ם כִּ֣י בְיַ֤ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ תִּתָּפֵ֔שׂ וְאֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ פ 24וַיֹּ֨אמֶר צִדְקִיָּ֜הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ אִ֛ישׁ אַל־יֵדַ֥ע בַּדְּבָֽרִים־הָאֵ֖לֶּה וְלֹ֥א תָמֽוּת׃ 25וְכִֽי־יִשְׁמְע֣וּ הַשָּׂרִים֮ כִּֽי־דִבַּ֣רְתִּי אִתָּךְ֒ וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ הַגִּֽידָה־נָּ֨א לָ֜נוּ מַה־דִּבַּ֧רְתָּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וְלֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וּמַה־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הַמֶּֽלֶךְ׃ 26וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם מַפִּיל־אֲנִ֥י תְחִנָּתִ֖י לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֧י הֲשִׁיבֵ֛נִי בֵּ֥ית יְהֹונָתָ֖ן לָמ֥וּת שָֽׁם׃ פ 27וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הַשָּׂרִ֤ים אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ וַיִּשְׁאֲל֣וּ אֹתֹ֔ו וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ כְּכָל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּחֲרִ֣שׁוּ מִמֶּ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נִשְׁמַ֖ע הַדָּבָֽר׃ פ 28וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־יֹ֖ום אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרוּשָׁלִָ֑ם סוְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ

39

Okugwârhwa kwa Yeruzalemu

1 Omu mwâka gwa kali mwenda, Sedekyahu mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa muhaho, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, ayisha n’engabo yâge yoshi alirhera Yeruzalemu. 2 Omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gwa Sedekyahu, omu nsiku mwenda z’omwêzi gwa cigogo, ab’e Sîriya bahongola lunda luguma lw’ecôgo c’olugo.

3 Okubundi abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni baja mulya lugo, batwa amarâro aha muhango gw’ekarhî. Aho hali Nergal-Shareza, muluzi w’e Sini­ Magiri, murhambo mukulu w’engabo z’abalwî, Nabusharbani, murhambo mukulu, n’abandi barhambo bakulu b’engabo za mwâmi w’e Babiloni.

4 Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ye n’abalwî bâge boshi, erhi babona ntyo, bayâka budufu, erhi bakola barhenga omu lugo, bagera ebwa busâne bwa mwâmi, omu muhango aha karhî k’ebyôgo bibirhi barhôla enjira y’e Araba. 5 Cikwône engabo y’Abanya-Sîriya yabacinagirakwo yâgendigwârhira Sedekyahu omu lubanda lwa Yeriko. Bamugwârha mpira, bamuhêka e Ribla, omu cihugo ca Hamati, bamuhisa hali Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, ye wamu­twirîre olubanja. 6 Eyo Ribla, mwâmi w’e Babiloni ànigiraga bagala ba Sedekyahu omu masù gâge. Mwâmi w’e Babiloni aniga n’abarhambo ba Yuda boshi. 7 Okubundi arhomola Sedekyahu amasù anamuhogeka obudagulè mpu ba­muhêke e Babiloni. 8 Abanya-Sîriya bayôca enyumpa ya mwâmi n’enyumpa z’abantu kwône; bahongola ebyôgo bya Yeruzalemu. 9 Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, ahêka e Babiloni olubaga lwasigalaga omu lugo, n’abàli bamacîshegulaye bône, n’abalenga bali bacisigîre. 10 Cikwône Nabuza­rdani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi asiga omu cihugo ca Yuda ecihimbi c’abantu kwâne, balya barhagwerhe cici, anabagabira enkoma z’emizâbîbu n’amashwa.

11 Kuli Yeremiyahu, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali arhegesire Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, erhi: 12 «Omurhôle, omulange bwinja, orhamuhumagakwo, ci omujirire oku akanakubwîra. 13 Okubundi Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, na Nabushazibani, murhonyi mukulu, na Nergal-Shareza, murhambo mukulu n’aba­rhambo ba mwâmi w’e Babiloni boshi. 14 Banacirhuma abantu mpu barhenze Yeremiyahu omu ngo y’abalâlîzi, ba­mulîka mpu aje agenda oku analonza. Kwo Yeremiyahu abêzire omu lubaga ntyo.

Akanwa k’obucire kuli Êbed Mêleki

15 Amango Yeremiyahu ali muyigalire omu ngo y’abalâlîzi, akanwa ka Nyaka­sane kàli kamurhinzirekwo, erhi: 16 «Ogende obwîre Êbed Mêleki, munya-Ku­shi, erhi: kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Lâba oku nkola nakolera olu lugo ebi nàlulaganyagya omu binwa byâni. bya buhanya ci birhali bya mugisho. Amango byâjirika omu masù gâwe, lusiku lulebe. 17 Nâkuciza olwo lusiku, kanwa ka Nyakasane, orhanagwe omu nfune z’abantu bakugezizemwo omusisi, 18 cikwône nakugeza obafume, engôrho erhâkuhumckwo, obuzîne bugumaguma gwo gwaba munyago gwâwe, bulya wacinyikubagîre, kanwa ka Nyakasane.

Jeremia/Jeremiah 39: 1 

בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂרִ֗י בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל וְכָל־חֵילֹו֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ׃ ס 2בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ לְצִדְקִיָּ֔הוּ בַּחֹ֥דֶשׁ הָרְבִיעִ֖י בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָבְקְעָ֖ה הָעִֽיר׃ 3וַיָּבֹ֗אוּ כֹּ֚ל שָׂרֵ֣י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְ נֵרְגַ֣ל שַׂר־֠אֶצֶר סַֽמְגַּר־נְב֞וּ שַׂר־סְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵרְגַ֤ל שַׂר־אֶ֨צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכָל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֠אָם צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכֹ֣ל׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַֽ֠יִּבְרְחוּ וַיֵּצְא֨וּ לַ֤יְלָה מִן־הָעִיר֙ דֶּ֚רֶךְ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ בְּשַׁ֖עַר בֵּ֣ין הַחֹמֹתָ֑יִם וַיֵּצֵ֖א דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 5וַיִּרְדְּפ֨וּ חֵיל־כַּשְׂדִּ֜ים אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֣גוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ֮ בְּעַֽרְבֹ֣ות יְרֵחֹו֒ וַיִּקְח֣וּ אֹתֹ֗ו וַֽ֠יַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֖ו מִשְׁפָּטִֽים׃ 6וַיִּשְׁחַט֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל אֶת־בְּנֵ֧י צִדְקִיָּ֛הוּ בְּרִבְלָ֖ה לְעֵינָ֑יו וְאֵת֙ כָּל־חֹרֵ֣י יְהוּדָ֔ה שָׁחַ֖ט מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 7וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לָבִ֥יא אֹתֹ֖ו בָּבֶֽלָה׃ 8וְאֶת־בֵּ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית הָעָ֔ם שָׂרְפ֥וּ הַכַּשְׂדִּ֖ים בָּאֵ֑שׁ וְאֶת־חֹמֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם נָתָֽצוּ׃ 9וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפְל֣וּ עָלָ֔יו וְאֵ֛ת יֶ֥תֶר הָעָ֖ם הַנִּשְׁאָרִ֑ים הֶגְלָ֛ה נְבֽוּזַר־אֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בָּבֶֽל׃ 10וּמִן־הָעָ֣ם הַדַּלִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֵין־לָהֶם֙ מְא֔וּמָה הִשְׁאִ֛יר נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם כְּרָמִ֥ים וִֽיגֵבִ֖ים בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ 11וַיְצַ֛ו נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַֽל־יִרְמְיָ֑הוּ בְּיַ֛ד נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 12קָחֶ֗נּוּ וְעֵינֶ֨יךָ֙ שִׂ֣ים עָלָ֔יו וְאַל־תַּ֥עַשׂ לֹ֖ו מְא֣וּמָה רָּ֑ע כִּ֗י אם כַּֽאֲשֶׁר֙ יְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ כֵּ֖ן עֲשֵׂ֥ה עִמֹּֽו׃ 13וַיִּשְׁלַ֞ח נְבֽוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֗ים וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙ רַב־סָרִ֔יס וְנֵרְגַ֥ל שַׂר־אֶ֖צֶר רַב־מָ֑ג וְכֹ֖ל רַבֵּ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶֽל׃ 14וַיִּשְׁלְחוּ֩ וַיִּקְח֨וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֜הוּ מֵחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֗ה וַיִּתְּנ֤וּ אֹתֹו֙ אֶל־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן לְהֹוצִאֵ֖הוּ אֶל־הַבָּ֑יִת וַיֵּ֖שֶׁב בְּתֹ֥וךְ הָעָֽם׃ ס 15וְאֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הָיָ֣ה דְבַר־יְהוָ֑ה בִּֽהְיֹתֹ֣ו עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16הָלֹ֣וךְ וְאָמַרְתָּ֡ לְעֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י לֵאמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִי֩ מֵבִי אֶת־דְּבָרַ֜י אֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטֹובָ֑ה וְהָי֥וּ לְפָנֶ֖יךָ בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ 17וְהִצַּלְתִּ֥יךָ בַיֹּום־הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָגֹ֖ור מִפְּנֵיהֶֽם׃ 18כִּ֤י מַלֵּט֙ אֲמַלֶּטְךָ֔ וּבַחֶ֖רֶב לֹ֣א תִפֹּ֑ל וְהָיְתָ֨ה לְךָ֤ נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

40

Kundi kurhi Yeremiyahu abire?

1 Akanwa Yeremiyahu abwîragwa na Nyakasane, amango Nabuzardani, murhambo w’abalâlîzi amuhulusagya mpu arhenge e Rama, eyo munda, ali amukuzire omu bandi, erhi ali mushwêkere omu karhî k’empira z’e Yeruza­lemu zoshi n’eza Yuda zahekagwa e Babiloni.

2 Omurhambo w’abalâlîzi erhi aba amayegûla Yeremiyahu, amubwîra, erhi: Nyakasane Nyamuzinda wâwe ali erhi alêbire eci cihugo obu buhanya, 3 bwo n’obûla adwîrhage Nyakasane ajizire nk’oku anahigîrizagya. Kwo kuderha oku mwagomire Nyakasane, mwabula buyumva izù lyâge: bwoshi buhanya bumujirekwo. 4 Lâbaga oku namakulikûza ene Iyo na nnene, kw’ezi nkoba zikuli emaboko. Okalonza okundusa e Babiloni oyishe: nakulanga. Lola: ecihugo coshi cilambusire embere zâwe: wânaja aha osîmire n’ahakukwânîne. 5 Kwo kuderha oku wânayêrekera olunda lwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwene Safani, ye omwâmi w’e Babiloni ajizire murhegesi w’emirhundu ya Yuda, onabere mwe naye omu karhî k’olubaga nîsi erhi oje ngasi hoshi haku­kwânîne. Okubundi omurhambo w’abalâlîzi amuha olwîko amuha n’eby’obu­ nya-luhembo, amulîka agenda. 6 Naye Yeremiyahu aja e Mispa emwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, ajibêra bo naye omu karhî k’olubaga lwàli lusigire omu cihugo.

Okuyîrhwa kw’Omurhegesi Gedolyahu

7 Abarhambo b’engabo z’abalwî, bo n’engabo zâbo, bàli baciri omu mata­bâro, bayumva oku mwâmi w’e Babiloni anajizire Gedolyahu, mugala wa Ahi­kamu, murhegesi w’ecihugo, n’oku anamuhire okurhegeka abalume, abakazi n’abana n’engabo y’abantu b’omu cihugo, balya barhahêkagwa e Babiloni. 8 Banaciyisha emunda Gedolyahu ali e Mispa, haligi Ismaeli mugala wa Neta­nya, Yohanâni, mugala wa Karea, Seraya, mugala wa Tanehumeti, bagala ba Efayi w’e Netofa na Yezaniya w’e Maka, bo n’abantu bâbo. 9 Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwana wa Shafani, abaha akanwa bo n’abantu bâbo, erhi: «Mu­rhayôhohaga bwashiga ab’e Sîriya. Musigale omu cihugo, mushige mwâmi w’Abanya-Sîriya, mwayumva omurhûla. 10 Niehe mubwîne oku aha Mispa, ho mbêzire nka mwimangizi w’Abanya-Sîriya bayisha emwirhu. Ci mwehe muhu­mbûle idivai, amalehe n’amavurha, mubumbe orhubindi munagendibêra omu mirhundu yinyu, muyishubiremwo».

11 Kwo na kuguma, Abayahudi bali e Mowabu emwa Abamoriti e Edomu n’omu bihugo byoshi, bayumva oku mwâmi w’e Babiloni àli àbalesire basigala e Yuda, n’oku Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwene wa Shafani, ye bahîre oburhegesi. 12 Abo bayudeyi boshi banaciyagaluka kurhenga emunda bali ba­ shandabine, erhi baba bamashubûkira omu cihugo ca Yuda, aha burhambi bwa Gedolyahu e Mispa, asârûla erivayi na malehe manji bwenêne.

13 Yohanâni mwene Karea bo n’abandi barhambo b’engabo z’abalwî baciri omu matabâro, bayishibugana Gedolyahu aha Mispa. 14 Bamubwîre, mpu: «K’omanyire oku Balisi, mwâmi w’Abamoniti arhumire Yismaeli, mugala wa Netanya, mpu akukûlemwo omuka?» Ci Gedolyahu mugala wa Ahikamu arha­bayemêraga.» 15 Ciru Yohanâni, mugala wa Karea ajîsa Gedolyahu mahwe ahôla Mispa, erhi: «Najiyirha Yismaeli, mugala wa Netanya. Cici cakarhuma âkukulamwo omuka kurhume Abayudeyi bakuli eburhambi bashandabana? Câka­rhuma abasigalaga e Yuda bahungumuka?» 16 Cikwône Gedolyahu, mwene Ahikamu, ashuza Yohanâni, mugala wa Karea erhi orhajiraga ntyo, okwo od­erhîre Yismaeli arhali kwo biri ntyo.

Jeremia/Jeremiah 40: 1 

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה אַחַ֣ר׀ שַׁלַּ֣ח אֹתֹ֗ו נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב־טַבָּחִ֖ים מִן־הָֽרָמָ֑ה בְּקַחְתֹּ֣ו אֹתֹ֗ו וְהֽוּא־אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּתֹ֨וךְ כָּל־גָּל֤וּת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ 2וַיִּקַּ֥ח רַב־טַבָּחִ֖ים לְיִרְמְיָ֑הוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ דִּבֶּר֙ אֶת־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֶל־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 3וַיָּבֵ֥א וַיַּ֛עַשׂ יְהוָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּֽי־חֲטָאתֶ֤ם לַֽיהוָה֙ וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקֹולֹ֔ו וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם דָּבָר הַזֶּֽה׃ 4וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֧ה פִתַּחְתִּ֣יךָ הַיֹּ֗ום מִֽן־הָאזִקִּים֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־יָדֶךָ֒ אִם־טֹ֨וב בְּעֵינֶ֜יךָ לָבֹ֧וא אִתִּ֣י בָבֶ֗ל בֹּ֚א וְאָשִׂ֤ים אֶת־עֵינִי֙ עָלֶ֔יךָ וְאִם־רַ֧ע בְּעֵינֶ֛יךָ לָבֹֽוא־אִתִּ֥י בָבֶ֖ל חֲדָ֑ל רְאֵה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ לְפָנֶ֔יךָ אֶל־טֹ֨וב וְאֶל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֥כֶת שָׁ֖מָּה לֵֽךְ׃ 5וְעֹודֶ֣נּוּ לֹֽא־יָשׁ֗וּב וְשֻׁ֡בָה אֶל־גְּדַלְיָ֣ה בֶן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֡ן אֲשֶׁר֩ הִפְקִ֨יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְשֵׁ֤ב אִתֹּו֙ בְּתֹ֣וךְ הָעָ֔ם אֹ֠ו אֶל־כָּל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֖כֶת לֵ֑ךְ וַיִּתֶּן־לֹ֧ו רַב־טַבָּחִ֛ים אֲרֻחָ֥ה וּמַשְׂאֵ֖ת וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃ 6וַיָּבֹ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥ה בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֵּ֤שֶׁב אִתֹּו֙ בְּתֹ֣וךְ הָעָ֔ם הַנִּשְׁאָרִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃ ס 7וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה הֵ֚מָּה וְאַנְשֵׁיהֶ֔ם כִּֽי־הִפְקִ֧יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכִ֣י׀ הִפְקִ֣יד אִתֹּ֗ו אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וָטָ֔ף וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ מֵאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָגְל֖וּ בָּבֶֽלָה׃ 8וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖ה הַמִּצְפָּ֑תָה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡הוּ וְיֹוחָנָ֣ן וְיֹונָתָ֣ן בְּנֵֽי־קָ֠רֵחַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת וּבְנֵ֣י׀ עֹופַי הַנְּטֹפָתִ֗י וִֽיזַנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃ 9וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֜ם גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֤ם בֶּן־שָׁפָן֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֣ם לֵאמֹ֔ר אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵעֲבֹ֣וד הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ 10וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י יֹשֵׁב֙ בַּמִּצְפָּ֔ה לַֽעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ אֵלֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֡ם אִסְפוּ֩ יַ֨יִן וְקַ֜יִץ וְשֶׁ֗מֶן וְשִׂ֨מוּ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וּשְׁב֖וּ בְּעָרֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּֽם׃ 11וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמֹואָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמֹּ֨ון וּבֶאֱדֹ֜ום וַאֲשֶׁ֤ר בְּכָל־הָֽאֲרָצֹות֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָתַ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל שְׁאֵרִ֖ית לִֽיהוּדָ֑ה וְכִי֙ הִפְקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃ 12וַיָּשֻׁ֣בוּ כָל־הַיְּהוּדִ֗ים מִכָּל־הַמְּקֹמֹות֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶֽרֶץ־יְהוּדָ֛ה אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑תָה וַיַּאַסְפ֛וּ יַ֥יִן וָקַ֖יִץ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ פ 13וְיֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֑ה בָּ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּֽתָה׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הֲיָדֹ֤עַ תֵּדַע֙ כִּ֞י בַּעֲלִ֣יס׀ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמֹּ֗ון שָׁלַח֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה לְהַכֹּתְךָ֖ נָ֑פֶשׁ וְלֹא־הֶאֱמִ֣ין לָהֶ֔ם גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָֽם׃ 15וְיֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֡חַ אָמַ֣ר אֶל־גְּדַלְיָהוּ֩ בַסֵּ֨תֶר בַּמִּצְפָּ֜ה לֵאמֹ֗ר אֵ֤לְכָה נָּא֙ וְאַכֶּה֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יֵדָ֑ע לָ֧מָּה יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ וְנָפֹ֨צוּ֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה הַנִּקְבָּצִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְאָבְדָ֖ה שְׁאֵרִ֥ית יְהוּדָֽה׃ 16וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן־אֲחִיקָם֙ אֶל־יֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ אַֽל־תַּעַשׂ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּֽי־שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל־יִשְׁמָעֵֽאל׃ ס


 e31.2 omu irungu kandi israheli agera n’omurhûla: Lola Hoz 2, 14: Iz 40, 3.

 f31.3 Nkurhonya: Lola lz 54, 8: Yer 30, 17; Hoz 11, 1-9.

 g31.9 Efrayimu: ali mwene Yozefu. Lola Murh 41, 59.

 h31.15 Rasheli, ali nina wa Yozefu na Benyamini, bene Yakobo, binjikulûza b’Abrahamu.

 i31.22 Yeremiyahu ashambîre aha oku obûko bw’Abayahudi, bayîshigalukira Nyamuzinda n’okucîyûnjuza ebyâha byâbo.

 j31.31 Nyamuzinda âmanyisa endagâno mpyahya. Eyo ndagâno yajirwa n’emisigala muli balya bâyishisigala enyuma ly’amahanya: Lola Iz 54, 9-10; yânayishiyôrha ensiku zoshi: Lola Iz 54, 9-10; Nâyîshiba Nyamuzinda wâbo nabo lube lubaga lwâni: Lola Eze 11, 20; 36, 28; 37, 27.

 k32.7 Elyo irhegeko ly’okuguliza mwene wâbo omuntu wanalisoma omu citabu ca Bene-Levi 25,25.

 l32.28 Okuhimwa kwa Yeruzalemu: Lola 2 Barn 25. 1-11: 2 Nga 36, 17-21.

 m32.29 Baali: Izîno ly’omuzimu w’akagirherekêrwa omu mashanja g’amahanga, n’okumurhûla nka Nyamuzinda. Olubaga lw’lsraheli nalo erhi luhemuka lwarhangira okukuza oyo Baali.

 n32.44 Nêgebu: cishagala cirhalugiyeramwo bici c’omu kajira idako (e mwênè) ka Palestina-Israheli.

 o36.4 Baruki ali mwandisi mwikubagirwa wa Yeremiyahu. Amushimbire kuhika e Misiri.

41

1 Omu mwêzi gwa kali nda, Ismaeli, mugala wa Netanya, mwana wa Eli­shama, muluzi lwoshi lwoshi, ayisha na bantu ikumi emunda Gedolyahu, mugala wa Ahikamu ali e Mispa. N’oku badwîrhe balira haguma, aho Mispa, 2 lsmaeli, mugala wa Netanya, ayimuka na balya bantu bâge ikumi, bashosha Gedolyahu mugala wa Ahikamu, mwana wa Shafani engôrho. Bamuyîrha ntyo, n’obwo ye mwâmi w’e Babiloni ali ajizire murhegesi w’ecihugo. 3 Kwo nabo bakolîrwe ntyo Abayudeyi bali bayîshire oku lusiku lukulu boshi, Abanya-Sîriya baliho nabo kwo na kwo, n’obwo bali balwî ba ntambala, nabo Yismaeli àbani­ga. 4 Omulegerege gwa kabirhi enyuma z’okunigwa kwa Gedolyahu, erhi na ntâye ocimanya, 5 hayisha abantu barhenga e Sikemi, e Silo n’e Samâriya, bali makumi gali munâni, erhi bamômirwe obwânwa, bayambirhe n’emishangi esharhangusire, bànali bashâke-bashâke, bàli badwîrhe entûlo n’enshangi mpu bâbirhûla omu ka-Nyamuzinda. 6 Ismaeli, mugala wa Netenya, arhenga e Mi­spa, ayishibayankirira, aligi omu njira obwo, anayisha alaka. Erhi abahikaho, ababwîra, erhi: Muyishe emwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu.» 7 Cikwône erhi bahika omu karhî k’olugo, Yismaeli mugala wa Netanya, ye na balya bantu bâge, abanigûza anaderha mpu bakabulire omu cîna c’amîshi. 8 Muli abo bantu hajira ikumi lyabwîra Ismaeli, mpu: «Mâshi yaga orharhuyîrhe, bulyâla omu mashwa girhu, rhugwerhemwo ebiryo bifulike, engano kwône n’engano y’omushushu, amavurha n’obûci. Abaleka obwo, arhacibayîrhaga bo na bene wâbo. 9 Ecîna c’amîshi Ismaeli akwebagamwo emirhumba y’abo bantu ayiîrhaga boshi càli cîna cinênènè; Mwâmi Asa wàcihumbîsagya erhi alwîsa Basha, mwâmi w’Israheli. Co Ismaeli, mugala wa Netanya, abumbire mirhumba. 10 Okubundi Ismaeli agukumba olubaga lwoshi lwali lusigire e Mispa, n’abaluzinyere Nabuzardani, murhambo w’abalâlîzi, àli alangîsize Gedolyahu, mugala wa Ahikamu: sêzi mucêra-cêra, Ismaeli mugala wa Netanya, aja omu njira abahêka emwa Abamoniti. 11 Yohanâni, mugala wa Karea, ye na abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bo naye, erhi bayumva ago maligo ga Ismaeli, mugala wa Netanya, 12 bahamagala abalwî bâbo, bakanya bàrhêra Ismaeli mugala wa Netanya. Bàmushanga aha ciyanja ca Gabaoni. 13 Erhi abona Yohanâni mugala wa Karea, n’abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bamulusize, olubaga Ismacli ali agukumire lwoshi, lwahamira omu nyanya n’obusîme. 14 Abo bantu Ismaeli akulaga e Mispa bamutwîka, bashubiraho Yohonâni, mugala wa Karea. 15 Naye Ismaeli, mwene Netanya, ashugunuka Yohanâni na bantu bâge munâni. ayâkira emwa Abamo­niti. 16 Okubundi Yohanâni, mugala wa Karea, ye n’abarhambo b’engabo z’abalwî bali bamulusize, ashubûza olubaga lwasigalagakwo lulya Ismaeli, mwene Netanya arhenzagya e Mispa erhi aba amayîrha Gedolyahu, mugala wa Ahikamu: abalume, abakazi, abana ebibwindi, babagalula boshi kurhenga e Gabaoni. 17 Bashûrha enjira, bagendihanda e Kani ka Kimuhamu, hofi na Be­telehemu. Omulali kwàli kuja e Misiri, 18 kulî n’Abanya-Sîriya, bali babayobohire bwenêne: bulya Ismaeli mwene Netanya ali amayîrha Gedolyahu mugala wa Ahikamu, mwâmi àli ahire okurhegeka ecihugo.

Jeremia/Jeremiah 41: 1 

וַיְהִ֣י׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֣ה בֶן־אֱלִישָׁמָ֣ע מִזֶּ֣רַע הַ֠מְּלוּכָה וְרַבֵּ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֥ים אִתֹּ֛ו אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֹּ֨אכְלוּ שָׁ֥ם לֶ֛חֶם יַחְדָּ֖ו בַּמִּצְפָּֽה׃ 2וַיָּקָם֩ יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֜ה וַעֲשֶׂ֥רֶת הָאֲנָשִׁ֣ים׀ אֲשֶׁר־הָי֣וּ אִתֹּ֗ו וַ֠יַּכּוּ אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֧ם בֶּן־שָׁפָ֛ן בַּחֶ֖רֶב וַיָּ֣מֶת אֹתֹ֑ו אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃ 3וְאֵ֣ת כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר־הָי֨וּ אִתֹּ֤ו אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בַּמִּצְפָּ֔ה וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר נִמְצְאוּ־שָׁ֑ם אֵ֚ת אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הִכָּ֖ה יִשְׁמָעֵֽאל׃ 4וַיְהִ֛י בַּיֹּ֥ום הַשֵּׁנִ֖י לְהָמִ֣ית אֶת־גְּדַלְיָ֑הוּ וְאִ֖ישׁ לֹ֥א יָדָֽע׃ 5וַיָּבֹ֣אוּ אֲ֠נָשִׁים מִשְּׁכֶ֞ם מִשִּׁלֹ֤ו וּמִשֹּֽׁמְרֹון֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ מְגֻלְּחֵ֥י זָקָ֛ן וּקְרֻעֵ֥י בְגָדִ֖ים וּמִתְגֹּֽדְדִ֑ים וּמִנְחָ֤ה וּלְבֹונָה֙ בְּיָדָ֔ם לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וַ֠יֵּצֵא יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֤ה לִקְרָאתָם֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה הֹלֵ֥ךְ הָלֹ֖ךְ וּבֹכֶ֑ה וַֽיְהִי֙ כִּפְגֹ֣שׁ אֹתָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם בֹּ֖אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָֽם׃ ס 7וַיְהִ֕י כְּבֹואָ֖ם אֶל־תֹּ֣וךְ הָעִ֑יר וַיִּשְׁחָטֵ֞ם יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן־נְתַנְיָה֙ אֶל־תֹּ֣וךְ הַבֹּ֔ור ה֖וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתֹּֽו׃ 8וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְאוּ־בָ֗ם וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־יִשְׁמָעֵאל֙ אַל־תְּמִתֵ֔נוּ כִּֽי־יֶשׁ־לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְשֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּחְדַּ֕ל וְלֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּתֹ֥וךְ אֲחֵיהֶֽם׃ 9וְהַבֹּ֗ור אֲשֶׁר֩ הִשְׁלִ֨יךְ שָׁ֤ם יִשְׁמָעֵאל֙ אֵ֣ת׀ כָּל־פִּגְרֵ֣י הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ בְּיַד־גְּדַלְיָ֔הוּ ה֗וּא אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א מִפְּנֵ֖י בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל אֹתֹ֗ו מִלֵּ֛א יִשְׁמָעֵ֥אל בֶּן־נְתַנְיָ֖הוּ חֲלָלִֽים׃ 10וַיִּ֣שְׁבְּ׀ יִ֠שְׁמָעֵאל אֶת־כָּל־שְׁאֵרִ֨ית הָעָ֜ם אֲשֶׁ֣ר בַּמִּצְפָּ֗ה אֶת־בְּנֹ֤ות הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־כָּל־הָעָם֙ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בַּמִּצְפָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִפְקִ֗יד נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֑ם וַיִּשְׁבֵּם֙ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וַיֵּ֕לֶךְ לַעֲבֹ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ ס 11וַיִּשְׁמַע֙ יֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו אֵ֤ת כָּל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־נְתַנְיָֽה׃ 12וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וַיֵּ֣לְכ֔וּ לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֑ה וַיִּמְצְא֣וּ אֹתֹ֔ו אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֹֽון׃ 13וַיְהִ֗י כִּרְאֹ֤ות כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֔אל אֶת־יֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֵ֛ת כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו וַיִּשְׂמָֽחוּ׃ 14וַיָּסֹ֨בּוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁר־שָׁבָ֥ה יִשְׁמָעֵ֖אל מִן־הַמִּצְפָּ֑ה וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ וַיֵּ֣לְכ֔וּ אֶל־יֹֽוחָנָ֖ן בֶּן־קָרֵֽחַ׃ 15וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה נִמְלַט֙ בִּשְׁמֹנָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִפְּנֵ֖י יֹֽוחָנָ֑ן וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ ס 16וַיִּקַּח֩ יֹוחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֣ים אֲשֶׁר־אִתֹּ֗ו אֵ֣ת כָּל־שְׁאֵרִ֤ית הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר הֵ֠שִׁיב מֵאֵ֨ת יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן־נְתַנְיָה֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה אַחַ֣ר הִכָּ֔ה אֶת־גְּדַלְיָ֖ה בֶּן־אֲחִיקָ֑ם גְּבָרִ֞ים אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְנָשִׁ֤ים וְטַף֙ וְסָ֣רִסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֵשִׁ֖יב מִגִּבְעֹֽון׃ 17וַיֵּלְכ֗וּ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּגֵר֣וּת כְמֹוהֶם אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל בֵּ֣ית לָ֑חֶם לָלֶ֖כֶת לָבֹ֥וא מִצְרָֽיִם׃ 18מִפְּנֵי֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים כִּ֥י יָרְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־הִכָּ֞ה יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֔ם אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃ ס

42

Okuyâkira e Misiri

1 Okubundi abarhambo b’engabo z’abalwî, aligi Yohanâni, mugala wa Karea, Azariya, mugala wa Hoshaya. n’olubaga lwoshi, abarho n’abaku­lu, 2 bayishibwîra omulêbi Yeremiyahu, erhi: «oyumvirhize omusengero gwirhu. Osengerêre ogûla musigala gw’olubaga emwa Nyakasane Nyamuzinda wâwe, bulyâla rhusigire banyi bwenêne n’obwo rhwàli banji, nâwe wene obwîne n’amasù gâwe. 3 Nyakasaane Nyamuzinda wâwe arhuyêreke njira ebi rhu­gwâsirwe rhushimbe,- bici rhugwâsirwe rhujire». 4 Yeremiyahu, mulêbi, ashuza, erhi: «Nyumvîrhe, nkolaga nashenga Nyakasane Nyamuzinda wirhu nk’oku mumpunyire, na ngasi kanwa Nyakasane Nyamuzinda winyu akashuza, namumanyîsakwo, ntamufulike bici». 5 Nabo babwîra Yeremiyahu. erhi: Nyaka­sane ye rhulahîre, arhabêsha arhanarhebana, rhukaba rhurhajiziri nk’oku aka­nwa Nyakasane Nyamuzinda akurhuma warhubwîra kadesire. 6 Karhusîmîse karharhusîmîse, rhwakulikira izù lya Nyakasane Nyamuzinda wirhu, ye rhuku­rhumirekwo na ntyo rhwanaha n’obusîme bw’okuba rhwakulikîre izù lya Nya­kasane Nyamuzinda wirhu. 7 Enyuma lya nsiku ikumi, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu.

8 Okubundi ahamagala Yohanâni, mugala wa Karea, n’abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bo naye, ahamagala n’olubaga lwoshi, abarho n’abakulu. 9 Aba­ bwîra, erhi: Ntya kw’adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, mwàli mu­ ntumire kuli ye mpu mmuhisekwo omusengero gwinyu. 10 Mukalonza okudêkerera mw’eci cihugo, namuyûbaka ntakanacimushâba, mmurhwêre ntakanacimushugula, bulya nâni ncîganyize okubî namujirire. 11 Mu­rhayôbohaga oyu mwâmi w’e Babiloni murhinyire murhamuyôbohaga, yeku­desire Nyakasane, bulya ndi haguma ninyu nti mmucize nnâmulikûze omu nfune zâge. 12 Najira amufe bwonjo, obwonjo bwinyu bumugwârhe anamuleke mugaluke omu cihugo cinyu. 13 Cikwône erhi mwakaderha, mpu: rhurhalonza kubêra mw’eci cihugo, ago mango mulahire bwayumva izù lya Nyakasane Nyamuzinda winyu; 14 erhi mwakaderha, mpu: nanga, e Misiri yo rhulonzize okuja, yo rhurhâcibone ntambala, rhurhâciyumve mishekera yarhulalika, rhu­rhâcibone eci cibula c’omugati, yo rhulonzize okubêra, 15 ago mango, musigala gwa Yuda, yumvi akanwa ka Nyakasane. Ntya kw’adesire, Nyakasane w’Emi­rhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi mwakahiga mpu yo mwaja e Misiri, muka­nayija mpu mubêreyo, 16 engôrho muyôbohire yamushanga eyo munda, omu cihugo ca Misiri; n’ecizombo murhînyire, camushimba lumino-mino, eyo mu­nda e Misiri, yo mwanasigala! 17 N’abahizire mpu baja e Misiri boshi, mpu yo hajibêra, yo banafira n’engôrho n’ecizombo n’ecihûsi, nta muntu ciru n’omu­guma wayîshifulumuka obuhanya-nabarhumira. 18 Neci, yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Nka kulyâla omutula n’oburhe bwâni byadubukiraga oku bantu b’e Ycruzalemu, kwo n’omutula gwâni gwacîrhulira kuli mwe, mukaja e Misiri: mukola mwaba bashombe, bamubôlwa, balya bahehêrîrwe, balya b’okushekerwa, murhakanacilolakwo eci cihugo.

19 Yere­miyahu ashuza, erhi: «Musigala gwa Yuda, Nyakasane yekubwîzire, erhi; orhafe e Misiri!» Omanyâge bwinja oku kurhonda okwo namurhondaga ene. 20 Kucigasha mwacîgashire erhi muntuma emunda Nyakasane Nyamuzinda wi­nyu ali, erhi muderha, erhi: orhusengerere emunda Nyakasane Nyamuzinda wirhu ali, na ngasi kantu Nyakasane Nyamuzinda wirhu akarhegeka, orhuma­nyîseko rhukakole». 21 N’ene namamumanyîsako, murhanayumvirhe izù lya Nyakasane Nyamuzinda winyu, ci akanwa kaguma omu binwa antumire mpu mmubwîre. 22 Mumanyâge obwo oku mwafa n’engôrho, n’ecizombo, n’ecâhi­ ra, eyo munda mucifinjire okuja mpu yo mwajibêra.

Jeremia/Jeremiah 42: 1 

וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־הֹושַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֹֽול׃ 2וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֨נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֨נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹאֹ֥ות אֹתָֽנוּ׃ 3וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃ 4וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃ 5וְהֵ֨מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכָל־הַ֠דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 6אִם־טֹ֣וב וְאִם־רָ֔ע בְּקֹ֣ול׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר אֲנוּ שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס 7וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃ 8וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֹֽוחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו וּלְכָ֨ל־הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֹֽול׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃ 10אִם־שֹׁ֤וב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתֹּ֑ושׁ כִּ֤י נִחַ֨מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃ 11אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהֹושִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֹֽו׃ 12וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃ 13וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 14לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ נָבֹ֔וא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְקֹ֥ול שֹׁופָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃ 15וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּם שֹׂ֣ום תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 16וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃ 17וְיִֽהְי֣וּ כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָבֹ֤וא מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃ ס 18כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאֹות֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־תִרְא֣וּ עֹ֔וד אֶת־הַמָּקֹ֖ום הַזֶּֽה׃ 19דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֨עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 20כִּ֣י הִתְעֵתֶים בְּנַפְשֹֽׁותֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ 21וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיֹּ֑ום וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ 22וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָבֹ֖וא לָג֥וּר שָֽׁם׃ ס

43

1 Cikwône erhi Yeremiyahu ayus’ibwîra olubaga ebinwa bya Nyakasane Nyamuzinda wabo byoshi, ebi Nyakasane ali amurhumire mpu aba­bwîre, ebi binwa binadesirwe byoshi. 2 Azani, mugala wa Hoshaya, Yohanâni, mugala wa Karea, n’aba bantu ba cikala-nshonyi b’abagoma bashuza Yere­miyahu, erhi: «Kubêsha wabêsha, Nyakasane arhakurhumire mpu orhubwîre, e­rhi: Murhajaga e Misiri mpu mujibêrayo. 3 Ci Baruki, mugala wa Neriya arhukozize kuli we, mpu Iyo rhuhanwa omu nfune z’ Abakaldeyi Iyo barhuyîrha erhi barhuhêke e Babiloni!» 4 Cikwône Yohanâni, mugala wa Karea abarhambo b’ebigamba by’abalwî n’olubaga lwoshi barhayumvagya izù lya Nyakasane mpu babêre omu cihugo ca Yuda. 5 Yohanâni, mugala wa Karea, n’aharhambo b’engabo boshi bahêka omusigala gwa Yuda gwoshi, abàli bamayagaluka kurhenga omu mashanja bàli bamashandabana, mpu bashubire omu cihugo ca Yuda, 6 abalume, abakazi n’abana, abaluzinyere na balya boshi Nabuzardani murhambo w’abaliâlîzi ali asigire Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwana wa Shafani, bo bàlimwo omu­lêbi Yeremiyahu na Baruki, mugala wa Neriya. 7 Banacija e Misiri obwo, kulya kuba barhayumvagya izù lya Nyakasane, bahika e Tapenesi.

Yeremiyahu alêba oku Nabukondonozori arhêra Misiri

8 Eyo munda e Tapenesi, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu e­rhi: 9 «Oyanke amabuye manênènè erhi Abayudeyi banasinza, ogahumbire omu nsima eri omu ngo y’omuraba eri aha muhango gw’obwâmi bwa Faraoni, aha Tapenesi. 10 Okubundi obwîre abo bantu, erhi: «ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli adesire: Lâbi oku nkola narhumiza Nabukondonozori, mwambali wâni, mwâmi w’e Babiloni; agwîka entebe yâge kuli aga mabuye nfulisire, âba agalambulirekwo ihêma lyâge. 11 Ayisha anajo­ njage ecihugo ca Misiri:

ow’okuhêkwa n’ecihûsi, ahêkwe naco,

ow’okuhêkwa buja, ahêkwe buja,

ow’okuhêkwa n’engôrho, ahêkwe n’engôrho.

12 Engombe za banyamuzinda b’obwihambi b’e Misiri, azidûlika muliro, ayôca abo banyamuzinda erhi abahêke mpira, âcêsa ecihugo ca Misiri nka kula omungere anacîhundikira omwambalo gwâge, na buzinda arhengeyo buholo­ buholo. 13 Ajonjaga emitungo y’amabuye eba omu ngombe ya Wîzûba eri aha Oni, ayôca engombe za banyamuzinda b’obwihambi b’e Misiri.

Jeremia/Jeremiah 43: 1 

וַיְהִי֩ כְּכַלֹּ֨ות יִרְמְיָ֜הוּ לְדַבֵּ֣ר אֶל־כָּל־הָעָ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר שְׁלָחֹ֛ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אֲלֵיהֶ֑ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 2וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֤ה בֶן־הֹושַֽׁעְיָה֙ וְיֹוחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־הָאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים אֹמְרִ֣ים אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֶׁ֚קֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָחֲךָ֞ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 3כִּ֗י בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה מַסִּ֥ית אֹתְךָ֖ בָּ֑נוּ לְמַעַן֩ תֵּ֨ת אֹתָ֤נוּ בְיַֽד־הַכַּשְׂדִּים֙ לְהָמִ֣ית אֹתָ֔נוּ וּלְהַגְלֹ֥ות אֹתָ֖נוּ בָּבֶֽל׃ 4וְלֹֽא־שָׁמַע֩ יֹוחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה לָשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 5וַיִּקַּ֞ח יֹוחָנָ֤ן בֶּן־קָרֵ֨חַ֙ וְכָל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים אֵ֖ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־שָׁ֗בוּ מִכָּל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם לָג֖וּר בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 6אֶֽת־הַ֠גְּבָרִים וְאֶת־הַנָּשִׁ֣ים וְאֶת־הַטַּף֮ וְאֶת־בְּנֹ֣ות הַמֶּלֶךְ֒ וְאֵ֣ת כָּל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר הִנִּ֨יחַ֙ נְבוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֑ן וְאֵת֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא וְאֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵרִיָּֽהוּ׃ 7וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־תַּחְפַּנְחֵֽס׃ ס 8וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ בְּתַחְפַּנְחֵ֖ס לֵאמֹֽר׃ 9קַ֣ח בְּיָדְךָ֞ אֲבָנִ֣ים גְּדֹלֹ֗ות וּטְמַנְתָּ֤ם בַּמֶּ֨לֶט֙ בַּמַּלְבֵּ֔ן אֲשֶׁ֛ר בְּפֶ֥תַח בֵּית־פַּרְעֹ֖ה בְּתַחְפַּנְחֵ֑ס לְעֵינֵ֖י אֲנָשִׁ֥ים יְהוּדִֽים׃ 10וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י שֹׁלֵ֨חַ֙ וְ֠לָקַחְתִּי אֶת־נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עַבְדִּ֔י וְשַׂמְתִּ֣י כִסְאֹ֔ו מִמַּ֛עַל לָאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֲשֶׁ֣ר טָמָ֑נְתִּי וְנָטָ֥ה אֶת־שַׁפְרוּרֹו עֲלֵיהֶֽם׃ 11וּבָאָה וְהִכָּ֖ה אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֧ר לַמָּ֣וֶת לַמָּ֗וֶת וַאֲשֶׁ֤ר לַשְּׁבִי֙ לַשֶּׁ֔בִי וַאֲשֶׁ֥ר לַחֶ֖רֶב לֶחָֽרֶב׃ 12וְהִצַּ֣תִּי אֵ֗שׁ בְּבָתֵּי֙ אֱלֹהֵ֣י מִצְרַ֔יִם וּשְׂרָפָ֖ם וְשָׁבָ֑ם וְעָטָה֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם כַּאֲשֶׁר־יַעְטֶ֤ה הָֽרֹעֶה֙ אֶת־בִּגְדֹ֔ו וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם בְּשָׁלֹֽום׃ 13וְשִׁבַּ֗ר אֶֽת־מַצְּבֹות֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֶת־בָּתֵּ֥י אֱלֹהֵֽי־מִצְרַ֖יִם יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס

44

Abakazi bagashâniza Omwâmikazi w’e Malunga

1 Akanwa karhindakwo Yeremiyahu mpu akabwîre Abayahudi boshi oku banali omu cihugo c’e Misiri, àbabâga e Migidoli, e Tapenesi n’e Nofu omu cihugo ca Patroni:

2 «Ntya kw’adesire, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Mwa­bwîne amahanya goshi nahongolirekwo Yeruzalemu n’emirhundu ya Yuda yo­shi; Ioli oku olw’ene eri mishaka n’ebigûkà. 3 Amabi bàjizire g’okungayisa go gàrhumire, kulya kugendigashâniza n’okukolera banyamuzinda b’obwihambi b’emwa bene, balyâla bône barhayishi n’ôli mwe n’ôli basho. 4 Buzira ku­rhama, nàmurhumire bambali bâni n’abalêbi, nabarhuma nti baderhe, mpu: Murhajiraga ebyo bikabulirwa, ntabikwîrirwa. 5 Cikwône, barhayumvagya, barhanarhegaga okurhwiri mpu barhenge omu bubi bwabo banaleke okukazigashâniza banyamuzinda b’emwa bene. 6 Lero naleka oburhe n’omutula gwâni gwacîrhulira kuli bo, gwasingônola emirhundu ya Yuda n’emihanda ya Yeruzalemu, byahindusire bigûkà n’irungu, nk’okula biri ene. 7 Na bunola, yekudesire Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: cârhuma mwacîlerhera mwene amabi mangana aha? Ka mpu murhume baherêrekeza omu cihugo ca Yuda, abalume, abakazi, abana n’orhubonjo, harhaciyoôrhaga ciru omusigala, 8 kulya kuba mwamanjira burhe n’ebijiro by’enfune zi­nyu, omu kugashaniza banyamuzinda b’obwihambi b’emwa bene mw’eci cihu­go c’e Misiri muyishiribêramwo; omu kujira ntyo mwamacîherêrekeza, n’oku gandi mashanja muhindusire ba kuhehêrerwa n’okujacirwa. 9 Ka mwayibagire amaligo ga basho, ag’abâmi ba Yuda n’aga bakâbo, amabi ginyu n’aga bakînywe, agajizirwe omu cihugo ca Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu? 10 Kuhika ene, barhumvagya baciyunjuzize erhi okuyumva bayôbohire, barhanayishaga omu njira y’olushika n’amarhegeko nabahaga niene omu masù ginyu n’omu masù ga basho. 11 Co cirhumirage, yekudesire Nyakasane w’Emi­rhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Lâbi nkola natulumukirwa muhanyagale, na Yuda aherêrekere yeshi. 12 Narhenza omusigala gwa Yuda, gulya gwahigaga okuyisha omu cihugo ca Misiri mpu gubêremwo: bahungumukira boshi omu cihugo ca Misiri, baholoka n’engôrho, bagukumuka n’ecizombo, abarho n’aba­kulu, bafa n’engôrho bafe n’ecizombo, bâshombwa banakange abagera, bâhehêrerwa banashekerwe. 13 Kwo nayishirhandûla abayûbasire e Misiri nka kulya barhandûlaga Yeruzalemu: n’engôrho, n’ecizombo, n’ecihûsi. 14 Muli ogu musigala gwa Yuda gwayishigibêra omu cihugo ca Misiri, barhâfulumuke­ mwo ciru n’omuguma, mpu ashubire omu cihugo ca Yuda, n’obwo badwîrhe bacîfinja okuyishubira n’okuyibêra».

15 Na kandi, abalume bàli bamanyire oku bakâbo bakazagigashâniza ba­ nyamuzinda b’obwihambi b’emwa bene, n’abakazi bali aho, mbugânano erhali nyi (n’olubaga lwàli omu cihugo ca Misiri lwoshi n’abali e Patrosi), bashuza Yeremiyahu, mpu: 16 Oku biyêrekire akanwa warhubwîraga oku izîno lya Nyaka­sane, rhurhalonzizi rhukuyumve; 17 cikwône rhwashubikajira oku rhwanalaga­nyagya: okurherekêra omwâmikazi w’eMalunga n’enshangi n’okumudubulira ebinyôbwa nk’oku rhwanayôrhaga rhujira, rhwe na balarha, abâmi birhu n’a­bakulu birhu omu mirhundu ya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu: ago ma­ngo Iyo rhwàli rhugazire oku migati, rhwàli rhusîmire rhurhanajagakwo buha­nya buci. 18 Cikwône kurhenga rhulesire okurherekêra omwâmikazi w’eMalu­nga enshangi n’okumudubilira ebinyôbwa, rhwabula byoshi, gona mango rhwahwire n’engôrho n’ecizombo». 19 N’abakazi nabo bayisha, erhi: Câba mu­shâna amango rhwarhûla Omwâmikazi w’eMalunga entûlo y’cnshangi n’ama­ngo rhwamudubulira ebinyôbwa ka kuyongoloka rhuyongoloka abalume birhu amango rhwaduga emigati emuyêrekire n’amango rhwamudubulira ebinyôbwa?»

20 Yeremiyahu anacibwîra olubaga lwoshi, abalume n’abakazi, na ngasi boshi bamushuzagya ntya, erhi: 21 Eyo nshangi mwarherekêraga omu mirhundu ya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu, mwe na basho, abâmi binyu n’abakulu binyu, n’olubaga lw’ecihugo, k’arhali byo Nyakasane akengire ebyo byanamu­shologosa? 22 Nyakasane arhakacirembîre kasanzi obubî bw’ebijiro binyu, amanabona ebikabulirwa mwàjiraga: kwo n’ecihugo cinyu canahindusire iru­ngu ntyo, cashuba ca côba, cihehêrere, ecirhabamwo bantu nk’oku biri ene. 23 Kunali kulya kuba mwarhûzire enshangi mwanagomera Nyakasane mwabula bwayumva izù lya Nyakasane, mwabula bwakulikira olushika !wâge, ama­rhegeko gage, n’amahano gâge: co carhumire obu buhanya bumurhibukira nk’okôla biri ene.

24 Cazinda, Yeremiyahu abwîra olubaga lwoshi bwenene abakazi boshi, erhi: «Muyumve akanwa ka Nyakasane: 25 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, Nyamuzinda w’Israheli: Mwe bakazi, ebi akanwa kinyu kalaganyire, ku­kwânîne amaboko ginyu gabikole! Mwadesire, mpu: rhwakola lwoshi-lwoshi emihigo rhwahigaga: okurhûla Omwâmikazi w’eMalunga enshangi, n’okumu­dubulira ebinyôbwa! Ci mw’oyo, muyunjuze emihigo yinyu, mudubule bwinja ebinyôbwa binyu! 26 Cikwône, muyumve akanwa ka Nyakasane, mweshi mwe Bayudeya muli omu cihugo ca Misiri. Lâbi, Iyo ndahire izîno linene, Nyakasane okudesire. Omu cihugo ca Misiri coshi, izîno lyâni lirhakaciderhwa n’omuntu w’omu ca Yuda! Ntâye waderhe, erhi: «bwo ndahîre obuzîne bwa Nyakasane Nyamuzinda.» 27 Loli oku nkola nabamalira obushiru bahanyagale, ba­rhâlobêke: abantu b’omu ca Yuda bali omu cihugo c’e Misiri bâhungumuka n’engôrho n’ecizonmbo, kuhika bahwe boshi. 28 Cikwône abakafuma engôrho, barhâbe banji, barhenga omu cihugo c’e Misiri bashubire omu ca Yuda. Ago mango, omusigala gwa Yuda guyishire omu cihugo c’e Misiri mpu gubêremwo, Iyo bâmanya kanwa kahi kadârhi, akâni erhi akâbo!

29 Lôlagi ninyu, kanwa ka Nyakasane, obuhamirizi bw’oku nayishimurhandûla eno munda: ago mango Iyo mwâmay’irira oku ebinwa mmuhigiremwo byayunjula. 30 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Loli oku nâhana Faraoni Hofra, mwâmi w’e Misiri, nâmuheba omu nfune z’abashombanyi bâge n’eza halya ba­rhamumirira marhî, nka kulya nàhânaga Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, omu nfune za Nahukondonozori. mwâmi w’e Bahiloni, mushombanyi wâge, arhàmulongezagya kalamo.

Jeremia/Jeremiah 44: 1 

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ אֶ֚ל כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַיֹּשְׁבִ֤ים בְּמִגְדֹּל֙ וּבְתַחְפַּנְחֵ֣ס וּבְנֹ֔ף וּבְאֶ֥רֶץ פַּתְרֹ֖וס לֵאמֹֽר׃ ס 2כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֤ת כָּל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְהִנָּ֤ם חָרְבָּה֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם יֹושֵֽׁב׃ 3מִפְּנֵ֣י רָעָתָ֗ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי לָלֶ֣כֶת לְקַטֵּ֔ר לַעֲבֹ֖ד לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדָע֔וּם הֵ֖מָּה אַתֶּ֥ם וַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 4וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הַשְׁכֵּ֥ים וְשָׁלֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר אַל־נָ֣א תַעֲשׂ֗וּ אֵ֛ת דְּבַֽר־הַתֹּעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵֽאתִי׃ 5וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵרָֽעָתָ֑ם לְבִלְתִּ֥י קַטֵּ֖ר לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 6וַתִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ וְאַפִּ֔י וַתִּבְעַר֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וַתִּהְיֶ֛ינָה לְחָרְבָּ֥ה לִשְׁמָמָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 7וְעַתָּ֡ה כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדֹולָה֙ אֶל־נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם לְהַכְרִ֨ית לָכֶ֧ם אִישׁ־וְאִשָּׁ֛ה עֹולֵ֥ל וְיֹונֵ֖ק מִתֹּ֣וךְ יְהוּדָ֑ה לְבִלְתִּ֛י הֹותִ֥יר לָכֶ֖ם שְׁאֵרִֽית׃ 8לְהַכְעִסֵ֨נִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣י יְדֵיכֶ֔ם לְקַטֵּ֞ר לֵאלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים לָג֣וּר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן֙ הַכְרִ֣ית לָכֶ֔ם וּלְמַ֤עַן הֱיֹֽותְכֶם֙ לִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכֹ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 9הַֽשְׁכַחְתֶּם֩ אֶת־רָעֹ֨ות אֲבֹותֵיכֶ֜ם וְאֶת־רָעֹ֣ות׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֵת֙ רָעֹ֣ות נָשָׁ֔יו וְאֵת֙ רָעֹ֣תֵכֶ֔ם וְאֵ֖ת רָעֹ֣ת נְשֵׁיכֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10לֹ֣א דֻכְּא֔וּ עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א יָרְא֗וּ וְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בְתֹֽורָתִי֙ וּבְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם וְלִפְנֵ֥י אֲבֹותֵיכֶֽם׃ ס 11לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י שָׂ֥ם פָּנַ֛י בָּכֶ֖ם לְרָעָ֑ה וּלְהַכְרִ֖ית אֶת־כָּל־יְהוּדָֽה׃ 12וְלָקַחְתִּ֞י אֶת־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ פְנֵיהֶ֜ם לָבֹ֣וא אֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ לָג֣וּר שָׁם֒ וְתַ֨מּוּ כֹ֜ל בְּאֶ֧רֶץ מִצְרַ֣יִם יִפֹּ֗לוּ בַּחֶ֤רֶב בָּֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּדֹ֔ול בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב יָמֻ֑תוּ וְהָיוּ֙ לְאָלָ֣ה לְשַׁמָּ֔ה וְלִקְלָלָ֖ה וּלְחֶרְפָּֽה׃ 13וּפָקַדְתִּ֗י עַ֤ל הַיֹּֽושְׁבִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם בַּחֶ֥רֶב בָּרָעָ֖ב וּבַדָּֽבֶר׃ 14וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה פָּלִ֤יט וְשָׂרִיד֙ לִשְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה הַבָּאִ֥ים לָגֽוּר־שָׁ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלָשׁ֣וּב׀ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה מְנַשְּׂאִ֤ים אֶת־נַפְשָׁם֙ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֔ם כִּ֥י לֹֽא־יָשׁ֖וּבוּ כִּ֥י אִם־פְּלֵטִֽים׃ ס 15וַיַּעֲנ֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ כָּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַיֹּֽדְעִים֙ כִּֽי־מְקַטְּרֹ֤ות נְשֵׁיהֶם֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְכָל־הַנָּשִׁ֥ים הָעֹמְדֹ֖ות קָהָ֣ל גָּדֹ֑ול וְכָל־הָעָ֛ם הַיֹּשְׁבִ֥ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם בְּפַתְרֹ֥וס לֵאמֹֽר׃ 16הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֵלֵ֖ינוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמְעִ֖ים אֵלֶֽיךָ׃ 17כִּ֩י עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶֽת־כָּל־הַדָּבָ֣ר׀ אֲשֶׁר־יָצָ֣א מִפִּ֗ינוּ לְקַטֵּ֞ר לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַיִם֮ וְהַסֵּֽיךְ־לָ֣הּ נְסָכִים֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֜ינוּ אֲנַ֤חְנוּ וַאֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מְלָכֵ֣ינוּ וְשָׂרֵ֔ינוּ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצֹ֖ות יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנִּֽשְׂבַּֽע־לֶ֨חֶם֙ וַנִּֽהְיֶ֣ה טֹובִ֔ים וְרָעָ֖ה לֹ֥א רָאִֽינוּ׃ 18וּמִן־אָ֡ז חָדַ֜לְנוּ לְקַטֵּ֨ר לִמְלֶ֧כֶת הַשָּׁמַ֛יִם וְהַסֵּֽךְ־לָ֥הּ נְסָכִ֖ים חָסַ֣רְנוּ כֹ֑ל וּבַחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב תָּֽמְנוּ׃ 19וְכִֽי־אֲנַ֤חְנוּ מְקַטְּרִים֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י אֲנָשֵׁ֗ינוּ עָשִׂ֨ינוּ לָ֤הּ כַּוָּנִים֙ לְהַ֣עֲצִבָ֔ה וְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִֽים׃ פ 20וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־כָּל־הָעָ֑ם עַל־הַגְּבָרִ֤ים וְעַל־הַנָּשִׁים֙ וְעַל־כָּל־הָעָ֔ם הָעֹנִ֥ים אֹתֹ֛ו דָּבָ֖ר לֵאמֹֽר׃ 21הֲלֹ֣וא אֶת־הַקִּטֵּ֗ר אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצֹ֣ות יְרוּשָׁלִַ֔ם אַתֶּ֧ם וַאֲבֹֽותֵיכֶ֛ם מַלְכֵיכֶ֥ם וְשָׂרֵיכֶ֖ם וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֹתָם֙ זָכַ֣ר יְהוָ֔ה וַֽתַּעֲלֶ֖ה עַל־לִבֹּֽו׃ 22וְלֹֽא־יוּכַל֩ יְהוָ֨ה עֹ֜וד לָשֵׂ֗את מִפְּנֵי֙ רֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם מִפְּנֵ֥י הַתֹּועֵבֹ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם וַתְּהִ֣י אַ֠רְצְכֶם לְחָרְבָּ֨ה וּלְשַׁמָּ֧ה וְלִקְלָלָ֛ה מֵאֵ֥ין יֹושֵׁ֖ב כְּהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 23מִפְּנֵי֩ אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם וַאֲשֶׁ֧ר חֲטָאתֶ֣ם לַיהוָ֗ה וְלֹ֤א שְׁמַעְתֶּם֙ בְּקֹ֣ול יְהוָ֔ה וּבְתֹרָתֹ֧ו וּבְחֻקֹּתָ֛יו וּבְעֵדְוֹתָ֖יו לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֑ם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֥את אֶתְכֶ֛ם הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 24וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הָעָ֔ם וְאֶ֖ל כָּל־הַנָּשִׁ֑ים שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס 25כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָֽה־צְבָאֹות֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אַתֶּ֨ם וּנְשֵׁיכֶ֜ם וַתְּדַבֵּ֣רְנָה בְּפִיכֶם֮ וּבִידֵיכֶ֣ם מִלֵּאתֶ֣ם׀ לֵאמֹר֒ עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶת־נְדָרֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֤ר נָדַ֨רְנוּ֙ לְקַטֵּר֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הָקֵ֤ים תָּקִ֨ימְנָה֙ אֶת־נִדְרֵיכֶ֔ם וְעָשֹׂ֥ה תַעֲשֶׂ֖ינָה אֶת־נִדְרֵיכֶֽם׃ פ 26לָכֵן֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדֹול֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ עֹ֨וד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א׀ בְּפִ֣י׀ כָּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 27הִנְנִ֨י שֹׁקֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטֹובָ֑ה וְתַמּוּ֩ כָל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה אֲשֶׁ֧ר בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב עַד־כְּלֹותָֽם׃ 28וּפְלִיטֵ֨י חֶ֜רֶב יְשֻׁב֨וּן מִן־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר וְֽיָדְע֞וּ כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה הַבָּאִ֤ים לְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם דְּבַר־מִ֥י יָק֖וּם מִמֶּ֥נִּי וּמֵהֶֽם׃ 29וְזֹאת־לָכֶ֤ם הָאֹות֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־פֹקֵ֥ד אֲנִ֛י עֲלֵיכֶ֖ם בַּמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ קֹ֨ום יָק֧וּמוּ דְבָרַ֛י עֲלֵיכֶ֖ם לְרָעָֽה׃ ס 30כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹ֠תֵן אֶת־פַּרְעֹ֨ה חָפְרַ֤ע מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבָ֔יו וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֹׁ֑ו כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֜תִּי אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה בְּיַ֨ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֹיְבֹ֖ו וּמְבַקֵּ֥שׁ נַפְשֹֽׁו׃ ס

45

Akanwa k’okurhûliriza Baruki

1 Binwa êmulebi Yeremiyahu abwîraga Baruki, mugala wa Neriya, amango Baruki ayandikaga ebi binwa na Yeremiyahu adwîrhe amuyandikisabyo, mwaka gwa kani gwa Yehoyakimu, mwene Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda. 2 Kwo Nyakasane, Nyamuzinda wa Israheli adesire ntya kuli Baruki: 3 «Kulya kuba wadesire, erhi: Namahera bulya Nyakasane ambikîre enundo y’amarhangulo n’amalibuko, narhamire n’okuniha ntanahumûka ciru n’ehitya». 4 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Eyi nàli namayûbaka nayishâba, ebi nàli namarhwêra nabishugula: igulu lyoshi nâhukula. 5 Nawe odwîrhage wahûna mpu bakuhe byâwe-byâwe. Orhahûne, bulyâla, sinza: buhanya nalerhera ngasi mubiri, Nyakasane okudesire. Na nawe, omunyago nkuhîre, bunali obuzîne bwâwe, ngasi aha wakanaja».

Jeremia/Jeremiah 45: 1 

הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־בָּר֖וּךְ בֶּֽן־נֵֽרִיָּ֑ה בְּכָתְבֹו֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֤לֶּה עַל־סֵ֨פֶר֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהֹויָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ס 2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עָלֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ 3אָמַ֨רְתָּ֙ אֹֽוי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־יָסַ֧ף יְהוָ֛ה יָגֹ֖ון עַל־מַכְאֹבִ֑י יָגַ֨עְתִּי֙ בְּאַנְחָתִ֔י וּמְנוּחָ֖ה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃ ס 4כֹּ֣ה׀ תֹּאמַ֣ר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֤ה אֲשֶׁר־בָּנִ֨יתִי֙ אֲנִ֣י הֹרֵ֔ס וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נָטַ֖עְתִּי אֲנִ֣י נֹתֵ֑שׁ וְאֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ הִֽיא׃ 5וְאַתָּ֛ה תְּבַקֶּשׁ־לְךָ֥ גְדֹלֹ֖ות אַל־תְּבַקֵּ֑שׁ כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא רָעָ֤ה עַל־כָּל־בָּשָׂר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָתַתִּ֨י לְךָ֤ אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל עַ֥ל כָּל־הַמְּקֹמֹ֖ות אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלֶךְ־שָֽׁם׃ ס

46

1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekire amashanja karhindakwo omulebi Yeremiyahu.

V. Ebinwa biyêrekire amashanja

Ebinwa biyêrekire Misiri

2 Kanwa kayêrekire Misiri, kanwa karhumirwe okµ cigamba c’omurhwe gw’abalwî ba Faraoni Neko, mwâmi w’e Misiri, càlikerekîre eburhambi bwa Efrata kuyêrekera e Karkemishi, amango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babi­loni àbahimaga. Gwali mwâka gwa kani oku ngoma ya Yehoyakimu, mugala wa Yoshiyahu, mwâmi w’e Yuda.

3 Rheganyi empenzi n’ensiribo. Hârhûli, muje oku matabâro

4 Shumûli ebiterusi, shoni, mwe balwî b’oku biterusi yambali ensirha z’amarhale! Rhyâzi amatumu. Hagarhiri emirasano.

5 Ewe, kurhi oku mbabwîne? Kuziga barhûnzirwe n’obwôba, bàrhe­nzire erugamba; entwâli zâbo zàhimirwe. Akola magulu-agabe ba­rhâcikabagana. Cikola côba cône empande zoshi. Kanwa ka Nyaka­sane.

6 Omwangu kulusha arhâcihashe ayâka, omurhwe gw’entwâli gurhaciîrhamye mpu gwâfulumuka. Era lugulu, oku bikombo bya Efrata, bàfire bàrhibuka n’okukulumba.

7 Ndigi oyu oyishire abirira nka Nili nka lwîshi lwajahûsa nk’ibala.

8 Misiri oyo wajabirira nka Nili, nka lwîshi lwajahûsa nk’ibala? Anajaderha, erhi: «nâbirira mmire igulu, mperêrekeze ebishagala n’abantu babiyûbakamwo.»

9 Shembuki, mwe biterusi, kûli omulindi, mwe ngâlè! Mwe ngabo z’e­ ntwâli hiri mbere, bantu b’e Kushi n’ab’e Puti, bacinga mpenzi, ba­ntu b’e Ludi, nfôla muherho!

10 Olu lwo lusiku, kuli Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe lw’olwihôlo, kucihôla oku bashombanyi bâge. Engôrho ekola yatula yanabinja, eyône, eshembuke muko. Bulya kuli kushirama kwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Omu bihugo by’e lugulu, eburhambi bwa Efrata.

11 Sôkera e Galadi wâni mubikira mwananyere w’e Misiri, orhôle omuga­vu n’obukù. Omanye warhamira busha okuyushûla amafumu: nta bufumu bwagwârha kuli we.

12 Amashanja gayumvîrhe okuhanyagala kwâwe, endûlù yâwe eyunjwîre igulu lyoshi, bulya entwâli edwîrhe yahuliganya banakumbire bombi oku idaho.

Okurherwa kw’e Misiri

13 Akanwa ka Nyakasane karhindakwo omulêbi Yeremiyahu, amango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, ayishigirhêra ecihugo c’e Misiri. 14 Mukayâlize e Misiri, mukamanyîse e Migdoli, mukahise e Nofu n’e Tahipanesi. Mubabwîre mpu: Mucihire eruhya, mucibambize, bu­lya engôrho ekola yatula yanabinja ebulungu bwâwe. 15 Kurhigi Apisi ànayasire burhakabagana? Kurhigi Entwâli yâwe erhali­nziri kahuku? Neci, Nyakasane ànamucinaguzize. 16 Anacinaguzize banji ngasi muguma adwîrhe ahirima oku wâbo! Badwîrhe babwîrana mpu: «Zuki! Rhushubire omu ishanja lirhu n’o­mu cihugo cirhu, kuli n’eyi ngôrho edwîrhe yahuma na gombi». 17 Bayirika Faraoni, mwâmi w’e Misiri eri izino: «Lubî luberegêza bu­sha». 18 Ndahîre oku ncihaba kanwa ka Mwâmi, olya oderhwa lya Nyakasane, Nayamuzinda w’Emirhwe; ayishiyisha, nka kula Tabora anaba omu ntondo, kula Karmeli alengerera oku nyanja. 19 Shana ebikunga byâwe, mwananyere olama e Misiri, Nofu, ahinduka kabanda ka mirenge ashandwe n’abayûbakamwo balulizibwe. 20 Misiri gwali mutwira mwinjinja: empangaza yahubuka e Lugulu yamuhamirakwo. 21 Emirenge y’abalwî b’enkonola masù balishushire amanina gashu­shagire: nabo bamaniôla enshando, bahwerîre boshi oku mashaka, barhalinziri kahuku. Bulya olusiku lwâbo lwàhisire, lusiku lwa kuherêrekera, mango ga kuhanwa. 22 Omulenge gwâge guli nk’izu lya njoka yashungûrha, bulya katu k’aba­ntu kayishire okucîhonda kuli ye n’embasha; nderhage abakonda e­mbala; 23 bamakonda omuzirhu gwâge, kanwa ka Nyakasane, n’obwo gu­rhahulukanwâmwo, bulya, balushire enzige bunji, kuganja kutuka. 24 Enshonyi zamakubumba, mwananyere w’e Misiri wagwîre omu nfune z’ishanja ly’e lugulu.

25 Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire erhi: «Lola oku nahana Amoni wa No, Faraoni w’e Misiri, banyamuzinda bâge n’abâmi bâge, Faraoni na ngasi boshi bacîmwikubagira. 26 Nabahâna omu maboko ga balya babalongeza olufu, omu maboko ga Nabuko­ndonozori, mwâmi w’e Babiloni n’omu maboko g’engabo zâge. Cikwêne buzinda enyuma ly’aho Misiri âshubiyagaluka nk’omu nsiku za mîra, Ka­nwaka Nyakasane. 27 Cikwône, w’oyo lsraheli, mwambali wâni Yakobo, orhayôbohaga. Bu­lya Iola oku nyishire okuyishikuciza, kurhenga omu bihugo by’e kulî n’iburha lyâwe, lyârhenga omu cihugo c’obujà. Yakobo aâshubiyagaluka anadêke n’omurhula, adêkerera n’obuholo na ntâye wacimuhugûga. 28 W’oyo murhumisi wâni Yakobo, orhayôbohaga, Kanwaka Nyakasa­ne, bulya ndi haguma nâwe. Nkola nakabya galya mashanja goshi nàkushandazagyamwo , ci wehe ntakuherêrekeze, cikwône nakuhana omu kushimba olushika, orhakalekwa buzira buhane.

Jeremia/Jeremiah 46: 1 

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא עַל־הַגֹּויִֽם׃ 2לְמִצְרַ֗יִם עַל־חֵ֨יל פַּרְעֹ֤ה נְכֹו֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־הָיָ֥ה עַל־נְהַר־פְּרָ֖ת בְּכַרְכְּמִ֑שׁ אֲשֶׁ֣ר הִכָּ֗ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַת֙ הָֽרְבִיעִ֔ית לִיהֹויָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 3עִרְכ֤וּ מָגֵן֙ וְצִנָּ֔ה וּגְשׁ֖וּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 4אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכֹ֥ובָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָֽרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃ 5מַדּ֣וּעַ רָאִ֗יתִי הֵ֣מָּה חַתִּים֮ נְסֹגִ֣ים אָחֹור֒ וְגִבֹּורֵיהֶ֣ם יֻכַּ֔תּוּ וּמָנֹ֥וס נָ֖סוּ וְלֹ֣א הִפְנ֑וּ מָגֹ֥ור מִסָּבִ֖יב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 6אַל־יָנ֣וּס הַקַּ֔ל וְאַל־יִמָּלֵ֖ט הַגִּבֹּ֑ור צָפֹ֨ונָה֙ עַל־יַ֣ד נְהַר־פְּרָ֔ת כָּשְׁל֖וּ וְנָפָֽלוּ׃ 7מִי־זֶ֖ה כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֑ה כַּנְּהָרֹ֕ות יִֽתְגָּעֲשׁ֖וּ מֵימָֽיו׃ 8מִצְרַ֨יִם֙ כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֔ה וְכַנְּהָרֹ֖ות יִתְגֹּ֣עֲשׁוּ מָ֑יִם וַיֹּ֗אמֶר אַֽעֲלֶה֙ אֲכַסֶּה־אֶ֔רֶץ אֹבִ֥ידָה עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ 9עֲל֤וּ הַסּוּסִים֙ וְהִתְהֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב וְיֵצְא֖וּ הַגִּבֹּורִ֑ים כּ֤וּשׁ וּפוּט֙ תֹּפְשֵׂ֣י מָגֵ֔ן וְלוּדִ֕ים תֹּפְשֵׂ֖י דֹּ֥רְכֵי קָֽשֶׁת׃ 10וְֽהַיֹּ֨ום הַה֜וּא לַאדֹנָ֧י יְהוִ֣ה צְבָאֹ֗ות יֹ֤ום נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֨רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יְהוִ֧ה צְבָאֹ֛ות בְּאֶ֥רֶץ צָפֹ֖ון אֶל־נְהַר־פְּרָֽת׃ 11עֲלִ֤י גִלְעָד֙ וּקְחִ֣י צֳרִ֔י בְּתוּלַ֖ת בַּת־מִצְרָ֑יִם לַשָּׁוְא֙ הִרְבֵּיתִי רְפֻאֹ֔ות תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ 12שָׁמְע֤וּ גֹויִם֙ קְלֹונֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גִבֹּ֤ור בְּגִבֹּור֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ פ 13הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָבֹ֗וא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכֹּ֖ות אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 14הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֨יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעוּ בְמִגְדֹּ֔ול וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי־אָכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ׃ 15מַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהוָ֖ה הֲדָפֹֽו׃ 16הִרְבָּ֖ה כֹּושֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֨רֶץ֙ מֹֽולַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיֹּונָֽה׃ 17קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ שָׁאֹ֔ון הֶעֱבִ֖יר הַמֹּועֵֽד׃ 18חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹ֑ו כִּ֚י כְּתָבֹ֣ור בֶּֽהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֹֽוא׃ 19כְּלֵ֤י גֹולָה֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ יֹושֶׁ֖בֶת בַּת־מִצְרָ֑יִם כִּֽי־נֹף֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְנִצְּתָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ ס 20עֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפֹ֖ון בָּ֥א בָֽא׃ 21גַּם־שְׂכִרֶ֤יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי־גַם־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י יֹ֥ום אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ 22קֹולָ֖הּ כַּנָּחָ֣שׁ יֵלֵ֑ךְ כִּֽי־בְחַ֣יִל יֵלֵ֔כוּ וּבְקַרְדֻּמֹּות֙ בָּ֣אוּ לָ֔הּ כְּחֹטְבֵ֖י עֵצִֽים׃ 23כָּרְת֤וּ יַעְרָהּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֖י לֹ֣א יֵֽחָקֵ֑ר כִּ֤י רַבּוּ֙ מֵֽאַרְבֶּ֔ה וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מִסְפָּֽר׃ 24הֹבִ֖ישָׁה בַּת־מִצְרָ֑יִם נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד עַם־צָפֹֽון׃ 25אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י פֹוקֵד֙ אֶל־אָמֹ֣ון מִנֹּ֔א וְעַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם וְעַל־אֱלֹהֶ֖יהָ וְעַל־מְלָכֶ֑יהָ וְעַ֨ל־פַּרְעֹ֔ה וְעַ֥ל הַבֹּטְחִ֖ים בֹּֽו׃ 26וּנְתַתִּ֗ים בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֔ם וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַד־עֲבָדָ֑יו וְאַחֲרֵי־כֵ֛ן תִּשְׁכֹּ֥ן כִּֽימֵי־קֶ֖דֶם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 27וְ֠אַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מֹושִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָחֹ֔וק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛וב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ ס 28אַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגֹּויִ֣ם׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ ס

47

Akanwa ka Nyakasane kayêrekire Abafilistini

1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekire Abafilistini karhindakwo omulêbi Yeremiyahu embere Faraoni arhêre Gaza: 2 Ntya kwo Nyakasane adesire: Lola amîshi gayisha gabirira kurhenga elugulu, gahinduka lwîshi ludârhi lurhankahamwa lwajamirira ecihugo na ngasi bimuli, ebi­shagala n’ababiyûbakamwo. Abantu bajayâma, bajalumba, boshi oku banayûbakaga omu cihugo, 3 erhi midindiri y’ensenyi z’ebiterusi, emilulumo y’engâlè n’olubî lw’e­ mizizi yazo erhuma. Abashamuka barhacikabagana abana bâbo, amaboko garhîre enjingo, 4 bulya olusiku luminya lwahisire lw’okuherêrekeza Abafilistini boshi, gakola mango Tiri na Sidoni bâbona omu barhabâzi bâbo bazinda, nta muguma, ciru n’omuguma barhayândazizi burhaba. Neci, Nya­kasane ahungumwîre Abafilistini boshi, musigala g’okucirhwa c’e Kafutori. 5 E Gaza, ekola mikungu ya mishîbo. E Askaloni kahwenyenye ka lufu; nawe musigala gw’e lubanda lwâbo kuhika mangaci wacîyûnjuza n’okucîshâkashâka omubiri? 6 Mashi, we ngôrho ya Nyakasane mangaci warhamûka? Shubira omu luba lwâwe orhûlirire. 7 Cikwône kurhigi yarhûlirira obwo amango ehîrwe amarhegeko na Nyakasane? Askaloni n’e ntambi z’e mashinji, yo mihigo yayûkirizi­bwa.

Jeremia/Jeremiah 4:7 1 

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ ס 2כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפֹון֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שֹׁוטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלֹואָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יֹושֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ 3מִקֹּ֗ול שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְסֹ֣ות אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבֹּ֔ו הֲמֹ֖ון גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֤וּ אָבֹות֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְיֹ֖ון יָדָֽיִם׃ 4עַל־הַיֹּ֗ום הַבָּא֙ לִשְׁדֹ֣וד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִידֹ֔ון כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתֹּֽור׃ 5בָּ֤אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְלֹ֖ון שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגֹּודָֽדִי׃ ס 6הֹ֗וי חֶ֚רֶב לַֽיהוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אַל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃ 7אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְלֹ֛ון וְאֶל־חֹ֥וף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ ס

48

Ebinwa bya Nyakasane biyêrekire Mowabu

1 Kuli Mowabu, ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’I­sraheli adesire: Buhanya bwâwe Neko , bulya wâshandwa , Kiryatayimi enshonyi zimubumbire anagwâsirwe mpira, nshonyi n’ecoôba oku ngombe. 2 Yahwerîrwe, erhaciri irenge lya Mowabu! E Heshiboni bajire irhigi ly’obuhanya bwâge: Bangaduki: Rhumukûle omu mashanjal» Na­we, Madmeni, orhacibumbûle akanwa , engôrho ekugosire bwinja­ bwinja. 3 Endûlù zamayimuka kurhenga e Horonayimu «kushâba! kushereza kal’ibala!» 4 Mowabu ashabirwe , orhwana rhwâge rhudwîrhe rhwabanda endûlù. 5 Neci wâni , omurhezi gwa Luhiti, bali bagusôka n’emirenge. Neci wâni , omu kuyandagala e Horonayimi , omuntu kuyumva endûlù y’amaganya: 6 Magulu agabe, cizi akalamo kinyu. Mushushe Arueri «omu irungu!» 7 Neci, bulya walangalire ebijiro byâwe n’emihako yâwe, nawe wama­gwârhwa mpira. Kemoshi alulizibwa haguma n’abadâhwa bage n’a­baluzi bâge. 8 Kaheza ayishihandira ngasi cishagala ntaco ciru n’eciguma ayi­shibabalira: Olubanda lwalagalira, olwimâna lwasherêzibwa, kwo Nyakasane adesire. 9 Rheganyizi Mowabu enshinda bulya nta handi aciyâkira! Ebishagala byâge byahinduka mishaka kulya kuba nta muntu wacilamamwo. 10 (Ali muhehêrere oyûkiriza omukolo gwa Nyakasane n’emirhâlûka! Muheherere orhuma engôrho yâge erhabulaga omuko!) 11 Kurhenga obusole bwâge erhi Mowabu alama omu murhûla, adêkere­ra nka mukondo gw’amamvu, gugwerhe akasanzi k’okurha idûrhu, kubula ecavunûla kurhuma nta mango alulizîbwe analiyôrhîne obu­nunu n’obwehe bwâge bwinja.

12 Co cirhumire, alaga ensiku zayishire, Kanwa ka Nyakasime, nârhumamwo abavunûzi, bayishibavunûla; bayishidubula orhubindi rhwaâbo banayishijonjaga endaha zâbo. 13 Ago mango, Mowabu ayishibona e­nshonyi erhi Kemoship orhuma nka kulya omulala gwa bene lsraheli gwabonaga enshonyi kuli Beteli gwàlicikubagîre. 14 Kurhi mwankahashiderha mpu: «Rhwàli ntwâli, nkongo za balwî.» 15 Mowabu anashandirwe, bagosire ebishagala byâge, omurhwe gw’e­ ntwâli y’emisole yâge yarhogire ah’ibâgiro, Kanwa ka Mwâmi ode­rhwa Nyakasane w’Emirhwe. 16 Okushabûka kwa Mowabu kuli hofi, obuhanya bwâge buli bulibirha. 17 Lakiri ye mwe balungu bâge mweshi, mwe muyishi mweshi izîno lyâge. Muderhe mpu: «kurhi kuno! Bwavunisire buhiri budârhi, lulya lu­buzi lw’irenge». 18 Ewe mwananyere w’e Diboni, shonoka omu irenge lyâwe, tamala oku idaho lyumulyumu, bulya kaheza wa Mowabu oyo wasôka ali ku­rhêra, âshâba engombe zâwe. 19 Mwe bantu b’e Arueri, mugorhe enjira munalinge, mudôse owajayâka n’empira yashunûsire. Mudokereze mpu: «Kurhi byabîre?» 20 «Mowabu afire nshonyi z’okushâbwa kwâge; mulake munabande­ endûlù! Mumanyîse omwanzi omu Arnoni oku Mowabu asherîre. 21 Obucîranuzi bwarhogire ecihugo c’oku hirhondo kuli Holoni, Ya­sa, Mefati, 22 Diboni, Nebo, Bet-Diblatayimi. 23 Kiryatayimi, Bet-Ga­muli, Bet-Meoni, 24 Keriyoti, Bosra n’oku bishagala byoshi by’omu cihu­go ca Mowabu, eby’ekuli nk’ebiri hofi. 25 Obuhashe bwa Mowabu bwashangusire, okuboko kwâge kwavunisire, kwanwa ka Nyakasane. 26 Lalusi-ye, bulya àlicihindulîre Nyakasane: Mowabu acîvuluvunze omu bishaliza byâge anahinduke naye masheka g’abagera. 27 Ka Israheli arhali masheka gâwe? Ka hali amango agwârhirwe omu bishambo wabula kudunda irhwe ngasi kumuderha? 28 Rhengi omu bishagala, mujihanda omu nyâla, mwe bantu b’e Mowa­bu! Muyig’engûkù yo engendiyûbakira olwogo lwâyo oku munwa gw’entuli. 29 Rhwàyumvîrhe baderha ogw’obucîbone bwa Mowabu: ogw’obulimbi bwâge burhagwerhi lugero, ogw’omuhimbo gwâge, ogw’omumino gwâge! Ogw’omurhima gw’okucîhira enyanya. 30 Mmanyire nâni obucîbone bwâge, kanwa ka Nyakasane, enderho zâge zirhagwerhi nda na mugongo, ebijiro byâge birhagwerhi nda na mugongo.

31 Co cirhumire ndi nalakira Mowabu, ndwîrhe nabanda endûlù kuli Mowabu yeshi, bali balumbwija erhi Kir-Heresi orhuma. 32 Muzâbîbu gw’e Sibma, we ndwîrhe nalakira kulusha Yazeri. Ama­shami gâwe gàlihire garhaluka enyanja gagendihika e Yazeri. Oku malehe n’oku myâka yâwe kwarhibukire kaheza. 33 Amasîma n’omwishingo byahwîre omu nkoma n’omu cihugo c’e Mo­wabu. Naganyize irivayi omu rhubindi, omukênzi arhacikanda, izù ly’omwishingo lirhaciyumvikana. 34 Omulenge gwa Hashoboni n’ogw’e Eleale guli gwahamagaza kuhi­ka e Yahasi, badwîrhe bayakûza kurhenga Sowari kuhika e Horonayimu n’e Eglat-Shelishiya, bulya ciru n’amîshi ga Nimrimi gahindusire hantu ha cumwe. 35 Nakula lwoshi lwoshi omu Mowabu, kanwa ka Nyakasane, ngasi yeshi orherekêra oku ntondo na ngasi otumbîkiza banyamuzinda wâge bw’obunywesi. 36 Omurhima gwâni gudwîrhe gwashakânya Mowabu orhuma nka kula orhurhera rhushakânya. Omurhima gwâni gudwîrhe gwashakânya erhi bantu b’e Kir-Heresi barhuma, bulya amaheza omuhako àli ahasire. 37 Neci ngasi irhwe lyakûngwîrwe, ngasi bwânwa bwàmomirwe, ngasi nfu­ne zirikwo ebikojobikojo na ngasi muguma ayambirhe sunzu ecibuno. 38 Omu ngasi côgo c’e Mowabu n’oku ngasi malango gâge, ndûlù yone, bulya nàshangwîre Mowabu nka kula omuntu anashangula enyu­ngu eberesire, kanwa ka Nyakasane. 39 Bulya anashâbirwe, bandi endûlù! Bulya Mowabu, n’enshonyi ebu­sù, ayêrekîne omugongo! Mowabu ahindusire masheka g’abagera na cêrekane ca kuyôbohya oku balungu.

40 Ntya kwo Nyakasane adesire: (nka kula Nyunda alambûla ebyûbi anaj’ayerêra enyanya za Mowabu). 41 Ebishagala byagwâsirwe mpira. Ebyôgo bizibu by’abalwî byashâbwîrwe (n’omurhima gw’omurhwe gw’abalwî b’e Mowabu, m’olwo lusi­ku, gwàli nka gwa mukazi odwîrhe afumba.) 42 Mowabu aherêrekire lwoshi arhaciri ishanja lya lubaga, bulya aciîbwîne mukulu kulusba Nyakasane. 43 Ecôba, ikombe, omurhego bikulinzire we yûbaka Mowabu, kanwa ka Nyakasane. 44 Owayâkira kulî n’ecôba, arhogera omu ikombe n’owayûlubuka o­mw’ikombe âgwârhwa n’omurhego. Neci nâlerha ebyo byoshi kuli Mowabu omu mwâka gw’obuhane bwâge, kanwa ka Nyakasane. 45 Emirhama y’abajâga bayâka balibirhira omu lwakiro lwa Hesboni, ci omuliro gwarhenga omu Hesboni, ngulumira yarhenga omu lurha­mba lwa Sihoni yafômera amarhama ga Mowabu n’empanga y’ibu­rha ly’olubî. 46 Buhanya bwâwe, wâni Mowabu! Wamâhera we lubaga lw’e Kemoshi bulya emisole yâwe yalulizîbwe n’ensûli zâwe bahindusire bajà­-nyere. 47 Ci kwônene lusiku luguma, nacigalula empira za Mowabu zàhesirwe bujà, kanwa ka Nyakasane. Obucîranuzi bwa Mowabu buhwêrîre aha.

Jeremia/Jeremiah 48: 1 

לְמֹואָ֡ב כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֹ֤וי אֶל־נְבֹו֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃ 2אֵ֣ין עֹוד֮ תְּהִלַּ֣ת מֹואָב֒ בְּחֶשְׁבֹּ֗ון חָשְׁב֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגֹּ֑וי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב׃ 3קֹ֥ול צְעָקָ֖ה מֵחֹֽרֹונָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֹֽול׃ 4נִשְׁבְּרָ֖ה מֹואָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה צְעֹורֶיהָ 5כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחֹות בִּבְכִ֖י יַֽעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמֹורַ֣ד חֹורֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ׃ 6נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֕ינָה כַּעֲרֹועֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר׃ 7כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֨יִךְ֙ וּבְאֹ֣וצְרֹותַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כְמִישׁ בַּגֹּולָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחַד 8וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 9תְּנוּ־צִ֣יץ לְמֹואָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֨יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יֹושֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃ 10אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבֹּ֖ו מִדָּֽם׃ 11שַׁאֲנַ֨ן מֹואָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגֹּולָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמֹו֙ בֹּ֔ו וְרֵיחֹ֖ו לֹ֥א נָמָֽר׃ ס 12לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־לֹ֥ו צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃ 13וּבֹ֥שׁ מֹואָ֖ב מִכְּמֹ֑ושׁ כַּאֲשֶׁר־בֹּ֨שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃ 14אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבֹּורִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃ 15שֻׁדַּ֤ד מֹואָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ 16קָרֹ֥וב אֵיד־מֹואָ֖ב לָבֹ֑וא וְרָ֣עָתֹ֔ו מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד׃ 17נֻ֤דוּ לֹו֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמֹ֑ו אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃ 18רְדִ֤י מִכָּבֹוד֙ יֹשְׁבֶי בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיבֹ֑ון כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מֹואָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃ 19אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יֹושֶׁ֣בֶת עֲרֹועֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃ 20הֹבִ֥ישׁ מֹואָ֛ב כִּֽי־חַ֖תָּה הֵילִילִי וּזְעָקִי הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנֹ֔ון כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מֹואָֽב׃ 21וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹלֹ֥ון וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֹופָעַת 22וְעַל־דִּיבֹ֣ון וְעַל־נְבֹ֔ו וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃ 23וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֹֽון׃ 24וְעַל־קְרִיֹּ֖ות וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב הָרְחֹקֹ֖ות וְהַקְּרֹבֹֽות׃ 25נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מֹואָ֔ב וּזְרֹעֹ֖ו נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 26הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מֹואָב֙ בְּקִיאֹ֔ו וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃ 27וְאִ֣ם׀ לֹ֣וא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָאָה כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֥יךָ בֹּ֖ו תִּתְנֹודָֽד׃ 28עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַּסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מֹואָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיֹונָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃ 29שָׁמַ֥עְנוּ גְאֹון־מֹואָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְהֹ֧ו וּגְאֹונֹ֛ו וְגַאֲוָתֹ֖ו וְרֻ֥ם לִבֹּֽו׃ 30אֲנִ֤י יָדַ֨עְתִּ֨י נְאֻם־יְהוָ֔ה עֶבְרָתֹ֖ו וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃ 31עַל־כֵּן֙ עַל־מֹואָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמֹואָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃ 32מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֨יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֖ד נָפָֽל׃ 33וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב וְיַ֨יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃ 34מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבֹּ֜ון עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֨הַץ֙ נָתְנ֣וּ קֹולָ֔ם מִצֹּ֨עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמֹּ֖ות יִהְיֽוּ׃ 35וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמֹואָ֖ב נְאֻם־יְהוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו׃ 36עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמֹואָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃ 37כִּ֤י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־יָדַ֨יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק׃ 38עַ֣ל כָּל־גַּגֹּ֥ות מֹואָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מֹואָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בֹּ֖ו נְאֻם־יְהוָֽה׃ 39אֵ֥יךְ חַ֨תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מֹואָ֖ב בֹּ֑ושׁ וְהָיָ֥ה מֹואָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו׃ ס 40כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מֹואָֽב׃ 41נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיֹּ֔ות וְהַמְּצָדֹ֖ות נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבֹּורֵ֤י מֹואָב֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ 42וְנִשְׁמַ֥ד מֹואָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃ 43פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יֹושֵׁ֥ב מֹואָ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 44הַנִּיס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֨חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מֹואָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 45בְּצֵ֥ל חֶשְׁבֹּ֛ון עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּֽי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבֹּ֗ון וְלֶֽהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיחֹ֔ון וַתֹּ֨אכַל֙ פְּאַ֣ת מֹואָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֹֽון׃ 46אֹוי־לְךָ֣ מֹואָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמֹ֑ושׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֨יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃ 47וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מֹואָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מֹואָֽב׃

49

Akanwa ka Nyakasane kayêrekire Amoni

1 Kuli bene Amoni. Ntyakwo Nyakasane adesire: Ka Israheli arhajira bana? K’abula omwimo? Carhumaga Milkomu ayîma e Gadi n’isha­nja lyâge liyûbasire omu bishagala? 2 Lêro! Mukolaga mwabona ensiku zayisha, Kanwa ka Nyakasane. Nayumvisamwo kuli Raba w’ Abaamoniti ehihababo by’ebîrha. Ahinduke kabazâne wa bigûkà, abananyere bâge bakwêbwe omu ngulumira y’omuliro. Ago mango lsraheli ayîme omu mîmo yâge. 3 Banda endûlù, Hesboni bulya Ari ànashâbirwe. Bandi orhuhababo bananyere b’e Raba! Yambali ba sunzu, mubande endûlù mutulutu­mbe omu byôgo! Bulya Milkomu akola ahêkwa bujà haguma n’abadâhwa bâge n’abalanzi bâge boshi. 4 Oku walimbiraga olubanda lwâwe, wâni munyere wagomire, oku wa­ cikubagiraga emihako yâwe: «mpu ndi wankacishomya okuntêra’?» 5 Alaga oku nkolaga nakuhondakwo côbohya, kanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, akugorhe empande zoshi, mwâlibirhwa­ kwo mweshi, mugende mihanda erhashimânana na ntâye waâshubûze abajayâka. 6 (Cikwône buzinda nayishikûla empira za bene Abaamoniti omu bujà-Kanwa ka Nyakasane).

Akanwa kayêrekire Edomu

7 Kuli Edomu. Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: Ewe, ka nta bushinga­nyanya buciba e Temani? Ewe, k’ihano lyahirigisire emw’aba­nya-bukengêre. K’oburhimanya bwâbo bwâhirigirha? 8 Mulibirhe! Mukule idârhi! Mucicizininika kulî, mwe mubià e Dedani, bulya namulerhera okuherêrekera mwe iburha lya Ezau, go mango g’okumuhana gano. 9 Hano abalitwa emizâbîbu bayisha emwinyu, barhâsige ecihadu ciru n’eciguma. Hano budufu ebishambo, byâshereza byoshi kuhika bigambwe. 10 Nie nâbasiga bwâmwa ntyo, bene Ezau, nie nâbafulula aha bacifulisi­re. Ntaho bacigwerhe bacibundika. Kwo kuherêrekera koshi okwo kw’obwo bûko. Bacibâho, abalungu bâbo, ntâbyo byâsigala. 11 Harhârhenge owaderha erhi nâkulerera enfuzi zâwe, n’abakana bâwe barhacicifufumukaga ndi, bulya ho ndi. 12 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Yumvi bwinja: aba ntalirheganyize okunywa akabehe, bâkanywa. Nawe, erhi ntako naba, ntabe iga! Ntanzi la! Ako kabehe, wâkanywa bwinja bwinja! 13 Ncigashire ecihango câni nk’oku nnandi Nyamuzinda, ecishagala câwe cinene ca Bosra câhinduka ca kuyôbohya, cijaci, ibala, mahorhe, irungu lya mishaka oku nsiku zo­shi». Ntyo kwo Nyakasane adesire. 14 Nayumvirhe omwanzi gwarhenga emwa Nyakasane, oku entumwa ya­ rhumirwe emw’amashanja mpu egabwire, erhi: «Shubllzanyi, mugendirhera Edomu! Hozi aho! Muje oku lugamba! 15 Edomu, nâkujira obe ishanja lya buzinda omu gandi mashanja goshi, lirya ly’okugayaguzibwa n’abantu boshi. 16 Wakagiyôbohya abantu boshi, wakazicîkebwa mpu oli mukulu bwencêne kubalusha cikwône kurheba wakagicîrheba. We bêra omu lwala­ lw’amabuye, wâmanana oku masongerwe g’entondo, ciru akaba wajirimanika olwôgo lwâwe enyanya bwenêne nka lw’ikozi, nâkubungulula eyo munda». Kwo Nyakasane adesire ntyo. 17 Edomu ahinduka ishwa lya kuyôbohya, abagera boshi bâkazisome­rwa, bayôbohe banahebe olushungûrho babona kurhi asherîre. 18 Kwo âyôrha nka kulya Sodomo na Gomora bashereraga haguma n’ebishagala byàli bimuliranyire. Nyakasane okudesire. Nta muntu ciru n’omuguma wanâcikuyûbakemwo, ntâye wânacibêre muli we. 19 «Kwo nâyôrha nka ntale yarhenga omu mashaka ga Yordani, erya yaja omu bulambo bw’akahasi kinja, Nyakasane adesire, erhi: omu kugohya liguma ntya, nacendabuka oku bantu bamwo boshi. Okuhandi obwo omu Edomu nyimikemwo omurhambo nâyishiba nàcishozire. Ndigi oyumânîne nâni? Ndi wankagerêreza okundyûza akantu? Na kandi murhegesi ohi wankanja omu irhwe»? 20 Yumvagyi lêro omulâli Nyakasane agwerhe kuli Edomu, emihigo a­rheganyize abantu baba e Temani: Mumanye bwinjinja oku nka ngonyo bababulula. Olwabuko lwâbo, balulabarhanya banabona. 21 Igulu lyamadirhimana n’omudindiri gw’okurhibuka kwâbo, izù ly’o­kuyâma kwâbo lidwîrhe lyayumvikana kuhika ebwa Nyanja y’Ama­sheke. 22 Kwo ali nk’ikozi lishanjwîre ebyûbi, amàsoka n’okulembêra enyanya za Bosra. Olwo lusiku emirhima y’abasirika b’entwâli ba Edomu yayôrha ak’omurhima gw’omukazi odwîrhe alumwa n’emikero y’okuburha.

Enkômo y’akanwa oku bishagala by’e Sîriya

23 Enkômo kuli Damasi. Ebishagala by’e Hamati na Arpadi byazânyirwe erhi omwanzi mubi bayumvirhe gurhuma. Byakangalire omurhima gurhankanaci­rhûlûla. 24 Abantu b’e Damasi batwîsire omurhima, bahindwîre omugongo bayaâka, badirhimanyire n’omusisi; balikwo amalibuko n’amalumwa ak’omukazi walumwa n’emikero y’okuburha. 25 Kurhi kwankahashikana cirya cishagala c’irenge kulya, gulya murhu­ndu gw’amasîma gusigwe bwâmwa buzira bantu? 26 Emisole yamwo yaja yahirima omu ngo, olwo lusiku abasirika bagwo boshi bahungumuka, Nyakasane w’Emirhwe okudesire. 27 Ecishagala ca Damasi nâcidulika muliro; gwâsingônola enyumpa ya Ben-Hadadi.

Enkômo y’ebinwa oku Baharabu

28 Enkomo oku Baharabu b’e Kedari n’amâmi g’e Hasori, balya bàhima­gwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. Ntya kwo Nyaka­esane adesire: Kanyi, muhamire kuli Kedari! Musherêze byoshi emw’abantu b’o­mw’irungu. 29 Babanyâge amahêma gâbo n’amasô gâbo g’ebintu, amashîro gâbo n’ebirugu byâbo byoshi binyagwe. Banyagwe engamiya zâbo banabalumizekwo ecôba, empande zoshi. 30 Libirhi, mugende duba, mucifulike bwinjinja mwe bantu b’e Hasori, kwo Nyakasane adesire ntyo. Bulya mwâmi Nebukadreza amugûngêzize, ahizire oku ammurhêra. 31 Kanyi, Nyakasane okudesire, muhamire kuli bala bantu barhacîgonza cici, abakâgicîkêbwa mpu bacilamira omu murhûla, abarhajira lu­mvi, barhajira kahamikizo, balama omu lwihweko! 32 Omushombanyi ârhôla engamiya zâbo n’amaso gâbo manji manji mu­nyago. Nâbashandabanya enyunda zoshi abo bakaziramushaku. Ntako obuhanya burhâbarhuluke, kwo Nyakasane adesire. 33 Ecishagala ca Hasori cashuba irungu lya côba oku nsiku zoshi. Ntâye ciru n’omuguma waciciyûbakamwo, omuntu oyîsa omûka.

a. Enkomo y’ebinwa kuli Elamu

34 Aka kali kanwa ka Nyakasane karhindagakwo Yeremiyahu aha murhondêro gw’obwâmi bwa Sedekiyahu, mwâmi w’e Yûda. 35 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Nâvuna omuherho gwa Elamu, gwo anegenera. 36 Empande ini z’igulu nâzirhumira Elamu, kurhenga ebulyo kuhika ebulembe, ebushoshokero bw’izûba n’ebuzikiro bwâlyo, Nâbasha­ndâza empande zoshi. Nta cihugo cirhabemwo Abaelamiti baja bayâka. 37 Abaelamiti nâbadirhimanya embere z’abashombanyi bâbo, embere za balya babalongeza olufu. Nâbarhumira obuhanya omu bukunizi bwâni bunene. Nâbashimbulula n’ebîrha kuhika mbamalîre. 38 Nâkula mwâmi n’abarhambo omu Elamu, ngwîkemwo entehe yâni y’obwâmi. Ntyo kwo Nyakasane adesire. 39 Ci kwoki, kanwa ka Nyakasane, hano kugera nsiku, Abaelamiti mbayagalula, bashubire emwababwe.

Jeremia/Jeremiah 49: 1 

לִבְנֵ֣י עַמֹּ֗ון כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יֹורֵ֖שׁ אֵ֣ין לֹ֑ו מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמֹּ֖ו בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃ 2לָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־יְהוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּי אֶל־רַבַּ֨ת בְּנֵי־עַמֹּ֜ון תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָ בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָה וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יֹרְשָׁ֖יו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 3הֵילִ֨ילִי חֶשְׁבֹּ֜ון כִּ֣י שֻׁדְּדָה־עַ֗י צְעַקְנָה֮ בְּנֹ֣ות רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה שַׂקִּ֔ים סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשֹׁוטַ֖טְנָה בַּגְּדֵרֹ֑ות כִּ֤י מַלְכָּם֙ בַּגֹּולָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו׃ 4מַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשֹּֽׁובֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָבֹ֥וא אֵלָֽי׃ 5הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות מִכָּל־סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד׃ 6וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־עַמֹּ֖ון נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 7לֶאֱדֹ֗ום כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הַאֵ֥ין עֹ֛וד חָכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חָכְמָתָֽם׃ 8נֻ֤סוּ הָפְנוּ֙ הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו׃ 9אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עֹֽולֵלֹ֑ות אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃ 10כִּֽי־אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֨יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְעֹ֛ו וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃ 11עָזְבָ֥ה יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑ה וְאַלְמְנֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ׃ ס 12כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִ֠נֵּה אֲשֶׁר־אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם לִשְׁתֹּ֤ות הַכֹּוס֙ שָׁתֹ֣ו יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔ה כִּ֥י שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃ 13כִּ֣י בִ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לְשַׁמָּ֧ה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶב וְלִקְלָלָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה בָצְרָ֑ה וְכָל־עָרֶ֥יהָ תִהְיֶ֖ינָה לְחָרְבֹ֥ות עֹולָֽם׃ 14שְׁמוּעָ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה וְצִ֖יר בַּגֹּויִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִֽתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 15כִּֽי־הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגֹּויִ֑ם בָּז֖וּי בָּאָדָֽם׃ 16תִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙ זְדֹ֣ון לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּפְשִׂ֖י מְרֹ֣ום גִּבְעָ֑ה כִּֽי־תַגְבִּ֤יהַ כַּנֶּ֨שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אֹֽורִידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 17וְהָיְתָ֥ה אֱדֹ֖ום לְשַׁמָּ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּותֶֽהָ׃ 18כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 19הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּאֹ֣ון הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤יעָה אֲרִיצֶ֨נּוּ מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמֹ֨ונִי֙ וּמִ֣י יֹעִידֶ֔נִּי וּמִי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ ס 20לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־אֱדֹ֔ום וּמַ֨חְשְׁבֹותָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם׃ 21מִקֹּ֣ול נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קֹולָֽהּ׃ 22הִנֵּ֤ה כַנֶּ֨שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־בָּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבֹּורֵ֤י אֱדֹום֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ ס 23לְדַמֶּ֗שֶׂק בֹּ֤ושָֽׁה חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד כִּי־שְׁמֻעָ֥ה רָעָ֛ה שָׁמְע֖וּ נָמֹ֑גוּ בַּיָּ֣ם דְּאָגָ֔ה הַשְׁקֵ֖ט לֹ֥א יוּכָֽל׃ 24רָפְתָ֥ה דַמֶּ֛שֶׂק הִפְנְתָ֥ה לָנ֖וּס וְרֶ֣טֶט׀ הֶחֱזִ֑יקָה צָרָ֧ה וַחֲבָלִ֛ים אֲחָזַ֖תָּה כַּיֹּולֵדָֽה׃ 25אֵ֥יךְ לֹֽא־עֻזְּבָ֖ה עִ֣יר תְּהִלָּה קִרְיַ֖ת מְשֹׂושִֽׂי׃ 26לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה יִדַּ֨מּוּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ 27וְהִצַּ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּחֹומַ֣ת דַּמָּ֑שֶׂק וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹ֥ות בֶּן־הֲדָֽד׃ ס 28לְקֵדָ֣ר׀ וּֽלְמַמְלְכֹ֣ות חָצֹ֗ור אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ נְבוּכַדְרֶאצֹּור מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה ק֚וּמוּ עֲל֣וּ אֶל־קֵדָ֔ר וְשָׁדְד֖וּ אֶת־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃ 29אָהֳלֵיהֶ֤ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעֹותֵיהֶ֧ם וְכָל־כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָגֹ֖ור מִסָּבִֽיב׃ 30נֻסוּ֩ נֻּ֨דוּ מְאֹ֜ד הֶעְמִ֧יקוּ לָשֶׁ֛בֶת יֹשְׁבֵ֥י חָצֹ֖ור נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־יָעַ֨ץ עֲלֵיכֶ֜ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֵצָ֔ה וְחָשַׁ֥ב עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבָֽה׃ 31ק֣וּמוּ עֲל֗וּ אֶל־גֹּ֥וי שְׁלֵ֛יו יֹושֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹא־דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־בְרִ֛יחַ לֹ֖ו בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ׃ 32וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמֹ֤ון מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכָל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכָּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33וְהָיְתָ֨ה חָצֹ֜ור לִמְעֹ֥ון תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עֹולָ֑ם לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ ס 34אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 35כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות הִנְנִ֥י שֹׁבֵ֖ר אֶת־קֶ֣שֶׁת עֵילָ֑ם רֵאשִׁ֖ית גְּבוּרָתָֽם׃ 36וְהֵבֵאתִ֨י אֶל־עֵילָ֜ם אַרְבַּ֣ע רוּחֹ֗ות מֵֽאַרְבַּע֙ קְצֹ֣ות הַשָּׁמַ֔יִם וְזֵ֣רִתִ֔ים לְכֹ֖ל הָרֻחֹ֣ות הָאֵ֑לֶּה וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה הַגֹּ֔וי אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָבֹ֥וא שָׁ֖ם נִדְּחֵ֥י עֹולָם 37וְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־עֵ֠ילָם לפְנֵ֨י אֹיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י׀ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם׀ רָעָ֛ה אֶת־חֲרֹ֥ון אַפִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלֹּותִ֖י אֹותָֽם׃ 38וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם וְהַאֲבַדְתִּ֥י מִשָּׁ֛ם מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 39וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים אָשׁוּב אֶת־שְׁבִית עֵילָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

50

Okushâbûka kwa Babiloni n’okurhenga omu buja kwa Bene-Israheli

1 Aka kali kanwa Nyakasane aderhezagya omulêbi Yeremiyahu kayêreki­re Babiloniq n’ecihugo c’ Abakaldeya. 2 Muyâlize ogu mwanzi ekarhî k’amashanja, mugushongêze, murhafulikaga akantu. Mubabwîre oku «Babiloni agwasirwe, Bali ba­mubonesize za mêmè, Mardukir anashângusire, enshanga zâge ziko­la hêru, ebyo bishwêka byâge byaherêrekîre. 3 Bulya ishanja lyarhenga njiranyanya lyamamurhogera, lirimulwîsa, ecihugo câge lyamacihindula irungu: cirhakacibonekamwo ehiyîsa omûka. Abantu n’ensimba byoshi byàyâsire. Arhakaciyimbwamwo akantu. 4 Mw’ezo nsiku na mw’ago mango gonènè, kwo Nyakasane adesire, bene Israheli bagaluka haguma na bene Yuda. Bagwârha enjira baje balonza Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 5 Bayisha badôsa enjira yaja e Siyoni, yo munda bayêrekire. Bayishire balibugâna Nyakasane, bafundike haguma naye endagâno y’ensiku n’amango, erya y’enkwîra erya barhakaciyibagira ciru n’eriguma. 6 Olubaga lwâni lwali lukola luba buso bwa bibuzi bihezire. Abangere bâbyo bàli erhi babihabwîre, babireka byaja byagenda mihabuka omu ntondo. Nta ntondo na nta rhurhondo byacihabaga, byalinda biyibagira ecôgo c’aha kà. 7 Abashombanyi barhangîriza babibuganaga, bakazibifomera burharhi­ndira, banacidesa erhi: «Nta kubi rhwajizire, aba bantu babihire Nyamuzinda wâbo, ye wali bucire bwâbo bw’okuli na bulangalire bwa bashakulûza bâbo». 8 Yaki, murhenge e Babiloni, kwo Nyakasane adesire, murhenge mw’e­ ci cihugo c’Abakaldeya, mukubûle enjira, nka kula ebihebe bi­shokolera obusô. 9 Bulya nkola nâhamagala omurhwe gw’amashanja manene guyishi­rhêra Babiloni. Abo bantu bayisha kurhenga omu cihugo ca njira nyanya, bagorhe Babiloni banamugwârhe. Emyampi yâbo e­rhagaluke cîru, nka kula omusirika w’entwâli arhagaluka maboko mûmu. 10 Ecihugo c’Abakaldeya bâcihagula. Ngasi boshi bayigurha bagambwe, kwo Nyakasane adesire. 11 Neci, musîme munacishinge mwe mwanyagaga ebyâni! Mwanahashija mwahama nka mitwîra ya manina omu bulambo, n’okuyâma buha­nzi. 12 Mulole kuli nyoko erhi kwo, co cirigi cihugo cinyu cammuburhaga: ­ enshonyi zàcibumbire, bikola byanshonyi kuli co, c’eco cikola ca buzinda omu gandi mashanja, irungu, bwerûlè bûmu bûmu. 13 Bukunizi bwa Nyakasane burhumire ciyôrha buzira muntu, coshi liri irungu. Ngasi boshi bagera hofi naco bakazijuguma, bashungûrhe n’obwôba babona gurhi casherîre. 14 Mwe nfôla-miherho mweshi, muyishe mugorhe Babiloni mumuzu­nguluke. Mumulikirekwo emyampi yinyu, murhayibabaliraga, bula agomire Nyakasane. 15 Mumubandire orhuhababo rhwinyu rhw’ebîrha empande zoshi. Y’oyo wacilerha alengezize amaboko. Emitungo yâge yashâbirwe, ebyôgo byâge byahondôsire. Lwihôlo lwa Nyakasane olwo, mucihôlage kuli Babiloni, mumukolere biri nka birya akolire abandi. 16 Mukule muli Babiloni abahinzi n’abasârûzi. Ngasi muntu acizibuke e­ ngôrho nkali, ashubire emwa benewâbo, ngasi muntu ayâkire omu cihugo c’emwâbo. 17 lsraheli ali akola ayôsire nka bibuzi bihezire, byaja byahivwa n’entale. Omurhanzirhanzi wabirirekwo ali mwâmi w’e Asuru. Enyuma z’o­ kwo, ayisha mwâmi Nabukondonozori w’e Babiloni, amubederhera o­rhuvuha. 18 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, erhi: «Nkolaga nahana omwâmi w’e Babiloni haguma n’ecihugo câge, nka kulya, mîra nahanaga omwâmi w’e Asuru. 19 Cikwône nashubilongolana Israheli omu lwabuko lwâge. Akerera oku ntondo ya Karmeli n’omu Bashani; arhabule kantu oku ntondo ya Efrayimu n’omu cihugo ca Galadi-Akera, ayigurhe, anagambwe. 20 Mw’ezo nsiku na mw’ago mango, kwo Nyakasane adesire, bâlonza obubî bwa lsraheli, barhâcibubone, balonze ebyâha bya Yuda, barhâcibibone, bulya nâbabalira ngasi boshi basigire.

Babwîre Yeruzalemu oku Babiloni ârhoga âshanguke

21 Murhêre ecihugo ca Meratayimu, murhêre n’abayûbaka e Pekodi, oyi­rhe, onigûze abasigire eyo munda, kwo Nyakasane adesire, oyukiri­ze ngasi byoshi nakurhegesire. 22 Cihogêro ca bîrha omu cihugo! Hoshi, lubi Iunji lunji! 23 Ka kwankanaba? Olya Babiloni wàli nyundo yakâgivunyungula igulu lyoshi! Naye akavunyunguka bushangukizà. Abe irungu lya kuyôbo­ hya omu gandi mashanja goshi! Nka gurhi obwo! 24 Babiloni, nalikurhezire omulabarho. wamagugwamwo orhan’ishi! w’oyu okola hêru, mîra bakusamaga! Bulya nie wàli wamahuma omu isù, niono Nyakasane. 25 Nyakasane amayigula embîko yâge. Omu bukunizi n’omu burhe bwaâge akolaga ayêrekana emirasano akûzire mw’eyo mbîko. Babona omukolo gwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe omu cihugo c’Abakaldeya. 26 Murhenge empande zoshi, muyishire Babiloni, muhamûle enguli zâge! Mumulundike nsingansinga, munamusherêze. Arhacisigalagamwo kantu! 27 Enfizi zâge zoshi, muzinigûze. Mujizimorogeza aha babâgira. Buha­nya bwâbo, bamahera, bulya amango Nyakasane abahanamwo gahisire. 28 Yumvi olubî abayasire abo, abafulumusire e Babiloni, badwîrhe o­mwanzi e Siyoni, mpu: Nyakasane Nyamuzinda wirhu anacihôzire, anacihôlire aka-Nyamuzinda kâge katagatifu.

Ecaha c’okugagaja Ntagagajwa

29 Muhuluze enfôla-muherho zoshi, bajirhêra Babiloni. Bamugorhe, ba­namufukire orhusheshero rhwoshi. Bamugalulire obubî ajizire, ba­mukolere ebi akolire abandi! Bulya arhambala Nyamuzinda, Muta­gatifu w’Israheli. 30 Emisole yâge yoshi yâhirima omu mihanda yâge, n’abasirika bage bo­shi bâfunyâla, bagukumuke olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire. 31 Weshi oyu! wâni cibonè! Kwo Nyamuzinda, Nyakasane w’Emirhwe adesire, olusiku lwâwe Iwayishire, nkola nkuyishîre, ndi kuhana. 32 Ngasi ocîbona asarhala anahirime, na ntâye wamuzûsa. Ebishagala byâge nâbidulika muliro, gusingônole n’abamuzungulusire boshi. 33 Ntya kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire: «Bene Israheli na bene Yuda bàlibuzîbwe. Ababalulizagya babagwasire buzibu, balahîre okubalîka. 34 Niono, Mufungizi wâbo, ndi muzibu, nie Nyakasane w’Emirhwe. Nafumbarha niene olubanja lwâbo, Iyo nderha omurhûla omu igu­lu, n’akashâbo omu bantu b’e Babiloni.

Omulâli gwa Nyakasane kuli Babiloni

35 Engôrho oku Bakaldeya, kwo Nyakasane adesire, oku bantu b’e Babi­ loni, oku baluzi bage n’oku bashinganyanya bage! 36 Engôrho oku balaguzi bage bahurhiremwo irhwe! Engôrho oku basiri­ ka bage. batwike omurhima! 37 Engôrho oku biterusi byâge, oku ngale zâge, oku mashanja ga ngasi lubero gamulwirakwo; boshi bahinduke ngonyi za bakazi! Engôrho oku bahirhi bâge, boshi bahagulwe! 38 Engôrho oku nyîshi zâge, zoshi ziyumûke. Bulya ciri cihugo ca nshu­sho za bazimu, ebyo bihenyango bihûsa ababiharâmya. 39 Co cirhumire banyambwe na nyamugunga bayishiyunjula omu ci­shagala, enyunda zâyunjulamwo. Babiloni âyârha buzira bantu oku nsiku zoshi, arhakacibêrwamwo emyâka n’emyâka. 40 Namutulamya nk’oku najiraga Sodomo, Gomora n’ebishagala byàli eburhamhi, kwo Nyakasane adesire. Nta muntu ciru n’omuguma wâciyûbake muli ye, ntâye oyîsa omûka wâcibêre muli ye. 41 Ishanja liyishe lyarhenga ebulembe, ishanja linene, abâmi b’obuhashe bârhenga ebwa kafende-fende k’igulu. 42 Abasirika bâbo baja bashaganya amatumu n’engôrho, bali nka by’êru­ bala barhabalira ndi. Baja bajira olubi nka kula enyanja ekungula. Bashonyire oku biterusi banacikeresire bwinjinja oku lugamba lw’amatabâro, w’oyo bayishîre wâni Babiloni. 43 Omwâmi w’e Babiloni obu ayumvîrhe ogwo mwanzi, amarhoga ama­boko, entemu yamamushamula ak’omukazi walumwa n’emikero y’okuburha. 44 Kwo nâyôrha nka kula entale erhenga omu mashaka ga Yordani esôkere ebwa kahasi kabishi, kwo Nyakasane adesire. Mbalibirhe­ kwo boshi oku caligumiza. Okubundi nyimike omurhambo nacîshozire niene omu Babiloni. Ndigi wankacîgerera kuli nie. Na mu­rhegesi ohi wakampigiza? 45 Yumvagyi lero mulali muci Nyakasane ajirîre Babiloni, mihigo mici a­rheganyize abantu b’omu cihugo. Okunali, boshi bagenda bakululwa nka bibuzi kuhika oku muzinda-zinda. Ecihugo câbo naco cône câbakabulira n’entemu. 46 Erhi ogwo mwanzi gunamanywa, mpu: «Babiloni agwâsirwe», igulu lyàdirhimana, ecihôgero cinene càmazuka omu mashanja goshi.

Jeremia/Jeremiah 50: 1 

הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 2הַגִּ֨ידוּ בַגֹּויִ֤ם וְהַשְׁמִ֨יעוּ֙ וּֽשְׂאוּ־נֵ֔ס הַשְׁמִ֖יעוּ אַל־תְּכַחֵ֑דוּ אִמְרוּ֩ נִלְכְּדָ֨ה בָבֶ֜ל הֹבִ֥ישׁ בֵּל֙ חַ֣ת מְרֹדָ֔ךְ הֹבִ֣ישׁוּ עֲצַבֶּ֔יהָ חַ֖תּוּ גִּלּוּלֶֽיהָ׃ 3כִּ֣י עָלָה֩ עָלֶ֨יהָ גֹּ֜וי מִצָּפֹ֗ון הֽוּא־יָשִׁ֤ית אֶת־אַרְצָהּ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה יֹושֵׁ֖ב בָּ֑הּ מֵאָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה נָ֥דוּ הָלָֽכוּ׃ 4בַּיָּמִ֨ים הָהֵ֜מָּה וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה יָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הֵ֥מָּה וּבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו הָלֹ֤וךְ וּבָכֹו֙ יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 5צִיֹּ֣ון יִשְׁאָ֔לוּ דֶּ֖רֶךְ הֵ֣נָּה פְנֵיהֶ֑ם בֹּ֚אוּ וְנִלְו֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה בְּרִ֥ית עֹולָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ ס 6צֹ֤אן אֹֽבְדֹות֙ הָיָה עַמִּ֔י רֹעֵיהֶ֣ם הִתְע֔וּם הָרִ֖ים שֹׁובֵבִים מֵהַ֤ר אֶל־גִּבְעָה֙ הָלָ֔כוּ שָׁכְח֖וּ רִבְצָֽם׃ 7כָּל־מֹוצְאֵיהֶ֣ם אֲכָל֔וּם וְצָרֵיהֶ֥ם אָמְר֖וּ לֹ֣א נֶאְשָׁ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר חָטְא֤וּ לַֽיהוָה֙ נְוֵה־צֶ֔דֶק וּמִקְוֵ֥ה אֲבֹֽותֵיהֶ֖ם יְהוָֽה׃ ס 8נֻ֚דוּ מִתֹּ֣וךְ בָּבֶ֔ל וּמֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים יָצְאוּ וִהְי֕וּ כְּעַתּוּדִ֖ים לִפְנֵי־צֹֽאן׃ 9כִּ֣י הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֡י מֵעִיר֩ וּמַעֲלֶ֨ה עַל־בָּבֶ֜ל קְהַל־גֹּויִ֤ם גְּדֹלִים֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפֹ֔ון וְעָ֣רְכוּ לָ֔הּ מִשָּׁ֖ם תִּלָּכֵ֑ד חִצָּיו֙ כְּגִבֹּ֣ור מַשְׁכִּ֔יל לֹ֥א יָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃ 10וְהָיְתָ֥ה כַשְׂדִּ֖ים לְשָׁלָ֑ל כָּל־שֹׁלְלֶ֥יהָ יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 11כִּ֤י תִשְׂמְחִי כִּ֣י תַעֲלְזִי שֹׁסֵ֖י נַחֲלָתִ֑י כִּ֚י תָפוּשִׁי כְּעֶגְלָ֣ה דָשָׁ֔ה וְתִצְהֲלִי כָּאֲבִּרִֽים׃ 12בֹּ֤ושָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יֹֽולַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גֹּויִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃ 13מִקֶּ֤צֶף יְהוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל־בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּותֶֽיהָ׃ 14עִרְכ֨וּ עַל־בָּבֶ֤ל׀ סָבִיב֙ כָּל־דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל־תַּחְמְל֖וּ אֶל־חֵ֑ץ כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָֽאָה׃ 15הָרִ֨יעוּ עָלֶ֤יהָ סָבִיב֙ נָתְנָ֣ה יָדָ֔הּ נָֽפְלוּ֙ אַשְׁוִיֹּתֶיהָ נֶהֶרְס֖וּ חֹֽומֹותֶ֑יהָ כִּי֩ נִקְמַ֨ת יְהוָ֥ה הִיא֙ הִנָּ֣קְמוּ בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָֽהּ׃ 16כִּרְת֤וּ זֹורֵ֨עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיֹּונָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמֹּו֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֹ֖ו יָנֻֽסוּ׃ ס 17שֶׂ֧ה פְזוּרָ֛ה יִשְׂרָאֵ֖ל אֲרָיֹ֣ות הִדִּ֑יחוּ הָרִאשֹׁ֤ון אֲכָלֹו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְזֶ֤ה הָאַחֲרֹון֙ עִצְּמֹ֔ו נְבוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ס 18לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֥י פֹקֵ֛ד אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאֶל־אַרְצֹ֑ו כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי אֶל־מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 19וְשֹׁבַבְתִּ֤י אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־נָוֵ֔הוּ וְרָעָ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל וְהַבָּשָׁ֑ן וּבְהַ֥ר אֶפְרַ֛יִם וְהַגִּלְעָ֖ד תִּשְׂבַּ֥ע נַפְשֹֽׁו׃ 20בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֹ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר׃ 21עַל־הָאָ֤רֶץ מְרָתַ֨יִם֙ עֲלֵ֣ה עָלֶ֔יהָ וְאֶל־יֹושְׁבֵ֖י פְּקֹ֑וד חֲרֹ֨ב וְהַחֲרֵ֤ם אַֽחֲרֵיהֶם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַעֲשֵׂ֕ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽיךָ׃ ס 22קֹ֥ול מִלְחָמָ֖ה בָּאָ֑רֶץ וְשֶׁ֖בֶר גָּדֹֽול׃ 23אֵ֤יךְ נִגְדַּע֙ וַיִּשָּׁבֵ֔ר פַּטִּ֖ישׁ כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגֹּויִֽם׃ 24יָקֹ֨שְׁתִּי לָ֤ךְ וְגַם־נִלְכַּדְתְּ֙ בָּבֶ֔ל וְאַ֖תְּ לֹ֣א יָדָ֑עַתְּ נִמְצֵאת֙ וְגַם־נִתְפַּ֔שְׂתְּ כִּ֥י בַֽיהוָ֖ה הִתְגָּרִֽית׃ 25פָּתַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־אֹ֣וצָרֹ֔ו וַיֹּוצֵ֖א אֶת־כְּלֵ֣י זַעְמֹ֑ו כִּי־מְלָאכָ֣ה הִ֗יא לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָאֹ֖ות בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ 26בֹּֽאוּ־לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַאֲבֻסֶ֔יהָ סָלּ֥וּהָ כְמֹו־עֲרֵמִ֖ים וְהַחֲרִימ֑וּהָ אַל־תְּהִי־לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃ 27חִרְבוּ֙ כָּל־פָּרֶ֔יהָ יֵרְד֖וּ לַטָּ֑בַח הֹ֣וי עֲלֵיהֶ֔ם כִּֽי־בָ֥א יֹומָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ ס 28קֹ֥ול נָסִ֛ים וּפְלֵטִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ בָּבֶ֑ל לְהַגִּ֣יד בְּצִיֹּ֗ון אֶת־נִקְמַת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ נִקְמַ֖ת הֵיכָלֹֽו׃ 29הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל׀ רַ֠בִּים כָּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־ פְּלֵטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפָעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 30לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתָּ֥הּ יִדַּ֛מּוּ בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 31הִנְנִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ זָדֹ֔ון נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֹ֑ות כִּ֛י בָּ֥א יֹומְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃ 32וְכָשַׁ֤ל זָדֹון֙ וְנָפַ֔ל וְאֵ֥ין לֹ֖ו מֵקִ֑ים וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה כָּל־סְבִיבֹתָֽיו׃ ס 33כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכָל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃ 34גֹּאֲלָ֣ם׀ חָזָ֗ק יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ שְׁמֹ֔ו רִ֥יב יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֑ם לְמַ֨עַן֙ הִרְגִּ֣יעַ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִרְגִּ֖יז לְיֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ 35חֶ֥רֶב עַל־כַּשְׂדִּ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־יֹשְׁבֵ֣י בָבֶ֔ל וְאֶל־שָׂרֶ֖יהָ וְאֶל־חֲכָמֶֽיהָ׃ 36חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבֹּורֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃ 37חֶ֜רֶב אֶל־סוּסָ֣יו וְאֶל־רִכְבֹּ֗ו וְאֶל־כָּל־הָעֶ֛רֶב אֲשֶׁ֥ר בְּתֹוכָ֖הּ וְהָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים חֶ֥רֶב אֶל־אֹוצְרֹתֶ֖יהָ וּבֻזָּֽזוּ׃ 38חֹ֥רֶב אֶל־מֵימֶ֖יהָ וְיָבֵ֑שׁוּ כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא וּבָאֵימִ֖ים יִתְהֹלָֽלוּ׃ 39לָכֵ֗ן יֵשְׁב֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְיָ֥שְׁבוּ בָ֖הּ בְּנֹ֣ות יַֽעֲנָ֑ה וְלֹֽא־תֵשֵׁ֥ב עֹוד֙ לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ון עַד־דֹּ֥ור וָדֹֽור׃ 40כְּמַהְפֵּכַ֨ת אֱלֹהִ֜ים אֶת־סְדֹ֧ם וְאֶת־עֲמֹרָ֛ה וְאֶת־שְׁכֵנֶ֖יהָ נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 41הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מִצָּפֹ֑ון וְגֹ֤וי גָּדֹול֙ וּמְלָכִ֣ים רַבִּ֔ים יֵעֹ֖רוּ מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 42קֶ֣שֶׁת וְכִידֹ֞ן יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קֹולָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־בָּבֶֽל׃ 43שָׁמַ֧ע מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־שִׁמְעָ֖ם וְרָפ֣וּ יָדָ֑יו צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְהוּ חִ֖יל כַּיֹּולֵדָֽה׃ 44הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּאֹ֣ון הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤עָה אֲרוּצֵם מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמֹ֨ונִי֙ וּמִ֣י יֹועִדֶ֔נִּי וּמִֽי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ 45לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־בָּבֶ֔ל וּמַ֨חְשְׁבֹותָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים אִם־לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נָוֶֽה׃ 46מִקֹּול֙ נִתְפְּשָׂ֣ה בָבֶ֔ל נִרְעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ וּזְעָקָ֖ה בַּגֹּויִ֥ם נִשְׁמָֽע׃ ס

51

Kanwa Nyakasane kuli Babiloni

1 Ntya kwo Nyakasane adesire: Nahûkiza kuli Babiloni n’abayûbaka e Kaldeya empûsi ndârhi y’akashâbo. 2 Nâlikira kuli Babiloni abashandâzas Iyo bamushandâza, n’okusherêza ecihugo câge, bulya bayishimugorha enyunda zoshi muli olwo lusiku lw’obuhanya. 3 Owalasha emyampi arharhamaga, acibambîzize emyampi acihangâne. Emisole yâge erhabonaga aha yayâkira. Muhungumule omurhwe gw’abasirika bâge boshi. 4 Abayagalisire bayôrha balambamire omu cihugo c’Abakaldeya. N’aba­ tumirhe omu mihanda y’e Babiloni. 5 Bulya Israheli na Yuda barhahezagya Nyakasane NyamuZinda w’Emi­rhwe, ciru akaba ecihugo câbo c’agomîre Nyamuzinda Mtagatifu w’Israheli. 6 Yaki! murhenge omu Babiloni, (ngasi muguma alwîre oku gâge); mu­ rhacikululire omu buhane bwâge. Bulya go mango g’olwihôlo lwa Nyakasane gano, akola amugalulira nk’oku anakwânîne. 7 Babiloni ali kabehe ka masholo oku kuboko kwa Nyakasane. Ama­shanja gakaziginywa oku idivayi lyâge, co carhumire gasiraha. 8 Lero ahirimire oku caligumiza, y’oyo wamashanguka. Mumuba­ndirage endûlù, mulonze obufumu mumurhûlirizemwo amalumwa gâge. Ka kurhankanaba erhi ankacifuma. 9 Rhwàbusire Babiloni, ci arhafuma. Rhumulekage na ngasi muguma acishubirire emwâbo. Bulya obuhane bumurhogirekwo buli bune­ne, busôsire bwahika emalunga. 10 Rhwe Nyakasane ahire olubanja yishi! Rhuciyâliza omu Siyoni ecijiro ca Nyakasane Nyamuzinda wirhu. 11 Hagiki ebisonga binyu. Nyakasane amazûsa oburhe bw’abâmi b’Aba­medi, bulya ahizire mpu kuhika ashâbe Babiloni. Lwihôlo lwa Nyakasane olwo. Lwihôlo lw’aka-Nyamuzinda kâge. Murhyaze emya­mpi yinyu, muyibumbe emirhama. 12 Mumanike ibendêra ly’amatabâro oku byôgo bya Babiloni. Muyuûshûle abalanzi b’okulanga, muhireko abalâlîzi, murheganye ab’oku­ ja ebulâbi. Bulya Nyakasane anahizire okujira ngasi byoshi àde­rhaga oku bantu b’e Babiloni. 13 We yûbaka oku burhambi bw’enyishi, we mugale omu mihako, ôlwâwe lwahwîre, amango gakuhikîre. 14 Nyakasane w’Emirhwe acîgashire ecihango câge erhi: «Mbo fa eciha­ngo câni nie Nyamuzinda, ntakurhulîrikwo abantu mwandu bali nkacitû ca nzige, bâkubandirakwo olwôho lw’ebîrha.» 15 Alemire obudaka oku buhashe bwâge, abumba igulu oku bumanye bwâge, n’oku bukengere bwâge àjira amalunga. 16 Oku irhegeko lyâge amîshi ganacilunde oku nkuba, ecitû cinênènè cisôke emalunga, emilazo elêrhe enkuba, empûsi erhenge aha ebeêra. 17 Abantu boshi banayôrhe bagungumire, buzira kuyumva akantu. Ngasi bàbumbire enshusho zâbo banagwârhwe n’enshonyi zàrhumaga bazibumba, bulya enshusho zâbo ziba za kurhebana, zirhimbwa­ mwo mûka. 18 Biba bintu birhagwerhi kalamo, bintu birhagwerhi nda na mugongo. Byanahirigirha amango Nyakasane arhuma obuhanya. 19 Kuli Israheli yêhe, birhali ntyo. Bulya Nyaksane ye walemaga igulu, na lsraheli go mulala acîshozire, lzino lyâge Nyakasane w’Emirhwe.

Obuhiri bwa Nyakasane

20 Wampîre obuhiri, mpu mbukolese, mirasano ya bîrha. 21 We nakolesize oku kuvungunyula ebiterusi n’ababishonakwo, engâlè n’abazihêka. 22 We nakolesize oku kuvungunyula abalume n’abakazi, emisole n’aba­shosi, abarhabana n’abanyere. 23 We nakolesize oku kuvungunyula abangere n’obusô bwâbo; abahinzi n’ebishwêkwa byâbo, abarhegesi n’abarhambo bâbo. 24 Cikwône, kwo Nyakasane adesire, mukolaga mwabona lero kurhi nagalulira Babiloni n’abantu bâge amabi goshi bajizire e Siyoni. 25 Neci, namakuyishira Babiloni, eci cingiringiri c’okusherêza, we kazi­shereza byoshi en’igulu, kwo Nyakasane adesire. Nâkulambûlira­kwo okuboko kwâni. Nâkuhirika kurhenga oku lwâla, enyanya. Nâkujira obe ntondo ya muliro. 26 Erya erhankacirhôlwakwo, ciru ibuye liguma, lyakaba kaboko ka nyu­mpa, erhi lyakuyûbakirwakwo, bulya wâbà muhehêrere, ensiku n’amango. Kwo Nyakasane ogala byoshi adesire. 27 Mumanike ibendêra omu igulu lyoshi, mubûhe omushekera omu ma­shanja. Mushubûlize abantu boshi kuli Babiloni, muhamagale amaâmi g’eArarati, ag’e Mini n’ag’e Ashekenazi; mumurhumizekwo abasirika, mushumûle biterusi binji nka hitù hya nzige. 28 Mushubûlize amashanja goshi Iyo galw’amatumu kuli ye: abâmi b’e Medi, abarhambo bâge, abacîranuzi bâge n’ecihugo câge coshi. 51, 20: Obuhiri: mweci cinwa balonza okuderha Babiloni nka mushombanyi w’Israheli. Omulêbi Yeremiyahu ajiraga eci cijiro omu mwaka gwa 593, Mwâmi Yezu àrhaciburhwa. Alonza okuyêreka­ na obuyemêre bwâge oku luderho lwa Nyakasane, na kandi kuli kuyêrekana obuhanya bwâyishira Babiloni. 29 Igulu lyamadirhimana, lyamageramwo omusisi n’obwôba; bulya omu­higo gwa Nyakasane kuli Babiloni gwamahika. Ecihugo ca Babiloni acihindula irungu lya kujugumya, lirya lirhimbwamwo muntu. 30 Ahasirika b’entwâli b’e Bahiloni bamaleka okulwa bamacîfulika omu mashaka. Oburhwâli bwâbo bwabahwêrîre, bakola bayosire nka bakazi. Emihango y’ecishagala yakundusire, enyumpa zâmwo bazi­dûlisire muliro. 31 Entumwa zaja zabugânana, zikûzire omulindi zâgendibwîra mwâmi, w’e Babiloni oku ecihugo cagwâsirwe empande zoshi, 32 enjira z’okujamwo zoshi zagosirwe, ebyôgo byahire ntugurhirà, abasi­rika bâge boshi barhemusire n’obwôba. 33 Bulya ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’lsraheli adesi­re: Omwananyere we Babiloni kwali nka ngô amango bali bayirhi­ndagira. Hisanzi hitya hyône hicimusigalire, amango g’okusârûla gamuhikîre.

Nyakasane âcihôla

34 Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni ammirangusize anyusa, ansiga mûmu nka nambi erhalikwo ciru bisigaliza. Ammirangusa nka njo­ka, àbumba enda yâge embere ànkabulire. 35 Abantu b’e Siyoni bàderha, mpu: «Amababale Babiloni àrhujirire gamugalukekwo mâshi!» Ahantu b’e Yeruzalemu nabo baderhe, mpu: «Abantu b’e Babiloni balyûle omuko gwirhu bàbulazire maâshi!» 36 Ntya kwo Nyakasane aderhîre Yeruzalemu, erhi: «Niene nkolaga nakulwakwo, nacikwihôlera, nkola naganya olwîshi !wâge, nfuke n’enshôko zâge. 37 Babiloni nâmujira mushaka, abe bulumba bwa banyambwe, cishagala cirhayimbwamwo muntu, ca kurhangâza na ca kuyôbohya. 38 Bunôla abantu b’e Babiloni boshi kwo bakola bali nka ntale zaluluma, badwîrhe balumba nka nsimba. 39 Oku omwifinjo gwâbo gwaja gwaluga, nâni nabarheganyiza ishega: nâbalalusa basirahe, bagwîshîre burhazûka oku nsiku zoshi, kwo Nyakasane adesire. 40 Nabahêka ah’ibagiro, nka bibuzi, nka biganda-buzi erhi bihebe.»

Endûlù kuli Babiloni

41 Kurhi byabîre ntyo! Ecishagala ca Sheshaki cija ircnge omu igulu lyo­shi cagwâsirwe! Kurhi oku Babiloni yekola irungu lya côba omu ga­ndi mashanja? 42 Enyanja yasôsire yahika kuli Babiloni amîshi gamumirîre. 43 Ebishagala byâge bikola biri irungu lyûmu, ecihugo coshi cikola mpala-manga ya mabuye, cirhaciyimbwamwo muntu, buzira ciru omuntu ocicigeramwo.

Nyakasane ahana banyamnzinda bw’obwihambi

44 Nyakasane amanyisize, erhi: «Namahana Bali, nyamuzinda w’e Babi­loni; namushaza ngasi byoshi adwîrhe amirangusa. Amashanja gahusa okukazija emwâge? Ecôgo ca Babiloni cahongosire. 45 Mwe lubaga lwâni, rhengi omu cishagala, ngasi muguma acize amagala gâge embere ly’obukunizi bwâni bunene. 46 Mumanye mwankarhâ omurhima. Murhayôbohaga emyanzi yaja ya­ gera omu cihugo: Mwanzi mulebe gunaderhwe mw’ogu mwâka, ogundi mwâka haderhwe gundi mwanzi mulebe: kavulindi omu igulu, ciri-misi wagonyagonya owundi ciri-misi mpu amurhenze oku ntebe y’obwâmi. 47 Ensiku ziyîruka, ezi nâhanamwo enshusho z’abazimu b’e Babiloni, ecihugo coshi cârhindibuka. Emifu yakaziyôrha elambamire oku idaho omu cishagala. 48 Go mango empingu n’igulu na ngasi bimuba byoshi byabanda endûlù kuli Babiloni, bulya abamushandâza bayiruka, bahubuka olunda lw’enyanya. Ntyo kwo Nyakasane ogala byoshi adesire. 49 Nka kulya ajiraga nkumba mwandu omu Israheli, Babiloni naye âshuba nkumba bulya banji bafire omu igulu erhi yerhuma. 50 Mugende, murhaciyîmange, mwe mwafulumusire engôrho yâge. Ku­rhenga eyo munda, mukazigerêreza Nyakasane, muyêrekere omu­rhima e Yeruzalemu. 51 Oku rhwakagiyumva enshonyi zarhubumba erhi rhwayumvagya ebija­ci! Enshonyi zakazirhusôka kuhika emalanga amango rhwabonaga abanya-mahanga bashesherera omu cirhînyiro ca Nyakasane. 52 Nyakasane adesire, erhi: «Ensiku ziyiruka, ezi nâhanamwo enshusho z’abazimu b’e Babiloni. Omulumbo gw’abayâgalisire gwayu­mvîkana omu cihugo coshi. 53 Ciru Babiloni ankabîre anahasha okusôkera emalunga anatweyo eciraâlo câge cirhankahikwakwo, nânarhegeka ba-kaheza bamuhikekwo eyo munda.» 54 Muyumve endûlù zarhenga omu Babiloni, obuhanya bunene bwamaja omu cihugo c’Abakaldeya. 55 Nyakasane oyo washerêza Babiloni, akolaga ahulisa oluî !wâge lune­ne. Omushombanyi amaheba olwôho nka mulaba gw’omu nyanja, omu lubî lw’omukungulo. 56 Kaheza amuyegera akola âmukoza, entwâli zâge âzishwêka avune n’emiherho y’ebîrha. Bulya Nyakasane ye Nyamuzinda mwihôzi, ye ryûla nk’oku binashingânîne. 57 Nâbalalusa, abaluzi n’abashinganyanya bâge, abarhambo bâge, abaji­nji n’emirhwe/entwali z’abalwî bâge, bayishigwîshira n’okuja iro ly’ensiku n’amango, barhankacizuka bundi, kwo Mwâmi Mukulu oderhwa Nyakasane w’Emirhwe adesire.

Babiloni âshâbwa

58 Nyakasane w’Emirhwe amashubiyushûla ntya, erhi: «Ebyôgo by’e Babiloni byàkundusire lwoshi lwoshi, enyumvi zâge zagulumîre, e­mbaga zidwîrhe zacirhamya oku busha, muliro amashanja gadwîrhe garhindibukira!».

Omwanzi gwakabuliragwa omu Efrata.

59 Seraya mugala wa Neriya mwinjikulu wa Maseya, àli rnurhabâzi w’oku côgo ca mwâmi Sedekyahu w’e Yudeya. Omu mwâka gwa kani gw’obwâmi bwa Sedekyahu, alusa mwâmi e Babiloni. 60 Yeremiyahu naye oku bwâge àli aya­ndisire amahanya gahonera kuli Babiloni goshi omu citabu, erya myanzi enadesirwe ahâla nyanya. Yeremiyahu anacikomêreza Seraya, erhi: 61 «Hano onahika e Babiloni, onakengêre okusona ebi binwa n’izù linene. 62 Cazinda oderhe, erhi: Nyakasane, wenênè waderhaga oku eci cishagala cayishisherêra, oku cirhâsigalemwo muntu ôli ecintu, oku cahinduka irungu lyûmu oku nsiku zoshi. 63 Hano onayûsa okusoma eci citabu, onacishwêkerekwo ibuye, ocikabu­lire omu Efrata, 64 okubundi oderhe ebi binwa, erhi: Ntyo kwo Babiloni âyi­shihirigirha, arhakanacizûka omu buhanya Nyakasane amurhumîre. «Amasha­nja gamalibuka.» Obwo bwo buzinda bw’ebinwa bya Yeremiyahu.

Jeremia/Jeremiah 51: 1 

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃ 2וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּֽי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּיֹ֥ום רָעָֽה׃ 3אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ ידרך הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתֹּ֔ו וְאֶל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנֹ֑ו וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כָּל־צְבָאָֽהּ׃ 4וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצֹותֶֽיהָ׃ 5כִּ֠י לֹֽא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵֽאֱלֹהָ֔יו מֵֽיְהוָ֖ה צְבָאֹ֑ות כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּדֹ֖ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6נֻ֣סוּ׀ מִתֹּ֣וךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשֹׁ֔ו אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֹנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַֽיהוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃ 7כֹּוס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כָּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גֹויִ֔ם עַל־כֵּ֖ן יִתְהֹלְל֥וּ גֹויִֽם׃ 8פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאֹובָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃ 9רִפִּאנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצֹ֑ו כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֨יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃ 10הֹוצִ֥יא יְהוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיֹּ֔ון אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 11הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּתֹ֖ו לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֹֽו׃ 12אֶל־חֹומֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֨יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֨ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ 13שֹׁכַנְתִּי עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֹֽוצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃ 14נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות בְּנַפְשֹׁ֑ו כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃ ס 15עֹשֵׂ֥ה אֶ֨רֶץ֙ בְּכֹחֹ֔ו מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָתֹ֑ו וּבִתְבוּנָתֹ֖ו נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ 16לְקֹ֨ול תִּתֹּ֜ו הֲמֹ֥ון מַ֨יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיֹּ֥צֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ 17נִבְעַ֤ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכֹּ֖ו וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃ 18הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃ 19לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗וב כִּֽי־יֹוצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָתֹ֑ו יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 20מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גֹּויִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֹֽות׃ 21וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹֽכְבֹ֑ו וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֹֽו׃ 22וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃ 23וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְרֹ֔ו וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדֹּ֑ו וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּחֹ֖ות וּסְגָנִֽים׃ 24וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל׀ יֹושְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כָּל־רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיֹּ֖ון לְעֵֽינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ ס 25הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֨יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃ 26וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמֹֽוסָדֹ֑ות כִּֽי־שִׁמְמֹ֥ות עֹולָ֛ם תִּֽהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 27שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שֹׁופָ֤ר בַּגֹּויִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ גֹּויִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכֹ֥ות אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַֽעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃ 28קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גֹויִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחֹותֶ֖יהָ וְאֶת־כָּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתֹּֽו׃ 29וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁבֹ֣ות יְהוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 30חָדְלוּ֩ גִבֹּורֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָדֹ֔ות נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃ 31רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִירֹ֖ו מִקָּצֶֽה׃ 32וְהַמַּעְבָּרֹ֣ות נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃ ס 33כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאֹות֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ עֹ֣וד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃ 34אֲכָלָנוּ הֲמָמָנוּ נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הִצִּיגָנוּ כְּלִ֣י רִ֔יק בְּלָעָנוּ כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשֹׂ֖ו מֵֽעֲדָנָ֑י הֱדִיחָֽנוּ 35חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיֹּ֑ון וְדָמִי֙ אֶל־יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס 36לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקֹורָֽהּ׃ 37וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל׀ לְגַלִּ֧ים׀ מְעֹון־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹושֵֽׁב׃ 38יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגֹורֵ֥י אֲרָיֹֽות׃ 39בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עֹולָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 40אֹֽורִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְבֹ֑וחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃ 41אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגֹּויִֽם׃ 42עָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמֹ֥ון גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃ 43הָי֤וּ עָרֶ֨יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כָּל־אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃ 44וּפָקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־בִּלְעֹו֙ מִפִּ֔יו וְלֹֽא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו עֹ֖וד גֹּויִ֑ם גַּם־חֹומַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃ 45צְא֤וּ מִתֹּוכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשֹׁ֑ו מֵחֲרֹ֖ון אַף־יְהוָֽה׃ 46וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃ 47לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכָל־אַרְצָ֖הּ תֵּבֹ֑ושׁ וְכָל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתֹוכָֽהּ׃ 48וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפֹ֛ון יָבֹוא־לָ֥הּ הַשֹּׁודְדִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 49גַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ חַֽלְלֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ 50פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵֽרָחֹוק֙ אֶת־יְהוָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם תַּעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם׃ 51בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס 52לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכָל־אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃ 53כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְרֹ֣ום עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 54קֹ֥ול זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּדֹ֖ול מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ 55כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה קֹ֣ול גָּדֹ֑ול וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁאֹ֖ון קֹולָֽם׃ 56כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שֹׁודֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבֹּורֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתֹותָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻלֹ֛ות יְהוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ 57וְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחֹותֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֨יהָ֙ וְגִבֹּורֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עֹולָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות שְׁמֹֽו׃ ס 58כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות חֹ֠מֹות בָּבֶ֤ל הָֽרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃ ס 59הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתֹּ֞ו אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמָלְכֹ֑ו וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃ 60וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּבֹ֥וא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל׃ 61וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 62וְאָמַרְתָּ֗ יְהוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּקֹ֤ום הַזֶּה֙ לְהַכְרִיתֹ֔ו לְבִלְתִּ֤י הֱיֹֽות־בֹּו֙ יֹושֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמֹ֥ות עֹולָ֖ם תִּֽהְיֶֽה׃ 63וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתֹּ֖ו אֶל־תֹּ֥וךְ פְּרָֽת׃ 64וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ ס

52

VI. Enyushulo

Nabukondonozori àgwârha Sedekyahu

1 Sedekyahu aligwerhe myâka makumi abirhi na muguma erhi ajirwa mwâmi w’e Yuda; ayîma myâka ikumi na muguma e Yeruzalemu. Nni­na, izino lyâge ye wali Amitali, mwâli wa Yimeyahu w’e Libna. 2 Sedekyahu àjira ebigalugalu birhasîmisizi Nyakasane aka Yehoyakimu. 3 Ebyabîre ago mango e Yeruzalemu n’omu bwâmi bw’e Yuda byasholoshonza obukunizi bwa Nyakasane, lêro naye akabulira olubaga !wâge kuli bwenêne naye.

Sedekyahu agomera mwâmi Nabukondonozori w’e Babiloni. 4 Lero ayisha obwo e Yeruzalemu n’engabo y’abasirika bâge boshi. Emirhwe yâge yatwa icu­mbi embere z’ecishagala yanazungulusa Yeruzalemu mîna. Gwàli mwâka gwa kali mwenda gw’obwâmi bwa Sedekyahu, omu nsiku ikumi z’omwezi gwa muhaho. 5 Ecishagala càgorhwa ntyo kuhika omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gw’obwâmi bwâge. 6 Ecizombo cadârhabala bwenêne omu cishagala, · cirhâcirimwo biryo by’okulîsa olubaga. 7 Abakaldeya barhula akasheshero omu côgo cizungulusire ecishagala. Erhi kuba budufu, mwâmi Sedekyahu haguma n’engabo y’abalwî boshi basheshera halya, omu côgo hofi n’ishwa lya mwâmi. Abakaldeya erhi bagosire olugo. Barhenga omu Yeruzalemu bagerera ,omu muhango guli ekarhî ka byôgo bibirhi hofi n’ishwa !ya mwâmi. Bagwârha enjira y’omu lubanda lwa Yordani. 8 Engabo y’Abakaldeya yanacilibirhakwo mwâmi Sedekyahu, yajimugwarhira omu lubanda lwa Yeriko, engabo yâge yo­shi erhi yashandîre yàmuleka. 9 Abakaldeya bàmugwârha, bàmuhekera mwaâmi Nabukondonozori aha Ribula, omu cihugo ca Hamati. Eyo munda yo Na­bukondonozori àtwirîre olubanja lwa Sedekyahu. 10 Kandi eyo munda yo Nabukondonozori agwârhire bagala ba Sedekyahu, àbafunda engôrho erhi n’i­she wâbo asinza, haguma n’abarhambo bakulu b’e Yuda boshi. 11 Enyuma ly’aho, mwâmi w’e Babiloni ayanka Sedekyahu yene àmurhomola amasù, amuhira omu lukoba, amuhêka mubohe e Babiloni. 12 Omu mwêzi gwa karhanu, zali nsiku nda zâgwo, mwâka gw’ikumi na mwenda gw’obwâni bwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, Nabuzara­dani, cirongôzi c’enganda za murhamho wa mwâmi w’e Babiloni, àhandira Yeruzalemu. 13 Aka-Nyamuzinda akaha muliro, enyumpa z’oku bwâmi n’e­ nyumpa z’e Yeruzalemu zoshi àzidûlika muliro. 14 Engabo alidwîrhe yoshi yacihonda oku byôgo bya Yeruzalemu, yabiha oku idaho. 15 Okubundi Nebuzaradani, murhambo w’engaho, ashanashana olubaga lwoshi lwàlicisigîre omu cishagala, haguma n’abàli bamacihêka bone emwa mwâmi w’e Babiloni, n’agandi mâhûngà g’olubaga, àluliza e Babiloni. 16 Ci­ kwone àleka obuhinzi butya bw’ecihugo mpu bukahinga bunakakolôlera e­nkoma. 17 Abakaldeya bàjonjaga emitungo y’omulinga yàli aha luso lw’aka-Nya­muzinda, haguma n’engâlè n’omukenzi munene byàli omu karhî k’engo. Bahêka ogwo mulinga goshi e Babiloni. 18 Barhola kandi n’ebirugu by’omulinga byoshi byakagikolesibwa oku burherekêre: ebyungu by’okugukiramwo oluvu, empaho, ebirhôlo, orhubehe rhw’okuhiramwo amîshi g’okukangûla n’orhuzi­nzi. 19 Omurhambo w’engabo ashubirhôla n’ebirugu byoshi by’amasholo n’e­by’amarhale: ensahani, amabakuli, orhubehe rhw’amîshi g’okukangûla, embehe z’okugukiza oluvu, ebinâra, n’orhuzinzi. 20 Kwàli kuzibu okugera obuzirho bw’ecûma c’ebyo birugu by’omulinga byoshi mwâmi Salomoni àjiri­raga aka-Nyamuzinda ka Nyakasane: emitungo ibirhi, omukenzi munene ha­guma n’empanzi ikumi n’ibirhi gwakagiyimangirakwo, n’engâlè. 21 Olwiganyo: eyo mitungo ngasi muguma gwàli gwa bulî bwa makoro mwenda, kwankana­ kwânîne mugozi gwa bulî bwa makoro ndarhu oku kuguzunguluka, eyo mitu­ngo yàli ya mûlulu, obunene bw’eciguno c’ecûma câyo bwàli bwa minwe muna­ni. 22 Ngasi muguma gwagwerhe irhwerhwe ly’omulinga, lya bulî bwa makoro abirhi n’ecihimbi, litâsirwekwo akali nka kasirha ka mulinga n’amalinga n’ama­lehe g’amakomanga, nago ga mulinga. Eyo mitungo yombi yali eyumânîne kuguma. 23 Omu marhambi mwàli malehe makumi gali mwenda na ndarhu ga makomanga, go gàligi malehe igana goshi haguma galizungulusire akasirha ko­shi. 24 Oyo murhambo mukulu w’enganda ashwêka omudâhwa mukulu Seraya, bo n’omukulikire Sefaniya haguma n’abadâhwa basharhu balanzi b’omuhango gw’aka-Nyamuzinda. 25 Ashwêka kandi n’omukarâni mukulu w’abasirika, na bantu nda b’omu côgo c’ebwâmi, kandi n’omukarâni mukulu w’omurhambo w’abasirika, owakagiyandika ngasi baja omu mukolo gw’obusirika, haguma na balume makumi gali ndarhu b’e Yuda, abo bantu boshi bo baciri e Yeruzalemu. 26 Nebuzaradani anacibahêkera mwâmi w’e Babiloni aha Ribla. 27 Naye anacibafunda engôrho ho n’aho, omu cihugo c’e Hamati. Ntyo kwo olubaga lw’e Yuda lwalulizîbwe kuli n’ecihugo câlwo. 28 Alaga omubale gw’abantu Nabukondonozori alulizize: omu mwâka gwa kali nda gw’obwâmi bwa Nabukondonozori: Bayahudi bihumbi bisharhu na makumi abirhi na basharhu; 29 omu mwâka gwa kali ikumi na munâni gw’ob­wâmi bwâge, àluliza bantu magana gali munâni na makumi asharhu na babirhi b’ e Yeruzalemu; 30 omu mwâka gwa kali makumi abirhi n’isharhu, Nebuzara­dani, murhambo w’enganda, kandi ashubiluliza Bayahudi magana gali nda na makumi ani na barhanu. Bayunjula boshi haguma bihumbi bini na magana gali ndarhut.

Omwâmi w’e Babiloni ashwêkula Yoyakini

31 Omu mwâka gwa makumi asharhu na nda gw’okululizibwa kwa Yoyakini mwâmi w’e Yuda, Evili-Merodaki, àba mwâmi w’e Babiloni. Omu nsiku makumi abirhi na nda z’omwêzi gw’ikurni na kabirhi z’ogwo mwâka, ababalira Yoyakini anamurhenza omu mpamikwa. 32 Amushambâza bwinjinja n’olukogo anamuhà ecikono c’enyanya kulusha ec’abâmi bàli haguma naye e Babiloni. 33 Yoyakini ayemêrerwa okurhacikayambala emyambalo y’ab’omu mpamikwa, na kurhenga olwo lusiku, akazilîra ngasi lusiku oku cibo ca mwâmi w’e Babilo­ni. 34 Ntyo kwo Yoyakini akagihâbwa na mwâmi w’e Babiloni ngasi byoshi ànali àlagîrîrekwo omu kalamo kage koshi kuhika okufà kwâge.

Jeremia/Jeremiah 52: 1 

בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכֹ֔ו וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמֹּ֔ו חֲמִיטַל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהֹויָקִֽים׃ 3כִּ֣י׀ עַל־אַ֣ף יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּירוּשָׁלִַ֣ם וִֽיהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִיכֹ֥ו אֹותָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִי֩ בַשָּׁנָ֨ה הַתְּשִׁעִ֜ית לְמָלְכֹ֗ו בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֤וּא וְכָל־חֵילֹו֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃ 5וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֹ֑ור עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ 6בַּחֹ֤דֶשׁ הָֽרְבִיעִי֙ בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָיָ֥ה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 7וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּצְא֨וּ מֵהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֤עַר בֵּין־הַחֹמֹתַ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּלְכ֖וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 8וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵחֹ֑ו וְכָל־חֵילֹ֔ו נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃ 9וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֨וּ אֹתֹ֜ו אֶל־מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֖ו מִשְׁפָּטִֽים׃ 10וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃ 11וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בְבֵית־הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־יֹ֥ום מֹותֹֽו׃ 12וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 13וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית הַגָּדֹ֖ול שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 14וְאֶת־כָּל־חֹמֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים׃ 15וּמִדַּלֹּ֨ות הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָֽאָמֹ֑ון הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃ 16וּמִדַּלֹּ֣ות הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃ 17וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־יְהוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנֹ֞ות וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 18וְאֶת־הַ֠סִּרֹות וְאֶת־הַיָּעִ֨ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּרֹ֜ות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֣ת וְאֶת־הַכַּפֹּ֗ות וְאֵ֨ת כָּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ם לָקָֽחוּ׃ 19וְאֶת־הַ֠סִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֨ות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֜ות וְאֶת־הַסִּירֹ֣ות וְאֶת־הַמְּנֹרֹ֗ות וְאֶת־הַכַּפֹּות֙ וְאֶת־הַמְּנַקִיֹ֔ות אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים׃ 20הָעַמּוּדִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם אֶחָד֙ וְהַבָּקָ֞ר שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־תַּ֣חַת הַמְּכֹנֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֻשְׁתָּ֖ם כָּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 21וְהָעַמּוּדִ֗ים שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ קֹומָה הָעַמֻּ֣ד הָאֶחָ֔ד וְח֛וּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה יְסֻבֶּ֑נּוּ וְעָבְיֹ֛ו אַרְבַּ֥ע אַצְבָּעֹ֖ות נָבֽוּב׃ 22וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֜יו נְחֹ֗שֶׁת וְקֹומַ֨ת הַכֹּתֶ֥רֶת הָאַחַת֮ חָמֵ֣שׁ אַמֹּות֒ וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמֹּונִ֧ים עַֽל־הַכֹּותֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַֽעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י וְרִמֹּונִֽים׃ 23וַיִּֽהְיוּ֙ הָֽרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כָּל־הָרִמֹּונִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב׃ 24וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖ה כֹּהֵ֣ן הַמִּשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃ 25וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־הָיָ֥ה פָקִ֣יד׀ עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְשִׁבְעָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת סֹפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בְּתֹ֥וךְ הָעִֽיר׃ 26וַיִּקַּ֣ח אֹותָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אֹותָ֛ם אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃ 27וַיַּכֶּ֣ה אֹותָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֹֽו׃ 28זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ 29בִּשְׁנַ֛ת שְׁמֹונֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נֶ֕פֶשׁ שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ 30בִּשְׁנַ֨ת שָׁלֹ֣שׁ וְעֶשְׂרִים֮ לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּר֒ הֶגְלָ֗ה נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים יְהוּדִ֕ים נֶ֕פֶשׁ שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות אַרְבָּעִ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה כָּל־נֶ֕פֶשׁ אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ 31וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהֹויָכִ֣ן מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵי֤ם עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מַלְכֻתֹ֗ו אֶת־רֹאשׁ֙ יְהֹויָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּצֵ֥א אֹותֹ֖ו מִבֵּ֥ית הַכְּלִיא 32וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֖ו טֹבֹ֑ות וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְאֹ֔ו מִמַּ֗עַל לְכִסֵּ֧א מְלָכִים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בְּבָבֶֽל׃ 33וְשִׁנָּ֕ה אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְאֹ֑ו וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם לְפָנָ֛יו תָּמִ֖יד כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽו׃ 34וַאֲרֻחָתֹ֗ו אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לֹּ֜ו מֵאֵ֧ת מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־יֹ֥ום בְּיֹומֹ֖ו עַד־יֹ֣ום מֹותֹ֑ו כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃


 p48.13 48, 13; Kemoshi na Beteli hali hakujirira enterekêro. Lola 2 Bam l7, 28; 23, 15.

 q50.1 Ebinwa bakomwîre Babeli byakumubwîra oku amaherêrekera. Ebi bikomwîre Israheli byakumubwîra oku alangalire, âciyagaluka.

 r50.2 Bali ye na Marduki: muzimu w’e Babeli: Lola Iz 46, 1; Bar 6, 40.

 s51.2 Abashandâza: bo bantu b’emahanga, bâyishilwîsa Babiloni.

 t52.30 Okuhekwa buja kwa burhanzi kwàli omu mwaka gwa 598, okwa kabirhi 587, okwa ka- sharhu omu 582. , . .

Votre commentaire

Entrez vos coordonnées ci-dessous ou cliquez sur une icône pour vous connecter:

Logo WordPress.com

Vous commentez à l’aide de votre compte WordPress.com. Déconnexion /  Changer )

Photo Google

Vous commentez à l’aide de votre compte Google. Déconnexion /  Changer )

Image Twitter

Vous commentez à l’aide de votre compte Twitter. Déconnexion /  Changer )

Photo Facebook

Vous commentez à l’aide de votre compte Facebook. Déconnexion /  Changer )

Connexion à %s